אלשיך · Alshich — כי תבוא (2026-08-24)

יד .אומרו ,יצו ה' אתך כו' ,כי מלת אתך
מיותרת!
את אויביך הקמים עליך? אם הוא מולך
על כלם ,היאך יהיו אויביך קמים עליו?
* קצורי * באורי * לקוטי *
טו .אומרו ,וברכך בארץ וכו' ,כי הלא גם ה .אומרו ,ובאו עליך כל הברכות האלה האלשיך הק'
עד כה בארץ ידבר ,באומרו ובפרי והשיגוך ,כי הלא אחר שבאו עליו כבר פ' כי תבא
אדמתך! השיגוהו! ומה הוא אומרו אחר כך
טז .אומרו ,יקימך ה' לו לעם קדוש והשיגוך? ושבת ו' דנחמתא
~ ~ ~
כאשר נשבע לך ,אם כבר נשבע לך ,איך ו .כי אין לשון השגה צודקת רק ברודף
מחשיבו למתן שכר? ונרדף! ואיך יהיה האיש נרדף מהברכות, (א-יא) וְ הָ יָה ִאם ָשמוֹ ַע ִת ְשמַ ע ְבקוֹ ל
יז .אומרו ,כי תשמור את מצות ה' ,מי שיאמר שהשיגוהו? ְי ֹדוָד א-להי ָך לִ ְשמֹר ַלעֲשׂ וֹ ת אֶ ת ָכל
לא ידע כי הן כל אלה לא יפעל אל ,כי-אם ז .אומרו ,כי תשמע בקול ה' א-להיך מִ צְ וֹ ָתיו אֲ ֶשר אָ נֹכִ י מְ צַ ְו ָך הַ יוֹ ם ונ ְָתנ ְָך
עם שומרי מצותיו? וכו' ,כי הלא זה היה פתח דבריו אם שמוע ְי ֹדוָד א-להי ָך עֶלְ יוֹ ן עַל ָכל גוֹ יֵי
תשמע בקול ה' וכו' ובאו עליך כו'! ואם כן, ֶיך ָכל הַ ְב ָרכוֹ ת הָ אָ ֶרץ :ובָ או ָעל ָ
יח .אומרו ,וראו כל עמי הארץ וכו' ,כי
ראוי לדעת במה יראו כי שם ה' נקרא אחר אומרו שבשכר מה ששמוע ישמע הָ אֵ לֶה וְ הִ ִשׂ יג ָֻך ִכי ִת ְשמַ ע ְבקוֹ ל ְי ֹדוָד
עליהם? והנה אמרו רבותינו ז"ל שהם בקול ה' הוא שיבואו עליו כל הברכות, א-להי ָךָ :ברו ְך אַ ָתה ָבעִ יר ובָ רו ְך
תפילין שבראש .והלא כמו זר נחשב למה חזר לומר (בפ' ב') כי תשמע בקול ה' אַ ָתה ַב ָשׂ ֶדהָ :ברו ְך ְפ ִרי בִ טְ נ ְָך ופְ ִרי
שבראות תפילין ,שבראש ישראל (ולא א-להיך? יךאַ ְדמָ ְת ָך ופְ ִרי בְ הֶ מְ ֶת ָך ְשגַר אֲ לָפֶ ָ
יותר מזה) ,שייראו מהם? ח .אומרו ,ברוך אתה בעיר וכו' ,כי מי לא וְ ַע ְש ְתרוֹ ת צֹאנ ֶָךָ :ברו ְך טַ נְאֲ ָך
יט .אומרו ,והותירך ה' לטובה וכו' ,האם ידע כי (האיש) אשר הוא מבורך בעיר ומִ ְשאַ ְר ֶת ָךָ :ברו ְך אַ ָתה ְבבֹאֶ ָך ובָ רו ְך
היה עולה על לב אחר כל ההטבות שגם (אם) כי יצא השדה לא הפסיד יך את ָך :י ִֵתן ְי ֹדוָד אֶ ת ֹאיְבֶ ָ אַ ָתה ְבצֵ ֶ
הגדולות ההם ,האם היה צריך לומר הברכות? ֶיך ְב ֶד ֶרךְֶיך נִגָפִ ים לְ פָ נ ָ הַ ָקמִ ים ָעל ָ
(ההצלה הקטנה) שיותיר אותו לטובה? ט .למה הקדים האדמה הוא הדומם ֶיך ובְ ִשבְ עָה ְד ָרכִ ים אֶ חָ ד יֵצְ או אֵ ל ָ
היתהפך לעושי רצונו? לבעל חי ,לומר תחלה פרי אדמתך ואחר ֶיך :יְצַ ו ְי ֹדוָד ִא ְת ָך אֶ ת יָנוסו לְ פָ נ ָ
כך פרי בהמתך?
אמנם כללות הענין ,כי בא להורות לנו יך ובְ כֹל מִ ְשלַח י ֶָד ָך הַ ְב ָרכָ ה ַבאֲ סָ מֶ ָ
כי לפי הדרגת הכשרון ,כן ייטיב הוא י .אומרו ,ברוך טנאך ומשארתך ,כי ובֵ ַרכְ ָך ָבאָ ֶרץ אֲ ֶשר ְי ֹדוָד א-להי ָך
יתברך. בכלל פרי אדמתך המה! נ ֵֹתן ל ְָך :י ְִקימְ ָך ְי ֹדוָד לוֹ לְ ַעם קָ דוֹ ש
והוא כי שתים הנה הדרגותיו, יא .אומרו ,ברוך אתה בבואך וכו' ,מה ַכאֲ ֶשר נ ְִש ַבע ל ְָך ִכי ִת ְשמֹר אֶ ת מִ צְ וֹ ת
אחת קבלת עליהם כל דברי ה' מצותיו היא הביאה והיציאה הזאת? והנה אמרו ְי ֹדוָד א-להי ָך וְ הָ לַכְ ָת ִב ְד ָרכָ יו :וְ ָראו
חקיו ומשפטיו כדי לשמור ולעשות רבותינו ז"ל :ביאה לעולם ויציאה מן ָכל ע ֵַמי הָ אָ ֶרץ ִכי ֵשם ְי ֹדוָד נ ְִק ָרא
העולם .אך יראה בלתי מתייחסת ברכה
אותם ,אך עדיין לא שמו אותם בפועל ֶיך וְ י ְָראו מִ ֶמ ָך :וְ הוֹ ִת ְר ָך ְי ֹדוָד ָעל ָ
זו אל הקודמת! ואם הוא ביאה אל הבית
מעשה המצות עשה ,רק שנשמרו לבלתי
ויציאה מן הבית ,בכלל אומרו ברוך אתה לְ טוֹ בָ ה ִבפְ ִרי בִ טְ נ ְָך ובִ פְ ִרי בְ הֶ מְ ְת ָך
עשות אחת מכל מצות ה' אשר לא ובִ פְ ִרי אַ ְדמָ ֶת ָך עַל הָ אֲ ָדמָ ה אֲ ֶשר
תעשנה. בעיר גם שניהם! ואם הוא ביאה ויציאה
מהעיר ,גם בכלל אומרו ברוך אתה בעיר יך ל ֶָתת ל ְָך: נ ְִש ַבע ְי ֹדוָד לַאֲ ב ֶֹת ָ
וההדרגה השנית היא שעושים כל וברוך אתה בשדה הוא!
מצות ה' אשר צוה בפועל בין מה שבין א .ראוי לשים לב .אל כפל אומרו שמוע
אדם למקום בין מה שבין אדם לחבירו, יב .כי פסוק יתן ה' את אויביך נגפים תשמע!
לא בלבד שלא להצר לו כי-אם גם לפניך נכנס בין הדבקים! כי הלא פסוק ב .אומרו ,בקול ה' ,ויותר היה צודק
להיטיב לו כדרכיו יתברך מה הוא חנון אף שאחריו שהוא יצו ה' אתך את הברכה כו' יאמר והיה אם תשמור לעשות וכו'!
אתה חנון מה הוא רחום אף אתה רחום הוא מעין הברכות שקודם פסוק יתן ה'
(את אויביך) הוא ,והיה ראוי יכתב ג .אומרו ,אשר אנכי מצוך היום ,שהוא
וכו'. מיותר!
למעלה הימנו!
ואמר כי על ההדרגות האלו תהיה אשר ד .אומרו ,ונתנך ה' א-להיך עליון ,מה
ייטיב ה' לעמו כדרכו יתברך לשלם לאיש יג .אומרו ,ינוסו לפניך ,כי הראוי יאמר
מפניך! היא המעלה הזאת? אם שיעשו מלוכה
כמעשהו: על כל הגוים ,איך יאמר אחר כך יתן ה'
1
אך עדיין אינך עושה בפועל ,רק שומע עוד הורה לנו יתברך על פי דרכו ,שגם וזהו אומרו והיה אם שמוע ,כלומר אם
ומקבל כדי לשמור וכדי לעשות תבואתך אם יהיה איש ,שלא יופלג טובה בכשרונו (תרצה שתהיה) שמוע לעתיד לבא,
טובה ,כי ישב אדם ולא עשה עבירה תשמע עתה בקול ה' ,כלומר ,אל יעלה על כזולתו ,והוא טוב כמוהו,
נותנים לו שכר כעושה מצוה: רוחך ,בדבר ,המורה צדק לך ,כי פיו שמורה שמתנהג עמו במדת דין,
ואז ונתנך ה' בתורת מתנה ,שהוא בלי המדבר (אל תדמה שדיבורי רבך המורה
אל יקוץ ,כי אל דעות ה' ,וידע כי זה לך צדק ותורה ,אשר רק פיו הגשמי
נכוי שכר ,יתנך עליון על כל גויי הארץ, הוא הוא המדבר אליך) ,כי-אם ,כאילו תיקונו לשלמות נפשו,
והוא ,כי הם תחת שרים ומזלות ,ואתה או לצרף הפירות עם הקרן ,להרבות בקול ה' אתה שומע( .ובזה נתיישב
ישראל לא כן ,רק תחת א-להי עולם ה' טובו לעולם הבא ,כרבי חנינא בן דוסא ,קושיא א .כפל אומרו שמוע תשמע!
לבדו( ,ובזה נתיישב קושיא ד .ונתנך ה' וקושיא ב .בקול ה' ,ויותר היה צודק
א-להיך עליון ,מה היא המעלה הזאת?) יאמר והיה אם תשמור לעשות וכו'!) ודומה לו.
ובזה תהיה עליון על כל גויי הארץ ,באופן עוד דבר שני והוא ,כי כל הטוב אשר שנית שתהיה השמיעה כדי לשמור וכו'.
כי בבא הברכות מאתו לא ירדו אל עולם ייטיב ה' לטובים ,לא ינכה ה' ממתן וזולת האושר גם אטיב לך דרך מתנה בלי
המלאכים ומשם אל עולם הגלגלים ומשם שכרם ,כי מתנת חנם הוא להם ,ועוד נכוי שכר בעולם הזה ,כי הנה ונתנך ה' וכו'
למטה לארץ ,כי-אם ובאו עליך ממנו שהוא בתורת מתנה וגם ובאו עליך כל שכרו אתו יתברך לעולם הבא.
יתברך עליך ממש בלי אמצעית שר או עוד דבר שלישי מה בין הכנת ארץ הברכות וכו' עם שהעיקר האושר
מלאך ,ועל ידי כן והשיגוך על כל פנים ,מה ישראל לקבל הטוב מאתו יתברך ,להכנת כמדובר:
שאין כן ,אם היית כגויי הארץ שהמזל חוץ לארץ ,לצדיק אשר ימצא שם:
שולט עליהם ,או אם היית מושגח על יד או יהיה ענין אם שמוע תשמע וכו',
שרים או הוברי השמים ,שהיה המזל ונבא אל ביאור הכתובים והתכתם ,לומר ,הלא שמתי לפניך את הטוב ואת
מעכב לדבר מן הדברים ,כאשר היה מעכב אמר ,והיה אם שמוע תשמע וכו' והוא כי הרע ,ברוך אשר יקים וכו' וארור אשר לא
לאברהם בהולדה עודנו בחוץ לארץ. תחלת השגת כשרון האדם תלוי בהטות יקים את כל דברי התורה ,וכן בכל ארורים
אזנו בקול ה' לקול מוריו ולמלמדיו האמורים למעלה היתה כנגדם ברכה
אך על ידי שונתנך עליון וכו' וגם ובאו לשמוע מפיהם תורה ומצות לשמור ברוך אשר לא יעשה פסל וכו'.
עליך מאתו יתברך בלי השתלשלות עולם ולעשות ,והעושה כן יאושר בארץ הלזו,
המלאכים ועולם המזלות ,כי-אם למעבר והנה היה אפשר כי תשמע בקול ה'
בעלמא ,ועל כן כל הברכות ישיגוך ,בל ומדה כנגד מדה ידענו מרבותינו ז"ל ,כי מיראת הארירות או מאהבת שכר
תמוט אחת מהנה ,מלבא בך( :ובזה עתיד הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה הברכות ,על כן הנני בא להזהירך ,כי והיה
נתיישב קושיא ה .ובאו עליך כל לצדיקים ,לדרוש להם מפיו תורה וכו' ,אם שמוע שהוא אם תרצה לשמוע ,לא
הברכות האלה והשיגוך ,כי הלא אחר שהיא מדרגה יתירה על אשר שמעו קול יהיה על השכר והעונש ,רק תשמע בקול
שבאו עליו ,כבר השיגוהו! ומה הוא א-להים בהר ,כי שם יהיה בהתמדה ,ה' א-להיך ,שהוא למה שהוא א-להיך,
אומרו אחר כך והשיגוך?) שלא יקרם מות כאשר בסיני ,באומרם (ובזה נתיישב באופן ב' קושיא א .כפל
ואל ידבר עמנו א-להים פן נמות ,אך אומרו שמוע תשמע!
או יאמר והשיגוך וכו' ,לומר ,אשר ובאופן ב' קושיא ב .בקול ה' ,ויותר
אמרתי לשון השגה כאילו אתה בורח היה צודק יאמר והיה אם תשמור
לעתיד ,זכים וספיריים יהיו ,דבקים בו
ממנה ,הלא הוא כי תשמע בקול ה' א- יתברך ,שומעים מפיו תורה ,וישישו לעשות וכו'!)
להיך ,כלומר שאינך מכוין רק לשמוע בשמחה ,מתעלסים באהבים ,שהוא
בקול ה' למה שהוא א-להיך ,ולא לקבל אושר עצום מאוד ,ועל זאת יתפלל כל ולשמור את כל מצותיו שהוא למה שהן
פרס( ,ובזה נתיישב קושיא ז .כי תשמע
מצותיו ,וחקיו שהוא למען שהם חוקיו, חסיד להשיגו.
בקול ה' א-להיך וכו' ,כי הלא זה היה אל תשית לבך אם אתנהג עמך ברחמים
פתח דבריו אם שמוע תשמע בקול ה' וזה מאמרו יתברך פה ,לומר ,אני טרם אם תעשה הישר או אם אתנהג עמך
וכו' ובאו עליך כו'! ואם כן ,אחר אומרו אגלה טובות העולם הזה שאטיבה עמך בדין .וזה נכלל באומרו בקול ה' א-להיך,
שבשכר מה ששמוע ישמע בקול ה' הוא על כשרונך ,הנני שם לפניך ,כי העיקר כלומר תשמע בקולו בין אם יתנהג עמך
שיבואו עליו כל הברכות ,למה חזר לומר הוא שיתך ,שומך ,כל מעיינך על דבקותו בשם ה' הוא שם הרחמים ,בין בתואר א-
(בפ' ב') כי תשמע בקול ה' א-להיך?) להים הוא דין ,וזהו אומרו ה' א-להיך. יתברך,
ובכן הלא תדמה לבורח מברכות שהוא ,כי ,אם תטה אזנך לשמוע תורתו ותקבל בין מצות לא תעשה וזהו לשמור
וטובות העולם הזה ,והברכות ידמו לרודף ומצותיו בעולם הזה ,שתזכה לשמוע מפיו ובין מצות עשה וזהו לעשות,
אחריך להשיג אותך וישיגוך ,וזהו אומרו פנים בפנים לעתיד לבא.
לשון השגה( :ובזה נתיישב קושיא ו .כי
2
אין לשון השגה צודקת רק ברודף (ובזה נתיישב קושיא ח .ברוך אתה כי העולם נזון בזכותך ,גם ברוך אתה
ונרדף! ואיך יהיה האיש נרדף בעיר וכו' ,כי מי לא ידע כי (האיש) אשר בצאתך ,כי זכותך רב ,ושם תמצא ברכה,
הוא מבורך בעיר שגם (אם) כי יצא מאשר לא אכלת בעולם הזה( :ובזה מהברכות ,שיאמר שהשיגוהו?)
נתיישב קושיא יא .ברוך אתה בבואך השדה לא הפסיד הברכות?)
או יאמר ,הנה טובות העולם הזה
ועוד יתוסף לך גם בני ,שהוא ,כי ברוך וכו' ,מה היא הביאה והיציאה הזאת? יתחלקו לשלשה ,בני חיי ומזוני.
והנה אמרו רבותינו ז"ל :ביאה לעולם והתחיל בחיי ,ואמר ובאו עליך כל פרי בטנך,
ויציאה מן העולם .אך יראה בלתי
וברבות האוכלים גם ה' ירבה לך הטובה ,מתייחסת ברכה זו אל הקודמת!) הברכות האלה שעתיד להזכיר ,שהוא כי
ובמה תדע כי ה' עמך ואוהבך גם בבלתי תבואות ברוב ,אדמתך פרי גם וברך ,גם כי יבאו כלם אחת לאחת זו אחר זו .והנה
תת לך מזון בעולם הזה ,הלא הוא ,כי ,המזון עיקר שהם ויצהר ותירוש דגן יקרה שיגזרו על איש ועל אדם טובות
רבות אך לא יספיק לקבל את כלם ,כי וגם פרי בהמתך ,והקדים פרי האדמה תראה ,כי יתן ה' את אויביך הקמים עליך
הלא יום יום הולך הוא אל בית עולמו לפרי בהמה למה כי זה מוסרו יתברך נגפים לפניך ,ואין זה ,כי-אם ,באשר ה'
ואולי ימות טרם בא כלן עדיו! אמר ,הנה באומרו בשר לאכול ולחם לשבוע ,לומר ,אתך ושרפי קדש מלאכים הסובבים
הברכות האלה ,כלם יבאו אליך ,כי לא כי ישבע לחם ,אך לא ישבע בשר ,כי-אם אותך המפילים אותם לפניך( .ובזה
תבצר אף גם אחת כי-אם ובאו עליך כל מעט אכילה מה ,ועל כן ,עשה עיקר מפרי נתיישב קושיא יב .פסוק יתן ה' את
אויביך נגפים לפניך נכנס בין הדבקים! האדמה. הברכות האלה,
כי הלא פסוק שאחריו שהוא יצו ה' ואל תירא פן תאסף אל עמיך טרם
והקדימה לבהמה ,מלבד כי שפע אתך את הברכה כו' הוא מעין הברכות
הברכה בארץ הקדושה תחלה תבא אל שקודם פסוק יתן ה' (את אויביך) הוא, הנני התקיים כל אחת מהן בך ,כי הלא,
מבטיחך ,כי והשיגוך ,כי עם היותם באים האדמה שלעומת הארץ העליונה ,מאל והיה ראוי יכתב למעלה הימנו!)
עליך ואתה הולך למות הן ישיגוך ,כי הן
יוסיפו לך שנות חיים עד תקבל את כלם .הבהמה ,כנודע ליודעי חין ערכה ,וזהו ולא עוד ,כי-אם ,בדרך אחד יצאו אליך
אומרו אדמתך כי להיותה אדמתך הוא ובשבעה דרכים ינוסו לפניך ,כלומר ינוסו
והטעם הוא כי תשמע בקול ה' א-להיך ,כי הענין( :ובזה נתיישב בב' אופנים קושיא (ואעפ"כ) וימצאו לפניך תמיד ,ברוב
הדומם הבהלה שיתבהלו מרבים אשר אתך. בשומעך את המצות אשר אנכי מצוך היום ט .למה הקדים האדמה הוא
לבעל חי ,לומר תחלה פרי אדמתך
(ובזה נתיישב קושיא יג .ינוסו לפניך, (ובזה נתיישב קושיא ג .אשר אנכי מצוך
ואחר כך פרי בהמתך?) היום ,שהוא מיותר!) בפי ,בקול ה' אתה
כי הראוי יאמר מפניך!)
או יאמר ,ברוך אתה בבואך וכו' ,אם והנה עד כה דברתי ,אם תהיה לך שדה שומע ,כי שלוחו יתברך אני ,ולכן כדאי הן
תצטרך לצאת חוץ לארץ ,להרויח טרף ואדמה ובהמה, המצות שמפיו יתברך ,שתהיין הברכות
ביתך ,אל תחוש תאכל מתחת החצונים, אך ,אם לא יהיו לך ,ואתה שומע בקול שהן באות מצדן ,מאיכות אשר בהן,
ותפרוש הקדושה ממך ,או שטומאה ה' ,גם בהיותו מתנהג עמך במדת הדין, להרבות ימיך ,באופן ,שאם היותך הולך יום
תדבק בך ,כי הנה ,כאשר ברוך אתה אל תקוץ בתוכחתו ,כי לא ירעיב ה' נפש יום לבית עולמך ,ישיגוך ,כי שרפי קדש
בבואך לארץ ,כי אתה בא אל הקדושה ,כן צדיק ,ולא יחסר לך בערכך ברכה רוחניים נעשו על ידי שמוע בקול ה' א-
ברוך אתה בצאתך ,שלא תוסר קדושה להתפרנס בה ,כי הלא יהיה ,ברוך טנאך להיך:
ממך ,כי גם שם ברוך תהיה ,ובמה תדע כי של פירות ,או פת שבסלך ובה תזכה והנה הברכות אשר אמרתי ,ובאו עליך
כן ,הנה ,אם יקומו אויביך עליך בצאתך, להיות לך קמח לוש ועשה עוגות ,כי שם כל הברכות וכו' הלא המה ברוך אתה בעיר
יתנם ה' נגפים לפניך וכו' כבקודם ,ואין זה במעט קמח אשר יהיה לך ,אצוה את וכו' ,ועניינם הוא נמשך אל הקודם לומר,
רק הוראה ,כי מלאכיו יצוה לך לשמרך הברכה לברך עיסתך במשארתך( :ובזה הלא אמרתי ,כי על ידי אשר תשמע בקול
ולהפיל את אויביך: נתיישב קושיא י .ברוך טנאך ה' וכו' תזכה לחיי העולם הזה ,כי ובאו
ומשארתך ,כי בכלל פרי אדמתך המה!) עליך וכו' עד ישיגוך כלם ,שהוא באורך
ועם כל זה ,זאת עצתי ,שלא תצא חוץ
לארץ ,לבקש מזונך ,כי-אם ,שכון בארץ ואם גם יחסר לך טנא ומשארת ,כי אין ימים ושנות חיים שיוסיפו לך.
הקדושה ,ובטח בה' ועשה טוב ,כי לא דבר אשר תאמר שמת בטנא ,ואם אין ועוד לך גם מזוני ,כי הנה ברוך אתה
יגעל בך ה' מלהטיב לך שם. קמח לשים במשארת ,והוא כענין רבי בעיר וכו' ,לומר בדרך שאתה רוצה לילך
חנינא בן דוסא שהיה נזון בחרובין מלא להתפרנס בה מוליכין אותך ,אם חפצת
וזהו יצו ה' אתך כו' בארץ אשר ה' א- הקב ונקי היה לביתו מכל קמח סולת
להיך נותן לך ,והסר מלבך דבר שקר יהי עסקך בעיר ,שם יצו ה' את הברכה
ומחיה וכלכלה ,גם על זה אל תחוש ,כי ותהיה ברוך אתה בעיר ,ואם תצא השדה,
לומר ,כי יותר יבורך גבר בחוץ לארץ ,כי הנה ,ברוך אתה בבואך לעולם ,שערום
הלא ,שא נא קל וחומר ואמור ,ומה ,אם כי תזרע את זרעך לאכול פריה להתפרנס,
יצאת מבטן אמך ,ועם כל זה ,אתה ברוך, גם ברוך אתה בשדה ,הרי לך חיי ומזוני:
3
וגוי קדוש ,כי על ידי המצות מתחדש תצא מארצו ובטח בה' והוא יכלכלך, בחוץ לארץ ,שיהודי הדר בה דומה כמי
ומתקדש האדם עד היות גוי קדוש, ויעש כן ולא חסר לו. שאין לו א-לוה ,מתפרנס איש ישראל,
וכמאמרנו בנוסח הברכות אשר קדשנו והן אלה דברי משה רבינו ע"ה בתורתו מה גם עתה ,בארצו יתברך ,אשר בה ה'
במצותיו ,כי בכל מצוה שאדם עושה הוא יתברך ,אל תעמוד בדבר רע לומר ,כי טוב א-להיו עמו ,שיפרנסהו בה אם יבטח בו.
נעשה בריה חדשה וקדושה ,קו לקו עד יהיה לך כי תצא מארצך הקדושה ,כי דל וזהו אומרו ,יצו ה' אתך את הברכה,
קדוש יאמר לו ,ועל כן יאמר נא ישראל, חלקך, לומר ,הלא ,ודאי הוא ,כי יצו ה' אתך,
כי בכל אשר ייעדתי לך אין (מוזכר) דבר כלומר בהיותו אתך ,את הברכה וכו',
מזה (הזיכוך) .והראיה כי הלא אמרת יתן כי הלא ,בטח בה' ויצו את הברכה.
והיכן הוא אתך הלא הוא בארץ אשר ה'
ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך, אך בשתים תתחתן ותצליח, א-להיך נותן לך( :ובזה נתיישב קושיא
כי יראה כי לא יבצר מאויבינו מלקום יד .יצו ה' אתך כו' ,כי מלת אתך
עלינו כי לא תפול חתיתינו על כל הגוים, אחת ,כי לא תעשה משאך ומתנך גלוי
במקום רואים לכל ,כי-אם סמוי מן העין, מיותרת!
ואילו היינו קדושים באיכות ,הלא לא וקושיא טו .וברכך בארץ וכו' ,כי הלא
יערבו אל לבם לקום עלינו ,כי יראה כי אז ,במעט ,יצו ה' בו את הברכה. גם עד כה בארץ ידבר ,באומרו ובפרי
כבעלי חיים שמוראם וחיתיתם של שנית ,שלא תהיה יושב ובטל ,ומה גם אדמתך!)
הצדיקים אשר צלם א-להים על פניהם אם הכסף אזל מכליך לגמרי ,כי ששת ואמר באסמיך ,לומר ,אל תעש לך
תפול על פניהם? ימים תעשה מלאכה ,ובה יצו ה' את חשבונות ,לומר ,איזה הדרך ירוח לי
לזה אמר ,יקימך ה' לו לעם קדוש כו', הברכה ,וזהו ובכל משלח ידך. בארץ ,והן לא אזרע שדה בית כור ,כי
לומר ,הנה כל אשר דברתי עד כה הוא כי וכל אשר אמרתי שיצו ה' את הברכה איננו לי ,וכרמי שלי לא יראה ולא ימצא,
תשמע בקול ה' א-להיך לשמור לעשות כו' היא בארץ וזהו אומרו בארץ שהיא ועושר ונכסים לשאת ולתת אין אתי,
שהוא קבלה בלבך כדי לשמור ולעשות עם ארץ הקדושה( :ובזה נתיישב באופן ב' ומעט אשר לפני ,אין בו די מזון שנים
שלילת עשות את הרע ,אך עדיין לא עשית קושיא טו .וברכך בארץ וכו' ,כי הלא גם עשר חדש ,ואחרי כן אסעה ואלכה
מעשה בפועל ,להתקדש בו ,ועל כן לא עד כה בארץ ידבר ,באומרו ובפרי מארצו יתברך אצא בחוסר כל וטוב לי ,כי
הגעת בזה להשיג מעלת הקדושה ההיא, אדמתך!) בעוד יש אתי ,אלכה לי ואסתתרה וירוח
ועוד אני אומר לך ,כי אפילו תאמר כי
להיותך עם קדוש בעצם כי אין הקדושה לי ומעט אשר לפני יפרוץ לרוב.
בארץ ישראל מדקדקין יותר במעשיך
ההיא נקנית אלא על ידי המעשה. והנה האיש הזה ,כמקרה הכהן עם
וימעטו מזונותיך בה ,טוב לך מעט בארץ
אך אמנם יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר אשתו שסיפרו בירושלמי גם הוא יקרנו,
ישראל אשר שם אתה מקבל מידו יתברך
נשבע לך ,אך יהיה זה כאשר תשמור את שהיה דחוק בארץ ישראל ,ויאמר לאשתו
מצות ה' א-להיך שהיא שמירה ועשיהוניכר שהוא א-להיך ,ממה שתקבל הרבה הנני הולך בדרך חוץ לארץ אולי שם ייטיב
בחוץ לארץ על ידי שרים חצונים ותדמה
בפועל .ועל ידי שוהלכת בדרכיו שהוא לי ומאומה אין בידי להניח בידך,
כמי שאין לו א-לוה שמקבל על ידי
שתתנהג בחסידות מה הוא חנון אף אתה שתזכרני בו ,אך ,אשר חלק לי ה' בבינה,
חנון כו' ,כי אז יתקיים בך תואר קדושה זו, החצונים. במראות נגעים אלמדך.
וזהו אומרו אשר ה' א-להיך נותן לך ,כי
כי אין זה נקנה רק על ידי מעשה כשרון ויהי הוא דובר אליה משפטי צדק ,אשר
וחסידות( :ובזה נתיישב קושיא טז.הברכה הנזכרת יהיה מה שה' בעצמו בין נגע לנגע ולשאת ולספחת ולבהרת
שהוא הוראת היותו א-להיך נותן לך ,ולא יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע והשחין והנתק ,ובתוך הדברים אמר
מה שיותן לך על ידי חצוני שתדמה כמי לך ,אם כבר נשבע לך ,איך מחשיבו אליה דעי איפה כי כל שער שבראש
שאין לו א-לוה חלילה( :ובזה נתיישב למתן שכר?
וקושיא יז .כי תשמור את מצות ה', האדם יש לו גומא ,שהוא מקור ומבוע
באופן ג' קושיא טו .וברכך בארץ וכו', מימי חיותו לגדל בו ,ואילו היו נוגעים
מי לא ידע כי הן כל אלה לא יפעל אל, כי הלא גם עד כה בארץ ידבר ,באומרו
כי-אם עם שומרי מצותיו?) ובפרי אדמתך!) מבוע של זה לזה היו עיניו כהות מראות.
ואז על ידי כן ,לא אומר לך יתן ה' את ושמא תאמר: ויהי כשומעה ותען ותאמר לו הלא
אויביך הקמים עליך כו' ,כי לא יערבו אל ישמעו אזניך מה שפיך מדבר ,והלא
לבם לקום עליך ,כי-אם מה שאז אומר הלא כל ההטבות והברכות האלו אינן לשער אחד משערות גופך משגיח בו הוא
הוא ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא רק גשמיות ,ואין נעשה בנו יתרון איכות יתברך לתת לו מחייתו בלתי נוגעת
עליך ויראו ממך ,ולא יקומו עליך כי יחתו קדושה ,כאשר יאות לעשות על ידי עבוד בחבירו ,כל שכן את כל גופך מכף רגלך
ממך ,והוא כי יראו כי שם תואר ה' ,שהוא את ה' ,כדברו יתברך ,באומרו ,אם שמוע ועד קדקדך שישלח ה' את מחייתך ,ולא
היותו יתברך קדוש נקרא עליך ,שגם אתה תשמעו בקולי כו' תהיו לי ממלכת כהנים
4
וגם במזוני ,שבפרי אדמתך לא יאכלוהו ומיישב אשר 'תפילין שבראש' מרמז גוי קדוש ,ואז ויראו ממך מלקום עליך ,כי
אויביך בחרבנות ,ויתן לך הא-להים פירות עין בעין תוכר קדושתך גם בעיניהם( :ובזה אל שם הויה ית' המאיר בתוך בנ"י .כי
אחרים תחתיהם ,כי-אם ,בפרי אדמתך נתיישב קושיא יח .וראו כל עמי הארץ שם הויה מורה על היותו יתברך מהוה כל
וכו' ,כי ראוי לדעת במה יראו כי שם ה' ההויות ובנ"י ידמו ליוצרם .כי כן יהיו אז
אשר היה לך ,בו תראה בטובה העתידה, נקרא עליהם? והנה אמרו רבותינו ז"ל :בנ"י .כשאז"ל עושים נפלאות גדולות)
וזה טוב לך מאילו אבדת אותם ,ויתנו לך
מן השמים אחרים תחתיהם ,כענין שהם תפילין שבראש .והלא כמו זר או יהיה ענין אומרו ,כי שם ה' נקרא עליך,
כושרא דחיותא ,שאמרו בגמרא על שומר נחשב שבראות תפילין ,שבראש ישראל על שם אדנות ,שהוא שמו יתברך שיקראו
(ולא יותר מזה) ,שייראו מהם?
שכר ,שחייב להשכיר עד כדי דמיהן. ראש' מרמז אותו ,כמו שקראו אדם הראשון ,ויהיה כי ומיישב אשר 'תפילין שב
יראו ,כי ידם מושלה להם בכל העולם אל הקדושה שבתוך בנ"י)
ובענין הזה מתקיים בשלשת החלוקות כאדון על עבדיו ,ועל ידי כן ויראו ממך ,והוא
בחיי עצמך ובבני ומזוני ,כי לא תמות ,ולא או יהיה אומרו ,כי שם ה' נקרא עליך על אשר יתקיים לעתיד לבא( :ובזה נתיישב
תזכה להיות עם קדוש עד אחר התחיה שמו יתברך הגדול והקדוש ,והוא ענין באופן ג' קושיא יח .וראו כל עמי הארץ
שתחזור לחיות ,וגם לא יומתו בניך מאמרם ז"ל עתידים צדיקים שיקראו וכו' ,כי ראוי לדעת במה יראו כי שם ה'
ותקוה עד בא אחרים במקומם ,ועל דרך בשמו של הקדוש ברוך הוא ,שנאמר כל נקרא עליהם? והנה אמרו רבותינו ז"ל:
זה בפרי בהמתך כמדובר: הנקרא בשמי כו' ,ואז יהיו בעצם כל ישראל שהם תפילין שבראש .והלא כמו זר
נחשב שבראות תפילין ,שבראש ישראל צדיקים ,ועל כן ויראו ממך כמדובר.
וכל זה שאמרתי הוא מלבד כבוד (ולא יותר מזה) ,שייראו מהם?
אדמת הקדש ,כי ,אם לא תהיה עם קדוש ומיישב אשר 'תפילין שבראש' מרמז והוא כי יראו בך בחינת השם ההוא,
וזוכה לכל הטוב ההוא כי-אם אחרי שובך המורה היותו יתברך מהוה כל ההויות ,כן אל שם אדנות ית' המאיר בתוך בנ"י כי
בתשובה אחר הגליות ,הלא ארצך הם מושלים כאדון על כל עמי הארץ) יהיו אז ישראל.
הקדושה היתה ביני וביני ניתנת ביד זרים. כמו שאמרו ז"ל ,עושים נפלאות והנה אחר אומרו מה שיהיה עם קדוש
אך עתה ,בהתמדת כשרונך ,תזכה גדולות ,באשר ה' אתם ,ככל אשר נעשה כאשר נשבע וכו' ,ראה והנה יאמר נא
הארץ ,שלא תנתן רק לך ,עם קדוש בראשונה על ידי רשומים שבדורות ,ישראל:
מתייחס אליה. כשמש בגבעון דום על ידי יהושע ,למה תשים זה לגמול עשות מצוות
וזהו אומרו ,על האדמה אשר ה' א-להיך וההיקש בכל יתר גדולים שבכל דור ודור ,ולכת בדרכיו שנהיה עם קדוש לעתיד
נותן לך ,כלומר( ,על היינו) מלבד כבוד כי בזה ידמו להשם יתברך ,במה שמורה לבא ,ומה גם למאמר רבותינו ז"ל כי
האדמה שעל ידי זה ה' א-להיך נותן לך הבטיחנו יתברך בתשובה לעתיד אחר בו השם ההוא.
כלומר ולא לזרים ,ויהיה משמעת מלת והוא מאמר ספר הזוהר על פסוק ,כי הגליות ושנהיה לו לעם קדוש כאשר
על כמו ויבואו האנשים על הנשים שהוא בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך .נשבע ,ואם כן איפה ,מה הגמול הלז
מלשון שקדמו ובאו הנשים תחלה: שאמרת שנהיה לעם ,אם לא נחטא,
והוא מאמרנו על פסוק ,כי מי בשחק מאחר שגם כי נחטא לא יבצר ממנו?
או יאמר כפשוטו והותירך וכו' שיהיו לך יערוך לה' ידמה לה' כו' ,לומר ,כי מי
על ידי התמדת הכשרון ארבעה טובות. בשחק מכל שרפי קדש יערוך לה' לעשות לזה אמר ,והותירך ה' לטובה ,לומר אינו
כמעשיו יתברך ,אך ימצא מי שידמה לה' דומה זה לזה ,כי הלא מה שהיה לך
א .שוהותירך את עצמך לראות בטובה לעשות כמעשיו בבני אילים הם בני בהבטחה ההיא היה ,שאתה תמות ובניך,
ולא תמות. ויאבד פרי בהמתך ופרי אדמתך בגליות אברהם יצחק ויעקב.
ב .בפרי בטנך. שבנתים ,ולא היית אתה רואה בטובה ,כי
ג .בפרי אדמתך .ולא שתמות אתה והוא מאמר ספר הזוהר שבחכמי תמות ,ולא יהיו לך חיים ,ולא תראה בטובה
העתידה ,אך עתה ,בהתמדת הכשרון ישראל יש דומה לו יתברך.
ותצטרך לחיות לראות בטובה ,וגם לא
שיאבדו בניך ותצטרך לשמוח באחרים וזהו ענין מקרא קדש הלזה וראו כל עמי והותירך ה' את עצמך ,לטובה העתידה
שניתנו לך ,וכן בפרי אדמתך אשר היו לך. הארץ כי שם ה' נקרא עליך ,שיצדק עליך שתתענג בה( .ובזה נתיישב קושיא יט.
שם זה כמדובר ,ועל ידי כן ויראו ממך :והותירך ה' לטובה וכו' ,האם היה עולה על
ד .שלא תגלה מאדמתך הקדושה אל לב אחר כל ההטבות הגדולות ההם ,האם (ובזה נתיישב באופן ב' קושיא יח .וראו כל
אדמה טמאה בגלות ,טרם היותך עם היה צריך לומר (ההצלה הקטנה) שיותיר עמי הארץ וכו' ,כי ראוי לדעת במה יראו
קדוש ,כי-אם ,תהיה תמיד ,וגם בכל אותו לטובה? היתהפך לעושי רצונו?) כי שם ה' נקרא עליהם? והנה אמרו
הטובה הזאת ,על האדמה אשר ה' א- וגם בבני ,כי תהיה בפרי בטנך זוכה רבותינו ז"ל :שהם תפילין שבראש .והלא
להיך נותן לך: כמו זר נחשב שבראות תפילין ,שבראש
לראות בטובה העתידה ,בהיותך עם ישראל (ולא יותר מזה) ,שייראו מהם?
קדוש ,שתחיה ותראה בחיי עצמך ובבני.
5
( :3איך אפשר לבנ"י להיקרא בשמו (המצוות) ,על ידי (כונתך שבשמוע
שלוחו ית' ,הנך) שמוע בקול ה' א-להיך:
* קצורי * באורי * לקוטי *
ית' א-דני)
האלשיך הק'
אומרו כי שם ה' נקרא עליך ,על שם ~ ~ ~
אדנות ,שהוא שמו יתברך ,שיקראו אותו ( :2איך יכולין בנ"י להיקרא בשמו
דרושים הקצרים ,פ' כי תבא
כמו שקראו אדם הראשון. ית' הוי"ה) ~ ~ ~
ויהיה ,כי יראו ,כי ידם (של בנ"י), וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ( :1איך לפעול אריכות ימים בכדי
ויראו ממך... לזכות לקבל בחיים חיותך כל הברכות
מושלה להם ,בכל העולם ,כאדון על
השייכים אליך)
עבדיו ,ועל ידי כן ,ויראו ממך ,והוא אשר ראוי לדעת במה יראו כי שם ה' נקרא
יתקיים לעתיד לבא: עליהם?... (פכ"ח :א ב) והיה אם שמוע תשמע
בקול יי א-להיך לשמר לעשות את כל
~ ~ ~ אומרו כי שם ה' נקרא עליך על שמו מצותיו אשר אנכי מצוך היום ...ובאו עליך
( :4צריך להאמין שיש לנו בחירה יתברך הגדול והקדוש ,והוא ענין מאמרם כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול
ז"ל ,עתידים צדיקים שיקראו בשמו של יי א-להיך.
ואשר אין ידיעתו ית' מכרחת את
הקדוש ברוך הוא ,שנאמר כל הנקרא
האדם) ובאו עליך כל הברכות האלה שעתיד
בשמי כו' ,ואז יהיו בעצם כל ישראל
(פכ"ח :טו) והיה אם לא תשמע כו', צדיקים ועל כן ויראו ממך כמדובר. להזכיר ,שהוא כי יבאו כלם אחת לאחת
ובפתח דבריו זו ,הורה משה רבינו ע"ה זו אחר זו .והנה יקרה שיגזרו על איש ועל
והוא ,כי יראו בך בחינת השם ההוא אדם טובות רבות ,אך לא יספיק לקבל
ברוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו ,עיקר המורה היותו יתברך מהוה כל ההויות ,כן את כלם ,כי הלא יום יום הולך הוא אל
גדול באמונה, יהיו אז ישראל .כמו שאמרו ז"ל ,עושים בית עולמו ,ואולי ימות טרם בא כלן עדיו.
הלא הוא ,כי ממנו יתברך לא יפלא כל נפלאות גדולות ,באשר ה' אתם ,ככל
אשר נעשה בראשונה על ידי רשומים אמר ,הנה הברכות האלה כלם יבאו
דבר אשר יהיה לעתיד בשמים ובארץ, אליך ,כי לא תבצר אף גם אחת כי-אם
ויצרי מעללי איש, שבדורות ,כשמש בגבעון דום על ידי
יהושע ,וההיקש בכל יתר גדולים שבכל ובאו עליך כל הברכות האלה ,ואל תירא
אך ,לא ימשך מזה הכרח לפעולות דור ודור ,כי בזה ידמו להשם יתברך במה פן תאסף אל עמיך טרם התקיים כל אחת
אדם ,להחשיבו למוכרח במעשיו ,אם שמורה בו השם ההוא. מהן בך ,כי הלא הנני מבטיחך כי והשיגוך,
טוב ואם רע ,כי אין ידיעתו יתברך כי עם היותם (אינם חלים בבת אחת ,כי-
והוא מאמר ספר הזוהר על פסוק כי אם בהמשך הזמן הולכים ו)באים עליך,
מכרחת ,כי לא יבצר מהיות בחירת כל בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין ואתה (סכ"ס) הולך למות (אעפ"כ ,אני
אדם חפשית תחת ידו ,כאשר יתבאר כמוך .והוא מאמרנו על פסוק כי מי מבטיחך אשר) הן ישיגוך ,כי הן יוסיפו לך
אצלנו בשערים המצוינים לנו בדורשי בשחק יערוך לה' ,ידמה לה' כו' ,לומר ,כי שנות חיים ,עד תקבל את כלם.
התורה בס"ד. מי בשחק ,מכל שרפי קדש ,יערוך לה',
לעשות כמעשיו יתברך? (כאומר אין מי והטעם הוא כי תשמע בקול ה' א-להיך,
וזהו אומרו ,והיה אם לא תשמע כו', כי בשומעך את המצות אשר אנכי מצוך
לומר ,הנה והיה זה אשר אני דובר כי אשר שבשחק יערוך) אך ,ימצא מי שידמה
לה' ,לעשות כמעשיו ,בבני אילים ,הם בני היום בפי( ,תדע אשר באמת) בקול ה'
לא טוב תעשו ותענשו ,כי כן יהיה ,וזהו אתה שומע ,כי שלוחו יתברך אני,
אברהם יצחק ויעקב.
אומרו ,והיה ,כלומר ,היו יהיה הדבר הזה, ולכן כדאי הן המצות שמפיו יתברך,
והוא מאמר ספר הזוהר ,שבחכמי
אך אין הידיעה מכרחת כי עדיין אני ישראל יש דומה לו יתברך. שתהיין הברכות ,שהן באות מצדן (של
אומר אם לא תשמע בדרך ספק ,כי עוד אותן מצוות שמפי ה' ,כדאי הם שיהיו
יד בחירתם נטויה להרע או להיטיב וזהו וזהו ענין מקרא קדש הלזה ,וראו כל עמי הברכות הנמשכות מהן) מאיכות אשר
הארץ כי שם ה' נקרא עליך ,שיצדק עליך בהן (מאותן המצוות ,באופן שישפיעו),
והיה אם לא תשמע:
שם זה ,כמדובר ,ועל ידי כן ויראו ממך: להרבות ימיך ,באופן ,שאם היותך הולך
~ ~ ~
~ ~ ~ יום יום לבית עולמך (אעפ"כ ,הברכות)
ישיגוך כי שרפי קדש רוחניים נעשו
6
( :9השגחה הפרטית שבתוך העונש) ( :7קשה אצלו ית' לצערינו ,ועל כן ( :5בכל דור ודור ,שומעים קולו ית'
(פכ"ח :כד) ...ועפר מן השמים ירד עליך ע"י שליח 'ישלח' קללות) בעצמו)
עד השמדך: (פכ"ח :טו) והיה אם לא תשמע בקול י( -פכ"ח :כ) ישלח י-הוה בך את
למען תדע כי השגחה עליך על רוב עונך הוה א-להיך לשמר לעשות את כל מצותיו המארה ...כי להיותנו בנו בכורו יחוס
ולא מקרה רוח סועה מסער המגביה עפר לבלתי הכותנו בידו ובעצמו עד נרבה וחקתיו אשר אנכי מצוך היום...
למעלה ויורד למטה לארץ ,הלא תראה כי לפשוע ,ועל כן ...ישלח על ידי שליח את
(עפר) מן השמים ירד עליך ,כי רוח תשא הודיע ...שורש ...באמונה ,והוא שורש המארה וכו',
~ ~ ~
גדול שצריך יהיה נגד עיני כל אדם תמיד,
את העפר מעלה מעלה ,שבעיניך תביט והוא כי כל מצות חקים ומשפטים אשר
ותראנו כמגיע השמים ומשם ירד ,ועם, ( :8העונש הוא מן העוון בעצמו:1 , שם משה לפני בני ישראל בין בכתב בין
היות הגובה רב מאד( ,אשר) בטבע הוא, הולך ומקטרג :2 ,ונברא ממנו בעל פה יהיה נגד עינינו ,כי כאשר אנכי
כי יתפשט ,ברדתו מלא רוחב ארצך וארץ משחיתים המענישים)
ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום ,כן כל
זולתה ,והלא תראה ,כי לא ירד רק עליך יתר חלקי תורת ה' שבכתב ושבעל פה( ,פכ"ח :כ) ...ועד אבדך מהר מפני רע
בצמצום ,וזהו אומרו ,מן השמים ירד עליך, יהיה בלבנו ,כאילו גם את הכל מפיו מעלליך אשר עזבתני:
וזה עד השמדך ,ולא עד בכלל ,כי-אם נשכילה בענין רוע מעללים ,ולא אמר יתברך שמענו פנים בפנים.
קרוב. וזהו אומרו ,אם לא תשמע בקול ה' וכו' על מעלליך הרעים!
~ ~ ~
אשר אנכי מצוך היום ,כי כל אשר אנכי הלא הוא ,מה שכתוב אצלנו בפסוק,
( :10שכינה עמהם בגלות ,ולא זו אף מצוך תתחייב להעלות עליך ,כי בקול ה' הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני .והוא ,כי
זו ,אשר בגלות מגלה השי"ת להם, אתה שומע בשומעך את אשר אנכי כל עון אשר יעשה האדם ,נעשה ממנו
שהוא עמהם כדי לחזקם) (משה) מצוך ,ואין צריך לומר אשר משחית ,והוא הצועק ותובע דין לפניו
(פכ"ח :לו לז) יולך י-הוה אתך ...בכל שמעת מפי בסיני השמונה דברות ,עם יתברך ,לפקוד העון ההוא על עושהו,
העמים אשר ינהגך י-הוה שמה: השנים שמפיו יתברך ,כי-אם ,אפילו כמאמר ספר הזוהר על פסוק ,גם ה'
עתה שהכל שמעת ממני( ,באמת) מאתו העביר חטאתך כו' ,שאמר הנביא ,כי ,על
אשר ינהגך ה' ,שיהיה הוא כמנהיג את ידי ,מה שהתודה דוד ואמר חטאתי, יתברך הוא .וזהו אומרו מצוך היום:
בנו יהיה שמה ,על ידי שכינתו שינהגך על העביר הוא יתברך את חטאתו ,הוא
ידה ,כי יחוס עליך ,אחר הגלות שתהיה המשחית ,שנעשה ממנו ,שהעבירו ,שלא ~ ~ ~
עמך ,כמאמרם ז"ל ,גלו לבבל שכינה ( :6איך ,דייקא רבוי הקללות ,מגלה יתבע דין לפניו.
עמהם ,והוא ענין מאמרם ז"ל ,למה השגחתו ית' עלינו)
שכינה עמהם בגלות ,שאומר הקדוש וענין זה כתבנו שהוא כוונת אומרו,
ברוך הוא ,כל זמן שאני עמהם ,אין קונים (פכ"ח :טו) והיה אם לא תשמע בקול י -הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני ,שהוא,
שם רע. הוה א-להיך ...ובאו עליך כל הקללות (מזהירינו) התחילו בתשובה ,באופן,
תסירו את המשחית ,שהוא רוע הנעשה האלה והשיגוך:
וכן אמרו רבותינו ז"ל בספר הזוהר ,על מעלליכם ,מנגד עיני ,שתעבירו מנגד עיני,
ענין מראות יחזקאל ,שמספר כל מעשה לומר (אף בעת דין מגלה השגחתו ,מלקטרג עליכם.
מרכבה ,כי הוא ,על כי היו ישראל בבבל אשר) הנה לא תמסר ביד המזל ,שאם כן,
מתייאשים מהקב"ה ,באומרם כי א- לא היו משיגים אותך (כל הקללות וכן אמרו רבותינו ז"ל ,כי גם כל ייסורין
להים עזבם ,באופן ,כי היה אפשר ידבקו השייכים אליך) ,כלם ,כי יש נולד במזל הממרקין את האדם בעונותיו ,ידי
בא-להי העמים אלילים ,ויחפרו ויאבדו, טוב .אך( ,כאשר) יבואו מאתו יתברך ,המשחיתים הנעשים בעונות האדם הוא,
על כן הראה הקדוש ברוך הוא את הנביא, עליך ,בלי אמצעות הוברי השמים ,ועל כי הן הן רצועות לקותו ,כמה דאת אמר
כל מרכבות השכינה וספר להם ,ועל ידי ותמוגנו ביד עונינו ...פקידת רוע של ידי כן ,והשיגוך כלם:
כן נחה דעתם ,ושבו עד ה'. מעלליך הם המשחיתים שנעשו מהם.
~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~
7
אך גם (הודעתי ,בספר הזה ,אשר ( :11בגלות בחו"ל אשר נחשבים בנ"י ועל פי דרכו יורה לך ה' כי אין לבטוח
השם הנכבד הוא) הוא נורא ,כי ,אם לא כעע"ז ,הנה אך ורק נחשבים כך ,אבל בדבר זולתו יתברך ,כי הלא אתה היית
בוטח בחומות הגבוהים ועתה תראה כי תשמע בקול ה' ,הלא אמרתי לך ,יככה ה'
(פכ"ח :לו לז) יולך י-הוה אתך ...אל גוי אדרבה ירידתן היא טובתך ,וזהו עד רדת וכו' ,כי שם רחמים בעצמו נורא הוא,
ויהפך לך (הרחמים) לדין ורוגז. אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם חומותיך אשר אתה בוטח בהן:
על כן אמרתי לך ,תשית לב אל דברי ~ ~ ~ א-להים אחרים עץ ואבן ... :אשר ינהגך י-
( :13צריכים לייחד מדת הרחמים עם הספר הזה ,כי בו ימשך לך ליראה את ה', הוה שמה:
הדין ,באופן שלא יסמוך יותר מדי ,על כי בו תדע ,שאם הוא נכבד ,מכבד ומטיב,
אמרו ז"ל' ,ישראל שבחוץ לארץ עובדי
גם הוא נורא ,כי שם זה הוא ה' א-להיך, רחמיו ,דרך הפקרות)
שהוא רחמים וגם הוא דין מתייחס עבודה זרה בטהרה',
וזה יאמר( ,שבגלות בחוץ לארץ ,תהיה (פכ"ח :נח) אם לא תשמר לעשות את לתואר א-להים מה שאין מפורש כן
נחשב כאילו) ועבדת שם א-להים אחרים כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה (בזולת ספר הזה) בפרשת בחקותי ,וזהו
וכו' ,שהוא להיותך תחת רוח החצונים ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את י -אומרו את ה' א-להיך:
בחוץ לארץ ,ומזה היה נמשך שתהיה הוה א-להיך:
~ ~ ~
אשר הזכרתי לך הספר הזה מכל לשמה,
( :14עוז וחדוה במקומו ,תמיד ,אף בעת אלא( ,שאעפ"כ ,הוא רק אשר נחשב הארבע ספרים הראשונים!
אשר צר לו על שמעניש אותנו ,כי הרי
יודע הוא ית' הטובה הנמשכת מזה) לע"ז ,כאילו אתם תחת הנהגת שר הלא הוא ,ליראה את השם הנכבד
שלהם ,אבל האמת הוא) שאשר ינהגך והנורא כו',
(פכ"ח :סג) והיה כאשר שש י-הוה ה' יהיה ,ולא השר ,עם היות 'שמה' ששם
והוא כי בספר הזה ,כתבתי לך ,כי אל עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן מקום טומאת השרים:
תשית לבך (להתרשל מלשוב) לומר ,כי ישיש י-הוה עליכם להאביד אתכם
רחום ה' ומה גם שם ה' של מדת רחמים ,ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה ~ ~ ~
( :12בצר ,בתוך הצרה ,הרחיב להם ,ולא יצר לך ויאמר די לצרותיך( ,אף שלא אשר אתה בא שמה לרשתה:
תשמע בקולו)! אע"פ שהיה נראה כקללה ,נתהפך
לומר אל תתמהו ותאמרו' ,הלא ,מאז,
כי הלא ,בספר הזה כתבתי לך ,שאם לא ה' א-להינו הרבה אותנו ,האם לא ידע לברכה)
(פכ"ח :נב) והצר לך בכל שעריך עד תשמע ,אפילו היחיד ,בקול ה' ,לשמור אשר התעתדנו לכל הרעה הזאת ,עד
לעשות וכו' ,כי יככה ה' בשחפת כו' ,יככה התמעט להיות מתי מעט ובצרה גדולה, רדת חמתיך...
ה' בשחין וכו' ,יתנך ה' נגף כו' יככה ה' ומה הנאה היתה בכל הרבוי והטוב
ההוא? מה שתהיה במצור מהאויב וטוב לך בשגעון וכו'.
המסר בידו ותחיה מהיותך מת ברעב ,אך
לא תתמיד לך צרה זו (הרעב) רק עד רדת וזהו אומרו ,ליראה את ה' כו' ,לומר ,מה לזה אמר ,אין הצרה ,רק לכם ,אך הוא
שאמרתי ,הכתובים בספר הזה ,ולא אל יתברך ,דן את כל האדם באשר הוא שם, חומותיך.
שאר ספרים ,הוא ,ליראה את ה' וכו' הוא וכך היא רצויה לפניו ,בהטיבו את עושי
רצונו( ,כמו) כאשר בהתהפך בחירתם, ואחשוב שהוא מאמרם ז"ל באיכה שם הרחמים,
רבתי ,שמדד נבוזראדן חומות ירושלים כי בספר הזה ,הודעתי ,כי הוא נכבד ,ועושה בהם משפט.
יום אחר יום ומצא שבכל יום היו שתי
אצבעות פחות מהיום הקודם ,כי היו ומכבדך יותר מדאי ,באומרו ,והיה אם וזהו אומרו ,והיה כאשר שש ה' עליכם
נבלעות החומות ויורדות יום יום עד שמוע תשמע וכו' יצו ה' את הברכה וכו' להיטיב אתכם ,שהיה בהיותכם ראויים
שנכנסו האויבים ,וזהו והצר לך שהיית יקימך ה' לו לעם קדוש וכו' ונתנך ה' לראש לקבל טובה ,כן ישיש ה' עליכם להאביד
במצור מת ברעב עד רדת חומותיך וכו' ,כי וכו' ,כי זה הוא כבוד גדול ,שכבד יכבדך וכו' ,כי הוא דן באשר הוא שם ,וכל
פעולה לפי הזמן( ,והמצב ,הוא טובה מאד.
הא-להים עשה לטוב לך ,כי בשביה עם
וזהו אומרו נכבד ,שהוא תואר אל היותו לאדם ,להיטיב לו או לזככו ,ולכן הוא) האויבים תאכל לחם.
מכבד ,כמה דאת אמר ,כי מכבדי אכבד ,שמחה לפניו.
~ ~ ~
8
שראיתם כל אשר עשיתי במצרים ,ומה ועל כן ,גם שמאז כרת אתכם ה' ברית ( :15למה חייב להיות כך אשר 'לא נתן
גם עתה( ,כ"ש) לירד עד סוף דעת חכמת בחורב בתחלת הארבעים שנה ,צריך ה' לכם לב לדעת וכו' עד ארבעים שנה)
התורה ,להיות לכם לב לדעת וכו' עד עתה לכרות הברית שנית ,למען יושרש (פכ"ט :א-ה) ויקרא משה אל כל ישראל
ארבעים שנה. הדבר בעצם ,אחר שירדתם לסוף הדעת, ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר
באופן ,שאל תתמהו ,על מה שלא היה והכיר נפלאות אלו ,ולקבל בעצם ענין עשה י-הוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה
לכם לב לדעת כו' עד ארבעים שנה ,כי הברית והתורה: ולכל עבדיו ולכל ארצו :המסות הגדלת אשר
מכם היה העכוב: והנה ראה הוא יתברך ,לתקן דבר אחד ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם:
במאמר משה ,וגם לומר טעם שני אל ולא נתן י-הוה לכם לב לדעת ועינים לראות
~ ~ ~
צורך כריתת הברית בפעם שנית ,וגם ואזנים לשמע עד היום הזה :ואולך אתכם
( :16חסרון המנוחה בגלות ,הוא לטוב ,כי לשוב להחזיק טעמו של משה. ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם
לא תרגיע עד תמצא מקום לעבודת ה') מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך :לחם
והוא ,כי הנה ממוצא דבר אשר דבר לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען
(פכ"ח :סה) ובגוים ההם לא תרגיע ולא משה ,יצא עתק מפי איש לדבר ולומר,
יהיה מנוח לכף רגלך. תדעו כי אני י-הוה א-להיכם:
על מה עשה ה' ככה שלא נתן להם מתנה
ובגוים ההם לא תרגיע ,כי תבקש לך טובה הזאת ,שיהיה להם לב לדעת ועינים ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר
מקום תעבוד בו את ה' ולא במקום לראות ואזנים לשמוע מאז ,ולא שיצטרכו אליהם ,הנה הברית הזה הוצרך והוכרח
שיעבידוך עץ ואבן ,וכן תעשה בפועל על ארבעים שנה? גם הוא.
כי לא יהיה לך מנוח לכף רגלך. על כן בא הוא יתברך בעצמו ,כמדבר והטעם ,כי הלא ,אתם ראיתם את כל
~ ~ ~ לנוכח אתם ,ואמר ,אל תתמהו ,אם לא אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים
נתתי לכם לב לדעת וכו' ,כי הלא ,לא לפרעה כו' ,המסות הגדולות אשר ראו
( :17יראת ה' מביא הצלחה) עיניך כו' ,ועל כן היה ראוי תשתקע
מצדי היא המניעה ,רק מאיכותכם,
(פכ"ט :ח) ושמרתם את דברי הברית שקצר כוחכם להשיג. גדולתו יתברך ותורתו ומצותיו בלבבכם
הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל עד אין תכלית,
אשר תעשון: כי הלא תראו ראיה לזה ,כי הנה ,למען
ולא שוה לכם כל אשר ראיתם,
תדעו כי אני ה' א-להיכם ,שהוא דבר
אומרו תשכילו מלשון הצלחה ,לומר וחטאתם:
אשר ראיתם במצרים פעמים רבות,
ושמרתם את דברי הברית הזאת שהיה שפעלתי דין ורחמים כאחת ,להורות כי והטעם הוא כי לא נתן ה' לכם לב לדעת,
באלה גדולה ומוסר עצמיי ,באופן ה' הוא הא-להים ,כי ממכת הדם שהיה והוא מאמרם ז"ל ,מכאן שאין אדם יורד
שתהיה יראת ה' שקועה בלבבכם ועל ידי ישראל שותה מים והמצרי שותה דם לסוף דעתו של רבו עד ארבעים שנים.
כן תשכילו ותצליחו את כל אשר תעשון, אפילו בשתות שניהם יחד בכוס אחד ,וכן והוא ל'מה כי גשמי הוא ,והיה צריך
על ידי היות יראת ה' שקועה בלבבכם: בכל מכה ומכה ,ועל הים, להיות על ידי מתנה מאתו יתברך ,כי
~ ~ ~
ועם כל זה ,לא ידעתם ,עד שואולך שלא בטבע היה להשיג השגה קודם
( :18תעבדו את ה' מתוך רצון ולא אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו לארבעים שנה,
מתוך אונס והכרח) שלמותיכם וכו', וזהו אומרו ,לא נתן לכם ,כלומר ,כי לא
(פכ"ט :ח) ושמרתם את דברי הברית... הנה ,כי הייתי פועל דין בהגיעי אתכם חסרו ,רק מתת ה' ,בבחינת מתנה ,שלא
במדבר ארבעים שנה ,ורחמים מצד אחר, כטבעם,
אל תאמרו אנוסים אתם מחמת
הברית ,כי הלא איני אומר לשמור הברית, כי לא בלו כו' ,והייתם נזונים ובריאים ,עם וגם לא עינים לראות ,לירד עד סוף
כי-אם את דברי הברית ,שלא תשמרו היות שלחם לא אכלתם ויין ושכר לא נוראות אשר ראו עיניך להכיר גדולתו
שתיתם ,וכל זה הוצרך ארבעים שנה, יתברך,
בשביל הברית כי-אם בשביל (שתאמינו
טוב) דברי הברית מצד עצמם. למען תדעו כי אני ה' בעל הרחמים ,א- וגם לא אזנים לשמוע ,ולקבל אשר
להיכם בעל הדין ,כי ה' הוא הא-להים, ישמיעך ה' בעצם ,עד היום הזה ,שהוא
וגם לזה הוצרכתם ארבעים שנה ,עם סוף הארבעים שנה.
9
( .3איך היא התפלה להמתיק דינים) * קצורי * באורי * לקוטי * ובמה תזכה? הלא הוא ,בהראותך ,כי
(פכ"ו :יד טו) שמעתי בקול יי א-להי אינך כפוי טובה ,שהוא ולקחת מראשית
עשיתי ככל אשר צויתני .השקיפה ממעון
וכו' להורות ,שלא תחשיב בעצמך ,כי לך האלשיך הק'
ניתנה הארץ למורשה ,רק כי לה' היא.
קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל...
וזאת תעשה ולקחת וכו' אשר תביא
פנינים הקצרים ,פ' כי תבא
לפי מה שנראה מדברי רבותינו ז"ל ,כי מארצך כאשר פירשנו .ולהורות היותך ~ ~ ~
השקפה אינה אלא לרעה ,כמה דאת אמר מחזיק לי טובה ,ומראה ,כאילו אין אתה בה, ( .1איך להפוך מתנה זמני
וישקיפו על פני סדום ,ואיך תהיה זו רק כאריס ,ואני בעל הבית ,וארץ ופירותיה לירושה נצחית)
לטובה? (פכ"ו :א-ב) והיה כי תבא אל הארץ אשר לי ,הנה עשה זאת איפה ,כי ושמת בטנא
והנה אמרו רבותינו ז"ל ...שהוא לומר יי א-להיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה .והלכת אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו
שאפילו במדת רוגז נתברך. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר וכו' (ובזה נתיישב קושיא ד :ולקחת וכו'
תביא מארצך אשר יי א-להיך נתן לך ושמת ,היא ייתור! ומהראוי יאמר והולכת
א :ועדיין יקשה ,כי לא היה לו לשאול ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר בטנא מראשית וכו' אל המקום וכו'!)
השקפה ,כשואל רוגז ,רק שברוגז ירחם ~ ~ ~
יי א-להיך לשכן שמו שם.
ויבטל הרוגז! ( .2תדמה למדותיו ית' ,שכשם א :אומרו כי תבא ,שמורה כי בבואם
ב :וגם ,היה לו לומר מדת הדין ,ולא שעזב שמי השמים לשכון אצלך, יתחייבו בבכורים ,ולא כן הוא כי-אם
פעולת הדין שהיא השקפה? כ"ש תטריח ללכת בעצמך אחר כיבוש וסילוק כנלמד מסוף הפסוק.
לירושלים להביא ביכורים)
ואפשר הוא ,בהזכיר מאמרם ז"ל על
פסוק א-ל זועם בכל יום שהוא ,כי א-ל, וגם אומרו ה' א-להיך נותן לך יראה (פכ"ו :ב) ...והלכת אל המקום אשר ב:
מיותר.
שהוא מדת חסד ,זועם את מדת הדין ,בל יבחר ה' א-להיך לשכן שמו שם...
תפעול כמדתה. הוזכרה אם תאמר נא ישראל ,הלא ...אני אעשה ג :ועוד אומרו וירשתה ,כי כבר
ג :ובזה נשים לב ,אל אומרו בסמוך, נחלה ומה גם כי באומרו וישבת בה נכלל .זאת ,כי אלכה לי השדה ,ונחלת שדה וכרם
שמעתי בקול ה' א-להי ,עשיתי וכו' ,כי מי ד :ועוד אומרו ולקחת וכו' ושמת ,היא בעצמי ובכבודי ,וידי תבצענה ,ללקוט כל
ייתור ,ומהראוי יאמר והולכת בטנא בכורי כל השבעת מינים ,אך ,מה בצע כי
לא ידע שה' א-להיו הוא? תטריחני לעזוב ביתי וחומותי ,ואלכה לי עד מראשית וכו' אל המקום וכו'.
אך הוא ,שאומר שמעתי בקול ה' ,שהוא והיה כי תבא אל הארץ ,כבא על נחלת ירושלים ,באשכול ענבים וחמשה תאנים
מדת רחמים( ,ושמיעה זו סובב גם על) אבותיו (ובזה נתיישב קושיא א :כי ושני רמונים מהלך כמה ימים? ודי לי אשר
א-להי שהוא מדת הדין ,שהיא מתוחה תבא ,שמורה כי בבואם יתחייבו לקטתים בידי ואשים בטנא ועתה הניחה לי
על הבלתי מטיב (ובזה נתיישב קושיא ג: בבכורים ,ולא כן הוא כי-אם אחר ואנכי אשלח שכירי ולקיטי יגמור נא בעדי!
שמעתי בקול ה' א-להי ,עשיתי וכו' ,כי אל יצא עתק מפיך לדבר כה ,כי הלא כיבוש וסילוק כנלמד מסוף הפסוק!)
מי לא ידע שה' א-להיו הוא?) דע כי שתי בחינות יש ,אחת תורת מתנה ראה ,לכתך אל המקום אשר יבחר ה' א-
והנה עשיתי ככל אשר (צויתני ,ועתה ולא בהחלט ,כי-אם ,עודני נותן בכל דור להיך לשכן שמו שם וכו' ,כי עזב ה'
אני פונה אליך אל מדת רחמיך ה' אשר) ודור לפי מעשיהם ,וגם באמת היא נחלה השמים ושמי השמים ,ובחר בארץ הלזו
צויתני אתה ה' מדת רחמים ,ולא (פונה
מאבותיך ,כי על ידי לקיחתך זו אני מחשיב החומרית ,למענך ,כי למען ישראל
כאילו כל הארץ שלך היא ,ואשר תביא מקיימי תורתו ,בחר לו דירה בתחתונים,
אני עתה) על בחינת הדין ורוגז המתואר
בתואר א-להים, ולכן ,שא נא קל וחומר ,ומה ,אם קונך, מארצך היא ,וזהו ולקחת מראשית וכו'.
ועל שתי הבחינות שבה אמר א :נותן למענך ,עזב שמים העליונים ,המתייחסים
ולכן גם אתה שם הרחמים השקיפה לך ב :נחלה .ועל כן הנני מלמדך תהפכנה אליו יתברך ,ויבא לשכון בשבילך עד
ממעון קדשך ,שתראה השקפה שהיא ממתנה (מן נותן לך) שיש לה הפסק המקום הזה ,שהוא ,מה שנקרא מקום
הוראת זעימה להיות זועם את מדת הדין לירושה (נחלה) שאין לה הפסק (ובזה (גשמי) ,כי גשמי הוא ,וגם לא עראי ,כי-
(ובזה נתיישב קשיא א :יקשה ,כי לא נתיישב קושיא ב :ה' א-להיך נותן לך אם לשכן שמו שם בקבע ,ואתה חומר
היה לו לשאול השקפה ,כשואל רוגז, עכור ,האם יקשה בעיניך לעזוב ביתך, יראה מיותר!)
רק שברוגז ירחם ויבטל הרוגז! וללכת עד המקום אשר הוא יתברך משכן
וקושיא ב :היה לו לומר מדת הדין, וזהו וירשתה וישבת בה עולמים בלי שמו ,ואתה הולך ושב לביתך ,ולא לשכון
ולא פעולת הדין שהיא השקפה?) טלטול ,כי תעשנה ירושה שאין לה הפסק שם? וזהו אומרו ,אל המקום אשר יבחר
(ובזה נתיישב קושיא ג :וירשתה ,כי לשכן שמו שם (ובזה נתיישב הקושיא:
ובזה וברך וכו' גם את אשר פגעה בהם לשכן וכו' ,הוא מיותר!) כבר הוזכרה נחלה! ומה גם כי באומרו
רוגז הדלות. וישבת בה נכלל!)
10
החצונים ותפרוש הקדושה ממך או ( .4בכל דור ודור שומעים קולו ית' לא על חנם נכתב שיד בשי"ן ולא
שטומאה תדבק בך ,כי הנה כאשר ברוך בסמ"ך ,לרמוז בו (ושדת אותם) עם (כח בעצמו)
אתה בבואך לארץ כי אתה בא אל (פכ"ו :טז) היום הזה יי א-להיך מצוך שמו ית' שם) ש-די שהוא אמר די
הקדושה ,כן ברוך אתה בצאתך שלא לעשות את החקים האלה ואת המשפטים לשיעור שנים עשר אבנים( ,בכדי
תוסר קדושה ממך כי גם שם ברוך תהיה, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך .שיוכלו) להחזיק (שבעים פעמים) כל
ובמה תדע כי כן? הנה אם יקומו אויביך התורה (שהוא) בשבעים לשון:
מה היה ביום ההוא בייחוד שאומר ה'
עליך בצאתך יתנם ה' נגפים לפניך ...ואין ~ ~ ~ א-להיך מצוך וכו' ,ומה גם שלא היה היום
זה רק הוראה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך ( .6השפעותיו ית' באים ההוא אלא ביום ההוא ביום מתן תורה
ולהפיל את אויביך: בשלימות ,כי באים ישר לבני בחורב ,ואם הוא על מה שחזרו ונשנו פה,
ועם כל זה ,זאת עצתי שלא תצא חוץ ישראל בלי צורך אמצעי) הנה משה הוא ,שחזר לאומרם ,ואיך
לארץ לבקש מזונך ,כי-אם שכון בארץ אומר ה' א-להיך מצוך וכו'?
(פכ"ח :א ב) ...ונתנך יי א-להיך עליון
הקדושה ובטח בה' ועשה טוב ,כי לא אמר משה רבינו ע"ה ,הנה אפשר יעלה על כל גויי הארץ .ובאו עליך כל הברכות
יגעל בך ה' מלהטיב לך שם. על רוחכם לומר ,כי עתה בפעם הזאת האלה והשיגך ...
וזהו יצו ה' אתך כו' בארץ אשר ה' א- השנית ששמענו התורה וירדנו לסוף
דעתה שהיא הקבלה בעצם את התורה ,נתנך ה' ...יתנך עליון על כל גויי הארץ,
להיך נותן לך ,והסר מלבך דבר שקר לומר לא שמענוה רק מפיך ,ולא מפי ה' כאשר והוא כי הם תחת שרים ומזלות ואתה
כי יותר יבורך גבר בחוץ לארץ, במעמד הר סיני ,כי שמענו השני דברות ישראל לא כן רק תחת א-להי עולם ה'
כי הלא שא נא קל וחומר ואמור ,ומה מפי הגבורה והשמונה מפיו יתברך לבדו ,ובזה תהיה עליון על כל גויי הארץ,
אם בחוץ לארץ שיהודי הדר בה דומה כמי מעורב קולו עם קולך ,כי משה ידבר והא -באופן כי בבא הברכות מאתו ,לא ירדו
שאין לו א-לוה מתפרנס איש ישראל ,מה להים יעננו בקול ,וכמו שאמרו ז"ל ,שהיה אל עולם המלאכים ומשם אל עולם
גם עתה בארצו יתברך אשר בה ה' א-להיו קולו יתברך מיטטרון למשה .אך עתה ,הגלגלים ומשם למטה לארץ ,כי-אם,
עמו שיפרנסהו בה אם יבטח בו. היה מפיך בלבד ,שדברת לנו התוכחות ובאו עליך ממנו יתברך עליך ממש ,בלי
וזהו אומרו יצו ה' אתך את הברכה ,לומר אמצעית שר או מלאך, והתורה ולא מפי ה'.
הלא ודאי הוא כי יצו ה' אתך כלומר בהיותו כדבר ועל ידי כן והשיגוך על כל פנים ,מה לזה אמר ,אל יעלה על רוחכם
הזה ,כי הנה דעו איפה ,כי האמת והצדק
אתך את הברכה וכו' ,והיכן הוא אתך הלא הזה שאין כן ,אם היית כגויי הארץ שהמזל
הוא בארץ אשר ה' א-להיך נותן לך: היוםהמה ,שולט עליהם ,או אם היית מושגח על יד הוא ,כי ה' א-להיך הוא המצוך
ולא אני ,כי כל מאמרי מפיו יתברך
~ ~ ~ שרים או הוברי השמים שהיה המזל והוא ,אשר שב וצוה אתכם.
( .8מצוות בוראים מלאכים מעכב לדבר מן הדברים,
וזהו היום הזה ה' א-להיך מצוך וכו'
וכוחות רוחניים ,ואיך אפשר לומר ,היום הזה שהוא חיתום התורה כאשר היה מעכב לאברהם בהולדה
לזכות לראותם) כאילו היום צויתי את הכל ,והוא יום עודנו בחוץ לארץ.
(פכ"ט :ח) ...ועשיתם אתם למען השכלתכם אותה ,ה' א-להיך המצוה ,ולא אך ,על ידי שונתנך עליון וכו' וגם ובאו
תשכילו את כל אשר תעשון .שאת אני ,כי את כל דברי ,אין בהן אפילו אות עליך מאתו יתברך בלי השתלשלות
המצות ואת דברי התורה שלהם תעשו, אחת מבלעדי ה' ,כי כאשר היה שם יתברך עולם המלאכים ועולם המזלות ,כי-אם
כי רוחניות עצום בהם .ועל ידי השמירה למעבר בעלמא ,ועל כן כל הברכות בפי ,דברתי ,כאילו פיו המדבר אליכם.
הראויה אתם עושים הויה חדשה בהם (פכ"ח :א) והיה אם שמוע תשמע בקול ישיגוך ,בל תמוט אחת מהנה מלבא בך:
רוחנית כאילו אותם אתם עושים ,על ~ ~ ~ ה' ...ראוי לשים לב אל כפל אומרו שמוע
דרך מאמרם ז"ל ,שממעשה המצוה תשמע! ...והיה אם שמוע ,כלומר אם
נברא מלאך סניגור ,וזהו ועשיתם אותם. ( .7גודל יישוב ארץ ישראל שמוע לעתיד לבא (הרי תאמין אשר גם)
והשפעותיו) תשמע עתה בקול ה' ,כלומר אל יעלה על
ושמא תאמרו אין אנו רואים כי-אם
המעשה ולא הרוחניות ואין לנו בהם רק רוחך ,בדבר המורה-צדק לך ,כי פיו (פכ"ח :ו-ח) ברוך אתה בבאך וברוך
מעשה בלי השכלה אל שורש רוחניותה? המדבר ,כי-אם כאילו בקול ה' אתה שומע .אתה בצאתך .יתן יי את איביך הקמים
עליך נגפים לפניך ...יצו יי אתך את הברכה ~ ~ ~
לזה אמר ,דעו ,כי עוד על ידי המעשה, ( .5שמו ית' המשפיע מדת מיעוט באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ
תעלו אל גדולה מזו ,והיא שתשכילו אשר יי א-להיך נתן לך.
בשכל ,כדבר נרגש את אשר תעשון ,וזהו מחזיק את המרובה)
רבוי האת שהוא גם המלאך הנעשה (פכ"ז :ב) ...והקמת לך אבנים גדלות אם תצטרך לצאת חוץ לארץ להרויח
באומרו ועשיתם אותם: טרף ביתך ,אל תחוש תאכל מתחת ושדת אתם בשיד.
11
ואז וענית ואמרת כו' ,והוא כי אחרי האדמה העליונה ,אשר אתה מביא * קצורי * באורי * לקוטי *
ראותך הושם טנא מצותיך לפני קונך, אותם מארצך העליונה ,כי משם
הלא לא יבצר ממך מהצטער ולומר, הבאתם כי למדוך את כלם טרם תבוא. האלשיך הק'
אויה לי כי מן הפירות הללו לא הבאתי ועם היותם פרי האדמה ,כי המצות רמזי מוסרים ,פ' כי תבא
הרבה ,ואוי לה לאותה בושה ,כי הללו שבעולם הזה הם פרי רוחניות ~ ~ ~
עסקתי בעניני העולם השפל ,אשר אין ושורשם למעלה בארץ העליונה והיה כי תבא וכו' ,דרך רמז (מוסר)
בם מועיל בעולם העליון ,ולא יגעתי שמשם נפשך .באופן שהם שני דברים,
לילה ויום לסגל תורה ומצות ,ומה יאמר ,שאומר הוא יתברך אל נפש
אחד היותן פרי האדמה העליונה האדם ,כי היא האדם ולא הבשר
נכבד היה היום הזה לו באתי ברבוי שממנה הן כמה דאת אמר ,נצר מטעי,
עצום מצות ה' ולא במועטים כאלו כי כנודע ,אל תשיתי לב אל יגיעך בעולם
ויקל לך להמשיכם אחריך .שנית אשר הזה לקוץ בעול תורה ומצות ,כי הלא
בושתי מקוני: תביא מארצך כי משם הבאתם והיה כי תבא ,כי הנה תהיה לך שמחה
על כן עשה זאת איפה בני והתנצל, כמדובר: כמשמעות והיה כאשר תבא אל הארץ
והוא כי וענית ואמרת לפני ה' א-להיך, ושמת בטנא ,היא קבוצם יחד בכף העליונה ,ארץ חיים ,אשר ה' א-להיך
אל נא תשת עלי חטאת אשר נואלתי ידך ,כי ביד כל אדם יחתום, נותן לך נחלה ,מה שאין כן כי העולם
לבלתי עשות ולבלתי עסוק כל ימי הזה כי הוא עראי.
ולילי בסגל מצות ומעשים טובים ,כי או טנא רומז אל הנפש המקבצת
הלא שאור שבעיסה היה מעכב .כי בתוכה כל כחות קדושה שמכל מצוה ועשה זאת איפה בעודך פה שתעשה
ארמי הוא היצר הרע הרמאי לא לי ומצוה כפירות תוך סל. באופן וירשתה וישבת בה ,שתהיה לך
בלבד היה מאבד ,כי-אם גם לאבי ירושה בלי הפסק ,שלא תצטרך
ובזה והלכת מהעולם השפל אל להתגלגל ,כי תשלם פעם אחת ולא
כנודע מאבוד המגיע לאבי בן הרשע, המקום אשר בחר ה' וכו' הוא בית
ואינו מן התימא שיכול לי ,כי הלא וירד תשנה ,כבשורתו יתברך לדניאל
המקדש של מעלה. באומרו ואתה לך לקץ ותנוח וכו':
מצרימה בין המצרים בצאתי מבטן ובאת אל הכהן המקריב נפשות
אמי שם לפתח חטאת רובץ. ואם לא תוכל לעשות כל כך ,לפחות
במזבח המקדש ההוא .ומי הוא הכהן וישבת בה ,שתעשה באופן שכבודך
ויגר שם במתי מעט הם האברים הלא הוא אשר יהיה בימים ,ההם הוא
שכלם בעוזריו ,והושרש כל כך עד לאחר לא תתן ,כי חלק גן עדנך לא ישב
מיכאל אשר יהיה לישראל בימים ההם, בו זולתך ,כענין ,לא זכה נוטל חלקו
שויהי שם לגוי גדול כי החטיאני פעמים שנאמר ובעת ההיא יעמוד מיכאל כו',
רבות ונעשה חיל משחיתים ,והוא מלך וחלק חבירו בגיהנם ,זכה נוטל חלקו
וכן נאמר ,אין אחד מתחזק עמי ,כי-אם וחלק חבירו בגן עדן.
עליהם וכולם נגדי כי עבירה גוררת מיכאל שרכם ,שהוא יהיה לנו למחזיק
עבירה ,והיצר טוב איננו אתי כנודע ,עד ולמעוז שהוא כהן בבית המקדש של עשה זאת איפה ,שלא תהיה הבלתי
הגדלות והוא יחיד ועני. מעלה כנודע: זוכה ויבא אחר ויטול גן עדנך ,וזהו
ועל ידי כן יתאזר ויתאמץ עלי ,כי וישבת בה ,ואל יכבד בעיניך עול מצות
ואמרת אליו הגדתי היום שבח לה' א- ושאור שבעיסה מעכבה ,כי הלא אינך
וירעו אותנו המצרים הם מלאכי חבלה להיך ,ולא אערב אל לבי לומר א-להי
הנעשים בעונות ראשונים ,כי הם צריך רק ולקחת מראשית ,כי תאחוז
גם אחר מות ,כי אולי אינני מהצדיקים בקצה ראש כל מצוה ומצוה ,כאוחז
העומדים עלי להחטיאני ולהעותני עד הראויים לכך ,ושבח אני כי זכיתי
עשותם אותי רע, בקצה חוט תקות השני ,כי בקצת ההוא
ובאתי אל ארץ עליונה מה שהייתי תהיה הולך ומושך את הכל אחריך כי
וזהו וירעו אותנו המצרים שהוא את מצטער בהיותי בעולם השפל פן מצוה גוררת מצוה ,וזה בכל אחד מכל
הנפש והרוח שהיו רעים לה' ,וגם ארשע ולא אזכה לעלות. מצות ה' כי הכל יבא לך ,כי בא ליטהר
ויענונו שהם עצמם הביאו עלינו יסורין ואז ולקח הכהן הטנא הוא קבוץ מסייעין אותו.
ממרקין כמה דאת אמר ,ותמוגנו ביד מצותך מידך ,והניחו לפני מזבח ה' א-
עונינו. ותדע איך יקל הדבר ,כי הלא הן
להיך כדורון המובא לפניו יתברך: מתייחסות וקרובות ,כי הן כל פרי
12
כן הוא יתברך לא ימרק חלאת חולי לכבוש את יצרו ,יצעק אל ה' יצילהו ואם תאמר נא א-להי ,כי הלא הבאת
הנפש עד יתחיל לשוב. מיצר הרע ,וכעובדא דר' חייא בר אשי, עלינו יסורין ולמה לא שבנו? ולא עוד,
והוא הדבר הראשון האפשר לומר שהיה אומר 'ה' יצילני מיצר הרע', (שה' ממשיך ושואל) כי לא מאהבת
בפרשת וילך ,על מה שאחר אמור וכאשר לימד השטן עצמו לפלימו. היצר הרע אתכם ,משיאכם לחטא ,כי
ישראל 'על כי אין א-להי בקרבי וזהו ,ונצעק אל ה' כו' וישמע כו' ,כי הלא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ,ועוד
מצאוני הרעות האלה' ,אומר מיד, ראה את ענינו הן יסורין ממרקין ,ואת שהמלאכי חבלה אשר אתם עושים
'ואנכי הסתר אסתיר פני כו'... עמלנו מחסרון כיס ,ועם כל זה ואת בעונותיכם הן הם המייסרים ומכים
לחצנו מיצר הרע שעם כל צרתינו לא אתכם כמה דאת אמר ותמוגנו ביד
ועתה הנה הבאתי וכו' ,מוסיף ואמר עונינו ,וכמאמרנו על פסוק ,תיסרך
ועתה וכו' ,לומר ,אוי לי כי על כל עזר היה מרחם לנוח מעט מלהשטין
והחטיא אותנו אז יותר מכל צרתינו. רעתך ,ולמה דעה חסרתם מהשכיל
משדי לא הבאתי רק זוודין קלילין ,כי זה?
מכל מצות שעשיתי אין לי בהם רק ועל ידי כן ריחם ה' א-להינו מרחם,
ההתחלה בכל מצות שהייתי בא ויוציאנו ה' ממצרים ,הם הכחות ההם, על כן מוסיף ואומר לפניו יתברך,
ליטהר ,כי כל השאר הוא יתברך היה 'ידענו ה' כי אחר שוירעו אותנו המצרים
והיה על ידי (יד) חזקה שחזקה ידו הם יצר הרע וכחות הטומאה שעשינו
העושה. יתברך עלינו ביסורין ,ובזרוע נטויה הוא בהעוותינו ,אחרי כן ויענונו הם בעצמם,
וזהו הנה הבאתי מראשית כל פרי התמדתם.
בלבד ,כי אין לי רק זכות ההתחלות ,אז ועם כל זה ,גדול ורב כח פתויים ,כי
ובמורא גדול שלא שלוונו מפחד על כל זה ויתנו עלינו עבודה קשה,
והנחתו לפני ה' א-להיך ,שהכל תניח רעה ,על ידי הראות אותנו אותות
לפניו יתברך ,כל אורות שהפלגת ,עם לעבוד את השטן שהיא עבודה קשה,
ומופתים ,להכיר ההשגחה ,למען היות כי קשתה ידו עלינו כי נעשה בעל
שראשיתם בלבד עשית, לנו לעזר ולהועיל להחזיק לב לתשובה, הבית':
והשתחוית לפני ה' א-להיך ,גם את עד שעל ידי כן,
~ ~ ~
הכל יחשוב עליך כאילו אתה עשית. ויביאנו אל המקום הזה ,בית המקדש
ואז משיב הוא יתברך ואומר ושמחת של מעלה ,ולא אל גיהנם. דרך השונא ורודף את שונאו ,כי ,אם
בכל הטוב ,כי גם שהראשית בלבד יראנו מדוכא ביסורין יכמרו רחמיו
ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ מלרודפו באומרו ,די לו רעתו ,ומה גם
עשית ,תשמח בכל הטוב לגמרי כאילו העליונה ,אשר היא זבת חלב רמז אל
הכל שלך, אם אמור יאמר לו ,למה לנצח תרדפני
אש לבנה ואורה גדולה, ולא תשבע מצרתי ולא תרפה ברעתי,
וזו היא מתנה אשר נתן לך ה' א- ודבש אל העריבות המתוק מדבש ,כי כי אז ירפה ממנו.
להיך. ממנה זב אל הנפש האושר הזה: אך יצרו הרע לא כן הוא ,אדרבא,
ולא בלבד תועיל זכותך לעצמך ,כי- והנה למדנו פה שרש גדול להשיב בראותו אותי בצרה גדולה ,לא יחמול
אם גם ולביתך ולנלוים אליך ,וזהו נפש המתחיל לשוב בתשובה ,כי יראה ולא ירחם ,ועוד ידו נטויה להאבידני,
והלוי .והמתגורר אפילו עראי אתך, מיד ייסורין באין עליו ,כי אשר דעה ולתת בלבי לקוץ ולבעוט ביסורין
וזהו והגר אשר למד ממעשיך: חסר ,יקוץ ויאמר ,האם זו שכר לאבידני משני העולמות ולא יניחני
או יאמר ,והלוי על הגוף הנלוה אתך התשובה ,כי טרם שובי ,שליו הייתי ברעתי או לשבור כלים בחמתי,
בעשותך כל מצוה ,ואפילו הגר אשר בביתי ורענן בהכלי ,ובהחילי לשוב יצר וזהו ויענונו ביסורין ,ואחר כך ויתנו
בקרבך הוא היצר הרע ,הוא ישמח גם לי? עלינו עבודה קשה:
כן על ידי צדקת הצדיק ,והוא מאמרם אך זה דרכו יתברך ,כאשר הרופא לא
ז"ל בספר הזוהר ,ממשל השפחה ואם תאמר נא ה'' :אם כן איפה איכה
יצוה להקיז ולתת ההקזה והרקות עשיתם ושבתם וסגלתם מצות הלא
שאלמלא היצר הרע לא היה הצדיק מרות לחולה ,עד אשר יחפוץ החולה
מקבל שכר ,ועל כן גם ה' יחזיק לו ממך הכל'?
להרפא לנקות חלאת גופו להחלימו,
טובה. כי הנה ונצעק אל ה' א-להי אבותינו,
כי הלא זה עיקר גדול לחוטא ואינו יכול
13
אשר עליך יראה ,שיהיה שומעכם בכל
הארץ ,ולאמים אשר בערפל בעלי
וכמו שאמרו ז"ל על גם כי יתנו בגוים
עתה אקבצם ,אמר עתה קומי אורי כו',
* קצורי * באורי * לקוטי *
השררה ,אשר שעבדו יותר את ישראל לומר ,הנה אחר היות לך זכות תורה אשר האלשיך הק'
לא יזכו לראות אורך ,כי-אם ,לנוגה ע"י כן ה' אתך כנודע ,שארז"ל כי אין לו שבת קודש ו' נחמתא
המתפשטת מזרחך וזהו לנוגה זרחך: להקב"ה בעה"ז כי-אם ארבע אמות של
~ ~ ~
ושמא תאמר ,כי לא בשבילך הם הלכה ,מה הוא העיכוב?
ביאור הנביא המשולב נעתק מחומש 'שימה בפיהם'
באים ,כי-אם אליו יתברך הלא הוא כי העונות אשר לא שבת
אך ,ש אור נוסף שיראו הלא הוא מהם ,הן הם המעכבים מלהאיר אור
שאי סביב עיניך וראי והכירי כי כלם הזכיות ,כמה דאת אמר עונותיכם היו
נקבצו באו לך בשבילך... מבדילים כו' ,ועל כן אומר הוא יתברך
קומי ממשכב עצלת התשובה ,ואורי על
והנה אז תראי בניך ובנותיך ,ונהרת ידה אור תורה ומצות שבך ,כי הוא
במרוצה להקביל פניהם ,ובראותך כל בהחילך ליטהר אין צריך לומר שיסייעוך
המון גוים נקבצו באו אתם ,הלא יפול מן השמים ,כי-אם ,גם כבר בא אורך הוא
פחד בלבבך ומיד תתהפך להרחיב הלב יתברך ישתבח שמו לעד ,הנקרא אור
ולשמוח ,וזהו ופחד ורחב לבבך ,והוא כי ישראל וקדושו ,והוא כי על ידי התורה
הלא תראה כי יהפך עליך המון ים ,כי הנה הנז' בא ,שודאי יסייעך בעצם:
עד כה המון גוים כהמות ימים יהמיון,
כמו שאמרו ז"ל משל לגלי הים שכל גל וגם על ידי התורה ,כבר וכבוד ה' היא
חושב לשטוף העולם ,כך האומות שכינה ,אשר עליך בגלות זרח ,אלא
חושבים כל אחד לשטוף את ישראל, שאינו נראה לעיני בני אדם ,כאשר
לחסידים הראשונים הנקראים אפי
והנה אז תראה כי יהפך עליך המון ים, שכינתא ,שהשכינה זורחת עליהם אלא
כי תחת היות האומות הומים כהמון ים שאין הזריחה נראית ,ואל תתאב
לשטוף אותך ,אז תראו כי יהפך הדבר כי להתעכב מהתשובה על צרות השעבוד,
אדרבא חיל גוים יבאו 'לך' ,על כן ירחב כי הנה אם תקומי להאיר על ידי תשובה,
לבבך ותשמח ותעלוז: החשך של שעבוד שיש לך עתה ,יתהפך (ישעיהו פ"ס :א-ה) קומי אורי כי בא
~ ~ ~ אל האומות עכו"ם: אורך וכו' .הנה ידוע כי כל כתובים אלו על
כי הנה החשך יכסה ארץ ,וערפל שהוא הגאולה העתידה ידברו ,והנה כתבנו
יותר מעובה אל הלאומים והמלכיות למעלה כי גם אם יעדרו זכיות ליגאל
עכו"ם ,כי אין לאם אלא מלכות ,אך עליך זכות תורה לא תחסר ,כאשר ייעדה לנו
יזרח ה' יעלה הכל בהדרגה ,כי מה התורה באומרו כי לא תשכח מפי זרעו,
שאמרתי בא אורך ,אז לא בלבד נאמר ואמרו ברעיא מהימנא כי זה פירוש עני
שבא ,כי-אם ,שעליך יזרח ה' ,והשכינה ורוכב על חמור ,שהוא כי בהיות עניות
שבתחלה היתה זורחת עליך כאומרי מזכיות ליגאל ,יבא המשיח סומך ורוכב
(י) כי בקצפי הכיתיך ...וכל הכבוד הזה וכבוד ה' עליך זרח ,עתה לא בלבד תהיה על זכות תורה ,כמה דאת אמר יששכר
שאעשה לך ישראל ,ואתמול היית עבד הזריחה ,כי-אם ,שגם תראה ותגלה וזהו חמור גרם,
למו עבדים משלו בך ,אל תתמה על וכבודו עליך יראה מש"כ בתחלה שאמר והנה אחד אומרו ובא לציון גואל כו',
החפץ ,כי הלא דע איפוא כי בקצפי עליך זרח ,שהיתה זריחה ולא גילוי ולמען הראות כי לא תחסר זכות ליגאל,
הכיתיך כו' ,כלומר כי מאז שהכיתיך לא והראות: אמר ואני זאת בריתי כו' ,ודברי אשר
מלבי כי-אם בקצפי ,כי כביכול קצף ויתכן יהיה על דרך מאמרם ז"ל בנתן שמתי בפיך כו' לא ימושו כו' מעתה ועד
היה לי על שהייתי מכה אותך, דצוציתא ,שע"י תשובה היה אור מציץ עולם ,שהוא מה שכתבנו כי זכות התורה
ולא עשיתי ,כי-אם ,שלא מלבי, על ראשו לעיני כל רואיו ,וע"י כן והלכו לא תחסר,
גוים אל הר ה' ולבית אלקי יעקב ,לאורך
14
ואל ציון עצמה יקראו קדוש ישראל, אך גם אז ,במה שהכיתיך ברצוני ובלבי
שבהיותם רבוי עצום ומחזקת את כלם, רחמתיך ,כי רגע באפי היו חיים ברצוני ,כי
יאמרו כי היא ציון העליון ,כי שם הוא, ההכאה ,היה בפנימיות לבי ,רחמים,
ועל שמו יקראו ,לומר שהוא קדוש למען טהר ממך כל חלאת עון אשמה,
ישראל ,היא בחינת שכינה השוכנת שם להרבות טובך באחרונה ,כי על כן הפכתי
והוא העיקר ,וגוף הארץ טפל אל העליון השיטה שמלכיהם ישרתונך ,תחת מה
החופף ושורה בה, שעבדים משלו בך.
ויורה פירוש זה היות הזקף קטון בשם ~ ~ ~
(יז) תחת נחשת אביא זהב ותחת ה' ולא במלת ציון:
הברזל כסף ...הלא תתמה ותאמר ,למה ושמא תאמרי ,אם כ"כ דבקה אני אליו
ישלמו יותר מתשלומי כפל ,אל תתמה ית' ואל קדושתו ,מה לי צורך אל ביאת
על החפץ ...כי ונוגשיך צדקה כי מה כל העמים לשוש בירושלים ,באומרך
שהיו נוגשים וגוזלים ממך ,אחשיבהו ופתחו שעריך תמיד כו' ,ושאהיה בעיני
לצדקה והצדקה אין לגמולה שיעור, העמים עליונה מכל העולם ,דעי איפוא
כענין עשר תעשר בשביל שתתעשר, כי הן אמת כי אינך צריכה לאושר העולם
הזה ,ושהגוים יתנו לך מתנות ,כי-אם
ועל כן אל תתמה אם תחת הנחשת שאני חפץ לתת לכל מדה כנגד מדה:
אביא זהב ותחת הברזל כסף.
~ ~ ~
ועל כן תחת היותך עזובה ושנואה ואין
עובר ,על כן לעומת זה ושמתיך לגאון
עולם ,שתהיי גאון ומעולה מכל העולם,
שיכירו כי גדרך גבוה מכל הארץ ,באופן (יד-טז) והלכו אליך שחוח בני מעניך
שתהיי חביבה על כלם תחת היותך כו' .הנה על פסוק ירושלם הבנויה וכו'
שנואה ותחת היותך עזובה ,עתה תהיי ופסוק שאחריו ,כי בזמן הבית היתה
משוש דור ודור הם זקנים עם נערים ירושלם העליונה יחד עם התחתונה ,כי
שבדור ,שהם שני דורות כאחת שיוכללו השפעת העליונה היתה מרחפת על
בהם כל הגוים הבאים בשערי ירושלם: התחתונה,
וכן מה שינקת חלב גוים ושד מלכים ועל כן לא היה אדם אומר לחבירו צר
תינקי ,לא שאת צריכה לכל זה ,כי-אם לי המקום,
(יט-כ) לא יהיה לך עוד השמש כו'.
הנה ידוע ליודעים חן ,כי שמש וירח שעל ידי כן וידעת כי אני ה' מושיעך כו', והיו עומדים צפופים ומשתחוים
המאירים לארץ ולדרים עליה ,הן הם שאם היה בדרך טבע או על פי הוברי רווחים כאלו העליונה למטה,
דוגמת שמותיו ית' שהם שם ה' ושם השמים ,לא היה מתהפך מהיותינו מטה וכמו שכתבנו על אומרו עומדות היו
אלקים הוא שכינה .ונבא אל הענין, מטה תחת שעבודם ,עד גדר שעבדים רגלינו בשעריך ירושלם ,שהיו רגלינו
אמר הנה עד כה הייתם משתמשים משלו בנו ,אל היותינו אוכלים חלב כאחת בשני שערים בשער העליונה
בדוגמא שמש ביום וירח בלילה ,אך ומיטב גוים ושד מלכים, ובשער תחתונה...
בזמן העתיד לא יהיה לך ישראל, אך זה עשה האלקים למען נדע כי ה' והלכו אליך שחוח בני מעניך ,והשתחוו
השמש ,לאור יומם ,ולא לנוגה ,הירח מושיענו וגואלנו אביר יעקב ,וזהו וידעת על כפות רגליך כל מנאציך ...ומאשר
בלילה ,כאשר עתה, כי אני ה' מושיעך כו' ,עם היות כי בהיותו יראו אורך ,ונוגה זרחך שבפניך יענה ,כי
ית' אתך ,אינך צריך לחלב גוים ושד זיו פני אדם הראשון שאבד ישוב אז,
כי-אם ה' ,אשר השמש היה דוגמתו, מלכים ,כי מה המה בערך רב טובך עם כנודע מרז"ל,
הוא בעצמו יהיה לך לאור עולם, ה'.
שאפילו לא ימיש בלילה שהוא יותר אלו ואלו יקראו לך ישראל עיר ה' ,כי
מאשר היה לך ביציאת מצרים ,שהיה
~ ~ ~ יאמרו שאתם עיר מושב ומרכבה אל
השם הגדול,
השי"ת הולך יומם ומסתלק בלילה,
15
נפשותם רוחם ונשמתם שמה ישארו והוא כי נפש כל איש ישראל למעלה שיבא עמוד האש שהוא שכינה ,אך
בבית תענוגיהם .וזהו לעולם יירשו ארץ, נטועה בשורשה העליון וגופו הוא הגוף לעתיד יהיה ה' לאור עולם לך ביום
אך נצר מטעי ,שהוא ענף מחובר נוטה למקום טומאה הוא בעולם הזה ובלילה.
ממטעי ,הם נפש ורוח ונשמה ,שהם נקצץ נופו שנסתלק הגוף נמצא כולו ושמא תאמר ,אם כן איפוא ,השכינה
מטעותיו יתברך שנטועים במקום במקום טהרה כי גם חלק הנפש אשר שהוא שם אלקים ,שיאיר בלילה מה
טהרת הקדש העליון ,נצר וענף הוא בגוף נמשך אחר השורש למקום צורך אליו אל תתמה ,כי הנה וא-להיך
מהמטעות ההם, נטיעתה שהוא מקום טהרה. שהוא שכינה ,במקום ירח בלילה הוא
ונבא אל הענין והוא כי בא להשיב על לתפארתך ,דרך כבוד ותפארת ,על דרך
וגם מעשה ידי הוא הגוף שהוא מעשה
קושיא שמקשים בני אדם כי אחר אומרם ז"ל ,על פסוק ולילה בעמוד אש,
ידיו מאז צבר עפר מן האדמה ועשה בא וראה גדולתו ית' כי היה כמוליך פנס
את האדם בידיו כביכול ,אשר נתעכר שהצדיקים הם בעולם העליון באור
החיים את ה' א-להיהם מה בצע לפני עבדיו מרוב חיבתו:
אשר עשה, על ידי חטא אדם
עתיד להתפאר כאשר היה טרם יחטא להושיבם הוא יתברך פה אל העולם ושמא תאמר ,הלא שרגא בטיהרא
אדם הזה לעתיד לבא? מאי מהניא ,ומה תאיר לך הירח אם גם
אמנם הן אמת כי מרום וקדוש תשכון השמש מאיר בלילה?
וכמו שאמרו ז"ל שלא חסרו ממנו כי-
אם זיוו וחייו וקומתו ויתעכר חומרו. נפש הצדיק למעלה ,אך למה שהוא דע איפוא ,כי עם היות שלא יבא עוד
יתברך אינו מקפח שכר שום בריה על שמשך בשום לילה ,עכ"ז ,וירחך לא
ואז יתפאר על ידי שובו אל העולם כן גם את הגוף אשר טרח בעולם הזה יאסף ,להיות כעוטיה לפני אור גדול
הזה. עם הנפש לא יניחנו ריקם הוא יתברך. היה הימנו ,כי אז כבר שלמו ימי אבלך,
וזהו ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו אשר עליהם היתה כמתאסף אורה,
על כן ישוב יביאהו ויטעהו הוא יתברך
ארץ ,היא ארץ העליונה ,כי שם ישארו בעולם הזה משובח ומפואר זך האיכות אך עתה ,תאיר עד גדר שיחדו יהיו
קבועים יורשים אותה ,אלא שנצר טרם יחטא, כאשר היה אדם תמים ,כנודע מפסוק והיה אור הלבנה
מטעי מעשה ידי להתפאר מה לעתיד והותר. כאור החמה ,וזהו וירחך וכו' ושלמו כו':
למען גם הגוף יזכה לאושר גדול ורב ~ ~ ~
כמדובר. ויביא בו חוטר מגזע כל אחד משרשיו
שהם שורשי הנפש הרוח והנשמה
הקטון יהיה לאלף כו' אחרי אומרו כי ויעשה אותם לאחדים ויתנהו בגוף
יפארם ה' באיכות כאומרו מעשה ידי להשתעשע בו עם ה' בעולם הזה אך
להתפאר ,אמר כי גם יבורכו בכמות ,כי שורש כל בחינה מהם ,לעולם
הקטון יהיה לאלף כו'. יעמוד למעלה בשורשו העליון.
ולא יהיה הריבוי על ידי המשך זמן וזה ענין הכתוב :והוא ,כי אחרי אומרו
רב ,כי-אם אני ה' בעתה אחישנה את כי ה' יהיה לך לאור עולם שהוא בעולם
ההטבה הזאת. הזה ,אמר :הלא כמו זר יחשב בעיניך
והנה אמרו רבותינו ז"ל זכו אחישנה לומר :מה לצדיק עוד טובה מהיותה
לא זכו בעתה .והנה אם כן מהראוי היה נטועה למעלה במקורה! ומה לה עוד
יאמר אחישנה בעתה? לעצבים שיגרשוה מבית תענוגיה
ואפשר לומר כי בעתה הוא ודאי שלא מהיכל מלכו של עולם להלבישה הנה ידוע מאמרם ז"ל בגמרא למה
יבצר ממנו ,אך אחישנה הוא ספק בחומר עפר מן האדמה? צדיק דומה בעולם הזה לאילן שהוא
שהוא אם יזכו על כן הקדים הודאי דע איפוא כי הנה ועמך כולם צדיקים נטוע במקום טהרה ונופו נוטה למקום
טומאה נקצץ נופו נמצא כולו במקום
תחלה. לעולם יירשו ארץ העליונה ,כי עיקר
טהרה וכו'.
16
להם בעצמם חלק לזכות בו לעולם הבא, מאמר ב' על פסוק 'ועמך כולם או מעין זה .כי היות בעתה הוא כשלא
היא הנפש הרוחנית ,כי היא חלק א-לוה צדיקים '...מביאורו על פרקי אבות, זכו ,שאז עושה למען שמו ,אך אחישנה
ממעל ,שהיא תתקנהו עד יזכה לעולם בפ' שמיני הוא למעננו ,ועל כן אמר אני ה' ,כלומר
הבא ,ושיעור הענין כל ישראל יש להם ָּכל יִ ְׂש ָּראֵ ל י ֵׁש לָּהֶ ם חֵ לֶק לָּעוֹ לָּם הַ ָּבא, למה שאני ה' עושה למען שמי ,הוא
בעצמם חלק הוא חלק א-לוה ממעל לבא ׁ ֶש ֶנ ֱאמַ ר וְׂ עַ ֵמ ְׂך כֻּלָּם צַ ִד ִיקים לְׂ עוֹ לָּם יִ ְׂיר ׁשו בעתה .וגם שלא למען שמי ,שהוא
לעולם הבא כו'( .ובזה נתיישב קושיא א. ֲשה י ַָּדי לְׂ הִ ְׂת ָּפאֵ ר.
אָּ ֶרץ נֵצֶ ר מַ ָּטעַ י מַ ע ֵ למענכם ,אחישנה.
לעולם הבא ,ולא אמר בעולם הבא! ויתכן לפי דבריהם ,כי מתחילה הזכיר
וקושיא ב .מה ענין החלק הזה? ויותר
א :בשום לב :אל אומרו לעולם הבא,
ולא אמר בעולם הבא! שני הקיצין ,ואמר ועמך ,אם יהיו כלם
היה צודק יאמר זוכים לעולם הבא!)
צדיקים ,לעולם יירשו כלם ארץ ,שהוא
או יהיה במה שיראה הרואה בחינות ב .מה ענין החלק הזה? ויותר היה צודק אם יזכו.
מחולפות לאישי ישראל יש חשקה נפשו יאמר זוכים לעולם הבא!
ואם לא יזכו כלם ,רק נצר מטעי ,שהם
בתורה ויש בצדקה ויש בגמילות חסדים ג .הראיה שמביא באומרו ועמך כולם הנשאר בציון וכו' ,שהוא בזמן שלא זכו,
וההיקש ביתר מצות ,וגם בתופשי התורה צדיקים וכו' ,שאדרבא מענין הכתוב שיהיו אחד מעיר כו' ,עם כל זה ,מעשה
יהיה חילוף ,זה חושק בתורה וזה במשנה יראה (הכוונה ,באם) כשהם כולם (יהיו) ידי להתפאר ,באיכות וגם בכמות ,כי,
וזה בתלמוד וזה באגדה וזה במעשה צדיקים (אזי) ירשו ארץ ,אך לא שיחויב אם מעט יהיו ,ארבה אותם ,כי הקטן
מרכבה ומה נשתנו זה מזה. יהיו כולם צדיקים( ,כאשר אמר התנא כל יהיה לאלף וכו'.
ישראל יש להם וכו') ,שאם כן (שיחויב אך הנה ידענו מרבותינו ז"ל ,כי כל וזה שאני אומר אני ה' ,הוא בעתה,
ויוכרח שיהיו צדיקים ,אזי) בטלה הנפשות אשר התעתדו לבא בעולם עד ואשר אמרתי ועמך כולם צדיקים וכו',
סוף כל הדורות שם במעמד הר סיני היו הבחירה?
שהוא אם זכו מעצמם ,הוא כי אחישנה
ד .יקשה בין לאשר אמר כל ישראל יש ושם נמצאו ,וכל נפש ונפש מישראל יש קודם אל עתה ,שהוא הקץ,
להם חלק לעולם הבא ,בין על הפסוק לה אחיזה בתורה זה בבחינת חלק מצוה
והוא ,כי על מאי דסליק מיניה אמר
עצמו שאומר ועמך כולם צדיקים ,שהרי זו ,וזה בזולת וההיקש בכל השאר.
בעתה ,ועל מאי דפתח ביה אמר
וכל אחת מהנה בחלק שאחזה בו הוא כמה רשעים יש בכל דור! אחישנה.
ה .אומרו נצר מטעי ,מה הוא הנצר? ומה תקונה ואושרה לקנות בו חיי העולם
או שיעור הכתובים ,ועמך כולם
הבא. הם מטעיו יתברך? צדיקים ,שהוא דור שכולו זכאי ,לעולם
ו .שאפי' יראה (הפ' נצר כו') בלתי וכמאמר רבותינו ז"ל על פסוק ונות בית יירשו ארץ ,בין בכמות בין באיכות ,כי
מקושר אל האמור (כל ישראל יש להם תחלק שלל כי התורה הנקראת נות בית כל אחד ,בין מצד נפשו ,שהוא נצר
חילקה חלק לכל הנפשות כמבואר אצלנו חלק כו')! מטעי שבעולם העליון ,ובין מעשה ידי,
במקומו. שהוא הגוף ,שהוא מעשה ידי ,באדם
ז .אומרו מעשה ידי להתפאר ,כי ,אם
וכוונת התנא לומר ,אל (יסתפק ואל) הראשון כד"א ,נעשה אדם ,שכל
הוא על הנצר הנזכר ,למה תחלה קראו
נצר הבלתי נעשה בידים ואחר כך קראו יקשה לאיש (האם ,ואיך ,יזכה אל) הגופים נמשכים ממנו ליקרא מעשה
מעשה ידיו? ואם הוא דבר אחר מה עניינו השגת העולם הבא .כי הנה (עוה"ב) ידמה ידיו יתברך ,גם הוא עתיד להתפאר ,וגם
לעיר שסביבותיה דרכים רבים אין מספר באיכות ,כי הקטון יהיה לאלף כו'.
פה?
ח .מה הוא התפארת (להתפאר) הזה? ובכל אחד ילך איש עדיה. ואל יפלא בעיניכם ,כי אני ה' בעתה,
שהוא בעת קץ ,שבלעדי לא יהיה
כן בכל דבר שיאחז צדיק ,הוא דרכו ואימת הוא ,שבו יתפאר? בעתה ,גם אחישנה קודם אל העת .כי
אך הדבר הראשון שיפול לב אדם עליו ללכת לעולם הבא ,כל אחד בבחינת חלק
אשר כח לו לעשות בעתה ,יכול
נפשו ,ומאליו חושק בעולם הזה ,בצריך
הוא לומר אל יתייאש איש מלזכות להחישה.
לעולם הבא ,כי הלא דע כי כל ישראל יש (הנצרך אל מה ששייך) אל המתייחס
~ ~ ~
17
ישקוט הוא יתברך עד שכל אישי ישראל וקושיא ז :מעשה ידי להתפאר ,כי, אליה (אל דרכו ובחינתו) כי הוא חלקו
יהיו צדיקים כי חושב הוא יתברך אם הוא על הנצר הנזכר ,למה תחלה לבא אל עולם הבא.
מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ,ולא קראו נצר הבלתי נעשה בידים ואחר כך
קראו מעשה ידיו? ואם הוא דבר אחר וזהו אומרו כל ישראל יש להם חלק
בלבד יתקן את החומר כי-אם ,גם את מה עניינו פה? לעולם הבא ,שהוא לבא בחלק ההוא
הנפש ,כי הנה נצר מטעי ,שהוא הנוף של ומיישב ומבאר שנצר סובב על לעולם הבא .ועל כן לא אמר בעולם הבא.
המטעות ,הם של נפש ורוח ונשמה ,שהן הנשמה ומעשה ידי על הגוף ,שבעת (ובזה נתיישב באופן ב' קושיא א.
שלש מטעות ,אשר נטע ה' שורשם התיקון יתוקנו יחדיו) לעולם הבא ,ולא אמר בעולם הבא!
למעלה ,כאשר נשא המשל אל אילן נמצא שהטיב אשר דבר באומרו ,כלם ובאופן ב' קושיא ב .מה ענין החלק
שנטוע במקום טהרה ,ונופו נוטה למקום הזה? ויותר היה צודק יאמר זוכים
צדיקים ,כי כן הוא ,בהמשך הזמן ,שכולם לעולם הבא!)
טומאה ,כי המטעות הן שלשת חלקי מתקדשים ומטהרים עד יהיו צדיקים,
הנפש ,והנצר שלהן ,הוא הנוף ,שהוא והביא ראיה ,שנאמר ועמך כולם לבלתי ידח ממנו נדח ,ויובטחו ליתקן
הגוף ,עם היות שהוא נשאר ונקצץ צדיקים לעולם ירשו ארץ ,שהיא ארץ ולהתפאר ,על ידי מה שלכל ישראל יש
במקום טומאה ,עם כל זה ,ל'מה שהוא להם חלק לעולם הבא ,כמדובר( :ובזה העליונה שירושתה עולמית.
מעשה ידיו יתברך ,כמו דאת אמר נעשה ושמא תאמר (קושיא ד' הנ"ל) איך נתיישב קושיא ג .הראיה שמביא
אדם שגבלו בידיו יתברך על כן גם שיראה יתכן יהיו כל ישראל (ועמך כולם) באומרו ועמך כולם צדיקים וכו',
שהוא נקצץ ומת וכלה בעפר ,אל יאבד! צדיקים והלא כמה וכמה רשעים בעולם שאדרבא מענין הכתוב יראה (הכוונה,
כי-אם ,מוכן הוא להתפאר. באם) כשהם כולם (יהיו) צדיקים (אזי)
ירשו ארץ ,אך לא שיחויב יהיו כולם לזה?
כי על ידי המות יותך בארץ ,כזהב תוך צדיקים( ,כאשר אמר התנא כל ישראל אמר נצר מטעי וכו' ,לומר ,אל תתמה,
כור ,עד תום חלאת זוהמת נחש ,ויצא יש להם וכו') ,שאם כן ,בטלה הבחירה? כי ,אם יש בלתי צדיקים כעת ,הלא לא
אחר כך זך ובהיר להתפאר בו הוא יתברך ומיישב ,שהבחירה היא לבחור איך יבצר מהיות (שרשו) צדיק (שסכ"ס
שגם מה שברא מן העפר נזדכך עד היותו יגיע לעולם הבא ,וכמה יסבול עד וכו'
אבל אין לבחור שלא יגיע לעוה"ב.
יביאו לכך בפועל) כל איש ואיש
כרוחני ממש וזהו נצר מטעי מעשה ידי מישראל.
להתפאר( :ובזה נתיישב באופן ב' ככתוב לא ידח ,כי הרי שורש ישראל
משם. כי ,אם הם עכורים וטמאי חלאת עון
קושיא ה .נצר מטעי ,מה הוא הנצר?
וקושיא ח :מה הוא התפארת עתה( ,אעפ"כ) הנה הנפש להיותה מנצר
ומה הם מטעיו יתברך?
(להתפאר) הזה? ואימת הוא ,שבו
ונתיישב באופן ב' קושיא ו .יראה מטעיו יתברך העליונות ,אשר האציל
יתפאר?)
(הפ' נצר כו') בלתי מקושר אל האמור ונטע ,כנודע מחכמי האמת על פסוק
(כל ישראל יש כו')! או יאמר נצר מטעי וכו' .כמאמרם ז"ל: ישבעו עצי ה' וכו' ,וגם חומרו מוכן ליתקן,
ונתיישב באופן ב' קושיא ז :מעשה למה צדיקים דומים בעולם הזה? לאילן אחר ,שמראשיתו כשצבר עפרו וברא את
ידי להתפאר ,כי ,אם הוא על הנצר שהוא נטוע במקום טהרה ,ונופו נוטה
הנזכר ,למה תחלה קראו נצר( ,מטעי) אדם ,שמשם כולנו ,להיותו (אדה"ר)
במקום טומאה .נקצץ נופו ,נמצא כולו מעשה ידיו( ,ומאחר שכולנו מאדה"ר
הבלתי נעשה בידים ואחר כך קראו
מעשה ידיו? ואם הוא דבר אחר מה במקום טהרה .שהוא כי הנפש שבאדם מעפר מעשה ידיו לכן כאו"א) גם כן
עניינו פה? שורשה בחיים נטועה בקדושה הגדולה מעותד להתפאר הנפש והחומר הנזכר,
ומיישב שמטעי סובב על הנשמה ונצר והנוף הוא הגוף שהוא נוטה במקום מחלאתם ,יש (ממנו) עודנו (ישוב ויתקן)
של מטעי על הגוף שהוא מעשה ידי. טומאה הוא העולם הזה נקצץ ומת הגוף בחיים ,ויש (שיתוקן) על ידי גלגולים ,עד
וקושיא ח :מה הוא התפארת נמצא כל הנפש במקום טהרה .כי החלק אשר יטהר ויהיה צדיק( .ובזה נתיישב
(להתפאר) הזה? ואימת הוא ,שבו קושיא ה .נצר מטעי ,מה הוא הנצר? אשר נתפשט אל תוך הגוף נתפשט וחזר
יתפאר?)
אחר הכל. ומה הם מטעיו יתברך?
~ ~ ~
וקושיא ו .יראה (הפ' נצר כו') בלתי ונבא אל הענין אמר ,הלא אמרתי כי
ALSHICHK@GMAIL.COM מקושר אל האמור (כל ישראל יש כו'!)
עמך כולם צדיקים ,שהוא כמדובר שלא
18
עם שגם תזכר תשובת הרמב"ם ז"ל, ((ומקשה) עם היות (אשר גם הארורים
נאמרו בדיבור ובאמירה ,כי הרי כל
ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק'
~ ~ ~
והוא כי אחרי אומרו צורך התשובה דברי התורה דיבר ה' ,כאשר איתא
לכל סוגי בני האדם לאיש ואיש לפי ענינו, הפירוש על פסוק) וידבר אלקים את כל ספה"ק בני יששכר
בא ויאמר ,אל תתמה ותאמר ,מה צורך הדברים האלה (היינו כל דברי התורה?) מרבה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב
תשובה ,והלא מוכרח הוא כל עושה רע (מתרץ אשר) עם כל זה ,לאמר כתיב, (פכ"ז :יב-טו) אלה יעמדו לברך את
לעשותו ,כי לא תוכזב ידיעתו ית' אשר (היינו ,אשר לא הוא ,שכבר נאמר הכל העם על הר גרזים ...ואלה יעמדו על
ידע ,כי אשר לא טוב יהיה האיש ההוא? באמירה גמורה ,אלא וידבר אלקים שה' הקללה בהר עיבל ...וענו הלוים ואמרו...
על כן היחל ואמר ,כי לא מחשבותי כו', דיברו אז בדקות ,בבחי' מחשבה ,באופן ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה...
לומר צורך התשובה אשר אמרתי הוא, שאחר זמן ,יהיה ,לאמר ,היינו) ידוע הוא ,מענין חקירות ידיעה ובחירה,
על כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא שיתאמרו הדברים בזמנם בכל דור ודור אשר שניהם אמתיים נתאמתו לנו על פי
דרכיכם דרכי נאם ה' ,ואיזה הדרך יעלה לעת המציאות (ולעת שיבחרו הבוחרים התורה ,הגם שאתו ית"ש המדע והוא
על רוחכם להשיג דרך ידיעתו איך היא, מה שניתן להם לבחור ,ועיכוב גמר יודע מחשבות אדם ,לפניו נגלו כל
באופן שלא תכריח ( האמירה היתה בכדי שלא יזיק לכח תעלומות והמון נסתרות מבראשית
אצריך את הרשע יעזוב ו( בחירתם) ,והבן הדבר ,ומי יוכל להבין מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי
ולא יאמר דרכו( , מחשבות הצור תם), איש ,עם כל זה הבחירה חפשיית ,ויוכל
אינו בידו ,כי ,כי ( ( והנה כשהתורה הזאת חתומה ניתנה, אדם לעשות לטוב ולמוטב כרצונו,
הוא ע"י ידיעתו ( : מוכרח ( יש לומר ,שהארורים נכתבו בתורה ידיעתו ית"ש אינה מכרחת,
והלא כאשר גבהו השמים מהארץ כן שבכתב באותיות ,ולא נאמרו בדבור, מה שאין כן דיבורו ית"ש היינו שכבר
גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי בכדי שלא יהיה הדבר בהכרח שיתקיימו, בא הענין אל בחינת הדבור ,הדבור הוא
ממחשבותיכם, מה שאין כן הברכות נאמרו בתורה שבעל מכריח ובהכרח שיתקיים ,עי' בדברי
והנה תשובה זו ,היא תשובת הרמב"ם ז"ל, פה ,כי חפץ השי"ת שיתקיימו בהכרח. הרב הקדוש מהר"מ
~ ~ ~ אלשיך בפסוק ,כן יהיה דברי אשר
אך( , יצא מפי לא ישוב וכו' כי-אם עשה את
הנה היא סגירת דלת הקושיא ( נעתיק כמה מאמרי האלשיך ,בענין שהביא
הבני יששכר ,על ענין הידיעה והבחירה אשר חפצתי והצליח וכו'( ,ע' לקמן
ליקוט מדברי האלשיך על ענין זה)
, אלשיך (ישעיהו פנ"ה :ח-יא) כי לא
מחשבותי מחשבותיכם וכו' .הנה לבא אל ועל פי זה אומר לך טעם נכון את אשר
ועל כן ,אחרי אמור הנביא בשם ה', עם לבבי ,הנה השי"ת צוה לנו בתורתו
כי לא היה להם ( ענין הכתובים נזכירה חקירה נתחבטו בה
אחרונים ,והיא אשר העיר אותה ליתן את הברכות על הר גריזים ואת וכו'
להרהר בזה כי הלא לא מחשבותי כו' ,אמר: על הר עיבל,
הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה ,והיא ,כי
והנה לפניכם תשובה נצחת ,כי אחר אשר הוא ית' יודע ההוה והעתיד והנה הי"א ארורים נכתבו בתורה
להוציאכם חלק ( א"כ בטלה מדת שכר ועונש ,כי כצדיק בפירוש,
,אי אפשר ,והיא כי כאשר ירד כרשע מוכרחים במעשיהם ,כי ידיעתו
הגשם כו' ,והיא התשובה אשר ייעדנו ובאה הקבלה בתורה שבעל פה לומר
ית' שראובן יהיה צדיק ושמעון יהיה רשע מקודם הברכות ,דהיינו הפכו פניהם כלפי
להשיב על הדבר. לא תשתנה ,והנה הרמב"ם ז"ל נעל דלת הר גריזים ואמרו ברוך האיש אשר לא
א :והוא בשום לב אל אומרו כי כאשר שאלה זו באמת ,באמור ,כי מה האדם יעשה פסל ומסכה ,ואחר כך הפכו פניהם
ירד כו' כן יהיה דברי כו' ,כי מה צורך אל שידע איכה ידע אל ,ואיזה אופן חכמתו כלפי הר עיבל ואמרו וכו' וכן באינך,
המשל? ומחשבותיו וידיעתו כי חכמתו כמהותו,
ואיזה הדרך נשים עצמנו לחקור בידיעתו, ומהראוי להתבונן למה הארורים נכתבו
ב :ואיך יצדק אל הנמשל ,שיהיה דברו כי אינה מסוג השכלתינו ודרכינו ,ואין בתורה שבכתב ,והברכות נתקבלו בתורה
ית' ,מעין הגשם? דרכנו משגת אופן ידיעתו איך תהיה, שבעל פה בדיבור ואמירה?
ג :ועוד ,כי אין לפסוקים אלו קשר אל באופן שלא תכריע... ונראה לי על פי הנ"ל ,להיות דבורו של
הקודם על ענין התשובה? והנה בפסוקים אלו חשבתי למשפט ,כי הקב"ה בהכרח הוא שיתקיים,
המצא תמצא תשובה צודקת אצלי, והנה תורה שבכתב תורה חתומה ניתנה,
19
מהשני פסוקים ראשונים ( ומה מתקו דברי רז"ל באומרם ,בדבר ה' ד .א :ועוד ,או' כי כאשר ירד הגשם וכו'
,שכולם תשובה א', שמים נעשו' :וכבר שמים נעשו' .שרצו ושמה לא ישוב ,שיורה ,שאחר שנתן
והיא ,כי תחלה הקדים הוא ית' הקדמה לומר ,כי טרם היות דבור בפועל ,כבר לחם לאוכל ,ישוב הגשם למעלה, (
א' ,לבא אל התשובה ,והוא לומר ,הלא שמים במחשבה נעשו, והוא דבר בלתי אפשר?
אמרתי יעזוב רשע דרכו כו', ועל כן הוצרך הוא ית' ביום השני ,לחזק ד .ב :ואם הכונה היא לומר ,שאין הגשם
והלא יקשה בעיניכם לומר :איכה יעזוב הרקיע ,כמו שאמרו ז"ל ,ויעש א-להים את שב כי-אם נשאר לתת לחם לאוכל,
דרכו אם ידעת שרשע יהיה? ,ואיך יבחר הרקיע ,וארז"ל ,שאמר :יתחזק הרקיע. מהיכן היה עולה על לב ששמה ישוב,
בטוב ,או ברע ,והוא מוכרח מפאת הידיעה? ולמה לא נתחזק כשנברא בראשון? שאומר ושמה לא ישוב?
הנה לזה אני מקדים ,כי לא מחשבותי אך הוא ,כי בראשון היה ( ה :וגם אומרו מן השמים הוא מיותר!
מחשבותיכם ,לומר ,הנה לי מחשבה מתייחס אל המחשבה, ו :ועוד אומרו ,לא ישוב אלי ריקם ,איך
ודבור ,המתייחס אל דרך ופעולה אליו והיה בדקות ,ולא היה נקנה גשמיות תצדק השיבה? ואיך תשוב אחרי כן?
ית' כי בו יפעל כנודע ,והנה ,לא מחשבותי להתחזק ,עד בא הימים (
אמנם הנה דרך קצרה נקדים ,כי הנה אין
מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי ,כי שאחרי כן ,שהיו מתחזקים ע"י הבל רוח ספק כי מחשבתו ית' פועל אך בדקות ,כי
במחשבה ובדבור אני נפרד מכם ,והוא ,כי המאמר היוצא מפיו ית' ,כמו שכתבנו לגודל דקות רוחניות המחשבה ,לא יהיה
גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם, שהדבור היוצא מפיו ית' הוא המהוה, מבוא אליה להתפשט ולפעול בעולם
כי דרכי כדבור יש לו נצחיות וכח קיים ומה גם דברות ( ,שאחר הראשון הגשמי ,כי לא תשתלשל ותתלבש לפעול
לפעול ,מה שאין כן דרכיכם .שהבל פיכם, אשר יתייחס למחשבה, בעולם השפל הלז ,אך הדבור היוצא מפיו
ודרכיכם ,אין בו ממשות: ויובן בהקדמה זו מאמרם ז"ל בפר"א, ית' החוצה ,עם שהבל פיו רוחני מאד,
וכן מחשבותי ממחשבותיכם, שאמרו ,בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקדוש וקיים לעד...
שמחשבותי רמות פועלות בדקות נמרץ, ברוך הוא שמים וארץ ,שנאמר ,בדבר ה' עוד שנית והוא ,כי מאמר פיו ית' הוא
ואין להם מבא לפעול בגשמיות, שמים נעשו .אבל בכל צבאם יגיעה כתיב בעצמו המהוה ופועל ,מה שהוא רצונו ית'
והכונה היא ,כי יש הפרש בין מה שיודע בהו ,שנאמר וברוח פיו כל צבאם...
לפעול בו ,והוא פשט פסוק אחרון מאלו,
הוא ית' במחשבה ,למוציא מפיו, כלל הדברים ,כי יש הפרש בין באומר כן יהיה דברי כו' ,כי-אם עשה את
כי מה שיודע ,שפלוני יהיה צדיק ופלוני המחשבה לדבור ,כי המחשבה פועלת אשר חפצתי כו',
יהיה רשע ,שהוא במחשבה ולא בדבור, בדקות ,בלתי מתלבש לפעול בגשמיות, וכן בעשרה מאמרות נברא העולם ,כי
אין המחשבה ,לדקותה ,פועלת לעשות מה שאין כן לדבור היוצא מפיו ית' ,כי המאמר בעצמו היה המהוה בעולם כל
רושם באדם הגשמי להכריחו לפעול הוא המהוה בעולם הגשמי ע"י מה מציאות הדברים שבו,
( ידיעתו ( ,אך מה שמוציא מפיו, שמתלבש לפעול ,ואחר עשותו הפעולה
עודנו באבו ,וחוזר למעלה אל מקורו.והנה בביאור התורה כתבנו הפרש שבין
שהוא דבור ,שיש לרוחניותו מציאות מאמר ראשון לשאר מאמרות ,והוא כי בו
לפעול בגשמי הוא פועל באדם ,וזה ונבא אל הענין ,והנה גם שכתבנו ,כי לא נאמר ויאמר אף על גב דבראשית נמי
מאמרם ז"ל באומרם ,שקודם יצירת הפסוקים הקודמים (
מאמר הוא ,שהוא כי המאמר הראשון אל
הולד גוזר הוא ית' ,טיפה זו מה תהא נתנו טעם אל קושיית :היות שכר ועונש עם מחשבה יתייחס כנודע ליודעים חן,
עליה ,עשיר או עני כו' ,ואלו צדיק ורשע הידיעה ,שהוא דעת הרמב"ם ז"ל ,ו והמתיקוהו רז"ל במתק לשונם באומרם כי
לא קאמר ,הנה הורו באצבע ,דבאמירה בראשית ברא א-להים ,הרי כי בשם א-
תליא מילתא ,וכן ביארנו בביאור מגלת להים נברא העולם ,ולהלן הוא אומר ביום
איכה ,על פסוק מי זה אמר ותהי ה' לא עשות ה' א-להים ,אלא עלה בתחלה
צוה ,שעל ויכוח זה ,קורא תגר ,המקונן, במחשבה לברא במדת הדין ,וראה שאין
ואומר ,מי זה אמר ותהי שיבא להויה ייעדנו לומר התשובה העולם מתקיים שיתף בו מדת רחמים,
ופועל בהכרח ,מה שה' לא צוה ,כי-אם והלא יקשה ,כי ,אם כן ,איך יאמר בראשית העיקרית מפסוק כי כאשר ירד הגשם וכו',
שידע בלבד ,כלומר ,כי הידיעה ,שהיא ברא א-להים שיראה שהוא בפועל ,אך אין (
מחשבה בלי אמירה ,אינה פועלת באדם להמשיך גם ( זה ,כי-אם ,שבראשית מתייחס אל אפשר (
הגשמי לדקותה ,כמדובר ,ואמר ,אמשול הענין המחשבה ,כי על כן לא נאמר בו ויאמר,
לך משל למה הדבר דומה ,למטר השמים
כי הנה כאשר ירד הגשם כו':
20
מאמרנו ,כי ל'מה שהם רוחניות ,גם וזהו עשה את אשר חפצתי ,כי דברי היוצא ולבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל
שמהם יושפעו למטה ,לא יחסר מפי הוא העושה את החפץ ומביאו אל בפר"א ,הלא הוא ,כי כאשר אין ישראל
הפועל אך לא החפץ ( מהרוחניות כלום כנודע: עושים רצונו של מקום ,הארץ שותה
ונבא אל הענין אמר ,כי כאשר ירד לבדו. מהים ע"י העבים ,ומצמחת תבואה
הגשם והשלג מן השמים ,שהוא ע"י כאשה הרה לזנונים ויולדת,
התלבשות ,ושמה לא ישוב ,כלומר שלא אבל כשישראל עושים רצונו של מקום,
ישובו אל איכותן ,אחרי התלבשם, הקדוש ברוך הוא פותח את אוצרו הטוב
אמנם מכח תוכיות איכות רוחניותן כלומר ,ובזה בין תבין ,כי אין הידיעה את השמים ,ומשם ימטיר על הארץ ,ואז
הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ,שע"י שהיא מחשבה בלבד ,הדקה ברוחניות, היא כאשה הרה מבעלה,
רדת מן השמים יש כח בארץ לקבל פועלת ועושה רושם באדם למטה ,כי-אם, ועליו הכתוב אומר ,כי כאשר ירד הגשם
התפעלות מהם ,כי ברדתם יקנו הדבור ,אחרי צאתו מפי הקדוש ברוך הוא, והשלג מן השמים והולידה והצמיחה כו'.
כי על כן נשמר הוא יתברך מלהוציא התלבשות מעין העולם השפל, והנה ראוי לשים לב ,כי הלא על השמים
לא מפיו ,מי אשר יהיה צדיק ורשע ,דאלו צדיק מה שאין כן ,אם ( אין מים כלל ,אמנם ,הנה התורה מעידה,
ורשע לא קאמר( , היה הגשם יורד מן השמים ( כי יש מים על הרקיע ,כד"א ויבדל א-
דקות חוצה ומתעבים ,שהיו ( להים בין המים אשר מעל לרקיע וכו',
שלא תתפעל הארץ ורוחניות( , וכן ארז"ל שהיה העולם מים במים,
מהם. וגלה הקדוש ברוך הוא טפה האמצעית,
~ ~ ~
וממנה עשה את הרקיע ,נשארו חצי
אלשיך (בפרשתינו .פכ"ח :טו) המים למעלה,
והיה אם לא תשמע ...מהראוי יאמר ,ואם וגם אמרו ,כי כשיעור שבין הרקיע
לא תשמע ,כאשר בפרשת בחקותי!... למים התחתונים ,יש בין הרקיע אל
בפתח דבריו זו הורה משה רבינו ע"ה העליונים,
ברוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו עיקר גדול והלא כמו זר נחשב! אמנם ,הנה דקדקנו
באמונה ,הלא הוא, במקומו ,לשון רז"ל באומרם ,שהיו מים
כי ממנו יתברך לא יפלא כל דבר אשר במים ,ולא אמרו ,שהיה העולם מלא מים!
יהיה לעתיד בשמים ובארץ ויצרי מעללי אך הוא ,כי שני סוגים היו המים ,אחת
איש ,אך לא ימשך מזה הכרח לפעולות למה מורידן ולא נאמר מים רוחניים ,וא' מים גשמיים ,וזהו מים
אדם להחשיבו למוכרח במעשיו אם טוב ישלוט שפע הוא ית' למטה( , במים ,ובין ב' המימות ,היו מים בינוניים,
ואם רע ,כי אין ידיעתו יתברך מכרחת כי המים העליונים מלמעלה להצמיח בינוני האיכות ,שהיא טפה אמצעית,
לא יבצר מהיות בחירת כל אדם חפשית אחר הארץ? ( שממנה נברא הרקיע,
תחת ידו כאשר יתבאר אצלנו בשערים ,תצמח הארץ? שמכח רוחניותן (
כמו שאמרו ז"ל גלה טיפה האמצעית,
המצוינים לנו בדורשי התורה בס"ד. אך ,אין זה כי-אם ,שאין הרוחניות, וממנה ברא הרקיע,
וזהו אומרו והיה אם לא תשמע כו', טרם יתפשט למטה ויתלבש (
פועל בארץ החומרית, ,ממוצע שהוא גשם זך (
לומר הנה והיה זה אשר אני דובר כי אשר בין הרוחניות אל הגשמיות,
לא טוב תעשו ותענשו כי כן יהיה, (
ואותם המים העליונים (האמצעיים),
וזהו אומרו והיה כלומר היו יהיה הדבר כן יהיה דברי אשר יצא
מפי ,כלומר ש'ל'מה שכבר יצא מפי, שהם רוחניים ,ומהם משלשל ומהוה
הזה ,אך אין הידיעה מכרחת, גשמי ברכה למטה לארץ ,כי על ידי רדתם
ואינה מחשבה בלבד ,לא ישוב אלי ,כי-
(ואמירת 'והיה' אינו מכריח ,כי והיה הוא על
אם עשה את אשר חפצתי ,כי הדבור אל אויר העולם מתלבשות גשמות כמים
תנאי) ,כי עדיין אני 'אומר' אם לא תשמע, בעצמו עושה בפועל את אשר חפצתי, התחתונים,
בדרך ספק ,כי עוד יד בחירתם נטויה להרע שהוא מה שהיה בחפץ ומחשבה, ומה טובו דברי רבותינו ז"ל האומרים
או להיטיב וזהו והיה 'אם' לא תשמע: בבראשית רבה ,שהגשמים יורדים ממים
לבדו לא יעשה אך החפץ (
~ ~ ~
פועל בארץ, העליונים ואין חסר מהם טפה ,שהוא
21
אלשיך (שמואל א פ"ב :ג) אל תרבו אלשיך (תהלים פנ"א :ו) אלשיך (בראשית פכ"ד :נ)
תדברו גבוהה גבוהה כו'. לך לבדך חטאתי כו'. ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר
הנה ידועה שאלת הרמב"ם ז"ל ,על יש הפרש בין ידיעה לדבור ,כי מה לא נוכל דבר אליך רע או טוב:
הידיעה עליונה יתברך ,לומר ,אם לא
יעצרנו יתברך הגשם של עולם הלזה הנה כתוב אצלנו על דרוש הידיעה א -שאינו יוצא מפיו יתברך רק ידיעה בלבד
מלהשגיח בכל פרטיו ,בטלה שכר ועונש להית ,כי לא תכריח לפעולות אדם ,אם אינה מכרחת מן הטעם הכתוב אצלנו
חס וחלילה ,כי הלא כצדיק כרשע מוכרח טוב ואם רע ,כל עוד שהדבר לא יצא מפיו שם,
במעשיו ,כי מי יוכל עשות הפך אשר ידע יתברך ,כי-אם מחשבה בלבד ,כמפורש אך הדבור לא ישוב ריקם,
אל אשר יעשה?
אצלנו יפה.
והנה בשערים המצויינים לנו ייחדנו על וזהו מאמר הכתוב ,כן יהיה דברי אשר
זאת שער המיוחד. ,הלא אמרת יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כו', ובזה יאמרו (
ומה שהורונו מן השמים להעלות על זה שתייחס אלינו לחסד ואמת אם והוא מאמרם ז"ל ,ואלו צדיק ורשע לא (
הוא ,כי יש הפרש בין מחשבה לדבור, קאמר... נודה בזווג,
כי הידיעה עליונה ל'מה שהיא מחשבה
דקת הרוחניות זכה ועליונה באיכות עד אך ,לא כן הוא ,כי אילו היתה ידיעה ונבא אל הענין ,אמר הנה נא ה' אל
אין קץ ,אין לאיש הגשמי דרך להתפעל בלבד לפניו יתברך ולא יצא מפיו ,היה תשת עלי חטאת ...כי ...איני כבד עון ,כי
ממנה כל עוד שלא דברו ה', הלא מאז אמרתי לך שתשוה אותי אל
הדבר נשאר אל (
האבות ואמרת שלא נסיתני כהם ,ידעת
באופן ,כי גם (אע"פ) שלא (יקרה אף בחירתתנו,
פעם אשר) יעשה האדם הפך מהגלוי שאחטא ,כי עיניך הרואות העתיד ראו
(בידיעה) לפניו יתברך( ,אעפ"כ) לא יהיה אך ,הנה מה' יצא הדבר ,ואחר שיצא שאחטא,
(עשיית האדם אשר היה גלוי לפניו ,לא מפיו יתברך 'בת פלוני לפלוני' ,כמו אך עדיין ,אם לא היה רק מראה
יהיה זאת בהכרח) מפאת הידיעה (שלו שאמרו ז"ל על פסוק הנה ילדה מלכה עיניך ,שהיא הידיעה ,לא הייתי עושה
ית') כי-אם מבחירתו (החפשית),
(על ידי הכרח ידיעתך) כי אין הידיעה וכו'.
אלא (שידיעתו ית' הוא מחמת בחירת מכרחת,
האדם כי הרי) שלא יבצר מדעת עליון
לדעת אותו. שאחר העקידה שהיה אברהם מהרהר ,אך נצטרף הדבור שאמרת לי 'לא
אך הדבור היוצא מפיו יתברך ,שהוא 'לא יפה עשיתי ,שלא לקחתי אשה תעמוד בנסיון' ,ועל כן הוכרחתי
רוחניות שנשתלשל מהמחשבה ,נתעבה ליצחק זה כמה שנים ,שאילו עתה היה (לחטוא) ,כי הדבור עושה רושם,
הרוחניות מן הקודם בצד מה ,עד היות בו ו(המעשה ההוא שהוכרח על ידי נעקד לא הניח אחריו בנים',
מבא ,לשיתפעל האדם ממנו( .כי דיבורו דיבורך) הוא מה שמאז ראו עיניך (בעין
ית' שיעשה טוב ,יכריח את האדם לרצות ואמר לו הקדוש ברוך הוא' ,אל תחוש ,הידיעה).
אך ורק טוב וכן להיפך ,באופן שיתבטל כי הנה עתה נולדה בת זוגו' ,כי הנה ילדה
כח בחירתו) ושעור הכתוב ,מה שהרע בעיניך מלכה וכו' ובתואל ילד את רבקה.
שראית מאז שלא אעמוד בנסיון עשיתי,
וזה ענין רבותינו ז"ל באומרם ,ואילו כלל הדברים כי הדבר יצא מפיו יתברך ,הלואי לא היה רק מראה עיניך ,כי (עי"ז)
צדיק ורשע לא קאמר ,כלומר ,כיון דלא
קאמר ,אלא שנשאר במחשבה ,לא יוכרח לא הייתי (בהכרח) עושה... ולכן אין להם בחירה.
האדם בה. (אבל) מה אעשה ,כי אמרת שלא
וביארנו שם בזה מאמר הנביא ירמיה, וזהו לא נוכל דבר אליך אפילו לומר רע אעמוד בנסיון ,ועשיתי (על ידי הכרח
באומרו ,מפי עליון לא תצא כו' ,ומאמר או טוב ,זה החיתון מה טיבו ,רע או טוב האמירה) למען (היינו שגרמת ו)תצדק
ישעיה הנביא באומרו ,כן יהיה דברי אשר הוא ,לדעת אם נודה אם אין ,כי בטלה (ותכריח) בדברך,
יצא מפי כו': בחירתינו כי לא יבצר מהעשות:
ולכן ראוי הוא שתזכה אותי בשפטך:
וזה אחשוב כיוונה פה חנה ...אל תרבו
תדברו כו'( ...אל תדמה) לומר כי' ,אם הוא ~ ~ ~ ~ ~ ~
22
ובכן באנו אל הענין ,והוא כי הן אמת והנה ,זאת שאלת הרמב"ם ז"ל בהלכות יתברך יודע ומשגיח בעולם השפל ,אם כן
ויציב כי ידע אל כל מעשה בני האדם. תשובה ,אלא שהשיב ,כי קצור קצרה כל מעללי איש כצדיק כרשע ,מוכרחים
אך ,למה שהיה במחשבה ,שהיא דקות דעתנו מהשיג דרך ידיעתו יתברך ,כי היא במעשיהם ובטלה מדת שכר ועונש' ,זה
עצום מאד ,גם שלא יבצר שלא ישתנה חכמתו ובלתי נפרדת מאיכותו ,ואין ספק אינו כלום...
למטה שהידיעה אמת והיא בדרך שלא תכריח, שאם ימצא בפיכם לאמר שהידיעה
מאשר ידע יתברך ,עם כל זה ,למה וקוצר דעתנו מעכב ביד שכלנו לדעת תכריח אל פעולות האדם אם טוב ואם
שהאדם מחומר קורץ ,ואינו מתפעל להיות איכה ידע אל ולא יוכרח האדם במעשיו: רע ,יצא העתק והסכלות הזה מפיכם,
מוכרח במעשיו, ואני בעניי שמתי לבי להבין בדבר, שלא ימצא עוד בפיכם.
במה שלא יצא ממחשבה אל דבור. ואכתוב באר היטב בשערים אשר לי ,ואשר והעתק והבורות הוא לומר כי אל דעות
ומה מתקו דברי רבותינו ז"ל באומרם נתן א-להים בלבי לענות בו ,אחר אשר ה' שיודע דעות כל בני אדם אם ייטיבו או
שארבעים יום קודם יצירת הולד אומרים הארכתי למעניתי שם בידים מוכיחות ירעו ,ותאמרו כי לו יתברך (מכריח) נתכנו
לפניו יתברך ,טיפה זו מה תהא עליה ובראיות נכוחות למבין .כלל הדברים הוא, עלילות הבני אדם אשר יעשה.
עשיר או עני ,חכם או טפש ואילו צדיק כי הלא נמצאו בו יתברך בחינות מוחלקות,
אחת בחינת מחשבה ,שנית בחינת דבור, ואם הוא (לא) באל"ף( ,נפרש כך ,אשר)
ורשע לא קאמר .כי בנועם מליהם אמרו יצא עתק זה מלומר כי לא נתכנו עלילות
מאמרנו זה ,כי צדיק ורשע לא קאמר, שלישית בחינת מעשה .וידוע לכל מי שיש
לו מוח בקדקדו שאינן שוות ,כי בחינת ל(אדם אשר) עושם ,כי-אם ,לה'.
לומר כי באמירה הדבר תלוי להיות
מוכרח .וזהו צדיק ורשע לא קאמר ,כי גם המחשבה היא עליונה עד אין קץ לדקות והעתק והבורות הוא לומר כי מהיותו
שהיה יודע ,כיון דלא קאמר בפה אין אדם רוחניות קדושתה ,ותשתלשל עד בחינת יתברך אל דעות ...יתפעלו העלילות ,והוא
החומרי מתפעל ממנה: דבור .ומהדבור ישתלשל יותר ,עד יבא הענין שכתבנו...
לפועל מעשה:
וזה הדבר אחשבה הנביא ירמיה דבר עתק ובורות לומר שהידיעה עליונה...
מפי עליון ,כמדבר נגד האומר שמחשבתו והוא ענין מאמרם ז"ל על קושיית אומרו יתפעל בה (האדם) לפעול בהכרח...
פועלת באדם להכריחו, יתברך בראשית ברא א-להים ,ואחר כך
נאמר ביום עשות ה' א-להים ,אלא והזכירו עלילות (מעשים) ולא מחשבות
בתחלה עלה במחשבה לברא העולם אדם גם הן ,על ,כי אין הקדוש ברוך הוא
ואמר כמתמיה ,מי זה הוא אמר ,שבא במדת הדין ,ואחר כך שיתף מדת רחמים. מצרף מחשבה למעשה ,עם היות כי גם
לכלל הויה ופועל ,מה שה' לא צוה מחשבת האדם ...בלתי מוכרח כמדובר.
(בדיבור)? כי-אם ,שהיה יודע בלבד שהיא והלא יקשה ,כי הלא ברא א-להים ~ ~ ~
מחשבה? נאמר ,ואיך היא מחשבה? אלשיך (איכה פ"ג :לז-לח) מי זה אמר ותהי
אך הוא ,כי דבור ראשון הוא בחינת אדני לא צוה :מפי עליון לא תצא הרעות
לומר שאינו בא לכלל הויה ,זולתי ממה והטוב :מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו:
שיוצא ממחשבה אל דבור. מחשבה כנודע ליודעים חן ,והיתה בריאה
דקה ורוחניות כמעט, נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד י-הוה:
וזה מי זה אמר ותהי ,ה' לא צוה ,כלומר עוד חזון ליצר הרע ,לחמץ לבב אנוש
כי בשום דבר שהוא יתברך היה מהוה שעל כן הוצרך לתת ממשות מה ביום
השני ,כאומרו יהי רקיע שאמרו ז"ל ,יחזק יעמוד בדבר רע ולדבר ולומר ,למה זה ענש
בעולם לא היה מתהוה ממחשבה אל יענש כל עושה רע ,והלא אחד מיסודי
עשיה והויה בעולם הזה ,עד שהיה מצוה הרקיע,
תורת ה' היא כי אין דבר נעלם מיוצר הכל
יתברך ואומר יהי רקיע ,יהי מאורות ,אך שהוא כמבואר אצלנו שיהיה בו ממש, יתברך לעד ,ואם כן ,אחר כי יודע א-להים
לא מדקות המחשבה אל הויה... שיתלבש על ידי השתלשלות מחשבה את כל מעשה האדם אשר יעשה אם טוב
ואם כן נחה שקטה הקושיא ,כי גם אל דבור ,ומהדבור ישתלשל לעשיה. ואם רע ,הראוי כי לא ייטיב ה' לטובים ולא
במעשה בני האדם ,מפי עליון לא תצא וזהו בדבר ה' שמים נעשו ,שעל ידי דבור ירע לרעים וחטאים ,כי מוכרחים הם
(ולא תכריח) הרעות והטוב ,כי צדיק ורשע נקנה מציאות עשיה מה שאין כן על ידי במעשיהם כי מי יעצר כח בבחירתו לשנות
לא קאמר( .עכל"ק האלשיך) מחשבה, מידיעתו אשר ידע יתברך:
(ומכיון שמפי עליון לא תצא הרעות ועל כן נאמר אחר כך ויעש א-להים את (ואם כן איך יבקש ממני ה' שאשוב
על כן ,אכן מוטל עלינו לשוב בתשובה, בתשובה כאשר יאמר בזה ,מה יתאונן
הרקיע .קנצי למילין ,כי אין מבוא לעולם אדם חי גבר על חטאיו :נחפשה דרכינו
ולזה ממשיך הפסוק ,מה יתאונן אדם השפל וברואיו החומרים ,להתפעל ממה
חי גבר על חטאיו :נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד י-הוה)
ונחקרה ונשובה עד י-הוה): שהוא במחשבה לפניו יתברך ,עד יבא אל
גדר דבור:
23
