פרפרת · Parperes — כי תבוא (2026-08-24)

נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת! בסייעתא דשמיא
לע"נ
נתנאל בן
ציפורה
ושלמה
גליון רפאל בן
אסתר
653 ת.נ.צ.ב.ה
פרשת כי תבוא תשפ"ו
*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************
השוכנת בסמוך ,וקרא לאברך פלוני .בקש ממנו שיבוא לכאן דו ׁשּ ִ ...כי ִת ׁ ְשמֹר ימ ָך ה' ֹ
לו לְ ַעם ָק ֹ יְ ִק ְ
מהר ,לפני שגם הרב יירד ונצא לירושלים.''...
ֶאת ִמ ְצ ֹות ה' ...וְ ָהלַ ְכ ּ ָת ִּב ְד ָר ָכיו )כח ,ט(
הנכד אץ רץ לישיבה הסמוכה ,ושב כהרף עין ,מתנשם
ומתנשף ,כשאחריו רץ אותו אברך שהרבנית נקבה בשמו.
'והלכת בדרכיו' הוא שתתנהג בחסידות ,מה הוא חנון
הלה לא הבין למה נקרא לכאן ,ועוד דווקא עכשיו -בעת
שהרבנית עומדת וממתינה לנסוע לירושלים -להלוויית אמה
אף אתה חנון וכו' ,כי אז יתקיים בך תואר קדושה זו...
ע"ה!. )האלשיך הק'(
כשהגיע ,אמרה לו הרבנית קנייבסקי'' :הלא היית אצלי לפני בחודש אלול ,כהכנה ליום הדין ,תלה ה'סבא מקלם' רבי
כמה שנים ,וסיפרת שטרם זכית לילדים .מאז -עוד לא שמחה זיסל זיו זצ"ל מודעה על דלת הישיבה בקלם:
שמעתי ממך בשורה טובה.''... "חודש אלול ראשי תיבות :אהוב למעלה ונחמד למטה".
אדם שהוא אהוב למטה -אוהבים אותו גם למעלה! .רבי
האברך הנהן בראשו .מבולבל ונבוך .מה עניין העובדה שמחה זיסל הרבה לדבר בדרשותיו בחודש אלול ,על הצורך
שטרם זכה לזרע של קיימא להלוויית הרבנית אלישיב? להתחזק בענין של 'סבר פנים יפות' .אף המשגיח הגה"צ
ובכלל -כיצד זוכרת הרבנית קניבסקי את העובדה כי הזכיר רבי מאיר חדש זצ"ל ,היה נוהג לזרז בשיחה הראשונה
את עצמו לישועה לפני כמה שנים?! מה הקשר עכשיו? שמסר בחודש אלול ,כל שנה ושנה" :באו תלמידים חדשים -
ומדוע נקרא הנה בכזו דחיפות?!. צריך להאיר להם פנים!" ...זה היה החיזוק הראשון שדאג
לחזק לקראת חודש אלול והימים נוראים.
''ראה נא .זה עתה הבחנתי ,כי ציפור עמלנית הקימה
לעצמה קן על גג הבית .הלא מצוות שילוח הקן היא סגולה * * *
להתברך בילדים ,וזו הישועה לה אתה זקוק .גש מהר וקיים
את המצוה ,ותזכה בעזרת השם להיוושע!'' -האיצה בו היה זה רגע כואב במיוחד .ביום י"א בתמוז תשנ"ד ,הגיעה
הרבנית ,כאילו היום הוא יום רגיל... הבשורה המצערת על פטירתה של הרבנית אלישיב ע"ה,
ורבן של ישראל הגרי"ש אלישיב זצ"ל התעטף באבל כבד.
האברך ניגש אל הקן ,וגילה כי הציפור איננה .הטילה את כמו כן ,בתה -הרבנית קניבסקי ע"ה ,אשת חבר של הגאון
הביצים ועזבה את הזירה .חשכו עיניו של האברך ,ועמו - רבי חיים קניבסקי זצ"ל ,נשבר ליבה בקרבה עם השמע
חשכו גם עיני הרבנית'' .המתן מעט ,אולי היא תיכף הבשורה הקשה ,ודמעתה על לחיה ,דמעות צער וכאב.
תשוב - ''...היא כמעט 'התחננה''' ,יש לך הזדמנות לזכות
במצוה נדירה ויקרה ,בסגולה בטוחה להיוושע בזרע של בתום ההיערכות לקראת ההלוויה ההמונית ,נקבעה השעה
קיימא!''. בה ייצא מסע ההלוויה בירושלים .הרבנית קניבסקי שהתה
באותה עת בחדרה ,סגורה ומסוגרת ,שקועה ביגונה .ואז,
האברך המתין ,ואתו -המתינה היציאה להלוויה של הרבנית כשהגיעה השעה לצאת ולעלות לירושלים למסע ההלוויה,
אלישיב .דבר לא בוער עכשיו -רק לזכות את האברך יצאה הרבנית מהבית ,והחלה יורדת בצעדים מדודים לעבר
בסגולה היקרה ,רק לסייע לו ולהעניק לו את הזכות הרכב הממתין לה...
וההזדמנות .למזלם הטוב ,הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל
התעכב ,והתאפשר גם לרבנית להתעכב ולהמתין... כל בר דעת מבין באיזה רגע קשה מדובר .כל אדם יכול
לדמיין מה עובר על אדם רגע לפני שהוא יוצא להלוויית אמו.
עוד דקה ועוד דקה חולפת ,והנה שבה הציפור ממעופה כל אדם יכול לחוש את הכאב העוטף ,את האבל האופף.
והתמקמה לה בתוך הקן .עתה מיהר האברך לטפס אל אבל אז ,בדיוק אז ,הבחינה הרבנית במשהו מיוחד ...ובאופן
הסולם ,תפס את מקומו על הגג והכין את עצמו למצוות מפתיע ,היא חיפשה את אחד מנכדיה ,ופנתה אליו כשנימה
שילוח הקן בהתרגשות אין קץ .בדחילו ורחימו שילח את של דחיפות בקולה'' :בבקשה ,גש מהר לישיבת 'בית מאיר'
הציפור ונטל את הביצים -קיים את המצווה כהלכתה!.
כבדולח ,כי עדיין לא הרים את העיניים ,אפילו לא לראות ''מצויין!'' -אמרה הרבנית קניבסקי'' ,זכות המצוה תגן עליך
את פני הילד ...זו שנייה של מחשבה .להגיב כראוי ברגע ותזכה במהרה לצהלות ילדים משחקים בביתך .השם יעזור
כמימרא ,ולהימנע מלהגביה את הראש .עם הרבה לב שבקרוב ממש תבשרנו בשורות טובות ותזכה בהרבה נחת
טוב ...ה'לב טוב' של ר' בן־ציון שאין לשערו ואין לתארו... מכל יוצאי חלציך!''.
ומסיפור על מכנסיים פשוטים של ילד קטן לסיפור אודות האברך עזב את המקום ,לבו נרגש ,נפשו הומה .הוא לא
איש גדול ותלמיד חכם ,שגם מולו הבריקה החכמה שנבעה האמין למראה עיניו -איך שבמשך דקות ארוכות הניחה
מטוב לבו של ר' בן־ציון. הרבנית קניבסקי את אבלה בצד ,היתה כל כולה למענו,
התמסרה אליו כל כך .כמו שכחה מהלוויית אמה העומדת
תלמיד חכם מבני ברק ,מידידיו של הרב פלמן ,קנה ענבים להתקיים ומהכאב העמוק הממלא את כל יישותה .כל מה
ועשה יין .כידוע ,יין חייב בתרומות ומעשרות מדאורייתא. שעניין אותה היה אך ורק להביא לו מזור וישועה ,ולשמח
קודם שעישר את היין טעם אותו ת"ח מהיין כדי לבדוק את את לבו! .ובאמת ,כעבור פחות משנה ,נושע אותו אברך,
טיבו .מיד נקפו לבו שמא עבר עבירה שטעם לפני שהפריש וזכה להתברך בתינוק חמוד ומתוק.
תרומות ומעשרות ,ולמרות שמטרתו בשתיית היין הייתה
הטעימה בלבד .הוא ניגש ושאל את ר' בן־ציון" :האם זה סיפור זה ,המופיע בספר 'הרבנית' ,יותר משהוא סיפור של
היה בסדר מה שעשיתי בכך שטעמתי קודם שהפרשתי אות ומופת לסגולת מצוות שילוח הקן -הוא אות ומופת
תרומות ומעשרות?". לאכפתיות ,להתמסרות ,לדאגה למען הזולת .כי גם ברגעים
משמעותיים ,גם ברגעים קריטיים ,גם כשהרגש סוער ואינו
ר' בן־ציון הבחין מיד כי התלמיד חכם הצעיר מפוחד ממה נותן מנוח ,גם כשכולנו עסוקים בתפילות המרוממות
שעשה; ועוד ידע ר' בן־ציון כי אכן הוא נכשל ,כי היה אסור בהכנות לקראת החג ,בהיערכות לקראת יום הדין ,הבה
לו לטעום לפני הפרשת תרומות ומעשרות .הרהר שנייה נתבונן במראה המרטיט בו אברך נקרא לקיים 'שילוח הקן',
והשיב לו" :הנה ,מה שקרה כאן זה 'מחלוקת' בין בעלי רגע לפני שהרבנית יוצאת להלוויית אמה .זהו כוחה של
התוספות ,כי בתוספות במקום פלוני בש"ס נאמר כי אסור חשיבה על הזולת ,ההופכת להרגל מבורך שאינו אובד גם
לטעום קודם הפרשת תרומות ומעשרות ,אך מצד שני יש ברגעי לחץ ,מתח וכאב .כשיהודי מתרגל לחשוב על הזולת,
תוספות הכותב שמה שאין הקב"ה מביא תקלה לחבר ,זה להיות אכפתי ,לחוש את כאב הזולת ולפעול כיכולתו למענו,
בענייני אכילה ."...כביכול אומר לו :אתה הרי צדיק ,וממילא זה הופך לטבע שני שלו שאינו משתנה גם ברגעים
יש כאן מחלוקת בתוספות ...תחכום הנובע מלב טוב. דרמטיים ,לחוצים וכואבים.
* * * ]מתוך 'לקראת שבת מלכתא'-הרב אשר קובלסקי[
מספר בנו של הרב פלמן" :זכורני בתקופת ילדותי ,שבאותן * * *
שנים היה בדרך־כלל לכל ילד חולצה אחת שאותה היה
לובש רוב או כל ימי השבוע .מטבע הדברים כשלובשים בגד הגרב"צ פלמן זצ"ל רגיל היה להלך בצידי הדרכים ,משום
יום יום ,הבגד נשחק ומתחיל להיקרע פה ושם .וכך היתה כך פעמים רבות הלך בדרכו סמוך ממש לפתחי הבניינים.
גורלה של חולצתי -מפעם לפעם נפער בה חור כזה או צהרים אחד הוא חלף ליד הבניין הגדול ברחוב הרב זוננפלד
אחר .כמובן שאמא היתה מתקנת את החור מיד ,אבל בכל 6בשכונת מגוריו רמת אלחנן .אחת הנשים תלתה כביסה
זאת אינה דומה חולצה מקורית לחולצה משופצת עם ותוך־כדי שהיא תולה כבסים צנחו לה מידיה מכנסיים
טלאים קטנים... רטובים .היא הביטה בבהלה למטה והצליחה לראות את
האירוע :המכנסיים הרטובים צונחים על ראשו של הרב
ויהי היום ,אחד הילדים בחיידר הסתכל ככה מקרוב על פלמן ...נשמתה כמעט פרחה והגיבה בקול" :אוהו ,אוי ויי".
החולצה ,צחק עלי ולעג לי" :יענקי לובש חולצה קרועה מה שהצליחה לראות ברור במאת האחוזים הוא ,כי הוא לא
עשויה טלאים ."...התביישתי מאוד והחלטתי בלבי' :זהו ,אני הגביה מיד את ראשו לראות מהיכן נפלה עליו ה'מתנה'.
לא הולך יותר לחיידר עם החולצה .עד שאין לי חולצה הרב אכן נעצר ,נעמד במקום .הוריד את המכנס מכובעו ,לא
אחרת אני לא הולך לחיידר ,ויהי מה!' .חזרתי הביתה המשיך בדרכו ,החזיקו בידו כממתין בעיניים מושפלות.
ואמרתי" :אמא ,או חולצה אחרת או שאני נשאר בבית!". האמא ביקשה נחרדת מאחד הילדים שירד מהר להביא את
בלילה כאשר אבא שב מהכולל סיפרה לו אמא את המקרה המכנסיים הרטובים שנפלו .הילד רץ והוא מצא את הרב
ואת הכאב .אבא שמע והפטיר ברוגע" :הוא צודק ,אם הוא פלמן עומד על עומדו בעיניים מושפלות לקרקע ,כדי שלא
מתבייש ללכת עם החולצה הזו שיישאר בבית". לראות חס וחלילה מי הוא זה ,והבגד בידו של הרב פלמן,
מחכה בסבלנות לשליח שבוודאי יבוא.
וכך היה למחרת .קמתי בבוקר בשמחה מהשינה בידיעה
שהיום אני נשאר בבית ,יש לי חופש מהחיידר ...אבא חזר הילד הגיע .הרב הושיט לו את המכנסיים ,שנשארו נקיים,
שיעלה אותם הביתה .וגם העיניים שלו נשארו נקיות
יום שישי אחד הגיע אל בית הרב יהודי שנזקק לעצה מהתפילה ופנה אלי ברוגע ואמר" :אם אתה לא הולך
דחופה ,אך הרבנית נאלצה להשיב את פניו בשלילה .רק לחיידר ,אבא יהיה הרב'ה שלך ונלמד בבית" ,הסכמתי
לאחר שהתחנן כי על ענין של פיקוח נפש הוא בא ,נתרצתה לדבר והתחלנו ללמוד ביחד.
הרבנית וגילתה לו היכן נמצא הרב.
התחלנו ללמוד את הגמרא שלמדו בחיידר ,פרק המפקיד
כשניגש היהודי אל הכתובת ,התגלה לעיניו מחזה מופלא, בסוגיא 'שומר שמסר לשומר' ,ואבא דיבר בנחת ובשלווה.
בידי הרב היו כלי ניקיון ,ותנועותיו אמרו כי הרב עוסק כעת למדנו את הגמרא ,חזרנו עליה שוב ,והמשכנו ללמוד את
בניקיון הבית. התוספות הפותח במלים 'אין רצוני שיהא פיקדוני ביד אחר'.
הוא הסביר ופירש את התוספות בנעימות רבה וגם מתוך
לאחר שהתנצל והסביר כי הוא בא על ענין של פיקוח נפש, ריתחא דאורייתא .אחר־כך פתח את המהרש"א והמהר"ם,
והרבנית שלחה אותו ,שאל את שאלתו וקיבל תשובה .אז ואבא הסביר את העניין בצורה נעימה ומושכת לב במיוחד.
אזר היהודי אומץ וזעק על חילול כבוד התורה ,בהתעסקותו ממש ליקקתי את השפתיים מהנאה...
של הרב במלאכות מעין אלו.
כאשר היינו בשיא הלימוד ואבא הכיר בי שאני מאושר
אך רבי חיים ענה לו'' :כל יהודי חייב לעשות גמילות חסדים ונהנה ,לפתע עצר את שטף הדיבור ושאל" :תאמר לי את
בגופו ממש! היהודי הגלמוד שגר בדירה זו ,התלונן בפני האמת לאמיתה ,האם אתה נהנה מהתוספות הזה
כמה פעמים שקשה לו לנקות לבדו את הבית ,ולסדר את שלמדנו?" ,עניתי" :אני נהנה כעת עד מאוד".
שאר צורכי השבת ...הנה זו ההזדמנות שלי לקיים מצוות
'גמילות חסדים' בגופי ממש.''... "נו" ,שאל אבא" ,אם כן כמה שווה התוספות הזה ,חולצה
אחת? שתי חולצות?".
''את הסיפור הזה נצרתי בליבי'' -סיפר היהודי '' -כל עוד
רבי חיים חי ,עתה לאחר פטירתו ,אני חש חובה לפרסמו, "בוודאי שזה שווה אפילו יותר משתי חולצות" ,השבתי.
למען ידע דור אחרון מהו קיום מצוות חסד בשלמות.''...
" -אז כמה ,שלוש חולצות?"
]מתוך 'לקראת שבת מלכתא'-הרב ישראל ליוש[
"גם יותר משלוש" ,אמרתי.
וְ ָרא ּו ָּכל ַע ּ ֵמי ָה ָא ֶרץ ִ ּכי ׁ ֵשם ה' נִ ְק ָרא וכך המשיך לשאול עד שהגיע ל 15-חולצות ,כאשר על הכל
ָעלֶ ָ
יך וְ י ְָרא ּו ִמ ּ ֶמ ּ ָך )כח ,י(
השבתי שהתוספות הזה היה שווה ומהנה הרבה יותר.
ואז הרים אבא את קולו ואמר" ,נו ,אם כן ,על איזו חולצה
מה פירושה של ברכה זו? אתה מדבר בכלל? רוץ לחיידר!".
אומרת על כך הגמרא )ברכות ו' :(.תניא ,רבי אליעזר הגדול מה אומר ומה אדבר ...באותו רגע הרגשתי הנאה גדולה
אומר :אלו תפילין שבראש'. לחזור לחיידר וללמוד ,עד שבז הייתי לאותו ילד שצחק
אתמול על חולצתי...
סיפר הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל :בתקופת גלותו
של רבנו הגר"א מוילנא זצ"ל ,התנפלו שודדים על הבית קרה בפעם אחרת ,שלאחד האחים היו מכנסיים קצת
שבו התארח .הוא שמע צעקות ומיהר לצאת מחדרו לברר קרועים ואבא הרגיש שזה מפריע לו ,ולכן ביקש שייקנו לו
את פשרן .כשראו השודדים את התפילין שעל ראשו ,תיכף מכנסיים חדשים כדי שהדבר לא יפריע לו בלימודים; ולמרות
ומיד הניחו לבעל הבית וברחו בבהלה מרוב פחד. שהיה אז קושי תקציבי אמר כי אין ברירה ,והוא השיג איזו
הלוואה כדי לקנות מיד מכנסיים לילד.
לאחר שנרגע ,שאל בעל הבית את הגאון" :מה הוא הדבר
שעשית? איך גרמת להם שיברחו בבהלה?" כי לא כל הרגעים שווים ,לא כל הילדים שווים .ולא כל
החולצות והמכנסיים שווים .אבל היסודות שווים ,ש'תוספות'
האכסנאי ההוא עדיין לא ידע עם מי יש לו עסק ,הוא לא אחד נהיר ובהיר ומתוק שווה 15חולצות בוודאי ...וזאת
הבין שמדובר ברבן של כל בני הגולה ,וחשב שהוא סתם ]מתוך הספר 'ספר ללא שם'[ כאשר הילד מבין את זה...
אורח ,ולכן הקשה" :איך זה יכול להיות?"...
* * *
"וראוּ כָּל-ﬠַ ֵמּי הָ אָ ֶרץ
אמר לו הגאון" :הרי זה מפורש בכתובָ :
כִּ י ֵשׁם ה' נִ ְק ָרא ﬠָ לֶ י ְוי ְָראוּ ִממֶּ ךָּ" ... מידי ערב שבת היה הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל נעלם
מביתו לכמה שעות ,לא היה זה אל אחת מדירות המסתור
עכשיו בעל הבית בכלל לא הבין ,והוא חזר והקשה" :אם כן בהן ישב ולמד באין מפריע ,אלא היה זה אל מקום עלום
למה מהתפילין שלי הם לא נבהלו? מה יש בתפילין שלך באמת ,איש מלבד הרבנית לא ידע מה מעשיו ולהיכן הולך
שהבריח אותם?". הרב בשעות אלו.
לחברון ,ומצאנו את עצמנו בתוך כפר ערבי עוין .לפתע הגיע השיב לו הגאון" :רבי אליעזר הגדול לא אמר' :אלו תפילין
המון זועם צמא דם של ערבים צעירים משולהבים בשנאת שעל הראש' ,אלא' :אלו תפילין שבראש' ,הם לא התייראו
ישראל יוקדת והחלו להתגודד סביב הרכב בזעקות 'אללה מהתפילין שעל ראשי ,אלו אינן שונות משלך ,הם נבהלו
אכבר'! ,ולא יכולנו לנסוע לא קדימה ולא אחורה. ונרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי."...
בשלב מסוים התחילו הערבים לזרוק אבנים וסלעים ,אחד תפילין שבראש צריכים להיות כמו שאומרים ב'לשם יחוד'
הצעירים נעמד אל מול הרכב וזרק אבן גדולה היישר לכיוון שלפני הנחת תפילין" :ועל הראש נגד המוח ,שהנשמה
ראשם של יושבי הרכב המבועתים. שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי ,כולם יהיו משועבדים
לעבודתו יתברך" .כשבתוך הראש מונחים התפילין,
ברגע האחרון התעשת הרב הצדיק ר' וועלוול ונזכר בתפילין כשהמוח כולו משועבד לעבודתו יתברך -עמי הארץ רואים
שהוא נושא עמו ,שהכתוב מעיד בהן בפה מלא' :וראו כל זאת ומתייראים.
עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך!' ' -וכי מה לנו
'סגולה' גדולה יותר מפסוק מפורש בתורה' ,חשב ר' וועלוול. * * *
בזריזות הוציא את התפילין הקדושות והניחן על ראשו,
והנה בה בעת ממש נחתה האבן על החלון הקדמי של סיפר הרב מפוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל ,שנסע
הרכב והשמשות התנפצו בקול רעש גדול ,הרסיסים פעם עם מרן ה'חזון איש' זצ"ל במונית באחת הערים
התעופפו לכל עבר ,אך למרבה הפלא לא נגעו במאומה בארץ .בימים ההם עוד לא היה חשש כל כך גדול מנסיעה
ביושבי הרכב עצמם ,ואף בגדיהם נותרו שלמים ללא שום בשכונות הערביות ,וכך בדרכם חלפו שני גדולי הדור באחת
קרע ,אפילו לא קטן!. מן השכונות הללו .אלא שבדיוק אז טמנו כמה פרחחים
ערביים מארב למונית ,והחלו לידות לעברה אבנים .הנהג
תוך כדי ההמולה שנוצרה במקום מזריקת האבנים ופגעי חשש מאד מפניהם ,אבל ה'חזון איש' ביקש ממנו לעצור.
הרסיסים המתעופפים לכל עבר נפתח בפניהם מעבר קל הוא פתח את הדלת ,ונהג המונית נזעק בבהלה" :הרב
בין ההמון שזז מעט הצדה ,הנהג החכם ניצל תיכף את הזהר נא! הרי הם עלולים לפגוע בכם" .אולם ה'חזון איש'
אותו פתח ודהר במהירות החוצה מן הכפר העוין ,ותהי לא שמע לאזהרותיו ,הוא יצא ונעמד מול הנערים הפוחזים,
נפשם לשלל בחסדי שמים ובזכות התפילין הקדושות. ומיד כשראו אותו -ברחו משם כולם כל עוד נפשם בם.
* * * * * *
מעין מעשה זה סיפר הרב ר' יוסף דב בטלמן זצ"ל, סיפר רבי אליקים שלזינגר מלונדון ,שהיה מקרה עם בת
שבמלחמת תש"ח ,כאשר בירושלים העתיקה ניטשו קרבות ממשפחה חילונית שחפצה לחיות חיי תורה .היא הוסתרה
עזים עקובים מדם ,וכידוע ,באותה תקופה גויסו כל הצעירים בפנימייה של מוסד לבנות ,והשלטונות ראו בכך עניין חמור
למלחמה הקשה ללא יוצא מן הכלל .על־אף היותו בן תורה, מאד ,ממש כמו חטיפה ]וכמו בפרשת יוסל'ה שוחמכר הידועה.[...
בחור ישיבה שתורתו אומנותו ,הכריחוהו בעת צרה במהלך החקירה ,היו אמורים חוקרים להגיע לביתו של מרן
להשתתף במלחמה .הוא הוצב לשמירה באחת מן העמדות ה'חזון איש' ,כדי לחקור אותו בענין .הם חשדו בו שיש לו יד
הרבות הפזורות על פני הגבול החוצץ בין יהודים לערבים בכל הפרשה ,וחשבו אפילו להאשים אותו בחטיפה .סיפר
משם היה עליו לצפות ולאותת על כל דמות חשודה רבי אליקים ,שכאשר השוטרים היו בחוץ ,הוא פנה ל'חזון
המתקרבת. איש' והודיע לו שהם שם .אמר לו ה'חזון איש'" :צא ואמור
להם שילכו מכאן" .אולם רבי אליקים חשש מהם ואמר
פתאום ,ללא שהבחין בכך ,ראה מולו שני ערבים אכזריים ל'חזון איש' שהוא מפחד מפניהם .אמר לו ה'חזון איש':
רצים לקראתו ,סכין ארוכה ומושחזת בידם ומופנית לעברו, "אתה מפחד אבל אני לא מפחד" .והוא בעצמו קם ויצא
רחמנא ליצלן! .לא הייתה לו שם שום אפשרות לברוח או מביתו אל החצר .ברגע שהם ראו אותו ,לקחו השוטרים את
להסתתר ,וחייו היו בסכנה גדולה! .בעמדת השמירה שלו רגליהם והסתלקו משם ...פשוט ברחו מרוב פחד .זהו
]בודקה[ היה מונח על השולחן באותו רגע זוג התפילין זה .כך מתגשמת הברכה" :וראו כל עמי הארץ כי שם ה'
הקדושות שזה עתה חלץ עם סיום תפילתו .הוא נזכר מיד נקרא עליך ויראו ממך" ,וכדברי רבי אליעזר הגדול 'אלו
בהבטחת הפסוק שלפנינו" :וראו כל עמי הארץ וגו' ויראו תפילין שבראש' .כשהתפילין בתוך הראש -הרואים
ממך!" ומיד הניח את התפילין על ראשו ויצא כך עטור ]מתוך 'יחי ראובן'[ מפחדים ומתייראים.
בתפילין ונעמד אל מול הרוצחים הרצים לקראתו...
* * *
והנה ,לפתע ברגע אחד אחזה בהלה במרצחים ממראה
היהודי העטור בתפילין ,והחלו לברוח כלעומת שבאו ללא סיפר ר' אשר שטרנבוך :לפני שנים ערכתי נסיעה לחברון
שום סיבה טבעית הנראית לעין! .ממש כפשוטו' ,וראו... ברכב פרטי בצוותא חדא עם הרה"צ ר' וועלוול אייזנבאך
]מתוך 'טיב המעשיות'[ ויראו ממך'... זצ"ל .באמצע הדרך סטה הנהג בטעות מהכביש המוביל
לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה לparperet100@gmail.com :
