gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפרת · Parperes — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פרפרת · Parperes

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פרפרת · Parperes — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת!‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫לע"נ‬ ‫נתנאל בן‬ ‫ציפורה‬ ‫ושלמה‬ ‫גליון‬ ‫רפאל בן‬ ‫אסתר‬ ‫‪653‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************‬ ‫השוכנת בסמוך‪ ,‬וקרא לאברך פלוני‪ .‬בקש ממנו שיבוא לכאן‬ ‫דו ׁש‪ּ ִ ...‬כי ִת ׁ ְשמֹר‬ ‫ימ ָך ה' ֹ‬ ‫לו לְ ַעם ָק ֹ‬ ‫יְ ִק ְ‬ ‫מהר‪ ,‬לפני שגם הרב יירד ונצא לירושלים‪.''...‬‬ ‫ֶאת ִמ ְצ ֹות ה'‪ ...‬וְ ָהלַ ְכ ּ ָת ִּב ְד ָר ָכיו )כח‪ ,‬ט(‬ ‫הנכד אץ רץ לישיבה הסמוכה‪ ,‬ושב כהרף עין‪ ,‬מתנשם‬ ‫ומתנשף‪ ,‬כשאחריו רץ אותו אברך שהרבנית נקבה בשמו‪.‬‬ ‫'והלכת בדרכיו' הוא שתתנהג בחסידות‪ ,‬מה הוא חנון‬ ‫הלה לא הבין למה נקרא לכאן‪ ,‬ועוד דווקא עכשיו ‪ -‬בעת‬ ‫שהרבנית עומדת וממתינה לנסוע לירושלים ‪ -‬להלוויית אמה‬ ‫אף אתה חנון וכו'‪ ,‬כי אז יתקיים בך תואר קדושה זו‪...‬‬ ‫ע"ה!‪.‬‬ ‫)האלשיך הק'(‬ ‫כשהגיע‪ ,‬אמרה לו הרבנית קנייבסקי‪'' :‬הלא היית אצלי לפני‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬כהכנה ליום הדין‪ ,‬תלה ה'סבא מקלם' רבי‬ ‫כמה שנים‪ ,‬וסיפרת שטרם זכית לילדים‪ .‬מאז ‪ -‬עוד לא‬ ‫שמחה זיסל זיו זצ"ל מודעה על דלת הישיבה בקלם‪:‬‬ ‫שמעתי ממך בשורה טובה‪.''...‬‬ ‫"חודש אלול ראשי תיבות‪ :‬אהוב למעלה ונחמד למטה"‪.‬‬ ‫אדם שהוא אהוב למטה ‪ -‬אוהבים אותו גם למעלה!‪ .‬רבי‬ ‫האברך הנהן בראשו‪ .‬מבולבל ונבוך‪ .‬מה עניין העובדה‬ ‫שמחה זיסל הרבה לדבר בדרשותיו בחודש אלול‪ ,‬על הצורך‬ ‫שטרם זכה לזרע של קיימא להלוויית הרבנית אלישיב?‬ ‫להתחזק בענין של 'סבר פנים יפות'‪ .‬אף המשגיח הגה"צ‬ ‫ובכלל ‪ -‬כיצד זוכרת הרבנית קניבסקי את העובדה כי הזכיר‬ ‫רבי מאיר חדש זצ"ל‪ ,‬היה נוהג לזרז בשיחה הראשונה‬ ‫את עצמו לישועה לפני כמה שנים?! מה הקשר עכשיו?‬ ‫שמסר בחודש אלול‪ ,‬כל שנה ושנה‪" :‬באו תלמידים חדשים ‪-‬‬ ‫ומדוע נקרא הנה בכזו דחיפות?!‪.‬‬ ‫צריך להאיר להם פנים!"‪ ...‬זה היה החיזוק הראשון שדאג‬ ‫לחזק לקראת חודש אלול והימים נוראים‪.‬‬ ‫''ראה נא‪ .‬זה עתה הבחנתי‪ ,‬כי ציפור עמלנית הקימה‬ ‫לעצמה קן על גג הבית‪ .‬הלא מצוות שילוח הקן היא סגולה‬ ‫* * *‬ ‫להתברך בילדים‪ ,‬וזו הישועה לה אתה זקוק‪ .‬גש מהר וקיים‬ ‫את המצוה‪ ,‬ותזכה בעזרת השם להיוושע!'' ‪ -‬האיצה בו‬ ‫היה זה רגע כואב במיוחד‪ .‬ביום י"א בתמוז תשנ"ד‪ ,‬הגיעה‬ ‫הרבנית‪ ,‬כאילו היום הוא יום רגיל‪...‬‬ ‫הבשורה המצערת על פטירתה של הרבנית אלישיב ע"ה‪,‬‬ ‫ורבן של ישראל הגרי"ש אלישיב זצ"ל התעטף באבל כבד‪.‬‬ ‫האברך ניגש אל הקן‪ ,‬וגילה כי הציפור איננה‪ .‬הטילה את‬ ‫כמו כן‪ ,‬בתה ‪ -‬הרבנית קניבסקי ע"ה‪ ,‬אשת חבר של הגאון‬ ‫הביצים ועזבה את הזירה‪ .‬חשכו עיניו של האברך‪ ,‬ועמו ‪-‬‬ ‫רבי חיים קניבסקי זצ"ל‪ ,‬נשבר ליבה בקרבה עם השמע‬ ‫חשכו גם עיני הרבנית‪'' .‬המתן מעט‪ ,‬אולי היא תיכף‬ ‫הבשורה הקשה‪ ,‬ודמעתה על לחיה‪ ,‬דמעות צער וכאב‪.‬‬ ‫תשוב‪ - ''...‬היא כמעט 'התחננה'‪'' ,‬יש לך הזדמנות לזכות‬ ‫במצוה נדירה ויקרה‪ ,‬בסגולה בטוחה להיוושע בזרע של‬ ‫בתום ההיערכות לקראת ההלוויה ההמונית‪ ,‬נקבעה השעה‬ ‫קיימא!''‪.‬‬ ‫בה ייצא מסע ההלוויה בירושלים‪ .‬הרבנית קניבסקי שהתה‬ ‫באותה עת בחדרה‪ ,‬סגורה ומסוגרת‪ ,‬שקועה ביגונה‪ .‬ואז‪,‬‬ ‫האברך המתין‪ ,‬ואתו ‪ -‬המתינה היציאה להלוויה של הרבנית‬ ‫כשהגיעה השעה לצאת ולעלות לירושלים למסע ההלוויה‪,‬‬ ‫אלישיב‪ .‬דבר לא בוער עכשיו ‪ -‬רק לזכות את האברך‬ ‫יצאה הרבנית מהבית‪ ,‬והחלה יורדת בצעדים מדודים לעבר‬ ‫בסגולה היקרה‪ ,‬רק לסייע לו ולהעניק לו את הזכות‬ ‫הרכב הממתין לה‪...‬‬ ‫וההזדמנות‪ .‬למזלם הטוב‪ ,‬הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל‬ ‫התעכב‪ ,‬והתאפשר גם לרבנית להתעכב ולהמתין‪...‬‬ ‫כל בר דעת מבין באיזה רגע קשה מדובר‪ .‬כל אדם יכול‬ ‫לדמיין מה עובר על אדם רגע לפני שהוא יוצא להלוויית אמו‪.‬‬ ‫עוד דקה ועוד דקה חולפת‪ ,‬והנה שבה הציפור ממעופה‬ ‫כל אדם יכול לחוש את הכאב העוטף‪ ,‬את האבל האופף‪.‬‬ ‫והתמקמה לה בתוך הקן‪ .‬עתה מיהר האברך לטפס אל‬ ‫אבל אז‪ ,‬בדיוק אז‪ ,‬הבחינה הרבנית במשהו מיוחד‪ ...‬ובאופן‬ ‫הסולם‪ ,‬תפס את מקומו על הגג והכין את עצמו למצוות‬ ‫מפתיע‪ ,‬היא חיפשה את אחד מנכדיה‪ ,‬ופנתה אליו כשנימה‬ ‫שילוח הקן בהתרגשות אין קץ‪ .‬בדחילו ורחימו שילח את‬ ‫של דחיפות בקולה‪'' :‬בבקשה‪ ,‬גש מהר לישיבת 'בית מאיר'‬ ‫הציפור ונטל את הביצים ‪ -‬קיים את המצווה כהלכתה!‪.‬‬ ‫כבדולח‪ ,‬כי עדיין לא הרים את העיניים‪ ,‬אפילו לא לראות‬ ‫''מצויין!'' ‪ -‬אמרה הרבנית קניבסקי‪'' ,‬זכות המצוה תגן עליך‬ ‫את פני הילד‪ ...‬זו שנייה של מחשבה‪ .‬להגיב כראוי ברגע‬ ‫ותזכה במהרה לצהלות ילדים משחקים בביתך‪ .‬השם יעזור‬ ‫כמימרא‪ ,‬ולהימנע מלהגביה את הראש‪ .‬עם הרבה לב‬ ‫שבקרוב ממש תבשרנו בשורות טובות ותזכה בהרבה נחת‬ ‫טוב‪ ...‬ה'לב טוב' של ר' בן־ציון שאין לשערו ואין לתארו‪...‬‬ ‫מכל יוצאי חלציך!''‪.‬‬ ‫ומסיפור על מכנסיים פשוטים של ילד קטן לסיפור אודות‬ ‫האברך עזב את המקום‪ ,‬לבו נרגש‪ ,‬נפשו הומה‪ .‬הוא לא‬ ‫איש גדול ותלמיד חכם‪ ,‬שגם מולו הבריקה החכמה שנבעה‬ ‫האמין למראה עיניו ‪ -‬איך שבמשך דקות ארוכות הניחה‬ ‫מטוב לבו של ר' בן־ציון‪.‬‬ ‫הרבנית קניבסקי את אבלה בצד‪ ,‬היתה כל כולה למענו‪,‬‬ ‫התמסרה אליו כל כך‪ .‬כמו שכחה מהלוויית אמה העומדת‬ ‫תלמיד חכם מבני ברק‪ ,‬מידידיו של הרב פלמן‪ ,‬קנה ענבים‬ ‫להתקיים ומהכאב העמוק הממלא את כל יישותה‪ .‬כל מה‬ ‫ועשה יין‪ .‬כידוע‪ ,‬יין חייב בתרומות ומעשרות מדאורייתא‪.‬‬ ‫שעניין אותה היה אך ורק להביא לו מזור וישועה‪ ,‬ולשמח‬ ‫קודם שעישר את היין טעם אותו ת"ח מהיין כדי לבדוק את‬ ‫את לבו!‪ .‬ובאמת‪ ,‬כעבור פחות משנה‪ ,‬נושע אותו אברך‪,‬‬ ‫טיבו‪ .‬מיד נקפו לבו שמא עבר עבירה שטעם לפני שהפריש‬ ‫וזכה להתברך בתינוק חמוד ומתוק‪.‬‬ ‫תרומות ומעשרות‪ ,‬ולמרות שמטרתו בשתיית היין הייתה‬ ‫הטעימה בלבד‪ .‬הוא ניגש ושאל את ר' בן־ציון‪" :‬האם זה‬ ‫סיפור זה‪ ,‬המופיע בספר 'הרבנית'‪ ,‬יותר משהוא סיפור של‬ ‫היה בסדר מה שעשיתי בכך שטעמתי קודם שהפרשתי‬ ‫אות ומופת לסגולת מצוות שילוח הקן ‪ -‬הוא אות ומופת‬ ‫תרומות ומעשרות?"‪.‬‬ ‫לאכפתיות‪ ,‬להתמסרות‪ ,‬לדאגה למען הזולת‪ .‬כי גם ברגעים‬ ‫משמעותיים‪ ,‬גם ברגעים קריטיים‪ ,‬גם כשהרגש סוער ואינו‬ ‫ר' בן־ציון הבחין מיד כי התלמיד חכם הצעיר מפוחד ממה‬ ‫נותן מנוח‪ ,‬גם כשכולנו עסוקים בתפילות המרוממות‬ ‫שעשה; ועוד ידע ר' בן־ציון כי אכן הוא נכשל‪ ,‬כי היה אסור‬ ‫בהכנות לקראת החג‪ ,‬בהיערכות לקראת יום הדין‪ ,‬הבה‬ ‫לו לטעום לפני הפרשת תרומות ומעשרות‪ .‬הרהר שנייה‬ ‫נתבונן במראה המרטיט בו אברך נקרא לקיים 'שילוח הקן'‪,‬‬ ‫והשיב לו‪" :‬הנה‪ ,‬מה שקרה כאן זה 'מחלוקת' בין בעלי‬ ‫רגע לפני שהרבנית יוצאת להלוויית אמה‪ .‬זהו כוחה של‬ ‫התוספות‪ ,‬כי בתוספות במקום פלוני בש"ס נאמר כי אסור‬ ‫חשיבה על הזולת‪ ,‬ההופכת להרגל מבורך שאינו אובד גם‬ ‫לטעום קודם הפרשת תרומות ומעשרות‪ ,‬אך מצד שני יש‬ ‫ברגעי לחץ‪ ,‬מתח וכאב‪ .‬כשיהודי מתרגל לחשוב על הזולת‪,‬‬ ‫תוספות הכותב שמה שאין הקב"ה מביא תקלה לחבר‪ ,‬זה‬ ‫להיות אכפתי‪ ,‬לחוש את כאב הזולת ולפעול כיכולתו למענו‪,‬‬ ‫בענייני אכילה‪ ."...‬כביכול אומר לו‪ :‬אתה הרי צדיק‪ ,‬וממילא‬ ‫זה הופך לטבע שני שלו שאינו משתנה גם ברגעים‬ ‫יש כאן מחלוקת בתוספות‪ ...‬תחכום הנובע מלב טוב‪.‬‬ ‫דרמטיים‪ ,‬לחוצים וכואבים‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫]מתוך 'לקראת שבת מלכתא'‪-‬הרב אשר קובלסקי[‬ ‫מספר בנו של הרב פלמן‪" :‬זכורני בתקופת ילדותי‪ ,‬שבאותן‬ ‫* * *‬ ‫שנים היה בדרך־כלל לכל ילד חולצה אחת שאותה היה‬ ‫לובש רוב או כל ימי השבוע‪ .‬מטבע הדברים כשלובשים בגד‬ ‫הגרב"צ פלמן זצ"ל רגיל היה להלך בצידי הדרכים‪ ,‬משום‬ ‫יום יום‪ ,‬הבגד נשחק ומתחיל להיקרע פה ושם‪ .‬וכך היתה‬ ‫כך פעמים רבות הלך בדרכו סמוך ממש לפתחי הבניינים‪.‬‬ ‫גורלה של חולצתי ‪ -‬מפעם לפעם נפער בה חור כזה או‬ ‫צהרים אחד הוא חלף ליד הבניין הגדול ברחוב הרב זוננפלד‬ ‫אחר‪ .‬כמובן שאמא היתה מתקנת את החור מיד‪ ,‬אבל בכל‬ ‫‪ 6‬בשכונת מגוריו רמת אלחנן‪ .‬אחת הנשים תלתה כביסה‬ ‫זאת אינה דומה חולצה מקורית לחולצה משופצת עם‬ ‫ותוך־כדי שהיא תולה כבסים צנחו לה מידיה מכנסיים‬ ‫טלאים קטנים‪...‬‬ ‫רטובים‪ .‬היא הביטה בבהלה למטה והצליחה לראות את‬ ‫האירוע‪ :‬המכנסיים הרטובים צונחים על ראשו של הרב‬ ‫ויהי היום‪ ,‬אחד הילדים בחיידר הסתכל ככה מקרוב על‬ ‫פלמן‪ ...‬נשמתה כמעט פרחה והגיבה בקול‪" :‬אוהו‪ ,‬אוי ויי"‪.‬‬ ‫החולצה‪ ,‬צחק עלי ולעג לי‪" :‬יענקי לובש חולצה קרועה‬ ‫מה שהצליחה לראות ברור במאת האחוזים הוא‪ ,‬כי הוא לא‬ ‫עשויה טלאים‪ ."...‬התביישתי מאוד והחלטתי בלבי‪' :‬זהו‪ ,‬אני‬ ‫הגביה מיד את ראשו לראות מהיכן נפלה עליו ה'מתנה'‪.‬‬ ‫לא הולך יותר לחיידר עם החולצה‪ .‬עד שאין לי חולצה‬ ‫הרב אכן נעצר‪ ,‬נעמד במקום‪ .‬הוריד את המכנס מכובעו‪ ,‬לא‬ ‫אחרת אני לא הולך לחיידר‪ ,‬ויהי מה!'‪ .‬חזרתי הביתה‬ ‫המשיך בדרכו‪ ,‬החזיקו בידו כממתין בעיניים מושפלות‪.‬‬ ‫ואמרתי‪" :‬אמא‪ ,‬או חולצה אחרת או שאני נשאר בבית!"‪.‬‬ ‫האמא ביקשה נחרדת מאחד הילדים שירד מהר להביא את‬ ‫בלילה כאשר אבא שב מהכולל סיפרה לו אמא את המקרה‬ ‫המכנסיים הרטובים שנפלו‪ .‬הילד רץ והוא מצא את הרב‬ ‫ואת הכאב‪ .‬אבא שמע והפטיר ברוגע‪" :‬הוא צודק‪ ,‬אם הוא‬ ‫פלמן עומד על עומדו בעיניים מושפלות לקרקע‪ ,‬כדי שלא‬ ‫מתבייש ללכת עם החולצה הזו שיישאר בבית"‪.‬‬ ‫לראות חס וחלילה מי הוא זה‪ ,‬והבגד בידו של הרב פלמן‪,‬‬ ‫מחכה בסבלנות לשליח שבוודאי יבוא‪.‬‬ ‫וכך היה למחרת‪ .‬קמתי בבוקר בשמחה מהשינה בידיעה‬ ‫שהיום אני נשאר בבית‪ ,‬יש לי חופש מהחיידר‪ ...‬אבא חזר‬ ‫הילד הגיע‪ .‬הרב הושיט לו את המכנסיים‪ ,‬שנשארו נקיים‪,‬‬ ‫שיעלה אותם הביתה‪ .‬וגם העיניים שלו נשארו נקיות‬ ‫יום שישי אחד הגיע אל בית הרב יהודי שנזקק לעצה‬ ‫מהתפילה ופנה אלי ברוגע ואמר‪" :‬אם אתה לא הולך‬ ‫דחופה‪ ,‬אך הרבנית נאלצה להשיב את פניו בשלילה‪ .‬רק‬ ‫לחיידר‪ ,‬אבא יהיה הרב'ה שלך ונלמד בבית"‪ ,‬הסכמתי‬ ‫לאחר שהתחנן כי על ענין של פיקוח נפש הוא בא‪ ,‬נתרצתה‬ ‫לדבר והתחלנו ללמוד ביחד‪.‬‬ ‫הרבנית וגילתה לו היכן נמצא הרב‪.‬‬ ‫התחלנו ללמוד את הגמרא שלמדו בחיידר‪ ,‬פרק המפקיד‬ ‫כשניגש היהודי אל הכתובת‪ ,‬התגלה לעיניו מחזה מופלא‪,‬‬ ‫בסוגיא 'שומר שמסר לשומר'‪ ,‬ואבא דיבר בנחת ובשלווה‪.‬‬ ‫בידי הרב היו כלי ניקיון‪ ,‬ותנועותיו אמרו כי הרב עוסק כעת‬ ‫למדנו את הגמרא‪ ,‬חזרנו עליה שוב‪ ,‬והמשכנו ללמוד את‬ ‫בניקיון הבית‪.‬‬ ‫התוספות הפותח במלים 'אין רצוני שיהא פיקדוני ביד אחר'‪.‬‬ ‫הוא הסביר ופירש את התוספות בנעימות רבה וגם מתוך‬ ‫לאחר שהתנצל והסביר כי הוא בא על ענין של פיקוח נפש‪,‬‬ ‫ריתחא דאורייתא‪ .‬אחר־כך פתח את המהרש"א והמהר"ם‪,‬‬ ‫והרבנית שלחה אותו‪ ,‬שאל את שאלתו וקיבל תשובה‪ .‬אז‬ ‫ואבא הסביר את העניין בצורה נעימה ומושכת לב במיוחד‪.‬‬ ‫אזר היהודי אומץ וזעק על חילול כבוד התורה‪ ,‬בהתעסקותו‬ ‫ממש ליקקתי את השפתיים מהנאה‪...‬‬ ‫של הרב במלאכות מעין אלו‪.‬‬ ‫כאשר היינו בשיא הלימוד ואבא הכיר בי שאני מאושר‬ ‫אך רבי חיים ענה לו‪'' :‬כל יהודי חייב לעשות גמילות חסדים‬ ‫ונהנה‪ ,‬לפתע עצר את שטף הדיבור ושאל‪" :‬תאמר לי את‬ ‫בגופו ממש! היהודי הגלמוד שגר בדירה זו‪ ,‬התלונן בפני‬ ‫האמת לאמיתה‪ ,‬האם אתה נהנה מהתוספות הזה‬ ‫כמה פעמים שקשה לו לנקות לבדו את הבית‪ ,‬ולסדר את‬ ‫שלמדנו?"‪ ,‬עניתי‪" :‬אני נהנה כעת עד מאוד"‪.‬‬ ‫שאר צורכי השבת‪ ...‬הנה זו ההזדמנות שלי לקיים מצוות‬ ‫'גמילות חסדים' בגופי ממש‪.''...‬‬ ‫"נו"‪ ,‬שאל אבא‪" ,‬אם כן כמה שווה התוספות הזה‪ ,‬חולצה‬ ‫אחת? שתי חולצות?"‪.‬‬ ‫''את הסיפור הזה נצרתי בליבי'' ‪ -‬סיפר היהודי ‪'' -‬כל עוד‬ ‫רבי חיים חי‪ ,‬עתה לאחר פטירתו‪ ,‬אני חש חובה לפרסמו‪,‬‬ ‫"בוודאי שזה שווה אפילו יותר משתי חולצות"‪ ,‬השבתי‪.‬‬ ‫למען ידע דור אחרון מהו קיום מצוות חסד בשלמות‪.''...‬‬ ‫‪" -‬אז כמה‪ ,‬שלוש חולצות?"‬ ‫]מתוך 'לקראת שבת מלכתא'‪-‬הרב ישראל ליוש[‬ ‫"גם יותר משלוש"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫וְ ָרא ּו ָּכל ַע ּ ֵמי ָה ָא ֶרץ ִ ּכי ׁ ֵשם ה' נִ ְק ָרא‬ ‫וכך המשיך לשאול עד שהגיע ל‪ 15-‬חולצות‪ ,‬כאשר על הכל‬ ‫ָעלֶ ָ‬ ‫יך וְ י ְָרא ּו ִמ ּ ֶמ ּ ָך )כח‪ ,‬י(‬ ‫השבתי שהתוספות הזה היה שווה ומהנה הרבה יותר‪.‬‬ ‫ואז הרים אבא את קולו ואמר‪" ,‬נו‪ ,‬אם כן‪ ,‬על איזו חולצה‬ ‫מה פירושה של ברכה זו?‬ ‫אתה מדבר בכלל? רוץ לחיידר!"‪.‬‬ ‫אומרת על כך הגמרא )ברכות ו‪' :(.‬תניא‪ ,‬רבי אליעזר הגדול‬ ‫מה אומר ומה אדבר‪ ...‬באותו רגע הרגשתי הנאה גדולה‬ ‫אומר‪ :‬אלו תפילין שבראש'‪.‬‬ ‫לחזור לחיידר וללמוד‪ ,‬עד שבז הייתי לאותו ילד שצחק‬ ‫אתמול על חולצתי‪...‬‬ ‫סיפר הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל‪ :‬בתקופת גלותו‬ ‫של רבנו הגר"א מוילנא זצ"ל‪ ,‬התנפלו שודדים על הבית‬ ‫קרה בפעם אחרת‪ ,‬שלאחד האחים היו מכנסיים קצת‬ ‫שבו התארח‪ .‬הוא שמע צעקות ומיהר לצאת מחדרו לברר‬ ‫קרועים ואבא הרגיש שזה מפריע לו‪ ,‬ולכן ביקש שייקנו לו‬ ‫את פשרן‪ .‬כשראו השודדים את התפילין שעל ראשו‪ ,‬תיכף‬ ‫מכנסיים חדשים כדי שהדבר לא יפריע לו בלימודים; ולמרות‬ ‫ומיד הניחו לבעל הבית וברחו בבהלה מרוב פחד‪.‬‬ ‫שהיה אז קושי תקציבי אמר כי אין ברירה‪ ,‬והוא השיג איזו‬ ‫הלוואה כדי לקנות מיד מכנסיים לילד‪.‬‬ ‫לאחר שנרגע‪ ,‬שאל בעל הבית את הגאון‪" :‬מה הוא הדבר‬ ‫שעשית? איך גרמת להם שיברחו בבהלה?"‬ ‫כי לא כל הרגעים שווים‪ ,‬לא כל הילדים שווים‪ .‬ולא כל‬ ‫החולצות והמכנסיים שווים‪ .‬אבל היסודות שווים‪ ,‬ש'תוספות'‬ ‫האכסנאי ההוא עדיין לא ידע עם מי יש לו עסק‪ ,‬הוא לא‬ ‫אחד נהיר ובהיר ומתוק שווה ‪ 15‬חולצות בוודאי‪ ...‬וזאת‬ ‫הבין שמדובר ברבן של כל בני הגולה‪ ,‬וחשב שהוא סתם‬ ‫]מתוך הספר 'ספר ללא שם'[‬ ‫כאשר הילד מבין את זה‪...‬‬ ‫אורח‪ ,‬ולכן הקשה‪" :‬איך זה יכול להיות?‪"...‬‬ ‫* * *‬ ‫"וראוּ כָּל‪-‬ﬠַ ֵמּי הָ אָ ֶרץ‬ ‫אמר לו הגאון‪" :‬הרי זה מפורש בכתוב‪ָ :‬‬ ‫כִּ י ֵשׁם ה' נִ ְק ָרא ﬠָ לֶ י ְוי ְָראוּ ִממֶּ ךָּ‪" ...‬‬ ‫מידי ערב שבת היה הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל נעלם‬ ‫מביתו לכמה שעות‪ ,‬לא היה זה אל אחת מדירות המסתור‬ ‫עכשיו בעל הבית בכלל לא הבין‪ ,‬והוא חזר והקשה‪" :‬אם כן‬ ‫בהן ישב ולמד באין מפריע‪ ,‬אלא היה זה אל מקום עלום‬ ‫למה מהתפילין שלי הם לא נבהלו? מה יש בתפילין שלך‬ ‫באמת‪ ,‬איש מלבד הרבנית לא ידע מה מעשיו ולהיכן הולך‬ ‫שהבריח אותם?"‪.‬‬ ‫הרב בשעות אלו‪.‬‬ ‫לחברון‪ ,‬ומצאנו את עצמנו בתוך כפר ערבי עוין‪ .‬לפתע הגיע‬ ‫השיב לו הגאון‪" :‬רבי אליעזר הגדול לא אמר‪' :‬אלו תפילין‬ ‫המון זועם צמא דם של ערבים צעירים משולהבים בשנאת‬ ‫שעל הראש'‪ ,‬אלא‪' :‬אלו תפילין שבראש'‪ ,‬הם לא התייראו‬ ‫ישראל יוקדת והחלו להתגודד סביב הרכב בזעקות 'אללה‬ ‫מהתפילין שעל ראשי‪ ,‬אלו אינן שונות משלך‪ ,‬הם נבהלו‬ ‫אכבר'!‪ ,‬ולא יכולנו לנסוע לא קדימה ולא אחורה‪.‬‬ ‫ונרעשו מהתפילין שבתוך הראש שלי‪."...‬‬ ‫בשלב מסוים התחילו הערבים לזרוק אבנים וסלעים‪ ,‬אחד‬ ‫תפילין שבראש צריכים להיות כמו שאומרים ב'לשם יחוד'‬ ‫הצעירים נעמד אל מול הרכב וזרק אבן גדולה היישר לכיוון‬ ‫שלפני הנחת תפילין‪" :‬ועל הראש נגד המוח‪ ,‬שהנשמה‬ ‫ראשם של יושבי הרכב המבועתים‪.‬‬ ‫שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי‪ ,‬כולם יהיו משועבדים‬ ‫לעבודתו יתברך"‪ .‬כשבתוך הראש מונחים התפילין‪,‬‬ ‫ברגע האחרון התעשת הרב הצדיק ר' וועלוול ונזכר בתפילין‬ ‫כשהמוח כולו משועבד לעבודתו יתברך ‪ -‬עמי הארץ רואים‬ ‫שהוא נושא עמו‪ ,‬שהכתוב מעיד בהן בפה מלא‪' :‬וראו כל‬ ‫זאת ומתייראים‪.‬‬ ‫עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך!' ‪' -‬וכי מה לנו‬ ‫'סגולה' גדולה יותר מפסוק מפורש בתורה'‪ ,‬חשב ר' וועלוול‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫בזריזות הוציא את התפילין הקדושות והניחן על ראשו‪,‬‬ ‫והנה בה בעת ממש נחתה האבן על החלון הקדמי של‬ ‫סיפר הרב מפוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל‪ ,‬שנסע‬ ‫הרכב והשמשות התנפצו בקול רעש גדול‪ ,‬הרסיסים‬ ‫פעם עם מרן ה'חזון איש' זצ"ל במונית באחת הערים‬ ‫התעופפו לכל עבר‪ ,‬אך למרבה הפלא לא נגעו במאומה‬ ‫בארץ‪ .‬בימים ההם עוד לא היה חשש כל כך גדול מנסיעה‬ ‫ביושבי הרכב עצמם‪ ,‬ואף בגדיהם נותרו שלמים ללא שום‬ ‫בשכונות הערביות‪ ,‬וכך בדרכם חלפו שני גדולי הדור באחת‬ ‫קרע‪ ,‬אפילו לא קטן!‪.‬‬ ‫מן השכונות הללו‪ .‬אלא שבדיוק אז טמנו כמה פרחחים‬ ‫ערביים מארב למונית‪ ,‬והחלו לידות לעברה אבנים‪ .‬הנהג‬ ‫תוך כדי ההמולה שנוצרה במקום מזריקת האבנים ופגעי‬ ‫חשש מאד מפניהם‪ ,‬אבל ה'חזון איש' ביקש ממנו לעצור‪.‬‬ ‫הרסיסים המתעופפים לכל עבר נפתח בפניהם מעבר קל‬ ‫הוא פתח את הדלת‪ ,‬ונהג המונית נזעק בבהלה‪" :‬הרב‬ ‫בין ההמון שזז מעט הצדה‪ ,‬הנהג החכם ניצל תיכף את‬ ‫הזהר נא! הרי הם עלולים לפגוע בכם"‪ .‬אולם ה'חזון איש'‬ ‫אותו פתח ודהר במהירות החוצה מן הכפר העוין‪ ,‬ותהי‬ ‫לא שמע לאזהרותיו‪ ,‬הוא יצא ונעמד מול הנערים הפוחזים‪,‬‬ ‫נפשם לשלל בחסדי שמים ובזכות התפילין הקדושות‪.‬‬ ‫ומיד כשראו אותו ‪ -‬ברחו משם כולם כל עוד נפשם בם‪.‬‬ ‫* * *‬ ‫* * *‬ ‫מעין מעשה זה סיפר הרב ר' יוסף דב בטלמן זצ"ל‪,‬‬ ‫סיפר רבי אליקים שלזינגר מלונדון‪ ,‬שהיה מקרה עם בת‬ ‫שבמלחמת תש"ח‪ ,‬כאשר בירושלים העתיקה ניטשו קרבות‬ ‫ממשפחה חילונית שחפצה לחיות חיי תורה‪ .‬היא הוסתרה‬ ‫עזים עקובים מדם‪ ,‬וכידוע‪ ,‬באותה תקופה גויסו כל הצעירים‬ ‫בפנימייה של מוסד לבנות‪ ,‬והשלטונות ראו בכך עניין חמור‬ ‫למלחמה הקשה ללא יוצא מן הכלל‪ .‬על־אף היותו בן תורה‪,‬‬ ‫מאד‪ ,‬ממש כמו חטיפה ]וכמו בפרשת יוסל'ה שוחמכר הידועה‪.[...‬‬ ‫בחור ישיבה שתורתו אומנותו‪ ,‬הכריחוהו בעת צרה‬ ‫במהלך החקירה‪ ,‬היו אמורים חוקרים להגיע לביתו של מרן‬ ‫להשתתף במלחמה‪ .‬הוא הוצב לשמירה באחת מן העמדות‬ ‫ה'חזון איש'‪ ,‬כדי לחקור אותו בענין‪ .‬הם חשדו בו שיש לו יד‬ ‫הרבות הפזורות על פני הגבול החוצץ בין יהודים לערבים‬ ‫בכל הפרשה‪ ,‬וחשבו אפילו להאשים אותו בחטיפה‪ .‬סיפר‬ ‫משם היה עליו לצפות ולאותת על כל דמות חשודה‬ ‫רבי אליקים‪ ,‬שכאשר השוטרים היו בחוץ‪ ,‬הוא פנה ל'חזון‬ ‫המתקרבת‪.‬‬ ‫איש' והודיע לו שהם שם‪ .‬אמר לו ה'חזון איש'‪" :‬צא ואמור‬ ‫להם שילכו מכאן"‪ .‬אולם רבי אליקים חשש מהם ואמר‬ ‫פתאום‪ ,‬ללא שהבחין בכך‪ ,‬ראה מולו שני ערבים אכזריים‬ ‫ל'חזון איש' שהוא מפחד מפניהם‪ .‬אמר לו ה'חזון איש'‪:‬‬ ‫רצים לקראתו‪ ,‬סכין ארוכה ומושחזת בידם ומופנית לעברו‪,‬‬ ‫"אתה מפחד אבל אני לא מפחד"‪ .‬והוא בעצמו קם ויצא‬ ‫רחמנא ליצלן!‪ .‬לא הייתה לו שם שום אפשרות לברוח או‬ ‫מביתו אל החצר‪ .‬ברגע שהם ראו אותו‪ ,‬לקחו השוטרים את‬ ‫להסתתר‪ ,‬וחייו היו בסכנה גדולה!‪ .‬בעמדת השמירה שלו‬ ‫רגליהם והסתלקו משם‪ ...‬פשוט ברחו מרוב פחד‪ .‬זהו‬ ‫]בודקה[ היה מונח על השולחן באותו רגע זוג התפילין‬ ‫זה‪ .‬כך מתגשמת הברכה‪" :‬וראו כל עמי הארץ כי שם ה'‬ ‫הקדושות שזה עתה חלץ עם סיום תפילתו‪ .‬הוא נזכר מיד‬ ‫נקרא עליך ויראו ממך"‪ ,‬וכדברי רבי אליעזר הגדול 'אלו‬ ‫בהבטחת הפסוק שלפנינו‪" :‬וראו כל עמי הארץ וגו' ויראו‬ ‫תפילין שבראש'‪ .‬כשהתפילין בתוך הראש ‪ -‬הרואים‬ ‫ממך!" ומיד הניח את התפילין על ראשו ויצא כך עטור‬ ‫]מתוך 'יחי ראובן'[‬ ‫מפחדים ומתייראים‪.‬‬ ‫בתפילין ונעמד אל מול הרוצחים הרצים לקראתו‪...‬‬ ‫* * *‬ ‫והנה‪ ,‬לפתע ברגע אחד אחזה בהלה במרצחים ממראה‬ ‫היהודי העטור בתפילין‪ ,‬והחלו לברוח כלעומת שבאו ללא‬ ‫סיפר ר' אשר שטרנבוך‪ :‬לפני שנים ערכתי נסיעה לחברון‬ ‫שום סיבה טבעית הנראית לעין!‪ .‬ממש כפשוטו‪' ,‬וראו‪...‬‬ ‫ברכב פרטי בצוותא חדא עם הרה"צ ר' וועלוול אייזנבאך‬ ‫]מתוך 'טיב המעשיות'[‬ ‫ויראו ממך'‪...‬‬ ‫זצ"ל‪ .‬באמצע הדרך סטה הנהג בטעות מהכביש המוביל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪parperet100@gmail.com :‬‬