ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — כי תבוא (2026-08-24)

ובחרת בחיים
בס"ד ,גיליון שע"ח | פרשת כי תבוא | תשפ"ו
גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א
באור החיים פניני אור החיים
תולדות רבנו הק'
יצר סוכן בנו ותשחק ליום אחרון
פרק שביעי :רבינו בסאלי וְ ָענִ ָית וְ ָא ַמ ְר ָּת ִל ְפנֵ י ה’ ֱאל ֶֹה ָיך ֲא ַר ִּמי א ֵֹבד א ֶשר ה’ ֱאל ֶֹה ָיך וְ ָהיָ ה ִּכי ָתבוֹ א ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲ ׁ
מ"ב פירושים ל"בחוקותי" ָא ִבי וַ ֵ ּי ֶרד ִמ ְצ ַריְ ָמה וַ ָ ּיגָ ר ׁ ָשם ִ ּב ְמ ֵתי ְמ ָעט נ ֵֹתן ְל ָך נַ ֲח ָלה וִ ִ ׁ
יר ְש ָּת ּה וְ יָ ׁ ַש ְב ָּת ָ ּב ּה( :דברים
בערב שבת פרשת בחוקותי ,הגיע רבינו לשדה רחב וַ יְ ִהי ׁ ָשם ְלגוֹ י ָ ּגדוֹ ל ָעצוּם וָ ָרב :וַ ָ ּי ֵרע ּו א ָֹתנ ּו כו א)
ידיים שבמרכזו אילן מצל ויפה נוף .הוא אזר את ַה ִּמ ְצ ִרים וַ יְ ַע ּנוּנ ּו וַ ִ ּי ְּתנ ּו ָע ֵלינ ּו ֲעב ָֹדה ָ ׁק ָשה: מי שחי את העולם בצורה רוחנית ,מבין שעיקר מאמץ
שארית כוחותיו כדי להגיע עדיו ,לנוח בצלו ולהינפש וַ ִ ּנ ְצ ַעק ֶאל ה’ ֱאל ֵֹהי ֲאב ֵֹתינ ּו וַ ִ ּ ׁי ְש ַמע ה’ ֶאת האדם ,רצונותיו ושמחתו ,ראויים להיות סביב החלק
קמעא .משהניח את גופו הלאה בסמוך לעץ ,היו ק ֵֹלנ ּו וַ ַ ּי ְרא ֶאת ָענְ יֵ נ ּו וְ ֶאת ֲע ָמ ֵלנ ּו וְ ֶאת ַל ֲח ֵצנוּ: הרוחני.
מחשבותיו משוטטות בעולמותיו וכהרגלו להקדיש (דברים כו ה-ז) כשמדברים על שמחה לרגל הכניסה לארץ
זמן מידי ערב שבת לחידושים על הפרשה ,הרהר גם אפילו אדם שזכה להרבות תורה ומעשים טובים, המובטחת ,מאירה לנגד ֵעינֵ י האור החיים הקדוש גם
כעת בפסוק הראשון של “בחוקותי” .באותה שעה זכה עדיין אין זה מספיק אל מול מלך עליון ,והרי אמרו ביאת הארץ העליונה ,אליה אדם מתכונן כל ימי חייו.
רבינו ,והתחדשו לו ארבעים ושנים פירושים על הפסוק חז”ל אם יבוא במשפט עם אברהם יצחק ויעקב ,אינם וכלשונו הטהור‘ :והצצתי בפרשה זו ,שרומזת גם כן
הראשון של הפרשה .הלא המה ,מ”ב הפירושים לפסוק יכולים לעמוד בפניו. ביאת הארץ העליונה’.
זה הכתובים עלי ספרו הקדוש “אור החיים”. מבאר זאת האור החיים הקדוש בדרך רמז בפסוקים: ‘והיה’ -לשון שמחה .מתי יש לשמוח‘ ,כי תבוא אל
מששבו אליו כוחותיו ,ננער ממקומו להמשיך בדרכו. ארמי -זה היצר הרע ,הרמאי הגדול, הארץ’ .אכן ,אין ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבוא
הוא צעד רגלית עד העיירה הקרובה ,נכנס אל בית לארץ העליונה.
הכנסת המקומי והתיישב בירכתיו .איש לא העלה אובד אבי – כבר את אדם הראשון הוא הכשיל וגרם
מיתה לו ולדורות אחריו, כך היא המידה הראויה .וכי במה ישמח האדם ,האם
בדעתו ,כמובן ,מיהו הקדוש השוכן בתוכם .אחרי בדברי העולם שהם הבל ורעות רוח?!
התפילה הוזמן ,כנהוג בתפוצות ישראל מקדמת דנא, וירד מצרימה – היצר נכנס בגוף האדם המיצר לנפש
בתאוותיו, אך כשאדם מגיע למעלה‘ ,לארץ העליונה’ כלשונו
אל אחד מאנשי העיירה ,כדי לסעוד על שולחנו את של האור החיים ,והוא מוכן ומצויד בתורה ובמצוות
סעודת השבת. ויגר שם – מתחילה הוא מגיע כגר ,כאורח, כראוי ,זו סיבה לשמחה.
ויהי המה יושבים וסועדים את סעודת ליל שבת, ויהי שם לגוי גדול עצום ורב – ומתחזק היצר בלבו של ותשחק ליום אחרון.
סעודתא דחקל תפוחין קדישין ,פנה המארח אל רבינו אדם ומתעצם,
וסיפר לו כי לפי מנהג המקום מתכנסים כולם בסוף וירעו אותנו – היצר גורם לאדם להיות רע ולהרשיע,
הסעודה בבית הרב דמתא ,שם שומעים הם מפיו דברי
תורה ,מזמרים בצוותא זמירות שבת ,ומברכים ברכת
ויתנו עלינו עבודה קשה – היצר אינו מגיע אלינו אחת הכנה לקראת קבלת פני נמלך
לזמן רב ,אלא בכל יום ויום יצרו של אדם מתחדש
המזון .הוא ביקש מרבינו להצטרף אליו .רבינו נענה בתחבולות להכשילו, א ֶשר אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲ ׁ וְ ָל ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ
א ֶשר ה’ ֱאל ֶֹה ָיך נ ֵֹתן ָל ְך ָּת ִביא ֵמ ַא ְר ְצ ָך ֲ ׁ
ברצון ,ויחדיו צעדו אל בית הרב שהיה קדוש עליון.
ונצעק אל ה’ – כאן רמז שצריך האדם להתפלל בכל
בהגיעם אל בית הרב כבר היה המקום מלא וגדוש
בהמון רב של בני העיירה ,שהתכנסו ובאו שמה ל”עונג
יום אל ה’ שיצילהו מיצר הרע, א ֶשר יִ ְב ַחר וְ ַׂש ְמ ָּת ַב ֶּטנֶ א וְ ָה ַל ְכ ָּת ֶאל ַה ָּמקוֹ ם ֲ ׁ
שבת” ושוררו יחדיו .הרב היה נראה שקוע במחשבותיו, וישמע ה’ את קולנו – אפילו שה’ הוא שברא את יצר ל ַש ֵּכן ׁ ְשמוֹ ׁ ָשם( :דברים כו ב) ה’ ֱאל ֶֹה ָיך ְ ׁ
הרע כדי לבחון את האדם בעבודת בוראו ,אף על פי מובא בספר הזוהר הקדוש ,שכל אשר יעשה האדם
ראשו שעון לו בין אגרופיו ,והוא משוטט ברעיוניו אי
כן כשצועקים אליו הוא שומע את קולנו ,רואה את במצוות ומעשים טובים בעודו חי ,מתקבץ ומצטרף
שם.
מאמצינו ודלות כוחנו מול היצר - בידו עוד ועוד ,עד ‘יום נסיעתו’ ,היום בו נשלמים ימיו
ופתאום ננער הרב משרעפיו ,פתח את פיו ,והס עמוק
ויוציאנו ה’ ממצרים – זו ההצלה מיצר הרע .לולי היה והוא נקרא להשיב את נפשו .ובהם ,במצוות ובמעשים
הושלך בקהל באחת .איש לא היה מוכן להפסיד מילה
ה’ עוזר לנו ,לא היינו מצליחים לעמוד מול היצר ,אך הטובים ,יקבל את פני המלך ,היוצר והבורא ברוך
מדבריו ,ויראת כבוד עצומה אפפה את הקהל כולו“ .זה
בסיעתא דשמיא יכול נוכל. הוא.
עתה נגלו לי” ,פתח הרב ואמר“ ,ארבעה עשר פירושים
על הפסוק ‘אם בחוקותי תלכו’ “ ,סיפר ,ומיד החל מרצה על פי זה מבאר האור החיים הקדוש את הכתוב
בפרשת הביכורים ,המרמזים על ביאת הארץ
בפני הקהל את כל י”ד הפירושים מהחל ועד גמירא. מתיקות וערבות התורה העליונה.
הקהל נאחז חיל ורעדה כאשר סיים הרב את דרשתו
במשפט“ :חידושים אלו נאמרו זה עתה בפמליא של א ֶשר נָ ַתן ְל ָך ה’ ֱאל ֶֹה ָיך וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַה ּטוֹ ב ֲ ׁ ‘ולקחת מראשית כל פרי’ וגו’.
מעלה ,והם מפרי חידושיו של הצדיק הקדוש רבינו א ֶשר ְ ּב ִק ְר ֶ ּב ָך:
ו ְּל ֵב ֶית ָך ַא ָּתה וְ ַה ֵּלוִ י וְ ַה ֵ ּגר ֲ ׁ לא את כל מה שאסף יקח עמו ,רק ‘מראשית כל
חיים בן עטר המתגורר אי שם!” פרי’ ,הדברים המובחרים ,שהם מצוותיו ומעשיו
(דברים כו יא)
את הדממה ניתן היה לחתוך בסכין .רק איש אחד העז הטובים.
‘ושמחת בכל הטוב’.
להפר את השקט .רבינו ,שקם ממקומו בפינת הבית, בבוא העת ,בהגיע שעתו של אדם ,אין מלווים אותו
וכמו ביקש למחות על תארי הכבוד“ ,תיקן” את הרב, במה ישמח האדם? בכל הטוב! לבית עולמו לא כסף ולא זהב .באותו זמן לא יקח
והכריז“ :חיים בן עטר” ,בלי “רבי” ובלי “הרב”. ומהו הטוב? מביא על כך האור החיים הקדוש את האדם עמו להקביל פני ה’ ,אלא מהדברים המובחרים
אנדרלמוסיה השתררה בקהל .מי הוא זה ואיזהו דברי חכמינו זכרונם לברכה: שעשה בעולם הזה.
האלמוני המעז לכנות את הקדוש שדבריו נאמרים אין טוב אלא תורה. תורה ומעשים טובים!
בפמליא של מעלה ,בשמו הפרטי וללא כל תארי
כבוד?! גם הרב הקפיד מאד כנגד האורח .רק תחנוניו המשך בעמוד ג' ◄
של המארח לבל יפגעו באורחו שמרו על רבינו מחמת
המשך בשבוע הבא זעמה של הקהילה כולה.
ספיר ויהלום
פניני מוסר ויראת שמים בפרשה
בשמחה ובטוב לבב למרות זאת ,הפתיע ר’ משה בתשובתו הנחרצת.
בפרשת השבוע ,נאמר (דברים כח מז)ּ‘ַ :ת ַחת ֲא ֶׁשר ‘עשרים ושמונה ניתוחים זה לא מעט’ ,ציין מעלת וזכות ׳ביקור חולים׳
ּובטּוב לֵ ָבב ֵמרֹבֹלהיךָ ְּב ִׂש ְמ ָחה ְ
ֹלא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה’ ֱא ֶ בפסקנות‘ ,גש למנתח המקומי ,והשי”ת ישלח נאמר בפרשת השבוע (דברים כו יז) ֶ‘את ה’ ֶה ֱא ַמ ְר ָּת
ּכֹל’ ,ומבאר הרה”ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר לך רפואה שלימה במהרה’. אֹלקים’ ,וכאן ממשיך הפסוק ַהּיֹום לִ ְהיֹות לְ ָך לֵ ִ
זיע”א בספר ‘חשבה לטובה’‘ :תחת’ ,הכוונה היא לתהיית התלמיד השיב ר’ משה‘ :הלא בעיר ומפרט את המוטל על כל יהודי באשר הוא:
לאותה סיבה שבגללה לא עבדת את ה’ אלהיך הרחוקה בה קיים המרכז הרפואי הנכבד ,אין לך ּומ ְׁש ָּפ ָטיוּומ ְצו ָֹתיו ִ
‘וְ לָ לֶ כֶ ת ִּב ְד ָרכָ יו וְ לִ ְׁשמֹר ֻח ָּקיו ִ
בשמחה ,כדרך שאומרים :מאחורי מעשה פלוני כל מכרים וידידים .הוי אומר -תיאלץ לשהות וְ לִ ְׁשמ ַֹע ְּבקֹלוֹ’.
ישנה סיבה פלונית ,היא אשר בגללה תיענש ,אף בתקופת ההחלמה מהניתוח במקום זר ומנוכר, מה כלול תחת הכותרת ‘ללכת בדרכיו’?
אם בעד עצם הדבר שלא עבדת את ה’ אלהיך ללא שאי-מי יבקר אותך ,וכיצד תוכל אפוא על כך משיב רבינו ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א
בשמחה עדיין אינך ראוי כל כך לעונש ,אולם להחלים כך?’ בדברים מעוררים ומלהיבים ,וזו לשונו“ :ואומרו
ראוי אתה לעונש בעד המעשה אשר עשית ‘זאת ועוד’ ,הוסיף ר’ משה‘ ,הלא אם תעבור את ‘וללכת בדרכיו’ ,פירוש ,הגם שלא צוה ה’ ללכת
לפני כן ואשר גרם לכך שתינטל ממך השמחה תקופת ההחלמה בעיר מגוריך ,תוכל לזַ כות את בהם ,אף על פי כן כשיכירו בהם שהם דרכי ה’
לעבודת השי”ת. מכריך וידידיך במצות ביקור חולים אשר שכרה -כל אשר הוא עשה יעשו כן בני ישראל ,כגון
ומעשה בכפרי אחד שהיה לו בן שלא רצה רב לאין ערוך!’ ביקור חולים ,קבורת מתים וכדומה ,שמצינו לה’
בשום אופן ללמוד תורה ,ואמנם לא ידע צורת הלה ,באמונת חכמים שלימה ,עשה כהוראת עושה אותם ,ילכו גם הם בדרכיו”.
אות אחת .פעם נסע הכפרי העירה והביא משם רבו והועיד פעמיו אל בית החולים המקומי ,שם יש תרי”ג מצוות ,קלות וחמורות ,עשה ולא
מלמד והבטיח לו שכר הגון על מנת שילמד את נותח בהצלחה יתירה ,אך להוותו התברר לו כי תעשה .כך גם נצטווינו לשמוע בקול חכמים,
בנו צורת אות .טרח המלמד ועמל קשות זמן עליו לשהות תקופה ממושכת ביותר של לא והם שתיקנו והוסיפו מדבריהם את כל הנכלל
מרובה עד שלימד לבן הכפרי את האלף בית עם פחות משלושה עשר שבועות(!) בהחלמה בבית בקטגורית ‘מצוות מדברי סופרים’ .נוסף על כל
הנקודות .לימים בא האב לבחון את בנו לראות החולים. אלה ישנם סייגים וגדרים להרחקה מהאיסור
אם אמנם יודע הוא את התורה שלמד .הראה ‘בתקופה זו הופיעו ובאו חברים ומכרים ,שימחו והדומה לו ,תקנות חז”ל כפי שראו לנכון.
לו המלמד על האותיות והנער השיב כהלכה: אותי במיני מגדנות ומעדנים ועודדוני בדיבורים על כל יהודי לשמור על קוצו של יו”ד ולהקפיד
אלף ,בית ,גימל .ושאל :מה מתחת לאלף ,מתחת מחזקים’ שיתף לימים אותו תלמיד חכם‘ ,או אז על קלה כבחמורה ,אך זה פשוט ומובן מאליו.
לבית ,והנער השיב כהוגן .עד שהגיעו לאות הא. ראיתי עד כמה צדקה דעת תורה ועד היכן היו אין צורך להדגיש זאת ,משום שכבר קיבלנו על
שאל המלמד את הנער‘ :מה מתחת להא’ .שתק עיניו הטהורות של ר’ משה צופיות!’ עצמנו בהר סיני ‘נעשה ונשמע’.
הנער ולא ענה מאומה .לא הועילו בקשותיהם
של המלמד ושל האב והנער התעקש ולא פצה אולם כאן מבהירה התורה הקדושה כי אין די
את פיו. ‘את המרא דאתרא מכבדים בסידור-קידושין, בכך.
חרה אפו של האב על הבן העיקש .נטל מקל בסנדקאות וכדומה’ הציג הגה”ק ר’ מאיר מארים חובה בפני עצמה היא ההליכה בדרכיו יתברך,
בידו ועמד להלקותו מלקות הגונות .כיון שראה זצ”ל ,רבה של קוברין ,תמיהה מפתיעה בפני הדביקות במידותיו והצורך לנהוג כפי שנוהג
הבן כך נענה ואמר :אבא ,אם אתה אומר קהל עדתו ושומעי לקחו‘ ,אולם לא מצאנו בורא העולם .מה הוא מבקר חולים -אף אתה
להלקותני אהיה מוכרח איפוא לגלות את הדבר: שיכבדו את רב העיר בכיבודים שיש בהם ממש, עשה זאת ,ומה הוא קובר מתים -נהוג כן אף
מתחת ל’היי’ (’-שחת’ באידיש) ,טמון העגל הגנוב. אתמהה!’ אתה בעצמך .זו דרכו של הקב”ה ,והיא אמורה
נתברר שהאב גנב עגל והטמינו מתחת לערימת גבות הורמו בתהייה לנוכח דבריו ,והציבור להפוך לדרכך שלך.
השחת וציווה על כל בני הבית לבל יגלו לאיש התקשה לרדת לסוף דעתו .במה דברים אמורים,
את הדבר .לפיכך התעקש הבן ולא רצה לגלות ולאילו כיבודים כוונת הרב ,אותם מונעים ממנו תלמיד חכם מובהק ומורם מעם אשר נמנה על
מה נמצא מתחת להא אשר בסידור. אנשי העיר? תלמידיו הקרובים ביותר של פוסק הדור מרן
סיים הרה”ק מאלכסנדר זיע”א ואמר :אם אינך באותה נימה שלווה המשיך הרב ,וביאר ר’ משה פיינשטיין זצ”ל ,לקה בלבו ל”ע ונאלץ
יכול לעבוד את ה’ בשמחה ברור שמשהו גרם בפשטות מדהימה‘ :מימיי לא קראו לי להחליף לעבור הליך רפואי דחוף ומורכב ,אשר רוב ככל
לכך ,סימן הוא שאיזו גניבה מסתתרת מתחת מצעים לאדם זקן ,לשטוף את חדרו של חולה. הרופאים באזור מגוריו לא ידעו כלל כיצד לגשת
לזה. האם אין אלו כיבודים חשובים לאין שיעור יתר אליו.
על הכיבודים האחרים?!’ היה רופא בודד שכבר ביצע הליך מעין זה בעבר,
הוסיף ר’ מאיר וציטט את דברי הגמרא (נדרים אולם כלל לא היה מקום להשוות אותו לרופאים
הישיש ר’ יהודא לייב דייטש ז”ל מסטרופקוב,
דבק מאז בואו לירושלים בהרה”ק רבי דוד צבי מ“ :).מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא הבכירים ביותר ,אלה שקבעו את מושבם בעיר
שלמה מלעלוב זיע”א והתקשר אליו בכל נפשו. שחלה ,לא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס רבי מרוחקת בה היה מרכז רפואי גדול אליו נהרו
במוצאי שבת לאחר פטירתו ,והיה זה כשבועיים עקיבא לבקרו ,ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו, חולים מכל קצווי תבל .שם ,ידעו הרופאים
לפני הסתלקותו של הרה”ק מלעלוב ,בסעודת חיה .אמר ליה ,רבי ,החייתני .יצא רבי עקיבא להמליץ -יש לרופאים מספיק ידע וניסיון כדי
מלוה מלכה פתח הרה”ק ואמר :שנים מחסידי ודרש :כל מי שאין מבקר חולים כאילו שפך להעלות ארוכה למחלתו.
לובלין יצאו לדרכם לבוא אל הרבי מלובלין דמים”. ידע התלמיד חכם כי עם מחלת לב לא מתעסקים
זיע”א לימים הנוראים .בהיותם בדרך ולא היתה נשווה בנפשנו. ולא מקלים בה ראש ,והרי בחירת מנתח לב
להם אפילו פרוטה לפורטה ,נדברו ביניהם רבי עקיבא הגדול אשר אורו זרח מקצה העולם אינה דבר של מה בכך .כיהודי ירא שמים מרבים
שהאחד יציג עצמו כאדמו”ר והשני כמשמשו, ועד קצהו ,אותו רבי עקיבא אשר עשרים וארבע הדבק ברבו ללא שיור ,ידע גם ידע כי החלטה
ובאופן זה ישיגו להם כסף להחיות את נפשם אלף תלמידים היו לו ואשר רק בזכותו ובזכות מעין זו אין באפשרותו לקבל בעצמו ,לכך יש
ולהמשיך את דרכם. העובדה שהרביץ תורה לגדולי הדור הבא -מנע להידרש לחכם ,ומי לו חכם וצדיק כרבו ר’ משה
והנה שמעו שבאיזה מקום נמצא נגיד אחד מהעולם להיות שמם מתורה .אותו רבי עקיבא - פיינשטיין.
חשוך בנים ,שכבר סבב על פתחי הצדיקים מטאטא חדר של חולה? נוטל סחבה ומגב ומזלף פנה אפוא לר’ משה פיינשטיין ,וגדול הדור
להפקד בזש”ק ,אך ישועתו בוששה מלבוא. מים על הרצפה המטונפת?! שלח אותו לברר -כמה ניתוחים הספיק הרופא
נכנס אליו זה שהציג עצמו כמשמש ואמר לו, אלא מה ,חידד ר’ מאיר מארים את המסר -רבי המקומי לבצע עד כה .בירור קצר העלה כי
הנה הגיע לכאן אדמו”ר גדול החפץ להתאכסן עקיבא ידע שאין כבוד גדול מכך! ‘מה הוא הרופא הספיק לנתח עשרים ושמונה אנשים
אצלך ,ומברכות פיו תוכל להתברך ולהוושע. יתברך מבקר חולים -אף אתה ַּב ֵקר חולים’! בסך הכל ,בעוד מנתחי הלב שבמרכז הרפואי
התקצף הנגיד ההוא ואמר :כבר הכרתי את כל הגדול צברו ניסיון של מאות חולים.
◄◄◄
◄◄◄
פניני אור החיים
◄ המשך מעמוד א' לביתו לקום לתחיה .בת שחוק עלתה על פני האדמורי”ם הללו שרק נוטלים ממון ואינם
הרבי ר’ ברוך והמגיפה נעצרה (ים החכמה עמ’ פועלים מאומה ואינני רוצה לדעת עוד לא
וכאן מוסיף האור החיים הקדוש את מאמרו המפורסם ,המשתפך תקעז ,בוצינא דנהורא החדש). מהם ולא מהמונם .השיבו המשמש :רבי כזה
באהבת התורה: עוד לא הכרת ,הוא כותב קמיעות ,והקמיעות
שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות וערבות טוב התורה ,היו על הפסוק הפותח את פרשת השבוע (דברים פועלות לבטח.
משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם ֹלהיךָ
כו א)‘ :וְ ָהיָ ה ּכִ י ָתבֹוא ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ה’ ֱא ֶ הנגיד שמע דבר חדש שלא הכיר ,וכך פעל
כסף וזהב למאומה. נ ֵֹתן לְ ָך נַ ֲחלָ ה וִ ִיר ְׁש ָּתּה וְ יָ ַׁש ְב ָּת ָּבּה’ ,כותב רבינו עליו המשמש ,והוא ניאות להכניס אותו ואת
כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם! ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א :אמר ‘והיה’ לשון ידידו שהציג עצמו כאדמו”ר לביתו ,הוא
שמחה’ ...והצצתי בפרשה זו שרומזת גם כן האכילם והשקם ,ואכן האדמו”ר כתב לו קמיע
ביאת ארץ העליונה ,ואמר ‘והיה כי תבא’, צרור וחתום והבטיח לו ישועה קרובה .לאחר
הכל חייבים בתלמוד תורה שאין ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבא לארץ מנוחה ושהות של מספר ימים עזבו את ביתו
והמשיכו בדרכם לובלינה.
העליונה ,על דרך אומרו (משלי לא כה) ‘ותשחק
ֶאת ה’ ֶה ֱא ַמ ְר ָּת ַה ּיוֹ ם ִל ְהיוֹ ת ְל ָך ֵלאל ִֹהים וְ ָל ֶל ֶכת ליום אחרון’ ,כי שמחת עולם הזה אינה אלא
הבל ורעות רוח.
בשנה הבאה ,כשנסעו שוב אל הרבי מלובלין
ז”ל לימים הנוראים ,חששו לעבור דרך אותו
ִ ּב ְד ָר ָכיו וְ ִ ׁל ְשמֹר ֻח ָ ּקיו ו ִּמ ְצו ָֹתיו ו ִ ׁ
ּמ ְש ּ ָפ ָטיו וְ ִ ׁל ְשמ ַֹע והנה בספר ‘סגולת משה’ הביא :ראיתי בכתבי ישוב ,פן יכירם אותו הנגיד ויכלה בהם את
ְ ּבקֹלוֹ ( :דברים כו יז) מרן הרב הצדיק הקדוש הריב”ש מרוז’ין זעמו על שהתלו בו .והנה בהיכנסם אל הרבי
אדם שיודע את כל המצוות ומקיים אותם ,האם ישנו במצוות זצוקל”ה ,פרשת תבוא ,וזה לשונו :אע”פ מלובלין ראו את הנגיד ההוא בבית ה’חוזה’,
תלמוד תורה? שה’אור החיים’ אמר שאין ראוי לאדם לשמוח ומה מאד הופתעו לשמוע כי הוא בא אל הרבי
אלא כשיבוא לארץ העליונה ,אני אומר להיפך, לכבדו בסנדקאות לבן אשר נולד לו .אז נתחזק
כתוב בפסוק‘ :את ה’ האמרת היום להיות לך לאלוקים ,וללכת רוחם והם נגשו אליו כמחותנים בשמחה זו.
בדרכיו ,ולשמור חוקיו ,ומצוותיו ,ומשפטיו ,ולשמוע בקולו’. שעיקר השמחה היא בהטיב דרכו בעולם
הזה ,כי אין זה שכל לנהירין לו שבילי דרקיע הרבי הקדוש מלובלין שחזה ברוח קדשו
יש כאן הגדרות שונות ,ומבארם האור החיים הקדוש אחת לאחת: כשבילי דנהרדעי ,רק העיקר להנהיר שבילי את אשר עשו ,פתח ואמר :הידעתם מה היה
ללכת בדרכיו – הם דברים שאינם כתובים בפירוש ,ובכל זאת דנהרדעי כשבילין דרקיע. לאיש הזה? מחיצה של ברזל היתה חוצצת
כשיכיר האדם שהם דרכי ה’ ,עליו להלך בהם .כגון ביקור חולים הרה”ק מרוז’ין זיע”א לשיטתו ,שכן כך הוא בעדו ,וכל התפילות שהיו הצדיקים מתפללים
וקבורת מתים ,שמצאנו בחז”ל שה’ עושה אותם. ביאר את דברי הכתוב (דברים ח יט)‘ :והיה אם בעדו להפקד בזש”ק נפגשו במחיצה זו ולא
שכוח תשכח את ה’ אלהיך’ ,והלא ‘והיה’ הוא יכלו לעבור בה .ואתם מבלי שידעתם כתבתם
חוקיו – הם מצוות שאיננו יודעים את טעמם.
לשון שמחה ,ומה פשר השמחה שיש בשכחה. לו קמיע שהכילה ארבע אותיות :מ .ק .מ .ד.
מצוותיו – הם מצוות שגם השכל מסכים אליהם. ועל כך פירש הרה”ק מרוזין ,דאדרבה כוונת ראשי תיבות‘ :מטרה קוראווה מילקא דייא’,
משפטיו – הם דינים שבין איש לרעהו. הכתוב היא שכאשר יפול האדם במרה שחורה בלע”ז ,כלומר :גם פרה זקנה נותנת חלב!
ולשמוע בקולו – ‘זה תלמוד תורה’. ולא יאחוז במידת השמחה ,והוא אומרו ‘והיה דבר זה עורר צחוק גדול בשמים עד שנעשה
אם שכוח’ ,היינו שישכח את מידת השמחה, בקע וסדק באותה המחיצה ,וכך יכלו לעבור
ומדוע מצוות תלמוד תורה מוזכרת באחרונה? מזה לבד יכול לבוא ח”ו לידי ‘תשכח את ה’ התפילות של הצדיקים שהיו צבורות מכל
כך שואל האור החיים הקדוש ,ומשיב :להורות שגם מי שזכה אלהיך’ .כי הבורא יתברך ‘עוז וחדוה במקומו’, השנים ועד מהרה נושע ונפקד בזש”ק.
לדעת את כל הדברים האמורים ולקיימם ,גם הוא חייב בתלמוד וכאשר האדם בא לידי מרה שחורה ,אזי הוא והנה ,המשיך הרה”ק מלעלוב ,ר’ יהודא לייב
תורה. מתנתק מדביקות הבורא יתברך. כשעלה למעלה ,שאלוהו שם :חסידו של מי
אדם כזה יכול היה לומר ,מה לי ללמוד תורה ,הרי אני כבר יודע ואולם פשוט הדבר שגם רבינו ה’אור החיים’ הוא? והוא השיב ,כי הוא חסיד שלי .נהיה שם
ומקיים וכו’ .בא הפסוק ומלמד ,אתה הולך בדרכי ה’ ,שומר חוקיו הקדוש לא היתה כוונתו לשלול שמחה של צחוק גדול :הגם דוד בנביאים?! וכי הוא רבי.
ומצוותיו ומשפטיו ,ועם זאת עליך ‘לשמוע בקולו’ -שהוא לימוד מצוה ,ובודאי כאשר שמחים בני ישראל בקיום וכך התחמק ר’ יהודא לייב ונכנס בינתיים.
התורה. המצוות ובאהבת בוראנו יתברך אין זה הבל כשגמר הרבי מלעלוב את דבריו ,ובראותו את
ורעות רוח ,כי אם שמחה אמתית ושלימה רושם הדברים שהותיר על הנוכחים ,אמר
כי מצוות תלמוד תורה היא מצווה בפני עצמה ,שאין זמן ליפטר להביא מים אחרונים ולברך .ויהי לפלא כי
באהבת ה’ ,בה אנו מכירים ומגלים לכל
ממנה עד יום מותו. אושרנו וטוב חלקנו שזכינו להיות בני מלכים אח”כ נודע שאכן רגעים אחדים לפני פטירתו
זאת התורה אדם כי ימות באוהל. ולעבדו יתברך .ולא בא רבינו קודש הקדשים ביקש הר”ר יהודא לייב ז”ל מבניו להזכירו
להוציא ממחננו אלא את ‘שמחת עולם הזה’ אחר כך לפני הרה”ק מלעלוב (‘ליקוטי דברי דוד’
כדבריו ,שהוא שמחה של ענייני עולם הזה. עמוד עב).
לעולם יהא אדם ירא שמים וכפי שמפורשים הדברים במסכת שבת (ל,):
בסתר ובגלוי וכך מביא רבינו ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א
עיי”ש. המשמש בקודש אצל הרה”ק הרבי ר’
ברוך ממעזיבוז זיע”א היה רבי הערשל
להדיא בפרשת עקב (דברים יא יג)‘ :והיה אם מאוסטרופולי זצ”ל ,שמלבד גדלותו ושגב
וְ ָענ ּו ַה ְלוִ ִ ּים וְ ָא ְמר ּו ֶאל ָּכל ִא ׁיש יִ ְׂש ָר ֵאל קוֹ ל ָרם: שמוע’ וגו’ ,פירוש ‘והיה’ לשון שמחה ,ותנאי מדריגותיו ,גם נודע כאיניש בדיחא .צדיקים
(דברים כז יד) הוא הדבר אם תהיה שמחה של מצוה ,והוא אמרו עליו ,שמשמים הורידוהו לעלמא הדין
טרם כניסתם לארץ ,נצטוו בני ישראל לעמוד בהר גריזים ובהר אומרו ‘אם שמוע תשמעו’ וגו’ ,כאמרם ז”ל למען ישמח את הרה”ק הרבי ר’ ברוך ,ויפיג
עיבל‘ ,וענו הלוויים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם’ ,רשימה שלא שבח שלמה אלא שמחה של מצוה ,אבל מעט את היראה עילאה שחפפה עליו תמיד.
של עוונות אשר ארור מי שיעשה אותם. שאר שמחות עליהם אמר ‘ולשמחה מה זה הרבי ר’ ברוך אכן אמר פעם לרבי הערשל,
מדוע מכל העבירות נבחרו דווקא עוונות אלו לומר עליהם את
עושה’. אפילו מהמלאך ‘דומה’ תיפטר על ידי שתגיד
כך גם בפרשת וזאת הברכה (שם לג יח) כתב לו גלייך ווערטיל [-בדיחה] (סיפורי מרן הרמ”ח
ה’ארור’?
רבינו ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א‘ :שמח עמ’ קעו אות ד ,בוצינא דנהורא החדש)].
על כך אומר האור החיים הקדוש‘ :ואולי לא אמר כאן זבולון בצאתך’ וגו’ ,הגם שבענייני עולם הזה מסופר ,כי פעם היתה מגיפה רח”ל בעיר
אלא העבירות הטמונים והנסתרים’. בכללות אין לשמוח בהם ,דכתיב ‘ולשמחה מעזיבוז ,והבינו החסידים שהרבי ר’ ברוך
עוונות שעתידים להתגלות ,על כך יש ערבות הדדית ,ערבים כל מה זה עושה’ ,אמר הנביא שזבולון ישנו זיע”א שרוי בשברון לב מהגזירה ,ואינו יכול
ישראל זה בזה. בשמחה ,הגם ביציאתו -שהוא יוצא מבית להיות בשמחה בכדי שיתחזק כוחו לבטל
אבל עוונות שבסתר ,דברים שאדם יכול לחשוב מי רואה ,מי המדרש לסחורה ,עם כל זה ‘שמח זבולון’. הגזירה .שלחו את רבי הערשל מאוסטרפולי
יודע ,על כך יש ‘ארור’! והטעם שיש לו לשמוח אע”פ שהוא יוצא לשמחו ,ונכנס לרבי ובישר בשמחה שכבר
לסחורה ,לפי שהוא עושה זאת כדי שיתקיים נפסקה המגיפה ואפשר כבר לשמוח .שאלו
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו’ ושם בסתר; אדם משיג יששכר באהלו ,כאומרו ‘ויששכר באהליך’, הרבי והלא אני רואה מחלון הבית ‘לויה’ ,ואיך
גבולו של חבירו באופן שאינו ניכר; משגה עיוור בדרך ואף אחד כי רק על ידי שיפרנס את יששכר יהיה קיום אפשר לשמוח .ענה לו רבי הערשל שלויה
לא יודע מזה; וכך שאר הדברים המנויים כאן ,דברים שיכול לשבתו באהלה של תורה לעסוק בה”. זו היא שסוחבים נפטר מבית העלמין חזרה
האדם לומר אף אחד לא רואה ולא יודע. (מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
אל תחשוב שאם לא יודעים אין בכך כלום.
ה’ יודע מחשבות אדם.
מתיבתא אור החיים
בסנהדרין ,על פי מה דאיתא בזוה"ק (ח"א סא:): שמע מינה .והוא כדברי התרגום יונתן שמביא רבינו כתב רבינו (דברים כח מז) :או אפשר שפסוק זה בא
'ויקרא ה' צבאות ביום ההוא' וגו' (ישעיה כב יב), בסמוך. לומר על דרך אומרו (ויקרא כו כג) 'ואם באלה לא
היינו בזמנא דאתחריב בי מקדשא ,אבל בזמנא אחרא והנה רבינו לא פירש כמסקנת הגמרא שם ,אלא תוסרו לי' פירוש שאם אחר כל האמור לא ישמור
לית חדוה קמי קודשא בריך הוא כזמנא דאתאבידו כפשוטו של מקרא ,וכדבריו שאין פשט הכתוב נעקר לעשות וגו' ליראה ה' הנכבד והנורא ,שאחר שהביא
חייבי עלמא ואינון דארגיזו קמיה ,הדא הוא דכתיב ממקומו ,שה' ישמח בעצמו .אמנם מדבריו משמע עליו כל הקללות יהיה בעיניו נורא מאוד כי ראה
'ובאבוד רשעים רנה' [היינו רק בזמן שנחרב ביהמ"ק, עוד שהוא הבין כן גם בדרשת רז"ל ,שהרי כתב 'וכן אשר יסרו ,ודקדק לומר תשמור לעשות כנגד מצות
קרא לבכי ולמספד ,אבל בזמן אחר ,אין שמחה לפני דרשו ז"ל וכו' שהיה באבוד אחאב בן עמרי רינה לפני לא תעשה ומצות עשה ,והודיע שיפליא ה' עוד בו
הקב"ה כבזמן שרשעי עולם והמכעיסים אותו נאבדים ה'' .ואולי סובר רבינו שרבי אחא בר חנינא שדרש מכות גדולות וכל האמור בענין ,וגמר אומר ונשארתם
מהעולם ,וז"ש 'ובאבוד רשעים רנה'] ,וכן בכל דרא פסוק זה ,הרי הוא חולק עם רבי יונתן ורבי יוסי בר במתי מעט וגו' תחת אשר וגו' כי לא שמעת בקול
ודרא דעביד דינא בחייבי עלמא ,חדוה ותושבחא קמי חנינא ,ולדעתו חדי אף הקב"ה עצמו במפלתן של ה' אלהיך זה כנגד מה שלא עשה תשובה על ביטול
קודשא בריך הוא [וכן בכל דור ודור ,בעת שעושה דין רשעים ,והש"ס אינו מתרץ אלא לדעת החולקים עליו. תלמוד תורה ,והיה כאשר שש וגו' לבל יאמר אדם
ברשעי עולם שמחה ורנה לפני הקב"ה] .ואי תימא הא ובאמת מצינו במקומות אחרים בחז"ל כדברי רבינו, אחר שידענו כי ה' אלהינו מדותיו כלן מדות החסד
תנינן דלית חדוה קמי קודשא בריך הוא כד איהו עביד ראה תוספתא סנהדרין (פי"ד ה"ב) :כשם ששמחה והרחמים מדותיו ימנעוהו מהאריך עוד בצרות וירף
דינא בחייביא [ואם תאמר ,הרי למדנו שאין שמחה לפני המקום בקיומן של צדיקים ,כך שמחה לפני ידו ,לזה הודיע כי שמחה היא לו כאשר שש וגו' וכפי
לפני הקב"ה כשהוא עושה דין ברשעים] ,אלא תא המקום באבודם של רשעים ,שנאמר 'באבוד רשעים זה אין הטבע קץ מהשמחות ,וכיוצא בזה אמר הכתוב
חזי בשעתא דאתעביד דינא בחייביא חדוון ותושבחן רנה' .ובספרי במדבר (פיסקא קיז)' :ואני' ברצון' ,הנה' (משלי יא י) 'באבוד רשעים רנה' ,וכן דרשו רבותינו ז"ל
קמיה על דאתאבידו מעלמא ,והני מלי כד מטא ההוא בשמחה ,דברי רבי ישמעאל .אמרו לו תלמידיו רבינו (סנהדרין לט ):בפסוק (מא כג) ותעבור הרינה שהיה
זמנא דאוריך לון ולא תאבן לגביה מחובייהו ,אבל אי לפי שהוא אומר (בראשית ו יז) 'ואני הנני מביא את באבוד אחאב בן עמרי רינה לפני ה' ,ויונתן תרגם
אתעביד בהו דינא עד לא מטא זמנייהו דלא אשתלים המבול מים על הארץ' ,שומע אני שיש שמחה לפני ישיש ה' יחדי מימרא דה' עליכון עממין נוכראין וכו'
חובייהו כמה דאת אמר (בראשית טו טז) 'כי לא שלם המקום .אמר להם יש שמחה לפני המקום כשיאבדו ודקדק ישיש פועל יוצא לאחרים ,אף על פי כן פשט
עון האמורי עד הנה' כדין לית חדוה קמיה ובאיש מכעיסיו מן העולם ,וכן הוא אומר 'בטוב צדיקים הכתוב אינה נעקרת ממקומה וכמו שתרגם אונקלוס,
קמיה על דאתאבידו וכו' ,אבל כד אשתלים זמנא תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה'. אלא שיונתן בן עוזיאל דרש הכתוב.
דאוריך לון ולא תבו ,כדין חדוה ותושבחתא קמיה על ואפשר שיש ליישב דברי רבינו עם דברי הגמרא והנה מה שכתב רבינו שכן דרשו ז"ל הכוונה לאומרם
דאתאבידו מעלמא [אלא בוא וראה ,בשעה שנעשה ז"ל בסנהדרין' :ויעבור הרנה במחנה' ,אמר רבי
דין ברשעים ,שמחה ורנה לפניו על שנאבדו מהעולם, אחא בר חנינא 'באבוד רשעים רנה' ,באבוד אחאב
במה דברים אמורים כשהגיע הזמן שהמתין להם בן עמרי רנה .ושם איתא עוד :ומי חדי קודשא בריך
שיעשו תשובה ולא שבו אליו מחטאם ,אבל אם נעשה הוא במפלתן של רשעים ,הכתיב (דברי הימים ב' כ
בהם הדין מטרם שהגיע זמנם ,ועוד לא נשלם עונם, כא) 'בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם
כמו שאתה אומר 'כי לא שלם עון האמורי עד הנה', חסדו' ,ואמר רבי יונתן מפני מה לא נאמר בהודאה זו
דהיינו שעוד אפשר שיעשו תשובה ,אז אין שמחה 'כי טוב' ,לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן
לפניו ,ורע לפניו על שנאבדו וכו' ,אבל כשנשלם של רשעים ,דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי
הזמן שהמתין להם ולא שבו בתשובה ,אז שמחה ורנה יונתן מאי דכתיב (שמות יד כ) 'ולא קרב זה אל זה
לפניו על שנאבדו מהעולם] .ע"כ .והנה רבינו פירש כל הלילה' ,באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר
לעיל שכל הכתוב נאמר כאן על דרך 'ואם באלה לא שירה לפני הקדוש ברוך הוא ,אמר להן הקדוש ברוך
תוסרו לי' ,שגם לאחר שיבואו עליהם כל הקללות הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני.
האמורות לא יחזרו בתשובה ,ודוקא באופן זה נאמר אמר רבי יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים
כאן שישמח ה' להאביד אותם ,וכדברי הזוה"ק הנ"ל. משיש .דיקא נמי דכתיב 'ישיש' ,ולא כתיב 'ישוש',
גם אתם זכיתם לישועה
בזכות רבנו האור החיים הקדוש? אור הישועות
כתבו לנו מכתבי הלומדים
למייל המערכת m028039999@gmail.com
או לפקס 02-5385689
או ב'נדרים פלוס' -באר ישראל
קבלתי על עצמי ללמוד את עלון 'ובחרת בחיים' ונושעתי
מכתב מרגש הגיע בשבוע האחרון למערכת ,שכותרתו כדלהלן“ :ישועה בזכות לימוד העלון”
ונצטטנו ככתבו וכלשונו:
אולי לא נהוג שנשים שולחות ישועות ולומדות אור החיים ,אך הייתה לי בעיה שהפריעה לי מאד בחיים .פעם בכמה זמן (בעקבות טריגר כלשהוא)
הייתי מרגישה תחושת מחנק ממש כמו תסמינים של התקף חרדה ,כמובן שנבהלתי מאד והדבר הפריע לי בחיי היומיום השוטפים.
קבלתי על עצמי בלי נדר לקרוא כל שבת את העלון עם דברי תורה מרבנו הקדוש ממש מצד לצד ,וב”ה באורח פלא ממש כל התחושות נעלמו
לגמרי.
אמנם לא תמיד אני מבינה היטב את הכתוב אבל משתדלת מאד להבין ומנסה גם לענות לעצמי על החידה כדי לראות שאכן הבנתי.
זכות האור החיים הקדוש תגן על כולנו בעז”ה.
לחיים מחוברים
לשמיעת שיעורים ודרשות
חייגו03-617-1077 :
