לקח טוב · Lekach Tov — כי תבוא (2026-08-24)

גליון תקצ"ד
פרשת כי תבוא תשפ"ו
במשנת רבינו
פיקח אחד שעמד לידו השיב לאורח" :כבודו הגיע לשבת אחת המאמין לא מתעצב ולא מתבייש בעניות
ורוצה לדעת את סדר העליות בבית הכנסת .אילו היית נוכח כאן
כמה שבועות רצופים ,היית רואה את החלוקה של הגבאי ההולכת והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותן לך( .כו א)
בסדר נכון .בכל שבת הוא מדלג על אותם אנשים שכבר נקראו
יש סיפור יקר ,שהיה עם האחים הקדושים רבי שמעלקא
לעליה ,ומזמין אחרים תחתם".
מניקלשבורג זצ"ל ואחיו בעל ההפלאה זצ"ל ,בבואם בפעם הראשונה
כך הוא הדבר בענייננו :האדם מגיע לזה העולם לזמן קצר ,והוא אל רבם הרה"ק המגיד ממעזריטש זצ"ל.
רוצה להבין ולקבל תשובה על כל השאלות ,כגון :מפני מה זה עני וזה
האחים בקשו מהמגיד ,שיבאר להם את דברי חז"ל (ברכות נד ע"א):
עשיר ,ובפרט שלפעמים העני הוא בעל מעשים טובים אף יותר מן
"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה" ,שכן
העשיר .אמנם ,אילו היה חי כמה מאות שנים ,היה נוכח לראות שלפני
לכאורה צריך ביאור איך יכול אדם להגיע למדרגה זו ,לשמוח עם
מאה שנה היתה נשמתו של עני זה בגוף של עשיר ,והעשיר היה עני,
הרעה כפי שהוא שמח עם הטובה .והשיב להם המגיד ,שילכו לבית
ונבחנו אז בנסיון ,זה בנסיון העושר וזה בנסיון העוני ,ועכשיו הפכו
תלמידו ,הרה"ק רבי זושא מאניפולי זצ"ל והוא ילמדם.
מן השמים את גורלם ,כדי לנסות כל אחד מהם גם בנסיון האחר .וכמו
כן יש עוד הרבה חשבונות כאלו בשמים ,לצורך תיקון נשמות ושכר כשבאו לביתו של רבי זושא ,ראו שהוא חי בעניות גדולה .אמרו
ועונש ,הנמשכים על פני הרבה שנים. לו על מה באו ,והוא השיב להם" :אני לא יכול ללמד אתכם זאת ,יען
ולכן ,האדם ששנותיו קצרים ,ואינו רואה את העולם וענייניו כי מעולם לא הרגשתי שום רע ,תמיד ראיתי רק טובות וחסדים
מהשי"ת ,על כן עליכם ללכת לאדם שהרגיש איזה רע רח"ל ושמח
במלוא היקפם ,הרי הוא כאכסנאי העובר ממקום למקום ,ואין לו לחקור
עמו ,והוא ילמדכם זאת".
אחר הנהגתו של הקב"ה ,אלא יתהלך עמו בתמימות ויאמין כי כל
מה שנעשה -הכל לטובה. על ידי תשובה זו הבינו היטב האחים את מאמר הנ"ל ,בראותם
שאפשר להגיע למדרגה שלא לקבל שום דבר כדבר רע ,שאז ממילא
בנוסף לזה יצויין ,שמי שמשנן תדיר ומשריש בלבו את האמונה
מקבלים הכל בשמחה.
שכל מה שיש לאדם הוא רק מהקב"ה ,יודע שזה גם לא בושה להיות
עני .כשם שאדם שברא אותו הקב"ה עם מוגבלות בגופו לא מתבייש בענין זה מסופר ,שפעם ישבו תלמידי הרבי הקדוש המגיד
בזה ,וכמסופר באבות דרבי נתן (פרק מא) שאדם כזה אמר למי שלעג ממעזריטש זצ"ל ודנו :אם הם היו במקומו של הקב"ה ,איך הם היו
לו" :לך לאומן שעשאני" -כך מי שבראו הקב"ה עם מוגבלות בממונו, מנהיגים את העולם .אמר תלמיד אחד ,שהוא היה עושה שכולם יהיו
שאינו מצליח בהשתדלותו לפרנסה ,אין לו מה להתבייש בזה. עשירים ,כדי שיוכלו לקיים את המצוות בהרחבה .השני אמר שהוא
היה עושה שכולם יהיו עניים ,כי אין כמו העושר שטורד את האדם
וכך רואים בחוש ,שאין העשירות תלויה בחכמה או בחריצות
מתכליתו האמיתי.
וזריזות .ישנם הרבה עשירים שהם טפשים ועצלים ,וישנם הרבה
עניים שהם חכמים וזריזים ,כמו שכבר לימדנו החכם מכל אדם (קהלת נענה הרבי הקדוש בעל התניא זצ"ל ואמר" :אני הייתי עושה בדיוק
ט ,יא) "לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר". כמו שהקב"ה עושה ,כי לא שייך לעשות יותר טוב ממנו יתברך .אם
ולכן ראוי לכל אחד להתבונן ,שכשם שכשמקבלים בירושה רק הוא עושה כך -סימן שזו ההנהגה הטובה ביותר ,אף כשאין אנו
מבינים זאת!"
סכום קטן ,אין מה להתבייש בזה ,כי גודל הרכוש של אביו לא היה
תלוי בו ,כך כשמקבלים רק סכום קטן במסחר אין מה להתבייש ,כי הגאון החפץ חיים זצ"ל אמר בזה משל נפלא:
זהו רצון הבורא הנותן הכסף .וכשלא מצטערים ומתביישים בזה, אורח אחד בא לבית הכנסת ,וראה שהגבאי מחלק עליות :לכהן
זוכים להיות בשמחה תמיד. וללוי מן הצד הדרום ,לשלישי מן המזרח ,לרביעי מן המערב ,ולחמישי
ואפשר לומר שזה מרומז בפסוק" :והיה" – לשון שמחה ,שיהיה לך ולשישי מצד צפון .האורח תמה על כך ,ושאל את הגבאי" :מדוע
מדת השמחה בכל מצב" ,כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נותן" קראת לאלה מהצד הדרומי ,הרי ישנם נכבדים מאלו בצד מזרח? למה
– כאשר תדע שכל הארציות והגשמיות שאתה משיג היא רק מתנה בחרת את השלישי דווקא מן המזרח ולא מן הדרום? ולמה בכלל
מהקב"ה ,והוא נותן "לך" – כמה שטוב להנאתך ולטובתך ,וזה כמו בחרת לך עולים מכמה צדדים ,ולא קראת כסדר מצד אחד של בית
"נחלה" – דבר שמקבלים בירושה. הכנסת?"
ב
עברתי ממצותיך' דייקא ,היינו שלא עשיתי המצוות באופן שאין לי שליט"א אדמו"ר דברימרן
דרשת כ"ק
עוד שום שייכות עמהם ,רק עשיתי אותם בדחילו ורחימו ונשארתי חיים אלקים
מקושר עמהם .עד כאן דברי כ"ק אאמו"ר זצלל"ה.
ולפי הנ"ל אפשר להוסיף ,שהסיבה למה שלא עברתי ממצותיך מצוה שעושים עם חיות גוררת עוד מצוות
מבואר תיכף בפסוק שאחר זה" :לא אכלתי באוני ממנו" – כי לא לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי .לא אכלתי באוני ממנו( .כו יג-
אכלתי המזון הרוחני של תורה ומצוות בעצבות ,רק בשמחה וחיות יד)
דקדושה. הנה התורה ומצוות היא הדבר המשפיע חיות לכל העולם הזה ולכל
העולמות העליונות ,וזה המזון הרוחני שצריך כל איש מישראל ליתן
ברכה גדולה לידע שכל הפרנסה מן השמים לנשמתו בכל יום ,בדיוק כמו שצריך ליתן מזון גשמי לגופו בכל יום.
זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך( .כח מ) ומי שמתדבק בתורה כראוי זוכה לקבל מזה גם חיות והנאה גשמית
מספרים על הרבה צדיקים ,שנהגו להפוך את פשטות פירוש דברי כמו שמקבלים מאכילה גשמית ,כמו שמצינו שהתורה נקראת לחם
הקללות שבתורה הקדושה ולפרשם לברכות ,כי מבואר בספר הזוהר כדכתיב (משלי ט ה) לכו לחמי בלחמי ,וכן נקראת מים כדכתיב (ישעי'
הקדוש ,שכל דברי התוכחה הם ברכות גדולות ,אלא שנמסרו בהסתר נה א) הוי כל צמא לכו למים.
בתוך לשונות הנראות כמו קללות ,כדי שהשטן לא יקטרג ,וכדרך וכענין הזה מביא מרן הרה"ק בעל היכל הברכה מקאמארנא זי"ע
המבריחים יהלומים ממדינה למדינה ,שמכניסים היהלומים בתוך על אביו הרה"ק רבי סענדר מקאמארנא בעל זכרון דברים זי"ע ,שפעם
דברים מלוכלכים כדי ששוטרי הגבול לא יחפשו שם ויעצרו אותם. אחת הניחה אמו סעודת מלוה מלכה לפניו ,וביום החמישי ראתה
ומסופר בזה ,שהחוזה הקדוש מלובלין זי"ע היה אומר לתלמידיו, שעדיין כל הסעודה מונחת בשלימות ,והרבנית חשבה שהוא בגלל
שבשבת שקוראים בתורה דברי התוכחה ,טוב להיות אצל המגיד שרוצה לצום ,וחששה שיש סכנה שיתמוטט ח"ו ,אבל כששאלו על
הקדוש מקאזניץ זצ"ל ,כי הוא עושה ברכות מדברי התוכחה .וסיפר כך ,ענה תאמין לי שאיני צם רק פשוט שכחתי לאכול כי הייתי שקוע
תלמידו הרה"ק המקובל רבי מרדכי לעטניר זצ"ל בעל מחבר ספר בלימוד ולא הרגשתי שום רעבון ,ותאמין לי אם הייתי מרגיש רעבון
מאמר מרדכי ,שפעם אחת נסע לקאזניץ על שבת פרשת בחקותי, תיכף הייתי אוכל .וכן מביא על אביו שהיה מסתובב ולומד ופניו
וכשהגיעו בקריאת התוכחה לפסוק "והשימותי את מקדשיכם", זוהרות מגודל נועם ואור התורה.
המתפרש בפשטות שיחרב בית המקדש ,שמע שהמגיד הקדוש עוד מביא רביה"ק מקאמארנא זצ"ל ,בשם הרה"ק רבי משה לייב
מקאזניץ זצ"ל אומר" :ריבונו של עולם מתי כבר נזכה לזה" ,ועלו אז מסאסוב זצ"ל ,שפעם הלך לאסוף כסף כדי לפדות ארענדער שלא
ברעיונו של רבי מרדכי זצ"ל יותר ממאה פירושים שאפשר לפרש שילם שכר הארענדא ונזרק עם כל המשפחה בבור בלי אוכל ,ורץ
הפסוק שהכוונה לברכה. הרה"ק כמה ימים לאסוף הסכום בימים שהיה קור ורוח גדול ושלגים,
ולא היה לו לאכול ,ואח"כ רץ להארמון של הפריץ לשלם ,ועבר דרך
לפי זה אפשר לפרש הכתוב כאן בפסוקי התכחה" :זיתים יהיו לך
המטבח שבשלו שם תבשיל יקר ומשובח מאוד ,ואחזו בולמוס ,וסיפר
בכל גבולך" – שפע של פרנסה המרומז בזית (עירובין יח" ,):ושמן לא
שהיה בסכנה גדולה ,ונתן לעצמו עצה שנזכר מהנועם שמרגיש
תסוך" – לא תראה כאילו זה בא מחכמתך המרומז בשמן (קהלת ט
בשבת בשעה שאומר נשמת כל חי תברך את שמך וגו' ,והתענוג היה
ח)" ,כי ישל זיתך" – 'ישל' נוטריקון ש'ויתי י'י ל'נגדי ,שתדע שכל
גדול כל כך עד שנתבטל התאוה לאכילה ונתרפא מיד.
פרנסתך בא תמיד מן השמים.
וכן ראו אצל הרה"ק מסטרעליסק זצ"ל ,שהתענג מאד בעבודת
הבורא כמו שאחרים מתענגים באכילה גשמית ,עד שאמר פעם ביום
כשעובד שלא על מנת לקבל פרס מקבל השפעות מרובות טוב אחר שסיים התפילה בזמן מאוחר" :עד עכשיו קיימנו חציו לכם,
הוא ילוך ואתה לא תלונו( .כח מד) עכשיו נלך לאכול לקיים חציו להשם" (עפ"י ביצה טו.):
שנינו באבות (פ"א משנה ג) "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב והנה שמעתי מפי כ"ק אאמו"ר זצלל"ה ,שאמר לפרש הכתוב כאן
על מנת לקבל פרס ,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על גבי וידוי מעשרות "לא עברתי ממצותיך" ,דקשה מהו הלשון
מנת לקבל פרס". ממצותיך ,דהיה צריך לומר לא עברתי 'על' מצותיך .גם היאך באמת
ובספה"ק תפארת שלמה (פרשת חיי שרה) פירש בענין זה הפסוק יכול איש מישראל לומר לא עברתי ממצותיך ,לומר על עצמו שקיים
בפרשת ראה (דברים טו ,י) 'ולא ירע לבבך בתתך לו ,כי בגלל הדבר הזה כל המצות כהוגן ,והלא אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא (קהלת
יברכך ה' אלקיך' ,שבא להורות לנו דרך הישרה לעבוד השי"ת ב"ה ז ,כ).
שלא על מנת לקבל פרס ,שלא יהיה כדרך האנשים אשר בעשותם ופירש כ"ק אאמו"ר זצלל"ה על זה הדרך ,דהנה אם אדם עושה
אחת מכל המצות תיכף פושט ידו לקבל שכרו ,באמרו כי הוא ראוי המצוה משפה ולחוץ בבחינת מצות אנשים מלומדה (ישעי' כט יג) ,אז
לקבל כל השפעות ,והון ועושר יהיה בביתו ,כי מי גדול יותר ממנו, אין חיות להמצוה ,ואין המצוה נותן בו חיות וקדושה כדי לעשות עוד
וראוי לכל הכבוד הזה ,יען כי עשה תורה ומצות ומעש"ט ,אך העיקר מצוה ,וא"כ אחר גמר עשיית המצוה עבר ונסתלק מהמצוה ,ואין לו
לעבוד הבורא ב"ה בלב שלם ,יהיה איך שיהיה ,בין אם ישיג תשלומין עוד יותר שום שייכות עם המצוה שעשה ,ואין היא משפעת עליו על
או לא ,הוא יעשה המוטל עליו ולא ינוח ולא ישקוט .ואז באמת תקבל להבא ,כי נעשה בלי חיות ובלי נשמה ,אמנם לא כן האדם העושה
תמיד ברכות מרובות. המצות בהתעוררות והתלהבות דקדושה ,אז יש להמצוה חיות
לפי זה יפורש הכתוב כאן" :הוא ילוך" – הקב"ה יתן לך השפעות וקדושה ,והיא משפעת עליו גם להבא ,ונותנת לו כח והתעוררות
כדי שתעשה מצוות" ,ואתה לא תלונו" – אם לא תעשה מצוותיו על לעשות חיל עוד מצות ומעשים טובים ,בבחינת מצוה גוררת מצוה
מנת לקבל השפעות. (אבות ב א) ואז נשאר לו שייכות וקשר עם המצוה שעשה .וזהו 'לא
ג
במשנת רבותינו
קונטרס "אור עינים" [ב]
קובץ הנהגות טובות וישרות ,מילי דאבות מוסר וחסידות ודרך ארץ ,שינהג בהם האדם
חברו ויסדו הוד כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הגאון הקדוש שר בית הזהר מרן רבינו האלוקי אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע
[מתפרסם כעת במהדורה מתוקנת ,הקטעים השוים לכל נפש ,לרגל ימי התשובה ותיקון המעשים .תשו"ח למכון 'אור פני יצחק' שע"י מוסדות קאמארנא בארה"ק]
כלל כ' כלל י"ז
סיגופים לבעל תשובה העסק לפרנסה יהיה ביושר
בעל ְתשּובָ ה ַאל י ְַּסגֵׁף עַּ ְצמ ֹו יו ֵֹׁתר ִמ ַּדי ,כִ י הּוא ַּסכָ נָה לְ בַּ ל י ְִמשְֹך עָ לָיו ִמ ָדה ַּ יתָך ,י ְִהיֶה לְ ָך הֵׁ ן הֵׁ ן לָאו לָאו (עי' בבא צֹרְך פַּ ְרנ ַָּסת ַאנְ ֵׁשי בֵׁ ְ
ִאם ַּתעֲ סֹק לְ ֶ
לתי מֵׁ אֲ דוֹנִ י
ָרעָ ה ֶשל עַּ ְצבּות ,וְ הּוא ח ֹולַַּאת ֶשאֵׁ ין ל ֹו ְרפּוָאה ע ֹול ִָמית .וְ ִקבַּ ְִ מציעא מט'ִ ,).הין צֶ דֶ ק אֵׁ יפַּ ת צֶ דֶ ק י ְִהיֶה לְָך' (ויקרא יט לו) אֲ ִפלּו לְ גוֹי .וְ ַאל
גּופיםָאבי מו ִֹרי וְ ַּר ִבי זַּלְ הָ "ה ,וְ הּוא ִקבֵׁ ל מֵׁ ַּרבו ָֹתיו הַּ ְקדו ִֹשיםֶ ,ש ִע ַּקר ִס ִ ִ בּורָך ְבעַּ ד כָל ַּחלְ לֵׁי ְדעָ לְ ָמא ,אֲ ִפלּו ֶשעוֹמֵׁ ד לְ ָך הֶ זֵׁק גָדוֹל ,כִ י כָ ל
ְת ַּשנֶה ִמ ִד ְ
ַאחרּומדוֹת ָרע ֹות ִמכֹל וָ כֹל ,וְ ַּ ּומ ַּד ְעת ֹו כָ ל עֲ בֵׁ רוֹת ִ ִב ְת ִחלַּת כֹל לַּעֲ זוֹב ִמלִ ב ֹו ִ הַּ פַּ ְרנ ָָסה ָתלּוי עַּ ל ִד ְב ֵׁרי אֱ מֶ ת .וְ ַאל ַּת ְמ ִתין עַּ ד ֶש ַּמזְ ִה ִירין או ְֹתָך ,אֶ לָא
כָ ְך לִ ְשמֹ ר עֵׁ י ַּניִם ֶשל ֹו לְ בַּ ל י ְִס ַּתכֵׁל ְב ָמקוֹם ֶשָאסּור לִ ְראוֹת ,וְ כֵׁן לִ ְשמֹ ר ִפיו ּות ַּקיֵׁם ַּמה ֶשכָ תּוב בַּ תו ָֹרה הַּ ְקד ֹו ָשה 'ַאליח עַּ ל נֶפֶ ש הַּ ְטהו ָֹרה ֶשלְ ָךְ . ַּת ְשגִ ַּ
ִמלְ ַּדבֵׁ ר ָדבָ ר ָאסּור כְ גוֹן נִ בּול פֶ ה לָשוֹן הָ ָרע ְרכִ ילּות לֵׁיצָ נּות ,וְ כֵׁן לִ ְשמֹ ר ּומכָל ֶשכֵׁן ְב ָדבָ ר גָדוֹל, ַּת ִסיג גְ בּול ֵׁרעֲ ָך' (דברים יט יד) אֲ ִפלּו ְב ָדבָ ר ָק ָטןִ ,
בּורים ָר ִעיםּ ,ולְ ַּקבֵׁ ל עָ לָיו ִמזּולָת ֹו כָ ל ָאזְ ַּניִם ֶשל ֹו ִמלִ ְשמֹ עַּ ְדבָ ִרים וְ ִד ִ ֶש ָתלּוי עַּ ל זֶה כָל פַּ ְרנ ַָּסת ַאנְ ֵׁשי בֵׁ יתוֶֹ ,שזֶהּו כָל ַּחיָיו.
הַּ ִבזְ יוֹנוֹת ֶש ְמבַּ זִ ין אוֹתוֹ ,בֵׁ ין בֵׁ ינ ֹו לְ בֵׁ ין עַּ ְצמ ֹו א ֹו אֲ ִפלּו בָ ַּר ִבים ,כִ י זֹ את הּוא
טוֹבָ ה גְ ד ֹולָה לְ נ ְַּפש ֹו וְ גּופוַֹ ,אהֲ בַּ ת י ְִש ָראֵׁ לְ ,צ ָד ָקה ,גְ ִמילַּת חֲ ָס ִדים ,לִ מּוד
מדרכים מקולקלים בפרנסה אינו מקבץ הון ופרנסה
בַּ תו ָֹרה הַּ ְקדו ָֹשה ְב ָרצוֹן לִ ְש ָמּהּ ,ולְ הַּ ְד ִריְך אֶ ת בָ נָיו ֶשיֵׁלְ כּו ְבדֶ ֶרְך טוֹבָ ה ַּדי ְָקא.
ָאדם ְמ ַּקבֵׁ ץ הוֹן ּופַּ ְרנ ַָּסת ו ְ ַּדע ,כִ י ִמ ְד ָרכִ ים הַּ ְמקֻ לְ ָקלִ ים ְב ִענְ ְינֵׁי פַּ ְרנ ָָסה אֵׁ ין ָ
ּומעו ָֹתיו ֶשל חֲ בֵׁ ר ֹו אֲ ִפלּו ַאנְ ֵׁשי בֵׁ יתוֹ ,אֶ לָא ַּדי ְָקא ִמי ֶשה ֹולְֵׁך בֶ טַּ ח ּובֶ אֱ מּונָהְ ,
עניני אמונה ויחוד השם ּוקרוֹבָ יו י ְִהיֶה י ָָקר ְבעֵׁ ינָיו לְ בַּ ל ִי ַּגע וְ יֵׁהָ נֶה מֵׁ הֶ ם ִבלְ ִתיָאביו וְ ִאמ ֹו וְ אֶ ָחיו ְ
ֶשל ִ
האל הַּ נִ כְ בָ ד וְ הַּ נו ָֹרא ִמ ְצוָ ה לְ ָאהֳ ב ֹו ּולְ י ְִרָאה ִממֶ נּוֶ ,שנֶאֱ ַּמר 'וְ ָאהַּ ְב ָת אֵׁ ת ְי ָי ֵָׁ ַאחת .וְ ִאם ְת ַּקיֵׁם אֶ ת ְדבָ ַּרי ,אֲ זַּי ְבלִ י ָספֵׁ ק רּוטה ַּ י ְִדיעָ ָתם אֲ ִפלּו ָשוֶה ְפ ָ
ֹלקיָך ִת ָירא' (שם פסוק יג) .וְ הוּאְ ,ב ָשעָ ה להיָך' (דברים ו ז) ,וְ נֶאֱ ַּמר 'אֶ ת ְי ָי אֱ ֶ אֱ ֶ ֹ ּוב ָרכָ ה ְבחֵׁ ן וָ חֶ סֶ ד ִד ְקדֻ ָשה י ְִר ְדפּו ַאחֲ ֶריָך לְ הַּ ִשיג או ְֹתָך ַּדי ְָקא כֹל הַּ ְצל ָָחה ְ
ּוברּוָאיו הַּ נִ ְפל ִָאים ז ֹו ֶשי ְִתב ֹונֵׁן בַּ ר י ְִש ָראֵׁ ל ְב ַּמעֲ ָשיו ֶשל הַּ ָקד ֹוש בָ רּוְך הּוא ְ יְמֵׁ י ַּחיֶיָך .וְ הּוא ַּמעֲ ֶשה ְבכָל יוֹם ,אֲ ִפלּו ִמי ֶשהּוא עֶ בֶ ד א ֹו ְמ ָש ֶר ֶתת אֵׁ צֶ ל
וְ הַּ גְ דוֹלִ ים ֶשנִ ְמצָ א בָ ע ֹולָם הַּ זֶה ,וְ י ְִראֶ ה ָחכְ ָמת ֹו ֶשאֵׁ ין ל ֹו עֵׁ ֶרְך וָ ֵׁקץִ ,מיָד הּוא ַאחר כָ ְך יֵׁש לָהֶ ם הַּ ְצלָ ָחה ִאם עו ְֹב ִדים לְ בַּ עַּ ל הַּ בַּ יִת בֶ אֱ מֶ ת בַּ עַּ ל הַּ בַּ ִיתָ ,אז ַּ
ּומ ְת ֶַּאּוה ַּתאֲ וה גְ ד ֹולָה הֵׁ יאַּ ְך יְכוֹלִ ין ּומפָ אֵׁ רִ ,
ּומ ַּשבֵׁ ַּח ְ אוֹהֵׁ ב לְ הַּ ֵׁשם י ְִתבָ ַּרְךְ , לְ בָ בָ ם ְבלִ י שּום הֲ נָָאה ִבלְ ִתי י ְִדיעַּ ת בַּ עַּ ל הַּ בַּ יִתָ ,אז יֵׁש לָהֶ ם ְב ָרכָ ה וְ הַּ ְצל ָָחה
ָאמר וְ הָ יָה הָ ע ֹולָם ,כְ ִדכְ ִתיב 'צָ ְמָאה נ ְַּפ ִשי לֵׁאלקִֹ ים ֵׁידע לְ הַּ כִ יר אֶ ת ִמי ֶש ַּ ל ַּ פַּ ְרנ ָָסה ְב ֶרוַּ ח ,הּוא ּובָ נָיו כָ ל הַּ י ִָמים כַּנו ָֹדע.
לְ אֵׁ ל ָחי' (תהלים מב ג).
ִירא ּוכְ ֶשחו ֵֹׁשב בַּ ר י ְִש ָראֵׁ ל בָ עֵׁ ת הַּ ִהוא ְבאֵׁ לּו ְדבָ ִריםִ ,מיָד נִ ְר ָתע לַּאֲ חו ָֹריו וְ י ָ כלל י"ח
ָאמר וְ י ְִפ ַּחד ,וְ י ֵַּׁדע ֶשהַּ ָקדוֹש בָ רּוְך־ הּוא הּוא הַּ ַּמ ְמ ִציא כָ ל הַּ נִ ְמצָ ִאים ,וְ הּוא ֶש ַּ
אופן האכילה ושתיה וברכות האכילה
וְ ֵׁתכֶף וְ הָ יָה הָ ע ֹולָם וְ כָ ל אֲ ֶשר בָ ּהָ ִ .צריך בַּ ר י ְִש ָראֵׁ ל הַּ ָקדוֹש ֶשיְכַּ ּוֵׁן אֶ ת לִ ב ֹו
ָארץ 'מלאֹ כָל הָ ֶ ֵׁידע מֵׁ הֶ ם ֶשהַּ ָקדוֹש בָ רּוְך־הּוא הּוא ְ וְ ַּד ְעת ֹו לְ כָל עֲ ִשיו ָֹתיו ,ל ַּ ֹשה עַּ ל שֻ לְ ָחנ ֹו (אבות פ"ג ּוש ִתיָה י ְִהיֶה ִמתוְֹך לִ מּוד הַּ תו ָֹרה הַּ ְקדו ָ אֲ כיִלהָ ְ
כְ בוֹדוֹ' (ישעיהו ו ג)' ,לֵׁית אֲ ַּתר פָ נּוי ִמנֵּׁה' (תיקו"ז תיקון נז צא ,):וְ ִש ְבת ֹו וְ קּומ ֹו מ"ג) ,תו ָֹרה ֶש ִבכְ ָתב א ֹו ִמ ְשנָיוֹת ,עֵׁ ין יַּעֲ קֹ בַּ ,ר ְמבַּ "ם ,סֵׁ פֶ ר הַּ יָד א ֹו ְשָאר
וְ ִדבּור ֹו וְ ִהלּוכ ֹו הַּ כֹל צָ ִריְך לִ ְהיוֹת לְ עֻ ַּמת זֶה ִבלְ בַּ ד. כָראּוי רּוח הַּ קֹדֶ שֹ .לא יאֹ כַּל הַּ ְרבֵׁ ה ,אֶ לָא ָ מּוסר הַּ נֶאֱ ָמ ִרים ַּדי ְָקא ְב ַּ
ָ ִס ְפ ֵׁרי
ואל י ְַּק ִפיד ַּדי ְָקא
'לְ שבַּ ע נ ְַּפשוֹ' (משלי יג כה) הַּ ְטהו ָֹרהֹ ,לא פָ חוֹת וְ לאֹ יו ֵֹׁתרַּ ְ .
ואל יַּאֲ ִריְך בַּ שֻ לְ ָחן ִבימֵׁ י הַּ חֹ לּושמֵׁ נִ ים ְביו ֵֹׁתרַּ ְ .תּוקים ְלַּאֲ כִ ילַּת ַּמאֲ כָלִ ים ְמ ִ
ענייני השכמת הבוקר כת
ַאחת ,וְ ִאם יָכוֹל לִ ְפחֹ ת ִמ ִשעּור זֶה ְבוַּ ַּדאי טוֹב ל ֹו יו ֵֹׁתר .וב ְִר ַּ יו ֵֹׁתר ִמ ָשעָ ה ַּ
'שוִ י ִִתי ְי ָי לְ נֶגְ ִדי ָת ִמיד' (תהילים טז ח ,עי' שו"ע או"ח סימן א). אמר ּוב ְרכַּ ת הַּ ָמזוֹן ,יֹ ַּ עּודהִ , הַּ מו ִֹציא ְּודבָ ִרים הַּ ְצ ִריכִ ים ְב ָרכָ ה ְבתוְֹך הַּ ְס ָ
ֹלא יְַאחֵׁ ר זְ ַּמן הַּ ְת ִפלָה ִמ ָשעָ ה ֶשהַּ ִצבּור ְבכָל הָ ע ֹולָם ִמ ְתפַּ לְ לִ יםֶ ,שהּוא עַּ ד או ָֹתם ְב ַּכָּונַּת הַּ לֵׁב .וְ לִ ְשמֹ ר עַּ ְצמ ֹו לִ ְשתוֹת ַּמ ְש ִקים הַּ ְמ ַּשכְ ִרים ַּרק ְמעַּ ט
ּוב ִדיעֲ בַּ ד יָצָ א עַּ ד חֲ צוֹת הַּ יוֹם וְ לאֹ יו ֵֹׁתר ָשעָ ה עֲ ִש ִירית ק ֶֹדם חֲ צוֹת הַּ יוֹםְ , ִד ְמעַּ ט ,כְ מ ֹו ֶש ְִצריכִ ין מֶ לַּח לַּאֲ כִ ילָה כָ ְך יִנְ הֹג עַּ ְצמ ֹו ִעם הַּ ַּמ ְש ִקים הַּ ְמ ַּשכְ ִרים,
ַּחס וְ ָשלוֹם (עי' שם ברמ"א). צֹרְך י ְִש ְראֵׁ לִ ים הַּ ְקדו ִֹשים כִ י ִע ַּקר ְש ִתיוֹת ַּמ ְש ִקים הַּ ְמ ַּשכְ ִרים לאֹ נִ ְב ְראּו לְ ֶ
ּומעַּ ט ִד ְמעַּ ט לְ י ְִש ָראֵׁ ל הַּ ְקדו ִֹשים.
ַּדי ְָקא ,אֶ לָא ִע ָקר ַּלנָכְ ִריםְ ,
ַאחר כְָך ֶשל ְשמֹ אל .וְ כֵׁן הּוא הַּ ִדין יקא ,וְ ַּ
נעֹל ִמנְ עָ ל ֶשל י ִָמין ְת ִחלָה ְ ַּד ָ לִ ְ
ַאחר כָ ְך ֶשל ְשמֹ אל ּ.וכְ ֶשח ֹולֵׁץ ח ֹולֵׁץ בּושים י ְִהיֶה י ִָמין ְת ִחלָה וְ ַּ
ישת הַּ ַּמלְ ִ לְ ִב ַּ
ַאחר כְָך ֶשל י ִָמין (שם סימן ב סעיף ד ,סעיף ה ,ועי' בשוה"ט ֶשל ְשמֹ אל ְת ִחלָה וְ ַּ כלל י"ט
שם). יהיה טוב לכל ולא יגלה עבודת ה' שלו
ַאל ֵׁילְֵׁך ַּחס וְ ָשלוֹם אֲ ִפלּו ֶרגַּע אֶ ָחד ְבגִ לּוי רֹאש (שם סעיף ו) ,ובַּ ְתפלִ ּהָ ָאדם ְבסֵׁ בֶ ר פָ נִ ים יָפוֹת (אבות פ"א מט"ו)' .הַּ צנְ עֵׁ להיותֹ טוֹב ַּלכֹל ,לְ ַּקבֵׁ ל כָ ל ָ ְִ
בּושים זֶה עַּ ל זֶה ַּדי ְָקא (עי' שו"ע ּוב ִב ְרכַּ ת הַּ ָמזוֹן לוֹבֵׁ ש עַּ ל רֹאש ֹו ְשנֵׁי לְ ִ ְ ֶלכֶת ִעם הַּ ֵׁשם' (מיכה ו ח) ,לְ בַּ ל ְי ַּגלֶה ַּמ ְצפּונָיו ֶשל עֲ בו ָֹדת ֹו לְ הַּ ֵׁשם י ְִתבָ ַּרְך
או"ח הלכות ציצית סימן ח סעיף ב ובט"ז סק"ג ,ב"י סימן קפג אות ד). לְ זּולָתוֹ ,זּולַּ ת לַּחֲ בֵׁ ר ֹו הַּ נֶאֱ ָמן ל ֹו ְבלִ ב ֹו לְ בַּ ד מֻ ָתר לְ גַּלוֹת ִמ ְקצָ ת ַּד ְרכ ֹו
יכנ ֹס לְ בֵׁ ית הַּ כִ סֵׁ א ְמסֻ גָל הּוא לְ בַּ ל י ְַּחשֹב ַּמחֲ ָשבוֹת ְטהוֹרוֹת ֶ ,שיאֹ ַּמר כְ ֶש ְִ בַּ עֲ בו ַֹּדת הַּ ֵׁשם י ְִתבָ ַּרְך ,א ֹו לִ ְשאֹ ל אוֹת ֹו ְבדֶ ֶרְך ְשאֵׁ לָה ִאם טוֹב לֵׁילְֵׁך ְבדֶ ֶרְך
כַּבדּו ְמכֻבָ ִדים ְקדו ֵֹׁשי ְמ ָש ְר ֵׁתי עֶ לְ יוֹן ,הַּ ְמ ִתינּו לִ י עַּ ד קֹ דֶ ם ִהכָנְ ס ֹו לְ ָשם'ִ :ה ְת ְ זֶה .וְ כָ ל עֲ ִשיו ָֹתיו י ְִהיֶה ִע ָקר בֵׁ ינ ֹו לְ בֵׁ ין קוֹנ ֹו י ְִתבָ ַּרְך .וְ כֵׁן ַאל י ְַּדבֵׁ ר ְדבָ ִרים
יח ֵׁשב ָשם אֵׁ יזֶה חֶ ְשבוֹנוֹת, ֶשאֵׁ צֵׁ א וְ אֶ כָ נֵׁס בַּ חֲ ז ָָרה' (עי' שם סימן ג' סעיף א) .וִ ַּ יאְך הּוא ִמ ְתנַּהֵׁ ג ֵׁידע דֶ ֶרְך עֲ בו ָֹדת ֹו הֵׁ ַּ
כָ אֵׁ לֶהֶ ,שמֵׁ הֶ ם יָכוֹל הַּ נִ ְש ָמע ִממֶ נּו ל ַּ
טּותים וַּ הֲ בָ לִ ים ג ְַּש ִמיִים ֶשאֵׁ ין בָ הֶ ם ּושָאר ְש ִ א ֹו לִ ְבנוֹת ָשם אֵׁ יזֶה ִבנְ יָנִ יםְ , ְבבֵׁ יתוֹ .וְ ִאם יּוכַּל לְ הַּ ְס ִתיר בַּ עֲ בו ָֹדת ֹו ֶשאֲ ִפלּו ְבנֵׁי בֵׁ ית ֹו ֹלא י ְֵׁדעּו ַּמ ְצפּונֵׁי
ַּמ ָמש. לִ בוַֹּ ,מה טוֹב.
ד
ג
יח ִצבּור ,יְכַּ ֵּׁון
בעמֲ י ִָדה ֶשל ַּח"י ְב ָרכוֹתּ ,ובַּ אֲ ִמ ַּירת ְקדֻ ָשה ִעם הַּ ִצבּור וְ הַּ ְשלִ ַּ
ַּ ַאל יִכָנְ סּו לְ בֵׁ ית הַּ כִ סֵׁ א ְשנֵׁי אֲ נ ִָשים ְבי ַַּּחדִּ ,ומכָ ל ֶשכֵׁן ֶשֹּלא י ְַּד ְברּו ָשם שּום ד
ישרה' 'ורגליֵׁהםֶ ֶר ֶגל ָ אֶ ת ַּרגְ לָיו כְ ִאלּו הֵׁ ם ֶרגֶל אֶ ָחדְ ,בסוֹד (יחזקאל א ז) ְ ַּ צֹרְך גָדוֹל ,וְ י ְִסגֹ ר הַּ דֶ לֶת בַּ עֲ ד ֹו לְ בַּ ד (שם סעיף ב ברמ"א) .כְ ֶשנִ ְפנֶה ִדבּור אֲ ִפלּו לְ ֶ
(שם סימן צה סעיף א ,סימן קכה סעיף ב). בַּ ָשדֶ ה י ְִהי אֲ חו ֵֹׁרי גָדֵׁ ר ,וְ ִאם אֵׁ ין ל ֹו ג ֵָׁדר י ְִת ַּרחֵׁ ק עַּ ד ָמקוֹם ֶשלאֹ יּוכַּל חֲ בֵׁ ר ֹו
ָארץ ,אֶ ָלא ֶשלאֹ לְ הו ִֹציא ְבבֵׁ ית הַּ ִמ ְד ָרש צוַֹאת הַּ חֹ טֶ ם לְ בַּ ד וְ י ְַּשלִ יְך עַּ ל הָ ֶ ּובחֹ זֶק ,וְ לאֹ לִ ְדחֹ ק עַּ ְצמ ֹו
לִ ְראוֹת פֵׁ רּוע ֹו (שם סעיף ח)ֹ .לא י ֵֵׁׁשב ָשם ִב ְמ ִהירּות ְ
אר ַּשיילֶע' (שם סימן צז סעיף ב). ַּדי ְָקא תוְֹך הַּ לְ בּוש הַּ נִ ְק ָרא 'פַּ ְ יו ֵֹׁתר ִמ ַּדי ,כִ י יָכוֹל לָבוֹא ִמזֶה לְ כַּ ָמה חֳ ל ִָאים (שם סעיף ט) .יִפָ נֶה ְב ִצנְ עָ ה
בַּ ַּל ְילָה כְ מ ֹו בַּ יוֹם ִמשּום חֲ ָשש הַּ נ"ל (שם סעיף יב).
יח עַּ ל עַּ ְצמ ֹו ְבכָ ל ְיכָ לְ ת ֹו ֶשי ְִהיֶה ל ֹו לֵׁב ָשמֵׁ ַּח ְבעֵׁ ת הַּ ְת ִפ ָלה, ַּדקדק ּולְ הַּ ְשגִ ַּ ְל ְ ֵׁ
ּוב ְפ ָרט ִב ְת ִפלַּת ַּשחֲ ִרית ,וְ הּוא אֲ ִפלּו ֶשבָ א ל ֹו ִש ְמ ָחה עַּ ל יְדֵׁ י ְדבָ ִרים ְבטֵׁ לִ ים ִ ַאחר הַּ הֲ ָק ָמה ִמ ִמ ָטתוֹ ,לאֹ י ְַּשהֶ ה או ָֹתם ְבתוְֹך בֵׁ יתוֹ, ים ֶשל נְ ִטי ַּלת י ַָּדיִם ֶש ַּ ַּמ ִ
ג ְַּש ִמיִים ,כִ י ִמ ִש ְמ ָחה ז ֹו יָכוֹל לָבוֹא בְ נ ֵָׁקל ְבעֵׁ ת הַּ ְת ִפלָה לְ ִש ְמ ָחה ִד ְקדֻ ָשה, ָאדם עו ְֹב ִרים ָשם (שם סימן ד סעיף ט). אֶ לָא י ְִשפֹ ְך או ָֹתם ְב ָמקוֹם ֶשאֵׁ ין ְבנֵׁי ָ
ּומכָל ֶשכֵׁן ֶשיָבוֹא ל ֹו ִש ְמ ָחה יצלַּןִ . ּובַּ ר ִמ ִש ְמ ָחה ֶשל לֵׁיצָ נּות ַּרחֲ ָמנָא לִ ְ ַאחר נְ ִטילַּת י ַָּדיִם הַּ ִהוא ,צָ ִריְך לְ הַּ עֲ ִביר מֵׁ חֶ דֶ ר זֶה וְ ִאם רוֹצֶ ה לִ ישֹן עוֹד ַּ
ִמ ִש ְמ ָחה ֶשל ִמ ְצוָ ה ַּמה טוֹב ,כִ י כָ ל ִה ְתג ְַּברּות ֶשל יֵׁצֶ ר הָ ָרע ְבתוְֹך הַּ ְת ִפלָה ֶשי ֵָׁשן לְ ג ְַּמ ֵׁרי ,כִ י הַּ ַּמיִם הַּ זאֹ ת כְ ֶשנִ ְשָאר עוֹמֵׁ ד ָשם יָכוֹל לְ הָ ִביא אוֹת ֹו ַּחס
ַּרק לִ טֹל ִממֶ נּו ִש ְמ ָחה ִד ְקדֻ ָשה. וְ ָשלוֹם לִ ידֵׁ י ִמ ְק ֵׁרה ָל ְילָה.
ּומכָ ל ֶשכֵׁן ְב ַּשבָ ת וְ יוֹם טוֹב. למעטֵׁ ְִבדבּורֹו ְבכָ ל יְכָלְ תֹו קֶֹ דם הַּ ְת ִפלָהִ , ְ ַּ ּומכָל ֶשכֵׁן לְ ַּתלְ ִמידֵׁ י חֲ כָ ִמים עו ְֹבדֵׁ י הַּ ֵׁשם י ְִתבָ ַּרְך
יאֹ הַּ ב לְ י ְִש ָראֵׁ ל ְבכָל לִ בוִֹ ,
ְב ִמדוֹת טוֹבוֹת ֶשלָהֶ ם ,כְ דֵׁ י לְ ַּקיֵׁם 'וְ ָאהַּ ְב ָת לְ ֵׁרעֲ ָך כָ מוָֹך' (ויקרא יט יח ,עי'
ַאחדּות ֶשל יכון ֵׁ ִב ְק ִריַאת ְש ַּמע ְבד' גְ ד ֹולָה ְד'אֶ ָחד'ֶ ,ש ָשם הּוא ִע ַּקר הָ ְ ְ ַּ
פע"ח שער עולם העשיה פ"א).
הַּ ָקדוֹש בָ רּוְך הּוא ֶשל כָל הַּ יוֹם (שם סימן ו סעיף יד) .וְ לאֹ יאֹ ַּמר 'אֶ ָחדֶ ע'
(שם) ,א ֹו ֶש ַּמאֲ ִריְך ִב ְשָאר ְתנּועוֹת ֶשל ְשטּות ,אֶ לָא ִע ָקר כְ ֶשבָ א לָאוֹת ד ' ּומעַּ ט נ ִָאים כְ ִפי יְכָלְ תוֹ ,וְ לאֹ י ְִהיּו בּושים ֶשי ְִהיּו ְטהו ִֹריםְ , להדֵׁ ּר עַּ ל ַּמלְ ִ ְ ַּ
ּופיו ְב ֶרגַּע זוֹ ,וְ י ִָשאֵׁ ר ִאלֵׁם ְבלִ י שּום גְ ד ֹולָה ֶשל 'אֶ ָחד' ,י ְַּסגִ יר ָאז הַּ ִש ַּניִם ִ ּומכָל ֶשכֵׁן ְבעֵׁ ת הַּ ְת ִפלָה ,וְ ַּקל וָ חֹ מֶ ר ְב ַּתלְ ִמיד ָחכָ ם רּועים ַּחס וְ ָשלוֹם כְ לָלִ , ְק ִ
ְתנּועָ ה כְ לָל ,עַּ ד ֶשי ְַּקבֵׁ ל עָ לָיו עֹל ַּמלְ כּות ָש ַּמיִם ְשל ֵָׁמה עַּ ל כָ ל הַּ יוֹם כֻלוֹ, (עי' רמ"א סימן צא סעיף ו ובשו"ע הרב שם).
ַאחדּות הַּ זֹה כָל הַּ יוֹם. הַּ יְנּו ֶשי ִָשאֵׁ ר עוֹמֵׁ ד בָ ְ
ראין אוֹת ֹו ְבכָ ל ֹלא יָבוֹא ְבלִ ב ֹו שּום ַּת ְרעֹמֶ ת עַּ ל הַּ ַּחזָן א ֹו הַּ גַּבַּ אי כְ ֶשאֵׁ ין ק ְ ֹו ִ עניני תפילה
עֵׁ ת לַּעֲ לוֹת לְ סֵׁ פֶ ר תו ָֹרה ,כִ י הַּ ֹכל הּוא ְבהַּ ְשג ַָּחת אֵׁ ין סוֹף בָ רּוְך הּוא ,וְ אֵׁ ינ ֹו ַאב ָרהָ ם
ֵׁאֹלקי ְ
בע ָמקוֹם ָקבּועַּ לַּעֲ מֹ ד בַּ ְת ִפלָה ָשם לְ ע ֹו ָלם ,וְ ַּא ְש ֵׁרי לוֹ ,ו ֵׁ לק ֹ ְִ
ֹלקת ,כִ י הַּ ָדבָ ר ֶשאֵׁ ינ ֹו ָתלּוי עָ לָיו לַּעֲ שוֹת, כְ ַּדאי לִ גְ רֹם עֲ בּור זֶה אֵׁ יזֶה ַּמחֲ ֶ ְב ְ ֶעזר ֹו ָת ִמיד (ברכות ו ,:שו"ע או"ח סימן צ סעיף יט).
אֵׁ ין כָל כָ ְך ְקפֵׁ ָדא ַּחס וְ ָשלוֹם לִ ְפנֵׁי הַּ ָקדוֹש בָ רּוְך הּוא ַּמה ֶשֹּלא עָ ָשה ,וְ אֵׁ ינ ֹו
יח ִצבּור (עי' ברכות מה ,.שו"ע ַאל יַּגְ ִביּהַּ קוֹל ֹו בַּ ְת ִפלָה יו ֵֹׁתר מֵׁ הַּ ִצבּור וְ הַּ ְשלִ ַּ
ֹלקת וָ כַּ עַּ סֶ ,שהּוא ָחמּור יו ֵֹׁתר ִמלַּעֲ שוֹת ִמ ְצוַּ ת כְ ַּדאי עֲ בּור זֶה לִ גְ רֹם ַּמחֲ ֶ
או"ח סימן קכד סעיף יב).
עֲ לִ יוֹת לַּתו ָֹרה .וְ ִאם אֲ ִפלּו הּוא רוֹצֶ ה לְ ֵׁשם ָש ַּמיִם ,כְ דֵׁ י ֶשיִזְ כֶה לְ ִמ ְצוַּ ת
ֹלקת וָ כַּעַּ ס, עֲ לִ יוֹת לְ סֵׁ פֶ ר תו ָֹרה ,וְ לאֹ לְ שּום כְ בוֹדוַֹ ,אף עַּ ל ִפי כֵׁן הַּ גְ ָר ַּמת ַּמחֲ ֶ ַאל י ְַּפ ִסיעַּ ְפ ִסיעָ ה ג ַָּסה ְבעֵׁ ת הַּ ְת ִפלָה.
יָצָ א ְשכָר ֹו ְבהֶ ְפסֵׁ ד ֹו גְ דֻ לָה ז ֹו. ַאל י ֵֵׁׁשב בָ טֵׁ ל קֹ דֶ ם הַּ ְת ִפלָה אֲ ִפלּו ֶרבַּ ע ָשעָ הִ ,אם ֹלא ְב ַּמחֲ ָשבוֹת טוֹבוֹת ֶשל
ישי א ֹו ּומשֻ בַּ ַּחת ,כְ גוֹן ְשלִ ִ ַאל ַּת ְק ִפיד כְ לָל בַּ עֲ לִ יוֹת סֵׁ פֶ ר תו ָֹרה לַּעֲ לִ יָה נָָאה ְ אשית לְ צ ֶֹרְך ְדבֵׁ קּות הַּ בו ֵֹׁרא בָ רוּך הוּא (ברכות תו ָֹרה וַּ עֲ בו ָֹדה ּוגְ דֻ לַּת יוֹצֵׁ ר ְב ֵׁר ִ
ָאדם ִש ִשי וְ כַּ יוֹצֵׁ א ב ֹו כָ ל אֶ ָחד כְ ִפי עֶ ְרכוֹ ,כִ י כָ ל הַּ כָבוֹד ֶשבָ עוֹלָ ם אֵׁ ין שּום ָ ל ,:עי' בשו"ע או"ח סימן צח סעיף א וברמ"א שם).
יָכוֹל לִ ַּקח ְבעַּ ְצמוֹ .וְ ִאם לו ֵֹׁק ַּח ְב ָחזְ ָקהֹ ,לא ִמבַּ ְעיָא ֶשאֵׁ ין ל ֹו כָ בוֹד ִמזֶה ,אֶ לָא ּופ ָרט ִמי ְִש ָראֵׁ ל צָ ִריְך לְ הַּ חֲ זִ יק עַּ ְצמ ֹו לְ בַּ עַּ ל ְתשּובָ ה. כָל ְפ ָרט ְ
ֶשנַּעֲ ֶשה ְמ ֻבזֶה ְב ִבזָיוֹן גָדוֹל; וְ ִאם אֵׁ ינ ֹו בַּ גָלּוי ,עַּ ל כָ ל פָ נִ ים הּוא ְמ ֻבזֶה יצית הֵׁ ם כְ ֵׁש ִרים (סימן ח יצית צָ ִריְך לְ ַּד ְקדֵׁ ק ְת ִחלָה ִאם הַּ ִצ ִ ק ֶֹדם עֲ ִטיפַּ ת ִצ ִ
ְבהֶ ְס ֵׁתר ְבלִ בָ ם ֶשל י ְִש ָראֵׁ ל כַּ נו ָֹדע .וְ עוֹד ,כִ י כָל הַּ תו ָֹרה הַּ ְקדו ָֹשה יֶש ָלּה יצית יצית ז ֹו ִמז ֹו (שם סעיף ז) ,וְ כֵׁן י ְִתנַּהֵׁ ג כָ ְך בַּ ִצ ִ סעיף ט)ּ ,ולְ הַּ ְפ ִריד חּוטֵׁ י הַּ ִצ ִ
ַאחת.ְקדֻ ָשה ַּ ֶשה ֹולְֵׁך ִע ָמהֶ ם כָ ל הַּ יוֹם.
ַאחר ִמ ְצוֹת גְ דוֹלוֹתֶ ,שהַּ כָבוֹד הּוא יו ֵֹׁתר מֵׁ עֶ ְרכ ֹו וְ ַּד ְעת ֹו ַאל ְתהֵׁ א רוֹדֵׁ ף ַּ ּומכַּ סֶ ה חֲ ִצי גּופ ֹו ַּמ ָמש, יצית עַּ ד ֶשי ְִהיֶה הַּ ַּטלִ ית ַּמלְ ִביש ְ עט ֵׁף בַּ ִצ ִ
לה ְִת ַּ ְ
ישי א ֹו ִש ִשי וְ כַּ יוֹצֵׁ א ב ֹו הַּ ְרבֵׁ ה. וְ ָטהֳ ַּרת לִ בוֹ ,כְ גוֹן ַּסנְ ָדק עֲ לִ יַּת ְשלִ ִ ּולְ ִה ְתעַּ טֵׁ ף ִבנְ י ָָחא ִד ְקדֻ ָשה ,וְ לאֹ ְבבֶ הָ לָה כַּשו ִֹטים ֶש ִמ ְתעַּ ְט ִפים ִב ְמ ִהירּות עַּ ל
ַאחר 'עָ לֵׁינּו לְ ַּשבֵׁ ַּח' ,וְ הּוא בֵׁ ין ְבחֹ ל ּובֵׁ ין ֶשלאֹ לָצֵׁ את ִמבֵׁ ית הַּ כְ נֶסֶ ת אֶ לָא עַּ ד ַּ ארם לְ בַּ ד. צַּ ּוָ ָ
ְב ַּשבָ ת וְ יוֹם טוֹב. להני ִַּח ְת ִפלִ ין ְבהַּ ְצנֵׁעַּ פָ נָיו ַּדי ְָקא לְ ִמזְ ָרחּ ,ולְ כַּ סוֹת אֶ ת זְ רוֹע ֹו ְשמֹ אל ִב ְשעַּ ת ְָ
ַּדקדק ּולְ ַּחפֵׁ ש ֶשיְבָ ֵׁרְך ְבכָל יוֹם מֵׁ ָאה ְב ָרכוֹת ,כְ מ ֹו ֶש ִת ֵׁקן ִ ָדוד הַּ מֶ לְֶך עָ לָיו ְל ְ ֵׁ יח ְב ִפ ְרסּום ֶנגֶד הָ עָ ם ַּדי ְָקא (עי' שע"ת סימן כז ס"ק יא). הֲ נ ַָּחת ֶשל יָד ,וְ ַאל יָנִ ַּ
לקב ֵׁל הַּ כֹל ְב ִש ְמ ָחה ִד ְקדֻ ָשה. הַּ ָשלוֹם (במד"ר יח כא ,שו"ע סימן מו סעיף ג)ַּ ְ . ּוב ְפ ָרט בַּ עַּ ל נֶפֶ ש י ְָק ָרהִ ,ב ְרכוֹת הַּ ַּש ַּחר ִמן יאֹ ַּמר כָ ל בַּ ר י ְִש ָראֵׁ ל הַּ ָקדוֹשִ ,
בּורה ,צָ ִריְך לְ ַּחפֵׁ ש ִבגְ בּורוֹת אֵׁ לּו וְ הּוא ,אֲ ִפלּו ֶשיַּעֲ בֹ ר עָ לָיו אֵׁ יזֶה ִדין ּוגְ ָ ַּשכְ וִ י ִבינָה' עַּ ד 'הַּ נו ֵֹׁתן ַּליָעֵׁ ף כ ַֹּח' ַּדי ְָקא ְבבֵׁ ית הַּ ִמ ְד ָרש ,כְ דֵׁ י לְ זַּכוֹת 'הַּ נו ֵֹׁתן ל ֶ
וְ לִ ְמצֹ א אֵׁ יזֶה חֶ סֶ ד ֶשל הַּ ָקדוֹש בָ רּוְך הּואֶ ,ש ִמזֶה לְ בַּ ד י ְִמ ְתקּו כָ ל הַּ ִדינִ ים. אֶ ת י ְִש ָראֵׁ ל בַּ עֲ נִ יוֹת ָאמֵׁ ן .וְ עוֹד ֶשהּוא הַּ ְת ָחלַּת ַּקבָ לַּת ַּמלְ כּות ָש ַּמ ִים .וְ כָ ְך
יסן (עי' שם סימן מ סעיף א) ,כִ י ָש ַּמ ְע ִתי ָאסוּר לִ ְתלוֹת הַּ ְת ִפלִ ין אֲ ִפלּו ְבכִ ָ נָהַּ ג ָמ ָרן הַּ בַּ עַּ ל ֵׁשם טוֹב זל ְ ַָּה"ה (שולחן הטהור זר זהב סימן מו ס"ק ב).
יקי הַּ דוֹר ֶש ָק ֶשה עַּ ל יְדֵׁ י זֶה לִ ְמצֹ א פַּ ְרנ ַָּסת ַאנְ ֵׁשי בֵׁ ית ֹו. ִמצַּ ִד ֵׁ עומד ְב ִצבּור ְבבֵׁ ית הַּ כְ נֶסֶ ת ָאסּור ל ֹו לְ הַּ ְק ִדים ְת ִפלָת ֹו לִ ְת ִפלַּת ִצבּור, כש ֵׁ ְֶֹ
ַאחר כָ ְך ,וְ יֶש ל ֹו ָדבָ ר אֶ לָא ִאם ֵׁכן ֶשאֵׁ ין הַּ ִצבּור רו ִֹצים ָאז לְ ִה ְתפַּ לֵׁל אֶ לָא ַּ
עניני אכילה ַאחר הַּ ְת ִפלָה וְ הַּ ָשעָ ה עוֹבֶ ֶרת לוֹ ,א ֹו ֶשהָ יָה ח ֹולֶה ַּחס וְ ָשלוֹם, גָדוֹל לַּעֲ שוֹת ַּ
ָאז מֻ ָתר ל ֹו לְ הַּ ְק ִדים ְת ִפלָת ֹו לִ ְת ִפ ַּלת הַּ ִצבּור .אֲ בָ ל ְס ָתם ֶשהַּ ְת ִפלָה ִהיא
לעַּ ר ֹך הַּ שֻ לְ ָחן ָת ִמיד כְ ִפי יְכָ לְ ת ֹו ִעם ַּתלְ ִמידֵׁ י חֲ כָ ִמים עו ְֹבדֵׁ י הַּ ֵׁשם י ְִתבָ ַּרְך,
ּוב ַּד ְעת ֹו לְ עֹל ּולְ ַּמ ָשא כָ בֵׁ דָ ,אסּור ל ֹו לְ ִה ְתפַּ לֵׁל ק ֶֹדם הַּ ִצבּור (שו"ע סימן ְבלִ ב ֹו ְ
ָארץ כְ לָל לאֹ (שם סימן קע סעיף כ). ּוב ְפ ָרט ִבנְ ִקיּות הַּ ַּדעַּ ת ,וְ לאֹ ִעם עַּ ם הָ ֶ ִ צ סעיף י).
הָאכיִלהָ י ְִהיֶה ְבנ ַַּּחת' ,צַּ ִדיק אֹ כֵׁל לְ שבַּ ע נ ְַּפשוֹ' (משלי יג כה) לְ בַּ ד ,כִ י ְב ָדבָ ר ִמי ֶשיֶש ל ֹו בָ ִעיר א ֹו בַּ כְ פָ ר בֵׁ ית הַּ כְ נֶסֶ ת ְמי ָֻחד ל ִַּצבּור ,וְ הּוא אֵׁ ינ ֹו נִ כְ נָס ָשם
זֶה יָכוֹל לְ הַּ חֲ זִ יק עַּ ְצמ ֹו צַּ ִדיק. רּוצים שוֹנִ ים ֶשל יֵׁצֶ ר הָ ָרע ֶש ְבלִ ב ֹו וְ ַּד ְעת ֹו ֶשאֵׁ ין לְ ִה ְתפַּ לֵׁל ִעם הַּ ִצבּור ְב ֵׁת ִ
ּומפ ְֻר ָס ִמים ִבגְ ִריעּות, ְדּועים ְ ָארחֵׁ י ּופָ ְרחֵׁ י ,הַּ י ִ
יח כָל כָ ְך עַּ ל עֲ נִ יִים ְ ַאל י ְַּשגִ ַּ בָ הֶ ם ַּמ ָמש ,הּוא נִ ְק ָרא ָשכֵׁן ָרע (שם סעיף יא).
ּוב ָשפָ ה ָרפָ ה הַּ ְמ ַּחזְ ִרים בָ ע ֹו לָם עַּ ל הַּ ְפ ָת ִחים ,אֶ לָא ְבדחַֹּ ק גָדוֹל ִת ֵׁתן לָהֶ ם ְ , ּובי ְִרָאה וָ פַּ ַּחד ,וִ יכַּ ֵּׁון
ימה ְ יכָנסֵׁ לְ בֵׁ ית הַּ כְ נֶסֶ תֵׁ ,ילְֵׁך ְביִשּוב הַּ ַּדעַּ תְ ,באֵׁ ָ
כְ ֶש ִ
י ִָשיב לָהֶ ם .וְ ִאם י ִֵׁתן לָהֶ ם אֵׁ יזֶה ָדבָ ר מּועָ טַ ,אל י ִֵׁתן לָהֶ ם עַּ ל י ָָדם ַּמ ָמש ,כִ י 'בבֵׁ ית אֱ להִֹ ים נְ הַּ לְֵׁך ְב ָרגֶש' (תהלים נה טו ,פע"ח עולם העשיה פ"א). ְבפָ סּוק ְ
יְדֵׁ יהֶ ם הֵׁ ם ָמלֵׁא ָגזֵׁל ּוגְ נֵׁבָ ה וְ זֻהֲ ָמא .וְ לאֹ עוֹד ֶש ִמזֶה יָכוֹל בַּ עַּ ל הַּ בַּ יִת לִ ְהיוֹת וְ לאֹ יִכָ נֵׁס ְבפֶ ַּתע ִפ ְתאוֹם ,כְ נִ ְראֶ ה ֶשאֵׁ ין ל ֹו שּום פַּ ַּחד מֵׁ הַּ ָקדוֹש בָ רּוְך הּוא
יו ֵֹׁרד ִמנְ כָ ָסיו ַּחס וְ ָשלוֹם ,כִ י יְדֵׁ יהֶ ם מו ְֹשכִ ין עֲ נִ יּות ַּלכֹל ,כִ י הֵׁ ם ַּקלֵׁי הַּ ַּדעַּ ת ַּחס וְ ָשלוֹם (שולחן הטהור סימן מח סעיף ב).
ּומ ָרן הַּ בַּ עַּ ל ֵׁשם טוֹב זַּלְ הָ "הֹ ,לא ָרצָ ה לִ ֵׁתן ְביו ֵֹׁתר ְבלִ י שּום ְקדֻ ָשה וְ ָטהֳ ָרהָ .
רּוטה .אֶ לָא ִע ַּקר הַּ הַּ ְשג ָָחה עַּ ל עֲ נִ יִים י ְִהיֶה לְ י ְִראֵׁ י
לָהֶ ם כְ לָל אֲ ִפלּו עַּ ל ָשוֶה ְפ ָ ִ ָצריך לְ ַּד ְקדֵׁ ק ְבכָ ל יְכָלְ ת ֹו ֶשי ְִה ֶיה מֵׁ עֲ ָש ָרה ִראשוֹנִ ים (שו"ע שם סעיף יד).
ּובנֵׁי ת ָ ֹורה ,אֲ בָ ל לְ אֵׁ לּו כָרים לְ ָך ֶשהֵׁ ם י ְִראֵׁ י הַּ ֵׁשם ְ
ְדּועים ּומֻ ִ ָש ַּמיִםֶ ,שהֵׁ ם י ִ ירּוש ַּליִם לִ ְפנֵׁי כ ֶֹתל ַּמעֲ ָר ִבי
ִ ָצר יך לְ כַּ ּוֵׁן פָ נָיו ֶנגֶד ִמזְ ָרחּ ,וכְ ִאלּו הּוא עוֹמֵׁ ד ִב ָ
עֲ נִ יִים ֶשאֵׁ ין ַּא ָתה ַּמכִ יר לָהֶ ם כְ לָל ,הֶ ֶרף י ְָדָך מֵׁ הֶ ם ,אֶ לָא כַּ נַּ"ל. ֶש ָשם הַּ ְש ָרַאת הַּ ְשכִ ינָה ְביו ֵֹׁתר (שם סימן צד סעיף א).
