קצר וחזק · Katzar Vchazak — כי תבוא (2026-08-24)

פר שת כ י תב וא
תש פ" ו
ג יל י ו ן מס' 1 7 9
קצר וחזק קורץ אין שטארק
בס"ד
"והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמר לעשות את "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב
כל....ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך" )כח ,טו( מרוב כל" )כח ,מז(
הקללות בספר דברים אמרו בלשון יחיד ,לעומת הקללות
הרה"ק הרבי ר' בום מפשיסחא זי"ע מעיר יסוד פלא
בספר ויקרא שאמרו בלשון רבים .בספר "ילקוט
בפרשת התוכחה :התורה איה מפרטת את העבירות
מרגליות" מבואר כי לשון היחיד רומזת לחורבן בית שי,
והחטאים שבגללם תבואה הקללות הקשות ,חוץ מעבירה
שגרם בעוון שאת חים – מצב שבו כל אדם התכס בתוך
אחת ויחידה שהיא וקבת בה במפורש – החיסרון בעבודת
עצמו ולא הרגיש בצער חברו .לעומת זאת ,התוכחה בספר
ה' מתוך שמחה וטוב לבב.
ויקרא אמרה בלשון רבים מכיוון שהיא כגד בית ראשון,
עיטורי תורה
שבו עיקר החטאים לא היו בעייים שבין אדם לחברו.
"ועית ואמרת לפי ה' אלהיך ארמי אבד אבי) "...כו ,ה(
ילקוט מרגליות
"ארמי" רומז ליצר הרע ,שמבקש "לאבד אבי" – כלומר
בספר "ילקוט יהודה" מובא ביאור וסף על פי הגר"א
לאבד ולהחליש מכל אחד מאתו את האמוה הפשוטה
זצ"ל :בלשון המקרא" ,לשון יחיד" מכוות לכלל ישראל
שבה' הוא אביו ,ואת ההכרה שקיום התורה והמצוות
כאיש אחד ,ואילו "לשון רבים" מוסבת רק על חלק מהעם.
הוא לטובתו האמיתית .לשם כך היצר מפתה אותו
לפיכך ,הקללות בספר דברים )בלשון יחיד( יחולו רק
להרגיש כאילו התורה והמצוות הן מעין עול כבד ומכביד.
בתאי שכל עם ישראל כאיש אחד יחטאו – מציאות
לכן או מביאים את הביכורים דווקא בשמחה ,כדי
שכמעט איה תיתכן – ולכן הן חשבות "קלות" יותר.
להצהיר ולהראות כלפי מעלה שאיו מרגישים כך כלל,
לעומתן ,הקללות בפרשת בחוקותי )בלשון רבים( מפחידות
אלא הי שמח שמחה שלמה בקבלת התורה והמצות.
יותר ,שכן הן עלולות לחול גם אם רק חלק מהעם יסור
חתן סופר ,לב"ל
ילקוט יהודה מדרך התורה.
א קודל'ה "ויוציאו ה' ממצרים ...ויביאו אל המקום הזה ...ועתה
"ברוך אתה בעיר) "...כח ,ג( הה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר תתה לי ה'"
חז"ל דרשו" :ברוך אתה בעיר – בשכר מצוות שאתה עושה לכאורה מדוע הוצרכה התורה להקדים את סיפור יציאת
בעיר" .אומר "דברי שערי חיים" שישם בי אדם המקיימים מצרים וביאת הארץ למצוות הבאת הביכורים? אלא,
מצוות ומקפידים על קלה כחמורה כשהם בים לבין עצמם הקדמה זו ועדה לשמש כעין "הצטדקות" :כיצד יכול בשר
בצעה ,אך בושים לקיימן בפומבי ובפרהסיה מתוך חשש ודם להביא לפי בורא עולם דברים קטי ערך – כמו פירות
שילעגו להם .לכן מורה התורה שברכת ה' חלה דווקא על מי מועטים – בתורת מתה? לכן או מזכירים תחילה
שאמן לדרכו ומקיים את המצוות בגאווה ובגלוי גם "בעיר", "ויוציאו ה' ממצרים ביד חזקה" ,דבר המראה את גודל
בפי קהל ועדה .יסוד זה הוא אבן הפיה של עבודת ה' ,כפי ערכו וחביבותו אצל השי"ת; לאחר מכן או מזכירים
שפסק כבר על הסעיף הראשון בשולחן ערוך "ולא יתבייש "ויביאו אל המקום הזה" ,כדי להורות שלאדמת ארץ
מפי בי אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך". ישראל יש חשיבות עצומה בעייו; ומתוך כך או אומרים
"ועתה הה הבאתי ...אשר תתה לי" – מכיוון שאתה תת
הגיליון לזכות ולבריאות אדויו מוריו
לו את הארץ היקרה הזו ,פירותיה חשבים וחשובים
ורבו ר' ישכר דוב בן מרים שליט"א
לפיך ,ורק מכוח זה יש לו הצדקה להביא מפריה מתה
ברכת מזל טוב שלוחה לידיד המערכת לפיך) .ומטעם זה גר איו קורא מקרא ביכורים ,לפי
הרה"ח ר' חיים מרלין שליט"א שאיו יכול לומר "האדמה אשר תת לי" ,ושוב אין לו את
לרגל שמחת הבר מצווה של בו אותה ההצטדקות להביא דברים מועטים לפי הבורא(.
הב' יעקב אליקים "י אמרי שפר
למזל טוב ורוב חת דקדושה
לתגובות ,הנצחות וכו' ולקבלת העלון במייל נא שלחו למיילkatsar.chazak@gmail.com :
א זיס ווארט בס"ד
"כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ...כן ישיש ה'
עליכם להאביד" )כח ,סג( "ובאת אל הכהן ...ואמרת אליו :הגדתי היום לה' אלהיך
מסופר כי כשהגיע רבי אברהם אבן עזרא לפסוק זה ,אמר את כי באתי אל הארץ" )כו ,ג(.
הפסוק מתהילים" :כאשר שמעו כן ראיו" .הדברים היו
על מילים אלו מביא רש"י את דברי חז"ל בספרי" :ואמרת
תמוהים בעיי השומעים ,עד שבא חכם אחד וביאר את
אליו – שאיך כפוי טובה" .לכאורה יש לתמוה :מדוע קטו
כוותו בהטעמת הפסוק" :כאשר – שמעו" :את חלקו
חז"ל בלשון שלילית )"שאיך כפוי טובה"( ,ולא בביטוי
הראשון של הפסוק" ,כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם",
חיובי וישיר כמו "להראות שאתה מכיר טובה"? בספר
רק שמעו מפי השמועה אך לא זכיו עדיין לראותו מתקיים
"משולחן רבי אליהו ברוך" מביא כי האדם איו מסוגל
בגלותו".כן – ראיו" :לעומת זאת ,את חלקו השי" ,כן
להגיע להכרה מלאה ושלמה של הטוב האלוהי .כפי שאו
ישיש ה' עליכם להאביד אתכם" ,לצערו ראיו וחשיו
אומרים בתפילת שמת כל חי" ,ואילו פיו מלא שירה
בעייו לאורך שות הגלות המרה ,ויהי רצון שזכה במהרה
כים ...אין אחו מספיקים להודות לך" ,וכן אמרו חז"ל כי
להתהפכות היגון לששון ולהיוושע בתשועת עולמים.
"אין בעל הס מכיר ביסו" – שהרי ישן איספור טובות
שבת טיש וסים שהאדם כלל איו מודע להם .מכיוון שאין ביכולתו
"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" )כח ,ב(
להיות "מכירי טובה" במובן המושלם והמלא ,הדרישה
המפרשים תמהים על המילה "והשיגוך" – וכי אדם בורח
מאיתו בשעת הבאת הביכורים היא לפחות לעשות את
מן הברכות והטוב ,עד שהן צריכות ללכת בעקבותיו
המאמץ שלא להיות "כפויי טובה" – שלא לכסות על
ולרדוף אחריו כדי להשיגו? על כך אמרו כמה ביאורים
הטובה ושלא להתעלם ממה.
פלאים:
הביטוי "והשיגוך" מורה על שפע המגיע בקלות .האדם לא משולחן רבי אליהו ברוך
ייאלץ להתיש את עצמו בריצה וברדיפה מייגעת אחר
המהר"ל מפראג עומד בראש ובראשוה על הקושי הבלשי
פרסה וטובה ,אלא הברכות יגיעו וישיגו אותו ישירות
בפסוק :הרי הכהן עומד מול מביא הביכורים ורואה בעייו
מבלי שיצטרך להשקיע מאמץ מופרז.
שהוא מצא בארץ ישראל ,ומה הטעם לומר לו "כי באתי
אבן עזרא וספורו
אל הארץ"? על כך מסביר רש"י ,שאמירה זו איה באה
פעמים רבות אדם איו יודע מה באמת כון וטוב עבורו,
להעביר מידע לכהן ,אלא לבטא עמדה פשית .האדם דרש
ובשל תפיסות שגויות הוא בורח – שלא מדעת – מהטוב
לפתוח את פיו ולהצהיר כי איו מתעלם מהטובה ואיו
המיועד לו .הברכה "והשיגוך" היא שהשפע האלוהי ירדוף
כופר בחסד שעשה עמו ,אלא מודה בכך שהגיע לארץ
אחרי האדם ויפגוש אותו גם כשהוא מסה להתרחק ממו,
בזכות הקב"ה ולא בכוחו שלו.
כפי שמתפלל דוד המלך" :אך טוב וחסד ירדפוי כל ימי
חיי". המהר"ל מפראג
דגל מחה אפרים בספר "שבילי פחס" מסביר מדוע הוזכרו במקראי
מילה זו דרשת מלשון "השגה" שכלית .שפע גשמי ללא ביכורים דווקא לבן הארמי והמצרים )"ארמי אובד אבי",
שכל ישר ותבוה כיצד לכלכל אותו עלול להפוך למעמסה "וירעו אותו המצרים"( מכל שאר האויבים בהיסטוריה.
או ללכת לאיבוד .הברכה האמיתית שטמוה בביטוי שתי האומות הללו ייצגו את השיא של מידת כפיות
"והשיגוך" היא שתהיה לאדם ההשגה והדעת הכוה איך הטובה :לבן התכל ליעקב בערמומיות למרות עשרים
להשתמש בברכות בתבוה ולצלן לטובה. שות אמות ומסירות שהעשירו את ביתו ,והמצרים
דברי ישראל ממודז'יץ שיעבדו את ישראל והרעו להם למרות שיוסף הציל את
חלק מהברכה הוא היכולת להרגיש אותה .לא פעם אדם מצרים כולה מכליון ברעב .מביא הביכורים מזכיר דמויות
זוכה למתות שמיים מרובות – משפחה ,בריאות או אלו כדי להפגין את השוי העמוק בייו לבים – להצהיר
פרסה – אך מתרגל אליהן ,רואה בהן דבר מובן מאליו שאו סולדים מדרכם הרעה של לבן ופרעה ,ואיו כפויי
ואף מתמרמר על זוטות .הברכה "והשיגוך" מיועדת לכך טובה כמותם.
שהטוב לא יישאר רק כסיבות חיצויות ,אלא יחדור אל
פימיות האדם ויעורר בו הכרת הטוב ושמחה פימית. שבילי פחס
הגליון השבוע לע"נ האישה החשובה מרת אליס בת פרחה ע"ה
