gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונת חיים · Eminas Chaim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אמונת חיים · Eminas Chaim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אמונת חיים · Eminas Chaim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון תשיט ♦ שנה יד‬ ‫שב"ק כי תבא ♦ א‪-‬ל‪-‬ו‪-‬ל ה'תשפו‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב‬ ‫והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת‬ ‫כל‪( ...‬דברים כח)‪.‬‬ ‫וישבת ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'‪.‬‬ ‫רבותינו הק' מונים עשר לשונות של שמחה‪" :‬בעשרה שמות‬ ‫הנה האור החיים הק' פירש הפסוקים הק' בדרך רמז ונביא‬ ‫נקראת השמחה ‪ -‬ואלו הן‪ :‬ששון‪ ,‬שמחה‪ ,‬גילה‪ ,‬רינה‪ ,‬דיצה‪,‬‬ ‫כמה דברים ממנו‪ ,‬בראשונה דיקדק באומרו "והיה" שהוא לשון‬ ‫חדוה‪ ,‬צהלה וכו'"(אבות דרבי נתן‪ ,‬פרק לד ‪ -‬ט)‪.‬‬ ‫השמחה הוא אבן יסוד ביהדות‪ .‬ובכל הליכות הכלל והפרט כפי‬ ‫שמחה כנודע‪ ,‬שכן מובא במדרש רבה‪ ,‬ולכן פירש שבא הכתוב‬ ‫שרואים אנו זאת בלשונות המקרא ובדברי חז"ל כדלהלן‪" :‬ושימח‬ ‫להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך‬ ‫את אשתו"; "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם"; "והיית אך שמח";‬ ‫נחלה‪ ,‬ועל דרך שכתוב אז ימלא שחוק פינו וגו' (תהילים קכו‪ ,‬ב)‬ ‫"ושמחת בחגיך"; "ושמחת אתה וביתך; "אין עצבות לפני הקדוש‬ ‫וגם שידע בליבו כי ל א בכוחו ולא בעוצם גבורתו בא לרשת את‬ ‫ברוך הוא"; "הוי מקבל את כל האדם בשמחה"; "אין עומדין‬ ‫הארץ אלא שהוא מתנת ה' אשר הוא נותן לך‪.‬‬ ‫להתפלל אלא מתוך שמחה"; "אין רוח הקודש שורה אלא על לב‬ ‫וגם בא לומר שיש להוריש הארץ מיושביה ויגרש אויבי ה'‬ ‫שמח"‪.‬‬ ‫מארצו‪ ,‬ועוד שבא לא שישיבת הארץ שהיא מצוה בפני עצמה‪ ,‬כמו‬ ‫צא ולמד למה מסוגל האדם להגיע בכח השמחה‪ .‬כמובא‬ ‫שמצינו כמה הפליגו רבותינו במצות ישיבת הארץ (כתובות דף‬ ‫בירושלמי (מסכת סוכה נ‪ ,‬א) יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה‪.‬‬ ‫קיג‪ ,‬בבא מציעא דף צא)‪.‬‬ ‫בשמחת בית השואבה בחג הסוכות‪ ,‬מרוב שמחתו‪ ,‬שרתה עליו‬ ‫והוסיף האור החיים הק' לכתוב והצצתי בפרשה זו שרומזת‬ ‫השכינה ונהיה לנביא‪ .‬ללמדנו שאין רוח הקודש שורה אלא על לב‬ ‫שמח‪ .‬מה טעמא? 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלקים' (מלכים‬ ‫גם כן ביאת ארץ העליונה‪ ,‬ואמר והיה כי תבא‪ ,‬שאין ראוי לאדם‬ ‫ב ג‪ ,‬ה)"‪.‬‬ ‫לשמוח אלא כשיבוא לארץ העליונה‪ ,‬כי שמחת עולם הזה אינה‬ ‫והעיד בעל ה'חרדים' זי"ע‪" :‬וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר‬ ‫אלא הבל ורעות רוח וחזר ופירש על איזה ארץ מדובר‪ ,‬ואמר ה'‬ ‫יצחק אשכנזי זי"ע לאיש סודו‪ ,‬שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי‬ ‫אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה‪ ,‬כי לזו יקרא נחלת עולם‪ ,‬ודיקדק‬ ‫חכמה ורוח הקודש – בשכר שהיה שמח בעשייה של מצוה‪,‬‬ ‫לומר בלשון "נותן לך" כי בערך מה ששוה עולם העליון‪ ,‬כל מה‬ ‫שמחה גדולה לאין תכלית‪ .‬ואמר דהיינו דכתיב‪ :‬תחת אשר לא‬ ‫שיתן אדם בעדו לא יגיע לחלק מאלף אלפים משוויו‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬פירוש 'מרוב‬ ‫הכתוב "אשר אני נותן לך" בתורה מתנה‪ ,‬ולצד שצריך האדם‬ ‫כל'‪ ,‬מכל מיני תענוגים שבעולם‪ ,‬ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות‬ ‫האדם לטרוח בעוה"ז לקיים תורה ומצוות לזה אמר "וירשתה" וגם‬ ‫ומרגליות"‪.‬‬ ‫אמר "וישבת בה" על דרך אומרם של חז"ל צדיקים יושבים‬ ‫במסכת דרך ארץ זוטא (פרק ד) מובא‪" :‬אם עשית דברי בשמחה‪,‬‬ ‫ועטרותיהם בראשיהם‪ ,‬ומה שאמר ולקחת מראשית כל פרי‪,‬‬ ‫פמליא שלי תצא לשחרך! ואף אני בעצמי אצא לקראתך"‪.‬‬ ‫ועל הצורך בשמחה‪ ,‬על תועלתה וחשיבותה‪ .‬די לנו אם נציין את‬ ‫פירוש שאדם לא יקח בידו להקביל פני ה' אלא מדברים שהם‬ ‫הפסוק הידוע מהתהילים‪" :‬עבדו את ה' בשמחה"‪.‬‬ ‫מובחרים שעשה בעולם הזה (ע"כ דברי האוה"ח הק')‬ ‫גם הרמב"ם‪ ,‬בהלכותיו‪ ,‬מפליג בשבחה של עבודת‪-‬ה' הנעשית‬ ‫והנה מה שכתב האור החיים הק' הנ"ל שאין לשמוח אלא‬ ‫מתוך שמחה‪.‬‬ ‫בישיבת ארץ ישראל‪ ,‬נביא גם מדברי הספר הק' חרדים שכתב גם‬ ‫על אדם שאינו שמח בעבודת ה' קיימת תביעה ממרומים‪ ,‬ועל כך‬ ‫כן רמז זה שחז"ל אמרו כל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה‪,‬‬ ‫אומר הפסוק‪" :‬תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב‬ ‫ומביא גם את שיטת הרמב"ן שישיבת ארץ ישראל הוא אחד‬ ‫לבב ומרוב כל‪ ...‬ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב‬ ‫מתרי"ג מצות שבתורה ובכל עת ורגע שהאדם הוא בארץ ישראל‬ ‫ובצמא‪("...‬דברים כח‪ ,‬מז ‪ -‬מח)‪".‬‬ ‫הוא מקיים המצוה הזו‪ ,‬וידוע שעיקר שכר המצוה הוא על השמחה‬ ‫שמחה אמיתית נובעת מאמונה איתנה באחדות האלוקית של‬ ‫הגדולה שבה הוא שמח וכדכתיב מתחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫הבריאה‪ .‬כשיהודי יוצא מנקודת‪-‬הנחה שהקב"ה ממלא את כל‬ ‫בשמחה" אם כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר‬ ‫המציאות – הוא חש את נוכחותו של הקב"ה בכל זמן ובכל מקום‬ ‫והוא גם מבין את משמעות הדבר‪ :‬אם אדם שמלך המדינה היה‬ ‫במצוה התדירה באהבתו אותה‪ ,‬אבל הוסיף לכתוב דלכך כתוב‬ ‫מתלווה אליו בדרכו ודאי הוא שמח מאוד על מחווה זו‪ ,‬ודאי וודאי‬ ‫תיבת "והיה" אצל מצות ישיבת ארץ ישראל לרמז לשמחת המצוה‪,‬‬ ‫שיש לשמוח שמחה עצומה על שמלך‪-‬מלכי‪-‬המלכים‪ ,‬הקב"ה‪,‬‬ ‫אבל גם הוא סמוך בסמיכות לסוף פרשת כי תצא ששם כתוב‬ ‫מלווה את האדם בכל צעדיו ונמצא איתו תמיד!‬ ‫הפרשה של עמלק לרמז לחרדת המצוה מהרצועה התלויה באויר‬ ‫ואכן‪ ,‬השמחה הינה אחת מעקרונות החשובים שהנחיל לנו‬ ‫ויסורין של ארץ ישראל שהם כמו מזבח כפרה שעל ידי הצרות‬ ‫אאמו"ר זי"ע בדרכם ומשנתם של רבותינו הק' גדולי התורה‬ ‫שבארץ ישראל‪ ,‬מתנכים ומתמעטים העוונות והעם היושב בה הוא‬ ‫חסידות לדורותיהם‪ ,‬אשר שמו דגש רב לא רק על עבודת‪-‬ה' מתוך‬ ‫נשוא עון וכתוב וכיפר אדמתו עמו‪ ,‬וזה דוקא בעונות קלים ששבים‬ ‫שמחה‪ ,‬אלא תבעו שהחסיד יהיה שמח בכל אורחותיו ובכל‬ ‫ומתחרטים עליהם‪ ,‬ובזה היסורין האלו ממרקים‪.‬‬ ‫מעשיו‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ב'‬ ‫י"ר שנזכה לקבל במהרה את פני משיח צדקינו בשמחה וטוב לבב‬ ‫כאשר צריך לקיים ו סובר אני שעשיתי כמו שצריך ועל זה גופו הוא‬ ‫והוסיף לכתוב החרדים בזה"ל‪ :‬אבל הבאים לארץ ישראל ואין‬ ‫מתודה ולכן נקרא "וידוי מעשר"‪.‬‬ ‫שמים על לב כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים‬ ‫ופירש בזה הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בספר דברי יואל‪ ,‬אחרי‬ ‫במשתאות של סעודת מריעות עליהם הכתוב אומר "ותבואו‬ ‫שהביא את דברי קודשו של הרה"ק בעל הקדושת לוי‬ ‫ותטמאו את ארצי וגו' וכתיב "כי תבואו לראות פני מי ביקש מכם‬ ‫מברדיטשוב זצ"ל שפירש מה שאומרים אנו בימים הנוראים בראש‬ ‫רמוס חצרי"‪ ,‬ואל יעלה על ליבם שאחרי מותם ישארו בארץ‬ ‫השנה הנוסח "כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם" שהפירוש‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים וכו'‪ ,‬וכל הרשעים‬ ‫הוא שהקב"ה זוכר כל מה שאדם שוכח‪ ,‬וזה הוא בין במצות ובין‬ ‫בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוצה לארץ‪.‬‬ ‫בעבירות והכוונה הוא שאם אדם עושה מצוה ומחזיק את עצמו‬ ‫וכתב הרמב"ן דעיקר כל המצות שבתורה הם ליושבים בארץ‬ ‫מזה לצדיק וגם הוא מתגאה מזה‪ ,‬אז השי"ת שוכח מזה ולהיפך‬ ‫הק' וארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה‪ ,‬ולכן כל אדם יחרד‬ ‫אם אדם עושה עבירה חלילה וזוכר מזה וידע שצריך לתקן מה‬ ‫בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפליים ממה שהיו‬ ‫שעשה והוא בבחינת "וחטאתי נגדי תמיד" אז השם יתברך כביכול‬ ‫בחוצה לארץ‪ ,‬וידע כי בבית המלך הוא יושב‪ ,‬וכתב עוד בזה‬ ‫שוכח מזה העבירה שעשה זה‪ ,‬משא"כ אם כשעשה מצוה שוכח‬ ‫שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל‪ ,‬ולבוא אליה מאפסי‬ ‫מזה תיכף וחושב לעצמו שאין לו במה להתגאות מזה הרי יודע‬ ‫ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו‪ ,‬ומה טוב ומה נעים לשיר‬ ‫הוא שכמה שיעשה עוד לא יצא ידי חובתו‪ ,‬אז השם יתברך כן זוכר‬ ‫שיר ידידות אשר יסד ר' יהודה הלוי עליה‪ ,‬וכן אנו משוררים על ציון‬ ‫את המצות עכל"ק‪.‬‬ ‫ר' יהודה בר איל עאי כל ערב ראש חודש בשמחה רבה ואנו‬ ‫וזה בדרך כלל מצוי ההבדל הזה בין יראי השם ובין אנשים‬ ‫מתחננים לק‪-‬ל לבל יגרשוני מאליה‪ ,‬וגם אלו אשר הם חוצה לה‬ ‫פשוטים שיראי השם העושים מצוות הרבה הם שוכחים מזה מכיון‬ ‫ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה‪ ,‬עכ"ל החרדים‪.‬‬ ‫שחושבים שלא עשו כמו שצריך משא"כ אם עשה עבירה הוא לא‬ ‫מסופר מהגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל כשבאו אליו‬ ‫שוכח זאת לא חושב הוא שהעבירה הוא עבירה גדולה שעשה‬ ‫אברכי ם להיפרד ממנו לפני נסיעתם לארץ ישראל פתח ודרש‬ ‫והוא מתחרט עליהם כל הזמן‪ ,‬אבל אנשים פשוטים אם כבר עשה‬ ‫לפניהם בפרשה זו על הפסוק "והיה כי תבא" והביא את דברי‬ ‫איזה מצוה חושב שמגיע לו כבר כל העולם הבא וכל הגן עדן פתוח‬ ‫האור החיים הק' דאין שמחה כביאת הארץ והביא גם את דברי‬ ‫הוא לו‪ ,‬אבל את העבירות הוא שוכח וחושב שלא עשה כלום ויש‬ ‫הזוה"ק שבספר במדבר על הפסוק "עבדו את ה' בשמחה" וכתיב‬ ‫לו על זה כמו שנקרא היום בשם התיישנות‪ ,‬כלומר שמכיון שכבר‬ ‫"עבדו את ה' ביראה"‪ ,‬ולכאורה זה סתירה מינה וביה‪ ,‬או שמחה‬ ‫עבר הרבה זמן כבר נשכח העבירה אבל באמת הוא שאין שכחה‬ ‫או יראה ופירש הזוה"ק דבעידן דבני ישראל בגוי עממיא‪ ,‬אז‬ ‫לפני כסא כבודו וכמו שאומר הפסוק ולכן זה החילוק בין שניהם‪.‬‬ ‫העבודה היא ביראה‪ ,‬אבל בעת שהם שורין בארץ ישראל‬ ‫ונחזור לדברי הרה"ק הדברי יואל זצ"ל שאמר שע"פ דברי‬ ‫הקדושה‪ ,‬אז יש לעבוד את ה' בשמחה‪ ,‬וגם הביא שכתוב אצל‬ ‫בעל הקדושת לוי זצ"ל נוכל לבאר מה שכתוב כאן בפרשה "לא‬ ‫יעקב שבצאתו מארץ ישראל‪ ,‬לא ניסך יין ורק יצק שמן בלבד‪ ,‬ורק‬ ‫עברתי ממצותיך ולא שכחתי" דלכאורה קשה איזו וידוי הוא דהרי‬ ‫בשובו לארץ ניסך גם ביין דיין ישמח לבב אנוש‪ ,‬וגם בצאתו מן‬ ‫לא מחשיב את הרעות רק אומר דברים הטובים שעשה ואומר‬ ‫הארץ הק' שקעה החמה שלא בעונתה אבל בשובו לארץ זרחה לו‬ ‫"עשיתי ככל אשר ציויתנו" וידוי הרי צריך לומר ולהתודות שעשה‬ ‫השמש עכ"ד‪.‬‬ ‫דברים לא טובים‪ ,‬רק הפשט הוא שהוידוי הוא על אומרו "ולא‬ ‫והנה מה שכתב האור החיים הק' הנ"ל על הפסוק והיה כי‬ ‫שכחתי" שעשיתי רק דברים טובים אבל מכיון שלא שכחתי מזה‪,‬‬ ‫תבא שהוא לשון שמחה כי אין ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבוא‬ ‫זה נקרא כמו חטא וע"ז הוא מתוודה כי כשעושים דברים טובים‬ ‫לארץ העליונה דהיינו לעולם הבא וכו' כי שמחת העולם הזה אינה‬ ‫צרי כין תיכף לשכוח מזה ולא להחזיק את עצמו צדיק וגדול בזה‬ ‫אלא הבל וכו'‪.‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫והנה בספר סגולת משה מביא בשם הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין‬ ‫הענוה ‪ -‬אחד מיסודות החסידות‬ ‫זצוק"ל שאמ ר דאע"פ שאור החיים הק' כתב דאין לשמוח לאדם‬ ‫והנה הוא אחד מיסודות החסידות של הבעש"ט ותלמידיו הק'‬ ‫בעולם הזה אלא כשיבוא לארץ העליונה כי שמחת העולם הזה‬ ‫ותלמידי תלמידיו עד היום הזה‪ ,‬הענין של מידת הענוה שאף שהם‬ ‫אינה אלא הבל וכו'‪ ,‬אני אומר להיפך שעיקר השמחה היא בהטבת‬ ‫תלמידי חכמים וחסידים ויראי השם‪ ,‬מכל מקום בעיניהם הם כאילו‬ ‫הדרכים בעולם הזה וכו'‪.‬‬ ‫הם לא עשוי כלום וזה המידה מביא לידי כל המידות טובות וכמ"ש‬ ‫ובספר נר ישראל מביא מהרה"ק מרוז'ין זצ"ל שמפרש לשון‬ ‫חז"ל שהענוה גדולה מכולם‪ ,‬ומביא לכל הקדושה ולחסידות ולרוח‬ ‫"והיה" שהוא לשון שמחה‪ ,‬לומר שעל ידי מידת השמחה אפשר‬ ‫הקודש‪ ,‬מכיון שהשכינה שורה עליהם‪ ,‬משא"כ בעלי הגאוה שאף‬ ‫לזכות לביאת הארץ ולכל טוב ע"כ‪.‬‬ ‫שהם לומדים ועושין מצות מכל מקום אם מתגאים בעצמם זה‬ ‫ובאמת הכל איתא במסכת אבות (פ"ד) שיפה שעה אחת‬ ‫פוגם כל הקדושה ולכן אצל החסידים היה זה מהיסודות החזקים‬ ‫בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה‬ ‫שיש לעבוד על זה‪ ,‬שידע האדם שפלות עצמו ומכל מקום צריך‬ ‫שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה‪ ,‬ופירש‬ ‫האדם לפעמים להיות בבח ינת ויגבה לבו בדרכי השם‪ ,‬שאם לא כן‬ ‫(הר"ע הברטנורא) העולם הזה יפה הוא לצורך תשובה ומעשים‬ ‫יכול ליפול לעצבות ולמרה שחורה שזה מקלקל ביותר שאין‬ ‫טובים משא"כ בעולם הבא אין התשובה ומעשים טובים מהנים‬ ‫השכינה שורה עליהם‪ ,‬משום שאין השכינה שורה אלא מתוך‬ ‫לאדם‪ ,‬שאין העולם הבא אלא לקבל שכר על מה שקיים בעולם‬ ‫שמחה של מצוה דהיינו שישמח ישראל בעושיו לשם שמים‪ ,‬והכלל‬ ‫הזה‪ ,‬כי העולם הזה הוא לעשות למעשה תורה ומצוות‪ ,‬אבל‬ ‫בזה שידע אדם שכל הגדולה של האדם הכל מאת השם יתברך‬ ‫העולם הבא הוא לקבל הגמול והקורת רוח (עי"ש עוד בתוי"ט)‪.‬‬ ‫הוא שאף שיודע אדם מעלת עצמו בתורה ובמידות טובות מכל‬ ‫והנה נעמוד כאן בדבר שתמהו המפרשים במה שרגיל לקרות‬ ‫מקום יאמין שזה הכל מאת ה' יתברך ואל יאמר כוחי ועוצם ידי‬ ‫הקריאה של הבאת הביכורים בשם "מקרא ביכורים" ומה‬ ‫עשה את החיל הזה‪ ,‬ולכן עלינו להתחזק בכל ענינינו ובפרט‬ ‫שאומרים כעת ביאור המעשרות בשם של "וידוי מעשר" שכן איתא‬ ‫בהתקרב ימי הדין והימים הקדושים של ימי הסליחות שה' יקבל‬ ‫במשנה ביכורים (פ"ב) שהקריאה של הביכורים נקרא "וידוי"‬ ‫תפילתינו ותחנונינו ויעלו ויבואו לפני כסא כבודו ויתן לנו ה' שתכלה‬ ‫ובספר ליקוטי תורה להרה"ק מזידיטשוב זצ"ל כתב שסימן לאדם‬ ‫שנה וקללותיה ונזכה לשנה טובה תחל שנה טובה עלינו על כל‬ ‫כאשר מקיים מצות התורה ועבודה בתרה ותפילה לדעת אם הוא‬ ‫ישראל‪ ,‬והעיקר שנזכה כבר לביאת המשיח שעל זה אנו מחכים‬ ‫עושה אותם כראוי‪ ,‬אז הסימן הוא שהוא יודע בעצמו שעדיין לא‬ ‫בעיקר שתתגלה כבוד ה' ומלכותו בכל העולמות‪ ,‬בביאת גואל צדק‬ ‫עשה הכל כראוי‪ ,‬אבל אם הוא סובר בעצמו שעשה הכל כראוי‪ ,‬זה‬ ‫ברחמים גדולים ובחסדים מגולים אמן כן יהיה רצון‪.‬‬ ‫סימן הוא שלא עשה כראוי‪ ,‬והוידוי כאן קאי על מה שאומר אח"כ‬ ‫"עשיתי ככל אשר ציויתנו"‪ ,‬דהיינו על זה שאיני סובר שקיימתי‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫הרה"ק אברהם אביגדור זי"ע‬ ‫הרה"ק ישכר בער לייפר זי"ע‬ ‫הרה"ק אלימלך אלטר פאנעט זי"ע‬ ‫בהרה"צ יעקב יצחק דן זי"ע‬ ‫בהרה"ק מרדכי מנדבורנה זי"ע‬ ‫בהרה"ק יוסף זי"ע‬ ‫מסטריקוב‬ ‫מסאטמאר‬ ‫מדעעש‬ ‫נלב"ע טו אלול תשס"א‬ ‫נלב"ע כב אלול‬ ‫נלב"ע יט אלול‬ ‫ושמחת בכל הטוב (כו‪ ,‬א)‬ ‫והיה כי תבא ואין והיה אלא לשון שמחה‪.‬‬ ‫מעשה היה אצל הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א (יו"ד י אלול)‬ ‫תב"א ר"ת ת'חיו ב'אחדות א'מיתית‪ ,‬הרי אז "והיה" תזכו לרשת‬ ‫שהיה פעם בעיר אחת שדר שם בנן של קדושים שלא היו לו בנים‪,‬‬ ‫את הארץ‪ ,‬בשמחה וטוב לבב‪.‬‬ ‫ונכנסה אשתו אצל רבי פנחס‪ ,‬וביקשה שיבטיח לה שתיפקד בזרע‬ ‫(אור אביגדור)‬ ‫של קיימא‪ ,‬השיב לה רבי פנחס‪ ,‬דהסגולה היא להיות בשמחה‪.‬‬ ‫והיה כי תבא ואין והיה אלא לשון שמחה‪.‬‬ ‫וראיה לזה מן התורה ומנביאים ומכתובים‪ :‬תורה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫'ותצחק שרה בקרבה'‪ ,‬והיינו‪ ,‬שהיתה שרה אמנו בשמחה‪.‬‬ ‫בר"ת של המילה "תבא" מרמז לנו את המרשם‪ ,‬בו זוכים אנו‬ ‫נביאים‪ ,‬כמו שנאמר 'רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי'‪ ,‬אם יש‬ ‫למדרגת השמחה‪ ,‬שהם ת'מימות ב'יטחון א'מונה‪.‬‬ ‫מצב של 'רני עקרה לא ילדה' אזי 'פצחי רנה וצהלי'‪ ,‬שתהיה‬ ‫(מרן רבינו שליט"א)‬ ‫האשה בשמחה‪ .‬כתובים‪ ,‬כמו שנאמר 'אם הבנים שמחה'‪ ,‬אם יש‬ ‫ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט (כו‪ ,‬ה)‬ ‫בנים אזי הוא מפני שהיתה בשמחה‪.‬‬ ‫יש לפרש ארמי ‪ -‬יצר הרע מבקש לאבד ממני את הידיעה שיש לי‬ ‫אותה אשה שהיתה פקחית שאלה לרבי פנחס‪ :‬אם כן כתיב אחר‬ ‫אב בשמים‪ ,‬וע"י זה וירד מצרימה ‪ -‬להוריד את האדם בתוך מיצר‬ ‫כך בפסוק 'ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה'‪ ,‬אמאי שאל‬ ‫הקב"ה למה צחקה שרה‪ ,‬הלא עשתה זאת לשם סגולה‪ .‬השיב לה‬ ‫ים הקליפות‪ ,‬ויגר שם במתי מעט‪ ,‬פי' מכל המצות שסיגלתי לא‬ ‫רבי פנחס‪ ,‬דאין הכי נמי סגולה יש לעשות רק כאשר רבי מברך‬ ‫יישארו לי כי אם מתי מעט‪.‬‬ ‫ולא כשהקב"ה בעצמו‬ ‫(חוקי חיים)‬ ‫(ספיר ויהלום בראשית תש"פ)‬ ‫וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (כו‪,‬ה)‪.‬‬ ‫שח מרן רבינו שליט"א‪ :‬כשהיה הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע‬ ‫"וענית" מלשון הכנעה‪ .‬כשאדם ניגש לעבודת ה' עליו להכניע את‬ ‫עובר בעיירה בעגלתו ובסוסו‪ ,‬היה אוסף את הילדים ומטייל איתם‪,‬‬ ‫עצמו תחילה ולחשוב על שפלותו של בשר ודם‪ .‬אחר‪-‬כך "ואמרת‬ ‫ולא היה קץ לשמחתם ולהנאתם‪ .‬בעשותו זאת היה הצדיק אומר‬ ‫לפני ה' אלוקיך"‪.‬‬ ‫אל סוסו‪ :‬כמה מקנא אני בך‪ ,‬שאתה משמח נפשות טהורות‪.‬‬ ‫(תפארת שלמה)‬ ‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (כח‪ ,‬י)‬ ‫בשנה הראשונה לכהונת הגה"ק רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון‬ ‫וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה‪( ,‬כו‪,‬ו)‬ ‫מהרש"ם‪ ,‬קרה שיהודים הסתבכו עם הגויים בנוגע לחכירת מס‬ ‫אפ"ל ‪ ,‬וירעו הרי היא לשון רעות‪ ,‬תחילה המצרים התרועעו איתנו‪,‬‬ ‫הבשר‪ .‬והם התחילו לפרוע פרעות ביהודים והחלו לזרוק אבנים‬ ‫ויענונו דהיא לשון עניה‪ ,‬שדיברו וענו לנו ובהם הכניסו לנו קרירות‬ ‫לתוך חלונות בתיהם‪ ,‬וחיפשו את השוחט ואת ראשי הקהילה כדי‬ ‫קושיות וספיקות‪ ,‬הרי אז ויתנו עלינו עבודה קשה‪ ,‬במלחמת היצר‬ ‫להורגם ‪ .‬היהודים הסתגרו בבתים‪ ,‬הניפו את התריסים ופחדו פחד‬ ‫וזאת על דרך הבה ונתחכמה לו (שמות א‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫מוות ‪.‬פתאום נשמע כי הצליחו לתפוס את השוחט והחלו להכות‬ ‫(מרן רבינו שליט"א)‬ ‫בו מכות רצח ‪.‬כששמע המהרש"ם את הדבר לבש את המעיל‪,‬‬ ‫לקח את מטהו ויצא מהבית כדי להציל את השוחט ‪.‬אשתו הרבנית‬ ‫ושמחת בכל הטוב (כו‪ ,‬יא)‬ ‫בכתה יחד עם כל ילדיו הקטנים‪ ,‬אך הוא בשלו‪ ,‬מי יודע אם דמי‬ ‫״א ְמרּו צדיק כי טוב״ (ישעיהו ג‪,‬א)‪.‬‬ ‫'טוב' הוא כינוי לצדיק‪ ,‬כנאמר‪ִ :‬‬ ‫אדום יותר מדמו של השוחט‪ ,‬ו צריכים להציל אותו ממות ‪.‬כשהגיע‬ ‫אדם מישראל צריך לשמוח בצדיק אשר נתן לו ה׳ אלוקים‪ ,‬כי חסד‬ ‫המהרש"ם לככר העיר נפל פחדו על הגוים‪ ,‬והתקיים בו הכתוב‬ ‫עליון הוא שהקב"ה מעמיד צדיק בכל דור‪.‬‬ ‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ‪ .‬ביקשו ממנו‬ ‫(תפארת שלמה)‬ ‫מחילה‪ ,‬שחררו את השוחט‪ ,‬והבטיחו שיחזירו את מס הבשר‬ ‫עשיתי ככל אשר צויתני (כו‪ .‬יד) שמחתי ושימחתי בו‪( .‬רש"י)‬ ‫ליהודים‪.‬‬ ‫יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' (כ"ח‪-‬י"ב)‪.‬‬ ‫לכאורה האיך מרומז דבר זה בהכתוב שלפנינו‪ .‬ונראה דאמרו‬ ‫נכנס חסיד אצל הרה"ק רבי שלמה מרדומסק זי"ע‪ ,‬והתאונן על‬ ‫חז"ל (ברכות ה‪ ).‬דבכל מקום המוכר עצב והקונה שמח‪ ,‬אבל‬ ‫מצבו הקשה במסחרו‪ .‬אין לי מזומנים להתחיל בעסק כלשהו‪ ,‬אמר‬ ‫במתן תורה היה הקב"ה המוכר שמח וגם שימח את ישראל‪ .‬וזה‬ ‫במר ליבו‪ .‬עשה מה שכולם עושים‪ ,‬השיב הרבי‪ ,‬לך ללוות ועסוק‬ ‫שאומר‪ ,‬עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬שעשיתי עכשיו כמו שעשית אתה‬ ‫אבל רוב הסוחרים מכירים את מצבי הכושל ואינם‬ ‫במסחר‪.‬‬ ‫הקב"ה בעת צויתני את המצוות במתן תורה‪ ,‬והיינו ששמחתי‬ ‫מוכנים להלוות לי‪ ,‬טען האיש‪ .‬אם כך ‪ -‬הוסיף הרבי ‪ -‬הלא הדבר‬ ‫ו שימחתי את האחרים בו‪ ,‬כשם שהקב"ה בנתינתו את התורה‬ ‫מפורש בהגדה‪" :‬ושאינו יודע לשאול"‪ ,‬כאשר אין היכן לשאול‪" ,‬את‬ ‫שמח ושימח את אחרים‪.‬‬ ‫פתח לו"‪ .‬הקב"ה עצמו‪ ,‬כביכול‪ ,‬יפתח לך את אוצרו ויעזור לך‪.‬‬ ‫(חתם סופר)‬ ‫ואני מברכיך‪" :‬יפתח לך השם את אוצרו הטוב את השמים ויברך‬ ‫את כל מעשיך"‪.‬‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה וטוב לבב וגו' (כח‪,‬‬ ‫ליראה את ה' הנכבד והנורא (כ"ח‪-‬נ"ח)‪.‬‬ ‫מז) הר"ת של אלו הדיבורים הוא עולה כמס' תורה‪ ,‬וגם עולה‬ ‫עבודתו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע היתה באש‬ ‫מעשר עה"כ‪ ,‬ורמזה תורתינו הק' שיהיה לך עצה להגיע לשמחה‬ ‫יוקדת‪ .‬הוא היה עומד להתפלל בלבת אש סוערת ופניו לוהטים‬ ‫בעבודת ה' ע"י תורה‪ ,‬וגם ע"י מעשר‪ ,‬שמסוגל למדת הביטחון‪,‬‬ ‫וכל איבריו חלים וזעים‪ ,‬והיה מטיח את ראשו בקיר בעצמה כה‬ ‫וגם תיבת כל רומז למעשר הנקרא כל‪ ,‬וכיון שאדם זוכה לביטחון‪,‬‬ ‫רבה‪ ,‬עד שהיה נשמע כהלמות פטישים‪ .‬כשהיה מבטא את‬ ‫אז נמתק ממנו כל מיני מרירות וצער‪ ,‬כי שורש כל הצרות מחמת‬ ‫התיבה "והנורא" בשמונה עשרה‪ ,‬היה רועד בכל גופו בפחד נורא‪.‬‬ ‫העדר אמונה ובטחון ח"ו‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק בעל הקדושת ציון מבאבוב זי"ע‪ ,‬כי פעם בא אל‬ ‫(שלחן הטהור)‬ ‫רבינו יהודי כפרי כדי להזכיר לפניו פרתו החולה‪ .‬כשהגיע היהודי‪,‬‬ ‫ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך (כח‪ ,‬סה)‪.‬‬ ‫עמד אז רבינו בחזרת הש"ץ‪ ,‬וכשאמר את תיבת "והנורא" עברה‬ ‫רעדה והתעוררות בין כל הנוכחים‪ ,‬וביניהם אותו כפרי שהתרגש‬ ‫כל יעוד י התורה ברכות הם‪ .‬גם זו ברכה‪ .‬שלא תרגיש עצמך בטוב‬ ‫עד לעמקי נשמתו‪ ,‬ושכח לגמרי מפרתו החולה ומכל הסובב אותו‪,‬‬ ‫בקרב הגויים‪ ,‬ולא תהא לך מנוחה בשכנותם‪ ,‬רק בתוך אחיך בני‬ ‫ונשאר בשינאווא שבועיים תמימים‪ ,‬עד שהפך לאחד מבני‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫החבורה‪.‬‬ ‫(אמרי חיים)‬ ‫הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫מו"צ בק"ק קראלי ומח‪,‬ס גם אני אודך‬ ‫חתונה בבית המדרש ‪ -‬וגילו ברעדה‬ ‫(משנה ברורה שם ס"ק ב')‪,‬‬ ‫אציין כאן ב"ה עשרים נקודות חשובות שכדאי לשים לב כשעושים‬ ‫יב) צריך להיזהר מאד לא לעשן בבית המדרש‪( .‬שו"ת אגרות‬ ‫חתונה בבית המדרש‪ ,‬ותן לחכם ויחכם עוד‪.‬‬ ‫משה חושן משפט‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬סימן י"ח)‪[ .‬וממילא כבר יש הוראה‬ ‫ראשית ראיתי פעם שלשה הוראות דלהלן בשם הגה"צ בעל‬ ‫היום שלא לעשן בכל מקום ציבורי]‬ ‫השבט הלוי זצ"ל כשעושין חתונה בבית המדרש‪:‬‬ ‫יג) מצוי שבאים עם תחפושות לריקודים בחתונות‪ ,‬ובבית המדרש‬ ‫א) יש להקפיד שנשים לא יכנסו כלל להיכל בית המדרש‪ ,‬אף‬ ‫אין להגיע בתחפושות המביאות לידי ליצנות‪( .‬עיין שבט הלוי חלק‬ ‫בשעת ה'מצוה טאנץ' יהיו הנשים והכלה בלובי הסמוך לבית‬ ‫י' סימן י')‬ ‫המדרש בלבד‪ ,‬ולא יכנסו כלל לבית המדרש‪.‬‬ ‫יד) האר"י הקדוש היה נזהר מלרוק בבית המדרש‪( .‬משנה ברורה‬ ‫[וידוע שהגה"צ בעל שבט הלוי זצ"ל תלה סיבת שריפת הספרי‪-‬‬ ‫סימן קנ"א ס"ק כ"ד)‬ ‫תורה רח"ל בויזניץ בזה שערכו החתונה לנשים בבית המדרש]‬ ‫טו) אין לשבת בבית המדרש בצורה מזלזלת‪ .‬כגון רגל על רגל‪,‬‬ ‫ב) כמו כן‪ ,‬בין ארון הקודש לשולחן הכבוד תיעשה מחיצה כדת של‬ ‫מפני קדושת המקום‪( .‬ילקוט יוסף או"ח סימן קנ"א)‬ ‫תורה‪ ,‬עם כל דיני מחיצה‪.‬‬ ‫טז) אין להישען על המפה שעל הבימה‪( .‬משנה ברורה סימן‬ ‫ג) כמו כן הורה לבעלי המנגנים שיקפידו ביותר לשורר אך ורק‬ ‫קמ"א ס"ק ד')‬ ‫ניגוני קודש שיסודם מבעלי מנגנים יראי שמים‪ ,‬דבר שיש להקפיד‬ ‫יז) אין לעשות הבית מדרש קפנדריא‪ - ,‬קיצור דרך‪( .‬שו"ע או"ח‬ ‫עליו בכל שמחה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בשמחה זו הנחגגת בהיכל‬ ‫סימן קנ"א סעיף ה' )‬ ‫בית המדרש ‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫יח) לדבר בפלאפון שיחות קצרות והכרחיות בבית המדרש שלא‬ ‫ויש להוסיף עוד כמה וכמה נקודות חשובות מאד‪.‬‬ ‫בזמן תפילה ולימוד‪ ,‬יש מקילין במקום צורך‪.‬‬ ‫ד) יש להימנע מלנשק בבית הכנסת בעל שמחה‪ ,‬או ידיד‪ ,‬שלא‬ ‫יט) לכתחילה אין להדליק סיגריה [לעשן כמובן מחוץ לבית‬ ‫נפגש עמו זמן רב‪ ,‬ובפרט אם הוא בנו‪ ,‬אם כי המקיל שלא בשעת‬ ‫המדרש] וכדומה‪ ,‬מנר שדולק בבית המדרש‪( .‬ראה שו"ע או"ח‬ ‫תפילה‪ ,‬יש לו על מי לסמוך‪ ,‬כי יש המדייקים מסידור דברי הלכה‬ ‫סימן קנ"ד סעיף י"ד‪ ,‬ובפסקי תשובות שם כל הפרטים)‬ ‫זו כאן בהלכות תפילה‪( ,‬או"ח סימן צ"ח)‪ ,‬ולא בהלכות קדושת‬ ‫כ) כל זה בבית המדרש‪ ,‬אולם בבית הכנסת שרק מתפללים שם‪,‬‬ ‫בית הכנסת‪( ,‬או"ח סימן קנ"א)‪ ,‬כי האיסור הוא דווקא בעת‬ ‫חמיר טפי‪ ,‬וכן יש הרבה פרטים בזה בפוסקים אם מועיל תנאי או‬ ‫התפילה‪ ,‬וכפי המבואר כדי שיקבע בלבו‪ ,‬שאין אהבה כאהבת‬ ‫לא‪ ,‬ואכמ"ל]‬ ‫המקום‪( .‬פסקי תשובות סימן צ"ח אות ז')‬ ‫ה) יש לכסות שם הוי"ה שנמצא ליד עמוד החזון‪ ,‬כי עושים צילום‬ ‫תמונות‪ ,‬ואם יש שם הוי"ה בתוך התמונה‪ ,‬צריך אז להיזהר ביותר‬ ‫קול קראלי‬ ‫שלא יבוא התמונה לידי בזיון‪.‬‬ ‫(כעין מה שעורר ברמ"א בשו"ע יור"ד סימן רע"ו סעיף י"ג)‬ ‫עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים‬ ‫ו) צריך להיזהר שלא לשתות משקאות שמשכרים מדי‪ ,‬ויגרם‬ ‫חלילה וחס זלזול בבית המדרש‪.‬‬ ‫אידיש‬ ‫‪074-7962278‬‬ ‫(ראה משנה ברורה סימן קנ"א ס"ק כ')‬ ‫ז) צריך להיזהר מאד שלא להגיע לידי שחוק וקלות ראש‪.‬‬ ‫עברית‬ ‫‪03-7236730‬‬ ‫(שו"ע או"ח סימן קנ"א‪ ,‬סעיף א')‬ ‫ח) החופה עצמה עושים כמובן תחת כיפת השמים‪ ,‬ולא בתוך‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫הבית המדרש‪( .‬כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר סימן‬ ‫ס"א סעיף א'‪ ,‬לעשות החופה תחת כיפת השמים)‬ ‫ט) צריך להיזהר שלא לזרוק על הריצפה שיירי מאכל ומשתה‬ ‫ברכת השנה – תשפ"ז‬ ‫וכוסות שתיה ריקים וכדומה‪[ ,‬דבר שראוי להיזהר כמובן גם‬ ‫מצפים לישועה? יש לכם שמחה‪ ,‬אזכרה וכו'‬ ‫באולם שמחות רגיל]‬ ‫הזדמנות להתברך מידי שבוע בשמירה והצלחה‬ ‫י) וכן שלא לזרוק כל מיני ניירות קטנים וצבעונים וכדומה‪ ,‬כמו‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫שרגילים לזרוק כדי להרבות השמחה‪.‬‬ ‫כתובת להעברת תרומות תגובות ולקבלת הגליון‬ ‫יא) צריך להיזהר מלדבר דברים בטלים בבית המדרש‪( ,‬שו"ע‬ ‫רח' הרב אבוחצירא ‪ 12/15‬אשדוד‬ ‫או"ח סימן קנ"א סעיף א')‪ ,‬וכל שכן לשון הרע ורכילות ומחלוקת‬ ‫טל‪ 055-6798152-4.‬ביט‪054-5035766 :‬‬ ‫וקטטות והלבנת פנים ברבים‪ ,‬כי מלבד שהם עוונות חמורים מאד‪,‬‬ ‫באימייל‪8659931@gmail.com :‬‬ ‫עוד יגדל העון יותר במקום קדוש‪ ,‬כי הוא מזלזל בכבוד השכינה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מרת מנוחה ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' פנחס משה ז"ל‬ ‫בת הרה"ג יחזקאל שרגא זצ"ל‬ ‫אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫ב"ר שלמה דוב ז"ל אורינג‬ ‫נלב"ע כג אלול‬ ‫הגה"ק יצחק צבי משה זצ"ל‬ ‫נלב"ע כ"א אלול תשס"ט‬ ‫ברא כרעא דאבוה‬ ‫אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מקראלי‬ ‫הגה"צ משה וועבר זצוק"ל‬ ‫הרה"ח זאב מייזליק ז"ל‬ ‫בהרה"ח אלי'הו זצ"ל‬ ‫נלב"ע ד' טבת תשעט‬ ‫בהרה"צ מרדכי זצ"ל‬ ‫נלב"ע יד אלול תשפה‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‬ ‫נלבע יב כסלו תשפא‬ ‫המלך בשדה‬ ‫ליד יצחק טוביה עמד נער מבוגר ממנו בשנתיים‪ .‬כשהכרכרה‬ ‫סיפר המגיד הנודע הרה"ג רבי יעקב שיש שליט"א‪ ,‬כפי שמובא‬ ‫חלפה במקום‪ ,‬זינק לעברה הבחור בן החמש עשרה והגיע אל‬ ‫בספר אוצרותיו 'לרומם'‪:‬‬ ‫המלך‪ .‬במקום פרצה מהומת אלוקים‪ .‬שומרי הראש ניסו‬ ‫להשליך את הבחור מהכרכרה‪ .‬אבל המלך‪ ,‬שהבחין בבחור‬ ‫גאב"ד העדה החרדית הגה"צ רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל‪ ,‬נהג‬ ‫הנסער עצר בעדם‪ .‬הוא היה אחוז סקרנות וביקש לשוחח עם‬ ‫לספר בחודש אלול מאורע מאלף שארע בנערותו‪.‬‬ ‫הנער ולהבין מה גרם לו לבצע את הצעד הנועז ולקפוץ לתוך‬ ‫הכרכרה המלכותית‪.‬‬ ‫רבי יצחק טוביה נולד בעיירה פעזינג הסמוכה לפרשבורג‪.‬‬ ‫הבחור האמיץ הישיר מבט לעבור מלך אנגליה ואמר לו את‬ ‫בפרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬כשהגרמנים עמדו לממש את‬ ‫הדברים הבאים‪' :‬ראשית כל‪ ,‬ברצוני להודות לך בשמי ובשם‬ ‫זממם הנורא‪ ,‬פנה ראש הקהל ליצחק טוביה הצעיר וביקש‬ ‫תשע מאות תשעים ותשעה הילדים והנערים שהצלת ממוות‬ ‫ממנו‪' :‬טוביל'ה‪ ,‬רוץ מהר לפרשבורג ושאל את ראש הקהל‬ ‫בטוח‪ .‬כעת ברצוני לומר לך דבר נוסף‪ .‬אני אסיר תודה על‬ ‫שהצלת אותנו‪ ,‬אבל למרות שאני נמצא כבר שבועיים בלונדון‬ ‫האם הוא יודע מה ניתן לעשות כדי להינצל מהגרמנים'‪.‬‬ ‫בבטחה‪ ,‬אני לא מצליח להירדם בלילות‪ .‬השארתי בפרשבורג‬ ‫את אבי ואמי‪ ,‬אחיי ואחיותיי תחת המגף הנאצי‪ .‬אני לא יודע‬ ‫יצחק טוביה שהיה קרוב לגיל שלוש עשרה‪ ,‬רץ עד לפרשבורג‪,‬‬ ‫מה יעלה בגורלם‪ .‬איך אני יכול להיות שלו ורגוע‪ ,‬כשכל‬ ‫הידפק על דלתו של ראש הקהל ושאל כיצד ניתן להיחלץ‬ ‫משפחתי נמצאת תחת אימת הגרמנים‪ .‬השמחה שלי לא‬ ‫מצפרני הגרמנים‪ .‬בפיו של ראש הקהל של פרשבורג לא היו‬ ‫שלימה‪ ,‬אין לי רוגע נפשי ואני לא נרדם בלילות!'‬ ‫בשורות מרנינות‪' :‬אמור לראש הקהל של פעזינג שהוא היה‬ ‫הדברים הנרגשים חדרו לליבו של המלך‪ ,‬וכעבור שבועיים כל‬ ‫אמור לשלוח אותך אליי לפני שבועיים‪ .‬לא עכשיו כשהגרמנים‬ ‫בני משפחתו של הנער הנועז הגיעו ללונדון למקום מבטחים‪.‬‬ ‫כבר עומדים לבצע זממם ביהודים‪ .‬כרגע לא נותר מה לעשות‪,‬‬ ‫רבי יצחק טוביה וייס סיים את סיפורו ואמר לשומעי לקחו‪:‬‬ ‫מלבד להתפלל לניסים מעל דרך הטבע‪.‬‬ ‫'למדתי מהמאורע הזה שני לקחים‪ .‬אם אותו נער צעיר היה‬ ‫ניגש לשערי הארמון ומבקש להיכנס פנימה ולדבר עם המלך‪,‬‬ ‫אבל מאחר שרצת עד הנה אני רוצה לתת לך מתנה‪ .‬ישנה‬ ‫השומרים היו מסלקים אותו בבוז ומשליכים אותו מהמקום‬ ‫רכבת הצלה אחרונה שאמורה לצאת מצ'כוסלובקיה ללונדון‬ ‫בבושת פנים‪ .‬הנער הצליח להגיע אל המלך רק בעת שהוא‬ ‫באישורו ובחסדו של מלך אנגליה‪ .‬ישנם אלף כרטיסים לאלף‬ ‫שהה מחוץ לארמון וירד אל העם‪.‬‬ ‫ילדים ונערים שייחלצו בעזר ה' מהמלחמה‪ .‬אין לך מושג איזו‬ ‫בחודש אלול שערי שמים נפתחים‪ .‬בחודש אלול הקב"ה יוצא‬ ‫מלחמה ניטשת על כל כרטיס המהווה מתנת חיים‪ .‬אבל כיון‬ ‫כביכול מהארמון‪ .‬בימים הללו יש לנו הזדמנות נדירה להתקרב‬ ‫שהתאמצת והגעת עד לפה‪ ,‬אתן לך כרטיס אחד לרכבת‬ ‫לבורא יתברך‪ .‬אולם לשם כך עלינו לעשות את הצעד הראשון‬ ‫ההצלה‪ .‬לך לחיים טובים ולשלום'‪.‬‬ ‫ולהתקרב לקב"ה‪ .‬חודש אלול הוא ראשי תיבות 'אני לדודי‬ ‫ודודי לי'‪ .‬מכאן אנו למדים שקודם כל עלינו להתקרב לקב"ה‬ ‫רבי יצחק טוביה רץ בחזרה לראש הקהל של פעזינג ומסר לו‬ ‫בבחינת 'אני לדודי'‪ ,‬ואז הקב"ה יקרב אותנו בחזרה בבחינת‬ ‫את דבריו העגומים של ראש הקהל של פרשבורג‪ .‬לאחר מכן‬ ‫'ודודי לי'‪ .‬עלינו לנצל את ההזדמנות העומדת לפנינו בחודש‬ ‫הוא הלך לביתו והציג בפני הוריו את כרטיס החיים הנכסף‬ ‫אלול להתקרב לקב"ה‪ ,‬ואז הוא ישמע את קולנו ויזכה אותנו‬ ‫שקיבל מראש הקהל‪ .‬אביו ואמו ארזו את חפציו האישיים‬ ‫בדין‪.‬‬ ‫ונשקו על לחיו‪ ,‬כשבליבם הם מרגישים שזו הפרידה האחרונה‪.‬‬ ‫הלקח השני שלמדתי מאותו מאורע הוא לא להחמיץ את‬ ‫הם לא יזכו לראות עוד את בנם בעולם הזה‪ .‬יצחק טוביה נפרד‬ ‫ההזדמנות לבקש מהמלך‪ .‬אני שעמדתי מהצד בלי לעשות‬ ‫מהוריו‪ ,‬כשבאזניו מהדהדת קריאתה הנרגשת שלו אמו‪:‬‬ ‫דבר‪ ,‬לא זכיתי לפגוש את הורי לעולם‪ .‬תשע מאות תשעים‬ ‫'טוביל'ה תזכור שאתה יהודי! תזכור שיהודי צריך לעשות את‬ ‫ותשע הילדים והנערים‪ ,‬שהניחו למלך לחלוף על פניהם‪ ,‬נותרו‬ ‫רצון ה'!'‬ ‫יתומים לאחר שהוריהם נשרפו באושויץ ובטרבלינקה‪ .‬רק‬ ‫הנער שניצל את הרגע הנדיר וקפץ לכרכרת המלך‪ ,‬זכה לפגוש‬ ‫יצחק טוביה עלה על רכבת החיים והגיע ללונדון‪ .‬כעבור‬ ‫את הוריו ואת משפחתו ולהציל אותם ממוות בטוח‪.‬‬ ‫שבועיים לקחו את כל הילדים והנערים הפליטים לשדרה‬ ‫רחבה והעמידו אותם בשתי שורות ארוכות‪ .‬שורה אחת של‬ ‫עלינו להיזהר לא להחמיץ את ההזדמנות הנדירה הנקרית‬ ‫חמש מאות ילדים‪ ,‬ושורה שניה של חמש מאות נערים‪ .‬לאחר‬ ‫לפנינו בחודש אלול‪ .‬עלינו לנצל את הימים הקדושים הללו‬ ‫בהם המלך קרוב אלינו‪ ,‬להתקרב אליו ולהתחנן לפניו שיזכה‬ ‫המתנה ארוכה‪ ,‬הופיעה במקום כרכרה הדורה ובתוכה מלך‬ ‫אותנו בדין ויזכור אותנו לחיים טובים ולשלום'‪.‬‬ ‫אנגליה בכבודו ובעצמו‪ ,‬שביקש לראות את הילדים שהציל‬ ‫ממוות לחיים‪ .‬הכרכרה נסעה בין שתי השורות וכל הילדים‬ ‫(הפותח – דרשו)‬ ‫והנערים נופפו לשלום לאות תודה למלך שהציל את חייהם‪.‬‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫נציב השבוע‬ ‫נציב השבוע‬ ‫ידידינו עוז איש חי ורב פעלים העומד לימינינו בכל עת‬ ‫ידידינו עוז איש חי ורב פעלים העומד לימינינו בכל עת‬ ‫הרה"צ נחמן כהנא שליט"א‬ ‫הרב נחמן גנז הי"ו‬ ‫בן האדמו"ר מסערדנא שליט"א‬ ‫לנישואי הבת עב"ג החתן בהר"ר שלמה הי"ו‬ ‫להולדת הבן‬ ‫בן הרה"ג ישראל גרינברגר שליט"א דומ"צ ויזניץ‬ ‫יה"ר שירווה ממנו רוב נחת ותענוג דקדושה מכל יו"ח‬ ‫יה"ר שירווה ממנו רוב נחת ותענוג דקדושה מכל יו"ח‬ ‫א‪-‬ל‪-‬ו‪-‬ל ‪ -‬החודש זה בחינם‬ ‫הזעקתי את האחים שלי שיעמדו בחוץ‪ ,‬ולא יתנו להיכנס מחשש‬ ‫הרב אברהם פוקס מספר סיפור מדהים‪ ,‬שאירע עימו לפני מספר‬ ‫לסכנת נפשות‪ ,‬ועל כל אדם שיוצא יכניסו אחד בלבד במקומו‪.‬‬ ‫שנ ים‪ ,‬ובו לקח מאלף לחיינו‪ ,‬ובעיקר לחשיבות הזמן בעולם הזה‪,‬‬ ‫ברחוב נוצר תור של עשרות‪-‬עשרות של אנשים‪ ,‬כשעדיין לא‬ ‫או יותר נכון‪ ,‬ניצול הזמן והתעסקות בעיקר‪ ,‬שהם התורה‬ ‫הגיעה השעה שש בבוקר!‬ ‫והמצוות‪ ,‬שכל עוד נוכל לאסוף מהם בחיי חיותנו‪ ,‬כך נזכה לחיים‬ ‫אני מסתכל על המבוגר שבקצה החנות‪ ,‬כולו עסוק באמירת‬ ‫משמעותיים יותר ולברכת אלוקים‪ ,‬וביחוד בחודש הרחמים‬ ‫תהילים‪ ,‬כאילו הוא לא קשור בכלל לכל מה שקורה סביבו‪ .‬כבר‬ ‫והסליחות שלפנינו‪ ,‬וכך מספר הרב‪:‬‬ ‫בשעה שמונה וחצי הגעתי לסכום של שלושים אלף‪ ,‬וגם ככה לא‬ ‫נכנסתי לחנות מכולת בטבריה‪ ,‬חנות מוכרת וידועה באזור שבו‬ ‫השאירו הרבה בחנות‪ ,‬לכן פשוט סגרתי את החנות‬ ‫מתגורר ציבור יראי ה'‪ .‬המוכר‪ ,‬הינו יהודי שומר תורה ומצוות‬ ‫והלכתי הביתה‪ ,‬שמח מיום החופש שקיבלתי ומהמכירות הרבות‪.‬‬ ‫שפאותיו מתנוססות ברוח‪ ,‬על שולחנו במכולת מונחים ספרי‬ ‫לא! אני לא יו דע מי זה היה‪ ,‬ואם חשבת שהוא הונה אותי‪ ,‬דע לך‬ ‫הלכה פתוחים‪ ,‬שבהם הוא הוגה בין לקוח ללקוח‪ ,‬וכך הוא עושה‬ ‫שהחיוב של האשראי שלו כובד במלואו‪.‬‬ ‫בכל זמן פנוי שיש לו בעודו במכולת‪ ,‬דבר שאינו שגרתי למראה‪,‬‬ ‫מאז לא ראיתי אותו שוב‪ ,‬ולאחר השבת המשכתי לעבוד בחנות‬ ‫ובודאי שמעורר הערכה לראות בעל חנות מכולת הנוהג כך‪.‬‬ ‫ביום ראשון כרגיל‪ ,‬כשהקונים ניסו שוב את מזלם‪ ,‬אבל כמובן‬ ‫כשהגעתי‪ ,‬הוא היה עסוק בלספר סיפור ללקוחות הנמצאים‬ ‫שמעתה הקניה שבה להיות בתשלום‪.‬‬ ‫בחנות‪ .‬הוא כבר היה בסופו של הסיפור המעניין‪ ,‬ובעקבות‬ ‫הקונים התנהגו כסדרם‪ ,‬אבל אני? משום מה הסיפור הזה נתן לי‬ ‫ששמעתי את סופו המדהים‪ ,‬הדבר גרם לי לבקש ממנו שיספר את‬ ‫פרופורציות על כסף‪ .‬בהמשך הורדתי משעות העבודה והעברתי‬ ‫סיפורו בשנית‪ ,‬לטובת כל הנוכחים כמובן‪ ,‬ואני ביניהם‪.‬‬ ‫את אותן השעות לעבודת ה'‪ ,‬והיום‪ ,‬כמו שאתה רואה אותי‪ ,‬אני‬ ‫" חכה"‪ ,‬אמר לי רבי חיים המוכר החביב‪" ,‬חכה שידלדלו קצת‬ ‫לבוש בבגדים של בן תורה‪ ,‬ומוקף בספרים בהם אני לומד‪.‬‬ ‫הקונים ואוכל לספר לך בנחת‪ ,‬בינתיים שב וקח לך איזה ספר‬ ‫כך סיים רבי חיים את דבריו ופנה ללקוח הבא‪ ,‬בעוד אני נשאר‬ ‫ותעיין בו"‪ ,‬אמר תוך שהוא מחווה בידו על השולחן והמדף‬ ‫נפעם מהסיפור ומלא מחשבות‪.‬‬ ‫שלאחוריו‪ ,‬והוסיף ואמר‪" ,‬אל תראה אותי כמו שאני עכשיו"‪,‬‬ ‫חודש אלול‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות העומד בפתחינו‪ ,‬הוא ממש‬ ‫מתחיל חיים בסיפורו‪" ,‬פעם הייתי מכור לכסף‪ ,‬מחובר אליו‬ ‫כמו אותו תורם אלמוני‪ .‬תיקח‪ ,‬היום זה בחינם! חודש אלול מעניק‬ ‫באינפוזיה‪ .‬הייתי אמנם שומר תורה ומצוות‪ ,‬אבל פחות חזק בדת‪,‬‬ ‫לנו כוחות נפלאים‪ ,‬להשיג דברים שנראו בעבר קשים ובלתי‪-‬‬ ‫ובודאי שלא הייתי משקיע שעות ביממה על לימוד תורה‪ .‬הייתי‬ ‫אפשריים‪ ,‬חודש שיש בו קרבת ה' גדולה יותר מכל השנה‪ .‬הקב"ה‬ ‫פותח את החנות בארבע לפנות בוקר‪ ,‬וסוגר באחת עשרה בלילה‪,‬‬ ‫מצפה מאיתנו שננצל זאת‪ ,‬שנמלא את השקיות בשפע רוחני וכל‬ ‫כשאשתי מחליפה אותי לכמה שעות מנוחה בצהריים‪...".‬‬ ‫טוב – הרבה יותר משלושים אלף‪' ...‬אני לדודי ודודי לי'‪ .‬ככל‬ ‫הרב פוק ס תהה‪ ,‬למי אצה הדרך לקנות חלב ולחם בשעה‬ ‫שנתקרב לדודי – דודי יתקרב אלי‪ ,‬והחודש זה בחינם!‬ ‫מוקדמת כל כך‪ ,‬עונה לי חיים שתמיד ישנם אנשים‪ ,‬ולדוגמא בימי‬ ‫(פניני בית הלוי)‬ ‫שישי‪ ,‬כשהבעל קם לתפילת ותיקין‪ ,‬ישנן נשים שדואגות לכך‬ ‫שכאשר יחזור‪ ,‬רבים ממאכלי השבת כבר יהיו מבושלים‪ ,‬והן‬ ‫צריכות מצרכים מהמכולת כדי להשלים את צורכי השבת‪ ,‬ובכלל‬ ‫טבריה זו היא עיר של מטיילים ונופשים‪ ,‬ורבים שעברו ליד החנות‬ ‫בשעה מוקדמת‪ ,‬שמחו והופתעו לראותה פתוחה‪ ,‬וכך נכנסו לקנות‬ ‫בה מכל הבא ליד‪.‬‬ ‫ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו (כו‪ ,‬ז )‬ ‫עד כאן ההקדמה‪ ,‬ומכאן לסיפור‪ :‬זה קרה לפני כשנתיים‪ ,‬יום שישי‬ ‫בשם הרב הגאון חכם מנשה שלו זצ"ל‪ ,‬ששמע מבעל ה'בן‬ ‫בחמש בבוקר‪ .‬נכנס לחנות אדם מבוגר בעל מראה פשוט ביותר‪,‬‬ ‫כשספר תהילי ם בידו האחת‪ ,‬ובידו השניה כרטיס אשראי‪ .‬אנחנו‬ ‫איש חי' זי"ע‪ :‬משל לבן מלך שנשבה‪ .‬עמדו השובים‬ ‫מברכים אחד את השני בבוקר טוב‪ ,‬הוא הגיש לי את הכרטיס‪:‬‬ ‫והשחיתו את תואר פניו‪ ,‬כדי שלא יוכלו לזהותו כבן המלך‪.‬‬ ‫'תגהץ שלושים אלף שקל!'‪ ,‬אמר בפשטות ובנחישות‪' .‬כמה?'‪,‬‬ ‫הלך המלך מעיר לעיר וחיפש את בנו‪ .‬כשהגיע לעירם של‬ ‫שאלתי אותו בידיעה ברורה שלא שמעתי טוב‪ ,‬בעודי חושב מה‬ ‫השובים‪ ,‬ערך מסדר זיהוי של כל תושבי העיר‪ ,‬אך לא מצא‬ ‫מסתתר מאחורי בקשה תמוהה זו! אך התברר לי ששמעתי טוב‬ ‫את בנו‪ ,‬כי הושחת תוארו ‪ .‬כשפנה ללכת‪ ,‬החל הבן לצעוק‬ ‫מא ד‪' .‬שלושים אלף שקל!'‪ ,‬הוא חוזר ואומר‪ .‬לא הייתי רגיל כמובן‬ ‫בסכומים שכאלו‪,‬‬ ‫"אבא!" שמע המלך את קולו של בנו‪ ,‬זיהה אותו ומיד שחררו‬ ‫בודאי שלא בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬ועוד מבלי למסור שום מצרכים‬ ‫מן השבי‪ .‬למרות שמראה פניו השתנה‪ ,‬הקול נשאר אותו‬ ‫מהמכולת‪ ,‬הרי אני בסך הכל מנהל מכולת‪ ,‬ולא מגרש מכוניות‪.‬‬ ‫הקול ‪ .‬והנמשל‪ :‬הקב"ה שמע את קולם של ישראל במצרים‬ ‫לקחתי את הכרטיס ועשיתי כדבריו‪ ,‬וחיכיתי לאישור העסקה שמיד‬ ‫וגאל אותם‪ .‬ואף שירדו למ"ט שערי טומאה‪ ,‬עדיין הקול‬ ‫הגיע‪" .‬מה עכשיו? "‪ ,‬שאלתי אותו‪' .‬תראה'‪ ,‬הוא אומר לי‪' ,‬אני‬ ‫אשב על כסא בצד ואומר תהילים‪ ,‬ובזמן הזה כל מי שנכנס לחנות‬ ‫נשאר אותו הקול שהיה להם בתחילה ‪.‬‬ ‫לקנות מצרכים‪ ,‬תעשה לו חשבון‪ ,‬אבל לפני שתיקח ממנו כסף‪,‬‬ ‫(אור אביגדור)‬ ‫תאמר לו שהיום זה בחינם ואין צורך לשלם‪ ,‬מבלי לומר מדוע‪,‬‬ ‫וככה תמשיך עם הקונים עד שתגיע לסכום של שלושים אלף‪ .‬אבל‬ ‫אני מזהיר אותך! לא להסתכל לכיוון שלי‪ ,‬ובטח לא לומר שמישהו‬ ‫שילם עליהם‪ .‬פשוט תאמר שהיום זה בחינם וזהו!'‪ .‬הוא התיישב‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫בפינה ואמר תהילים בדבקות‪ ,‬כשהוא לא מרים את עיניו מספר‬ ‫התהילים‪.‬‬ ‫נציב השבוע‬ ‫לא עוברות כמה דקות‪ ,‬ונכנסת לקוחה ראשונה לחנות ועורכת‬ ‫ידידינו עוז איש חי ורב פעלים העומד לימינינו בכל עת‬ ‫קניות לשבת‪ .‬אני עורך לה חשבון ובסופו אני אומר לה כמוסכם‪,‬‬ ‫הרה"צ ברוך הלברשטאם שליט"א‬ ‫'היום זה בחינם!'‪ .‬היא הביטה בי וניסתה להבין את פשר הדברים ‪,‬‬ ‫אב"ד גארליץ‬ ‫ואני חזרתי שוב על דבריי‪ .‬היא ארזה את קניותיה ויצאה מהחנות‪,‬‬ ‫כשחיוך על פניה ורגשות תודה נשלחים לעברי‪ .‬לקוח נוסף נכנס‪,‬‬ ‫להולדת הבת‬ ‫וגם לו אני אומר לאחר החשבון‪' ,‬היום זה בחינם'‪ .‬לא תאמין למה‬ ‫יה"ר שירווה ממנו רוב נחת ותענוג דקדושה מכל יו"ח‬ ‫שקרה בהמשך! תוך רבע שעה החנות התמלאה בלקוחות‪.‬‬ ‫הגה״ק רבי חיים מבריסק זי״ע בעודו צעיר לימים‪ ,‬שימש כר״מ‬ ‫אחת הסגולות המפורסמות לזכות בדין היא לדון את חברו לכף‬ ‫בישיבתו המפורסמת של הנצי״ב מוולוז׳ין זי״ע‪ ,‬ובתקופה‬ ‫זכות‪ ,‬כי הרי במידה שאדם מודד מודדין לו‪ ,‬ואם הוא דן את חברו‬ ‫ההיא‪ ,‬התנכלה הממשלה ללומדי התורה והחליטה להגביל את‬ ‫לכף זכות‪ ,‬גם מן השמים ידונו אותו לכף זכות‪ .‬ואם חלילה להיפך‪,‬‬ ‫מספר התלמידים בישיבה‪ ,‬כשרק מאתיים מהם הורשו לשהות‬ ‫ה' ירחם‪.‬‬ ‫בהיכל הישיבה ותו לא‪ ,‬והכל ידעו שעבירה על חוק ממשלתי‬ ‫סיפור מזעזע שהופיע בעלון כף זכות‪ ,‬המובא בקובץ גיליונות‪,‬‬ ‫זה כרוכה בעונש חמור‪ .‬ולמרות זאת המשיכו כל הבחורים‬ ‫מלמדנו כמה צריך להיזהר בכך‪ ,‬ואף פעם אדם לא יכול להיות‬ ‫בטוח שהפרשנות שלו למה שהוא רואה היא האמת ואין בלתה‪.‬‬ ‫(הרבה יותר ממאתיים) ללמוד בישיבה ולשהות בין כתליה‪.‬‬ ‫הסיפור היה לפני שנים‪ ,‬בילד שהתחיל להביא כסף מזומן‪,‬‬ ‫כאשר היה מגיע מפקח מטעם הממשלה לבדוק האם מקפידים‬ ‫והחברים שלו שמו לב שהוא התחיל לקנות הרבה ממתקים והיה‬ ‫בוולוז׳ין על קיום הצו‪ ,‬שלשלו לידיו שלמונים הגונים והמפקח‬ ‫מחלק מהם לחברים‪ ,‬וכשהיו שואלים אותו‪ :‬מאיפה יש לך את כל‬ ‫דיווח לממונים עליו שהישיבה עושה כמצווה עליה‪...‬‬ ‫הכסף? היה אומר‪ :‬מצאתי‪ ,‬מילא יום אחד מצאת‪ ,‬אני שומע‪ ,‬אבל‬ ‫אבל‪ ,‬יום אחד הודיע השר הממונה שברצונו להגיע בעצמו‬ ‫למצוא כל יום זה נראה קצת מוזר‪.‬‬ ‫להיכל הישיבה ולבדוק את העניינים מקרוב‪ .‬עכשיו היה ברור‬ ‫הילדים סיפרו להנהלה ויום אחד המנהל ניגש אליו‪ ,‬ושאל אותו‪:‬‬ ‫שיש לנקוט בדרך אחרת‪ ,‬שכן לא הרי פקיד זוטר כהרי השר‬ ‫מאיפה יש לך את כל הכסף? אמר לו הילד את אותם התירוצים‬ ‫בעצמו ובכבודו‪ ,‬אותו אסור כמובן לשחד בממון‪ ...‬ההנהלה לא‬ ‫הידועים‪ :‬מצאתי או חסכתי‪ ,‬המנהל פנה לר' אריה לוין זצ"ל שהיה‬ ‫ידעה לשית עצות בנפשה‪ ,‬אבל ר' חיים בריסקע'ר‪ ,‬שכאמור‬ ‫מבין גדול בחינוך והיה הדמות התורנית שלהם‪ ,‬ר' אריה לוין ידע‬ ‫בגיל צעיר מאוד כבר התמנה לר״מ בישיבת וולוז'ין‪ ,‬ניגש אל‬ ‫שאם הוא יבוא אליו ויצעק עליו או יאשים אותו הוא לא יגיע‬ ‫הנצי״ב ואמר לו‪ :‬יניח לי ראש הישיבה לסדר את העניינים על‬ ‫לתוצאות טובות‪.‬‬ ‫הוא קרא לילד לחדרו וכשנכנס הילד‪ ,‬הוא קיבל אותו במאור פנים‪,‬‬ ‫הצד הטוב ביותר‪ ,‬ובעז״ה תבוא הישועה במהרה‪.‬‬ ‫והרעיף עליו חום ואהבה‪ ,‬וגרם לו להרגיש שהוא מאמין בו‪ ,‬ואמר‬ ‫הרבה ברירות לא עמדו בפני הנהלת הישיבה ולכן הסכים‬ ‫לו‪ :‬אני יודע שאתה לא מסוגל להוציא דבר שקר מהפה שלך‪ ,‬ועוד‬ ‫הנצי״ב להצעתו של הגר״ח‪ ,‬ונתן לו הסכמה לבקשתו‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫דבר שכסף זה משהו שכולם רוצים וגם אני רוצה‪ ,‬ולכולנו יש‬ ‫כאשר הגיע השר להיכל הישיבה‪ ,‬ביקש ר' חיים מאנשי‬ ‫חולשה לכסף‪ ,‬וכולנו מורים היתר לעצמנו להשיג את הכסף‬ ‫הפמליה להתקבל לראיון אצל השר‪ .‬באותו יום שרר מזג אוויר‬ ‫ולפעמים גם באיסור‪ .‬ואם תגלה לי מאיפה לקחת אני ימחל לך‪,‬‬ ‫קייצי‪ ,‬אבל הגר״ח‪ ,‬בהיכנסו אל השר‪ ,‬עטה על עצמו לא מעיל‬ ‫וכמו שכתוב‪" :‬ומודה ועוזב ירוחם" [משלי כ'ח י'ג]‪.‬‬ ‫חורף אחד אלא מעיל על מעיל‪ ,‬וכולו מכוסה בגדי חורף חמים‪.‬‬ ‫אמר לו הילד‪ :‬אני לוקח מהארנק של אבא שלי‪ ,‬ר' אריה התפלא‪:‬‬ ‫כשראה אותו השר‪ ,‬מיד שאלו‪ :‬מה קרה? מדוע הינך לבוש‬ ‫איך האבא לא יודע מה קורה עם הארנק שלו? וכמה יש לו? והרי‬ ‫לא מדובר בסכומים קטנים?‬ ‫בבגדים אלה? השיב לו הגר״ח‪ :‬״תראה‪ ,‬אדוני השר‪ ,‬סבתא‬ ‫ר' אריה קרא לאבא וסיפר לו‪ ,‬והנה כאשר האבא שמע שהבן לקח‬ ‫שלי ניגלתה אליי אמש בחלום הלילה ואמרה לי שהיום יירד‬ ‫לו סכומי כסף מהארנק‪ ,‬הוא השתטח על הרצפה‪ ,‬וצעק‪ :‬אוי לי‪,‬‬ ‫בחוצות״‪...‬‬ ‫תישוב‬ ‫זלעפות‬ ‫ורוח‬ ‫עז‬ ‫גשם‬ ‫הרגתי את חמותי!!! והתחיל לבכות‪ ,‬הרב לא הבין מה עובר עליו‬ ‫השר החל לגחך למשמע הדברים‪ ,‬ואז אמר לו ר' חיים‪ :‬״מה‬ ‫וחיכה שירגע‪ ,‬ואז שאל אותו‪ :‬מה הקשר ????‬ ‫אתה צוחק? אני מוכן להתערב עימך על סך חמש מאות רובל‬ ‫אמר אותו אבא לרב‪ :‬שבזמן האחרון‪ ,‬הוא שם לב שנעלמים לו‬ ‫אמרה״!‬ ‫שלי‬ ‫שסבתא‬ ‫כפי‬ ‫גשם‬ ‫יירד‬ ‫שהיום‬ ‫סכומי כסף לא קטנים‪ ,‬והוא אמר לאשתו שהאדם היחיד שיכול‬ ‫ואכן‪ ,‬השניים התערבו‪ .‬ומה אתם חושבים? ‪ -‬ירד גשם באותו‬ ‫לקחת להם כסף זו חמותו שהיתה גרה אצלם‪ ,‬בבן שלהם הם לא‬ ‫יום? כמובן שלא‪...‬‬ ‫חלמו לחשוד‪ ,‬כי הוא צדיק והוא לא יעשה כזה דבר‪ ,‬ואחרי כמה‬ ‫ואז בא ר' חיים לשלם לשר את סכום הכסף שעליו התערבו‪.‬‬ ‫פעמים הוא אמר לאשתו שתדבר עם חמותו‪ ,‬וחמותו אמרה שחס‬ ‫ושלום שהיא תעשה כזה דבר‪ ,‬ועוד שהם מארחים אותה‪ ,‬וודאי‬ ‫ובתוך המעטפה הוסיף לו על הסכום שנקבע מראש עוד כהנה‬ ‫שהיא לא תעשה כזה דבר‪.‬‬ ‫וכהנה‪ ,‬כשהוא נותן לשר להבין שאת היתרה מוסיפה לו‬ ‫ואחרי שראה שזה ממשיך‪ ,‬אמר לאשתו‪ :‬או אני או היא‪ ,‬אני לא‬ ‫הנהלת הישיבה‪...‬‬ ‫יכול להמשיך ככה‪ ,‬ובלית ברירה הם שלחו אותה לבית אבות‪ ,‬ויום‬ ‫לא עבר זמן קצר מאז שקיבל את הכסף לידיו‪ ,‬וגם השר יצא‬ ‫אחרי ששלחו אותה‪ ,‬מהצער שהיא חוותה היא נפטרה!!!‬ ‫בהודעה רשמית מטעם המשרד הממשלתי בראשו הוא עומד‬ ‫מסתבר שחשדו בה לחינם‪ ,‬ובגלל זה שלחו אותה לבית אבות‪,‬‬ ‫שבישיבת וולוז׳ין אין יותר ממאתיים תלמידים‪!...‬‬ ‫והיא מהצער נפטרה‪ ,‬ולכל זה גרם הילד בגניבה שלו‪ ,‬והוא לא‬ ‫מיד לאחר מכן התאספו כולם אצל הגר״ח ואמרו לו‬ ‫יודע ולא חולם מה הוא עשה במעשה שלו‪ ,‬שהוא גרם למוות של‬ ‫בהתפעלות‪ :‬איך הצלחת לעשות זאת? ענה להם הגר״ח ואמר‪:‬‬ ‫הסבתא שלו במו ידיו…‬ ‫שכאשר שמע שהשר עצמו אמור להגיע לישיבה‪ ,‬הוגיע את‬ ‫לפעמים‪ ,‬מעשה עבירה קטן מחריב עולמות‪ ,‬ואנחנו לא מבינים‬ ‫מה עשינו‪ ,‬וכן להיפך כל מעשה קטן יכול לבנות עולמות‪.‬‬ ‫מוחו בשאלה כיצד ניתן יהיה בכל אופן לשחד גם אותו בממון‪,‬‬ ‫והמדהים‪ ,‬שרואים כאן‪ ,‬עד כמה חשוב ללמד כף זכות‪ ,‬ולא להיות‬ ‫ואז העלה את הרעיון המפוקח להתערב איתו על דבר כזה‬ ‫פזיז ולחשוד באנשים‪ ,‬כיון שזה יכול להרוג אנשים‪ ,‬ואחרי שדבר‬ ‫שיאלץ אותו‪ ,‬את ר' חיים‪ ,‬לשלשל כסף ‪ -‬שלא בתורת שוחד ‪-‬‬ ‫כזה קורה‪ ,‬שום דבר לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור‪ ,‬והרב‬ ‫לידיו של איש השלטון‪ ,‬ומשיגיעו ה'מצלצלים' לכיסו‪ ,‬תהיה כבר‬ ‫אמר לו שיעלה לקברה‪ ,‬ויבקש ממנה סליחה! בנוכחות עשרה‬ ‫אפשרות להוסיף עוד ועוד‪ ,‬ולרמוז באוזנו שהישיבה היא זו‬ ‫אנשים‪.‬איי‪ ,‬איי‪ ,‬איי… כמה צריך לדון לכף זכות!!! ולמה דווקא‬ ‫המצלצלין‪...‬‬ ‫את‬ ‫לו‬ ‫המעניקה‬ ‫כף????? יש את הכף של הנעליים‪ ,‬שאם הנעל לא נכנסת‬ ‫כך ראו כולם את הפסוק הנ״ל מתקיים ‪ -‬״וראו כל עמי הארץ כי‬ ‫בקלות‪ ,‬אז בעזרת הכף מכניסים אותה‪ ,‬אותו הדבר צריך ללמד‬ ‫שם ה' נקרא עליך‪ ,‬ולכן ויראו ממך‪ ,‬כי אדם שמתנהג בתורה‬ ‫כף זכות‪ ,‬גם אם זה לא מסתדר בקלות‪ ,‬אז נתאמץ להכניס עם‬ ‫ויר״ש אז הקב״ה נותן לו פיקחות מיוחדת בכדי שגם הגוי‬ ‫הכף…וזה יסתדר…‬ ‫הרשע ביותר יתמוסס מפניו‪...‬‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ק משה אריה זי"ע‬ ‫הרה"ק אורי זי"ע‬ ‫הרה"ח ר' אברהם וועג ז"ל‬ ‫בהרה"ק ישראל זי"ע‬ ‫בהרה"ק פנחס זי"ע‬ ‫בהר"ר חיים ישראל ברוך ז"ל‬ ‫גאב"ד העדה החרדית ירושלים‬ ‫השרף מסטרעליסק‬ ‫נלב"ע אור לי"ב אלול תשפ"ד‬ ‫נלב"ע כ' אלול תשנ"ו‬ ‫נלב"ע כ"ג אלול תקפ"ו‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ‬ ‫בספר אמונה שלימה וילך הביא סיפור על השגחה פרטית על אדם‬ ‫רבי אברהם דב מאבריטש‪ ,‬ה"בת עין" מז'יטומיר‪ ,‬נהג להכניס‬ ‫שרצה מאוד לשוב בתשובה מגזל שגזל והקב"ה היה בעזרו לסייעו‬ ‫לביתו כל שד"ר מארץ הקודש והיה מבקש מהם לספר בשבחה‬ ‫בכך באופן מופלא‪.‬‬ ‫של ארץ ישראל‪ .‬ויהי היום‪ ,‬הגיע שד"ר מכובד למראה שהתארח‬ ‫ומעשה שהיה‪ :‬היה בחור אחד שקצת ירד מהדרך‪ .‬כשגדל והגיע‬ ‫בשבת אצל ה"בת עין" וכמובן שבסעודה הפליג לספר בשבחה של‬ ‫לגיל ‪ 21‬טס לאוסטרליה ועבד שם אצל אדם יהודי שהיתה לו‬ ‫הארץ וכל כמה שהוסיף לספר הפציר רבי אברהם דב שיספר עוד‪,‬‬ ‫חברה גדולה‪ .‬הוא עבד בתור נהג משאית‪ ,‬ובכל פעם שהוא נדרש‬ ‫על ירושלים‪ ,‬על מקום המקדש ועל שאר ערי הקודש‪ .‬השד"ר‬ ‫להוריד כמות מסוימת של סחורה במקום מסוים‪ ,‬היה ל״ע מפריש‬ ‫שכבר סיפר בהרחבה ובדברי מליצה וכל סיפור ומעשה על הארץ‬ ‫לעצמו ׳מעשר׳ ממנה‪ .‬במילים אחרות הוא היה לוקח חלק‬ ‫ואנשיה שזכר כבר סיפר בהרחבה יתירה‪ ,‬נענה ואמר "ארץ‬ ‫מהסחורה לעצמו ומוכר לאחר מכן את הסחורה שנותרה בידו‪ ,‬כדי‬ ‫ישראל כה נפלאה היא עד שאין אבניה אבנים רגילות אלא‬ ‫שתהיה לו עוד ״הכנסה צדדית״‪ ,‬הוא לא הרגיש במעשיו הנלוזים‬ ‫מרגליות הן"‪.‬‬ ‫עבירה כלשהי אלא הצדיק את מעשיו בעובדה שבעל הבית לא‬ ‫לאחר אותה שבת החליט ה"בת עין" לעלות לארץ ישראל ולמלא‬ ‫שילם לו כראוי ולכן מן הדין צודק הוא ומשלים את פרנסתו‪ .‬וכך‬ ‫סוף סוף את תשוקת ליבו הטהורה‪ .‬אומר ועושה‪ .‬למרות קשיי‬ ‫נהג במשך שנים ארוכות‪.‬‬ ‫הדרך והטלטולים קם ועלה לארץ הקודש‪.‬‬ ‫עברו שנים והוא החליט לחזור ארצה‪ .‬עם הזמן התחזק בדרך‬ ‫לאחר שהות זמן‪ ,‬פגש באותו שד"ר‪ .‬פנה אליו ה"בת עין" ואמר‬ ‫האמת ונעשה בעל תשובה גמור‪ ,‬ולאחר שעשה חשבון נפש הבין‬ ‫"יש לי קפידא עליך‪ .‬עליתי לארץ וזכיתי לראות בטובה וחשתי‬ ‫את גודל מעשיו וחטאיו‪ ,‬והבין שכעת הוא חייב לשלם על מה‬ ‫שאכן עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה‪ ,‬איני‬ ‫שהוא גנב ממנו כל השנים‪ ,‬ומי יודע‪ ,‬אולי הוא יצטרך לחזור אפילו‬ ‫שובע מלהביט ולהרגיש את ארץ ישראל‪ ,‬אך דבר אחד בדבריך‬ ‫בגלגול‪ .‬הוא החליט שהוא יעשה ככל יכולתו כדי להשיג את בעל ‪-‬‬ ‫אינו נכון‪ ,‬מה שאמרת שאבני הארץ כמרגליות והנה אבניה ככל‬ ‫הבית‪ .‬הוא התקשר לחברה שעבד בה באוסטרליה‪ ,‬אולם למגינת‬ ‫האבנים"‪.‬‬ ‫ליבו הסתבר כי החברה נסגרה וכבר לא הייתה קיימת‪ .‬אותו אדם‬ ‫אמר לו השד"ר "אבני הארץ נוצצות כמרגליות אך לא כל אחד‬ ‫התבגר ומאחר ובניו לא המשיכו את דרכו במפעל‪ ,‬נאלץ הוא‬ ‫זוכה לראות"‪.‬‬ ‫לסגור את העסק הרווחי‪.‬‬ ‫מששמע זאת ה"בת עין" נסגר מיד בחדרו ושפך ליבו בדמעות‬ ‫על אף העובדה שניסה בכל יכולתו להתחקות אחר מיקומו של‬ ‫לפני הקב"ה שיהיה הוא מן הזוכים לראות‪.‬‬ ‫בעל הבית‪ ,‬כל מאמציו עלו בתוהו‪ .‬למעשה הוא התייאש מלהשיגו‬ ‫לאחר זמן מה‪ ,‬זימן אליו את בני חבורתו לסעודה ולנוכח תמיהתם‬ ‫ומאחר והבין כי לא יוכל לאתר את בעל המפעל ממנו גנב על מנת‬ ‫לשם מה סעודה בסתם יום של חול‪ ,‬הסביר להם "היום זיכני‬ ‫להשיב לו את כספו‪ ,‬הוא הלך להיוועץ ברבו ושאל אותו מה עליו‬ ‫הבורא לראות שאכן אבני ארץ הקודש מאירות כמרגליות וגם מי‬ ‫לעשות? השיב לו הרב כי במקרה מעין זה בהלכה יש ׳פתרון'‬ ‫שאינו זוכה לראות שיידע שאין החיסרון אלא בו ולא בארץ"‪.‬‬ ‫שאפשר לעשות במקרים מסוימים מעין אלו שבהם לא ניתן לאתר‬ ‫הפרשה פותחת במילים " וְהָ יָה‪ ,‬כִ י– ָתבֹוא אֶ ל–הָ אָ ֶרץ" אומר ה"אור‬ ‫את אותו אדם שחייבים לו‪ ,‬והפתרון הוא לעשות ״צורכי רבים״‪ .‬אך‬ ‫החיים הקדוש" אין והיה‪ ,‬אלא לשון שמחה כי אין לו לאדם לשמוח‬ ‫צריך בית דין שיקבע זאת… ונדרשים לו שבועיים ימים בשביל‬ ‫אלא בישיבת הארץ‪ .‬ומביא בספר "מעינות הנצח" על רבי אברהם‬ ‫לארגן‪ .‬ולכן אמר לו שישוב אליו בעוד שבועיים ואז ידונו אותו בית‬ ‫יעקב מסדיגורה שכאשר עלה לארץ ישראל טעה בקידוש של ראש‬ ‫הדין ויחליטו בעניינו‪.‬‬ ‫השנה ואמר "זמן שמחתנו" ואחר כך אמר לחסידיו שבאמת אין זו‬ ‫הוא יצא מבית הרב‪ ,‬התחיל להגיד פרקי תהילים בדמעות ואמר‪:‬‬ ‫טעות כל כך גדולה "וכי יש שמחה גדולה יותר מלישב בארץ‬ ‫״ריבונו של עולם‪ ,‬תעזור לי לתקן את חטאיי!״ לאחר שבוע ימים‪,‬‬ ‫ישראל"?‬ ‫הוא מספר כי הלך ברחוב שטראוס בירושלים ומולו הוא רואה את‬ ‫אותו בעל מפעל מאוסטרליה! הוא נדהם‪ ,‬ומיד רץ אליו ושאל אותו‪:‬‬ ‫״מה אתה עושה כאן?״ ובעל המפעל משיב לתדהמתו‪ :‬״תאמין לי‬ ‫שגם אני לא יודע‪ ,‬אבל לפני שבוע נכנס לי רעיון בראש‪ .‬אמרתי‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫לעצמי שאני כבר אדם מבוגר‪ ,‬מי יודע מתי יגיע יומי וטרם הייתי‬ ‫בכותל המערבי‪ .‬ורציתי לזכות ולבוא לפחות פעם אחת לכותל‬ ‫נציב השבוע‬ ‫המערבי‪ .‬אז באתי ליומיים בלבד‪ ,‬אתמול בערב נחתתי ומחר אני‬ ‫ידידינו עוז איש חי ורב פעלים העומד לימינינו בכל עת‬ ‫כבר חוזר״‪.‬‬ ‫הרה"ג משה שוורץ שליט"א‬ ‫מיודענו התרגש מאד ואמר לו‪ :‬״תשמע‪ ,‬זה לא מקרה‪ ,‬הקב״ה‬ ‫רב קהל חסידים צפון ב"ב ור"מ אור החיים‬ ‫שלח אותך בשבילי‪ ,‬מה הסיכוי שאפגוש אותך כאן בירושלים‬ ‫לשמחת נישואי הבת עב"ג בשעטומ"צ‬ ‫באמצע הרחוב‪ ,‬בתוך הזמן הקצר שהקצבת לביקורך‪ .‬אם הייתי‬ ‫יה"ר שירווה ממנו רוב נחת ותענוג דקדושה מכל יו"ח‬ ‫מפספס בדקה את הדרך לא הייתי רואה אותך‪ ,‬הרי זו השגחה‬ ‫עליונה מכוונת!" ואז בדמעות שליש הוא סיפר לו שהוא גזל אותו‬ ‫במשך שנים וביקש לשלם לו על כל הנזק שגרם לו והוא ניסה‬ ‫מקוה ישראל מושיעו בעת צרה‬ ‫לאתרו ללא הצלחה‪ ,‬ובדיוק שבוע לפני כן התפלל מעומק לבו למי‬ ‫שאמר והיה העולם שיעזור לו לתקן את מעשיו‪ ,‬בדיוק באותו זמן‬ ‫גם אני קבלתי ע"ע לאור קריאת‬ ‫שבהם עלו ההרהורים בלבו של בעל‪ -‬המפעל לשעבר להגיע‬ ‫מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫לכותל המערבי‪.‬‬ ‫להוסיף‬ ‫לשמע דברים אלו אמר לו הזקן‪ :‬״תראה‪ ,‬אני לא צריך כסף‪ .‬ב״ה‬ ‫טבילה במקוה‬ ‫הקב״ה חנן אותי ויש לי הרבה‪ .‬אני מוותר לך ומוחל לך בכל ליבי‬ ‫על כל הגזלות שלקחת ממני‪ ,‬לך לשלום ‪.‬מיד הוא ניגש לבית הרב‬ ‫לביטול גזירת הגיוס מלומדי התורה‬ ‫והשב שופטינו כראשונה ויועצינו כבתחילה‬ ‫ואמר לו‪ ,‬כבר לא צריך בית דין‪ ,‬הקב״ה כבר עזר לי״‪.‬‬ ‫אהרן מיכאל בן שפרה רחל‬ ‫(לבית התורני)‬