gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  551‬כי תבוא ‪ ‬התשפ"ו‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫(כ"ט ג')‬ ‫"וְ ֹֽלא־נָ ַתן ה' לָ כ ֶ֥ם לֵ ב לָ ַ ַ֔ד ַעת וְ ֵע ַינֶ֥יִ ם ִל ְר ֖אות וְ ָאזְ ַ ַ֣ניִ ם ִל ְש ֹ֑מ ַע ַע֖ד ַה ֶ֥יום ַהֹֽזה"‬ ‫איך יהיה מקום לבני לוי לטעון שמשה השליט את בני‬ ‫לוי על התורה ורק להם ניתנה‪ :‬והלא כל השבטים‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫כלת"וישראל?‬ ‫לעיני ירושלים‬ ‫יוסף"‬ ‫"כרם‬ ‫מחה"ס‬ ‫ומצוותיה‬ ‫שליט"א‬ ‫לצעירים מצטיינים‬ ‫טוב‬ ‫סימן‬ ‫חי‬ ‫התורה‬ ‫יוסף‬ ‫"אור התורה" ליומי דפגרא‬ ‫רבי‬ ‫את‬ ‫מאת הצב"י‬ ‫ישיבת המתמידים‬ ‫קיבלו ראש‬ ‫יישוב א' ‪ -‬תורת הפלפול והחריפות בתורה‬ ‫הנה רש"י מפרש כוונת הכתוב שלא נתן ה' להם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים‬ ‫נראה ליישב בס"ד עפמ"ש רבותינו ז"ל במסכת נדרים (לח‪ ,).‬שמשה רבינו נצטווה‬ ‫לשמוע עד היום הזה‪ ,‬שהוא יום פטירתו‪ ,‬וקשה שלא יתכן לומר שלא היה להם‬ ‫ללמד את התורה וליתנה לכל ישראל שנא' "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד‬ ‫דעת להבין את האותות והמופתים כפשט הכתוב‪ ,‬שהרי ראו והבינו את הניסים‬ ‫אתכם"‪ ,‬ועוד נאמר‪" :‬ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלהי"‪,‬‬ ‫והנפלאות שנעשו להם ביציאת מצרים‪ ,‬ומה נשתה היום הזה?‬ ‫וכן נאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"‪ .‬אבל את הפלפול בתורה‪ ,‬לא ניתנה‬ ‫ומבאר רש"י הקדוש‪ :‬שמעתי שאותו היום שנתן משה רבינו ספר התורה לבני לוי‪,‬‬ ‫אלא למשה ולזרעו‪ ,‬שנא' "כתוב לך"‪" ,‬פסול לך"‪ ,‬מה פסולתן שלך אף כתבן שלך‪,‬‬ ‫כמו שכתוב (לקמן ל"א‪ ,‬ט') "ויתנה אל הכהנים בני לוי"‪ ,‬באו כל ישראל לפני משה‬ ‫ומשה רבינו נהג בה טובת עין ונתנה לישראל‪ ,‬ועליו הכתוב אומר‪" :‬טוב עין הוא‬ ‫ואמרו לו‪ :‬משה רבינו‪ ,‬אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו‪ ,‬ומה אתה‬ ‫יבורך כי נתן מלחמו לדל"‪ ,‬ואין טוב אלא משה שנא' "ותרא אותו כי טוב הוא"‪ ,‬ואין‬ ‫משליט את בני שבטך עליה‪ ,‬ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה התורה‪ ,‬ורק לנו‬ ‫לחם אלא תורה‪ ,‬דכתיב "לכו לחמו בלחמי"‪ ,‬ואין דל אלא ישראל שנא' "וידל‬ ‫נתנה! ושמח משה על הדבר! והיינו לפי שראה בזה רצונם וחביבותם לתורה‪ ,‬ועל‬ ‫ישראל עד מאד" (הרא"ש)‪ .‬ופירש רש"י‪" ,‬פלפול"‪ :‬להבין דבר מתוך דבר‪ ,‬והתוספות‬ ‫זאת אמר להם‪" :‬היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך" (לעיל כ"ז‪ ,‬ט')‪ ,‬כלומר היום הזה‬ ‫פירשו‪ :‬שיטת חריפות והבינה‪ ,‬והוסיף רבינו הרא"ש‪ ,‬כל החכמה והשכל רמוזים‬ ‫הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום ברוך הוא‪ .‬ומעתה זהו כוונת אומרו ולא נתן ה'‬ ‫בכתב התורה בצורות האותיות‪ ,‬וזה ניתן למשה רבינו‪ ,‬והוא נהג בה טובת עין ונתנה‬ ‫לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה‪ ,‬שהיום הזה קיבלו לב‬ ‫לישראל‪ .‬וכתב עוד השטמ"ק בשם הרי"ץ‪ ,‬שהכוונה להבנת הדברים הסודיים‬ ‫חדש לאהבת ודביקות וחביבות התורה‪ ,‬ועל זה בא אומרו‪" :‬היום הזה נהיית לעם"‪.‬‬ ‫וטעמי התורה המכוסים והעמוקים‪ ,‬עמוק עמוק עמוק מי ימצאם‪ ,‬שמשה רבינו‬ ‫וצע"ג איך באו כל ישראל למשה בטענה‪ ,‬שיאמרו להם יום מחר לא לכם נתנה‬ ‫היתה מעלתו גדולה ממעלת כל בריה‪ ,‬והפשיט צורתו מהחומר והשיג השגה‬ ‫התורה‪ ,‬והלא התורה נתנה לכל שבטי ישראל לעיני כולם‪ ,‬באותות ומופתים‪,‬‬ ‫גדולה שאין למעלה ממנה‪ ,‬ולזרעו אחריו אע"פ שלא הגיעו למעלתו‪ ,‬בזכותו נתן‬ ‫בקולות וברקים‪ ,‬ועוד שכפה הקב"ה עליהם הר כגיגית לקבל את התורה‪ ,‬ועדות זו‬ ‫להם‪ ,‬במתנה‪ .‬ואע"פ שהשי"ת לא ציוה לו לגלות להם‪ ,‬כי אינן ניתנים אלא‬ ‫נמסר מדור לדור‪ ,‬ואיך אפשר להכחישו‪ ,‬וכמ"ש רבינו הרמב"ם (פ"ח יסוה"ת ה"א)‬ ‫לשרידים אשר ה' קורא‪ ,‬אפ"ה משה רבינו לא רצה ליטול לעצמו עטרה זו של‬ ‫לעניין יסוד האמונה‪ ,‬ז"ל‪" :‬משה רבינו לא האמינו בו מפני האותות שעשה‪,‬‬ ‫פינות התורה וסודותיה‪ ,‬ובטובת עין גילה לראויים לכך‪.‬‬ ‫שהמאמין על פי אותות יש בליבו דופי‪ ,‬שאפשר שיעשה בלט וכישוף‪ ,‬אלא כל‬ ‫ומעתה יבוא פירוש הכתוב כאן על נכון כמין חומר‪ ,‬ודברי רש"י עולים על נס‬ ‫האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם‪ ,‬והאמינו בו במעמד הר סיני!‬ ‫ככפתור ופרח‪ ,‬שבאו כל ישראל בטענה לפני משה רבינו ואמרו לו‪ :‬משה רבינו‪ ,‬אף‬ ‫שענינו ראו ולא זר‪ ,‬ואוזנינו שמעו ולא אחר‪ ,‬את האש והקולות והלפידים‪ ,‬והוא‬ ‫אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו‪ ,‬ומה אתה משליט את בני שבטך‬ ‫ניגש אל הערפל והקול מדבר אליו‪ ,‬ואנו שומעים"‪ .‬וכותב עוד‪ :‬כך משה רבינו כל‬ ‫עליה ליתן רק להם את הפלפול והחריפות בתורה‪ ,‬להבין דבר מתוך דבר ולהשכיל‬ ‫ישראל עדים לו אחר מעמד הר סיני ואינו צריך לעשות להם אות‪ .‬אמור מעתה‪,‬‬ ‫עומק וסודות התורה‪ ,‬ויאמרו לנו יום מחר‪ :‬לא לכם נתנה הפלפול בתורה‪ ,‬אלא רק‬ ‫הרי עינינו ראו ואוזנינו שמעו ולא זר‪ ,‬שנתנה תורה לכל שבטי ישראל‪ ,‬והכל נצטוו‬ ‫לנו נתנה!‬ ‫בה? ועוד הרי מקראות רבות מוכיחות שכל ישראל נצטוו בקיום המצוות? ועוד‬ ‫ושמח משה רבינו על הדבר הזה‪ ,‬לפי שראה בזה רצונם וחביבותם לתורה‪ ,‬במה‬ ‫הלא הרבה מצוו ת שייכים רק לישראל כגון לפדות בכורים וליתן תרומות‬ ‫שביקשו הפלפול בתורה‪ ,‬ועל זה אמר להם‪" :‬היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך"‪,‬‬ ‫ומעשרות? וא"כ איך השבטים יוכלו לבוא בעתיד בטענה זו שניתנה התורה רק‬ ‫ומכח טענה ובקשה זו‪ ,‬באותה שעה נתן לכל ישראל במתנה את הפלפול בתורה‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬ומדוע משה רבינו קיבל טענתם וכל כך התחבבו בעיניו על טענה זו?‬ ‫יישוב ב'‬ ‫יישוב א'‬ ‫במתנה שלא ליטול עליה שכר‬ ‫תורת הפלפול והחריפות בתורה‬ ‫תורה‪ ,‬רק‬ ‫לאלפיעל לימוד‬ ‫המנויים‪:‬‬ ‫שנוטלין שכר‬ ‫במקוםחינם‬ ‫עי"ל עפמ"ש במסכת נדרים (לז‪ ).‬שאפילו‬ ‫להצטרפות‬ ‫מסכת נדרים (לח‪ ,).‬שמשה רבינו נצטווה‬‫המחבר‪:‬‬ ‫ספרי‬ ‫רבותינו ז"ל ב‬ ‫לרכישת‬ ‫עפמ"ש‬ ‫נראה ליישב בס"ד‬ ‫על לימוד המקרא מותר ליטול‪ ,‬משום שכר שימור התינוקות‪ ,‬או פיסוק הטעמים‪,‬‬ ‫ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד‬ ‫או לכל ישראל שנא' "‬ ‫‪054-84-60007/8‬‬ ‫וליתנה‬ ‫ללמד את התורה‬ ‫‪02-5373570‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫אתכם"‪,‬‬ ‫אבל על המדרש אסור ליטול שכר‪ ,‬שנא' "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד‬ ‫אתכם"‪ ,‬ועוד נאמר‪" :‬ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' אלהי"‪,‬‬ ‫בני האדם‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשים‪ ,‬ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים‪,‬‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬במתנה שלא ליטול עליה שכר‬ ‫ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים‪ ,‬הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי‬ ‫עי"ל עפמ"ש במסכת נדרים (לז‪ ).‬שאפילו במקום שנוטלין שכר על לימוד תורה‪ ,‬רק על‬ ‫וכוסי אתה תומיך גורלי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מעתה‪ ,‬פשוט הדבר שכל ישראל נצטוו בקיום התורה‬ ‫לימוד המקרא מותר ליטול‪ ,‬משום שכר שימור התינוקות‪ ,‬או פיסוק הטעמים‪ ,‬אבל על‬ ‫והמצוות‪ ,‬ואין מקום להכחיש זאת‪ ,‬אך עדיין היה מקום לומר שרק בני שבט לוי התייחד‬ ‫המדרש אסור ליטול שכר‪ ,‬שנא' "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם"‪ ,‬וכתיב‪" :‬ראה‬ ‫לעבוד ולשרת את השי"ת ולזכות לכתרה של תורה‪ ,‬להורות דיני התורה‪ ,‬ולהיות כל עצמם‬ ‫למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה'"‪ ,‬מה אני בחינם אף אתם גם בחינם‪.‬‬ ‫חלק מהתורה הקדושה‪ ,‬שמטעם זה לא קיבלו חלק ונחלה בארץ‪ ,‬ויבואו לומר שרק להם‬ ‫ובתנחומא (במדבר ו') איתא‪ ,‬בשלושה דברים נתנה תורה‪ ,‬באש שנא' (שמות י"ט י"ח) "והר סיני‬ ‫יש כביכול בעלות בתורה‪ ,‬לפסוק ולהורות ולשדד מערכות הבריאה כידוע מדבריו‬ ‫עשן כולו"‪ ,‬במים שנא' (שופטים ה' ד') "ה' בצאתך משעיר‪ ,‬גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים"‪,‬‬ ‫המפורסמים של הר"ן (דרוש ג') שהבריאה משועבדת לחכמים‪ ,‬ואמרו בירושלמי (כתובות וסנהדרין‬ ‫במדבר שנא' "במדבר סיני"‪ ,‬ללמדך מה אלו בחינם אף תורה בחינם‪ ,‬ומה מדבר הפקר אף‬ ‫פ"א ה"ב)‪ ,‬אמר רבי אבין "אקרא לאלוהים עליון לאל גומר עלי"‪ ,‬הרי שהיתה בת שלוש שנים‬ ‫דברי תורה הפקר‪ .‬ואשר על כן י"ל שכל השבטים התייראו שיהיה פתחון פה לבני שבט לוי‬ ‫ויום אחד‪ ,‬ונמלכו ב"ד לעבר החודש‪ ,‬בתוליה חוזרים‪ ,‬ואם לא עיברו את החודש אין‬ ‫שרק להם ניתנה התורה בחינם‪ ,‬וחייבים ללמדה בחינם זה לזה‪ ,‬אבל לשאר השבטים‬ ‫בתוליה חוזרים‪ ,‬וראה מ"ש בזה בחיבורי אשכול יוסף (עה"ת ח"א פרשת דברים מערכה ב'‪ ,‬ובהגדש"פ סימן‬ ‫רשאים ללמדה בשכר‪ ,‬לכן ביקשו ס"ת לכל שבט ושבט להורות שהתורה ניתנה לכולם‬ ‫י"ג)‪ .‬לכן משה רבינו שמח מאד בדבריהם‪ ,‬כי זה אות שקיבלו על עצמם עול תורה‪ ,‬שחפצים‬ ‫ללמדה בחינם‪ .‬ויש להוסיף שבדין היה מקום לומר שדוקא לבני שבט לוי נתנה התורה‬ ‫להגות ולהעמיק בה‪ ,‬לזכות לכתרה של תורה‪ ,‬ולחדש ולפסוק בתורה‪ ,‬ועל זה אמר‪" :‬היום‬ ‫בחינם‪ ,‬ואדרבה יוכלו ליטול שכר מרובה ללמדה לשאר השבטים‪ ,‬כי ארץ ישראל‬ ‫הזה נהיתה לעם"‪ ,‬ועל זה ממשיך הרמב"ם וכותב‪" :‬ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל איש ואיש‬ ‫התחלקה לכל ישראל ולא לשבט לוי‪ ,‬והו"א שהתורה ניתנה לשבט לוי חלף נחלתם בא"י‪,‬‬ ‫מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו‬ ‫קמ"ל שהתורה ניתנה לכל ישראל בחינם‪ ,‬ואין הדבר כמו שאר דברים וחילזון שנחלק‬ ‫לדעה את ה'‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים"‪.‬‬ ‫לשבטים‪ ,‬כמ"ש במגילה (ו‪ ).‬שכל הנוטל מזבולון בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו‬ ‫יישוב ה' ‪ -‬אם קיבלו התורה בכח עצמם או נטפלים לשבט לוי‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫עי"ל דאה"נ אין הכוונה בפשוטו שתהיה טענה בפועל שהתורה לא נתנה לכל השבטים‪,‬‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬בנתינת הס"ת חלו אירוסי הקב"ה לישראל‬ ‫שודאי הכל מודים שכל ישראל קיבלוה‪ ,‬וכמ"ש במסכת נדרים (לח‪ ,).‬אלא שעדיין יש מקום‬ ‫הנה כבר ידעת שהקב"ה אירס את ישראל בתורה הקדושה‪ ,‬וכדבריו המפורסמים של‬ ‫לטענה שעיקר נתינתה היתה בשביל שבט לוי‪ ,‬ורק משום כבודם של שבטי ישראל נתנה‬ ‫התשב"ץ (סי' תס"ד תס"ה) בשם רבו המהר"ם מרוטנבורג זצ"ל‪ ,‬שכל מנהגי חתן וכלה למדין‬ ‫התורה גם להם‪ ,‬כמו סעודה גדולה שעושים לכבוד המלך‪ ,‬שגם השרים ונכבדי הקהל‬ ‫ממתן תורה‪ ,‬שהשי"ת היה מראה עצמו כחתן נגד כלה שהם ישראל‪ ,‬כמו שנא' (הושע ב')‬ ‫מוזמנים אל הסעודה‪ ,‬ואפילו חייבים להשתתף בה‪ ,‬נהנים מהסעודה ונוטלים בה חלק‬ ‫"וארשתיך לי לעולם"‪ ,‬שהקב"ה אירס את ישראל בתורה‪ ,‬דכתיב "תורה ציוה לנו משה‬ ‫מושלם‪ ,‬אמנם הסעודה כולה רק לכבוד המלך‪ ,‬ורק משום כבודו הכל משתתפים בסעודה‪,‬‬ ‫מורשה" ואמרו חז"ל (ברכות נז‪ ).‬אל תקרי מורשה אלא מאורסה‪ ,‬וראה בחיבורי "אשכול‬ ‫כך היה מקום לומר על שבט לוי כאשר קיבלו ס"ת ממשה‪ ,‬ועל זה התעצבו השבטים‪,‬‬ ‫יוסף" מועדים (סימן פ"א)‪ ,‬שהבאתי בזה ‪ 25‬מנהגים מקבילים בין מתן תורה למעמד חופה‬ ‫שודאי ראויים גם הם בתורה כמו שבט לוי‪ ,‬ונתנה להם התורה בייחוד‪ ,‬ולא אגב שבט לוי‪,‬‬ ‫וקידושין‪ .‬ובשטמ"ק כתובות (ז‪ , ):‬ביאר ברכת "מקדש עמו ישראל על ידי חופה בקידושין"‪,‬‬ ‫ועל זה שמח משה רבינו שמחה גדולה‪ ,‬ואמר היום הזה נהיית לעם‪ ,‬שהשכילו ישראל‬ ‫שמעמד הר סיני היה כחופה בין הקב"ה לישראל ע"י נתינת התורה‪ ,‬שהרי כפה על ישראל‬ ‫מעלתם גדולתם‪ ,‬וחביבותם לתורה‪.‬‬ ‫הר כגיגית‪ .‬ומבואר באר היטב שהקב"ה אירס את ישראל בתורה‪ .‬ואשר על כן י"ל שעל זה‬ ‫יישוב ו' ‪ -‬להיות ראויים שיחלוק להם ה' ידיעת התורה‬ ‫באו השבטים בטענה למשה‪ ,‬שביום מחר יאמרו שרק בני שבט לוי יש להם דין ככלה‬ ‫עי"ל שע"י שמשה רבינו כתב ונתן ס"ת לבני לוי דוקא‪ ,‬התייראו השבטים שלמחר יאמרו‬ ‫המאורסת להקב"ה‪ ,‬במה שקיבלו הס"ת לגמר קידושי השטר‪ ,‬א"נ שטר היה במתן תורה‪,‬‬ ‫שרק בני לוי בכחם להשיג ידיעת וחכמת התורה‪ ,‬שלכן מסר להם דוקא את התורה‪ ,‬ואה"נ‬ ‫ונתינת הס"ת לבני שבט לוי היה כקבלת כתובה‪ ,‬אבל שאר שבטים שלא קיבלו ס"ת‪ ,‬יאמרו‬ ‫ודאי שכולן חייבים במצוות ובעסק התורה‪ ,‬ואולי אפי' לזכות לכתרה של תורה‪ ,‬אבל כדי‬ ‫שלא באו בחלות גמר האירוסין עם הקב"ה‪ ,‬ועל זה שמח משה שמחה גדולה‪ ,‬וכתב ונתן‬ ‫להגיע להשגה של קניין התורה כולה בלב‪ ,‬בבחינת ברוך שחלק מחכמתו ליראיו וחכם‬ ‫ס"ת לכל אחד משבטי ישראל‪.‬‬ ‫הרזים‪ ,‬זה רק לשבט לוי‪ ,‬ועל זה שמח משה רבינו שמחה גדולה‪ ,‬שבקשו השבטים ס"ת‬ ‫וראה מ"ש ליישב בחיבורי טבעת יוסף חופה וקידושין (בסופו‪ ,‬דרשה ו')‪ ,‬היאך הקב"ה אירס את‬ ‫לפי שרואים עצמם ראויים ומסוגלים להשיג חכמת התורה‪ ,‬ואדרבה כתב ונתן ס"ת לכל‬ ‫ישראל בתורה‪ ,‬והלא בירושלמי נדרים (פ"ה ה"ה) איתא‪ ,‬שהמקדש אשה בס"ת אינה‬ ‫שבט ושבט‪ ,‬ולא הסתפק ליתן מתחילה ס"ת לכולן‪ ,‬להורות שהכל ראויים להשיגה‪.‬‬ ‫מקודשת‪ ,‬והארכתי בזה גם בחיבורי שו"ת עוד יוסף חי (יזכני השי"ת להוציאו בקרוב)‪ ,‬בתשו' אודות‬ ‫וכן איתא בסנהדרין (צא‪ ,):‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬כל המונע הלכה מפי תלמיד‪ ,‬כאילו גוזלו‬ ‫המקדש אשה בס"ת‪ .‬וכתב בעל הטורים (יתרו)‪ ,‬מה האשה מתקדשת בכסף שטר וביאה‪ ,‬אף‬ ‫מנחלת אבותיו‪ ,‬שנא' "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"‪ ,‬מורשה היא לכל ישראל‬ ‫ישראל כן‪ ,‬בכסף‪ :‬ביזת מצרים‪ .‬בשטר‪ :‬בתורה שנא' (דברים ל"ג)‪" ,‬תורה ציוה לנו משה‬ ‫מששת ימי בראשית‪ ,‬וביאר המהרש"א‪ ,‬וז"ל‪ :‬שאינו לומד עם התלמיד כר' פרידא שהיה‬ ‫מורשה"‪ ,‬אל תקרי "מורשה" אלא מאורסה‪ .‬בביאה‪ :‬זהו שנא' (יחזקאל ט"ז) "ואפרוש כנפי‬ ‫למד עם תלמידו ד' מאות פעמים עד שהיתה שגורה לו בפה‪ ,‬לפי שאומר הרב שאין‬ ‫עליך ואבוא בברית אתך"‪ ,‬ולכן אמר הושע ג' פעמים וארשתיך לי‪ .‬וכ"כ רבותינו בעלי‬ ‫התלמיד הגון וראוי לכך וא"א לו ללמדו‪ ,‬הרי גוזלו מנחלת אבותיו‪ ,‬שהתורה היא מורשה‬ ‫התוס' בעטרת זקנים (יתרו)‪ ,‬והרדב"ז בספרו מצודת דוד (מצוה קכ"ה)‪.1‬‬ ‫לכל ישראל מששת ימי בראשית‪ ,‬כלומר לפי בריאותם וטבעם מששת ימי בראשית‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דיני התורה‬ ‫מוכנים כל ישראל ללמוד תורה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫עוד נראה ליישב בס"ד ע"פ דבריו המפורסמים של רבינו הרמב"ם סוף הלכות שמיטה‬ ‫ומבואר באר היטב במהרש"א שבא ללמדנו שכל א' מישראל ראוי להשיג חכמת התורה‪,‬‬ ‫ויובל שכתב‪ :‬ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו‪ ,‬מפני שהובדל לעבוד‬ ‫ועוונו גדול של הרב שרואה בתלמיד ככזה שאינו מסוגל לקלוט וליישב הדברים על ליבו‬ ‫את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים‪ ,‬שנא' "יורו משפטיך‬ ‫עד שיהיו שגורים על לשונו‪ ,‬ומבואר עוד במהרש"א‪ ,‬שר' פרידא טרח ד' מאות פעמים‬ ‫ליעקב ותורתך לישראל"‪ ,‬לפיכך הובדלו מדרכי העולם‪ ,‬לא עורכין מלחמה כשאר ישראל‬ ‫בלימוד תלמידו‪ ,‬שיהיה הלימוד מחודד בפיו‪ ,‬אפי' שכבר הבין לימודו‪ .‬ואפשר שזה גם היה‬ ‫ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן‪ ,‬אלא הם חיל השם שנא' "ברך ה' חילו"‪ ,‬והוא ברוך‬ ‫סוד חטא תלמידי רבי עקיבא שנענשו מפני שלא נהגו כבוד זה בזה (יבמות סב‪ ,):‬וכמ"ש בספר‬ ‫הוא זוכה להם שנא' "אני חלקך ונחלתך"‪ .‬ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל איש ואיש מכל באי‬ ‫ישמח משה (בחוקותי)‪ ,‬שתלמידי ר"ע נענשו לפי שהחריפים והעילויים לא ניאותו ללמוד עם‬ ‫העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה‬ ‫החלשים‪ ,‬והן הן הדברים‪.‬‬ ‫את ה' והלך ישר כמו שעשאו האלהים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר‬ ‫יישוב ז'‬ ‫בקשו בני האדם‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשים‪ ,‬ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי‬ ‫לחתום פי המשטין שהתורה משתנית בהתאם לדור‬ ‫ידידי הגאון רבי יוסף ברכה שליט"א מחו"ר בהמ"ד לדיינות "ברכת אברהם" השיבני‪ ,‬שאין‬ ‫לשליחת מכתבים למערכת‪:‬‬ ‫הכוונה שיאמרו שכל השבטים לא קיבלו את התורה במעמד הר סיני‪ ,‬אלא כוונתם שרק‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שבט לוי קיבלו את התורה עליהם ועל זרעם עד סוף כל הדורות‪ ,‬משא"כ שאר השבטים‬ ‫קיבלו את התורה רק לעצמם ולא להנחילה לכל הדורות‪.‬‬ ‫רי‬ ‫ת־ד ְב ֵ ֶ֥‬ ‫" ָארור אֲ שֶׁ֧ר לא־י ִ ִָ֛קים א ִ‬ ‫יישוב ז' ‪ -‬לחתום פי המשטין שהתורה משתנית בהתאם לדור‬ ‫ה־ה ֖זאת לַ עֲ ַ֣שות אותָ ֹ֑ם וְ ָא ַמֶ֥ר‬ ‫ַ‬ ‫ַהתו ָ ֹֽר‬ ‫ידידי הגאון רבי יוסף ברכה שליט"א מחו"ר בהמ"ד לדיינות "ברכת אברהם" השיבני‪ ,‬שאין הכוונה שיאמרו שכל‬ ‫ל־ה ָע֖ם ָא ֵ ֹֽ‬ ‫מן" (כ"ז כ"ו)‬ ‫ָכ ָ‬ ‫השבטים לא קיבלו את התורה במעמד הר סיני‪ ,‬אלא כוונתם שרק שבט לוי קיבלו את התורה עליהם ועל זרעם עד סוף‬ ‫הדורות‪ ,‬משא"כ שאר השבטים קיבלו רק לעצמם ולא להנחילה לכל הדורות‪.‬‬ ‫ביאור א' בכוונת "ארור" שנאמר בכתוב – מי שמבטל המצוות‬ ‫הנה פשטות לשון הכתוב שקללת ארור היא על מי שאינו מקיים את התורה‬ ‫ונראה להוסיף שאע"פ שבגמ' בנדרים הנ"ל מוכח שהתורה ניתנה לכל הדורות הבאים גם כן‪ ,‬וכן נאמר (כ"ט י"ד)‪" ,‬כי את‬ ‫ומצוותיה‪ ,‬ונחלקו בזה רש"י והרמב"ן‪ ,‬שלדעת רש"י אפילו מי שמבטל‬ ‫אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו‪ ,‬ואת אשר איננו פה עמנו היום"‪ ,‬וכן מצינו בתורה ציווים רבים של‬ ‫מצוה אחת מן התורה אפילו כוונתו לתאוותו הוא בארור‪ ,‬לפי שכאן קיבלו‬ ‫האבות על הבנים‪ ,‬הן בעיקר לימוד תורה‪ ,‬ולמדתם את בנכם‪ ,‬והן בקיום המצוות‪ ,‬והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה‪.‬‬ ‫עליהם את כל התורה באלה ובשבועה‪ ,‬וכן מבואר ברבינו יונה בשע"ת (שער א'‬ ‫והתורה לא חילקה בין שבט לוי לשאר שבטים‪ ,‬והציווי מפורש לכל ישראל עד סוף כל הדורות‪ ,‬ועל זה קיבלו ישראל‬ ‫אות ו')‪ .‬והרמב"ן חולק וסובר שדוקא מי שכופר ואינו מודה באחד ממצוות‬ ‫ערבות‪ ,‬עליהם ועל בניהם‪ ,‬והבנים על אבותיהם‪ ,‬במתן תורה‪ .‬מכל מקום החשש הוא מצד המשכילים שיהיו בדורות‬ ‫התורה הוא בארור‪ ,‬אבל אם עבר על אחת ממצוות התורה כגון שאכל‬ ‫נבילות וטריפות לתאוותו או שלא עשה סוכה ולולב מפני עצלותו‪ ,‬איננו‬ ‫הבאים במשך הגלות אחרי דורות הראשונים‪ ,‬שעתידים לטעון שרק שבט לוי קיבלו את התורה עד סוף כל הדורות‪,‬‬ ‫בחרם זה‪ ,‬ודקדק כן ממה שלא אמר הכתוב אשר לא יעשה את דברי התורה‬ ‫אבל שאר השבטים במשך הדורות תורה חדשה יהיה להם ח"ו‪ ,‬ויוכלו למצוא דברי דופי ולטעון כל מיני טענות של סרק‬ ‫הזאת‪ ,‬אלא אמר "אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות"‪.‬‬ ‫שהם אינם מחוייבים לקבלת התורה במעמד הר סיני ככתבה וכלשונה‪ ,‬וכפי מסורת תורה שבעל פה דור אחר דור‪,‬‬ ‫ביאור ב' – מי שבידו להרבות תורה בישראל ונמנע‬ ‫וכאילו התורה משתנית בהתאם לדור ועוד כאלו וכיו"ב טענות שונות ומשונות עפ"ל‪ ,‬לזה ביקשו שאר השבטים שכל‬ ‫והנה איתא עוד בחז"ל ובמדרשים שכוונת הכתוב על ב"ד או בית המלך‬ ‫אחד יקבל לידיו ס"ת ועי"ז יחתום בזה פי שטן‪ ,‬שכבר אין מקום לטענות אלו‪ ,‬כי דוקא לכך מסר משה רבינו לכל שבט‬ ‫והנשיאות שהיה בידם להעמיד הדת על תילה ולהקים את התורה ביד‬ ‫ס"ת‪ ,‬שישמרו על המסורת בדביקות עד סוף כל הדורות‪ ,‬ושמח משה רבינו מאד בטענה זו‪ ,‬שרוצים לחזק ולקבוע‬ ‫המבטלים אותה ונמנעו‪ ,‬או מי שסיפק בידו ללמד או להחזיק ולא לימד ולא‬ ‫התורה בלב הדורות הבאים‪ ,‬ועל זה אמר להם היום הזה נהיית להם‪ ,‬ובאותו היום קיבלו לב חדש ומשכיל בתורה‪ ,‬וכתב‬ ‫החזיק‪ ,‬אפילו הוא צדיק גמור‪ ,‬הרי זה בארור‪.‬‬ ‫באותו היום י"ג ס"ת ומסר לכל שבט ושבט‪.‬‬ ‫ביאור ג' – החזן שאינו נזהר להעמיד ס"ת כראוי שלא יפלו‬ ‫יישוב ח' ‪ -‬שגם המחזיק תורה יחשב עוסק בתורה ממש‬ ‫והביא עוד הרמב"ן שבאגדה אמרו שכוונת הכתוב על החזן שאינו מקים‬ ‫ספרי התורה להעמידן כתקנן שלא יפלו‪.‬‬ ‫עי"ל בס"ד דאה"נ לא היה הו"א כלל שהתורה או חלקים ממנה ניתנו רק לבני שבט לוי ולא לשאר השבטים‪ ,‬אלא‬ ‫אדרבה היה מקום לומר שרק מי שעוסק ולומד בתורה יש לו חלק בה‪ ,‬אבל מי שלא זכה ללמוד תורה‪ ,‬לא יהיה לו חלק‬ ‫ביאור ד' – מלמד תינוקות שאינו נזהר ללמדן כראוי בדקדוק‬ ‫בה כלל‪ ,‬וכן בדין להיות‪ ,‬ועל זה הצטערו כל השבטים‪ ,‬כי יודעים שאמנם שבט לוי הובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות‬ ‫בפנים יפות (על הירושלמי דלהלן)‪ ,‬ביאר שהכוונה למלמד תינוקות שאינו נזהר‬ ‫ללמדן כראוי‪ ,‬שמצינו שהוא נקרא חזן כמ"ש בפ"ק דשבת (יא‪ ).‬החזן רואה‬ ‫דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים‪ ,‬שנא' "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"‪ ,‬ולפיכך לא עורכין מלחמה‬ ‫היכן התינוקות קוראין‪ .‬וכן איתא במסכת ב"ב (כא‪ ):‬גבי יואב שהקריאו רבו‬ ‫כשאר ישראל והם חיל השם שנא' "ברך ה' חילו"‪ ,‬והוא ברוך הוא זוכה להם שנא' "אני חלקך ונחלתך"‪ ,‬אך הם‬ ‫"תמחה את זכר עמלק" בקמץ‪ ,‬ונטל יואב חרב להורגו‪ ,‬משום "ארור עושה‬ ‫שמעותדים לעסוק גם במסחר וכדומה א"כ לא יהיה להם חלק ונחלה בתורה הקדושה‪ ,‬כי במעט העסק שיעסקו לקבוע‬ ‫מלאכת ה' רמיה"‪ ,‬וזה מה שנרמז כאן שאם החזן אינו מדייק בלימוד‬ ‫עתים לתורה עדיין אינו בדין שיחשב להם חלק בתורה‪ ,‬וביקשו ממשה רבינו ע"ה להצמיח להם תרופה ותעלה‪ ,‬ועל זה‬ ‫התלמידים הוא בכלל "ארור עושה מלכת ה' רמיה" (ירמיהו מ"ח)‪ ,‬וזה כוונת‬ ‫שמח משה רבינו ומסר לכל אחד ואחד משבטי ישראל ס"ת‪ ,‬להורות להם‪ ,‬כי ע"י שיסייעו ויתמכו בשבט לוי או בשאר‬ ‫הכתוב "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם"‪ ,‬שע"י‬ ‫הטעות שמלמדן יבואו לידי מעשה‪ .‬וכן ביאר בתורה תמימה בפרשתן‪.‬‬ ‫השבטים וכן בבניהם וכדומה שיעסקו בתורה יחשב להם הדבר כאילו הם עצמם עסקו בתורה‪ ,‬ולא רק מצד מעלה‬ ‫ומצוה של החזקת תורה שהתחדש ביששכר וזבולון‪ ,‬ועוד דבאותה שעה התחדש דבר זה בכל שבטי ישראל‪.‬‬ ‫ביאור ה' – החזן שאינו מגביה ס"ת כראוי להראות כתיבתו לכל‬ ‫והנה הרמב"ן כתב שלדעתו יש לבאר הכתוב על החזן שאינו מקים ספר‬ ‫וזו כוונת הבחינה במה שמסר משה רבינו לכל השבטים ספר תורה‪ ,‬להחזיק בו להיות זה מורה על התומכים בתורה‪,‬‬ ‫תורה על הציבור להראות פני כתיבתו לכל‪ ,‬כמו שמפורש במסכת סופרים‬ ‫בבחינת עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר‪ ,‬כדרך שלעת"ל הקב"ה נוטל ס"ת ואומר כל מי שעסק בה יבוא‬ ‫(י"ד י"ד) שמגביהין אותו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו‬ ‫ויטול שכרו‪ ,‬ובאים אומות העולם ליטול שכר בטענה שבזכותם ישראל עסקו בתורה כמ"ש בע"ז (ב‪ ,).‬ואף הקב"ה לא‬ ‫ומחזירו לפניו ולאחריו‪ ,‬שמצוה לכל אנשים והנשים לראות הכתוב ולכרוע‬ ‫משיבם שהשכר רק למי שעסק בה‪ ,‬אלא שעשו הכל להנאת עצמם‪ ,‬כמבואר שם‪ .‬ומוכח שהמחזיק ידי אחרים שיעסקו‬ ‫ולומר‪" :‬וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"‪ ,‬וכן נוהגין‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬נחשב לו כאילו למד בעצמו‪ ,‬וכמ"ש בכתובות (קיא‪ ,):‬אמר ר' אלעזר עמי הארצות אינן חיים לעת"ל בתחיית‬ ‫ולדברי הרמב"ן כן הפירוש בירושלמי (סוטה פ"ז ה"ד)‪" ,‬ארור אשר לא יקים את‬ ‫דברי התורה הזאת"‪ ,‬וכי יש תורה נופלת‪ ,‬רבי שמעון בן יקים אומר‪ ,‬זה החזן‬ ‫המתים‪ ,‬שנא' (ישעיהו כ"ו) "מתים בל יחיו"‪ ,‬וכן תניא יכול לכל ת"ל "רפאים בל יקומו"‪ ,‬במרפה עצמו מד"ת הכתוב מדבר‪.‬‬ ‫שהוא עומד‪ ,‬כלומר שמגביה ספר התורה‪ ,‬ומראה הכתב לעם‪ ,‬וצריך‬ ‫א"ל ר' יוחנן לא ניחא להקב"ה דאמרת הכי‪ ,‬כיון שראה ר' אלעזר שר' יוחנן מצטער‪ ,‬א"ל‪ :‬רבי‪ ,‬מצאתי להן תקנה מן‬ ‫להקימה כראוי שיראו כולם את כתב הספר תורה‪.‬‬ ‫התורה שנא' (דברים ד')‪" ,‬ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום"‪ ,‬וכי אפשר להידבק בשכינה? והכתיב (שם)‪" :‬כי ה'‬ ‫אלהיך אש אוכלה"! ונאמר עוד‪" :‬לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו"‪ ,‬וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה? אלא כל המשיא‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה‪ .‬ופירש רש"י‪:‬‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫מתעסק בממון ת"ח כדי להגיע לידם שכר והם פנויים לעסוק בתורה‪ ,‬ע"י דיבוקן של ת"ח יזכו לחיות‪.‬‬ ‫הי"ו‬ ‫כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים‬ ‫ומבואר שהמזכה אחרים לעסוק בתורה‪ ,‬נחשב לו כאילו עסק בעצמו בתורה‪ ,‬וכן נראה ממ"ש רבינו יונה באיגרת‬ ‫אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר‬ ‫התשובה (אות י"ב) ‪" :‬הרוצה להינצל מעונש המר של הביטול תורה‪ ,‬יתעסק בצורכי התלמידים הלומדים לשם שמים"‪ .‬וכן‬ ‫וכן ביאר בקרבן העדה (שם)‪ .‬ובכל בו (סימן כ') כתב‪" ,‬ומכאן סמך למנהג הנשים‬ ‫בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬ ‫האריך לבאר בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ד סי' ל"ז)‪ ,‬שיש לזבולון מצות ת"ת ממש וחלק בידיעת התורה של יששכר‪ ,‬וכ"כ‬ ‫שדוחקות עצמן לראות הכתב שבספר התורה"‪ .‬וכן פסק השו"ע (סי' קל"ד ס"ב)‪,‬‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים הי"ו‬ ‫בברכת שמואל (קידושין סי' כ"ז) בביאור דברי הטור והרמ"א (יו"ד רמ"ו)‪ ,‬שכתבו שהמחזיק לומדי תורה נחשב לו כאילו בעצמו‬ ‫" ומגביה ספר התורה ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו‪,‬‬ ‫היקרים‪ :‬לראות הכתב‬ ‫הוריהם‬ ‫האנשים והנשים‬ ‫לע"נ‬ ‫על כל‬ ‫ומונצח‬ ‫שמצוה‬ ‫מוקדש‬ ‫ולאחריו‪,‬‬ ‫ומחזירו לפניו‬ ‫למד‪ ,‬שיש לזבולון מצות ת"ת במה שמחזיק ליששכר שיעסוק בתורה‪ .‬וכיו"ב כתב החת"ס בספרו תורת משה (עקב)‪,‬‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה בת גורג'יה ע"ה‬ ‫ישראל‪[ .‬וראה‬ ‫ולכרוע ולומר וזאת התורה"‪ .‬וכן המנהג בכל תפוצות‬ ‫שהתומך בת"ח חולק עמו בחכמתו‪ ,‬כאילו יגע בתורה ומצא‪.‬‬ ‫באורחות חיים (סדר שני וחמישי אות ז') שכתב למנהג האשכנזים שמגביהים הס"ת‬ ‫ניסים בן נוריה‪ ,‬שרה בת נוריה‪ ,‬ניסים מועלם בן סלימה‪ :‬ז"ל‬ ‫בעת אמירת "גדלו" מי שאינו מגביהו עובר בארור אשר לא יקים]‪ .‬ובשו"ת‬ ‫והארכתי בעניין זה שהמחזיק לומדי תורה זוכה לכל הסגולות והמעלות שיש לת"ח בשו"ת עוד יוסף חי [יזכני השי"ת‬ ‫חזותו לעם שהוא‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ולהראות‬‫הס"תז"ל‪,‬‬ ‫הגבהתרוזה‬ ‫חדוה ז"ל‪,‬‬ ‫בענייןנח בן‬ ‫מיכאל בן‬ ‫רע"ו) הפליג‬ ‫חת"ס (יו"ד ס"ס‬ ‫להוציאו בקרוב]‪ ,‬בתשו' אודות ברכת שהחיינו והשמחה במעונו בסיום הש"ס‪ ,‬שעשיר המחזיק בידי ת"ח שילמוד‬ ‫קרוב לדאורייתא כמ"ש הרמב"ן‪ ,‬ובספר עמק ברכה (בעניין כבוד ס"ת עמ' מ"ג)‪,‬‬ ‫"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"‬ ‫ויסיים כל הש"ס‪ ,‬בשעה שמבשרו שסיים הש"ס יכול העשיר לברך שהחיינו כדין השומע בשורות טובות‪.‬‬ ‫כתב ג"כ שההגבהה שעושים לס"ת נכללת במצות עשה דכיבוד‪.‬‬ ‫וצ"ע בחומר הדבר שיש בהגבהת הס"ת ולהראות הכתב לעם‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫הנה קי"ל בב"מ (לג‪ ,).‬אבידת אביו ואבידת רבו‪ ,‬אבידת אביו קודמת‪ ,‬שאביו הביאו לעוה"ז ורבו שלימדו חכמה מביאו לחיי‬ ‫שאמרו על המבטלו שהוא בארור אשר לא יקים‪ ,‬וממילא על המקיימו‬ ‫העו ה"ב‪ ,‬והנה פשוט מסברא שאם רבו פירש לתרבות רעה‪ ,‬אבידת אביו קודמת‪ .‬ועל אחת כמה וכמה אם רבו נעשה רשע‬ ‫שהוא בברוך‪ ,‬כמבואר בסוטה (לב‪ ,).‬שכל הארורים פתחו תחילה בברוך‪,‬‬ ‫להכעיס‪ ,‬או מחלל שבת בפהרסיא‪ ,‬שבלא"ה אסור להחזיר אבידתו כעכו"ם‪ ,‬כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' רס"ו ס"ב)‪ .‬וצ"ע ממ"ש‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫ומדוע החמירו כל כך בהגבהתו‪ .‬וכל הנושאי כלים והמפרשים העתיקו את‬ ‫בירושלמי חגיגה (פ"ב ה"א)‪ ,‬שתלמידיו של רבי מאיר שאלוהו‪ :‬בשעה שתעלה לשמים‪ ,‬אם יאמרו לך את מי תרצה לבקר תחילה‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫דברי רבינו הרמב"ן שהמגביה ס"ת ואינו נזהר להגביהו כראוי הוא בארור‪,‬‬ ‫להוציאו מגיהינום‪ ,‬את אביך או את רבך אלישע בן אבויה‪ ,‬למי תבקר תחילה? אמר להם‪ :‬אני הולך תחילה לאלישע בן אבויה‬ ‫ואח"כ לאבא! אמרו לו תלמידיו‪ :‬וכי ישמעו לך בשמים להוציאו לאלישע בן אבויה מגיהינום? אמר להם‪ :‬הרי כך שנינו מצילין‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫מרן ראש הישיבה הגאון רבינו משה צדקה שליט"א ראש ישיבת‬ ‫"פורת יוסף" בסוד שיח שרפי קודש | דברים נדירים ויקרים מפז כפי‬ ‫שיצאו מפ"ק‪ ,‬ככתבן וכלשונן‪:‬‬ ‫מגיד המישרים המחבר והיוצר הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫בעל ה"כרם יוסף" ומחבר סדרת "אשכול יוסף" עלה לביתו של מרן‬ ‫רה"י שליט"א להתברך לקראת השנה החדשה הבעל"ט‪ :‬בפגישה‬ ‫הועלו כמה שאלות נפלאות בלימוד וליבונן | מרן רה"י שליט"א ביקש‬ ‫מהרי"ח סימן טוב להעביר מסר חשוב למרביצי התורה בכל אתר‬ ‫ואתר | עוד אמר רה"י‪ :‬אנחנו נמצאים במלחמה האחרונה של השטן‬ ‫שמבקש לעכב את ביאת משיח צדקינו | "כי שפתי כהן ישמרו דעת‬ ‫ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"‪ :‬הרב הדומה למלאך‬ ‫ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו | התמליל המלא מפגישת רבת ההוד |‬ ‫שיש בדור הזה של ימות המשיח‪ .‬זו המלחמה האחרונה של השטן‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬חשבתי‪ ,‬אולי מכאן ראיה שבשביל להחזיר‬ ‫ברכת מרן רה"י שליט"א לקראת השנה‬ ‫שנלחם בכל כוחו כדי למנוע את ביאת המשיח‪ .‬מי שלא מדבר על‬ ‫בתשובה‪ ,‬קל וחומר מהצלת נפשות‪ ,‬מפיקוח נפש‪ ,‬שבשביל‬ ‫להחזיר בתשובה מותר לעשות אפילו ביטול תלמוד תורה‬ ‫החדשה הבעל"ט‪:‬‬ ‫כך בשיעורים בודאי ייענש‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו [מסכת שבת דף‬ ‫נ"ד ע"ב]‪ :‬כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה ‪ -‬נתפס על‬ ‫דרבים‪ ,‬ולכן רבי מאיר הפסיק?‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬לקראת השנה החדשה חייבים את הברכה‬ ‫אנשי ביתו‪ ,‬באנשי עירו ‪ -‬נתפס על אנשי עירו‪ ,‬בכל העולם כולו ‪-‬‬ ‫של רבינו‪ ,‬לי למשפחה לתלמידים‪ ,‬לשנה טובה כתיבה וחתימה‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬כך אני חושב‪ .‬הוא רצה להחזיר אותו‬ ‫טובה‪ .‬אנחנו שמים ראשנו תחת כפות רגלי רבנו‪.‬‬ ‫נתפס על כל העולם כולו‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬חבל עליו‪ .‬אין לך פיקוח נפש גדול מזה‪.‬‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬שנה טובה ומוברכת‪ ,‬כתיבה וחתימה‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬עכשיו מסרתי שיעור‪ ,‬דיברתי על זה‪ .‬אמרתי‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬קל וחומר מפיקוח נפש‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬יגדיל תורה ויאדיר‪ ,‬עם בריאות איתנא‪ ,‬עם שמחה‪.‬‬ ‫שהגמרא אומרת שמי שרוצה לחטוא ילבש שחורים‪ ,‬יתעטף‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬כן‪ .‬זה ממש נפש‪.‬‬ ‫העיקר עם שמחה‪.‬‬ ‫שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו‪ .‬אמרתי‪ :‬עכשיו‪ ,‬בר‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬עוד דבר היה קשה לי‪ :‬כתוב בירושלמי‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬אמן‪ .‬וכן לכבוד רבינו‪ ,‬ימים על ימי מלך‬ ‫מינן‪ ,‬מקיימים את זה בהידור‪ .‬בן אדם‪ ,‬בשביל לחטוא היה צריך‬ ‫בחגיגה בדף י"א שהתלמידים שאלו את רבי מאיר‪ ,‬אמרו לו‬ ‫תוסיף שנותיו כמו דור ודור‪.‬‬ ‫פעם ללכת לקולנוע‪ .‬היום‪ ,‬בר מינן‪ ,‬כל הקולנוע‪ ,‬כל הטומאה‬ ‫כשהוא יעלה לשמיים אם יגידו לו את מי יציל קודם‬ ‫בתוך הכיס שלו‪ ,‬בחדרי חדרים‪.‬‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬הרבה זמן לא ראינו אותך‪ .‬כבודו עסוק‬ ‫מגיהינום‪ ,‬את אבא שלו או את רבו אלישע בן אבויה? אז‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬טוב מאד‪ .‬במכשירים הללו יש את העוון‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫בירושלמי כתוב שהוא אמר שהוא ילך להציל קודם כל את‬ ‫החמור ביותר שנאמר "ושב מאחריך"‪ ,‬נפק"מ אדם יאכל חזיר‬ ‫הרב שלו‪ .‬היעב"ץ כותב שהטעם של רבי מאיר היה משום‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬משתדלים ללמוד‪ ,‬ללמד‪ ,‬לשמור ולעשות‪,‬‬ ‫ובא לבהכנ"ס זה לא מפריע לאף אחד‪ .‬אבל מי שיש לו טלפון טרף‬ ‫ש"אבידת אביו ואבידת רבו‪ ,‬אבידת רבו קודמת"‪ .‬עכשיו מה‬ ‫מקבלים כוחות מרבינו‪.‬‬ ‫ובא לבהכנ"ס ומתפלל חזק השכינה מסתלקת מבהכנ"ס‪ ,‬התפילה‬ ‫יהיה הדין אם אבידת אביו ואבידת רבו שרבו חס ושלום יצא‬ ‫אודות המכתב שמרן הרב צדקה הבטיח‬ ‫לא נשמעת‪ .‬ואני חוזר על זה בכל מקום‪ ,‬עוד פעם‪ ,‬ועוד פעם‪.‬‬ ‫לתרבות רעה‪ ,‬מי קודם?‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אמר שיש בזה את‬ ‫לתלמידי ישיבת "כרם יוסף" באגן האיילות‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬ככה משמע פה‪.‬‬ ‫ג' העבירות‪ ,‬עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים‪.‬‬ ‫שמי שיתמיד בלימודו בימי שישי ושבת‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬וכי ייתכן לומר שהרב יהיה קודם?‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬צריך להודיע לציבור‪ ,‬שכל החסימות שעשו‬ ‫יהיה גדול בתורה‪:‬‬ ‫למכשירים הניידים‪ ,‬הם לא טובים‪ .‬הם לא מסננים כמו שצריך‪.‬‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬כל זה כאן שמתחילה היה לרבי מאיר‬ ‫תקווה שאלישע בן אבויה יחזור בתשובה‪ ,‬וממילא אין זה‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬רציתי להגיד לכבוד הרב‪ :‬המכתב שרבנו אז‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬בחור ישיבה שמסכן‪ ,‬נפל בכזה דבר‪,‬‬ ‫כתב לנו‪ ,‬לתלמידים‪ ,‬עשה חיזוק עצום‪ ,‬חיזוק פלאי ללימוד של‬ ‫דומה‪[ .‬א"ה‪ ,‬מבואר מתוך דברי מרן שליט"א חידוש נפלא‪ ,‬שרבי‬ ‫במכשירים‪ ,‬והוא מתעורר בתשובה‪ ,‬האם יש לו תקנה שהוא יכול‬ ‫שישי שבת‪ .‬הרב כתב להם במכתב שמי שישב וישקוד בימי‬ ‫מאיר אמר כן בזמן שהיה אלישע בחיים‪ ,‬וזה תירוץ נוסף לי"א‬ ‫לחזור להיות צדיק? להצליח בתורה?‬ ‫שישי שבת ודאי יצא גדול בישראל‪ ,‬זה השפיע על הבחורים‬ ‫תירוצים שנתבארו בגיליון "אשכול יוסף" שבוע שעבר]‪.‬‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬למה לא?!‬ ‫מאד‪ .‬וברוך השם היה מעמד גדול‪ ,‬עם כל התלמידים הקראנו‬ ‫אם הוא מבין שזה לא בסדר‪ ,‬שזה הכל יצר הרע‪ ,‬וילמד יותר‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬ואז ממילא אלישע יעקור למפרע‪ ,‬והחזקה‬ ‫את המכתב של הרב‪.‬‬ ‫מוסר יצליח אפילו יותר מאחרים‪.‬‬ ‫שהוא יחזור בתשובה‪[ .‬א"ה‪ ,‬כלומר ותשובה זו תוספת נדבך‬ ‫גם לשאלה הקודמת]‪.‬‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬יגדיל תורה ויאדיר‪.‬‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬פלא פלאות‪ .‬אפילו שהיה שקוע שם‪ ,‬עושה‬ ‫תשובה ויצליח בתורה?‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬יישר כוח‪ ,‬ה' יעזור לך‪.‬‬ ‫הרי"ח סימן טוב בעל הכרם יוסף מציע את‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬כן‪ .‬בודאי!‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬אמן‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫השאלה‪ :‬איך רבי מאיר הפסיק את השיעור‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬למה הרבה זמן לא רואים אותך?‬ ‫ללכת לפני אלישע? ומדוע אמר שיציל אותו‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬אני לא מגיע הרבה לאזור‪ .‬היום ברוך השם‬ ‫מגיהינום לפני אביו?‬ ‫באתי למסור שיעור‪ .‬בלי נדר אשתדל להגיע יותר‪ .‬מקבלים‬ ‫היום‪ ,‬היום הזה זכינו להיכנס לחודש אלול הקדוש‪ .‬אני לדודי‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬ברשות רבנו‪ ,‬תמיד אני נהנה לשמוע את‬ ‫כוח מרבנו‪.‬‬ ‫ודודי לי‪ .‬כמה צריך להודות להשם יתברך על המתנה הגדולה‬ ‫רבנו‪ .‬אני התקשיתי‪ ,‬יש במדרש רבה שרבי מאיר היה יושב‬ ‫"אלול"‪.‬אילולא דברי רבנו יונה בספר היראה‪ ,‬ורבינו הרמב"ם‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬השם יעזור לך‪.‬‬ ‫ודורש בטבריה‪ ,‬בבית מדרש‪ ,‬ואמרו לו שאלישע בן אבויה‬ ‫(פה"מ ר"ה ד' ז') שכותבים‪ ,‬שהימים הללו‪ ,‬הימים הנוראים‪ ,‬הם‬ ‫הרי"ח סימן טוב‪ :‬אמן‪.‬‬ ‫נמצא בשוק‪ ,‬בשבת רוכב על הסוס‪ .‬עזב את כל התלמידים‪ .‬איך‬ ‫ימי רעדה‪ ,‬פחד וחלחלה‪ .‬ימים שאין בהם זמן ומקום לומר הלל‪,‬‬ ‫רבי מאיר הפסיק באמצע תלמוד תורה דרבים? הרא"ש כותב‬ ‫לפי שהם ימי עבודה‪ ,‬והכנעה‪ ,‬ופחד‪ ,‬ומורא מהשי"ת‪ ,‬ומברוח‬ ‫מרן הרב צדקה על המלחמה האחרונה‬ ‫שרבי הפסיק באמצע השיעור‪ ,‬היה קורא רק פסוק ראשון של‬ ‫ומנוס אליו‪ ,‬ותשובה‪ ,‬ותחנונים‪ ,‬ובקשה‪ ,‬כפרה‪ ,‬וסליחה‪ .‬אילולא‬ ‫בימות המשיח‪ :‬המכשירים הטמאים‬ ‫כן היינו אומרים בכל יום הלל‪ ,‬על הזכות הגדולה שנפלה בחלקינו‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬ולא היה קורא את כל הפרשה משום ביטול‬ ‫לזכות לימים הקדושים הללו‪.‬‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬צריך לדבר בשיעורים שמוסרים על‬ ‫תלמוד תורה של התלמידים‪.‬‬ ‫למה לא אומרים הלל בראש השנה‪ ,‬ביום הכיפורים? הלל?! איך‬ ‫הסכנה הגדולה שיש במכשירים הטמאים‪ ,‬זה הניסיון האחרון‬ ‫מרן רה"י שליט"א‪ :‬הוא חשב לזכות אותו‪.‬‬ ‫יתכן‪ ,‬יום הדין‪ ,‬ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים‪ .‬אומר רבנו יונה‬ ‫שיש בדור הזה של ימות המשיח‪ .‬זו מלחמה של השטן כדי‬ ‫אלו ימי דין‪ ,‬איך תאמר הלל? אילולא כן‪ ,‬היה ראוי כל יום לומר‬ ‫שלא יבוא המשיח‪ .‬מי שלא מדבר על כך בשיעורים בודאי‬ ‫הלל ולזמר ולשבח להודות להשם יתברך על המתנה הגדולה שנתן‬ ‫ייענש‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו [במסכת שבת דף נ"ד ע"ב]‪ :‬כל מי‬ ‫לנו‪ ,‬חודש "אלול"‪ .‬המתנה הגדולה ביותר‪ ,‬קרבת אלוקים‪ .‬חוץ‬ ‫מהעניין שהחודש הזה זוכים להתעורר בתשובה‪ .‬כל יהודי בוער בו‬ ‫שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה ‪ -‬נתפס על אנשי ביתו‪,‬‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫הניצוץ של התשובה‪ .‬כל יהודי! וזו מתנה מאת הבורא יתברך‪ .‬כמו‬ ‫באנשי עירו ‪ -‬נתפס על אנשי עירו‪ ,‬בכל העולם כולו ‪ -‬נתפס על‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫שכותב רבנו הרמב"ם בהלכות תשובה‪ ,‬שחלק מיסודי האמונה‪,‬‬ ‫כל העולם כולו‪.‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שכל הרגשה שיורד לאדם בלב‪ ,‬התעוררות‪ ,‬מחשבה‪ ,‬הכל בהשגחה‬ ‫פרטית‪ .‬מחשבה טובה‪ ,‬אתה צריך לאמץ אותה‪ ,‬לחזק אותה‪,‬‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫עליך חית השדה (ז' כ"ב)‬ ‫להחזיר בתשובה מותר לעשות אפילו ביטול תלמוד תורה‬ ‫ליסד אותה‪ ,‬לפאר‪ ,‬לרומם אותה‪ .‬אם זה ח"ו מחשבת איסור‪ ,‬יש‬ ‫מסרתי שיעור‪ ,‬דיברתי על זה‪.‬‬ ‫רבים‪ ,‬אלא‬ ‫טוב‪:‬היותם‬ ‫עכשיו‬ ‫לירא מפני‬ ‫סימן‬‫הרי"חשלא‬ ‫אחרי שמבטיחה התורה "ואכלת את כל העמים" ומזהירה‬ ‫מאיר עצומה‪,‬‬ ‫הפסיק?‬ ‫כאן קושיא‬ ‫להקשותרבי‬ ‫הנה יש‬ ‫דרבים‪ ,‬ולכן‬