דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — כי תבוא (2026-08-24)

בעזהשי"ת
פרשת כי תבוא תשפ"ו
גליון תקנז
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
הסכמות .המלצות
דבר תורה
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל בטבע שני דכשיהודי מתעורר מעצמו לקיים מצות ה' אזי רעווא דרעווין פרשת כי תבוא תשנ''ב
.קעה . נשפע עליו הארה ניסית ושמירה עליונה שיוכל לעשות המצוות
והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך וגו'.
כרצון נפשו .ואפשר אולי לומר ,ואף שאין אנו דורשים טעמא
רשימת כת"י מפרפרת נאה דקרא ,שמהאי טעמא גופא לא נצטוינו בחו"ל על כל המצות ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' אשר ה"א נתן לך וגו'.
וענית ואמרת לפני ה"א ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם
על פרשת השבוע האלו שתלויות בארץ ,כי בחו"ל אין לנו את ההשפעה והארת
במתי מעט וגו' ונצעק וגו' .ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'
הקדושה הנצרכת לקיום המצות הקשות האלו ולא ניתן לקיימן
ב"ה בחו"ל. אלהיך וגו'.
א .יש להבין הענין מה שבמצות ביכורים בעינן להזכיר כל
והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך והדבר ברור מפי ספרים וסופרים כי אף הבאים לאר"י
סיפור יציאת מצרים ,ומתחיל מארמי עובד אבי ,וצ"ב.
אי אפשר להם לזכות לכל ההשפעה והשמירה העליונה ,אלא
נתן לך נחלה וגו' ,ולקחת מראשית כל פרי כאשר מתעורר לבוא בכונה ובמחשבה טהורה להיכנס לארץ ב .בחז"ל (ספרי פיסקא רצז) כי תבוא אל הארץ ,עשה מצוה
האדמה אשר תביא מארצך וגו' ,והלכת אל העליונה ארץ הקדושה ,ומקבל ע"ע לשמור ולקיים כל המצות האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ ,וצ"ב מהו הגורם
המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם בדקדוקיה ופרטיה .וזהו שהשתוקקו הצדיקים בכל הדורות לחון בביכורים שבשכרה יכנסו לארץ.
עפר אר"י ,שכל הליכתם היתה במחשבה זכה וטהורה לזכות
(כו ,א-ב). להידבק שם בה' ולקיים מצותיה בקדושה וטהרה.
ג .בסוף פרשת כי תצא זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'
תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ,וסמיך לי'
תכלית האדם הוא לסגל לו תורה ומצות עיקר הגלות הוא הריחוק מהשי"ת והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה"א נותן לך ,וצריך להבין
ומעשים טובים בעוה"ז ,ואז יש לו במה לבוא ובימי הרחמים הזמן להתקרב אל ה' הסמיכות.
לעוה"ב מקום העידון .וזה שאה"כ והיה כי ועכשיו בעונינו אנו נמצאים בגלות המר ,ועיקר הגלות ד .בגמרא (מגילה לא ע"ב) עזרא תיקן להם לישראל שיהיו
תבוא אל הארץ ,דהיינו ארץ העליונה וארץ הוא מה שאנו מרוחקים ממקור הקדושה ,שהלא אנו יכולים קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה ,כדי שתכלה
לנסוע לא"י ,אבל אין לנו הארת הקדושה בא"י ואין לנו שנה וקללתי' .ומקשו התוס' א"כ יקראו בשבת הסמוך לראש
החיים ,אשר ה' א' נותן לך ,אז ולקחת השנה ,ולמה קוראים אותו בשבת קודם לזה.
השמירה העליונה של א"י לקיים שם מצות ה' בקדושה וטהרה,
מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך, וכידוע מהספה"ק שזה עיקר הגלות על שאנו מרוחקים מאור א״א לבוא לאר"י אלא כשמוחה תחילה
דהיינו ראשית חכמה ומצוות אשר סיגל לו הקדושה עד שקשה מאוד לקיים מצוה וללמוד ולהתפלל קצת
כל זכר טומאת עמלק מקרבו
בארץ התחתון שנקרא ארצך. בכוונה וכו' מרוב חולשתינו ובלבול מחשבתינו שנגרם בגלותינו
ע"י היצה"ר ,וכמו שאומרים בתפלה קודם התפלה מהרבי ר' ואפשר לומר דהנה הכתוב אומר 'והיה' כי תבוא אל הארץ
ובזה באת אל המקום אשר יבחר ה' אלימלך זי"ע שאמר זה עבור כללות ישראל. וגו' ,וידוע מחז"ל (ויק"ר יא) שאין והיה אלא לשון שמחה,
לשכן שמו שם ,שבזה הוא בא אל גן עדן ולהלן כתיב ושמחת בכל הטוב וגו' ,וצריך להבין לכאו' דהנה
וכל זה נגרם מקליפת עמלק אשר קרך בדרך ,שעמלק
ידוע דברי רבינו חיים בתוספות (כתובות קי ע"ב) "דעכשיו אינו
העליון מקום משכן שמו יתב'. מכניס אצל בנ"י קרירות ואפיקורסות שאומר על כל דבר שהוא
מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה
מקרה רח"ל ,וכמו שרואים בכל העולם שתולים הכל עניני
והשית"ב יראה את ענינו ולחצינו דהיינו מסחר ורפואה וכו' בדרכי טבע ה"י ,ועמלק משכח שאין ערוד
עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" ,ולפי"ז
אינו מובן האיך יכולים לשמוח בכל הטוב של א"י ,שהלא מי
הנסיונות אשר כלל ישראל עומדים בו .ויקבל
288
ממית וכו' (ברכות לג) ושהעיקר הוא לילך אצל חכם וילמד
יודע אם יוכלו לקיים שם את כל המצות ,וכמה עונשים יכולים
אותו לחפש דרכיו ולשוב לה' ,וכהיום אפשר לישב בביהמ"ד
ברחמים וברצון כל עמלינו לבוא עליהם יותר מאילו היו בחו"ל ,וגם פלא מה שעכ"ז
ולשמוע אפיקורסות שאומר מה דאיתא בכתבי עת שהכל דברי
ויגיעינו. כפירה ,ואפילו לומר שהסיבה שהמצב קשה הוא בשביל זה
השתוקקו אבותינו הצדיקים בכל הדורות לבוא אל ארץ הטובה,
וצ"ב.
אמרנו בהספד כן או דבר אחר ג"כ אין זה דרך ישראל ,שכלל ישראל מושגח
וביאור הענין הוא ,דעל ארץ ישראל כתיב (דברים יא יב) ארץ
מהשי"ת והכל ממנו ית' .ועיקר הגלות של ישראל הוא מחמת
שהספדתי בשבוע זו על אשה התגברות כח עמלק אשר קרך וכמו שפרש"י אשר טמאך בדרך, אשר ה"א דורש אותה תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה
שהלכה לעולמה. וכמו שרואים היום שהטומאה והשחיתות מתגבר בכל העולם ועד אחרית שנה ,ומבואר בחז"ל הק' (הובא ברמב"ן ויקרא יח ה)
ולדאבונינו בארץ ישראל נתגבר כח עמלק בהתפשטות כפירה דלכל אומה יש שר בשמים הממונה על ההשפעה של המדינה,
-ברכת מזל טוב - ואפיקורסות רח"ל ,ורביה"ק אמר כמה פעמים בדבריו הקדושים אבל ארץ ישראל מושגח מן הקב"ה בעצמו .ויל"פ הכונה
לכבוד ידידינו עוז ,ברוך הכשרון והמעש, שהיה בבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו ,שאפשר לילך לארץ שבאר"י יש השפעה מיוחדת מהקב"ה שיוכלו בנ"י להתדבק
איש חכם ונבון ,טוב ויש"ר ,פאר המדה והמעלה, ישראל ולא להיות שם מחמת התגברות כח הסט"א ששולט בה' ולקיים כל התורה והמצות באהבה ויראה ,ובתוכם המצות
שליט"א שפיטצער
בעל דפוס ישר
מוהר"ר יואל בארץ ה"י. התלויות בארץ שרבו פרטיה ודקדוקיה ,שכל מצוה הוא תורה
וזהו שנסמך פרשת מחית עמלק לוהיה כי תבוא אל הארץ שלימה כידוע ,שאילולי שהקב"ה היה משפיע הארת קדושה
המסור בכל לבו ונפשו למען המערכת בכל עת ועונה ושמירה עליונה על הארץ לא היה ניתן לבר נש לקיים כל
אשר ה' אלקיך נותן לך ,לומר לך שאי אפשר לזכות להיכנס
לרגל נישואי בנו למז"ט לארץ ישראל אלא א"כ מקיים תחילה תמחה את זכר עמלק פרטי המצות כהוגן ,שכידוע יש הרבה מפריעים לקיום המצות
הבה”ח המופלג בתוי”ש יהושע ני"ו בכלל ומצות התלויות בארץ בפרט.
עב"ג בת ידידינו מוה"ר בנימין משה שטעקל הי"ו
לעקור מעצמו כל עניני טומאת עמלק מינות ואפיקורסות של
יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח ,מתוך הרחבת הדעת דרכי טבע וכחי ועוצם ידי .וזהו שממשיך במצות ביכורים ובאמת דמבואר בספרים הק' (צעטיל קטן ועוד) כי לפי טבע
ומנוחת הנפש עדי נזכה בקרוב לביאת משיח ,אמן. ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' אשר ה"א נתן לך וגו', התגברות היצה"ר כמעט שלא היה ניתן לבנ"י לקיים מצות
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה לומר שצריך להיכנס לארץ באותו בחי' של ביכורים שהם ה' כדבעי ,ובפרט בחו"ל ששורה שם טומאת העמים וכל
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע היפך הטבע ,וכדאיתא שבזמן שישראל עושים המשך בעמ' ג' המפריעים דשם ,אלא שהקב"ה נותן התורה הטביע בבריאה
|| א ||
דברי תורה
דבר התשובה
שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
לו לשלם ,והבן לעצמו אינו נגיד ושוע והוא קצת דחוק .ביש תשאלה :המוזג מים עם 'גרעיפ דזשוס' ,כמה מים ימזוג בו
להפרעון ,אם יכול להשתמט מאביו ולא להלוותו עוד. שיברכו עליו שהכל ולא בפה"ג.
תשובה :יכול להשתמט מלהלוות לו עוד ,דאינו מחויב לאבד תשובה :אף דביין מבואר דהשיעור עד ששה פעמים מיםא,
מחייתו ופרנסתוד. אבל ב'גרעיפ דזשוס' אין ליתן שיעור זהב ,ועל כן דוקא כל שיש
5 בו עכ"פ שני שלישים 'גרעיפ דזשוס' מברכין עליו בפה"ג ,פחות
יברך עליו שהכלג.
.דיש תשאלה :המשכיר בית לחבירו אם יכול אח"כ לעכב השוכר
מלעשן בבית ,דמתיירא מדליקה . 5
תשובה :כל דבר שלא התנה כן מתחלה ,מותר השוכר .גיש תשאלה :אב הלוה כסדר מעות מבנו ,ובמשך הזמן חובותיו
להשתמש בו כדרך העולם ושהסדר שעושין כן בביתה. נצטברו לסכום גדול ,ודוחה מלפרוע החוב לבנו כיון שאין
ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
שלו ,כיון דממילא צריך להוציאו לצדקה א"כ זה אינו [ויש לעיין אם יש לחוש למגע גוי וראיית גוי ,כשהוא .א כמבואר ברמ"א סימן ר"ד (סעיף ה) :דובלבד שלא יהא
משלו ,ומחויב ליתן האב קודם משל אחרים ולפרנסו בדרך יותר מים משליש ,וכן נמי באופן שמערב מים ביין יותר היין אחד מששה במים כי אז ודאי בטל .ומשמע
כבוד עיי"ש ,ועיין בשו"ת תשורת שי (ח"א סימן ע"ר) דמ"מ מרוב ,אבל בפחות מו' חלקים כדי לשתותן כך ,דהנה דרצ"ל דבזה בודאי בטל בכל ענין ,ובפחות מזה תלוי
אם יש לחוש משום שם רע כשאינו נותן צדקה לאחרים, בדרכ"ת (סימן קל"ד סקכ"ז) הביא דברי הפוסקים הנ"ל, בחוזק היין ,וכמבואר בשועה"ר (שם סעיף ט) דשיעור ששה
דאף בפחות מו' חלקים מים כל שמערב הרבה מים
חשיב כפרנסתו עיי"ש]. חלקים הוא ביין חזק שראוי לשתי' ע"י מזיגה גדולה כזו.
.ה דכלל גדול בשכירות שכל שלא התנה בפירוש ,הולכים ביינות שלנו דאינו מברך פרג"פ דלפי זה לכאורה הכי והוא מהמג"א (סקט"ז) ,וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י אות
נמי לענין מגע גוי,אין לו דין יין כל שאינו מברך עליו ט) :דבאמת אין ליתן כלל בזה דגם בתקופתינו ישנם יינות
אחר מנהג המדינה( .עיין בערוך השלחן סימן שי"ד סעיף ד).
פרג"פ [כדנראה מהש"ך די חזקים דאפילו רוב מים אין מבטלים מהן תורת יין,
(סימן קכ"ג סקכ"ז) ,וכן מבואר וזה ענין דברי רמ"א כאן שהזכיר גם בדידן עד ו' חלקים
צווייטע ב ַ
א נד בעזהשי"ת
ברמב"ן (מס' עבו"ז ל"א)], מים ,ומסיים :מיהו מאד צריך ליזהר בזה שלא לבא
ער שינען! וכתב על זה :דאמנם ביין לברכה לבטלה ע"כ .ובשאר יינות שלנו שאינם חזקים כל
ה ש כך מע המשמח (סקי"ד) כתב דבנ"ד כך ,הכרעת הפרמ"ג (א"א סקט"ז) דכל שיש רוב מים ראוי
ו ה
ב פשוט הוא דאפילו ביינות לברך שהכל ,וכן מסיק התלה"ד (אות ג) דברוב יין שפיר
שונ
ש נ יה
קלארע
שלנו שאין צריך מזיגה,
שהו ב רא
מברך פרהג"פ ,ובשועה"ר ומשנ"ב סתמו דבריהם בזה
אפילו הכי אין להקל בפחות כדברי הרמ"א ,ובספר פני הארי החי (סימן ל"ח) בתשובתו
כמ
ע
מששה חלקים עיי"ש ,וכן לבעל המשנ"ב ,ג"כ מסיק לדינא שתלוי לענין ברכה ברוב
פסקים
געשמאקע און קורצע כתב במטה יונתן דאפילו יין.
שאלות ותשובות איבער אלע אין הטעם יין נרגש בפחות .ב דזה בודאי יש לו דין יינות חלשים שלנו דאין השיעור
ד' חלקי שו"ע ,איבער פילע משש חלקים מים לא מהני
אינטערסאנטע און אקטועלע עד ו' חלקים ,ועוד פחות מזה כדברי הא"ר (אות י)
נושאים וואס זענען נוגע טאג
להתיר ,דבכל מקום צריך בשם העול"ת (סק"ז) דאף ברוב יין נחלש טעמו ,ואולי יש
טעגליך ,באגלייט מיט רייכע ששה חלקים מים ולא פלוג
ביאורים להלכה ולמעשה. פאר יעדע אידישע שטוב עיי"ש לדרכו ע"כ .וא"כ אף
לדמותו לשמרים דמבואר במחבר (שם) דהשיעור הוא על
חד תלת כיון דאין לו חוזק היין .ויש חוששים ב'גרעי"פ
וואס זענען גע'פסק'נט דלענין ברכה לא מברכינן, דזשואס' דאין לערב כלל רק מעט ממש ,אבל לא גרע
געווארן בע"פ דורך כ"ק אבל לחומרא לענין מגע
גאב"ד
משמרים דמיעוטא יכולין לערב.
גוי יש לחוש דכל שאינו
.ג דבזה בודאי יש לחוש דיהיה עכ"פ רוב חשוב של
קארלסבורג
יותר מו' חלקים דיזהר
יין ,כנראה בלשון הא"ר שכתב :ונראה שעכשיו שאין
בזה ,ואולי דמ"מ לענין
נוהגין כלל למזוג יינות רפוים במים ,אם נתערב מעט מים
גרעי"פ דזשואס בודאי אין
זצוק"ל ,בעל עמק התשובה בו ,אפילו המים שנתערב בו הוא פחות מיין ,אפילו הכי
לומר זה השיעור כנ"ל ,וכל
אין מברכין עליו פרה"ג ,מיהו למעשה צ"ע ע"כ .וממה
שיש הרבה מים אף בפחות
מו' חלקים נאבד ממנו שם שכתב 'אפילו המים שנתערב הוא פחות מיין' מבואר,
יין אף לענין מגע גוי ,כיון דהיינו דמ"מ יש הרבה מים רק דהוא פחות מהיין ,ויש
דאינו כשאר יינות]. רוב חשוב של מים ,אבל כשיש רוב חשוב מהיין אף
שנתערב בו מיעוט מים ,גם להעול"ת וא"ר ברכתו פרה"ג.
.ד כמבואר יו"ד (סימן ר"מ
וכן כתב בהגהות משנת יעקב (סימן ר"ד סק"ו) עיין שם ,ועל
סעיף ה) דאין מחויב כן מסיק וז"ל :על כן אני מורה ובא ,באחד שאי אפשר
לכבדו מממון שלו רק משל לו לשתות יין אלא עם מים ,שיתן רק שליש מים ואז יוכל
אביו .ועל כן באופן שמאבד לברך בורא פרהג"פ וכו' ע"כ .וכן מובא בשם החזון איש
בזה ממונו ואין ידו משגת ז"ל (ארחות רבינו ח"ג) דביינות שלנו השיעור להוסיף עד
לזה אין עליו חיוב. שליש מים ולא יותר ,ובגרעי"פ בודאי אין להקל ביותר
[ומ"מ אם האב אין לו מים מזה.
לפרנסתו ועל כן לוה מעות,
מ ע רכ ת
יש עליו על הבן חיוב מדין 605.313.6638 קו+ל ה+תשובה
ל א ק דבר יחז צדקה ,והוא קודם לכל אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו
להוצאת ספרי כ"ק מרן
רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל הצדקות ,ובשו"ת חת"ס (יו"ד מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע
הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3
347.939.9125
דמחויב סימן רכ"ט) כתב, ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן
ליתן לאב כל מעות מעשר לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה
|| ב ||
דברי תורה
הלכות מוקצה
(ט)
דבר הלכה המשך דבר תורה
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל רצונו של מקום ונתנה הארץ פריה שגדל פירות משובחים שלא בדרך
הטבע ,ומזה הביאו ישראל ביכורים ברוב שמחה והודאה להשי"ת
ששוה הרבה משאר דברים המותרים שעל בסיס לדבר האסור קומו ונעלה לציון כדאיתא במשנה ובברייתא במסכת ביכורים בגודל
השולחן ,מ”מ כיון שעיקר השולחן עבור .ו מדבר היתר שהיה מונח עליו בכניסת השמחה והדביקות שנתעורר להם בעת הבאת הביכורים בבית המקדש.
הסעודה בא והמנורה גופא ג”כ עבור הסעודה שבת דבר שאסור לטלטלו בשבת ,נעשה וז"ש והיה כי תבוא וגו' לשון שמחה ,ושמחת בכל הטוב אשר נתן
בא ,בטל המנורה לגבי שאר דברים של ‘בסיס לדבר האסור’ ,ואסור לטלטלו בשבת, לך ה' אלהיך וגו' ,דכשמוחה את זכר עמלק מקרבו אזי זוכה באמת
היתר שעל השולחן ואינו נעשה בסיס]ד[. אף אם מאיזה סיבה שהוא כבר אין הדבר לבוא לאר"י בשמחה לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולקיים כל מצותיה
האסור עדיין עליו .דין זה הוא רק אם בקדושה וטהרה.
טס שתחת המנורה הדבר האסור הונח עליו בכוונה תחילה להיות וזהו שאמרו חז"ל עשה מצוה זהו שבשבילה תבוא לארץ ,שמצות
.טמקערה שמשימין שם המנורה ,נעשה
שם בשבת ,אבל אם הונח שם והיה בדעתו ביכורים ראשית פרי האדמה מסייע להתגבר כנגד הקלי' של ראשית
בסיס למנורה ואסור לטלטלו ,ואין מועיל אם
להסירו משם קודם כניסת שבת אלא ששכח גויים עמלק ,שבמצות ביכורים בא האדם לאמונה טהורה בהשי"ת
יניח שם גם איזה דבר היתר ששוה פחות להסירו ,אינו נעשה בסיס]א[. בלבדו וכמו שעונה ואומר 'ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה
מהמנורה ,משום דהקערה ודאי עיקרה למנורה אשר נתתה לי ה'' ,ובזה מוחה כל האפיקורסות והדיעות כוזבות של
עבידי ,והכל בטיל לגבי המנורה]ה[. בסיס לדבר האסור כשהאיסור נסתלק מן עמלק ,ובשבילה זוכה לבוא לארץ ושמחת בכל הטוב.
העולם או שאיבד חשיבותו
קדירה שהונח עליה נר דולק למנוע פתיחתה עפי״ז יתבאר מה שמזכיר בהבאת ביכורים כל סיפור יציאת מצרים,
.זמאיסור טלטול בסיס לדבר האסור ,אינו
אם נעשית בסיס דע"י הבאת ביכורים מתוך חשק ושמחה בהשי"ת בא האדם להתבוננות
אלא כשהדבר האסור עדיין בעולם ,אך אם גדולה לשוב בתשובה וללחום כנגד היצה"ר ,וכמו שפירש האור החיים
.ננר דולק שהונח על כיסוי הקדירה כבר נסתלק מן העולם ,אין איסור לטלטל הק' הפסוקים ארמי אובד אבי ,ארמי זה יצה"ר שהוא רמאי גדול
שיש בו מאכלי שבת כדי למנוע מאנשים הבסיס .ואפילו לא נסתלק הדבר האסור מן שמרמה הבריות לאבדם ,אבד אבי זו הנשמה ,וירד מצרים שהיצה"ר
לפתוח כיסוי הקדירה ,אין הקדירה נעשית העולם לגמרי ,אלא שכבר אין בו חשיבות מיצר לאדם להחטיאו ,ויגר שם במתי מעט שמתחילה נכנס כגר ואח"כ
בסיס להנר ,אלא לאחר שכבה הנר מותר לעצמו כמו שהיה בתחילה ,אין איסור מתרבה מאד ,ויהי שם לגוי גדול עצום ורב שהיצה"ר נעשה גדול ורב,
לטלטל הכיסוי שעל הקדירה]ו[. לטלטל הבסיס]ב[. וירעו אותנו פירוש עשו אותנו רעים כמותם ,ויענונו זה אפיסת כח
כרטיס נסיעה [באס טיקעט’ס] האיך משערין הלוחם כנגד היצה"ר ,ונצעק אל ה' כאן רמז שצריך האדם להתפלל
מנורה שעל השולחן אם נעשה השולחן בסיס לה' בכל יום שיצילהו מיצר הרע ,וישמע ה' את קולנו וגו' שהקב"ה
שוויותו לענין בסיס .חמדבר היתר שמונח עליו גם דבר מקבל תשובתם ,ויוצאינו ממצרים ,עיי"ש בדבריו הק'.
.אנכרטיס נסיעה של ‘אוטובאס’ [באס האסור בטלטול וגם דבר המותר בטלטול,
טיקעט’ס] שמשלם סכום כסף בתחילה ,ובכל עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבמשנה תורה קודם
הולכים אחר הדבר החשוב מביניהם ,ואם ראש השנה ,והענין הוא דקללות אינם באים בסתמא אלא כמו"ש ראה
פעם שנוסע מנכין לו איזה סכום כסף הדבר המותר חשוב יותר ,אינו נעשה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וגו' ואת הקללה אשר לא תשמעו
מהכרטיס ,אין משערין ערכו לענין בסיס כפי בסיס]ג[ .לפיכך ,שולחן שיש עליו מנורה ,אף וגו' ,ועתה הוא הזמן להתבונן ולשוב בתשובה על כל הקללות שבאים
ערך נייר הכרטיס עצמו שהוא רק כחספא ע"י עמלק שמשכח את הקב"ה .ובזמנים אלו ימי הרחמים והסליחות
בעלמא ,אלא כפי ערך שוויותו שעדיין א .כדאמרינן בשבת (קכה ):אבן שעל פי החבית וכו’ אמר רבה נתעוררים בנ"י בתשובה ותיקון המעשים ,וענית ואמרת ארמי אובד אבי
אפשר לשלם בו עבור הנסיעה]ז[. אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח ,אבל כנגד היצה"ר ונצעק אל ה' ,ומשו"ז מקדימין לקרוא ב' שבועות קודם
במניח נעשה בסיס ,וכן פסק השו”ע (או”ח סימן שט סעיף ד’), ראש השנה כדי שיהיה הזמן מספיק להתבונן ולשוב בתשובה כדבעי
וזהו ענין ‘מניח’ ו’שוכח’ בשבת לענין מוקצה .וכן הוא גם
ומקורם מדברי התוס’ (ביצה כא :ד”ה כנונא) שכתבו בהא ועי"כ זוכים לתכלה שנה וקללותיה שהקב"ה מקבל תיכף תשובת
לענין מניח כלים תחת הצינור (שבת טז ):די”ח גזירות לגבי
דשרי לטלטל כנונא אגב קטמיה אע”ג דשיירי כוסות אסור ישראל ותחל שנה וברכותיה.
מקוואות (עמק התשובה ח”ט סימן קיג ד”ה והנה).
לטלטלם ,וז”ל ‘ואין נראה דלפום ריהטא משמע דהא דקאמר
ב .דהנה בביצה (לא ):תנן בית שהוא מלא פירות ונפחת ,נוטל מרוב עונינו נתארכה הגלות ,ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ,לצעוק
מטלטלין כנונא אגב קטמיה ,לאו מכח הקוטמא ,אלא
היינו לצורך גופו ולצורך מקומו ולא דמי לכוס ,אלא נראה ממקום הפחת ,ובתוס’ (שם ד”ה ונפחת) כתבו דאין לפרש ארמי אובד אבי ,ולומר שלא במרד ובמעל מרינו את פיך חלילה ,רק
דטיבותא דכוס הוי משום דשיורי כוסות גריעי טפי וראויין טעם ההיתר בטבל דאינו נעשה מוקצה ,לפי שהוא מוכן ארמי אובד אבי וגו' וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה
להתבטל אגב הכוס כמו שברי עצים אגב קוטמא’ ,עכ”ל. אצל שבת הואיל ואם עבר ותקנו מתוקן ,והיינו דלא אמרינן קשה ,שטורח הגלות גרם לנו למעט בעבודת השי"ת וכל התורה
ומזה מוכח דבעינן שיהא הדבר המותר חשוב מדבר האסור מגו דאתקצאי באיסור דרבנן ,דהא גבי סל שלפני האפרוחין ותפילה בא לנו בקושי רב ,ונצעק אל ה' והקב"ה יראה את ענינו ואת
(עמק התשובה ח”ח סימן כב). אמרינן (שבת מג ).דאסור לטלטלו משום מגו דאתקצאי אע”ג עמלינו ,ויחוש להוציאנו מאפילה לאור גדול.
דהתם לא הוי אלא איסור דרבנן ,אלא ע”כ טעם ההיתר הוא
ד( .עמק התשובה שם) .וע”ע מה שהביא מרן זצ”ל במקו”א (עמק
דלא אמרינן מגו דאתקצאי רק כשהמוקצה אינו מסתלק השי״ת יעזור שנזכה להתעורר בתשובה ,תמחה את זכר עמלק
התשובה ח”ד סימן סה ד”ה ובנ”ד) -לענין אחר -דברי הבעל
מן העולם ,כגון מעות שע”ג הכר וכיו”ב שאע”פ שנטלם מתחת השמים לא תשכח שלא ישלוט בבני ישראל חלי' ,אלא נזכה
המאור (שבת קכג .מדפה”ר) דאם טמן קדירה בתבן וגחלים
מן הכר עדיין הם בעולם ,משא”כ לגבי טבל מיד שתקנו והיה כי תבוא להיכנס לארץ העליונה בהנהגת הקב"ה לבדו ,ונזכה
המוקצין ,דשרי לטלטלו ,שהטמנה וכיסוי הם תשמישים
מסתלק המוקצה מכל וכל יעו”ש .וביאור כוונת התוס’ הוא להשקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה
לקדירה ,ואין הקדירה תשמיש להטמנה ולכיסוי ,לפיכך אין
דהיכי דהמוקצה הוי בעולם אסור משום מגו דאיתקצאי, וגו' ,ויתקבל תשובתינו וצעקותינו ברחמים וברצון ,ויהפך הקללה
נעשה בסיס עיי”ש .וכן חגורה שתחוב בה נרתיק המיוחד
דהואיל והדבר שבא מחמת האיסור עדיין הוא בעולם ,לא לברכה ,ויקוים ותמלוך אתה ה' לבדך על כל הארץ בביאת גוא"צ
עבור סעלפאן והסעלפאן בתוכו ,נעשית החגורה בסיס לדבר
יאות לבטל מיניה שם האיסור דעדיין שם בסיס עליו ,דנקרא
האסור דהיינו הסעלפאן [שדינו כמוקצה מחמת חיסרון כיס במהרה אמן.
בסיס של אותו הדבר כל אותו היום כיון דאמו קיים ,משא”כ
-עי’ עמק התשובה ח”י ,תשובה מיראה ח”א סימן ס’],
ואולם אין המכנסיים שהחגורה נתונה בתוכה נעשה בסיס,
כאשר נסתלק האיסור מן העולם ,תו לא מקרי הדבר ההוא
שם בסיס של אותו הדבר ,הואיל ואמו אינו כבר בעולם.
-
דדוקא החגורה משמשת את הנרתיק שמשמש את הסעלפאן,
משא”כ המכנסיים אינם משמשים את החגורה ,אלא אדרבא
ועוד נראה לענ”ד דכל זה שייך רק היכי דאותו הדבר עדיין רעווא דרעווין פרשת כי תבוא תשנ״ה
חשיבותו עליו גם לולא היותו מונח על הבסיס שמקודם,
החגורה משמש את המכנסיים (מראות יחזקאל -הל’ מוקצה בשבת
כגון מעות ואפרוחים דחשובין הן המעות והאפרוחים גם
והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך וירשתה וישבת
עמ’ קמח). בה .ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' .איתא בספרי (דברים כו) עשה
אחר שניטלו מהסל ומהכר ,משא”כ היכי שאחר שניטל
ה( .עמק התשובה ח”ח סימן כב). האיסור אין בו חשיבות לעצמו ,בוודאי הוי כמו מסתלק מן מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ .ורביה"ק כבר תמה הלא קיומה של
כיון שהקדירה נעשית בסיס גם לדבר המותר והיינו האוכל ו. העולם .ומשו”ה לענ”ד אף לענין בית שהוא מלא פירות מצות ביכורים הוא רק בזמן שכבר יושבים באר"י ,והאיך שייך לומר
שבתוך הקדירה ,א”כ פשיטא דמותר לטלטלו משום דדבר ונפחת ,לא שייך לאוסרו משום מגו דאתקצאי דנימא דעדיין עשה מצוה כדי שבשבילה תיכנס לארץ.
ההיתר הוא חשוב מן האיסור .ולענין טלטול כיסוי הקדירה הפחת בעולם ,משום דאע”ג שהפחת קיים במציאות ולא
להלן בפרשתן (כח א) ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי
ג”כ יש להתיר ,כיון שעיקר תשמיש הכיסוי הוא רק לצורך נסתלק מן העולם לגמרי ,מ”מ אזדא ליה חשיבותו מצד
תשמע בקול ה' אלקיך וגו' .ומקשים המפרשים הלא שכר מצוה בהאי
כיסוי האוכל ולא לצורך הנר ,ומשו”ה מותר לטלטל הכיסוי עצמו ,אלא הרי הוא מונח ומוטל על הארץ הפקר ,וממילא
לאחר שכבה הנר ולא נעשה בסיס (מראות יחזקאל -הל’ מוקצה לא שייך שייאסרו הפירות מכח הך פחת ,דאין על הפחת עלמא ליכא (חולין קמב ע"ב) ,ואיך אמר כאן שיקבלו כל הברכות בעבור
בשבת עמ’ קמט). שום חשיבות ,ומיושב בזה קו’ התוס’ שם ,וזה נכון לענ”ד שיקיימו המצוות.
ז( .תשובה מיראה ח”ב סימן קי) .וע”ע מש”כ מרן זצ”ל במקו”א (עמק בסברא (עמק התשובה ח”י). ואפשר לומר ,דהנה יש ב' מיני נתינות טובות שנותנים לאדם ,יש
התשובה ח”א סימן לט) דבאס טיקעט’ס הוי מוקצה מחמת גופו ג .כן כתב הטור (או”ח סוף סימן שי) שכתב דצריך שיהא דבר נתינה שהוא שכר ותשלום בשביל איזה עבודה שעשה וצריך לשלם
ואסור לטלטלם עיי”ש. המותר חשוב מדבר האסור וכן פסק השו”ע (שם סעיף ח’), לו ע"ז תשלומין משלם ,אבל יש נתינה אחרת ,והוא המשך בעמ' ד'
|| ג ||
דברי תורה
דבר החסידות בשבת האחרון קודם ר"ה .עוד יש לדקדק הלשון 'תיקן' שמקבל חלק בירושה מאבותיו ,שבזכות וכח האבות
המשך דבר תורה
וענית ואמרת וגו' (כו ,ה) .פירש"י להזכיר חסדי המקום כו' ,ככה מחויב אדם להן לישראל. שלו יש לו חלק בכל מה שהיה להם ,אבל אין זה שכר
לעשות בינו לבין קונו יתברך כשמשפיע לו איזה טובה או איזה הצלחה ,להלל שמשלמין ,רק הוא חלק וירושה שיש לו בחלקת אבותיו.
ולתרץ נקדים דהנה הדבר פשוט וכן נפסק ההלכה
של"ה ולהודות לו שהזמין לו זה הדבר ברחמיו וברוב חסדיו ברוך הוא.
בעיסקא שיש הפסד ורווח ,וכן לגבי נתינת מעשר כספים, והנה ארץ ישראל הוא חלקו של הקב"ה כמוש"כ
וענית ואמרת (כו ,ה) .הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה עני בדעת קודם כשבאים לחשב הרווח אזי מקודם צריכים למלאות כגן ה' כארץ מצרים (ראה כתובות קיב ע"א) ,ויש שם שפע
תפארת שלמה התפלה. ההפסד ע"י הרווח ואח"כ נותנים מעשר מהרווח .והנה טהרה והשראת השכינה ,שם שורה הברכה וכל חלקה
ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך (כח ,ב) .צריך להבין זה שאין לו ביאור איתא במדרשים דהעוונות גורמים בחי' של הפסד וחסרון טובה בשביל שהוא חלק הקב"ה ,והקב"ה נתן הארץ
לכאורה היה ראוי לומר להיפך שהוא ישיג את הברכות ולא שהברכות ישיגו והם המביאים קללה ולא ברכה ,וכשבא התורה לתת בירושה לבנ"י מפני שהם עמו חלקו ונחלתו ,ואין זה
אותו ,כי לפעמים אדם בורח מן הטוב מחמת קוצר דעתו שאינו יודע אם הוא ברכות ,א"א ליתן הברכות אלא א"כ מילאו תחילה משום איזה שכר על העבודה רק הוא כמו ירושה,
דגל מחנה אפרים טוב ,והוא שמרמז ובאו עליך כל הברכות והשיגוך והבן.
ההפסד ,וע"כ צריכים תחילה לעשות חשבון למלאות שהבטיח הקב"ה להאבות לרשת הארץ לבניהם ,ואם
והיית אך עשוק ורצוץ כל הימים ואין מושיע (כח ,כט) .לבאר זה על דרך ברכה, ולתקן ההפסד שנעה ע"י העבירות ורק אח"כ אפשר הולכים בדרכי אבות ויש זכות אבות ,יש לנו הירושה
נראה דהא אכין ורקין מועטים הם ,וזה והיית אך עשוק ,שתהיה רק קצת ליתן ברכות ,שא"א ליטול הברכות ולמלאות בהם חסרון וחלק בנחלה זאת .אבל שכר מצוה הוא דבר אחר ,שאם
עשוק ,כי כל אדם צריך קצת יסורים לכפר על עוונותיו ולהביאו לחיי העולם
הנגרם מהעוונות כמובן .ובשביל זה תיקנו חז"ל לקרות מקיים מצות התורה יש ע"ז שכר רוחני בעוה"ב עין
הבא ,ואמר שגם על המעט הזה ואין ,הוא הקב"ה שהוא אין סוף ,מושיע
התוכחה כדי שמתחילה תכלה שנה וקללותי' היינו שבזה לא ראתה אלקים זולתך ,שבעוה"ז אין שייך כלל לקבל
מראה יחזקאל יושיע לך ממעט יסורים אלו.
נעשה תיקון וסיום כל הקללות הבאים מכח עוונות, שכר עבור מצוה ,ומה שכן מקבלים טובה בעוה"ז אין
תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (כח ,מז) .רמז על אשר ואח"כ אפשר להיות תחל שנה וברכותי'.
לא ענגו את השבת בשמחה ,כי אותיות שבת ,הם תחת אשר ,היינו אחר
זה שכר מצוה רק הוא חלק טוב שחלק הקב"ה מחלקו
אגרא דכלה אותיות אשר הם אותיות שבת ,והמשכיל יבין. ויש עוד חילוק בין הברכות לקללות ,דלגבי ברכות לעמו ,כענין שאמרו בגמרא משלחן גבוה קא זכו ,שאם
כשהאדם מקבל ע"ע לשוב בתשובה ולקיים התורה מתנהגים כראוי יש לנו חלק בחלקו הטוב של הקב"ה,
תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויביך
(כח ,מז) .מדרך העולם כמנהגו נוהג ,שכל מי שיש לו צרכיו וחפיציו בהרחבה והמצות וללכת בדרכי השי"ת כדבעי עי"ז עצמו בא וכן אר"י הוא חלקו של הקב"ה שחלק לאברהם יצחק
ושפע יותר על חבירו הוא מושל עליו ,כמו העשיר על העני והחכם על הטפש לו ברכה ,משא"כ קללות אין מגיע לו קללה רק עם ויעקב וכשהולכים בדרכיהם יורשים אנו חלקם הטוב.
וכדומה ,על כן הנחילנו יוצרנו תורה ומצות אשר בהם נעבוד אותו בשמחה עשה עבירה בפועל דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה וזהו כונת הספרי עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס
ואהבה רבה כרשפי אש ,אשר האו"ה לא יוכלו להגיע לתענוג כזה ,למען אשר למעשה (קדושין לט ע"ב) .ולפי"ז יבואר ,דבפרשתן מביא לארץ ,שע"י מצות ביכורים מראים שהארץ הוא חלקו
נמשול עליהם כאות נפשינו ,וזה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה כל התוכחה ומיד אח"כ פרשת התשובה ושבת עד ה' של הקב"ה ,אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו,
ובטוב לבב ,פירוש כיון שלא תעבוד מאהבה ושמחת לבב ואין לך תענוג אלוקיך וגו' ושב ה"א את שבותך ורחמך ,ללמדינו שע"י ובזכות וכח אמונה זו יש לנו חלק בירושת הארץ לשבת
בעשיית המצות וא"כ יש להאו"ה שלימות חפצם וצרכם יותר ממך ,ועבדת את תשובה אפשר לתקן כל העונות ולהשלים כל החסרונות
אויביך ,לכך הם מושלים.
בה כרצון הבורא ית'.
מנחם ציון ולבטל הקללות .ואפשר שמשום זה לא תקנו לקרותו
תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (כח ,מז) .הרבה עוברי וזהו גם ענין הברכות והקללות בפרשתן ,שאם בני
בסמוך לראש השנה ,רק בהפסק שבוע ביניהם ,והוא
עבירה גם כופרים ,יש שעדיין לבם כואב עליהם על מה שאינם עובדים ישראל מתנהגים כראוי לשמור ולעשות כל מצות ה'
כדי שיהי' זמן שיוכל האדם לשוב בתשובה כדבעי ובזה
השי"ת ,אלא שלא יוכלו לעמוד נגד יצרם הקשה ,ונגד הדיעות הכוזבות ישלים ויתקן כל העונות והחסרונות ויתבטלו הקללות. במילא יש לנו חלק בנחלת ה' ובאו עליך כל הברכות
המבלבלים אותם ,אבל אותן השמחים בעבירה זה ניאוץ הרבה יותר ,וזה פירוש וגו' ברוך אתה בעיר וגו' ,ואם ח"ו אינם מתנהגים כראוי
הכתוב שלא די שלא עבדת את ה' אלקיך ,רק היה העדר עבודתך את ה' ,גם ועכשיו נכנסים אנו לשבוע של סליחות והוא זמן אזי נהפך כל הטובה לקללה ה"י ,עפי"ז מבואר שכל
ויואל משה בשמחה ובטוב לבב ,ועל כן העונש הרבה יותר. תשובה ותיקון המעשים כדאיתא בטור ובפוסקים ,ואפשר הטובה והברכה המובטח בפרשתן אינו שכר מצוה ,אלא
לתקן בשבוע זה כל מה שפגם בכל השנה ,והעיקר שע"י המצות אנו יורשים חלק ה' ומקבלים כל הטובות
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר הוא שיתעורר האדם לתקן פנימיות לבו ,ולעסוק בתורה
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 והברכות מאתו ית'.
ומצות בכל מה דאפשר ,ולהרבות בצדקה ותחנונים לפני
אלו יעמדו על הברכה
פרנסי הגליון
תשרי
הרה"ח ר' שלמה
המקום ,ובכך תכלה שנה וקללתי' ,ותחל שנה וברכותי' -
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך ויתהפך הכל לרחמים ,ויה"ר שנזכה להפך הכל לטובה,
הרב ר' יואל משה הרה"ח ר' משה
צבי שפיטץ הי"ו במסכת מגילה (לא ע"ב) עזרא תיקן להן לישראל
ראטה שליט"א
עמוד המערכת אברהם ראזנער הי"ו
ונזכה בכל מיני ישועות ורחמים וחסדים ונזכה לשנת
חשון שיהיו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה,
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום
גאולה וישועה ולגואל צדק בקרוב בימינו אמן.
קויפמאן הי"ו כהנא הי"ו שיפף הי"ו כדי שתכלה שנה וקללתי' תחל שנה וברכותי' .והקשו
תשו"ח להגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל מאוצרותיו הטעיפ מד"ת זו התוס' מדוע תיקנו לקרותו ב' שבתות קודם ר"ה ולא
(לייבי) וואלדמאן הי"ו אברהם פרידמאן הי"ו כסלו
הרה"ח ר' שמואל
הרה"ח ר' אליעזר
זוסיא האזנפעלד הי"ו
הרה"ח ר' שאול
יחזקאל פרידמאן הי"ו
נפתלי פרידמאן הי"ו -לזכרון עולם יהי' צדיק - -ברכת מזל טוב - -ברכת מזל טוב -
טבת הגליון נתנדב לזכר נשמת הגה''צ לכבוד ידידינו הנכבד לכבוד ידידינו הנכבד
הרב אלי' לייב פאנעט שליט"א
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב
רבי משה ב"ר דוב זצ"ל הגה"צ אבד"ק אוסטריק שליט"א
וויינשטאק הי"ו ולכבוד חותנו הגה"צ אבד"ק אוסטריק שליט"א
תומך המערכת הגה"צ אבד"ק אבדק"ק האמאראד לרגל הולדת נכדיו למז"ט
הרה"ח ר' משה
יהדא סאנדער הי"ו
לעפקאוויטש הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ראזנער הי"ו
אוסטריק שליט"א
הרה"ח ר' בעריש
שבט
נלב”ע ביום ט"ז אלול שנת ת"ש לפ"ק יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח,
לרגל הולדת בתו למז"ט
הרה"ח ר' יהוסף הרה"ח ר' מנחם ברמ"י
שווארטץ הי"ו לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יואל
לעפקאוויטש הי"ו
עדי נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ,אמן יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח,
שווארטץ הי"ו הרה"ח ר' יואל אהרן ת.נ.צ.ב.ה. עדי נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ,אמן
הרב ר' מנחם הרה"ח ר' עזרא
ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
