gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫גליון תקנז‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫דבר תורה‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫בטבע שני דכשיהודי מתעורר מעצמו לקיים מצות ה' אזי‬ ‫רעווא דרעווין פרשת כי תבוא תשנ''ב‬ ‫‪ .‬קעה ‪.‬‬ ‫נשפע עליו הארה ניסית ושמירה עליונה שיוכל לעשות המצוות‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך וגו'‪.‬‬ ‫כרצון נפשו‪ .‬ואפשר אולי לומר‪ ,‬ואף שאין אנו דורשים טעמא‬ ‫רשימת כת"י מפרפרת נאה‬ ‫דקרא‪ ,‬שמהאי טעמא גופא לא נצטוינו בחו"ל על כל המצות‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' אשר ה"א נתן לך וגו'‪.‬‬ ‫וענית ואמרת לפני ה"א ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם‬ ‫על פרשת השבוע‬ ‫האלו שתלויות בארץ‪ ,‬כי בחו"ל אין לנו את ההשפעה והארת‬ ‫במתי מעט וגו' ונצעק וגו'‪ .‬ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'‬ ‫הקדושה הנצרכת לקיום המצות הקשות האלו ולא ניתן לקיימן‬ ‫ב"ה‬ ‫בחו"ל‪.‬‬ ‫אלהיך וגו'‪.‬‬ ‫א‪ .‬יש להבין הענין מה שבמצות ביכורים בעינן להזכיר כל‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך‬ ‫והדבר ברור מפי ספרים וסופרים כי אף הבאים לאר"י‬ ‫סיפור יציאת מצרים‪ ,‬ומתחיל מארמי עובד אבי‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫אי אפשר להם לזכות לכל ההשפעה והשמירה העליונה‪ ,‬אלא‬ ‫נתן לך נחלה וגו'‪ ,‬ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫כאשר מתעורר לבוא בכונה ובמחשבה טהורה להיכנס לארץ‬ ‫ב‪ .‬בחז"ל (ספרי פיסקא רצז) כי תבוא אל הארץ‪ ,‬עשה מצוה‬ ‫האדמה אשר תביא מארצך וגו'‪ ,‬והלכת אל‬ ‫העליונה ארץ הקדושה‪ ,‬ומקבל ע"ע לשמור ולקיים כל המצות‬ ‫האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ‪ ,‬וצ"ב מהו הגורם‬ ‫המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם‬ ‫בדקדוקיה ופרטיה‪ .‬וזהו שהשתוקקו הצדיקים בכל הדורות לחון‬ ‫בביכורים שבשכרה יכנסו לארץ‪.‬‬ ‫עפר אר"י‪ ,‬שכל הליכתם היתה במחשבה זכה וטהורה לזכות‬ ‫(כו‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫להידבק שם בה' ולקיים מצותיה בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בסוף פרשת כי תצא זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'‬ ‫תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח‪ ,‬וסמיך לי'‬ ‫תכלית האדם הוא לסגל לו תורה ומצות‬ ‫עיקר הגלות הוא הריחוק מהשי"ת‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה"א נותן לך‪ ,‬וצריך להבין‬ ‫ומעשים טובים בעוה"ז‪ ,‬ואז יש לו במה לבוא‬ ‫ובימי הרחמים הזמן להתקרב אל ה'‬ ‫הסמיכות‪.‬‬ ‫לעוה"ב מקום העידון‪ .‬וזה שאה"כ והיה כי‬ ‫ועכשיו בעונינו אנו נמצאים בגלות המר‪ ,‬ועיקר הגלות‬ ‫ד‪ .‬בגמרא (מגילה לא ע"ב) עזרא תיקן להם לישראל שיהיו‬ ‫תבוא אל הארץ‪ ,‬דהיינו ארץ העליונה וארץ‬ ‫הוא מה שאנו מרוחקים ממקור הקדושה‪ ,‬שהלא אנו יכולים‬ ‫קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה‪ ,‬כדי שתכלה‬ ‫לנסוע לא"י‪ ,‬אבל אין לנו הארת הקדושה בא"י ואין לנו‬ ‫שנה וקללתי'‪ .‬ומקשו התוס' א"כ יקראו בשבת הסמוך לראש‬ ‫החיים‪ ,‬אשר ה' א' נותן לך‪ ,‬אז ולקחת‬ ‫השנה‪ ,‬ולמה קוראים אותו בשבת קודם לזה‪.‬‬ ‫השמירה העליונה של א"י לקיים שם מצות ה' בקדושה וטהרה‪,‬‬ ‫מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך‪,‬‬ ‫וכידוע מהספה"ק שזה עיקר הגלות על שאנו מרוחקים מאור‬ ‫א״א לבוא לאר"י אלא כשמוחה תחילה‬ ‫דהיינו ראשית חכמה ומצוות אשר סיגל לו‬ ‫הקדושה עד שקשה מאוד לקיים מצוה וללמוד ולהתפלל קצת‬ ‫כל זכר טומאת עמלק מקרבו‬ ‫בארץ התחתון שנקרא ארצך‪.‬‬ ‫בכוונה וכו' מרוב חולשתינו ובלבול מחשבתינו שנגרם בגלותינו‬ ‫ע"י היצה"ר‪ ,‬וכמו שאומרים בתפלה קודם התפלה מהרבי ר'‬ ‫ואפשר לומר דהנה הכתוב אומר 'והיה' כי תבוא אל הארץ‬ ‫ובזה באת אל המקום אשר יבחר ה'‬ ‫אלימלך זי"ע שאמר זה עבור כללות ישראל‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬וידוע מחז"ל (ויק"ר יא) שאין והיה אלא לשון שמחה‪,‬‬ ‫לשכן שמו שם‪ ,‬שבזה הוא בא אל גן עדן‬ ‫ולהלן כתיב ושמחת בכל הטוב וגו'‪ ,‬וצריך להבין לכאו' דהנה‬ ‫וכל זה נגרם מקליפת עמלק אשר קרך בדרך‪ ,‬שעמלק‬ ‫ידוע דברי רבינו חיים בתוספות (כתובות קי ע"ב) "דעכשיו אינו‬ ‫העליון מקום משכן שמו יתב'‪.‬‬ ‫מכניס אצל בנ"י קרירות ואפיקורסות שאומר על כל דבר שהוא‬ ‫מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה‬ ‫מקרה רח"ל‪ ,‬וכמו שרואים בכל העולם שתולים הכל עניני‬ ‫והשית"ב יראה את ענינו ולחצינו דהיינו‬ ‫מסחר ורפואה וכו' בדרכי טבע ה"י‪ ,‬ועמלק משכח שאין ערוד‬ ‫עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם"‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫אינו מובן האיך יכולים לשמוח בכל הטוב של א"י‪ ,‬שהלא מי‬ ‫הנסיונות אשר כלל ישראל עומדים בו‪ .‬ויקבל‬ ‫‪288‬‬ ‫ממית וכו' (ברכות לג) ושהעיקר הוא לילך אצל חכם וילמד‬ ‫יודע אם יוכלו לקיים שם את כל המצות‪ ,‬וכמה עונשים יכולים‬ ‫אותו לחפש דרכיו ולשוב לה'‪ ,‬וכהיום אפשר לישב בביהמ"ד‬ ‫ברחמים וברצון כל עמלינו‬ ‫לבוא עליהם יותר מאילו היו בחו"ל‪ ,‬וגם פלא מה שעכ"ז‬ ‫ולשמוע אפיקורסות שאומר מה דאיתא בכתבי עת שהכל דברי‬ ‫ויגיעינו‪.‬‬ ‫כפירה‪ ,‬ואפילו לומר שהסיבה שהמצב קשה הוא בשביל זה‬ ‫השתוקקו אבותינו הצדיקים בכל הדורות לבוא אל ארץ הטובה‪,‬‬ ‫וצ"ב‪.‬‬ ‫אמרנו בהספד‬ ‫כן‬ ‫או דבר אחר ג"כ אין זה דרך ישראל‪ ,‬שכלל ישראל מושגח‬ ‫וביאור הענין הוא‪ ,‬דעל ארץ ישראל כתיב (דברים יא יב) ארץ‬ ‫מהשי"ת והכל ממנו ית'‪ .‬ועיקר הגלות של ישראל הוא מחמת‬ ‫שהספדתי בשבוע זו על אשה‬ ‫התגברות כח עמלק אשר קרך וכמו שפרש"י אשר טמאך בדרך‪,‬‬ ‫אשר ה"א דורש אותה תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה‬ ‫שהלכה לעולמה‪.‬‬ ‫וכמו שרואים היום שהטומאה והשחיתות מתגבר בכל העולם‬ ‫ועד אחרית שנה‪ ,‬ומבואר בחז"ל הק' (הובא ברמב"ן ויקרא יח ה)‬ ‫ולדאבונינו בארץ ישראל נתגבר כח עמלק בהתפשטות כפירה‬ ‫דלכל אומה יש שר בשמים הממונה על ההשפעה של המדינה‪,‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫ואפיקורסות רח"ל‪ ,‬ורביה"ק אמר כמה פעמים בדבריו הקדושים‬ ‫אבל ארץ ישראל מושגח מן הקב"ה בעצמו‪ .‬ויל"פ הכונה‬ ‫לכבוד ידידינו עוז‪ ,‬ברוך הכשרון והמעש‪,‬‬ ‫שהיה בבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו‪ ,‬שאפשר לילך לארץ‬ ‫שבאר"י יש השפעה מיוחדת מהקב"ה שיוכלו בנ"י להתדבק‬ ‫איש חכם ונבון‪ ,‬טוב ויש"ר‪ ,‬פאר המדה והמעלה‪,‬‬ ‫ישראל ולא להיות שם מחמת התגברות כח הסט"א ששולט‬ ‫בה' ולקיים כל התורה והמצות באהבה ויראה‪ ,‬ובתוכם המצות‬ ‫שליט"א‬ ‫שפיטצער‬ ‫בעל דפוס ישר‬ ‫מוהר"ר יואל‬ ‫בארץ ה"י‪.‬‬ ‫התלויות בארץ שרבו פרטיה ודקדוקיה‪ ,‬שכל מצוה הוא תורה‬ ‫וזהו שנסמך פרשת מחית עמלק לוהיה כי תבוא אל הארץ‬ ‫שלימה כידוע‪ ,‬שאילולי שהקב"ה היה משפיע הארת קדושה‬ ‫המסור בכל לבו ונפשו למען המערכת בכל עת ועונה‬ ‫ושמירה עליונה על הארץ לא היה ניתן לבר נש לקיים כל‬ ‫אשר ה' אלקיך נותן לך‪ ,‬לומר לך שאי אפשר לזכות להיכנס‬ ‫לרגל נישואי בנו למז"ט‬ ‫לארץ ישראל אלא א"כ מקיים תחילה תמחה את זכר עמלק‬ ‫פרטי המצות כהוגן‪ ,‬שכידוע יש הרבה מפריעים לקיום המצות‬ ‫הבה”ח המופלג בתוי”ש יהושע ני"ו‬ ‫בכלל ומצות התלויות בארץ בפרט‪.‬‬ ‫עב"ג בת ידידינו מוה"ר בנימין משה שטעקל הי"ו‬ ‫לעקור מעצמו כל עניני טומאת עמלק מינות ואפיקורסות של‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬מתוך הרחבת הדעת‬ ‫דרכי טבע וכחי ועוצם ידי‪ .‬וזהו שממשיך במצות ביכורים‬ ‫ובאמת דמבואר בספרים הק' (צעטיל קטן ועוד) כי לפי טבע‬ ‫ומנוחת הנפש עדי נזכה בקרוב לביאת משיח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' אשר ה"א נתן לך וגו'‪,‬‬ ‫התגברות היצה"ר כמעט שלא היה ניתן לבנ"י לקיים מצות‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫לומר שצריך להיכנס לארץ באותו בחי' של ביכורים שהם‬ ‫ה' כדבעי‪ ,‬ובפרט בחו"ל ששורה שם טומאת העמים וכל‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫היפך הטבע‪ ,‬וכדאיתא שבזמן שישראל עושים המשך בעמ' ג'‬ ‫המפריעים דשם‪ ,‬אלא שהקב"ה נותן התורה הטביע בבריאה‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר התשובה‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫לו לשלם‪ ,‬והבן לעצמו אינו נגיד ושוע והוא קצת דחוק‬ ‫‪.‬ביש תשאלה‪ :‬המוזג מים עם 'גרעיפ דזשוס'‪ ,‬כמה מים ימזוג בו‬ ‫להפרעון‪ ,‬אם יכול להשתמט מאביו ולא להלוותו עוד‪.‬‬ ‫שיברכו עליו שהכל ולא בפה"ג‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יכול להשתמט מלהלוות לו עוד‪ ,‬דאינו מחויב לאבד‬ ‫תשובה‪ :‬אף דביין מבואר דהשיעור עד ששה פעמים מיםא‪,‬‬ ‫מחייתו ופרנסתוד‪.‬‬ ‫אבל ב'גרעיפ דזשוס' אין ליתן שיעור זהב‪ ,‬ועל כן דוקא כל שיש‬ ‫‪5‬‬ ‫בו עכ"פ שני שלישים 'גרעיפ דזשוס' מברכין עליו בפה"ג‪ ,‬פחות‬ ‫יברך עליו שהכלג‪.‬‬ ‫‪.‬דיש תשאלה‪ :‬המשכיר בית לחבירו אם יכול אח"כ לעכב השוכר‬ ‫מלעשן בבית‪ ,‬דמתיירא מדליקה‪ .‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תשובה‪ :‬כל דבר שלא התנה כן מתחלה‪ ,‬מותר השוכר‬ ‫‪.‬גיש תשאלה‪ :‬אב הלוה כסדר מעות מבנו‪ ,‬ובמשך הזמן חובותיו‬ ‫להשתמש בו כדרך העולם ושהסדר שעושין כן בביתה‪.‬‬ ‫נצטברו לסכום גדול‪ ,‬ודוחה מלפרוע החוב לבנו כיון שאין‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫שלו‪ ,‬כיון דממילא צריך להוציאו לצדקה א"כ זה אינו‬ ‫[ויש לעיין אם יש לחוש למגע גוי וראיית גוי‪ ,‬כשהוא‬ ‫‪.‬א כמבואר ברמ"א סימן ר"ד (סעיף ה)‪ :‬דובלבד שלא יהא‬ ‫משלו‪ ,‬ומחויב ליתן האב קודם משל אחרים ולפרנסו בדרך‬ ‫יותר מים משליש‪ ,‬וכן נמי באופן שמערב מים ביין יותר‬ ‫היין אחד מששה במים כי אז ודאי בטל‪ .‬ומשמע‬ ‫כבוד עיי"ש‪ ,‬ועיין בשו"ת תשורת שי (ח"א סימן ע"ר) דמ"מ‬ ‫מרוב‪ ,‬אבל בפחות מו' חלקים כדי לשתותן כך‪ ,‬דהנה‬ ‫דרצ"ל דבזה בודאי בטל בכל ענין‪ ,‬ובפחות מזה תלוי‬ ‫אם יש לחוש משום שם רע כשאינו נותן צדקה לאחרים‪,‬‬ ‫בדרכ"ת (סימן קל"ד סקכ"ז) הביא דברי הפוסקים הנ"ל‪,‬‬ ‫בחוזק היין‪ ,‬וכמבואר בשועה"ר (שם סעיף ט) דשיעור ששה‬ ‫דאף בפחות מו' חלקים מים כל שמערב הרבה מים‬ ‫חשיב כפרנסתו עיי"ש]‪.‬‬ ‫חלקים הוא ביין חזק שראוי לשתי' ע"י מזיגה גדולה כזו‪.‬‬ ‫‪.‬ה דכלל גדול בשכירות שכל שלא התנה בפירוש‪ ,‬הולכים‬ ‫ביינות שלנו דאינו מברך פרג"פ דלפי זה לכאורה הכי‬ ‫והוא מהמג"א (סקט"ז)‪ ,‬וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י אות‬ ‫נמי לענין מגע גוי‪,‬אין לו דין יין כל שאינו מברך עליו‬ ‫ט)‪ :‬דבאמת אין ליתן כלל בזה דגם בתקופתינו ישנם יינות‬ ‫אחר מנהג המדינה‪( .‬עיין בערוך השלחן סימן שי"ד סעיף ד)‪.‬‬ ‫פרג"פ [כדנראה מהש"ך‬ ‫די חזקים דאפילו רוב מים אין מבטלים מהן תורת יין‪,‬‬ ‫(סימן קכ"ג סקכ"ז)‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫וזה ענין דברי רמ"א כאן שהזכיר גם בדידן עד ו' חלקים‬ ‫צווייטע ב ַ‬ ‫א נד‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫ברמב"ן (מס' עבו"ז ל"א)]‪,‬‬ ‫מים‪ ,‬ומסיים‪ :‬מיהו מאד צריך ליזהר בזה שלא לבא‬ ‫ער שינען!‬ ‫וכתב על זה‪ :‬דאמנם ביין‬ ‫לברכה לבטלה ע"כ‪ .‬ובשאר יינות שלנו שאינם חזקים כל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כך מע‬ ‫המשמח (סקי"ד) כתב דבנ"ד‬ ‫כך‪ ,‬הכרעת הפרמ"ג (א"א סקט"ז) דכל שיש רוב מים ראוי‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫פשוט הוא דאפילו ביינות‬ ‫לברך שהכל‪ ,‬וכן מסיק התלה"ד (אות ג) דברוב יין שפיר‬ ‫שונ‬ ‫ש נ יה‬ ‫קלארע‬ ‫שלנו שאין צריך מזיגה‪,‬‬ ‫שהו ב רא‬ ‫מברך פרהג"פ‪ ,‬ובשועה"ר ומשנ"ב סתמו דבריהם בזה‬ ‫אפילו הכי אין להקל בפחות‬ ‫כדברי הרמ"א‪ ,‬ובספר פני הארי החי (סימן ל"ח) בתשובתו‬ ‫כמ‬ ‫ע‬ ‫מששה חלקים עיי"ש‪ ,‬וכן‬ ‫לבעל המשנ"ב‪ ,‬ג"כ מסיק לדינא שתלוי לענין ברכה ברוב‬ ‫פסקים‬ ‫געשמאקע און קורצע‬ ‫כתב במטה יונתן דאפילו‬ ‫יין‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות איבער אלע‬ ‫אין הטעם יין נרגש בפחות‬ ‫‪.‬ב דזה בודאי יש לו דין יינות חלשים שלנו דאין השיעור‬ ‫ד' חלקי שו"ע‪ ,‬איבער פילע‬ ‫משש חלקים מים לא מהני‬ ‫אינטערסאנטע און אקטועלע‬ ‫עד ו' חלקים‪ ,‬ועוד פחות מזה כדברי הא"ר (אות י)‬ ‫נושאים וואס זענען נוגע טאג‬ ‫להתיר‪ ,‬דבכל מקום צריך‬ ‫בשם העול"ת (סק"ז) דאף ברוב יין נחלש טעמו‪ ,‬ואולי יש‬ ‫טעגליך‪ ,‬באגלייט מיט רייכע‬ ‫ששה חלקים מים ולא פלוג‬ ‫ביאורים להלכה ולמעשה‪.‬‬ ‫פאר יעדע אידישע שטוב‬ ‫עיי"ש לדרכו ע"כ‪ .‬וא"כ אף‬ ‫לדמותו לשמרים דמבואר במחבר (שם) דהשיעור הוא על‬ ‫חד תלת כיון דאין לו חוזק היין‪ .‬ויש חוששים ב'גרעי"פ‬ ‫וואס זענען גע'פסק'נט‬ ‫דלענין ברכה לא מברכינן‪,‬‬ ‫דזשואס' דאין לערב כלל רק מעט ממש‪ ,‬אבל לא גרע‬ ‫געווארן בע"פ דורך כ"ק‬ ‫אבל לחומרא לענין מגע‬ ‫גאב"ד‬ ‫משמרים דמיעוטא יכולין לערב‪.‬‬ ‫גוי יש לחוש דכל שאינו‬ ‫‪.‬ג דבזה בודאי יש לחוש דיהיה עכ"פ רוב חשוב של‬ ‫קארלסבורג‬ ‫יותר מו' חלקים דיזהר‬ ‫יין‪ ,‬כנראה בלשון הא"ר שכתב‪ :‬ונראה שעכשיו שאין‬ ‫בזה‪ ,‬ואולי דמ"מ לענין‬ ‫נוהגין כלל למזוג יינות רפוים במים‪ ,‬אם נתערב מעט מים‬ ‫גרעי"פ דזשואס בודאי אין‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בעל עמק התשובה‬ ‫בו‪ ,‬אפילו המים שנתערב בו הוא פחות מיין‪ ,‬אפילו הכי‬ ‫לומר זה השיעור כנ"ל‪ ,‬וכל‬ ‫אין מברכין עליו פרה"ג‪ ,‬מיהו למעשה צ"ע ע"כ‪ .‬וממה‬ ‫שיש הרבה מים אף בפחות‬ ‫מו' חלקים נאבד ממנו שם‬ ‫שכתב 'אפילו המים שנתערב הוא פחות מיין' מבואר‪,‬‬ ‫יין אף לענין מגע גוי‪ ,‬כיון‬ ‫דהיינו דמ"מ יש הרבה מים רק דהוא פחות מהיין‪ ,‬ויש‬ ‫דאינו כשאר יינות]‪.‬‬ ‫רוב חשוב של מים‪ ,‬אבל כשיש רוב חשוב מהיין אף‬ ‫שנתערב בו מיעוט מים‪ ,‬גם להעול"ת וא"ר ברכתו פרה"ג‪.‬‬ ‫‪.‬ד כמבואר יו"ד (סימן ר"מ‬ ‫וכן כתב בהגהות משנת יעקב (סימן ר"ד סק"ו) עיין שם‪ ,‬ועל‬ ‫סעיף ה) דאין מחויב‬ ‫כן מסיק וז"ל‪ :‬על כן אני מורה ובא‪ ,‬באחד שאי אפשר‬ ‫לכבדו מממון שלו רק משל‬ ‫לו לשתות יין אלא עם מים‪ ,‬שיתן רק שליש מים ואז יוכל‬ ‫אביו‪ .‬ועל כן באופן שמאבד‬ ‫לברך בורא פרהג"פ וכו' ע"כ‪ .‬וכן מובא בשם החזון איש‬ ‫בזה ממונו ואין ידו משגת‬ ‫ז"ל (ארחות רבינו ח"ג) דביינות שלנו השיעור להוסיף עד‬ ‫לזה אין עליו חיוב‪.‬‬ ‫שליש מים ולא יותר‪ ,‬ובגרעי"פ בודאי אין להקל ביותר‬ ‫[ומ"מ אם האב אין לו‬ ‫מים מזה‪.‬‬ ‫לפרנסתו ועל כן לוה מעות‪,‬‬ ‫מ ע רכ ת‬ ‫יש עליו על הבן חיוב מדין‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫דבר יחז‬ ‫צדקה‪ ,‬והוא קודם לכל‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן‬ ‫רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫הצדקות‪ ,‬ובשו"ת חת"ס (יו"ד‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫דמחויב‬ ‫סימן רכ"ט) כתב‪,‬‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן‬ ‫ליתן לאב כל מעות מעשר‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫הלכות מוקצה‬ ‫(ט)‬ ‫דבר הלכה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫רצונו של מקום ונתנה הארץ פריה שגדל פירות משובחים שלא בדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬ומזה הביאו ישראל ביכורים ברוב שמחה והודאה להשי"ת‬ ‫ששוה הרבה משאר דברים המותרים שעל‬ ‫בסיס לדבר האסור‬ ‫קומו ונעלה לציון כדאיתא במשנה ובברייתא במסכת ביכורים בגודל‬ ‫השולחן‪ ,‬מ”מ כיון שעיקר השולחן עבור‬ ‫ ‪.‬ו מדבר היתר שהיה מונח עליו בכניסת‬ ‫השמחה והדביקות שנתעורר להם בעת הבאת הביכורים בבית המקדש‪.‬‬ ‫הסעודה בא והמנורה גופא ג”כ עבור הסעודה‬ ‫שבת דבר שאסור לטלטלו בשבת‪ ,‬נעשה‬ ‫וז"ש והיה כי תבוא וגו' לשון שמחה‪ ,‬ושמחת בכל הטוב אשר נתן‬ ‫בא‪ ,‬בטל המנורה לגבי שאר דברים של‬ ‫‘בסיס לדבר האסור’‪ ,‬ואסור לטלטלו בשבת‪,‬‬ ‫לך ה' אלהיך וגו'‪ ,‬דכשמוחה את זכר עמלק מקרבו אזי זוכה באמת‬ ‫היתר שעל השולחן ואינו נעשה בסיס]ד[‪.‬‬ ‫אף אם מאיזה סיבה שהוא כבר אין הדבר‬ ‫לבוא לאר"י בשמחה לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולקיים כל מצותיה‬ ‫האסור עדיין עליו‪ .‬דין זה הוא רק אם‬ ‫בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫טס שתחת המנורה‬ ‫הדבר האסור הונח עליו בכוונה תחילה להיות‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל עשה מצוה זהו שבשבילה תבוא לארץ‪ ,‬שמצות‬ ‫ ‪.‬טמקערה שמשימין שם המנורה‪ ,‬נעשה‬ ‫שם בשבת‪ ,‬אבל אם הונח שם והיה בדעתו‬ ‫ביכורים ראשית פרי האדמה מסייע להתגבר כנגד הקלי' של ראשית‬ ‫בסיס למנורה ואסור לטלטלו‪ ,‬ואין מועיל אם‬ ‫להסירו משם קודם כניסת שבת אלא ששכח‬ ‫גויים עמלק‪ ,‬שבמצות ביכורים בא האדם לאמונה טהורה בהשי"ת‬ ‫יניח שם גם איזה דבר היתר ששוה פחות‬ ‫להסירו‪ ,‬אינו נעשה בסיס]א[‪.‬‬ ‫בלבדו וכמו שעונה ואומר 'ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה‬ ‫מהמנורה‪ ,‬משום דהקערה ודאי עיקרה למנורה‬ ‫אשר נתתה לי ה''‪ ,‬ובזה מוחה כל האפיקורסות והדיעות כוזבות של‬ ‫עבידי‪ ,‬והכל בטיל לגבי המנורה]ה[‪.‬‬ ‫בסיס לדבר האסור כשהאיסור נסתלק מן‬ ‫עמלק‪ ,‬ובשבילה זוכה לבוא לארץ ושמחת בכל הטוב‪.‬‬ ‫העולם או שאיבד חשיבותו‬ ‫קדירה שהונח עליה נר דולק למנוע פתיחתה‬ ‫עפי״ז יתבאר מה שמזכיר בהבאת ביכורים כל סיפור יציאת מצרים‪,‬‬ ‫‪.‬זמאיסור טלטול בסיס לדבר האסור‪ ,‬אינו‬ ‫אם נעשית בסיס‬ ‫דע"י הבאת ביכורים מתוך חשק ושמחה בהשי"ת בא האדם להתבוננות‬ ‫אלא כשהדבר האסור עדיין בעולם‪ ,‬אך אם‬ ‫גדולה לשוב בתשובה וללחום כנגד היצה"ר‪ ,‬וכמו שפירש האור החיים‬ ‫ ‪.‬ננר דולק שהונח על כיסוי הקדירה‬ ‫כבר נסתלק מן העולם‪ ,‬אין איסור לטלטל‬ ‫הק' הפסוקים ארמי אובד אבי‪ ,‬ארמי זה יצה"ר שהוא רמאי גדול‬ ‫שיש בו מאכלי שבת כדי למנוע מאנשים‬ ‫הבסיס‪ .‬ואפילו לא נסתלק הדבר האסור מן‬ ‫שמרמה הבריות לאבדם‪ ,‬אבד אבי זו הנשמה‪ ,‬וירד מצרים שהיצה"ר‬ ‫לפתוח כיסוי הקדירה‪ ,‬אין הקדירה נעשית‬ ‫העולם לגמרי‪ ,‬אלא שכבר אין בו חשיבות‬ ‫מיצר לאדם להחטיאו‪ ,‬ויגר שם במתי מעט שמתחילה נכנס כגר ואח"כ‬ ‫בסיס להנר‪ ,‬אלא לאחר שכבה הנר מותר‬ ‫לעצמו כמו שהיה בתחילה‪ ,‬אין איסור‬ ‫מתרבה מאד‪ ,‬ויהי שם לגוי גדול עצום ורב שהיצה"ר נעשה גדול ורב‪,‬‬ ‫לטלטל הכיסוי שעל הקדירה]ו[‪.‬‬ ‫לטלטל הבסיס]ב[‪.‬‬ ‫וירעו אותנו פירוש עשו אותנו רעים כמותם‪ ,‬ויענונו זה אפיסת כח‬ ‫כרטיס נסיעה [באס טיקעט’ס] האיך משערין‬ ‫הלוחם כנגד היצה"ר‪ ,‬ונצעק אל ה' כאן רמז שצריך האדם להתפלל‬ ‫מנורה שעל השולחן אם נעשה השולחן בסיס‬ ‫לה' בכל יום שיצילהו מיצר הרע‪ ,‬וישמע ה' את קולנו וגו' שהקב"ה‬ ‫שוויותו לענין בסיס‬ ‫ ‪.‬חמדבר היתר שמונח עליו גם דבר‬ ‫מקבל תשובתם‪ ,‬ויוצאינו ממצרים‪ ,‬עיי"ש בדבריו הק'‪.‬‬ ‫ ‪.‬אנכרטיס נסיעה של ‘אוטובאס’ [באס‬ ‫האסור בטלטול וגם דבר המותר בטלטול‪,‬‬ ‫טיקעט’ס] שמשלם סכום כסף בתחילה‪ ,‬ובכל‬ ‫עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבמשנה תורה קודם‬ ‫הולכים אחר הדבר החשוב מביניהם‪ ,‬ואם‬ ‫ראש השנה‪ ,‬והענין הוא דקללות אינם באים בסתמא אלא כמו"ש ראה‬ ‫פעם שנוסע מנכין לו איזה סכום כסף‬ ‫הדבר המותר חשוב יותר‪ ,‬אינו נעשה‬ ‫אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וגו' ואת הקללה אשר לא תשמעו‬ ‫מהכרטיס‪ ,‬אין משערין ערכו לענין בסיס כפי‬ ‫בסיס]ג[‪ .‬לפיכך‪ ,‬שולחן שיש עליו מנורה‪ ,‬אף‬ ‫וגו'‪ ,‬ועתה הוא הזמן להתבונן ולשוב בתשובה על כל הקללות שבאים‬ ‫ערך נייר הכרטיס עצמו שהוא רק כחספא‬ ‫ע"י עמלק שמשכח את הקב"ה‪ .‬ובזמנים אלו ימי הרחמים והסליחות‬ ‫בעלמא‪ ,‬אלא כפי ערך שוויותו שעדיין‬ ‫א‪ .‬כדאמרינן בשבת (קכה‪ ):‬אבן שעל פי החבית וכו’ אמר רבה‬ ‫נתעוררים בנ"י בתשובה ותיקון המעשים‪ ,‬וענית ואמרת ארמי אובד אבי‬ ‫אפשר לשלם בו עבור הנסיעה]ז[‪.‬‬ ‫אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח‪ ,‬אבל‬ ‫כנגד היצה"ר ונצעק אל ה'‪ ,‬ומשו"ז מקדימין לקרוא ב' שבועות קודם‬ ‫במניח נעשה בסיס‪ ,‬וכן פסק השו”ע (או”ח סימן שט סעיף ד’)‪,‬‬ ‫ראש השנה כדי שיהיה הזמן מספיק להתבונן ולשוב בתשובה כדבעי‬ ‫וזהו ענין ‘מניח’ ו’שוכח’ בשבת לענין מוקצה‪ .‬וכן הוא גם‬ ‫ומקורם מדברי התוס’ (ביצה כא‪ :‬ד”ה כנונא) שכתבו בהא‬ ‫ועי"כ זוכים לתכלה שנה וקללותיה שהקב"ה מקבל תיכף תשובת‬ ‫לענין מניח כלים תחת הצינור (שבת טז‪ ):‬די”ח גזירות לגבי‬ ‫דשרי לטלטל כנונא אגב קטמיה אע”ג דשיירי כוסות אסור‬ ‫ישראל ותחל שנה וברכותיה‪.‬‬ ‫מקוואות (עמק התשובה ח”ט סימן קיג ד”ה והנה)‪.‬‬ ‫לטלטלם‪ ,‬וז”ל ‘ואין נראה דלפום ריהטא משמע דהא דקאמר‬ ‫ב‪ .‬דהנה בביצה (לא‪ ):‬תנן בית שהוא מלא פירות ונפחת‪ ,‬נוטל‬ ‫מרוב עונינו נתארכה הגלות‪ ,‬ואין הדבר תלוי אלא בתשובה‪ ,‬לצעוק‬ ‫מטלטלין כנונא אגב קטמיה‪ ,‬לאו מכח הקוטמא‪ ,‬אלא‬ ‫היינו לצורך גופו ולצורך מקומו ולא דמי לכוס‪ ,‬אלא נראה‬ ‫ממקום הפחת‪ ,‬ובתוס’ (שם ד”ה ונפחת) כתבו דאין לפרש‬ ‫ארמי אובד אבי‪ ,‬ולומר שלא במרד ובמעל מרינו את פיך חלילה‪ ,‬רק‬ ‫דטיבותא דכוס הוי משום דשיורי כוסות גריעי טפי וראויין‬ ‫טעם ההיתר בטבל דאינו נעשה מוקצה‪ ,‬לפי שהוא מוכן‬ ‫ארמי אובד אבי וגו' וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה‬ ‫להתבטל אגב הכוס כמו שברי עצים אגב קוטמא’‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫אצל שבת הואיל ואם עבר ותקנו מתוקן‪ ,‬והיינו דלא אמרינן‬ ‫קשה‪ ,‬שטורח הגלות גרם לנו למעט בעבודת השי"ת וכל התורה‬ ‫ומזה מוכח דבעינן שיהא הדבר המותר חשוב מדבר האסור‬ ‫מגו דאתקצאי באיסור דרבנן‪ ,‬דהא גבי סל שלפני האפרוחין‬ ‫ותפילה בא לנו בקושי רב‪ ,‬ונצעק אל ה' והקב"ה יראה את ענינו ואת‬ ‫(עמק התשובה ח”ח סימן כב)‪.‬‬ ‫אמרינן (שבת מג‪ ).‬דאסור לטלטלו משום מגו דאתקצאי אע”ג‬ ‫עמלינו‪ ,‬ויחוש להוציאנו מאפילה לאור גדול‪.‬‬ ‫דהתם לא הוי אלא איסור דרבנן‪ ,‬אלא ע”כ טעם ההיתר הוא‬ ‫ד‪( .‬עמק התשובה שם)‪ .‬וע”ע מה שהביא מרן זצ”ל במקו”א (עמק‬ ‫דלא אמרינן מגו דאתקצאי רק כשהמוקצה אינו מסתלק‬ ‫השי״ת יעזור שנזכה להתעורר בתשובה‪ ,‬תמחה את זכר עמלק‬ ‫התשובה ח”ד סימן סה ד”ה ובנ”ד) ‪ -‬לענין אחר ‪ -‬דברי הבעל‬ ‫מן העולם‪ ,‬כגון מעות שע”ג הכר וכיו”ב שאע”פ שנטלם‬ ‫מתחת השמים לא תשכח שלא ישלוט בבני ישראל חלי'‪ ,‬אלא נזכה‬ ‫המאור (שבת קכג‪ .‬מדפה”ר) דאם טמן קדירה בתבן וגחלים‬ ‫מן הכר עדיין הם בעולם‪ ,‬משא”כ לגבי טבל מיד שתקנו‬ ‫והיה כי תבוא להיכנס לארץ העליונה בהנהגת הקב"ה לבדו‪ ,‬ונזכה‬ ‫המוקצין‪ ,‬דשרי לטלטלו‪ ,‬שהטמנה וכיסוי הם תשמישים‬ ‫מסתלק המוקצה מכל וכל יעו”ש‪ .‬וביאור כוונת התוס’ הוא‬ ‫להשקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה‬ ‫לקדירה‪ ,‬ואין הקדירה תשמיש להטמנה ולכיסוי‪ ,‬לפיכך אין‬ ‫דהיכי דהמוקצה הוי בעולם אסור משום מגו דאיתקצאי‪,‬‬ ‫וגו'‪ ,‬ויתקבל תשובתינו וצעקותינו ברחמים וברצון‪ ,‬ויהפך הקללה‬ ‫נעשה בסיס עיי”ש‪ .‬וכן חגורה שתחוב בה נרתיק המיוחד‬ ‫דהואיל והדבר שבא מחמת האיסור עדיין הוא בעולם‪ ,‬לא‬ ‫לברכה‪ ,‬ויקוים ותמלוך אתה ה' לבדך על כל הארץ בביאת גוא"צ‬ ‫עבור סעלפאן והסעלפאן בתוכו‪ ,‬נעשית החגורה בסיס לדבר‬ ‫יאות לבטל מיניה שם האיסור דעדיין שם בסיס עליו‪ ,‬דנקרא‬ ‫האסור דהיינו הסעלפאן [שדינו כמוקצה מחמת חיסרון כיס‬ ‫במהרה אמן‪.‬‬ ‫בסיס של אותו הדבר כל אותו היום כיון דאמו קיים‪ ,‬משא”כ‬ ‫‪ -‬עי’ עמק התשובה ח”י‪ ,‬תשובה מיראה ח”א סימן ס’]‪,‬‬ ‫ואולם אין המכנסיים שהחגורה נתונה בתוכה נעשה בסיס‪,‬‬ ‫כאשר נסתלק האיסור מן העולם‪ ,‬תו לא מקרי הדבר ההוא‬ ‫שם בסיס של אותו הדבר‪ ,‬הואיל ואמו אינו כבר בעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דדוקא החגורה משמשת את הנרתיק שמשמש את הסעלפאן‪,‬‬ ‫משא”כ המכנסיים אינם משמשים את החגורה‪ ,‬אלא אדרבא‬ ‫ועוד נראה לענ”ד דכל זה שייך רק היכי דאותו הדבר עדיין‬ ‫רעווא דרעווין פרשת כי תבוא תשנ״ה‬ ‫חשיבותו עליו גם לולא היותו מונח על הבסיס שמקודם‪,‬‬ ‫החגורה משמש את המכנסיים (מראות יחזקאל ‪ -‬הל’ מוקצה בשבת‬ ‫כגון מעות ואפרוחים דחשובין הן המעות והאפרוחים גם‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך וירשתה וישבת‬ ‫עמ’ קמח)‪.‬‬ ‫בה‪ .‬ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'‪ .‬איתא בספרי (דברים כו) עשה‬ ‫אחר שניטלו מהסל ומהכר‪ ,‬משא”כ היכי שאחר שניטל‬ ‫ה‪( .‬עמק התשובה ח”ח סימן כב)‪.‬‬ ‫האיסור אין בו חשיבות לעצמו‪ ,‬בוודאי הוי כמו מסתלק מן‬ ‫מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ‪ .‬ורביה"ק כבר תמה הלא קיומה של‬ ‫כיון שהקדירה נעשית בסיס גם לדבר המותר והיינו האוכל‬ ‫ו‪.‬‬ ‫העולם‪ .‬ומשו”ה לענ”ד אף לענין בית שהוא מלא פירות‬ ‫מצות ביכורים הוא רק בזמן שכבר יושבים באר"י‪ ,‬והאיך שייך לומר‬ ‫שבתוך הקדירה‪ ,‬א”כ פשיטא דמותר לטלטלו משום דדבר‬ ‫ונפחת‪ ,‬לא שייך לאוסרו משום מגו דאתקצאי דנימא דעדיין‬ ‫עשה מצוה כדי שבשבילה תיכנס לארץ‪.‬‬ ‫ההיתר הוא חשוב מן האיסור‪ .‬ולענין טלטול כיסוי הקדירה‬ ‫הפחת בעולם‪ ,‬משום דאע”ג שהפחת קיים במציאות ולא‬ ‫להלן בפרשתן (כח א) ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי‬ ‫ג”כ יש להתיר‪ ,‬כיון שעיקר תשמיש הכיסוי הוא רק לצורך‬ ‫נסתלק מן העולם לגמרי‪ ,‬מ”מ אזדא ליה חשיבותו מצד‬ ‫תשמע בקול ה' אלקיך וגו'‪ .‬ומקשים המפרשים הלא שכר מצוה בהאי‬ ‫כיסוי האוכל ולא לצורך הנר‪ ,‬ומשו”ה מותר לטלטל הכיסוי‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא הרי הוא מונח ומוטל על הארץ הפקר‪ ,‬וממילא‬ ‫לאחר שכבה הנר ולא נעשה בסיס (מראות יחזקאל ‪ -‬הל’ מוקצה‬ ‫לא שייך שייאסרו הפירות מכח הך פחת‪ ,‬דאין על הפחת‬ ‫עלמא ליכא (חולין קמב ע"ב)‪ ,‬ואיך אמר כאן שיקבלו כל הברכות בעבור‬ ‫בשבת עמ’ קמט)‪.‬‬ ‫שום חשיבות‪ ,‬ומיושב בזה קו’ התוס’ שם‪ ,‬וזה נכון לענ”ד‬ ‫שיקיימו המצוות‪.‬‬ ‫ז‪( .‬תשובה מיראה ח”ב סימן קי)‪ .‬וע”ע מש”כ מרן זצ”ל במקו”א (עמק‬ ‫בסברא (עמק התשובה ח”י)‪.‬‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬דהנה יש ב' מיני נתינות טובות שנותנים לאדם‪ ,‬יש‬ ‫התשובה ח”א סימן לט) דבאס טיקעט’ס הוי מוקצה מחמת גופו‬ ‫ג‪ .‬כן כתב הטור (או”ח סוף סימן שי) שכתב דצריך שיהא דבר‬ ‫נתינה שהוא שכר ותשלום בשביל איזה עבודה שעשה וצריך לשלם‬ ‫ואסור לטלטלם עיי”ש‪.‬‬ ‫המותר חשוב מדבר האסור וכן פסק השו”ע (שם סעיף ח’)‪,‬‬ ‫לו ע"ז תשלומין משלם‪ ,‬אבל יש נתינה אחרת‪ ,‬והוא המשך בעמ' ד'‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר החסידות‬ ‫בשבת האחרון קודם ר"ה‪ .‬עוד יש לדקדק הלשון 'תיקן'‬ ‫שמקבל חלק בירושה מאבותיו‪ ,‬שבזכות וכח האבות‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫וענית ואמרת וגו' (כו‪ ,‬ה)‪ .‬פירש"י להזכיר חסדי המקום כו'‪ ,‬ככה מחויב אדם‬ ‫להן לישראל‪.‬‬ ‫שלו יש לו חלק בכל מה שהיה להם‪ ,‬אבל אין זה שכר‬ ‫לעשות בינו לבין קונו יתברך כשמשפיע לו איזה טובה או איזה הצלחה‪ ,‬להלל‬ ‫שמשלמין‪ ,‬רק הוא חלק וירושה שיש לו בחלקת אבותיו‪.‬‬ ‫ולתרץ נקדים דהנה הדבר פשוט וכן נפסק ההלכה‬ ‫של"ה‬ ‫ולהודות לו שהזמין לו זה הדבר ברחמיו וברוב חסדיו ברוך הוא‪.‬‬ ‫בעיסקא שיש הפסד ורווח‪ ,‬וכן לגבי נתינת מעשר כספים‪,‬‬ ‫והנה ארץ ישראל הוא חלקו של הקב"ה כמוש"כ‬ ‫וענית ואמרת (כו‪ ,‬ה)‪ .‬הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה עני בדעת קודם‬ ‫כשבאים לחשב הרווח אזי מקודם צריכים למלאות‬ ‫כגן ה' כארץ מצרים (ראה כתובות קיב ע"א)‪ ,‬ויש שם שפע‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫התפלה‪.‬‬ ‫ההפסד ע"י הרווח ואח"כ נותנים מעשר מהרווח‪ .‬והנה‬ ‫טהרה והשראת השכינה‪ ,‬שם שורה הברכה וכל חלקה‬ ‫ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך (כח‪ ,‬ב)‪ .‬צריך להבין זה שאין לו ביאור‬ ‫איתא במדרשים דהעוונות גורמים בחי' של הפסד וחסרון‬ ‫טובה בשביל שהוא חלק הקב"ה‪ ,‬והקב"ה נתן הארץ‬ ‫לכאורה היה ראוי לומר להיפך שהוא ישיג את הברכות ולא שהברכות ישיגו‬ ‫והם המביאים קללה ולא ברכה‪ ,‬וכשבא התורה לתת‬ ‫בירושה לבנ"י מפני שהם עמו חלקו ונחלתו‪ ,‬ואין זה‬ ‫אותו‪ ,‬כי לפעמים אדם בורח מן הטוב מחמת קוצר דעתו שאינו יודע אם הוא‬ ‫ברכות‪ ,‬א"א ליתן הברכות אלא א"כ מילאו תחילה‬ ‫משום איזה שכר על העבודה רק הוא כמו ירושה‪,‬‬ ‫דגל מחנה אפרים‬ ‫טוב‪ ,‬והוא שמרמז ובאו עליך כל הברכות והשיגוך והבן‪.‬‬ ‫ההפסד‪ ,‬וע"כ צריכים תחילה לעשות חשבון למלאות‬ ‫שהבטיח הקב"ה להאבות לרשת הארץ לבניהם‪ ,‬ואם‬ ‫והיית אך עשוק ורצוץ כל הימים ואין מושיע (כח‪ ,‬כט)‪ .‬לבאר זה על דרך ברכה‪,‬‬ ‫ולתקן ההפסד שנעה ע"י העבירות ורק אח"כ אפשר‬ ‫הולכים בדרכי אבות ויש זכות אבות‪ ,‬יש לנו הירושה‬ ‫נראה דהא אכין ורקין מועטים הם‪ ,‬וזה והיית אך עשוק‪ ,‬שתהיה רק קצת‬ ‫ליתן ברכות‪ ,‬שא"א ליטול הברכות ולמלאות בהם חסרון‬ ‫וחלק בנחלה זאת‪ .‬אבל שכר מצוה הוא דבר אחר‪ ,‬שאם‬ ‫עשוק‪ ,‬כי כל אדם צריך קצת יסורים לכפר על עוונותיו ולהביאו לחיי העולם‬ ‫הנגרם מהעוונות כמובן‪ .‬ובשביל זה תיקנו חז"ל לקרות‬ ‫מקיים מצות התורה יש ע"ז שכר רוחני בעוה"ב עין‬ ‫הבא‪ ,‬ואמר שגם על המעט הזה ואין‪ ,‬הוא הקב"ה שהוא אין סוף‪ ,‬מושיע‬ ‫התוכחה כדי שמתחילה תכלה שנה וקללותי' היינו שבזה‬ ‫לא ראתה אלקים זולתך‪ ,‬שבעוה"ז אין שייך כלל לקבל‬ ‫מראה יחזקאל‬ ‫יושיע לך ממעט יסורים אלו‪.‬‬ ‫נעשה תיקון וסיום כל הקללות הבאים מכח עוונות‪,‬‬ ‫שכר עבור מצוה‪ ,‬ומה שכן מקבלים טובה בעוה"ז אין‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (כח‪ ,‬מז)‪ .‬רמז על אשר‬ ‫ואח"כ אפשר להיות תחל שנה וברכותי'‪.‬‬ ‫לא ענגו את השבת בשמחה‪ ,‬כי אותיות שבת‪ ,‬הם תחת אשר‪ ,‬היינו אחר‬ ‫זה שכר מצוה רק הוא חלק טוב שחלק הקב"ה מחלקו‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫אותיות אשר הם אותיות שבת‪ ,‬והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫ויש עוד חילוק בין הברכות לקללות‪ ,‬דלגבי ברכות‬ ‫לעמו‪ ,‬כענין שאמרו בגמרא משלחן גבוה קא זכו‪ ,‬שאם‬ ‫כשהאדם מקבל ע"ע לשוב בתשובה ולקיים התורה‬ ‫מתנהגים כראוי יש לנו חלק בחלקו הטוב של הקב"ה‪,‬‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויביך‬ ‫(כח‪ ,‬מז)‪ .‬מדרך העולם כמנהגו נוהג‪ ,‬שכל מי שיש לו צרכיו וחפיציו בהרחבה‬ ‫והמצות וללכת בדרכי השי"ת כדבעי עי"ז עצמו בא‬ ‫וכן אר"י הוא חלקו של הקב"ה שחלק לאברהם יצחק‬ ‫ושפע יותר על חבירו הוא מושל עליו‪ ,‬כמו העשיר על העני והחכם על הטפש‬ ‫לו ברכה‪ ,‬משא"כ קללות אין מגיע לו קללה רק עם‬ ‫ויעקב וכשהולכים בדרכיהם יורשים אנו חלקם הטוב‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬על כן הנחילנו יוצרנו תורה ומצות אשר בהם נעבוד אותו בשמחה‬ ‫עשה עבירה בפועל דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה‬ ‫וזהו כונת הספרי עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס‬ ‫ואהבה רבה כרשפי אש‪ ,‬אשר האו"ה לא יוכלו להגיע לתענוג כזה‪ ,‬למען אשר‬ ‫למעשה (קדושין לט ע"ב)‪ .‬ולפי"ז יבואר‪ ,‬דבפרשתן מביא‬ ‫לארץ‪ ,‬שע"י מצות ביכורים מראים שהארץ הוא חלקו‬ ‫נמשול עליהם כאות נפשינו‪ ,‬וזה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה‬ ‫כל התוכחה ומיד אח"כ פרשת התשובה ושבת עד ה'‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו‪,‬‬ ‫ובטוב לבב‪ ,‬פירוש כיון שלא תעבוד מאהבה ושמחת לבב ואין לך תענוג‬ ‫אלוקיך וגו' ושב ה"א את שבותך ורחמך‪ ,‬ללמדינו שע"י‬ ‫ובזכות וכח אמונה זו יש לנו חלק בירושת הארץ לשבת‬ ‫בעשיית המצות וא"כ יש להאו"ה שלימות חפצם וצרכם יותר ממך‪ ,‬ועבדת את‬ ‫תשובה אפשר לתקן כל העונות ולהשלים כל החסרונות‬ ‫אויביך‪ ,‬לכך הם מושלים‪.‬‬ ‫בה כרצון הבורא ית'‪.‬‬ ‫מנחם ציון‬ ‫ולבטל הקללות‪ .‬ואפשר שמשום זה לא תקנו לקרותו‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (כח‪ ,‬מז)‪ .‬הרבה עוברי‬ ‫וזהו גם ענין הברכות והקללות בפרשתן‪ ,‬שאם בני‬ ‫בסמוך לראש השנה‪ ,‬רק בהפסק שבוע ביניהם‪ ,‬והוא‬ ‫עבירה גם כופרים‪ ,‬יש שעדיין לבם כואב עליהם על מה שאינם עובדים‬ ‫ישראל מתנהגים כראוי לשמור ולעשות כל מצות ה'‬ ‫כדי שיהי' זמן שיוכל האדם לשוב בתשובה כדבעי ובזה‬ ‫השי"ת‪ ,‬אלא שלא יוכלו לעמוד נגד יצרם הקשה‪ ,‬ונגד הדיעות הכוזבות‬ ‫ישלים ויתקן כל העונות והחסרונות ויתבטלו הקללות‪.‬‬ ‫במילא יש לנו חלק בנחלת ה' ובאו עליך כל הברכות‬ ‫המבלבלים אותם‪ ,‬אבל אותן השמחים בעבירה זה ניאוץ הרבה יותר‪ ,‬וזה פירוש‬ ‫וגו' ברוך אתה בעיר וגו'‪ ,‬ואם ח"ו אינם מתנהגים כראוי‬ ‫הכתוב שלא די שלא עבדת את ה' אלקיך‪ ,‬רק היה העדר עבודתך את ה'‪ ,‬גם‬ ‫ועכשיו נכנסים אנו לשבוע של סליחות והוא זמן‬ ‫אזי נהפך כל הטובה לקללה ה"י‪ ,‬עפי"ז מבואר שכל‬ ‫ויואל משה‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬ועל כן העונש הרבה יותר‪.‬‬ ‫תשובה ותיקון המעשים כדאיתא בטור ובפוסקים‪ ,‬ואפשר‬ ‫הטובה והברכה המובטח בפרשתן אינו שכר מצוה‪ ,‬אלא‬ ‫לתקן בשבוע זה כל מה שפגם בכל השנה‪ ,‬והעיקר‬ ‫שע"י המצות אנו יורשים חלק ה' ומקבלים כל הטובות‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫הוא שיתעורר האדם לתקן פנימיות לבו‪ ,‬ולעסוק בתורה‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫והברכות מאתו ית'‪.‬‬ ‫ומצות בכל מה דאפשר‪ ,‬ולהרבות בצדקה ותחנונים לפני‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫תשרי‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫המקום‪ ,‬ובכך תכלה שנה וקללתי'‪ ,‬ותחל שנה וברכותי'‬ ‫‪-‬‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫ויתהפך הכל לרחמים‪ ,‬ויה"ר שנזכה להפך הכל לטובה‪,‬‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫במסכת מגילה (לא ע"ב) עזרא תיקן להן לישראל‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫ונזכה בכל מיני ישועות ורחמים וחסדים ונזכה לשנת‬ ‫חשון‬ ‫שיהיו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫גאולה וישועה ולגואל צדק בקרוב בימינו אמן‪.‬‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫כדי שתכלה שנה וקללתי' תחל שנה וברכותי'‪ .‬והקשו‬ ‫תשו"ח להגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫מאוצרותיו הטעיפ מד"ת זו‬ ‫התוס' מדוע תיקנו לקרותו ב' שבתות קודם ר"ה ולא‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם יהי' צדיק ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫טבת‬ ‫הגליון נתנדב לזכר נשמת הגה''צ‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫הרב אלי' לייב פאנעט שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫רבי משה ב"ר דוב זצ"ל‬ ‫הגה"צ אבד"ק אוסטריק שליט"א‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫ולכבוד חותנו הגה"צ אבד"ק אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תומך המערכת‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫אבדק"ק האמאראד‬ ‫לרגל הולדת נכדיו למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫שבט‬ ‫נלב”ע ביום ט"ז אלול שנת ת"ש לפ"ק‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪,‬‬ ‫לרגל הולדת בתו למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫עדי נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ‪ ,‬אמן‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫עדי נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ‪ ,‬אמן‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬