gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב"ה‬ ‫פרשת כ י ת ב ֹו א‬ ‫ב"ה‬ ‫ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה – כי תבֹוא‬ ‫וְ ענית וְ אמַ ְרת‪...‬אֲ ַרמי אֹבֵ ד אבי – האם הוא נשאל בכלל?‬ ‫‪----------------------------- ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 2‬‬ ‫‪--‬‬ ‫אשית כָל פְ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה‬ ‫ֹלקיָך נֹ ֵתן לְ ָך ‪...‬וְ ל ַָק ְח ָת מֵ ֵר ִּ‬ ‫פרשתנו פותחת במצוות הבאת הביכורים‪" ,‬וְ הָ יָה כִּ י ָתבוֹא אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ָארץ אֲ ֶשר ה' אֱ ֶ‬ ‫ֹלקיָך נֹ ֵתן לָך"‪ .‬לאחר שהטנא עם פירות הביכורים הונח על המזבח‪ ,‬מצּווה מביא הביכורים‬ ‫ַארצְ ָך אֲ ֶשר ה' אֱ ֶ‬ ‫אֲ ֶשר ָתבִּ יא מֵ ְ‬ ‫ית וְ ָאמַ ְר ָת אֲ ַר ִּמי אֹבֵ ד ָאבִּ י וַ י ֵֶרד ִּמ ְצ ַריְמָ ה‪ ."...‬המילה "וְ ענית"‬ ‫לומר " ִּמקרא ביכורים"‪ ,‬קטע מהפרשה המיוחד למעמד זה‪" ,‬וְ עָ נִּ ָ‬ ‫מיותרת לכאורה‪ ,‬שהרי לא מוזכרת בפרשה כל שאלה או דרישה המופנית כלפיו? ומה בא בכתוב להדגיש בהזכירו‬ ‫ֹלקיָך נֹ ֵתן לך" (מופיעה פעמיים בשני הפסוקים הראשונים)?‬ ‫מחדש את העובדה‪" :‬אֲ ֶשר ה' אֱ ֶ‬ ‫כדי לפתוח צוהר לתיבה "וְ ענית"‪ ,‬נחפש אחר המופע הראשון של מילה הנגזרת מהשורש ע‪.‬נ‪.‬ה‪ ,‬המתגלה בסיפורה של‬ ‫הגר‪ ,‬הניתנת לאברם ע"י ָש ַרי אשתו‪ .‬לאחר שהגר מגלה שהרתה‪" ,‬וַ ֵת ַקל גְבִּ ְר ָתּה בְ עֵ ינֶיהָ "‪ .‬לאחר ש ָש ַרי מתלוננת באזני‬ ‫אברם על התנהגותה של הגר‪ ,‬משיב לה אברם " ִּהנֵה ִּשפְ חָ תֵ ך בְ יָדֵ ך עֲ ִּשי לָּה הַ ּטוֹב בְ עֵ י ָניִּך"‪ ,‬וכתוצאה מכך "וַ ְתעַ נֶהָ ָש ַרי‬ ‫וַ ִּתבְ ַרח ִּמפָ נֶיהָ "‪ .‬כלומר שהעינוי אף הוא מאותו השורש של המַ עֲ נֵה‪ .‬האם אמותינו הקדושות ירדו חלילה‪ ,‬למדרגה אכזרית‬ ‫של להעניש כדי לפגוע? הרי העונשים הנזכרים בתורה לא נועדו לפגוע בפושע‪ ,‬וכל מטרתם לתיקון בלבד? נחזור‬ ‫לסיפורה של הגר הנמלטת‪" ,‬וַ י ְִּמצָ אָ ּה מַ לְ אַ ך ה' עַ ל עֵ ין הַ מַ יִּם בַ ִּמ ְדבָ ר עַ ל הָ עַ יִּן בְ דֶ ֶרך שּור"‪ .‬כאשר הכתוב טורח להזכיר פרטים‬ ‫כמו שם של מקום או דרך‪ ,‬ברור שיש דברים בגו‪ .‬ויש מקום לשאול מדוע הגיעה הגר למקום זה דווקא? ומדוע מוצא‬ ‫אותה המלאך רק לאחר שהגיעה למקום? ואז מורה לה "מַ לְ אַ ך ה'"‪ ,‬שם המייצג את מידת הרחמים (להבדיל מ"מַ לְ אַ ך‬ ‫ַארבֶ ה אֶ ת ז ְַרעֵ ך"‪ ,‬ומכיוון‬ ‫הָ אֱ ֹל ִּקים")‪" ,‬שּובִּ י אֶ ל גְבִּ ְרתֵ ך וְ ִּה ְתעַ נִּ י ַתחַ ת יָדֶ יהָ "‪ .‬הלזאת ייקרא רחמים?! המלאך מבטיח לה "הַ ְרבָ ה ְ‬ ‫שהפילה את עוברה במהלך בריחתה‪ ,‬הוא גם מבטיח לה " ִּהנָך הָ ָרה וְ ֹיל ְַד ְת בֵ ן וְ ָק ָראת ְשמ ֹו י ְִּשמָ עֵ אל כִּ י ָשמַ ע ה' אֶ ל עָ נְ יֵך"‪.‬‬ ‫ממבט ראשון‪ ,‬ליבנו נוטה לרחם על הגר המסכנה ולתהות על "היד הקשה" ש ָש ַרי נוקטת כלפיה‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪,‬‬ ‫לאחר הולדת ישמעאל‪ ,‬כאשר ָש ָרה רואה את התנהגותו הנלוזה של ישמעאל היא דורשת מאברהם "ג ֵָרש הָ ָאמָ ה הַ זֹאת‬ ‫וְ אֶ ת בְ נָּה"‪ .‬דרישה זו אינה מוצאת חן בעיני אברהם איש החסד‪" ,‬וַ י ֵַרע הַ דָ בָ ר ְמאֹד בְ עֵ ינֵי ַאבְ ָרהָ ם עַ ל א ֹודֹת בְ נ ֹו"‪ ,‬אך הקב"ה‬ ‫מגבה ומצדיק דווקא את ָש ָרה‪ ,‬ואומר לאברהם "ַאל י ֵַרע בְ עֵ ינֶיָך עַ ל הַ נַעַ ר וְ עַ ל אֲ מָ ֶתָך‪ ,‬כֹל אֲ ֶשר תֹאמַ ר אֵ לֶיָך ָש ָרה ְשמַ ע בְ קֹ לָּה"‪.‬‬ ‫כדי להשיב על התמיהות הנ"ל‪ ,‬נחפש אחר מכנה משותף לציטוטים שהבאנו‪ .‬קל לגלות שהמילה 'עַ יִּן' עוברת כחוט‬ ‫השני לאורך הסיפור המתחיל ב‪"-‬וַ ֵת ַקל גְבִּ ְר ָתּה בְ עֵ ינֶיה"‪ .‬ראייתה של הגר‪" ,‬שהועלתה לגדולה"‪ ,‬את הדברים ממקומה‬ ‫החדש‪ ,‬נשארה נמוכה כמקודם‪ .‬היא רואה את עצמה כנעלית מגבירתה‪ ,‬שהרי גבירתה שחיה במשך עשרות שנים עם‬ ‫אברם לא הרתה‪ ,‬ואילו אצלה ‪" -‬הצדקת" ‪ -‬הדבר קורה "בין רגע"‪ .‬תפיסת החיים שלה נשארה של ָאמָ ה‪ ,‬והחיבור לאברם‬ ‫הצדיק לא פעל אצלה את השינוי הראוי‪ .‬מצב זה אינו בריא‪ ,‬לא בעבורה ולא בעבור אברם‪ ,‬שנועד לשמש אב ראשון‬ ‫לעם ישראל‪ .‬אברם מבין שהגר זקוקה להכשרה רוחנית מוקדמת ו"מאשר" ל ָש ַרי‪" ,‬עֲ ִּשי לָּה הַ ּטוֹב ְבעֵ י ָניִּך"‪ ,‬כלומר‪" ,‬עֲ ִּשי‬ ‫לָּה הַ ּטוֹב"‪ ,‬שפרי אותה ואת מעשיה‪ ,‬בהתאם לראייתך הנכונה‪" ,‬בְ עֵ י ָניִּך"‪ ,‬כדי שתביא לידי ביטוי את הטוב הצפון בה‪ָ .‬ש ַרי‬ ‫מתחילה לפעול בכיוון זה‪ ,‬אלא שראייתה הגשמית של הגר מוגבלת‪ ,‬והיא אינה מסוגלת לראות את הדברים כהווייתם‪.‬‬ ‫"וַ ְתעַ נֶהָ ָש ַרי"‪ ,‬הגר רואה זאת כעינוי מכוון‪ ,‬שנועד לפגוע בה ובמעמדה החדש‪ ,‬אך נשמתה הגבוהה‪ ,‬שהיא עדיין לא‬ ‫מחוברת אליה במודע‪ ,‬מוליכה אותה אל "הָ עַ יִּן בְ דֶ ֶרך שּור"‪ .‬היא זקוקה לטיפול עיניים שיסייע לה לעלות על "דֶ ֶרך שּור"‪.‬‬ ‫שּורנּו"‪.‬‬ ‫המילה "שּור" היא מילה נרדפת לִּ ְצ ִּפ ָיה‪ ,‬כפי שאנו מוצאים בנבואתו של בלעם "כִּ י מֵ רֹאש צ ִֻּרים אֶ ְראֶ נּו ִּ‬ ‫ּומגְבָ עוֹת אֲ ֶ‬ ‫משמעות נוספת של המילה שּור כשם עצם‪ ,‬היא חומה‪ ,‬עליה נהגו לעמוד גם כדי לצפות מלמעלה על טקסים "צפופים"‪,‬‬ ‫כדי ששום דבר יחצוץ או יגביל את הראייה‪ .‬השימוש במילים גְ בעֹות‪ ,‬שּור ו"רֹאש צ ִֻּרים" כמו מרמזים על מבט מלמעלה‪,‬‬ ‫מנקודה רוחנית יותר‪ ,‬וללא המגבלות שבַ נֹ מֶ ך הגשמי‪ .‬מבחינתה של הגר מדובר בסתם עַ יִּן‪ ,‬אך מבחינתו של המלאך‬ ‫מדובר במשהו מיוחד ומשמעותי יותר (הָ עַ יִּן ‪ -‬בהא הידיעה)‪" ,‬וַ י ְִּמצָ אָ ּה‪...‬עַ ל עֵ ין הַ ַמיִּם בַ ִּמ ְדבָ ר"‪ .‬הַ ַמיִּם מייצגים בקבלה את‬ ‫מידת החסד‪ ,‬ותיקון הָ עַ יִּן שלה‪ ,‬זה להבין שמה שנראה בעיניה כעינוי‪ ,‬אינו אלא קטע מתהליך של השפעת חסד כלפיה‪.‬‬ ‫ברבות הימים‪ ,‬כשראייתה תשתפר‪ ,‬הגר עוד תגלה שהשיבה "להתענות" תחת ָש ַרי‪ ,‬היא בגדר מציאת ַמיִּם חיים בַ ִּמ ְדבָ ר‪,‬‬ ‫ולכך כמו רומז גם השם הניתן למקום‪" ,‬בְ אֵ ר לַחַ י ר ִֹּאי"‪ ,‬מקור לחסדים שנועדו להחיות את ראייתה ולהפכה לצלולה יותר‪.‬‬ ‫ב"סיבוב השני"‪ ,‬כאשר ָש ָרה דורשת מאברהם "ג ֵָרש הָ ָאמָ ה הַ זֹאת וְ אֶ ת בְ נָּה"‪ ,‬אפילו ראייתו הגבוהה של אברהם אינה‬ ‫עומדת לו‪" ,‬וַ י ֵַרע הַ ָדבָ ר ְמאֹד ְבעֵ ינֵי ַאבְ ָרהָ ם"‪ .‬אך הקב"ה מבהיר לו כי ראייתו חסרה בהקשר זה‪ַ" ,‬אל י ֵַרע ְבעֵ ינֶיָך עַ ל הַ נַעַ ר‬ ‫וְ עַ ל אֲ מָ ֶתָך"‪ ,‬כי כוח הנבואה והראייה של ָש ָרה‪ ,‬גדול משלו‪ ,‬ולכן זכתה גם לשם י ְסכה‪ ,‬שם שניתן לה לפי רש"י‪" ,‬על שם‬ ‫שסוכה (רואה) ברוח הקודש"‪ .‬ואם ראייתה של ָש ַרי כה גבוהה‪ ,‬כיצד זה ָש ַרי לוקחת אמה בעלת ראייה רוחנית רדודה כל‬ ‫ישּה ל ֹו לְ ִּא ָשה"? בטעות כזו אפשר להיכשל פעם בחיים‪ ,‬אך לאחר שהגר שבה מבריחתה‪ ,‬ולאחר‬ ‫אֹתּה לְ ַאבְ ָרם ִּא ָ‬‫כך "וַ ִּת ֵתן ָ‬ ‫שרמתה הירודה התגלתה כבר גם בעיני בשר‪ ,‬איך ָש ַרי מחזירה אותה לאברם‪ ,‬כדי שייוולד ממנו ישמעאל? איפה באה‬ ‫ראייתה הגבוהה ומרחיקת הרואי של ָש ָרה לידי ביטוי במציאות? הכתוב מספר לנו שלפני שיצחק פגש את רבקה‪" :‬וְ יִּצְ חָ ק‬ ‫בָ א ִּמבוֹא בְ אֵ ר לַחַ י ר ִֹּאי"‪ .‬מה היה לו ליצחק הצדיק לעשות‪ ,‬במקום מגוריה של הגר? ומבאר רש"י‪" ,‬שהלך להביא הגר‬ ‫לאברהם אביו שישאנה"‪ .‬הייתכן? יצחק בנה היחיד והאהוב של שרה‪ ,‬הולך ומכניס לביתו של אברהם אביו‪ ,‬את צרתה‬ ‫המרה של אמו‪ ,‬כדי שתחליף את אמו? וזאת בידעו שאימו היא זו שדרשה מאברהם לגרשה? האם הוא שובר את מילתה‬ ‫של אימו חלילה?‬ ‫אלא שדווקא כאן מתגלית גדולתה של ָש ָרה‪ ,‬ורמת צפייתה למרחוק‪ .‬ברור לה מלכתחילה‪ ,‬שבהגר יש נשמה גבוהה‪,‬‬ ‫ושיש ניצוצות שאמורים לצאת ממנה ומאברהם (ַאב הֲ מוֹן ג ֹויִּם) בעתיד‪ .‬היא עושה כמיטב יכולתה להכשיר את הגר‪,‬‬ ‫שתהא ראויה לצדיק כאברהם‪ .‬היא משקיעה בה‪ ,‬מה שנראה בעיני הגר כעינוי‪ ,‬עד אשר גדל ישמעאל‪ .‬כאן היא מבינה‬ ‫שסיימה את תפקידה‪ ,‬ושמעתה על הגר להמשיך ולעשות עבודה עצמית לשיפור ראייתה‪ ,‬באמצעות הכלים ששרה‬ ‫סיפקה לה‪ .‬לאחר גירושה‪ ,‬חושבת הגר מחדש על הדברים ומבינה שהיתה לה בעצם זכות גדולה בשהותה בצל קורתם‬ ‫של אברהם ו ָש ָרה‪ ,‬והיא מתחילה לעבוד על עצמה‪ ,‬עד שהיא זוכה לחוש בשינוי משמעותי במהותה‪ ,‬שינוי המשתקף‬ ‫טּורה‪ .‬רש"י מביא שני פירושים לשם זה ‪ :‬האחד‪ ,‬על שם שנאים מעשיה כקטורת (לפני‬ ‫בשם החדש לו היא זוכה‪ְ ,‬ק ָ‬ ‫שּורה‪,‬‬ ‫טּורה נקבל ְק ָ‬ ‫הקב"ה)‪ ,‬והשני מתבסס על אותיות מתחלפות‪ ,‬ט' בארמית מתחלפת עם ש' בלשון הקודש‪ ,‬ומ ְק ָ‬ ‫שּורה אליו רוחנית‪ ,‬סירבה "להתיר" את הקשר ודחתה כל הצעה לזיווג‬ ‫שמרגע שפרשה מאברהם‪ ,‬היא ראתה עצמה ְק ָ‬ ‫אחר‪ .‬רק כעת באה לידי ביטוי ראייתה הרוחנית‪ ,‬מרחיקת הר ִֹּאי‪ ,‬של הנביאה ָש ָרה אימנו‪.‬‬ ‫ית וְ ָאמַ ְר ָת"? לכאורה המַ עֲ נֵה אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬והוא ניתן בעצם כתגובה לשאלה שנשאלה קודם לכן‪.‬‬ ‫ומה עם "וְ עָ נִּ ָ‬ ‫נתבונן בשורש ש‪.‬א‪.‬ל‪ ,‬המייצג את הפעולה המובילה למַ ֲענֵה‪ .‬השוֹאֵ ל מצוי במצב ֶש‪ַ-‬אל לו‪ַ ,‬אל במשמעות של שלילה‬ ‫וחסרון (ַאל=ֹלא)‪ ,‬השואל הוא אדם שחסר לו משהו‪ .‬ש ֹואֵ ל הוא לא רק מי שמבקש לקבל תשובה‪ ,‬למשהו שאינו מבין או‬ ‫יודע‪ ,‬אלא גם מי שמבקש לקבל בהשאלה לפרק זמן מסוים‪ ,‬חפץ שחסר לו‪ .‬המשהו שחסר לכאורה ַלשוֹאֵ ל‪ ,‬יכול לנבוע‬ ‫גם מראייה שגויה שלו‪ ,‬את פני הדברים‪ .‬המַ עֲ נֵה משורש ע‪.‬נ‪.‬ה‪ ,‬בא לפתור את הבעיה וכמו להשלים את החסר‪ ,‬לגלות‬ ‫ולהראות את הַ כֵן‪ ,‬את הַ הֵ ן‪ .‬מה המיוחד באותיות ה' נ'‪ ,‬הבונות את המילה הֵ ן?‬ ‫באלפבית תשע אותיות שערכן המספרי הוא חד ספרתי (א' עד ט') ותשע אותיות שערכן המספרי דו‪-‬ספרתי (י' עד צ')‪.‬‬ ‫אחת משיטות ההצפנה‪ ,‬הבנויות על החלפה של אות באות אחרת‪ ,‬קרויה אטב"ח‪ ,‬מכיוון שכל אות מהקבוצה הראשונה‬ ‫של האותיות‪ ,‬מוחלפת ע"י האות המשלימה אותה לעשר‪ ,‬לכן נקבל את הזוגות א‪-‬ט‪ ,‬ב‪-‬ח וכיו"ב‪ .‬אך כאשר נגיע לאות‬ ‫ה'‪ ,‬תיווצר בעיה לכאורה‪ ,‬כי האות המשלימה אותה לעשר‪ ,‬היא ה' בעצמה‪ .‬אותה הבעיה קיימת גם באותיות הדו‪-‬‬ ‫ספרתיות שבהן בת הזוג אמורה להשלים את האות למאה‪ .‬נקבל את הזוגות י‪-‬צ‪ ,‬כ‪-‬פ וכיו"ב ורק לאות נ' לא נמצא בן‬ ‫זוג‪ .‬אם ניקח את האותיות א' עד ט' כקבוצה‪ ,‬ונציב אותן בשורה לפי הסדר‪ ,‬נוכל לראות שהעדרו של בן זוג לאות ה'‪,‬‬ ‫נובע מכך שהיא אינה ימינית ואינה שמאלית‪ ,‬אלא היא האות האמצעית‪ .‬בן הזוג לכל אות אחרת‪ ,‬יבוא מהצד הנגדי‬ ‫בשורה (אות ימינית תקבל בן‪-‬זוג מצד שמאל‪ ,‬ולהיפך)‪ .‬הדבר נכון גם לגבי האות נ'‪ .‬לכן האותיות ה' נ' מתאימות זו לזו‬ ‫ומייצגות את הראייה המאוזנת שאינה מוטית לצד זה או אחר‪ ,‬את האמת‪ .‬לכן מילת התמיהה הֵ ן‪ ,‬במשמעות של הַ ֵרי‪,‬‬ ‫מייצגת את המציאות כפי שהיא‪ ,‬בערכה האמיתי‪ ,‬מבלי להוסיף עליה או לגרוע ממנה (בְ הֵ ן צדק)‪ .‬ממילא השרש ע‪-‬נה‬ ‫כתשובה‪ ,‬בא להשלים את ה‪ -‬הֵ ן בעיני השואל‪ ,‬ע‪-‬הֵ ן (ומכיוון שקשה להגות עהן‪ ,‬הסדר ענה‪ ,‬כמו עונה על הקושי)‪.‬‬ ‫ֹלקיָך נֹ ֵתן לְ ָך נַחֲ לָּה"‪ .‬זכינו להיות בעלי בתים ונחלאות‪ ,‬התחברנו אל הארץ‬ ‫נשוב אל פרשתנו‪" ,‬כִּ י ָתבוֹא אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ָארץ אֲ ֶשר ה' אֱ ֶ‬ ‫שהניבה פירות משובחים‪ .‬יש לנו סיבה להשתבח במעשה ידינו ובתוצר של עבודתנו הברוכה‪ ,‬אך פה טמון הקושי‪ַ .‬ק ִּין‬ ‫איש הקניין‪ ,‬איש האדמה כבר נכשל בזאת‪" ,‬וַ יָבֵ א ַקיִּן ִּמפְ ִּרי הָ אֲ דָ מָ ה ִּמנְחָ ה לַה'"‪ ,‬הוא מביא מה"בררה"‪ ,‬לא מהראשית‬ ‫ומהמיטב‪ ,‬אותם הוא שומר לעצמו‪ .‬אילו היה נשאל‪ ,‬היה מאשר שקיבל את הכל מה' יתברך‪ ,‬אך בראייתו היומיומית‪,‬‬ ‫הוא זה המוציא בעמלו את הפירות מהאדמה‪ ,‬ולכן הוא הזכאי לראשית ולמיטב‪ .‬בתור מחווה של גילוי רצון טוב‪ ,‬ושל‬ ‫הודאה לקב"ה‪ ,‬שאינו צריך את מתנתו‪ ,‬הוא נותן לו משהו‪ .‬זו בעיה של קוצר ראייה‪ ,‬של ראייה צרה את הדברים‪ .‬ראייתו‬ ‫של הֶ בֶ ל רועה הצאן‪ ,‬באה יותר מצד ההֶ בֶ ל הרוחני‪ ,‬ראייה מתוקנת יותר‪ .‬ברור לו שכל מה שבידו‪ ,‬שייך בעצם לקב"ה‬ ‫המאפשר לו להחזיק בצאנו וליהנות ממנו‪ .‬ממילא כל מה שייתן לקב"ה‪ ,‬ייתן לו בעצם משלו‪ .‬לכן עינו אינו צרה בנתינתו‪,‬‬ ‫כּורים)‪ .‬והתוצאה‪" ,‬וַ י ִַּשע ה' אֶ ל הֶ בֶ ל וְ אֶ ל ִּמנְחָ ת ֹו"‪" ,‬וַ י ִַּשע" כמו מרמז‬ ‫והוא מביא " ִּמ ְבכֹרוֹת צֹאנ ֹו ּומֵ חֶ לְ בֵ הֶ ן" (בְ כֹרוֹת במקביל ל ִּב ִּ‬ ‫על יֵש‪-‬ע‪ ,‬להבל עַ יִּן מתוקנת‪ .‬ולעומת זאת "וְ אֶ ל ַקיִּן וְ אֶ ל ִּמנְחָ ת ֹו ֹלא ָשעָ ה"‪ .‬עֵ ינ ֹו הצרה של קין‪ ,‬צרה גם בהצלחתו של אחיו‪,‬‬ ‫ובמקום לפעול לתיקון ראייתו‪ ,‬הוא מעדיף לסלק את העובדות ה"סותרות" אותה‪ ,‬מה שלא רואים ‪ -‬לא מציק‪.‬‬ ‫ֹלקיָך"‪ ,‬אמירת "מקרא‬ ‫התורה מלמדת אותנו כאן כיצד להתחבר נכונה אל הקניין הארצי שלנו‪" ,‬וְ עָ נִּ ָ‬ ‫ית וְ ָאמַ ְר ָת לִּ פְ נֵי ה' אֱ ֶ‬ ‫ית" הנראית מיותרת לכאורה? על דרך חסידות אין הכוונה כאן למענה או לתשובה‬ ‫ביכורים"‪ .‬ומדוע מובאת המילה "וְ עָ נִּ ָ‬ ‫ית‪ ,‬הפוך עצמך לעָ נִּ י‪ .‬איך עושים זאת? פשוט‪" ,‬הופכים" את העַ יִּן‪ .‬התארים עָ נִּ י ועשיר‬ ‫אף שמדובר בשורש ע‪.‬נ‪.‬ה‪ ,‬אלא וְ עָ נִּ ָ‬ ‫אינם ניתנים לכימות‪ ,‬אלא נקבעים על פי ראיית האדם את עצמו‪ .‬אתה "העשיר" המביא ביכורים‪ ,‬עלול להתמלא בגאווה‬ ‫על נכונותך לתת ועל הכבוד שאתה "מואיל בטובך" לחלוק מרכושך לקב"ה‪ .‬לכן מזהיר אותך הכתוב‪ ,‬שעוד לפני שתפצה‬ ‫את פיך‪ ,‬ראה את עצמך כעָ נִּ י שאין לו כלום משלו‪ .‬הכול של הקב"ה‪ ,‬משלו אני מביא לו‪ ,‬והוא המשאיר לי בטובו את‬ ‫היתרה‪ ,‬אחרי שאשלים את שאר המצוות ואעביר את החלקים המיועדים‪ ,‬למי שהקב"ה הועיד אותם (תרומה‪ ,‬מעשר‬ ‫ראשון‪ ,‬מעשר עני ועוד)‪ .‬אז‪ ,‬תרגיש עושר רוחני גדול‪ ,‬בהיותך מחובר לקב"ה וניזון מידו‪" ,‬איזהו עשיר השמח בחלקו"‪.‬‬ ‫דבר חסידות‬ ‫השגחה פרטית באה לידי ביטוי בכך שהקב"ה מסובב את הדברים ומוליד סיבות לכך שיהודי יגיע למקום מסויים‪ ,‬בעיתוי‬ ‫(מעובד מתוך איגרות קודש ‪ -‬אדמו"ר הריי"צ)‬ ‫מסויים‪ ,‬כדי לעורר חיות בתורה‪ ,‬בעבודה ובאהבת ישראל‪.‬‬ ‫שבת שלום ומבורך‬ ‫ח נ ן ח ס ן‬ ‫אם ברצונך לקבל את הגיליון במייל או במסרון‪ ,‬אנא פנה אל ‪ hhananv@gmail.com‬או לטלפון ‪052-569-9691‬‬