gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

עומק הפשט · Omek Hapshat — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת כי תבוא‪ ,‬י''ב אלול תשפ''ו‬ ‫‪527‬‬ ‫ֹלקים‬ ‫ְּב ַמ ְק ֵהלֹות ָּב ְרכּו ֱא ִ‬ ‫מוסיף והולך‪ :‬ברכת המזון היא חובת היחיד‪,‬‬ ‫'צירוף המסובין לזימון'‬ ‫אולם ככל שמתרבה הציבור מתרבה השבח‪ .‬שלושה‬ ‫שאכלו כאחד נוספת ברכת הזימון‪ ,‬עשרה שאכלו‬ ‫אֹלק ינּו‬ ‫ּכִ י ֵׁש ם ה' ֶא ְק ָר א ָה בּו ג ֶֹד ל ֵל ֵ‬ ‫ביחד נוספת הזכרת שם שמים – "נברך אלוקינו"‪.‬‬ ‫סדרת זימון‪ :‬בגיליון הקודם (מספר ‪ ,)526‬התבאר סדר‬ ‫במשנה (ברכות דף מט‪ ):‬הובאה שיטת תנאים‪,‬‬ ‫וגדר חיוב הזימון לפני ברכת המזון‪.‬‬ ‫שבמאה באלף וברבוא מוסיפים והולכים בנוסח‬ ‫הזימון‪ ,‬ושיטת רבי יוסי הגלילי שלפי רוב הקהל‬ ‫בהמשך לכך יתבאר בגיליון הנוכחי (מספר ‪ ,)527‬באיזה‬ ‫הם מברכים‪ ,‬שנאמר (תהלים פרק סח פסוק כז)‬ ‫אופן מצטרפים המסובים לזימון‪ :‬האם שלושה שלא התחילו‬ ‫ֹלקים ה' ִמ ְּמקֹור יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ְּב ַמ ְק ֵהלֹות ָּב ְרכּו ֱא ִ‬ ‫לאכול יחד‪ ,‬או שלא סיימו את סעודתם יחד‪ ,‬חייבים לזמן או‬ ‫להלכה נפסק בשו''ע (סימן קצב סעיף א)‬ ‫רק רשאים לזמן?‬ ‫שמעשרה ואילך הנוסח שווה‪ ,‬אולם בעצם השיטה‬ ‫האם 'התחילו ביחד' נקבעת בברכת המוציא או באכילת‬ ‫אנו רואים שוב את יסוד הזימון‪ :‬ריבוי המסובים‬ ‫כזית? האם האוכל מאכלים אחרים (מזונות‪ ,‬האדמה או‬ ‫שבאים לברך כאחד על המזון מרבה כבוד שמים‪.‬‬ ‫שהכל) או השותה‬ ‫כעת יובן באופן נפלא דבריו המאירים של‬ ‫(יין או שאר משקים)‬ ‫הפרישה (סימן קצב ס"ק ב) בשם המהר"ל (נתיבות‬ ‫מצטרף לזימון?‬ ‫עולם נתיב העבודה פרק יח)‪ ,‬שבנוסח הזימון כל‬ ‫ומה הדין כאשר‬ ‫אחד מוסיף שבח על דברי קודמו‪ :‬המזמן אומר "נברך‬ ‫שניים כבר סיימו את‬ ‫שאכלנו משלו"; המסובים מוסיפים "ברוך שאכלנו‬ ‫סעודתם‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫משלו ובטובו חיינו"; והמזמן חוזר על דבריהם ומוסיף‬ ‫מכן הגיע השלישי‬ ‫"ברוך הוא וברוך שמו"‪ .‬וכעין זה באמירת "ברכו"‪:‬‬ ‫ואכל עמהם?‬ ‫השליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך"‪ ,‬הציבור‬ ‫מוסיף "ברוך ה' המבורך לעולם ועד"‪ ,‬והשליח ציבור‬ ‫חוזר ואומר אף הוא את הנוסח עם ההוספה‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידיד הילכתא‬ ‫וכתב המשנ"ב (סימן קצב ס"ק ד)‪ ,‬שרק המזמן‬ ‫אומר "ברוך הוא וברוך שמו" ולא המסובים; וממילא‬ ‫הג״ר נחמיה חשין שליט״א‬ ‫יחיד המברך בלא זימון אינו אומר‪.‬‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫כלומר‪ ,‬תיבות "ברוך הוא וברוך שמו" אינן‬ ‫החתן המופלג כמר בן ציון שליט״א‬ ‫תוספת נפרדת כללית לפני ברכת המזון‪ ,‬אלא חלק‬ ‫עב״ג בת ידיד הילכתא‬ ‫מנוסח הזימון והמשך חזרת המזמן‪ ,‬שהוא מוסיף על‬ ‫הג״ר דוד מינצברג שליט״א‬ ‫דברי המסובים‪ .‬ואילו היו המדפיסים מחברים תיבות‬ ‫יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני‬ ‫אלו לנוסח שאומר המזמן‪ ,‬לא היו צריכים לכתוב‬ ‫התורה והיראה‪ ,‬לתפארת המשפחות הדגולות‪,‬‬ ‫'יחיד אינו אומר'‪.‬‬ ‫ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪,‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫מתוך אושר והרחבת הדעת‪.‬‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫המברכים‪ :‬מערכת הילכתא‬ ‫‪1‬‬ ‫להקדים לסיים ולברך לבדו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר לא‬ ‫מקומות חלוקים‪ :‬ולגבי גדרי הצירוף לזימון באכילה‬ ‫התחילו יחד‪ ,‬אין עדיין צירוף המחייבם להישאר עד‬ ‫במקומות שונים‪ ,‬שמהם המקור לדיני צירוף למניין‬ ‫הזימון‪ ,‬ורשאי להקדים ולברך לבדו; אלא שאם סיימו‬ ‫בתפילה‪ ,‬ראה בגיליון עומק הפשט (מספר ‪ 262‬אחו''ק‬ ‫יחד בפועל‪ ,‬נעשו מצורפים וחייבים לזמן‪ .‬והעיר הט"ז‪,‬‬ ‫תש''פ) שיצא בתקופת הקורונה בנושא "צירוף מנין‬ ‫שתמוה מדוע הבית יוסף לא הביא חילוק זה‪ .‬ונקט‬ ‫במרפסות"‪.‬‬ ‫המשנ''ב (ס"ק יט‪ ,‬שער הציון ס''ק טז) כדעת הט''ז‬ ‫‪1‬כיצד מצטרפין לזימון?‬ ‫‪.1‬‬ ‫שמספיק אכילה בסוף כדי לחייב‪ ,‬ולא כאחרונים שנחלקו‬ ‫עומק לשון המשנה‪ :‬במשנה (ברכות דף מה‪ ).‬נאמר‪:‬‬ ‫על הט''ז‪.‬‬ ‫שלשה "שאכלו כאחת" חייבין לזמן‪ .‬במילים ספורות‬ ‫התחילו יחד‪ :‬כתב השולחן ערוך (סימן קצג סעיף ד)‪,‬‬ ‫טמנה המשנה את יסוד כל הסוגיא‪ .‬אין עצם היותם‬ ‫שלושה שישבו לאכול ובירכו ברכת המוציא‪ ,‬אפילו כל‬ ‫שלושה מחייב בזימון‪ ,‬אלא העובדה שאכילתם היתה‬ ‫אחד אוכל מככרו ואפילו עדיין לא אכלו כזית פת‪ ,‬אינם‬ ‫"כאחת" – סעודה אחת המצורפת משלושה סועדים‪.‬‬ ‫רשאים ליחלק‪ .‬כלומר‪ ,‬שברכת המוציא יחד נחשבת‬ ‫מכאן מסתעפים כל פרטי הסוגיה שבגמרא‬ ‫כהתחלת סעודה משותפת‪ ,‬ומאותה שעה אינם רשאים‬ ‫ובראשונים‪ :‬מתי נוצרת 'אכילה כאחת' – בתחילת‬ ‫ליחלק‪.‬‬ ‫הסעודה או בסופה‪ ,‬האם צריכים להתחיל ולסיים יחד‪,‬‬ ‫ודנו פוסקי זמננו עד מתי יכול מי שהצטרף באיחור‬ ‫מהו דין 'מפה אחת' שמצרפת לזימון‪ ,‬ומהם שאר אופני‬ ‫להיחשב כמי שהתחיל יחד‪ :‬לדעת הג"ר ישראל יעקב‬ ‫הקביעות והצירוף‪ .‬הכל כלול בפירוש המילים המדויקות‬ ‫פישר זצ''ל (זימון כהלכתו פרק ב ס"ק ט)‪ ,‬כל זמן‬ ‫שנאמרו במשנה‪" :‬שאכלו כאחת"‪.‬‬ ‫שהראשון לא סיים את אכילת הכזית הראשון‪ ,‬נחשב‬ ‫צירוף תחילה וסוף‪ :‬נחלקו הראשונים מה נחשב‬ ‫שהתחילו יחד‪.‬‬ ‫"שאכלו כאחת"‪ .‬רבינו יונה (ברכות דף לב‪ :‬מדפי הרי"ף)‬ ‫וכן חידד הגרי"ש אלישיב זצ''ל (שיעורי ברכות דף‬ ‫הכריע בשם רבו‪ ,‬שאין חיוב זימון אלא כאשר קבעו‬ ‫מה‪ ,).‬שכל זמן שלא בלע הראשון את הכזית הראשון‪,‬‬ ‫עצמם מתחילת הסעודה לאכול יחד; אבל אם לא קבעו‬ ‫עדיין יכול חברו להצטרף אליו‪ .‬אולם אם רק שמעו‬ ‫מתחילה‪ ,‬אין סיום האכילה יחד מצרפם‪.‬‬ ‫קידוש יחד ולא התחילו את האכילה יחד‪ ,‬אין שמיעת‬ ‫אולם הרא"ש (ברכות פרק ז סימן א) חולק על רבינו‬ ‫הקידוש מצרפת אותם לזימון‪.‬‬ ‫יונה וסובר‪ ,‬שאף אם לא בירכו המוציא יחד‪ ,‬כל שנקבעו‬ ‫סיימו יחד‪ :‬כתב השולחן ערוך (סימן קצג סעיף ב)‪,‬‬ ‫לאחר מכן באכילה יחד‪ ,‬או נמצאו יחד בגמר הסעודה‪,‬‬ ‫שלושה שלא נקבעו לאכול יחד מתחילת הסעודה‪ ,‬כגון‬ ‫נקבעו לזמן ואינם רשאים ליחלק‪ .‬וכן פסק השו"ע (סימן‬ ‫ששניים קבעו ואחר כך בא השלישי וקבע עמהם‪ ,‬או‬ ‫קצג סעיף ב)‪ ,‬כדעת הרא''ש שיש צירוף בסוף הסעודה‪,‬‬ ‫שאחד קבע תחילה ואחר כך הצטרפו אליו שניים‪ ,‬אם‬ ‫גם כאשר לא התחילו כאחד‪.‬‬ ‫היו קבועים יחד בגמר האכילה אינם רשאים ליחלק‪ ,‬אלא‬ ‫ומבואר בתוס' (ברכות דף מה‪ .‬ד"ה שלשה)‪ ,‬על פי‬ ‫חייבים לזמן‪.‬‬ ‫הירושלמי (ברכות תחילת פרק ז)‪ ,‬שאם נתנו דעתם‬ ‫וביאר המשנה ברורה (ס"ק יט)‪ ,‬שאם גם לא סיימו‬ ‫לאכול והתחילו יחד‪ ,‬חל עליהם חיוב זימון מתחילת‬ ‫יחד‪ ,‬כגון שאחד הצטרף לאחר שהשניים התחילו‪ ,‬וגם‬ ‫הסעודה‪ ,‬ושוב אינם רשאים להיפרד‪ .‬אולם אם אחד‬ ‫סיימו את סעודתם בזמנים שונים‪ ,‬אלו שסיימו תחילה‬ ‫הקדים ואכל כזית לפני שהצטרפו האחרים‪ ,‬עדיין לא חל‬ ‫רשאים לברך בפני עצמם‪ ,‬שכן לחיוב זימון צריך‬ ‫עליהם חיוב קבוע‪ ,‬ורשאים לסיים בזמנים שונים ולברך‬ ‫שיתחילו יחד או שיסיימו יחד‪.‬‬ ‫כל אחד לעצמו; ומכל מקום‪ ,‬אם סיימו את אכילתם יחד‬ ‫‪2‬לא התחילו ולא סיימו‬ ‫‪.2‬‬ ‫– חייבים לזמן‪.‬‬ ‫לכתחילה‪ :‬כתב בשער הציון (סימן קצג ס"ק יז)‪ ,‬שאף‬ ‫חילוק זה הובא להלכה בט"ז (סימן קצג ס"ק ו)‪,‬‬ ‫אם לא התחילו ולא סיימו יחד‪ ,‬לכתחילה מצוה להמתין‬ ‫שהתחלה משותפת של שלושתם יוצרת צירוף קבוע‬ ‫עד סוף הסעודה‪ ,‬שיוכלו להצטרף לזימון‪.‬‬ ‫וחיוב זימון מתחילת הסעודה‪ ,‬ולכן אין אחד מהם רשאי‬ ‫‪2‬‬ ‫ולכן‪ ,‬כתב המשנה ברורה (סימן קצג ס"ק יט)‪ ,‬שאם‬ ‫חידוש גדול מבואר ברמ"א (סעיף ב)‪ ,‬שבכל מקום‬ ‫המתינו עד שסיים השלישי לאכול‪ ,‬חייבים לזמן ואינם‬ ‫שרשאים ליחלק שלא התחילו ולא סיימו יחד‪ ,‬מכל מקום‬ ‫רשאים ליחלק; ואפילו שלא סיימו יחד ממש‪ ,‬מאחר‬ ‫יכולים לזמן‪ ,‬ואדרבה יש להם ענין לזמן משום "ברוב עם‬ ‫שהשניים עדיין ראויים לאכול‪ ,‬דינם כאילו סיימו יחד‪.‬‬ ‫הדרת מלך"‪.‬‬ ‫דין זה הוא רק כאשר הגיע קודם שאמרו "הב לן‬ ‫אולם המשנה ברורה (ס"ק כד) הביא שהמגן אברהם‬ ‫ונבריך"‪ ,‬אבל אם אמרו כן לפני שהגיע‪ ,‬שוב אינו מצטרף‪.‬‬ ‫הקשה‪ ,‬שמדברי הרבה פוסקים משמע ששלושה שאכלו‬ ‫וכתב הרמ"א‪ ,‬שנטילת מים אחרונים נחשבת כאמירת‬ ‫בלא קביעות אינם רשאים לזמן‪ ,‬מאחר שאין אחד יכול‬ ‫"הב לן ונבריך"‪.‬‬ ‫להוציא את חברו בברכת המזון‪ ,‬והניח את הדין בצריך‬ ‫‪4‬מקצת המסובין אכלו פת‬ ‫‪.4‬‬ ‫עיון; ובעשרה‪ ,‬שיש בזימון הזכרת השם‪ ,‬כתב שאין לזמן‪.‬‬ ‫אכילה קלושה‪ :‬בגמרא (ברכות דף מח‪ ).‬מבואר‪,‬‬ ‫טעם שיטת המגן אברהם ביאר בשער הציון (ס"ק‬ ‫תשעה שאכלו דגן ואחד אכל ירק ‪ -‬מצטרפין‪ .‬אמר רבי‬ ‫כב)‪ ,‬שכיצד יאמרו "נברך"‪ ,‬שפירושו שנברך יחד‪ ,‬כאשר‬ ‫זירא‪ ,‬בעאי מיניה מרב יהודה‪ :‬שמנה מהו? שבעה מהו? ‪-‬‬ ‫לבסוף כל אחד מוכרח לברך בפני עצמו‪ ,‬שאין אחד יכול‬ ‫אמר ליה‪ :‬לא שנא‪ .‬ששה ודאי לא מיבעיא לי‪.‬‬ ‫להוציא את חבירו‪.‬‬ ‫הרי שגם מי שלא אכל פת יכול להצטרף לזימון‪.‬‬ ‫ולדעת הגרש"ז אויערבאך זצ''ל (חידושים מכתב יד‬ ‫ונפסק בשולחן ערוך ובמשנ''ב (סימן קצז סעיף ב ג)‪,‬‬ ‫ברכות דף מה‪ ).‬דברי המגן אברהם שאין לזמן‪ ,‬נאמרו‬ ‫שבעשרה‪ ,‬אם שבעה אכלו פת ושלושה אכלו כל אחד‬ ‫באופן שהשלישי לא קבע עמהם‪ ,‬אבל אם קבע עמהם‬ ‫כזית ירק‪ ,‬או שתו רביעית משקה חוץ ממים‪ ,‬מצטרפים‬ ‫באמצע הסעודה‪ ,‬רשאים לזמן אף שלא התחילו ולא‬ ‫לזימון בשם ויכולים לומר "שאכלנו"‪ ,‬ולכתחילה צריך‬ ‫סיימו יחד‪ .‬וכן דעת הגר"ח קניבסקי זצ''ל (תורת הזימון‬ ‫שהמזמן יהיה מאוכלי הפת; אבל אם רק שישה אכלו פת‬ ‫פרק ז אות יא)‪ ,‬והוכיח כן מדברי המשנה ברורה (סימן ר‬ ‫וארבעה אכלו ירק‪ ,‬אינם מצטרפים‪ ,‬משום שצריך רוב‬ ‫ס"ק ט)‪ ,‬שאם הפסיק לזימון עם שניים‪ ,‬יכול לאחר מכן‬ ‫הניכר של אוכלי פת‪.‬‬ ‫להצטרף לזימון נוסף‪ ,‬אף שלא התחיל ולא סיים עמהם‪.‬‬ ‫ולעניין זימון בשלושה‪ ,‬כאשר שניים אכלו פת‬ ‫מאידך לדעת הגרי"ש אלישיב זצ''ל (שיעורי ברכות‬ ‫והשלישי אכל כזית מיני דגן או ירק‪ ,‬או שתה רביעית‬ ‫דף מה‪ ,).‬למרות שאין איסור לזמן באופן זה‪ ,‬ראוי שלא‬ ‫משקה‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם מצטרף עמהם לזימון‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫לעשות כן‪ ,‬ובפרט בישיבות‪ ,‬כדי שלא יבואו לחשוב שיש‬ ‫כשמצטרף שלישי לסעודה‪ ,‬לכתחילה יתנו לו פת ולא‬ ‫בדבר חיוב או מצוה‪.‬‬ ‫מאכל או משקה אחר; ואם אירע שאכל או שתה דבר‬ ‫‪3‬גמרו לאכול ועדיין לא בירכו‬ ‫‪.3‬‬ ‫אחר‪ ,‬יזמנו עמו‪.‬‬ ‫מאכל חביב‪ :‬בגמרא (ברכות דף מז‪ ).‬מסופר‪ ,‬שרב‬ ‫לעניין סוג המשקה‪ ,‬כתב האור לציון (חלק ב פרק מו‬ ‫ושמואל ישבו בסעודה‪ ,‬וכשהגיע רב שימי בר חייא‪,‬‬ ‫אות לב)‪ ,‬שלצירוף מועיל רק יין או מיץ פירות טבעי‪ ,‬אבל‬ ‫מיהר לאכול כדי להצטרף עמהם לזימון‪ .‬רב אמר לו‬ ‫השותה קפה‪ ,‬תה או משקה ממותק אינו מצטרף‪ .‬וכן נקט‬ ‫שכבר גמרו את סעודתם‪ ,‬ואינם מתחייבים בזימון‪ .‬אולם‬ ‫הגרי''ש אלישיב זצ''ל (קובץ תשובות חלק א סימן כב)‪,‬‬ ‫שמואל השיב‪ ,‬שאילו היו מביאים להם מאכל חביב‪ ,‬לפניו‬ ‫וכן הביא בספר וזאת הברכה (פרק יג אות ד) בשם כמה‬ ‫ארדיליא – כמהין ופטריות‪ ,‬ולפני רב גוזלות‪ ,‬ודאי היו‬ ‫פוסקים‪.‬‬ ‫אוכלים; ומכיון שעדיין היו ראויים לאכול‪ ,‬לא נחשב‬ ‫ובתשובות והנהגות (חלק א סימן קפג) כתב‪ ,‬שאין‬ ‫שנגמרה סעודתם ומצטרפים לזימון‪.‬‬ ‫לצרף לזימון על ידי שתיית תה חם‪ ,‬משום שהמצטרף‬ ‫על פי זה פסק השולחן ערוך (סימן קצז סעיף א)‪,‬‬ ‫באמצעות שתיית תה נצרך לשתי קולות‪ :‬האחת‪ ,‬עצם‬ ‫ששניים שסיימו לאכול ובא שלישי‪ ,‬כל זמן שאילו היו‬ ‫הצירוף לזימון על ידי שתייה; והשנייה‪ ,‬ששתיית תה חם‬ ‫מביאים לפניהם מאכל נוסף היו יכולים לאכול ממנו‪,‬‬ ‫נמשכת בדרך כלל יותר מכדי שתיית רביעית‪ ,‬ובפשטות‬ ‫השלישי מצטרף עמהם‪ ,‬ומצוה לתת לו לאכול כדי‬ ‫אין מצטרפים אלא כששותים רביעית בתוך שיעור כדי‬ ‫שיצטרף לזימון‪.‬‬ ‫שתיית רביעית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ 4 ‫הגר"ח קניבסקי העיר – והגרי"ש אלישיב הכריע!‬ ‫מעשה נפלא‪ :‬בשמחת בר־המצוה של אחד מנכדי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫שהתקיימה בירושלים עיר הקודש‪ ,‬ישבו בשולחן השמחה שני גדולי הדור‪:‬‬ ‫סב החתן‪ ,‬מרן הגרי"ש‪ ,‬ודוד החתן‪ ,‬מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל‪.‬‬ ‫כשהגיעו לסוף הסעודה‪ ,‬כיבד הגרי"ש את חתן בר־המצוה לזמן‪ .‬הגר"ח העיר‬ ‫שהמנהג הוא שלא לכבד חתן בר־מצוה בזימון‪ ,‬מאחר שעדיין לא נתמלא‬ ‫זקנו ואין ידוע אם הביא שתי שערות‪ ,‬וכדעת החזון איש שלהלכה חיוב הזימון‬ ‫שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב ‪ -‬ברכות ‪ /‬אלישיב‪ ,‬יוסף שלום בן אברהם ‪ -‬קוק‪ ,‬בן ציון בן שלמה זלמן הכהן }עמוד ‪(6470422) {544‬הודפס מאתר אוצר החכמה‬ ‫הוא מדאורייתא‪ .‬אולם הגרי"ש השיב שהמנהג הוא לכבד את חתן בר־המצוה‬ ‫בזימון‪ ,‬כדעת המשנ"ב שלהלכה חיוב הזימון הוא רק מדרבנן‪ .‬למעשה עמד‬ ‫הגרי"ש על הוראתו‪ ,‬וחתן בר־המצוה זימן (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב‬ ‫ברכות דף מז‪ :‬עמוד תקלב‪-‬תקלג‪ ,‬פ‪.‬ד‪.).‬‬ ‫שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב ‪ -‬ברכות ‪ /‬אלישיב‪ ,‬יוסף שלום בן אברהם ‪ -‬קוק‪ ,‬בן ציון בן שלמה זלמן‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד מצטרפים לזימון מסובים‬ ‫‪ .‬אהתחלה או סיום‪ :‬שלושה שהתחילו יחד‪ ,‬באכילת‬ ‫היושבים בשולחנות נפרדים?‬ ‫כזית או בברכת המוציא אף קודם אכילת כזית‪ ,‬אינם‬ ‫בישיבה‪ ,‬בחתונה‪ ,‬בברית‪ ,‬בשבע ברכות‪ ,‬בבית מלון או‬ ‫רשאים ליחלק‪ ,‬אף שכל אחד אוכל מככרו‪ .‬קידוש‬ ‫בהכנסת אורחים‪ :‬האם המסובים בשולחן אחד מצטרפים‬ ‫משותף אינו מצרף‪ .‬גם אם לא התחילו יחד‪ ,‬קביעות‬ ‫לזימון של שלשה ולזימון של עשרה?‬ ‫בגמר הסעודה מחייבת בזימון‪.‬‬ ‫ומה הדין בכמה שולחנות – כשבכל שולחן יש שיעור‬ ‫‪ .‬ברשות בלי חיוב‪ :‬לרמ"א‪ ,‬אף כשלא התחילו ולא סיימו‬ ‫זימון‪ ,‬וכשיש שיעור רק בצירוף כולם?‬ ‫יחד‪ ,‬רשאים ואף עדיף לזמן משום "ברוב עם הדרת‬ ‫האם יש הבדל בין שבת לחול‪ ,‬והאם חיבור השולחנות‬ ‫מלך"; המג"א הקשה כיצד יאמרו "נברך" והניח בצ"ע‪,‬‬ ‫בפועל מצרפם לזימון?‬ ‫ובעשרה כתב שלא לזמן‪ .‬ונחלקו פוסקי זמננו כיצד‬ ‫מקורות‪ :‬שו"ע ומשנ''ב ובאור הלכה (סימן קסז סעיף‬ ‫לנהוג למעשה‪.‬‬ ‫יא; סימן קצג סעיף ב; סימן קצה סעיף א); קובץ תשובות‬ ‫‪ .‬גשלישי בסוף‪ :‬שניים שסיימו אכילתם‪ ,‬אך היו‬ ‫(חלק א סימן כב); אור לציון (חלק ב פרק מו אות לב);‬ ‫ממשיכים לאכול אילו הובא לפניהם מאכל נוסף‪,‬‬ ‫וזאת הברכה (פרק יד); שיעורי הגרי"ש אלישיב (ברכות‬ ‫אם בא שלישי‪ ,‬אכל והמתינו לו עד שסיים – חייבים‬ ‫דף נ); חוט שני (סוכות עמוד תב); מנחת יצחק (חלק ח‬ ‫בזימון; ובלבד שבא קודם שאמרו ‘הב לן ונבריך’‬ ‫סימן ח); מנחת שלמה (חלק ב סימן ד)‪.‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫וקודם נטילת מים אחרונים‪.‬‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫‪ .‬דמקצתם אכלו פת‪ :‬שבעה שאכלו פת ושלושה‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫שאכלו כזית ירק או שתו רביעית מצטרפים‪ ,‬ואומרים‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫"שאכלנו"; לכתחילה יזמן אחד מאוכלי הפת‪ .‬שישה‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫אוכלי פת וארבעה אוכלי ירק אינם מצטרפים‪.‬‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫בשלושה נחלקו אם שני אוכלי פת מצטרפים‬ ‫•בפקס מספר ‪1532-6507823‬‬ ‫לשלישי שאכל כזית דגן או ירק‪ ,‬או שתה רביעית; לכן‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫לכתחילה יתנו לו פת‪ ,‬ובדיעבד יזמנו עמו‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב לידיד הילכתא‬ ‫הג''ר שמעון כהן שליט''א‬ ‫‪ .‬המשקה‪ :‬צירוף על ידי משקה רק ביין או מיץ פירות‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו הבה''ח הלל נ''י‬ ‫טבעי‪ ,‬ולא מים‪ ,‬קפה‪ ,‬תה או משקה ממותק; ובתה חם‬ ‫יהי רצון שירווה ממנו ומכל צאצאיו רוב נחת דקדושה‬ ‫מצוי גם שאינו שותה רביעית בכדי שתיית רביעית‪.‬‬ ‫צירוף שולחנות לזימון‬ ‫לעילוי נשמת הילדה התמימה פעשע מרים הלטובסקי ע"ה‬ ‫בת יבלחט"א הגה"ח רבי שמחה בונים דוד הלטובסקי שליט"א‬ ‫אשר הזדככה בייסורים קשים ומרים נלב"ע י' אלול תשפ"ו תנצב"ה‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬פקס‪02-6507-823 :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬