עומק הפשט · Omek Hapshat — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד ,יום ג' פרשת כי תבוא ,י''ב אלול תשפ''ו 527
ֹלקים
ְּב ַמ ְק ֵהלֹות ָּב ְרכּו ֱא ִ
מוסיף והולך :ברכת המזון היא חובת היחיד,
'צירוף המסובין לזימון'
אולם ככל שמתרבה הציבור מתרבה השבח .שלושה
שאכלו כאחד נוספת ברכת הזימון ,עשרה שאכלו אֹלק ינּו
ּכִ י ֵׁש ם ה' ֶא ְק ָר א ָה בּו ג ֶֹד ל ֵל ֵ
ביחד נוספת הזכרת שם שמים – "נברך אלוקינו".
סדרת זימון :בגיליון הקודם (מספר ,)526התבאר סדר
במשנה (ברכות דף מט ):הובאה שיטת תנאים,
וגדר חיוב הזימון לפני ברכת המזון.
שבמאה באלף וברבוא מוסיפים והולכים בנוסח
הזימון ,ושיטת רבי יוסי הגלילי שלפי רוב הקהל בהמשך לכך יתבאר בגיליון הנוכחי (מספר ,)527באיזה
הם מברכים ,שנאמר (תהלים פרק סח פסוק כז) אופן מצטרפים המסובים לזימון :האם שלושה שלא התחילו
ֹלקים ה' ִמ ְּמקֹור יִ ְׂש ָר ֵאל.
ְּב ַמ ְק ֵהלֹות ָּב ְרכּו ֱא ִ לאכול יחד ,או שלא סיימו את סעודתם יחד ,חייבים לזמן או
להלכה נפסק בשו''ע (סימן קצב סעיף א)
רק רשאים לזמן?
שמעשרה ואילך הנוסח שווה ,אולם בעצם השיטה האם 'התחילו ביחד' נקבעת בברכת המוציא או באכילת
אנו רואים שוב את יסוד הזימון :ריבוי המסובים כזית? האם האוכל מאכלים אחרים (מזונות ,האדמה או
שבאים לברך כאחד על המזון מרבה כבוד שמים. שהכל) או השותה
כעת יובן באופן נפלא דבריו המאירים של (יין או שאר משקים)
הפרישה (סימן קצב ס"ק ב) בשם המהר"ל (נתיבות מצטרף לזימון?
עולם נתיב העבודה פרק יח) ,שבנוסח הזימון כל ומה הדין כאשר
אחד מוסיף שבח על דברי קודמו :המזמן אומר "נברך שניים כבר סיימו את
שאכלנו משלו"; המסובים מוסיפים "ברוך שאכלנו סעודתם ,ורק לאחר
משלו ובטובו חיינו"; והמזמן חוזר על דבריהם ומוסיף מכן הגיע השלישי
"ברוך הוא וברוך שמו" .וכעין זה באמירת "ברכו": ואכל עמהם?
השליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך" ,הציבור
מוסיף "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" ,והשליח ציבור
חוזר ואומר אף הוא את הנוסח עם ההוספה. ברכת מזל טוב
לידיד הילכתא
וכתב המשנ"ב (סימן קצב ס"ק ד) ,שרק המזמן
אומר "ברוך הוא וברוך שמו" ולא המסובים; וממילא הג״ר נחמיה חשין שליט״א
יחיד המברך בלא זימון אינו אומר. לרגל שמחת נישואי בנו
כלומר ,תיבות "ברוך הוא וברוך שמו" אינן החתן המופלג כמר בן ציון שליט״א
תוספת נפרדת כללית לפני ברכת המזון ,אלא חלק עב״ג בת ידיד הילכתא
מנוסח הזימון והמשך חזרת המזמן ,שהוא מוסיף על הג״ר דוד מינצברג שליט״א
דברי המסובים .ואילו היו המדפיסים מחברים תיבות יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני
אלו לנוסח שאומר המזמן ,לא היו צריכים לכתוב התורה והיראה ,לתפארת המשפחות הדגולות,
'יחיד אינו אומר'. ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות,
בברכת התורה מתוך אושר והרחבת הדעת.
עקיבא יוסף לוי המברכים :מערכת הילכתא
1
להקדים לסיים ולברך לבדו .לעומת זאת ,כאשר לא מקומות חלוקים :ולגבי גדרי הצירוף לזימון באכילה
התחילו יחד ,אין עדיין צירוף המחייבם להישאר עד במקומות שונים ,שמהם המקור לדיני צירוף למניין
הזימון ,ורשאי להקדים ולברך לבדו; אלא שאם סיימו בתפילה ,ראה בגיליון עומק הפשט (מספר 262אחו''ק
יחד בפועל ,נעשו מצורפים וחייבים לזמן .והעיר הט"ז, תש''פ) שיצא בתקופת הקורונה בנושא "צירוף מנין
שתמוה מדוע הבית יוסף לא הביא חילוק זה .ונקט במרפסות".
המשנ''ב (ס"ק יט ,שער הציון ס''ק טז) כדעת הט''ז 1כיצד מצטרפין לזימון? .1
שמספיק אכילה בסוף כדי לחייב ,ולא כאחרונים שנחלקו עומק לשון המשנה :במשנה (ברכות דף מה ).נאמר:
על הט''ז. שלשה "שאכלו כאחת" חייבין לזמן .במילים ספורות
התחילו יחד :כתב השולחן ערוך (סימן קצג סעיף ד), טמנה המשנה את יסוד כל הסוגיא .אין עצם היותם
שלושה שישבו לאכול ובירכו ברכת המוציא ,אפילו כל שלושה מחייב בזימון ,אלא העובדה שאכילתם היתה
אחד אוכל מככרו ואפילו עדיין לא אכלו כזית פת ,אינם "כאחת" – סעודה אחת המצורפת משלושה סועדים.
רשאים ליחלק .כלומר ,שברכת המוציא יחד נחשבת מכאן מסתעפים כל פרטי הסוגיה שבגמרא
כהתחלת סעודה משותפת ,ומאותה שעה אינם רשאים ובראשונים :מתי נוצרת 'אכילה כאחת' – בתחילת
ליחלק. הסעודה או בסופה ,האם צריכים להתחיל ולסיים יחד,
ודנו פוסקי זמננו עד מתי יכול מי שהצטרף באיחור מהו דין 'מפה אחת' שמצרפת לזימון ,ומהם שאר אופני
להיחשב כמי שהתחיל יחד :לדעת הג"ר ישראל יעקב הקביעות והצירוף .הכל כלול בפירוש המילים המדויקות
פישר זצ''ל (זימון כהלכתו פרק ב ס"ק ט) ,כל זמן שנאמרו במשנה" :שאכלו כאחת".
שהראשון לא סיים את אכילת הכזית הראשון ,נחשב צירוף תחילה וסוף :נחלקו הראשונים מה נחשב
שהתחילו יחד. "שאכלו כאחת" .רבינו יונה (ברכות דף לב :מדפי הרי"ף)
וכן חידד הגרי"ש אלישיב זצ''ל (שיעורי ברכות דף הכריע בשם רבו ,שאין חיוב זימון אלא כאשר קבעו
מה ,).שכל זמן שלא בלע הראשון את הכזית הראשון, עצמם מתחילת הסעודה לאכול יחד; אבל אם לא קבעו
עדיין יכול חברו להצטרף אליו .אולם אם רק שמעו מתחילה ,אין סיום האכילה יחד מצרפם.
קידוש יחד ולא התחילו את האכילה יחד ,אין שמיעת אולם הרא"ש (ברכות פרק ז סימן א) חולק על רבינו
הקידוש מצרפת אותם לזימון. יונה וסובר ,שאף אם לא בירכו המוציא יחד ,כל שנקבעו
סיימו יחד :כתב השולחן ערוך (סימן קצג סעיף ב), לאחר מכן באכילה יחד ,או נמצאו יחד בגמר הסעודה,
שלושה שלא נקבעו לאכול יחד מתחילת הסעודה ,כגון נקבעו לזמן ואינם רשאים ליחלק .וכן פסק השו"ע (סימן
ששניים קבעו ואחר כך בא השלישי וקבע עמהם ,או קצג סעיף ב) ,כדעת הרא''ש שיש צירוף בסוף הסעודה,
שאחד קבע תחילה ואחר כך הצטרפו אליו שניים ,אם גם כאשר לא התחילו כאחד.
היו קבועים יחד בגמר האכילה אינם רשאים ליחלק ,אלא ומבואר בתוס' (ברכות דף מה .ד"ה שלשה) ,על פי
חייבים לזמן. הירושלמי (ברכות תחילת פרק ז) ,שאם נתנו דעתם
וביאר המשנה ברורה (ס"ק יט) ,שאם גם לא סיימו לאכול והתחילו יחד ,חל עליהם חיוב זימון מתחילת
יחד ,כגון שאחד הצטרף לאחר שהשניים התחילו ,וגם הסעודה ,ושוב אינם רשאים להיפרד .אולם אם אחד
סיימו את סעודתם בזמנים שונים ,אלו שסיימו תחילה הקדים ואכל כזית לפני שהצטרפו האחרים ,עדיין לא חל
רשאים לברך בפני עצמם ,שכן לחיוב זימון צריך עליהם חיוב קבוע ,ורשאים לסיים בזמנים שונים ולברך
שיתחילו יחד או שיסיימו יחד. כל אחד לעצמו; ומכל מקום ,אם סיימו את אכילתם יחד
2לא התחילו ולא סיימו .2 – חייבים לזמן.
לכתחילה :כתב בשער הציון (סימן קצג ס"ק יז) ,שאף חילוק זה הובא להלכה בט"ז (סימן קצג ס"ק ו),
אם לא התחילו ולא סיימו יחד ,לכתחילה מצוה להמתין שהתחלה משותפת של שלושתם יוצרת צירוף קבוע
עד סוף הסעודה ,שיוכלו להצטרף לזימון. וחיוב זימון מתחילת הסעודה ,ולכן אין אחד מהם רשאי
2
ולכן ,כתב המשנה ברורה (סימן קצג ס"ק יט) ,שאם חידוש גדול מבואר ברמ"א (סעיף ב) ,שבכל מקום
המתינו עד שסיים השלישי לאכול ,חייבים לזמן ואינם שרשאים ליחלק שלא התחילו ולא סיימו יחד ,מכל מקום
רשאים ליחלק; ואפילו שלא סיימו יחד ממש ,מאחר יכולים לזמן ,ואדרבה יש להם ענין לזמן משום "ברוב עם
שהשניים עדיין ראויים לאכול ,דינם כאילו סיימו יחד. הדרת מלך".
דין זה הוא רק כאשר הגיע קודם שאמרו "הב לן אולם המשנה ברורה (ס"ק כד) הביא שהמגן אברהם
ונבריך" ,אבל אם אמרו כן לפני שהגיע ,שוב אינו מצטרף. הקשה ,שמדברי הרבה פוסקים משמע ששלושה שאכלו
וכתב הרמ"א ,שנטילת מים אחרונים נחשבת כאמירת בלא קביעות אינם רשאים לזמן ,מאחר שאין אחד יכול
"הב לן ונבריך". להוציא את חברו בברכת המזון ,והניח את הדין בצריך
4מקצת המסובין אכלו פת .4 עיון; ובעשרה ,שיש בזימון הזכרת השם ,כתב שאין לזמן.
אכילה קלושה :בגמרא (ברכות דף מח ).מבואר, טעם שיטת המגן אברהם ביאר בשער הציון (ס"ק
תשעה שאכלו דגן ואחד אכל ירק -מצטרפין .אמר רבי כב) ,שכיצד יאמרו "נברך" ,שפירושו שנברך יחד ,כאשר
זירא ,בעאי מיניה מרב יהודה :שמנה מהו? שבעה מהו? - לבסוף כל אחד מוכרח לברך בפני עצמו ,שאין אחד יכול
אמר ליה :לא שנא .ששה ודאי לא מיבעיא לי. להוציא את חבירו.
הרי שגם מי שלא אכל פת יכול להצטרף לזימון. ולדעת הגרש"ז אויערבאך זצ''ל (חידושים מכתב יד
ונפסק בשולחן ערוך ובמשנ''ב (סימן קצז סעיף ב ג), ברכות דף מה ).דברי המגן אברהם שאין לזמן ,נאמרו
שבעשרה ,אם שבעה אכלו פת ושלושה אכלו כל אחד באופן שהשלישי לא קבע עמהם ,אבל אם קבע עמהם
כזית ירק ,או שתו רביעית משקה חוץ ממים ,מצטרפים באמצע הסעודה ,רשאים לזמן אף שלא התחילו ולא
לזימון בשם ויכולים לומר "שאכלנו" ,ולכתחילה צריך סיימו יחד .וכן דעת הגר"ח קניבסקי זצ''ל (תורת הזימון
שהמזמן יהיה מאוכלי הפת; אבל אם רק שישה אכלו פת פרק ז אות יא) ,והוכיח כן מדברי המשנה ברורה (סימן ר
וארבעה אכלו ירק ,אינם מצטרפים ,משום שצריך רוב ס"ק ט) ,שאם הפסיק לזימון עם שניים ,יכול לאחר מכן
הניכר של אוכלי פת. להצטרף לזימון נוסף ,אף שלא התחיל ולא סיים עמהם.
ולעניין זימון בשלושה ,כאשר שניים אכלו פת מאידך לדעת הגרי"ש אלישיב זצ''ל (שיעורי ברכות
והשלישי אכל כזית מיני דגן או ירק ,או שתה רביעית דף מה ,).למרות שאין איסור לזמן באופן זה ,ראוי שלא
משקה ,נחלקו הפוסקים אם מצטרף עמהם לזימון .לכן, לעשות כן ,ובפרט בישיבות ,כדי שלא יבואו לחשוב שיש
כשמצטרף שלישי לסעודה ,לכתחילה יתנו לו פת ולא בדבר חיוב או מצוה.
מאכל או משקה אחר; ואם אירע שאכל או שתה דבר 3גמרו לאכול ועדיין לא בירכו .3
אחר ,יזמנו עמו. מאכל חביב :בגמרא (ברכות דף מז ).מסופר ,שרב
לעניין סוג המשקה ,כתב האור לציון (חלק ב פרק מו ושמואל ישבו בסעודה ,וכשהגיע רב שימי בר חייא,
אות לב) ,שלצירוף מועיל רק יין או מיץ פירות טבעי ,אבל מיהר לאכול כדי להצטרף עמהם לזימון .רב אמר לו
השותה קפה ,תה או משקה ממותק אינו מצטרף .וכן נקט שכבר גמרו את סעודתם ,ואינם מתחייבים בזימון .אולם
הגרי''ש אלישיב זצ''ל (קובץ תשובות חלק א סימן כב), שמואל השיב ,שאילו היו מביאים להם מאכל חביב ,לפניו
וכן הביא בספר וזאת הברכה (פרק יג אות ד) בשם כמה ארדיליא – כמהין ופטריות ,ולפני רב גוזלות ,ודאי היו
פוסקים. אוכלים; ומכיון שעדיין היו ראויים לאכול ,לא נחשב
ובתשובות והנהגות (חלק א סימן קפג) כתב ,שאין שנגמרה סעודתם ומצטרפים לזימון.
לצרף לזימון על ידי שתיית תה חם ,משום שהמצטרף על פי זה פסק השולחן ערוך (סימן קצז סעיף א),
באמצעות שתיית תה נצרך לשתי קולות :האחת ,עצם ששניים שסיימו לאכול ובא שלישי ,כל זמן שאילו היו
הצירוף לזימון על ידי שתייה; והשנייה ,ששתיית תה חם מביאים לפניהם מאכל נוסף היו יכולים לאכול ממנו,
נמשכת בדרך כלל יותר מכדי שתיית רביעית ,ובפשטות השלישי מצטרף עמהם ,ומצוה לתת לו לאכול כדי
אין מצטרפים אלא כששותים רביעית בתוך שיעור כדי שיצטרף לזימון.
שתיית רביעית.
3
4
הגר"ח קניבסקי העיר – והגרי"ש אלישיב הכריע!
מעשה נפלא :בשמחת בר־המצוה של אחד מנכדי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
שהתקיימה בירושלים עיר הקודש ,ישבו בשולחן השמחה שני גדולי הדור:
סב החתן ,מרן הגרי"ש ,ודוד החתן ,מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל.
כשהגיעו לסוף הסעודה ,כיבד הגרי"ש את חתן בר־המצוה לזמן .הגר"ח העיר
שהמנהג הוא שלא לכבד חתן בר־מצוה בזימון ,מאחר שעדיין לא נתמלא
זקנו ואין ידוע אם הביא שתי שערות ,וכדעת החזון איש שלהלכה חיוב הזימון
שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב -ברכות /אלישיב ,יוסף שלום בן אברהם -קוק ,בן ציון בן שלמה זלמן הכהן }עמוד (6470422) {544הודפס מאתר אוצר החכמה
הוא מדאורייתא .אולם הגרי"ש השיב שהמנהג הוא לכבד את חתן בר־המצוה
בזימון ,כדעת המשנ"ב שלהלכה חיוב הזימון הוא רק מדרבנן .למעשה עמד
הגרי"ש על הוראתו ,וחתן בר־המצוה זימן (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב
ברכות דף מז :עמוד תקלב-תקלג ,פ.ד.).
שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב -ברכות /אלישיב ,יוסף שלום בן אברהם -קוק ,בן ציון בן שלמה זלמן
5
שאלה :כיצד מצטרפים לזימון מסובים .אהתחלה או סיום :שלושה שהתחילו יחד ,באכילת
היושבים בשולחנות נפרדים? כזית או בברכת המוציא אף קודם אכילת כזית ,אינם
בישיבה ,בחתונה ,בברית ,בשבע ברכות ,בבית מלון או רשאים ליחלק ,אף שכל אחד אוכל מככרו .קידוש
בהכנסת אורחים :האם המסובים בשולחן אחד מצטרפים משותף אינו מצרף .גם אם לא התחילו יחד ,קביעות
לזימון של שלשה ולזימון של עשרה? בגמר הסעודה מחייבת בזימון.
ומה הדין בכמה שולחנות – כשבכל שולחן יש שיעור .ברשות בלי חיוב :לרמ"א ,אף כשלא התחילו ולא סיימו
זימון ,וכשיש שיעור רק בצירוף כולם? יחד ,רשאים ואף עדיף לזמן משום "ברוב עם הדרת
האם יש הבדל בין שבת לחול ,והאם חיבור השולחנות מלך"; המג"א הקשה כיצד יאמרו "נברך" והניח בצ"ע,
בפועל מצרפם לזימון? ובעשרה כתב שלא לזמן .ונחלקו פוסקי זמננו כיצד
מקורות :שו"ע ומשנ''ב ובאור הלכה (סימן קסז סעיף לנהוג למעשה.
יא; סימן קצג סעיף ב; סימן קצה סעיף א); קובץ תשובות .גשלישי בסוף :שניים שסיימו אכילתם ,אך היו
(חלק א סימן כב); אור לציון (חלק ב פרק מו אות לב);
ממשיכים לאכול אילו הובא לפניהם מאכל נוסף,
וזאת הברכה (פרק יד); שיעורי הגרי"ש אלישיב (ברכות
אם בא שלישי ,אכל והמתינו לו עד שסיים – חייבים
דף נ); חוט שני (סוכות עמוד תב); מנחת יצחק (חלק ח
בזימון; ובלבד שבא קודם שאמרו ‘הב לן ונבריך’
סימן ח); מנחת שלמה (חלק ב סימן ד).
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים וקודם נטילת מים אחרונים.
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, .דמקצתם אכלו פת :שבעה שאכלו פת ושלושה
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד).
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב. שאכלו כזית ירק או שתו רביעית מצטרפים ,ואומרים
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות. "שאכלנו"; לכתחילה יזמן אחד מאוכלי הפת .שישה
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 אוכלי פת וארבעה אוכלי ירק אינם מצטרפים.
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' בשלושה נחלקו אם שני אוכלי פת מצטרפים
•בפקס מספר 1532-6507823 לשלישי שאכל כזית דגן או ירק ,או שתה רביעית; לכן
•במייל 5047867@gmail.com
לכתחילה יתנו לו פת ,ובדיעבד יזמנו עמו.
ברכת מזל טוב לידיד הילכתא
הג''ר שמעון כהן שליט''א .המשקה :צירוף על ידי משקה רק ביין או מיץ פירות
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו הבה''ח הלל נ''י טבעי ,ולא מים ,קפה ,תה או משקה ממותק; ובתה חם
יהי רצון שירווה ממנו ומכל צאצאיו רוב נחת דקדושה מצוי גם שאינו שותה רביעית בכדי שתיית רביעית.
צירוף שולחנות לזימון
לעילוי נשמת הילדה התמימה פעשע מרים הלטובסקי ע"ה
בת יבלחט"א הגה"ח רבי שמחה בונים דוד הלטובסקי שליט"א
אשר הזדככה בייסורים קשים ומרים נלב"ע י' אלול תשפ"ו תנצב"ה
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :פקס02-6507-823 :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
