gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 611‬כי תבא‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫כל הנוכחים התפלאו‪ :‬וכי רחל אמנו‪ ,‬חלילה‪ ,‬אינה לכל הפחות במדרגת‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך (כו‪,‬ב)‬ ‫ר' ישראל מרוז'ין?! ואם ביארצייט שלו לא אומרים 'תחנון'‪ ,‬ודאי‬ ‫יש לעיין מדוע רק את הארץ ייחס למקריב (מארצך) ואילו את פרי‬ ‫שהיום‪ ,‬יום פטירת רחל אמנו‪ ,‬אין לומר 'תחנון'!‬ ‫האדמה נקט בסתמא ולא פרי אדמתך? וי"ל‪ ,‬אומר רבי צדקה חוצין‪,‬‬ ‫חייך רבי שלמה זלמן והסביר במתק לשונו‪" :‬בנוגע לרבי ישראל מרוז'ין‬ ‫ע"פ הרמב"ם בביכורים פ"ב י"ד שכתב שהלוקח פירות תלושים‬ ‫אינני יודע מה ההלכה‪ ,‬שכן ה'שולחן ערוך' נכתב בדור שלפני פטירתו‪,‬‬ ‫ולאחמ"כ קנה הקרקע הוא מביא ביכורים‪ .‬וא"כ י"ל דזה כוונת הפסוק‪:‬‬ ‫ומשום כך אין בו התיחסות ליום זה‪ ,‬האם לומר בו 'תחנון' או לא‪ ,‬ולכן‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה אף שהיא לא שלו‪ ,‬ואם אח"כ קנה‬ ‫נטיתי לא לפסוק כנגד אלו שרצו להמנע מלומר תחנון‪ .‬אולם בנוגע‬ ‫קרקע אז זה נחשב לתביא מארצך ולכן צריך להביא ביכורים‪.‬‬ ‫לרחל אמנו‪ ,‬הלא ה'שלחן ערוך' נכתב שנים רבות אחרי פטירתה‪,‬‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה (שם)‬ ‫כשכבר היה ידוע שיום י"א במרחשון הוא יום פטירתה‪ ,‬ואם לא נכתב‬ ‫יש להקשות הרי רוב שבעת המינים הם פרי העץ ומה טעם כתב פרי‬ ‫שם לדלג על 'תחנון' ביום זה – חובה עלינו לאמרו!"‪( .‬לאור הנר)‬ ‫האדמה? וי"ל‪ ,‬אומר הפרדס יוסף‪ ,‬שכשמניח את הגמי על הפירות (דין‬ ‫המסות הגדלות אשר ראו עיניך האותות והמופתים‬ ‫הנחת הגמי (חוט אדום) הוא מיד כשמבכר) הוא עדיין בוסר ואז מברכים‬ ‫הגדולים ההם‪ ,‬ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועיניים לראות‬ ‫עליו בורא פרי האדמה‪.‬‬ ‫ואזנים לשמוע עד היום הזה (כט‪ ,‬ב‪-‬ג)‬ ‫וענית ואמרת וכו' ארמי‪ ...‬וירד מצרימה (כו‪ ,‬ה)‬ ‫כאשר נמלטו מאות תלמידי ישיבת מיר שבליטא אל העיר שנחאי אשר‬ ‫פירש"י בקול רם‪ .‬והקשה בספר חנוכת התורה הא איתא בברכות לא‪.‬‬ ‫בסין‪ ,‬ישבו ולמדו בהתמדה רבה בבית הכנסת המפואר 'בית אהרן'‪.‬‬ ‫דהמגביה קולו בתפילה הרי הוא מקטני אמנה‪ ,‬כי הוא כאילו אומר שאין‬ ‫למרות החום המעיק ואחוזי הלחות הגבוהים‪ .‬בהיכל הישיבה נקבעו‬ ‫הקב"ה בוחן ליבות? ותירץ דכל הטעם שאסור להגביה הקול משום‬ ‫מספר מאווררים בשביל להקל‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬מהחום הכבד‪ .‬והנה‪ ,‬באחד‬ ‫שכשמגביה הרי הוא כאילו אומר שאין הקב"ה בוחן לבבות ומחשבות‪,‬‬ ‫הימים ישב המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל במחיצת‬ ‫אבל כאן הרי הוא אומר מפורש ארמי אובד אבי ופרש"י ביקש‬ ‫תלמידיו‪ ,‬כאשר מאוורר משגר לכיוונם משב‪-‬רוח מרענן‪ ,‬שאל‬ ‫במחשבתו לעקור את הכל וחישב לו הקב"ה כאילו עשה וא"כ הוא אומר‬ ‫המשגיח‪" :‬מי הוא זה המנשב עלינו?"‪" .‬מה השאלה"? השתאו שומעי‬ ‫מפורש שהקב"ה קורא מחשבות ולכך אין חשש שיאמר בקול‪.‬‬ ‫השאלה "הלא המאוורר פועל במלוא העוצמה‪ ,‬והוא המנשב עלינו"‪.‬‬ ‫גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה‬ ‫"אבל איך המאוורר משיב עלינו רוח נעימה כזו?" לא הרפה המשגיח‪.‬‬ ‫הזאת (כח ‪,‬סא) 'כל חלי וכל מכה' – זו מיתת צדיקים (מדרש)‬ ‫הפליאה גברה בקרב התלמידים‪ .‬אחד מהם התנדב לענות‪" :‬הן למאוורר‬ ‫בספר "תורות ועבדות מבית רבותינו" מסופר‪ ,‬שבעת בקורו של‬ ‫כנפיים המסתובבות במהירות ובכך הן גורמות לרוח לנשוב"‪" .‬מה הנכם‬ ‫האדמו"ר מסאטמר בירושלים עיר הקדש בשנת תרצ"ב‪ ,‬התפלל באחד‬ ‫שחים!" העמיד המשגיח פני מיתמם "אני מביט על המאוורר ואינני‬ ‫מבתי המדרש שבעיר‪ .‬אחרי שסיים הש"ץ את החזרת השמונה עשרה‪,‬‬ ‫רואה כאן שום כנפיים!" חייכו כולם במבוכה‪ ,‬ואחד מהם ענה‪" :‬כנפי‬ ‫נשמע קול דפיקה על הבימה‪.‬‬ ‫המאוורר בוודאי קיימות‪ ,‬אלא שמרוב מהירות הסיבובים הן אינן‬ ‫שאל האדמו"ר‪" :‬דפיקה זו על מה ולמה?" והסבירו לו שכך המנהג כאן‬ ‫נראות"‪.‬‬ ‫להודיע לש"ץ שלא יאמר תחנון‪ ,‬ויאמר מיד קדיש‪ .‬והיות והיום הוא יום‬ ‫"הנה לכם!" – קרא המשגיח בנעימת מוסר – "וזאת רציתי ללמדכם!‬ ‫ההלולא של אחד מן הצדיקים‪ ,‬הכה שמש בית הכנסת על הבימה‪ ,‬לסמן‬ ‫כך הוא בדיוק בכל מאורעות החיים‪ ,‬את הכל מסובבת ההשגחה‬ ‫לש"ץ שלא יאמר תחנון‪.‬‬ ‫העליונה‪ ,‬כל חיינו רצופים נסים ללא הרף‪ ,‬אלא שמרוב מהירות סיבוב‬ ‫אמר האדמו"ר זצ"ל בדרך צחות‪ ,‬שאולי זוהי כונתם ז"ל במה שדרשו‬ ‫המאורעות‪ ,‬אין רואים את יד ההשגחה המסובבת את כל הסיבות ללא‬ ‫על הפסוק "מכה אשר לא כתובה בתורה" זו מיתת צדיקים‪ - ,‬שאם מכה‬ ‫הפסקה‪ ,‬אבל כל מה שקורה ‪ -‬הוא נס בהשגחת הבורא"‪.‬‬ ‫על השולחן כשיש ברית מילה או חתן‪ ,‬שאז על פי ההלכה אין אומרים‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‬ ‫תחנון‪ ,‬הרי זו "מכה" הכתובה בתורה [שהרי כך נפסק בשו"ע]‪ ,‬מה שאין‬ ‫כתוב בגמרא מגילה (לא‪' ):‬תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ ,‬עזרא תיקן‬ ‫כן במקרה דנן‪,‬שה"מכה" אינה כתובה בתורה‪ ,‬כי על פי ההלכה אין שום‬ ‫להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת‪ ,‬ושבמשנה‬ ‫היתר שלא לומר תחנון בהללוא דצדיקיא [כידוע דעתו בזה‪ ,‬שרק ביומא‬ ‫תורה קודם ראש השנה‪ ,‬מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש‪ ,‬כדי‬ ‫דהלולא שעושים סיום הש"ס‪ ,‬אין אומרים תחנון]‪.‬‬ ‫שתכלה שנה וקללותיה'‪ .‬ולכאורה יש להקשות‪ ,‬אם הטעם הוא משום‬ ‫ועל רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל מסופר‪ ,‬שפעם התפלל בבית כנסת‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬א"כ עדיף יותר שלא לקרוא כלל בקללות ולא‬ ‫אחד בשכונת "שערי חסד"‪ .‬היה זה בתאריך ג' בחשון‪ ,‬יום ה'יארציט'‬ ‫להזכירם‪ ,‬ומה הענין דווקא לקרוא הקללות‪ .‬הרב ברוך רוזנבלום‬ ‫של רבי ישראל מרוז'ין‪ ,‬וכשהגיעו ל'תחנון'‪ ,‬דפק אחד החסידים על‬ ‫שליט"א הביא בשם ספר "תפארת יהושע"‪ ,‬שכמו שמצינו לגבי‬ ‫ה'בימה' והכריז‪" :‬קדיש!" כלומר‪ :‬היום לא אומרים 'תחנון'‪ "...‬ולא ידעו‬ ‫קרבנות‪ ,‬כתוב בגמ' מנחות (ק"י‪' ).‬כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב‬ ‫מה לעשות‪ .‬רבי שלמה זלמן זצ"ל שמע את הנדון והכריע‪" :‬אפשר‬ ‫חטאת‪ ,‬וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם'‪ .‬כך גם לענין‬ ‫להמשיך!" ובאותו יום לא אמרו 'תחנון'‪.‬‬ ‫פרשת הקללות שעל ידי לימוד וקריאת הפרשה נחשב לנו כאילו וכבר‬ ‫שבוע לאחר מכן‪ ,‬ביום י"א בחשון‪ ,‬יום פטירת רחל אמנו ע"ה כשהגיעו‬ ‫באו הקללות‪ ,‬וממילא לא יבואו עלינו רעות‪ .‬ולכן תיקן עזרא לקרוא‬ ‫ל'תחנון' צעק אותו אחד‪" :‬קדיש!" והפעם‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬הורה רבי‬ ‫בפרשת הקללות שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪( .‬מדשן ביתך)‬ ‫שלמה זלמן זצ"ל לומר 'תחנון'‪.‬‬ ‫אלול‬ ‫ההזדמנות‬ ‫בהתקרב הימים הנוראים ישנם אשר חשים כמו לפני טיפול שיניים‪" :‬אין ברירה צריך לעבור את זה"‪ .‬כביכול היה ראש השנה עונש אשר גזר הקב"ה‬ ‫עלינו לסבלו פעם בשנה‪ .‬אלול‪ ,‬סליחות‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬וידוי‪ ...‬כל אלו מהוים סיבה ללחץ אצלם‪.‬‬ ‫האמנם זאת היא מהות ימים אלה? ואולי מדובר בחלון הזדמנויות נדיר‪ ,‬מתנה חד שנתית‪ ,‬אותה מעניק לנו הבורא בכדי להקל עלינו לעשות את‬ ‫מה שתמיד רצינו ושאפנו אליו? אם רק נחשוב איך היינו נראים לולי הימים הנוראים יהיה זה מפחיד!‬ ‫נתאר לעצמינו אדם החי שמונים שנה ויותר‪ ,‬ללא אלול ועשרת ימי תשובה‪ .‬שגרת החיים הרגילה אותו לבזבז את זמנו ומנעה ממנו לדקדק בהלכה‪.‬‬ ‫בחשבון הבנק הרוחני שלו נצברו מאות אלפי עבירות שונות ומשונות‪ ,‬ומידותיו המוזנחות כבר העלו אבק‪ ,‬שכן מעולם לא חשב לשפרן ולתקנן‪.‬‬ ‫את מאות האנשים בההם פגע והעליב כבר שכח מזמן ולא טרח לפייסם‪ .‬ותפילותיו אינן עוד "עבודה שבלב"‪ ,‬אלא עבודה שבפה‪ .‬ועוד כהנה וכהנה‬ ‫חטאים ורעות רבות‪ ...‬מה יעשה אדם זה ביום הדין וביום התוכחה? כיצד ישא את פניו כאשר יעשו עמו חשבון לאחר מאה ועשרים?! אם כן‪ ,‬חסד‬ ‫גדול עשה עמנו ה' אשר העניק לנו את ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬בהם התשובה מקובלת יותר מבשאר ימות השנה‪ .‬ומתנה יקרה זו מקבלים אנו לא‬ ‫רק פעם או פעמיים בחיינו‪ ,‬אלא בכל שנה ושנה‪ ,‬בין אם מגיע לנו ובין אם לא‪ ,‬פשוט מתנה‪...‬‬ ‫אין זה טפול שיניים כלל וכלל‪ .‬לא סתם "חייבים לעבור את זה" אלא "משתלם לנצל את זה"! ימים אלה קוטעים את שגרת חיינו‪ ,‬ומעוררים אותנו‬ ‫מתרדמת הזמן‪ .‬זאת ההזדמנות שלנו להשתנות ולהתחיל דף חדש‪ .‬את התורה נלמד בהתמדה וברצינות‪ ,‬התפילה תהיה תפילה ולא הצגה‪.‬‬ ‫את הנפגעים מאתנו נפייס‪ ,‬ואת מידותינו נתקן וניישר‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר מגיע לגיל שמונים‪ ,‬המצב יהיה הרבה יותר טוב‪ ...‬ואם אכן ניצלנו כמה "אלולים"‬ ‫כבר הגענו לפסגות אשר לעולם לא היינו מגיעים אליהן סתם כך‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬בספר החינוך (מצוה קפ"ה) כותב שאילולי היה יום אחד בשנה לכפר על עוונותינו‪ ,‬לאחר מספר שנים היה מתחייב העולם כליה מרוב‬ ‫עוונות! לזאת קבע הקב"ה יום כיפור אחת בשנה‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬עלינו לשנות את מבטינו כלפי הימים הנוראים ‪ ,‬ולהבין כי הנם נורא נורא חשובים ומועילים לנו בהווה ובעתיד‪ .‬את האלול הזה לא נחמיץ‪,‬‬ ‫לא נתנהג טוב רק בכדי לעבור את יום הכיפורים בשלום אלא חודש זה יהווה התחלה חדשה לדרך חיים נכונה‪ ,‬כזו אשר תמיד חלמנו עליה וחפצנו‬ ‫להשיגה‪ .‬נערוך חשבון נפש בסיסי לדעת מה הם כוחותינו‪ ,‬מה יכולותינו‪ ,‬איך וכיצד ברצונינו להראות בעוד עשר ועשרים שנה‪ ,‬ולעשות כבר כעת‬ ‫את הצעדים הראשונים בכדי להגשים את שאיפת חיינו‪ .‬אכן‪ ,‬זהו ח ודש של הזדמנויות‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות‪( .‬הרב יחזקאל ברקוביץ‪ ,‬גליון במה תורנית)‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫קטן‪ ,‬שלם ומאכזב‪ :‬הבייגלה שאיבד את הבכורה לקוגל‬ ‫"הרב יענקל לוי מזמין את הציבור לקידושא רבא‪ "...‬מכריז הגבאי‪ .‬מוישי בן העשר מתרגש‪ ,‬ואפי' אינו מאזין לרגל מה מתקיים הקידוש‪ ,‬העיקר‬ ‫יש כיבוד ב"ה‪ .‬אביו של מוישי מתיישב‪ ,‬ועל ברכיו מושי הצדיק‪ ,‬אשר שומע בקול הגבאי המבקש מן הילדים שלא לישב על חשבון המבוגרים‪.‬‬ ‫ובטרם יברך בעל השמחה 'בורא פרי הגפן' מתמלאת צלחתו של מושי מכל הבא ליד‪ ,‬עוגות‪ ,‬דג מלוח‪ ,‬ואפי' שמיניות בייגלה‪ ,‬ועליהם חונים‬ ‫קוגל ירושלמי ומלפפון חמוץ‪ ...‬תיכף לאחר ברכת 'הגפן' נוטל מושי מזלג ומבקש לברך על הקוגל החמים‪ ,‬אך כאן עוצר אותו אביו ואומר‪:‬‬ ‫"מוישי חביבי‪ ,‬ברך נא את ברכת 'מזונות' על הבייגלה‪ ,‬ורק לאחר מכן תטעם מן הקוגל‪ .‬אל תדאג‪ ,‬הוא לא יתקרר"‪" .‬מדוע?" שואל מושי‪,‬‬ ‫"הלא הקוגל המשולש גדול יותר מן הבייגלה עשרת מונים"‪" .‬נכון"‪ ,‬משיב אביו‪" ,‬הקוגל אכן גדול וחשוב‪ ,‬אך הבייגלה הקטן הינו שלם‪ ,‬ועל‬ ‫כן חשוב הוא הרבה יותר‪ ,‬ועליו יש לברך‪( "...‬כדאיתא בשו"ע או"ח סי' קס"ח ס"א)‪ .‬מוישי הקשוב מושיט את ידו אל עבר הבייגלאך שבצלחתו‪,‬‬ ‫ולפתע מתערב אברך תלמיד חכם היושב לצידם וכנראה שמע את שיחתם‪" :‬כמדומני שבנך צודק‪ ,‬אך לא מן הטעם שאמר‪ ,‬אלא משום שהקוגל‬ ‫חביב עליו יותר מן הבייגלה‪ ,‬והלכה היא שחביב עדיף וקודם" (כדאיתא שם סי' רי"א ס"א)‪ .‬הוויכוח הסוער מסתיים רק לאחר שאברך נוסף‬ ‫פותח משנ"ב ומראה לכולם את מסקנתו (בסי' רי"א סק"ד) דשלם עדיף אפי' אם החצי חביב עליו יותר‪ ,‬וראייתו בשעה"צ מסי' קס"ח הנ"ל‬ ‫דפת שלמה קודמת לפרוסה אפי' אם הפרוסה עשוייה מקמח נקי [ומסתמא חביבה יותר]‪" .‬אבא" שואל מוישי‪" ,‬אז מה למעיישה?" "נראה‬ ‫שעליך לברך על הבייגלה" מסכם אביו‪ ,‬לא לפני שמחליף למוישי את חתיכת הקוגל הקרה בפרוסה חמה אשר זה עתה הוגשה ויועדה עבורו‪.‬‬ ‫מושי הקשוב כבר כמעט ומושיט את ידו לברך על הבייגלה השלם כפי שהורה לו אביו‪ ,‬אך רגע לפי שהוא טועם ניגש אליהם אברך נוסף‬ ‫שהקשיב לכל השקליא וטריא‪ .‬הוא פתח בפניהם את הספר "שאל בני" והראה להם את הלשון המופיעה שם‪' :‬שאלה בדיני קדימה שלם קודם‬ ‫לחביב‪ .‬אם לפניו פרוסת עוגה שחביב עליו וביסקויט שלם‪ ,‬מה הדין? תשובה‪ :‬שמעתי מהגרי"מ שטרן שליט"א‪ ,‬שאם אין בביסקויט כזית‪,‬‬ ‫כיון שנעשה בידי אדם אינו "בריה" ואין עליו דין "שלם"‪ .‬ולכן מסתבר שרק בגודל כזית יש לו חשיבות כשהוא שלם'‪ .‬ע"כ‪" .‬תראה מה כתוב‬ ‫כאן! " התרגש האברך‪" ,‬מכיוון שבבייגלה הקטן אין שיעור כזית‪ ,‬אין עליו בכלל דין של 'שלם'! אם כן לפי הגרי"מ שטרן צריך לברך על‬ ‫הקוגל‪( .‬הרב יחזקאל ברקוביץ‪ ,‬גליון בעמק איילון‪ ,‬פרי עמלנו)‬ ‫מזל טוב‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחות וינברג‪-‬ריין להולדת הבן הנכד משפחות פינקל להולדת הבן הנכד משפחת צדוק להולדת הבן‬ ‫משפחת איזנטל להולדת הבן‬ ‫משפחת אביתר כלפון להולדת הבן‬ ‫משפחות מדרי‪-‬סעידי להולדת הבת הנכדה‬ ‫משפחת בן פורת להולדת הבן ולהכנס הבן לעול תורה ומצוות‬ ‫משפחת כלפון להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחת שחור להולדת הבן‬ ‫משפחת פלד להכנס הבן לעול תורה ומצוות‬ ‫משפחות שכטר לאירוסי הבן הנכד‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחת בלויגרונד לאירוסי הבן משפחת שפס לנשואי הבן‬ ‫משפחת ברוק לנשואי הבן‬ ‫משפחת רובין להולדת הבת‬ ‫משפחת יגאל כהן לאירוסי הבן‬ ‫הודעו ת לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬