gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הפרשה · Penine Haparsha — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פניני הפרשה · Penine Haparsha

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פניני הפרשה · Penine Haparsha — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫؏‪+؋+‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רש‪+‬ה‬ ‫כי תבוא‪-‬נצבים‬ ‫‪fVVVVVVVVVVVVVVVVVe‬‬ ‫וילך‬ ‫‪cd‬‬ ‫עלון מס'‬ ‫‪1276‬‬ ‫שנה כ"ז תשפ"ו‬ ‫· יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·‬ ‫◁ נייד‪ ◁ 052-7654216 :‬כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ ◁ .‬דוא"ל‪7654216@gmail.com :‬‬ ‫‪ d‬משלך נתנו לך ‪c‬‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וירשתה וישבת בה – כתב רש"י‪" :‬מגיד שלא נתחייבו בביכורים עד‬ ‫שכבשו את הארץ וחילקוה"‪ .‬לשון זו של "וירשתה וישבת בה" אינה מצויה אלא בפרשת ביכורים ובפרשת המלך‪ .‬מה‬ ‫הטעם לכך? ועוד מצינו במדרש שפרשת הביכורים היא מן הדברים שבזכותם נברא העולם‪ .‬ויש להבין‪ :‬מהי מעלתה‬ ‫המיוחדת של מצות הביכורים‪ ,‬עד שזכותה גדולה כל כך?‬ ‫מבאר בעל "דרכי מוסר"‪ ,‬כי להאמין שהקב"ה ברא את השמים ואת הארץ אין זו מדרגה קשה כל כך‪ ,‬שכן ברור לכל שיש‬ ‫לעולם בורא ומנהיג‪ .‬אולם הנסיון הגדול של האדם הוא להכיר שגם הדברים שנעשו כביכול בכוחו‪ ,‬בעמלו וביגיעתו – אף‬ ‫הם אינם אלא מאת ה'‪ .‬טבעו של אדם לחשוב‪" :‬כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"‪ ,‬ולייחס את הצלחתו לעצמו‪.‬‬ ‫לכן דוקא לאחר שזכו ישראל לירושת הארץ ולישיבתה‪ ,‬כאשר עלול האדם לחוש שהארץ ופירותיה שייכים לו בזכות‬ ‫עמלו‪ ,‬באה התורה ומצוה על הביכורים‪.‬‬ ‫מצות הביכורים נועדה להטביע בלבו של האדם את ההכרה שאין לו מאומה משלו‪ .‬אף על פי שהוא חרש‪ ,‬זרע‪ ,‬השקה‪,‬‬ ‫קצר ועמל בכל מלאכות השדה‪ ,‬כאשר מבשיל הפרי הראשון דוקא הוא נוטלו‪ ,‬עולה עמו לבית המקדש – מקום השראת‬ ‫השכינה – ומכריז לפני ה'‪" :‬ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'"‪.‬‬ ‫באמירה זו מבטל האדם את תחושת ה"אני עשיתי"‪ ,‬ומעיד שכל אשר בידו אינו אלא מתנת שמים‪ .‬בכך הוא קונה את‬ ‫מידת ההכרה שהכל מאת ה'‪ ,‬והיא היסוד שעליו עומד עולמו הרוחני של האדם‪.‬‬ ‫מעתה מובן מדוע אמרו חז"ל שהעולם נברא בזכות הביכורים‪ :‬מצוה זו מבטאת את היסוד שעליו מתקיים העולם כולו‬ ‫– ההכרה שכל מה שיש לאדם אינו שלו באמת‪ ,‬אלא "משלך נתנו לך"‪.‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫מעשה היה בתלמיד חכם חשוב שזכה לחתן את עשרת ילדיו ולכל אחד מהם מצא זיווג הגון ומבורך‪ .‬והנה‪ ,‬בחתונת בנו‬ ‫העשירי‪ ,‬נטל את המקרופון במעמד החופה‪ ,‬ופנה לקהל בדרמטיות‪" :‬רבותי! זכיתי שכל ילדיי ימצאו זיווגים הגונים ויקימו‬ ‫בתים נאמנים לתפארת עם ישראל‪ .‬אך חייב אני לומר לכם‪ ,‬שהקב"ה לא עזר לי!!!"‪.‬‬ ‫קהל המוזמנים הוכה בהלם ולא האמין למשמע אוזניו‪ ,‬מדובר היה באדם תלמיד חכם ובר אוריין‪...‬‬ ‫אלא שאז המשיך האב‪" :‬הקב"ה לא עזר לי ‪ -‬הוא עשה לי הכל!!!‪."...‬‬ ‫‪ d‬מיעוט שחוק ‪c‬‬ ‫עצה טובה‬ ‫כשהיה הגאון רבי דוד חדאד זצ"ל הולך בדרכו לשוק‬ ‫עצה לבעל תוקע‪ :‬לפני כל סדר )כגון תשר"ת(‪ ,‬זכור‬ ‫לעצור להרפות את שרירי הגוף ולקחת נשימה‬ ‫בג'רבא לקניית מצרכים‪ ,‬היה עובר על פני חנות של ערבי‬ ‫מלאה‪ .‬אם נשאר שאריות מהנשימה הקודמת‪,‬‬ ‫שונא ישראל‪ .‬כאשר היה נתקל בערבי‪ ,‬היה אומר לו "אלה"‬ ‫יש להוציא תחילה את האויר הנשאר ואר כך‬ ‫והתכוון ללשון קללה ב"מ‪ ,‬אך הערבי היה חושב שכוונתו‬ ‫לקחת נשימה חדשה‪ .‬את הנשימה יש לקחת דרך‬ ‫"אהלן" מלשון שלום בערבית‪ .‬והיה רבי דוד ממליץ עליו מה‬ ‫האף דוקא‪ ,‬כדי שלא תצטרך לחזור ולסדר את‬ ‫שנאמר בפרשת נצבים )דברים כט‪ ,‬יח(‪" :‬והיה בשמעו את‬ ‫מיקום השופר בשפתיים‪ .‬לקיחת נשימות אלה‬ ‫דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום"‪ ,‬שחושב‬ ‫קריטית‪ ,‬בגלל שבשעת לחץ קצב הנשימה הופך‬ ‫בלבו שה"אלה" זה שלום‪...‬‬ ‫לקצר ומהיר ומקשה מאוד על התקיעות‪.‬‬ ‫‪ d‬מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל ‪c‬‬ ‫"איך יערב לאדם להכעיס את בוראו הזן אותו ומחיה אותו עד יום מותו ‪ -‬בשביל למצוא חן בעיני חבריו ההולכים‬ ‫בחושך?!"‪.‬‬ ‫)"מגיד חדשות" ח"י עמ' תל"ז(‪.‬‬ ‫‪+؋+؏ | 1‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬ ‫‪ d‬פנינים ופרפראות ‪c‬‬ ‫זיתים יהיו לך וגו' ושמן לא תסוך (כ"ח מ')‬ ‫מה שלא כתוב "ושמן לא תשתה" כמ"ש לפני כן ביין "ויין לא תשתה"‪ ,‬היינו משום ששמן מזיק כדאמרי'‬ ‫בברכות ל"ה ע"ב‪ ,‬ולכן נקט סיכה שכן הדרך לסוך בו‪( .‬הרה"ג ר' רחביה חדוק שליט"א)‪.‬‬ ‫‪ d‬נק ּודת חן · עובדיה חן ‪c‬‬ ‫רשמי ילדות נחקקים בנפש‬ ‫את נרות החנוכה‪ ,‬הבעת הפנים של האם בעת שהיא‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬אחת לשבע שנים במוצאי‬ ‫מדליקה את נרות השבת – אלו הדברים המשפיעים‬ ‫חג הסוכות‪ ,‬נערך מעמד נדיר ומיוחד שנקרא "הקהל"‪.‬‬ ‫ביותר על נפשו של הילד‪ ,‬יותר מכל שיחת חינוך‪ .‬וכך בכל‬ ‫ירושלים לבשה חג‪ ,‬ורבבות יהודים מכל קצוות הארץ‪,‬‬ ‫מצוה ומצוה‪ ,‬כשמטפחים את הממד החווייתי – הילד‬ ‫היו מתאספים לשמוע את מלך ישראל קורא מספר‬ ‫קולט שמדובר בדבר חיובי וטוב‪ ,‬וגם בגיל מאוחר הוא‬ ‫דברים‪ .‬הייחודיות של מעמד זה היתה שהוא כלל גם‬ ‫ישמור על מצוה זו‪.‬‬ ‫נשים וטף‪ .‬וכך מופיעה המצוה בפרשת וילך‪" :‬מקץ שבע‬ ‫שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות וגו' תקרא את‬ ‫‪*T‬‬ ‫התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם וגו' הקהל את‬ ‫רושם כזה ביקשה אמו של רבי יהושע בן חנניה לחקוק‬ ‫העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך"‪.‬‬ ‫בנפשו‪ ,‬וכבר בעודו תינוק רך היתה מוליכה את עריסתו‬ ‫הגמרא במסכת חגיגה )ג' ע"א( שואלת לשם מה היה‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬כדי שיכנסו באוזניו דברי תורה )ירושלמי‬ ‫צורך להביא את הטף‪ :‬אנשים באים ללמוד ונשים באות‬ ‫יבמות ח' ע"ב(‪ .‬ועל כך שיבחו רבו ‪ -‬רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫לשמוע‪ ,‬טף למה באים? עונה הגמרא‪" :‬כדי ליתן שכר‬ ‫"אשרי יולדתו" )רבנו עובדיה מברטנורא אבות פ"ב מ"ח(‪.‬‬ ‫למביאיהן"‪.‬‬ ‫בגמ' )חגיגה שם( מובא שאת חידוש זה שהטף באים‬ ‫לכאורה תשובת הגמרא אינה מתאימה לפסוק בו נאמר‬ ‫כדי ליתן שכר למביאיהן‪ ,‬אמרו רבי יוחנן בן ברוקה ורבי‬ ‫"ובניהם אשר לא ידעו ‪ -‬ישמעו ולמדו"‪ ,‬משמע ששייך‬ ‫אלעזר בן חסמא לפני רבם רבי יהושע בן חנניה כשהלכו‬ ‫שמיעה ולימוד בבנים קטנים אשר לא ידעו‪ ,‬ומדוע הגמרא‬ ‫להקביל פניו בפקיעין‪ ,‬אחרי שדחק בהם לומר לו דבר‬ ‫אומרת שהסיבה היא רק כדי לתת שכר למביאיהן?‬ ‫חידוש‪ .‬בגמרא שם מסופר שרבי יהושע כל כך התפעל‬ ‫מחידוש זה עד שבתגובה טען בפניהם‪" :‬מרגלית טובה‬ ‫מבאר הגאון רבי יצחק עראמה זצ"ל בספרו "עקידת‬ ‫היתה לי בידכם וביקשתם לאבדה ממני?!"‪.‬‬ ‫יצחק" )סוף שער ק''ב‪ ,‬עמוד קל''ג ע''א( שרשמי ילדות‬ ‫נחקקים עמוק בנפש‪ ,‬וגירסא דינקותא אינה משתכחת‬ ‫רבנו יוסף חיים זצ"ל בספרו "בן יהוידע" )חגיגה שם(‬ ‫לעולם‪ .‬גם אם תוכן המעמד ישכח מהילד‪ ,‬החויה תותיר‬ ‫תמה מה מצא רבי יהושע בדרשה זו חידוש שכל כך הרנין‬ ‫עליו רושם כביר שיאיר לו את הדרך לכל החיים‪ ,‬וגם כי‬ ‫את לבו‪ ,‬ולא עוד אלא שהדגיש "מרגלית טובה היתה לי‬ ‫יזקין לא יסור ממנה‪.‬‬ ‫בידכם" )לפי גירסת ה"עין יעקב"(‪ ,‬משמע שיש בדרשה‬ ‫זו דבר שנוגע אליו דוקא?‬ ‫אם כן‪ ,‬הפסוק מדבר על העתיד‪" :‬ובניהם אשר לא ידעו‬ ‫– ישמעו" ‪ -‬די להם לשמוע ולראות את המעמד החגיגי‬ ‫וביאר נפלא לפי האמור שהיתה מוליכה אמו את עריסתו‬ ‫בהקהל‪ ,‬לחזות במלך העומד על בימה גדולה )עיין סוטה‬ ‫לבית המדרש‪ :‬עד עתה חשב רבי יהושע שלשוא עמלה‬ ‫מ"א ע"א( וקורא ִמ ְס ַּפר פרשיות מן התורה‪ ,‬ועל ידי כן‪:‬‬ ‫אמו להביאו לבית המדרש‪ ,‬שהרי לא הבין דבר מהנלמד‬ ‫"ולמדו" בעתיד ליראה את ה' אלקיהם‪" ,‬וכבר תקל משא‬ ‫שם‪ .‬כעת לאחר ששמע חידוש זה‪ ,‬הבין שעצם קול‬ ‫האבות וטרחם המוטל עליהם להביאם בעול מלכות‬ ‫התורה שנכנס באוזניו‪ ,‬קידש את גופו והעלה אותו מעלה‬ ‫שמים‪ ,‬במה שקדם להם מההרגל בקטנותם"‪.‬‬ ‫מעלה בתורה וביראה‪ .‬ממילא תועלת גדולה צמחה מכך‬ ‫שאמו הביאתו לבית המדרש‪ .‬ולכן שיבחו רבו "אשרי‬ ‫וזהו "שכרם" של הוריהם שהביאום‪ ,‬שכאשר יגדלו‬ ‫יולדתו"‪.‬‬ ‫הנערים‪ ,‬הם לא יצטרכו לעמול קשה על חינוכם‪.‬‬ ‫"מרגלית" זו יקרה היתה מאוד בעיניו ולכן אמר‪ :‬מרגלית‬ ‫הגאון רבי שלמה וולבה זצ"ל היה אומר שהבעת הפנים‬ ‫טובה היתה לי בידכם ובקשתם לאבדה ממני‪.‬‬ ‫של האב בשעה שהוא אוחז את הגביע בקידוש או מדליק‬ ‫‪+؋+؏ | 2‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬ ‫‪ַ d‬ה ֶּנ ֱא ָמן ‪ -‬סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ‪c‬‬ ‫מקור נאמ"ן‬ ‫נעזרו בגאון הבקי רבי משה חורב זצ"ל‪ ,‬וכך הצליחו‬ ‫הקדמות‬ ‫לכתוב‬ ‫היו‬ ‫רגילים‬ ‫שלפנינו‬ ‫בדורות‬ ‫עשרות‬ ‫שנותרו‬ ‫אלא‬ ‫מקורות‪.‬‬ ‫מאות‬ ‫למצוא‬ ‫או‬ ‫ההקדמה‬ ‫שכל‬ ‫באופן‬ ‫לספרים‪,‬‬ ‫והסכמות‬ ‫ההסכמה‪ ,‬לבד מאשר היתה חרוזה‪ ,‬גם היתה‬ ‫מליצות לא מפוענחות‪.‬‬ ‫מורכבת משברי פסוקים ומאמרי חז"ל‪ ,‬מעשה‬ ‫לא היתה ברירה כי אם להביא את כל הדבר הקשה‬ ‫ידי אמן‪ ,‬עד שהקורא משתאה נוכח הבקיאות‬ ‫בפני רבנו‪ .‬באו לפניו עם דף שבו כל המליצות הלא‬ ‫העצומה בתנ"ך ובתלמוד‪.‬‬ ‫מזוהות‪ ,‬ועל כל מובאה ומובאה שהקריאו‪ ,‬הוא‬ ‫בשנת תשס"ב‪ ,‬כשהוציא מכון "הרב מצליח" את‬ ‫"שלף" כמו בלחיצת כפתור את המקור‪.‬‬ ‫הספר "משמרות כהונה" במהדורא חדשה‪ ,‬הציעו‬ ‫עוד נספר כי שנה אחת בליל אזכרתו של מרן הגאון‬ ‫בהנהלת הישיבה לפענח את המליצות הרבות‬ ‫רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל‪ ,‬לקח רבנו את‬ ‫המובאות בפתיחת הספר‪ ,‬בהקדמה‪ ,‬ובהסכמות‬ ‫הרבנים‪ ,‬ולציינם בתחתית העמודים‪.‬‬ ‫הקדמת רבי חויתה לשו"ת "שמחת כהן"‪ ,‬והחל‬ ‫לקרוא בפני תלמידי הישיבה מלה במלה‪ ,‬תוך‬ ‫תחילה ניסו העורכים בכוחות עצמם למצוא את‬ ‫שהוא מבאר ומציין מהיכן מקורו של כל משפט‪.‬‬ ‫המקורות בתוכנות החיפוש למיניהם‪ ,‬ובין השאר‬ ‫‪ d‬הוא ‪ -‬היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם ‪c‬‬ ‫רבי עקיבא – מעביר על מדותיו‬ ‫מובא בגמרא במסכת תענית )כ"ה ע"ב(‪" :‬מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה‪ ,‬ואמר עשרים וארבע‬ ‫ברכות ולא נענה‪ .‬ירד רבי עקיבא אחריו ואמר 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה'‪' ,‬אבינו מלכנו למענך‬ ‫רחם עלינו'‪ ,‬וירדו גשמים‪ .‬הוו מרנני רבנן‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה 'לא מפני שזה גדול מזה‪ ,‬אלא שזה מעביר‬ ‫על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו'"‪.‬‬ ‫מכאן האיר הגאון רבי אליהו ילוז שליט"א )רבה של "אור עקיבא"( בספרו "מרכבות אליהו" באור יקרות‬ ‫מעשה נוסף שהיה עם רבי עקיבא‪ ,‬כמובא בגמרא במסכת יבמות )קכ"א ע"א(‪" :‬תניא אמר רבי גמליאל‪,‬‬ ‫פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה‪ ,‬והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה‪ ,‬ומנו‬ ‫רבי עקיבא‪ ,‬וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה‪ .‬אמרתי לו‪ :‬בני‪ ,‬מי העלך? אמר לי‪ :‬דף של ספינה‬ ‫נזדמן לי‪ ,‬וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי‪ .‬מכאן אמרו חכמים‪ :‬אם יבואו רשעים על אדם‪ ,‬ינענע לו‬ ‫ראשו" ע"כ‪ ,‬ופירש רש"י‪" :‬ינענע לו ראשו‪ ,‬ידחה מפני השעה ולא יתגרה בהן"‪.‬‬ ‫וביאר ששאלתו של רבן גמליאל לרבי עקיבא היתה‪ :‬בזכות מה ניצלת? שהרי טבע העולם שמי שנשברה‬ ‫ספינתו – טובע‪ .‬ועל כך רמז רבי עקיבא בתשובתו‪ ,‬שהצלתו לא היתה רק בזכות אמצעי הטבע – אותו‬ ‫דף של ספינה שנזדמן לו – אלא בעיקר בזכות הנהגתו הרוחנית‪ :‬שהיה מעביר על מדותיו‪ ,‬שכאשר היו‬ ‫לועגים לו רשעים ופוגעים בו‪ ,‬הוא "נענע בראשו לכל גל וגל"‪ ,‬ונתן לגלי הצער והביזיון לחלוף ולעבור מעליו‬ ‫מבלי להתנצח ולהשיב מלחמה שערה‪] .‬דוגמא לזה ניתן לראות ביבמות )דף טז ע"א( "אמר לו )יונתן בן‬ ‫הרכינס(‪ :‬אתה הוא עקיבא‪ ,‬ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?! אשריך שזכית לשם‪ ,‬ועדיין לא הגעת‬ ‫לרועי בקר! אמר לו רבי עקיבא‪ :‬ואפילו לרועי צאן!"[‪.‬‬ ‫ומכאן למדו חכמים את הכלל הנצחי‪" :‬אם יבואו רשעים על אדם – ינענע לו ראשו"‪ ,‬שלא יעמוד כנגדם‬ ‫בעקשנות‪ ,‬אלא יתן לגל העכור לחלוף עד יעבור זעם‪.‬‬ ‫‪+؋+؏ | 3‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬ ‫‪ d‬אור המאיר ‪c‬‬ ‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה‬ ‫מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל‬ ‫(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)‬ ‫‪*T‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם כדאי למנות "מקריא" לתוקע )כמו שהביא הרמ"א בסי' תקפ"ה סעיף ד'(?‬ ‫תשובה‪ :‬לא נהגנו בזה‪ .‬במחזור מופיעים תשר"ת תש"ת תר"ת באותיות גדולות‪ .‬ישים אצבע על כל אות‬ ‫ויתקע כהלכה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם אפשר למנות לתוקע בשופר אברך נשוי שאנו מכירים אותו כירא שמים אלא שהוא מגולח‪ ,‬או‬ ‫שעדיף יהודי אחר עם זקן שאיננו מכירים אותו ממש?‬ ‫תשובה‪ :‬אם האברך ירא שמים ומרוצה לקהל ותוקע כדין וכדת ‪ -‬אל תחליף אותו באחר‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש עדיפות לערוך כפרות על תרנגול מאשר כסף?‬ ‫תשובה‪ :‬מנהג הכפרות היה בזמנו נחלת יחידי סגולה ומקובלים‪ ,‬ואח"כ נתפשט בכל ישראל עד שהתחילו‬ ‫לחשוב שהתרנגול מכפר על הכל‪ .‬ומרוב הלחץ והדחק על השוחטים‪ ,‬לפעמים הם עייפים ואינם יכולים‬ ‫לבדוק הסכינים בישוב הדעת‪ .‬והעניים מקבלי הכפרות למשא וטורח בעיניהם ואוכלים העופות עד‬ ‫חנוכה ואין להם בגד לחג‪ .‬צריך למצוא דרך לצמצם את הכפרות לעוף אחד זכר ואחד נקבה למשפחה‪.‬‬ ‫בלבד‪ .‬ואני עושה כפרה בכסף כי אין לי כח בעוה"ר‪.‬‬ ‫בביתנו אבא וסבא לא עשו כפרות רק לנו הבנים‬ ‫שאלה‪ :‬מי נחשב "עני" שאפשר לתת לו מעות כפרות?‬ ‫תשובה‪:‬כל מי שזקוק לכספי צדקה לעשות את החג‪ ,‬או כל אדם שאין לו מלאכה המפרנסת אותו וחי‬ ‫מקצבת זקנה או ממילגה של אברכים וכדומה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מה טעם מנהג האשכנזים שבעשרת ימי תשובה אומרים בקדיש "לעילא ולעילא"‪ ,‬ומדוע הספרדים אינם‬ ‫נוהגים כן?‬ ‫תשובה‪ :‬הספרדים מקפידים על כ"ח תיבות מן איש"ר עד בעלמא ולא יותר‪ .‬אולי טעם האשכנזים משום‬ ‫ה' צבאות במשפט" (ישעיה ה' ט"ז)‪.‬‬ ‫שנאמר "ויגבה‬ ‫שאלה‪ :‬האם אפשר למכור ספר "כל נדרי" לכמה אנשים יחד‪ ,‬ולתת לכל אחד מהתורמים להרים קצת את הספר?‬ ‫תשובה‪ :‬לא כדאי‪ .‬יש כמה ספרי תורה ונוהגים אצלנו שמעלת ספר ששי כמעלת ספר כל נדרי‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬אני בחור ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית‪ ,‬ושאלתי‪ :‬מה עלי לעשות בזמן אמירת הסליחות או הפיוטים‬ ‫של אחינו האשכנזים הנאמרים על פי רוב בתוך חזרת הש"ץ‪ ,‬האם עלי לקרוא יחד אתם‪ ,‬או שאני יכול‬ ‫בינתיים ללמוד ולעיין בספר או לקרוא תהלים?‬ ‫תשובה‪ :‬תקרא את הסליחות שלהם‪ ,‬כי הם מרגשים עד מאוד מבחינת התוכן‪.‬‬ ‫‪ ‬נר ה' נשמת אדם ‪‬‬ ‫לע"נ לאה בת שרה ע"ה‬ ‫לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל‬ ‫לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל‬ ‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו‬ ‫לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה‬ ‫לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו‬ ‫לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו‬ ‫‪YZZZZZZaZZZZZZb‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬בהי‪+‬רות‬ ‫‪b65271000@gmail.com‬‬ ‫‪+؋+؏ | 4‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬