אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
גיליון מס'
340
י"א אלול תשפ"ו
פרשת כי תבא
הפרטים לעצמו )וכפי שיתבאר להלן( ,אך בדרך כלל יש בו סימן ,ע"י בגיליון הקודם הובאו דיני המוצא אבידה בדרך נפילה ובדרך הנחה
פירוט הנסיעות האחרונות )המופיע בחלק ממכשירי ההטענה( ,ולכן חייב ]והחילוק בין חפץ עם סימן לחפץ ללא סימן[ ,וכן המוצא אבידה של
להכריז .ואם הבעלים לא בא ,יכול לרשום את פרטי האבידה גוי ,או אבידה במקום שרוב העוברים הם גוים או יהודים שאינם שומרי
ולהשתמש בה )וכפי שיתבאר להלן(. תורה ומצוות.
אמנם רב-קו אנונימי שטעון בו סכום נמוך ]וכגון שטעון בו ,[₪ 5/10 להלן יובאו כמה מקרים מצויים נוספים בדיני השבת אבידה:
דינו ש"יהא מונח עד שיבוא אליהו" ,ואין צריך להכריז ולנסות לאתר
את הבעלים )מפני שסביר שהבעלים לא יטרח לאתר את אבידתו(.
המוצא כסף בדרך נפילה ]שנראה שהכסף נפל מהבעלים ,ולא שהניחו שם בכוונה
ושכחו[ -יש להבחין בין אם יש בכסף סימן או לא ,כדלהלן:
פעמים שהצ'ק נפל מהמוטב ,וצריך להחזירו דווקא לו ]ואם יתנו המוצא מטבע ]אחד ,או אפילו כמה מטבעות ,אך אינם
לבעל הצ'ק ,הרי הוא מפסיד את המוטב[ ,ופעמים שהצ'ק שייך לבעל מונחים אחד על השני[ או שטר אחד ]אפילו מקופל בקיפול
הצ'ק ,וצריך להחזירו דווקא לו ]ואם יתנו למוטב ,הרי הוא מפסיד את סטנדרטי[ ,או שמצא שני שטרות ומעלה כשהם מונחים אחד
בעל הצ'ק[ ,ולכן יש פעמים שעדיף לקרוע את הצ'ק ]ובכל אופן ,אסור על השני אך אינם כרוכים -הרי אלו שלו )כיון שהמאבד כבר התייאש,
להשתמש בו[ ,וכפי שיתבאר להלן: ואפילו אם יש במקום מצלמות(.
המוצא צ'ק חתום ,שמצוין בו שם המוטב: המוצא שני שטרות ומעלה כשהם מקופלים יחדיו ,או שני
אם בעל הצ'ק מודה שהצ'ק שייך למוטב ,או שהמוטב נותן מטבעות ומעלה כשהם מונחים אחד על השני ,וכן אם מצא
סימן ]וכגון שאומר את מספר הצ'ק ,או את המקום בו היה מונח שטר או מטבע ]אפילו אחד[ בתוך שקית – אם זהו סכום גבוה,
הצ'ק[ – יתנו למוטב )ואין לחשוש שמא המוטב העביר את הצ'ק לאדם אחר. חייב להכריז עליו )משום שכל אלו נחשבים לסימן( ]דין סכום שאינו גבוה ,יתבאר להלן[.
אמנם אם המוטב חתם בגב הצ'ק ,יש לחשוש לכך ,ואין להחזירו למוטב ,אא"כ נותן כסימן ]שטר מקושקש בציור או במילים ,וכן מטבע שיש בו סדק ,הרי זה נחשב סימן .אולם כיון
את מקום הנחת הצ'ק(. שלא מצוי שהמאבד יבחין בסימנים אלו ,אינו חייב להכריז .אך אם המאבד ניגש למוצא
אם בעל הצ'ק טוען שהצ'ק שייך לו -יתנו לו רק בתנאי שהוא ומסר לו סימנים אלו ,צריך ליתנו לו )סי' רסב סע' יג ,וי"א שהוא אף לדעת השו"ע שם([.
מוסר את מקום מציאת הצ'ק כסימן .אך אם נותן סימן אחר מגוף כסף על כסא /ספסל /שולחן :יצוין כי כסף ללא סימן שנמצא על
הצ'ק ,לא יתנו לו )שכיון שהוא מכיר את הצ'ק ,אי"ז נחשב סימן(. כסא /ספסל – אין המקום נחשב סימן )מפני שאין רגילות להניח כסף על
אם כל אחד מהם טוען שהצ'ק שייך לו ,ואף אחד מהם לא נתן ספסל ,ובשונה מחפץ שנמצא שם ,שאז המקום הוי סימן( ,והרי אלו שלו .אך אם
סימן – על המוצא לקרוע את הצ'ק. נמצא על שולחן בבית כנסת וכדומה ,הרי זה "דרך הנחה" ]שכנראה
המוצא צ'ק שלא מצוין בו שם המוטב ,ופלוני טוען שהוא הבעלים הניחו שם בכוונה ,ושכחו[ ,ולכן המוצא אינו יכול לקחת את הכסף
המוטב: לעצמו ,אלא אם זהו סכום גבוה ,ייקחנו ויכריז.
בכל האופנים הנ"ל שחייב להכריז )בין אם יש בו סימן ,ובין שמצא בדרך
יקרע את הצ'ק ולא יחזיר ,אלא אם כן בעל הצ'ק מודה שהוא שייך
לאותו אדם ,או שאחד מהם ]בעל הצ'ק או אותו פלוני[ נתן סימן. הנחה( –
אם זהו סכום מועט ,שהשארתו במקומו תגביר את הסיכויים
שהכסף יגיע לבעלים ,ואדם אחר לא ייקחנו – לא ייגע בו.
המוצא כרטיס אשראי ,חייב לקחתו ,כדי שלא ימצאוהו גנבים
וישתמשו בו ,ויפנה לחברה שיאתרו את הבעלים ]ואף שיתכן שאם
מצא סכום נמוך מאד ,שהמאבד מסכים למוצא שלא יכריז על
החברה לא תאתר מיד את הבעלים ,היא תבטל את הכרטיס ,ולא תנסה להשיגו כמה פעמים
סכום שכזה ]וכגון שמצא מטבע של שקל או 2שקלים[ – אף אם
וכו' ,אעפ"כ עדיף שיפנה לחברה ,מפני שהבעלים היה מעדיף שיעשה כן ,שזוהי הדרך הכי
יש בו סימן ,יכול לקחתו.
טובה ונוחה לאתר את הבעלים[. ]המוצא כסף שדינו "הרי אלו שלו" ,צריך להפריש מעשר כספים מהכסף שמצא .אך אם נהג
לפנים משורת הדין והחזירו לבעלים ,אינו צריך לעשרו[.
"בדרך נפילה" ,שנראה שכרטיס נפל מהבעלים ,ולא הניחו שם
בכוונה – יהא מונח עד שיבוא אליהו )אך אין הדין "הרי אלו שלו" מפני שחוששים המוצא רב-קו רגיל ]אישי[ :חייב להכריז עליו ,ולנסות למצוא את
ל"ייאוש שלא מדעת" ]שהמאבד עדיין אינו יודע שאבד לו[ ,ומאידך אין צריך להכריז ,מפני הבעלים בצורה סבירה ]וכגון לפרסם בקו השבת אבידה ,וכדלהלן .אך אינו חייב
שקשה לתת סימן ,שהרי אנשים לא זוכרים את הסכום הטעון בכרטיס ,או את מספר לטרוח הרבה ,וכגון חיפוש השם בספר טלפונים ,ויצירת קשר עם כל האנשים בעלי שם זה[.
הכרטיס( ,ועל כן יכול לרשום את פרטי האבידה ,ולהשתמש אם עבר שבוע והמאבד לא בא -על המוצא להשחית את הכרטיס
בכרטיס לעצמו )וכפי שיבואר לקמן בדיני "יהא מונח"(. בצורה שלא ישתמשו בו אחרים ]ואף שבשאר אבידות שדינן "יהא מונח עד שיבוא
"בדרך הנחה" ]שנראה שהכרטיס הונח שם בכוונה[ – צריך אליהו" ,יתבאר להלן שהמוצא יכול לרשום את פרטי האבידה ולהשתמש בה ,כאן אינו יכול,
להכריז ,ואם המאבד יתן סימן ]מקום המציאה[ -יחזיר לו. כיון שהבעלים יכול לפנות לחברה ולהעביר את היתרה לכרטיס חדש[.
אף אם מצא את הכרטיס בחנות ,הדין כנ"ל ,ובעל החנות לא זכה המוצא רב-קו אנונימי :אף שכאשר אין בו סימן כלל ,הדין הוא שיהא
בכרטיס )אא"כ הכרטיס נמצא מאחורי הדלפק במקום המשתמר ,שאז בעל החנות זכה בו(. מונח עד שיבוא אליהו ,ולכן יכול להשתמש ברב-קו ע"י שירשום את
כשנמצא הבעלים :די להודיע לו היכן נמצאת האבידה ,כדי שיבוא
לקחתה משם ,ואינו חייב לטרוח להחזיר לבעלים את האבידה
בעצמו ]ודווקא בתנאי שהאבידה נמצאת במקום משתמר[. מצא כסף בתא העודף של המכונה -הרי אלו שלו )כי יש להניח שכסף זה
אם הבעלים לא בא ,והמוצא התרה בו שאם לא יבוא תוך זמן מסוים נשכח ע"י הקונה הקודם ,והוא כבר התייאש(.
)וסביר ,כגון שבוע( ,יעשה באבידה כרצונו -יכול לעשות כן )סי' שיט(. קנה פחית אחת ויצאו שתיים -אם פרטי בעל המכונה מופיעים על
המכונה ,עליו להחזירה לבעלים ]ואם לא עונה לו כעת ,יכול לקחת
התבאר לעיל ובגיליון הקודם ,כי המוצא חפץ שיש בו סימן והכריז כפי הדין, את הפחית ,ויתקשר שוב בהמשך[ )מפני שהפחית עדיין בבעלות בעל המכונה(.
והבעלים לא נמצא ,דינו "יהא מונח עד שיבוא אליהו".
אך אם אין על המכונה את פרטי הבעלים – יכול לקחת גם את
כמו כן המוצא חפץ שלא יכול לקחתו לעצמו מפני שיש חשש שהבעלים עדיין
לא יודע שהחפץ אבד לו ]"ייאוש שלא מדעת"[ -גם באופן זה "יהא מונח עד הפחית השנייה )שכיון שמצוי שפחיות יוצאות מהמכונה ללא תשלום ,ואעפ"כ לא
שיבוא אליהו". השאיר את פרטיו ,הרי כאילו הוא הפקיר את הפחית מראש(.
דין "יהא מונח" למעשה :ישמור את החפץ עד שיבוא אליהו הנביא במקום שכולם יודעים מיהם הבעלים ]וכגון בישיבות[ -בכל אופן
]במהרה[ ,ויאמר לו למי שייך החפץ. צריך ליצור קשר עם בעל המכונה.
אמנם אם מצא חפץ שמצוי להשיגו בקלות ]וכן הם רוב החפצים
בזמננו[ -סביר להניח שהמאבד לא יקפיד שהמוצא ייקח את החפץ
המוצא אבידה באוטובוס שדינה "חייב להכריז" ,יש בידו ב'
לעצמו או יזרקנו ,ובלבד שבעתיד יתן לו את שוויו הכספי.
אפשרויות:
ולכן למעשה די שהמוצא ירשום את פרטי המציאה במקום
]א[ ימסרנה למחלקת האבידות של חברת האוטובוסים.
משתמר ,וכגון שירשום בתוך כריכה של ספר או בקובץ במחשב
]ניתן להיעזר בקו "יהא מונח" ,פרטים בקו בית ההוראה ,שלוחה ואף שאינם נוהגים כהלכה עם האבידות שברשותם ]שאינם דורשים
[125את פרטי החפץ ושוויו המקסימלי ,ואם יש בו סימן -גם את סימנים בשביל להחזיר[ ,אעפ"כ מותר למסור אליהם את האבידות,
סימניו .אם האבידה משומשת ,ירשום את שוויה האמיתי ,כערך חפץ מפני שכל הנכנס לאוטובוס ,נכנס על דעת שאם תאבד לו אבידה,
משומש ]לא נתבאר שצריך לרשום גם את זמן ומקום המציאה[. יוכלו למוסרה למחלקת האבידות.
לאחר שעשה כן ,יכול המוצא לעשות בחפץ כרצונו -להשתמש בו ולעניין מסירת החפץ לנהג שיעביר למחלקת האבידות – אם זהו
או לזורקו לפח .ולכשיבוא אליהו הנביא ]במהרה[ ,הוא יאמר למוצא חפץ שיש חשש שהנהג יקח לעצמו ,אין למסור לו .אך אם זהו חפץ
למי לשלם את תמורת האבידה. שאין בו חשש זה ]וכגון שאינו חפץ יקר במיוחד ,ואין זה כסף מזומן[,
יכול למסור לנהג שיעביר לחברה.
חפצים זולים :באופן שסביר שהבעלים היה מוחל למוצא שלא
ישמור את החפץ ואף לא ישמור את פרטיו -הרי הוא של מוצאו. ]ב[ ייקח את האבידה בעצמו ,ויפרסם בעיתון או בקו השבת
אבידה )ראה להלן הפרטים .תליית מודעות באופן זה אינה אפשרית ,כיון שמצא באוטובוס(.
מצא חפץ שאין אפשרות להשיג כמוהו או בעל ערך רגשי ,כגון
חידושי תורה אישיים ,אלבום משפחתי או פריט אומנות " -יהא
מונח" ,ובמקרה זה אינו יכול לרשום את פרטיו ,אלא ישמור את המוצא אבידה שצריך להכריז עליה ,יעשה זאת באחת משלוש
החפץ כמות שהוא. הדרכים הבאות:
מצא כרטיס זיכרון ,נגן וכדו' עם קבצים אישיים כגון תמונות, ]א[ תליית מודעות באזור מציאת האבידה וקצת רחוק משם ,או
הקלטות וכדומה -צריך לשמור את כרטיס הזיכרון ,ואם רוצה ,יכול בבתי הכנסת שבאזור זה ,באופן שיהיו תלויות למשך שבוע ]אמנם
להעתיק את החומר לשני מחשבים ,וירשום את פרטי החפץ כנ"ל, במקום שרוב האנשים שעוברים בו אינם מתפללים בבתי הכנסת שבאותו מקום ,וכגון באזור
ואז יעשה בכרטיס הזיכרון כרצונו.
אולמות ,אין די בתליית מודעות בבתי הכנסת[.
]ב[ פרסום בקו השבת אבידה ]מספר הקו.[1599-500-003 :
חפצים שנשכחו בחנות /אולם /מקווה /מלון /צימר:
]ג[ פרסום בעיתון.
אם בעל המקום יכול לברר ]בצורה סבירה[ ממי זה אבד ,עליו
הכרזה ופרסום בחינם או בתשלום :אבידה שערכה מועט ]באופן שצריך להכריז עליו,
לברר ולהחזיר .אך אם אינו יודע ואינו יכול לברר של מי זה ,וכבר
וכמבואר לעיל ובגיליון הקודם[ -אין המוצא צריך להוציא ממון על ההכרזה .אבידה שערכה
עבר מספיק זמן והבעלים לא דרש זאת ,יכול לפנות את האבידה.
רב ,באופן שהוא בטוח שלא יפסיד את כספו ]היינו שימצא את המאבד והוא ישלם לו ,ואם לא ימצא ,אזי יממן
ונכון יותר שבעל מקום שכזה יתלה מודעה במקום בולט,
זאת ממכירת האבידה[ -צריך לפרסם גם בתשלום.
המודיעה שחפצים שנשכחים במקום ואינם נדרשים תוך זמן מסוים
]לדוגמה 30 ,ימים[ ,הרי הם הפקר. טיפול באבידה :המוצא אינו חייב לטפל באבידה בעצמו ,אלא יכול
ואף בבתי כנסת יש לתלות מודעה כזו ,שחפצים שנשכחו ולא להעביר את הטיפול בה לאדם נאמן.
נדרשו תוך זמן מסוים ,הרי הם הפקר ]ואין לחשוש שמא המאבד לא הכריז ,והבעלים לא נמצא :אם הכריז באחת מהדרכים הנ"ל ואף
ראה את המודעה[. אחד לא פנה אליו במשך שבוע -יהא מונח עד שיבוא אליהו )דיניו
מקורות הדינים התבארו באזמרה לשמך גיליונות.321 ,278 ,261 ,260 ,196 ,156 : יתבארו להלן(.
הגיליון הודפס ע"י חדש!
0733-260-800
להאזנה ,הקישו 125בקו בית
6191265@gmail.com ההוראה
