gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪340‬‬ ‫י"א אלול תשפ"ו‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫הפרטים לעצמו )וכפי שיתבאר להלן(‪ ,‬אך בדרך כלל יש בו סימן‪ ,‬ע"י‬ ‫בגיליון הקודם הובאו דיני המוצא אבידה בדרך נפילה ובדרך הנחה‬ ‫פירוט הנסיעות האחרונות )המופיע בחלק ממכשירי ההטענה(‪ ,‬ולכן חייב‬ ‫]והחילוק בין חפץ עם סימן לחפץ ללא סימן[‪ ,‬וכן המוצא אבידה של‬ ‫להכריז‪ .‬ואם הבעלים לא בא‪ ,‬יכול לרשום את פרטי האבידה‬ ‫גוי‪ ,‬או אבידה במקום שרוב העוברים הם גוים או יהודים שאינם שומרי‬ ‫ולהשתמש בה )וכפי שיתבאר להלן(‪.‬‬ ‫תורה ומצוות‪.‬‬ ‫אמנם רב‪-‬קו אנונימי שטעון בו סכום נמוך ]וכגון שטעון בו ‪,[₪ 5/10‬‬ ‫להלן יובאו כמה מקרים מצויים נוספים בדיני השבת אבידה‪:‬‬ ‫דינו ש"יהא מונח עד שיבוא אליהו"‪ ,‬ואין צריך להכריז ולנסות לאתר‬ ‫את הבעלים )מפני שסביר שהבעלים לא יטרח לאתר את אבידתו(‪.‬‬ ‫המוצא כסף בדרך נפילה ]שנראה שהכסף נפל מהבעלים‪ ,‬ולא שהניחו שם בכוונה‬ ‫ושכחו[ ‪ -‬יש להבחין בין אם יש בכסף סימן או לא‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫פעמים שהצ'ק נפל מהמוטב‪ ,‬וצריך להחזירו דווקא לו ]ואם יתנו‬ ‫המוצא מטבע ]אחד‪ ,‬או אפילו כמה מטבעות‪ ,‬אך אינם‬ ‫לבעל הצ'ק‪ ,‬הרי הוא מפסיד את המוטב[‪ ,‬ופעמים שהצ'ק שייך לבעל‬ ‫מונחים אחד על השני[ או שטר אחד ]אפילו מקופל בקיפול‬ ‫הצ'ק‪ ,‬וצריך להחזירו דווקא לו ]ואם יתנו למוטב‪ ,‬הרי הוא מפסיד את‬ ‫סטנדרטי[‪ ,‬או שמצא שני שטרות ומעלה כשהם מונחים אחד‬ ‫בעל הצ'ק[‪ ,‬ולכן יש פעמים שעדיף לקרוע את הצ'ק ]ובכל אופן‪ ,‬אסור‬ ‫על השני אך אינם כרוכים ‪ -‬הרי אלו שלו )כיון שהמאבד כבר התייאש‪,‬‬ ‫להשתמש בו[‪ ,‬וכפי שיתבאר להלן‪:‬‬ ‫ואפילו אם יש במקום מצלמות(‪.‬‬ ‫המוצא צ'ק חתום‪ ,‬שמצוין בו שם המוטב‪:‬‬ ‫המוצא שני שטרות ומעלה כשהם מקופלים יחדיו‪ ,‬או שני‬ ‫אם בעל הצ'ק מודה שהצ'ק שייך למוטב‪ ,‬או שהמוטב נותן‬ ‫מטבעות ומעלה כשהם מונחים אחד על השני‪ ,‬וכן אם מצא‬ ‫סימן ]וכגון שאומר את מספר הצ'ק‪ ,‬או את המקום בו היה מונח‬ ‫שטר או מטבע ]אפילו אחד[ בתוך שקית – אם זהו סכום גבוה‪,‬‬ ‫הצ'ק[ – יתנו למוטב )ואין לחשוש שמא המוטב העביר את הצ'ק לאדם אחר‪.‬‬ ‫חייב להכריז עליו )משום שכל אלו נחשבים לסימן( ]דין סכום שאינו גבוה‪ ,‬יתבאר להלן[‪.‬‬ ‫אמנם אם המוטב חתם בגב הצ'ק‪ ,‬יש לחשוש לכך‪ ,‬ואין להחזירו למוטב‪ ,‬אא"כ נותן כסימן‬ ‫]שטר מקושקש בציור או במילים‪ ,‬וכן מטבע שיש בו סדק‪ ,‬הרי זה נחשב סימן‪ .‬אולם כיון‬ ‫את מקום הנחת הצ'ק(‪.‬‬ ‫שלא מצוי שהמאבד יבחין בסימנים אלו‪ ,‬אינו חייב להכריז‪ .‬אך אם המאבד ניגש למוצא‬ ‫אם בעל הצ'ק טוען שהצ'ק שייך לו ‪ -‬יתנו לו רק בתנאי שהוא‬ ‫ומסר לו סימנים אלו‪ ,‬צריך ליתנו לו )סי' רסב סע' יג‪ ,‬וי"א שהוא אף לדעת השו"ע שם([‪.‬‬ ‫מוסר את מקום מציאת הצ'ק כסימן‪ .‬אך אם נותן סימן אחר מגוף‬ ‫כסף על כסא ‪ /‬ספסל ‪ /‬שולחן‪ :‬יצוין כי כסף ללא סימן שנמצא על‬ ‫הצ'ק‪ ,‬לא יתנו לו )שכיון שהוא מכיר את הצ'ק‪ ,‬אי"ז נחשב סימן(‪.‬‬ ‫כסא ‪ /‬ספסל – אין המקום נחשב סימן )מפני שאין רגילות להניח כסף על‬ ‫אם כל אחד מהם טוען שהצ'ק שייך לו‪ ,‬ואף אחד מהם לא נתן‬ ‫ספסל‪ ,‬ובשונה מחפץ שנמצא שם‪ ,‬שאז המקום הוי סימן(‪ ,‬והרי אלו שלו‪ .‬אך אם‬ ‫סימן – על המוצא לקרוע את הצ'ק‪.‬‬ ‫נמצא על שולחן בבית כנסת וכדומה‪ ,‬הרי זה "דרך הנחה" ]שכנראה‬ ‫המוצא צ'ק שלא מצוין בו שם המוטב‪ ,‬ופלוני טוען שהוא‬ ‫הבעלים הניחו שם בכוונה‪ ,‬ושכחו[‪ ,‬ולכן המוצא אינו יכול לקחת את הכסף‬ ‫המוטב‪:‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬אלא אם זהו סכום גבוה‪ ,‬ייקחנו ויכריז‪.‬‬ ‫בכל האופנים הנ"ל שחייב להכריז )בין אם יש בו סימן‪ ,‬ובין שמצא בדרך‬ ‫יקרע את הצ'ק ולא יחזיר‪ ,‬אלא אם כן בעל הצ'ק מודה שהוא שייך‬ ‫לאותו אדם‪ ,‬או שאחד מהם ]בעל הצ'ק או אותו פלוני[ נתן סימן‪.‬‬ ‫הנחה( –‬ ‫אם זהו סכום מועט‪ ,‬שהשארתו במקומו תגביר את הסיכויים‬ ‫שהכסף יגיע לבעלים‪ ,‬ואדם אחר לא ייקחנו – לא ייגע בו‪.‬‬ ‫המוצא כרטיס אשראי‪ ,‬חייב לקחתו‪ ,‬כדי שלא ימצאוהו גנבים‬ ‫וישתמשו בו‪ ,‬ויפנה לחברה שיאתרו את הבעלים ]ואף שיתכן שאם‬ ‫מצא סכום נמוך מאד‪ ,‬שהמאבד מסכים למוצא שלא יכריז על‬ ‫החברה לא תאתר מיד את הבעלים‪ ,‬היא תבטל את הכרטיס‪ ,‬ולא תנסה להשיגו כמה פעמים‬ ‫סכום שכזה ]וכגון שמצא מטבע של שקל או ‪ 2‬שקלים[ – אף אם‬ ‫וכו'‪ ,‬אעפ"כ עדיף שיפנה לחברה‪ ,‬מפני שהבעלים היה מעדיף שיעשה כן‪ ,‬שזוהי הדרך הכי‬ ‫יש בו סימן‪ ,‬יכול לקחתו‪.‬‬ ‫טובה ונוחה לאתר את הבעלים[‪.‬‬ ‫]המוצא כסף שדינו "הרי אלו שלו"‪ ,‬צריך להפריש מעשר כספים מהכסף שמצא‪ .‬אך אם נהג‬ ‫לפנים משורת הדין והחזירו לבעלים‪ ,‬אינו צריך לעשרו[‪.‬‬ ‫"בדרך נפילה"‪ ,‬שנראה שכרטיס נפל מהבעלים‪ ,‬ולא הניחו שם‬ ‫בכוונה – יהא מונח עד שיבוא אליהו )אך אין הדין "הרי אלו שלו" מפני שחוששים‬ ‫המוצא רב‪-‬קו רגיל ]אישי[‪ :‬חייב להכריז עליו‪ ,‬ולנסות למצוא את‬ ‫ל"ייאוש שלא מדעת" ]שהמאבד עדיין אינו יודע שאבד לו[‪ ,‬ומאידך אין צריך להכריז‪ ,‬מפני‬ ‫הבעלים בצורה סבירה ]וכגון לפרסם בקו השבת אבידה‪ ,‬וכדלהלן‪ .‬אך אינו חייב‬ ‫שקשה לתת סימן‪ ,‬שהרי אנשים לא זוכרים את הסכום הטעון בכרטיס‪ ,‬או את מספר‬ ‫לטרוח הרבה‪ ,‬וכגון חיפוש השם בספר טלפונים‪ ,‬ויצירת קשר עם כל האנשים בעלי שם זה[‪.‬‬ ‫הכרטיס(‪ ,‬ועל כן יכול לרשום את פרטי האבידה‪ ,‬ולהשתמש‬ ‫אם עבר שבוע והמאבד לא בא ‪ -‬על המוצא להשחית את הכרטיס‬ ‫בכרטיס לעצמו )וכפי שיבואר לקמן בדיני "יהא מונח"(‪.‬‬ ‫בצורה שלא ישתמשו בו אחרים ]ואף שבשאר אבידות שדינן "יהא מונח עד שיבוא‬ ‫"בדרך הנחה" ]שנראה שהכרטיס הונח שם בכוונה[ – צריך‬ ‫אליהו"‪ ,‬יתבאר להלן שהמוצא יכול לרשום את פרטי האבידה ולהשתמש בה‪ ,‬כאן אינו יכול‪,‬‬ ‫להכריז‪ ,‬ואם המאבד יתן סימן ]מקום המציאה[ ‪ -‬יחזיר לו‪.‬‬ ‫כיון שהבעלים יכול לפנות לחברה ולהעביר את היתרה לכרטיס חדש[‪.‬‬ ‫אף אם מצא את הכרטיס בחנות‪ ,‬הדין כנ"ל‪ ,‬ובעל החנות לא זכה‬ ‫המוצא רב‪-‬קו אנונימי‪ :‬אף שכאשר אין בו סימן כלל‪ ,‬הדין הוא שיהא‬ ‫בכרטיס )אא"כ הכרטיס נמצא מאחורי הדלפק במקום המשתמר‪ ,‬שאז בעל החנות זכה בו(‪.‬‬ ‫מונח עד שיבוא אליהו‪ ,‬ולכן יכול להשתמש ברב‪-‬קו ע"י שירשום את‬ ‫כשנמצא הבעלים‪ :‬די להודיע לו היכן נמצאת האבידה‪ ,‬כדי שיבוא‬ ‫לקחתה משם‪ ,‬ואינו חייב לטרוח להחזיר לבעלים את האבידה‬ ‫בעצמו ]ודווקא בתנאי שהאבידה נמצאת במקום משתמר[‪.‬‬ ‫מצא כסף בתא העודף של המכונה ‪ -‬הרי אלו שלו )כי יש להניח שכסף זה‬ ‫אם הבעלים לא בא‪ ,‬והמוצא התרה בו שאם לא יבוא תוך זמן מסוים‬ ‫נשכח ע"י הקונה הקודם‪ ,‬והוא כבר התייאש(‪.‬‬ ‫)וסביר‪ ,‬כגון שבוע(‪ ,‬יעשה באבידה כרצונו ‪ -‬יכול לעשות כן )סי' שיט(‪.‬‬ ‫קנה פחית אחת ויצאו שתיים ‪ -‬אם פרטי בעל המכונה מופיעים על‬ ‫המכונה‪ ,‬עליו להחזירה לבעלים ]ואם לא עונה לו כעת‪ ,‬יכול לקחת‬ ‫התבאר לעיל ובגיליון הקודם‪ ,‬כי המוצא חפץ שיש בו סימן והכריז כפי הדין‪,‬‬ ‫את הפחית‪ ,‬ויתקשר שוב בהמשך[ )מפני שהפחית עדיין בבעלות בעל המכונה(‪.‬‬ ‫והבעלים לא נמצא‪ ,‬דינו "יהא מונח עד שיבוא אליהו"‪.‬‬ ‫אך אם אין על המכונה את פרטי הבעלים – יכול לקחת גם את‬ ‫כמו כן המוצא חפץ שלא יכול לקחתו לעצמו מפני שיש חשש שהבעלים עדיין‬ ‫לא יודע שהחפץ אבד לו ]"ייאוש שלא מדעת"[ ‪ -‬גם באופן זה "יהא מונח עד‬ ‫הפחית השנייה )שכיון שמצוי שפחיות יוצאות מהמכונה ללא תשלום‪ ,‬ואעפ"כ לא‬ ‫שיבוא אליהו"‪.‬‬ ‫השאיר את פרטיו‪ ,‬הרי כאילו הוא הפקיר את הפחית מראש(‪.‬‬ ‫דין "יהא מונח" למעשה‪ :‬ישמור את החפץ עד שיבוא אליהו הנביא‬ ‫במקום שכולם יודעים מיהם הבעלים ]וכגון בישיבות[ ‪ -‬בכל אופן‬ ‫]במהרה[‪ ,‬ויאמר לו למי שייך החפץ‪.‬‬ ‫צריך ליצור קשר עם בעל המכונה‪.‬‬ ‫אמנם אם מצא חפץ שמצוי להשיגו בקלות ]וכן הם רוב החפצים‬ ‫בזמננו[ ‪ -‬סביר להניח שהמאבד לא יקפיד שהמוצא ייקח את החפץ‬ ‫המוצא אבידה באוטובוס שדינה "חייב להכריז"‪ ,‬יש בידו ב'‬ ‫לעצמו או יזרקנו‪ ,‬ובלבד שבעתיד יתן לו את שוויו הכספי‪.‬‬ ‫אפשרויות‪:‬‬ ‫ולכן למעשה די שהמוצא ירשום את פרטי המציאה במקום‬ ‫]א[ ימסרנה למחלקת האבידות של חברת האוטובוסים‪.‬‬ ‫משתמר‪ ,‬וכגון שירשום בתוך כריכה של ספר או בקובץ במחשב‬ ‫]ניתן להיעזר בקו "יהא מונח"‪ ,‬פרטים בקו בית ההוראה‪ ,‬שלוחה‬ ‫ואף שאינם נוהגים כהלכה עם האבידות שברשותם ]שאינם דורשים‬ ‫‪ [125‬את פרטי החפץ ושוויו המקסימלי‪ ,‬ואם יש בו סימן ‪ -‬גם את‬ ‫סימנים בשביל להחזיר[‪ ,‬אעפ"כ מותר למסור אליהם את האבידות‪,‬‬ ‫סימניו‪ .‬אם האבידה משומשת‪ ,‬ירשום את שוויה האמיתי‪ ,‬כערך חפץ‬ ‫מפני שכל הנכנס לאוטובוס‪ ,‬נכנס על דעת שאם תאבד לו אבידה‪,‬‬ ‫משומש ]לא נתבאר שצריך לרשום גם את זמן ומקום המציאה[‪.‬‬ ‫יוכלו למוסרה למחלקת האבידות‪.‬‬ ‫לאחר שעשה כן‪ ,‬יכול המוצא לעשות בחפץ כרצונו ‪ -‬להשתמש בו‬ ‫ולעניין מסירת החפץ לנהג שיעביר למחלקת האבידות – אם זהו‬ ‫או לזורקו לפח‪ .‬ולכשיבוא אליהו הנביא ]במהרה[‪ ,‬הוא יאמר למוצא‬ ‫חפץ שיש חשש שהנהג יקח לעצמו‪ ,‬אין למסור לו‪ .‬אך אם זהו חפץ‬ ‫למי לשלם את תמורת האבידה‪.‬‬ ‫שאין בו חשש זה ]וכגון שאינו חפץ יקר במיוחד‪ ,‬ואין זה כסף מזומן[‪,‬‬ ‫יכול למסור לנהג שיעביר לחברה‪.‬‬ ‫חפצים זולים‪ :‬באופן שסביר שהבעלים היה מוחל למוצא שלא‬ ‫ישמור את החפץ ואף לא ישמור את פרטיו ‪ -‬הרי הוא של מוצאו‪.‬‬ ‫]ב[ ייקח את האבידה בעצמו‪ ,‬ויפרסם בעיתון או בקו השבת‬ ‫אבידה )ראה להלן הפרטים‪ .‬תליית מודעות באופן זה אינה אפשרית‪ ,‬כיון שמצא באוטובוס(‪.‬‬ ‫מצא חפץ שאין אפשרות להשיג כמוהו או בעל ערך רגשי‪ ,‬כגון‬ ‫חידושי תורה אישיים‪ ,‬אלבום משפחתי או פריט אומנות ‪" -‬יהא‬ ‫מונח"‪ ,‬ובמקרה זה אינו יכול לרשום את פרטיו‪ ,‬אלא ישמור את‬ ‫המוצא אבידה שצריך להכריז עליה‪ ,‬יעשה זאת באחת משלוש‬ ‫החפץ כמות שהוא‪.‬‬ ‫הדרכים הבאות‪:‬‬ ‫מצא כרטיס זיכרון‪ ,‬נגן וכדו' עם קבצים אישיים כגון תמונות‪,‬‬ ‫]א[ תליית מודעות באזור מציאת האבידה וקצת רחוק משם‪ ,‬או‬ ‫הקלטות וכדומה ‪ -‬צריך לשמור את כרטיס הזיכרון‪ ,‬ואם רוצה‪ ,‬יכול‬ ‫בבתי הכנסת שבאזור זה‪ ,‬באופן שיהיו תלויות למשך שבוע ]אמנם‬ ‫להעתיק את החומר לשני מחשבים‪ ,‬וירשום את פרטי החפץ כנ"ל‪,‬‬ ‫במקום שרוב האנשים שעוברים בו אינם מתפללים בבתי הכנסת שבאותו מקום‪ ,‬וכגון באזור‬ ‫ואז יעשה בכרטיס הזיכרון כרצונו‪.‬‬ ‫אולמות‪ ,‬אין די בתליית מודעות בבתי הכנסת[‪.‬‬ ‫]ב[ פרסום בקו השבת אבידה ]מספר הקו‪.[1599-500-003 :‬‬ ‫חפצים שנשכחו בחנות ‪ /‬אולם ‪ /‬מקווה ‪ /‬מלון ‪ /‬צימר‪:‬‬ ‫]ג[ פרסום בעיתון‪.‬‬ ‫אם בעל המקום יכול לברר ]בצורה סבירה[ ממי זה אבד‪ ,‬עליו‬ ‫הכרזה ופרסום בחינם או בתשלום‪ :‬אבידה שערכה מועט ]באופן שצריך להכריז עליו‪,‬‬ ‫לברר ולהחזיר‪ .‬אך אם אינו יודע ואינו יכול לברר של מי זה‪ ,‬וכבר‬ ‫וכמבואר לעיל ובגיליון הקודם[ ‪ -‬אין המוצא צריך להוציא ממון על ההכרזה‪ .‬אבידה שערכה‬ ‫עבר מספיק זמן והבעלים לא דרש זאת‪ ,‬יכול לפנות את האבידה‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬באופן שהוא בטוח שלא יפסיד את כספו ]היינו שימצא את המאבד והוא ישלם לו‪ ,‬ואם לא ימצא‪ ,‬אזי יממן‬ ‫ונכון יותר שבעל מקום שכזה יתלה מודעה במקום בולט‪,‬‬ ‫זאת ממכירת האבידה[ ‪ -‬צריך לפרסם גם בתשלום‪.‬‬ ‫המודיעה שחפצים שנשכחים במקום ואינם נדרשים תוך זמן מסוים‬ ‫]לדוגמה‪ 30 ,‬ימים[‪ ,‬הרי הם הפקר‪.‬‬ ‫טיפול באבידה‪ :‬המוצא אינו חייב לטפל באבידה בעצמו‪ ,‬אלא יכול‬ ‫ואף בבתי כנסת יש לתלות מודעה כזו‪ ,‬שחפצים שנשכחו ולא‬ ‫להעביר את הטיפול בה לאדם נאמן‪.‬‬ ‫נדרשו תוך זמן מסוים‪ ,‬הרי הם הפקר ]ואין לחשוש שמא המאבד לא‬ ‫הכריז‪ ,‬והבעלים לא נמצא‪ :‬אם הכריז באחת מהדרכים הנ"ל ואף‬ ‫ראה את המודעה[‪.‬‬ ‫אחד לא פנה אליו במשך שבוע ‪ -‬יהא מונח עד שיבוא אליהו )דיניו‬ ‫מקורות הדינים התבארו באזמרה לשמך גיליונות‪.321 ,278 ,261 ,260 ,196 ,156 :‬‬ ‫יתבארו להלן(‪.‬‬ ‫הגיליון הודפס ע"י‬ ‫חדש!‬ ‫‪0733-260-800‬‬ ‫להאזנה‪ ,‬הקישו ‪ 125‬בקו בית‬ ‫‪6191265@gmail.com‬‬ ‫ההוראה‬