בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
שבוע פר' נצו"י
יומא עז: יום א'
יומא עח. יום ב'
גליון שי"א שנה ו' יומא עח: יום ג'
יום ד'
פרשת כי תבא יומא עט.
חזרה יום ה'
תשפ"ו קו יודעי תורתך
02.649.33.62
בשבילי המערכת
מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט השערה, שבח ארץ ישראל -ברוחניות
אין זה הזמן לעסוק בסדקים עכ"ל ,עי"ש ודו"ק.
ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם
ומותר לנו להתגורר גם בסלון "ר' זלמן ,אפשר לגזול דקה ויש לומר עוד לאידך גיסא למעליותא, ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך כי
שאינו מושלם מבחינה חיצונית, מזמנך?" כנודע מאמר חז"ל (עי' שהש"ר ה ,ב) 'פתחו
אפשר לחשוב -כמה סדקים -חלילה וחס ,זו אינה גזילה .רק באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו
פתח כחודו של מחט ואפתח לכם כפתחו לתת לנו (כו ,ג).
קטנים"... שניה ,אלך למקום עם קליטה
-אמור לי אתה ,זה נשמע לך משופרת. של אולם' ,וזהו הפירוש 'אין בין גן עדן
"הו ,כעת שומעים מצוין .אמור לגיהנם אלא כחוט השערה' ,היינו במעט יש במקרא זה לדקדק הרבה .א) מלת
תקין כל הסיפור הזה? שאתה
מתקן ומתקן -והסדקים חוזרים לי ,האם לא שיפצת את ביתך תשובה כחודה של מחט ניצול מגיהנם 'היום' למה באה ,הלא עינינו הרואות כי
ומופיעים? לאחרונה?" היום ידובר .ב) מה חידוש דברים משמיע
-אכן ,לפני חודשיים הרחבתי
וזוכה לגן עדן ,ועל דרך שאמרו (ע"ז י' ):יש
"ברור שלא ,ואני אכן מחפש קונה עולמו בשעה אחת' ,ודי למבין. בזה באומרו 'כי באתי אל הארץ' ,כלום
את ביתי על חשבון המרפסת,
את הסיד הכי חזק בשוק ,לכן יש עדות יותר מזה מה שמביא ביכורים
אחרי טרחה רבה זה יצא לפועל (דברי ישראל)
התקשרתי אליך"...
ברוך השם .למה אתה שואל? מן הארץ .ג) התיבות 'לתת לנו' מיותרות.
-ואינך מבין שזה כלל לא קשור "ו...תגיד לי ,מי היה הקבלן
לסיד?! שלך? נהנית מהעבודה שלו?" אלא מתחילה כאשר באו אל הארץ ,היו
"לא קשור לסיד?! אלא למה?"
-אם ניסית בכה ובכה ולא
-הקבלן? קוראים לו שמשון,
מקצוען לא קטן ,וגם לא לוקח
ענייני נישואין יכולים שיאמרו בלבם ,כי הביא אותם
הקב"ה אל הארץ ,רק למען טובתם
הצלחת ,ככל הנראה הבעיה יקר .למה ,אתה גם מתכנן שיפוץ
הקמת הבית והמשפחה החומרית ,להתענג במאכל ובמשתה ועל
אינה בסיד החיצוני -אלא כלשהו?
ביסודות הבית! קיר שנסדק שוב "לא שיפוץ רציני ,אבל תגיד לי, כל טוב בארץ זבת חלב ודבש .ובאמת לא
ושוב ,ושום פתרון חיצוני אינו אתה אומר שעברו חודשיים מאז איתא בתנא דבי אליהו (זוטא פי"א) דאמר ה הוא העיקר ,כמ"ש (תהילים קה ,מד) 'ויתן
מועיל לו -הרי זה אומר שהוא השיפוץ ,מה המצב של הדירה עשיו ליעקב ,הלא כשהיינו במעי אמנו להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו
נשען על יסוד רעוע! היום?" חילקנו בינינו שני עולמות ,אני נטלתי
-הדירה? מצוינת ,הכול תקין
ותורותיו ינצורו' .ועל זה ניתן להם מצות
"אוי ויי ,אז מה עושים?" עולם הזה ואתה נטלת עולם הבא שאין בו
ברוך השם! ביכורים להביא ראשית כל פרי האדמה
-קודם כל ,מתקשרים הביתה משא ומתן ופריה ורביה ,ואם כן מנין לך
להוציא את כולם מהאזור "ואין סדקים בקירות?" לפני ה' ,להראות לדעת כי כל הטוב אשר
המסוכן ,ומתחילים בבדיקה -סדקים? למה שיהיו סדקים?! כל המחנה הזה .והשיב לו יעקב ,דזה המעט יטיב להם ,הוא בעיקר למען הקדושה
הנדסית מיידית של היסודות! הסבר את עצמך במטותא... שנתן לי הקב"ה לפי הצורך שלי בעולם הזה. אשר לפני ה'.
⋅ "תקשיב מה היה לי .גם אני וביארו המפרשים ,כל הרכוש הזה אינו
שיפצתי את ביתי לפני חצי וזהו שהמביא ביכורים אומר' ,הגדתי היום
ניסינו ,במשך כל ימות השנה שנה ,הוצאתי תוספת לסלון בתורת שכר ,אלא רק כמידת ההכרח וכדי
ניסינו. לה' אלוקיך' ,היינו ,אך זה היום נודעתי
וגם מרפסת מכובדת ,לקחתי שאוכל להתקיים בעולם הזה.
קיבלנו על עצמנו חיזוק פה, קבלן לא זול ,שהבטיח לי הרים והגדתי ,כי כל נתינת הארץ היא למען
שמירת הלשון שם ,ניסינו וגבעות .אבל בפועל ,מאז ולכאורה יש להקשות ,איך נמנע יעקב 'ה' אלוקיך' ,והתקרבות אליו ית' והרמת
לתפוס 'חיזוק' רציני בשמירת שחזרנו לדירה המורחבת - מלחפש את זיווגו עד היותו בן ע"ז שנים, רוח האדם למעלה ,אבל מקדם בעת 'כי
הזמנים ,השתדלנו לטעום את אנחנו רק סובלים"... הלא גם בן נח מצווה על פריה ורביה,
מתיקות התורה בקביעת עתים, -אוי ויי ,מה הכוונה 'סובלים'? באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו',
וגם הצלחנו ,לא תמיד .הסדקים "כבר בשבוע הראשון גילינו
ומה גם דהאבות קיימו את כל התורה. דעת אחרת היתה איתי ,ואמרתי ,כי אין
הופיעו במשך השנה ,שוב ושוב סדק קטן בקיר החדש ,הזמנו ואפילו עשיו הידר לישא אשה במלאת זה ,אלא 'לתת לנו' בשבילנו לטובתינו
הופיעו. את הקבלן והוא כמובן צבע לו ארבעים שנה כדרך שנהג יצחק אביו. החומרית ,אכן עכשיו ראיתי ,כי טעות היה
חודש אלול ,זה הזמן לעזוב לרגע את הקיר מחדש ,היתה לנו
אחריות ...אבל שבועיים לאחר
ויש לומר דידע יעקב אבינו שהוא עתיד אז בידי ,והגדתי היום אחרת ,שהוא לה'
את הסיד החיצוני -ולבדוק את
מכן -גילינו שהסדקים נפתחו להעמיד י"ב שבטים ,שהרי פירש רש"י אלוקיך למען התעלות הרוח( .אמרי שאול)
היסודות ,האם עבודת ה' שלנו
מושתתת על יסודות איתנים? מחדש ,כשהפעם הם אף גדלו בדברי יעקב ללבן 'כי מלאו ימי' ,הרי אני
משמעותית"... בן שמונים וארבע שנה ,ואימתי אעמיד
היסודות -הם הרצונות שלנו.
מה אנו רוצים? איזה רצון פועם
-נו ,ומה אומר הקבלן?
י"ב שבטים .וחשש שאם ישא אשה ויוליד
מעלת הצדקה – לקדושת הבית
"בתחילה הוא היה אדיב ,והבטיח
בעומק ליבנו? מה אנחנו באמת לתקן שוב ,אבל כשזה קרה י"ב שבטים יבוא עשיו בטענה [שאינו צריך כי תכלה לעשר וגו' בערתי הקודש מן
רוצים -ומהו רצון חלש אצלנו? בפעם השלישית והרביעית הוא הבית (כו ,יב – יג).
יותר משני זכרים כשיטת ב"ש או זכר
אלול הוא הזמן של 'אני לדודי', אמר שזו כבר אינה בעייתו...
להשקיע ברצון ,לחזק את וכעת ,חצי שנה אחרי ,הקיר
אחד או נקבה אחת כשיטה אחת בב"ה, ובדרך רמז אפשר לומר ,כי תכלה לעשר,
היסודות ,לברר בתוך נפשנו מלא בסדקים -ואני אובד עצות, ויעקב בעצמו אחז כשיטת ב"ה שצריך זכר היינו אם חס ושלום תפסיק ותחדל לפזר
מהו הרצון הפנימי והאיתן ,שלא מה עושים? האם יש לך רעיון על ונקבה -וחיכה שתיוולד דינה ,ובזה יקיים
סיד כלשהו שעמיד בפני סדקים?
צדקה .אזי ,בערתי הקדש מן הבית ,הנך
יכבה גם מול ימים אפרוריים של ההלכה כתיקנה] ,דמאחר שנטלת חלקך
טבת ושבט הבאים עלינו לטובה! האם שמעת על טפט קיר כלשהו מבער על ידי זה את הקדושה מביתך,
⋅ שיכול להסתיר סדקים? הקבלן בעולם הבא אין לך לעסוק בפריה ורביה (אמרי אש) וד"ל.
שלי כבר מסנן לי את השיחות, יותר מכפי המוכרח לקיום מצוה זו ,וילחם
וכבר המליצו בספרים הקדושים ואני מחפש בדחיפות פטנט,
על הפסוק "אווילים מדרך פשעם פתרון כלשהו שיפסיק את
בהם ויהרגם .ורק לאחר שזכה לברכות
-ומעוונותיהם יתענו":
האווילים ,עסוקים בתעניות
הסדקים"...
-אתה נמצא כרגע בדירה?
אביו 'הוה גביר לאחיך' נסתלק ממנו חשש
זה .וכן בדרכו לחרן נתחזק בדבר על ידי
ענייני תשובה
ותיקונים על ה'עוונות' ,על "לא ,יצאתי לסידורים מחוץ
הפרטים ,על נפילה זו וכישלון
הסימן שעשה בהעמידו י"ב אבנים ,ואמר: מעלת התשובה ואפי' במעט
לעיר".
אחר ,אך מתעלמים מהתובנה כי -והילדים?
אם מתאחות זו לזו יודע אני שאני מעמיד
כל אלה הם רק פירות הצומחים י"ב שבטים (ב"ר ס"ח) .ומה שנתעכב בבית אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט השערה
"הילדים נמצאים בבית עכשיו,
על ה'דרך' ,על סגנון החיים ,על למה?" עבר עוד י"ד שנים לאחר שכבר נתברך (כללי אורייתא אות א).
המטרות שקבעו לעצמם ,על -יופי ,אז תתקשר אליהם ברגע
הרצונות הבלתי ישרים שעדיין
מאביו ,הוא משום שכדי להיות עם לבן עיין בספר שערי גם עדן בהקדמה,
זה ותורה להם לעזוב את הבית
קיימים בליבם... באופן מיידי! ימים אחדים צריך הכנה של י"ד שנות וז"ל :הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט
חודש אלול הוא הזמן לתקן "לעזוב את הבית?! למה? קצת תלמוד תורה בבית מדרשו של עבר. השערה ,שנאמר (תהילים נ ,ג) 'וסביביו
את ה'דרך' .וכשהדרך ישרה - סדקים בסיד ,לכן צריך לעזוב (נחלת דן) נשערה מאוד' (יבמות קכא ,):וזהו הפירוש
המעשים יהיו אף הם ישרים... את הדירה?! אנחנו לא רוטשילד, (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
א
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
שבע ברכות בסעודה ג' דשבת קדש
נאסר כזה במוצש"ק קודם הבדלה והרי אין אי אפשר בלא כוס בשום פעם וא"כ מותר כוס של ברכה של סעודה שלישית האם
נוהגין לשתות מכוס ברכת חתנים שמברכים לשתות לפני הבדלה וא"כ אין שוב קפידא אם מותר לשתותו
תחת החופה שיעור מלא לוגמיו ע"כ מטעם לשתות מכוס דברכת המזון או מכוס דהשש
הרשב"א הנ"ל ,ובטור שו"ע סי' רצ"ט איתא ברכות ,ומלבד זה מהנמנע לברך רק שש אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות
רק דאסור לאכול שום דבר או לשתות וכו' ברכות ולברך בורא פרי הגפן בעת הבדלה יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד
והיינו אכילה או שתיה ממש כשיעור אסור כי לא מצינו רק שבע ברכות ובזוהר הקדוש שיבדיל ,אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד
אבל טעימה בעלמא נראה לכאורה דאין (תיקו"ז תקונא תליסר כח ):כתב כמה מהקלקול יום וחשכה לו אינו צריך להפסיקא ,אלא
קפידא ע"ש ,וממילא במוצש"ק אין קפידא שנמשך ע"י הפסק בין שש לשבע בבחינת גומר סעודתו ומברך ברכת המזון על הכוסב,
לטעום מכוס של ברכת חתנים ג"כ כנלע"ד בא שש כי חיבוב השביעיות כמ"ש בספר ואפילו שהוא עדיין קודם הבדלה שותה את
בסעודה שלישית ורק שלא ישתו ממנו יצירה (פ"ד) הוא מרומז בכל ההנהגות ובחינת הכוס ,דכוס של ברכת המזון שייך לסעודהג.
שיעור מלא לוגמיו ע"ש. שביעית הוא מרכז הנושא הכל ובחינת ובזמנינו שאין מקפידין לזמן על הכוס
ה .שיטת הייטב לב דהמזמן על הכוס והכלה החיות והתיקון לכל וכמו שבת קדש אז בכל ימות השנה ,כתב המג"אד דאין שותין
שותין והחתן לא ישתה -בליקוטי מהרי"ח אזדמן ברכאן אכל שיתא יומין עכ"ל. מכוס של ברכת המזון אלא משאירין אותו
(נשואין) כתב וז"ל והנה ראיתי המנהג אצל ובטעמי המנהגים (עניני אישות בקו"א סי' תתקצ"ג) להבדלה ומבדילין עליו.
כבוד אדומו"ר הגה"ק בעל ייטב לב ובנו כתב וז"ל ובעניין שתיית הכוסות בסעודה אמנם התוס' שבתה חולק עליו וכתב ז"ל
אדומו"ר בעל קדושת יו"ט זצללה"ה כשהיו שלישית ,ראיתי אצל אדמו"ר הרב הצדיק ואין דבריו מוכרחים דנהי דאין טעון כוס
מברכין ז' ברכות בסעודה ג' היה שותה ממנו הקדוש מאלעסק זצוק"ל על נשיאת נכדו הא מצוה מיהו איכא ושייך נמי לסעודה,
המברך וגם נתנו להכלה לשתות אבל לא שבסעודה שלישית היה בעצמו מברך ברכת וכן נוהגים עכ"ל ,ולהלכה למעשה קיי"ל
להחתן מטעם שעל החתן יש חיוב הבדלה המזון ואמר הברכות על הכוס השני ג"כ, כהמג"או ,אמנם אם סיים ברכת המזון בבין
ואסור לשתות קודם הבדלה ,משא"כ נשים ואח"כ היה שותה מן הכוסות ,והיה נותן לחתן השמשות שהוא ספק חשיכה יש להקל
אינם חייבים בהבדלה ,וכן המברך יכול ולכלה ג"כ לשתות ,ואמר לי בשם הרה"צ ולשתות הכוס דבכה"ג יש לצרף דעת התוס'
לשתות כמבואר בשו"ע (סימן רצ"ט סעיף ד')
הקדוש מלובלין זצוק"ל שהיה שותה תמיד שבת דשרי לשתות הכוס כיון דמצוה הוא.
ואך דהמג"א שם (ס"ק ז') כתב דמי שאינו נזהר את הכוס בסעודה שלישית ,ובספר ארחות
בבל השנה וכו' ,גבי ברכת נשואין נזהרין חיים שם כתב בשם אליה רבא שמיקל כיצד לנהוג בכוס של ברכה של סעודת
לשתות כוס של ברכת המזון אף שאינו רגיל
תמיד לברך על הכוס ,ועיין בהגהות חכמת
תמיד בכוס עכ"ל.
שבע ברכות שהתקיים בסעודה שלישית
שלמה ממהר"ש קלוגר באו"ח שם שדעתו
ג .שיטת האגרות משה שהחתן והכלה ישתו שבע ברכות בסעודה שלישית ,שאז יש חיוב
נוטה שגם המברך לא ישתה מהכוס ע"ש ,אך
מהכוס והמזמן לא ישתה -בשו"ת אגרות משה זימון על הכוס ,נחלקו הפוסקים האם ומי ואיזה
נתפשט המנהג ששותה המברך עכ"ל.
(או"ח ח"ד סי' ס"ט) האריך בזה ומסקנתו דכיון כוס שותין לאחר ברכת המזון ,ומצאנו בזה ז'
ו .שיטת המנחת יצחק דנותנין הכוס לחתן שיטות ומנהגים ונבארם אחת לאחת –
שאין אנו מקפידין בכל השנה לזמן על הכוס,
שיברך עליו בורא פרי הגפן וישתה הכוס -
ובשבע ברכות שמזמנין על הכוס מחמת א .שיטת החכמת שלמה דאין שותין ממנו -
בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' קי"ג) כתב ואני בחכמת שלמה (למהר"ש קלוגר ז"ל ,סי' רצ"ט ס"ד)
שמחת חתן וכלה ,והמנהג בברכת נשואין
ראיתי אצל גדול אחד שנתן הכוס להחתן כתב וז"ל הנה נשאלתי האיך הדין בכוס של
שעיקר שתיית כוס של ברכת השבע ברכות
שיברך עליו בפה"ג ולשתות ,והטעם נראה לי מוטל על החתן והכלה ,ולכן ישתו מהכוס ברכת נשואין אם סועדין במוצ"ש אם מותר
משום שאיתא בליקוטי מהרי"ח (סדר נשואין)
החתן והכלה שבצירוף שתיית שניהם מלא לשתות מכוס ברכת נשואין ,והשבתי דנראה
שמנהג הגה"ק הייטב לב ז"ל (מסיגיט) דהמברך לוגמיו ,והמברך לא ישתה לכתחילה. דאסור לשתות ממנו כי אף דבברכת נשואין
היה שותה וגם הכלה אבל לא החתן ,דבנשים נוהגין לברך על הכוס תמיד ,מ"מ כיון דהוי
ד .שיטת הזכרון יהודה שהמברך יטעם מהכוס
יש דעות שפטורות מהבדלה ע"כ ,ועל כן כדי עמו נמי כוס של ברכת המזון ובכוס ברכהמ"ז
מעט -בשו"ת זכרון יהודה (או"ח סי' פ"ז)
שיוכל גם החתן לשתות מכוס זה כנהוג בכל הוה המנהג שלא לשתות ממנו ,וא"כ אם כעת
כתב דישתה המברך כדי טעימה ולא יותר,
פעם הנהיג שיברך החתן וישתה הוא וגם ישתה מכוס של ברכת נשואין ולא מכוס של
ולחלקת מחוקק (אבהע"ז סי' ס"ב ס"ק א') דכתב
הכלה כנהוג עכ"ל. ברכהמ"ז אתי לזלזולי בכוס של ברכהמ"ז לכן
דלהרמב"ם אין עיכוב לברכת חתנים כשאין
ז .שיטת השפת אמת שהמזמן ישתה את הכוס לו כוס בוודאי דסגי בטעימה בעלמא ,אלא לא ישתה ממנו כלל כן נראה לי ,ומי שעושה
של ברכת המזוןז – וביאור הדבר כיון דהכוס אפילו להב"ש (שם ס"ק ב') דבעינן ז' ברכות להיפוך אין מזחיחין אותו עכ"ל.
של ברכת המזון זה הוא חובה י"ל דשייך בדווקא י"ל דסגי בטעימה ,לפי דברי ב .שיטת העזר מקודש דאפשר לשתות הן
לסעודה שלישיתח ,ויש לצרף דעת התוס' הרשב"א שבבית יוסף (יו"ד סי' רס"ה) וז"ל מכוס של ברכהמ"ז והן מהכוס של הש"ב -
שבת דכל כוס של מצוה מותר לשתות. ששאלת כמה כמה שיעור טעימה ,גבי מקדש בעזר מקודש (אבהע"ז ריש סי' ס"ב) פליג על
מנהג כ"ק אדמו"ר שליט"אט שמערבין את ב' בעינן שיעור מלא לוגמיו הכי גבי שאר דברי החכמת שלמה וכתב דבאופן זה מודה
הכוסות והמזמן מברך בורא פרי הגפן ומוציא ברכות לא בעינן מלא לוגמיו ,ע"כ ,משמע המג"א ז"ל שיש לשתות לפני הבדלה ,וכמו
בברכתו את החתן ,והחתן שותה מן הכוס ,וכן דאפילו בשאר דברים הצריכים כוס מ"מ לא שמי שתמיד מברך על הכוס שיש לו לשתות
הכלה ,והמברך אינו שותהי. בעי מלא לוגמיו ,וממלא רק טעימה מקרי ולא כוס דהברכה ,כן הוא בזה שהרי שבע ברכות
הברכות ,יש לצרף דעת התוס' שבת הנ"ל חידושי רבי נחמיה (סי' ל"ד הערה ג' ד') שאביו א .שו"ע (סי' רצ"ט ס"א).
(הערה ה') דכל כוס של מצוה מותר לשתות, האמרי אמת העיד על השפת אביו ששתה ב .שו"ע (שם ס"ד).
ומהכוס של הש"ב אין להטעים לחתן וכלה, מהכוס של ברכת המזון כשיעור וברך ברכה ג .מג"א (ס"ק ז') ובמ"ב (ס"ק י"ד).
אחרונה ,ולא שתה מהכוס של השבע ברכות
כיון דטיעמתן מהכוס אינו חובה ואכמ"ל. ד .שם.
ומסתמא כן נהג האמרי אמת ,וכן נהג הבית
ט .ולמעלה בקודש. ישראל. ה .ס"ק ז'.
י .ומנהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לטעום טעימה ח .וגם החושש לדעת הח"מ (אבהע"ז סי' ס"ב ו .כמבואר במ"ב (ס"ק י"ד) ובשו"ע הרב (ס"ו).
קלה מהיין מהנשפך על ידו. ס"ק א') דאין כוס של יין חובה לברכת שבע ז .כ"כ אדמו"ר הפני מנחם זצ"ל בהערות לספר
ב
ג
פרפראות משולחן גבוה בשבילי רבוה"ק
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
הרב שמואל קרימלובסקי
הנגינה עצמה היא התשובה ,ומהפכת רמז למלחמת היצר ,שלא יתן לו תשובה מאהבה זדונות נעשות כזכיות
הדין לרחמים דריסת רגל בקרבו
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך והיה כי תבוא אל הארץ (כו ,א) .הכתוב רומז קח לך עגל רש"י להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל
זה על מעשה העגל שעשה .א"י להודיע שמכפר לו וכו' .כי
את ישראל (כו ,טו) .כתב רש"י (בראשית יח ,טז), לירידת הנשמה לעולם הזה השפל והחומרי בתשובה מאהבה זדונות נעשין כזכיות .והוא מתנת חנם .שמשיג
כל 'השקפה' שבמקרא לרעה ,חוץ מ'השקיפה אשר הניסיונות רבים בו מכל צד' ,ולקחת זכיות אשר לא עשה כלום ולא הטריח עצמו בהם .והנה הנותן
ממעון קדשך' ,שגדול כח מתנות עניים שהופך מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך', מתנה לחבירו צריך להודיעו זהו להודיע שמכפר לו בתשובתו
מדת הרוגז לרחמים. 'פרי האדמה' רמז ליצר הרע שנולד באדם מכוח (דברי ישראל – פרשת שמיני) מאהבה .וכו'
ומרש"י בפרשתנו משמע שמאמר 'השקיפה' חטא האדמה [אאמו"ר הרה"ק זצוק"ל היה
לא קאי רק על פרשת 'וידוי מעשר' שבה נזכר רגיל לומר בשם האוהב ישראל (פרשת בראשית חזרה אל הדרך הנכונה
ענין מתנות עניים ,אלא גם על מצות ביכורים ד"ה ויאמר) שחטא האדמה הוא שגרם לחטא עץ
אכן כך שתשובה מאהבה הופכת את העוונות עצמם לזכיות
[שהרי בכתוב שלאחריו (כו ,טז) 'היום הזה ה' הדעת ,שמאחר שהאדם יסודו מעפר ויצירת אלא שיש לדעת איך עושים את התשובה מתוך אהבה ,ועוד
אלוקיך מצוך וגו' ושמרת ועשית אותם' כתב גופו היתה מן האדמה ,נמשך טבע גוף האדם קודם לכן צריך לדעת גבי התשובה.
רש"י' ,בת קול מברכתו הבאת ביכורים היום אחר שורשו ויסודו ,ואילו לא היתה האדמה והנה המילה תשובה היא עצמה מסבירה את עצמה שצריך
תשנה לשנה הבאה' ,ואם כן גם הפסוק הקודם פוגמת ומשנה מציווי השי"ת ,אף האדם לא לשוב דהיינו לחזור אלא שיש לדעת לאיפה צריך לחזור
'השקיפה' מוסב אף על מצות ביכורים] .וצריך היה בא לידי חטא לעבור על הציווי שלא ונראה לבאר שיש דרך לחזור מן הדרך הרעה לדרך הטובה,
לאכול מעץ הדעת .ולכן כשחטא אדם הראשון ואם אדם ביזה את סדר יומו שלא לפי דרישת התורה ואינו
להבין במה גדול כח ביכורים שהופך רחמים נזהר בממון אסור ובמאכלות אסורות ולא מפנה לבו לתורה
לרוגז ,הלא בביכורים אין ענין של 'מתנות עניים'. והתבררו תוצאות החטא של האדמה ,נענשה ותפילה הרי הוא הולך בדרך רעה והוא צריך לשוב משם אל
ונראה לפי המבואר בחז"ל (חגיגה יב ,):שישנם אז האדמה על עוונה (ראה בראשית א ,יא) ,שהיה הדרך הטובה ולשנות את מעשיו.
ז' רקיעים ,ואחד מהם הוא רקיע 'מעון' ,ויש השורש והגורם לחטא עץ הדעת] .וזהו 'אשר
תביא מארצך'. מעידה חד פעמית
לדקדק למה נקט הכתוב כאן 'השקיפה ממעון
ומורה לנו הכתוב שהדרך להתגבר ולכבוש אלא שפירוש זה אינו מתאים לאדם שעושה את המוטל
קדשך' ,ולא שאר רקיעים .ויש לבאר לפי דבריו עליו ונזהר ממה שצריך ליזהר אלא שפעם אחת גבר עליו
הנודעים של אא"ז הרה"ק בעל דברי ישראל היצר היא על ידי 'ולקחת מראשית' ,שייקח יצרו ונכשל ,ולא היה בדעתו להיות עובר בקביעות על מה
זצוק"ל ,שהעולם אומרים שהיכל הנגינה סמוך האדם את עצמו להילחם ביצרו תיכף בראשית שנאסר ,וכ"ש אם נכשל בשוגג ,הרי גם הוא צריך לשוב
להיכל התשובה ,ואני אומר ,שהיכל הנגינה ובהתחלה ,ולא יניח לו דריסת רגל ומבוא בקרבו בתשובה ,והפשטנים אומרים שבזה השם תשובה הוא אינו
הוא עצמו היכל התשובה .ואמרנו להביא ראיה כלל אף לרגע קל ,כי כך אומנותו של היצר הרע, מדויק והוא מושאל ממי שהלך בדרך רע אבל בעומק יותר
שייך כאן תשובה וחזרה ,כי מן הסתם ההסתכלות הכללית
לדבריו ,דהנה 'מעון' הוא היכל הנגינה ,כמו היום אומר לו עשה כך ,ולמחר אומר לו עשה שלו על העולם היה שנותן פחות חשיבות לרצון הבורא
שאמרו (שם) 'מעון -שבו כיתות של מלאכי כך ,עד שאומר לו עבוד ע"ז (שבת קה ,):בתחילה ויותר חשיבות לרצון עצמו וזה גרם לו בסופו של דבר לטעות
שרת שאומרות שירה בלילה ,וחשות ביום, נעשה הלך ,ואחר כך נעשה אורח ,עד שנעשה וליפול ,נמצא שאע"פ שבמעשים היה כראוי ,בדעתו היה
מפני כבודן של ישראל' ,ומצאנו ד'מעון' הוא איש ובעל הבית (סוכה נב ,):ואם יוותר ליצרו רחוק מדרך הדעת האמיתית וצריך לחזור לדרך האמת.
נמי היכל התשובה ,ככתוב (תהלים צ ,א) 'תפלה בקלה שבקלות אף לשעה אחת ,עלול הוא
להפילו בחמורה שבחמורות.
תשובה שלימה
למשה וגו' ה' מעון אתה היית לנו בדור ודור וגו'
ועדיין פירוש זה אינו מתאים למי שהיה הולך בדרך הראויה
ותאמר שובו בני אדם' ,ומבואר להדיא כדברי (רעווא דרעווין פרשת כי תבא תשס"ז)
לפי כח הבנתו ושמר כל מה שידע שצריך לשמור ועבר עליו
אא"ז זצ"ל.
והנה שנינו במשנה (ביכורים ב ,ד) 'יש בביכורים
יקדש עצמו בראשית ובהתחלה, רוח טהרה וחזק את עצמו עד שנוכח שהוא יכול לעשות
הרבה יותר ,ואכן כך עשה ובא לעשות תשובה על השנים
מה שאין בתרומה ומעשר ,שהביכורים טעונים ולעולם יוכל לשוב אל בוראו שהיה עובד ה' במעוט שכל ,והרי בזה לא היה אף בדעתו
דבר רע כי באמת לא היה יודע שיכול יותר ממה שעושה
שיר' ,וכמו ששנינו (שם ג ,ד) שהיו אומרים מזמור ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' (כו ,ב). ומה שייך בזה חזרה ,ולזה בא הפירוש השלישי שהוא לשוב
'ארוממך ה' כי דליתני' .ועל ידי הניגון והשיר הפרשה הקודמת (כי תצא) מסיימת במלחמת אל ה' ממש ,כי מקום שמחשבתו של אדם נמצאת שם הוא
באו לתשובה ,כי הם במקום אחד כנ"ל ,ועל ידי עמלק ,ונסמכה לה מצות ביכורים .דמלחמת נמצא ואם כן הצדיקים שרואים את עצמם כמו בהיכל המלך
התשובה הפכו את מדת הרוגז לרחמים .וזהו לפני ה' ,הם באמת קרובים אליו ואלו שאינם מתבוננים בזה
עמלק עם בני ישראל ,היתה על הראשית, באמת אינם שם כי לא שם נמצאת מחשבתו ,נמצא שהעובד
דקדוק לשון הכתוב 'השקיפה ממעון קדשך' שבני ישראל היו אז מיד לאחר יציאתם מארץ ה' כמה שיותר נמצא קרוב יותר כי חושב יותר על ה' וגם
דייקא ,ועל ידי זה 'וברך את עמך את ישראל'. מצרים ,והתחלת הווייתם לעם ,והיו אז בחיזוק המעשים שעושים נקנים לו שתהיה שכינה שרויה על ראשו
(פרשת כי תבא תשע"ו) גדול בעבודת ה' .ודווקא אז בא עמלק עליהם ואם כן הוא רחוק שחזר להתקרב.
כדי לקרר אצלם בחינת הראשית וההתחלה,
השיר מביא לתשובה וזוכים ל'טוב וכנגד לזה היא מצות ביכורים ,לקדש את
תשובה מאהבה
לבב' הראשית לה'. וכל אחד ממיני התשובה שנתבארו הרי דורשים מן האדם
לשנות את הרגיליו ,ועוד יותר את דפוס מחשבתו והדבר
על פי זה אפשר לפרש גם את הכתוב בהמשך והנה כשם שצריך האדם לקדש את הראשית, ידוע שדבר זה הוא קשה עד מאוד וצריך שיהיה דבר
הפרשה (כח ,מז) 'תחת אשר לא עבדת את ה' כן צריך האדם לדעת שאפילו אם נפל וכבר שמטלטל את לבו כדי שיסכים לעשות כן ועל זה אמרו שיש
אלקיך בשמחה ובטוב לבב' ,והקשו המפרשים, חטא ח"ו ,מ"מ יכול תיכף לעשות תשובה, תשובה מאהבה ויש תשובה מיראה .וכאשר עושה תשובה
מאהבה אזי הזדונות נהפכים לזכיות ויש לתמוה מאין בא
וכי משום שלא עבדו את ה' בשמחה ראויים הם ולמחוק את העבר ,ולהתחיל מראשית ,כדי זה הרי די שימחלו העוונות ומאין בא הזכויות ,דלזה יש
לעונשים כבדים כאלו. שיהיה מוחזק בעבודת ה'. להתבונן שמה עושה תשובה מאהבה הרי הכוונה שמתוך
אלא שאם היו עובדים את ה' בשמחה ושירים, ויש לומר ,דזהו הנוסח בברכת 'ברוך שאמר', שמתעורר לבו בקרבו להכיר את בוראו וכשמכיר את
גודל הטובות שמשפיע לכל אחד ובפרט לעם קרובו שהרי
היו באים לידי 'טוב לבב' ,דהיינו לידי תשובה, ברוך שאמר והיה העולם וכו' ברוך אומר ועושה התענוג הגדול לעתיד לבא הוא להיות קרוב אל השי"ת.
ואז היו נהפכות להם כל התוכחות לברכות. וכו' ,וחוזר ואומר ברוך עושה בראשית .דאפילו
והנה מי שעובד השם מאהבה הרי הוא לא כעושה מיראה
ועל ידי שלא עשו כן נשארו אצלם התוכחות. לאחר שכבר נעשה העולם ,וכבר קיים ,מ"מ שהוא כעבד ,אלא הוא כבן ,ואז מתעורר אהבת ה' לבניו
וכן אמרו חז"ל (ערכין יא' ).איזו היא עבודה יכול האדם תמיד להתחזק מחדש ,מבראשית, כאב של הבן ,ומהאי טעמא העושה מאהבה נהפכים לזכיות
שבשמחה ובטוב לבב ,הוי אומר זו שירה'. ולהתחזק בעבודת השי"ת. כי בא בתורת מתנה כמו שהוא מעורר אהבה שמסותרת
(שם) השי"ת יעזרנו לשוב בתשובה שלימה. (של"ס פרשת כי תבוא תשע"ז) בעומק לבבו ,כמו"כ מתעורר אהבת ה' לעמו בתור בנים
ומעניק להם מתנות עד שנהפכים לזכיות.
ד
בשבילי הפרשה
ה ַב ְ ּרָכ ָה ב ַ ּאֲסָמֶיך ָ
הרב יעקב שלמה שיינברגר
הטעמים והסגולות שהברכה שורה בדבר הסמוי ונעלם מן העין • ברכת ה' כשענייני העולם הזה סמויים מן העין • הרה"ק
ה'דברי שמואל' מסלונים :השומר את עיניו מרע זוכה שתהא הברכה מצויה אצלו • הרוצה להעשיר 'יצפין'
משמעותי ,האדם מתחיל לסמוך על מעשיו וחכמתו הברכה הטמונה בדבר הסמוי מן העין
ושוכח כי הקב"ה הוא המפרנס הבלעדי .מציאות
ברכת ה' כשענייני העולם הזה זו מקשה מאוד על הברכה לשרות במעשה ידיו. בפרשתנו פרשת כי תבוא מברכת התורה את
סמויים מן העין לעומת זאת כאשר מדובר בדבר הסמוי מן העין, ההולכים בדרך ה' בהבטחה העצומה יְ ַצו ה' ִא ְתָּך
האדם ממילא אינו יכול לשים את בטחונו במעשיו ֶאת ַה ְב ָּר ָכה ַב ֲּא ָס ֶמיָך (דברים כח ,ח) .מילה מיוחדת
רעיון נפלא על דרך החסידות מביא זו 'באסמיך' נושאת בחובה את אחד היסודות
שכן אינו יודע מאומה ממה שקורה שם .מתוך כך
רביה"ק בספרו 'דברי ישראל' בביאור הוא סומך לחלוטין על ה' לבדו ,וביטחון טהור זה הגדולים בהשפעת השפע לעולם ,שכן על כך דרשו
הכתוב בפרשתנו יְ ַצו ה' ִא ְתָּך ֶאת ַה ְב ָּר ָכה הוא הממשיך עליו את השפע ואת הברכה. חז"ל במסכת תענית (ח ,א) ובמקומות נוספים כי אין
ּוב ַר ְכָך ָב ָּא ֶרץ וגו'.
ַב ֲּא ָס ֶמיָך ֵ הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין .כלומר
הנה האדם אשר נפשו חשקה בתורה ברכה נגד הטבע במצוות מעשר הברכה חלה דווקא על מה שטמון ומכוסה ולא על
והוא מרוחק מהבלי העולם הזה ,הרי דברים גלויים ומפורסמים.
לאור יסוד זה מאיר הגה"ק רבי נפתלי כהן בהקדמה
כאשר מגיעה השעה שבה הוא מוכרח לספרו סמיכת חכמים ליישב קושיה עצומה בעניין יסוד זה מאיר באור יקרות את מאמר חז"ל במסכת
לצאת ולעסוק במשא ומתן ,הדבר מר הלכות מעשרות .הגמרא במסכת תענית (ט ,א) בבא בתרא (כה ,ב) 'הרוצה להעשיר יצפין' .המהר"ל
לו מאוד מחמת ביטול התורה .אך מאחר קובעת כי למרות האיסור החמור לנסות את הקב"ה מפראג (נתיב העבודה פ"ג) מבאר כי המילה יצפין
שההכרח לא יגונה ,הרי ששכרו מרובה כפי שנאמר (דברים ו ,טז) ֹלא ְתנַ ּסּו ֶאת ה' ,במצוות אינה מצביעה רק על צד מרוחות העולם ,אלא היא
ופרנסתו מגיעה אליו בהשגחה פרטית מעשר הותר לאדם לנסות כפי שנאמר (מלאכי ג ,י) מלשון צפון טמון וספון .הווה אומר שכאשר האדם
ּוב ָחנּונִ י
אֹוצר וגו' ְ
ָה ִביאּו ֶאת ָּכל ַה ַּמ ֲע ֵׂשר ֶאל ֵּבית ָה ָ דואג שהברכה תהיה סמויה מן העין ולא בגלוי ,רק
מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה
נָ א ָּבזֹאת וגו' .הדבר טעון ביאור במה שונה מצוות אז יכולה הברכה לחול ולהתקיים בממונו.
של הקב"ה אשר אינה פוסקת לעולם.
מעשר מכל שאר המצוות שבהן חל איסור הניסיון. על דרך זו מבאר הגה"ק החידושי הרי"ם זי"ע את
לעומתו ,אדם המשוקע בהבלי העולם הזה
וטרדות המשא והמתן ערבות ומתוקות והוא משיב על כך תירוץ נפלא .הלכה מפורשת דברי המדרש (במדבר רבה כב ,ז) העומד על פשר
היא כי אל לו לאדם להרבות ולעשר מאומד ,וכפי המילה 'נכסים' ומבאר שנקראו כך משום שהם
לו ,נעזב חלילה אל המקרה ונזקק לחזר
שאמרו חז"ל (אבות פ"א מט"ז ,קידושין נא ,א) המרבה נכסים מזה ונגלים מזה .על כך עמד ה'חידושי
אחר פרנסתו על ידי בשר ודם שאין להם
במעשרות מעשרותיו מקולקלין .נמצא אפוא הרי"ם' והעיר מדוע אם כן לא נקרא שמם של
תשועה. הנכסים נגלים .ותירץ זאת על פי הכלל האמור,
שהבא לעשר את פירותיו מחויב למדוד אותם
נמצא אפוא שהדברים תלויים זה בזה. תחילה בדקדוק .מכיון שכך ,הרי הפירות הפכו שאין כל שמירה וקיום לנכסים אלא אך ורק בזמן
מי שטרדות העולם מרירות בעיניו לדבר המדוד ,ועל פי הכלל הידוע שאין הברכה שהם נכסים ומכוסים ,שהרי אין הברכה שורה אלא
זוכה שפרנסתו תהיה מתוקה ,ואילו מי שורה אלא בדבר הסמוי מן העין היה מן הראוי שלא בדבר הסמוי מן העין.
שטרדות העולם מתוקות לו פרנסתו תחול בהם שום ברכה .כאשר הקב"ה שולח ברכה
הופכת למרירה חלילה .ומובן מאליו כי בפירות הללו בזכות קיום מצוות מעשר הרי זהו נס מדוע הברכה בורחת מן המדוד והמנוי
מוטב לאדם שטרדת המשא והמתן תהיה גלוי והיפוך מוחלט מדרך הטבע .בשאר המצוות, שני טעמים עיקריים נאמרו בביאור סגולת הדבר
מרירה בעיניו והפרנסה תהיה מתוקה מן לו היה בא אל האדם שפע והוא היה מתעשר ,קיים הסמוי .הטעם הראשון מובא בדברי המהרש"א
היה חשש שיתלה זאת בכוחי ועוצם ידי ולא יכיר (חידושי אגדות ב"מ מב ,א) המבאר כי בדבר שהוא גלוי
ההיפוך חלילה.
בכך שזו ברכת ה' .אך במעשר שבו הפירות נמדדו ואינו מכוסה אין הברכה שולטת מחמת עין הרע
על פי יסוד זה מאיר ה'דברי ישראל' את בגלוי והברכה פועלת נגד כל כללי הטבע ,יודה של בני אדם.
דברי הפסוק .יְ ַצו ה' ִא ְּתָך ֶאת ַה ְּב ָר ָכה האדם בהכרח כי הברכה היא נס גלוי מאת ה' ,ולכן
טעם עמוק נוסף כותב הישמח משה (בפרשת תולדות
משמעותו שהשפע יגיע מידו המלאה דווקא במצווה זו רשאי האדם לנסות עכ"ד.
והובא בספר קדושת יו"ט) המבאר זאת על פי דרכי
והקדושה של הקב"ה בעצמו ולא על ידי
מתנת בשר ודם .התנאי לזכות בכך רמוז שבת קודש בבית גנזיו הנהגת הבורא .הקב"ה ייסד את הארץ והעמיד
אותה על חוקי הטבע ,ואין רצונו לעשות ניסים
במילה ַּב ֲא ָס ֶמיָך ,כפי שדרשו חז"ל (תענית סגולת הדבר הסמוי מתבטאת לא רק בענייני גלויים בכל עת המשדדים את המערכות הטבעיות.
ח ,ב) דבר שאין העין שולטת בו ,וכן מצינו ממון אלא גם בקדושת השבת ,כפי שמבאר לפיכך כאשר מדובר בדבר שהוא מדוד ומנוי,
בגמרא (יומא עה ,ב) שאכילה בלא ראייה בספר אהבת שלום (פרשת כי תשא) .חז"ל מציינים תוספת פתאומית של שפע תהיה נס גלוי הנוגד
נחשבת לעינוי .הווה אומר שהברכה כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל את השכל האנושי .ברם בדבר שמספרו אינו נודע
השלמה מידו של הקב"ה באה רק כאשר אלא השלום (עוקצין ג ,יב) ,והשבת הרי נקראת גם ואינו ניכר ,שם נותן הקב"ה ברכה מרובה בדרך
ענייני העולם הזה הם עבורך בבחינת דבר היא שלום כדברי הזוהר הקדוש (ח"ג קעו ,ב) .כאן נסתרת.
הסמוי מן העין וקרובים לעינוי ומרירות. מתעוררת פליאה לאור הכלל שאין הברכה מצויה
אלא בדבר הסמוי מן העין (תענית ח ,א) וכפי שאמרו מוסיף ה'ישמח משה' כי כלל זה פועל בכל ענייני
כאשר האדם חש כך ,מובטח לו כי אז יצו החיים ,שאם יחשב האדם וישכיל בשכלו כי על פי
חז"ל על הדגים (ברכות כ ,א) שמים מכסים עליהם
ה' את הברכה בארץ ,דהיינו בעסקי הארץ ואין עין הרע שולטת בהם .לאור זאת יש להבין הטבע לא ייתכן שירוויח כך וכך בעסקיו ,הברכה
ובפרנסה שתשרה בהם ברכת שמים כיצד השבת ,שהיא מתנה שניתנה לישראל בגלוי אכן לא תבוא באופן הנוגד את ההיגיון .על כן
גלויה ומתוקה. כמאמר חז"ל (שבת י ,ב) מתנה טובה יש לי וכו' לך טוב לאדם שלא יבין וישכיל את הדבר לאשורו
והודיעם ,מסוגלת לשמש ככלי מחזיק ברכה. בחשבון מדוקדק ,ואז תשרה עליו ברכת שמים
מעל .בכך מפרש הישמח משה את הפסוק (קהלת א,
מסלונים זצ"ל" ,השומר את עיניו מהסתכל ברע על כך משיב האהבת שלום כי אמנם השבת ניתנה
יֹוסיף ַמ ְכאֹוב ואת הפסוק (שם ט ,יא)
יֹוסיף ַּד ַעת ִ יח) וְ ִ
הברכה מצויה אצלו"! ומפרש בזה הכתוב (בראשית לאגלויי והיא מפורסמת וידועה ,אך לעניין הברכה
ֹלא ַל ֲח ָכ ִמים ֶל ֶחם.
כד ,א) "וַ ה' ֵּב ַרְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַּבּכֹל" ,בכל ר"ת ְּב ִרית היא שומרת על מעלת הסמוי מן העין משום שהיא
שמורה בבית גנזיו של הקב"ה .זהו עומק מאמר כשהכל גלוי סומכים על הטבע
תּולה (איוב לא ,א),
ּומה ֶא ְתּבֹונֵ ן ַעל ְּב ָ ָּכ ַר ִּתי ְל ֵעינָ י ָ חז"ל כי השבת היא מתנה טובה מבית גנזיו של
איש יהודי השומר את עיניו מהסתכל ברע הברכה הקב"ה ,שמתוך כך שהיא גנוזה וסמויה היא יכולה עומק נוסף בהבנת יסוד הדבר הסמוי מובא בדברי
אצלו ממש בכל ,כי אין הברכה מצויה אלא בדבר לשמש ככלי המחזיק את הברכה השלמה עבור כלל הרה"ק המאור עיניים זי"ע (פרשת ואתחנן) העומד
הסמוי מן העין – ששומר את עיניו מראות באיסור ישראל. על הפן הפנימי שבאדם .דרכו של כל סוחר ובעל
עסק העוסק בצד החיצוני והגלוי של עבודתו ,היא
ובהסתכלות בפני אדם רשע ומלקרוא בספרים להסתכל על הדברים בעיניים גשמיות ,לנסות
חיצונים ,ואם הכל סמוי מעינו אז הברכה מצויה השומר עיניו הברכה מצויה אצלו לשפר את סחורתו ולהחליף את דרכי פעולתו לפי
אצלו (בית אברהם לסוכות). ונסיים בהבטחה נפלאה של הרה"ק הדברי שמואל הבנתו .בתוך כל ההשתדלות הזו חבוי נגע קטן אך
ה
הרב ישעי' רטייזר בשבילי חודש אלול בשבילי עמוד הקהילה
הרב ש.ב .מרקסון
ימי חודש אלול המקודשים מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה
וכפי שפירשו בספרים" :אוילים מדרך במאמר הקודם עסקנו בעזהשי"ת בענין
פשעם ,ומעוונותיהם יתענו" ,אויל הוא תיקון המעשים בחודש אלול .ועתה טעמי מצוות התענית
זה שמתענה על עוונותיו ,ועושה עליהם נשתדל בעזרתו ית"ש לגעת בעוד ביום הכיפורים -ב
תשובה ,כשהוא אינו קולט שה'פשע' שלו נקודה השייכת לימים אלו ,ימי הרחמים טעמים שונים נאמרו על ידי רבותינו הקדושים
– נעוץ בכל ה'דרך' והמהלך שלו בחיים, והסליחות. בביאור עניינה של מצוות התורה להתענות ביום
וכל העוונות הפרטיים הם תוצאה בדרך הכיפורים.
ממילא מדרכו העקומה והמעוותת. ימי רוממות והתעלות
בספר החינוך (מצוה שיג) כותב ,כי לפי שביום קדוש
ולזאת מסוגלים ימים אלו ,שכבר פירש בספרי חסידות הרחיבו את המושג של זה נטהר האדם מטומאת עוונתיו ,על כן נדרש הוא
כ"ק רבינו שליט"א כמה פעמים על תשובה בכלל – וכן התשובה של חודש להימנע ממאכל ומשתה המעוררים את החומר
מאמר העולם שהדגים שבים רועדים אלול – מעבר למושג של תשובה ותיקון לחטאים ולתאוות .וז"ל" :שהיה מחסדי השי"ת על
בחודש אלול ,מה הכונה בזה ,ומה יש לנו על עבירות מסוימות .כי "תשובה" הוא
מזה שהדגים רועדים ,אלא המכוון הוא כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על
מלשון "שיבה" ,לשוב אל אבינו שבשמים. חטאיהם עם התשובה ,ולכן נצטווינו להתענות
שבימים אלו נשפע ריבוי יראת שמים עד ומושג זה נוגע לכל אחד .גם מי שבמשך
שהיראת שמים הופכת להיות דבר טבעי בו ,לפי שהמאכל והמשתה יעוררו החומר להמשך
כאחד מטבעי הבריאה ,עד אף הבעלי חיים כל השנה לא נכשל אף בחטא קל שבקלים, אחר התאווה והחטא ,ויבטלו צורת הנפש החכמה
מושפע עליהם יראת שמים .וללמדינו בא עדיין זוכה הוא בימים אלו לקבל כוחות מחפש אחר האמת .ואין ראוי לעבד ביום בואו
שביד כל אחד למלאות מלא חפניו אוצרות אלוקיים של "תשובה" ,דהיינו שיבה לדין לפני אדונו ,לבוא בנפש חשוכה ומעורבבת
של יראת שמים ההופכים בימים אלו והתרוממות אל הבורא .ולרומם עוד את מתוך המאכל והמשתה ,שאין דנין את האדם אלא
לטבע מטבעי העולם. דרגת עבודתו את השי"ת .ואם עד היום לפי מעשיו שבאותה שעה .על כן ,טוב לו להגביר
••• עבד את הבורא בדרגא מסוימת הלא נפשו החכמה ולהכניע החומר לפניה באותו היום
לטוב ולרוממות אין גבול ושיעור ,ובימים הנכבד ,למען תהיה ראויה ונכונה לקבל כפרתה,
מצות יראת ה' אלו יכול הוא לזכות להתרומם עוד ועוד ולא ימנענה מסך התאוות".
במדריגות הקדושה מעלה מעלה.
ואם נפסע פנימה עוד ,יש לנו להבין, הרקאנטי (ויקרא טז ,כט) כתב טעם אחר ,והוא ,כי יש
שיראת שמים וקבלת עול מלכות שמים והדברים נכונים ונוגעים גם לאנשים כוחות אלוקיים ידועים האוכלים את הקרבן מתוך
הנשפעים בימים אלו אינם רק ויטמין כערכינו .שגם אם עד היום הרגיש שענין האש ,וכנגדם יש איברים באדם שאוכלים את
חזק בשביל להביא את האדם לתיקון פלוני הוא למעלה מכוחותיו ,והוא סבור חלבו ודמו .וביום התענית צריך האדם לכוין רוחו
כל פעולותיו כולם על ידי טיפול בשורש שאין ביכולתו להגיע לשם ,הרי שבימים ונשמתו לדברים אלו ,ולכוין עצמו לפני הקב"ה
הבעיה וכאמור ,אלא הוא הוא מהות ימים אלה מקבל הוא כוחות מלמעלה להעפיל כאילו הוא מזבח כפרה מוכן לפניו ,ושיקבלו ממנו
נוראים אלו בפנימיותם. לשם .ולא רק בריבוי בכמות ,להרבות תמורת קרבן .ועל כן תקנו חז"ל (ברכות יז .ובשו"ע
תורה ומעשים טובים עוד ועוד ,אלא אף סי' תקסה ס"ד) שבתחנונים שאחר תפילת מנחה ביום
כשם שאהבת ד' ,אף שודאי שהיא מהווה
בריבוי באיכות ,בעשיית המצות בצורה תעניתו יאמר" :רבון העולמים ,גלוי לפניך ,בזמן
סיוע ומניע גודל לשיפור המעשים כולם, פנימית הרבה יותר ,ובכלל לחיות חיים
כאשר היהודי מלא באהבת ד' אין הוא שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן,
מרוממים יותר בכל המובנים .חיים ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו.
נכשל בעבירות ,הוא אינו מבטל את זמנו החדורים בהבנה הפשוטה של "אני לא
לריק ואינו מדבר לשון הרע וכו' ,מחמת ועכשיו ישבתי בתענית ,ונתמעט חלבי ודמי ,יהי
נבראתי אלא לשמש את קוני" ,חיים של רצון מלפניך ,שיהא חלבי ודמי שנתמעט ,כאילו
שהוא מלא באהבת הבורא ,ובכל כוחותיו "שויתי ד' לנגדי תמיד" ,חיים של רוממות
מחפש הוא לעשות את רצונו ,אך ודאי הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני".
והתעלות.
שאין זה התכלית היחידה באהבת ד' ,כי ואילו הספורנו (ויקרא טז ,ל) כתב ,בטעם הדבר
עצם האהבה היא מצות עשה מן התורה, הוי אומר ,שהזמן של חודש אלול מסוגל שציוותה התורה לשבות ולהתענות ביום
מחמת שרצון הבורא שנהיה קשורים אליו ומיועד גם למשמעותה הפנימית של הכיפורים ,כי אף על פי שהכהן גדול עושה את כל
בעמקי נשמתינו ובהרגשת לבבינו ,וכחלק תשובה ,להתרומם מעתה לחיים מליאי סדר העבודה ,מכל מקום על ידי עבודתו אינו גורם
מזה היא מצות אהבת ד'. אורה וטהרה. אלא לכפרה בלבד ,וענין הכפרה הוא הקטנת החטא
והכנתו לקבל סליחה .אבל השגת הטהרה והסליחה
ובאותה מדה ממש רצון השי"ת שנהיה ימים עם השפעות מרובות משמים הגמורה ,אינה אלא על ידי וידוי ותשובה.
קשורים אליו בצורה של יראה .כי יראה
ולפעמים האדם עסוק לשוב בתשובה רבינו ישראל ב"ר יוסף מטוליטולה תלמיד הרא"ש,
כשהיא כראוי ,דהיינו יראת המלך מצד
על חטאים פרטיים ,על מעידה כאן ,על כתב בספרו 'מצוות זמניות' (הלכות יוהכ"פ שער ב'),
עצם מלכותו ורוממותו ,היא קשר עמוק
התרפות שם ,כאשר יתכן שאם היה מהפסוק "ועניתם את נפשותיכם" למדו שצריך
בין האדם לאלוקיו ,ומלבד מה שזה מועיל
עוסק ברצינות בשיפור הקירבה הכללית שתהיה כוונתינו בתענית ,השתתפות הנפש עם
לשמירה מפיתויי היצר ,הרי זו היא מצוה
שלי לבורא היו כל הפרטים משתפרים הגוף בהכנעה ושפלות והעמידה והתשבחות
בפני עצמה ,מצות יראת ד'.
מאליהם .וכבר משלו בעלי המוסר שאדם וההודאות והוידויים ותפילות כל היום ,ושיהיו
וכשם שבכל חג ומועד משפיע השי"ת שיש לו חולשה ומכאוב מסוים ופונה
ללבבות בני ישראל את ההארה המסוימת כל כוחותינו הנפשיים בטלים מלהתעסק בשום
לדרוש ברופאים ,אזי אם הרופא הצליח דמיון ומחשבה זולתי השאיפה להתקרב להשי"ת,
המאירה בזמן זה ,כך ימי ראש השנה,
וחודש אלול שהוא הכנה אליו ,מושפע לפענח בדיוק את הבעיה ,יכול הוא כמו שיהיו כוחותיו מתענים ונמנעים מכל הדברים
בהם שפע של יראה .קשר בין היהודי לתת תרופה פרטנית מול חולי זה .אך הטבעיים כגון אכילה ושתייה ודומיהם.
לבוראו בצורה של יראה .כשקשר זה אם אי אפשר לזהות את שורש הבעיה,
נותן הרופא ויטמינים כלליים המחזקים טעם נוסף במצות התענית כתב השל"ה הקדוש
הוא תכלית בפני עצמו ,מלבד התוצאות
ומחלשים את כל מערכות הגוף בכללות (מסכת יומא פרק תורה אור אות קלה) ,כיון שיוהכ"פ עצמו
הנובעות ממנו בחיזוק שמירת התורה
והמצות. ופעמים שבזה נפתרת הבעיה .כי באמת אין בו אכילה ,וצריך לענות הגוף ולהחזיק הרוחני
לא היה לו חולי מסוים אלא חולשה כללית שהוא הנפש והרוח והנשמה ,ומזון יום הכיפורים
ועל האדם מוטל בימים אלו להתבונן הוא מזון העולם הבא .לכן צריך לענות הנפש
וללמוד בספרים המביאים יראת ד' ,יראה בתפקוד המערכות.
הבהמית הזאת ,ולהגביר הנפש הרוחנית משפע
עצמית ומרוממת" ,למידחל ליה בר נש על אותו משקל הוא גם ברוחניות. עולם הבא .ומטעם זה ,מזון יום הכיפורים הוא
לקודשא בריך הוא בגין דאיהו רב ושליט לפעמים האדם חושב שבעייתו נעוצה להיות נהנין מזיו השכינה.
עיקרא ושורשא דכל עלמין" (זוה"ק) ,וכמו בנקודה פלונית ואלמונית ,כשאמיתו של
כל ענין של קרבת ד' הרי שגם מיראה זו דבר הוא שחסר לו בכללות קבלת עול והמהר"ל כתב בספרו 'גור אריה' (במדבר כ ,א),
מתמלאת הנפש בעונג רוחני צרוף ,עונג מלכות שמים ,חסר לו חיות בקרבת ד' ,או שיוהכ"פ מכפר על ידי סילוק ענייני הגוף ,שאסור
של "נועם יראתך" ,כשלאחר מכן נותר סתם התבוננות בהבנת אפסיות ואוילות באכילה ובשתיה ובכל תענוגי הגוף .והטעם ,כי
רושם היראה על האדם למשך כל השנה. הרדיפה אחר חיי העולם הזה. עיקר החטא תלוי בגוף ,ועל כן ,כשממעטים הגוף,
ראוי שיתכפרו העוונות.
ו
בית
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מלא הטנא ברכות ואיחולים שהשמחה במעונם
ממודז'יץ
רח' חבקוק -בני ברק
בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל קהלא קדישא הדין נשגר הר"ר דוד פישל הי"ו בני ברק
טל053-3180888 \ 03-5794512 :
*** ברכותינו ברכת מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש אבינו להולדת הבן
בס"ד ,חודש הרחמים והסליחות תשפ"ו
רועינו
הר"ר יעקב הורביץ הי"ו טבריא
זמני קבלת קהל בקודש פנימה הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א להולדת הבת
לרגל השמחה במעון הקודש בנישואי נכדתו החתן
הרה"ח ברוך בלסקי הי"ו ביתר
בפרוס הימים הנוראים הבעל"ט ,מי לא נפקד כהיום הזה
הננו לפרסם את זמני הכניסה לקו"פ להיפקד בדבר ישועה ורחמים
המופלג בתוי''ש
בהכנס הבן יהודה נ"י לעול תו"מ
מיום רביעי י"ג אלול
בת לחדב"נ כ"ק האדמו"ר מאופלע שליט"א
ועד יום שלישי י"ט אלול
עב"ג החתן הרה"ג ישראל פישל שליט"א ברכפלד
הרב אפרים בידרמן שליט''א להולדת הנכד
בביתו נאוה קודש
בן הרה''צ רבי יואל זושא בידרמן שליט''א
מהשעה 7:00ועד השעה 10:00בערב
הר"ר צבי אורלנסקי הי"ו תל אביב
רב קהל חסידי לעלוב להולדת הנין
עקב השמחות במעון הקודש כ"י בן כ''ק אדמו''ר מלעלוב שליט''א
צומצמו הזמנים ,והצבור הק' מתבקש להקדים
וחתן הגה''צ גאב''ד מאקווא אלעד זצוק''ל בסייעתא דשמיא
על השבוע שחל בו ראש השנה -ימי הסליחות ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א רוב נחת דקדושה
תבוא הודעה נפרדת מכל יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ושמשמחה זו
יושפע שפע רב שמחות ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל
ושנזכה לביאת משיח צדקינו ומלכנו בראשנו אמן הנקודות הנלמדות
בשבוע פרשת נצו"י
כתיבה וחתימה טובה
אריה בקנרוט קהל עדת חסידי מודז'יץ
בעמוד הקהילה מסכת יומא
עז - :עט.
הזוכה המאושר בהגרלת זמני שמחת נישואי נכדת * מדוע הורד המלאך גבריאל מתפקידו בשמי מעלה.
סעודות השבת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א * האם מותר להשתמש במגבונים לחים בשבת.
בת לחדב"נ כ"ק האדמו"ר מאפאלע שליט"א * איזה נהר יעבור בירושלים לעתיד לבוא.
ביום רביעי כ' אלול תשפ"ו * מי מגדולי התנאים למד תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע.
בימים אלו ,עם חזרת סדרי בית המדרש במלוא בביהמ"ד לעלוב רח' חזו"א 35בית שמש
העוז ,מתבררים פירותיו של המבצע המיוחד שיזמה קבל''פ - 17:30.....................חופה18:30.......................: הזוכה המאושר בהגרלה על סעודת ליל שבת לכל המשפחה
הנהלת 'יודעי תורתך' לעידוד המבחנים ושמירת כניסת אד"ש21:00............................................................: הרב יחיאל קרימלובסקי שליט"א -ירושלים
הרצף הלימודי במהלך ימי בין הזמנים. ברהמ''ז - 23:15...............מצוה טאנץ23:30....................:
במסגרת המבצע הוענקה ללומדים שהקפידו למלא את סעודה לנשים באולמי הכרמים
בברכת התורה
הנהלת "יודעי תורתך"
מבחני הלימוד גם בימי בין הזמנים הזדמנות מיוחדת
להיכנס להגרלה על סעודת ליל שבת מלאה ועשירה
לכל המשפחה ברמה הגבוהה ביותר. לידידי ורעי עושה ומעשה להתפתחות מפעלות התורה בחצה"ק
הר"ר דוד פישל הי"ו
ביום רביעי האחרון הגיע הרגע המרגש ,כאשר במשרדי לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בנו למזל"ט נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
'יודעי תורתך' נערכה ההגרלה הגדולה בין כל העמלים יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט
יעל בת צביה
עזריאל יעקב לרנר
שמילאו את מבחני הלימוד .מתוך המעטפה שנשלפה רבקה בת צפורה בריינדיל
בגורל עלה שמו של הזוכה המאושר :הרה"ח ר' יחיאל רחל בת שיינדל
בשורה משמחת חדוה פריידל בת גולדה
קרימלובסקי שליט"א מירושלים. אברהם בן רחל
הגענו להסדר עם רשת כובעי פרסטר להנחה
הזכייה הנאה היא פרי נוסף במסגרת כלל תוכניות משמעותית לאנשי שלומנו לאורך כל התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
יודעי תורתך שנועדו להאדיר תורה ולהגדילה בקרב בית לכובעי איכות השנה .יש לומר בחנות למוכר שהגעתם הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
דרך מודזיץ לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
אנ"ש. -הקוד לאישור זה -2322
שיעור חזרה ייחודי בבית החסידים בירושלים
אווירה מרוממת במיוחד שוררת בשבועות האחרונים בבית החסידים בירושלים .מדי שבת קודש ,מגיש
מג"ש 'עמוד הקהילה' בקו 'חברים מקשיבים' ,הרה"ח ר' אוריאל רוטנברג שליט"א ,שיעור חזרה ייחודי
המקיף חמישה דפים מתוך מסכת ראש השנה אותה סיימו זה עתה במסגרת 'עמוד הקהילה' ,במטרה
להטמיע את הלימוד ולקנותו בקניין נצחי.
כזכור ,בהנהלת 'יודעי תורתך' יצאו בתוכנית חזרה מיוחדת על מסכת ראש השנה ,במסגרתו חוזרים מדי
שבוע על חמישה דפים ,כאשר כל אחד מהלומדים יכול לקבוע את הקצב והזמן המתאימים לו .לקראת
סוף השבוע מחולקים שאלות לחזרה על החומר הנלמד ,לצד מבחן שבועי קצר וקולע שנועד לוודא כי
הסוגיות אכן יחקקו בזיכרון לעד.
מעבר לסיפוק העצום של שימור התורה ,המשתתפים נכנסים להגרלות משתלמות במיוחד על שופר
מהודר וכן על סכך קיינעס איכותי (עם אפשרות המרה לשווי כספי).
עדיין לא הצטרפת? זה הזמן לקפוץ על הרכבת! הצטרף לתוכנית החזרה וסיים את המסכת בשנית יחד
עם כלל אנ"ש ,ביום שמחת תורה.
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
לע"נ לע"נ לע"נ
מו"ח הר"ר אליעזר דב רפאל ב"ר יקותיא-ל הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
יהודה ז"ל ברגר. פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע ט"ז אלול תשס"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י משפחת ווגר הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
ז
ח
