gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫שבוע פר' נצו"י‬ ‫יומא עז‪:‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא עח‪.‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שי"א שנה ו'‬ ‫יומא עח‪:‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫יומא עט‪.‬‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫תשפ"ו‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט השערה‪,‬‬ ‫שבח ארץ ישראל ‪ -‬ברוחניות‬ ‫אין זה הזמן לעסוק בסדקים‬ ‫עכ"ל‪ ,‬עי"ש ודו"ק‪.‬‬ ‫ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם‬ ‫ומותר לנו להתגורר גם בסלון‬ ‫"ר' זלמן‪ ,‬אפשר לגזול דקה‬ ‫ויש לומר עוד לאידך גיסא למעליותא‪,‬‬ ‫ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך כי‬ ‫שאינו מושלם מבחינה חיצונית‪,‬‬ ‫מזמנך?"‬ ‫כנודע מאמר חז"ל (עי' שהש"ר ה‪ ,‬ב) 'פתחו‬ ‫אפשר לחשוב ‪ -‬כמה סדקים‬ ‫‪ -‬חלילה וחס‪ ,‬זו אינה גזילה‪ .‬רק‬ ‫באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו‬ ‫פתח כחודו של מחט ואפתח לכם כפתחו‬ ‫לתת לנו (כו‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫קטנים‪"...‬‬ ‫שניה‪ ,‬אלך למקום עם קליטה‬ ‫‪ -‬אמור לי אתה‪ ,‬זה נשמע לך‬ ‫משופרת‪.‬‬ ‫של אולם'‪ ,‬וזהו הפירוש 'אין בין גן עדן‬ ‫"הו‪ ,‬כעת שומעים מצוין‪ .‬אמור‬ ‫לגיהנם אלא כחוט השערה'‪ ,‬היינו במעט‬ ‫יש במקרא זה לדקדק הרבה‪ .‬א) מלת‬ ‫תקין כל הסיפור הזה? שאתה‬ ‫מתקן ומתקן ‪ -‬והסדקים חוזרים‬ ‫לי‪ ,‬האם לא שיפצת את ביתך‬ ‫תשובה כחודה של מחט ניצול מגיהנם‬ ‫'היום' למה באה‪ ,‬הלא עינינו הרואות כי‬ ‫ומופיעים?‬ ‫לאחרונה?"‬ ‫היום ידובר‪ .‬ב) מה חידוש דברים משמיע‬ ‫‪ -‬אכן‪ ,‬לפני חודשיים הרחבתי‬ ‫וזוכה לגן עדן‪ ,‬ועל דרך שאמרו (ע"ז י‪' ):‬יש‬ ‫"ברור שלא‪ ,‬ואני אכן מחפש‬ ‫קונה עולמו בשעה אחת'‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬ ‫בזה באומרו 'כי באתי אל הארץ'‪ ,‬כלום‬ ‫את ביתי על חשבון המרפסת‪,‬‬ ‫את הסיד הכי חזק בשוק‪ ,‬לכן‬ ‫יש עדות יותר מזה מה שמביא ביכורים‬ ‫אחרי טרחה רבה זה יצא לפועל‬ ‫(דברי ישראל)‬ ‫‬ ‫התקשרתי אליך‪"...‬‬ ‫ברוך השם‪ .‬למה אתה שואל?‬ ‫מן הארץ‪ .‬ג) התיבות 'לתת לנו' מיותרות‪.‬‬ ‫‪ -‬ואינך מבין שזה כלל לא קשור‬ ‫"ו‪...‬תגיד לי‪ ,‬מי היה הקבלן‬ ‫לסיד?!‬ ‫שלך? נהנית מהעבודה שלו?"‬ ‫אלא מתחילה כאשר באו אל הארץ‪ ,‬היו‬ ‫"לא קשור לסיד?! אלא למה?"‬ ‫‪ -‬אם ניסית בכה ובכה ולא‬ ‫‪ -‬הקבלן? קוראים לו שמשון‪,‬‬ ‫מקצוען לא קטן‪ ,‬וגם לא לוקח‬ ‫ענייני נישואין‬ ‫יכולים שיאמרו בלבם‪ ,‬כי הביא אותם‬ ‫הקב"ה אל הארץ‪ ,‬רק למען טובתם‬ ‫הצלחת‪ ,‬ככל הנראה הבעיה‬ ‫יקר‪ .‬למה‪ ,‬אתה גם מתכנן שיפוץ‬ ‫הקמת הבית והמשפחה‬ ‫החומרית‪ ,‬להתענג במאכל ובמשתה ועל‬ ‫אינה בסיד החיצוני ‪ -‬אלא‬ ‫כלשהו?‬ ‫ביסודות הבית! קיר שנסדק שוב‬ ‫"לא שיפוץ רציני‪ ,‬אבל תגיד לי‪,‬‬ ‫כל טוב בארץ זבת חלב ודבש‪ .‬ובאמת לא‬ ‫ושוב‪ ,‬ושום פתרון חיצוני אינו‬ ‫אתה אומר שעברו חודשיים מאז‬ ‫איתא בתנא דבי אליהו (זוטא פי"א) דאמר‬ ‫ה הוא העיקר‪ ,‬כמ"ש (תהילים קה‪ ,‬מד) 'ויתן‬ ‫מועיל לו ‪ -‬הרי זה אומר שהוא‬ ‫השיפוץ‪ ,‬מה המצב של הדירה‬ ‫עשיו ליעקב‪ ,‬הלא כשהיינו במעי אמנו‬ ‫להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו‬ ‫נשען על יסוד רעוע!‬ ‫היום?"‬ ‫חילקנו בינינו שני עולמות‪ ,‬אני נטלתי‬ ‫‪ -‬הדירה? מצוינת‪ ,‬הכול תקין‬ ‫ותורותיו ינצורו'‪ .‬ועל זה ניתן להם מצות‬ ‫"אוי ויי‪ ,‬אז מה עושים?"‬ ‫עולם הזה ואתה נטלת עולם הבא שאין בו‬ ‫ברוך השם!‬ ‫ביכורים להביא ראשית כל פרי האדמה‬ ‫‪ -‬קודם כל‪ ,‬מתקשרים הביתה‬ ‫משא ומתן ופריה ורביה‪ ,‬ואם כן מנין לך‬ ‫להוציא את כולם מהאזור‬ ‫"ואין סדקים בקירות?"‬ ‫לפני ה'‪ ,‬להראות לדעת כי כל הטוב אשר‬ ‫המסוכן‪ ,‬ומתחילים בבדיקה‬ ‫‪ -‬סדקים? למה שיהיו סדקים?!‬ ‫כל המחנה הזה‪ .‬והשיב לו יעקב‪ ,‬דזה המעט‬ ‫יטיב להם‪ ,‬הוא בעיקר למען הקדושה‬ ‫הנדסית מיידית של היסודות!‬ ‫הסבר את עצמך במטותא‪...‬‬ ‫שנתן לי הקב"ה לפי הצורך שלי בעולם הזה‪.‬‬ ‫אשר לפני ה'‪.‬‬ ‫⋅‬ ‫"תקשיב מה היה לי‪ .‬גם אני‬ ‫וביארו המפרשים‪ ,‬כל הרכוש הזה אינו‬ ‫שיפצתי את ביתי לפני חצי‬ ‫וזהו שהמביא ביכורים אומר‪' ,‬הגדתי היום‬ ‫ניסינו‪ ,‬במשך כל ימות השנה‬ ‫שנה‪ ,‬הוצאתי תוספת לסלון‬ ‫בתורת שכר‪ ,‬אלא רק כמידת ההכרח וכדי‬ ‫ניסינו‪.‬‬ ‫לה' אלוקיך'‪ ,‬היינו‪ ,‬אך זה היום נודעתי‬ ‫וגם מרפסת מכובדת‪ ,‬לקחתי‬ ‫שאוכל להתקיים בעולם הזה‪.‬‬ ‫קיבלנו על עצמנו חיזוק פה‪,‬‬ ‫קבלן לא זול‪ ,‬שהבטיח לי הרים‬ ‫והגדתי‪ ,‬כי כל נתינת הארץ היא למען‬ ‫שמירת הלשון שם‪ ,‬ניסינו‬ ‫וגבעות‪ .‬אבל בפועל‪ ,‬מאז‬ ‫ולכאורה יש להקשות‪ ,‬איך נמנע יעקב‬ ‫'ה' אלוקיך'‪ ,‬והתקרבות אליו ית' והרמת‬ ‫לתפוס 'חיזוק' רציני בשמירת‬ ‫שחזרנו לדירה המורחבת ‪-‬‬ ‫מלחפש את זיווגו עד היותו בן ע"ז שנים‪,‬‬ ‫רוח האדם למעלה‪ ,‬אבל מקדם בעת 'כי‬ ‫הזמנים‪ ,‬השתדלנו לטעום את‬ ‫אנחנו רק סובלים‪"...‬‬ ‫הלא גם בן נח מצווה על פריה ורביה‪,‬‬ ‫מתיקות התורה בקביעת עתים‪,‬‬ ‫‪ -‬אוי ויי‪ ,‬מה הכוונה 'סובלים'?‬ ‫באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו'‪,‬‬ ‫וגם הצלחנו‪ ,‬לא תמיד‪ .‬הסדקים‬ ‫"כבר בשבוע הראשון גילינו‬ ‫ומה גם דהאבות קיימו את כל התורה‪.‬‬ ‫דעת אחרת היתה איתי‪ ,‬ואמרתי‪ ,‬כי אין‬ ‫הופיעו במשך השנה‪ ,‬שוב ושוב‬ ‫סדק קטן בקיר החדש‪ ,‬הזמנו‬ ‫ואפילו עשיו הידר לישא אשה במלאת‬ ‫זה‪ ,‬אלא 'לתת לנו' בשבילנו לטובתינו‬ ‫הופיעו‪.‬‬ ‫את הקבלן והוא כמובן צבע‬ ‫לו ארבעים שנה כדרך שנהג יצחק אביו‪.‬‬ ‫החומרית‪ ,‬אכן עכשיו ראיתי‪ ,‬כי טעות היה‬ ‫חודש אלול‪ ,‬זה הזמן לעזוב לרגע‬ ‫את הקיר מחדש‪ ,‬היתה לנו‬ ‫אחריות‪ ...‬אבל שבועיים לאחר‬ ‫ויש לומר דידע יעקב אבינו שהוא עתיד‬ ‫אז בידי‪ ,‬והגדתי היום אחרת‪ ,‬שהוא לה'‬ ‫את הסיד החיצוני ‪ -‬ולבדוק את‬ ‫מכן ‪ -‬גילינו שהסדקים נפתחו‬ ‫להעמיד י"ב שבטים‪ ,‬שהרי פירש רש"י‬ ‫אלוקיך למען התעלות הרוח‪( .‬אמרי שאול)‬ ‫היסודות‪ ,‬האם עבודת ה' שלנו‬ ‫מושתתת על יסודות איתנים?‬ ‫מחדש‪ ,‬כשהפעם הם אף גדלו‬ ‫בדברי יעקב ללבן 'כי מלאו ימי'‪ ,‬הרי אני‬ ‫משמעותית‪"...‬‬ ‫בן שמונים וארבע שנה‪ ,‬ואימתי אעמיד‬ ‫היסודות ‪ -‬הם הרצונות שלנו‪.‬‬ ‫מה אנו רוצים? איזה רצון פועם‬ ‫‪ -‬נו‪ ,‬ומה אומר הקבלן?‬ ‫י"ב שבטים‪ .‬וחשש שאם ישא אשה ויוליד‬ ‫מעלת הצדקה – לקדושת הבית‬ ‫"בתחילה הוא היה אדיב‪ ,‬והבטיח‬ ‫בעומק ליבנו? מה אנחנו באמת‬ ‫לתקן שוב‪ ,‬אבל כשזה קרה‬ ‫י"ב שבטים יבוא עשיו בטענה [שאינו צריך‬ ‫כי תכלה לעשר וגו' בערתי הקודש מן‬ ‫רוצים ‪ -‬ומהו רצון חלש אצלנו?‬ ‫בפעם השלישית והרביעית הוא‬ ‫הבית (כו‪ ,‬יב – יג)‪.‬‬ ‫יותר משני זכרים כשיטת ב"ש או זכר‬ ‫אלול הוא הזמן של 'אני לדודי'‪,‬‬ ‫אמר שזו כבר אינה בעייתו‪...‬‬ ‫להשקיע ברצון‪ ,‬לחזק את‬ ‫וכעת‪ ,‬חצי שנה אחרי‪ ,‬הקיר‬ ‫אחד או נקבה אחת כשיטה אחת בב"ה‪,‬‬ ‫ובדרך רמז אפשר לומר‪ ,‬כי תכלה לעשר‪,‬‬ ‫היסודות‪ ,‬לברר בתוך נפשנו‬ ‫מלא בסדקים ‪ -‬ואני אובד עצות‪,‬‬ ‫ויעקב בעצמו אחז כשיטת ב"ה שצריך זכר‬ ‫היינו אם חס ושלום תפסיק ותחדל לפזר‬ ‫מהו הרצון הפנימי והאיתן‪ ,‬שלא‬ ‫מה עושים? האם יש לך רעיון על‬ ‫ונקבה ‪ -‬וחיכה שתיוולד דינה‪ ,‬ובזה יקיים‬ ‫סיד כלשהו שעמיד בפני סדקים?‬ ‫צדקה‪ .‬אזי‪ ,‬בערתי הקדש מן הבית‪ ,‬הנך‬ ‫יכבה גם מול ימים אפרוריים של‬ ‫ההלכה כתיקנה]‪ ,‬דמאחר שנטלת חלקך‬ ‫טבת ושבט הבאים עלינו לטובה!‬ ‫האם שמעת על טפט קיר כלשהו‬ ‫מבער על ידי זה את הקדושה מביתך‪,‬‬ ‫⋅‬ ‫שיכול להסתיר סדקים? הקבלן‬ ‫בעולם הבא אין לך לעסוק בפריה ורביה‬ ‫(אמרי אש)‬ ‫וד"ל‪.‬‬ ‫שלי כבר מסנן לי את השיחות‪,‬‬ ‫יותר מכפי המוכרח לקיום מצוה זו‪ ,‬וילחם‬ ‫וכבר המליצו בספרים הקדושים‬ ‫ואני מחפש בדחיפות פטנט‪,‬‬ ‫על הפסוק "אווילים מדרך פשעם‬ ‫פתרון כלשהו שיפסיק את‬ ‫בהם ויהרגם‪ .‬ורק לאחר שזכה לברכות‬ ‫‪ -‬ומעוונותיהם יתענו"‪:‬‬ ‫האווילים‪ ,‬עסוקים בתעניות‬ ‫הסדקים‪"...‬‬ ‫‪ -‬אתה נמצא כרגע בדירה?‬ ‫אביו 'הוה גביר לאחיך' נסתלק ממנו חשש‬ ‫זה‪ .‬וכן בדרכו לחרן נתחזק בדבר על ידי‬ ‫ענייני תשובה‬ ‫ותיקונים על ה'עוונות'‪ ,‬על‬ ‫"לא‪ ,‬יצאתי לסידורים מחוץ‬ ‫הפרטים‪ ,‬על נפילה זו וכישלון‬ ‫הסימן שעשה בהעמידו י"ב אבנים‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫מעלת התשובה ואפי' במעט‬ ‫לעיר"‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬אך מתעלמים מהתובנה כי‬ ‫‪ -‬והילדים?‬ ‫אם מתאחות זו לזו יודע אני שאני מעמיד‬ ‫כל אלה הם רק פירות הצומחים‬ ‫י"ב שבטים (ב"ר ס"ח)‪ .‬ומה שנתעכב בבית‬ ‫אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט השערה‬ ‫"הילדים נמצאים בבית עכשיו‪,‬‬ ‫על ה'דרך'‪ ,‬על סגנון החיים‪ ,‬על‬ ‫למה?"‬ ‫עבר עוד י"ד שנים לאחר שכבר נתברך‬ ‫(כללי אורייתא אות א)‪.‬‬ ‫המטרות שקבעו לעצמם‪ ,‬על‬ ‫‪ -‬יופי‪ ,‬אז תתקשר אליהם ברגע‬ ‫הרצונות הבלתי ישרים שעדיין‬ ‫מאביו‪ ,‬הוא משום שכדי להיות עם לבן‬ ‫עיין בספר שערי גם עדן בהקדמה‪,‬‬ ‫זה ותורה להם לעזוב את הבית‬ ‫קיימים בליבם‪...‬‬ ‫באופן מיידי!‬ ‫ימים אחדים צריך הכנה של י"ד שנות‬ ‫וז"ל‪ :‬הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט‬ ‫חודש אלול הוא הזמן לתקן‬ ‫"לעזוב את הבית?! למה? קצת‬ ‫תלמוד תורה בבית מדרשו של עבר‪.‬‬ ‫השערה‪ ,‬שנאמר (תהילים נ‪ ,‬ג) 'וסביביו‬ ‫את ה'דרך'‪ .‬וכשהדרך ישרה ‪-‬‬ ‫סדקים בסיד‪ ,‬לכן צריך לעזוב‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫‬ ‫נשערה מאוד' (יבמות קכא‪ ,):‬וזהו הפירוש‬ ‫המעשים יהיו אף הם ישרים‪...‬‬ ‫את הדירה?! אנחנו לא רוטשילד‪,‬‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫שבע ברכות בסעודה ג' דשבת קדש‬ ‫נאסר כזה במוצש"ק קודם הבדלה והרי אין‬ ‫אי אפשר בלא כוס בשום פעם וא"כ מותר‬ ‫כוס של ברכה של סעודה שלישית האם‬ ‫נוהגין לשתות מכוס ברכת חתנים שמברכים‬ ‫לשתות לפני הבדלה וא"כ אין שוב קפידא אם‬ ‫מותר לשתותו‬ ‫תחת החופה שיעור מלא לוגמיו ע"כ מטעם‬ ‫לשתות מכוס דברכת המזון או מכוס דהשש‬ ‫הרשב"א הנ"ל‪ ,‬ובטור שו"ע סי' רצ"ט איתא‬ ‫ברכות‪ ,‬ומלבד זה מהנמנע לברך רק שש‬ ‫אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות‬ ‫רק דאסור לאכול שום דבר או לשתות וכו'‬ ‫ברכות ולברך בורא פרי הגפן בעת הבדלה‬ ‫יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד‬ ‫והיינו אכילה או שתיה ממש כשיעור אסור‬ ‫כי לא מצינו רק שבע ברכות ובזוהר הקדוש‬ ‫שיבדיל‪ ,‬אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד‬ ‫אבל טעימה בעלמא נראה לכאורה דאין‬ ‫(תיקו"ז תקונא תליסר כח‪ ):‬כתב כמה מהקלקול‬ ‫יום וחשכה לו אינו צריך להפסיקא‪ ,‬אלא‬ ‫קפידא ע"ש‪ ,‬וממילא במוצש"ק אין קפידא‬ ‫שנמשך ע"י הפסק בין שש לשבע בבחינת‬ ‫גומר סעודתו ומברך ברכת המזון על הכוסב‪,‬‬ ‫לטעום מכוס של ברכת חתנים ג"כ כנלע"ד‬ ‫בא שש כי חיבוב השביעיות כמ"ש בספר‬ ‫ואפילו שהוא עדיין קודם הבדלה שותה את‬ ‫בסעודה שלישית ורק שלא ישתו ממנו‬ ‫יצירה (פ"ד) הוא מרומז בכל ההנהגות ובחינת‬ ‫הכוס‪ ,‬דכוס של ברכת המזון שייך לסעודהג‪.‬‬ ‫שיעור מלא לוגמיו ע"ש‪.‬‬ ‫שביעית הוא מרכז הנושא הכל ובחינת‬ ‫ובזמנינו שאין מקפידין לזמן על הכוס‬ ‫ה‪ .‬שיטת הייטב לב דהמזמן על הכוס והכלה‬ ‫החיות והתיקון לכל וכמו שבת קדש אז‬ ‫בכל ימות השנה‪ ,‬כתב המג"אד דאין שותין‬ ‫שותין והחתן לא ישתה ‪ -‬בליקוטי מהרי"ח‬ ‫אזדמן ברכאן אכל שיתא יומין עכ"ל‪.‬‬ ‫מכוס של ברכת המזון אלא משאירין אותו‬ ‫(נשואין) כתב וז"ל והנה ראיתי המנהג אצל‬ ‫ובטעמי המנהגים (עניני אישות בקו"א סי' תתקצ"ג)‬ ‫להבדלה ומבדילין עליו‪.‬‬ ‫כבוד אדומו"ר הגה"ק בעל ייטב לב ובנו‬ ‫כתב וז"ל ובעניין שתיית הכוסות בסעודה‬ ‫אמנם התוס' שבתה חולק עליו וכתב ז"ל‬ ‫אדומו"ר בעל קדושת יו"ט זצללה"ה כשהיו‬ ‫שלישית‪ ,‬ראיתי אצל אדמו"ר הרב הצדיק‬ ‫ואין דבריו מוכרחים דנהי דאין טעון כוס‬ ‫מברכין ז' ברכות בסעודה ג' היה שותה ממנו‬ ‫הקדוש מאלעסק זצוק"ל על נשיאת נכדו‬ ‫הא מצוה מיהו איכא ושייך נמי לסעודה‪,‬‬ ‫המברך וגם נתנו להכלה לשתות אבל לא‬ ‫שבסעודה שלישית היה בעצמו מברך ברכת‬ ‫וכן נוהגים עכ"ל‪ ,‬ולהלכה למעשה קיי"ל‬ ‫להחתן מטעם שעל החתן יש חיוב הבדלה‬ ‫המזון ואמר הברכות על הכוס השני ג"כ‪,‬‬ ‫כהמג"או‪ ,‬אמנם אם סיים ברכת המזון בבין‬ ‫ואסור לשתות קודם הבדלה‪ ,‬משא"כ נשים‬ ‫ואח"כ היה שותה מן הכוסות‪ ,‬והיה נותן לחתן‬ ‫השמשות שהוא ספק חשיכה יש להקל‬ ‫אינם חייבים בהבדלה‪ ,‬וכן המברך יכול‬ ‫ולכלה ג"כ לשתות‪ ,‬ואמר לי בשם הרה"צ‬ ‫ולשתות הכוס דבכה"ג יש לצרף דעת התוס'‬ ‫לשתות כמבואר בשו"ע (סימן רצ"ט סעיף ד')‬ ‫הקדוש מלובלין זצוק"ל שהיה שותה תמיד‬ ‫שבת דשרי לשתות הכוס כיון דמצוה הוא‪.‬‬ ‫ואך דהמג"א שם (ס"ק ז') כתב דמי שאינו נזהר‬ ‫את הכוס בסעודה שלישית‪ ,‬ובספר ארחות‬ ‫בבל השנה וכו'‪ ,‬גבי ברכת נשואין נזהרין‬ ‫חיים שם כתב בשם אליה רבא שמיקל‬ ‫כיצד לנהוג בכוס של ברכה של סעודת‬ ‫לשתות כוס של ברכת המזון אף שאינו רגיל‬ ‫תמיד לברך על הכוס‪ ,‬ועיין בהגהות חכמת‬ ‫תמיד בכוס עכ"ל‪.‬‬ ‫שבע ברכות שהתקיים בסעודה שלישית‬ ‫שלמה ממהר"ש קלוגר באו"ח שם שדעתו‬ ‫ג‪ .‬שיטת האגרות משה שהחתן והכלה ישתו‬ ‫שבע ברכות בסעודה שלישית‪ ,‬שאז יש חיוב‬ ‫נוטה שגם המברך לא ישתה מהכוס ע"ש‪ ,‬אך‬ ‫מהכוס והמזמן לא ישתה ‪ -‬בשו"ת אגרות משה‬ ‫זימון על הכוס‪ ,‬נחלקו הפוסקים האם ומי ואיזה‬ ‫נתפשט המנהג ששותה המברך עכ"ל‪.‬‬ ‫(או"ח ח"ד סי' ס"ט) האריך בזה ומסקנתו דכיון‬ ‫כוס שותין לאחר ברכת המזון‪ ,‬ומצאנו בזה ז'‬ ‫ו‪ .‬שיטת המנחת יצחק דנותנין הכוס לחתן‬ ‫שיטות ומנהגים ונבארם אחת לאחת –‬ ‫שאין אנו מקפידין בכל השנה לזמן על הכוס‪,‬‬ ‫שיברך עליו בורא פרי הגפן וישתה הכוס ‪-‬‬ ‫ובשבע ברכות שמזמנין על הכוס מחמת‬ ‫א‪ .‬שיטת החכמת שלמה דאין שותין ממנו ‪-‬‬ ‫בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' קי"ג) כתב ואני‬ ‫בחכמת שלמה (למהר"ש קלוגר ז"ל‪ ,‬סי' רצ"ט ס"ד)‬ ‫שמחת חתן וכלה‪ ,‬והמנהג בברכת נשואין‬ ‫ראיתי אצל גדול אחד שנתן הכוס להחתן‬ ‫כתב וז"ל הנה נשאלתי האיך הדין בכוס של‬ ‫שעיקר שתיית כוס של ברכת השבע ברכות‬ ‫שיברך עליו בפה"ג ולשתות‪ ,‬והטעם נראה לי‬ ‫מוטל על החתן והכלה‪ ,‬ולכן ישתו מהכוס‬ ‫ברכת נשואין אם סועדין במוצ"ש אם מותר‬ ‫משום שאיתא בליקוטי מהרי"ח (סדר נשואין)‬ ‫החתן והכלה שבצירוף שתיית שניהם מלא‬ ‫לשתות מכוס ברכת נשואין‪ ,‬והשבתי דנראה‬ ‫שמנהג הגה"ק הייטב לב ז"ל (מסיגיט) דהמברך‬ ‫לוגמיו‪ ,‬והמברך לא ישתה לכתחילה‪.‬‬ ‫דאסור לשתות ממנו כי אף דבברכת נשואין‬ ‫היה שותה וגם הכלה אבל לא החתן‪ ,‬דבנשים‬ ‫נוהגין לברך על הכוס תמיד‪ ,‬מ"מ כיון דהוי‬ ‫ד‪ .‬שיטת הזכרון יהודה שהמברך יטעם מהכוס‬ ‫יש דעות שפטורות מהבדלה ע"כ‪ ,‬ועל כן כדי‬ ‫עמו נמי כוס של ברכת המזון ובכוס ברכהמ"ז‬ ‫מעט ‪ -‬בשו"ת זכרון יהודה (או"ח סי' פ"ז)‬ ‫שיוכל גם החתן לשתות מכוס זה כנהוג בכל‬ ‫הוה המנהג שלא לשתות ממנו‪ ,‬וא"כ אם כעת‬ ‫כתב דישתה המברך כדי טעימה ולא יותר‪,‬‬ ‫פעם הנהיג שיברך החתן וישתה הוא וגם‬ ‫ישתה מכוס של ברכת נשואין ולא מכוס של‬ ‫ולחלקת מחוקק (אבהע"ז סי' ס"ב ס"ק א') דכתב‬ ‫הכלה כנהוג עכ"ל‪.‬‬ ‫ברכהמ"ז אתי לזלזולי בכוס של ברכהמ"ז לכן‬ ‫דלהרמב"ם אין עיכוב לברכת חתנים כשאין‬ ‫ז‪ .‬שיטת השפת אמת שהמזמן ישתה את הכוס‬ ‫לו כוס בוודאי דסגי בטעימה בעלמא‪ ,‬אלא‬ ‫לא ישתה ממנו כלל כן נראה לי‪ ,‬ומי שעושה‬ ‫של ברכת המזוןז – וביאור הדבר כיון דהכוס‬ ‫אפילו להב"ש (שם ס"ק ב') דבעינן ז' ברכות‬ ‫להיפוך אין מזחיחין אותו עכ"ל‪.‬‬ ‫של ברכת המזון זה הוא חובה י"ל דשייך‬ ‫בדווקא י"ל דסגי בטעימה‪ ,‬לפי דברי‬ ‫ב‪ .‬שיטת העזר מקודש דאפשר לשתות הן‬ ‫לסעודה שלישיתח‪ ,‬ויש לצרף דעת התוס'‬ ‫הרשב"א שבבית יוסף (יו"ד סי' רס"ה) וז"ל‬ ‫מכוס של ברכהמ"ז והן מהכוס של הש"ב ‪-‬‬ ‫שבת דכל כוס של מצוה מותר לשתות‪.‬‬ ‫ששאלת כמה כמה שיעור טעימה‪ ,‬גבי מקדש‬ ‫בעזר מקודש (אבהע"ז ריש סי' ס"ב) פליג על‬ ‫מנהג כ"ק אדמו"ר שליט"אט שמערבין את ב'‬ ‫בעינן שיעור מלא לוגמיו הכי גבי שאר‬ ‫דברי החכמת שלמה וכתב דבאופן זה מודה‬ ‫הכוסות והמזמן מברך בורא פרי הגפן ומוציא‬ ‫ברכות לא בעינן מלא לוגמיו‪ ,‬ע"כ‪ ,‬משמע‬ ‫המג"א ז"ל שיש לשתות לפני הבדלה‪ ,‬וכמו‬ ‫בברכתו את החתן‪ ,‬והחתן שותה מן הכוס‪ ,‬וכן‬ ‫דאפילו בשאר דברים הצריכים כוס מ"מ לא‬ ‫שמי שתמיד מברך על הכוס שיש לו לשתות‬ ‫הכלה‪ ,‬והמברך אינו שותהי‪.‬‬ ‫בעי מלא לוגמיו‪ ,‬וממלא רק טעימה מקרי ולא‬ ‫כוס דהברכה‪ ,‬כן הוא בזה שהרי שבע ברכות‬ ‫הברכות‪ ,‬יש לצרף דעת התוס' שבת הנ"ל‬ ‫חידושי רבי נחמיה (סי' ל"ד הערה ג' ד') שאביו‬ ‫א‪ .‬שו"ע (סי' רצ"ט ס"א)‪.‬‬ ‫(הערה ה') דכל כוס של מצוה מותר לשתות‪,‬‬ ‫האמרי אמת העיד על השפת אביו ששתה‬ ‫ב‪ .‬שו"ע (שם ס"ד)‪.‬‬ ‫ומהכוס של הש"ב אין להטעים לחתן וכלה‪,‬‬ ‫מהכוס של ברכת המזון כשיעור וברך ברכה‬ ‫ג‪ .‬מג"א (ס"ק ז') ובמ"ב (ס"ק י"ד)‪.‬‬ ‫אחרונה‪ ,‬ולא שתה מהכוס של השבע ברכות‬ ‫כיון דטיעמתן מהכוס אינו חובה ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שם‪.‬‬ ‫ומסתמא כן נהג האמרי אמת‪ ,‬וכן נהג הבית‬ ‫ט‪ .‬ולמעלה בקודש‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ס"ק ז'‪.‬‬ ‫י‪ .‬ומנהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לטעום טעימה‬ ‫ח‪ .‬וגם החושש לדעת הח"מ (אבהע"ז סי' ס"ב‬ ‫ו‪ .‬כמבואר במ"ב (ס"ק י"ד) ובשו"ע הרב (ס"ו)‪.‬‬ ‫קלה מהיין מהנשפך על ידו‪.‬‬ ‫ס"ק א') דאין כוס של יין חובה לברכת שבע‬ ‫ז‪ .‬כ"כ אדמו"ר הפני מנחם זצ"ל בהערות לספר‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫הנגינה עצמה היא התשובה‪ ,‬ומהפכת‬ ‫רמז למלחמת היצר‪ ,‬שלא יתן לו‬ ‫תשובה מאהבה זדונות נעשות כזכיות‬ ‫הדין לרחמים‬ ‫דריסת רגל בקרבו‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ (כו‪ ,‬א)‪ .‬הכתוב רומז‬ ‫קח לך עגל רש"י להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל‬ ‫זה על מעשה העגל שעשה‪ .‬א"י להודיע שמכפר לו וכו'‪ .‬כי‬ ‫את ישראל (כו‪ ,‬טו)‪ .‬כתב רש"י (בראשית יח‪ ,‬טז)‪,‬‬ ‫לירידת הנשמה לעולם הזה השפל והחומרי‬ ‫בתשובה מאהבה זדונות נעשין כזכיות‪ .‬והוא מתנת חנם‪ .‬שמשיג‬ ‫כל 'השקפה' שבמקרא לרעה‪ ,‬חוץ מ'השקיפה‬ ‫אשר הניסיונות רבים בו מכל צד‪' ,‬ולקחת‬ ‫זכיות אשר לא עשה כלום ולא הטריח עצמו בהם‪ .‬והנה הנותן‬ ‫ממעון קדשך'‪ ,‬שגדול כח מתנות עניים שהופך‬ ‫מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך'‪,‬‬ ‫מתנה לחבירו צריך להודיעו זהו להודיע שמכפר לו בתשובתו‬ ‫מדת הרוגז לרחמים‪.‬‬ ‫'פרי האדמה' רמז ליצר הרע שנולד באדם מכוח‬ ‫(דברי ישראל – פרשת שמיני)‬ ‫מאהבה‪ .‬וכו'‬ ‫ומרש"י בפרשתנו משמע שמאמר 'השקיפה'‬ ‫חטא האדמה [אאמו"ר הרה"ק זצוק"ל היה‬ ‫לא קאי רק על פרשת 'וידוי מעשר' שבה נזכר‬ ‫רגיל לומר בשם האוהב ישראל (פרשת בראשית‬ ‫חזרה אל הדרך הנכונה‬ ‫ענין מתנות עניים‪ ,‬אלא גם על מצות ביכורים‬ ‫ד"ה ויאמר) שחטא האדמה הוא שגרם לחטא עץ‬ ‫אכן כך שתשובה מאהבה הופכת את העוונות עצמם לזכיות‬ ‫[שהרי בכתוב שלאחריו (כו‪ ,‬טז) 'היום הזה ה'‬ ‫הדעת‪ ,‬שמאחר שהאדם יסודו מעפר ויצירת‬ ‫אלא שיש לדעת איך עושים את התשובה מתוך אהבה‪ ,‬ועוד‬ ‫אלוקיך מצוך וגו' ושמרת ועשית אותם' כתב‬ ‫גופו היתה מן האדמה‪ ,‬נמשך טבע גוף האדם‬ ‫קודם לכן צריך לדעת גבי התשובה‪.‬‬ ‫רש"י‪' ,‬בת קול מברכתו הבאת ביכורים היום‬ ‫אחר שורשו ויסודו‪ ,‬ואילו לא היתה האדמה‬ ‫והנה המילה תשובה היא עצמה מסבירה את עצמה שצריך‬ ‫תשנה לשנה הבאה'‪ ,‬ואם כן גם הפסוק הקודם‬ ‫פוגמת ומשנה מציווי השי"ת‪ ,‬אף האדם לא‬ ‫לשוב דהיינו לחזור אלא שיש לדעת לאיפה צריך לחזור‬ ‫'השקיפה' מוסב אף על מצות ביכורים]‪ .‬וצריך‬ ‫היה בא לידי חטא לעבור על הציווי שלא‬ ‫ונראה לבאר שיש דרך לחזור מן הדרך הרעה לדרך הטובה‪,‬‬ ‫לאכול מעץ הדעת‪ .‬ולכן כשחטא אדם הראשון‬ ‫ואם אדם ביזה את סדר יומו שלא לפי דרישת התורה ואינו‬ ‫להבין במה גדול כח ביכורים שהופך רחמים‬ ‫נזהר בממון אסור ובמאכלות אסורות ולא מפנה לבו לתורה‬ ‫לרוגז‪ ,‬הלא בביכורים אין ענין של 'מתנות עניים'‪.‬‬ ‫והתבררו תוצאות החטא של האדמה‪ ,‬נענשה‬ ‫ותפילה הרי הוא הולך בדרך רעה והוא צריך לשוב משם אל‬ ‫ונראה לפי המבואר בחז"ל (חגיגה יב‪ ,):‬שישנם‬ ‫אז האדמה על עוונה (ראה בראשית א‪ ,‬יא)‪ ,‬שהיה‬ ‫הדרך הטובה ולשנות את מעשיו‪.‬‬ ‫ז' רקיעים‪ ,‬ואחד מהם הוא רקיע 'מעון'‪ ,‬ויש‬ ‫השורש והגורם לחטא עץ הדעת]‪ .‬וזהו 'אשר‬ ‫תביא מארצך'‪.‬‬ ‫מעידה חד פעמית‬ ‫לדקדק למה נקט הכתוב כאן 'השקיפה ממעון‬ ‫ומורה לנו הכתוב שהדרך להתגבר ולכבוש‬ ‫אלא שפירוש זה אינו מתאים לאדם שעושה את המוטל‬ ‫קדשך'‪ ,‬ולא שאר רקיעים‪ .‬ויש לבאר לפי דבריו‬ ‫עליו ונזהר ממה שצריך ליזהר אלא שפעם אחת גבר עליו‬ ‫הנודעים של אא"ז הרה"ק בעל דברי ישראל‬ ‫היצר היא על ידי 'ולקחת מראשית'‪ ,‬שייקח‬ ‫יצרו ונכשל‪ ,‬ולא היה בדעתו להיות עובר בקביעות על מה‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שהעולם אומרים שהיכל הנגינה סמוך‬ ‫האדם את עצמו להילחם ביצרו תיכף בראשית‬ ‫שנאסר‪ ,‬וכ"ש אם נכשל בשוגג‪ ,‬הרי גם הוא צריך לשוב‬ ‫להיכל התשובה‪ ,‬ואני אומר‪ ,‬שהיכל הנגינה‬ ‫ובהתחלה‪ ,‬ולא יניח לו דריסת רגל ומבוא בקרבו‬ ‫בתשובה‪ ,‬והפשטנים אומרים שבזה השם תשובה הוא אינו‬ ‫הוא עצמו היכל התשובה‪ .‬ואמרנו להביא ראיה‬ ‫כלל אף לרגע קל‪ ,‬כי כך אומנותו של היצר הרע‪,‬‬ ‫מדויק והוא מושאל ממי שהלך בדרך רע אבל בעומק יותר‬ ‫שייך כאן תשובה וחזרה‪ ,‬כי מן הסתם ההסתכלות הכללית‬ ‫לדבריו‪ ,‬דהנה 'מעון' הוא היכל הנגינה‪ ,‬כמו‬ ‫היום אומר לו עשה כך‪ ,‬ולמחר אומר לו עשה‬ ‫שלו על העולם היה שנותן פחות חשיבות לרצון הבורא‬ ‫שאמרו (שם) 'מעון ‪ -‬שבו כיתות של מלאכי‬ ‫כך‪ ,‬עד שאומר לו עבוד ע"ז (שבת קה‪ ,):‬בתחילה‬ ‫ויותר חשיבות לרצון עצמו וזה גרם לו בסופו של דבר לטעות‬ ‫שרת שאומרות שירה בלילה‪ ,‬וחשות ביום‪,‬‬ ‫נעשה הלך‪ ,‬ואחר כך נעשה אורח‪ ,‬עד שנעשה‬ ‫וליפול‪ ,‬נמצא שאע"פ שבמעשים היה כראוי‪ ,‬בדעתו היה‬ ‫מפני כבודן של ישראל'‪ ,‬ומצאנו ד'מעון' הוא‬ ‫איש ובעל הבית (סוכה נב‪ ,):‬ואם יוותר ליצרו‬ ‫רחוק מדרך הדעת האמיתית וצריך לחזור לדרך האמת‪.‬‬ ‫נמי היכל התשובה‪ ,‬ככתוב (תהלים צ‪ ,‬א) 'תפלה‬ ‫בקלה שבקלות אף לשעה אחת‪ ,‬עלול הוא‬ ‫להפילו בחמורה שבחמורות‪.‬‬ ‫תשובה שלימה‬ ‫למשה וגו' ה' מעון אתה היית לנו בדור ודור וגו'‬ ‫‬ ‫ועדיין פירוש זה אינו מתאים למי שהיה הולך בדרך הראויה‬ ‫ותאמר שובו בני אדם'‪ ,‬ומבואר להדיא כדברי‬ ‫(רעווא דרעווין פרשת כי תבא תשס"ז)‬ ‫לפי כח הבנתו ושמר כל מה שידע שצריך לשמור ועבר עליו‬ ‫אא"ז זצ"ל‪.‬‬ ‫והנה שנינו במשנה (ביכורים ב‪ ,‬ד) 'יש בביכורים‬ ‫יקדש עצמו בראשית ובהתחלה‪,‬‬ ‫רוח טהרה וחזק את עצמו עד שנוכח שהוא יכול לעשות‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬ואכן כך עשה ובא לעשות תשובה על השנים‬ ‫מה שאין בתרומה ומעשר‪ ,‬שהביכורים טעונים‬ ‫ולעולם יוכל לשוב אל בוראו‬ ‫שהיה עובד ה' במעוט שכל‪ ,‬והרי בזה לא היה אף בדעתו‬ ‫דבר רע כי באמת לא היה יודע שיכול יותר ממה שעושה‬ ‫שיר'‪ ,‬וכמו ששנינו (שם ג‪ ,‬ד) שהיו אומרים מזמור‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' (כו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ומה שייך בזה חזרה‪ ,‬ולזה בא הפירוש השלישי שהוא לשוב‬ ‫'ארוממך ה' כי דליתני'‪ .‬ועל ידי הניגון והשיר‬ ‫הפרשה הקודמת (כי תצא) מסיימת במלחמת‬ ‫אל ה' ממש‪ ,‬כי מקום שמחשבתו של אדם נמצאת שם הוא‬ ‫באו לתשובה‪ ,‬כי הם במקום אחד כנ"ל‪ ,‬ועל ידי‬ ‫עמלק‪ ,‬ונסמכה לה מצות ביכורים‪ .‬דמלחמת‬ ‫נמצא ואם כן הצדיקים שרואים את עצמם כמו בהיכל המלך‬ ‫התשובה הפכו את מדת הרוגז לרחמים‪ .‬וזהו‬ ‫לפני ה'‪ ,‬הם באמת קרובים אליו ואלו שאינם מתבוננים בזה‬ ‫עמלק עם בני ישראל‪ ,‬היתה על הראשית‪,‬‬ ‫באמת אינם שם כי לא שם נמצאת מחשבתו‪ ,‬נמצא שהעובד‬ ‫דקדוק לשון הכתוב 'השקיפה ממעון קדשך'‬ ‫שבני ישראל היו אז מיד לאחר יציאתם מארץ‬ ‫ה' כמה שיותר נמצא קרוב יותר כי חושב יותר על ה' וגם‬ ‫דייקא‪ ,‬ועל ידי זה 'וברך את עמך את ישראל'‪.‬‬ ‫מצרים‪ ,‬והתחלת הווייתם לעם‪ ,‬והיו אז בחיזוק‬ ‫המעשים שעושים נקנים לו שתהיה שכינה שרויה על ראשו‬ ‫(פרשת כי תבא תשע"ו)‬ ‫‬ ‫גדול בעבודת ה'‪ .‬ודווקא אז בא עמלק עליהם‬ ‫ואם כן הוא רחוק שחזר להתקרב‪.‬‬ ‫כדי לקרר אצלם בחינת הראשית וההתחלה‪,‬‬ ‫השיר מביא לתשובה וזוכים ל'טוב‬ ‫וכנגד לזה היא מצות ביכורים‪ ,‬לקדש את‬ ‫תשובה מאהבה‬ ‫לבב'‬ ‫הראשית לה'‪.‬‬ ‫וכל אחד ממיני התשובה שנתבארו הרי דורשים מן האדם‬ ‫לשנות את הרגיליו‪ ,‬ועוד יותר את דפוס מחשבתו והדבר‬ ‫על פי זה אפשר לפרש גם את הכתוב בהמשך‬ ‫והנה כשם שצריך האדם לקדש את הראשית‪,‬‬ ‫ידוע שדבר זה הוא קשה עד מאוד וצריך שיהיה דבר‬ ‫הפרשה (כח‪ ,‬מז) 'תחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫כן צריך האדם לדעת שאפילו אם נפל וכבר‬ ‫שמטלטל את לבו כדי שיסכים לעשות כן ועל זה אמרו שיש‬ ‫אלקיך בשמחה ובטוב לבב'‪ ,‬והקשו המפרשים‪,‬‬ ‫חטא ח"ו‪ ,‬מ"מ יכול תיכף לעשות תשובה‪,‬‬ ‫תשובה מאהבה ויש תשובה מיראה‪ .‬וכאשר עושה תשובה‬ ‫מאהבה אזי הזדונות נהפכים לזכיות ויש לתמוה מאין בא‬ ‫וכי משום שלא עבדו את ה' בשמחה ראויים הם‬ ‫ולמחוק את העבר‪ ,‬ולהתחיל מראשית‪ ,‬כדי‬ ‫זה הרי די שימחלו העוונות ומאין בא הזכויות‪ ,‬דלזה יש‬ ‫לעונשים כבדים כאלו‪.‬‬ ‫שיהיה מוחזק בעבודת ה'‪.‬‬ ‫להתבונן שמה עושה תשובה מאהבה הרי הכוונה שמתוך‬ ‫אלא שאם היו עובדים את ה' בשמחה ושירים‪,‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬דזהו הנוסח בברכת 'ברוך שאמר'‪,‬‬ ‫שמתעורר לבו בקרבו להכיר את בוראו וכשמכיר את‬ ‫גודל הטובות שמשפיע לכל אחד ובפרט לעם קרובו שהרי‬ ‫היו באים לידי 'טוב לבב'‪ ,‬דהיינו לידי תשובה‪,‬‬ ‫ברוך שאמר והיה העולם וכו' ברוך אומר ועושה‬ ‫התענוג הגדול לעתיד לבא הוא להיות קרוב אל השי"ת‪.‬‬ ‫ואז היו נהפכות להם כל התוכחות לברכות‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וחוזר ואומר ברוך עושה בראשית‪ .‬דאפילו‬ ‫והנה מי שעובד השם מאהבה הרי הוא לא כעושה מיראה‬ ‫ועל ידי שלא עשו כן נשארו אצלם התוכחות‪.‬‬ ‫לאחר שכבר נעשה העולם‪ ,‬וכבר קיים‪ ,‬מ"מ‬ ‫שהוא כעבד‪ ,‬אלא הוא כבן‪ ,‬ואז מתעורר אהבת ה' לבניו‬ ‫וכן אמרו חז"ל (ערכין יא‪' ).‬איזו היא עבודה‬ ‫יכול האדם תמיד להתחזק מחדש‪ ,‬מבראשית‪,‬‬ ‫כאב של הבן‪ ,‬ומהאי טעמא העושה מאהבה נהפכים לזכיות‬ ‫שבשמחה ובטוב לבב‪ ,‬הוי אומר זו שירה'‪.‬‬ ‫ולהתחזק בעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫כי בא בתורת מתנה כמו שהוא מעורר אהבה שמסותרת‬ ‫(שם)‬ ‫השי"ת יעזרנו לשוב בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫(של"ס פרשת כי תבוא תשע"ז)‬ ‫‬ ‫בעומק לבבו‪ ,‬כמו"כ מתעורר אהבת ה' לעמו בתור בנים‬ ‫ומעניק להם מתנות עד שנהפכים לזכיות‪.‬‬ ‫ד‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫ה ַב ְ ּרָכ ָה ב ַ ּאֲסָמֶיך ָ‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫הטעמים והסגולות שהברכה שורה בדבר הסמוי ונעלם מן העין • ברכת ה' כשענייני העולם הזה סמויים מן העין • הרה"ק‬ ‫ה'דברי שמואל' מסלונים‪ :‬השומר את עיניו מרע זוכה שתהא הברכה מצויה אצלו • הרוצה להעשיר 'יצפין'‬ ‫משמעותי‪ ,‬האדם מתחיל לסמוך על מעשיו וחכמתו‬ ‫הברכה הטמונה בדבר הסמוי מן העין‬ ‫ושוכח כי הקב"ה הוא המפרנס הבלעדי‪ .‬מציאות‬ ‫ברכת ה' כשענייני העולם הזה‬ ‫זו מקשה מאוד על הברכה לשרות במעשה ידיו‪.‬‬ ‫בפרשתנו פרשת כי תבוא מברכת התורה את‬ ‫סמויים מן העין‬ ‫לעומת זאת כאשר מדובר בדבר הסמוי מן העין‪,‬‬ ‫ההולכים בדרך ה' בהבטחה העצומה יְ ַצו ה' ִא ְתָּך‬ ‫האדם ממילא אינו יכול לשים את בטחונו במעשיו‬ ‫ֶאת ַה ְב ָּר ָכה ַב ֲּא ָס ֶמיָך (דברים כח‪ ,‬ח)‪ .‬מילה מיוחדת‬ ‫רעיון נפלא על דרך החסידות מביא‬ ‫זו 'באסמיך' נושאת בחובה את אחד היסודות‬ ‫שכן אינו יודע מאומה ממה שקורה שם‪ .‬מתוך כך‬ ‫רביה"ק בספרו 'דברי ישראל' בביאור‬ ‫הוא סומך לחלוטין על ה' לבדו‪ ,‬וביטחון טהור זה‬ ‫הגדולים בהשפעת השפע לעולם‪ ,‬שכן על כך דרשו‬ ‫הכתוב בפרשתנו יְ ַצו ה' ִא ְתָּך ֶאת ַה ְב ָּר ָכה‬ ‫הוא הממשיך עליו את השפע ואת הברכה‪.‬‬ ‫חז"ל במסכת תענית (ח‪ ,‬א) ובמקומות נוספים כי אין‬ ‫ּוב ַר ְכָך ָב ָּא ֶרץ וגו'‪.‬‬ ‫ַב ֲּא ָס ֶמיָך ֵ‬ ‫הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין‪ .‬כלומר‬ ‫הנה האדם אשר נפשו חשקה בתורה‬ ‫ברכה נגד הטבע במצוות מעשר‬ ‫הברכה חלה דווקא על מה שטמון ומכוסה ולא על‬ ‫והוא מרוחק מהבלי העולם הזה‪ ,‬הרי‬ ‫דברים גלויים ומפורסמים‪.‬‬ ‫לאור יסוד זה מאיר הגה"ק רבי נפתלי כהן בהקדמה‬ ‫כאשר מגיעה השעה שבה הוא מוכרח‬ ‫לספרו סמיכת חכמים ליישב קושיה עצומה בעניין‬ ‫יסוד זה מאיר באור יקרות את מאמר חז"ל במסכת‬ ‫לצאת ולעסוק במשא ומתן‪ ,‬הדבר מר‬ ‫הלכות מעשרות‪ .‬הגמרא במסכת תענית (ט‪ ,‬א)‬ ‫בבא בתרא (כה‪ ,‬ב) 'הרוצה להעשיר יצפין'‪ .‬המהר"ל‬ ‫לו מאוד מחמת ביטול התורה‪ .‬אך מאחר‬ ‫קובעת כי למרות האיסור החמור לנסות את הקב"ה‬ ‫מפראג (נתיב העבודה פ"ג) מבאר כי המילה יצפין‬ ‫שההכרח לא יגונה‪ ,‬הרי ששכרו מרובה‬ ‫כפי שנאמר (דברים ו‪ ,‬טז) ֹלא ְתנַ ּסּו ֶאת ה'‪ ,‬במצוות‬ ‫אינה מצביעה רק על צד מרוחות העולם‪ ,‬אלא היא‬ ‫ופרנסתו מגיעה אליו בהשגחה פרטית‬ ‫מעשר הותר לאדם לנסות כפי שנאמר (מלאכי ג‪ ,‬י)‬ ‫מלשון צפון טמון וספון‪ .‬הווה אומר שכאשר האדם‬ ‫ּוב ָחנּונִ י‬ ‫אֹוצר וגו' ְ‬ ‫ָה ִביאּו ֶאת ָּכל ַה ַּמ ֲע ֵׂשר ֶאל ֵּבית ָה ָ‬ ‫דואג שהברכה תהיה סמויה מן העין ולא בגלוי‪ ,‬רק‬ ‫מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה‬ ‫נָ א ָּבזֹאת וגו'‪ .‬הדבר טעון ביאור במה שונה מצוות‬ ‫אז יכולה הברכה לחול ולהתקיים בממונו‪.‬‬ ‫של הקב"ה אשר אינה פוסקת לעולם‪.‬‬ ‫מעשר מכל שאר המצוות שבהן חל איסור הניסיון‪.‬‬ ‫על דרך זו מבאר הגה"ק החידושי הרי"ם זי"ע את‬ ‫לעומתו‪ ,‬אדם המשוקע בהבלי העולם הזה‬ ‫וטרדות המשא והמתן ערבות ומתוקות‬ ‫והוא משיב על כך תירוץ נפלא‪ .‬הלכה מפורשת‬ ‫דברי המדרש (במדבר רבה כב‪ ,‬ז) העומד על פשר‬ ‫היא כי אל לו לאדם להרבות ולעשר מאומד‪ ,‬וכפי‬ ‫המילה 'נכסים' ומבאר שנקראו כך משום שהם‬ ‫לו‪ ,‬נעזב חלילה אל המקרה ונזקק לחזר‬ ‫שאמרו חז"ל (אבות פ"א מט"ז‪ ,‬קידושין נא‪ ,‬א) המרבה‬ ‫נכסים מזה ונגלים מזה‪ .‬על כך עמד ה'חידושי‬ ‫אחר פרנסתו על ידי בשר ודם שאין להם‬ ‫במעשרות מעשרותיו מקולקלין‪ .‬נמצא אפוא‬ ‫הרי"ם' והעיר מדוע אם כן לא נקרא שמם של‬ ‫תשועה‪.‬‬ ‫הנכסים נגלים‪ .‬ותירץ זאת על פי הכלל האמור‪,‬‬ ‫שהבא לעשר את פירותיו מחויב למדוד אותם‬ ‫נמצא אפוא שהדברים תלויים זה בזה‪.‬‬ ‫תחילה בדקדוק‪ .‬מכיון שכך‪ ,‬הרי הפירות הפכו‬ ‫שאין כל שמירה וקיום לנכסים אלא אך ורק בזמן‬ ‫מי שטרדות העולם מרירות בעיניו‬ ‫לדבר המדוד‪ ,‬ועל פי הכלל הידוע שאין הברכה‬ ‫שהם נכסים ומכוסים‪ ,‬שהרי אין הברכה שורה אלא‬ ‫זוכה שפרנסתו תהיה מתוקה‪ ,‬ואילו מי‬ ‫שורה אלא בדבר הסמוי מן העין היה מן הראוי שלא‬ ‫בדבר הסמוי מן העין‪.‬‬ ‫שטרדות העולם מתוקות לו פרנסתו‬ ‫תחול בהם שום ברכה‪ .‬כאשר הקב"ה שולח ברכה‬ ‫הופכת למרירה חלילה‪ .‬ומובן מאליו כי‬ ‫בפירות הללו בזכות קיום מצוות מעשר הרי זהו נס‬ ‫מדוע הברכה בורחת מן המדוד והמנוי‬ ‫מוטב לאדם שטרדת המשא והמתן תהיה‬ ‫גלוי והיפוך מוחלט מדרך הטבע‪ .‬בשאר המצוות‪,‬‬ ‫שני טעמים עיקריים נאמרו בביאור סגולת הדבר‬ ‫מרירה בעיניו והפרנסה תהיה מתוקה מן‬ ‫לו היה בא אל האדם שפע והוא היה מתעשר‪ ,‬קיים‬ ‫הסמוי‪ .‬הטעם הראשון מובא בדברי המהרש"א‬ ‫היה חשש שיתלה זאת בכוחי ועוצם ידי ולא יכיר‬ ‫(חידושי אגדות ב"מ מב‪ ,‬א) המבאר כי בדבר שהוא גלוי‬ ‫ההיפוך חלילה‪.‬‬ ‫בכך שזו ברכת ה'‪ .‬אך במעשר שבו הפירות נמדדו‬ ‫ואינו מכוסה אין הברכה שולטת מחמת עין הרע‬ ‫על פי יסוד זה מאיר ה'דברי ישראל' את‬ ‫בגלוי והברכה פועלת נגד כל כללי הטבע‪ ,‬יודה‬ ‫של בני אדם‪.‬‬ ‫דברי הפסוק‪ .‬יְ ַצו ה' ִא ְּתָך ֶאת ַה ְּב ָר ָכה‬ ‫האדם בהכרח כי הברכה היא נס גלוי מאת ה'‪ ,‬ולכן‬ ‫טעם עמוק נוסף כותב הישמח משה (בפרשת תולדות‬ ‫משמעותו שהשפע יגיע מידו המלאה‬ ‫דווקא במצווה זו רשאי האדם לנסות עכ"ד‪.‬‬ ‫והובא בספר קדושת יו"ט) המבאר זאת על פי דרכי‬ ‫והקדושה של הקב"ה בעצמו ולא על ידי‬ ‫מתנת בשר ודם‪ .‬התנאי לזכות בכך רמוז‬ ‫שבת קודש בבית גנזיו‬ ‫הנהגת הבורא‪ .‬הקב"ה ייסד את הארץ והעמיד‬ ‫אותה על חוקי הטבע‪ ,‬ואין רצונו לעשות ניסים‬ ‫במילה ַּב ֲא ָס ֶמיָך‪ ,‬כפי שדרשו חז"ל (תענית‬ ‫סגולת הדבר הסמוי מתבטאת לא רק בענייני‬ ‫גלויים בכל עת המשדדים את המערכות הטבעיות‪.‬‬ ‫ח‪ ,‬ב) דבר שאין העין שולטת בו‪ ,‬וכן מצינו‬ ‫ממון אלא גם בקדושת השבת‪ ,‬כפי שמבאר‬ ‫לפיכך כאשר מדובר בדבר שהוא מדוד ומנוי‪,‬‬ ‫בגמרא (יומא עה‪ ,‬ב) שאכילה בלא ראייה‬ ‫בספר אהבת שלום (פרשת כי תשא)‪ .‬חז"ל מציינים‬ ‫תוספת פתאומית של שפע תהיה נס גלוי הנוגד‬ ‫נחשבת לעינוי‪ .‬הווה אומר שהברכה‬ ‫כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל‬ ‫את השכל האנושי‪ .‬ברם בדבר שמספרו אינו נודע‬ ‫השלמה מידו של הקב"ה באה רק כאשר‬ ‫אלא השלום (עוקצין ג‪ ,‬יב)‪ ,‬והשבת הרי נקראת גם‬ ‫ואינו ניכר‪ ,‬שם נותן הקב"ה ברכה מרובה בדרך‬ ‫ענייני העולם הזה הם עבורך בבחינת דבר‬ ‫היא שלום כדברי הזוהר הקדוש (ח"ג קעו‪ ,‬ב)‪ .‬כאן‬ ‫נסתרת‪.‬‬ ‫הסמוי מן העין וקרובים לעינוי ומרירות‪.‬‬ ‫מתעוררת פליאה לאור הכלל שאין הברכה מצויה‬ ‫אלא בדבר הסמוי מן העין (תענית ח‪ ,‬א) וכפי שאמרו‬ ‫מוסיף ה'ישמח משה' כי כלל זה פועל בכל ענייני‬ ‫כאשר האדם חש כך‪ ,‬מובטח לו כי אז יצו‬ ‫החיים‪ ,‬שאם יחשב האדם וישכיל בשכלו כי על פי‬ ‫חז"ל על הדגים (ברכות כ‪ ,‬א) שמים מכסים עליהם‬ ‫ה' את הברכה בארץ‪ ,‬דהיינו בעסקי הארץ‬ ‫ואין עין הרע שולטת בהם‪ .‬לאור זאת יש להבין‬ ‫הטבע לא ייתכן שירוויח כך וכך בעסקיו‪ ,‬הברכה‬ ‫ובפרנסה שתשרה בהם ברכת שמים‬ ‫כיצד השבת‪ ,‬שהיא מתנה שניתנה לישראל בגלוי‬ ‫אכן לא תבוא באופן הנוגד את ההיגיון‪ .‬על כן‬ ‫גלויה ומתוקה‪.‬‬ ‫כמאמר חז"ל (שבת י‪ ,‬ב) מתנה טובה יש לי וכו' לך‬ ‫טוב לאדם שלא יבין וישכיל את הדבר לאשורו‬ ‫והודיעם‪ ,‬מסוגלת לשמש ככלי מחזיק ברכה‪.‬‬ ‫בחשבון מדוקדק‪ ,‬ואז תשרה עליו ברכת שמים‬ ‫מעל‪ .‬בכך מפרש הישמח משה את הפסוק (קהלת א‪,‬‬ ‫מסלונים זצ"ל‪" ,‬השומר את עיניו מהסתכל ברע‬ ‫על כך משיב האהבת שלום כי אמנם השבת ניתנה‬ ‫יֹוסיף ַמ ְכאֹוב ואת הפסוק (שם ט‪ ,‬יא)‬ ‫יֹוסיף ַּד ַעת ִ‬ ‫יח) וְ ִ‬ ‫הברכה מצויה אצלו"! ומפרש בזה הכתוב (בראשית‬ ‫לאגלויי והיא מפורסמת וידועה‪ ,‬אך לעניין הברכה‬ ‫ֹלא ַל ֲח ָכ ִמים ֶל ֶחם‪.‬‬ ‫כד‪ ,‬א) "וַ ה' ֵּב ַרְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַּבּכֹל"‪ ,‬בכל ר"ת ְּב ִרית‬ ‫היא שומרת על מעלת הסמוי מן העין משום שהיא‬ ‫שמורה בבית גנזיו של הקב"ה‪ .‬זהו עומק מאמר‬ ‫כשהכל גלוי סומכים על הטבע‬ ‫תּולה (איוב לא‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫ּומה ֶא ְתּבֹונֵ ן ַעל ְּב ָ‬ ‫ָּכ ַר ִּתי ְל ֵעינָ י ָ‬ ‫חז"ל כי השבת היא מתנה טובה מבית גנזיו של‬ ‫איש יהודי השומר את עיניו מהסתכל ברע הברכה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שמתוך כך שהיא גנוזה וסמויה היא יכולה‬ ‫עומק נוסף בהבנת יסוד הדבר הסמוי מובא בדברי‬ ‫אצלו ממש בכל‪ ,‬כי אין הברכה מצויה אלא בדבר‬ ‫לשמש ככלי המחזיק את הברכה השלמה עבור כלל‬ ‫הרה"ק המאור עיניים זי"ע (פרשת ואתחנן) העומד‬ ‫הסמוי מן העין – ששומר את עיניו מראות באיסור‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫על הפן הפנימי שבאדם‪ .‬דרכו של כל סוחר ובעל‬ ‫עסק העוסק בצד החיצוני והגלוי של עבודתו‪ ,‬היא‬ ‫ובהסתכלות בפני אדם רשע ומלקרוא בספרים‬ ‫להסתכל על הדברים בעיניים גשמיות‪ ,‬לנסות‬ ‫חיצונים‪ ,‬ואם הכל סמוי מעינו אז הברכה מצויה‬ ‫השומר עיניו הברכה מצויה אצלו‬ ‫לשפר את סחורתו ולהחליף את דרכי פעולתו לפי‬ ‫אצלו (בית אברהם לסוכות)‪.‬‬ ‫ונסיים בהבטחה נפלאה של הרה"ק הדברי שמואל‬ ‫הבנתו‪ .‬בתוך כל ההשתדלות הזו חבוי נגע קטן אך‬ ‫ה‬ ‫הרב ישעי' רטייזר‬ ‫בשבילי חודש אלול‬ ‫בשבילי עמוד הקהילה‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪ .‬מרקסון‬ ‫ימי חודש אלול המקודשים‬ ‫מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה‬ ‫וכפי שפירשו בספרים‪" :‬אוילים מדרך‬ ‫במאמר הקודם עסקנו בעזהשי"ת בענין‬ ‫פשעם‪ ,‬ומעוונותיהם יתענו"‪ ,‬אויל הוא‬ ‫תיקון המעשים בחודש אלול‪ .‬ועתה‬ ‫טעמי מצוות התענית‬ ‫זה שמתענה על עוונותיו‪ ,‬ועושה עליהם‬ ‫נשתדל בעזרתו ית"ש לגעת בעוד‬ ‫ביום הכיפורים ‪ -‬ב‬ ‫תשובה‪ ,‬כשהוא אינו קולט שה'פשע' שלו‬ ‫נקודה השייכת לימים אלו‪ ,‬ימי הרחמים‬ ‫טעמים שונים נאמרו על ידי רבותינו הקדושים‬ ‫– נעוץ בכל ה'דרך' והמהלך שלו בחיים‪,‬‬ ‫והסליחות‪.‬‬ ‫בביאור עניינה של מצוות התורה להתענות ביום‬ ‫וכל העוונות הפרטיים הם תוצאה בדרך‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫ממילא מדרכו העקומה והמעוותת‪.‬‬ ‫ימי רוממות והתעלות‬ ‫בספר החינוך (מצוה שיג) כותב‪ ,‬כי לפי שביום קדוש‬ ‫ולזאת מסוגלים ימים אלו‪ ,‬שכבר פירש‬ ‫בספרי חסידות הרחיבו את המושג של‬ ‫זה נטהר האדם מטומאת עוונתיו‪ ,‬על כן נדרש הוא‬ ‫כ"ק רבינו שליט"א כמה פעמים על‬ ‫תשובה בכלל – וכן התשובה של חודש‬ ‫להימנע ממאכל ומשתה המעוררים את החומר‬ ‫מאמר העולם שהדגים שבים רועדים‬ ‫אלול – מעבר למושג של תשובה ותיקון‬ ‫לחטאים ולתאוות‪ .‬וז"ל‪" :‬שהיה מחסדי השי"ת על‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬מה הכונה בזה‪ ,‬ומה יש לנו‬ ‫על עבירות מסוימות‪ .‬כי "תשובה" הוא‬ ‫מזה שהדגים רועדים‪ ,‬אלא המכוון הוא‬ ‫כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על‬ ‫מלשון "שיבה"‪ ,‬לשוב אל אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫חטאיהם עם התשובה‪ ,‬ולכן נצטווינו להתענות‬ ‫שבימים אלו נשפע ריבוי יראת שמים עד‬ ‫ומושג זה נוגע לכל אחד‪ .‬גם מי שבמשך‬ ‫שהיראת שמים הופכת להיות דבר טבעי‬ ‫בו‪ ,‬לפי שהמאכל והמשתה יעוררו החומר להמשך‬ ‫כאחד מטבעי הבריאה‪ ,‬עד אף הבעלי חיים‬ ‫כל השנה לא נכשל אף בחטא קל שבקלים‪,‬‬ ‫אחר התאווה והחטא‪ ,‬ויבטלו צורת הנפש החכמה‬ ‫מושפע עליהם יראת שמים‪ .‬וללמדינו בא‬ ‫עדיין זוכה הוא בימים אלו לקבל כוחות‬ ‫מחפש אחר האמת‪ .‬ואין ראוי לעבד ביום בואו‬ ‫שביד כל אחד למלאות מלא חפניו אוצרות‬ ‫אלוקיים של "תשובה"‪ ,‬דהיינו שיבה‬ ‫לדין לפני אדונו‪ ,‬לבוא בנפש חשוכה ומעורבבת‬ ‫של יראת שמים ההופכים בימים אלו‬ ‫והתרוממות אל הבורא‪ .‬ולרומם עוד את‬ ‫מתוך המאכל והמשתה‪ ,‬שאין דנין את האדם אלא‬ ‫לטבע מטבעי העולם‪.‬‬ ‫דרגת עבודתו את השי"ת‪ .‬ואם עד היום‬ ‫לפי מעשיו שבאותה שעה‪ .‬על כן‪ ,‬טוב לו להגביר‬ ‫•••‬ ‫עבד את הבורא בדרגא מסוימת הלא‬ ‫נפשו החכמה ולהכניע החומר לפניה באותו היום‬ ‫לטוב ולרוממות אין גבול ושיעור‪ ,‬ובימים‬ ‫הנכבד‪ ,‬למען תהיה ראויה ונכונה לקבל כפרתה‪,‬‬ ‫מצות יראת ה'‬ ‫אלו יכול הוא לזכות להתרומם עוד ועוד‬ ‫ולא ימנענה מסך התאוות"‪.‬‬ ‫במדריגות הקדושה מעלה מעלה‪.‬‬ ‫ואם נפסע פנימה עוד‪ ,‬יש לנו להבין‪,‬‬ ‫הרקאנטי (ויקרא טז‪ ,‬כט) כתב טעם אחר‪ ,‬והוא‪ ,‬כי יש‬ ‫שיראת שמים וקבלת עול מלכות שמים‬ ‫והדברים נכונים ונוגעים גם לאנשים‬ ‫כוחות אלוקיים ידועים האוכלים את הקרבן מתוך‬ ‫הנשפעים בימים אלו אינם רק ויטמין‬ ‫כערכינו‪ .‬שגם אם עד היום הרגיש שענין‬ ‫האש‪ ,‬וכנגדם יש איברים באדם שאוכלים את‬ ‫חזק בשביל להביא את האדם לתיקון‬ ‫פלוני הוא למעלה מכוחותיו‪ ,‬והוא סבור‬ ‫חלבו ודמו‪ .‬וביום התענית צריך האדם לכוין רוחו‬ ‫כל פעולותיו כולם על ידי טיפול בשורש‬ ‫שאין ביכולתו להגיע לשם‪ ,‬הרי שבימים‬ ‫ונשמתו לדברים אלו‪ ,‬ולכוין עצמו לפני הקב"ה‬ ‫הבעיה וכאמור‪ ,‬אלא הוא הוא מהות ימים‬ ‫אלה מקבל הוא כוחות מלמעלה להעפיל‬ ‫כאילו הוא מזבח כפרה מוכן לפניו‪ ,‬ושיקבלו ממנו‬ ‫נוראים אלו בפנימיותם‪.‬‬ ‫לשם‪ .‬ולא רק בריבוי בכמות‪ ,‬להרבות‬ ‫תמורת קרבן‪ .‬ועל כן תקנו חז"ל (ברכות יז‪ .‬ובשו"ע‬ ‫תורה ומעשים טובים עוד ועוד‪ ,‬אלא אף‬ ‫סי' תקסה ס"ד) שבתחנונים שאחר תפילת מנחה ביום‬ ‫כשם שאהבת ד'‪ ,‬אף שודאי שהיא מהווה‬ ‫בריבוי באיכות‪ ,‬בעשיית המצות בצורה‬ ‫תעניתו יאמר‪" :‬רבון העולמים‪ ,‬גלוי לפניך‪ ,‬בזמן‬ ‫סיוע ומניע גודל לשיפור המעשים כולם‪,‬‬ ‫פנימית הרבה יותר‪ ,‬ובכלל לחיות חיים‬ ‫כאשר היהודי מלא באהבת ד' אין הוא‬ ‫שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן‪,‬‬ ‫מרוממים יותר בכל המובנים‪ .‬חיים‬ ‫ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו‪.‬‬ ‫נכשל בעבירות‪ ,‬הוא אינו מבטל את זמנו‬ ‫החדורים בהבנה הפשוטה של "אני לא‬ ‫לריק ואינו מדבר לשון הרע וכו'‪ ,‬מחמת‬ ‫ועכשיו ישבתי בתענית‪ ,‬ונתמעט חלבי ודמי‪ ,‬יהי‬ ‫נבראתי אלא לשמש את קוני"‪ ,‬חיים של‬ ‫רצון מלפניך‪ ,‬שיהא חלבי ודמי שנתמעט‪ ,‬כאילו‬ ‫שהוא מלא באהבת הבורא‪ ,‬ובכל כוחותיו‬ ‫"שויתי ד' לנגדי תמיד"‪ ,‬חיים של רוממות‬ ‫מחפש הוא לעשות את רצונו‪ ,‬אך ודאי‬ ‫הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני"‪.‬‬ ‫והתעלות‪.‬‬ ‫שאין זה התכלית היחידה באהבת ד'‪ ,‬כי‬ ‫ואילו הספורנו (ויקרא טז‪ ,‬ל) כתב‪ ,‬בטעם הדבר‬ ‫עצם האהבה היא מצות עשה מן התורה‪,‬‬ ‫הוי אומר‪ ,‬שהזמן של חודש אלול מסוגל‬ ‫שציוותה התורה לשבות ולהתענות ביום‬ ‫מחמת שרצון הבורא שנהיה קשורים אליו‬ ‫ומיועד גם למשמעותה הפנימית של‬ ‫הכיפורים‪ ,‬כי אף על פי שהכהן גדול עושה את כל‬ ‫בעמקי נשמתינו ובהרגשת לבבינו‪ ,‬וכחלק‬ ‫תשובה‪ ,‬להתרומם מעתה לחיים מליאי‬ ‫סדר העבודה‪ ,‬מכל מקום על ידי עבודתו אינו גורם‬ ‫מזה היא מצות אהבת ד'‪.‬‬ ‫אורה וטהרה‪.‬‬ ‫אלא לכפרה בלבד‪ ,‬וענין הכפרה הוא הקטנת החטא‬ ‫והכנתו לקבל סליחה‪ .‬אבל השגת הטהרה והסליחה‬ ‫ובאותה מדה ממש רצון השי"ת שנהיה‬ ‫ימים עם השפעות מרובות משמים‬ ‫הגמורה‪ ,‬אינה אלא על ידי וידוי ותשובה‪.‬‬ ‫קשורים אליו בצורה של יראה‪ .‬כי יראה‬ ‫ולפעמים האדם עסוק לשוב בתשובה‬ ‫רבינו ישראל ב"ר יוסף מטוליטולה תלמיד הרא"ש‪,‬‬ ‫כשהיא כראוי‪ ,‬דהיינו יראת המלך מצד‬ ‫על חטאים פרטיים‪ ,‬על מעידה כאן‪ ,‬על‬ ‫כתב בספרו 'מצוות זמניות' (הלכות יוהכ"פ שער ב')‪,‬‬ ‫עצם מלכותו ורוממותו‪ ,‬היא קשר עמוק‬ ‫התרפות שם‪ ,‬כאשר יתכן שאם היה‬ ‫מהפסוק "ועניתם את נפשותיכם" למדו שצריך‬ ‫בין האדם לאלוקיו‪ ,‬ומלבד מה שזה מועיל‬ ‫עוסק ברצינות בשיפור הקירבה הכללית‬ ‫שתהיה כוונתינו בתענית‪ ,‬השתתפות הנפש עם‬ ‫לשמירה מפיתויי היצר‪ ,‬הרי זו היא מצוה‬ ‫שלי לבורא היו כל הפרטים משתפרים‬ ‫הגוף בהכנעה ושפלות והעמידה והתשבחות‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬מצות יראת ד'‪.‬‬ ‫מאליהם‪ .‬וכבר משלו בעלי המוסר שאדם‬ ‫וההודאות והוידויים ותפילות כל היום‪ ,‬ושיהיו‬ ‫וכשם שבכל חג ומועד משפיע השי"ת‬ ‫שיש לו חולשה ומכאוב מסוים ופונה‬ ‫ללבבות בני ישראל את ההארה המסוימת‬ ‫כל כוחותינו הנפשיים בטלים מלהתעסק בשום‬ ‫לדרוש ברופאים‪ ,‬אזי אם הרופא הצליח‬ ‫דמיון ומחשבה זולתי השאיפה להתקרב להשי"ת‪,‬‬ ‫המאירה בזמן זה‪ ,‬כך ימי ראש השנה‪,‬‬ ‫וחודש אלול שהוא הכנה אליו‪ ,‬מושפע‬ ‫לפענח בדיוק את הבעיה‪ ,‬יכול הוא‬ ‫כמו שיהיו כוחותיו מתענים ונמנעים מכל הדברים‬ ‫בהם שפע של יראה‪ .‬קשר בין היהודי‬ ‫לתת תרופה פרטנית מול חולי זה‪ .‬אך‬ ‫הטבעיים כגון אכילה ושתייה ודומיהם‪.‬‬ ‫לבוראו בצורה של יראה‪ .‬כשקשר זה‬ ‫אם אי אפשר לזהות את שורש הבעיה‪,‬‬ ‫נותן הרופא ויטמינים כלליים המחזקים‬ ‫טעם נוסף במצות התענית כתב השל"ה הקדוש‬ ‫הוא תכלית בפני עצמו‪ ,‬מלבד התוצאות‬ ‫ומחלשים את כל מערכות הגוף בכללות‬ ‫(מסכת יומא פרק תורה אור אות קלה)‪ ,‬כיון שיוהכ"פ עצמו‬ ‫הנובעות ממנו בחיזוק שמירת התורה‬ ‫והמצות‪.‬‬ ‫ופעמים שבזה נפתרת הבעיה‪ .‬כי באמת‬ ‫אין בו אכילה‪ ,‬וצריך לענות הגוף ולהחזיק הרוחני‬ ‫לא היה לו חולי מסוים אלא חולשה כללית‬ ‫שהוא הנפש והרוח והנשמה‪ ,‬ומזון יום הכיפורים‬ ‫ועל האדם מוטל בימים אלו להתבונן‬ ‫הוא מזון העולם הבא‪ .‬לכן צריך לענות הנפש‬ ‫וללמוד בספרים המביאים יראת ד'‪ ,‬יראה‬ ‫בתפקוד המערכות‪.‬‬ ‫הבהמית הזאת‪ ,‬ולהגביר הנפש הרוחנית משפע‬ ‫עצמית ומרוממת‪" ,‬למידחל ליה בר נש‬ ‫על אותו משקל הוא גם ברוחניות‪.‬‬ ‫עולם הבא‪ .‬ומטעם זה‪ ,‬מזון יום הכיפורים הוא‬ ‫לקודשא בריך הוא בגין דאיהו רב ושליט‬ ‫לפעמים האדם חושב שבעייתו נעוצה‬ ‫להיות נהנין מזיו השכינה‪.‬‬ ‫עיקרא ושורשא דכל עלמין" (זוה"ק)‪ ,‬וכמו‬ ‫בנקודה פלונית ואלמונית ‪,‬כשאמיתו של‬ ‫כל ענין של קרבת ד' הרי שגם מיראה זו‬ ‫דבר הוא שחסר לו בכללות קבלת עול‬ ‫והמהר"ל כתב בספרו 'גור אריה' (במדבר כ‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫מתמלאת הנפש בעונג רוחני צרוף‪ ,‬עונג‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬חסר לו חיות בקרבת ד'‪ ,‬או‬ ‫שיוהכ"פ מכפר על ידי סילוק ענייני הגוף‪ ,‬שאסור‬ ‫של "נועם יראתך"‪ ,‬כשלאחר מכן נותר‬ ‫סתם התבוננות בהבנת אפסיות ואוילות‬ ‫באכילה ובשתיה ובכל תענוגי הגוף‪ .‬והטעם‪ ,‬כי‬ ‫רושם היראה על האדם למשך כל השנה‪.‬‬ ‫הרדיפה אחר חיי העולם הזה‪.‬‬ ‫עיקר החטא תלוי בגוף‪ ,‬ועל כן‪ ,‬כשממעטים הגוף‪,‬‬ ‫ראוי שיתכפרו העוונות‪.‬‬ ‫ו‬ ‫בית‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מלא הטנא ברכות ואיחולים‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫ממודז'יץ‬ ‫רח' חבקוק ‪ -‬בני ברק‬ ‫בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל קהלא קדישא הדין נשגר‬ ‫הר"ר דוד פישל הי"ו בני ברק‬ ‫טל‪053-3180888 \ 03-5794512 :‬‬ ‫***‬ ‫ברכותינו ברכת מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש אבינו‬ ‫להולדת הבן‬ ‫בס"ד‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות תשפ"ו‬ ‫רועינו‬ ‫הר"ר יעקב הורביץ הי"ו טבריא‬ ‫זמני קבלת קהל בקודש פנימה‬ ‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫להולדת הבת‬ ‫לרגל השמחה במעון הקודש בנישואי נכדתו החתן‬ ‫הרה"ח ברוך בלסקי הי"ו ביתר‬ ‫בפרוס הימים הנוראים הבעל"ט‪ ,‬מי לא נפקד כהיום הזה‬ ‫הננו לפרסם את זמני הכניסה לקו"פ להיפקד בדבר ישועה ורחמים‬ ‫המופלג בתוי''ש‬ ‫בהכנס הבן יהודה נ"י לעול תו"מ‬ ‫מיום רביעי י"ג אלול‬ ‫בת לחדב"נ כ"ק האדמו"ר מאופלע שליט"א‬ ‫ועד יום שלישי י"ט אלול‬ ‫עב"ג החתן‬ ‫הרה"ג ישראל פישל שליט"א ברכפלד‬ ‫הרב אפרים בידרמן שליט''א‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫בביתו נאוה קודש‬ ‫בן הרה''צ רבי יואל זושא בידרמן שליט''א‬ ‫מהשעה ‪ 7:00‬ועד השעה ‪ 10:00‬בערב‬ ‫הר"ר צבי אורלנסקי הי"ו תל אביב‬ ‫רב קהל חסידי לעלוב‬ ‫להולדת הנין‬ ‫עקב השמחות במעון הקודש כ"י‬ ‫בן כ''ק אדמו''ר מלעלוב שליט''א‬ ‫צומצמו הזמנים‪ ,‬והצבור הק' מתבקש להקדים‬ ‫וחתן הגה''צ גאב''ד מאקווא אלעד זצוק''ל‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫על השבוע שחל בו ראש השנה ‪ -‬ימי הסליחות‬ ‫ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א רוב נחת דקדושה‬ ‫תבוא הודעה נפרדת‬ ‫מכל יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ושמשמחה זו‬ ‫‪‬‬ ‫יושפע שפע רב שמחות ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל‬ ‫ושנזכה לביאת משיח צדקינו ומלכנו בראשנו אמן‬ ‫הנקודות הנלמדות‬ ‫בשבוע פרשת נצו"י‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‬ ‫אריה בקנרוט‬ ‫קהל עדת חסידי מודז'יץ‬ ‫בעמוד הקהילה מסכת יומא‬ ‫עז‪ - :‬עט‪.‬‬ ‫הזוכה המאושר בהגרלת‬ ‫זמני שמחת נישואי נכדת‬ ‫* מדוע הורד המלאך גבריאל מתפקידו בשמי מעלה‪.‬‬ ‫סעודות השבת‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫* האם מותר להשתמש במגבונים לחים בשבת‪.‬‬ ‫בת לחדב"נ כ"ק האדמו"ר מאפאלע שליט"א‬ ‫* איזה נהר יעבור בירושלים לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫ביום רביעי כ' אלול תשפ"ו‬ ‫* מי מגדולי התנאים למד תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע‪.‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬עם חזרת סדרי בית המדרש במלוא‬ ‫בביהמ"ד לעלוב רח' חזו"א ‪ 35‬בית שמש‬ ‫העוז‪ ,‬מתבררים פירותיו של המבצע המיוחד שיזמה‬ ‫קבל''פ‪ - 17:30.....................‬חופה‪18:30.......................:‬‬ ‫הזוכה המאושר בהגרלה על סעודת ליל שבת לכל המשפחה‬ ‫הנהלת 'יודעי תורתך' לעידוד המבחנים ושמירת‬ ‫כניסת אד"ש‪21:00............................................................:‬‬ ‫הרב יחיאל קרימלובסקי שליט"א ‪ -‬ירושלים‬ ‫הרצף הלימודי במהלך ימי בין הזמנים‪.‬‬ ‫ברהמ''ז‪ - 23:15...............‬מצוה טאנץ‪23:30....................:‬‬ ‫במסגרת המבצע הוענקה ללומדים שהקפידו למלא את‬ ‫סעודה לנשים באולמי הכרמים‬ ‫בברכת התורה‬ ‫הנהלת "יודעי תורתך"‬ ‫מבחני הלימוד גם בימי בין הזמנים הזדמנות מיוחדת‬ ‫להיכנס להגרלה על סעודת ליל שבת מלאה ועשירה‬ ‫לכל המשפחה ברמה הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫לידידי ורעי עושה ומעשה להתפתחות מפעלות התורה בחצה"ק‬ ‫הר"ר דוד פישל הי"ו‬ ‫ביום רביעי האחרון הגיע הרגע המרגש‪ ,‬כאשר במשרדי‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בנו למזל"ט‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫'יודעי תורתך' נערכה ההגרלה הגדולה בין כל העמלים‬ ‫יה"ר שיזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫עזריאל יעקב לרנר‬ ‫שמילאו את מבחני הלימוד‪ .‬מתוך המעטפה שנשלפה‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫בגורל עלה שמו של הזוכה המאושר‪ :‬הרה"ח ר' יחיאל‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫בשורה משמחת‬ ‫חדוה פריידל בת גולדה‬ ‫קרימלובסקי שליט"א מירושלים‪.‬‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫הגענו להסדר עם רשת כובעי פרסטר להנחה‬ ‫הזכייה הנאה היא פרי נוסף במסגרת כלל תוכניות‬ ‫משמעותית לאנשי שלומנו לאורך כל‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫יודעי תורתך שנועדו להאדיר תורה ולהגדילה בקרב‬ ‫בית לכובעי איכות‬ ‫השנה ‪.‬יש לומר בחנות למוכר שהגעתם‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫דרך מודזיץ‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫אנ"ש‪.‬‬ ‫‪-‬הקוד לאישור זה ‪-2322‬‬ ‫שיעור חזרה ייחודי בבית החסידים בירושלים‬ ‫אווירה מרוממת במיוחד שוררת בשבועות האחרונים בבית החסידים בירושלים‪ .‬מדי שבת קודש‪ ,‬מגיש‬ ‫מג"ש 'עמוד הקהילה' בקו 'חברים מקשיבים'‪ ,‬הרה"ח ר' אוריאל רוטנברג שליט"א‪ ,‬שיעור חזרה ייחודי‬ ‫המקיף חמישה דפים מתוך מסכת ראש השנה אותה סיימו זה עתה במסגרת 'עמוד הקהילה'‪ ,‬במטרה‬ ‫להטמיע את הלימוד ולקנותו בקניין נצחי‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬בהנהלת 'יודעי תורתך' יצאו בתוכנית חזרה מיוחדת על מסכת ראש השנה‪ ,‬במסגרתו חוזרים מדי‬ ‫שבוע על חמישה דפים‪ ,‬כאשר כל אחד מהלומדים יכול לקבוע את הקצב והזמן המתאימים לו‪ .‬לקראת‬ ‫סוף השבוע מחולקים שאלות לחזרה על החומר הנלמד‪ ,‬לצד מבחן שבועי קצר וקולע שנועד לוודא כי‬ ‫הסוגיות אכן יחקקו בזיכרון לעד‪.‬‬ ‫מעבר לסיפוק העצום של שימור התורה‪ ,‬המשתתפים נכנסים להגרלות משתלמות במיוחד על שופר‬ ‫מהודר וכן על סכך קיינעס איכותי (עם אפשרות המרה לשווי כספי)‪.‬‬ ‫עדיין לא הצטרפת? זה הזמן לקפוץ על הרכבת! הצטרף לתוכנית החזרה וסיים את המסכת בשנית יחד‬ ‫עם כלל אנ"ש‪ ,‬ביום שמחת תורה‪.‬‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מו"ח הר"ר אליעזר דב רפאל ב"ר יקותיא‪-‬ל‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫יהודה ז"ל ברגר‪.‬‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע ט"ז אלול תשס"ז‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י משפחת ווגר‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬