שמועה טובה · Shemuah Tovah — כי תבוא (2026-08-24)

בס”ד בס”ד
פרשת
כי תבוא
תשפ”ו
נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
הוא בורח ממנו בחשבו בטעות שזה הדבש מותר ,משום שטבעו של הדבש פנינים יקרים
רע ,ועל זה גם התפלל דוד המלך ״אך להפוך אליו כל דבר הנכנס לתוכו (עי'
טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי״ אף אם רא"ש ברכות פ"ו סי' ל"ה בשם רבנו יונה – אך בשו"ע "ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את
אברח מהם ,וכן מבטיחה התורה כאן, יו"ד סי' פ"א ס"ח כתב טעם אחר להיתר) .והצד הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" (כו,
״ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך״ השוה שבהם ,שהם מאכלים שבכוחם ט) וברש"י – אל המקום הזה :זה בית
על כרחך ישיגוך. להפוך דבר איסור להיתר ,וזה רומזת המקדש .ויתן לנו את הארץ :כמשמעו.
התורה שאף שארץ ישראל היא "ָזָ ַַבת מביא הביכורים מודה לקב"ה על כל
ָָחָלָ ב ְּוְד ָָבׁש" ,שכפי שהחלב והדבש הם אשר היטיב איתו ועם כלל ישראל,
רבינו זצ"ל מאיזביצא ('מי השילוח' בפרשתנו) שהפכו את האיסור להיתר ,אף ארץ ובכלל הודאה זו מודים ומשבחים על
אמר פירוש 'והשיגוך' ,שלא תשתנה. ישראל בכוחה להפוך את הבאים לתוכה מתנת ארץ ישראל שהיא ארץ זבת
שלפעמים יוכל האדם להשתנות על מרשעים לצדיקים .ומצינו גם נפק"מ חלב ודבש .ויש להבין שבתחילה פתח
ידי ישועה גדולה .על זה הבטיח משה לדינא מזה שא"י שונה משאר ארצות (עי' בשבח מעלתה הרוחנית ואמר "ַוַ ְיְ ִִב ֵֵאנּו
רבינו ע"ה 'והשיגוך' שלא תשתנה .וכן מכות ז ,).שמי שנגמר דינו בבית דין וברח, ֶאֶ ל ַַה ָָּמקֹום ַַהֶּזּ ה" ,שהוא בית המקדש,
יש לומר להלן בההיפך כתיב גם כן אם ברח מהארץ לחוץ לארץ אין סותרים ששם מקום השראת השכינה בגלוי
(כח ,מה)' :ובאו עליך כל וגו' והשיגוך', את דינו ,אולם כשבורח מחו"ל לארץ ומקום השפעת יראת שמים (עי' תוס' ב"ב
והיינו שבודאי לא דבר הכתוב בשכר סותרים את דינו מפני זכותה של ארץ כא .ד"ה כי מציון) ,ובהמשך ישנה הודאה
ועונש המצוות ,שזה אינו בעולם הזה ישראל ,ופירש רש"י ,שזכות ארץ ישראל על מעלתה הגשמית של הארץ שהיא
רק היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם תועיל למצוא לו פתח זכות .ולמדנו "ָזָ ַַבת ָָחָלָ ב ְּוְד ָָבׁש".
(ע"ז ג ,).רק הברכות של עולם הזה ,היינו מכאן את הכדאיות והזכות לגור בארץ עוד יש לבאר מדוע התורה מתארת
שיתן ה' כל הסייעתות שיוכל לעבוד ה' הקדש שקדושתה משפיעה על האדם את שבח הארץ בכך שהיא זבת חלב
ביתר שאת .ואם ח"ו לא ישמעו אז יהיה ומעלה אותו להיות בן היכל המלך. ודבש יותר משאר מעלותיה המוזכרות
ההיפך גם כן לסייעתא ,שעל ידי זה בתורה .ושמעתי -אומר רבי זלמן
יתנו לב לשוב ולהטיב דרכם .פרי צדיק סורוצקין זצ"ל בספרו אזנים לתורה
(אות טז ,עי"ש באריכות .ועעו"ש בפר' בראשית אות "לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי"( ...כו -מפה קודשו של רבי מאיר שפירא
יג בא"ד). יג) נראה לבאר עפ״י מאחז״ל במד״ר מלובלין שביאר שגם כאן רמוז שבחה
(פרשת עקב) שאם אין מעשרין כראוי הרוחני של ארץ ישראל .שהרי שני
אוכלים העכברים ,ואיתא בגמרא (הוריות מאכלים אלו ,החלב והדבש ,שונים
סוד הברכות גנוז בקללות י״ג ).האוכל ממה שעכבר אוכל משכח הם משאר מאכלים ,שאע"פ שמקור
מתאמרא משמו של הרה"ק רבי תלמודו ,ועפי״ז יתבאר הכתוב לא מאכלים אלו הם דבר איסור ,מ"מ
אלימלך מרודניק זי"ע לפרש הפסוק עברתי ממצותיך היינו שנתתי מעשר התורה התירה לאכלם .שהחלב בא
(כז ,ח) "וכתבת על האבנים את כל דברי כראוי ,ולכן לא אכלו העכברים וממילא מדם ,וכמאמרם ז"ל (בכורות ו :עיי"ש) 'דם
התורה הזאת באר היטב" ,מאי "באר לא שכחתי( .ערבי נחל) נעכר ונעשה חלב' ,שלמרות שמקור
היטב" ,שבא הכתוב לצוות לכתוב החלב בא מהדם האסור באכילה,
את דברי התוכחה בביאור טוב .ולכן התורה מתירה את החלב .והדבש
הקדים לומר כן לפני פרשת הקללות "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" בא מהדבורים ,ואמנם אין הוא יוצא
להזהירו לפרשם על הצד היותר טוב, (כח ב) הביא בדגל מחנה אפרים ,אין אדם מגוף הדבורה ,אולם נופלים לדבש
ומרומז כן בלשון "דברי" שהיא לשון יודע מה שטוב בשבילו ,והרבה פעמים רגלי הדבורים וכיו"ב ,ולמרות זאת
פרשת כי תבוא תשפ”ו | א
בס”ד
"עוף" ,ו"בהמה" בגימטריא אליהו ()25- קשה ,ונצטווה משה לכתוב את פסוקי
וכן השור במרכבה מרומז עליו (עי' 'צמח "והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים התוכחה שלא יהא נשמע מהם ח"ו שום
(תהלים צדק' פרשת ויקרא) ,והיינו דכתיב ולבהמת הארץ ואין מחריד" (כח ,כו). משמעות קללה לישראל (הובא בספר 'דבש
לו ,ז) "אדם ובהמה תושיע ה'" ,שאליהו המתיק הרה"ק רבי מנחם מנדל מוישווא השדה' אות פח).
הנביא מעורר זכות לפני ה' שיושיע זי"ע [בנו הגדול של הרה"ק בעל ה'אהבת ואכן הרבה פירושים מצינו בספרי
את האדם .והשתא מתפרש הכתוב ישראל' מויז'ניץ זי"ע] בספרו 'שארית צדיקים שפירשו את הקללות לברכות,
כמין חומר" ,והיה נבלתך" מלשון נבל מנחם' באופן נפלא ,דהנה כתב בתיקו"ז צא ולמד ממה שהעמיס ב'דגל מחנה
וכינור ,שהתפילות והשירות ותשבחות (ד :ועי' ב'בני יששכר' אלול מאמר א אות יח) ששני אפרים' בפסוק (כח ,סו) "והיו חייך תלואים
הנאמרים בנעימה יהיו "מאכל לעוף המלאכים חנוך [שהוא מלאך מט"ט] לך מנגד" ,שמרומז כאן ברכה על יראת
השמים" זה מלאך מט"ט "ולבהמת ואליהו הנביא מעלים את תפילותיהן של אלוקים ,דהנה השו"ע מתחיל את חיבורו
הארץ" זה אליהו ,שהם יעלו את ישראל לפני כסא הכבוד ,וחסד ה' הוא הגדול 'שלחן ערוך' (סימן א) "שויתי
התפילות לרצון ,וממילא "ואין מחריד" שדווקא הם מעלים את התפילות ,כי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדל בתורה
מחשש שמא יקטרגו המשטינים ,שהרי טרם נעשו מלאכים היו אנשים בחומר ובמעלות הצדיקים וכו' ,ומיד יגיע אליו
המה ימליצו עלינו זכות בידעם גודל גוף גשמי ,ולפיכך ידוע להם הנסיונות יראה והכנעה מפחד השי"ת" ,הרי שעל
הניסיונות העובר על האדם בעולם הזה. ועבודה הקשה שצריך בשר ודם ללחום ידי שהאדם זוכר תמיד שהקב"ה עומד
כנגד היצה"ר כדי לנצחו ולעשות רצון לנגדו זה יגרום לו לירא ולפחד מהבורא
קונו ,ולכן ישתדלו שיתקבלו התפילות יתב"ש ולא יחטא .וזה מה שרמזה תורה,
מרגלא בפומיה דהרה"ק בעל ה'אמרי ולא יתנו למקטרגים להשטין רק ימליצו "והיו חייך" זה השי"ת שהוא החיות של
חיים' מויז'ניץ זי"ע לומר בשם הרה"ק עליהם טוב וזכות במרומים. האדם ,יהיה "תלואים לך מנגד" ,שתזכור
רבי דוד מטאלנא זי"ע [שכידוע היה והנה איתא בתיקוני זוהר (ב" ):עוף תמיד שה' לנגדך תמיד ,ואז תזכה לסיום
אומר הרבה דברי צחות] לפרש הפסוק דאיהו ציפור דיליה איהו מטטרו"ן ,עליה הפסוק "ופחדת לילה ויומם" מתוך יראת
בתהילים (סד ,ב) "שמע אלקים קולי אתמר (קהלת י ,כ) כי עוף השמים יוליך הרוממות" ,וזהו ברכה גדולה".
בשיחי מפחד אויב תצר חיי" ,כי לעולם את הקול" ,היינו שמלאך מט"ט נקרא
ירצה הצדיק לדבר דיבורים קדושים,
אך חושש הוא שמא יבואו המשטינים
לקטרג על אותם דיבורים ,לכן עליו
לעטפם בדברי צחות ,אבל האמת
שמוטמנים ומוסתרים בהם תפילות
ובקשות ,והיינו דכתיב "שמע אלקים
ושבת שמה
קולי בשיחי" ,מלשון שיחה ,שאף בשעה
שמשוחח ומדבר שיחה נאה וצחות
בעלמא ,גם אז יקשיב ה' בקולו ,כי "מפחד הח"ח זצ"ל (שם עולם ח"א פ"ד) כ' אי' בשפת אמת בפרשתן (תרנ"ז) :בפסוק
"שמעתי בשם גדול אחד ,שאמר ,לפי מה ובאו עליך כל הברכ' האלה והשיגוך כ"ת
אויב" אלו המשטינים והמקטרגים
שידוע מחז"ל דמי ששומר שבת בעולם בקול ה"א .כל הברכות הוא שורש הברכות.
"תצור" צריך הוא לצור ולעטוף את
הזה אז גם שם אפילו אם נתחייב חס ושלום כדאיתא בזוה"ק על ברכת השבת כיון דלא
"חייו" זה חיות הדיבור בדיבורי צחות עונש גהינום עבור עונותיו אינו נענש ביום אשתכח בי' מזונא מה ברכתא אשתכח בי'
ודברים של מה בכך ,ולכן הגם שכלפי השבת ,דנחשב לאיש ההוא זמן שבת מעת אלא כולהו ברכאין בשביעאי תליין כו' .ולכן
חוץ נראים הדיבורים כדברים בטלים שהתחיל בערב שבת להתעסק בצרכי שבת, פורט הכ' אח"כ ששה ברכות פרטיות ברוך
וכיו"ב אעפ"כ יקשיב ה' קולו ,לדברים ומגינה עליו זכות השבת ,ועל כן מאד צריך בעיר בשדה פרי בטנך טנאך בבואך בצאתך.
העמוקים המרומזים בהם. להשתדל בענין צרכי שבת וייטב לו בזה מול ששת ימי המעשה .אבל כל הברכות
ובבא .ודומיא דמוצאי שבת ,דעד שישלימו הוא שורש הברכות והוא ברכת שבת
ישראל סדריהם אינם נענשים בגהינום אף שאין הכל מוכנים לקבל אלה הברכות רק
איתא בגמרא (מגילה לא" ):עזרא תיקן להן שכבר הוא לילה ,מטעם דנמשכת קדושת בנ"י בכח התורה .כי תשמע בקול כו' עי"ז
שבת עד זמן זה( ,וכדאיתא בסימן רצ"ה והשיגוך כמ"ש את הברכה א' תשמעו...
לישראל ,שיהו קורין קללות שבתורת
בטור או"ח והגר"א שם) ,כן הוא בערב
כהנים קודם עצרת ,ושבמשנה תורה
שבת מעת שמתחיל להתעסק בצרכי שבת
קודם ראש השנה ,מאי טעמא ,אמר מתנוצץ עליו קדושת שבת ,ע"כ.
אביי ואיתימא ריש לקיש ,כדי שתכלה
שנה וקללותיה" ,וב'ארץ צבי' (פרשת
ב | פרשת כי תבוא תשפ”ו
בס”ד
וכשפגש בו רבי אליהו חיים ברחוב בבחירת האדם ,ולכן בא עזרא ונתן עצה נשא) כתב ,דכמו כן יש בזה ענין "תחל
ושאלו למצבו ,פטרו הגביר בלחישה טובה ותקנה גדולה לישראל ,שבכל שנה וברכותיה" ,כי בשבת שלאחר
במילה אחת :ככה ...אמר לו רבה של שנה טרם התחדשות העולמות בראש חג השבועות קוראים ברכת כהנים
לאדז :עכשיו מתיישב לי מאמרם ז"ל השנה ובעצרת ,יהיו קוראים את דברי בפרשת נשא ,וכיוצא בו בראש השנה,
(סוטה לב ):תניא רשב"י אומר ,אדם אומר התוכחות והקללות ,כדי להתוודות שהרי אמרו (ביצה טז" ).כל מזונותיו
את שבחו בקול נמוך ואת גנותו בקול ולומר שבחטאינו סרנו ממצוות של אדם קצובים לו מראש השנה ועד
רם .שבחו בקול נמוך -מן וידוי מעשר, וממשפטי ה' הטובים ,וצדיק הוא ה' ופיו יום הכיפורים" ,וידוע דגמר הדין הוא
וגנותו בקול רם -ממקרא ביכורים. מרינו ,ולכן בדין הוא שיביא עלינו ח"ו בשמיני עצרת (וע"ש בגירסאות הש"ס) ,ותיכף
ובעצם מה שבח הוא וידוי מעשר ,ומה ככל הכתוב בספר ,אמנם הלא קיימא לן אחר הוש"ר קוראים ביום שמיני עצרת
גנאי הוא מקרא ביכורים ,אלא 'שבחו' (ב"ק סד" ):המודה בקנס פטור" ,ודין הוא את פרשת "וזאת הברכה" ,וכל זאת כדי
הכוונה למצבו הטוב ,ו'גנותו' מצבו שהמודה והעוזב ירחמו עליו מן השמים לרמז על "תחל שנה וברכותיה".
הרע .הנה האדם המביא ביכורים אי ויהפכו לנו הקללות לברכות" ,וזה מבאר הרה"ק רבי לייבל איגר זי"ע
אפשר ללמוד מכך על מצבו החומרי, עיקר התקנה ,לקרוא את התוכחות כדי ב'תורת אמת' (פרשת בחקותי) על שנקטו
שהרי לא השבח מתגלה כאן אלא הגנאי, שתכלה השנה וקללותיה ,וכל מניעת חז"ל בלשונם הזהב "שיהו קורין קללות",
שכן כל אחד אינו מביא אלא סל קטן הברכה שהיא רק מצידנו כליל יחלוף, והלא עיקר התקנה היתה לקרוא פרשת
של 'ראשית הפרי' ומראהו כמראה עני וממילא בהסיר המניעה ,ממילא יתחדשו בחקותי קודם שבועות ופרשת כי תבוא
ומסכן ,ומשום כך אין הוא חושש ,שמא העולמות באופן הבריאה הראשונה, קודם ראש השנה ,ובשניהם כתובים גם
יהיו מתקנאים בו ויבואו עליו בתביעות מלאים ברכה וכל טוב לישראל ,ותחל ברכות ,ובודאי העיקר והתכלית הוא
של צדקה ,ולכך הוא אומר "מקרא השנה וברכותיה ,אמן". לברך את ישראל בכל הברכות ,ולמה א"כ
הביכורים" בקול רם .כנגד זה במעשר, לא נקטו בלשונם "שיהיו קורין הברכות
מתגלה השבח בכל אחד ,דלפי גודל וכו' כדי שתחל שנה וברכותיה" .ומבאר
המעשר מיד נודע מהו גודל רכושו ,מה "והותירך ה' לטובה בפרי בטנך" (כח ,יא).
הענין ,שעל השראת הברכות והטובות
מספר בהמותיו ,וכמה תבואות ופירות יש לפרש על פי דברי הרמב"ם (באגרתו
לישראל לא שייך לומר שהמה באות
לו ,ולפיכך הוא אומר את וידוי המעשר לבנו רבי אברהם)" :אשרי אדם שחתם ימיו
מכח תקנת עזרא ,שהרי מאליהן הן באין
בקול נמוך ,שאין אדם רוצה לדבר בקול במהרה" .כי לכל אדם יש קצבה מה
בעת התחדש השנה ,כי בכל שנה בר"ה
רם שחושש הוא ,שמא יבוא אליו רבה שהוא צריך לתקן בתורה ובמצוות,
מתחדש העולם יש מאין ,ואין לך ברכה
של לאדז ויבקש ממנו לצדקה( .במשנת ומי שגמר קצבתו -השלים את ימיו.
גדולה מזו ,כי הבריאה לא היתה מצד
רש"י – בפרשתנו) אמנם ,זהו אם הוא לעצמו ,אבל אם יש
איתערותא דלתתא שהרי טרם הבריאה
לו בנים או אחרים שהוא פועל עליהם
לא היו נבראים שיעוררו השפע ,ובעל
להטיבם ,אז אין לו קצבה למספר ימיו.
כרחך שהכל היה מלא ברכות ,וכן אמרו
מדת הכרת הטוב ועל זה אמר" :והותירך ה'" -שיותיר לך
(בר"ר פרשה א ,י) שהעוה"ז נברא באות בי"ת
דרכו של הגאון הצדיק בעל החפץ חיים" ,לטובה בפרי בטנך" -כדי שתוכל
שהיא לשון ברכה ,וכן שבועות הוא זמן
חיים זצוק"ל היה בימי אלול להתבונן לפעול עליהם( .תורת משה להחת"ס)
ההתחדשות וקיום העולם על ידי התורה
בעולמו ולערוך חשבון הנפש על שפותחת באות בי"ת ,המרמז על לשון
מעשיו בהתעוררות ,ולפעמים היה ברכה ,כי מתעורר אז הרצון מהשי"ת
בוכה ומתמוגג בדמעות ,במוצש"ק אחד עובדות צדיקים
לחדש את הבריאה וקיומה בברכה
שלפני הסליחות הראשונות ,שמעתיו שלימה בלי שום אתערותא דלתתא ,ובלי
"וענית ואמרת" (כו ,ה) .וברש"י אין וענית
מוכיח את עצמו בבכי וצעקה :ישראל צורך שום סייעתא להמשכת הברכה על
אלא לשון הרמת קול .מסופר על הגאון
מאיר! האם הנך מכיר טובה וחסד ידי תיקון מצד שום נברא בעולם ,ממש
רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל רבה של לודז,
לקב"ה ,שנתן לך שכל ובינה לסדר את כמו בראשית הבריאה בראש השנה
שפנה אל אחד מעשירי עירו וביקש ממנו
הספר 'חפץ חיים' האם מכיר הנך טובה וקיום העולם בעצרת.
שיתן תרומה לדבר צדקה ,השיב לו הלה
על זה שהעולם לומד בספר 'חפץ חיים'
שלצערו אין בידו לתת ,ואגב כך התחיל והנה גזרה חכמתו יתברך ליתן הבחירה
?? אם אינך מכיר זאת ,הרי טרם הגעת
לתאר לפניו ,את מצבו הקשה ,עסקה חפשית ביד האדם לתקן ולקיים העולם,
למדה טובה שיש לו לכלב! בבוקר
זו לא עלתה יפה ,בעסקה אחרת נכשל, או חלילה לקלקל ולגרום ח"ו השחתת
שאלתיו ביאור לדבריו האחרונים,
באחת רע ומר לו ,ואין יכול לדבר עכשיו העולם ,וכאמרם (שם) שהעולם נברא
והשיב לי התורה מספרת "וישם ה' לקין
מענין נתינת מעות לצדקה .כעבור בבי"ת והלואי יעמוד בה ,כי הכל תלוי
אות" ,ואיתא על זה במדרש ר' אבא אמר
זמן נתעלה הגביר מאוד וגדל עושרו,
פרשת כי תבוא תשפ”ו | ג
בס”ד
כאשר ראו זאת החסידים אמרו כי פרלוב בספרו מעדות הרב משה יאיר אלכסנדרוב כלב מסר לו ,טעם הדבר לפי המסופר
מופת הוא מרבם ,אך בעל התניא אמר ז"ל ,מאיר עיני ישראל ,בני ברק תשנ"ח ע' ).351 שם ,שהבל היה גבור מקין והתגבר עליו
שאין זה מופת אלא זכות מצות תפילין, הבל תחילה והפילו ארצה להמיתו,
שכן כתוב (כח ,י) "וראו כל עמי הארץ כי והתחנן קין לפני הבל שירחם עליו
שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ,שאלוהו ״וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא ולא יהרגהו ,ולאחר שהניחו קם עליו
חסידיו ומדוע מהתפילין שלנו אין הם עליך ויראו ממך״ (כח י) .מסופר ,שכאשר ויהרגהו .הרי שקין היה לקוי במדת
נבהלים ,נענה הרה"ק ואמר :בגמרא הלשינו למלכות על הרה"ק רבי שניאור הכרת טובה ,שלא זכר חסד אחיו עמו
(ברכות ו ).נאמר "אלו תפילין שבראש" זלמן מלאדי בעל התניא זצ"ל ,באו שחמל עליו כשהי' מסור בידו .והנה
שנמצאים בפנים במוחו של אדם חיילים לביתו כדי להביאו אל בית הכלב מדתו להכיר טובת בעליו עמו
ובראשו ,אולם מתפילין שמניחם רק האסורים ,הקצין הרשע רכב על הסוס בספקו מזונותיו המועטים ,וע"כ הוא
על הראש הם לא נבהלים: בראש פלוגת חייליו ,והתקרב לביתו נאמן לבעליו ושומרו ביום ובלילה.
והנה בעל התניא הביט עליהם דרך ולפיכך מסר הקב"ה לקין כלב ,שילווהו
הרה"ק רבי חיים מטשערנאביץ זצ"ל
החלון והוא היה אז מעוטר בטלית תמיד ויזכירהו מדת הכרת טובה.
בספרו באר מים חיים (פר' תצוה עה"פ לא
ותפילין ,פחד ובהלה נתקף הרשע ומכאן לכל אדם לזכור טובת מיטיבו
תהיה משכלה וגו') מבאר ביסוד זה ,הא
ונפל מסוסו ונחבל קשות ,משראו זאת ולהכיר טובה לקב"ה על חסדיו עמו,
דאמרו ז"ל (מנחות מג ):כל מי שיש לו
החיילים פנו להם ועזבו את המקום שאל"כ הרי הכלב עדיף ממנו בזה( .הרב
תפילין בראשו וכו' ומזוזה בפתחו וכו'
מבלי לעשות לבעל התניא מאומה.
מובטח לו שלא יחטא .ולכאורה אנו
רואים בני אדם ששלוש אלה יעשה
להן ואינם בטוחים מן החטא .עוד
מדייק כי לכאורה היה צריך לומר "מי
שיש לו תפילין 'על' ראשו" כי הלא
על הראש הם התפילין ולא 'בראש'. פינת יקרת
ומבאר" :אמנם במי שהם על ראשו לבד
ואינו משימם בראשו לשּום מחשבתו
בהן ,הרי הוא כמו שמניחן על הכותל,
הרמב"ם שבדבריו מפליא את מעלת "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך
אם הוא אינו מהרהר כלל הכתוב בהן, יום הכיפורים מצד ענין התשובה" :יום נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה" (כ"ו א)
מה לי שמונחים על הראש או על הכיפורים הוא זמן תשובה לכל ...קץ בשיחה עם מרן ה"פני מנחם" מגור זצ"ל
הכותל והשולחן וכדומה .רק מי שיש מחילה וסליחה לישראל" .לענין זה יש גם בביקורו בהיכל הקודש בי"ג אלול תשל"ט
לו תפילין בראשו -שבראשו מונחים שייכות מיוחדת לפרשתנו" :והיה כי תבוא התעכב כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש
תפילין שבמחשבתו קשורה וצמודה אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה בשיחת הקודש אודות ההוספה הנחוצה
באשר כתוב בפרשיות שבתפילין, וירשתה וישבתה בה" ,שאמיתית ענין בלימוד התורה ,ובפרסום "קול קורא"
והוא 'יחודו ואחדותו יתברך ואשר לו ישוב ארץ ישראל הוא כאשר לומדים שם להוסיף בשיעורי תורה ,לקראת שנת
הכח והממשלה' ,ובהציווי 'לשעבד על תורה ,ובאופן של "תהיו עמלים בתורה" השמיטה שהתקיימה בשנת תש"מ.
ומקיימים שם מצוות ,ובכך ,מבליטים וכך אמר" :הוספה מיוחדת בלימוד
ידיהם תאות הלב והנשמה שבראש
שזוהי "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלוקיך התורה יש לו קשר מיוחד לחודש אלול,
עם שאר חושיו וכוחותיו' ,זה הוא אשר
בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". ובהקדים :דובר לעיל שמשה רבינו למד
מובטח שלא יחטא כי מורא ופחד זאת אומרת :כדי שתהא זו "ארץ אשר בחודש אלול תורה .ב"לקוטי תורה" מביא
ואימת ה' אלקיו עליו ואהבתו קשורה ה' אלוקיך בה" יש צורך בהוספת לימוד אדמו"ר הזקן על הפסוק "אני לדודי
עמו וצמודה עכ"ד: נוסף ,שיעור נוסף וכיוצא בזה ,שכן ,כשם ודודי לי הרועה בשושנים" ,שאני לדודי
שבזמן שבית המקדש היה קיים כאשר ודודי לי ראשי תיבות אלול .וב"הרועה
היו עולים לרגל ורואים "כהנים בעבודתם בשושנים" שני פירושים :פירוש אחד,
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך ולוים בדוכנם וישראל במעמדם" חזרו תשובה ,ופירוש שני ,על חודש אלול ויום
בשמחה" (כח ,מז) .סיפר הרה"ק ר' חנוך לבתיהם חדורים באהבת ויראת ה' – כך הכיפורים ,שאז כפי שהמשנה מדגישה
העניך הכהן מאלכסנדר זי"ע :מעשה בזמננו על ידי הוספה בלימוד התורה "לא היו ימים טובים לישראל כו' וכיום
וקיום מצותיה בהידור נפעל ענין זה. הכיפורים" משום שזהו "יום חתונתו זה
בכפרי אחד שהיה לו בן שלא רצה בשום
(גיליון משולחן מלכים כי תבוא תשפ"ג) מתן-תורה" – "יום הכיפורים שניתנו בו
אופן ללמוד תורה ,ואמנם לא ידע צורת
לוחות האחרונות" ,ולא כהדגשה בדברי
אות אחת .פעם אחת נסע הכפרי העירה,
הביא משם מלמד והבטיח לו שכר הגון
ד | פרשת כי תבוא תשפ”ו
בס”ד
לא ידע כלום ביהדות ,אלא שלגודל על מנת שילמדו את בנו צורת אות,
כוחה של שמחה
הפלא ,שני פסוקים מן התורה היו טרח המלמד ועמל קשות זמן מרובה,
רבי מאיר שלמה ינובסקי זצוק"ל ,רב שגורים על פיו בעל פה" :ובאו עליך עד שלימד לבן הכפרי את האל"ף בי"ת
העיר ניקולייב וסבו של האדמו"ר כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עם הנקודות ,לימים בא האב לבחון
מליובאוויטש זי"ע ,חלה באחד הימים וכו' ,תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך את בנו ,לראות אם אמנם יודע הוא את
במחלת הטיפוס .זו היתה מחלה איומה בשמחה ובטוב לבב מרב כל" ,שני התורה שלמד ,הראה לו המלמד על
ונוראה ומדבקת ,וכל מי שחלה במחלה הפסוקים האלה הכיר ותו לא .רבי יעקב האותיות והנער השיב כהלכה :אל"ף,
זו הוכנס ל"בית ההסגר" לחולי טיפוס. קמינצקי התפלא מאוד מנין לו פסוקים בי"ת ,גימ"ל ..אח"כ המשיך ושאל :מה
מבית זה כמעט ואף אחד לא יצא חי, אלו ,וכי מכל התורה כולה לא מצא יש מתחת לאלף ,מתחת לבית ..והנער
ורוב החולים ששכבו שם רק ציפו לרגע פסוקים אחרים מלבד השניים האלה?! השיב כהוגן ,עד שהגיעו לאות ה"א,
בו יעברו לעולם שכולו טוב .לרבי מאיר סיפר לו אותו יהודי :שהוא עבר על שאל המלמד את הנער :מה מתחת
שלמה היה חבר טוב ,בשם ר' אשר בשרו את מוראות המלחמה הנוראה לה"א :שתק הנער ולא ענה מאומה,
גרוסמן ,השוחט של ניקולייב .בהיודע רח"ל ,הוא ראה דברים נוראים אשר לא הועילו בקשותיהם של המלמד
לר' אשר ,שידידו רבי מאיר שלמה הנייר יכלה והם לא יכלו ,אולם מראה ושל האב והנער התעקש ולא פצה את
הושם בבית ההסגר ,שם את פעמיו אחד נקלט בזיכרונו ולא ימוש ממנו פיו ,חרה אפו של האב על הבן העיקש,
לשם .אך בגלל שהשלטונות לא התירו לעולמים .היה זה באחד מן המחנות נטל מקל בידו ועמד להלקותו מלקות
בשום אופן לאף אדם להיכנס פנימה, בהם שהה ,ביום מן הימים נגלה לנגד הגונות ,כיון שראה הבן כך ,נענה ואמר:
לא נותר בידו אלא להישאר בחוץ .לקח עיניו מחזה איום ונורא ,הרשעים אבא ,אם אתה אומר להלקותי אהיה
ר' אשר בידו את ספר התניא שהביא הארורים ימח שמם וזכרם נטפלו מוכרח איפוא לגלות את הדבר :מתחת
עימו ,וכשהגיע לאיזור הסמוך ביותר לאברך אחד ששהה באותו מחנה, לֵהיי (מאכל הבהמה "שחת" נקרא כן) טמון
ֵ
למקום בו שוכב ידידו ,החל לקרוא הם נטלו אותו ,העמיסו עליו משאות העגל הגנוב ...או אז התברר שהאב גנב
בקול רם מתוך אגרות קודש לרבינו כבדים מנשוא ופקדו עליו לעלות בהר עגל והטמינו מתחת לערימת השחת,
הגדול נ"ע את סימן י"א..." :באמת הסמוך הלוך ושוב ולסחוב על גבו את וציוה על כל בני הבית לבל יגלו לאיש
אין רע יורד מלמעלה והכל טוב ,רק אלו המשאות ,ללא שום תכלית ,רק את הדבר ,לפיכך התעקש הבן ולא רצה
שאינו מושג לגודלו ורב טובו ...ועל כן בכדי להתעלל בו ,אותם רשעים אף לגלות מה נמצא מתחת לה"א אשר
ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עמדו הכן להשגיח עליו בשבע עיניים בסידור ...וסיים הרה"ק מאלכסנדר
עת ושעה" .עומד ר' אשר וקורא ,בלי שחלילה לא יעצור ולא ינוח ולו לרגע זי"ע ואמר :שזה יש לרמז בפסוק "תחת
לשמוע שום תגובה ובלי לדעת כלל אחד מהילוכו .והיה האברך הזה עולה אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה"
אם קולו מגיע לאוזני הרב .אבל ,הוא בהר ויורד ,עולה ויורד ,בכוחות על -תחת ,פי' אותה הסיבה אשר מ"תחת"
בוטח ומקווה שאכן הדברים הקדושים אנושיים ,כשתוך כדי הילוכו היו פניו לזה שלא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה
והנצחיים הגיעו לאן שהיו צריכים בוערות כלפיד אש ובהבל פיו הצדיק [כדרך שאומרים מאחורי מעשה פלוני
להגיע ,ופעלו את פעולתם .למחרת, עליו את הדין ,הוא חזר שוב ושוב ישנה סיבה פלונית] ...היא היא אשר
חזר ר' אשר והגיע לאותו מקום ,כשספר בהתלהבות ובהתפעלות את הפסוקים, בגללה תיענש ,כי אפילו אם בעד עצם
התניא בידו והחל לקרוא שוב את אותה 'ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך הדבר שלא עבדת את ה' בשמחה עדיין
איגרת .וכך עשה יום אחרי יום ,ושבוע והשיגוך וכו' ,תחת אשר לא עבדת את אינך ראוי כל כך לעונש ,אולם ראוי
אחרי שבוע ,מתוך אמונה ואהבת ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל'. אתה לעונש בעד המעשה אשר עשית
רעים ומבלי לדעת מה גורל חברו .לא כל כך נחקק המראה הנורא הזה במוחו לפני כן ,והיא אשר גרמה לכך שתינטל
עברו שבועות רבים ור' מאיר שלמה של אותו יהודי ,עד שאפילו כעבור ממך השמחה לעבודת השי"ת ,כי אם
יצא מאותו "בית הסגר" כשהוא בריא שנים רבות עדיין היו חקוקים פסוקים אינך יכול לעבוד את ה' בשמחה ,ברור
לחלוטין .כשפגש את ידידו ר' אשר, אלו על לוח לבו ולא משו ממנו, שמשהו גרם לכך ,והיא סימן שאיזה
קרא בהתרגשות :ר' אשר ,אתה הצלת והאברך בעל המעשה היה לא אחר גניבה מסתתרת מתחת לזה( ...חשבה
אותי ממוות .קריאתך ולימודך שם, מאשר הגה"ק מצאנז קלויזנבורג זי"ע, לטובה – בפרשתנו)
מבלי לדעת אם מישהו שומע בכלל שקיבל עליו את הדין באהבה וברוב
את דברי הקודש החיים והמאירים, גדלותו תלה את היסורים הנוראים
הם שנסכו בי כוחות חדשים והחדירו שעבר בחוסר שמחה בעבודת השי"ת. מעשה נורא סיפר הגאון רבי יעקב
בי עוז ותקווה ,עד שהתרוממתי מכל (גיליון נחלת שדה כי תבוא תשפ"ג) קמינצקי זצ"ל ,כי יצא לו להכיר יהודי
שהיה רחוק מהתורה והמצוות ,כמעט
פרשת כי תבוא תשפ”ו | ה
בס”ד
מלחמה והמחנה הזאת שמנצחת את למנהל בית הכלא ,וכששאל לסיבת היסורים והדכאונות שאפפוני ,וגופי
חבירתה ישיגו מתנות וברכות תודה הרעש והריקודים ,ענו לו שבגלל איזה התגבר על המחלה!" (שם)
מהשרים הגדולים שלהם ,וקרה אז דלי שנמצא באחד התאים היהודים
שהמחנה המנצחת הלכו לדרכם שמחים .צעק המנהל :הוציאו את הדלי
בחזרה ,דרך עיר האניפולי הנ"ל .המובן משם תיכף ומיד .מיד נענו הסוהרים ה'אחים הקדושים' הרה"ק רבי זושא
באו להעיר בקול רנה שמחים וטובי לב לפקודתו והוציאו את הדלי .לפתע מאניפולי והרה"ק הרבי רבי אלימלך
עד אין לשער ,והלכו לבית מזיגה אחת פתאום ,נפסק הרעש ,פסקו הריקודים, מליז'נסק זי"ע בהיותם בגלות ,יום
גדולה שקורין קרעטשמי-פונדק ,ושתו ומיד החלו בהתרגשות את תפילת אחד הושלכו לבית הכלא עקב עלילת
שם כל המשקאות שהיו שם ולא רצו המנחה(.שם) רשע .הסוהרים אף הניחו באמצע תא
לשלם ועוד רצו לשתות ,אולם לא היה מגוריהם -דלי של !...כך שהאחים לא
שם עוד כלום ,לזאת נתרגשו ועשו שם יכלו ללמוד תורה ולהתפלל .כשהגיע
הזיקות והפסידות גדולות ,ושברו כל "ולא נתן ה' לכם לב לדעת וגו' עד היום זמן מנחה החל אחד האחים לבכות,
הכלים שהיו שם בבית ,ועוד לא שככה הזה" (כט ,ג) .כשהעתיק רבינו החידושי הביט אליו אחיו בפנים שוחקות
חמתם והתחילו להכות את אנשי הבית הרי"ם משכנו לעיר גור ,ובזמן קצר ואמר לו :גם כשאינך יכול להתפלל
ואת כל מי שראו ,עד שאמרו שיכו הועמד שם ביהמ"ד גדול מאד וגם בית בגלל הריח הרע אתה מקיים מצוה,
אותם עד מוות ר"ל ,והאנשי הבית ראו בנוי לתלפיות עבור רבינו זי"ע .ואמר ומצוות יש לקיים מתוך שמחה .אם
שלא טוב הוא ,רצו תיכף להרב הקדוש רבינו בשם רבו הרבי ר' בונים זי"ע כן ,יש לנו סיבה לשמוח ולרקוד ,מה
ונורא הרבי ר' זושא הנ"ל והקבילו לפניו מפרשיסחא כי אם היה יודע שיכול לך עצוב? קום לרקוד ...החלו שני
את המעשה הנוראה הזאת ,והרה"ק לקרב לבות בני ישראל לשמים על האחים לרקוד כשאליהם מצטרפים כל
לא התמהמה מאומה רק רץ תיכף ידי מופתים היה נוסע למדינת אשכנז היהודים שבבית הסוהר .ובמסדרונות
לבית המזיגה הנ"ל ועמד שם אצל להראות שם מופתים גדולים אשר בית הסוהר נשמעו קולות :היהודים
החלון והביט בפני האנשי חיל ,וצעק כמעט לא היה כמותם .וסיים רבינו, שמחים! ...היהודים שמחים .זמרת
בהתלהבות גדולה ,ובכן תן פחדך ה' כעת בוודאי אין יכולים לקרב לבות החסידים וקולות הריקודים הגיעו
אלקינו על כל מה שבראת ,ויהי כאשר בני ישראל עם מופתים רק עם תורה,
צעק כן ג' פעמים נפל פחד ואימה ויש לנו ראיה מפורשת על זה מדברי
גדולה על האנשי חיל ,עד שרצו כולם משה רבינו ע"ה שאמר לבני ישראל
מבית המזיגה .וגם מחמת גודל הלחץ זו ולא נתן ה' לכם לב לדעת וגו' עד היום
הדחק שהיתה הבית מזיגה מלא מפה
אל פה באנשי חיל ,וגם מחמת הפחד
הזה (דברים כט ,ג) ופירש"י שאותו היום
נתן משה ספר התורה לבני לוי כו' ,הרי קול מבשר
והאימה ,שהיה הולך וגדל עליהם לא שאחר כל המופתים והניסים הגדולים
יכלו כולם לרוץ דרך הפתח עד ששברו שהיו במדבר לא היה לבני ישראל לב
החלונות ורצו דרך החלונות ,ועזבו לדעת רק אחר מסירת הספר תורה. בספר קדמון 'ברית מנוחה' (הובא
כל החפצים שהיה להם בבית המזיגה ב'אור לשמים' פרשת תצוה ד"ה עוד
ורצו כך בהרחוב מבוהלים ודחופים נ"ל רבוע יהיה) ,דבאמת חשיבותו של
כמשוגעים ,לא ידעו אנה ,עד שפגע דור האחרון גדלה עד מאד ,ומה שאמרו
בהם השר הראשי שלהם ,ולא השגיחו (שבת קיב ):אם ראשונים כמלאכים
סיפור לשבת
בו כלל ולא נתנו לו אותות הכבוד אנו כבני אדם ,ואם ראשונים כבני
השייך לו ,רק רצו להלאה וצעק עליהם אדם אנו כחמורים ,היינו רק בימיהם,
שלפי ערך הדור היו האחרונים
השר הראשי בקול רעש גדול :מה הדבר הרבי ר' זושא ,צעק ובכן תן פחדך ה' וכו' ,עד שנפל פחד על
האנשי חיל ,וברחו כולם משם כחמורים אל מול גדלות הראשונים
הזה .עד שהוכרחו לעמוד ולהודות
(כח, "ובשבעה דרכים ינוסו לפניך" -התנאים והאמוראים מצוקי תבל,
לו האמת מה שעשו בבית המזיגה, אבל בימינו אנו -כשהחושך יכסה
ואמרו שבא אליהם איש אחד יהודי זקן ז) .סיפר אדוני אבי מו"ר הרב הגדול
ארץ ,ואין אתנו יודע עד מה ,ואעפ"כ
וצעק עליהם :פחדך :פחדך :עד שנפל חסידא קדישא מוהר"ר מרדכי זאב
מתחזקים בני ישראל לעבוד את ה'
עליהם פחד גדול ולא יכלו עוד לעמוד זצוק"ל האבד"ק קאלביעל בעהמ"ס
כפי כוחם ושכלם ,הרי הם חשובים
על רגליהם והוכרחו לרוץ משם ועדיין קול הרמ"ז ,כי פעם אחד היה סביבות יותר מהצדיקים שבדורות הראשונים:
הפחד הולך וגדל עליהם ולא ידעו מה העיר הנ"ל לימוד מלחמה בין האנשי ונזכה לגאולת עולמים ברחמים גדולים
הוא ,ובעל כורחם הוכרחו לחזור עם חיל ,והמנהג הוא שהולכים ב' מחנות במהרה בימינו אכי"ר.
הראש שלהם לבית המזיגה ,ושלמו אנשי חיל זו לנגד זו והן עושין כעין
ו | פרשת כי תבוא תשפ”ו
בס”ד
נתן מיני סגולות בצמחים .מסיפור המלך נלאו לבקש מיני רפואות שונות בעד כל הזיקות והפסדות שעשו שם,
זה יש לנו ראיה לדבר שכדי לרפאות בדמים יקרים ולא יכלו לרפאותו, וגם הראש שלהם העניש אותם עונש
מחלה קשה לפעמים התרופה נמצא ונתיאשו ממנו .ומסר את צוואתו ,וכל המגיע להם ,ונטלו החפצים והלכו
ממש לידינו רק שאין איש שם לב בני ביתו בוכים .נכנס ערבי אחד ששרת לדרכם ,זכות הקדוש יגן עלינו עד
על לב ,כל הדבר לענין תשובה דכדי באחוזה רחוקה ,כדי להביא לו דורון עולם אמן סלה (סיפורים נוראים [וואלקאמיר]
לזכות בתשובה שלימה וגמירא צריכים כמנהגו ,וראה את הצרה הגדולה ואת עמוד קצב).
להתאמץ קצת ואם אתה עושה את החולי שארע לאדוניו ,שאל לאדוניו:
שלך הקב"ה יעזור לך שתוכל להשלים "מה החולי הרע הזה פתאום ,הרי לפני
התשובה באמת ובתמים .ובדרך זו שלשה ימים ראיתיך בריא וחזק!" .ענהו בעל החרדים זצ"ל כותב בסוף ספרו
יש לנו לילך כדי לחזור בתשובה ע"י " :עקיצה קטנה של שועל הביאה לי סיפור ששמע ממגידי אמת :מעשה
הוספה בקיום המצוות ואפי' במצוות את המוות הזה" .ויאמר" :אל תיראו, שאירע בקשטיליה ,שאחד משרי
קלות שאדם דש בעקביו ,וע"י כך כי בעזר שמים ארפאנו!" מהר לשדה המלך הפרתמים בלכתו לצוד ציד,
יתהפך דינינו לטובה והשי"ת יעזור ולקט מיני עשבים הידועים לו ,רץ רדף אחר שועל אחד ללכדו ,ועקץ
שנזכה לעבוד את ה' בחודש דנן ביתר לבית אדוניו וכתשם ,שם את הכתישה השועל את רגל השר עקיצה קטנה,
שאת וביתר עוז ולשוב בתשובה על רגל אדוניו ומיד החלה להרפא, ובאותו רגע לא הרגיש בה ,ביום השני
אמיתית ויכתבנו ויחתמנו בספר החיים ביום השלישי קם השר והלך ברגליו, התחילה רגלו לצבות ,ביום השלישי
למענך אלוקים חיים ,בב"א: השתוממו הרופאים והללו את ה' אשר צבתה מאד ,עד סוף הירך ,ורופאי
יומא דהילולא
דברי הקדוש בעל גור אריה בחקירותיו יצירה ,והרב הקדוש אשר היה סמוך
האמיתיים מספר תפארתו". לדורותינו מפורסם ברוח קדשו הרב ח"י אלול (ה'שס"ט)
מה"ר פנחס זצוק"ל מקארעץ". יומא דהילולא קדישא
וכן הוא בפרשת לך לך (בביאורי המדרש):
של "המהר"ל מפראג"
"רב אמר לא ניתנו המצות אלא לצרף הגה"ק רבינו יהודה ליואי זיע"א
בהן את הבריות ,מפרש אמרת י"י בספר הוספות מהרצ"א (אות פו) הורה בן הגה"ק רבי בצלאל זיע"א
צרופה ,והנה הגם שהרב הגדול הרמב"ם רבינו דרכי לימוד פרד"ס התורה בארוכה,
ז"ל דיבר בזה המדרש ,אם רצונך לרוות בלימוד תנ"ך ומדרשי חז"ל וכו' ,וכתב
צמאונך לך נא ראה מ"ש הרב הקדוש שם שהדרך להבין אגדות חז"ל ומדרשם דבריו ברוח הקודש
בעל גור אריה בספר תפארת ישראל, על פי פשוטם ילמד בספרי המהר"ל: במאמרי רבינו הבני יששכר על ימי
ותבין דברי חכמים וחידותם" : "ואם תרצה לרוות צמאונך בדברי החנוכה (כסלו טבת מ"ב סי' כא) כשהעמיד
דרשות חז"ל להבינם על כל פנים במעט את היסוד שבימים אלו נתגלה האור
קט על פי פשוטם ,תדבק נפשך בספרי הגנוז ,הביא על זה שלשה עדים נאמנים
"ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני
קדוש עליון בעל הגור אריה ,ובפרט וסיפר בשבחם ,וביניהם שיבח גם כן את
צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם"
בספר באר הגולה ,ואז ינעמו לחיכך דברי המהר"ל ,וז"ל" :הנה העדתי לך שלשה
(בראשית כד כב) .וברש"י ,בקע רומז לשקלי
רבותינו הקדושים ,ותבין קדושתם ותגיל עדים נאמנים אשר הארת אור חנוכה
ישראל ,ושני צמידים רמז לשני לוחות
ותשמח". הוא מבחינת אור הגנוז ,הלא המה הרב
מצומדות ,עשרה זהב רמז לעשרת
הדברות. וראה עוד בס' אגרא דכלה (יתרו) כשרבינו עיר וקדיש בעל הרוקח ז"ל אשר דבריו
הביא דבריו הקדושים הקדים לספר מקובלים מאליהו ז"ל ,וכן מדברי הרב
החידושי הרי"ם מגור זצ"ל היה הגאון מהר"ל מפראג ידוע דבריו נאמרו
בשבחם" :ולבאר כל זה על פי פשוטו,
אומר בשם המהר"ל מפראג זצ"ל ברוח הקודש והיה משתמש בספר
נקדים אמרי קדש לקוחים מפה קדוש
פרשת כי תבוא תשפ”ו | ז
בס”ד
אות ל) מביא לספר שהמלך רודאלף רצה העובדה ש'בעל התניא' הוא מצאצאיו על דברי רש"י אלו ,מדוע רמז אליעזר
לגרש היהודים מארצו בעצת המלכה של המהר"ל ,והזיקה הרעיונית שבין דוקא על דברים אלו ,וביאר ,משום
והכומרים ונתגלה הדבר בסוד למהר"ל ספר התניא לתורת המהר"ל ,התייחס מרן שלאחר שראה אליעזר הגמילות חסדים
מפראג (יומ"ד ח"י אלול) זי"ע ,ובאותו פעם אדמו"ר מליובאוויטש למצבו הקשה של מרבקה שהיא עמוד החסד ,היה מחבר
חלם לו המלך כי נוסע במרכבה על נהר הגר"י הוטנר וכך אמר בדברות קודשו לה הב' עמודים אחרים דהיינו תורה
דאנוי לרחוץ ,והתרחק מעבדיו ,ולפתע דברי אלוקים חיים" :היות והיום הוא ועבודה ,שהלוחות ועשרת הדברות הוא
ראה איש עולה מן הנהר ולובש את יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג ועל תורה ,ושקלים הוא קרבנות .והיה משבח
מלבושיו ומתיישב במרכבתו ועבדיו מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י את הדברים הנ"ל ,והיה אומר שבספרים
הולכים אחריו ,משראה כן המלך קרא אלול ,שביום זה הרי "עולה כל עמלו", של המהר"ל זצ"ל נמצא דברים יקרים
אחריהם בקול גדול שאיש גנב הוא זה והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" מפוזרים במטמוניות ,והיה אומר
ואינו המלך כלל ואין שומע לו ,יצא המלך -שנפעלים שוב העניינים מלמעלה. שהרה"ק מפשיסחא זי"ע פקד את קברו
מן הנהר ולא היה לו שום מלבוש לכסות לפיכך ,גדול זכות המהר"ל לסייע לכל של המהר"ל ז"ל ,ואמר לו שידע שהוא
את גופו כי הלה לקח לו הכל ,בלית ברירה אלה ש"קאכן זיך" [לומדים בהתעמקות] מפרסם את דבריו.
הלך כן ...וביקש מאנשים שיעזרו לו בתורתו של המהר"ל (הגר"י הוטנר זצ"ל הוא
באומרו להם שהוא המלך ,שמעו אנשים מגדולי הוגיו של תורת המהר"ל) ,והמשיך לומר
וחשבוהו למי שנטרף עליו דעתו וביזהו "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל ,שאם הגאון האדיר הרב יצחק הוטנר זצ"ל
והכו בו למען לא יהתל בהם ,וכך הלך היו זקוקים לנס הרי התרחש נס ,כשהיו בעמח"ס 'פחד יצחק' ,שימש כראש
פצוע ומבוזה עד שריחם עליו אדם אחד צריכים לנס גלוי -הרי היה נס גלוי ,כשהיו ישיבת 'רבינו חיים ברלין' בברוקלין ,וחבר
ונתן לו מלבוש קרוע שיוכל לכסות בו את זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע -היה מועצת גדולי התורה של ארה"ב .התידד
גופו .כשהיה מכוסה יכל היה לכתת רגלו נס למעלה מדרך הטבע" .ציבור האלפים עם כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש עוד
ולבקש מרחמי לב שיתנו לו קצת לאכול הבין שברגעים אלו מתרחשים דברים, בברלין ,והיה בקשר רצוף הנרקם לאורך
ואכן בהתחלה היו מי שריחמו עליו אבל והרבי מליובאוויטש פועל ניסים מעל כל שנות נשיאותו ,כולל מכתבים רבים
במשך הזמן כשגדלו שערותיו וצפורניו הטבע שידידו הגדול מרן הגר"י הוטנר בכל חלקי התורה ,וזכה ללמוד ב'חברותא'
כחיות היער לא רצו אנשים להכניס אותו זצ"ל ומשפחתו יינצלו מהסכנה האיומה עם מרן אדמו"ר מליובאוויטש שיעור
הביתה ,ובכל מקום שהלך סיפר להם הרובצת עליהם .כעשרה ימים לאחר קבוע בחסידות לפני קבל הנשיאות.
כי מלך הוא אבל אף אחד לא האמין לו. אותה שיחת קודש מופלאה שוחרר ביום ראשון ה' אלול שנת תש"ל טס
וכה הלך למסעותיו עד אשר הגיע לעיר הגר"י הוטנר בכ"ח אלול בניסים גלויים הגר"י הוטנר עם רעייתו הרבנית ,בתו
פראג ,ושם מצא יהודי זקן וגילה לפניו שלמעלה מדרך הטבע .לאחר השחרור וחתנו ,לביקור בארץ הקודש עם מטוס
את כל מצפוני לבו וביקש ממנו שיעזור הגר"י הוטנר הודה לרבי על התפילות אייר פראנס ,ובחזרתם לניו יורק נחטף
לו ,אמר לו הזקן שילך אל המהר"ל והוא וכו' ,ושלח לו כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר
בודאי יעזור לו ,עשה המלך כדבריו איגרת מיוחדת לגר"י הוטנר בימי השחור' .המטוס הונחת בעל כורחו
ושטח בפני המהר"ל את כל העובדא, הסליחות ,על הנס הגדול ואיחולי שנה בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב
אמר לו המהר"ל שבמצב שהוא נמצא טובה תוך שמתבל את המכתב קודש הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים
בו לא יאמינו לו לעולם שהוא היה המלך, בדברי הלכה וקבלה עמוקים כדרכם היהודיים .הגיעו הדברים שכמעט גילחו
אולם הציע לו שהיות והלה שהתיישב על בקודש בחילופי המכתבים ,והוסיף את זקנו תוך התעללות בגאון זצ"ל.
כסא המלוכה הולך עתה להתרחץ בנהר ש"גדול זכות הרבים וברבים היו עמדו".בהתוועדות קודש שבת פרשת כי
פלוני ע"כ ילך גם הוא ויעשה כמעשיו (גיליון משולחן מלכים כי תבוא תשפ"ג).
תבוא ח"י אלול תש"ל יום הולדת שני
שעשה לו ,שכאשר ירד להתרחץ יעלה המאורות הגדולים הבעש"ט ובעל
הוא ויקח חזרה את מלבושיו וכל אשר התניא ,להפתעת כל המשתתפים החל
לו ,א"ל המלך איך ילך כששעריו בכל דור ודור היו ממלכי העמים
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש לדבר גם
וזקנו וצפורניו כ"כ גדולים ומאוסים, שהתנכלו לבני ישראל ורצו לגרשם
על יום פטירתו של המהר"ל מפראג
ויאמר לו המהר"ל שהוא יגלחם לו, מעירם ,ובהגהות 'מנחם ציון' על ספר
שחל בח"י אלול ,ולאחר שהזכיר את
'שם הגדולים' להחיד"א (מערכת גדולים
ח | פרשת כי תבוא תשפ”ו
בס”ד
לאשתך בכתובה לדאוג לה למגורים". האיש ,התחילו להתרעם על חוצפתו , ואכן הלך אל הנהר ועשה כאשר צוהו
התלמיד חיפש עבודה תורנית ומצא אולם ר' אליהו ששמע כך פנה לעגלון המהר"ל ,ויקץ והנה חלום ,והפעם רוחו
כמשגיח בישיבה ,ומשם הפך לתלמיד ואמר" :בבקשה לא לפרק את המטענים, וישא עיניו וירא כי מונח על שלחנו טס
חכם גדול. עליך להסיענו חזרה לדירתנו הקודמת". של כסף ועליו צפורניו ושערו וכמראהו
וכל זה מכיוון שהייתה חשובה לו "רחבות ממש וכמדתו ,ויתבהל מאוד ויקרא
המידות" מ"רחבות הדירה”. להמהר"ל לבא אליו ,ודבר עמו חדר בתוך
רבינו היה נוהג לומר שיחה מוסרית חדר ,ונתבטלה הגזרה( .מפי ספרים וסופרים)
בישיבה בכל שבוע .פעם אחת נאלץ
הוא לצאת מהעיר וחזר כשעה בערך הרב היה מתאונן ,שאין באפשרותו זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
לפני זמן השיחה .נכנס אליו אחד מאנשי לגמול לאנשים חסד מאחר ואינם
שלומו ושאל אותו ,אם יאמר היום שיחה מקבלים ממנו ,ולכן הנהיג בעצמו ,שהיה
מוסרית .והשיב לו הצדיק ,שאין בדעתו מעיר את הבחורים כל יום לתפילה .והיה
לומר היום שיחה ,משנשאל מדוע השיב: אומר ,שעל האדם לעשות חסד בכל יום, כ' אלול (ה'תש"ל)
"כיוון שאין אני אומר שיחה ,אלא רק אם ושמח על כך שזוכה לעשות חסדים בכל יומא דהילולא קדישא
של הגה"ק רבי אליהו לופיאן זיע"א
אני אוחז בעצמי בעניינים ,שאני מדבר יום.
בן הגה"ק רבי יעקב זיע"א
לאחרים ,לכן אני נוהג ללמוד שעתיים
מי ששמע את הגאון הצדיק רבי אליהו
מוסר קודם כל שיחה ,ומכיוון שכעת
לופיאן זצ"ל עונה אמן בקולו הרועם-
יש לי שעה ולא יותר ,אינני יכול לומר
היה שב מיד בתשובה שלימה .ולא רק עלה לארץ ישראל לאחר השואה.
שיחה"( .גליון פניני צדיקים כי תצא תשע"ט)
עניית אמן ,אלא כשהיה הרב מברך ברכה מהבולטים ברבני תנועת המוסר ,נודע
בקול וברהיטות ובהדגשת תיבות הברכה, כתלמיד חכם גדול בעל ידענות מקיפה
כשהגיע רבי אליהו לאפיאן אל השפת היה מרטט בכל גופו ,ולא גופו בלבד היה בש"ס ונתפרסם בעיקר בזכות פועלו
אמת לבקש ברכה שיזכה לזש"ק ,ענה מרטט ,אלא לבות השומעים גם כן היו בשדה המוסר .שמירת העיניים הייתה
השפת אמת 'יהודי שיש לו גילוי אליהו מרטטים ,מקולו המרעים כארי ,ומזכיר אצלו לשם דבר .כחניך שיטת "קלם” היה
צריך לבא אלי לבקש ברכה?' השיב רבי את השם בסלודין. ידוע כבעל סדר קפדני ושליטה עצמית
אליהו ואמר 'ליהודי שיודע שיש לי גילוי חזקה .הרב לא היה מסובב את ראשו בלי
אליהו ,אכן ממנו אני בא לבקש ברכה': סיבה ממשית והחלטה מסודרת.
כאשר ראה אחד מתלמידיו הנשואים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! מאחר לישיבה באופן קבוע ,התעניין מובא בספר "אור דניאל" ,כי בפרק
מדוע הוא מאחר? אמר לו התלמיד, זמן כלשהו היה רבינו גר בעיר קלם.
שהוא גר בדירת מרתף ישנה ,ובחורף כשמשפחתו גדלה ,היה צורך לעבור
כ' אלול (ה'תשכ"ט)
נורא ואיום שם ,יורדים גשמים זלעפות, לדירה רחבה יותר ,ולכן התחיל הרב
יומא דהילולא קדישא
של הרב מפוניבז' הקיר נרטב והילדים הצטננו מאוד, לחפש דירה מתאימה .באותו זמן היה
הגה"ק רבי יוסף שלמה כהנמן זיע"א ואשתו עובדת ,והוא צריך לדאוג לילדים קשה מאוד להשיג דירות ,ורק לאחר
בן הגה"ק רבי יהודה ליב זיע"א ולקחת אותם לרופא .הרב שמע ונזדעזע, יגיעה רבה עלה בידו למצוא דירה ואף
והביע את רצונו לראות את הדירה. חתם על חוזה עם בעל הבית .הוא שכר
הם הלכו יחד לדירה ,וראה הרב ,שאכן עגלון וארז את כל רהיטיו כדי להביאם
המצב נורא ואיום ובלתי נסבל לגור לדירה החדשה .כשהגיעו לשם ,פגש
כשעלה לארץ בשנת ה'ת"ש ,בשנת
ובפרט משפחה ברוכת ילדים .אמר לו הרב באדם שאמר לו" :דע לך רבי שאני
ה'תש"ד הקים בעזרתו של החזון אי"ש
הרב" :אתה חייב להחליף דירה" .ענה לו עומד להכניס את בתי לחופה ,וחיפשתי
ישיבה בבני-ברק על שם קהילתו
התלמיד" :אין לי כסף" .אמר לו הרב" :אם בכל העיר דירה ולא מצאתי אלא את זו
שנכחדה .בנוסף ,הקים גם בית-אבות
חייבים ,אז אפשר" .אמר התלמיד" :אבל בלבד ,והנה באת אתה והקדמת אותי .אם
וייסד את קריית-פוניבז' באשדוד.
אני בקושי גומר את החודש .אמר לו תיכנס לדירה ,איאלץ לעכב את החתונה".
הרב עצמו גייס כספים רבים עבור
הרב" :אז יוצאים לעבוד .אתה התחייבת כששמעו בני ביתו של הרב את דברי
הישיבות ולצורך עניין זה כיתת את
פרשת כי תבוא תשפ”ו | ט
בס”ד
מה שעלה בגורלו ,אמר הרה'"ק מאפטא וכתב החסיד רבי יוסף יעב'"ץ (באו'"ח רגליו .בפרשת ילדי טהרן נלחם נגד
לפני הקב'"ה' :רבונו של עולם ,אתה חלק ב') שכגלה בגלות שפאניע ראה במו הממסד ,ודרש שחלק מהילדים ,בהתאם
יודע שאני הוא היהודי הגרוע ביותר, עיניו שהחכמים המחוכמים לא מסרו לרצון הוריהם שנרצחו בשואה ,יעברו
כתוב בתורה 'ומשלם אל פניו לשונאיו נפשם על קידוש השם בשעת נסיון, לידיים של יהודים דתיים .ידוע כבעל
להאבידו' הרי הכונה אלי ,שאתה ואילו האנשים הפשוטים קלי הדעת, מידת האמת באופן מופלא.
משלם לי כאן בעוה'"ז על מקצת מצוות אפי' שלא היו כ'"כ מדקדקים במצוות,
מובא בספר "שאל אביך ויגדך" סיפור
שקיימתי ,וממילא אני רוצה לעשות אך כולם מסרו נפשם באהבה על קידוש
מופלא ובו מסופר כי הרב בהיותו באחד
רצונך ,אם רצונך לשלם לי כאן בעוה'"ז השם .וביאר הרה'"ק מהורנסטייפל
מביקוריו באמריקה חלה ואושפז בבית
את שכרי על שעניתי מפעם לפעם יהא כי אאע'"ה היה ראש למאמינים ,הוא
הרפואה .במהלך הטיפול בו הוא נצרך
שמיה רבא ,והנה אני רוצה לעשות רצונך כבר עבר את כל החקירות ,והוריש לבנו
לעירוי דם אבל הוא סירב לקבל את
ולקבל שכרי ,ודע לך רבונו של עולם יצחק את האמונה ,ומשם והלאה יש לנו
העירוי באומרו שגופו לא סובל דם
שההנאה שלי הוא לפעול ישועה לבני אמונה מצד הירושה בטבע ,ממילא כל
אחר בוודאי לא דם של גויים .הבטיח לו
ישראל ,אם יהודי זה יצא להורג ח'"ו ,אין מי שהוא מאמין ,אין לאמונתו גבולות
הפרופסור ,כי יערה לו דם של יהודי ואז
לי שום טעם באכילה ולא בשינה ,אני כלל ,משא'"כ מי שמאמין רק ע"י דרכי
הסכים רבינו לעירוי .אלא שהפרופסור
מאבד את כל העוה'"ז שלי ,והרי אתה החקירה שבמחו ,הרי יש לזה גבול,
לא עמד בדיבורו אלא הלך ולקח מנות
מחויב לתת לי עוה'"ז מרוב הרשעות ובעל גבול אינו יכול לעמוד כנגד רשעי
דם "מבנק הדם" של בית הרפואה.
שלי ,ולא תוכל לקיים בי 'ומשלם אל שפאניע ,אך אמונה שאין לה גבול יכול
והנה למרבה הפלא גופו של הרב לא
פניו לשונאיו להאבידו'' .וכך הוה ,היהודי לעמוד כנגד כל הרשעים .וזה ששאל
היה מסוגל לסבול זאת ,ופלט את הדם
נושע בדרך נס ,הוא ואחיו יצאו לחירות : משה ,איך הסנה בוער באש ,היינו
שהוערה לו .משראה זאת הפרופסור
שהיהודי הפשוט שהוא כסנה ,מוסר
הלך והשיג מנות דם של יהודי ,ובפעם
נפשו להשי'"ת על קידוש השם ,וא'"כ
בסעודת פורים אמר רבי מרדכי דב הזאת הדם נקלט בגופו של הרב ולא
מדוע לא יבער הסנה בכל שאר המצוות,
שמרדכי ואסתר היו בענוה ושפלות נפלט יותר .את הסיפור סיפר הפרופסור
בתפילה ותפילין וכו' אינו מתעורר כ'"כ
הרוח ,כזקנה שאול שהיה שפל ונבזה בעצמו ,וראה זאת כדבר מופלא אשר לא
לעבוד את ה' בשלהובין דרחימותא?
בעיניו ,והנה עלתה לגדולה להיות מלכה יכל לפרשו אחרת אלא כנס ופלא( .פניני
וענה לו הקב'"ה 'אנכי אלקי אביך',
על מאה ושבע ועשרים מדינה ,והיא צדיקים כי תצא תשע"ט).
כשמנסים את האדם בנסיון שמושרש
חישבה אתה עצמה כגרועה שבגרועות באמונה שקיבל מהאבה'"ק ,אזי הוא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
וא'"כ צריך לשלם לה שכר על מקצת בוער באש ,אע'"פ כשהוא סנה ,כיון
מצוותיה כאן בעוה'"ז ,שנאמר 'ומשלם שהוא דבוק באמונה הפשוטה שקיבל
אל פניו לשונאיו להאבידו' ,וא'"כ 'איככה בירושה מאבוה'"ק אברהם יצחק ויעקב :
אוכל וראיתי באובדן מולדתי ,ואיככה כ"ב אלול (ה'תרס"ג)
אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי', יומא דהילולא קדישא של הרה"ק
הרי באופן כזה לא יהיה לי עוה'"ז ,ולא שפלותם הנוראה של צדיקי אמת רבי מרדכי דב מהורנסטייפל זיע"א
תוכל לשלם לי את שכרי בזה העולם : כשהיו באים עם קוויטל לפעול ישועה, בן הרה"ק רבי משולם זושיא זיע"א
היה רבי מרדכי דב מספר שפעם אחת
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
דנו יהודי אחד לתליה ,והוא היה מחסידי
הרה'"ק מאפטא ,והיה צריך לבקש בכח האמונה שירשנו מאבוה'"ק
מהגויים הרשעים שיתנו לו רשות ללכת אנו מוסרים נפשנו על קידוש ה'
אל הרה'"ק מאפטא קודם הוצאתו 'ויאמר משה אסורה נא ואראה את
להורג ,וענו הרשעים שהם מסכימים המראה הגדול הזה ,מדוע לא יבער
לכך רק בתנאי שיעצרו את אחיו במקומו הסנה' .וצ'"ע דמקרא מלא דיבר הכתוב
עד שישוב ,האח בא וישב במקומו 'והנה הסנה בוער באש והסנה איננו
והוא נסע למז'בוז אל הרה'"ק מאפטא. אוכל' ,ואיך שאל משה 'מדוע לא יבער
כשהגיע אל הצדיק ובכה במר לבו על הסנה' ,הסנה כן בער אלא שלא אוכל?
י | פרשת כי תבוא תשפ”ו
בס”ד
פרשת כי תבוא תשפ”ו | אי
בס”ד
בגילה ורינה נשגר בזה ברכה נאמנה קדם
מכובדינו הדגול
מגזע תרשישים
הר"ר שמואל ויינגרטן הי"ו
ניו יורק
לרגל השמחה השורה במעונו
בהולדת בנו ני"ו
ויזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה
ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט
ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכ הטוב
ולכתיבה וחתימה טובה
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה).
בי | פרשת כי תבוא תשפ”ו
