gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לוח לימוד היומי‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך הבעל"ט‬ ‫בס"ד‬ ‫ספה"ק‬ ‫משניות‬ ‫קיצור‬ ‫שערי תשובה‬ ‫בבא קמא‬ ‫שולחן ערוך‬ ‫מ‪-‬‬ ‫פר' משנה שער‬ ‫יום סי' סעי'‬ ‫רל ואמרו‬ ‫ג'‬ ‫ה‪ -‬ו‬ ‫ח'‬ ‫רט‪ -‬יב‪-‬ו‬ ‫א' רח‬ ‫רלא החלק‬ ‫ג'‬ ‫ז‪-‬א‬ ‫ח'‪-‬ט‬ ‫ב' רט‪-‬רי ז‪-‬ט‬ ‫א חילוקי‬ ‫ד'‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫ט'‬ ‫ג' ריא א‪-‬יא‬ ‫כפרה‬ ‫ט'‬ ‫ג עוד יתברר‬ ‫ד'‬ ‫ד‪ -‬ה‬ ‫ריב‪ -‬יב‪-‬ה‬‫ד' ריא‬ ‫ו ועתה נבאר‬ ‫ד'‬ ‫ו ‪-‬ז‬ ‫ט'‬ ‫ריד‪ -‬א‪-‬ג‬ ‫ה' ריג‬ ‫ואם עבר‬ ‫ג'‬ ‫ח‪-‬ט‬ ‫ט'‬ ‫רטז‪ -‬א‪-‬ב‬ ‫ו' רטו‬ ‫אדם‬ ‫ייי‬ ‫י‬ ‫שב"ק רריטזח‪ -‬ג‪-‬ב‬ ‫פר' כי תבא תשפ"ו‬ ‫גליון תתקמ"ד‬ ‫הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א‬ ‫פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת‬ ‫היה ראוי לכתוב כאן 'אתה תהיה לזנב ולא לראש'‪ .‬אלא נראה הכוונה כי כשבני‬ ‫‪ A‬עשיית גשמית לשם עשיית מצוות נחשב לעבודה ‪a‬‬ ‫ישראל בשלותן הן המה לראש ולא לזנב הן בענייני הגוף שיהיו מושלים על כל‬ ‫ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך וגו' )כו‪ ,‬יא(‪ .‬איתא במדרש )תנחומא ראה יא(‬ ‫האומות והן בענייני הנשמה שתתגדל ותתרבה אצלם השגות התורה ורוח‬ ‫'ושמחת בכל הטוב וגו' ואין טוב אלא תורה‪ ,‬שנאמר )משלי ד‪ ,‬ב( 'כי לקח טוב נתתי‬ ‫הקודש ונבואה‪ ,‬משא"כ בגלות אף שנאבד מהם הראש מה שנוגע בענייני הגוף‪,‬‬ ‫לכם'‪ ,‬לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר"‪ .‬וצריך ביאור‪ .‬וי"ל כי טוב שייך‬ ‫אבל ראש כזה שנוגע לנשמה שאנו עם ה' וממלכת כהנים וגוי קדוש זה לא‬ ‫לומר רק על דבר שכבר בא לידי גמר )ראה רש"י בראשית א‪ ,‬ז( ולכן היגיעה בעניינים‬ ‫תפסוק לעולם‪ .‬משו"ה לא היתה התורה יכולה לומר 'תהיה לזנב ולא לראש' שהרי‬ ‫גשמיים אינו בגדר טוב‪ ,‬כי אינה טובה בעצמה‪ ,‬ורק בתורה נחשב עצם הלימוד‬ ‫ענין הראש הנוגע לנשמה עדיין נשאר אצלם‪.‬‬ ‫והעמל בגדר טוב וחשוב בפני עצמו‪ .‬אמנם גם על עניינים גשמיים יקבל אדם שכר‬ ‫מקרי דרדקי )פרשת בא‪ ,‬להג"ר הלל ליכטנשטיין זצ"ל מקאלמיא(‬ ‫על היגיעה אם יכוין במסחרו לעשות מצוות ומעשים טובים בממונו וליתן מעשר‬ ‫מנכסיו‪ ,‬כי אז נחשב כל עמלו עבודה רוחנית‪ .‬וזהו שאמרו "ושמחת 'בכל' הטוב‬ ‫‪ A‬העיקר הוא לעבוד את ה' ברצון ובשמחה ‪a‬‬ ‫אין טוב אלא תורה" כי רק בתורה יכולים לשמוח בכל הפעולות שהם בבחינת טוב‪,‬‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' )כח‪ ,‬מז(‪ .‬כבר כתבתי כמה פעמים‬ ‫"לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר" שבצאתם לעסוק במשא ומתן יתנו‬ ‫שרחמנא לבא בעי )סנהדרין קו‪ ,(:‬כי באמת האדם בעצמו בלי שיסייע לו הקב"ה לא‬ ‫לבם להפריש מעשרות מכל אשר ירויחו‪ ,‬כי בכגון דא תיחשב מלאכתם כמלאכת‬ ‫היה יכול לקיים אף מצוה אחת‪ ,‬שעומד לנגדו לשטן ההר הגדול זה היצה"ר‪ ,‬ומי‬ ‫תורת מהרי"ם‬ ‫מצוה ויקבלו שכר בעד עמלם‪.‬‬ ‫יכול ללחום נגדו אם לא שהקב"ה מסייע לנו‪ ,‬וכיון שכן לא האדם עושה המצוה כי‬ ‫אם הקב"ה‪ ,‬ורק ה' יראה ללבב ואם יראה לב טהור לאדם שרוצה לקיים המצוה‪,‬‬ ‫‪ A‬השי"ת כביכול מקיים מה שישראל מצווים אותו ‪a‬‬ ‫אז הקב"ה מצרף מחשבתו הטובה כאילו עשה המעשה‪ ,‬ואם כן כל השכר הוא רק‬ ‫וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצוותיו )כו‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫על מה שעושה המצוה בחיבה יתירה ובזריזות‪ ,‬כי בזה מראה רצונו הטוב‪ ,‬אבל‬ ‫יש לומר דהאי 'לשמור כל מצוותיו' מוסב על 'עם סגולה'‪ ,‬דהיינו 'וה' האמירך היום‬ ‫אם אינו עושה רק הפעולה‪ ,‬בלי שמחה וחיבוב כלל‪ ,‬על זה אין מגיע לו שום שכר‪,‬‬ ‫להיות לו לעם סגולה ולשמור כל מצוותיו' ‪ -‬פי' שהקב"ה ישמור כל מצוותיו של‬ ‫כיון שהפעולה נעשית על ידי הקב"ה‪ ,‬ולכן אמר משה רבינו בתוכחתו גם כן 'תחת‬ ‫עם סגולה‪ ,‬על דרך 'ותגזר אומר ויקם לך'‪ ,‬ועל דרך שאמרו חז"ל במשנה )אבות פ"ב‬ ‫אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה'‪ ,‬כי עיקר שכר ועונש הוא אם עושה המצוה‬ ‫חתם סופר‬ ‫משנה ד( "עשה רצונו כרצונך‪ ,‬כדי שיעשה רצונך כרצונו"‪.‬‬ ‫מהר"ם שיק )חידושי מסכת אבות פ"ג(‬ ‫בשמחה‪.‬‬ ‫‪ A‬הצדיקים מהפכים הקללה לברכה ‪a‬‬ ‫‪ A‬רצונו ית' להיטיב עמנו אף כשאיננו ראויים ‪a‬‬ ‫ואלה יעמדו על הקללה )כז‪ ,‬יג(‪ .‬איתא במדרש )ויק"ר ב( כשהפורענות בא לעולם‬ ‫והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם‬ ‫צדיקים כובשים אותה שנאמר 'ואלה יעמדו על הקללה'‪ .‬נראה לפרש‪ ,‬כי בכל דור‬ ‫להאביד אתכם וגו' )כח‪ ,‬סג(‪ .‬ואמרו חז"ל "הוא אינו שש אבל אחרים משיש"‪ .‬נראה‬ ‫יש ל"ו צדיקים המגינים על הדור‪ ,‬וזהו 'אל"ה' בגימטריא ל"ו‪ ,‬הם ל"ו צדיקים שבדור‪,‬‬ ‫לפרש דלכן משיש אחרים כדי שיסיר חרון אפו מעל עמו ישראל‪ ,‬כי הכתוב אומר‬ ‫'יעמדו על הקללה' יעמדו להגן בעד הקללה‪ ,‬שיתהפך הקללה לברכה‪ .‬וידבר משה‬ ‫)משלי כד‪ ,‬יז( 'בנפול אויביך אל תשמח פן יראה ה' והשיב מעליו אפו'‪ ,‬ונמצא כאשר‬ ‫האדם נרדף ע"י שאחר שש עליו לרדפו‪ ,‬הרי הקב"ה מרחם על הנרדף ומסיר‬ ‫‪ A‬ברכה ליראת שמים אף בעת השפעת טובות מלעילא ‪a‬‬ ‫מעליו חרון אפו‪ ,‬ולכן משיש אחרים עלינו כי הקב"ה חפץ ושש בטובתינו ורוצה‬ ‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך )כח‪ ,‬י(‪ .‬הנה הרמב"ן )סוף פר' בא(‬ ‫שישוב חרון אפו מאתנו‪ .‬והיינו 'והיה כאשר שש ה' עליכן להיטיב אתכם‬ ‫פירש שתהא הברכה באופן שכל רואיהם יכירו כי שם ה' נקרא עליהם ‪,‬דהיינו‬ ‫ולהרבות אתכם' ר"ל כשחפץ להיטיב עמנו אף שאיננו ראויים מצד מעשינו‪' ,‬כן‬ ‫שהוא פונה מכל עסקיו להטיב בכל מיני טובה‪ .‬אמנם בגמרא )ברכות ו‪ (.‬דרשו הפסוק‬ ‫ישיש ה' ה' עליכם ‪ -‬את אחרים ‪ -‬להאביד אתכם' ועל ידי כך ישוב חרון אפו‬ ‫על תפילין שבראש‪ .‬נראה בעיני שהוא עוד ברכה מחודשת והיכר לעיני כל‪,‬‬ ‫כתב סופר‬ ‫מאתנו ויטיב עמנו‪.‬‬ ‫שאפילו בכל הטוב ההוא שיושפע עליהם‪ ,‬עדיין תפילין שבראש עליהם‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫יראת ה' ועבודתו בלי היסח הדעת‪ ,‬וכל מגמותיהם על ה' ויראתו לא יטרדם עשרם‬ ‫‪ A‬רוחניות וגשמיות הם תרתי דסתרי ‪a‬‬ ‫ונכסיהם‪ ,‬וזהו סימן שהוא ברכת ה'‪ .‬והיינו 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא‬ ‫והיו חייך תלויים לך מנגד )כח‪ ,‬סו(‪ .‬י"ל עפי"מ דאיתא בחובות הלבבות דגוף ונשמה‬ ‫עליך' שיראו את ברכת ה' המושפע עליך ואפ"ה עדיין תפילין שבראש ‪ -‬שהוא‬ ‫צרות הם אחד לחבירו וכשזה קם זה נופל‪ ,‬ואם מפנק גופו בתענוגים ותאוות‬ ‫חתם סופר )ליקוטים(‬ ‫יראת שמים ‪ -‬עליך‪.‬‬ ‫גשמיות‪ ,‬אז ח"ו הנשמה נופלת ונדחית ממעלתה‪ ,‬ואם מסגף הגוף‪ ,‬תתעלה‬ ‫הנשמה‪ .‬וזהו והיו "חייך"‪ ,‬היינו ב' מיני החיים‪ ,‬חיי הגשם וחיי הרוח‪ ,‬תלויים לך‬ ‫‪ A‬אף בגלות אנו ממלכת כהנים וגוי קדוש להקב"ה ‪a‬‬ ‫"מנגד"‪ ,‬בהתנגדות זה לזה הם תלויים‪ ,‬וכשזה יורד למטה זה עולה ומתגבר‪.‬‬ ‫הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב )כח‪ ,‬מד(‪ .‬שמעתי ממורי הגאון בעל חתם סופר‬ ‫תורת מהרי"ץ‬ ‫זללה"ה ישוב לסתירת הפסוקים‪,‬דבברכות נאמר 'ונתנך ה' לראש ולא לזנב'‪ ,‬א"כ‬ ‫סוז"ת‬ ‫סוזק"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫הדלה"נ צאה"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫פרקי אבות‬ ‫הפטרה‬ ‫‪9:58‬‬ ‫מג"א‪8:36 :‬‬ ‫‪8:20‬‬ ‫‪7:46‬‬ ‫‪6:47‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:23‬‬ ‫‪7:46‬‬ ‫‪6:32‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫פרק ג' ‪ -‬ד'‬ ‫קומי אורי )ישעי' ס'(‬ ‫‪10:28‬‬ ‫גר"א‪9:24 :‬‬ ‫‪9:08‬‬ ‫‪8:47‬‬ ‫‪7:40‬‬ ‫לאנדאן‪:‬‬ ‫‪8:23‬‬ ‫‪7:46‬‬ ‫בית שמש‪6:32 :‬‬ ‫‪8:22‬‬ ‫‪7:44‬‬ ‫‪6:32‬‬ ‫הר יונה‪:‬‬ ‫א‬ ‫הרב יחיאל מעכל‬ ‫גרינוואלד שליט"א‬ ‫פותח שערים להתבונן ולהתעלות‪ ,‬פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות‬ ‫}דיבורי האמת שהצילוהו מהצבא… {‬ ‫הרבצת התורה משוש חייו \ החיבה והדאגה לכל תלמיד \ דברי האמת שנחקקו בלב התלמיד והצילו אותו מפח יוקשים \ כל נפש מישראל שקול כנגד כל‬ ‫מעשי בראשית \ שורש הבריאה כולה \ כל מעשה עושה רושם למעלה \ ההכנה לימים הנוראים – כל הבריאה תלויה בנו‬ ‫ַה ּׁ˘ֶֹר ׁ˘‪¿ ,‬רˆוֹ ‪ƒ‬ני לוֹ ַמר‪ַ ,‬ה ¿ּכ ֵנ ‪ƒ‬סָ ּיה ‪ּƒ‬ב ¿כ ָלל ‪ƒ‬היא ַה ּׁ˘ֶֹר ׁ˘‪¿ ,‬ו ָכל ֶא ָחד‬ ‫מר ָּ˙ וה' ֶה ¡א ‪ƒ‬מ ¿יר ָך )כו‪ ,‬יז(‪ּ .‬ו ֵפ¿ר ׁ˘ ּו ּ˙וֹ ס' עה"˙‬ ‫ֶא˙ ה' ֶה ¡א ַ ¿‬ ‫הוא ֲא ‪ƒ‬מ ָירה ַו ֲﬠ ַנף ֵמאוֹ ˙וֹ‬‫¿ו ֶא ָחד ֵמ ָה ֻא ָּמה‪¿ ,‬ו ָכל ּדוֹ ר ָודוֹ ר‪ּ ,‬‬ ‫כ ּו ָנה‪ּƒ ,‬כי ה˜ב"ה‬ ‫הוא ‪ƒ‬מ ¿ּל ׁ˘וֹ ן ָא ‪ƒ‬מיר ¿ו ָﬠ ָנף‪¿ .‬ו ‪ƒ‬נ¿ר ֶאה ‪ƒ‬לי ַה ַּ ָ‬ ‫ׁ ֶ˘ ּ‬ ‫דר˘ו˙ ח˙ם סופר )˘מע"ˆ ו˘מח"˙ דרו˘ ו'(‬ ‫ַה ּׁ˘ֶֹר ׁ˘‪.‬‬ ‫יא˙וֹ ֶא˙ ָהעוֹ ָלם‪¿ ,‬ו ֵהם‬ ‫ָﬠ ָׂ˘ה ‪ƒ‬י ׂ¿˘ָר ֵאל ‪ƒ‬ע ַּ˜ר ¿ו ׁ˘ֶֹר ׁ˘ ¿ּב‪ƒ‬ר ָ‬ ‫לטוב אם למוטב‪ ,‬נמצא אם כן שהכף בידינו להכריע לטוב‬ ‫למענה לשאלתו מה הוא מחפש‪ ,‬השיב הלה כי הוא חפץ‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‪ .‬שנות תש"ל לפ"ק‪.‬‬ ‫או להיפך ח"ו‪ .‬וכמו שאמרו חז"ל הקדושים )קידושין לט‪(:‬‬ ‫להביט בפני קדשו של רבי משה אריה‪ ,‬ולתדהמת המשמש‬ ‫ההיכל הומה וגועש‪ ,‬קול התורה הבוקע מכאן נשמע‬ ‫שלעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי‪,‬‬ ‫נענה הלה ואמר‪" :‬דע לך שבכל פעם שרבינו מגיע לארה"ב אני‬ ‫למרחוק‪ ,‬וחזותו של ראש הישיבה – אשר משמש גם‬ ‫עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות‪ ,‬עבר‬ ‫אץ לראות פני קדשו"‪ ,‬והוא מוסיף בעיניים נוצצות מדמעות‪:‬‬ ‫כחבר בי דינא רבא וכמורה דרכם של המוני תלמידים‬ ‫עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה‪.‬‬ ‫"הלא דבריו שדיבר עמי אז‪ ,‬הם אשר הצילו אותי מפח יקוש‬ ‫ואוהדים – בולטת בהדרו כאשר הוא מתהלך בין‬ ‫ומלווים אותי תמיד‪"...‬‬ ‫התלמידים בפנים מאירות‪.‬‬ ‫ובשם הבעל שם טוב הק' זי"ע מובא )ראה ספה"ק תוי"י‬ ‫פרשת עקב( על המשנה )אבות פ"ב מ"א( "דע מה למעלה‬ ‫למחרת נכנס הלה אל הקודש פנימה‪ ,‬ובראותו תואר פני רבו‬ ‫כל ימיו היה משאת נפשו של הגה"ק רבי משה אריה‬ ‫ממך"‪ ,‬שכל מה שנעשה למעלה בעולמות העליונים‪ ,‬הכל‬ ‫אהובו פרץ בבכי סוער‪ ,‬רבי משה אריה שלא הכירו נחרד לקול‬ ‫פריינד זי"ע ללמוד וללמד‪ ,‬להרביץ תורה ויראה ולהעמיד‬ ‫הוא ממך‪ ,‬ונוראות הם המשך דבריו שכתב‪" :‬שמעתי‬ ‫בכייתו‪ ,‬אך כאשר המשמשים סיפרו לו מי הוא‪ ,‬הכריז רבי‬ ‫תלמידים הגונים וישרים‪ ,‬ולכן על אף שהיה כרכא דכולא‬ ‫ממורי ]הבעש"ט זי"ע[‪ ,‬כי האדם גורם ע"י תפילתו ותורתו‬ ‫משה אריה בהתרגשות‪" :‬האמינו לי‪ ,‬כי מאז ועד עתה לא‬ ‫ביה‪ ,‬בעל הוראה דיינא רבה צדיק אמת ופועל ישועות‪,‬‬ ‫שפע אל כל העולמות‪ ,‬וגם המלאכים ניזונים על ידי‬ ‫הסחתי דעתי ממנו‪ ,‬וכל העת שפכתי עליו שיח ותחנה כי‬ ‫היתה מלאכת הקודש של הרבצת תורה בישיבה תמצית‬ ‫תורתו ותפילתו‪ ,‬שאילו היה מאמין זה‪ ,‬כמה היה עובד ה'‬ ‫ישאר ירא אלקים"‪.‬‬ ‫חייו תמיד‪ ,‬וזאת גם בעת ישבו על כסא ממלכתו כמלכי‬ ‫בשמחה וביראה מרוב כל‪ ,‬והיה נזהר בכל אות ותנועה‬ ‫צדק מלך ירושלים‪.‬‬ ‫ומילה לאומרה כדקא יאות‪ ,‬וגם לתת לב אל מה שאמר‬ ‫היה זה מחזה הוד לראות איך התלמיד מתרפק אל רבו בבכי‬ ‫דוד ע"ה )תהלים סח‪ ,‬יד( 'אם תשכבון בין שפתים'‪,‬‬ ‫ודמע‪ ,‬והרב הדומה למלאך מעודדו באהבה וחיבה גלויה‬ ‫חיבתו העצומה אל תלמידיו היתה לשם דבר‪ ,‬והקשר‬ ‫שהקב"ה שומר ושוקד על שפתי האדם לנשקה כשהוא‬ ‫ומדבר על לבו דברי תנחומים‪ ,‬עד כי הלה נרגע וסיפר שהגם‬ ‫ששרר בין אלפי התלמידים אליו לא ניתן לשער‪ ,‬כאב‬ ‫אומרה בתורה ותפילה וכו'‪ ,‬כך האדם ראוי לשום לב‬ ‫שבשעתו לא היה נראה שהדברים עושים עליו רושם‪ ,‬אך הם‬ ‫רחמן היה שמח בשמחתם וצר בצרתם‪ ,‬קשור אליהם‬ ‫ולומר‪ ,‬כי הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪,‬‬ ‫חרדו עמוק בקרבו‪ ,‬ולאחר חדשים מספר הוא ברח מהצבא‬ ‫בעבותות אהבה והיה נושאם על כתפיו בחמלה אבהית‬ ‫וכן תנועותיו ודיבורו והילוכו ועסקיו עושה רושם‬ ‫הטמא לחוץ לארץ‪ ,‬ושם נתעורר לשוב לגמרי לצור מחצבתו‪,‬‬ ‫כאשר ישא האומן את היונק‪ .‬דאגתו הכנה היתה נתונה‬ ‫למעלה וכו"‪.‬‬ ‫כאשר מה שנתן לו כוח להתחזק בכל המעברים הקשים‪ ,‬הם‬ ‫אליהם בכל עת ועונה‪ ,‬להדריכם בדרך ישרה‪ ,‬ואף גם‬ ‫דברי רבו אשר הרעיף עליו בחמלה‪ ,‬דבריו שנאמרו מעומק‬ ‫להטיב עמהם בגשמיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליבו הטהור מתוך אהבה וחמלה אמיתי לאמר‪" :‬דע את יקרת‬ ‫נפשך הטהורה וחזור בך‪ ,‬השי"ת מתפאר בך ומשתעשע‬ ‫ולכן‪ ,‬דעת לנבון נקל שכאשר שמע ביום מן הימים על‬ ‫אחד מבני הישיבה ‪ -‬שלא הצטיין במיוחד ובכל זאת היה‬ ‫הכנה לימים נוראים – כל הבריאה תלויה בנו‬ ‫עמך"‪ ,‬הם אשר הדהדו במוחו תדיר והעניקו לו אומץ וגבורה‬ ‫ואמיץ כוח להיכנס בישיבה לערך כשנה‪ ,‬ואחר כך לבנות את‬ ‫מקרבו בעבותות אהבה וחיבה ‪ -‬שנכנסה בו רוח שטות‬ ‫ואם אנו בעצמנו קשה עלינו לפעמים לשים לב לזה‪ ,‬עלינו‬ ‫ביתו לתפארת ולשם‪ ,‬כאשר בניו מתחנכים בבתי חינוך‬ ‫והחליט לשרת בצבא הטמא‪ ,‬היה צערו גדול מנשוא‪ .‬הוא‬ ‫להבין זאת ממה שהיצר הרע מנסה כל כך למנוע אותנו‬ ‫]עפ"י‪ :‬משה רעיא מהימנא ח"א‪,‬‬ ‫בטהרה‪.‬‬ ‫קרא לאותו בחור‪ ,‬ובדברים נרגשים פנה אליו לבל יעשה‬ ‫מעבדות השי"ת‪ ,‬כי הוא מכיר ויודע עוצם מעלתנו ושגב‬ ‫לרגל יומא דהילולא קדישא דיליה – כ' אלול תשנ"ו[‬ ‫כשטות הזה‪ ,‬וכאשר הבחור נענה שהרי אין לו טעם‬ ‫קדושתנו‪ ,‬הוא יודע בבירור גדולת כל נפש מישראל‪,‬‬ ‫בלימוד התורה ועבודה‪ ,‬נענה לעומתו ברוב אהבה וחיבה‪:‬‬ ‫וממילא הוא מכיר שתיקון כל העולמות תלוי בכל עובדא‬ ‫‪‬‬ ‫"הלא ה' יתברך אוהב אותך עד מאוד‪ ,‬הוא מצפה‬ ‫ובכל תנועה דקדושה שאנו עושים‪ ,‬על כן הוא אינו נח‬ ‫שתמליך אותו במצב שלך ובכוחות שלך‪ ,‬ובזה בעצמו‬ ‫ואינו שוקט על שמריו‪ ,‬אלא הוא מפעיל את כל כוחותיו‬ ‫וכלי זיינו נגד כל אחד ואחד מישראל באופן מיוחד‪ ,‬ונגד‬ ‫כל מעשה משפיע על כל הבריאה‬ ‫שאתה מתחזק להישאר על עמדך‪ ,‬להיות איש כשר‬ ‫אדני יהדותנו מושתתים ובנויים ביסוד איתן על אבותינו‬ ‫וירא אלקים ולא ללכת אחרי ההבל‪ ,‬השי"ת מתפאר בך‬ ‫כל דבר שבקדושה שהוא חפץ לעשות למענו ית'‪.‬‬ ‫לדורותיהם‪ ,‬אין אנו מורשים ואין אנו חפצים לזוז מהם זיז כל‬ ‫ומשתעשע עמך‪ ,‬ובכן‪ ,‬אל תלך בדרך איתם מנע רגליך‬ ‫ובפרט בעמדנו כעת בימי ההכנה לימים הנוראים‪ ,‬כמה‬ ‫שהוא‪ ,‬אמנם כל זה אסור לגרום לנו שום צד נדנוד של‬ ‫מנתיבתם‪ ,‬דע את יקרת נפשך הטהורה וחזור בך!"‪.‬‬ ‫מוטל עלינו להתחזק ולהתאמץ לא ליפול לרשת הסטרא‬ ‫פחיתות רום מעלת גדלות נפשנו עצמנו ‪ -‬של כל אחד ואחד‬ ‫אך ככל שהרבה לדבר עמו לא שעה הבחור לדברי קדשו‪,‬‬ ‫אחרא המנסה בכל כוחה להתנכל לאיש הישראלי‬ ‫מאתנו החי בדורנו אנו‪ .‬די לנו להטות אוזן לדברי התנא‬ ‫ורח"ל נפל בפח יוקשים ומאז נותקו עמו הקשרים‪.‬‬ ‫ולהפילו לבאר שחת ח"ו‪ ,‬ובכך למוטט את תיקוני הבריאה‬ ‫ב'אבות דרבי נתן' )פרק ל"א( שכל נפש מישראל שקולה כנגד‬ ‫התלויה ועומדת עליו‪ ,‬אלא נדע נאמנה את הכוח המופלא‬ ‫כל מעשי בראשית‪ ,‬להבין עצמיות רום ערך כל נפש מישראל‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אשר בידינו‪ ,‬איך כל הבריאה ממתנת ומצפה שנמליכו‬ ‫וכדברי רבינו מש"ה איש האלקים שהבאנו בראש המאמר‪:‬‬ ‫יתברך בימי הרת עולם‪ ,‬ובעיקר לדעת שהבחירה בידינו‪,‬‬ ‫"כִּ י הקב"ה ָע ָשׂה יִ ְשׂ ָר ֵאל ִע ַקּר וְ שׁ ֶֹרשׁ ְבּ ִר ָיאתוֹ ֶאת ָהעוֹלָ ם‪ ,‬וְ ֵהם‬ ‫לוֹמר‪ַ ,‬הכְּ נֵ ִסיָּ ה ִבּכְ לָ ל ִהיא ַהשּׁ ֶֹרשׁ‪ ,‬וְ כָ ל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד‬ ‫ַהשּׁ ֶֹרשׁ‪ְ ,‬רצוֹנִ י ַ‬ ‫ארה"ב‪ .‬שנות תש"מ לפ"ק‪.‬‬ ‫להכיר ולדעת עוצם מעלתנו ושגב גדולתנו‪ ,‬וממילא‬ ‫המשמש בקודש משים לב שזה שעות מספר שאחד‬ ‫נשכיל על נכון את האחריות העצומה הרובצת עלינו‪,‬‬ ‫ֵמ ָה ֻא ָמּה‪ ,‬וְ כָ ל דּוֹר וָ דוֹר‪ ,‬הוּא ֲא ִמ ָירה וַ ֲענַ ף ֵמאוֹתוֹ ַהשּׁ ֶֹרשׁ‪.‬‬ ‫)דרשות חת"ס‪ ,‬שמיע"צ ושמח"ת דרוש ו'(‪.‬‬ ‫עומד ממול ואינו מסיר מבטו מבית האכסניא בה‬ ‫למסור את כל הבריאה הנפלאה הזאת לא‪-‬ל עליון‪ ,‬וידע‬ ‫מתאכסן רבי משה אריה זי"ע‪ .‬הדבר עורר את חשדו והוא‬ ‫כל פעול כי אתה פעלתו‪ ,‬ויבין כל יצור כי אתה יצרתו‪,‬‬ ‫החליט לגשת אליו‪ .‬כאשר התקרב הוא הבחין כי זהו אותו‬ ‫ואם כי מצד אחד זה זכות ומעלה נשגבה עד למאוד‪ ,‬מאידך‬ ‫ויאמר כל אשר נשמה באפו‪ ,‬ה' אלקי ישראל מלך‬ ‫תלמיד שהתגייס אל הצבא למרות תחנוני רבו לבל יעשה‬ ‫הוא מחייב מאין כמוהו‪ ,‬כי כאשר נכיר על נכון ברום ערכנו עד‬ ‫ומלכותו בכל משלה!‬ ‫זאת‪ ,‬אך חזותו מעידה עליו שהוא ערליכער איד לכל דבר‪.‬‬ ‫כדי כך שהנהגת כל הבריאה תלויה ועומדת במעשנו‪ ,‬אם‬ ‫ב‬ ‫הלכות ימי הסליחות‬ ‫נערך ע"י הרב הגאון רבי אלכסנדר הברפלד שליט"א מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו‬ ‫א‪ .‬אותן המתענין ביום א' דסליחות חצי יום‪ ,‬אם רוצים לאכול לפני‬ ‫עלות השחר‪ ,‬צריכים להתנות לפני השינה שבדעתם לאכול‬ ‫ולשתות‪ ,‬ואם דרכו לשתות אחרי קומו קודם עלוה"ש אין צריך‬ ‫להתנות על השתיה )עי' סי' תקס"ד סעי' א'(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אותן שרגילין להתענות בכל שנה וכן בערב ר"ה א"צ קבלת‬ ‫תענית )מ"ב סי' תקס"ב ס"ק ט'( ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המתענים מותרים בשטיפת הפה )שו"ע סי' תקס"ז סעי' ג'(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שכח ובירך ונזכר לפני שאכל‪ ,‬יש אומרים שיטעום משהו‬ ‫וממשיך בתעניתו )שע"ת סי' תקס"ח ס"ק א'(‪ ,‬ויש אומרים שיאמר‬ ‫ברוך שם כבוד וכו' )דע"ת שם(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שכח ואכל‪ ,‬מיד כשנזכר צריך להפסיק ולפלוט מפיו‪ ,‬וממשיך‬ ‫בתעניתו )מטה אפרים סי' תר"ב סעי' כ"ג(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מי שרגיל להתענות בכל שנה אם אינו רוצה להתענות מחמת‬ ‫חלישות וכדו' צריך התרה )ש"ך יו"ד סי' רי"ד ס"ק ב'‪ ,‬ועי' משנ"ב סי'‬ ‫תקפ"א ס"ק י"ט בשם מג"א דמיקל בזה ובשעת הדחק יש לסמוך על זה(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬המתפלל מנחה גדולה‪ ,‬אומר עננו‪ ,‬ויכול לומר יום צום‬ ‫תעניתינו )מחה"ש‪ ,‬סי' תקס"ב ס"ק ג' מ"ב שם ס"ק ז'(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כשאומרים סליחות אחר שהאיר היום בוודאי‪ ,‬יש לש"ץ‬ ‫להתעטף בטלית שלו‪ ,‬דגם על טלית שאולה יש דעות דצריך‬ ‫ברכה )מט"א סי' תקפ"א סעיף ט"ו(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ואם מתעטף בטלית שאולה יכוין שלא לקנותו ולא יברך )מ"ב סי'‬ ‫תקפ"א סק"ה( ולא יתעטף בטלית של קהל ואפילו אם מכוין שלא‬ ‫לקנותו )מ"ב סי' י"ד סקי"א(‪.‬‬ ‫י‪ .‬אם אין שם טלית לש"ץ יכולין לומר בלי טלית )שם(‪.‬‬ ‫יא‪ .‬יש לזכור לומר ברכות התורה לפני אמירת הסליחות )מט"א סי'‬ ‫תקפ"א סעי' י"ב(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬הבחורים שאינם מתעטפים בטלית לא יברכו ברכת ציצית‬ ‫לפני עלוה"ש‪ ,‬ובדיעבד אם ברכו לפני עלוה"ש יצאו )מ"ב סי' י"ח‬ ‫סק"י(‪.‬‬ ‫יג‪ .‬טוב לכוון שם המחבר בכל פיוט וסליחה‪ ,‬ושזכותו תעמוד לנו‬ ‫שתעלה התפילה לרצון )קב הישר פ"ו(‪.‬‬ ‫יד‪ .‬הפסוקים שקודם כל סליחה ופזמון הם עיקר שעליהם נתייסד‬ ‫הסליחה‪ ,‬ויש לאמרם בנחת )מחצית השקל סי' ס"ח ריש הסי' בשם ספר‬ ‫חסידים סי' רנ"ו(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬הנוסח בק‪-‬ל מלך 'כהודעת' 'לעניו' )סידור מהרי"ץ(‪.‬‬ ‫טז‪ .‬אין לומר ביחידות 'וזכור לנו היום ברית שלש עשרה'‪' ,‬מחי‬ ‫ומסי'‪' ,‬מרן דבשמיא' )מט"א סי' תקפ"א סעי' כ"א(‪.‬‬ ‫יז‪ .‬טוב לעמוד בשעת אמירת הסליחות‪ ,‬ומי שקשה לו יעמוד עכ"פ‬ ‫באמירת ק‪-‬ל מלך יושב וי"ג מידות )קיצשו"ע סי' קכ"ח סעי' ו'(‪.‬‬ ‫יח‪ .‬אין לדבר בין סליחות לנפילת אפיים )א"ר סי' תקפ"א(‪.‬‬ ‫יט‪ .‬מכניסי רחמים 'יכניסו' וכו' 'ישמיעו' 'יכניסו' 'ישתדלו וירבו'‬ ‫)סידור מהרי"ץ(‪.‬‬ ‫כ‪ .‬אם גמרו הסליחות לא יעסקו ביני וביני בשיחה בטילה ח"ו אפי'‬ ‫אינו בביהכנ"ס אלא כל אחד ילמוד מה שיודע כי הוא שעת‬ ‫רצון לקשר מדת לילה ביום‪ ,‬ואם החכם לומד מוסר בעת ההוא‬ ‫מה טוב )מועד לכל חי סי' י"א אות כ"ו(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫הרב יודא דוב‬ ‫בר"ה רוזנבורג שליט"א‬ ‫פנינים חידושים וביאורים‪ ,‬על סדר המשנה היומית נכתבים‬ ‫מסכת בבא קמא‬ ‫האם מותר לחפור בור ברשות הרבים | גידול עיזים בזמנינו בא"י‬ ‫ובחוץ לארץ | הידור ת"ח סגי נהור‬ ‫תקנת חז"ל זו נפסקה להלכה‪ ,‬וז"ל הטור )חו"מ סי' תט( מפני שהבהמה דקה דרכה‬ ‫פרק ה' משנה ה'‬ ‫לרעות בשדות אחרים והיזיקה מצוי תקנו חכמים שלא יגדלנה האדם במקום‬ ‫שדות וכרמים‪ ,‬ואפילו בבית אסור‪ ,‬ואפילו שאינה שלו‪ ,‬והחמירו בה כדי להרחיק‬ ‫האם יש איסור מה"ת לחפור בור ברה"ר?‬ ‫מההיזק שאסור לאדם שיזיק את חבירו‪.‬‬ ‫חוֹפר בּוֹר ִבּ ְרשׁוּת ַהיָּ ִחיד וכו'‪:‬‬ ‫ַה ֵ‬ ‫אך מ"מ הטור סיים דבריו לדינא‪ ,‬דבהא לא גרירינן בתר בבל‪ ,‬דטעמא דאסור‬ ‫בגמ' )ב"ק נא‪ (.‬מבואר דאדם שעשה שליח לחפור בור והשליח חפר‪ ,‬פטור‬ ‫בבבל לפי שהיו שם רוב שדות ישראל‪ ,‬וכיון דהשתא ליתא להאי טעמא שרי‪ ,‬וכ"כ‬ ‫המשלח וחייב השליח‪ ,‬משום דאין שליח לדבר עבירה‪ .‬ומדין זה כתב המשנה‬ ‫הבית יוסף )חו"מ סימן לד( לענין מגדלי בהמה דקה בא"י שכשרים לעדות לפי‬ ‫למלך )רוצח פ"ב ה"ב( להוכיח מה שהסתפק בשו"ת מהרי"ט האם גם באיסור‬ ‫שהאידנא ליכא לישראל שדות בא"י‪ .‬וכ"פ בשו"ע )סי' ת"ט( אין מגדלין במה דקה‬ ‫דרבנן אמרינן הכלל ד'אין שליח לדבר עבירה'‪ ,‬ולכאורה מכיון דמבואר בגמ'‬ ‫בא"י מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והזיקן מצוי וכו'‪ ,‬והאידנא שאין מצוי‬ ‫דלענין שליח לחפור בור ברה"ר אומרים דאין שליח לדבר עבירה‪ ,‬ומבואר‬ ‫שיהא לישראל בא"י שדות נראה דשרי‪ ,‬אכן בכפתור ופרח כתב דאיסור נוהג גם‬ ‫ברש"י )ב"ק נג‪ (.‬שאיסור חפירת בור ברה"ר הוא משום שאסור לקלקל ברה"ר‪,‬‬ ‫בזה"ז שגזרו משום כבוד יישוב א"י וזה לא בטל‪.‬‬ ‫ואיסור זה הוא רק מדרבנן‪ ,‬ומ"מ אנו אומרים לגביו שאין שליח לדבר עבירה‪,‬‬ ‫מבואר לן דאף באיסור דרבנן אומרים דאין שליח לדבר עבירה‪] .‬ועי' קצוה"ח‬ ‫והא דאיתא דאפילו בבית אסור‪ ,‬ביארו התוס' והרא"ש הטעם דמפסדת את‬ ‫סו"ס קצ"ה דנקט לדבר פשוט דגם באיסור דרבנן איתא כללא דאין שליח לד"ע[‪.‬‬ ‫הזרעים‪ ,‬ועוד דחיישינן שמא תצא ותפסיד שדות אחרים‪ .‬והא דלא אסרו בבהמה‬ ‫גסה משום דצריכים אותן למלאכה‪ ,‬וגם אינן מרובין כ"כ כצאן‪ ,‬ואפשר להשגיח‬ ‫אכן המנחת חינוך )מצוה נג‪ ,‬ה( העיר על המל"מ בלשון זו‪ ,‬ואיני מבין‪ ,‬דודאי‬ ‫עליהן יפה‪.‬‬ ‫לעשות תקלה ברה"ר‪ ,‬שיוכל להיות מיתה או היזק לאדם בודאי הוא איסור‬ ‫תורה‪ ,‬וכמו שמבואר ברמב"ם )רוצח פי"א ה"ד( דאפילו ברשות אסור‪ ,‬מכ"ש‬ ‫במקום שמור‬ ‫ברה"ר‪ ,‬ורש"י דנקט איסור קלקול‪ ,‬לאו דוקא‪ ,‬רק הכוונה שאסור מחמת‬ ‫בשו"ת הרמ"ע מפאנו )סי' פ"ה( כתב דהא דאין מגדלין בהמה דקה בא"י היינו‬ ‫תקלה‪ ,‬והוא ודאי איסור תורה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בשילוח הרגל‪ ,‬אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו חכמים‪ ,‬דאל"כ תכבד‬ ‫וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה )מהדו"ק‪ ,‬אהע"ז סו"ס עח(‪ ,‬והקשה על המל"מ דאם‬ ‫העבודה בלשכת הטלאים‪ ,‬ועוד דהו"ל גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה‪,‬‬ ‫איסור חפירת בור הוא רק מדרבנן‪ ,‬קשה לשיטת רבי יהודה דס"ל דכל‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫המותרין לקלקל ברה"ר אם הזיקו פטורין‪ ,‬וא"כ לשיטת המל"מ בור ברה"ר‬ ‫והחיד"א בספרו כסא רחמים הקשה על הרמ"ע מדברי הגמ' )פ‪ (.‬מעשה בחסיד‬ ‫פטור מה"ת‪ ,‬שהרי מה"ת מותר לקלקל‪ .‬וע"כ הסיק הנו"ב דודאי איכא איסור‬ ‫אחד שהיה גונח מלבו ]צועק מכאב לב ולא היה יכול להשיב רוחו ‪ -‬רש"י[ ושאלו‬ ‫תורה לכרות בור ברה"ר‪ ,‬ואין זה ענין לקלקול רה"ר האמור בכל מקום‪ ,‬אלא‬ ‫לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח משחרית לשחרית‪ ,‬לימים נכנסו‬ ‫דומה למזיק את חבירו בידים‪ ,‬כי תקלה ברה"ר הוי כמזיק בידים שהתורה‬ ‫חבריו לבקרו‪ ,‬כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם‪ ,‬אמרו‬ ‫חייבה עליו‪ ,‬וזוהי כוונת רש"י‪.‬‬ ‫ליסטים מזוין בביתו של זה ואנו נכנסים אצלו‪ ,‬בדקו ולא מצאו בו אלא אותו עוון‬ ‫של העז‪ ,‬ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני שאין בי אלא אותה העז שעברתי‬ ‫ומקור האיסור כתב בספר יד רמה )ב"ב כו‪ (.‬דאסור למיגרם מידי דאתי מינה‬ ‫על דברי חברי‪ .‬מבואר דאף בעז קשורה גזרו חז"ל שלא לגדלו‪ ,‬וכ"כ מהרש"א‬ ‫הזיקא לאינשי‪ ,‬או משום לפני עור‪ ,‬או משום דאתי 'ואהבת לרעך כמוך'‪.‬‬ ‫במהדו"ב דכיון דבגמ' נאמר איסור זה בסתם משמע דהיינו בכל מקום בלא צד‬ ‫ובחידושי הרש"ש ובחלקת יואב ובקהילות יעקב )סי' א'( חידשו מקור אחר‬ ‫היתר‪.‬‬ ‫לאיסור היזק ממון חבירו שהוא מדין השבת אבידה‪ ,‬דהתורה חייבה להציל‬ ‫ממון חבירו אפילו מהפסד שלא בא על ידו‪ ,‬והוזהר על כך בלאו דלא תוכל‬ ‫ולכאורה בימינו שחזר היישוב בא"י לידי ישראל חזר האיסור לגדל בהמה דקה‬ ‫להתעלם‪ ,‬וא"כ כ"ש שאסור להזיק בידים ובגמ' )ב"מ לא‪ (.‬איתא דרשת חז"ל‬ ‫לכו"ע‪ ,‬וכ"כ בשו"ת שבט הלוי )ח"ד סי' רכז( דכיון דרוב ניכר של השדות נתיישב‬ ‫מישראל‪ ,‬ורוב השדות שייכים להם הדר האיסור‪ ,‬וצ"ע על מה סומכים להקל‬ ‫לכל אבידת אחיך ‪ -‬לרבות אבידת קרקע‪ ,‬כגון שראה מים ששוטפין ובאין‬ ‫בזמנינו‪ .‬ובתשובות והנהגות )ח"ד סי' שכב( כתב דכיון דרובא דרובא מגדלים את‬ ‫ה"ז גודר וכו'‪ ,‬וכיון שמחויב להציל ממזיק אחר שבא על ממון חבירו‪ ,‬כ"ש‬ ‫העיזים במקומות שיש להם מרעה משלהם‪ ,‬אין מקום לחשש שירעו בשדות‬ ‫שמחויב להציל מעצמו שלא יזיק‪.‬‬ ‫אחרים ויזיקו‪ ,‬ולא גזרו באופן כזה‪.‬‬ ‫פרק ז' משנה ז'‬ ‫פרק ח' משנה‬ ‫גידול עיזים בזמנינו בא"י ובחוץ לארץ‬ ‫הידור תלמיד חכם סגי נהור‬ ‫וּב ִמּ ְד ָבּרוֹת שבא"י‪:‬‬ ‫ֵאין ְמגַ ְדּלִ ין ְבּ ֵה ָמה ַדּ ָקּה ְבּ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ֲ ,‬א ָבל ְמגַ ְדּלִ ין ְבּ ְ‬ ‫סוּריָ א‪ַ ,‬‬ ‫ַה ְמ ַביֵּ שׁ ֶאת ַהיָּ ֵשׁן ַחיָּ ב‪:‬‬ ‫בשו"ת גינת ורדים נשאל האם חייבים לקום מפני ת"ח סגי נהור‪ ,‬שאפשר כיון‬ ‫הנה אף דבמשנה איתא דהאיסור לגדל הוא בא"י‪ ,‬מ"מ איתא בגמ' )ב"ק פ‪(.‬‬ ‫שאינו מרגיש בזה אין זה הידור‪ ,‬או שמא כיון שיש הידור וכבוד לעיני הרואים‬ ‫א"ר יהודה אמר רב עשינו עצמנו בבבל כא"י לבהמה דקה‪ ,‬וי"א דוקא מכי‬ ‫חייב לעשות לו כבוד‪ .‬והשיב ע"פ המבואר במשנתינו דהמבייש את הישן חייב‬ ‫אתא רב לבבל‪ ,‬ופירש"י מכי אתא רב לבבל רבו המתיישבים שם מפני ישיבתו‪,‬‬ ‫משום דיש בזה זילותא‪ ,‬משום שמזדלזל בעיני השומעים‪ .‬א"כ יש לנו לומר לענין‬ ‫לישנא אחרינא הוא בא ולמדנו להזהר בכך שראה שם רוב ישראל ויישוב‬ ‫כבוד‪ ,‬שמתכבד ומוסיף שבח ויקר בעיני הרואים שרואים שעומדים מפניו‪ ,‬ואין‬ ‫קבוע‪ ,‬עכ"ד‪ .‬מבואר מדברי הגמ' דאין תקנה זו אמורה דוקא בא"י אלא בכל‬ ‫משגיחין בו עצמו אם מרגיש בקימה ובהידור זה או שאינו מרגיש‪ ,‬ומסברא יש לנו‬ ‫מקום שיש יישוב קבוע של ישראל אסור לגדל בהמה דקה דהזיקן מצוי וצריך‬ ‫ללמוד כבוד מענין בושת‪.‬‬ ‫האדם להרחיק ולהזהר שלא יזיק את חבירו‪.‬‬ ‫דא‬ ‫הרב יוסף צבי‬ ‫הלוי שישא שליט"א‬ ‫מרגליות ומטמניות‬ ‫מפלאי פלאות התורה‬ ‫הרי ממש הזדונות נעשו זכיות‪ ,‬שמזדון העבירה‬ ‫אף על פי שעוזבין את החטא צריך‬ ‫תשובה )ג(‬ ‫נעשה מצוה וקדושה ללמד זכות על האדם הזה‪.‬‬ ‫אפילו מי שהרשיע‪ ,‬מיד ברגע אחד‬ ‫ענף יוסף על עין יעקב‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫לשוב על העבר‬ ‫אי אפשר לומר ונקה שכבר נאמר לא ינקה‪ ,‬ואי‬ ‫שמקבל עליו להטיב הרי הוא צדיק גמור‬ ‫המעמיד דבריו של שקר על דברי‬ ‫אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר ונקה‪ ,‬הא‬ ‫מי שהרשיע‪ ,‬אינו צריך שום דבר ושום תקנה‬ ‫כיצד‪ .‬מנקה הוא לַ ָשּׁ ִבים ואינו מנקה לשאינן‬ ‫להיות צדיק גמור‪ ,‬אלא מיד ברגע אחד שמקבל‬ ‫תורה אי אפשר שישוב‬ ‫עליו להטיב דרכיו‪ ,‬הרי הוא צדיק גמור‪ ,‬אלא‬ ‫לא חרבה ירושלם אלא וכו' שהעמידו דיניהם על‬ ‫ָשׁ ִבים )יומא דף פ"ו ע"א(‪.‬‬ ‫שהקב"ה אינו מוותר על העבירות שעבר‪ ,‬וברצון‬ ‫דין תורה )בבא מציעא דף ל' ע"ב(‪ .‬ולכאורה הוא‬ ‫אף על פי שעוזבין החטא מכאן ולהלן‪ ,‬דאם לא‬ ‫תליא‪ ,‬אם רוצה לסגף עצמו בעולם הזה כדי‬ ‫קשה להבין‪ .‬אך טעמא דמילתא‪ ,‬לפי שכל זמן‬ ‫עיון יעקב על עין יעקב‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫כן פשיטא‪.‬‬ ‫להפטר מעונש שמים טוב לו‪ ,‬ואם לאו ימורקו‬ ‫שהשחתה אינה באה אלא מחמת תאוות גופניות‪,‬‬ ‫עוונותיו במשפטי ה'‪ ,‬אבל לעולם צדיק גמור‬ ‫אז בנקל אפשר לחוטא לשוב כאשר ינוחו‬ ‫על ידי תשובה מאהבה מלאך הרע‬ ‫חתם סופר שבת‪ ,‬דף ל"א ע"ב‪.‬‬ ‫כמימרא‪.‬‬ ‫וישקטו תאוות הגוף‪ ,‬כי הנפש עדיין עומדת על‬ ‫נעשה מלאך קדוש ומליץ טוב‬ ‫אמונתה הצודקת‪ ,‬אבל אם הושחתה הנפש עד‬ ‫השב מאהבה אינו צריך לד' חלוקי‬ ‫גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות וכו' כאן‬ ‫כפרה‬ ‫אשר יגלה פנים בתורה שלא כהלכה מחמת‬ ‫)יומא דף פ"ו ע"ב(‪.‬‬ ‫מאהבה‬ ‫לימוד מעוקש‪ ,‬אזי אי אפשר לשוב‪ ,‬כי במה ישים‬ ‫כתבו המפרשים דהשב מאהבה תיכף מתקבל‪,‬‬ ‫כי האדם בעת חטאו בורא מלאך רע על ידי‬ ‫ובשב מאהבה לא נאמרו ד' חלוקי כפרה שהיה‬ ‫אל לבו לחטאו‪ ,‬בהיותו חושב כי לא חטא‪ ,‬וכל‬ ‫החטא‪ ,‬ועולה ומקטרג עליו‪ ,‬וכשעשה תשובה‬ ‫ר' ישמעאל דורש ]יומא דף פ"ה ע"א[‪ ,‬ותיכף‬ ‫דבריו דברי תורה המה‪ .‬ובזה יבואר מאמר הנ"ל‪,‬‬ ‫מתקבל ברצון‪ .‬ויש ליתן טעם דשב מאהבה‬ ‫כי אילו חטאו בגופם היה אפשר להם לשוב‪ ,‬אבל‬ ‫מאהבה‪ ,‬הנה על ידי החרטה הגמורה בלבב שלם‬ ‫זדונות נעשו לו כזכיות‪ ,‬ואם כן אין כאן לא תעשה‬ ‫הם העמידו דבריהם על דין תורה‪ ,‬פירוש שאמרו‬ ‫מה שמתחרט על החטא‪ ,‬בזה נלקח מהמלאך‬ ‫וכריתות ומיתות בית דין‪ ,‬כי אם זכיות‪.‬‬ ‫שכל מה שהם אומרים )והוא היה שקר( המה דברי‬ ‫ההוא כח הרע הנשרש בו‪ ,‬ועל ידי הוידוי דברים‬ ‫מדבר קדמות מערכת ר'‪ ,‬אות י"ד‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ואם כן נשחתה הנפש וחרבה ירושלם‪ ,‬כי‬ ‫והקבלה בלב על להבא‪ ,‬מקיים בזה מצוות עשה‬ ‫כיון שפסק כן רב מובה"ק בדורו בבית דין של‬ ‫לא אפשר לשוב‪ ,‬לפי שהם סוברים שהדין עמהם‬ ‫של תשובה ווידוי‪ ,‬ונתפס על ידי מצוה הזו כח‬ ‫מטה‪ ,‬פוסקין כן להלכה בבית דין מעלה‪.‬‬ ‫)מצאתי בספר אחד ושכחתי שמו(‪.‬‬ ‫הקדושה במלאך הזה ונעשה קודש לה'‪ ,‬ועולה‬ ‫בני יששכר מאמר ד'‪ ,‬חודש תשרי‪ ,‬אות ל"ט‪.‬‬ ‫ענף יוסף על עין יעקב‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫ונעשה עליו מלאך מליץ אחד ללמד עליו זכות‪.‬‬ ‫]עיין עוד ערך תורה ד"ה מי שלומד[‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫חודש אלול תפילה ואמירת תהלים‬ ‫שיודע שהוא מרוחק מאור פני מלך חיים‪,‬‬ ‫מנהג ישראל תורה היא לומר תהלים‬ ‫בחודש אלול מניחים קצת מללמוד‬ ‫ומתאמץ נפשו בתו"ת‪ ,‬יזכה להתקרבות‬ ‫בימי אלול‬ ‫ועוסקים בתחנונים‬ ‫להיות בחינת "לו אנחנו עמו )שם ק'‪ ,‬ג'(‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬יצורף ית"ב אר"ש‪ ,‬מנהג ישראל‬ ‫כתב בטור ברקת שיותר טוב בימים אלו‬ ‫)ישמח ישראל‪ ,‬לר"ח אלול‪ ,‬ד'(‬ ‫להרבות סליחות ותחנונים עם הצבור‬ ‫תורה היא לומר תהלים בכל חודש אלול‪,‬‬ ‫ימי אלול הוא עת רצון לקבלת התפילות‬ ‫ר"ת י'אמרו ת'הלים ב'חודש א'לול ר'צוים‬ ‫מללמוד‪ ,‬וכתב בר"י שכן ראה לקצת רבנים‬ ‫ואתחנן אל י"י בעת ההוא לאמר בעת ההוא‬ ‫)אגרא דכלה‪ ,‬צירופי בראשית‪ ,‬קע"ו(‬ ‫ש'בחיו‪.‬‬ ‫שתמיד היו עסוקים בגופי הלכה ובחיבורים‬ ‫דייקא‪ ,‬ומהו הלאמר‪ ,‬ולפי הנ"ל יוכח דקאי‬ ‫ובחודש אלול היו מניחים קצת מסדרם‬ ‫בהסתרת פנים אף אנחה אמיתית בלבד‬ ‫ללמוד גירסא רק תחנונים‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫עולה למעלה‬ ‫)שערי תשובה ‪ ,‬סימן תקפ"א‪ ,‬ס"ק א'(‬ ‫אלול‬ ‫בר"ח‬ ‫ע"י תפילתינו בתרצ"ו שעות של חודש‬ ‫שמתחילים ימי‬ ‫הדין וההסתרת‬ ‫אלול נמתק דיננו‬ ‫פנים‪ ,‬הוא יקר‬ ‫הקדים לנו הש"י חדש אלול לימי רצון ולזמן‬ ‫וספון בעיני ד'‬ ‫התשובה קודם ר"ה הנה ר"ה הוא ב' ימים‬ ‫תו"ת מכל איש‬ ‫)בזה"ז( שני בתי דינים קשה ורפה כנודע‬ ‫ישראלי‪ ,‬אפילו‬ ‫מכתבי האריז"ל יום א' דינא קשיא סוד לאה‬ ‫מאיש פשוט‪ ,‬כי‬ ‫יום ב' דינא רפיא סוד רחל הקדים לנו הש"י‬ ‫בהסתרת פנים‬ ‫מזור ותרופה כל חדש אלול תרצ"ו שעות‬ ‫אנחה‬ ‫אף‬ ‫מנין קשה ורפה ברצות י"י דרכי איש גם‬ ‫אויביו )היינו המקטריגים לפני הבתי דינים אשר‬ ‫אמיתית בלבד‬ ‫יבואו בני האלקים להתייצב וכו' אלו מיימינים‬ ‫עולה למעלה‬ ‫לזכות ואלו משמאילים וכו' אבל ברצות י"י אותנו‬ ‫למעלה‪ ,‬ויקר‬ ‫בתשובה ותפלתינו באלו התרצ"ו שעות קודם ר"ה‬ ‫מאוד‪ ,‬וזהו עיקר‬ ‫גם אויביו( ישלים אתו ויתמתקו הב' בתי‬ ‫בזמן‬ ‫אמונה‬ ‫דינים קשה ורפה והצרות יתהפכו לרצון‬ ‫הלילות‬ ‫היינו ברצות י"י וכו' ויתרצה הש"י לישראל‬ ‫להתאמץ א"ע‬ ‫בשמחה וישמח ישראל בעושיו ע"כ רצות‬ ‫וע"ד‬ ‫בתו"ת‪,‬‬ ‫בגימ' ב"פ שמח הבן‪.‬‬ ‫ואמונתך בלילות‬ ‫)בני יששכר‪ ,‬לחודש אלול‪ ,‬מאמר א'‪ ,‬י"א(‬ ‫)תהלים צ"ב‪ ,‬ג'(‪,‬‬ ‫ועי"ז נזכה לאור‬ ‫הרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורעניות‬ ‫גדול ולחסדים‬ ‫ופגעים רעים‬ ‫ביום‬ ‫טובים‬ ‫מובא בספרים דהרגיל בתהלים‪ ,‬דוחה כל‬ ‫הדין‪ ,‬ע"ד להגיד‬ ‫מיני פורעניות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו‬ ‫בבוקר חסדך‬ ‫ומשפחתו וכל בני דורו‪ ,‬ומגלגל עליו ועליהם‬ ‫)שם(‪ ,‬וזהו הרמז‬ ‫כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות‬ ‫צירוף אלול‪" ,‬לא‬ ‫ורחמים וחסדים‪.‬‬ ‫)אלף המגן‪ ,‬סי' תקפ"א ס"ק ט"ז(‬ ‫"לו‪ ,‬ע"י הכנעתו‬ ‫קרית הישיבה בית יוסף צבי דושינסקיא ‪ -‬אלעד‬ ‫קופת הקודש ‪ -‬אוצרותיהם אמלא‬ ‫כולל תרביצ"א בית שמש‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כסא דנחמתא‬ ‫מדרש תנחומ"א‬ ‫[‬ ‫] ברכת מזלא טבא‬ ‫בצע"ר אנו משתתפים באבלו הכבד של האי גברא רבא ויקירא בנן של קדושים צורבא מרבנן ה"ה‬ ‫בצע"ר אנו משתתפים באבלו הכבד של האי גברא רבא ויקירא בנן של קדושים צורבא מרבנן מתומכי‬ ‫משגרים בזה ברכותינו המאליפות קדם האברך איש חי ורב פעלים למען התורה‬ ‫הרה"צ משה שמואל הלברשטאם שליט"א אב"י בארא פארק‬ ‫קופת הקודש של כ"ק מרן רבינו שליט"א במסירות נפלאה ה"ה‬ ‫ולומדיה וולמען כוללינו מידי חודש בחדשו הוא גופיה צורבא מרבנן ה"ה‬ ‫תומכי ומייסדי קרית הישיבה‬ ‫הרה"צ משה שמואל הלברשטאם שליט"א אב"י בארא פארק‬ ‫הרב משה זלמן נייהויז שליט"א‬ ‫היושב בעמק הבכא בהלקח מעמו עטרת תפארת ישראל‬ ‫היושב בעמק הבכא בהלקח מעמו עטרת תפארת ישראל‬ ‫אביו הגה"צ רבי ברוך בן הרה"צ ר' נפתלי זצ"ל כ"ק אדמו"ר מצאנז ‪-‬ברא‪-‬פארק‬ ‫אביו הגה"צ רבי ברוך בן הרה"צ ר' נפתלי זצ"ל כ"ק אדמו"ר מצאנז ‪-‬ברא‪-‬פארק‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בנו שיחי' למז"ט‬ ‫המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא יוסיפו לדאבה עוד‬ ‫המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא יסיפו לדאבה עוד ולא ישמע עוד שוד ושבר‬ ‫ויה"ר מן קדם שמיא שתזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט ולהכניסו בבריתו של‬ ‫ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ובגבולות כל ישראל אכ"י‬ ‫בגבולתינו ובגבולות כל ישראל אכ"י‬ ‫אאע"ה בעיתו ובזמנו ותרוה רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח אכ"י‬ ‫המשתתפים בצערך‪ :‬ההנלה רבנן ותלמידיהון‬ ‫המשתתפים בצערך‪ :‬ההנהלת הקופה‬ ‫המברך‪ :‬ישראל לנדאו בשם הנהלת הכולל‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הרה"ח ר' דוד יונה‬ ‫הרה"ח ר' מאיר זאב‬ ‫הר"ר חיים יצחק‬ ‫הר"ר שמואל חיים‬ ‫הר"ר משה זלמן‬ ‫הר"ר יצחק אהרן‬ ‫הר"ר יהושע לייב‬ ‫הר"ר בן ציון‬ ‫בר"ש ווייס הי"ו‬ ‫הברפלד הי"ו‬ ‫אייזיק רייזנר הי"ו‬ ‫שטייף הי"ו‬ ‫נייהויז הי"ו‬ ‫דוידוביץ הי"ו‬ ‫ליכטנשטיין הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫גרוס הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הבר מצווה‬ ‫לרגל שמחת הבר מצווה‬ ‫לרגל הולדת בתו תחי'‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לבנו אליעזר ני"ו‬ ‫לבנו יחזקאל שרגא ני"ו‬ ‫למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫השלום זכר בשטיבלאך‬ ‫ביום שני י"ח אלול פרשת נצו"י‬ ‫ביום שני י"ח אלול פרשת נצו"י‬ ‫השלום זכר בשטיבלאך‬ ‫שע"י ביהמ"ד היכל מהרי"ם‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫הקידושא רבא בבית‬ ‫שע"י ביהמ"ד הגדול‬ ‫חזון איש בני ברק‬ ‫אלעד‬ ‫באולם "מנוחה ושמחה"‬ ‫באולם "מגן אברהם"‬ ‫מדרשינו אשדוד‬ ‫בי"ש‬ ‫אשדוד‬ ‫בי"ש‬ ‫בי"ש‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת‬ ‫והרחבה‬ ‫והרחבה‬ ‫והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫והרחבה‬ ‫והרחבה‬ ‫והרחבה‬ ‫ח‬ ‫חודש אלול תפילה ואמירת תהלים‬ ‫בראשונה התפלל כן כל ארבעים יום‪ ,‬ואף כי‬ ‫להתפלל ולהעלות התפלות ולעורר רחמים‪.‬‬ ‫ג"כ אדלעיל אחר מלחמות סיחון ועוג שהיה‬ ‫בתפלה ראשונה כתיב )שמות לב‪ ,‬יד( וינחם‬ ‫)דברי נפתלי‪ ,‬פרשת משפטים(‬ ‫באלול‪ ,‬והנה הוא עת רצון לקבלת התפילות‪,‬‬ ‫ה' על הרעה‪ ,‬אפ"ה היה מתירא מפני האף‬ ‫משרע"ה התפלל על העגל בימי אלול‬ ‫כי בימים ההם בזה"ז ניתוסף אות הע' אל‬ ‫והחימה‪ ,‬אף שנחם על הרעה הראשונה‪ ,‬אשר‬ ‫בכל עת‬ ‫אותיות ר"ש ומתהווה שער‪ ,‬וניתוסף אות ת'‬ ‫דיבר לכלות אותם ואת זרעם עד העולם‪,‬‬ ‫נראה כי בכל ארבעים יום התפלל תפלה זו‬ ‫על אותיות דל ומתהווה דלת )נרמז בכתוב‬ ‫כדכתיב )שם‪ ,‬י( ואעשה אותך לגוי גדול‪ ,‬מ"מ‬ ‫בכל עת‪ ,‬וז"ש ואתנפל לפני ה' וגו' אשר‬ ‫וא"ד )אלף ד' בגימ' שער דלת( יעלה מן הארץ‬ ‫היה מתירא מפני האף והחימה שלא יענשו‬ ‫התנפלתי‪ ,‬פירוש כי התפלה זו אשר התפלל‬ ‫והשקה וכו' הנה בחודש הזה מתוספין אתוון‬ ‫ע"ת ונקרא עת רצון וזהו‬ ‫ואתחנן אל י"י בעת ההוא‬ ‫)דייקא( לאמר לדורות לדפוק‬ ‫על דלתי הרחמים בעת‬ ‫ההוא‪.‬‬ ‫)בני יששכר‪ ,‬לחודש אלול‪,‬‬ ‫מאמר א'‪ ,‬ח'(‬ ‫בימי אלול יאמרו תהלים‬ ‫במקום התענית‬ ‫נחלקו הפוסקים אם למי‬ ‫שתורתו אומנותו חייב‬ ‫להתענות על חטאותיו‬ ‫אעפ"י שמתבטל מלימודו או‬ ‫שמא יותר טוב שילמוד‬ ‫ותורתו מכפרת עליו והיותר‬ ‫מוסכם הוא שגם הוא צריך‬ ‫להתענות לכלא פשע כדי‬ ‫שתהא תורתו רצויה ואני‬ ‫אומר פשר דבר שטוב לת"ח‬ ‫שיאחוז בזה וגם מזה ובאיזו‬ ‫שנה או באיזה זמן מהשנה‬ ‫כגון בימי אלול וימ"ת כ"ש‬ ‫שובבים יתענה ואם לא יוכל‬ ‫ללמוד עיון ילמוד גרסא‬ ‫זה"ק ספרי מוסר תהלים‬ ‫קרבנות וכדומה ובשאר ימי‬ ‫שני חייו ילמוד עיון ונמצא‬ ‫זה וזה מתקיים בידו‪.‬‬ ‫)פלא יועץ‪ ,‬ערך תענית(‬ ‫אמירת תהלים בחודש‬ ‫אלול מזמר עריצים‬ ‫ומכרית המקטרגים‬ ‫תכין לך הדרך‪ ,‬תכי"ן עולה‬ ‫כמנין תלי"ם‪) ,‬תהלים הרבה‬ ‫פעמים במדרשים נקרא תלים(‬ ‫וגם הר"ת והס"ת של תיבות‬ ‫תכי"ן ל"ך הדר"ך עולה‬ ‫כמנין תפיל"ה‪ ,‬שע"י אמירת‬ ‫תהלים בחודש אלול‪ ,‬תזכה‬ ‫לזמ"ר עריצי"ם ולהכרית‬ ‫המקטרגים העומדים על‬ ‫הדר"ך לקלקל תפלות‬ ‫ישראל ויהיה לך הדרך מוכן‬ ‫ט‬ ‫חודש אלול תפילה ואמירת תהלים‬ ‫ויאמרו לאמר בפה ולשון אשירה לה' החוקר‬ ‫הוא חודש אלול שהמה ימי רחמים ורצון‪,‬‬ ‫המה או זרעם‪ ,‬שהרי גם במרגלים שאמר ה'‬ ‫לב‪ ,‬ושמא תאמר למה לי האמירה לזה אמר‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכבר פשט בכל תפוצות עם קדוש‬ ‫סלחתי כדבריך )במדבר יד‪ ,‬כ( אפ"ה נענש‬ ‫המדרש פי' פתחה בחכמה והשכל כי ותורת‬ ‫וישימה לחוק ולמשפט בישראל עם קדוש‬ ‫אותו דור‪ ,‬לכך התפלל כל מ"ם יום עד ששב‬ ‫חסד על לשונה לתקן מה שדיברו בלשונם‬ ‫עד היום הזה‪ ,‬ולעורר לבבכם בחודש זה‬ ‫ה' מחרון אפו והוא בר"ח אלול שהם ימי‬ ‫ומאז וגו' ובזה נכון המנהג שכתב המחבר סי'‬ ‫לתורה ולתעודה ולהתמיד בלמוד ביותר‬ ‫רצון‪ ,‬ויש לרמז מ"ש האריז"ל )עץ חיים‪ ,‬שער‬ ‫תקפ"א נוהגין לקום לומר סליחות ותחנונים‬ ‫ולהתענות תענית נדבה ולקום בחצות לילה‬ ‫השמות‪ ,‬פ"ה( כי צירוף שם אהיה בחודש‬ ‫מר"ח אלול ואילך ואם כי כתב הרמ"א שאנו‬ ‫להודות לה' ולטבול עצמו בכל יום במקוה‬ ‫אלול הוא אותיות ההיא‪ ,‬והיינו דאמר בעת‬ ‫אין נהוגין כן עכ"ז המנהג לומר זמירות‬ ‫טהרה בשחרית קודם תפלת שחרית‬ ‫)פנים יפות‪ ,‬פרשת עקב(‬ ‫ההיא‪.‬‬ ‫שירות ותשבחות שאמר דוד הע"ה מר"ח‬ ‫ולהרבות בצדקה‪.‬‬ ‫בימים אלו צריך לתקן מה שפגם בתפילה‬ ‫)יסוד ושורש העבודה‪ ,‬שער המים‪ ,‬פרק א'(‬ ‫עיקר עבודת ישראל לתקן המוח‪ ,‬ולזכות‬ ‫אמירת תהלים בחודש אלול הוא לרצות‬ ‫להאמת‪ ,‬ובפרט בימים האלה שמתעוררין‬ ‫הפה והלשון שבו חטאו‬ ‫הי"ג מכילין דרחמי‪ ,‬ופותח דרך תשובה‪,‬‬ ‫"ויאמרו "לאמר "אשירה "לה' ר"ת אלול‪ ,‬נ"ל‬ ‫וכמ"ש האר"י ז"ל )שערוה"ק דף מ"ח יחוד י"ו(‬ ‫הענין עפ"י המדרש אמר משה באז חטאתי‬ ‫דיחוד של אלול הוא דרך‪ ,‬ע"ד הנותן בים‬ ‫לפניך שאמר ומאז באתי וגו' באז אני מקלסך‬ ‫דרך )ישעי' מ"ג‪ ,‬ט"ז(‪ ,‬צריך לתקן מה שפגם‬ ‫והוא ע"ד שאמרו צדיקים באותו דבר‬ ‫בדרך זו תורה ותפילה‪ ,‬וכנודע דברי האר"י‬ ‫שחוטאים בו מתרצים ובזה פירשתי במקומו‬ ‫ז"ל דשם של תפילה הוא גימט' דר"ך‪ ,‬דהשם‬ ‫המדרש אז ישיר וגו' הה"ד פי' פתחה בחכמה‬ ‫של תפילה הוא יב"ק היוצא מפסוק )תהלים‬ ‫וגו' ענינו כי כבר מבואר במורה וסה"ק כי‬ ‫כ'‪ ,‬י'( "יעננו "ביום "קראנו‪ ,‬וב"פ יב"ק‪ ,‬א'‬ ‫עיקר השבח הוא ציור המצטייר בלב גדלות‬ ‫להסיר הדינין וא' לעורר ולהמשיך רחמים‪,‬‬ ‫הבורא ב"ה ותהלתו ותפארתו והסיפור בפה‬ ‫גימט' דרך כנודע‪.‬‬ ‫הוא רק לעורר הלב ע"ד הקול מעורר‬ ‫)ישמח ישראל‪ ,‬בפרשת כי תבא(‬ ‫הכוונה וכאן פרש"י אז ישיר משה וב"י עלה‬ ‫יבכה ויתחנן בחודש אלול שהמה ימי רצון‬ ‫בלבו שישיר הרי נתעורר הלב מעצמו קודם‬ ‫הרבה ספרים כתבו רמזים עת התעוררות‬ ‫ויאמרו א"כ למאי הוצרכו לומר השירה בפה‬ ‫חדש אלול‪ .‬ובז"ח דף מ"ו ע"ד ז"ל‪ :‬ובכתה‬ ‫ולשון כיון שהי' דברי השירה חקוק על לבם‬ ‫את אביה ואת אמה ירח ימים )דברים כא‪ ,‬יג(‪,‬‬ ‫והשי"ת חוקר לב וגו' ויודע מחשבות אדם‪,‬‬ ‫דא היא ירחא דאלול כו'‪ ,‬עכ"ל בקיצור‪ .‬וז"ל‬ ‫אבל הענין שבזה גמלו חסד עם פיהם‬ ‫האריז"ל ג"כ‪ :‬ובכתה את אביה ואת אמה ירח‬ ‫ולשונם להתרצות לקונם ע"ד שאמרו ומאז‬ ‫ימים‪ ,‬את אביה זה הקב"ה‪ ,‬ואת אמה זו כנסת‬ ‫באתי וגו' בו עצמו נתרצו לפאר ליוצרם וז"ש‬ ‫ישראל‪ ,‬יבכה אדם ויתחנן לפני ה'‪ ,‬ירח ימים‬ ‫אז ישיר משה וב"י שעלה בלבם לשיר עכ"ז‬ ‫י‬ ‫חודש אלול תפילה ואמירת תהלים‬ ‫בחודש אלול מותר לומר‬ ‫ויש הרבה אנשים הרגילים לקרוא באותם‬ ‫אלול ואילך והטעם נ"ל כי עיקר מצו' החדש‬ ‫תהלים בלילה‬ ‫ארבעים הימים מר"ח אלול ועד יו"כ חמשה‬ ‫השביעי בפה ולשון תקיעת שופר בפה וכ"כ‬ ‫נתתי לו פדיון עבור חולה במוצאי שבת‬ ‫ספרי תהלים בכל יום‪ ,‬וגם זה תיקון גדול‬ ‫מלכיות זכרונות שופרות וביוה"כ התפילות‬ ‫לנפש‪ ,‬להכרית ולמחות כל מקטרג‪ ,‬ולכן‬ ‫והווידוין ובסוכות ליטול הד' מינים להודות‬ ‫קודש‪ ,‬וציוה לומר תהלים‪ .‬ואמר‪ ,‬שבאלול‬ ‫קוראים לפרקי תהלים בשם זמירות‪,‬‬ ‫מותר לומר תהלים בתחילת הלילה‪.‬‬ ‫ולהלל בפה ולשון כמבואר במדרש אמור‪.‬‬ ‫שפירושם גם כריתה מלשון וכרמך לא‬ ‫)אמרי פנחס‪,‬‬ ‫)ילקוט מעם לועז‪,‬‬ ‫תזמור‪.‬‬ ‫ופה דובר נבלה איך ידבר לפני שוכן זבולה ומי‬ ‫חודש אלול‪ ,‬תכ"ז(‬ ‫פרשת כי תשא דברי התעוררות(‬ ‫יאמר זכיתי לבי ושמרתי דרכי מחטוא‬ ‫בלשוני ע"כ בפה ולשון‬ ‫שחטאו בו מתרצים בשירות‬ ‫ותשבחות ולרמות ע"ז ר"ת‬ ‫"אלול "ויאמרו "לאמר‬ ‫"אשירה "לה' כלומר ויאמרו‬ ‫למען לאמר בימים הבאים‬ ‫ע"כ אשירה לה' וגו' ובסדר‬ ‫האותיות הוא ר"ת אשירה‬ ‫לה' ויאמרו לאמר כלומר‬ ‫אשירה לה' החוקר לב‬ ‫ויאמרו בפה לאמר לתקן‬ ‫הנאמר והבן‪.‬‬ ‫)ייטב פנים‪ ,‬אבני זכרון‪,‬‬ ‫לר"ה ל"ח(‬ ‫אלול הוא זמן פתיחת שער‬ ‫תפלה‬ ‫ואתחנן אל ה' בעת ההיא‬ ‫לאמר‪ ,‬דהנה מניעת קיבול‬ ‫התפלה‪ ,‬כתיב סכותה בענן‬ ‫לך מעבור תפלה‪ ,‬עננים הם‬ ‫המסכים מהקליפות המסכים‬ ‫פתח שערי שמים על ידי‬ ‫העונות‪ ,‬לבל תוכל התפלה‬ ‫לכנוס‪ ,‬והנה בחודש אלול‬ ‫זמן פתיחת שערי שמים‬ ‫לקבלת התפלות והתשובות‪,‬‬ ‫וזה פעל משה לכל ימות עולם‬ ‫על ידי מלחמת סיחון ועוג‪,‬‬ ‫שדילג מזוזת הקליפה מן‬ ‫פתח קדושה‪ ,‬ונפתחו שערי‬ ‫הקדושה‪ ,‬ויבואו קדושים‬ ‫בזה השער לי"י בתפלתם‬ ‫ותשובתם‪ ,‬ושערי שמים‬ ‫נפתחים לקבלם ברצון‪ ,‬והנה‬ ‫גם הוא התאמץ אז בתפלה‬ ‫בעת הוא דייקא לאמר‬ ‫לדורות‪ ,‬שבעת ההוא‬ ‫פותחים שערי שמים לקבל‬ ‫תפלות ישראל ברחמים‪ ,‬ודי‬ ‫)בני יששכר(‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫אמירת תהלים בחודש‬ ‫אלול הוא תיקון גדול‬ ‫לנפש‬ ‫יא‬ ‫אמירת לדוד ה' אורי בחודש אלול )ב(‬ ‫שמעתי מהרב הקדוש מוה' יחיאל מיכל‬ ‫חברון שהש"ץ אומר אותו אחר עלינו‬ ‫זצ"ל אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש‬ ‫לשבח וכו' בקול רם ומה טוב לאומרו כל‬ ‫בקשתינו שנזכה שכל ימי חיינו‬ ‫זה תמיד שאלתי שאבקש תמיד מאת ה'‬ ‫השנה אחר שמ"ע ולפחות כל יום האומרו‬ ‫יתקבלון לעילא‬ ‫וזהו הרמז אחת שאלתי מאת ה' זה תמיד‬ ‫בכונה אחר תפלת שחרית ימצא חיים‪.‬‬ ‫תיקנו קדמונינו לומר בחודש אלול מזמור‬ ‫שאלתי מאת השם אותה אבקש שאבקש‬ ‫)עבודת הקדוש להחיד"א‪,‬‬ ‫לדוד ה' אורי וישעי וגו' ושם נאמר אחת‬ ‫סנסן ליאיר‪ ,‬י"א‪ ,‬ט(‬ ‫תמיד מאת ה' ודפח"ח‪.‬‬ ‫שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית‬ ‫)קדושת לוי‪ ,‬פרשת עקב(‬ ‫שאלתי שאבקש תמיד מאת ה'‬ ‫ה' כל ימי חיי דבחודש אלול ראוי לחשוב‬ ‫חשבון הנפש את אשר פעל‬ ‫ועשה בימים שעברו ובודאי‬ ‫המצא ימצאו ימים דעומדין‬ ‫בכסופה ואנו מבקשים‬ ‫מהשי"ת שיזכנו שכל ימי‬ ‫חיינו יהי' מתקבלין לסלק‬ ‫לעילא ולשבתם בבית ה' וזה‬ ‫שאה"כ שבתי בבית ה' כל‬ ‫ימי חיי דכל ימי חיינו שלא‬ ‫יכלו לסלקא קדם ה' יזכו‬ ‫לשוב לשבת בבית ה' אכי"ר‪.‬‬ ‫)ערוגת הבושם‪ ,‬פרשת ראה(‬ ‫אומרין אותו מר"ח‬ ‫אלול כדי להרגיש‬ ‫האור הרוחני המאיר‬ ‫בר"ה‬ ‫כדי להרגיש האור רוחני‬ ‫בר"ה צריכין להכין א"ע לזה‬ ‫מקודם‪ ,‬דוגמת בית שאין לו‬ ‫חלונות א"א לאור השמש‬ ‫לזרוח שם כמו"כ אם הלב‬ ‫אטום וסתום ע"י החטאים‬ ‫והעונות א"א ליהנות מאור‬ ‫הרוחני‪ ,‬רק כשפותח פתח‬ ‫ע"י תשובה ובאופן זה יוכל‬ ‫הרוחני‬ ‫מאור‬ ‫ליהנות‬ ‫שהקב"ה מאיר בזמנים‬ ‫הקדושים הבאים‪ ,‬ולכן‬ ‫מתחילים לומר לדוד ה' אורי‬ ‫וישעי וגו' עוד מחודש אלול‪,‬‬ ‫דבכדי שנוכל להרגיש האור‬ ‫רוחני שהקב"ה מאיר בר"ה‬ ‫צריכין לעשות הכנה מקודם‬ ‫בחודש אלול‪.‬‬ ‫)ויחי יוסף‪ ,‬פרשת ראה(‬ ‫טוב לאומרו כל‬ ‫השנה‬ ‫יאמר מזמור לדוד ה' אורי‬ ‫וישעי כלו אחר כל תפלה‬ ‫מהשמ"ע מר"ח אלול עד‬ ‫מוצאי יוה"כ וכן בהושענא‬ ‫רבא וכן הוא מנהג בעיה"ק‬ ‫יב‬ ‫;‬ ‫הרה"ק רבי דוב בעריש פלאם מאלעסק זי"ע‬ ‫הרב ישעי' קוהט שליט"א‬ ‫כ"א אלול תר"י‬ ‫רבינו נסתלק באלעסק ביום כ"א אלול תר"י‪ ,‬ושם מנו"כ‪ .‬מקום מנוחת קדשו נעשה‬ ‫תל תלפיות לרבים לשפוך שיחם‪ ,‬וגם הרה"ק רבי חנוך העניך שמילא מקום קדשו‬ ‫תולדות בעל ההילולא זצ"ל‬ ‫באלעסק‪ ,‬ובניו אחריו רגילים היה לפקוד מקום מנוחת קדשו בעת מצוא‪ ,‬ומסופר‪:‬‬ ‫פעם ביארצייט של הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‪ ,‬הלך נכדו הרה"ק רבי יצחק‬ ‫רבינו דוב בעריש נולד לאביו הרה"ק רבי שלמה מלוצק זי"ע‪ .‬הוא הסתופף בצל‬ ‫מאלעסק )בנו של בעל לב שמח( על הציונים של הרבנים הקדושים שמנוחתם בעירו‪,‬‬ ‫קדשו של הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע‪ ,‬הרבי מלובלין זי"ע‪ ,‬ואצל הרה"ק רבי‬ ‫כמו שנהג אביו הקדוש רבי חנוך העניך‪ ,‬והלך אצל ציון רבינו והרה"ק ר' ישעי'לי‬ ‫אורי מסטרעליסק זי"ע‪.‬‬ ‫זצ"ל )מחכמי קלויז בבראד‪ ,‬חי בזמן מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע‪ ,‬והיה אב"ד באלעסק‪ ,‬חיבר ספר חרב‬ ‫אחרי הסתלקות אביו בשנת תקע"ג מילא רבינו את מקומו בעיר אלעסק ואגפיה‬ ‫פיפיות(‪ ,,‬והלך דרך אהלו של אביו‪ ,‬ולא הלך לשם‪ .‬שאלו אותו‪ ,‬מדוע אינו הולך גם‬ ‫וגלילותיה טאפרוב וסקאליווקי‪ .‬נתפרסם כגאון אדיר בנגלה ובנסתר‪ ,‬רוח הקודש‬ ‫לאוהל של אביו‪ ,‬והשיב‪" :‬אבי הוא עתה בבעלזא"‪) .‬לב שמח פי"ג אות ח(‬ ‫גלויה היה לו‪ ,‬וידע על כל אדם מה שעבר עליו מיום בואו לעולם ועד היום הזה‪.‬‬ ‫רבינו השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬ואלו הן‪ :‬בנו הרה"ק רבי שלמה זי"ע‪.‬‬ ‫היה סגי נהור ואיש פלא‪ ,‬קדוש אלוקי ואלפים הלכו לאורו‪ .‬הרה"ק מהר"ש מבעלזא‬ ‫בתו אשת הגה"ק רבי צבי הירש שטיקלער זצ"ל אב"ד מאסט‪ ,‬בן הגה"ק רבי‬ ‫זי"ע נהג לקום מפני רבינו‪ .‬רבינו אמר על עצמו‪" :‬המסתכל בי אינו צריך ללמוד‬ ‫שמריהו זצ"ל מח"ס שם משמריהו‪ ,‬מתלמידי מהר"ש מבעלזא זי"ע‪.‬‬ ‫ראשית חכמה" )הקדמת ספר זכרון אלעזר(‪.‬‬ ‫וכמעט יצאנו מהעיר‪ ,‬וכבר הסוסים עומדים‬ ‫הרה"צ‪" :‬ההכרת אותו"? ויאמר‪" :‬הן"‪ .‬ויאמר‬ ‫אצל כפרי אחד עשיר ממקורבי‪ ,‬ועל שאלתי‬ ‫הזקן‪" :‬אתה לא הכרתיו‪ ,‬אני הכרתיו‪.‬‬ ‫סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל‬ ‫סיבת העמידה‪ ,‬השיבני הלא בכאן פה ופה‬ ‫המקורב הנדבן‪ ,‬ופה נעשה עסק טוב‪ .‬אני‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪ :‬ידוע תדע שאני הנני הרב‬ ‫שרצוני לא רצונם‪ ,‬קצפתי עליהם ברוגז לאמור‪:‬‬ ‫והרבי ר' בעריש מאלעסק‪ ,‬וכשהתחילה אור‬ ‫בצל רבותיו הקדושים‬ ‫"לא אתם תורונו דרך נילך לאמור פה ופה‬ ‫זקנך הרה"צ ז"ל לזרוח‪ ,‬שמעתי ותמהתי לאמור‬ ‫פעם אחת נסע רבינו ללובלין‪ ,‬ושבת שם‬ ‫נעמוד‪ ,‬כי במקום שדעתי יהיה לעמוד ולנוח‪,‬‬ ‫איך יוכל להיות רבי קרוב לעירי ולא ירגיש לבוא‬ ‫בצל הרבי הקדוש‪ .‬הרבי מלובלין הושיבו אצלו‬ ‫אומר לכם‪ .‬ולעת עתה לכו ונלכה לדרכינו‬ ‫אלי‪ ,‬ואמרתי בלבי שאם יש בו רק ניצוץ רבי‪,‬‬ ‫סמוך ממש‪ ,‬ובהסבת הסעודה השיחו מלין לצד‬ ‫הלאה"‪.‬‬ ‫ירגיש מחשבותי ויבוא אלי‪ .‬כשראיתי שלא חלי‬ ‫עילאה‪ .‬דרכו של רבינו היה לדבר בלשון חכמה‪,‬‬ ‫ולא מרגיש‪ ,‬אמרתי שאין זה רבי‪ ,‬והסכמתי ליסע‬ ‫ואמר‪" :‬רבי מצד הדין הייתם צריכים לבוא אלי‪,‬‬ ‫כפרים עברו ערים נגוזו‪ ,‬ואני באחת נסע ונלכה‪.‬‬ ‫אליו להחזירו למוטב‪ ,‬שידע שאני רבי לא הוא‪.‬‬ ‫עברנו דרכנו צעד אחר צעד‪ ,‬עד קרוב‬ ‫והמתנתי הרבה על זה‪ ,‬ובאשר לא באתם‪,‬‬ ‫והנה מעת ביאת רעיון זה בלבי‪ ,‬לא נחתי לא‬ ‫הוכרחתי לנסוע אצליכם"‪ .‬החסידים השומעים‬ ‫פרימישליאן ‪ -‬מקום מגמתי‪ .‬כשאמרו לי‬ ‫שלותי ולא שקטתי‪ ,‬לאמור מתי אסע שמה‪ ,‬ובכל‬ ‫מקורביי שהיום רד ולילה ממשמשת ובאה‪,‬‬ ‫חרה אפם מאוד לשמע דיבורים כאלו‪ ,‬אך לא‬ ‫והנני קרוב לפרימישליאן‪ ,‬האם נסור פה ללין‪,‬‬ ‫רצו לבלבל את השלחן הטהור אשר לפני ה'‪.‬‬ ‫הסכמתי לדבריהם‪ .‬באנו העירה‪ ,‬סרנו לבית‬ ‫מלון‪ ,‬העמיסו חפציי להבית‪ ,‬והרגשתי בנפשי‬ ‫מרגיע כמים קרים על נפש עייפה‪ .‬אמרתי‪ ,‬עוד‬ ‫"‬ ‫עטץ האט נאר געוואלט איך זאל‬ ‫ורבינו הסביר את דבריו‪" :‬אינכם מבינים חסידים‬ ‫מה שאמרתי‪ ,‬הלא דבריי מפורשים בזוה"ק‬ ‫)קכח‪ (:‬אוף הכי ההיא זכאה בעי למרדף בתר‬ ‫חייבא ולמקני ליה ובו' ע"ש‪ .‬מבואר מדברי‬ ‫מעט ואכבה גחלת לבבי הבוער זה כמה‪.‬‬ ‫פירען דעם טיש אין שטיב‪ .‬דא‬ ‫נשאלתי ממקורבו בענייני אכילה ושתיה‪ ,‬או אם‬ ‫הזוהר כי הצדיק צריך לצאת כדי להחזיר‬ ‫ארצה לנוח מעט מטלטול הדרך‪ .‬השבתי‬ ‫האט איהר דאך אלע דיא וואס‬ ‫בתשובה את החוטאים"‪ .‬בשומעו מילי דבדיחי‬ ‫ברותחין שכבר אמרתי להם שאל ישאלונו‬ ‫האבען דא אין ביהמ"ד‬ ‫הללו יוצאים מפה קדשו‪ ,‬נהנה הרבי מאוד על‬ ‫שאלות‪ ,‬וכאשר ארצה מה‪ ,‬אדרוש מהם‪.‬‬ ‫געדאווינט‪ ,‬המגיד הקדוש‬ ‫חכמת אלוקים אשר בקרבו‪ ,‬וגם החסידים‬ ‫נשקטו‪) .‬נפלאות הרבי אות שמט(‬ ‫מזלאטשוב‪ ,‬הרה"ק ר' ישעי'לי‪,‬‬ ‫יצאתי לבד דרך שער החצר החוץ‪ ,‬פגשתי נערים‬ ‫והרה"ק רבי שלמה מלוצק‪ ,‬ואת‬ ‫שוחקים ברחוב‪ ,‬שאלתים על משכן הרבי‪,‬‬ ‫רבינו נסע כפעם בפעם לסטרעליסק‪ .‬פעם‬ ‫ויראוני באצבעותיהם לאמור‪" :‬פה היא"‪ .‬באתי‬ ‫בנו הרה"ק רבי בעריש‪ ,‬דא האט‬ ‫כאשר נסע הרה"ק מסטרעליסק על שבת אחד‬ ‫לביהמ"ד פנימה‪ ,‬ומעט אנשים בה‪ ,‬וזקיניך‬ ‫עטץ דאך זיי אלע‬ ‫לטאפארוב‪ ,‬נסע רבינו שמה להסתופף בצל‬ ‫הרה"צ ז"ל עמד מקצוע מזרח צפון ופניו למזרח‬ ‫קדשו‪ .‬בהיסבם אצל שלחנם הטהור‪ ,‬אמר לו‬ ‫ודרש‪ .‬רציתי לגשת אליו לקבל שלום‪ ,‬ויורו עלי‬ ‫האנשים שבל ארהיב בנפשי לעשות זאת‪.‬‬ ‫ישבתי על איזה ספסל לשמוע דרשתו‪ ,‬שמעתי‬ ‫"‬ ‫פעם גדלה תבערת התשוקה ליקוד בלבי‪ ,‬ואם‬ ‫הרה"ק‪" :‬אלעסקער רב זאגט א דבר תורה‪ ,‬נאר‬ ‫נישט געקלערט"‪] .‬הרב מאלעסק תגידו דבר תורה‪ ,‬אך‬ ‫בלי התבוננות מוקדמת[‪ .‬פתח רבינו ואמר‪" :‬כתיב‬ ‫)דברים ג כג( ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר‪,‬‬ ‫ותרגז בטני וכמדקורת חרב ירדו חדרי לבי‪,‬‬ ‫אמנם לא ידעתי סיבת הדבר‪ ,‬אמנם יראתי‬ ‫אמרתי לעצמי‪" :‬האתה רבי‪ ,‬לא זה הוא רבי"‪,‬‬ ‫לגלות הסכמת נסיעתי אליו למקורבי‪ ,‬שלא‬ ‫ר"ל בכדי לאמר בעת ההיא בלי שום הכנה‬ ‫וכך הוה כמה פעמים‪.‬‬ ‫ישתקוני בגערה לאמור‪ ,‬שגם הם יסעו אליו‪,‬‬ ‫מקודם‪ ,‬צריכים להתחנן אל ה'"‪ ,‬ושבחו הרה"ק‬ ‫ויתבטל רבנותי‪ ,‬ותחסר פרנסתי‪ ,‬והוכרחתי‬ ‫מסטרעליסק‪.‬‬ ‫היום פנה‪ ,‬צללי ערב הגיעו‪ ,‬וזקניך הרה"צ ז"ל‬ ‫לבלום פי ולשתוק‪ .‬אבל לא תחשוב שהסכמתי‬ ‫גמר דרשתו‪ ,‬ויתפלל תפלת ערבית‪ .‬רציתי אח"כ‬ ‫למנוע נסיעתי לא לא‪ ,‬רק חשבתי למצוא עת‬ ‫סיפר הרה"צ רבי יצחק מאייער זצ"ל מקאליש‬ ‫לקבל שלום‪ .‬ואמרו האנשים‪ ,‬למי ארצה ליתן‬ ‫מוכשרת‪.‬‬ ‫נכד הרה"ק מפרעמישלאן זי"ע‪" :‬שמעתי מאבי‬ ‫שלום‪ ,‬לאיש אשר כעת אינו בעולם הזה כלל‪,‬‬ ‫הרה"צ ז"ל‪ ,‬שכשנסע אא"ז הרה"צ ר' ישראל ז"ל‬ ‫ראיתיו והולך וממשמש בכותל מזרחי דביהמ"ד‬ ‫ויהי היום‪ ,‬פעם אחת כעבור ימי פסח ושבת‬ ‫איזה נסיעה בעת שעוד נסעו בעגלות מקורות‬ ‫בעינים סגורות‪ ,‬עד בואו לחדרו הבנוי שם‬ ‫עובר אורח לבוא אלי עד שבועות כנהוג‪ ,‬אמרתי‬ ‫הרבה נוסעים בצוותא חדא‪ ,‬נסע גם סגי נהור‬ ‫בכותלים מחלקים פנימה‪ ,‬וישב במטתו‪ .‬שאלתי‬ ‫למקורבי‪ ,‬שלמען ההצטרכות אסע לאיזהו‬ ‫אחד זקן ונשוא פנים‪ ,‬וישאל לכל הנוסעים מי‬ ‫להאנשים‪ ,‬מתי אוכל לקבל שלום‪ ,‬ואמרו לי‪,‬‬ ‫מקומן לקבץ איזה סכום‪ ,‬ולהביא הביתה‪.‬‬ ‫המה‪ .‬בהגיעו לאא"ז הרה"צ ז"ל‪ ,‬שאלו מי הוא‪,‬‬ ‫שקודם קומו בחצות הנהו בעוה"ז ואקבל שלום‪.‬‬ ‫מקורבי נמלאו שמחה וגיל‪ ,‬בידעם שגם להם‬ ‫ויענהו שהוא נכד הרה"צ ר' אהרן ארי' ז"ל‬ ‫יושע שיאכלו וישתו ויביאו מזומנים לביתם גם‬ ‫מפרימישליאן הזקן‪ .‬הזדעזע בשמעו מאא"ז‬ ‫השמעת אתה‪ ,‬הכרתה זקניך‪ ,‬לא לא‪ ,‬אני‬ ‫כן‪ .‬הדבר יצא מפי‪ ,‬וכבר עמדה עגלת בד רתומה‬ ‫הרה"צ ז"ל מפרימישליאן‪ ,‬וישאל שוב לאא"ז‬ ‫הכרתיו‪ .‬כאשר נתרוקנה ביהמ"ד מאנשים‪,‬‬ ‫נגד ביתי‪ ,‬וכבר הוכנו חפציי‪ ,‬וכבר הננו נוסעים‪.‬‬ ‫יד‬ ‫הרה"ק רבי דוב בעריש פלאם מאלעסק זי"ע‬ ‫כ"א אלול תר"י‬ ‫דלתות בתים רבים‪ ,‬וכולם השיבו כי מעונם צר‬ ‫פנימה‪ ,‬כי הרחיבו חידשו את דירתו‪ ,‬וטענו כי יש‬ ‫נשארתי עוד לראות מה שזה כמה נכסוף‬ ‫מהכיל גם בני ביתם‪ ,‬ובפרט על שלשה אורחים‪.‬‬ ‫שם יותר מקום מרווח‪ .‬אך הוא לא נתן נענה להם‪,‬‬ ‫נכספתי‪ ,‬וראיתי ב' סוחרי שוורים באו לחדרו‬ ‫אז ציוה רבינו ליסע לרחוב אחר‪ ,‬ואמר להעגלון‪,‬‬ ‫ועשה את הסדר בביהמ"ד כמנהגו בכל פעם‪.‬‬ ‫פנימה‪ ,‬וישפכו על שלחנו במלואו אדומים‪,‬‬ ‫כי כאשר אך יפתחו את שער החצר יסע עם‬ ‫ותיכף אחר קידוש פתח הרה"ק רבי העניך‪ ,‬ואמר‬ ‫וישאלוהו אם יוליכו שווריהם לאלמיץ‪ .‬זקינך‬ ‫העגלה אל תוך החצר בלי שום שאלה‪ .‬רבינו‬ ‫בהתלהבות נורא ובהתעוררות גדול‪" :‬עטץ האט‬ ‫הרה"צ ז"ל לא דיבר עמהם‪ ,‬רק על כל דבריהם‬ ‫בעצמו דפק על חלון בית אחד‪ ,‬וצעק בקול גדול‪:‬‬ ‫נאר געוואלט איך זאל פירען דעם טיש אין‬ ‫הוא באחת "הא מה הא מה"‪ ,‬חשבתי בעצמי מה‬ ‫"ר' לוט ר' לוט‪ ,‬פתח לי שער החצר"‪ ,‬הבעה"ב‬ ‫שטיב‪ .‬דא האט איהר דאך אלע דיא וואס האבען‬ ‫הם רוצים ממנו‪ ,‬והלא אינו בעוה"ז כלל‪ .‬הסוף‬ ‫הקיץ לקולו‪ ,‬ושאל מי הוא‪ ,‬ולא השיב מאומה‪,‬‬ ‫דא אין ביהמ"ד געדאווינט‪ ,‬המגיד הקדוש‬ ‫היה שנלאו עמוד‪ ,‬והלכו לדרכם‪ ,‬וגם אני הלכתי‬ ‫רק צעק בקול גדול‪" :‬ר' לוט ר' לוט"‪ ,‬ויקצוף עליו‬ ‫מזלאטשוב‪ ,‬הרה"ק ר' ישעי'לי‪ ,‬והרה"ק רבי‬ ‫למלוני‪ ,‬בתקוה שעוד מעט ובחצות לילה אוכל‬ ‫הבעה"ב ויגער בו‪ ,‬אבל הוא לא שם לב לדבריו‪,‬‬ ‫שלמה מלוצק‪ ,‬ואת בנו הרה"ק רבי בעריש‪ ,‬דא‬ ‫לקבל שלום‪.‬‬ ‫עד אשר הבעה"ב קם בחמתו ויפתח את שער‬ ‫החצר‪ ,‬ומיד נסע העגלון העגלה אל תוך החצר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫האט עטץ דאך זיי אלע" וכל האנשים שהיו שם‬ ‫בבואי הביתה למלוני‪ ,‬וראו אותי מקורבי‪,‬‬ ‫שאל אותו בעה"ב מי הוא‪ ,‬והשיב לו העגלון כי‬ ‫בשעת דבורים האילו שיצאו מפיו הקדוש אז‪,‬‬ ‫הקיפוני שוב בשאלותיהם‪ ,‬האם ארצה על כל‬ ‫הוא זה הרה"ק מאלעסק‪ ,‬ויתחלחל הבעה"ב‬ ‫חיל ורעדה אחזתם בפחד במורא‪ ,‬ויחד כולם‬ ‫פנים כעת איזה דבר‪ .‬אולם אני אחרי שמעי‬ ‫מאד‪ ,‬ויצר לו על כי דבר אתו קשות‪.‬‬ ‫הודו ואמרו‪ ,‬כי הרה"ק רבי העניך אינו עושה שום‬ ‫ואחרי רואי זקניך הרה"צ ז"ל‪ ,‬נשברתי לרסיסים‪,‬‬ ‫דבר כל דהוא בלי כוונה מיוחדת )לב שמח פי"ג אות‬ ‫ורוחי עזבני‪ ,‬רגזתי עליהם לאמור‪" :‬הלא כה‬ ‫הבעל הבית לקח אותו לביתו‪ ,‬ושאלו‪" :‬ילמדני‬ ‫א(‪.‬‬ ‫הזהרתי אתכם‪ ,‬שאל תפגעו בי‪ ,‬ואם אכלתם‬ ‫רבינו מה היתה כונתו בקריאתו ר' לוט"‪ .‬השיב לו‬ ‫שתיתם לכו לישן‪ ,‬ואל תדאגו עבורי‪ .‬ובאם ארצה‬ ‫רבינו‪" :‬הנה אנכי באתי אל עיר כסדום‪ ,‬ולאשר‬ ‫פעם נסע הרה"ק רבי אברהם מסטרעטין זי"ע‬ ‫מה‪ ,‬אשאל מכם‪ .‬המה הלכו לישן‪ .‬כשראיתי‬ ‫לא כח מלאכים כחי ללין ברחוב‪ ,‬חשבתי הרי‬ ‫יחד עם אחיו הרה"ק רבי אליעזר מאזיפאלי זי"ע‬ ‫שמקורבי כבר שוכבים וישינם‪ ,‬יצאתי שוב לבד‬ ‫בסדום היה מכניס אורח ושמו לוט‪ ,‬והוא בקש‬ ‫לביהמ"ד‪.‬‬ ‫את האורחים לסור אל ביתו‪ ,‬לכן קראתי לוט‬ ‫שיפתח לי את שער החצר‪ ,‬כי הלא הוא המכניס‬ ‫אורח בסדום"‪) .‬דעת זקנים עמ' לו(‬ ‫"‬ ‫"ר' לוט ר' לוט‪ ,‬פתח לי‬ ‫בבואו שמה ואין איש‪ ,‬רק זקניך הרה"צ ז"ל שוכב‬ ‫במטתו‪ ,‬וגנוחי גנח‪ ,‬הרהבתי עוז וגשתי לחדרו‬ ‫פנימה‪ ,‬ושאלתיו סיבת הגנוחין‪ .‬והשיב‪" :‬היות‬ ‫בעת שעמד רבינו בפרק האיש מקדש את בתו‪,‬‬ ‫שער החצר"‪ ,‬הבעה"ב‬ ‫שדיברנו אתמול מהגאולה‪ ,‬אחז אותנו כאב"‪.‬‬ ‫לא היו בידו מעות לצורך הנדוניה והחתונה‪ .‬הלך‬ ‫שאלתיו אם ישתה חמין‪ ,‬וא"ל אם רק יהיה לו‪.‬‬ ‫למקום מסויים לקבץ מעות לצורך זה‪ .‬אחד‬ ‫הקיץ לקולו‪ ,‬ושאל מי‬ ‫שמחתי כעל כל הון בזה שאשמש ת"ח כמוהו‪,‬‬ ‫מתושביה של אותה עיירה יהודי לא אמיד‬ ‫הוא‪ ,‬ולא השיב מאומה‪,‬‬ ‫רצתי למלוני לקחתי המוליאר ועשבי טייא‪ ,‬נופח‬ ‫במיוחד‪ ,‬חלם בשנתו שיהודי גדול ומופלג‬ ‫וגחלים‪ ,‬וחזרתי ועשיתי חמין‪ .‬כשרציתי ליתן לו‪,‬‬ ‫בתוי"ש עומד להגיע למחרת לעיירה‪ ,‬ושיראה‬ ‫רק צעק בקול גדול‪" :‬ר'‬ ‫אמר לי‪" :‬עדיין לא נטלנו ידינו"‪ ,‬ונתתי לו מים‬ ‫לסייע בידו‪ .‬כשהגיע רבינו הכיר בו אותו יהודי‪,‬‬ ‫לוט ר' לוט"‪,‬‬ ‫לנטילת ידים‪ ,‬ונתתי לו חמין לשתות‪ .‬קבלתי‬ ‫ושאלו לאיזה סכום הוא זקוק להשאת בתו‪,‬‬ ‫ברכת שלום וברכת פרידה‪ ,‬והלכתי למלוני שמח‬ ‫ורבינו נקב בסכום מסויים‪ .‬ואכן היהודי סייע לו‬ ‫וקיבץ על יד את כל הסכום שנדרש‪) .‬אהל אברהם‬ ‫עמ' רעב(‬ ‫"‬ ‫והרה"ק רבי שמואל זיינוויל מסטרעטין זי"ע בני‬ ‫וטוב לב‪ .‬סיים רבינו ואמר‪" :‬הן אלה רק קצות‬ ‫דרכי זקניך הרה"צ ז"ל‪ ,‬אתה לא הכרתיו‪ ,‬ואני‬ ‫הכרתיו‪ ,‬אני הכרתיו"‪) .‬גדולים צדיקים עמ' יב(‬ ‫הרה"ק יהודה צבי מסטרעטין זי"ע‪ .‬דרך נסיעתם‬ ‫הגה"ק בעל מנחת חינוך זצ"ל כיהן ברבנות‬ ‫היה מסביב לעיר אלעסק‪ ,‬לכן נכנסו לבקר בהיכלו‬ ‫רוח הקודש‬ ‫בעיר זבאריז' שליד טארניפאל‪ ,‬בה כיהן זקנו‬ ‫של רבינו‪ ,‬אשר היה סגי נהור‪ ,‬ושמו הלך לפניו‬ ‫הגה"ק רבי יהושע זצ"ל‪ ,‬שסבל רבות מהמשכיל‬ ‫כבעל רוח הקודש מובהק‪ .‬כאשר באו לביתו‪ ,‬הלך‬ ‫רבינו ראה ברוח קדשו המקום בו יבנה אחר‬ ‫יוסף פרל‪ .‬ובהשפעתו של אותו משכיל גרשוהו‬ ‫לקראתם‪ ,‬ואמר‪" :‬ברוך הבא רבי‪ ,‬און רבי יהודא‬ ‫כך הרה"ק רבי העניך מאלעסק זי"ע )חתנו של‬ ‫השלטונות את המנחת חינוך מזאבריז'‪ ,‬ואסרו‬ ‫הירש"ס קינדער"‪ ,‬אח"כ כיבד אותם לישב‪ .‬אולם‬ ‫הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע( את ביתו‪ .‬וכך מסופר‪,‬‬ ‫עליו להתגורר בכל המחוז‪ .‬הגירוש נעשה בעצם‬ ‫מקודם העמיד כסא להרה"ק רבי אברהם‪ ,‬ואח"כ‬ ‫פעם אחת היו אצלו הרבה אנשים והיה חם מאוד‪,‬‬ ‫יום השבת‪ ,‬והרה"ק רבי מאיר מפערמישלאן זי"ע‬ ‫העמיד כסא לאחיו‪ .‬כאשר נפרדו ממנו‪ ,‬אמר רבינו‬ ‫ואמר שיוציאו אותו לחוץ‪ .‬הוציאו אותו על כסאו‪,‬‬ ‫התאונן מרה על ספר תורה המתגולל בחוצות‬ ‫לאנשים העומדים סביבותיו‪" :‬מה שהארכתי כל‬ ‫והעמידו אותו אצל מקום אחד‪ .‬הוסיף לומר‪:‬‬ ‫ואין אוספו לביתו‪.‬‬ ‫כך בדיבורי 'ברוך הבא רבי און רבי יהודא הירש"ס‬ ‫"טראגט מיך ווייטער"‪ .‬כך היה עד שבאו למקום‬ ‫קינדער'‪ ,‬משום שראיתי שהרבי הרה"ק השרף‬ ‫אחד אצל אילן‪ ,‬שם ציין לאיזה מקום‪ ,‬ואמר‬ ‫אחיו של בעל מנחת חינוך הגאון רבי חיים שכיהן‬ ‫מסטעליסק זי"ע והרה"ק רבי יהודה צבי‬ ‫שרוצה שם ליקח פתקאות להשפיע ישועות‬ ‫אז כראב"ד זלוזיץ הסמוכה‪ ,‬דאג שמא יגורש אף‬ ‫מסטרעטין זי"ע באו עמהם‪ ,‬לכן אמרתי מקודם‬ ‫לישראל‪ ,‬כי מרגיש במקום הזה קדושה יתירה‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬אולם רבינו הרגיעו ואמר לו שלא יפחד‪,‬‬ ‫ברוך הבא רבי‪ ,‬וכוונתי היה על השרף מסטרעליסק‬ ‫ויעלה דרך שם תפלות בני ישראל‪ .‬ולפלא שכן‬ ‫ואמר לו סמך מן הפסוק )משלי י ט( הולך בתם ילך‬ ‫זי"ע והרה"ק מהרי"צ זי"ע"‪ .‬והוסיף לומר‪" :‬איך‬ ‫היה שנתקיים דברי קדשו‪ ,‬שאחר ימים ושנים‬ ‫בטח‪ ,‬בתיבת 'בטח' נרמז שמו 'חיים בן טויבא'‪.‬‬ ‫האב נישט גיזעהן אזויא א גיטרייער טאטע‪ ,‬וואס‬ ‫נבנה באותו מקום בית דירת רבינו רבי חנוך‬ ‫ואכן הוא המשיך לכהן ברנבות בעוז‪ .‬כעבור‬ ‫זאל נישט אפטרעטין פון דיא קינדער על רגע‬ ‫העניך‪ ,‬ומכוון באותו מקום שרבינו לקח אז‬ ‫עשרים שנה כאשר נתקבל המנחת חינוך לרבה‬ ‫אחד"‪ .‬עוד אר רבינו‪" :‬ומה שהעמדתי מקודם כסא‬ ‫פתקאות‪ ,‬היה חדרו של רבי העניך לתפלה‬ ‫של טרנופול‪ ,‬אמר בסיום דרשתו הראשונה‪" :‬היש‬ ‫להרה"ק רבי אברהמ'טשי‪ ,‬כי ראיתי שהרה"ק‬ ‫ולעבודת השם‪ ,‬והוא קדשה לעתיד לבוא )לב שמח‬ ‫כאן עוד מי שזוכר שאסור לי מטעם הממשלה‬ ‫מהרי"צ זי"ע עומד לימינו"‪) .‬דגל מחנה יהודה אות פד(‬ ‫פ"ד אות ב(‪.‬‬ ‫להציג מדרך כף רגל במחוז הזה"‪) .‬בהם נהגה ח"ה‬ ‫עמ' רלא(‬ ‫תוכחה בענין הכנסת אורחים‬ ‫סיפר הגה"צ רבי משה דוד אשכנזי זצ"ל‪ ,‬נכד‬ ‫הרה"ק רבי העניך זי"ע‪" :‬בליל התקדש חג של‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫פעם אחת הגיע רבינו לעיר אחת בלילה עם שני‬ ‫פסח עשה זקיני רבי חנוך העניך מאלעסק כל‬ ‫משמשים‪ ,‬בשעה אשר כל אנשי העיר נמו שנתם‪,‬‬ ‫הסדר שלו תמיד בבית מדרשו‪ .‬פעם אחת‬ ‫מקורות‪ :‬היכל הבעש"ט קובץ כט‬ ‫ולא ידע דרכו לאיזה בית יפנה‪ .‬השמש דפק על‬ ‫הפצירו בו בניו ואנשי ביתו שיעשה הסדר בביתו‬ ‫מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל ‪ S5813468@GMAIL.COM‬או ‪05331-03541‬‬ ‫תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו‬ ‫טו‬