בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — כי תבוא (2026-08-24)

לוח לימוד היומי
פרשת נצבים-וילך הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
שערי תשובה בבא קמא שולחן ערוך
מ- פר' משנה שער יום סי' סעי'
רל ואמרו ג' ה -ו ח' רט -יב-ו א' רח
רלא החלק ג' ז-א ח'-ט ב' רט-רי ז-ט
א חילוקי ד' ב-ג ט' ג' ריא א-יא
כפרה
ט'
ג עוד יתברר ד' ד -ה ריב -יב-הד' ריא
ו ועתה נבאר ד' ו -ז ט' ריד -א-ג ה' ריג
ואם עבר ג' ח-ט ט' רטז -א-ב ו' רטו
אדם
ייי י שב"ק רריטזח -ג-ב
פר' כי תבא תשפ"ו
גליון תתקמ"ד
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
היה ראוי לכתוב כאן 'אתה תהיה לזנב ולא לראש' .אלא נראה הכוונה כי כשבני
Aעשיית גשמית לשם עשיית מצוות נחשב לעבודה a
ישראל בשלותן הן המה לראש ולא לזנב הן בענייני הגוף שיהיו מושלים על כל
ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך וגו' )כו ,יא( .איתא במדרש )תנחומא ראה יא(
האומות והן בענייני הנשמה שתתגדל ותתרבה אצלם השגות התורה ורוח
'ושמחת בכל הטוב וגו' ואין טוב אלא תורה ,שנאמר )משלי ד ,ב( 'כי לקח טוב נתתי
הקודש ונבואה ,משא"כ בגלות אף שנאבד מהם הראש מה שנוגע בענייני הגוף,
לכם' ,לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר" .וצריך ביאור .וי"ל כי טוב שייך
אבל ראש כזה שנוגע לנשמה שאנו עם ה' וממלכת כהנים וגוי קדוש זה לא
לומר רק על דבר שכבר בא לידי גמר )ראה רש"י בראשית א ,ז( ולכן היגיעה בעניינים
תפסוק לעולם .משו"ה לא היתה התורה יכולה לומר 'תהיה לזנב ולא לראש' שהרי
גשמיים אינו בגדר טוב ,כי אינה טובה בעצמה ,ורק בתורה נחשב עצם הלימוד
ענין הראש הנוגע לנשמה עדיין נשאר אצלם.
והעמל בגדר טוב וחשוב בפני עצמו .אמנם גם על עניינים גשמיים יקבל אדם שכר
מקרי דרדקי )פרשת בא ,להג"ר הלל ליכטנשטיין זצ"ל מקאלמיא(
על היגיעה אם יכוין במסחרו לעשות מצוות ומעשים טובים בממונו וליתן מעשר
מנכסיו ,כי אז נחשב כל עמלו עבודה רוחנית .וזהו שאמרו "ושמחת 'בכל' הטוב
Aהעיקר הוא לעבוד את ה' ברצון ובשמחה a
אין טוב אלא תורה" כי רק בתורה יכולים לשמוח בכל הפעולות שהם בבחינת טוב,
תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' )כח ,מז( .כבר כתבתי כמה פעמים
"לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר" שבצאתם לעסוק במשא ומתן יתנו
שרחמנא לבא בעי )סנהדרין קו ,(:כי באמת האדם בעצמו בלי שיסייע לו הקב"ה לא
לבם להפריש מעשרות מכל אשר ירויחו ,כי בכגון דא תיחשב מלאכתם כמלאכת
היה יכול לקיים אף מצוה אחת ,שעומד לנגדו לשטן ההר הגדול זה היצה"ר ,ומי
תורת מהרי"ם מצוה ויקבלו שכר בעד עמלם.
יכול ללחום נגדו אם לא שהקב"ה מסייע לנו ,וכיון שכן לא האדם עושה המצוה כי
אם הקב"ה ,ורק ה' יראה ללבב ואם יראה לב טהור לאדם שרוצה לקיים המצוה, Aהשי"ת כביכול מקיים מה שישראל מצווים אותו a
אז הקב"ה מצרף מחשבתו הטובה כאילו עשה המעשה ,ואם כן כל השכר הוא רק וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצוותיו )כו ,יח(.
על מה שעושה המצוה בחיבה יתירה ובזריזות ,כי בזה מראה רצונו הטוב ,אבל יש לומר דהאי 'לשמור כל מצוותיו' מוסב על 'עם סגולה' ,דהיינו 'וה' האמירך היום
אם אינו עושה רק הפעולה ,בלי שמחה וחיבוב כלל ,על זה אין מגיע לו שום שכר, להיות לו לעם סגולה ולשמור כל מצוותיו' -פי' שהקב"ה ישמור כל מצוותיו של
כיון שהפעולה נעשית על ידי הקב"ה ,ולכן אמר משה רבינו בתוכחתו גם כן 'תחת עם סגולה ,על דרך 'ותגזר אומר ויקם לך' ,ועל דרך שאמרו חז"ל במשנה )אבות פ"ב
אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה' ,כי עיקר שכר ועונש הוא אם עושה המצוה חתם סופר משנה ד( "עשה רצונו כרצונך ,כדי שיעשה רצונך כרצונו".
מהר"ם שיק )חידושי מסכת אבות פ"ג( בשמחה.
Aהצדיקים מהפכים הקללה לברכה a
Aרצונו ית' להיטיב עמנו אף כשאיננו ראויים a ואלה יעמדו על הקללה )כז ,יג( .איתא במדרש )ויק"ר ב( כשהפורענות בא לעולם
והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם צדיקים כובשים אותה שנאמר 'ואלה יעמדו על הקללה' .נראה לפרש ,כי בכל דור
להאביד אתכם וגו' )כח ,סג( .ואמרו חז"ל "הוא אינו שש אבל אחרים משיש" .נראה יש ל"ו צדיקים המגינים על הדור ,וזהו 'אל"ה' בגימטריא ל"ו ,הם ל"ו צדיקים שבדור,
לפרש דלכן משיש אחרים כדי שיסיר חרון אפו מעל עמו ישראל ,כי הכתוב אומר 'יעמדו על הקללה' יעמדו להגן בעד הקללה ,שיתהפך הקללה לברכה .וידבר משה
)משלי כד ,יז( 'בנפול אויביך אל תשמח פן יראה ה' והשיב מעליו אפו' ,ונמצא כאשר
האדם נרדף ע"י שאחר שש עליו לרדפו ,הרי הקב"ה מרחם על הנרדף ומסיר Aברכה ליראת שמים אף בעת השפעת טובות מלעילא a
מעליו חרון אפו ,ולכן משיש אחרים עלינו כי הקב"ה חפץ ושש בטובתינו ורוצה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך )כח ,י( .הנה הרמב"ן )סוף פר' בא(
שישוב חרון אפו מאתנו .והיינו 'והיה כאשר שש ה' עליכן להיטיב אתכם פירש שתהא הברכה באופן שכל רואיהם יכירו כי שם ה' נקרא עליהם ,דהיינו
ולהרבות אתכם' ר"ל כשחפץ להיטיב עמנו אף שאיננו ראויים מצד מעשינו' ,כן שהוא פונה מכל עסקיו להטיב בכל מיני טובה .אמנם בגמרא )ברכות ו (.דרשו הפסוק
ישיש ה' ה' עליכם -את אחרים -להאביד אתכם' ועל ידי כך ישוב חרון אפו על תפילין שבראש .נראה בעיני שהוא עוד ברכה מחודשת והיכר לעיני כל,
כתב סופר מאתנו ויטיב עמנו. שאפילו בכל הטוב ההוא שיושפע עליהם ,עדיין תפילין שבראש עליהם ,רוצה לומר
יראת ה' ועבודתו בלי היסח הדעת ,וכל מגמותיהם על ה' ויראתו לא יטרדם עשרם
Aרוחניות וגשמיות הם תרתי דסתרי a ונכסיהם ,וזהו סימן שהוא ברכת ה' .והיינו 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא
והיו חייך תלויים לך מנגד )כח ,סו( .י"ל עפי"מ דאיתא בחובות הלבבות דגוף ונשמה עליך' שיראו את ברכת ה' המושפע עליך ואפ"ה עדיין תפילין שבראש -שהוא
צרות הם אחד לחבירו וכשזה קם זה נופל ,ואם מפנק גופו בתענוגים ותאוות חתם סופר )ליקוטים( יראת שמים -עליך.
גשמיות ,אז ח"ו הנשמה נופלת ונדחית ממעלתה ,ואם מסגף הגוף ,תתעלה
הנשמה .וזהו והיו "חייך" ,היינו ב' מיני החיים ,חיי הגשם וחיי הרוח ,תלויים לך Aאף בגלות אנו ממלכת כהנים וגוי קדוש להקב"ה a
"מנגד" ,בהתנגדות זה לזה הם תלויים ,וכשזה יורד למטה זה עולה ומתגבר. הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב )כח ,מד( .שמעתי ממורי הגאון בעל חתם סופר
תורת מהרי"ץ זללה"ה ישוב לסתירת הפסוקים,דבברכות נאמר 'ונתנך ה' לראש ולא לזנב' ,א"כ
סוז"ת סוזק"ש ר"ת הדלה"נ צאה"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ
פרקי אבות הפטרה 9:58 מג"א8:36 : 8:20 7:46 6:47 בני ברק 8:23 7:46 6:32 ירושלים:
פרק ג' -ד' קומי אורי )ישעי' ס'( 10:28 גר"א9:24 : 9:08 8:47 7:40 לאנדאן: 8:23 7:46 בית שמש6:32 :
8:22 7:44 6:32 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}דיבורי האמת שהצילוהו מהצבא… {
הרבצת התורה משוש חייו \ החיבה והדאגה לכל תלמיד \ דברי האמת שנחקקו בלב התלמיד והצילו אותו מפח יוקשים \ כל נפש מישראל שקול כנגד כל
מעשי בראשית \ שורש הבריאה כולה \ כל מעשה עושה רושם למעלה \ ההכנה לימים הנוראים – כל הבריאה תלויה בנו
ַה ּׁ˘ֶֹר ׁ˘¿ ,רˆוֹ ƒני לוֹ ַמרַ ,ה ¿ּכ ֵנ ƒסָ ּיה ּƒב ¿כ ָלל ƒהיא ַה ּׁ˘ֶֹר ׁ˘¿ ,ו ָכל ֶא ָחד מר ָּ˙ וה' ֶה ¡א ƒמ ¿יר ָך )כו ,יז(ּ .ו ֵפ¿ר ׁ˘ ּו ּ˙וֹ ס' עה"˙ ֶא˙ ה' ֶה ¡א ַ ¿
הוא ֲא ƒמ ָירה ַו ֲﬠ ַנף ֵמאוֹ ˙וֹ¿ו ֶא ָחד ֵמ ָה ֻא ָּמה¿ ,ו ָכל ּדוֹ ר ָודוֹ רּ , כ ּו ָנהּƒ ,כי ה˜ב"ה
הוא ƒמ ¿ּל ׁ˘וֹ ן ָא ƒמיר ¿ו ָﬠ ָנף¿ .ו ƒנ¿ר ֶאה ƒלי ַה ַּ ָ
ׁ ֶ˘ ּ
דר˘ו˙ ח˙ם סופר )˘מע"ˆ ו˘מח"˙ דרו˘ ו'( ַה ּׁ˘ֶֹר ׁ˘. יא˙וֹ ֶא˙ ָהעוֹ ָלם¿ ,ו ֵהם ָﬠ ָׂ˘ה ƒי ׂ¿˘ָר ֵאל ƒע ַּ˜ר ¿ו ׁ˘ֶֹר ׁ˘ ¿ּבƒר ָ
לטוב אם למוטב ,נמצא אם כן שהכף בידינו להכריע לטוב למענה לשאלתו מה הוא מחפש ,השיב הלה כי הוא חפץ עיה"ק ירושלים ת"ו .שנות תש"ל לפ"ק.
או להיפך ח"ו .וכמו שאמרו חז"ל הקדושים )קידושין לט(: להביט בפני קדשו של רבי משה אריה ,ולתדהמת המשמש ההיכל הומה וגועש ,קול התורה הבוקע מכאן נשמע
שלעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, נענה הלה ואמר" :דע לך שבכל פעם שרבינו מגיע לארה"ב אני למרחוק ,וחזותו של ראש הישיבה – אשר משמש גם
עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות ,עבר אץ לראות פני קדשו" ,והוא מוסיף בעיניים נוצצות מדמעות: כחבר בי דינא רבא וכמורה דרכם של המוני תלמידים
עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה. "הלא דבריו שדיבר עמי אז ,הם אשר הצילו אותי מפח יקוש ואוהדים – בולטת בהדרו כאשר הוא מתהלך בין
ומלווים אותי תמיד"... התלמידים בפנים מאירות.
ובשם הבעל שם טוב הק' זי"ע מובא )ראה ספה"ק תוי"י
פרשת עקב( על המשנה )אבות פ"ב מ"א( "דע מה למעלה למחרת נכנס הלה אל הקודש פנימה ,ובראותו תואר פני רבו כל ימיו היה משאת נפשו של הגה"ק רבי משה אריה
ממך" ,שכל מה שנעשה למעלה בעולמות העליונים ,הכל אהובו פרץ בבכי סוער ,רבי משה אריה שלא הכירו נחרד לקול פריינד זי"ע ללמוד וללמד ,להרביץ תורה ויראה ולהעמיד
הוא ממך ,ונוראות הם המשך דבריו שכתב" :שמעתי בכייתו ,אך כאשר המשמשים סיפרו לו מי הוא ,הכריז רבי תלמידים הגונים וישרים ,ולכן על אף שהיה כרכא דכולא
ממורי ]הבעש"ט זי"ע[ ,כי האדם גורם ע"י תפילתו ותורתו משה אריה בהתרגשות" :האמינו לי ,כי מאז ועד עתה לא ביה ,בעל הוראה דיינא רבה צדיק אמת ופועל ישועות,
שפע אל כל העולמות ,וגם המלאכים ניזונים על ידי הסחתי דעתי ממנו ,וכל העת שפכתי עליו שיח ותחנה כי היתה מלאכת הקודש של הרבצת תורה בישיבה תמצית
תורתו ותפילתו ,שאילו היה מאמין זה ,כמה היה עובד ה' ישאר ירא אלקים". חייו תמיד ,וזאת גם בעת ישבו על כסא ממלכתו כמלכי
בשמחה וביראה מרוב כל ,והיה נזהר בכל אות ותנועה צדק מלך ירושלים.
ומילה לאומרה כדקא יאות ,וגם לתת לב אל מה שאמר היה זה מחזה הוד לראות איך התלמיד מתרפק אל רבו בבכי
דוד ע"ה )תהלים סח ,יד( 'אם תשכבון בין שפתים', ודמע ,והרב הדומה למלאך מעודדו באהבה וחיבה גלויה חיבתו העצומה אל תלמידיו היתה לשם דבר ,והקשר
שהקב"ה שומר ושוקד על שפתי האדם לנשקה כשהוא ומדבר על לבו דברי תנחומים ,עד כי הלה נרגע וסיפר שהגם ששרר בין אלפי התלמידים אליו לא ניתן לשער ,כאב
אומרה בתורה ותפילה וכו' ,כך האדם ראוי לשום לב שבשעתו לא היה נראה שהדברים עושים עליו רושם ,אך הם רחמן היה שמח בשמחתם וצר בצרתם ,קשור אליהם
ולומר ,כי הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, חרדו עמוק בקרבו ,ולאחר חדשים מספר הוא ברח מהצבא בעבותות אהבה והיה נושאם על כתפיו בחמלה אבהית
וכן תנועותיו ודיבורו והילוכו ועסקיו עושה רושם הטמא לחוץ לארץ ,ושם נתעורר לשוב לגמרי לצור מחצבתו, כאשר ישא האומן את היונק .דאגתו הכנה היתה נתונה
למעלה וכו". כאשר מה שנתן לו כוח להתחזק בכל המעברים הקשים ,הם אליהם בכל עת ועונה ,להדריכם בדרך ישרה ,ואף גם
דברי רבו אשר הרעיף עליו בחמלה ,דבריו שנאמרו מעומק להטיב עמהם בגשמיות.
ליבו הטהור מתוך אהבה וחמלה אמיתי לאמר" :דע את יקרת
נפשך הטהורה וחזור בך ,השי"ת מתפאר בך ומשתעשע ולכן ,דעת לנבון נקל שכאשר שמע ביום מן הימים על
אחד מבני הישיבה -שלא הצטיין במיוחד ובכל זאת היה
הכנה לימים נוראים – כל הבריאה תלויה בנו עמך" ,הם אשר הדהדו במוחו תדיר והעניקו לו אומץ וגבורה
ואמיץ כוח להיכנס בישיבה לערך כשנה ,ואחר כך לבנות את מקרבו בעבותות אהבה וחיבה -שנכנסה בו רוח שטות
ואם אנו בעצמנו קשה עלינו לפעמים לשים לב לזה ,עלינו
ביתו לתפארת ולשם ,כאשר בניו מתחנכים בבתי חינוך והחליט לשרת בצבא הטמא ,היה צערו גדול מנשוא .הוא
להבין זאת ממה שהיצר הרע מנסה כל כך למנוע אותנו
]עפ"י :משה רעיא מהימנא ח"א, בטהרה. קרא לאותו בחור ,ובדברים נרגשים פנה אליו לבל יעשה
מעבדות השי"ת ,כי הוא מכיר ויודע עוצם מעלתנו ושגב
לרגל יומא דהילולא קדישא דיליה – כ' אלול תשנ"ו[ כשטות הזה ,וכאשר הבחור נענה שהרי אין לו טעם
קדושתנו ,הוא יודע בבירור גדולת כל נפש מישראל,
בלימוד התורה ועבודה ,נענה לעומתו ברוב אהבה וחיבה:
וממילא הוא מכיר שתיקון כל העולמות תלוי בכל עובדא "הלא ה' יתברך אוהב אותך עד מאוד ,הוא מצפה
ובכל תנועה דקדושה שאנו עושים ,על כן הוא אינו נח
שתמליך אותו במצב שלך ובכוחות שלך ,ובזה בעצמו
ואינו שוקט על שמריו ,אלא הוא מפעיל את כל כוחותיו
וכלי זיינו נגד כל אחד ואחד מישראל באופן מיוחד ,ונגד
כל מעשה משפיע על כל הבריאה שאתה מתחזק להישאר על עמדך ,להיות איש כשר
אדני יהדותנו מושתתים ובנויים ביסוד איתן על אבותינו וירא אלקים ולא ללכת אחרי ההבל ,השי"ת מתפאר בך
כל דבר שבקדושה שהוא חפץ לעשות למענו ית'.
לדורותיהם ,אין אנו מורשים ואין אנו חפצים לזוז מהם זיז כל ומשתעשע עמך ,ובכן ,אל תלך בדרך איתם מנע רגליך
ובפרט בעמדנו כעת בימי ההכנה לימים הנוראים ,כמה שהוא ,אמנם כל זה אסור לגרום לנו שום צד נדנוד של מנתיבתם ,דע את יקרת נפשך הטהורה וחזור בך!".
מוטל עלינו להתחזק ולהתאמץ לא ליפול לרשת הסטרא פחיתות רום מעלת גדלות נפשנו עצמנו -של כל אחד ואחד
אך ככל שהרבה לדבר עמו לא שעה הבחור לדברי קדשו,
אחרא המנסה בכל כוחה להתנכל לאיש הישראלי מאתנו החי בדורנו אנו .די לנו להטות אוזן לדברי התנא
ורח"ל נפל בפח יוקשים ומאז נותקו עמו הקשרים.
ולהפילו לבאר שחת ח"ו ,ובכך למוטט את תיקוני הבריאה ב'אבות דרבי נתן' )פרק ל"א( שכל נפש מישראל שקולה כנגד
התלויה ועומדת עליו ,אלא נדע נאמנה את הכוח המופלא כל מעשי בראשית ,להבין עצמיות רום ערך כל נפש מישראל,
אשר בידינו ,איך כל הבריאה ממתנת ומצפה שנמליכו וכדברי רבינו מש"ה איש האלקים שהבאנו בראש המאמר:
יתברך בימי הרת עולם ,ובעיקר לדעת שהבחירה בידינו, "כִּ י הקב"ה ָע ָשׂה יִ ְשׂ ָר ֵאל ִע ַקּר וְ שׁ ֶֹרשׁ ְבּ ִר ָיאתוֹ ֶאת ָהעוֹלָ ם ,וְ ֵהם
לוֹמרַ ,הכְּ נֵ ִסיָּ ה ִבּכְ לָ ל ִהיא ַהשּׁ ֶֹרשׁ ,וְ כָ ל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד
ַהשּׁ ֶֹרשְׁ ,רצוֹנִ י ַ
ארה"ב .שנות תש"מ לפ"ק.
להכיר ולדעת עוצם מעלתנו ושגב גדולתנו ,וממילא
המשמש בקודש משים לב שזה שעות מספר שאחד
נשכיל על נכון את האחריות העצומה הרובצת עלינו, ֵמ ָה ֻא ָמּה ,וְ כָ ל דּוֹר וָ דוֹר ,הוּא ֲא ִמ ָירה וַ ֲענַ ף ֵמאוֹתוֹ ַהשּׁ ֶֹרשׁ.
)דרשות חת"ס ,שמיע"צ ושמח"ת דרוש ו'(. עומד ממול ואינו מסיר מבטו מבית האכסניא בה
למסור את כל הבריאה הנפלאה הזאת לא-ל עליון ,וידע
מתאכסן רבי משה אריה זי"ע .הדבר עורר את חשדו והוא
כל פעול כי אתה פעלתו ,ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, החליט לגשת אליו .כאשר התקרב הוא הבחין כי זהו אותו
ואם כי מצד אחד זה זכות ומעלה נשגבה עד למאוד ,מאידך
ויאמר כל אשר נשמה באפו ,ה' אלקי ישראל מלך תלמיד שהתגייס אל הצבא למרות תחנוני רבו לבל יעשה
הוא מחייב מאין כמוהו ,כי כאשר נכיר על נכון ברום ערכנו עד
ומלכותו בכל משלה! זאת ,אך חזותו מעידה עליו שהוא ערליכער איד לכל דבר.
כדי כך שהנהגת כל הבריאה תלויה ועומדת במעשנו ,אם
ב
הלכות ימי הסליחות
נערך ע"י הרב הגאון רבי אלכסנדר הברפלד שליט"א מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
א .אותן המתענין ביום א' דסליחות חצי יום ,אם רוצים לאכול לפני
עלות השחר ,צריכים להתנות לפני השינה שבדעתם לאכול
ולשתות ,ואם דרכו לשתות אחרי קומו קודם עלוה"ש אין צריך
להתנות על השתיה )עי' סי' תקס"ד סעי' א'(.
ב .אותן שרגילין להתענות בכל שנה וכן בערב ר"ה א"צ קבלת
תענית )מ"ב סי' תקס"ב ס"ק ט'( .
ג .המתענים מותרים בשטיפת הפה )שו"ע סי' תקס"ז סעי' ג'(.
ד .שכח ובירך ונזכר לפני שאכל ,יש אומרים שיטעום משהו
וממשיך בתעניתו )שע"ת סי' תקס"ח ס"ק א'( ,ויש אומרים שיאמר
ברוך שם כבוד וכו' )דע"ת שם(.
ה .שכח ואכל ,מיד כשנזכר צריך להפסיק ולפלוט מפיו ,וממשיך
בתעניתו )מטה אפרים סי' תר"ב סעי' כ"ג(.
ו .מי שרגיל להתענות בכל שנה אם אינו רוצה להתענות מחמת
חלישות וכדו' צריך התרה )ש"ך יו"ד סי' רי"ד ס"ק ב' ,ועי' משנ"ב סי'
תקפ"א ס"ק י"ט בשם מג"א דמיקל בזה ובשעת הדחק יש לסמוך על זה(.
ז .המתפלל מנחה גדולה ,אומר עננו ,ויכול לומר יום צום
תעניתינו )מחה"ש ,סי' תקס"ב ס"ק ג' מ"ב שם ס"ק ז'(.
ח .כשאומרים סליחות אחר שהאיר היום בוודאי ,יש לש"ץ
להתעטף בטלית שלו ,דגם על טלית שאולה יש דעות דצריך
ברכה )מט"א סי' תקפ"א סעיף ט"ו(.
ט .ואם מתעטף בטלית שאולה יכוין שלא לקנותו ולא יברך )מ"ב סי'
תקפ"א סק"ה( ולא יתעטף בטלית של קהל ואפילו אם מכוין שלא
לקנותו )מ"ב סי' י"ד סקי"א(.
י .אם אין שם טלית לש"ץ יכולין לומר בלי טלית )שם(.
יא .יש לזכור לומר ברכות התורה לפני אמירת הסליחות )מט"א סי'
תקפ"א סעי' י"ב(.
יב .הבחורים שאינם מתעטפים בטלית לא יברכו ברכת ציצית
לפני עלוה"ש ,ובדיעבד אם ברכו לפני עלוה"ש יצאו )מ"ב סי' י"ח
סק"י(.
יג .טוב לכוון שם המחבר בכל פיוט וסליחה ,ושזכותו תעמוד לנו
שתעלה התפילה לרצון )קב הישר פ"ו(.
יד .הפסוקים שקודם כל סליחה ופזמון הם עיקר שעליהם נתייסד
הסליחה ,ויש לאמרם בנחת )מחצית השקל סי' ס"ח ריש הסי' בשם ספר
חסידים סי' רנ"ו(.
טו .הנוסח בק-ל מלך 'כהודעת' 'לעניו' )סידור מהרי"ץ(.
טז .אין לומר ביחידות 'וזכור לנו היום ברית שלש עשרה'' ,מחי
ומסי'' ,מרן דבשמיא' )מט"א סי' תקפ"א סעי' כ"א(.
יז .טוב לעמוד בשעת אמירת הסליחות ,ומי שקשה לו יעמוד עכ"פ
באמירת ק-ל מלך יושב וי"ג מידות )קיצשו"ע סי' קכ"ח סעי' ו'(.
יח .אין לדבר בין סליחות לנפילת אפיים )א"ר סי' תקפ"א(.
יט .מכניסי רחמים 'יכניסו' וכו' 'ישמיעו' 'יכניסו' 'ישתדלו וירבו'
)סידור מהרי"ץ(.
כ .אם גמרו הסליחות לא יעסקו ביני וביני בשיחה בטילה ח"ו אפי'
אינו בביהכנ"ס אלא כל אחד ילמוד מה שיודע כי הוא שעת
רצון לקשר מדת לילה ביום ,ואם החכם לומד מוסר בעת ההוא
מה טוב )מועד לכל חי סי' י"א אות כ"ו(.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא קמא
האם מותר לחפור בור ברשות הרבים | גידול עיזים בזמנינו בא"י
ובחוץ לארץ | הידור ת"ח סגי נהור
תקנת חז"ל זו נפסקה להלכה ,וז"ל הטור )חו"מ סי' תט( מפני שהבהמה דקה דרכה פרק ה' משנה ה'
לרעות בשדות אחרים והיזיקה מצוי תקנו חכמים שלא יגדלנה האדם במקום
שדות וכרמים ,ואפילו בבית אסור ,ואפילו שאינה שלו ,והחמירו בה כדי להרחיק האם יש איסור מה"ת לחפור בור ברה"ר?
מההיזק שאסור לאדם שיזיק את חבירו. חוֹפר בּוֹר ִבּ ְרשׁוּת ַהיָּ ִחיד וכו':
ַה ֵ
אך מ"מ הטור סיים דבריו לדינא ,דבהא לא גרירינן בתר בבל ,דטעמא דאסור בגמ' )ב"ק נא (.מבואר דאדם שעשה שליח לחפור בור והשליח חפר ,פטור
בבבל לפי שהיו שם רוב שדות ישראל ,וכיון דהשתא ליתא להאי טעמא שרי ,וכ"כ המשלח וחייב השליח ,משום דאין שליח לדבר עבירה .ומדין זה כתב המשנה
הבית יוסף )חו"מ סימן לד( לענין מגדלי בהמה דקה בא"י שכשרים לעדות לפי למלך )רוצח פ"ב ה"ב( להוכיח מה שהסתפק בשו"ת מהרי"ט האם גם באיסור
שהאידנא ליכא לישראל שדות בא"י .וכ"פ בשו"ע )סי' ת"ט( אין מגדלין במה דקה דרבנן אמרינן הכלל ד'אין שליח לדבר עבירה' ,ולכאורה מכיון דמבואר בגמ'
בא"י מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והזיקן מצוי וכו' ,והאידנא שאין מצוי דלענין שליח לחפור בור ברה"ר אומרים דאין שליח לדבר עבירה ,ומבואר
שיהא לישראל בא"י שדות נראה דשרי ,אכן בכפתור ופרח כתב דאיסור נוהג גם ברש"י )ב"ק נג (.שאיסור חפירת בור ברה"ר הוא משום שאסור לקלקל ברה"ר,
בזה"ז שגזרו משום כבוד יישוב א"י וזה לא בטל. ואיסור זה הוא רק מדרבנן ,ומ"מ אנו אומרים לגביו שאין שליח לדבר עבירה,
מבואר לן דאף באיסור דרבנן אומרים דאין שליח לדבר עבירה] .ועי' קצוה"ח
והא דאיתא דאפילו בבית אסור ,ביארו התוס' והרא"ש הטעם דמפסדת את סו"ס קצ"ה דנקט לדבר פשוט דגם באיסור דרבנן איתא כללא דאין שליח לד"ע[.
הזרעים ,ועוד דחיישינן שמא תצא ותפסיד שדות אחרים .והא דלא אסרו בבהמה
גסה משום דצריכים אותן למלאכה ,וגם אינן מרובין כ"כ כצאן ,ואפשר להשגיח אכן המנחת חינוך )מצוה נג ,ה( העיר על המל"מ בלשון זו ,ואיני מבין ,דודאי
עליהן יפה. לעשות תקלה ברה"ר ,שיוכל להיות מיתה או היזק לאדם בודאי הוא איסור
תורה ,וכמו שמבואר ברמב"ם )רוצח פי"א ה"ד( דאפילו ברשות אסור ,מכ"ש
במקום שמור ברה"ר ,ורש"י דנקט איסור קלקול ,לאו דוקא ,רק הכוונה שאסור מחמת
בשו"ת הרמ"ע מפאנו )סי' פ"ה( כתב דהא דאין מגדלין בהמה דקה בא"י היינו תקלה ,והוא ודאי איסור תורה ,עכ"ל.
בשילוח הרגל ,אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו חכמים ,דאל"כ תכבד וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה )מהדו"ק ,אהע"ז סו"ס עח( ,והקשה על המל"מ דאם
העבודה בלשכת הטלאים ,ועוד דהו"ל גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה,
איסור חפירת בור הוא רק מדרבנן ,קשה לשיטת רבי יהודה דס"ל דכל
עכ"ד.
המותרין לקלקל ברה"ר אם הזיקו פטורין ,וא"כ לשיטת המל"מ בור ברה"ר
והחיד"א בספרו כסא רחמים הקשה על הרמ"ע מדברי הגמ' )פ (.מעשה בחסיד פטור מה"ת ,שהרי מה"ת מותר לקלקל .וע"כ הסיק הנו"ב דודאי איכא איסור
אחד שהיה גונח מלבו ]צועק מכאב לב ולא היה יכול להשיב רוחו -רש"י[ ושאלו תורה לכרות בור ברה"ר ,ואין זה ענין לקלקול רה"ר האמור בכל מקום ,אלא
לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח משחרית לשחרית ,לימים נכנסו דומה למזיק את חבירו בידים ,כי תקלה ברה"ר הוי כמזיק בידים שהתורה
חבריו לבקרו ,כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ,אמרו חייבה עליו ,וזוהי כוונת רש"י.
ליסטים מזוין בביתו של זה ואנו נכנסים אצלו ,בדקו ולא מצאו בו אלא אותו עוון
של העז ,ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני שאין בי אלא אותה העז שעברתי ומקור האיסור כתב בספר יד רמה )ב"ב כו (.דאסור למיגרם מידי דאתי מינה
על דברי חברי .מבואר דאף בעז קשורה גזרו חז"ל שלא לגדלו ,וכ"כ מהרש"א הזיקא לאינשי ,או משום לפני עור ,או משום דאתי 'ואהבת לרעך כמוך'.
במהדו"ב דכיון דבגמ' נאמר איסור זה בסתם משמע דהיינו בכל מקום בלא צד ובחידושי הרש"ש ובחלקת יואב ובקהילות יעקב )סי' א'( חידשו מקור אחר
היתר. לאיסור היזק ממון חבירו שהוא מדין השבת אבידה ,דהתורה חייבה להציל
ממון חבירו אפילו מהפסד שלא בא על ידו ,והוזהר על כך בלאו דלא תוכל
ולכאורה בימינו שחזר היישוב בא"י לידי ישראל חזר האיסור לגדל בהמה דקה
להתעלם ,וא"כ כ"ש שאסור להזיק בידים ובגמ' )ב"מ לא (.איתא דרשת חז"ל
לכו"ע ,וכ"כ בשו"ת שבט הלוי )ח"ד סי' רכז( דכיון דרוב ניכר של השדות נתיישב
מישראל ,ורוב השדות שייכים להם הדר האיסור ,וצ"ע על מה סומכים להקל לכל אבידת אחיך -לרבות אבידת קרקע ,כגון שראה מים ששוטפין ובאין
בזמנינו .ובתשובות והנהגות )ח"ד סי' שכב( כתב דכיון דרובא דרובא מגדלים את ה"ז גודר וכו' ,וכיון שמחויב להציל ממזיק אחר שבא על ממון חבירו ,כ"ש
העיזים במקומות שיש להם מרעה משלהם ,אין מקום לחשש שירעו בשדות שמחויב להציל מעצמו שלא יזיק.
אחרים ויזיקו ,ולא גזרו באופן כזה. פרק ז' משנה ז'
פרק ח' משנה
גידול עיזים בזמנינו בא"י ובחוץ לארץ
הידור תלמיד חכם סגי נהור
וּב ִמּ ְד ָבּרוֹת שבא"י: ֵאין ְמגַ ְדּלִ ין ְבּ ֵה ָמה ַדּ ָקּה ְבּ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאלֲ ,א ָבל ְמגַ ְדּלִ ין ְבּ ְ
סוּריָ אַ ,
ַה ְמ ַביֵּ שׁ ֶאת ַהיָּ ֵשׁן ַחיָּ ב:
בשו"ת גינת ורדים נשאל האם חייבים לקום מפני ת"ח סגי נהור ,שאפשר כיון הנה אף דבמשנה איתא דהאיסור לגדל הוא בא"י ,מ"מ איתא בגמ' )ב"ק פ(.
שאינו מרגיש בזה אין זה הידור ,או שמא כיון שיש הידור וכבוד לעיני הרואים א"ר יהודה אמר רב עשינו עצמנו בבבל כא"י לבהמה דקה ,וי"א דוקא מכי
חייב לעשות לו כבוד .והשיב ע"פ המבואר במשנתינו דהמבייש את הישן חייב אתא רב לבבל ,ופירש"י מכי אתא רב לבבל רבו המתיישבים שם מפני ישיבתו,
משום דיש בזה זילותא ,משום שמזדלזל בעיני השומעים .א"כ יש לנו לומר לענין לישנא אחרינא הוא בא ולמדנו להזהר בכך שראה שם רוב ישראל ויישוב
כבוד ,שמתכבד ומוסיף שבח ויקר בעיני הרואים שרואים שעומדים מפניו ,ואין קבוע ,עכ"ד .מבואר מדברי הגמ' דאין תקנה זו אמורה דוקא בא"י אלא בכל
משגיחין בו עצמו אם מרגיש בקימה ובהידור זה או שאינו מרגיש ,ומסברא יש לנו מקום שיש יישוב קבוע של ישראל אסור לגדל בהמה דקה דהזיקן מצוי וצריך
ללמוד כבוד מענין בושת. האדם להרחיק ולהזהר שלא יזיק את חבירו.
דא
הרב יוסף צבי
הלוי שישא שליט"א
מרגליות ומטמניות
מפלאי פלאות התורה
הרי ממש הזדונות נעשו זכיות ,שמזדון העבירה אף על פי שעוזבין את החטא צריך תשובה )ג(
נעשה מצוה וקדושה ללמד זכות על האדם הזה. אפילו מי שהרשיע ,מיד ברגע אחד
ענף יוסף על עין יעקב ,שם.
לשוב על העבר
אי אפשר לומר ונקה שכבר נאמר לא ינקה ,ואי שמקבל עליו להטיב הרי הוא צדיק גמור
המעמיד דבריו של שקר על דברי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר ונקה ,הא מי שהרשיע ,אינו צריך שום דבר ושום תקנה
כיצד .מנקה הוא לַ ָשּׁ ִבים ואינו מנקה לשאינן להיות צדיק גמור ,אלא מיד ברגע אחד שמקבל
תורה אי אפשר שישוב עליו להטיב דרכיו ,הרי הוא צדיק גמור ,אלא
לא חרבה ירושלם אלא וכו' שהעמידו דיניהם על ָשׁ ִבים )יומא דף פ"ו ע"א(.
שהקב"ה אינו מוותר על העבירות שעבר ,וברצון
דין תורה )בבא מציעא דף ל' ע"ב( .ולכאורה הוא אף על פי שעוזבין החטא מכאן ולהלן ,דאם לא תליא ,אם רוצה לסגף עצמו בעולם הזה כדי
קשה להבין .אך טעמא דמילתא ,לפי שכל זמן עיון יעקב על עין יעקב ,שם. כן פשיטא. להפטר מעונש שמים טוב לו ,ואם לאו ימורקו
שהשחתה אינה באה אלא מחמת תאוות גופניות, עוונותיו במשפטי ה' ,אבל לעולם צדיק גמור
אז בנקל אפשר לחוטא לשוב כאשר ינוחו על ידי תשובה מאהבה מלאך הרע חתם סופר שבת ,דף ל"א ע"ב. כמימרא.
וישקטו תאוות הגוף ,כי הנפש עדיין עומדת על נעשה מלאך קדוש ומליץ טוב
אמונתה הצודקת ,אבל אם הושחתה הנפש עד
השב מאהבה אינו צריך לד' חלוקי
גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות וכו' כאן כפרה
אשר יגלה פנים בתורה שלא כהלכה מחמת )יומא דף פ"ו ע"ב(. מאהבה
לימוד מעוקש ,אזי אי אפשר לשוב ,כי במה ישים כתבו המפרשים דהשב מאהבה תיכף מתקבל,
כי האדם בעת חטאו בורא מלאך רע על ידי ובשב מאהבה לא נאמרו ד' חלוקי כפרה שהיה
אל לבו לחטאו ,בהיותו חושב כי לא חטא ,וכל
החטא ,ועולה ומקטרג עליו ,וכשעשה תשובה ר' ישמעאל דורש ]יומא דף פ"ה ע"א[ ,ותיכף
דבריו דברי תורה המה .ובזה יבואר מאמר הנ"ל, מתקבל ברצון .ויש ליתן טעם דשב מאהבה
כי אילו חטאו בגופם היה אפשר להם לשוב ,אבל מאהבה ,הנה על ידי החרטה הגמורה בלבב שלם
זדונות נעשו לו כזכיות ,ואם כן אין כאן לא תעשה
הם העמידו דבריהם על דין תורה ,פירוש שאמרו מה שמתחרט על החטא ,בזה נלקח מהמלאך
וכריתות ומיתות בית דין ,כי אם זכיות.
שכל מה שהם אומרים )והוא היה שקר( המה דברי ההוא כח הרע הנשרש בו ,ועל ידי הוידוי דברים מדבר קדמות מערכת ר' ,אות י"ד.
תורה ,ואם כן נשחתה הנפש וחרבה ירושלם ,כי והקבלה בלב על להבא ,מקיים בזה מצוות עשה
כיון שפסק כן רב מובה"ק בדורו בבית דין של
לא אפשר לשוב ,לפי שהם סוברים שהדין עמהם של תשובה ווידוי ,ונתפס על ידי מצוה הזו כח
מטה ,פוסקין כן להלכה בבית דין מעלה.
)מצאתי בספר אחד ושכחתי שמו(. הקדושה במלאך הזה ונעשה קודש לה' ,ועולה בני יששכר מאמר ד' ,חודש תשרי ,אות ל"ט.
ענף יוסף על עין יעקב ,שם. ונעשה עליו מלאך מליץ אחד ללמד עליו זכות. ]עיין עוד ערך תורה ד"ה מי שלומד[.
ו
ז
חודש אלול תפילה ואמירת תהלים
שיודע שהוא מרוחק מאור פני מלך חיים, מנהג ישראל תורה היא לומר תהלים בחודש אלול מניחים קצת מללמוד
ומתאמץ נפשו בתו"ת ,יזכה להתקרבות בימי אלול ועוסקים בתחנונים
להיות בחינת "לו אנחנו עמו )שם ק' ,ג'(. בראשית ,יצורף ית"ב אר"ש ,מנהג ישראל כתב בטור ברקת שיותר טוב בימים אלו
)ישמח ישראל ,לר"ח אלול ,ד'( להרבות סליחות ותחנונים עם הצבור
תורה היא לומר תהלים בכל חודש אלול,
ימי אלול הוא עת רצון לקבלת התפילות ר"ת י'אמרו ת'הלים ב'חודש א'לול ר'צוים מללמוד ,וכתב בר"י שכן ראה לקצת רבנים
ואתחנן אל י"י בעת ההוא לאמר בעת ההוא )אגרא דכלה ,צירופי בראשית ,קע"ו( ש'בחיו. שתמיד היו עסוקים בגופי הלכה ובחיבורים
דייקא ,ומהו הלאמר ,ולפי הנ"ל יוכח דקאי ובחודש אלול היו מניחים קצת מסדרם
בהסתרת פנים אף אנחה אמיתית בלבד ללמוד גירסא רק תחנונים ,ע"ש.
עולה למעלה )שערי תשובה ,סימן תקפ"א ,ס"ק א'(
אלול בר"ח
ע"י תפילתינו בתרצ"ו שעות של חודש
שמתחילים ימי
הדין וההסתרת אלול נמתק דיננו
פנים ,הוא יקר הקדים לנו הש"י חדש אלול לימי רצון ולזמן
וספון בעיני ד' התשובה קודם ר"ה הנה ר"ה הוא ב' ימים
תו"ת מכל איש )בזה"ז( שני בתי דינים קשה ורפה כנודע
ישראלי ,אפילו מכתבי האריז"ל יום א' דינא קשיא סוד לאה
מאיש פשוט ,כי יום ב' דינא רפיא סוד רחל הקדים לנו הש"י
בהסתרת פנים מזור ותרופה כל חדש אלול תרצ"ו שעות
אנחה אף מנין קשה ורפה ברצות י"י דרכי איש גם
אויביו )היינו המקטריגים לפני הבתי דינים אשר
אמיתית בלבד
יבואו בני האלקים להתייצב וכו' אלו מיימינים
עולה למעלה לזכות ואלו משמאילים וכו' אבל ברצות י"י אותנו
למעלה ,ויקר בתשובה ותפלתינו באלו התרצ"ו שעות קודם ר"ה
מאוד ,וזהו עיקר גם אויביו( ישלים אתו ויתמתקו הב' בתי
בזמן אמונה דינים קשה ורפה והצרות יתהפכו לרצון
הלילות היינו ברצות י"י וכו' ויתרצה הש"י לישראל
להתאמץ א"ע בשמחה וישמח ישראל בעושיו ע"כ רצות
וע"ד בתו"ת, בגימ' ב"פ שמח הבן.
ואמונתך בלילות )בני יששכר ,לחודש אלול ,מאמר א' ,י"א(
)תהלים צ"ב ,ג'(,
ועי"ז נזכה לאור הרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורעניות
גדול ולחסדים ופגעים רעים
ביום טובים מובא בספרים דהרגיל בתהלים ,דוחה כל
הדין ,ע"ד להגיד מיני פורעניות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו
בבוקר חסדך ומשפחתו וכל בני דורו ,ומגלגל עליו ועליהם
)שם( ,וזהו הרמז כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות
צירוף אלול" ,לא ורחמים וחסדים.
)אלף המגן ,סי' תקפ"א ס"ק ט"ז(
"לו ,ע"י הכנעתו
קרית הישיבה בית יוסף צבי דושינסקיא -אלעד קופת הקודש -אוצרותיהם אמלא כולל תרביצ"א בית שמש
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
כסא דנחמתא מדרש תנחומ"א [ ] ברכת מזלא טבא
בצע"ר אנו משתתפים באבלו הכבד של האי גברא רבא ויקירא בנן של קדושים צורבא מרבנן ה"ה בצע"ר אנו משתתפים באבלו הכבד של האי גברא רבא ויקירא בנן של קדושים צורבא מרבנן מתומכי משגרים בזה ברכותינו המאליפות קדם האברך איש חי ורב פעלים למען התורה
הרה"צ משה שמואל הלברשטאם שליט"א אב"י בארא פארק קופת הקודש של כ"ק מרן רבינו שליט"א במסירות נפלאה ה"ה ולומדיה וולמען כוללינו מידי חודש בחדשו הוא גופיה צורבא מרבנן ה"ה
תומכי ומייסדי קרית הישיבה הרה"צ משה שמואל הלברשטאם שליט"א אב"י בארא פארק הרב משה זלמן נייהויז שליט"א
היושב בעמק הבכא בהלקח מעמו עטרת תפארת ישראל היושב בעמק הבכא בהלקח מעמו עטרת תפארת ישראל
אביו הגה"צ רבי ברוך בן הרה"צ ר' נפתלי זצ"ל כ"ק אדמו"ר מצאנז -ברא-פארק אביו הגה"צ רבי ברוך בן הרה"צ ר' נפתלי זצ"ל כ"ק אדמו"ר מצאנז -ברא-פארק לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בנו שיחי' למז"ט
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא יוסיפו לדאבה עוד המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא יסיפו לדאבה עוד ולא ישמע עוד שוד ושבר ויה"ר מן קדם שמיא שתזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט ולהכניסו בבריתו של
ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ובגבולות כל ישראל אכ"י בגבולתינו ובגבולות כל ישראל אכ"י אאע"ה בעיתו ובזמנו ותרוה רב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצ"ח אכ"י
המשתתפים בצערך :ההנלה רבנן ותלמידיהון המשתתפים בצערך :ההנהלת הקופה המברך :ישראל לנדאו בשם הנהלת הכולל
נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו
נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו
הרה"ח ר' דוד יונה הרה"ח ר' מאיר זאב הר"ר חיים יצחק הר"ר שמואל חיים הר"ר משה זלמן הר"ר יצחק אהרן הר"ר יהושע לייב הר"ר בן ציון
בר"ש ווייס הי"ו הברפלד הי"ו אייזיק רייזנר הי"ו שטייף הי"ו נייהויז הי"ו דוידוביץ הי"ו ליכטנשטיין הי"ו
לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט גרוס הי"ו
לרגל שמחת הבר מצווה לרגל שמחת הבר מצווה לרגל הולדת בתו תחי' לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט
לבנו אליעזר ני"ו לבנו יחזקאל שרגא ני"ו למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט
השלום זכר בשטיבלאך
ביום שני י"ח אלול פרשת נצו"י ביום שני י"ח אלול פרשת נצו"י השלום זכר בשטיבלאך שע"י ביהמ"ד היכל מהרי"ם השלום זכר בבית מדרשינו השלום זכר בבית מדרשינו השלום זכר בבית מדרשינו
הקידושא רבא בבית שע"י ביהמ"ד הגדול חזון איש בני ברק אלעד
באולם "מנוחה ושמחה" באולם "מגן אברהם" מדרשינו אשדוד בי"ש אשדוד
בי"ש בי"ש יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה
יזכה לגדלה לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה
יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך נחת ולמעש"ט מתוך נחת ולמעש"ט מתוך נחת ולמעש"ט מתוך נחת ולמעש"ט מתוך נחת
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה והרחבה והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה והרחבה והרחבה והרחבה
ח
חודש אלול תפילה ואמירת תהלים
בראשונה התפלל כן כל ארבעים יום ,ואף כי להתפלל ולהעלות התפלות ולעורר רחמים. ג"כ אדלעיל אחר מלחמות סיחון ועוג שהיה
בתפלה ראשונה כתיב )שמות לב ,יד( וינחם )דברי נפתלי ,פרשת משפטים( באלול ,והנה הוא עת רצון לקבלת התפילות,
ה' על הרעה ,אפ"ה היה מתירא מפני האף משרע"ה התפלל על העגל בימי אלול כי בימים ההם בזה"ז ניתוסף אות הע' אל
והחימה ,אף שנחם על הרעה הראשונה ,אשר בכל עת אותיות ר"ש ומתהווה שער ,וניתוסף אות ת'
דיבר לכלות אותם ואת זרעם עד העולם, נראה כי בכל ארבעים יום התפלל תפלה זו על אותיות דל ומתהווה דלת )נרמז בכתוב
כדכתיב )שם ,י( ואעשה אותך לגוי גדול ,מ"מ בכל עת ,וז"ש ואתנפל לפני ה' וגו' אשר וא"ד )אלף ד' בגימ' שער דלת( יעלה מן הארץ
היה מתירא מפני האף והחימה שלא יענשו התנפלתי ,פירוש כי התפלה זו אשר התפלל והשקה וכו' הנה בחודש הזה מתוספין אתוון
ע"ת ונקרא עת רצון וזהו
ואתחנן אל י"י בעת ההוא
)דייקא( לאמר לדורות לדפוק
על דלתי הרחמים בעת
ההוא.
)בני יששכר ,לחודש אלול,
מאמר א' ,ח'(
בימי אלול יאמרו תהלים
במקום התענית
נחלקו הפוסקים אם למי
שתורתו אומנותו חייב
להתענות על חטאותיו
אעפ"י שמתבטל מלימודו או
שמא יותר טוב שילמוד
ותורתו מכפרת עליו והיותר
מוסכם הוא שגם הוא צריך
להתענות לכלא פשע כדי
שתהא תורתו רצויה ואני
אומר פשר דבר שטוב לת"ח
שיאחוז בזה וגם מזה ובאיזו
שנה או באיזה זמן מהשנה
כגון בימי אלול וימ"ת כ"ש
שובבים יתענה ואם לא יוכל
ללמוד עיון ילמוד גרסא
זה"ק ספרי מוסר תהלים
קרבנות וכדומה ובשאר ימי
שני חייו ילמוד עיון ונמצא
זה וזה מתקיים בידו.
)פלא יועץ ,ערך תענית(
אמירת תהלים בחודש
אלול מזמר עריצים
ומכרית המקטרגים
תכין לך הדרך ,תכי"ן עולה
כמנין תלי"ם) ,תהלים הרבה
פעמים במדרשים נקרא תלים(
וגם הר"ת והס"ת של תיבות
תכי"ן ל"ך הדר"ך עולה
כמנין תפיל"ה ,שע"י אמירת
תהלים בחודש אלול ,תזכה
לזמ"ר עריצי"ם ולהכרית
המקטרגים העומדים על
הדר"ך לקלקל תפלות
ישראל ויהיה לך הדרך מוכן
ט
חודש אלול תפילה ואמירת תהלים
ויאמרו לאמר בפה ולשון אשירה לה' החוקר הוא חודש אלול שהמה ימי רחמים ורצון, המה או זרעם ,שהרי גם במרגלים שאמר ה'
לב ,ושמא תאמר למה לי האמירה לזה אמר עכ"ל .וכבר פשט בכל תפוצות עם קדוש סלחתי כדבריך )במדבר יד ,כ( אפ"ה נענש
המדרש פי' פתחה בחכמה והשכל כי ותורת וישימה לחוק ולמשפט בישראל עם קדוש אותו דור ,לכך התפלל כל מ"ם יום עד ששב
חסד על לשונה לתקן מה שדיברו בלשונם עד היום הזה ,ולעורר לבבכם בחודש זה ה' מחרון אפו והוא בר"ח אלול שהם ימי
ומאז וגו' ובזה נכון המנהג שכתב המחבר סי' לתורה ולתעודה ולהתמיד בלמוד ביותר רצון ,ויש לרמז מ"ש האריז"ל )עץ חיים ,שער
תקפ"א נוהגין לקום לומר סליחות ותחנונים ולהתענות תענית נדבה ולקום בחצות לילה השמות ,פ"ה( כי צירוף שם אהיה בחודש
מר"ח אלול ואילך ואם כי כתב הרמ"א שאנו להודות לה' ולטבול עצמו בכל יום במקוה אלול הוא אותיות ההיא ,והיינו דאמר בעת
אין נהוגין כן עכ"ז המנהג לומר זמירות טהרה בשחרית קודם תפלת שחרית )פנים יפות ,פרשת עקב( ההיא.
שירות ותשבחות שאמר דוד הע"ה מר"ח ולהרבות בצדקה.
בימים אלו צריך לתקן מה שפגם בתפילה
)יסוד ושורש העבודה ,שער המים ,פרק א'(
עיקר עבודת ישראל לתקן המוח ,ולזכות
אמירת תהלים בחודש אלול הוא לרצות להאמת ,ובפרט בימים האלה שמתעוררין
הפה והלשון שבו חטאו הי"ג מכילין דרחמי ,ופותח דרך תשובה,
"ויאמרו "לאמר "אשירה "לה' ר"ת אלול ,נ"ל וכמ"ש האר"י ז"ל )שערוה"ק דף מ"ח יחוד י"ו(
הענין עפ"י המדרש אמר משה באז חטאתי דיחוד של אלול הוא דרך ,ע"ד הנותן בים
לפניך שאמר ומאז באתי וגו' באז אני מקלסך דרך )ישעי' מ"ג ,ט"ז( ,צריך לתקן מה שפגם
והוא ע"ד שאמרו צדיקים באותו דבר בדרך זו תורה ותפילה ,וכנודע דברי האר"י
שחוטאים בו מתרצים ובזה פירשתי במקומו ז"ל דשם של תפילה הוא גימט' דר"ך ,דהשם
המדרש אז ישיר וגו' הה"ד פי' פתחה בחכמה של תפילה הוא יב"ק היוצא מפסוק )תהלים
וגו' ענינו כי כבר מבואר במורה וסה"ק כי כ' ,י'( "יעננו "ביום "קראנו ,וב"פ יב"ק ,א'
עיקר השבח הוא ציור המצטייר בלב גדלות להסיר הדינין וא' לעורר ולהמשיך רחמים,
הבורא ב"ה ותהלתו ותפארתו והסיפור בפה גימט' דרך כנודע.
הוא רק לעורר הלב ע"ד הקול מעורר )ישמח ישראל ,בפרשת כי תבא(
הכוונה וכאן פרש"י אז ישיר משה וב"י עלה יבכה ויתחנן בחודש אלול שהמה ימי רצון
בלבו שישיר הרי נתעורר הלב מעצמו קודם הרבה ספרים כתבו רמזים עת התעוררות
ויאמרו א"כ למאי הוצרכו לומר השירה בפה
חדש אלול .ובז"ח דף מ"ו ע"ד ז"ל :ובכתה
ולשון כיון שהי' דברי השירה חקוק על לבם את אביה ואת אמה ירח ימים )דברים כא ,יג(,
והשי"ת חוקר לב וגו' ויודע מחשבות אדם, דא היא ירחא דאלול כו' ,עכ"ל בקיצור .וז"ל
אבל הענין שבזה גמלו חסד עם פיהם
האריז"ל ג"כ :ובכתה את אביה ואת אמה ירח
ולשונם להתרצות לקונם ע"ד שאמרו ומאז ימים ,את אביה זה הקב"ה ,ואת אמה זו כנסת
באתי וגו' בו עצמו נתרצו לפאר ליוצרם וז"ש ישראל ,יבכה אדם ויתחנן לפני ה' ,ירח ימים
אז ישיר משה וב"י שעלה בלבם לשיר עכ"ז
י
חודש אלול תפילה ואמירת תהלים
בחודש אלול מותר לומר ויש הרבה אנשים הרגילים לקרוא באותם אלול ואילך והטעם נ"ל כי עיקר מצו' החדש
תהלים בלילה ארבעים הימים מר"ח אלול ועד יו"כ חמשה השביעי בפה ולשון תקיעת שופר בפה וכ"כ
נתתי לו פדיון עבור חולה במוצאי שבת ספרי תהלים בכל יום ,וגם זה תיקון גדול מלכיות זכרונות שופרות וביוה"כ התפילות
לנפש ,להכרית ולמחות כל מקטרג ,ולכן והווידוין ובסוכות ליטול הד' מינים להודות
קודש ,וציוה לומר תהלים .ואמר ,שבאלול קוראים לפרקי תהלים בשם זמירות,
מותר לומר תהלים בתחילת הלילה. ולהלל בפה ולשון כמבואר במדרש אמור.
שפירושם גם כריתה מלשון וכרמך לא
)אמרי פנחס, )ילקוט מעם לועז, תזמור. ופה דובר נבלה איך ידבר לפני שוכן זבולה ומי
חודש אלול ,תכ"ז( פרשת כי תשא דברי התעוררות( יאמר זכיתי לבי ושמרתי דרכי מחטוא
בלשוני ע"כ בפה ולשון
שחטאו בו מתרצים בשירות
ותשבחות ולרמות ע"ז ר"ת
"אלול "ויאמרו "לאמר
"אשירה "לה' כלומר ויאמרו
למען לאמר בימים הבאים
ע"כ אשירה לה' וגו' ובסדר
האותיות הוא ר"ת אשירה
לה' ויאמרו לאמר כלומר
אשירה לה' החוקר לב
ויאמרו בפה לאמר לתקן
הנאמר והבן.
)ייטב פנים ,אבני זכרון,
לר"ה ל"ח(
אלול הוא זמן פתיחת שער
תפלה
ואתחנן אל ה' בעת ההיא
לאמר ,דהנה מניעת קיבול
התפלה ,כתיב סכותה בענן
לך מעבור תפלה ,עננים הם
המסכים מהקליפות המסכים
פתח שערי שמים על ידי
העונות ,לבל תוכל התפלה
לכנוס ,והנה בחודש אלול
זמן פתיחת שערי שמים
לקבלת התפלות והתשובות,
וזה פעל משה לכל ימות עולם
על ידי מלחמת סיחון ועוג,
שדילג מזוזת הקליפה מן
פתח קדושה ,ונפתחו שערי
הקדושה ,ויבואו קדושים
בזה השער לי"י בתפלתם
ותשובתם ,ושערי שמים
נפתחים לקבלם ברצון ,והנה
גם הוא התאמץ אז בתפלה
בעת הוא דייקא לאמר
לדורות ,שבעת ההוא
פותחים שערי שמים לקבל
תפלות ישראל ברחמים ,ודי
)בני יששכר( בזה.
אמירת תהלים בחודש
אלול הוא תיקון גדול
לנפש
יא
אמירת לדוד ה' אורי בחודש אלול )ב(
שמעתי מהרב הקדוש מוה' יחיאל מיכל חברון שהש"ץ אומר אותו אחר עלינו
זצ"ל אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש לשבח וכו' בקול רם ומה טוב לאומרו כל בקשתינו שנזכה שכל ימי חיינו
זה תמיד שאלתי שאבקש תמיד מאת ה' השנה אחר שמ"ע ולפחות כל יום האומרו יתקבלון לעילא
וזהו הרמז אחת שאלתי מאת ה' זה תמיד בכונה אחר תפלת שחרית ימצא חיים. תיקנו קדמונינו לומר בחודש אלול מזמור
שאלתי מאת השם אותה אבקש שאבקש )עבודת הקדוש להחיד"א, לדוד ה' אורי וישעי וגו' ושם נאמר אחת
סנסן ליאיר ,י"א ,ט(
תמיד מאת ה' ודפח"ח. שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית
)קדושת לוי ,פרשת עקב( שאלתי שאבקש תמיד מאת ה' ה' כל ימי חיי דבחודש אלול ראוי לחשוב
חשבון הנפש את אשר פעל
ועשה בימים שעברו ובודאי
המצא ימצאו ימים דעומדין
בכסופה ואנו מבקשים
מהשי"ת שיזכנו שכל ימי
חיינו יהי' מתקבלין לסלק
לעילא ולשבתם בבית ה' וזה
שאה"כ שבתי בבית ה' כל
ימי חיי דכל ימי חיינו שלא
יכלו לסלקא קדם ה' יזכו
לשוב לשבת בבית ה' אכי"ר.
)ערוגת הבושם ,פרשת ראה(
אומרין אותו מר"ח
אלול כדי להרגיש
האור הרוחני המאיר
בר"ה
כדי להרגיש האור רוחני
בר"ה צריכין להכין א"ע לזה
מקודם ,דוגמת בית שאין לו
חלונות א"א לאור השמש
לזרוח שם כמו"כ אם הלב
אטום וסתום ע"י החטאים
והעונות א"א ליהנות מאור
הרוחני ,רק כשפותח פתח
ע"י תשובה ובאופן זה יוכל
הרוחני מאור ליהנות
שהקב"ה מאיר בזמנים
הקדושים הבאים ,ולכן
מתחילים לומר לדוד ה' אורי
וישעי וגו' עוד מחודש אלול,
דבכדי שנוכל להרגיש האור
רוחני שהקב"ה מאיר בר"ה
צריכין לעשות הכנה מקודם
בחודש אלול.
)ויחי יוסף ,פרשת ראה(
טוב לאומרו כל
השנה
יאמר מזמור לדוד ה' אורי
וישעי כלו אחר כל תפלה
מהשמ"ע מר"ח אלול עד
מוצאי יוה"כ וכן בהושענא
רבא וכן הוא מנהג בעיה"ק
יב
;
הרה"ק רבי דוב בעריש פלאם מאלעסק זי"ע
הרב ישעי' קוהט שליט"א כ"א אלול תר"י
רבינו נסתלק באלעסק ביום כ"א אלול תר"י ,ושם מנו"כ .מקום מנוחת קדשו נעשה
תל תלפיות לרבים לשפוך שיחם ,וגם הרה"ק רבי חנוך העניך שמילא מקום קדשו תולדות בעל ההילולא זצ"ל
באלעסק ,ובניו אחריו רגילים היה לפקוד מקום מנוחת קדשו בעת מצוא ,ומסופר:
פעם ביארצייט של הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע ,הלך נכדו הרה"ק רבי יצחק רבינו דוב בעריש נולד לאביו הרה"ק רבי שלמה מלוצק זי"ע .הוא הסתופף בצל
מאלעסק )בנו של בעל לב שמח( על הציונים של הרבנים הקדושים שמנוחתם בעירו, קדשו של הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע ,הרבי מלובלין זי"ע ,ואצל הרה"ק רבי
כמו שנהג אביו הקדוש רבי חנוך העניך ,והלך אצל ציון רבינו והרה"ק ר' ישעי'לי אורי מסטרעליסק זי"ע.
זצ"ל )מחכמי קלויז בבראד ,חי בזמן מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע ,והיה אב"ד באלעסק ,חיבר ספר חרב אחרי הסתלקות אביו בשנת תקע"ג מילא רבינו את מקומו בעיר אלעסק ואגפיה
פיפיות( ,,והלך דרך אהלו של אביו ,ולא הלך לשם .שאלו אותו ,מדוע אינו הולך גם וגלילותיה טאפרוב וסקאליווקי .נתפרסם כגאון אדיר בנגלה ובנסתר ,רוח הקודש
לאוהל של אביו ,והשיב" :אבי הוא עתה בבעלזא") .לב שמח פי"ג אות ח( גלויה היה לו ,וידע על כל אדם מה שעבר עליו מיום בואו לעולם ועד היום הזה.
רבינו השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים ,ואלו הן :בנו הרה"ק רבי שלמה זי"ע. היה סגי נהור ואיש פלא ,קדוש אלוקי ואלפים הלכו לאורו .הרה"ק מהר"ש מבעלזא
בתו אשת הגה"ק רבי צבי הירש שטיקלער זצ"ל אב"ד מאסט ,בן הגה"ק רבי זי"ע נהג לקום מפני רבינו .רבינו אמר על עצמו" :המסתכל בי אינו צריך ללמוד
שמריהו זצ"ל מח"ס שם משמריהו ,מתלמידי מהר"ש מבעלזא זי"ע. ראשית חכמה" )הקדמת ספר זכרון אלעזר(.
וכמעט יצאנו מהעיר ,וכבר הסוסים עומדים הרה"צ" :ההכרת אותו"? ויאמר" :הן" .ויאמר
אצל כפרי אחד עשיר ממקורבי ,ועל שאלתי הזקן" :אתה לא הכרתיו ,אני הכרתיו. סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל
סיבת העמידה ,השיבני הלא בכאן פה ופה
המקורב הנדבן ,ופה נעשה עסק טוב .אני ומעשה שהיה כך היה :ידוע תדע שאני הנני הרב
שרצוני לא רצונם ,קצפתי עליהם ברוגז לאמור: והרבי ר' בעריש מאלעסק ,וכשהתחילה אור בצל רבותיו הקדושים
"לא אתם תורונו דרך נילך לאמור פה ופה זקנך הרה"צ ז"ל לזרוח ,שמעתי ותמהתי לאמור פעם אחת נסע רבינו ללובלין ,ושבת שם
נעמוד ,כי במקום שדעתי יהיה לעמוד ולנוח, איך יוכל להיות רבי קרוב לעירי ולא ירגיש לבוא בצל הרבי הקדוש .הרבי מלובלין הושיבו אצלו
אומר לכם .ולעת עתה לכו ונלכה לדרכינו אלי ,ואמרתי בלבי שאם יש בו רק ניצוץ רבי, סמוך ממש ,ובהסבת הסעודה השיחו מלין לצד
הלאה". ירגיש מחשבותי ויבוא אלי .כשראיתי שלא חלי עילאה .דרכו של רבינו היה לדבר בלשון חכמה,
ולא מרגיש ,אמרתי שאין זה רבי ,והסכמתי ליסע ואמר" :רבי מצד הדין הייתם צריכים לבוא אלי,
כפרים עברו ערים נגוזו ,ואני באחת נסע ונלכה. אליו להחזירו למוטב ,שידע שאני רבי לא הוא.
עברנו דרכנו צעד אחר צעד ,עד קרוב והמתנתי הרבה על זה ,ובאשר לא באתם,
והנה מעת ביאת רעיון זה בלבי ,לא נחתי לא הוכרחתי לנסוע אצליכם" .החסידים השומעים
פרימישליאן -מקום מגמתי .כשאמרו לי שלותי ולא שקטתי ,לאמור מתי אסע שמה ,ובכל
מקורביי שהיום רד ולילה ממשמשת ובאה, חרה אפם מאוד לשמע דיבורים כאלו ,אך לא
והנני קרוב לפרימישליאן ,האם נסור פה ללין, רצו לבלבל את השלחן הטהור אשר לפני ה'.
הסכמתי לדבריהם .באנו העירה ,סרנו לבית
מלון ,העמיסו חפציי להבית ,והרגשתי בנפשי
מרגיע כמים קרים על נפש עייפה .אמרתי ,עוד
"
עטץ האט נאר געוואלט איך זאל
ורבינו הסביר את דבריו" :אינכם מבינים חסידים
מה שאמרתי ,הלא דבריי מפורשים בזוה"ק
)קכח (:אוף הכי ההיא זכאה בעי למרדף בתר
חייבא ולמקני ליה ובו' ע"ש .מבואר מדברי
מעט ואכבה גחלת לבבי הבוער זה כמה. פירען דעם טיש אין שטיב .דא
נשאלתי ממקורבו בענייני אכילה ושתיה ,או אם הזוהר כי הצדיק צריך לצאת כדי להחזיר
ארצה לנוח מעט מטלטול הדרך .השבתי האט איהר דאך אלע דיא וואס בתשובה את החוטאים" .בשומעו מילי דבדיחי
ברותחין שכבר אמרתי להם שאל ישאלונו האבען דא אין ביהמ"ד הללו יוצאים מפה קדשו ,נהנה הרבי מאוד על
שאלות ,וכאשר ארצה מה ,אדרוש מהם. געדאווינט ,המגיד הקדוש חכמת אלוקים אשר בקרבו ,וגם החסידים
נשקטו) .נפלאות הרבי אות שמט(
מזלאטשוב ,הרה"ק ר' ישעי'לי,
יצאתי לבד דרך שער החצר החוץ ,פגשתי נערים והרה"ק רבי שלמה מלוצק ,ואת
שוחקים ברחוב ,שאלתים על משכן הרבי, רבינו נסע כפעם בפעם לסטרעליסק .פעם
ויראוני באצבעותיהם לאמור" :פה היא" .באתי בנו הרה"ק רבי בעריש ,דא האט כאשר נסע הרה"ק מסטרעליסק על שבת אחד
לביהמ"ד פנימה ,ומעט אנשים בה ,וזקיניך עטץ דאך זיי אלע לטאפארוב ,נסע רבינו שמה להסתופף בצל
הרה"צ ז"ל עמד מקצוע מזרח צפון ופניו למזרח קדשו .בהיסבם אצל שלחנם הטהור ,אמר לו
ודרש .רציתי לגשת אליו לקבל שלום ,ויורו עלי
האנשים שבל ארהיב בנפשי לעשות זאת.
ישבתי על איזה ספסל לשמוע דרשתו ,שמעתי
"
פעם גדלה תבערת התשוקה ליקוד בלבי ,ואם
הרה"ק" :אלעסקער רב זאגט א דבר תורה ,נאר
נישט געקלערט"] .הרב מאלעסק תגידו דבר תורה ,אך
בלי התבוננות מוקדמת[ .פתח רבינו ואמר" :כתיב
)דברים ג כג( ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר,
ותרגז בטני וכמדקורת חרב ירדו חדרי לבי, אמנם לא ידעתי סיבת הדבר ,אמנם יראתי
אמרתי לעצמי" :האתה רבי ,לא זה הוא רבי", לגלות הסכמת נסיעתי אליו למקורבי ,שלא ר"ל בכדי לאמר בעת ההיא בלי שום הכנה
וכך הוה כמה פעמים. ישתקוני בגערה לאמור ,שגם הם יסעו אליו, מקודם ,צריכים להתחנן אל ה'" ,ושבחו הרה"ק
ויתבטל רבנותי ,ותחסר פרנסתי ,והוכרחתי מסטרעליסק.
היום פנה ,צללי ערב הגיעו ,וזקניך הרה"צ ז"ל לבלום פי ולשתוק .אבל לא תחשוב שהסכמתי
גמר דרשתו ,ויתפלל תפלת ערבית .רציתי אח"כ למנוע נסיעתי לא לא ,רק חשבתי למצוא עת סיפר הרה"צ רבי יצחק מאייער זצ"ל מקאליש
לקבל שלום .ואמרו האנשים ,למי ארצה ליתן מוכשרת. נכד הרה"ק מפרעמישלאן זי"ע" :שמעתי מאבי
שלום ,לאיש אשר כעת אינו בעולם הזה כלל, הרה"צ ז"ל ,שכשנסע אא"ז הרה"צ ר' ישראל ז"ל
ראיתיו והולך וממשמש בכותל מזרחי דביהמ"ד ויהי היום ,פעם אחת כעבור ימי פסח ושבת איזה נסיעה בעת שעוד נסעו בעגלות מקורות
בעינים סגורות ,עד בואו לחדרו הבנוי שם עובר אורח לבוא אלי עד שבועות כנהוג ,אמרתי הרבה נוסעים בצוותא חדא ,נסע גם סגי נהור
בכותלים מחלקים פנימה ,וישב במטתו .שאלתי למקורבי ,שלמען ההצטרכות אסע לאיזהו אחד זקן ונשוא פנים ,וישאל לכל הנוסעים מי
להאנשים ,מתי אוכל לקבל שלום ,ואמרו לי, מקומן לקבץ איזה סכום ,ולהביא הביתה. המה .בהגיעו לאא"ז הרה"צ ז"ל ,שאלו מי הוא,
שקודם קומו בחצות הנהו בעוה"ז ואקבל שלום. מקורבי נמלאו שמחה וגיל ,בידעם שגם להם ויענהו שהוא נכד הרה"צ ר' אהרן ארי' ז"ל
יושע שיאכלו וישתו ויביאו מזומנים לביתם גם מפרימישליאן הזקן .הזדעזע בשמעו מאא"ז
השמעת אתה ,הכרתה זקניך ,לא לא ,אני כן .הדבר יצא מפי ,וכבר עמדה עגלת בד רתומה הרה"צ ז"ל מפרימישליאן ,וישאל שוב לאא"ז
הכרתיו .כאשר נתרוקנה ביהמ"ד מאנשים, נגד ביתי ,וכבר הוכנו חפציי ,וכבר הננו נוסעים.
יד
הרה"ק רבי דוב בעריש פלאם מאלעסק זי"ע
כ"א אלול תר"י
דלתות בתים רבים ,וכולם השיבו כי מעונם צר פנימה ,כי הרחיבו חידשו את דירתו ,וטענו כי יש נשארתי עוד לראות מה שזה כמה נכסוף
מהכיל גם בני ביתם ,ובפרט על שלשה אורחים. שם יותר מקום מרווח .אך הוא לא נתן נענה להם, נכספתי ,וראיתי ב' סוחרי שוורים באו לחדרו
אז ציוה רבינו ליסע לרחוב אחר ,ואמר להעגלון, ועשה את הסדר בביהמ"ד כמנהגו בכל פעם. פנימה ,וישפכו על שלחנו במלואו אדומים,
כי כאשר אך יפתחו את שער החצר יסע עם ותיכף אחר קידוש פתח הרה"ק רבי העניך ,ואמר וישאלוהו אם יוליכו שווריהם לאלמיץ .זקינך
העגלה אל תוך החצר בלי שום שאלה .רבינו בהתלהבות נורא ובהתעוררות גדול" :עטץ האט הרה"צ ז"ל לא דיבר עמהם ,רק על כל דבריהם
בעצמו דפק על חלון בית אחד ,וצעק בקול גדול: נאר געוואלט איך זאל פירען דעם טיש אין הוא באחת "הא מה הא מה" ,חשבתי בעצמי מה
"ר' לוט ר' לוט ,פתח לי שער החצר" ,הבעה"ב שטיב .דא האט איהר דאך אלע דיא וואס האבען הם רוצים ממנו ,והלא אינו בעוה"ז כלל .הסוף
הקיץ לקולו ,ושאל מי הוא ,ולא השיב מאומה, דא אין ביהמ"ד געדאווינט ,המגיד הקדוש היה שנלאו עמוד ,והלכו לדרכם ,וגם אני הלכתי
רק צעק בקול גדול" :ר' לוט ר' לוט" ,ויקצוף עליו מזלאטשוב ,הרה"ק ר' ישעי'לי ,והרה"ק רבי למלוני ,בתקוה שעוד מעט ובחצות לילה אוכל
הבעה"ב ויגער בו ,אבל הוא לא שם לב לדבריו, שלמה מלוצק ,ואת בנו הרה"ק רבי בעריש ,דא לקבל שלום.
עד אשר הבעה"ב קם בחמתו ויפתח את שער
החצר ,ומיד נסע העגלון העגלה אל תוך החצר. .
האט עטץ דאך זיי אלע" וכל האנשים שהיו שם בבואי הביתה למלוני ,וראו אותי מקורבי,
שאל אותו בעה"ב מי הוא ,והשיב לו העגלון כי בשעת דבורים האילו שיצאו מפיו הקדוש אז, הקיפוני שוב בשאלותיהם ,האם ארצה על כל
הוא זה הרה"ק מאלעסק ,ויתחלחל הבעה"ב חיל ורעדה אחזתם בפחד במורא ,ויחד כולם פנים כעת איזה דבר .אולם אני אחרי שמעי
מאד ,ויצר לו על כי דבר אתו קשות. הודו ואמרו ,כי הרה"ק רבי העניך אינו עושה שום ואחרי רואי זקניך הרה"צ ז"ל ,נשברתי לרסיסים,
דבר כל דהוא בלי כוונה מיוחדת )לב שמח פי"ג אות ורוחי עזבני ,רגזתי עליהם לאמור" :הלא כה
הבעל הבית לקח אותו לביתו ,ושאלו" :ילמדני א(. הזהרתי אתכם ,שאל תפגעו בי ,ואם אכלתם
רבינו מה היתה כונתו בקריאתו ר' לוט" .השיב לו שתיתם לכו לישן ,ואל תדאגו עבורי .ובאם ארצה
רבינו" :הנה אנכי באתי אל עיר כסדום ,ולאשר פעם נסע הרה"ק רבי אברהם מסטרעטין זי"ע מה ,אשאל מכם .המה הלכו לישן .כשראיתי
לא כח מלאכים כחי ללין ברחוב ,חשבתי הרי יחד עם אחיו הרה"ק רבי אליעזר מאזיפאלי זי"ע שמקורבי כבר שוכבים וישינם ,יצאתי שוב לבד
בסדום היה מכניס אורח ושמו לוט ,והוא בקש לביהמ"ד.
את האורחים לסור אל ביתו ,לכן קראתי לוט
שיפתח לי את שער החצר ,כי הלא הוא המכניס
אורח בסדום") .דעת זקנים עמ' לו(
"
"ר' לוט ר' לוט ,פתח לי
בבואו שמה ואין איש ,רק זקניך הרה"צ ז"ל שוכב
במטתו ,וגנוחי גנח ,הרהבתי עוז וגשתי לחדרו
פנימה ,ושאלתיו סיבת הגנוחין .והשיב" :היות
בעת שעמד רבינו בפרק האיש מקדש את בתו, שער החצר" ,הבעה"ב שדיברנו אתמול מהגאולה ,אחז אותנו כאב".
לא היו בידו מעות לצורך הנדוניה והחתונה .הלך שאלתיו אם ישתה חמין ,וא"ל אם רק יהיה לו.
למקום מסויים לקבץ מעות לצורך זה .אחד
הקיץ לקולו ,ושאל מי שמחתי כעל כל הון בזה שאשמש ת"ח כמוהו,
מתושביה של אותה עיירה יהודי לא אמיד הוא ,ולא השיב מאומה, רצתי למלוני לקחתי המוליאר ועשבי טייא ,נופח
במיוחד ,חלם בשנתו שיהודי גדול ומופלג וגחלים ,וחזרתי ועשיתי חמין .כשרציתי ליתן לו,
בתוי"ש עומד להגיע למחרת לעיירה ,ושיראה
רק צעק בקול גדול" :ר' אמר לי" :עדיין לא נטלנו ידינו" ,ונתתי לו מים
לסייע בידו .כשהגיע רבינו הכיר בו אותו יהודי, לוט ר' לוט", לנטילת ידים ,ונתתי לו חמין לשתות .קבלתי
ושאלו לאיזה סכום הוא זקוק להשאת בתו, ברכת שלום וברכת פרידה ,והלכתי למלוני שמח
ורבינו נקב בסכום מסויים .ואכן היהודי סייע לו
וקיבץ על יד את כל הסכום שנדרש) .אהל אברהם
עמ' רעב(
"
והרה"ק רבי שמואל זיינוויל מסטרעטין זי"ע בני
וטוב לב .סיים רבינו ואמר" :הן אלה רק קצות
דרכי זקניך הרה"צ ז"ל ,אתה לא הכרתיו ,ואני
הכרתיו ,אני הכרתיו") .גדולים צדיקים עמ' יב(
הרה"ק יהודה צבי מסטרעטין זי"ע .דרך נסיעתם
הגה"ק בעל מנחת חינוך זצ"ל כיהן ברבנות היה מסביב לעיר אלעסק ,לכן נכנסו לבקר בהיכלו רוח הקודש
בעיר זבאריז' שליד טארניפאל ,בה כיהן זקנו של רבינו ,אשר היה סגי נהור ,ושמו הלך לפניו
הגה"ק רבי יהושע זצ"ל ,שסבל רבות מהמשכיל כבעל רוח הקודש מובהק .כאשר באו לביתו ,הלך רבינו ראה ברוח קדשו המקום בו יבנה אחר
יוסף פרל .ובהשפעתו של אותו משכיל גרשוהו לקראתם ,ואמר" :ברוך הבא רבי ,און רבי יהודא כך הרה"ק רבי העניך מאלעסק זי"ע )חתנו של
השלטונות את המנחת חינוך מזאבריז' ,ואסרו הירש"ס קינדער" ,אח"כ כיבד אותם לישב .אולם הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע( את ביתו .וכך מסופר,
עליו להתגורר בכל המחוז .הגירוש נעשה בעצם מקודם העמיד כסא להרה"ק רבי אברהם ,ואח"כ פעם אחת היו אצלו הרבה אנשים והיה חם מאוד,
יום השבת ,והרה"ק רבי מאיר מפערמישלאן זי"ע העמיד כסא לאחיו .כאשר נפרדו ממנו ,אמר רבינו ואמר שיוציאו אותו לחוץ .הוציאו אותו על כסאו,
התאונן מרה על ספר תורה המתגולל בחוצות לאנשים העומדים סביבותיו" :מה שהארכתי כל והעמידו אותו אצל מקום אחד .הוסיף לומר:
ואין אוספו לביתו. כך בדיבורי 'ברוך הבא רבי און רבי יהודא הירש"ס "טראגט מיך ווייטער" .כך היה עד שבאו למקום
קינדער' ,משום שראיתי שהרבי הרה"ק השרף אחד אצל אילן ,שם ציין לאיזה מקום ,ואמר
אחיו של בעל מנחת חינוך הגאון רבי חיים שכיהן מסטעליסק זי"ע והרה"ק רבי יהודה צבי שרוצה שם ליקח פתקאות להשפיע ישועות
אז כראב"ד זלוזיץ הסמוכה ,דאג שמא יגורש אף מסטרעטין זי"ע באו עמהם ,לכן אמרתי מקודם לישראל ,כי מרגיש במקום הזה קדושה יתירה,
הוא ,אולם רבינו הרגיעו ואמר לו שלא יפחד, ברוך הבא רבי ,וכוונתי היה על השרף מסטרעליסק ויעלה דרך שם תפלות בני ישראל .ולפלא שכן
ואמר לו סמך מן הפסוק )משלי י ט( הולך בתם ילך זי"ע והרה"ק מהרי"צ זי"ע" .והוסיף לומר" :איך היה שנתקיים דברי קדשו ,שאחר ימים ושנים
בטח ,בתיבת 'בטח' נרמז שמו 'חיים בן טויבא'. האב נישט גיזעהן אזויא א גיטרייער טאטע ,וואס נבנה באותו מקום בית דירת רבינו רבי חנוך
ואכן הוא המשיך לכהן ברנבות בעוז .כעבור זאל נישט אפטרעטין פון דיא קינדער על רגע העניך ,ומכוון באותו מקום שרבינו לקח אז
עשרים שנה כאשר נתקבל המנחת חינוך לרבה אחד" .עוד אר רבינו" :ומה שהעמדתי מקודם כסא פתקאות ,היה חדרו של רבי העניך לתפלה
של טרנופול ,אמר בסיום דרשתו הראשונה" :היש להרה"ק רבי אברהמ'טשי ,כי ראיתי שהרה"ק ולעבודת השם ,והוא קדשה לעתיד לבוא )לב שמח
כאן עוד מי שזוכר שאסור לי מטעם הממשלה מהרי"צ זי"ע עומד לימינו") .דגל מחנה יהודה אות פד( פ"ד אות ב(.
להציג מדרך כף רגל במחוז הזה") .בהם נהגה ח"ה
עמ' רלא(
תוכחה בענין הכנסת אורחים סיפר הגה"צ רבי משה דוד אשכנזי זצ"ל ,נכד
הרה"ק רבי העניך זי"ע" :בליל התקדש חג של
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן פעם אחת הגיע רבינו לעיר אחת בלילה עם שני פסח עשה זקיני רבי חנוך העניך מאלעסק כל
משמשים ,בשעה אשר כל אנשי העיר נמו שנתם, הסדר שלו תמיד בבית מדרשו .פעם אחת
מקורות :היכל הבעש"ט קובץ כט ולא ידע דרכו לאיזה בית יפנה .השמש דפק על הפצירו בו בניו ואנשי ביתו שיעשה הסדר בביתו
מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל S5813468@GMAIL.COMאו 05331-03541
תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו
טו
