שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — כי תבוא (2026-08-24)

פרשת כי תבא
244
הקב"ה חלילה על דברי תורה שהעביר נחלתינו אשר מגיעה לנו עפ"י "והיה כי תבא אל הארץ וכו' ולקחת מראשית כל פרי
דת ירושה מאבותינו. האדמה" (כו ,א -ב).
אך המפרשיםח תירצו ,כי באמת לא לקח השי"ת ארצנו מידנו בספריא עשה מצוה זאת שבזכותה תכנס לארץ .והוא תמוה ,הלא לא
נתחייבו בבכורים רק בארץ ,ואיך יוכל לעשות המצוה כדי שיכנס לארץ .ונתנה להם ,כי חלילה לאל מעול ,וגם עתה א"י מוחזקת היא בידינו
והיא גדולה בידם .אך הענין הוא ,על דרך שכתב הרמב"ם הובא בח"מ
ונקדים הגמ' במס' גיטין (דף מח ע"א)' :אמר רב יוסף ,אי לאו דאמר (סימן רפגט) ,דישראל מומר יורש את אביו ישראל דין תורה ,וכן פסק
רבי יוחנן קנין פרות כקנין הגוף דמי ,לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש.
הרמב"ם (פ"ו מהלכות נחלותי) ישראל שהומר יורש את אביו הישראל
דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן ,האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה
דין תורה ,ואם ראו בית דין לאבד ממונו ולקנסו כדי שלא יחזק ידי
לזה ביובל ,ואי ס"ד לאו כקנין הגוף דמי ,לא משכחת דמייתי ביכורים
עוברי עבירה ,הרשות בידם לבלי לירשו ,ואם יש לו בנים ישראלים תנתן
אלא חד בר חד עד יהושע בן נון'.
ירושת אביהם להם .וכ"כ הרא"שיא ,דישראל מומר יורש את אביו כו',
וכן מסתבר אעפ"י שחטא ישראל ופירש רש"י' :לקוחות הן
הוא לקדש אשה ולגרש ,מ"מ אם -משום דאין ברירה ,והוי כמו
אפשר טוב לתתו ביד בי"ד או ביד שהחליפו חלקיהן .ומחזירין ביובל
בניו הישראלים ,דלא אזיל ואכיל -משום מצות יובל ,וכיון דאמר
בגיותא ,כמו שאמרו חכמינו ז"ל ירושה המתחלקת הויא לקיחה אם
יב
גבי קנס (בכתובות יא ) ,יהבינן לה אית ליה קנין פירות ,דהיינו כל
קנס לגיורת קטנה ,דלמא הדרה בה לקיחה שבשעת יובל לאו כקנין
ואזלה ואכלה בגיותא ,ואם ישוב הגוף דמי ואין מביא וקורא'.
יתנו לו ירושתו ,עכ"ל הרא"ש. והקשו בתוספותב :ואנו איך
וזה מוכח שכהוגן עשה ה' מצאנו ידינו ורגלינו ,דקיי"ל כריש
יתברך ,כי אם אמנם ירושה היא לקיש דלאו כקנין הגוף דמי ,וקיי"ל
מאברהם ומוחזקת היא בידם נמי בדאורייתא אין ברירה ,ואמרינן
כת"י הגאון רבי יעקב אריה מרגליות זצ"ל, האחין שחלקו הרי הן כלקוחות.
ויורשים דין תורה ,אך באשר עזבו מרבני בונוס איירס
את תורתו ונעשו כמומרים ,לכן ומתרץ התוס' ,דדוקא ר' יוחנן אית
למען לא ילכו ויאכלו בגויותייהו לקח ד' מידם על זמן מועט ,כאשר יש הוא מכר דדוקא מחזירין, דאין סברו ליה דמחזירין ,אבל שאר אמוראים
לזה כח ביד בי"ד ,ובדעתו להשיבה להם או לבניהם כאשר יהיו שומרי פירות קנין אמרינן דבירושה והיינו, ע"כ. דאמר דליהדר אבל לא ירושה,
יד יג
תורה ,כמו שאמר משיח לריב"ל "היום אם בקולו תשמעו" . כקנין הגוף דמי.
ג
לפי זה אתי שפיר הספרי דאמר עשה מצוה זאת ,וקשה האיך והנה המפרשים הקשו ,לפי מה דאמרינן בסנהדרין ,דטעם השמיטה
אנו יכולין להביא בכורים הא יש לנו רק קנין הגוף ,וצריכין אנו לומר שהארץ הוא משום דאמר הקב"ה זרעו שש ושבתו שבע כדי שתדעו
כתירוץ התוס' דארץ ישראל ירושה היא לנו מאבותינו ,וא"כ קשה האיך לנו נתן שלי .הא הקב"ה נתן לנו ארץ ישראל ,וכתב הרשב"אד דלא
רק קנין פירות ,א"כ האיך אנו יכולין להביא בכורים ,הא קנין פירות נטל הקב"ה נחלתינו שהיא ירושה לנו מאבותינו ונתנה לזרים .וצריכין
לאו כקנין הגוף דמי .אבל לפי מה שכתבו התוספות ,דבירושה אמרינן אנו לומר ,כי השי"ת לקח מידם רק על זמן מועט כאשר יש לזה כח ביד
קנין פירות כקנין הגוף דמי אתי שפיר ,דהא ארץ ישראל מוחזקת לנו בי"ד ובדעתו להשיבה להם ,וע"ז אמר שבזכותה תכנסו לארץ היינו אף
תגלו מארץ ישראל אם לא תקיימו התורה ,אך ע"י מצות בכורים הלא מאבותינו וירושה הוא ,ובירושה אמרינן כקנין הגוף דמי.
והנה המפרשיםה הקשו ,איך נטל הקב"ה נחלתינו שהיא ירושה מוכח כי ארץ ישראל ירושה היא לנו ,וירושה אין לה הפסק ,רק משום
מאבותינו ונתנה לזרים ,והגלנו לבין האומות .ואי משום כמו דאמרינןו דעזבו את התורה נטל השי"ת מאתנו על זמן מועט ,ונחזור לארץ ישראל
עד שפירשה הקב"ה בעצמו "על עזבם את תורתי" אשר נתתי לפניהם ,אם רק נשוב מדרכינו ,כי ארץ ישראל ירושה היא לנו.
הגאון רבי יעקב אריה מרגליות זצ"ל ,מח"ס נחלת יעקב, ומה התירוץ ע"ז שעזבו את תורתו ,והאמר רבא כתובות (דף קחז) דעסיק
מרבני בונוס איירסטו. בתורה ירית ,דלא עסיק בתורה לא ירית ,בתמיה .נמצא מזה ,שגם אם
הבן איננו עוסק בתורה בכל זאת יורש את אביו מן התורה ,והיאך יעבור
סימן כב .יב .ע"א .יג .סנהדרין דף צח ע"א .יד .תהלים צה ,ז .טו .הג"ר א .בתחילת הפרשה .ב .ד"ה אי לאו .ג .דף לט ע"א .ד .עיין בחידושיו
אריה יעקב מרגליות זצ"ל ,תלמידו המובהק של הגאון רבי יצחק חיות זצ"ל, לגיטין דף מז ע"א .ה .ראה נחלת עזריאל פרשת שלח דף נב ע"ב .ו.
אב"ד בראדי ,מח"ס שיח יצחק (פאדגורזע תר"ס) .לאחר נישואיו התגורר נדרים דף פא ע"א .ז .ע"ב .ח .ראה שו"ת מהרי"ט ח"ב סימן ו ובחידושי
באזיפולי הסמוכה לסטניסלב ,שם כיהן במשרה תורנית .בזמן מלחמת העולם רבי יהונתן אייבשיץ דף תכב .ט .סעיף ב .י .הלכה י"ב .יא .קידושין פ"א
www.shuvi.co.il
כתובות דף סו ע"ב[ :בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל, "וענית ואמרת לפני וכו' ויהי שם לגוי גדול עצום ורב"
בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ,ובזמן (כו ,ה).
שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ,ולא ביד אומה טז
הנה ידוע דכל "ויהי" לשון צער ,וז"ל הזוה"ק פרשת פינחס :ר' שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה].
שמעון פתח ואמר "ויהי היום"יז ,בכל אתר דכתיב "ויהי" איהו צער וכו',
פירש מהרש"א בחידושי אגדותכד ,שאשריכם קאי גם כשאין עושים
עכ"ל .וא"כ צריך לדעת ,מה צער היה להם בזמן היותם לגוי גדול.
רצונו של מקום ,כי אומות העולם תחת השרים ,אבל ישראל [אין להם
יט יח
ואפשר לומר ,במה שאמרו חז"ל על פסוק "תחת התפוח שום מזל ,כי] הם חלק ה' ,משום הכי בזמן שעושים רצונו של מקום הם
כ
עוררתיך" [עיין לקמן דף קג מ"ש שם] ,והביאו רש"י בחומש על פסוק למעלה מכל האומות ,וכי אין עושים רצונו של מקום מסלק השגחתו
מהם ,והוו תחת אומה שפלה ,כי אין להם שר [ומזל] ,ע"ש. "במראות הצובאות אשר פתח" וכו' ,ע"ע.
כא
וזה לענ"ד טעם דבתוכחה כתיב בישראל "מטה מטה" ,כי מרובה וזו היא שטמן לנו מקרא זה בדמ"ץ "ויהי" ,לרמוז לאותו צער
מידה טובה ממדת פורענות, שהיה לנשים ביציאות הללו
אלא לפי שבתוכחה אין עושים ולבעליהן באין כר וכסת,
רצונו של מקום ואין להם שר, ודו"ק.
הם למטה מטה מאומה שפלה הגאון רבי שמואל
אומות העולם שהם תחת בן הרוש זצ"ל ,מחכמי
השרים ,משא"כ בעושים רצונו צ'פרו ,מח"ס ויאמר
של מקום כתיבכה "והיית רק שמואל ,ילקוט הרועה
למעלה" והם אומות העולם ושא"סכב.
למטה שהרי יש להם שר,
וישראל למעלה מהם.
כו
וזה כיון מה שאמר הכתוב
"כי שחה לעפר נפשנו דבקה כת"י הגאון רבי שלמה שמאמא זצ"ל ,מח"ס בגדי שש ,מחו"ר תוניס "הסכת ושמע ישראל
לארץ בטננו ,קומה עזרתה היום הזה נהיית לעם"
לנו" .ירצה ,ע"י העון "שחה (כז ,ט).
לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו" -אומה שפלה ,משא"כ אומות העולם
"וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע
שהם תחת השרים" .קומה עזרתה לנו ופדנו למען שמך" שאתה כביכול
ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך" -הוי"ה.
שר שלנו.
כאן בזה הפסוק ,בא בר"ת צירוף שם הוי"ה ב"ה בלשון הויה.
ומשום הכי אמר בתוכחה "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה
והכונה ,לרמוז בנסתר כמו שבגלוי ובפשט הכתוב של ישראל להם הויה
מעלה" ,שע"י העון יעלה עלינו מעלה אחת ,שיש לו שר .ואנו בעוה"ר
יש הויה לה' אלקינו ,והוא מאמר הכתוב "היום הזה נהיית לעם לה'
אין לנו כעת שר .ועוד יעלה מעלה אחרת מה שלא היו מקדם תחת
כז
אלקיך".
כג השר ,כדכתיב "נבוכדנצר [מלך בבל] עבדי" .משא"כ בעושים רצונו
של מקום כתיב "והיית רק למעלה" ,והוא :אומות העולם יהיה למטה . איטליה רבני מקדושי לחד ישר, אור ספר
תחת השר ,ואתה למעלה מן השר ,שאנו חלק ה' תחת ממשלתו יתברך.
הגאון רבי שלמה שמאמא זצ"ל ,מח"ס בגדי ששכח.
"הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד
מטה מטה" (כח ,מג).
שכן הזכיר פרשנים שחיבוריהם נדפסו עד סוף שנות הש' (כדוגמת :רד"ק הראשונה ברח לווינא עם משפחתו ,ולאחר מכן עבר להתגורר בשנת תרפ"ב
,שערי אורה (ג'יקאטיליה) ,ציוני ,אלשיך ,ראשית חכמה ,קול בוכים (גלאנטי), בבונוס איירעס – ארגנטינה שם כיהן כרב בית הכנסת של עדת יוצאי קהילות
לב אהרן ,תורה אור ,כלי יקר) .אף שבחיבור ניכרים ידיעות המחבר בקבלת גליציאה ,והיה מוכיחם בשבט מישור על ירידתם הרוחנית .נלב"ע י"ט טבת
רבינו האריז"ל ,מ"מ לא נמצאו לע"ע איזכורים והפניות לכתביו .לכריכת תרצ"ט .מתוך חיבורו נחלת יעקב עה"ת .טז .דף רלא ע"א .יז .מלכים ב' ד,
כתב היד מוצמדת פיתקא בזה"ל' :שמושי השמות היוצאים מר"ת וס"ת, ח .יח .שמות רבה פרשה א פיסקא יב .יט .שיר השירים ח ,ה .כ .שמות
כתיבת יד מורי אבי ( ,')19 ONלא ברור מהו סימן המספר 19אם זהו מספר לח ,ח .כא = .בדברו משפט צדק .כב .הג"ר שמואל בן רבי שלום זצ"ל
החיבורים שהותיר הגאון המחבר אביו או מספר הספר בספרייתו .כד .ד"ה נולד בצ'פרו בשנת תרס"ה ,והיה מגדולי החכמים בעיר ,ישב על מדין בב"ד
מעשה .כה .לעיל פסוק יג .כו .תהלים מד ,כו -כז .כז .ירמיה כז ,ו .כח. של הג"ר ישמ"ח עובדיה זצ"ל בהרכב המיוחד לענייני גיטין( ,ראה מזכרת
הגאון רבי שלמה שמאמא זצ"ל בן הגאון המקובל רבי שמואל זצ"ל (מח"ס קרן הגיטין בספר נתן דויד) .הרביץ תורה לרבים ולא החזיק טיבותא לנפשיה.
הצבי) ,למד לפני הגאונים רבי יהודה נג'אר זצ"ל (מח"ס שבות יהודה) ורבי בשנת תשי"ג עלה לא"י וכיהן עד לפטירתו כרב בכפר שלם בת"א .נפטר לאחר
יצחק טייב זצ"ל (מח"ס ערך השלחן) והיה לאחד מגדולי חכמי תוניס .באחרית איו"ש בכ"א שבט תשס"א .מחיבוריו נדפסו :ספר שם שמואל -פסקי הלכה
ימיו כיהן כדיין בעירו .נלב"ע כ"ב חשון תרט"ו .ידו היתה ממשמשת ואוחזת למועדים ,ויאמר שמואל -שו"ת ועניינים שונים ,סדר ימים נוראים – הלכות
תדיר בקולמוסו ,כאשר כתב את שנתחדש לו תוך כדי לימודו ,כרכי כתבי ידו ותפילות לימים נוראים ,ועוד חיבורים .ביאור זה נמצא בספרו ילקוט הרועה
כולם כלולים ובלולים מחידושיו למסכתות הש"ס ולד"ח השו"ע (כן נמצאו כת"י ,שנכתב בצ'פרו תרצ"ה .כג .כתב יד לחכם מגלילות ערי איטליה יבאר
בכתבי ידו חידושיו חטיבות חטיבות) .לחיבוריו קרא בשמות :בגדי שש – על את הסיבה והטעם שנרמז שם הוי"ה ב"ה בפסוקי התורה ,ראש תוך סוף ,על
שו"ע ,עמודי שש – על הש"ס כתונת שש – עה"ת( ,בהם רמז את שמו ש"ש). פי פשטן של דברים ובעיקר על פי סודם .לא ידענו את שמו של המחבר
לאחר פטירתו הותיר אחריו כשלשים כרכים גדולים עמוסים בחידושיו ,ואך מקום מושבו ותקופתו .בין בתרי החיבור מזכיר כמה פעמים את חיבורו
נדפס חיבורו בגדי שש (ליוורנו תרכ"ו) על שו"ע או"ח ,יו"ד ,אה"ע .מכת"י בגדי האחר לתורה ומפנה לפירושיו שם .מתוך איזכורי החיבורים השונים לא ניתן
שש לשו"ע חו"מ. לקבוע את תקופתו [אך בוודאי שנכתב לפני יותר ממאתיים וחמשים שנה]
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
