gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבא‬ ‫‪244‬‬ ‫הקב"ה חלילה על דברי תורה שהעביר נחלתינו אשר מגיעה לנו עפ"י‬ ‫"והיה כי תבא אל הארץ וכו' ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫דת ירושה מאבותינו‪.‬‬ ‫האדמה" (כו‪ ,‬א ‪ -‬ב)‪.‬‬ ‫אך המפרשיםח תירצו‪ ,‬כי באמת לא לקח השי"ת ארצנו מידנו‬ ‫בספריא עשה מצוה זאת שבזכותה תכנס לארץ‪ .‬והוא תמוה‪ ,‬הלא לא‬ ‫נתחייבו בבכורים רק בארץ‪ ,‬ואיך יוכל לעשות המצוה כדי שיכנס לארץ‪ .‬ונתנה להם‪ ,‬כי חלילה לאל מעול‪ ,‬וגם עתה א"י מוחזקת היא בידינו‬ ‫והיא גדולה בידם‪ .‬אך הענין הוא‪ ,‬על דרך שכתב הרמב"ם הובא בח"מ‬ ‫ונקדים הגמ' במס' גיטין (דף מח ע"א)‪' :‬אמר רב יוסף‪ ,‬אי לאו דאמר (סימן רפגט)‪ ,‬דישראל מומר יורש את אביו ישראל דין תורה‪ ,‬וכן פסק‬ ‫רבי יוחנן קנין פרות כקנין הגוף דמי‪ ,‬לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש‪.‬‬ ‫הרמב"ם (פ"ו מהלכות נחלותי) ישראל שהומר יורש את אביו הישראל‬ ‫דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן‪ ,‬האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה‬ ‫דין תורה‪ ,‬ואם ראו בית דין לאבד ממונו ולקנסו כדי שלא יחזק ידי‬ ‫לזה ביובל‪ ,‬ואי ס"ד לאו כקנין הגוף דמי‪ ,‬לא משכחת דמייתי ביכורים‬ ‫עוברי עבירה‪ ,‬הרשות בידם לבלי לירשו‪ ,‬ואם יש לו בנים ישראלים תנתן‬ ‫אלא חד בר חד עד יהושע בן נון'‪.‬‬ ‫ירושת אביהם להם‪ .‬וכ"כ הרא"שיא‪ ,‬דישראל מומר יורש את אביו כו'‪,‬‬ ‫וכן מסתבר אעפ"י שחטא ישראל‬ ‫ופירש רש"י‪' :‬לקוחות הן‬ ‫הוא לקדש אשה ולגרש‪ ,‬מ"מ אם‬ ‫‪ -‬משום דאין ברירה‪ ,‬והוי כמו‬ ‫אפשר טוב לתתו ביד בי"ד או ביד‬ ‫שהחליפו חלקיהן‪ .‬ומחזירין ביובל‬ ‫בניו הישראלים‪ ,‬דלא אזיל ואכיל‬ ‫‪ -‬משום מצות יובל‪ ,‬וכיון דאמר‬ ‫בגיותא‪ ,‬כמו שאמרו חכמינו ז"ל‬ ‫ירושה המתחלקת הויא לקיחה אם‬ ‫יב‬ ‫גבי קנס (בכתובות יא )‪ ,‬יהבינן לה‬ ‫אית ליה קנין פירות‪ ,‬דהיינו כל‬ ‫קנס לגיורת קטנה‪ ,‬דלמא הדרה בה‬ ‫לקיחה שבשעת יובל לאו כקנין‬ ‫ואזלה ואכלה בגיותא‪ ,‬ואם ישוב‬ ‫הגוף דמי ואין מביא וקורא'‪.‬‬ ‫יתנו לו ירושתו‪ ,‬עכ"ל הרא"ש‪.‬‬ ‫והקשו בתוספותב‪ :‬ואנו איך‬ ‫וזה מוכח שכהוגן עשה ה'‬ ‫מצאנו ידינו ורגלינו‪ ,‬דקיי"ל כריש‬ ‫יתברך‪ ,‬כי אם אמנם ירושה היא‬ ‫לקיש דלאו כקנין הגוף דמי‪ ,‬וקיי"ל‬ ‫מאברהם ומוחזקת היא בידם‬ ‫נמי בדאורייתא אין ברירה‪ ,‬ואמרינן‬ ‫כת"י הגאון רבי יעקב אריה מרגליות זצ"ל‪,‬‬ ‫האחין שחלקו הרי הן כלקוחות‪.‬‬ ‫ויורשים דין תורה‪ ,‬אך באשר עזבו‬ ‫מרבני בונוס איירס‬ ‫את תורתו ונעשו כמומרים‪ ,‬לכן‬ ‫ומתרץ התוס'‪ ,‬דדוקא ר' יוחנן אית‬ ‫למען לא ילכו ויאכלו בגויותייהו לקח ד' מידם על זמן מועט‪ ,‬כאשר יש‬ ‫הוא‬ ‫מכר‬ ‫דדוקא‬ ‫מחזירין‪,‬‬ ‫דאין‬ ‫סברו‬ ‫ליה דמחזירין‪ ,‬אבל שאר אמוראים‬ ‫לזה כח ביד בי"ד‪ ,‬ובדעתו להשיבה להם או לבניהם כאשר יהיו שומרי‬ ‫פירות‬ ‫קנין‬ ‫אמרינן‬ ‫דבירושה‬ ‫והיינו‪,‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫דאמר דליהדר אבל לא ירושה‪,‬‬ ‫יד‬ ‫יג‬ ‫תורה‪ ,‬כמו שאמר משיח לריב"ל "היום אם בקולו תשמעו" ‪.‬‬ ‫כקנין הגוף דמי‪.‬‬ ‫ג‬ ‫לפי זה אתי שפיר הספרי דאמר עשה מצוה זאת‪ ,‬וקשה האיך‬ ‫והנה המפרשים הקשו‪ ,‬לפי מה דאמרינן בסנהדרין ‪ ,‬דטעם השמיטה‬ ‫אנו יכולין להביא בכורים הא יש לנו רק קנין הגוף‪ ,‬וצריכין אנו לומר‬ ‫שהארץ‬ ‫הוא משום דאמר הקב"ה זרעו שש ושבתו שבע כדי שתדעו‬ ‫כתירוץ התוס' דארץ ישראל ירושה היא לנו מאבותינו‪ ,‬וא"כ קשה האיך‬ ‫לנו‬ ‫נתן‬ ‫שלי‪ .‬הא הקב"ה נתן לנו ארץ ישראל‪ ,‬וכתב הרשב"אד דלא‬ ‫רק קנין פירות‪ ,‬א"כ האיך אנו יכולין להביא בכורים‪ ,‬הא קנין פירות נטל הקב"ה נחלתינו שהיא ירושה לנו מאבותינו ונתנה לזרים‪ .‬וצריכין‬ ‫לאו כקנין הגוף דמי‪ .‬אבל לפי מה שכתבו התוספות‪ ,‬דבירושה אמרינן אנו לומר‪ ,‬כי השי"ת לקח מידם רק על זמן מועט כאשר יש לזה כח ביד‬ ‫קנין פירות כקנין הגוף דמי אתי שפיר‪ ,‬דהא ארץ ישראל מוחזקת לנו בי"ד ובדעתו להשיבה להם‪ ,‬וע"ז אמר שבזכותה תכנסו לארץ היינו אף‬ ‫תגלו מארץ ישראל אם לא תקיימו התורה‪ ,‬אך ע"י מצות בכורים הלא‬ ‫מאבותינו וירושה הוא‪ ,‬ובירושה אמרינן כקנין הגוף דמי‪.‬‬ ‫והנה המפרשיםה הקשו‪ ,‬איך נטל הקב"ה נחלתינו שהיא ירושה מוכח כי ארץ ישראל ירושה היא לנו‪ ,‬וירושה אין לה הפסק‪ ,‬רק משום‬ ‫מאבותינו ונתנה לזרים‪ ,‬והגלנו לבין האומות‪ .‬ואי משום כמו דאמרינןו דעזבו את התורה נטל השי"ת מאתנו על זמן מועט‪ ,‬ונחזור לארץ ישראל‬ ‫עד שפירשה הקב"ה בעצמו "על עזבם את תורתי" אשר נתתי לפניהם‪ ,‬אם רק נשוב מדרכינו‪ ,‬כי ארץ ישראל ירושה היא לנו‪.‬‬ ‫הגאון רבי יעקב אריה מרגליות זצ"ל‪ ,‬מח"ס נחלת יעקב‪,‬‬ ‫ומה התירוץ ע"ז שעזבו את תורתו‪ ,‬והאמר רבא כתובות (דף קחז) דעסיק‬ ‫מרבני בונוס איירסטו‪.‬‬ ‫בתורה ירית‪ ,‬דלא עסיק בתורה לא ירית‪ ,‬בתמיה‪ .‬נמצא מזה‪ ,‬שגם אם‬ ‫הבן איננו עוסק בתורה בכל זאת יורש את אביו מן התורה‪ ,‬והיאך יעבור‬ ‫סימן כב‪ .‬יב‪ .‬ע"א‪ .‬יג‪ .‬סנהדרין דף צח ע"א‪ .‬יד‪ .‬תהלים צה‪ ,‬ז‪ .‬טו‪ .‬הג"ר‬ ‫א‪ .‬בתחילת הפרשה‪ .‬ב‪ .‬ד"ה אי לאו‪ .‬ג‪ .‬דף לט ע"א‪ .‬ד‪ .‬עיין בחידושיו‬ ‫אריה יעקב מרגליות זצ"ל‪ ,‬תלמידו המובהק של הגאון רבי יצחק חיות זצ"ל‪,‬‬ ‫לגיטין דף מז ע"א‪ .‬ה‪ .‬ראה נחלת עזריאל פרשת שלח דף נב ע"ב‪ .‬ו‪.‬‬ ‫אב"ד בראדי‪ ,‬מח"ס שיח יצחק (פאדגורזע תר"ס)‪ .‬לאחר נישואיו התגורר‬ ‫נדרים דף פא ע"א‪ .‬ז‪ .‬ע"ב‪ .‬ח‪ .‬ראה שו"ת מהרי"ט ח"ב סימן ו ובחידושי‬ ‫באזיפולי הסמוכה לסטניסלב‪ ,‬שם כיהן במשרה תורנית‪ .‬בזמן מלחמת העולם‬ ‫רבי יהונתן אייבשיץ דף תכב‪ .‬ט‪ .‬סעיף ב‪ .‬י‪ .‬הלכה י"ב‪ .‬יא‪ .‬קידושין פ"א‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫כתובות דף סו ע"ב‪[ :‬בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל‪,‬‬ ‫"וענית ואמרת לפני וכו' ויהי שם לגוי גדול עצום ורב"‬ ‫בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם‪ ,‬ובזמן‬ ‫(כו‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה‪ ,‬ולא ביד אומה‬ ‫טז‬ ‫הנה ידוע דכל "ויהי" לשון צער‪ ,‬וז"ל הזוה"ק פרשת פינחס ‪ :‬ר' שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה]‪.‬‬ ‫שמעון פתח ואמר "ויהי היום"יז‪ ,‬בכל אתר דכתיב "ויהי" איהו צער וכו'‪,‬‬ ‫פירש מהרש"א בחידושי אגדותכד‪ ,‬שאשריכם קאי גם כשאין עושים‬ ‫עכ"ל‪ .‬וא"כ צריך לדעת‪ ,‬מה צער היה להם בזמן היותם לגוי גדול‪.‬‬ ‫רצונו של מקום‪ ,‬כי אומות העולם תחת השרים‪ ,‬אבל ישראל [אין להם‬ ‫יט‬ ‫יח‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬במה שאמרו חז"ל על פסוק "תחת התפוח שום מזל‪ ,‬כי] הם חלק ה'‪ ,‬משום הכי בזמן שעושים רצונו של מקום הם‬ ‫כ‬ ‫עוררתיך" [עיין לקמן דף קג מ"ש שם]‪ ,‬והביאו רש"י בחומש על פסוק למעלה מכל האומות‪ ,‬וכי אין עושים רצונו של מקום מסלק השגחתו‬ ‫מהם‪ ,‬והוו תחת אומה שפלה‪ ,‬כי אין להם שר [ומזל]‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫"במראות הצובאות אשר פתח" וכו'‪ ,‬ע"ע‪.‬‬ ‫כא‬ ‫וזה לענ"ד טעם דבתוכחה כתיב בישראל "מטה מטה"‪ ,‬כי מרובה‬ ‫וזו היא שטמן לנו מקרא זה בדמ"ץ "ויהי"‪ ,‬לרמוז לאותו צער‬ ‫מידה טובה ממדת פורענות‪,‬‬ ‫שהיה לנשים ביציאות הללו‬ ‫אלא לפי שבתוכחה אין עושים‬ ‫ולבעליהן באין כר וכסת‪,‬‬ ‫רצונו של מקום ואין להם שר‪,‬‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫הם למטה מטה מאומה שפלה‬ ‫הגאון רבי שמואל‬ ‫אומות העולם שהם תחת‬ ‫בן הרוש זצ"ל‪ ,‬מחכמי‬ ‫השרים‪ ,‬משא"כ בעושים רצונו‬ ‫צ'פרו‪ ,‬מח"ס ויאמר‬ ‫של מקום כתיבכה "והיית רק‬ ‫שמואל‪ ,‬ילקוט הרועה‬ ‫למעלה" והם אומות העולם‬ ‫ושא"סכב‪.‬‬ ‫למטה שהרי יש להם שר‪,‬‬ ‫וישראל למעלה מהם‪.‬‬ ‫כו‬ ‫וזה כיון מה שאמר הכתוב‬ ‫"כי שחה לעפר נפשנו דבקה‬ ‫כת"י הגאון רבי שלמה שמאמא זצ"ל‪ ,‬מח"ס בגדי שש‪ ,‬מחו"ר תוניס‬ ‫"הסכת ושמע ישראל‬ ‫לארץ בטננו‪ ,‬קומה עזרתה‬ ‫היום הזה נהיית לעם"‬ ‫לנו"‪ .‬ירצה‪ ,‬ע"י העון "שחה‬ ‫(כז‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו" ‪ -‬אומה שפלה‪ ,‬משא"כ אומות העולם‬ ‫"וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע‬ ‫שהם תחת השרים‪" .‬קומה עזרתה לנו ופדנו למען שמך" שאתה כביכול‬ ‫ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך" ‪ -‬הוי"ה‪.‬‬ ‫שר שלנו‪.‬‬ ‫כאן בזה הפסוק‪ ,‬בא בר"ת צירוף שם הוי"ה ב"ה בלשון הויה‪.‬‬ ‫ומשום הכי אמר בתוכחה "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה‬ ‫והכונה‪ ,‬לרמוז בנסתר כמו שבגלוי ובפשט הכתוב של ישראל להם הויה‬ ‫מעלה"‪ ,‬שע"י העון יעלה עלינו מעלה אחת‪ ,‬שיש לו שר‪ .‬ואנו בעוה"ר‬ ‫יש הויה לה' אלקינו‪ ,‬והוא מאמר הכתוב "היום הזה נהיית לעם לה'‬ ‫אין לנו כעת שר‪ .‬ועוד יעלה מעלה אחרת מה שלא היו מקדם תחת‬ ‫כז‬ ‫אלקיך"‪.‬‬ ‫כג השר‪ ,‬כדכתיב "נבוכדנצר [מלך בבל] עבדי"‪ .‬משא"כ בעושים רצונו‬ ‫של מקום כתיב "והיית רק למעלה"‪ ,‬והוא‪ :‬אומות העולם יהיה למטה‬ ‫‪.‬‬ ‫איטליה‬ ‫רבני‬ ‫מקדושי‬ ‫לחד‬ ‫ישר‪,‬‬ ‫אור‬ ‫ספר‬ ‫תחת השר‪ ,‬ואתה למעלה מן השר‪ ,‬שאנו חלק ה' תחת ממשלתו יתברך‪.‬‬ ‫הגאון רבי שלמה שמאמא זצ"ל‪ ,‬מח"ס בגדי ששכח‪.‬‬ ‫"הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד‬ ‫מטה מטה" (כח‪ ,‬מג)‪.‬‬ ‫שכן הזכיר פרשנים שחיבוריהם נדפסו עד סוף שנות הש' (כדוגמת‪ :‬רד"ק‬ ‫הראשונה ברח לווינא עם משפחתו‪ ,‬ולאחר מכן עבר להתגורר בשנת תרפ"ב‬ ‫‪,‬שערי אורה (ג'יקאטיליה)‪ ,‬ציוני‪ ,‬אלשיך‪ ,‬ראשית חכמה‪ ,‬קול בוכים (גלאנטי)‪,‬‬ ‫בבונוס איירעס – ארגנטינה שם כיהן כרב בית הכנסת של עדת יוצאי קהילות‬ ‫לב אהרן‪ ,‬תורה אור‪ ,‬כלי יקר)‪ .‬אף שבחיבור ניכרים ידיעות המחבר בקבלת‬ ‫גליציאה‪ ,‬והיה מוכיחם בשבט מישור על ירידתם הרוחנית‪ .‬נלב"ע י"ט טבת‬ ‫רבינו האריז"ל‪ ,‬מ"מ לא נמצאו לע"ע איזכורים והפניות לכתביו‪ .‬לכריכת‬ ‫תרצ"ט‪ .‬מתוך חיבורו נחלת יעקב עה"ת‪ .‬טז‪ .‬דף רלא ע"א‪ .‬יז‪ .‬מלכים ב' ד‪,‬‬ ‫כתב היד מוצמדת פיתקא בזה"ל‪' :‬שמושי השמות היוצאים מר"ת וס"ת‪,‬‬ ‫ח‪ .‬יח‪ .‬שמות רבה פרשה א פיסקא יב‪ .‬יט‪ .‬שיר השירים ח‪ ,‬ה‪ .‬כ‪ .‬שמות‬ ‫כתיבת יד מורי אבי (‪ ,')19 ON‬לא ברור מהו סימן המספר ‪ 19‬אם זהו מספר‬ ‫לח‪ ,‬ח‪ .‬כא‪ = .‬בדברו משפט צדק‪ .‬כב‪ .‬הג"ר שמואל בן רבי שלום זצ"ל‬ ‫החיבורים שהותיר הגאון המחבר אביו או מספר הספר בספרייתו‪ .‬כד‪ .‬ד"ה‬ ‫נולד בצ'פרו בשנת תרס"ה‪ ,‬והיה מגדולי החכמים בעיר‪ ,‬ישב על מדין בב"ד‬ ‫מעשה‪ .‬כה‪ .‬לעיל פסוק יג‪ .‬כו‪ .‬תהלים מד‪ ,‬כו ‪ -‬כז‪ .‬כז‪ .‬ירמיה כז‪ ,‬ו‪ .‬כח‪.‬‬ ‫של הג"ר ישמ"ח עובדיה זצ"ל בהרכב המיוחד לענייני גיטין‪( ,‬ראה מזכרת‬ ‫הגאון רבי שלמה שמאמא זצ"ל בן הגאון המקובל רבי שמואל זצ"ל (מח"ס קרן‬ ‫הגיטין בספר נתן דויד)‪ .‬הרביץ תורה לרבים ולא החזיק טיבותא לנפשיה‪.‬‬ ‫הצבי)‪ ,‬למד לפני הגאונים רבי יהודה נג'אר זצ"ל (מח"ס שבות יהודה) ורבי‬ ‫בשנת תשי"ג עלה לא"י וכיהן עד לפטירתו כרב בכפר שלם בת"א‪ .‬נפטר לאחר‬ ‫יצחק טייב זצ"ל (מח"ס ערך השלחן) והיה לאחד מגדולי חכמי תוניס‪ .‬באחרית‬ ‫איו"ש בכ"א שבט תשס"א‪ .‬מחיבוריו נדפסו‪ :‬ספר שם שמואל ‪ -‬פסקי הלכה‬ ‫ימיו כיהן כדיין בעירו‪ .‬נלב"ע כ"ב חשון תרט"ו‪ .‬ידו היתה ממשמשת ואוחזת‬ ‫למועדים‪ ,‬ויאמר שמואל ‪ -‬שו"ת ועניינים שונים‪ ,‬סדר ימים נוראים – הלכות‬ ‫תדיר בקולמוסו‪ ,‬כאשר כתב את שנתחדש לו תוך כדי לימודו‪ ,‬כרכי כתבי ידו‬ ‫ותפילות לימים נוראים‪ ,‬ועוד חיבורים‪ .‬ביאור זה נמצא בספרו ילקוט הרועה‬ ‫כולם כלולים ובלולים מחידושיו למסכתות הש"ס ולד"ח השו"ע (כן נמצאו‬ ‫כת"י‪ ,‬שנכתב בצ'פרו תרצ"ה‪ .‬כג‪ .‬כתב יד לחכם מגלילות ערי איטליה יבאר‬ ‫בכתבי ידו חידושיו חטיבות חטיבות)‪ .‬לחיבוריו קרא בשמות‪ :‬בגדי שש – על‬ ‫את הסיבה והטעם שנרמז שם הוי"ה ב"ה בפסוקי התורה‪ ,‬ראש תוך סוף‪ ,‬על‬ ‫שו"ע‪ ,‬עמודי שש – על הש"ס כתונת שש – עה"ת‪( ,‬בהם רמז את שמו ש"ש)‪.‬‬ ‫פי פשטן של דברים ובעיקר על פי סודם‪ .‬לא ידענו את שמו של המחבר‬ ‫לאחר פטירתו הותיר אחריו כשלשים כרכים גדולים עמוסים בחידושיו‪ ,‬ואך‬ ‫מקום מושבו ותקופתו‪ .‬בין בתרי החיבור מזכיר כמה פעמים את חיבורו‬ ‫נדפס חיבורו בגדי שש (ליוורנו תרכ"ו) על שו"ע או"ח‪ ,‬יו"ד‪ ,‬אה"ע‪ .‬מכת"י בגדי‬ ‫האחר לתורה ומפנה לפירושיו שם‪ .‬מתוך איזכורי החיבורים השונים לא ניתן‬ ‫שש לשו"ע חו"מ‪.‬‬ ‫לקבוע את תקופתו [אך בוודאי שנכתב לפני יותר ממאתיים וחמשים שנה]‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬