חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — כי תבוא (2026-08-24)

לתוכן
לתוכן
לתוכן
חשבתי דרכי
פרשת כי תבא
חודש אלול הוא אחרית שנה ומכוחה אנו חוזרים אל הראשית [ב']
עליהם כתוב "וחנותי את אשר אחון ,אע"פ שאינו הגון אלול הוא "אחרית שנה" ובו חוזרת ומתגלה ראשית
ואינו כדאי" .כולו מתנת חינם" ,כי מצאת חן בעיני" .והכי הבריאה
איתא במדרש רבה פרשת כי תשא (פרשה מ"ה) "וחנותי את
התחלנו לעסוק בשבוע הקודם בעניין האחרית והראשית,
אשר אחון באותה שעה הראה לו הקדוש ברוך הוא את כל
ונמשיך לבאר בזה.
האוצרות של מתן שכר שהן מתוקנין לצדיקים והוא אומר
האוצר הזה של מי הוא והוא אומר של עושי מצות ,והאוצר התורה קוראת לאלול "אחרית שנה" ,והדבר מחויב .אחר
הזה של מי הוא של מגדלי יתומים ,וכל אוצר ואוצר ,ואח"כ שיש זמן מסוים שהוא "ראשית שנה" שזהו יו"ט של ראש
ראה אוצר גדול אמר האוצר הזה של מי הוא א"ל מי שיש השנה ,הרי שיש גם זמן מסוים שהוא "אחרית שנה" ,וזהו
לו אני נותן לו משכרו ומי שאין לו אני עושה לו חנם ונותן חודש אלול .עלינו להבין מה היא המשמעות המיוחדת
לו מזה שנאמר וחנותי את אשר אחון ,וחנותי את אשר אחון לחודש אלול כשלעצמו" .אלול" כמות שהוא ,כחודש ,ולא
למי שאני מבקש לחון ,וכן ורחמתי את אשר ארחם" .זהו כמספר ימים של הכנה לקראת ראש השנה .אכן ,הרי מצאנו
אוצר גדול של מתנת חינם ,אבל הוא ניתן רק למי שיודע שהחודש הזה יוצא מכלל החודשים ,כי אין אף חודש שכולו
בוודאות וחש בכל נימי נפשו שלא מגיע לו כלום ,כי אם הפך למצב של תפילה ,זהו הדבר שנתייחד באלול כאשר
הוא חושב שמגיע לו משהו אז הוא יקבל מהאוצרות שמהם חודש שלם כולו הפך לתפילה באותם י"ג מידות הרחמים,
משלמים למי שמגיע לו ,אך האוצר הגדול הוא מתנת חינם, ונבאר כיצד המצב הזה נותן לו את השם "אחרית שנה".
והוא ניתן רק למי שיודע שזו מתנת חינם ,לכן צריך מישהו בחודש אלול היתה הפעם היחידה שבה חזר והתגלה
שבאמת אין לו. הבורא באותו הרצון הראשון של בריאת העולם .כי הנה,
זאת היתה חריגה של פעם אחת ,גילוי רצון השווה לרצון העולם נברא במידת הדין ,זוהי המידה וההנהגה הקבועה
של הבריאה ,זה רצון שאינו בתוך המסגרת של המהלכים שבה נוהג וממשיך העולם ,ומידותיו של הקב"ה זאת
והחוקים של הבריאה עצמה .אלא הוא שווה לרצון של ההנהגה הקבועה ,אמנם עצם הרצון של בריאת העולם
הבריאה עצמה ,כולו חסד ,חינם .ולא רק חינם אלא שהוא הוא הדבר היחידי שלא היה בדין .עצם הרצון של בריאת
ניתן למי שבפירוש לא מגיע לו ,כדאיתא בברכות (ז' ע"א) העולם הוא כולו חסד ,כולו רצון טוב ,וכמובן ,לא היה בו
וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם אע"פ שאינו שום דין .על זה מביאים חז"ל את הפסוק "כי אמרתי עולם
הגון ואינו כדאי .לכן ,ברית כרותה לתפילה זו ,תפילת י"ג חסד יבנה" .הרצון הראשון הוא כולו רצון להטיב ,ומאז
מידות הרחמים ,שאינה חוזרת ריקם ,זוהי התפילה שבזכותה ואילך הרצון להיטיב הוא במערכת מסודרת .אין הטבה
אנו קיימים ,ובזכותה קיבלנו את הלוחות השניים .מכח י"ג בעלמא ,אין הטבה סתם .אכן ,אם הקב"ה רוצה להטיב
מידות הרחמים ירדה מעלינו גזירת "הניחה לי ...ואכלם" בסתם הוא יכול להטיב עוד ועוד ,אבל הדבר ידוע שאין זו
(שמות ל"ב י') "הרף ממנו ואשמידם" (דברים ט' ,י"ד) ,חלילה. הטבה אמיתית ,הטבה אמיתית היא לתת לבני אדם להרוויח
את קיומם ביושר ,להרוויח את קיומם בדין .לכן באותו רצון
בחודש זה יש אפשרות להתפלל להיברא מחדש בכח לבריאת העולם ,שם לא היה דין ,אבל משם ואילך היה דין.
של מתנת חינם "מתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין",
חודש שלם ,שכל כולו חודש של תפילה לגילוי של חידוש היינו שכבר היתה מחשבה לברוא את העולם ,ורק על האופן
הבריאה .דבר זה הוא מחוץ לכל הגדרים והחוקים ,ומחוץ היאך לבראו היתה מחשבה לברוא במידת הדין ,אבל עצם
לכל המידות שבהם העולם מתנהג ,זה דבר שניתן חינם. המחשבה לברוא את העולם בכלל ,היא כולה חסד ,כמובן.
מעתה ,מובן למתבונן ,כי החודש שבו מאיר וקיים הדבר הזה, הפעם האחת והיחידה שנתגלה אותו רצון שוב ,אותו
ובו נתגלתה המציאות הזאת ,הרי שחודש זה נושא בתוכו רצון שהוא כולו חסד .היתה בגילוי של י"ג מידות הרחמים,
אוסף | 7 לעילוי נשמת האשה בלה בת ר' מנחם הלל לוין ע"ה
לתוכן
איתנו ,זהו דבר הסותר את עצמו לומר כן ,ואם כן הראשית את האפשרות לתפילה להיברא מחדש .העולם מתנהג בדין
אינה יכולה ללכת איתנו יחד .אבל באמת הראשית אכן והאדם אינו מקבל סתם אלא רק את מה שמגיע לו ,אבל
נמצאת איתנו ,אם אנו מכוונים לקראת תכלית הרי שתמיד יש חודש אחד שכולו נושא בתוכו את הכח הזה ,להתפלל
אנו צמודים לאותה "ראשית"" ,המגיד מראשית אחרית", ולבקש ,והדבר מתקבל .ניתן כח בחודש זה שבו כביכול
כשאנחנו צמודים לאותה "אחרית" אז אותה "ראשית" בורא העולם נתגלה בי"ג מידות הרחמים .ובו משה רבינו
מתגלה .היא לא מתגלה לכתחילה ,אבל היא מתגלה מכח התפלל במשך כל החודש הזה עד שהוא התחיל להצליח
לרצות בראש השנה.
העובדה שאנו הולכים לקראת התכלית .כשאנו הולכים
לקראת האחרית ,הדבר הזה מגלה את הראשית .אברהם מעתה ,יש לנו כעת חודש שהוא האחרית .ואותה
אבינו הסתובב בעולם וחיפש את הראשית .ומה שהוא ה"אחרית" שפירושה הוא סוף ,היא המאפשרת ראשית
מצא היה "שאי אפשר לעולם בלא מנהיג" ,היינו שלא יתכן חדשה ,זה ענינה של "אחרית" ,אחרית היא סוף ,אבל כאמור
זהו סוף שנעוץ בהתחלה ,סוף שנוגע בהתחלה .זהו פירוש
שהעולם אינו הולך לקראת תכלית ,ואז ,כשהוא הגיע לזה,
המילה "אחרית" בכל מקום בתורה שבכתב ,וכפי שמצינו
"הציץ עליו בעל הבירה ,ואמר לו אני הוא בעל הבירה".
בנביאים שנאמר על רחל "יש תקוה לאחריתך" ,וכן "לתת
לשון חז"ל שאברהם אבינו מצא בירה דולקת ,וביאר בזה
להם אחרית ותקוה".
אחד מגדולי המפרשים שפירוש המילה "בירה דולקת" הוא
מלשון "מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי" ,אברהם זוהי דרשת הגמרא מהפסוק "מרשית השנה ועד אחרית
שנה" " -כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה" ,אם
אבינו גילה שהעולם דולק ורץ לקראת משהו ,הבירה דולקת
השנה היא "רשית" באופן זה של "ולרש אין כל" סופה שיש
ורצה לקראת משהו ,והוא הבין שזה לא יתכן ,הכל מוביל
לה אחרית ,היינו אחרית המביאה להתחלה חדשה" ,יש
לאיזה שהיא אחרית ,וכשהוא הגיע לפה אז הוא גילה את תקוה לאחריתך".
הראשית ,ואז "הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל
כך אנו מוצאים כי השבת היא תחילה למקראי קודש ,מחד,
הבירה".
נקראת השבת סוף מעשה ובה נגמרה הבריאה ,כך שהשבת
זו המשמעות של עומק הגילוי בחודש אלול "אני היא "תכלית מעשה שמים וארץ" ,אבל היא גם תחילת כל
מקראי קודש .הכוונה בזה כי בשבת נפתחו כל האפשרויות,
לדודי ודודי לי" כל המקראי קודש הם כולם ניסים גלויים ,כל מה שאירע
זאת המשמעות ברמז של "אני לדודי ודודי לי"" ,אני ברגלים ,ולכן השבת היא תחילה למקראי קודש ,זה מה
לדודי" היינו אני הולך אל ,...אני הולך לקראת איזו שהיא שניתן לנו.
תכלית ,ואז" ,ודודי לי" ,אז מתגלה אלי אותה התכלית ,והיא
פירוש המושג "אחרית" הוא תמיד הדבר שאליו הולכים,
מתגלה אלי כראשית .זהו עניינו של חודש אלול .התורה מצינו בלשון הכתוב (ישעיהו מ"ו י') "מגיד מראשית אחרית",
קוראת לחודש אלול "אחרית שנה" .המילה "אחרית" יכולה פירוש המילה "מגיד" בלשון הקודש הוא "ממשיך" ,כפי
להתפרש בשני אופנים וזו הבחירה שלנו כיצד היא תתפרש. שידועה ההלכה של גוד אסיק וגוד אחית ,והוא מלשון גדה
המילה "אחרית" יכולה להתפרש כסוף ,ואף את האופן הזה של נהר" .מגיד" היינו ממשיך ,ו"מגיד מראשית אחרית" היינו
מצאנו בפסוק ,חלילה" ,אחריתה כיום מר"" ,מרה תהיה ממשיך מהראשית אל האחרית.
באחריתה" .אולם האחרית יכולה להתפרש ,וכך היא צריכה למדנו כי הדבר המיוחד שבחודש אלול הוא ,שהוא נקרא
וחייבת להתפרש ,כנעיצת הסוף שהוא הסוף הסופי ,בנקודת "אחרית שנה" ,ואחרית השנה היא המביאה אותנו לקראת
כל ההתחלות כולם ,זאת האחרית האמיתית. האפשרות של חיבור לראשית חדשה .וחודש אלול נהיה
אנו חיים בתקופה שהיא כ"אחרית שנה" ,וכאשר אנו ל"אחרית שנה" משום שהוא היחידי שמחבר אותנו אל
מסתכלים מסביבנו ,על כל מה שאנו רואים בעולם בדרך הרצון ,שהוא ראשית כל הראשיות.
הטבע ,בפשטות אנחנו רואים שהכל הולך לקראת סוף. מכח התכלית אנו חוזרים לגלות את הראשית
אולם כאן הוא המבחן ,כאן נבחנת נקודת האמונה החזקה,
עתה נחזור לבאר ולצרף את העיקרים שנתבארו ,הנה,
האמת ,והציפייה האמיתית לישועה .אנו צריכים לראות הראשית הולכת ונעלמת ,אולם מה שמגלה אותה ,את
את הכל כ"אחרית" ולא כסוף .כל מה שנראה כסוף ,הוא הראשית ,זו התכלית .האחרית מביאה את ההארה של
באמת האחרית האמיתית .והיא באמת תביא אותנו לנקודת הראשית .כי הראשית שהיא עבר הולכת ומשתכחת,
ההתחלה האמיתית .אם ה"אלול" שלנו יהיה "אחרית שנה" הראשית הייתה פעם ,אבל הזמן ממשיך ,ונמצא שרגע אחד
אמיתי ,כראוי .אז ראש השנה הבא עלינו לטובה ,יהא באמת אחר הראשית כבר יכולים לטעון שהדבר היה תמיד מאז
"ראשית" חדשה ,שתבוא עלינו לטובה. ומעולם ,והוא אף פעם לא נברא .הראשית הרי אינה נמצאת
| 8אוסף
