gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לתוכן‬ ‫לתוכן‬ ‫לתוכן‬ ‫חשבתי דרכי‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫חודש אלול הוא אחרית שנה ומכוחה אנו חוזרים אל הראשית [ב']‬ ‫עליהם כתוב "וחנותי את אשר אחון‪ ,‬אע"פ שאינו הגון‬ ‫אלול הוא "אחרית שנה" ובו חוזרת ומתגלה ראשית‬ ‫ואינו כדאי"‪ .‬כולו מתנת חינם‪" ,‬כי מצאת חן בעיני"‪ .‬והכי‬ ‫הבריאה‬ ‫איתא במדרש רבה פרשת כי תשא (פרשה מ"ה) "וחנותי את‬ ‫התחלנו לעסוק בשבוע הקודם בעניין האחרית והראשית‪,‬‬ ‫אשר אחון באותה שעה הראה לו הקדוש ברוך הוא את כל‬ ‫ונמשיך לבאר בזה‪.‬‬ ‫האוצרות של מתן שכר שהן מתוקנין לצדיקים והוא אומר‬ ‫האוצר הזה של מי הוא והוא אומר של עושי מצות‪ ,‬והאוצר‬ ‫התורה קוראת לאלול "אחרית שנה"‪ ,‬והדבר מחויב‪ .‬אחר‬ ‫הזה של מי הוא של מגדלי יתומים‪ ,‬וכל אוצר ואוצר‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שיש זמן מסוים שהוא "ראשית שנה" שזהו יו"ט של ראש‬ ‫ראה אוצר גדול אמר האוצר הזה של מי הוא א"ל מי שיש‬ ‫השנה‪ ,‬הרי שיש גם זמן מסוים שהוא "אחרית שנה"‪ ,‬וזהו‬ ‫לו אני נותן לו משכרו ומי שאין לו אני עושה לו חנם ונותן‬ ‫חודש אלול‪ .‬עלינו להבין מה היא המשמעות המיוחדת‬ ‫לו מזה שנאמר וחנותי את אשר אחון‪ ,‬וחנותי את אשר אחון‬ ‫לחודש אלול כשלעצמו‪" .‬אלול" כמות שהוא‪ ,‬כחודש‪ ,‬ולא‬ ‫למי שאני מבקש לחון‪ ,‬וכן ורחמתי את אשר ארחם"‪ .‬זהו‬ ‫כמספר ימים של הכנה לקראת ראש השנה‪ .‬אכן‪ ,‬הרי מצאנו‬ ‫אוצר גדול של מתנת חינם‪ ,‬אבל הוא ניתן רק למי שיודע‬ ‫שהחודש הזה יוצא מכלל החודשים‪ ,‬כי אין אף חודש שכולו‬ ‫בוודאות וחש בכל נימי נפשו שלא מגיע לו כלום‪ ,‬כי אם‬ ‫הפך למצב של תפילה‪ ,‬זהו הדבר שנתייחד באלול כאשר‬ ‫הוא חושב שמגיע לו משהו אז הוא יקבל מהאוצרות שמהם‬ ‫חודש שלם כולו הפך לתפילה באותם י"ג מידות הרחמים‪,‬‬ ‫משלמים למי שמגיע לו‪ ,‬אך האוצר הגדול הוא מתנת חינם‪,‬‬ ‫ונבאר כיצד המצב הזה נותן לו את השם "אחרית שנה"‪.‬‬ ‫והוא ניתן רק למי שיודע שזו מתנת חינם‪ ,‬לכן צריך מישהו‬ ‫בחודש אלול היתה הפעם היחידה שבה חזר והתגלה‬ ‫שבאמת אין לו‪.‬‬ ‫הבורא באותו הרצון הראשון של בריאת העולם‪ .‬כי הנה‪,‬‬ ‫זאת היתה חריגה של פעם אחת‪ ,‬גילוי רצון השווה לרצון‬ ‫העולם נברא במידת הדין‪ ,‬זוהי המידה וההנהגה הקבועה‬ ‫של הבריאה‪ ,‬זה רצון שאינו בתוך המסגרת של המהלכים‬ ‫שבה נוהג וממשיך העולם‪ ,‬ומידותיו של הקב"ה זאת‬ ‫והחוקים של הבריאה עצמה‪ .‬אלא הוא שווה לרצון של‬ ‫ההנהגה הקבועה‪ ,‬אמנם עצם הרצון של בריאת העולם‬ ‫הבריאה עצמה‪ ,‬כולו חסד‪ ,‬חינם‪ .‬ולא רק חינם אלא שהוא‬ ‫הוא הדבר היחידי שלא היה בדין‪ .‬עצם הרצון של בריאת‬ ‫ניתן למי שבפירוש לא מגיע לו‪ ,‬כדאיתא בברכות (ז' ע"א)‬ ‫העולם הוא כולו חסד‪ ,‬כולו רצון טוב‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לא היה בו‬ ‫וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם אע"פ שאינו‬ ‫שום דין‪ .‬על זה מביאים חז"ל את הפסוק "כי אמרתי עולם‬ ‫הגון ואינו כדאי‪ .‬לכן‪ ,‬ברית כרותה לתפילה זו‪ ,‬תפילת י"ג‬ ‫חסד יבנה"‪ .‬הרצון הראשון הוא כולו רצון להטיב‪ ,‬ומאז‬ ‫מידות הרחמים‪ ,‬שאינה חוזרת ריקם‪ ,‬זוהי התפילה שבזכותה‬ ‫ואילך הרצון להיטיב הוא במערכת מסודרת‪ .‬אין הטבה‬ ‫אנו קיימים‪ ,‬ובזכותה קיבלנו את הלוחות השניים‪ .‬מכח י"ג‬ ‫בעלמא‪ ,‬אין הטבה סתם‪ .‬אכן‪ ,‬אם הקב"ה רוצה להטיב‬ ‫מידות הרחמים ירדה מעלינו גזירת "הניחה לי‪ ...‬ואכלם"‬ ‫בסתם הוא יכול להטיב עוד ועוד‪ ,‬אבל הדבר ידוע שאין זו‬ ‫(שמות ל"ב י') "הרף ממנו ואשמידם" (דברים ט'‪ ,‬י"ד)‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫הטבה אמיתית‪ ,‬הטבה אמיתית היא לתת לבני אדם להרוויח‬ ‫את קיומם ביושר‪ ,‬להרוויח את קיומם בדין‪ .‬לכן באותו רצון‬ ‫בחודש זה יש אפשרות להתפלל להיברא מחדש בכח‬ ‫לבריאת העולם‪ ,‬שם לא היה דין‪ ,‬אבל משם ואילך היה דין‪.‬‬ ‫של מתנת חינם‬ ‫"מתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין"‪,‬‬ ‫חודש שלם‪ ,‬שכל כולו חודש של תפילה לגילוי של חידוש‬ ‫היינו שכבר היתה מחשבה לברוא את העולם‪ ,‬ורק על האופן‬ ‫הבריאה‪ .‬דבר זה הוא מחוץ לכל הגדרים והחוקים‪ ,‬ומחוץ‬ ‫היאך לבראו היתה מחשבה לברוא במידת הדין‪ ,‬אבל עצם‬ ‫לכל המידות שבהם העולם מתנהג‪ ,‬זה דבר שניתן חינם‪.‬‬ ‫המחשבה לברוא את העולם בכלל‪ ,‬היא כולה חסד‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬מובן למתבונן‪ ,‬כי החודש שבו מאיר וקיים הדבר הזה‪,‬‬ ‫הפעם האחת והיחידה שנתגלה אותו רצון שוב‪ ,‬אותו‬ ‫ובו נתגלתה המציאות הזאת‪ ,‬הרי שחודש זה נושא בתוכו‬ ‫רצון שהוא כולו חסד‪ .‬היתה בגילוי של י"ג מידות הרחמים‪,‬‬ ‫אוסף | ‪7‬‬ ‫לעילוי נשמת האשה בלה בת ר' מנחם הלל לוין ע"ה‬ ‫לתוכן‬ ‫איתנו‪ ,‬זהו דבר הסותר את עצמו לומר כן‪ ,‬ואם כן הראשית‬ ‫את האפשרות לתפילה להיברא מחדש‪ .‬העולם מתנהג בדין‬ ‫אינה יכולה ללכת איתנו יחד‪ .‬אבל באמת הראשית אכן‬ ‫והאדם אינו מקבל סתם אלא רק את מה שמגיע לו‪ ,‬אבל‬ ‫נמצאת איתנו‪ ,‬אם אנו מכוונים לקראת תכלית הרי שתמיד‬ ‫יש חודש אחד שכולו נושא בתוכו את הכח הזה‪ ,‬להתפלל‬ ‫אנו צמודים לאותה "ראשית"‪" ,‬המגיד מראשית אחרית"‪,‬‬ ‫ולבקש‪ ,‬והדבר מתקבל‪ .‬ניתן כח בחודש זה שבו כביכול‬ ‫כשאנחנו צמודים לאותה "אחרית" אז אותה "ראשית"‬ ‫בורא העולם נתגלה בי"ג מידות הרחמים‪ .‬ובו משה רבינו‬ ‫מתגלה‪ .‬היא לא מתגלה לכתחילה‪ ,‬אבל היא מתגלה מכח‬ ‫התפלל במשך כל החודש הזה עד שהוא התחיל להצליח‬ ‫לרצות בראש השנה‪.‬‬ ‫העובדה שאנו הולכים לקראת התכלית‪ .‬כשאנו הולכים‬ ‫לקראת האחרית‪ ,‬הדבר הזה מגלה את הראשית‪ .‬אברהם‬ ‫מעתה‪ ,‬יש לנו כעת חודש שהוא האחרית‪ .‬ואותה‬ ‫אבינו הסתובב בעולם וחיפש את הראשית‪ .‬ומה שהוא‬ ‫ה"אחרית" שפירושה הוא סוף‪ ,‬היא המאפשרת ראשית‬ ‫מצא היה "שאי אפשר לעולם בלא מנהיג"‪ ,‬היינו שלא יתכן‬ ‫חדשה‪ ,‬זה ענינה של "אחרית"‪ ,‬אחרית היא סוף‪ ,‬אבל כאמור‬ ‫זהו סוף שנעוץ בהתחלה‪ ,‬סוף שנוגע בהתחלה‪ .‬זהו פירוש‬ ‫שהעולם אינו הולך לקראת תכלית‪ ,‬ואז‪ ,‬כשהוא הגיע לזה‪,‬‬ ‫המילה "אחרית" בכל מקום בתורה שבכתב‪ ,‬וכפי שמצינו‬ ‫"הציץ עליו בעל הבירה‪ ,‬ואמר לו אני הוא בעל הבירה"‪.‬‬ ‫בנביאים שנאמר על רחל "יש תקוה לאחריתך"‪ ,‬וכן "לתת‬ ‫לשון חז"ל שאברהם אבינו מצא בירה דולקת‪ ,‬וביאר בזה‬ ‫להם אחרית ותקוה"‪.‬‬ ‫אחד מגדולי המפרשים שפירוש המילה "בירה דולקת" הוא‬ ‫מלשון "מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי"‪ ,‬אברהם‬ ‫זוהי דרשת הגמרא מהפסוק "מרשית השנה ועד אחרית‬ ‫שנה" ‪" -‬כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה"‪ ,‬אם‬ ‫אבינו גילה שהעולם דולק ורץ לקראת משהו‪ ,‬הבירה דולקת‬ ‫השנה היא "רשית" באופן זה של "ולרש אין כל" סופה שיש‬ ‫ורצה לקראת משהו‪ ,‬והוא הבין שזה לא יתכן‪ ,‬הכל מוביל‬ ‫לה אחרית‪ ,‬היינו אחרית המביאה להתחלה חדשה‪" ,‬יש‬ ‫לאיזה שהיא אחרית‪ ,‬וכשהוא הגיע לפה אז הוא גילה את‬ ‫תקוה לאחריתך"‪.‬‬ ‫הראשית‪ ,‬ואז "הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל‬ ‫כך אנו מוצאים כי השבת היא תחילה למקראי קודש‪ ,‬מחד‪,‬‬ ‫הבירה"‪.‬‬ ‫נקראת השבת סוף מעשה ובה נגמרה הבריאה‪ ,‬כך שהשבת‬ ‫זו המשמעות של עומק הגילוי בחודש אלול "אני‬ ‫היא "תכלית מעשה שמים וארץ"‪ ,‬אבל היא גם תחילת כל‬ ‫מקראי קודש‪ .‬הכוונה בזה כי בשבת נפתחו כל האפשרויות‪,‬‬ ‫לדודי ודודי לי"‬ ‫כל המקראי קודש הם כולם ניסים גלויים‪ ,‬כל מה שאירע‬ ‫זאת המשמעות ברמז של "אני לדודי ודודי לי"‪" ,‬אני‬ ‫ברגלים‪ ,‬ולכן השבת היא תחילה למקראי קודש‪ ,‬זה מה‬ ‫לדודי" היינו אני הולך אל‪ ,...‬אני הולך לקראת איזו שהיא‬ ‫שניתן לנו‪.‬‬ ‫תכלית‪ ,‬ואז‪" ,‬ודודי לי"‪ ,‬אז מתגלה אלי אותה התכלית‪ ,‬והיא‬ ‫פירוש המושג "אחרית" הוא תמיד הדבר שאליו הולכים‪,‬‬ ‫מתגלה אלי כראשית‪ .‬זהו עניינו של חודש אלול‪ .‬התורה‬ ‫מצינו בלשון הכתוב (ישעיהו מ"ו י') "מגיד מראשית אחרית"‪,‬‬ ‫קוראת לחודש אלול "אחרית שנה"‪ .‬המילה "אחרית" יכולה‬ ‫פירוש המילה "מגיד" בלשון הקודש הוא "ממשיך"‪ ,‬כפי‬ ‫להתפרש בשני אופנים וזו הבחירה שלנו כיצד היא תתפרש‪.‬‬ ‫שידועה ההלכה של גוד אסיק וגוד אחית‪ ,‬והוא מלשון גדה‬ ‫המילה "אחרית" יכולה להתפרש כסוף‪ ,‬ואף את האופן הזה‬ ‫של נהר‪" .‬מגיד" היינו ממשיך‪ ,‬ו"מגיד מראשית אחרית" היינו‬ ‫מצאנו בפסוק‪ ,‬חלילה‪" ,‬אחריתה כיום מר"‪" ,‬מרה תהיה‬ ‫ממשיך מהראשית אל האחרית‪.‬‬ ‫באחריתה"‪ .‬אולם האחרית יכולה להתפרש‪ ,‬וכך היא צריכה‬ ‫למדנו כי הדבר המיוחד שבחודש אלול הוא‪ ,‬שהוא נקרא‬ ‫וחייבת להתפרש‪ ,‬כנעיצת הסוף שהוא הסוף הסופי‪ ,‬בנקודת‬ ‫"אחרית שנה"‪ ,‬ואחרית השנה היא המביאה אותנו לקראת‬ ‫כל ההתחלות כולם‪ ,‬זאת האחרית האמיתית‪.‬‬ ‫האפשרות של חיבור לראשית חדשה‪ .‬וחודש אלול נהיה‬ ‫אנו חיים בתקופה שהיא כ"אחרית שנה"‪ ,‬וכאשר אנו‬ ‫ל"אחרית שנה" משום שהוא היחידי שמחבר אותנו אל‬ ‫מסתכלים מסביבנו‪ ,‬על כל מה שאנו רואים בעולם בדרך‬ ‫הרצון‪ ,‬שהוא ראשית כל הראשיות‪.‬‬ ‫הטבע‪ ,‬בפשטות אנחנו רואים שהכל הולך לקראת סוף‪.‬‬ ‫מכח התכלית אנו חוזרים לגלות את הראשית‬ ‫אולם כאן הוא המבחן‪ ,‬כאן נבחנת נקודת האמונה החזקה‪,‬‬ ‫עתה נחזור לבאר ולצרף את העיקרים שנתבארו‪ ,‬הנה‪,‬‬ ‫האמת‪ ,‬והציפייה האמיתית לישועה‪ .‬אנו צריכים לראות‬ ‫הראשית הולכת ונעלמת‪ ,‬אולם מה שמגלה אותה‪ ,‬את‬ ‫את הכל כ"אחרית" ולא כסוף‪ .‬כל מה שנראה כסוף‪ ,‬הוא‬ ‫הראשית‪ ,‬זו התכלית‪ .‬האחרית מביאה את ההארה של‬ ‫באמת האחרית האמיתית‪ .‬והיא באמת תביא אותנו לנקודת‬ ‫הראשית‪ .‬כי הראשית שהיא עבר הולכת ומשתכחת‪,‬‬ ‫ההתחלה האמיתית‪ .‬אם ה"אלול" שלנו יהיה "אחרית שנה"‬ ‫הראשית הייתה פעם‪ ,‬אבל הזמן ממשיך‪ ,‬ונמצא שרגע אחד‬ ‫אמיתי‪ ,‬כראוי‪ .‬אז ראש השנה הבא עלינו לטובה‪ ,‬יהא באמת‬ ‫אחר הראשית כבר יכולים לטעון שהדבר היה תמיד מאז‬ ‫"ראשית" חדשה‪ ,‬שתבוא עלינו לטובה‪.‬‬ ‫ומעולם‪ ,‬והוא אף פעם לא נברא‪ .‬הראשית הרי אינה נמצאת‬ ‫‪ | 8‬אוסף‬