gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‬ ‫פרשת כי תבא תשפ"ו‬ ‫ובזה נראה לבאר מה שאומר מביא הביכורים "הגדתי היום לה' אלוקיך"‪,‬‬ ‫מצוות נתינה בשלמות כשהמקבל מרגיש בכבוד לקבל הנתינה‬ ‫ולכאורה צריך ביאור מדוע הוא אומר "אלוקיך" בלשון נוכח‪ ,‬וכי הקב”ה הוא רק‬ ‫אלוקי הכהן בלבד‪ ,‬והרי לכאורה היה ראוי לומר ה’ ‘אלוקינו’‪.‬‬ ‫"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה’ אלוקיך כי‬ ‫אמנם לפי”ז יתבאר היטב‪ ,‬דכיון שתכלית אמירה זו לכהן הוא כדי שהכהן לא‬ ‫באתי אל הארץ”‪( ,‬כ”ג‪ ,‬ג)‬ ‫יקבל מתנה זו בביזיון כמקבץ נדבות‪ ,‬לכן אומר לו הבעלים “ה’ אלוקיך” להורות‬ ‫מבואר בלשון הפסוק שקריאת פרשת ביכורים אינה ככל תפילה בעלמא בינו‬ ‫לו שהקב”ה שדואג לו באופן פרטי הביא לו הפירות הללו‪ ,‬ואין הוא נותן כלל‪ ,‬אלא‬ ‫לבין קונו‪ ,‬אלא יש בה אמירה לכהן כאמירה שבינו לבין חבירו‪ ,‬וכמו שנאמר “ובאת‬ ‫“ה’ אלוקיך” הוא הנותן‪ ,‬ובדרך זו זוכה הבעלים לקיים המצווה כתיקונה‪ ,‬שלא רק‬ ‫אל הכהן והגדת אליו”‪ ,‬וראוי לעמוד על סוד הדבר‪ ,‬שהרי כל עניינה של קריאת‬ ‫נותן את עצם הפירות לכהן‪ ,‬אלא גם דואג שהכהן ירגיש בנוח בקבלת הפירות‪.‬‬ ‫פרשה זו היא להכיר טובה לקב”ה‪ ,‬וכמו שפירש רש”י “ואמרת אליו שאינך כפוי‬ ‫ודרך הנתינה במצוות ביכורים הוא רמז למצוות צדקה‪ ,‬שראוי ליתן לעני בדרך‬ ‫טובה”‪ ,‬וא”כ מדוע קריאה זו נאמרת לכהן ולא ככל תפילה בעלמא שנאמרת‬ ‫כבוד באופן שירגיש שאין עושים עמו טובה גדולה שנותנים לו‪ ,‬אלא הכסף מיועד‬ ‫לקב”ה בלבד‪.‬‬ ‫לו מעיקרא מהקב"ה‪ ,‬והבעל הבית נותן לו מהכספים שהקב"ה ייעד עבור מצוות‬ ‫ונראה בביאור הדברים‪ ,‬דאף שעיקר תכלית קריאת הפרשה היא להכיר טובה‬ ‫צדקה‪ ,‬ובזה יתקיים מצוות צדקה כהלכתה‪.‬‬ ‫לקב”ה‪ ,‬אבל מלבד זאת יש כאן עוד עניין‪ ,‬שהכהן לא יקבל הביכורים בביזיון‬ ‫גודל הלכלוך ופגם החוטא עד שאין המלאכים מסוגלים להתעסק בו‬ ‫כ”מקבץ נדבות”‪ ,‬אלא יקבלנו בכבוד גדול כמי שמקבל דורון מידיו של מלך‪ ,‬ולכן‬ ‫מביא הביכורים מדבר לכהן ואומר לו‪" :‬באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו‬ ‫“השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל”‪( ,‬כ”ו‪ ,‬ט”ו)‬ ‫לתת לנו"‪ ,‬ובזה הוא מודיע לו שאינו נותן כלום משלו‪ ,‬אלא הוא נותן לכהן מה‬ ‫נראה לפרש בתוכן כוונת תפילה זו‪ ,‬עפי”מ ששמעתי מפי הגה”צ רבי אליהו‬ ‫שהקב"ה ייעד עבורו‪ ,‬ועי"ז הכהן ירגיש כבוד לקבל הביכורים‪ ,‬ותתקיים מצוות‬ ‫לופיאן זצ”ל בשם הגה”צ רבי איצל’ה מפטרבורג זצ”ל לפרש הפסוק (ישעיהו ד‪,‬‬ ‫נתינה לכהן בשלמות‪.‬‬ ‫ד’) “אם רחץ ה’ את צואת בנות ציון”‪ ,‬שכשם שתינוק המלוכלך בצואה אין מי‬ ‫‪‬‬ ‫דברים שנאמרו השבוע בהיכל הישיבה הק’‬ ‫העבר‪ ,‬שלא היו מוכשרים בימי נעוריהם‪ ,‬אבל שקדו בהתמדה על לימודם‪ ,‬והיו‬ ‫יגעים יומם ולילה והתפללו לקב”ה שיאיר עיניהם בתורה‪ ,‬ומכוח זה זכו ונעשו‬ ‫דברי הדרכה על מהותה של ישיבה‬ ‫בסוף גדולי תורה‪.‬‬ ‫א‪.‬ה‪ .‬בשבת קודש האחרונה שבת מרן שליט”א בישיבתו הקדושה בבית שמש‪,‬‬ ‫ויש להיזהר במיוחד בחודש “אלול” לא לבזבז הזמן‪ ,‬שהזמן אינו שייך לנו‪,‬‬ ‫ונשא מדברותיו בשיחות מוסר כמה וכמה פעמים במשך השבת‪ ,‬ובדברים דלהלן‬ ‫רק הקב”ה נתן לנו הזמן כדי שנשתמש בזה לתורה ולמצוות‪ ,‬ואם משתמשים‬ ‫הבאנו דברים יסודיים לדרכו של בן ישיבה שנאמרו בין קבלת שבת למעריב במיוחד‬ ‫בזה להבלים הרי זה בחינת גזל ממש‪ ,‬ויש להיזהר לא להיגרר לשיחות של‬ ‫עבור כ‪ 40‬בני שיעור א’ שנכנסו בימים אלו ללמוד בישיבה‪:‬‬ ‫דברים בטלים שאין בהם צורך‪ ,‬וידוע מה שהיה אומר הגאון ר’ ישראל סלנטר‬ ‫“אנחנו מתחילים זמן חדש‪ ,‬והכל בתר רישא גריר‪ ,‬וצריך להתחיל מיד עם‬ ‫זצ”ל “כל השנה צריך להיות כמו אלול‪ ,‬אבל אלול זה אלול”‪ ,‬והיינו שבחודש‬ ‫רגל ימין‪ ,‬ואז כל הזמן יוכל להיגרר אחריו לטובה בעז”ה‪.‬‬ ‫אלול יש לנהוג אחרת‪.‬‬ ‫והנה יסוד דרכו של הבחור בישיבה‪ ,‬לידע שישיבה איננה “בית לימוד” אלא‬ ‫ואנחנו מקווים ומצפים לשמוע איך כולם גדלים מאוד בתורה‪ ,‬ואמנם כל‬ ‫“בית חינוך”‪ .‬והיינו שישיבה איננה כמו אוניברסיטה להבדיל‪ ,‬שבאים שם כדי‬ ‫ההתחלות קשות אבל לאחר שמתרגלים נעשה כטבע ו”מכאן ואילך יערב‬ ‫ללמוד ולהשתלם במקצוע של חכמה‪ ,‬אלא ישיבה היא “בית חינוך” להצמיח‬ ‫לכם”‪ ,‬ובעז”ה אתם תצליחו ותגדלו גדולי תורה‪.‬‬ ‫ולגדל את הבחור שיהיה “בן תורה” בכל הליכותיו‪ ,‬ועבודת הבחור בישיבה‬ ‫********‬ ‫איננה רק לחפש איך ללמוד אלא גם איך לצמוח ביראת שמים בכל בניין קומת‬ ‫ה”בן תורה”‪ ,‬ולהתעלות בלימוד התורה עם יראת שמים דווקא‪ ,‬ולהתנהג בכל‬ ‫דברים שנאמרו בסוף השיעור פתיחה בהיכל הישיבה הק’‬ ‫הליכותיו כמו בן תורה‪.‬‬ ‫ידוע מה שאמרו חז”ל “כל ההתחלות קשות”‪ ,‬וטעם הדבר כי היצר הרע רוצה‬ ‫וזכורני שמו”ר הגה”צ רבי משה שניידער זצ”ל היה אומר‪ ,‬שטעות היא‬ ‫לייאש אותנו‪ ,‬ולכן בדווקא מביא ניסיונות בהתחלה כדי שנתייאש חס ושלום‪,‬‬ ‫לחשוב שיש “עשרים אלף בני תורה בארץ ישראל” (כפי שהיה ידוע בימים ההם)‪,‬‬ ‫אבל החכם עיניו בראשו‪ ,‬ואנחנו הרי מתחילים עכשיו מסכת בבא קמא‪ ,‬ויש‬ ‫שהלא יש הרבה שהם רק “לומדי תורה” והם לא “בני תורה”‪ ,‬ו”בני תורה”‬ ‫לכל אחד הזדמנות עכשיו לצאת אחר כך באוצר גדול – מלא בידיעות‪ ,‬וכפי מה‬ ‫זהו תואר מיוחד למי שמתנהג בכל הליכותיו כמו בן תורה‪ ,‬ולא כל מי שלומד‬ ‫שמתגבר על היצר‪ ,‬כן זוכים בסוף‪.‬‬ ‫בישיבה זוכה לתואר “בן תורה”‪,‬‬ ‫ובפרט עכשיו שבאו עוד כארבעים בחורים חדשים לשיעור א’‪ ,‬צריך להוסיף‬ ‫וזהו העבודה של בחור בישיבה‪ ,‬שצורתו תשתנה להיות “בן תורה” במהותו‪,‬‬ ‫חיזוק מיוחד‪ ,‬שהלא ידוע מה שאמר החפץ חיים שכשם שבעולם המסחר אינו‬ ‫ולא רק בשעת הלימוד יהיה ניכר עליו שהוא בחור ישיבה‪ ,‬אלא גם כשיוצא‬ ‫דומה עסק גדול לעסק קטן‪ ,‬ומי ששותף בעסק גדול יש לו יותר רווחים‪ ,‬כך‬ ‫מהבית מדרש ניכר עליו שהוא בן תורה‪ ,‬וכן תפילותיו וברכותיו והנהגתו‬ ‫גם בענייני רוחניות מי ששותף בעסק גדול של רוחניות יש לו יותר זכויות כי‬ ‫והשיחת חולין שלו – הכל הוא ברוממות כ”בן תורה”‪.‬‬ ‫נחשב לו לזכות כל המעשים טובים שנעשים בהשתתפותו‪ ,‬עכ”ד‪ .‬ואם כן גם‬ ‫ועוד זאת ברצוני להדגיש‪ ,‬שכל בחור הנמצא בישיבה יכול לצמוח גדול‬ ‫בישיבה הוא כן‪ ,‬שבשעה שהישיבה נעשית גדולה יותר ומצטרפים עוד בחורים‬ ‫בתורה ממש‪ ,‬וזהו יסוד צמיחת הבחור – שיידע שיכול לצמוח ולגדול מאוד‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬יש לכל אחד יותר רווחים‪ ,‬כי כשבחור מגיע בזמן לתפילה ולסדר‪ ,‬הוא‬ ‫ואם בחור חס ושלום חושב שאין בכוחותיו לצמוח בתורה‪ ,‬הרי הוא קובר את‬ ‫גורם בזה חיזוק ליותר בחורים ומזכה את חבריו שלומדים ממנו לטובה‪ ,‬ומאידך‬ ‫עתידו‪ ,‬ואפשר להתייאש ממנו חס ושלום‪ ,‬ולכן אדרבה‪ ,‬כל בחור צריך לקוות‬ ‫מי שמאחר לבוא‪ ,‬הוא מביא רפיון ליותר בחורים והוא מזיק ממש ומקלקל‬ ‫ממש שיהיה גדול בתורה‪ ,‬ולא רק לקוות אלא לצפות לזה ולידע שקרוב הדבר‬ ‫לאחרים שעלולים ללמוד ממנו ועונשו גדול מאוד‪.‬‬ ‫מאוד שיצליח להיות גדול בתורה אם רק יעמול בתורה‪.‬‬ ‫וב”ה רואים סייעתא דשמיא בישיבה‪ ,‬הבחורים לומדים טוב ועולים‬ ‫וגם מי שחושב שלא זכה לכשרונות מזהירים יידע נאמנה שבכוחו לצמוח‬ ‫ומתעלים בתורה וביראת שמים‪ ,‬ובעז”ה נזכה לראות שהבחורים ימשיכו‬ ‫גדול בתורה‪ ,‬שהזכיה בתורה איננה תלויה בכשרונות אלא בהתמדה ושקידה‬ ‫להתמיד בתלמודם ויזכו להיות גדולי תורה ויראה לתפארת כל בית ישראל‪.‬‬ ‫בעמל ויגיעה ותפילה‪ ,‬ואני יודע על כמה וכמה מגדולי ישראל זצוק”ל מהדור‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הנגיד הנכבד הר"ר אפרים נוסבוים שליט"א‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו עוז הנגיד הנכבד הר"ר שמשון גרוס לרגל השמחה הכפולה‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו הכלה שתחי'‬ ‫באירוסי בתו הכלה ולרגל שמחת הולדת נכדו בן לבנו הרב שמעיהו שליט"א‬ ‫יה"ר שיראה דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד‬ ‫יה"ר שיראה דורות ישרים ומבורכים בבניין עדי עד מתוך נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫לאט בלא להתייאש‪.‬‬ ‫שמסכים להתקרב אליו לנקותו אלא רק אמו בלבד‪ ,‬שמרוב אהבתה אליו היא‬ ‫והסבא מסלבודקא זצ”ל במכתבים ששלח לבנו היה מבקש ממנו שבכל ספק‬ ‫רוחצתו‪ ,‬כן גם כאשר עם ישראל מתלכלכים בעבירות רח”ל‪ ,‬אין המלאכים‬ ‫שיש לו בחייו‪ ,‬יצייר לעצמו קודם ההכרעה מה היה עושה אילו שאלה זו הייתה‬ ‫מסוגלים להתקרב אלינו לנקותינו מחמת גודל התיעוב שהם מתעבים את החטא‪,‬‬ ‫באה לפניו ביומו האחרון בחייו‪ ,‬ואז אימת הדין תיפול עליו‪ ,‬ויגש לדבר ללא שום‬ ‫ורק אבינו שבשמים בגודל אהבתו אלינו‪ ,‬ולגודל רוממותו לעין שיעור‪ ,‬מתעסק‬ ‫נגיעות אישיות‪ ,‬אלא רק מתוך כוונה בלתי לה’ לבדו‪ ,‬ויצליח לכוון בזה לעשות‬ ‫כביכול עם הלכלוך של פשעינו‪.‬‬ ‫כרצון אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫והנה נראה שהנהגה זו איננה רק במחילת עוונות אלא כך גם בכל השפעה טובה‪,‬‬ ‫שאם הקב”ה שולח את הברכה דרך שליחות מהמלאכים‪ ,‬אין אנו יכולים תמיד‬ ‫נוראות החיוב לשמור על כבוד אביו או אמו‬ ‫לזכות לזה כיון שהמלאכים מקטרגים על ישראל כאשר הם מלוכלכים בפשעים‪,‬‬ ‫אבל הקב”ה ברוב רחמיו לישראל משפיע עליהם טובה גם כאשר הם מלוכלכים‬ ‫ארור מקלה אביו ואמו‪( ,‬כ”ז‪ ,‬ט”ז)‬ ‫בפשעים‪ ,‬שבמקום גבורתו של הקב”ה שם אתה מוצא ענוותנותו‪ ,‬שמחמת גדלותו‬ ‫פירש”י “מזלזל לשון ונקלה אחיך”‪.‬‬ ‫הוא מרומם מעל כל חשבון ויכול למחול ולהשפיע טובה גם למי שחטא כנגדו‪.‬‬ ‫ויש להתבונן כאן בגודל הקפידא שמקפידים בשמים על כיבוד אב ואם‪ ,‬שהרי‬ ‫ועל פי זה יש לבאר שזהו מה שמתפללים “השקיפה ממעון קדשך מן השמים‬ ‫אף שקיבלנו “ארור” כללי על כל המצוות‪ ,‬וכמו שנאמר “ארור אשר לא יקים את‬ ‫וברך את עמך ישראל”‪ ,‬שדווקא אתה תשקיף עלינו ותברך אותנו‪ ,‬ואל תשלח את‬ ‫דברי התורה הזאת”‪ ,‬מ”מ קיבלנו ארור נוסף למי שמזלזל בכבוד אביו ואמו‪.‬‬ ‫הברכה ע”י מלאכים‪ ,‬כי הם אינם מסוגלים לברך אותנו בגשמיות מרוב לכלוך‬ ‫פשעינו‪ ,‬ורק הקב”ה בלבד מברך אותנו גם כאשר אנו מלוכלכים בעבירות‪.‬‬ ‫אמנם מאידך קיבלנו גם ברכה מיוחדת למי שנזהר בכבוד אביו ואמו‪[ ,‬וכמו‬ ‫שנאמר לעיל (כ”ז‪ ,‬י”ב) “אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים”‪ ,‬ופירש רש”י שם‬ ‫כל יום בעבודת ה’ חיוב נפרד‬ ‫שכנגד כל קללה קיבלנו גם ברכה למי שנזהר שלא לעבור על ציווי השי”ת]‪ ,‬והרי‬ ‫שהנזהר בכבוד אביו ואמו מתברך בברכת ה’‪ ,‬וכן נאמר בעשרת הדברות (לעיל ה‪,‬‬ ‫“היום הזה ה’ אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים”‪( ,‬כ”ו‪,‬‬ ‫ט"ז) "כבד את אביך ואת אמך‪ ,‬למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך"‪.‬‬ ‫ט”ז)‬ ‫והגה”צ רבי אליהו לופיאן זצ”ל היה מפליא להתבונן במשמעות הברכה והקללה‬ ‫פירש”י “בכל יום יהיו בעיניך חדשים‪ ,‬כאלו בו ביום נצטווית עליהם”‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫מפי הקב”ה‪ ,‬שהלא אנשים רגילים להמתין זמן רב כדי לקבל ברכה מצדיק‪ ,‬ועל‬ ‫ופירש הקדוש החפץ חיים בכוונת הדברים‪ ,‬דהנה מדרכו של יצר הרע‪ ,‬שבשעה‬ ‫אחת כמה וכמה יש לרוץ אחר ברכת הקב”ה‪ ,‬ומעתה הרי מי שנזהר בכבוד אביו‬ ‫שרוצה האדם להתחזק באיזה עניין בעבודת ה’‪ ,‬בא היצר ודואג שהאדם ידחה את‬ ‫זוכה לברכת ה’ ואינו צריך ברכה מצדיקים‪ ,‬ולהפך מי שמזלזל בכבוד אביו לא‬ ‫חובתו למחר‪ ,‬ומדבר על ליבו שיתחיל ממחר בבוקר להשתנות‪ ,‬ובדרך זו דוחה‬ ‫יועיל לו ברכת הצדיקים בשעה שהוא מקבל ארור מהקב”ה רח”ל‪ ,‬ומי לא יחוש‬ ‫היצר את האדם מיום ליום‪ ,‬כי בהגיע יום המחר שוב פעם דוחה היצר ליום המחר‪,‬‬ ‫על נפשו מלקבל ארור מהקב”ה‪ ,‬והרי אפילו בקללה מסתם יהודי האדם מפחד‬ ‫ולכן אמרה תורה “היום הזה ה’ אלוקיך מצווך”‪ ,‬ולהורות שבכל יום ויום יש חיוב‬ ‫מאוד מהשפעת הקללה‪ ,‬וכ”ש שיש לברוח כבורח מן האש מביזוי כבוד אביו ואמו‪,‬‬ ‫נפרד לקיים את מצוות ה’‪ ,‬ואין מקום לדחות את חיובו ליום המחר‪ ,‬שהרי היום‬ ‫אשר על זה הקב”ה בעצמו מקללו‪ ,‬ה”י‪.‬‬ ‫הזה מה יהא עליו‪.‬‬ ‫ובירושלמי איתא בטעם הדבר שעל אביו ואמו צריך לקרוע כל בגדיו עד שמגלה‬ ‫ועל דרך זה יש לפרש מה שנאמר בפרשת קריאת שמע (דברים ו‪ ,‬ו) “והיו הדברים‬ ‫את ליבו אע”פ שבכל שבעה קרובים מספיק לקרוע רק הבגד העליון בלבד‪ ,‬משום‬ ‫האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך”‪ ,‬שאם האדם ירגיש שהציווי שנצטווה‬ ‫שמלבד חובת האבילות על עצם הדבר שאיבד את אביו או אמו‪ ,‬נוסף עוד חובת‬ ‫מהקב”ה הוא להיום הזה ואין לדחותו‪ ,‬יהיו דברי תורה על לבבו תמיד‪.‬‬ ‫אבילות על שאיבד גם את מצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬ועל איבוד מצווה זו נוסף חיוב‬ ‫והאמת היא שבמקום שיאמר האדם “ממחר”‪ ,‬צריך הוא לומר להפך “עד מחר”‬ ‫קריעה עד שיגלה את ליבו‪.‬‬ ‫אני מקבל על עצמי להיזהר בתפילות וברכות וכדומה‪ ,‬ובאופן זה יתעלה לאט‬ ‫חובת בני תורה בחודש אלול – נחפשה דרכינו ונחקורה על ביטול תורה‬ ‫(דברים שנאמרו השבוע במעמד הוספת מאה אברכים לרשת הכוללים תשובות והנהגות)‬ ‫וכבר כתב אדוננו הגר"א (שנות אליהו פאה פרק א) שצריך האדם מאוד מאוד‬ ‫נמצאים אנו עכשיו בחודש אלול‪ ,‬וזהו זמן מיוחד של רחמים ורצון‪ ,‬וכמו‬ ‫לחבב את התורה כי כל תיבה ותיבה שלומד בה הוא מקיים מצות עשה בפני‬ ‫שהביאו הספרים הפסוק א’ני ל’דודי ו’דודי ל’י‪ ,‬שראשי תיבות של פסוק זה‬ ‫עצמה‪ ,‬ואם תיבה אחת בפני עצמה היא מצוה כל כך גדולה ששקולה כנגד כולם‬ ‫הוא אלול‪ ,‬והרי שהקב”ה קרוב אלינו בחודש אלול וקורא לנו להתקרב אליו‬ ‫על אחת כמה וכמה אם לומד פרק משניות או דף גמרא או כל דבר שבקדושה‬ ‫והנה במדרש תהלים (מזמור כ"ה) איתא‪" :‬משל למלך שעשה סעודה‪ ,‬וזימן‬ ‫הרי הוא מקיים בכך כמה מאות מצוות שכל אחת מהן שקולה כנגד כולן‪.‬‬ ‫את האורחים‪ ,‬הגיעו לארבע שעות ביום ולא באו‪ ,‬לחמש‪ ,‬לשש ולא באו‪,‬‬ ‫והקדוש החפץ חיים זצ"ל עשה חשבון (בספרו תורת הבית פרק ב) על פי‬ ‫לעת ערב התחילו האורחין ממשמשין ובאין‪ ,‬אמר להן טובה גדולה אני צריך‬ ‫התבוננות בשעון‪ ,‬כי בכל דקה (מינוט) יכול אדם באופן ממוצע לדבר מאתיים‬ ‫להחזיק לכם‪ ,‬לפי שאילולא באתם כל הסעודה הייתי משליך לכלבים"‪.‬‬ ‫מילים‪ ,‬והיינו שיכול הוא לקיים מאתים מצוות של תלמוד תורה‪ ,‬ולהפך ח"ו אם‬ ‫ואמר הגר"א קוטלר זצ"ל (משנת ר' אהרן ח"ד קע"ט) דמשל זה שייך לתקופה‬ ‫מדבר דיבורים אסורים עובר על הרבה איסורים חוץ מביטול מאתיים מצוות‬ ‫זו של אלול ועשי"ת‪ ,‬שהלא בימים אלו הכין לנו מלך מלכי המלכים 'סעודה‬ ‫עשה של תלמוד תורה שיכל ללמוד באותו דקה (מינוט)‪.‬‬ ‫גדולה' של עת רצון‪ ,‬שיש בהם סייעתא דשמיא ואתערותא מלעילא לזכות‬ ‫ועל כן חובתינו בימים אלו לבדוק עצמינו היטב מה יכולים אנו לתקן בעוון‬ ‫למחילת עוונות ולהתקרב אליו ית'‪ ,‬וכל זה עשה הקב"ה עבורנו כדי שנשתמש‬ ‫ביטול תורה‪ ,‬וכדכתיב (איכה ג‪ ,‬מ) "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"‪,‬‬ ‫בימים אלו בהם לטובתינו להתנקות מכל חטא ועוון‪ ,‬אבל כיון שבעוה"ר אין‬ ‫והרי שצריכים אנו "לחפש ולחקור" דרכינו ולהעמיק ולחשוב בחקירה אחר‬ ‫כמעט מי שבא להשתתף בסעודה ולנצל את ההזדמנות לשוב בתשובה‪ ,‬ובפרט‬ ‫חקירה וחיפוש אחר חיפוש כדרך שאנו לומדים סוגיות הש"ס‪ ,‬והיינו למצוא‬ ‫בדורנו שבעוה"ר רבים עזבו דרכי התורה והמצוות‪ ,‬הרי כל מי שמנצל את‬ ‫את דרכינו המקולקלים ולמצוא להם דרך תיקון‪ .‬ואצל בן תורה בודאי עיקר‬ ‫ההזדמנות לשוב בתשובה‪ ,‬אומר לו הקב"ה "טובה גדולה אני צריך להחזיק‬ ‫החיפוש והחקירה הוא בענין "עמלה של תורה"‪.‬‬ ‫לכם לפי שאילולא באתם כל הסעודה הייתי משליך לכלבים"‪ ,‬ומשלם על כך‬ ‫שכר רב‪.‬‬ ‫וכבר ידועים דברי הגמ' (חגיגה ה‪ ):‬שהקב"ה בוכה על מי שאפשר לו לעסוק‬ ‫ויש לידע שעיקר התשובה של בני תורה הוא על ביטול תורה‪ ,‬כי הקב”ה‬ ‫בתורה ואינו עוסק‪ ,‬שמפסיד דברי תורה שיכול לזכות בהם בכל רגע בתורה‬ ‫תובע מבני תורה הרבה יותר על ביטול תורה‪ .‬וכבר ביאר מרן הגרב"ד זצ"ל‬ ‫הקדושה היקרה מזהב ופנינים ופז רב‪ ,‬בדברי הבל העוברים וכלים שלא‬ ‫(ברכת שמואל קידושין סי' כ"ז) שבן תורה שאינו מתעסק בהשתדלות לפרנסתו‪,‬‬ ‫נשאר מהם מאומה‪ ,‬ועל כן מה מאוד צריך להתעורר‪ ,‬שכל רגע חשוב מאוד‬ ‫מוטל עליו חיוב תלמוד תורה בכל משך שעות היום‪ ,‬זולת השעות שהוא‬ ‫כמו יהלום ממש‪ ,‬ואסור לזלזל ברגע אחד‪ ,‬ובפרט שרגע לרגע מצטרף בסוף‬ ‫מתפלל או מתעסק בצרכיו הגשמיים המוכרחים לו‪ ,‬אבל בעל הבית העמל‬ ‫לחשבון גדול‪ ,‬ומי שמנצל רגעים‪ ,‬יוצא בסוף ברכוש גדול‬ ‫לפרנסתו‪ ,‬אין מוטל עליו חיוב תלמוד תורה אלא בשעות שנותרו לו בזמן‬ ‫וצריך לידע שעיקר מלחמת היצר הוא על ביטול תורה‪ ,‬וכדאיתא בספרים‬ ‫שאינו משתדל בעסק פרנסתו‪ .‬וכעין זה כתב באור שמח (פ"א מהלכות תלמוד‬ ‫שהיצר הרע הוא מלאך‪ ,‬והוא יודע כמה גדול מעלת לימוד התורה‪ ,‬ולכן לא‬ ‫תורה) שחיוב תלמוד תורה משתנה אצל כל אחד לפי כוחו ושכלו ויכולתו‪,‬‬ ‫איכפת לו ליצר הרע שהאדם יעשה הרבה מצוות‪ ,‬והעיקר שיתבטל מלימוד‬ ‫והקב”ה יודע האמת אצל כל אחד כמה היה ביכולתו ללמוד‪ ,‬וא”כ עכשיו‬ ‫התורה‪ ,‬והיצר הרע ממציא לאדם הרבה ניסיונות ועיכובים מלימוד התורה‪,‬‬ ‫בחודש אלול צריכים בני תורה לערוך חשבון הנפש ולשוב בתשובה על ביטול‬ ‫וחובת האדם להתגבר על היצר ולהתעקש‪ ,‬והעקשן יצליח בעז”ה‪.‬‬ ‫תורה ולקבל יתר חיזוק שלא לבזבז זמן‪.‬‬ ‫לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות‪,‬‬ ‫להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪,‬‬ ‫לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם‪,‬‬ ‫חייגו ל‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫חייגו‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪ ,2‬והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם‪.‬‬