להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — כי תבוא (2026-08-24)

|||||||||||||||||||| @@ @ )
צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא
דש מ י א
גליון
ב ס י ע ת א
@@@
להבות
אש
צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה
כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א
פרשת כי תבוא
תשפ"ו
יו"ל ע"י מערכתתורת אשדחסידי
קרעטשניף סיגעט
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
|||||||||||||||||||| @@@ ) @ @ @
בעזהשי"ת
יו"ל ע"י
מכון תורת אש
להוצאת והפצת תורת רבוה"ק
מקרעטשניף סיגעט
פרשת כי תבוא
שנת תשפ"ו
גליון ש"ה -שנה ז'
© כל הזכויות שמורות
להשיג את הגליון באימעיל
נא לשלוח בקשה אל
m@torasesh.com
להארות הערות ותרומות נא להתקשר
347.291.1133
מי שיש לו חידושי תורה ,כתבים או
לא יצאו עדיין
טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש
לאור נא לפנות למערכת ,ותשוחח"ל.
)
מערכת קולקרעטשניף
בחצרות קדשינו ובצל הקודש ,דברות קודש,
מהנעשה והנשמע
הודעות ,זמנים ,ושמחות אנ״ש.
605-781חוץ לארץ- 6306:
077
ארה״ק- 26- 12- 799:
שמעו ותחי נפשכם
ג אמרות אש
קשר אמיתי ,רק ׳מקרב אחיך תשים עליך והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך
מלך׳ ,על ידי שיעסוק ביראת ה׳ כל היום נותן לך וגו׳ )דברים כו ,א( .ובהקדם לבאר
על ידי זה יוכל לקבל עול מלכות שמים לעיל בפרשת שופטים דהתם נמי כתיב
באמת ,וכמו שכתב הרמ״א )שו״ע או״ח א, ׳כי תבוא אל הארץ ואמרת אשימה עלי
א( :׳שויתי ה׳ לנגדי תמיד ) תהילים טז ,ח(, מלך׳ )שם יז ,י( ,דהנה מצינו בחז״ל )אסתר
הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים רבה ג ,י( אשר בכל מקום שנאמר במגילה
אשר הולכים לפני האלהים ,כי אין ישיבת ׳מלך׳ סתם הכונה למלך מלכי המלכים
האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו הקב״ה ,והנה התורה הק׳ ניתנה בפרד״ס,
בביתו ,כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא ובודאי שהדרשה תידרש כאן ג״כ שהכונה
לפני מלך גדול ,ולא דבורו והרחבת פיו למלך מלכי המלכים הקב״ה.
כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, ויתפרש ׳כי תבא אל הארץ וגו׳ ואמרת
כדבורו במושב המלך .כ״ש כשישים אשימה עלי מלך' שבעת שיבואו אל
האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש הארץ ,ארץ אשר ה׳ אלקיך דורש אותה
ברוך הוא ,אשר מלא כל הארץ כבודו, תמיד )דברים יא ,יב( ,שהוא המקום
עומד עליו ורואה במעשיו ,כמו שנאמר שמסוגל לקבל עול מלכות שמים באמת,
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו והוא נמצא בפלטרין של מלך ,ומהות ענין
נאם ה׳ )ירמיה כג ,כד( ,מיד יגיע אליו קבלת עול מלכות שמים הוא להבין שאין
היראה וההכנעה בפחד השי״ת ובושתו העולם הפקר ,וכל רגע ורגע הוא תחת
ממנו תמיד'. השגחתו יתברך ,וצא ולמד מ׳ככל הגוים
ופרשה זו אפשר לומר שהתוה״ק מודיענו אשר סביבותי׳ ,אשר גם להם חוקים
על עוד דרך איך להגיע לפני ה׳ לקבל עול ומשפטים ואסור להם לעבור על חוקי
מלכות שמים ,והוא על ידי המידה של המדינה ,וכאשר נמצא בפלטרין של מלך
שפלות רוח וענוה ,׳והיה כי תבוא אל בשר ודם חיל ורעדה יאחזון ,בודאי
הארץ' ,אתה צריך להרגיש ׳אשר ה׳ אלוקיך ובודאי ולהבדיל אא״ה שלא נהיה פחות
נותן לך׳ ,שירושת ארץ ישראל אינה מהם ,ונקבל עול מלכות שמים ושלא
כירושת שאר העמים את ארצותיהם ,אלא לעבור ח״ו על חוקי התורה הקדושה ,׳לא
שנתינתו של הקב״ה אותה לנו היא תוכל לתת עליך איש נכרי' וגו' ,ע״י
בהשגחה מיוחדת ,ובהשפעת חיו ת ושפע שיתהלך באופן שיהיה זר ומנוכר ללא
להבות אש ד
לשמור לעשות את כל מצותיו וגו׳ )דברים מתמדת ,ולהכי כתיב ׳נותן׳ לך לשון הוה,
כח ,א( .ובמדרש )דברים רבה ז ,א( א״ר יודן והעצה לזכור זאת הוא ׳ולקחת מראשית
השומע קול תורה זוכה באותו קול אשר כל פרי האדמה וגו'' ,וכמו שכתיב ברש״י
נאמר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול הק׳ 'אדם ׳יורד׳ לתוך שדהו' ,שיתחיל
כלה )ירמיה לג ,יא( ,וצ״ב השייכות. במידה של שפלות ,ויכבד את הקב״ה
ויש לומר בהקדם מה דאיתא בקדושת דוקא מדברים אלו ,ולאו דוקא בכסף וזהב
לוי א )פ׳ עקב( כי עיקר עבודת האדם ואבנים טובים ומרגליות ,אלא לההתאזר
שיהיה לו יראת ה׳ ,ואחר היראה זוכה במידת הענוה ,ואת זה יביא לבית
לתורה קדושה מלמעלה ובא לשמחה, המקדש ,׳וענית ואמרת וגו'' ,וענית לשון
עכ״ד .וכן היה קודם קבלת התורה שהיה הרמת קול כי הקול מעורר הכונה )ברכות
באימה וביראה ברתת ובזיע ,ואחכז״ל כד ,(:׳באתי אל הארץ אשר נשבע ה׳
)שבת קמו (.שפסקה זוהמתן על ידי גודל לאבותינו לתת לנו׳ ,שזהו מהותה של
הפחד ,ואפילו שקיבלו עליהם קודם כל ענוה ,שאין לו שום זכיה בארץ מצד עצמו,
אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע )שמות כד ,ז( אלא ׳אשר נשבע לאבותינו לתת לנו׳ וכן
אבל בשמעם קול גדול ולא יסף )דברים ה, תתקשר לפני ה׳ א לוקיך.
יט( ורואים את הנשמע )רש״י שמות כ,
טו( נמס ונמוג לבבם מגודל הפחד אם
יוכלו לקיים התורה הקדושה של אלקי ושמחת בכל הטוב )דברים כו ,יא( ,וברש״י
עולם שנתגלה להם ,וכדאיתא ברש״י הק׳ הק׳ )שם כו ,יד( שמחתי ושימחתי בו.
)דברים ד ,לה( אתה הראת לדעת וגו׳ אין וירמוז ׳שמחתי׳ שאי אפשר באמת לבוא
עוד מלבדו ׳כשנתן הקדוש ברוך הוא את לידי שמחה ,אלא על ידי ׳שימחתי בו׳
ה תורה פתח להם שבעה רקיעים ,וכשם שהוא מצות הצדקה ,שעל ידי מצות
שקרע את העליונים כך קרע את צדקה זוכים שיהיה לו שמחה בשפע
התחתונים ,וראו שהוא יחידי ,לכך נאמר שנשפע לו מן השמים בזכות זה ששימח
אתה הראת לדעת׳ ,ומגדול הפחד כדי אחרים.
שלא יחזרו בהם ישראל כפה עליהם הר
כגיגית כדאיתא בתוס׳ )שבת פח ,(.וכל זה
היה כדי להביא את ישראל לתשובה והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלוקיך
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א והיה עקב תשמעון וגו' .דהכלל הוא ,דבאמת מה שהקדוש ברוך הוא נותן שכר בעד המצוה זה הפחות
שבתענוגים והתענוג העיקר והשכר הוא המצוה גופא מה שאדם עושה נחת רוח ליוצרו ועושה רצונו
ומקיים מצותו כמו שאמר התנא )אבות ד ,ב( שכר מצוה מצוה ,דגופא של מצוה הוא התענוג והשכר
בעד המצוה ,ומה שהקדוש ברוך הוא הוא משלם השכר לעולם הבא הוא פחות שבתענוגים ,אבל עיקר
התענוג הוא המצוה גופא מה שאדם עושה רצון הבורא ומשמח כביכול הבורא כל העולמות.
ה אמרות אש
התקרבותם לה׳ באים לידי ענוה ,ועי״ז גדולה ,ועי״ז זכו לתורה.
שורה עליהם שמחה גדולה שנראה לעין
אך הפ חד הגדול הזה היה רק קודם קבלת
כל ,והוא המשפיע השמחה לכל הנלוים,
התורה ,אבל אחרי קבלת התורה זכו מיד
וכן רואים שהקרובים תמיד אצל צדיק
לשמחה גדולה ,וכמו שנאמר בפייט
אמת נמשך עליהם שמחה ג״כ מטעם
עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת
הנ״ל ,כי עוז וחדוה במקומו ,והצדיקים
תורה הכתובה מסיני ,כי התורה ממשיך
המקושרים תמיד בדבקות ממשיכים עי״ז
השמחה כדכתיב )תהלים יט ,ט( פקודי ה׳
שמחה ,ועל הקרובים עליהם ניכר ביותר
ישרים משמחי לב ,אבל ידוע מאמרו של
מטעם הנ״ל.
הק׳ החוזה מלובלין זצוק״ל זיע״א )מובא
ואחכז״ל אין והיה אלא לשון שמחה
במאור ושמש פ׳ משפטים ב( שעד שלא
)בראשית רבה מב ,ג( ,ויתפרש הכתוב
עושה תשובה לפני לימוד התורה הוא
׳והיה' שיזכה לשמחה ע״י ׳אם שמוע
בכלל ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר
תשמע בקול ה׳ אלוקיך לשמור לעשות
חוקי )תהלים נ ,טז( ,ורק אחרי תשובה
את כל מצותיו' ויקיימם מתוך יראה כמו
גדולה זוכים לשמחת התורה ,כמו
היראה שהיה להם בנתינתן בעת ששמעו
התשובה של הושענא רבא זוכים בשמ״ע
בקול ה׳ בקבלת התורה ,ומתוך תשובה
בשמחת התורה ,עכ״פ המובן מזה שע״י
גדולה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר
התשובה זוכים לתור ה ,וע״י התורה זוכים
אלקים וגו' וע״ז הסמיך המדרש השומע
לשמחה ,אך שורש השמחה הוא ע״י
קול תור ה זוכה באותו קול אשר נאמר
התשובה
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול
כלה ,דכמו שאנו רואים בקול ששון וקול וכן אנו רגילין לראות בשמחת חתן וכלה
שמחה קול חתן וקול כלה שהשמחה שאחר התשובה הגדולה של החתן וכלה
נשפע ע״י התשובה הגדולה ,כך ע״י קול ביום חופתם נתעורר אח״כ שמחה גדולה,
תורה והתשובה הקודמת לתורה נשפע ואפילו שהחתן וכלה בעצמם היו כל היום
השמחה האמיתית והשלימה. נשברי לב ונדכאי נפש ,אך מחמת גודל
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ב וזל״ק :וצריך האדם לפשפש במעשיו היטב ולהרהר בתשובה קודם הלימוד ,ולא כמצות אנשים
מלמדה ,רק שישבר את לבו על מעשיו בעת עמדו להתפלל או ללמוד ,ולקבל עליו לבל יחזור עליהם.
כמו שהיה מרגלא בפומיה של אדמו״ר הרב הקדוש רבינו יעקב יצחק הלוי זצוק״ל מק״ק לובלין על
פסוק )תהלים נ( ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ,זה קאי על מי שלומד תורה ואינו עוזב את
דרכיו הרעים ומהרהר עליהם בתשובה קודם הלימוד ,ועל ידי שעושה תשובה קודם הלימוד ,הוא
לומד באימה ויראה ברתת וזיע.
להבות אש ו
וכו׳ ,ויש מי שזוכה לנשמה דיצירה השפעות ע״י מידת החסד
ודבריאה ,ועל ידי כל מעשה חסד בעולם אברש״י השקיפה ממעון קדשך ,עשינו מה
הזה מתעורר החסד עליון שבשורשו שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות
למעלה ,ועי״ז נשפע חסדים על כל שאמרת אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם
ישראל ולא רק על העושה חסדים, בעתם )דברים כו ,טו( .יש להבין כיצד
שכאשר מתעורר מידת החסד בעולם ,אין שייך לבקש לזכות בהשפעות טובות
זה מתעורר רק על אדם אחד ,אלא בזכות עשיית מצוה ,והלא שכר מצוה
שנשפע חסדים על ידו על כל ישראל. בהאי עלמא ליכא.
והנה אילו היה מביא המעשרות מבקש והביאור בזה הוא על פי מה שכתב בספר
רק על עצמו היה עליו הטענה שכן שכר התניא שכאשר אחד נותן צדקה או עושה
מצוה בהאי עלמא ליכא ,וכיצד יבקש חסד עם השני עי״ז הוא מעורר חסד
לזכות להשפעות חסדים בזכות המצוה העליון ,שכן כל מצוה שמקיימים למטה,
שקיים ,אבל לפי שהבקשה היה על כל יש לו שורש למעלה ,וכל מידה שיש
ישראל ,׳וברך את עמך את ישראל' ,לכן למטה יש לו שורש למעלה ,שיש עשר
היה לו הכח לבקש ,שכן כל מצוה ספירות ,חכמה בינה ודעת ,והאדם שיש
משפעת שפע על ישראל ומגינה עליהם. לו חכמה ,שרשו הוא מהחכמה העליונה,
ועבודתו הוא שינהג כיהודי ,ואז יזכה על ידי החלק אלוקי ממעל שיש באדם,
בשפע שנשפע על כל ישראל. וכמו כן כשעושה מעשה חסד שרשו
ויש להוסיף עוד שהנה לשון רש״י הוא במידת החסד מלמעלה ,שכן כל אחד
׳עשינו מה שגזרת עלינו׳ ,והכונה בז ה מקושר למעלה על ידי הנשמה הק׳ אשר
הוא ,שאילו היה עושה המצוה כדי לקבל בו ,שכל אחד מישראל יש לו נשמה ,ויש
הברכה היה עליו הטענה ששכר מצוה מי שזוכה לנשמה גבוהה ,ובכל עולם יש
בהאי עלמא ליכא ,אבל לפי שקיים כל הספירות ,שגם בעולם העשיה יש כל
המצוות כי עשינו מה שגזרת עלינו ולא הבחינות והספירות של חכמה בינה ודעת
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א מליל שישי כי תבא תשס"ג.
ז נהרי אש
שעומד לקיים מצוה ישמע באזניו איך כדי לקבל שכר ,לכן אפשר לעורר ענין
שהשי״ת מדבר אליו ברגע זה ואומר לו, ההשפעה של ׳ונתתי גשמיכם בעתם׳.
בא ולמד תורה ,השכם בבוקר ,תשמור
שבת ותרגיש בו מעין עולם הבא ,אתה
נכנס עכשיו לעולם הבא ,ויהיה בעיניו בנ״י טובים הם
כאילו השי״ת מדבר עמו עכשיו ,ואילו השקיפה ממעון וגו׳ .רש״י הק׳ מבאר
היה שומע את דבר ה׳ בודאי היה בא לידי בפרשת ויר א )בראשית יח ,טז(" ,כל
פחד גדו ל ,והאמת הוא שאכן השי״ת השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה
מדבר אליו ,שדבר ה׳ שנאמר בתורה, ממעון קדשך ,שגדול כח מתנות עניים
התורה היא נצחית ,ובכל עת שומעים את שהופך מדת הרוגז לרחמים" ,וביאר
דבר ה׳ מאת ה׳ ,שיעסוק עכשיו בתורה זקה״ק ,שאצל אוה״ע ,גם כשנראה שהוא
וילמד לשם שמים ,ויקרב את לבבם של עושה טוב ,כאשר נשקיף היטיב במעשיו
ישראל לאביהם שבשמים. נמצא שהוא רשע ,אבל אצל בני ישראל
וזהו ׳היום הזה ה׳ אלהיך מצוך לעשות׳, הוא להיפך ,שגם אם נראה לפי מעשיו
שירגיש שברגע זה פונה אליו השי״ת שאינו נוהג כראוי ,אבל כאשר נשקיף
ומדבר אליו ,וזהו האמת ,שהתורה היא היטיב במעשיו נמצא שהוא טוב ,וזה
נצחית ,ודבר ה׳ שנאמר בתורה מדבר הכונה וישקיפו על פני סדום ,שכאשר
אלינו בכל רגע ורגע .שכן כל מה שנאמר הביטו במעשה סדום מצאו את רשעותם,
בתורה היה זה דבר ה׳ אל משה ,ומה וכן מה שנאמר )שמות יד ,כד( ׳וישקף ה׳
שנאמר בסוף סדר דברים ׳וימת משה׳ אל מחנה מצרים׳ ,שכאשר משקיפים
נחלקו בזה תנאים מי כתב פסוקים אלו, במעשה הגוי מוצאים את רשעותם ,אבל
יש אומרים שיהושע כתבן ,ויש אומרים כשמביטים היטיב באדם מישראל רואים
שמשה רבינו כתב הדברים ,ויש לומר את מידת טובו.
שכאשר אמר הדברים לא הרגיש כלל וכן היה מרגלא בפומיה של זקה״ק ׳ער איז
במה שאומר. דאך א איד ,ער איז א איד׳ ,וכונתו אף
שאינו ראוי אבל משום שהוא יהודי בודאי
הרה״ק האור פני משה מפשעווארסק זי״ע
כשנתבונן היטב נמצא הטוב.
אמר שאין לצדיק לומר תורה אלא באופן
שהוא עצמו אינו מרגיש כלל שהוא אומר
התורה ,אלא שהקול עובר דרכו ,וכאשר
ירגיש באמצע אמירתו שהוא אומר תורה, לשמוע דבר ה' לקיים המצוות
יעצור ולא ימשיך לומר עד שלא ישוב היום הזה ה׳ אלהיך מצוך לעשות את
להרגש ה זו. החוקים האלה וגו' )דברים כו ,טז( .בכל עת
להבות אש ח
דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב בחינה זו היה אצל הצדיקים ,שהיה שכינה
ביכורים ,ואם כן היה הוי אמינא שגם מדברת מתוך גרונם ,שהשי״ת הכניס
כשנותנים לכהן יחפש לו כהן תלמיד לצדיקים דברי תורה בפיהם כפי הצורך
חכם ,שאנו רואים שיש ענין לתת שהיה להאנשים שהיו שם לשמוע ,וגם
הבכורים לתלמיד חכם דוקא ,ועל זה הצדיקים לא ידעו לפני שפתחו את פיהם
השמיענו שאין לך אלא כהן שבימיך כמו מה הם עומדים לומר ,שהשי״ת השפיע
שהוא ,שלגבי הכהן אין צריכים לחפש עליהם כפי מה שהיו צריכים לשמוע
בדוקא אחר התלמיד חכם ,אלא יתננו האנשים שישבו שם כא חד .וענין זה נוהג
לכהן ,ורק בזמננו שאין לנו מצות ביכורים בכל הדורות ,וכלשון חז״ל אין לך אלא
יחפש אחר התלמיד חכם. שופט שבימיך.
בענין עבודת יום הכיפורים בענין כהן שבימיך
כשהצדיקים היו קוראים הקריאה ביום
רש״י פירש בפרשתן ׳אין לך אלא כהן
הק׳ ,היו אז כמו הכהן גדול בשעת
שבימיך כמו שהוא' )דברים כו ,ג( .ונתקשו
העבודה בבית המקדש ,ומספרים שחסיד
בזה המפרשים מה הכונה אין לך אלא כהן
אחד היה ביום הק' אצל הרה״ק
שבימיך כמו שהוא ,מה החידוש בזה ,כי
מבארדיטשוב ,ולאחר מכן נסע להרבי ר׳
בשלמא כשהנידון הוא לגבי הנשיא
ברוך ממעזבוז ,ושאלו הרר״ב כיצד היה
והסנהדרין צריכים להשמיע לנו שאף
נראה העבודה ביום הק׳ אצל הרה״ק
שאין הם תלמידי חכמים כמו שהיו
מב ארדיטשוב ,והראה היהודי כל עבודתו
בדורות הקודמים ,אבל אין לך אלא שופט
של הרה״ק ,איך שקפץ ודילג משולחן
שבימיך ,יפתח בדורו כשמואל בדורו,
לשולחן ,וישב הרר״ב ושחק כל העת
אבל מה שייך נידון זה לגבי הכהן ,שאיזה
שראה את הדברים .ובשעת מעשה היה
נפקא מינה יש מיהו הכהן ,וכן הקשה
שם אחד מזקני החסידים וראה את כל
הרמב״ן ,ולא הבינותי זה ,כי בענין הזקן
המעשה ,לאחר מכן ניגש החסיד להרר״ב
ראוי לומר אל השופט אשר יהיה בימים
ואמר לו ,חלילה אין כונתי להיות מהרהר
ההם )לעיל יז ,ט( ,אע״פ שאינו גדול וחכם
אחר רבו ,אבל ברצוני להבין שאף שאין
כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן
הרבי חסיד של הרה״ק מבארדיטשוב,
העולם צריך לשמוע לו ,יפתח בדורו
אבל מה היה ענין השחוק ,וגילה אז
כשמואל בדורו ,אבל בהקרבת הבכורים
הרר״ב שהיה קטרוג של היצר הרע שאין
למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו.
צריכים לבנין בית המקדש ,לפי שעבודתו
של הרה״ק מבארדיטשוב ביום הכיפורים ויש מבארים ,שהנה חז״ל אמרו כל המביא
ט נהרי אש
היתה הרכבת יוצאת בנסיעה היה האורח הוא גדול מעבודתו של הכהן גדול בבית
עומד אצל החלון והמלווים והבנים היו המקדש ,ולכן ישב וצחק כדי לבטל קטרוג
עושים תנועות בידם והיו זורקים חפצים זה.
להראות שהפרידה קשה להם.
כענין זה מספרים על הרה״ק מאפטא
וזהו הענין מה שצועקים בנעילה ׳ה׳ הוא שכאשר היה אומר העבודה ביום הק׳ היה
האלהים׳ ,לומר שקשה לנו להפרד אומר 'וכך הייתי אומר'' ,וכך הייתי מונה',
מהשכינה ,וכל ישראל צועקים ׳ה׳ הוא שבזמן שבית המקדש היה קיים היה כהן
האלהים' ומבקשים שנשאר מקושרים גדול .וכענין הזה אמר זקה״ק הרבי ר'
לשכינה הק׳. מרדכי׳לע שהוא היה כהן גדול ,שהיה עלי
אצל זקה״ק ראו עבודה גדולה ונשגבה הכהן.
בשעת אמירת העבודה ביום הק' ,וכבר ובזמננו יש לנו קדושת בית המקדש בבתי
אמר זקה״ ק הרבי ר׳ מאיר מקרעטשניף כנסיות ובתי מדרשות ,וכמו שאמרו
שעיקר העבודה של יום הק׳ אצלו הוא בגמרא )מגילה כט" (.ואהי להם למקדש
בשעת קריאת התורה ,יותר ממה שנפעל מעט ,אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות
בתפילת מוסף ,לפי שקוראים מה שנאמר ובתי מדרשות שבבבל" ,שהשכינה שורה
בתורה. בבתי כנסיות ובתי מדרשות ,ובפרט ביום
ובודאי שגם בדורינו יש צדיקים אלו ,כי הק׳.
בלא הצדיקים אין קיום לעולם ,ובפרט וכמו שאיתא מצדיקים שבשעה שאומרים
ביום הק׳ שאין לשטן שליטה ביום זה, בכניסת יום הק׳ ׳אור זרוע לצדיק׳ ז׳
ואדרבא איתא בחז״ל ש השטן בעצמו בא פעמים ,הנה יש ז' רקיעים ,ובכל פעם
ביום הק׳ להעיד על ישראל שהם חשובים שאומרים הפסוק ,השכינה הק׳ יורדת
עד מאד והם כמלאכים ,שאינם אוכלים רקיע אחד ,עד שהיא שוכנת בבתי כנסיות
ואינם לובשים מנעלים ומפייסים זה את בכל יום הק' כמו שהיה בבית המקדש.
זה.
ובשעת תפילת נעילה כשאומרים ׳ה' הוא
הרה"ק מאפטא אמר על שני תעניות אלו, האלהים׳ ז׳ פעמים ,אז עולה השכינה הק׳
בתשעה באב מי יכול לאכול ,וביום הק׳ אל מקומה ,ולכן כשהשכינה עולה
למי חסר לאכול. למעלה מכריזים בני ישראל ׳ה׳ הוא
ועל דרך זה ביאר זקה״ק הייטב לב מה האלהים' למה הדבר דומה ,בדורות עברו
שנאמר )תהלים קז ,יז-יח( "אולים מדרך כשהיה באים אורחים חשובים ,האב והאם
פשעם ומעונתיהם יתענו כל אוכל תתעב או אדם גדול ,כשהיה האורח שב למקומו
נפשם" ,שבאופן זה יתענה מי שנכשל היו נוסעים עמו ללוותו עד לרכבת וכאשר
להבות אש י
ג( ,בשעת אכילה כשיתחיל להרגיש תענוג בחטא ,לא באופן שירגיש שהוא מתענה,
גשמי יצייר במח שבתו מחשבת מסירות אלא תעניתו יהיה בדרך של ׳כל אוכל
נפש ,ותיכף ומיד יאמר בפיו ובלבבו, תתעב נפשם' ,מחמת צערו על מה
שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית שנכשל בחטא.
מצות עשה של ונקדשתי מהרגשת תענוג
ומלבד עבודת התענית ,יש גם עבודת
גשמי הזה שהוא מהצרעת משבא דחויא,
האכילה ,וכמו שאנו רואים גודל מעלת
וכך יאמר ,וראיה לדבר שיותר היה לו
האכילה בערב יום הק׳ שמעלה עליו
תענוג ושמחה בעשיית מצות עשה של
הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
ונקדשתי ,שאפילו היו חוטפין אותו
ובענין זה איתא מהרה״ק מאפטא )אוהב
רוצחים באמצע אכילה לעשות לו
ישראל ליקוטים חדשים( על מה שנאמר
העינוים קשים הייתי משמח את עצמי על
)ירמיה ד ,כב( ׳חכמים המה להרע
קידוש השי״ת יותר מתענוג גשמי הזה.
ולהיטיב לא ידעו׳ ,דהנה דרשו חכז״ל
וככר ביארנו בסעודה שלישית )כי תצא )משנה שבועות ג ,א - ,ובברטנורא שם(
תשס״ג( שכל מה שמבואר בצעטיל קטן על פ סוק להרע או להיטיב )ויקרא ה ,ד(,
ובראשית חכמה וחובות הלבבות ושאר להטיב אוכל ,להרע לא אוכל .וזהו כונת
הספה״ק ,אין אלו עניני חסידות וחומרות, הנביא ,חכמים המה להרע ,פירוש,
אלא זה התורה ממש ,ובאופן זה מקיימים שרצונם לקנות שלימות עם מדת להרע,
את התורה ,מה שנאמר ׳ועבדתם את ה׳ היינו שלא יאכלו ,ועל ידי התעניות
אלהיכם׳. והסיגופים המה רוצים לקנות השלימות,
ולהטיב לא ידעו ,פירוש ,להטיב שיאכלו,
ועל ידי זה יקנו שלימות ,זה לא ידעו.
התחדשות בקיום המצוות
ונתן לנו השי״ת את יום ערב יום
ברש״י בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו
הכיפורים ,שיאכלו בו סעודות גדולות,
בו ביום נצטוית עליהם )דברים כו ,טז(.
וזה נחשב כאילו התענה ,ללמוד מזה
באופן זה יקיים כל המצוות ,כאילו היום
שיתכן הדבר שהאדם יאכל ,ויהא נחשב
נצטוה ,זקה״ק היה אומר שבשעת הבר
כאילו התענה.
מצוה חשב שהוא יזכה לשמוח בכל יום
עם מצות הנחת תפילין כמו שמחתו ביום וכאשר לומדים את הצעטיל קטן רואים
הבר מצוה. מהו העבודה בשעת האכילה ,שכתב )אות
יא רשפי אש
שיעור בספר של"ה הק' מס' ראש השנה פרק נר מצוה
חלק ג'
התפילה משום כבוד קונו ,ואף א)ג( הארבע תעניות שגזרו רבותינו ז"ל
שהמפרשים )משנ"ב סימן ד' סק"ב בשם עלינו לא לענין תשובה בלבד וכו' .בדרך
הפמ"ג( כתבו שדברי הרמב"ם זהו רק כלל התענית היא בשביל לעורר את
באותם מדינות שהלכו יחופים ,מ"מ האדם לחזור בתשובה וגם בכל יום יש
הרמב"ם כ' את ספרו לכל העולם איך כמו זה ,שאין אנו אוכלים לפני התפילה,
שיהודי צריך להתנהג ,ואנו יוצאים דברי ולפני קידוש ,ולפני הבדלה ,כי האדם
הרמב"ם בזה שהולכים לטבול במקוה כל צריך לצער א"ע ,כי כל זמן שלא עשה
יום לפני התפילה[. עבודתו להבורא ית"ש אינו יכול להתעסק
עכ"פ גם כל הענינים הפשוטים של אכילה בצרכי גופו ,וכמו שלמדנו בסידורו של
ושתיה הולכים עם חשבונות ,וכשאוכלים שבת )שורש ה חמישי ענף א' עלה א'(
כבר ,צריכים לאכול כמו שצריך ,ולהתבונן עה"פ )ויקרא כ כו( 'ואבדיל אתכם מן
כל אחד כפום דרגא דילי'. העמים להיות לי' ,שאפי' הענינים
ופעם שאלו איזה אדם מדוע אינו אוכל הפשוטים שעושים כאכילה ושתיה ומשא
יותר ,אמר משום שאינו רוצה להיות ומתן ,ג"כ יהודי אינו כגוי להבדיל ,כי יהודי
געטריי להווערים ,כי סוף כל סוף בכל מה אינו יכול לאכול קודם שהתפלל ,וגם
שאוכלים יותר גופו מתגדל ביותר, לתפילה עצמה צריך הכנה וצריך גוף
וכשמניחים אותו אחר מאה ועשרים שנה נקי ב.
בקבר ,הרמה ותולעה מתעסקים עם גופו ]וברמב"ם )הל' תפילה פ" ד ה"ג( נפסק
עד שנרקב לגמרי ,וממילא כשאוכל יותר שצריך לרחוץ פניו ידיו ורגליו לפני
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א משנת תשנ''ח.
ב וזל"ק הנצרך לעניננו' :וכענין זה אמרתי על מאמר הקרא )ויקרא כ כו( ואבדיל אתכם מן העמים
להיות לי .אכן ירצה בביאורו ,שאחר שהזהיר לנו הקדוש ברוך הוא בעניני מאכלות האסורות לנו כמו
שנאמר מקודם )פסוק כ"ה( והבדיל בין הבהמה הטהורה לטמאה ,צונו הקדוש ברוך הוא שאף באותו
הענין ששוים אתם אל ה שלמות העולם ,כמו בעניני אכילה ושתיה ושינה ושאר דברי תאות הגופניות
אשר מוכרחים אתם לעשות ולעסוק בהן כמוהם ,יש עוד ענין הפרשה והבדלה ,שצריך אתם לפרוש
מהם בדעת' .ע"כ .ועי"ש בדבריו באריכות.
להבות אש יב
בספר התניא )פ"ז( באריכות ,אבל אם יהיה יותר להרימה להתעסק בו ואינו
האדם זוכה ואוכל לשם שמים ,אדרבה רוצה להיות געטריי להרימה.
יכול ע"י האכילה גם להתעלות במדריגתו.
וא"כ כל דבר שיהודי עושה ,צריך להיות
בחשבון ,ויהודי אינו יכול להתנהג כמו ומדריגה יותר גבוהה בזה יש ,שמתעסקים
שרוצה ,וממילא יש זמנים שאינם אוכלים בענינים יו תר גבוהים .מאכ"ל אותיות
כמו לפני התפילה ולפני קידוש ,כי מלאך ,וגם הוא בגימטריא צ"א כמנין
ב עבודת האכילה צריכים להיות מוכן, הוי"ה אדנ"י ,ובכל המאכלים יש ניצוצות
ולאו כל אדם זוכה לזה ,ולכן אינם אוכלים קדושות ,כמו שבאדם יש נשמה כך בכל
לפני התפילה ,שלפחות לא ירד דבר יש בו נשמה ,ואפילו בדומם יש
ממדריגתו יותר ,ויהי' לפחות קצת בהכנה נשמה .רק שאין לו די כח שיוכל
עי"ז שמענה עצמו קצת .וגם כשמכינים להתנענע .אבל יש אופן שגם הדומם יכול
עצמם צריכים הרבה סייעתא דשמיא להתרומם ,כי גם בדומם יש חיות ,אל א
שבשעת העבודה לא יפול לאחור. שלעורר החיות שבדומם זה כבר עבודה
יותר קשה.
כי כל דבר מאכל אם אין בו חיות הוא
וכל התעניות שתיקנו הם כדי ש האדם מרקיב ומסריח ,וכמו פסולת הגוף ,שהרי
יפשפש במעשיו קצת ]א מענטש זאל זיך אחר שהאדם אוכל המאכל ,אזי הניצה"ק
אביסל בארעכענען[ ג ,וע"י שמפשפש שהיו במאכל ניתוספים להאדם מתוך
במעשיו מתקרב עי"ז להקב"ה ,כי מדת המאכל ,שיהיה לו מזה כח לעבוד השי"ת,
הקב"ה אינו כמדת בשר ודם ,מדת בשר והפסולת הנשאר והיוצא מהגוף נעדר
ודם הוא שאם חוטא אחד לחבירו נעשה ממנו החיות .כמו שאם רואים פירות
לו שונא ,ואינו רוצה להכירו יותר ,ומי יפים ,היופי של הפירות הוא הניצה"ק
שמתנהג כך אינו דבוק בהקב"ה ,כי מי שבהם .וכמו שתלמיד חכם וירא שמים
שדבוק בהשי"ת אינו עושה כן ,דבגמ' פניו מאירות ,כך כל המאכלים שיש בהם
)סוטה יד (.דרשינן עה"פ )דברים י כ( 'ובו יופי ,היופי שבהם זהו הניצה"ק ,וזהו כמו
תדבק' ,ומקשה הגמ' איך יכול בשר ודם הנשמה של הפירות ,ואחר שהאדם אוכלו
להדבק בהשי"ת ,ותרצינן 'הדבק יוצא הניצה"ק ,ואם אין זוכה ח"ו ואוכל
במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום' בתאוה מוצא הנציה"ק לה קליפה כמבואר
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ג עי' בשל"ה הק' במס' תענית )דף מד (:וזל"ק :כי עיקר התשובה היא התענית ו שענין התענית הוא
להכניע החומר ולהגביר את כח השכל ולהיות מדוגמת עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה ,רק נהנין מזיו
השכינה ,כן יתהנה להיות כל היום דבוק בה' בתשובה ועע"ש.
יג רשפי אש
מראיך השמיעיני את קולך ,כי קולך ערב', וכו' ,וזה נקרא כאשר מדבק עצמו
ואפ"ל ע"פ מה שאיתא בגמ' ברכות )ו(: להשי"ת ,וממילא נשמע שהקב"ה הוא
שכשהקב"ה נכנס לביהמ"ד ואינו מוצא רחום וחנון ,ואפילו עבר זמנים שהיה יכול
שם עשרה הוא כועס ,ועוד אמרו ,שמי ללמוד ולהתנהג בקדושה ולא נהג כן ,אם
שהוא מזרז עצמו להיות מעשרה הוא מפשפש במעשיו ומתחרט ע"ז ,הוא
ראשונים בביהמ"ד ,נוטלים הם שכר כנגד יכול להתקרב בחזרה להקב"ה ,כאילו לא
כולם. חטא כלל ,ולפעמים אפילו יותר ,כמו
וזהו 'הראיני את מראיך' היינו שהקב"ה שאמרו )ברכות לד (:במקום שבעלי
רוצה לראות את האדם בביהמ"ד ,אבל גם תשובה עומדים אין צדיקים גמורים
כשהוא כבר בביהמ"ד נדרש ממנו יכולים לעמוד.
'השמיעיני את קולך' ,הקב"ה אינו ובחדשי אלול ותשרי יכול האדם להגיע
מסתפק בכך שבא לביהמ"ד סתם ,אלא לזמנים גדולים ביותר שאי אפשר להגיע
דורש גם השמיעיני את קולך ,שיתפלל אליהם במשך כל השנה כל כך בניקל,
בקול .אנו רחוקים מאד להבין את רצון וכמו שאמרו בגמ' )ר"ה יח (.עה"פ דרשו
השי"ת ,אבל יש לנו את התורה הק' ,ואנו ה' בהמצאו )ישעי' נה ו( ואף אם במשך
רואים בתורה מהו רצון השי"ת ,יש השנה לא התנהג כראוי בתורה ובתפילה
צדיקים גם היום שזוכים להיות דבקים ובק דושה ,אבל אם באלול מתחזק ושב
בהשי"ת כמו הבעש"ט הק' ,וכמו התנאים בתשובה להתנהג בקדושה וללמוד
והאמוראים ,אבל לא כל אדם זוכה ,ולכן בהתמדה ולחשוב רק מחשבות טובות,
יש לנו את התורה ,והתורה אומרת לנו הוא מגיע למעלה יותר גדולה מאלו
מהו רצון השי"ת ,ואם עושים כן זהו טוב. שהתנהגו כן כל השנה ,כי תשובה גדולה
וממילא בשיר השירים כתוב 'הראיני את כל כך בשמים ,ותשובה שייכת דוקא
מראיך השמיעיני את קולך ,כי קולך ערב', כשהי' בסט"א ,ועכשיו הוא מתקרב
פי' כמו אב שכשבנו מתחיל לדבר הוא להשי"ת אזי יש לו חשיבות גדולה
שמח על כל דיבור ודיבור שבנו מצליח בשמים.
להוציא מפיו ,כך הקב"ה לקח נשמה
והכניסו לגוף יחד עם יצר הרע ,בעולם יש
מימרא שגוף ר"ת ג'וף ו'ויל פ'רעסן ,ג'וף ]מענין לענין[ כבר דיברתי כמה פעמים
ו'ויל פ'אפן ,אבל עונים לו ג'וף ו'ועסט שצריכים להתפלל בקול ,וכך נפסק
פ'וילען ,שהגוף אינו נשאר לתמיד ,אבל בשו"ע )או"ח סימן ס"א ס"ד( ,וכתב שם
בינתים זהו עלבון גדול לנשמה ,וזהו כמו שהקול מעורר הכוונה .והסמכתי זה
שלוקחים אחד שהוא גדול בתורה בפסוק בשיר השירים )ב יד( 'הראיני את
להבות אש יד
כתב דברים נוראים ע"ז ,שיש בכל דור ומחייבים אותו ללמוד עם ילד קטן שאינו
אנשים שיש להם נשמות שאינם מזרע יודע מ אומה ,ואומרים לו שרק באופן זה
אברהם יצחק ויעקב ,ומביא גם את יקבל שכרו ,כן הקב"ה לקח הנשמה
הסיבות לכך ,חלקם ,יש להם רק חלק והכניסו לגוף ,שהוא חומר טיט ועפר ,וזה
מהנשמה מהערר"ר והם נמשכים לדברים רחמנות גדולה על הנשמה ,אבל כשזוכה
רעים מסוימים ,וחלקם נהפכים לגמרי והנשמה מתגברת ללמוד ולהתפלל ,אזי
לאפיקורסים ,כי יש להם כל הנשמה זהו נחת רוח להקב"ה ע"ז שהוריד
מהער"ר ,עכדה"ק .וכמו שהי' בדור הנשמה לגוף ,שאע"פ שהוא בתוך הגוף,
המדבר שהער"ר הם שהסיתו את ישראל ובדרך כלל רוצים לעשות מה שהגוף
לחטא העגל ,שזה שכתוב בתוה"ק רוצה ,ועכ"ז מתגבר ועושה מה שהנשמה
שאמרו 'אלה אלהיך ישראל' זהו הער"ר רוצה ,זהו נחת רוח גדולה לפניו ית"ש,
אמרו ד ,וכמו כן היום הערב רב אומרים וזהו 'כי קולך ערב ומראיך נאוה'.
שצריכים מדינה וצריכים להיות ככל
ואם היה אדם מרגיש איזה נחת רוח נעשה
הגוים ,וצריכים להלחם עם הגוים ,ושלא
בשמים כשהוא אומר הודו לה' קראו
להאמין במשיח ובגאולה ,הכל הפוך
בשמו הודיעו בעמים עלילותיו ,שירו לו
מהתורה ודברי הנביאים ,וכמו שהערב רב
זמרו לו וכו' ,לא היה רגע שלא היה רוצה
במדבר הרחיקו את ישראל מהתורה ,כך
להתפלל והיה רוצה כל היום ללמוד
הערב רב בדורנו ממש.
ולהתפלל ,אם היה מרגיש איזה נחת רוח
ומשה רבינו עלה למרום בר"ח אלול יש מזה בשמים.
והתחנן להקב"ה שיהודים אינם אשמים,
והערב רב הם שהסיטו את ישראל מדרך
הישר ,וכמו שלכל אדם יש ענינים שונים
)ו( ומה שאומרים מר"ח אלול ואילך וכו' כי
כאלו במשך השנה שהם מחלק הרע שבו,
אז עלה משה להר ,ונשלם יום הארבעים
אם מפני שבנשמתו יש מקצתן חלק הרע,
ביוהכ"פ) .פרקי דר"א פמ"ו(.
ואם משום שהתחבר עם אלו שנשמתם
אינו מחלק הטוב ,עד שהקב"ה מחל להם כל הצרות שיש בכל דור ,זהו בגלל הערב
ביוהכ"פ ,ממילא נשאר לכל שנה ושנה רב שחטאו בעגל ,והרבה נשמות בזמן
הימים האלו לסליח ה ולכפרה ,וכמו הזה הם מהערב רב ,כמו שכתב בספה"ק
שאותו זמן היה עת רצון נשאר לעולם עת דברי חיים) ,פ' ויקהל( ובספה"ק קב הישר
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ד וכמו שאמרו ז"ל )ילקוט שמעוני פרשת אמור רמז תרמ"ג( ,וז"ל' :שאילו עשו ישראל את העגל היה
להם לומר א לה אלהינו ישראל אלא הגרים שעלו עם ישראל ממצרים שנאמר וגם ערב רב עלה אתם
הם עשו את העגל ואומרים להם אלה אלהיך ישראל'.
טו רשפי אש
לתשובה. רצון ,וכמו שאיתא בשם הרבי מלובלין
שהזמן שהי' פעם עת רצון ,הזמן הזה
אך מכיון שחששו שלא יגיע בראש השנה
נשאר לתמיד עת רצון ,למשל אדם שהי'
לתשובה שלימה ,לכן מתחילים כבר זמני
לו נס או ישועה וכדו' ,עושים ביום זה
התשובה מר"ח אלול ,כמו במדבר שעלה
סעודת הודאה להשי"ת ,וכיון שבשמים
משה למרום ביום ר"ח אלול ושהה שם עד
רחמו עליו אז ביום זה ,נשאר לתמיד עת
יוהכ"פ ,שאז אמר לו הקב"ה סלחתי
רצון בעבורו ,כי בשמים הכל נצחי ,כי
כדבריך ,כמו כן בכל שנה ושנה הוא זמן
השי"ת הוא היה הוה ויהיה.
הזה עת תשובה.
ומשום כך נקרא החודש הזה חודש
הרחמים ,כי זהו מצד הרחמנות ,כי מן ואותו ענין הוא ג"כ בראש השנה .כי בכ"ה
הדין לא היה צריך להיות כך שהאדם באלול נברא העולם ,ובר"ה נוצר אדם
מקבל על עצמו עשרות פעמים שלא הראשון ,ובאותו היום חטא כמו שאמרו
ידבר דברים בטלים ,ושלא ירים עיניו מד' חז"ל )ויק"ר פכ"ט א( ,והקב"ה מחל לו
אמותיו ,ושלא ידבר דברי ליצנות וכו' ,וכי חטאו ה ,ממילא נשאר יום ר"ה זמן סליחה
הרבוש"ע הוא איזה חבר בשר ודם בכל שנה ,כי אחר שברא הקב"ה אדם
שאפשר להבטיח לו עשרות פעמים ,ואף הראשוןוחטא ,היה צריך למות והיה
פעם לא לקיים .אבל הקב"ה הוא רוצה העולם צריך להיחרב כי הקב"ה אמר לו
בתשובה וכמו שמברכים בכל יום 'ברוך 'כי ביום אכלך ממנו מות תמות' )בראשית
אתה ה' הרוצה בתשובה' ,ויש זמן שאז ב יז( ,אך משום שהקב"ה הוא ארך אפים
יותר בניקל להגיע לתשובה ,וכמו שהי' אז ורוצה בתשובה קיבל את תשובתו של
במדבר בימים אלו שעלה משה למרום, אדם הראשון ,וממילא נשאר לכל שנה
ובנתיים היו בני ישראל מתאמצים הזמן של ראש השנה זמן סליחה ,שאפילו
בתשובה בימים אלו. שעברה השנה ולא התנהג כמו שצריך,
והי' צריך למות או שיבאו עליו צרות
אחרות ,ולא להמתין לו עד שיבא לעוה"ב,
ואע"פ שמשה רבינו המליץ טוב בשמים אפ"ה ממתינים לו עד ר"ה שזהו הזמן
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ה זה לשון המדרש שם' :א"ר יוחנן בר חנינא שתיים עשר שעות הוי היום ,שעה ראשונה הוצבר עפרו,
שניה נעשה גולם ,שלישית נמתכו אבריו ,רביעית נזרקה בו נשמה ,חמישית עמד על רגליו ,ששית קרא
שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה ,תשיעית נצטווה שלא לאכול
מן האילן ,עשירית סרח ,אחת עשרה נידון ,שתים עשר יצא בדימוס )פי' הערוך גזל דין של חסד( ,אמר
הקב"ה לאדם זה סימן לב כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ,כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום
הזה ויוצאין לפני בדימוס ,אימתי בחודש השביעי באחד לחודש'.
להבות אש טז
להתפזר ,ואז נתמוטט כל מגדל האנשים, על בנ"י ,מכל מקום הוצרכו בנ"י בעצמם
כי הם לא השיגו שאלו שלמעלה מהם באותו זמן לעשות תשובה ,וכמו שהי'
אינם יכולים להיות למעלה ,רק עי"ז מעשה אצל הבעש"ט הק' ,שפע"א אחז ידי
משום שהם עצמם עומדים למטה תלמידיו שלצידיו והם אחזו ידיהם עם
ומחזיקים אותם עליהם ,וכשהם אלו שלצידיהם ,וכן עשו כל התלמידים
מתפזרים ,כל העסק מתמוטט. שישבו שם ,עד שהיו כולם בהתפשטות
כך עד"ז ,אמר הבעש"ט הק' ,גם אתם הגשמיות והבעש"ט הק' זרק ראשו
התלמידים .כל זמן שאתם החזקתם המוח לאחוריו ,ונתעלה בעליית נשמה והתהלך
ביחד ,הייתי יכול לעלות מעלה מעלה, בשבילי דרקיעא ,אבל התלמידים לא עלו
ולעשות מה שהייתי צריך לעשות ,בכח במדריגה זו שהי' הבעש"ט ,שהי' יכול
כל התלמידים שהחזיקו ביחד הייתי יכול לילך בשבילי דרקיע ובעולמות העליונים,
לעלות למעלה מכם ,אבל כיון ומשם נראה העוה"ז פחות מהבל ,אבל הם
שהתפזרתם לא הייתי יכול להמשיך היו בהתפשטות הגשמיות ומקושרים
להיות למעלה. למעלה אבל לא כמו הבעש"ט.
וממילא כשמשה עלה למרום להמליץ במשך הזמן הניחו מקצת התלמידים
טוב על ישראל ,אילו בנ"י שנשארו למטה מדביקותם ,ואחר זמן עוד מקצת,
לא היו שבים בתשובה והיו מתהלכים והתחילו לדבר דברים ביניהם דיבור אחד
ומעשנים ציגרעטלעך ,והיו הולכים או שנים ,ואז נתעורר הבעש"ט הק' ואמר
לרחוץ בים ,והיו מדברים דברים בטלים להם :משל למה הדבר דומה ,למלך שצוה
וכדו' ,היה יכול משה לצעוק לשוא לבנות לכבודו מגדל גדול שראשו בשמים,
בשמים שימחל להם עוונתיהם .אבל ואחר זמן נתקלקל משהו במרומי המגדל
באמת בנ"י באותו הזמן בחודש אלול עשו ולא היה דרך להגיע לשם .עד שבא חכם
תשובה ודפקו על לבם ,והתחננו לפני אחד ונתן עצה ,שיעשו מגדל אנשים,
הקב"ה שימחול להם על שסטו מדרך דהיינו שלמטה יעמדו למשל אלף אנשים,
הישר ועשו תשובה ותשובה ותשובה, ועליהם חמש מאות ,וכן הלאה עד שאחד
ובשמים הסתכלו כל הזמן על התשובה יטפס ויגיע למרומי המגדל ויתקן מה
שעשו ישראל ,עד שנמחל להם חטאתם שצריך לתקן ,ועשו כן.
ביוכ"פ. אך מכיון שהעסק הזה לקח שעות עד
שטיפסו קומה על קומה ,ואלו שעמדו
למטה בקומה הראשונה לא הרגישו
והנה הקב"ה עשה כך שיהיה תמיד מליץ שייכות להמתרחש למעלה מהם מעלה
יושר שידבר עבור ישראל אפילו מעלה ,ונמאס להם לעמוד והתחילו
יז רשפי אש
להמדריגה של המגיד מקאזניץ לשמוע כשהיהודים בעצמם עושים תשובה ,וכמו
סלחתי ולדעת שקיבלו תשובתו ,אמנם שיש בכל עניני העולם ,הן בתפילה הן
זקה"ק פירש עה"כ )דברים ל ב( 'ושבת עד בתורה ,צריך שיהי' אחד משפיע ,בתפילה
ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך יש אחד שהוא הבע"ת ,ובתורה יש אחד
ובכל נפשך' ,ופשוטו של מקרא הוא דאיך שהוא אומר דרשה ,וכדו' ,כי כך ברא
תשוב ל פני השי"ת בבחי' 'ומצאת', הקב"ה את העולם שיהי' מסודר באופן
שיתקבל התשובה' ,כי תדרשנו בכל לבבך של משפיע ומקבל ,וכגון האב שצריך
ובכל נפשך' ,שתשוב בכל לב ונפש, לשלוט על בניו ,הרבי צריך לשלוט על
וזקה"ק אמר 'ושבת עד ה' אלהיך' ,אם חסידיו ,הרב צריך לשלוט על עירו,
תשוב בתשובה ,איך תדע ש'ומצאת', הצדיק שו לט בכל העולם ואפילו על
שבשמים קיבלו את תשובתך' ,כי תדרשנו עולמות העליונים יכול לשלוט כי כך
בכל לבבך ובכל נפשך' כשתראה אח"כ צריך להיות בסדר הבריאה שיהיה
שקיבלת חיות חדש לעבודת ה' ולתורה משפיע ומקבל.
ולתפילה ,תדע שמחלו לך ,לכן אתה כבר
וממילא אף שבני ישראל עשו תשובה,
יכול להגיע ל'ותדרשנו בכל לבבך ובכל
מכל מקום הי' צריך אחד לעמוד לפני
נפשך' .עכדה"ק.
הקב"ה להמליץ בעבורם ,כי תמיד צריך
והנה אני אמרתי זאת על הא דאומרים גם אחד שידבר בשם הקהל ,ואמנם משה
באבינו מלכינו ,שקודם אומרים 'אבינו רבינו פעל בשמים ,אבל בארץ מתחת בנ"י
מלכינו מחה והעבר פשעינו וחטאתינו עשו תשובה ,כי כן צריך להיות ,וכך נשאר
מנגד עינך' ,שהקב"ה יסיר עונותינו שלא בכל שנה שהימים האלו הם זמנים
יעמדו לנגד עיניו כביכול ,ואח"כ אומרים שמסוגלים שיקבלו את התשובה ,ובזמן
'א"מ מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי הזה נתעורר אותו הכח שפעל משה אצל
חובותינו' ,שהקב"ה ימחוק עוונותינו הקב"ה כיון שהוא הי' המנהיג ,וכך הוא
לגמרי ,ולמה אומרים פעם כן ופעם כן, בכל דור ודור ומנהיגיו ,כמו שידועה
הרי היו יכולים לבקש רק שימחוק העובדא באריכות אצל המגיד מקאזניץ
עונותינו ודיינו. זי"ע שכל ז מן שלא שמע שהקב"ה אמר
סלחתי לא המשיך בתפילה .ו
ואמרתי לבאר ,כי אם יש לאדם דברים
שלא הי' צריך לעשות ,או דברים שהיה
צריך לעשות ולא עשאם בשלימות,
הדברים ה אלו עומדים לנגד עיניו והם זוכה אדם כל לענין[ולאו ]מענין
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ו עי' העובדא באריכות בספה"ק עבו"ע )שיחו"ק ח"ב פר' האזינו עמ' תס"ב(.
להבות אש יח
בתשובה ,ונוכל ללמוד ולהתפלל מסכים המבדילים שאינם מניחים לו
ולהרגיש טעם בשב"ק ,ואח"כ כשזוכים לתקנם ,וכמו שאם יעמדו גוים ושקצים
לשוב בתשובה מבקשים מהשי"ת 'מחוק לפני עיניו אינו יכול ללמוד ולהתפלל ,כך
ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו' עומדים העוונות לפניו בעיניו ,והוא אינו
שימחקו לגמרי. מרגיש טעם בתורה ובתפילה ,ואינו יודע
וממילא איך יודעים אם נמחקו העוונות, מה זה שסותם ליבו ,אבל האמת הוא כי
כשרואים שמתחילים להרגיש טעם הטעם שאינו מרגיש הוא כי העוונות
בתורה ובתפילה ,סימן הוא שהסירו מסתירים בעדו את האור.
העוונות מנגד עיניו ,וכמו שאמר זקה"ק ולזה מבקשים קודם מהשי"ת 'מחה
כנ"ל. והעבר פשעינו מנגד עינך' ,שנוכל לחזור
יט רזא דאמונה
דא"ח רעוא דרעוין פרשת כי תבוא תשפ"ב לפ"ק
מצות ביכורים -חשיבות מסירות נפש המתקת הדינים
במצות ביכורים מצינו שמחה ופרסום הנה פרשת השבוע עוסקת בענין
שלא מצינו כמותם בהרבה מצוות ,יהודי התוכחה .וידוע מהרה"ק המגיד מקאזניץ
היה עולה מקצה ארץ ישראל לירושלים, זי"ע ,שהיה מהפך את הקללות לברכות,
בני העיר היו יוצאים לקראתו ,והעלייה וכפי דאיתא בזוהר הקדוש שכל הקללות
היתה בשירה ,בכלי זמר וברוב פאר והדר, שבפרשה ברכות הן ,אלא שנתלבשו
ולכאורה ,הרי בסופו של דבר מדובר בלבוש של קללה כדי שלא יתן בהן הבעל
במעט פירות שמניחים לפני המזבח ,מה דבר עין הרע ולא ילחם כנגד השפע .יעזור
ראתה התורה להחשיב כל כך את המצוה השי"ת שנזכה להמתיק את כל הדינים
הזאת. ולקבל את כל הברכות הגנוזות בתוך דברי
אלא שכאן מתגלה יסוד גדול בעבודת התוכחה.
השם ,אמרו חז"ל )חגיגה ט (:שאינו דומה בתחילת הפרשה נאמר "ולקחת מראשית
השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה'
מאה פעמים ואחד ,וביאורו הוא ,שהפעם אלקיך נותן לך" ,מביאים בשם הרה"ק רבי
הנוספת אינה רק עוד אחת בתוך המאה, אלימלך זי"ע ,שהאדם עלול לחשוב כי
אלא יצי אה מן ההרגל ,וכשם שבשוק היו "בארצך" פירושו שהמקום והאדמה
משלמים שכר מיוחד למי שנדרש לסטות שייכים לו מכח עמלו ויגיעו ,על כן
מן הדרך הרגילה ולעשות עיקוף ,כך מזכירה לו התורה מיד "אשר ה' אלקיך
בעבודת השם נחשבת במיוחד אותה נותן לך" ,גם כאשר נדמה לאדם כי שלו
תוספת שיש בה שבירת ההרגל ומסירות הוא ,עליו לדעת שכל אשר לו מתנת
נפ ש י. שמים היא .ומתוך הכרה זו באה מצות
כך הוא גם בביכורים ,אדם עמל שנים הביכורים.
בשדהו וממתין לפרי הראשון ,לאחר
שלוש שנות הערלה כבר היה רוצה
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
י עי' בלקו''א תניא באריכות פרק ט''ו.
להבות אש כ
"תורה טובה" או "שבת טובה" ,תכלית ליהנות מפרי עמלו ,והנה התורה אומרת
הדברים היא שיכנסו לעומק הלב ויבי או לו שלא ימהר לאכול ,אלא יעלה תחילה
למעשה. את ראשית פריו לירושלים ,דווקא משום
שהדבר בא לאחר המתנה ויגיעה ,ויש בו
ההתאספות והישיבה יחד בסעודה
ויתור על הרצון הטבעי ליהנו ת מיד,
שלישית ,נועדו כדי שכל אחד יצא עם
נעשית המצוה חשובה ונשגבה כל כך,
קבלה ממשית ,בעת נעילה ביום
המסירות נפש היא שנותנת למעשה את
ישראל בני עומדים הכיפורים
מעלתו.
בהתעוררות עצומה ,מבקשים "וחתום"
ומקבלים קבלות טובות ,אולם החתימה וזהו יסוד בכל עניני התורה ,כאשר קשה
האמיתית היא כאשר הקבלה נמשכת גם לאדם לשבור מעט את הגוף והחומר,
לאחר אותה שעה ,כך גם בשבת קודש, לשמור את עיניו ,את פיו ואת מחשבתו,
ההתעוררות צריכה להוליד שינוי קטן דווקא שם ניכרת עבודתו ,קשה להיות
ואמיתי שיישאר עם האדם לאחר צאת יהודי כאשר צריך לצאת מן ההרגל ,אבל
השבת. בשמים מח שיבים את הקושי ואת
המאמץ ,וכפי שהאריך מרן החפץ חיים
ובכל שבת יש כח מיוחד לכך ,האור החיים זי"ע ,שיומא דהילולא שלו חל בימים אלו
הקדוש כתב שכל העולם נברא לששת )כ''ד אלול( ,בענין שמירת הדיבור ואיסור
ימים ,ובכל שבת נעשית בריאה חדשה, לשון הרע.
אם יש בריאה חדשה ,יש גם חיות חדשה
ונשמה חדשה ,אפילו אם במשך השבוע
לא למד ולא התפלל כפי שהיה צריך,
לא די בהתעוררות של שעה
והרגיש רחוק מרצון השם ,שבת קודש
נותנת לו אפשרות להתחיל מחדש, אצל הצדיקים המזוככים היה כל דיבור
להתעלות ולהתחבר שוב אל הקדושה. במחשבה ובחשבון ,כל תיבה היוצאת מן
הפה היתה יקרה אצלם.
מובא בספרים הקדושי ם יא ,שאדם יורד
תכלית ירידת הנשמה לעולם לעולם עם מספר קצוב של דיבורים,
ובבחינת "נפשי יצאה בדברו" ,ולכן צריך
על האדם לשאול את עצמו לשם מה יחיה האדם לשמור על כל מילה שלא תצא
בעולם כבהמה ,בשעה שניתנה בו נשמה לריק .וממילא ,כששומעים דברי
טהורה ,בכל יום אנו אומרים "אלקי נשמה התעוררות אין די לומר לאחר מכן שהיתה
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
יא דרך פקודיך )מצוה ל''ד( בשם הרה''ק ר' מנחם מענדל מרימנוב זי''ע.
כא רזא דאמונה
תתענג על "נשמת" ,על תוספות ,רשב"א, שנתת בי טהורה היא ,אתה בראתה ואתה
ריטב"א ורמב"ן בעיון ,נכנסים למוח יצרתה" ,הנשמה שורשה בעולמות
דברים זרים ומרחיקים אותה מתכליתה. עליונים ,והיא אינה חפצה לרדת לעולם
ועל זה כביכול זועקת הנשמה ,לשם מה גשמי של נסיונות ותאוות ,טוב לה בצילא
ירדתי לעולם השפל הזה אם הגוף דמהימנותא ,בקרבת השכינה ובחברת
משתמש בי נגד רצון קוני ,לכן נתן לנו המלאכים ושרפי מעלה.
רבונו של עולם את חודש אלול" ,אני אבל רצון הבורא היה להכניס את הנשמה
לדודי ודודי לי" .זהו זמן שבו השי"ת קורא בתוך הגוף ,השי"ת נתן תורה לעמו
לבניו לשוב אליו ,ללמוד תורה ,להתפלל ישראל ובחר בנו כדי ללמוד וללמד,
ולהחזיר את הנשמה למקומה הראוי. לשמור ולעשות ולקיים ,כל ירידת
כוחו של יהודי אחד לעורר עולם הנשמה היא כדי שבתוך הגוף ,בתוך
הנסיונות ובתוך העולם הזה ,יבחר יהודי
תפקידנו הוא גם להתחבר יחד ולדאוג ברצון הבורא ויעשה לו נחת רוח.
לאחרים ,אאמו"ר זי"ע היה אומר בשם
הזוהר הקדוש ,שעל ידי "כנישתא חדא" וממילא מובן כמה גדולה אחריותו של
בלבד של תשובה יכולים להביא את האדם בעניני קדושה וטהרה ,גניבה
הגאולה השלמה ,מעשה טוב של יהודי וגזילה ,מאכלות אסורות וכל דבר שיש בו
אינו נשאר אצלו בלבד ,הוא ממשיך רוח פגם.
טהרה בעולם. בספר בני יששכר מבואר שהמאכלים
וכך גם להיפך ,חטא של אדם פועל חלילה שאדם אוכל נעשים חלק מדמו ,ולכן יש
על סביבתו ועל העולם ,וכידוע המאמר משמעות לאיכות המאכל ולהכשרו ,וגם
שכשיהודי כאן בארה"ק נחלש בעבודת לאופן האכילה ולמידת התאוה .כל דבר
ה' ,יהודי בפריז משתמד ח"ו. שהאדם מכניס לתוכו פועל על נפשו.
כאשר יהודי לומד ומתפלל ושופך נחלי בעוונותינו הרבים רואים לפעמים ירידה
דמעות בחודש אלול ,הוא אינו מתקן רק אצל אנשים שהיו טובים וישרים ,וצריך
את עצמו ,הוא מכניס הרהורי תשובה להתבונן מה פעל עליהם ,צריך מאוד
בלבבות ישראל במקומות רחוקים ,הוא להיז הר ממאכלים ,וממקורות ממון
מתחיל לשאול את עצמו "היכן הייתי עד הטמאים ,וכן מן הכלים והמראות
עתה ומה פעלתי" ,ובאותה שעה האסורים המטמטמים את המוח
מתעוררות מחשבות דומות גם בלבבות ומסלקים מן האדם את התענוג שבתורה,
אחרים. בתפילה ובשבת קודש ,במקום שהנשמה
להבות אש כב
הכניס במקום עבודת השם ,וממנו וכך מספרים על הרה"ק מלובלין זי"ע יב,
נשתלשל שלא יכול היה לעבוד בשמחה, ששאל שני אנשים אם יש בעירם רב
צריך האדם לברר מהו אותו "תחת" ,מה המוכיח במוסר ,תלמיד חכם המלמד
תפס את מקומה של הקדושה בלבו. תורה ,או איש כשר שעבודת תפילתו
ומכאן דרך נוספת לתשובה .לא תמיד ניכרת .על כך אלו השיבו שאין .לבסוף
צריכים לעורר את האדם רק בתוכחות שאל אם יש שם לפחות יהודי אחד נשבר,
ובדברים קשים ,אפשר להלהיב את הלב איש פשוט ושפל לב ,כשאמרו שיש,
על ידי התבוננות בטוב ,יהודי יחשוב כמה השיב הצדיק שדי בכך .יהודי אחד שבור
מתנות נותן לו רבונו של עולם ,משפחה, לב יכול להחזיק עיר שלמה.
בני בית ,בנים ,עיניים לראות ,ידים לעשות והביאו לזה ראיה מן התורה .במחנה
בהן צרכיו ,רגלים לילך ,מלבושים מלחמה עומדים אלפי אנשים חזקים ,ודי
ופרנסה ,ואז ישאל את עצמו מה פעלתי באדם אחד שהוא "ירא ורך הלבב" כדי
אני עבור הבורא יתברך כנגד כל הטוב להמיס את לבב אחיו ,ולכן צריך לשוב
הזה. מהמלחמה .והוא לימוד לנו שאם פחד
חשבון כזה אינו מביא את האדם לעצבות, של אחד יכול לעבור לאלפים ,על אחת
אלא להכרת הטוב ולתשובה .כאשר הוא כמה וכמה פחד מיום הדין ויראת שמים
רואה כמה חסד השי"ת משפיע עליו ,הוא אמיתית והתעוררות של יהודי בבית
רוצה להשיב מעט טובה תחת טובה, המדרש יכולים להשפיע על רבים ,וכאשר
להוסיף בתורה ,בתפילה ובשמירת בני ישראל מתחברים יחד בשיחה
המצוות .כך אפשר לעורר תשובה מתוך אמיתית של תשובה ,כוחם גדול עוד יותר.
שמחה ומתוך אהבה ,ולא רק מתוך פחד.
תשובה מתוך הכרת הטוב
הכל בזכותו של אותו זקן נאמר בפרשה "תחת אשר לא עבדת את ה'
בשבוע שעבר ,בעת שהייתי במדינת אלקיך בשמחה ובטוב לבב" ,ויש
ענגלאנד וראיתי קהל גדול וחשוב להתבונן ,הרי השמחה אינה נמנית כמצוה
מסלתה ומשמנה של היהדות החרדית בפני עצמה בתרי"ג מצוות ,ומדוע באה
ושל עולם הישיבות ,ש התאספו בעת תוכחה קשה כל כך על חסרונה.
התפילות ,ובהטיש ,ובסעודה שלישית, בספרי חסידות ביארו את תיבת "תחת"
חשבתי במשך השבת מה פעלתי במשך מלשון תמורה ,היה דבר אחר שהאדם
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
יב עי' שער האותיות.
כג רזא דאמונה
על קברי הצדיקים ומבקשים בזכותם, השבוע שזיכני השי"ת לראות דבר כזה,
כאשר האבות הקדושים רואים מלמעלה מאות יהודים מתאמצים עבור קדושת
שבניהם ממשיכים להתאמץ בתורה, השבת ועבודת השם ,והלב מוכרח לשאול
בתפילה ובעבודת השם ,הם מעוררים במה זכיתי לכך.
רחמים ומשפיעים שפע לכל אחד ואחד.
אלא שאאמו''ר הק' זי''ע היה אומר "אוי לו
למי שהעולם מטעין בו" ,הסכנה היא
שאדם רואה את הכבוד שמכבדים אותו
הבית הוא המראה של הילדים ומתחיל לחשוב שאם בני העולם אינם
אחד הדברים הגדולים שכל בית בישראל שוטים ,אולי באמת יש בו דבר מה .וזהו
צריך הוא להעמיד בנים ונכדים בעלי "מטעין בו" ,העולם מכניס בו טעות עד
דעת ,יראת שמים ומדות טובות ,ועבודה שהוא מייחס לעצמו דבר שאינו שלו.
זו מתחילה מן ההורים ,הילדים רואים והאמת היא שהכל בזכות האבות
כיצד האב והאם מדברים זה עם זה וכיצד הקדושים והצדיקים שמסרו נפשם
הם מדברים עם אחרים ,הם רואים אם בעדנו .הם שהעמידו את השלשלת,
האב מדקדק בזמן קריאת שמע ,בברכת ובזכותם ממשיכים בני ישראל עד היום
התורה ובנטילת ידיים ,וא ם המצוות למסור נפש ולהשתוקק לעבודת השם,
יקרות בעיניו באמת. התקוה היא שנזכה להחזיק בהכרה הזאת
כח ההבנה של הילדים גדול מאוד ,כל ולא ליטול לעצמנו דבר ,אלא לדעת שכל
תנועה ,כל דיבור וכל הנהגה של ההורים מה שיש הוא מתנת שמים וזכות אבות.
נחקקים במוחם ונשארים עמם לאורך וכידוע בספרים הקדושים ,כל מעשה
ימים ,אין די לומר לילד מה לעשות ,הבית שאדם עושה בעולם הזה לזכרו של צדיק,
עצמו צריך להיות המראה שממנה ילמד לימוד משניות ,הדלקת נר ,קבלה טובה,
מהי תפילה ,מהי תורה ,מהי קדושה ומהי אמירת דבר תורה בשמו ,ואף ניגון שהיה
דרך ארץ. שייך לעבודתו ,עושה נחת רוח לנשמתו
ומעלה אותה בעולם העליון .ובפרט
כאשר ממשיכים את הנהגותיהם ואת
להיכנס לראש השנה כבן מלך נוסח תפילתם ושומרים על הדרך שמסרו
לנו.
הנה באים אנו ומתקרבים לימים
הקדושים ומצפים לגאולה השלמה .על והצדיקים מצידם יכולים להשפיע ברכה
הכתוב "מראשית השנה ועד אחרית שנה" והצלחה לבני ישראל ,משום כך נוסעים
מובא הפי' ,שבתחילת השנה מקבל האדם יהודים למקומות הקדושים ,משתטחים
להבות אש כד
בתורה ,בתפילה ובעבודת השם ,ועלינו על עצמו קבלות רבות וחושב שהשנה
להיכנס אליה בכלים חדשים. תהיה באופן אחר ,אולם כאשר מגיעים
לאחריתה רואים פעמים רבות שנעשתה
זהו "שתמליכוני עליכם" ,כאשר יש
"שנה פשוטה" והקבלות לא נשמרו כפי
השראת השכינה יש הכל ,האדם מבקש
שחשב.
להיות קרוב למלכות ,קרוב אל השי"ת,
ומתוך הקרבה הזאת באים שפע וברכה אבל חודש אלול ניתן כדי להציל ולפדות
ברוחניות ובגשמיות. את השנה ,אאמו''ר זי"ע מביא ב"קדושת
לכן ראוי להכין גם את לימוד ראש השנה צבי" שבימי אחרית השנה יכול האדם
ואת הספרים שבהם יעסוק ,שלא להיכנס לתקן את מה שהיה לפני כן ,אין הוא צריך
ליום הקדוש בלא הכנה ,אלא לבוא אליו להגיע לראש השנה כהלך דל שאין בידו
מתוך רצון ברור להיות סמוך וקרוב מאומה ,אלא כבן החוזר אל אביו וכאדם
לבורא יתברך. הבא אל המלך לא חר שהתכונן והעמיד
לפניו את תפילתו ואת בקשותיו.
ברכות הקודש
אנו אומרים לפני השי"ת "רצוננו לעשות
כעת הוא עת רצון של רעוא דרעווין ,יעזור רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה" .רצוננו
השי"ת שבני ישראל ייוושעו בכל באמת להיות טובים ,במשך השנה למדנו,
הישועות ,מי שזקוק לזרעא חייא וקיימא התפללנו ,קיימנו מצוות ,נתנו צדקה
יפקד בדבר ישועה ורחמים ,והבנים ועשינו חסד ,ואף שנכשלנו פעמים רבות,
והבנות הזקוקים לזיווג ימצאו את זיווגם אין אנו זרים לפניו .אנו בניו ,וכאשר בן בא
ההגון והנכון מן השמים ,עם משפחות אל אביו ושופך דמעות ואומר "אבא,
טובות ובעלי מידות טובות. שגיתי וחט אתי לפניך" ,מתעוררים רחמי
ומי שזקוק לרפואת הגוף יזכה לרפואה האב עד שנשמע "ויאמר ה' סלחתי
שלמה ,השי"ת הוא מלך רופא נאמן ,והוא כדברך".
ישלח את שלוחיו ואת הרפואה הנכונה, ואאמו''ר זי"ע היה מזהיר ,שהשי"ת ימחול
ויאמר למלאך רפאל לרפא את בני לנו רק כפי שאנו מוחלים לאחרים ,לכן
ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך בימי הסליחה והמחילה צריך גם לתקן
בבריאות הגוף והנפש. את הענינים שבין אדם לחברו ,למחול,
ותהא פרנסה בריווח ובניקל ,כדי שיוכלו לפייס ולהסיר קפידות .שנה חדשה
בני ישראל לעסוק בתורה ובתפילה ממשמשת ובאה ,התחדשות חד שה
כה רזא דאמונה
עושר וכבוד. ולעבוד את הבורא יתברך בלי מניעה,
ולגדל את הילדים בטהרת הקודש ,ויהיו
ונזכה כולנו יחד לקבל פני משיח צדקנו בתי ישראל מלאים אהבה ואחוה שלום
במהרה בימינו ,בהתגלות כבוד שמים ורעות ,דעת וקדושה ,תורה וגדולה
עלינו ועל כל ישראל ,ותחזינה עינינו במקום אחד ,ויזכו להעמיד בנים ובני
בשובך לציון ברחמים ,אמן. בנים העוסקים בתורה ובמצוות מתוך
