gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫||||||||||||||||||||‬ ‫@@‬ ‫@‬ ‫)‬ ‫צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא‬ ‫דש מ י א‬ ‫גליון‬ ‫ב ס י ע ת א‬ ‫@@@‬ ‫להבות‬ ‫אש‬ ‫צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה‬ ‫כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה‬ ‫תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫תשפ"ו‬ ‫יו"ל ע"י מערכתתורת אשדחסידי‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬ ‫||||||||||||||||||||‬ ‫@@@‬ ‫)‬ ‫@‬ ‫@ @‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון תורת אש‬ ‫להוצאת והפצת תורת רבוה"ק‬ ‫מקרעטשניף סיגעט‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫שנת תשפ"ו‬ ‫גליון ש"ה ‪ -‬שנה ז'‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫להשיג את הגליון באימעיל‬ ‫נא לשלוח בקשה אל‬ ‫‪m@torasesh.com‬‬ ‫להארות הערות ותרומות נא להתקשר‬ ‫‪347.291.1133‬‬ ‫מי שיש לו חידושי תורה‪ ,‬כתבים או‬ ‫לא יצאו עדיין‬ ‫טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש‬ ‫לאור נא לפנות למערכת‪ ,‬ותשוחח"ל‪.‬‬ ‫)‬ ‫מערכת קולקרעטשניף‬ ‫בחצרות קדשינו ובצל הקודש‪ ,‬דברות קודש‪,‬‬ ‫מהנעשה והנשמע‬ ‫הודעות‪ ,‬זמנים‪ ,‬ושמחות אנ״ש‪.‬‬ ‫‪605-781‬‬‫חוץ לארץ‪- 6306:‬‬ ‫‪077‬‬ ‫ארה״ק‪- 26- 12- 799:‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫ג‬ ‫אמרות אש‬ ‫קשר אמיתי‪ ,‬רק ׳מקרב אחיך תשים עליך‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך‬ ‫מלך׳‪ ,‬על ידי שיעסוק ביראת ה׳ כל היום‬ ‫נותן לך וגו׳ )דברים כו‪ ,‬א(‪ .‬ובהקדם לבאר‬ ‫על ידי זה יוכל לקבל עול מלכות שמים‬ ‫לעיל בפרשת שופטים דהתם נמי כתיב‬ ‫באמת‪ ,‬וכמו שכתב הרמ״א )שו״ע או״ח א‪,‬‬ ‫׳כי תבוא אל הארץ ואמרת אשימה עלי‬ ‫א(‪ :‬׳שויתי ה׳ לנגדי תמיד ) תהילים טז‪ ,‬ח(‪,‬‬ ‫מלך׳ )שם יז‪ ,‬י(‪ ,‬דהנה מצינו בחז״ל )אסתר‬ ‫הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים‬ ‫רבה ג‪ ,‬י( אשר בכל מקום שנאמר במגילה‬ ‫אשר הולכים לפני האלהים‪ ,‬כי אין ישיבת‬ ‫׳מלך׳ סתם הכונה למלך מלכי המלכים‬ ‫האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו‬ ‫הקב״ה‪ ,‬והנה התורה הק׳ ניתנה בפרד״ס‪,‬‬ ‫בביתו‪ ,‬כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא‬ ‫ובודאי שהדרשה תידרש כאן ג״כ שהכונה‬ ‫לפני מלך גדול‪ ,‬ולא דבורו והרחבת פיו‬ ‫למלך מלכי המלכים הקב״ה‪.‬‬ ‫כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו‪,‬‬ ‫ויתפרש ׳כי תבא אל הארץ וגו׳ ואמרת‬ ‫כדבורו במושב המלך‪ .‬כ״ש כשישים‬ ‫אשימה עלי מלך' שבעת שיבואו אל‬ ‫האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש‬ ‫הארץ‪ ,‬ארץ אשר ה׳ אלקיך דורש אותה‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬אשר מלא כל הארץ כבודו‪,‬‬ ‫תמיד )דברים יא‪ ,‬יב(‪ ,‬שהוא המקום‬ ‫עומד עליו ורואה במעשיו‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫שמסוגל לקבל עול מלכות שמים באמת‪,‬‬ ‫אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו‬ ‫והוא נמצא בפלטרין של מלך‪ ,‬ומהות ענין‬ ‫נאם ה׳ )ירמיה כג‪ ,‬כד(‪ ,‬מיד יגיע אליו‬ ‫קבלת עול מלכות שמים הוא להבין שאין‬ ‫היראה וההכנעה בפחד השי״ת ובושתו‬ ‫העולם הפקר‪ ,‬וכל רגע ורגע הוא תחת‬ ‫ממנו תמיד'‪.‬‬ ‫השגחתו יתברך‪ ,‬וצא ולמד מ׳ככל הגוים‬ ‫ופרשה זו אפשר לומר שהתוה״ק מודיענו‬ ‫אשר סביבותי׳‪ ,‬אשר גם להם חוקים‬ ‫על עוד דרך איך להגיע לפני ה׳ לקבל עול‬ ‫ומשפטים ואסור להם לעבור על חוקי‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬והוא על ידי המידה של‬ ‫המדינה‪ ,‬וכאשר נמצא בפלטרין של מלך‬ ‫שפלות רוח וענוה‪ ,‬׳והיה כי תבוא אל‬ ‫בשר ודם חיל ורעדה יאחזון‪ ,‬בודאי‬ ‫הארץ'‪ ,‬אתה צריך להרגיש ׳אשר ה׳ אלוקיך‬ ‫ובודאי ולהבדיל אא״ה שלא נהיה פחות‬ ‫נותן לך׳‪ ,‬שירושת ארץ ישראל אינה‬ ‫מהם‪ ,‬ונקבל עול מלכות שמים ושלא‬ ‫כירושת שאר העמים את ארצותיהם‪ ,‬אלא‬ ‫לעבור ח״ו על חוקי התורה הקדושה‪ ,‬׳לא‬ ‫שנתינתו של הקב״ה אותה לנו היא‬ ‫תוכל לתת עליך איש נכרי' וגו'‪ ,‬ע״י‬ ‫בהשגחה מיוחדת‪ ,‬ובהשפעת חיו ת ושפע‬ ‫שיתהלך באופן שיהיה זר ומנוכר ללא‬ ‫להבות אש‬ ‫ד‬ ‫לשמור לעשות את כל מצותיו וגו׳ )דברים‬ ‫מתמדת‪ ,‬ולהכי כתיב ׳נותן׳ לך לשון הוה‪,‬‬ ‫כח‪ ,‬א(‪ .‬ובמדרש )דברים רבה ז‪ ,‬א( א״ר יודן‬ ‫והעצה לזכור זאת הוא ׳ולקחת מראשית‬ ‫השומע קול תורה זוכה באותו קול אשר‬ ‫כל פרי האדמה וגו''‪ ,‬וכמו שכתיב ברש״י‬ ‫נאמר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול‬ ‫הק׳ 'אדם ׳יורד׳ לתוך שדהו'‪ ,‬שיתחיל‬ ‫כלה )ירמיה לג‪ ,‬יא(‪ ,‬וצ״ב השייכות‪.‬‬ ‫במידה של שפלות‪ ,‬ויכבד את הקב״ה‬ ‫ויש לומר בהקדם מה דאיתא בקדושת‬ ‫דוקא מדברים אלו‪ ,‬ולאו דוקא בכסף וזהב‬ ‫לוי א )פ׳ עקב( כי עיקר עבודת האדם‬ ‫ואבנים טובים ומרגליות‪ ,‬אלא לההתאזר‬ ‫שיהיה לו יראת ה׳‪ ,‬ואחר היראה זוכה‬ ‫במידת הענוה‪ ,‬ואת זה יביא לבית‬ ‫לתורה קדושה מלמעלה ובא לשמחה‪,‬‬ ‫המקדש‪ ,‬׳וענית ואמרת וגו''‪ ,‬וענית לשון‬ ‫עכ״ד‪ .‬וכן היה קודם קבלת התורה שהיה‬ ‫הרמת קול כי הקול מעורר הכונה )ברכות‬ ‫באימה וביראה ברתת ובזיע‪ ,‬ואחכז״ל‬ ‫כד‪ ,(:‬׳באתי אל הארץ אשר נשבע ה׳‬ ‫)שבת קמו‪ (.‬שפסקה זוהמתן על ידי גודל‬ ‫לאבותינו לתת לנו׳‪ ,‬שזהו מהותה של‬ ‫הפחד‪ ,‬ואפילו שקיבלו עליהם קודם כל‬ ‫ענוה‪ ,‬שאין לו שום זכיה בארץ מצד עצמו‪,‬‬ ‫אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע )שמות כד‪ ,‬ז(‬ ‫אלא ׳אשר נשבע לאבותינו לתת לנו׳ וכן‬ ‫אבל בשמעם קול גדול ולא יסף )דברים ה‪,‬‬ ‫תתקשר לפני ה׳ א לוקיך‪.‬‬ ‫יט( ורואים את הנשמע )רש״י שמות כ‪,‬‬ ‫טו( נמס ונמוג לבבם מגודל הפחד אם‬ ‫יוכלו לקיים התורה הקדושה של אלקי‬ ‫ושמחת בכל הטוב )דברים כו‪ ,‬יא(‪ ,‬וברש״י‬ ‫עולם שנתגלה להם‪ ,‬וכדאיתא ברש״י הק׳‬ ‫הק׳ )שם כו‪ ,‬יד( שמחתי ושימחתי בו‪.‬‬ ‫)דברים ד‪ ,‬לה( אתה הראת לדעת וגו׳ אין‬ ‫וירמוז ׳שמחתי׳ שאי אפשר באמת לבוא‬ ‫עוד מלבדו ׳כשנתן הקדוש ברוך הוא את‬ ‫לידי שמחה‪ ,‬אלא על ידי ׳שימחתי בו׳‬ ‫ה תורה פתח להם שבעה רקיעים‪ ,‬וכשם‬ ‫שהוא מצות הצדקה‪ ,‬שעל ידי מצות‬ ‫שקרע את העליונים כך קרע את‬ ‫צדקה זוכים שיהיה לו שמחה בשפע‬ ‫התחתונים‪ ,‬וראו שהוא יחידי‪ ,‬לכך נאמר‬ ‫שנשפע לו מן השמים בזכות זה ששימח‬ ‫אתה הראת לדעת׳‪ ,‬ומגדול הפחד כדי‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫שלא יחזרו בהם ישראל כפה עליהם הר‬ ‫כגיגית כדאיתא בתוס׳ )שבת פח‪ ,(.‬וכל זה‬ ‫היה כדי להביא את ישראל לתשובה‬ ‫והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלוקיך‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א והיה עקב תשמעון וגו'‪ .‬דהכלל הוא‪ ,‬דבאמת מה שהקדוש ברוך הוא נותן שכר בעד המצוה זה הפחות‬ ‫שבתענוגים והתענוג העיקר והשכר הוא המצוה גופא מה שאדם עושה נחת רוח ליוצרו ועושה רצונו‬ ‫ומקיים מצותו כמו שאמר התנא )אבות ד‪ ,‬ב( שכר מצוה מצוה‪ ,‬דגופא של מצוה הוא התענוג והשכר‬ ‫בעד המצוה‪ ,‬ומה שהקדוש ברוך הוא הוא משלם השכר לעולם הבא הוא פחות שבתענוגים‪ ,‬אבל עיקר‬ ‫התענוג הוא המצוה גופא מה שאדם עושה רצון הבורא ומשמח כביכול הבורא כל העולמות‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אמרות אש‬ ‫התקרבותם לה׳ באים לידי ענוה‪ ,‬ועי״ז‬ ‫גדולה‪ ,‬ועי״ז זכו לתורה‪.‬‬ ‫שורה עליהם שמחה גדולה שנראה לעין‬ ‫אך הפ חד הגדול הזה היה רק קודם קבלת‬ ‫כל‪ ,‬והוא המשפיע השמחה לכל הנלוים‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬אבל אחרי קבלת התורה זכו מיד‬ ‫וכן רואים שהקרובים תמיד אצל צדיק‬ ‫לשמחה גדולה‪ ,‬וכמו שנאמר בפייט‬ ‫אמת נמשך עליהם שמחה ג״כ מטעם‬ ‫עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת‬ ‫הנ״ל‪ ,‬כי עוז וחדוה במקומו‪ ,‬והצדיקים‬ ‫תורה הכתובה מסיני‪ ,‬כי התורה ממשיך‬ ‫המקושרים תמיד בדבקות ממשיכים עי״ז‬ ‫השמחה כדכתיב )תהלים יט‪ ,‬ט( פקודי ה׳‬ ‫שמחה‪ ,‬ועל הקרובים עליהם ניכר ביותר‬ ‫ישרים משמחי לב‪ ,‬אבל ידוע מאמרו של‬ ‫מטעם הנ״ל‪.‬‬ ‫הק׳ החוזה מלובלין זצוק״ל זיע״א )מובא‬ ‫ואחכז״ל אין והיה אלא לשון שמחה‬ ‫במאור ושמש פ׳ משפטים ב( שעד שלא‬ ‫)בראשית רבה מב‪ ,‬ג(‪ ,‬ויתפרש הכתוב‬ ‫עושה תשובה לפני לימוד התורה הוא‬ ‫׳והיה' שיזכה לשמחה ע״י ׳אם שמוע‬ ‫בכלל ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר‬ ‫תשמע בקול ה׳ אלוקיך לשמור לעשות‬ ‫חוקי )תהלים נ‪ ,‬טז(‪ ,‬ורק אחרי תשובה‬ ‫את כל מצותיו' ויקיימם מתוך יראה כמו‬ ‫גדולה זוכים לשמחת התורה‪ ,‬כמו‬ ‫היראה שהיה להם בנתינתן בעת ששמעו‬ ‫התשובה של הושענא רבא זוכים בשמ״ע‬ ‫בקול ה׳ בקבלת התורה‪ ,‬ומתוך תשובה‬ ‫בשמחת התורה‪ ,‬עכ״פ המובן מזה שע״י‬ ‫גדולה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר‬ ‫התשובה זוכים לתור ה‪ ,‬וע״י התורה זוכים‬ ‫אלקים וגו' וע״ז הסמיך המדרש השומע‬ ‫לשמחה‪ ,‬אך שורש השמחה הוא ע״י‬ ‫קול תור ה זוכה באותו קול אשר נאמר‬ ‫התשובה‬ ‫קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול‬ ‫כלה‪ ,‬דכמו שאנו רואים בקול ששון וקול‬ ‫וכן אנו רגילין לראות בשמחת חתן וכלה‬ ‫שמחה קול חתן וקול כלה שהשמחה‬ ‫שאחר התשובה הגדולה של החתן וכלה‬ ‫נשפע ע״י התשובה הגדולה‪ ,‬כך ע״י קול‬ ‫ביום חופתם נתעורר אח״כ שמחה גדולה‪,‬‬ ‫תורה והתשובה הקודמת לתורה נשפע‬ ‫ואפילו שהחתן וכלה בעצמם היו כל היום‬ ‫השמחה האמיתית והשלימה‪.‬‬ ‫נשברי לב ונדכאי נפש‪ ,‬אך מחמת גודל‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ב וזל״ק‪ :‬וצריך האדם לפשפש במעשיו היטב ולהרהר בתשובה קודם הלימוד‪ ,‬ולא כמצות אנשים‬ ‫מלמדה‪ ,‬רק שישבר את לבו על מעשיו בעת עמדו להתפלל או ללמוד‪ ,‬ולקבל עליו לבל יחזור עליהם‪.‬‬ ‫כמו שהיה מרגלא בפומיה של אדמו״ר הרב הקדוש רבינו יעקב יצחק הלוי זצוק״ל מק״ק לובלין על‬ ‫פסוק )תהלים נ( ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי‪ ,‬זה קאי על מי שלומד תורה ואינו עוזב את‬ ‫דרכיו הרעים ומהרהר עליהם בתשובה קודם הלימוד‪ ,‬ועל ידי שעושה תשובה קודם הלימוד‪ ,‬הוא‬ ‫לומד באימה ויראה ברתת וזיע‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ו‬ ‫וכו׳‪ ,‬ויש מי שזוכה לנשמה דיצירה‬ ‫השפעות ע״י מידת החסד‬ ‫ודבריאה‪ ,‬ועל ידי כל מעשה חסד בעולם‬ ‫אברש״י השקיפה ממעון קדשך‪ ,‬עשינו מה‬ ‫הזה מתעורר החסד עליון שבשורשו‬ ‫שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות‬ ‫למעלה‪ ,‬ועי״ז נשפע חסדים על כל‬ ‫שאמרת אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם‬ ‫ישראל ולא רק על העושה חסדים‪,‬‬ ‫בעתם )דברים כו‪ ,‬טו(‪ .‬יש להבין כיצד‬ ‫שכאשר מתעורר מידת החסד בעולם‪ ,‬אין‬ ‫שייך לבקש לזכות בהשפעות טובות‬ ‫זה מתעורר רק על אדם אחד‪ ,‬אלא‬ ‫בזכות עשיית מצוה‪ ,‬והלא שכר מצוה‬ ‫שנשפע חסדים על ידו על כל ישראל‪.‬‬ ‫בהאי עלמא ליכא‪.‬‬ ‫והנה אילו היה מביא המעשרות מבקש‬ ‫והביאור בזה הוא על פי מה שכתב בספר‬ ‫רק על עצמו היה עליו הטענה שכן שכר‬ ‫התניא שכאשר אחד נותן צדקה או עושה‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬וכיצד יבקש‬ ‫חסד עם השני עי״ז הוא מעורר חסד‬ ‫לזכות להשפעות חסדים בזכות המצוה‬ ‫העליון‪ ,‬שכן כל מצוה שמקיימים למטה‪,‬‬ ‫שקיים‪ ,‬אבל לפי שהבקשה היה על כל‬ ‫יש לו שורש למעלה‪ ,‬וכל מידה שיש‬ ‫ישראל‪ ,‬׳וברך את עמך את ישראל'‪ ,‬לכן‬ ‫למטה יש לו שורש למעלה‪ ,‬שיש עשר‬ ‫היה לו הכח לבקש‪ ,‬שכן כל מצוה‬ ‫ספירות‪ ,‬חכמה בינה ודעת‪ ,‬והאדם שיש‬ ‫משפעת שפע על ישראל ומגינה עליהם‪.‬‬ ‫לו חכמה‪ ,‬שרשו הוא מהחכמה העליונה‪,‬‬ ‫ועבודתו הוא שינהג כיהודי‪ ,‬ואז יזכה‬ ‫על ידי החלק אלוקי ממעל שיש באדם‪,‬‬ ‫בשפע שנשפע על כל ישראל‪.‬‬ ‫וכמו כן כשעושה מעשה חסד שרשו‬ ‫ויש להוסיף עוד שהנה לשון רש״י הוא‬ ‫במידת החסד מלמעלה‪ ,‬שכן כל אחד‬ ‫׳עשינו מה שגזרת עלינו׳‪ ,‬והכונה בז ה‬ ‫מקושר למעלה על ידי הנשמה הק׳ אשר‬ ‫הוא‪ ,‬שאילו היה עושה המצוה כדי לקבל‬ ‫בו‪ ,‬שכל אחד מישראל יש לו נשמה‪ ,‬ויש‬ ‫הברכה היה עליו הטענה ששכר מצוה‬ ‫מי שזוכה לנשמה גבוהה‪ ,‬ובכל עולם יש‬ ‫בהאי עלמא ליכא‪ ,‬אבל לפי שקיים‬ ‫כל הספירות‪ ,‬שגם בעולם העשיה יש כל‬ ‫המצוות כי עשינו מה שגזרת עלינו ולא‬ ‫הבחינות והספירות של חכמה בינה ודעת‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א מליל שישי כי תבא תשס"ג‪.‬‬ ‫ז‬ ‫נהרי אש‬ ‫שעומד לקיים מצוה ישמע באזניו איך‬ ‫כדי לקבל שכר‪ ,‬לכן אפשר לעורר ענין‬ ‫שהשי״ת מדבר אליו ברגע זה ואומר לו‪,‬‬ ‫ההשפעה של ׳ונתתי גשמיכם בעתם׳‪.‬‬ ‫בא ולמד תורה‪ ,‬השכם בבוקר‪ ,‬תשמור‬ ‫שבת ותרגיש בו מעין עולם הבא‪ ,‬אתה‬ ‫נכנס עכשיו לעולם הבא‪ ,‬ויהיה בעיניו‬ ‫בנ״י טובים הם‬ ‫כאילו השי״ת מדבר עמו עכשיו‪ ,‬ואילו‬ ‫השקיפה ממעון וגו׳‪ .‬רש״י הק׳ מבאר‬ ‫היה שומע את דבר ה׳ בודאי היה בא לידי‬ ‫בפרשת ויר א )בראשית יח‪ ,‬טז(‪" ,‬כל‬ ‫פחד גדו ל‪ ,‬והאמת הוא שאכן השי״ת‬ ‫השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה‬ ‫מדבר אליו‪ ,‬שדבר ה׳ שנאמר בתורה‪,‬‬ ‫ממעון קדשך‪ ,‬שגדול כח מתנות עניים‬ ‫התורה היא נצחית‪ ,‬ובכל עת שומעים את‬ ‫שהופך מדת הרוגז לרחמים"‪ ,‬וביאר‬ ‫דבר ה׳ מאת ה׳‪ ,‬שיעסוק עכשיו בתורה‬ ‫זקה״ק‪ ,‬שאצל אוה״ע‪ ,‬גם כשנראה שהוא‬ ‫וילמד לשם שמים‪ ,‬ויקרב את לבבם של‬ ‫עושה טוב‪ ,‬כאשר נשקיף היטיב במעשיו‬ ‫ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫נמצא שהוא רשע‪ ,‬אבל אצל בני ישראל‬ ‫וזהו ׳היום הזה ה׳ אלהיך מצוך לעשות׳‪,‬‬ ‫הוא להיפך‪ ,‬שגם אם נראה לפי מעשיו‬ ‫שירגיש שברגע זה פונה אליו השי״ת‬ ‫שאינו נוהג כראוי‪ ,‬אבל כאשר נשקיף‬ ‫ומדבר אליו‪ ,‬וזהו האמת‪ ,‬שהתורה היא‬ ‫היטיב במעשיו נמצא שהוא טוב‪ ,‬וזה‬ ‫נצחית‪ ,‬ודבר ה׳ שנאמר בתורה מדבר‬ ‫הכונה וישקיפו על פני סדום‪ ,‬שכאשר‬ ‫אלינו בכל רגע ורגע‪ .‬שכן כל מה שנאמר‬ ‫הביטו במעשה סדום מצאו את רשעותם‪,‬‬ ‫בתורה היה זה דבר ה׳ אל משה‪ ,‬ומה‬ ‫וכן מה שנאמר )שמות יד‪ ,‬כד( ׳וישקף ה׳‬ ‫שנאמר בסוף סדר דברים ׳וימת משה׳‬ ‫אל מחנה מצרים׳‪ ,‬שכאשר משקיפים‬ ‫נחלקו בזה תנאים מי כתב פסוקים אלו‪,‬‬ ‫במעשה הגוי מוצאים את רשעותם‪ ,‬אבל‬ ‫יש אומרים שיהושע כתבן‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫כשמביטים היטיב באדם מישראל רואים‬ ‫שמשה רבינו כתב הדברים‪ ,‬ויש לומר‬ ‫את מידת טובו‪.‬‬ ‫שכאשר אמר הדברים לא הרגיש כלל‬ ‫וכן היה מרגלא בפומיה של זקה״ק ׳ער איז‬ ‫במה שאומר‪.‬‬ ‫דאך א איד‪ ,‬ער איז א איד׳‪ ,‬וכונתו אף‬ ‫שאינו ראוי אבל משום שהוא יהודי בודאי‬ ‫הרה״ק האור פני משה מפשעווארסק זי״ע‬ ‫כשנתבונן היטב נמצא הטוב‪.‬‬ ‫אמר שאין לצדיק לומר תורה אלא באופן‬ ‫שהוא עצמו אינו מרגיש כלל שהוא אומר‬ ‫התורה‪ ,‬אלא שהקול עובר דרכו‪ ,‬וכאשר‬ ‫ירגיש באמצע אמירתו שהוא אומר תורה‪,‬‬ ‫לשמוע דבר ה' לקיים המצוות‬ ‫יעצור ולא ימשיך לומר עד שלא ישוב‬ ‫היום הזה ה׳ אלהיך מצוך לעשות את‬ ‫להרגש ה זו‪.‬‬ ‫החוקים האלה וגו' )דברים כו‪ ,‬טז(‪ .‬בכל עת‬ ‫להבות אש‬ ‫ח‬ ‫דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב‬ ‫בחינה זו היה אצל הצדיקים‪ ,‬שהיה שכינה‬ ‫ביכורים‪ ,‬ואם כן היה הוי אמינא שגם‬ ‫מדברת מתוך גרונם‪ ,‬שהשי״ת הכניס‬ ‫כשנותנים לכהן יחפש לו כהן תלמיד‬ ‫לצדיקים דברי תורה בפיהם כפי הצורך‬ ‫חכם‪ ,‬שאנו רואים שיש ענין לתת‬ ‫שהיה להאנשים שהיו שם לשמוע‪ ,‬וגם‬ ‫הבכורים לתלמיד חכם דוקא‪ ,‬ועל זה‬ ‫הצדיקים לא ידעו לפני שפתחו את פיהם‬ ‫השמיענו שאין לך אלא כהן שבימיך כמו‬ ‫מה הם עומדים לומר‪ ,‬שהשי״ת השפיע‬ ‫שהוא‪ ,‬שלגבי הכהן אין צריכים לחפש‬ ‫עליהם כפי מה שהיו צריכים לשמוע‬ ‫בדוקא אחר התלמיד חכם‪ ,‬אלא יתננו‬ ‫האנשים שישבו שם כא חד‪ .‬וענין זה נוהג‬ ‫לכהן‪ ,‬ורק בזמננו שאין לנו מצות ביכורים‬ ‫בכל הדורות‪ ,‬וכלשון חז״ל אין לך אלא‬ ‫יחפש אחר התלמיד חכם‪.‬‬ ‫שופט שבימיך‪.‬‬ ‫בענין עבודת יום הכיפורים‬ ‫בענין כהן שבימיך‬ ‫כשהצדיקים היו קוראים הקריאה ביום‬ ‫רש״י פירש בפרשתן ׳אין לך אלא כהן‬ ‫הק׳‪ ,‬היו אז כמו הכהן גדול בשעת‬ ‫שבימיך כמו שהוא' )דברים כו‪ ,‬ג(‪ .‬ונתקשו‬ ‫העבודה בבית המקדש‪ ,‬ומספרים שחסיד‬ ‫בזה המפרשים מה הכונה אין לך אלא כהן‬ ‫אחד היה ביום הק' אצל הרה״ק‬ ‫שבימיך כמו שהוא‪ ,‬מה החידוש בזה‪ ,‬כי‬ ‫מבארדיטשוב‪ ,‬ולאחר מכן נסע להרבי ר׳‬ ‫בשלמא כשהנידון הוא לגבי הנשיא‬ ‫ברוך ממעזבוז‪ ,‬ושאלו הרר״ב כיצד היה‬ ‫והסנהדרין צריכים להשמיע לנו שאף‬ ‫נראה העבודה ביום הק׳ אצל הרה״ק‬ ‫שאין הם תלמידי חכמים כמו שהיו‬ ‫מב ארדיטשוב‪ ,‬והראה היהודי כל עבודתו‬ ‫בדורות הקודמים‪ ,‬אבל אין לך אלא שופט‬ ‫של הרה״ק‪ ,‬איך שקפץ ודילג משולחן‬ ‫שבימיך‪ ,‬יפתח בדורו כשמואל בדורו‪,‬‬ ‫לשולחן‪ ,‬וישב הרר״ב ושחק כל העת‬ ‫אבל מה שייך נידון זה לגבי הכהן‪ ,‬שאיזה‬ ‫שראה את הדברים‪ .‬ובשעת מעשה היה‬ ‫נפקא מינה יש מיהו הכהן‪ ,‬וכן הקשה‬ ‫שם אחד מזקני החסידים וראה את כל‬ ‫הרמב״ן‪ ,‬ולא הבינותי זה‪ ,‬כי בענין הזקן‬ ‫המעשה‪ ,‬לאחר מכן ניגש החסיד להרר״ב‬ ‫ראוי לומר אל השופט אשר יהיה בימים‬ ‫ואמר לו‪ ,‬חלילה אין כונתי להיות מהרהר‬ ‫ההם )לעיל יז‪ ,‬ט(‪ ,‬אע״פ שאינו גדול וחכם‬ ‫אחר רבו‪ ,‬אבל ברצוני להבין שאף שאין‬ ‫כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן‬ ‫הרבי חסיד של הרה״ק מבארדיטשוב‪,‬‬ ‫העולם צריך לשמוע לו‪ ,‬יפתח בדורו‬ ‫אבל מה היה ענין השחוק‪ ,‬וגילה אז‬ ‫כשמואל בדורו‪ ,‬אבל בהקרבת הבכורים‬ ‫הרר״ב שהיה קטרוג של היצר הרע שאין‬ ‫למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו‪.‬‬ ‫צריכים לבנין בית המקדש‪ ,‬לפי שעבודתו‬ ‫של הרה״ק מבארדיטשוב ביום הכיפורים‬ ‫ויש מבארים‪ ,‬שהנה חז״ל אמרו כל המביא‬ ‫ט‬ ‫נהרי אש‬ ‫היתה הרכבת יוצאת בנסיעה היה האורח‬ ‫הוא גדול מעבודתו של הכהן גדול בבית‬ ‫עומד אצל החלון והמלווים והבנים היו‬ ‫המקדש‪ ,‬ולכן ישב וצחק כדי לבטל קטרוג‬ ‫עושים תנועות בידם והיו זורקים חפצים‬ ‫זה‪.‬‬ ‫להראות שהפרידה קשה להם‪.‬‬ ‫כענין זה מספרים על הרה״ק מאפטא‬ ‫וזהו הענין מה שצועקים בנעילה ׳ה׳ הוא‬ ‫שכאשר היה אומר העבודה ביום הק׳ היה‬ ‫האלהים׳‪ ,‬לומר שקשה לנו להפרד‬ ‫אומר 'וכך הייתי אומר'‪' ,‬וכך הייתי מונה'‪,‬‬ ‫מהשכינה‪ ,‬וכל ישראל צועקים ׳ה׳ הוא‬ ‫שבזמן שבית המקדש היה קיים היה כהן‬ ‫האלהים' ומבקשים שנשאר מקושרים‬ ‫גדול‪ .‬וכענין הזה אמר זקה״ק הרבי ר'‬ ‫לשכינה הק׳‪.‬‬ ‫מרדכי׳לע שהוא היה כהן גדול‪ ,‬שהיה עלי‬ ‫אצל זקה״ק ראו עבודה גדולה ונשגבה‬ ‫הכהן‪.‬‬ ‫בשעת אמירת העבודה ביום הק'‪ ,‬וכבר‬ ‫ובזמננו יש לנו קדושת בית המקדש בבתי‬ ‫אמר זקה״ ק הרבי ר׳ מאיר מקרעטשניף‬ ‫כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫שעיקר העבודה של יום הק׳ אצלו הוא‬ ‫בגמרא )מגילה כט‪" (.‬ואהי להם למקדש‬ ‫בשעת קריאת התורה‪ ,‬יותר ממה שנפעל‬ ‫מעט‪ ,‬אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות‬ ‫בתפילת מוסף‪ ,‬לפי שקוראים מה שנאמר‬ ‫ובתי מדרשות שבבבל"‪ ,‬שהשכינה שורה‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫בבתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬ובפרט ביום‬ ‫ובודאי שגם בדורינו יש צדיקים אלו‪ ,‬כי‬ ‫הק׳‪.‬‬ ‫בלא הצדיקים אין קיום לעולם‪ ,‬ובפרט‬ ‫וכמו שאיתא מצדיקים שבשעה שאומרים‬ ‫ביום הק׳ שאין לשטן שליטה ביום זה‪,‬‬ ‫בכניסת יום הק׳ ׳אור זרוע לצדיק׳ ז׳‬ ‫ואדרבא איתא בחז״ל ש השטן בעצמו בא‬ ‫פעמים‪ ,‬הנה יש ז' רקיעים‪ ,‬ובכל פעם‬ ‫ביום הק׳ להעיד על ישראל שהם חשובים‬ ‫שאומרים הפסוק‪ ,‬השכינה הק׳ יורדת‬ ‫עד מאד והם כמלאכים‪ ,‬שאינם אוכלים‬ ‫רקיע אחד‪ ,‬עד שהיא שוכנת בבתי כנסיות‬ ‫ואינם לובשים מנעלים ומפייסים זה את‬ ‫בכל יום הק' כמו שהיה בבית המקדש‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ובשעת תפילת נעילה כשאומרים ׳ה' הוא‬ ‫הרה"ק מאפטא אמר על שני תעניות אלו‪,‬‬ ‫האלהים׳ ז׳ פעמים‪ ,‬אז עולה השכינה הק׳‬ ‫בתשעה באב מי יכול לאכול‪ ,‬וביום הק׳‬ ‫אל מקומה‪ ,‬ולכן כשהשכינה עולה‬ ‫למי חסר לאכול‪.‬‬ ‫למעלה מכריזים בני ישראל ׳ה׳ הוא‬ ‫ועל דרך זה ביאר זקה״ק הייטב לב מה‬ ‫האלהים' למה הדבר דומה‪ ,‬בדורות עברו‬ ‫שנאמר )תהלים קז‪ ,‬יז‪-‬יח( "אולים מדרך‬ ‫כשהיה באים אורחים חשובים‪ ,‬האב והאם‬ ‫פשעם ומעונתיהם יתענו כל אוכל תתעב‬ ‫או אדם גדול‪ ,‬כשהיה האורח שב למקומו‬ ‫נפשם"‪ ,‬שבאופן זה יתענה מי שנכשל‬ ‫היו נוסעים עמו ללוותו עד לרכבת וכאשר‬ ‫להבות אש‬ ‫י‬ ‫ג(‪ ,‬בשעת אכילה כשיתחיל להרגיש תענוג‬ ‫בחטא‪ ,‬לא באופן שירגיש שהוא מתענה‪,‬‬ ‫גשמי יצייר במח שבתו מחשבת מסירות‬ ‫אלא תעניתו יהיה בדרך של ׳כל אוכל‬ ‫נפש‪ ,‬ותיכף ומיד יאמר בפיו ובלבבו‪,‬‬ ‫תתעב נפשם'‪ ,‬מחמת צערו על מה‬ ‫שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית‬ ‫שנכשל בחטא‪.‬‬ ‫מצות עשה של ונקדשתי מהרגשת תענוג‬ ‫ומלבד עבודת התענית‪ ,‬יש גם עבודת‬ ‫גשמי הזה שהוא מהצרעת משבא דחויא‪,‬‬ ‫האכילה‪ ,‬וכמו שאנו רואים גודל מעלת‬ ‫וכך יאמר‪ ,‬וראיה לדבר שיותר היה לו‬ ‫האכילה בערב יום הק׳ שמעלה עליו‬ ‫תענוג ושמחה בעשיית מצות עשה של‬ ‫הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי‪.‬‬ ‫ונקדשתי‪ ,‬שאפילו היו חוטפין אותו‬ ‫ובענין זה איתא מהרה״ק מאפטא )אוהב‬ ‫רוצחים באמצע אכילה לעשות לו‬ ‫ישראל ליקוטים חדשים( על מה שנאמר‬ ‫העינוים קשים הייתי משמח את עצמי על‬ ‫)ירמיה ד‪ ,‬כב( ׳חכמים המה להרע‬ ‫קידוש השי״ת יותר מתענוג גשמי הזה‪.‬‬ ‫ולהיטיב לא ידעו׳‪ ,‬דהנה דרשו חכז״ל‬ ‫וככר ביארנו בסעודה שלישית )כי תצא‬ ‫)משנה שבועות ג‪ ,‬א‪ - ,‬ובברטנורא שם(‬ ‫תשס״ג( שכל מה שמבואר בצעטיל קטן‬ ‫על פ סוק להרע או להיטיב )ויקרא ה‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫ובראשית חכמה וחובות הלבבות ושאר‬ ‫להטיב אוכל‪ ,‬להרע לא אוכל‪ .‬וזהו כונת‬ ‫הספה״ק‪ ,‬אין אלו עניני חסידות וחומרות‪,‬‬ ‫הנביא‪ ,‬חכמים המה להרע‪ ,‬פירוש‪,‬‬ ‫אלא זה התורה ממש‪ ,‬ובאופן זה מקיימים‬ ‫שרצונם לקנות שלימות עם מדת להרע‪,‬‬ ‫את התורה‪ ,‬מה שנאמר ׳ועבדתם את ה׳‬ ‫היינו שלא יאכלו‪ ,‬ועל ידי התעניות‬ ‫אלהיכם׳‪.‬‬ ‫והסיגופים המה רוצים לקנות השלימות‪,‬‬ ‫ולהטיב לא ידעו‪ ,‬פירוש‪ ,‬להטיב שיאכלו‪,‬‬ ‫ועל ידי זה יקנו שלימות‪ ,‬זה לא ידעו‪.‬‬ ‫התחדשות בקיום המצוות‬ ‫ונתן לנו השי״ת את יום ערב יום‬ ‫ברש״י בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שיאכלו בו סעודות גדולות‪,‬‬ ‫בו ביום נצטוית עליהם )דברים כו‪ ,‬טז(‪.‬‬ ‫וזה נחשב כאילו התענה‪ ,‬ללמוד מזה‬ ‫באופן זה יקיים כל המצוות‪ ,‬כאילו היום‬ ‫שיתכן הדבר שהאדם יאכל‪ ,‬ויהא נחשב‬ ‫נצטוה‪ ,‬זקה״ק היה אומר שבשעת הבר‬ ‫כאילו התענה‪.‬‬ ‫מצוה חשב שהוא יזכה לשמוח בכל יום‬ ‫עם מצות הנחת תפילין כמו שמחתו ביום‬ ‫וכאשר לומדים את הצעטיל קטן רואים‬ ‫הבר מצוה‪.‬‬ ‫מהו העבודה בשעת האכילה‪ ,‬שכתב )אות‬ ‫יא‬ ‫רשפי אש‬ ‫שיעור בספר של"ה הק' מס' ראש השנה פרק נר מצוה‬ ‫חלק ג'‬ ‫התפילה משום כבוד קונו‪ ,‬ואף‬ ‫א)ג( הארבע תעניות שגזרו רבותינו ז"ל‬ ‫שהמפרשים )משנ"ב סימן ד' סק"ב בשם‬ ‫עלינו לא לענין תשובה בלבד וכו'‪ .‬בדרך‬ ‫הפמ"ג( כתבו שדברי הרמב"ם זהו רק‬ ‫כלל התענית היא בשביל לעורר את‬ ‫באותם מדינות שהלכו יחופים‪ ,‬מ"מ‬ ‫האדם לחזור בתשובה וגם בכל יום יש‬ ‫הרמב"ם כ' את ספרו לכל העולם איך‬ ‫כמו זה‪ ,‬שאין אנו אוכלים לפני התפילה‪,‬‬ ‫שיהודי צריך להתנהג‪ ,‬ואנו יוצאים דברי‬ ‫ולפני קידוש‪ ,‬ולפני הבדלה‪ ,‬כי האדם‬ ‫הרמב"ם בזה שהולכים לטבול במקוה כל‬ ‫צריך לצער א"ע‪ ,‬כי כל זמן שלא עשה‬ ‫יום לפני התפילה[‪.‬‬ ‫עבודתו להבורא ית"ש אינו יכול להתעסק‬ ‫עכ"פ גם כל הענינים הפשוטים של אכילה‬ ‫בצרכי גופו‪ ,‬וכמו שלמדנו בסידורו של‬ ‫ושתיה הולכים עם חשבונות‪ ,‬וכשאוכלים‬ ‫שבת )שורש ה חמישי ענף א' עלה א'(‬ ‫כבר‪ ,‬צריכים לאכול כמו שצריך‪ ,‬ולהתבונן‬ ‫עה"פ )ויקרא כ כו( 'ואבדיל אתכם מן‬ ‫כל אחד כפום דרגא דילי'‪.‬‬ ‫העמים להיות לי'‪ ,‬שאפי' הענינים‬ ‫ופעם שאלו איזה אדם מדוע אינו אוכל‬ ‫הפשוטים שעושים כאכילה ושתיה ומשא‬ ‫יותר‪ ,‬אמר משום שאינו רוצה להיות‬ ‫ומתן‪ ,‬ג"כ יהודי אינו כגוי להבדיל‪ ,‬כי יהודי‬ ‫געטריי להווערים‪ ,‬כי סוף כל סוף בכל מה‬ ‫אינו יכול לאכול קודם שהתפלל‪ ,‬וגם‬ ‫שאוכלים יותר גופו מתגדל ביותר‪,‬‬ ‫לתפילה עצמה צריך הכנה וצריך גוף‬ ‫וכשמניחים אותו אחר מאה ועשרים שנה‬ ‫נקי ב‪.‬‬ ‫בקבר‪ ,‬הרמה ותולעה מתעסקים עם גופו‬ ‫]וברמב"ם )הל' תפילה פ" ד ה"ג( נפסק‬ ‫עד שנרקב לגמרי‪ ,‬וממילא כשאוכל יותר‬ ‫שצריך לרחוץ פניו ידיו ורגליו לפני‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א משנת תשנ''ח‪.‬‬ ‫ב וזל"ק הנצרך לעניננו‪' :‬וכענין זה אמרתי על מאמר הקרא )ויקרא כ כו( ואבדיל אתכם מן העמים‬ ‫להיות לי‪ .‬אכן ירצה בביאורו‪ ,‬שאחר שהזהיר לנו הקדוש ברוך הוא בעניני מאכלות האסורות לנו כמו‬ ‫שנאמר מקודם )פסוק כ"ה( והבדיל בין הבהמה הטהורה לטמאה‪ ,‬צונו הקדוש ברוך הוא שאף באותו‬ ‫הענין ששוים אתם אל ה שלמות העולם‪ ,‬כמו בעניני אכילה ושתיה ושינה ושאר דברי תאות הגופניות‬ ‫אשר מוכרחים אתם לעשות ולעסוק בהן כמוהם‪ ,‬יש עוד ענין הפרשה והבדלה‪ ,‬שצריך אתם לפרוש‬ ‫מהם בדעת'‪ .‬ע"כ‪ .‬ועי"ש בדבריו באריכות‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫יב‬ ‫בספר התניא )פ"ז( באריכות‪ ,‬אבל אם‬ ‫יהיה יותר להרימה להתעסק בו ואינו‬ ‫האדם זוכה ואוכל לשם שמים‪ ,‬אדרבה‬ ‫רוצה להיות געטריי להרימה‪.‬‬ ‫יכול ע"י האכילה גם להתעלות במדריגתו‪.‬‬ ‫וא"כ כל דבר שיהודי עושה‪ ,‬צריך להיות‬ ‫בחשבון‪ ,‬ויהודי אינו יכול להתנהג כמו‬ ‫ומדריגה יותר גבוהה בזה יש‪ ,‬שמתעסקים‬ ‫שרוצה‪ ,‬וממילא יש זמנים שאינם אוכלים‬ ‫בענינים יו תר גבוהים‪ .‬מאכ"ל אותיות‬ ‫כמו לפני התפילה ולפני קידוש‪ ,‬כי‬ ‫מלאך‪ ,‬וגם הוא בגימטריא צ"א כמנין‬ ‫ב עבודת האכילה צריכים להיות מוכן‪,‬‬ ‫הוי"ה אדנ"י‪ ,‬ובכל המאכלים יש ניצוצות‬ ‫ולאו כל אדם זוכה לזה‪ ,‬ולכן אינם אוכלים‬ ‫קדושות‪ ,‬כמו שבאדם יש נשמה כך בכל‬ ‫לפני התפילה‪ ,‬שלפחות לא ירד‬ ‫דבר יש בו נשמה‪ ,‬ואפילו בדומם יש‬ ‫ממדריגתו יותר‪ ,‬ויהי' לפחות קצת בהכנה‬ ‫נשמה‪ .‬רק שאין לו די כח שיוכל‬ ‫עי"ז שמענה עצמו קצת‪ .‬וגם כשמכינים‬ ‫להתנענע‪ .‬אבל יש אופן שגם הדומם יכול‬ ‫עצמם צריכים הרבה סייעתא דשמיא‬ ‫להתרומם‪ ,‬כי גם בדומם יש חיות‪ ,‬אל א‬ ‫שבשעת העבודה לא יפול לאחור‪.‬‬ ‫שלעורר החיות שבדומם זה כבר עבודה‬ ‫יותר קשה‪.‬‬ ‫כי כל דבר מאכל אם אין בו חיות הוא‬ ‫וכל התעניות שתיקנו הם כדי ש האדם‬ ‫מרקיב ומסריח‪ ,‬וכמו פסולת הגוף‪ ,‬שהרי‬ ‫יפשפש במעשיו קצת ]א מענטש זאל זיך‬ ‫אחר שהאדם אוכל המאכל‪ ,‬אזי הניצה"ק‬ ‫אביסל בארעכענען[ ג‪ ,‬וע"י שמפשפש‬ ‫שהיו במאכל ניתוספים להאדם מתוך‬ ‫במעשיו מתקרב עי"ז להקב"ה‪ ,‬כי מדת‬ ‫המאכל‪ ,‬שיהיה לו מזה כח לעבוד השי"ת‪,‬‬ ‫הקב"ה אינו כמדת בשר ודם‪ ,‬מדת בשר‬ ‫והפסולת הנשאר והיוצא מהגוף נעדר‬ ‫ודם הוא שאם חוטא אחד לחבירו נעשה‬ ‫ממנו החיות‪ .‬כמו שאם רואים פירות‬ ‫לו שונא‪ ,‬ואינו רוצה להכירו יותר‪ ,‬ומי‬ ‫יפים‪ ,‬היופי של הפירות הוא הניצה"ק‬ ‫שמתנהג כך אינו דבוק בהקב"ה‪ ,‬כי מי‬ ‫שבהם‪ .‬וכמו שתלמיד חכם וירא שמים‬ ‫שדבוק בהשי"ת אינו עושה כן‪ ,‬דבגמ'‬ ‫פניו מאירות‪ ,‬כך כל המאכלים שיש בהם‬ ‫)סוטה יד‪ (.‬דרשינן עה"פ )דברים י כ( 'ובו‬ ‫יופי‪ ,‬היופי שבהם זהו הניצה"ק‪ ,‬וזהו כמו‬ ‫תדבק'‪ ,‬ומקשה הגמ' איך יכול בשר ודם‬ ‫הנשמה של הפירות‪ ,‬ואחר שהאדם אוכלו‬ ‫להדבק בהשי"ת‪ ,‬ותרצינן 'הדבק‬ ‫יוצא הניצה"ק‪ ,‬ואם אין זוכה ח"ו ואוכל‬ ‫במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום'‬ ‫בתאוה מוצא הנציה"ק לה קליפה כמבואר‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ג עי' בשל"ה הק' במס' תענית )דף מד‪ (:‬וזל"ק‪ :‬כי עיקר התשובה היא התענית ו שענין התענית הוא‬ ‫להכניע החומר ולהגביר את כח השכל ולהיות מדוגמת עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה‪ ,‬רק נהנין מזיו‬ ‫השכינה‪ ,‬כן יתהנה להיות כל היום דבוק בה' בתשובה ועע"ש‪.‬‬ ‫יג‬ ‫רשפי אש‬ ‫מראיך השמיעיני את קולך‪ ,‬כי קולך ערב'‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וזה נקרא כאשר מדבק עצמו‬ ‫ואפ"ל ע"פ מה שאיתא בגמ' ברכות )ו‪(:‬‬ ‫להשי"ת‪ ,‬וממילא נשמע שהקב"ה הוא‬ ‫שכשהקב"ה נכנס לביהמ"ד ואינו מוצא‬ ‫רחום וחנון‪ ,‬ואפילו עבר זמנים שהיה יכול‬ ‫שם עשרה הוא כועס‪ ,‬ועוד אמרו‪ ,‬שמי‬ ‫ללמוד ולהתנהג בקדושה ולא נהג כן‪ ,‬אם‬ ‫שהוא מזרז עצמו להיות מעשרה‬ ‫הוא מפשפש במעשיו ומתחרט ע"ז‪ ,‬הוא‬ ‫ראשונים בביהמ"ד‪ ,‬נוטלים הם שכר כנגד‬ ‫יכול להתקרב בחזרה להקב"ה‪ ,‬כאילו לא‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫חטא כלל‪ ,‬ולפעמים אפילו יותר‪ ,‬כמו‬ ‫וזהו 'הראיני את מראיך' היינו שהקב"ה‬ ‫שאמרו )ברכות לד‪ (:‬במקום שבעלי‬ ‫רוצה לראות את האדם בביהמ"ד‪ ,‬אבל גם‬ ‫תשובה עומדים אין צדיקים גמורים‬ ‫כשהוא כבר בביהמ"ד נדרש ממנו‬ ‫יכולים לעמוד‪.‬‬ ‫'השמיעיני את קולך'‪ ,‬הקב"ה אינו‬ ‫ובחדשי אלול ותשרי יכול האדם להגיע‬ ‫מסתפק בכך שבא לביהמ"ד סתם‪ ,‬אלא‬ ‫לזמנים גדולים ביותר שאי אפשר להגיע‬ ‫דורש גם השמיעיני את קולך‪ ,‬שיתפלל‬ ‫אליהם במשך כל השנה כל כך בניקל‪,‬‬ ‫בקול‪ .‬אנו רחוקים מאד להבין את רצון‬ ‫וכמו שאמרו בגמ' )ר"ה יח‪ (.‬עה"פ דרשו‬ ‫השי"ת‪ ,‬אבל יש לנו את התורה הק'‪ ,‬ואנו‬ ‫ה' בהמצאו )ישעי' נה ו( ואף אם במשך‬ ‫רואים בתורה מהו רצון השי"ת‪ ,‬יש‬ ‫השנה לא התנהג כראוי בתורה ובתפילה‬ ‫צדיקים גם היום שזוכים להיות דבקים‬ ‫ובק דושה‪ ,‬אבל אם באלול מתחזק ושב‬ ‫בהשי"ת כמו הבעש"ט הק'‪ ,‬וכמו התנאים‬ ‫בתשובה להתנהג בקדושה וללמוד‬ ‫והאמוראים‪ ,‬אבל לא כל אדם זוכה‪ ,‬ולכן‬ ‫בהתמדה ולחשוב רק מחשבות טובות‪,‬‬ ‫יש לנו את התורה‪ ,‬והתורה אומרת לנו‬ ‫הוא מגיע למעלה יותר גדולה מאלו‬ ‫מהו רצון השי"ת‪ ,‬ואם עושים כן זהו טוב‪.‬‬ ‫שהתנהגו כן כל השנה‪ ,‬כי תשובה גדולה‬ ‫וממילא בשיר השירים כתוב 'הראיני את‬ ‫כל כך בשמים‪ ,‬ותשובה שייכת דוקא‬ ‫מראיך השמיעיני את קולך‪ ,‬כי קולך ערב'‪,‬‬ ‫כשהי' בסט"א‪ ,‬ועכשיו הוא מתקרב‬ ‫פי' כמו אב שכשבנו מתחיל לדבר הוא‬ ‫להשי"ת אזי יש לו חשיבות גדולה‬ ‫שמח על כל דיבור ודיבור שבנו מצליח‬ ‫בשמים‪.‬‬ ‫להוציא מפיו‪ ,‬כך הקב"ה לקח נשמה‬ ‫והכניסו לגוף יחד עם יצר הרע‪ ,‬בעולם יש‬ ‫מימרא שגוף ר"ת ג'וף ו'ויל פ'רעסן‪ ,‬ג'וף‬ ‫]מענין לענין[ כבר דיברתי כמה פעמים‬ ‫ו'ויל פ'אפן‪ ,‬אבל עונים לו ג'וף ו'ועסט‬ ‫שצריכים להתפלל בקול‪ ,‬וכך נפסק‬ ‫פ'וילען‪ ,‬שהגוף אינו נשאר לתמיד‪ ,‬אבל‬ ‫בשו"ע )או"ח סימן ס"א ס"ד(‪ ,‬וכתב שם‬ ‫בינתים זהו עלבון גדול לנשמה‪ ,‬וזהו כמו‬ ‫שהקול מעורר הכוונה‪ .‬והסמכתי זה‬ ‫שלוקחים אחד שהוא גדול בתורה‬ ‫בפסוק בשיר השירים )ב יד( 'הראיני את‬ ‫להבות אש‬ ‫יד‬ ‫כתב דברים נוראים ע"ז‪ ,‬שיש בכל דור‬ ‫ומחייבים אותו ללמוד עם ילד קטן שאינו‬ ‫אנשים שיש להם נשמות שאינם מזרע‬ ‫יודע מ אומה‪ ,‬ואומרים לו שרק באופן זה‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ומביא גם את‬ ‫יקבל שכרו‪ ,‬כן הקב"ה לקח הנשמה‬ ‫הסיבות לכך‪ ,‬חלקם‪ ,‬יש להם רק חלק‬ ‫והכניסו לגוף‪ ,‬שהוא חומר טיט ועפר‪ ,‬וזה‬ ‫מהנשמה מהערר"ר והם נמשכים לדברים‬ ‫רחמנות גדולה על הנשמה‪ ,‬אבל כשזוכה‬ ‫רעים מסוימים‪ ,‬וחלקם נהפכים לגמרי‬ ‫והנשמה מתגברת ללמוד ולהתפלל‪ ,‬אזי‬ ‫לאפיקורסים‪ ,‬כי יש להם כל הנשמה‬ ‫זהו נחת רוח להקב"ה ע"ז שהוריד‬ ‫מהער"ר‪ ,‬עכדה"ק‪ .‬וכמו שהי' בדור‬ ‫הנשמה לגוף‪ ,‬שאע"פ שהוא בתוך הגוף‪,‬‬ ‫המדבר שהער"ר הם שהסיתו את ישראל‬ ‫ובדרך כלל רוצים לעשות מה שהגוף‬ ‫לחטא העגל‪ ,‬שזה שכתוב בתוה"ק‬ ‫רוצה‪ ,‬ועכ"ז מתגבר ועושה מה שהנשמה‬ ‫שאמרו 'אלה אלהיך ישראל' זהו הער"ר‬ ‫רוצה‪ ,‬זהו נחת רוח גדולה לפניו ית"ש‪,‬‬ ‫אמרו ד‪ ,‬וכמו כן היום הערב רב אומרים‬ ‫וזהו 'כי קולך ערב ומראיך נאוה'‪.‬‬ ‫שצריכים מדינה וצריכים להיות ככל‬ ‫ואם היה אדם מרגיש איזה נחת רוח נעשה‬ ‫הגוים‪ ,‬וצריכים להלחם עם הגוים‪ ,‬ושלא‬ ‫בשמים כשהוא אומר הודו לה' קראו‬ ‫להאמין במשיח ובגאולה‪ ,‬הכל הפוך‬ ‫בשמו הודיעו בעמים עלילותיו‪ ,‬שירו לו‬ ‫מהתורה ודברי הנביאים‪ ,‬וכמו שהערב רב‬ ‫זמרו לו וכו'‪ ,‬לא היה רגע שלא היה רוצה‬ ‫במדבר הרחיקו את ישראל מהתורה‪ ,‬כך‬ ‫להתפלל והיה רוצה כל היום ללמוד‬ ‫הערב רב בדורנו ממש‪.‬‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬אם היה מרגיש איזה נחת רוח‬ ‫ומשה רבינו עלה למרום בר"ח אלול‬ ‫יש מזה בשמים‪.‬‬ ‫והתחנן להקב"ה שיהודים אינם אשמים‪,‬‬ ‫והערב רב הם שהסיטו את ישראל מדרך‬ ‫הישר‪ ,‬וכמו שלכל אדם יש ענינים שונים‬ ‫)ו( ומה שאומרים מר"ח אלול ואילך וכו' כי‬ ‫כאלו במשך השנה שהם מחלק הרע שבו‪,‬‬ ‫אז עלה משה להר‪ ,‬ונשלם יום הארבעים‬ ‫אם מפני שבנשמתו יש מקצתן חלק הרע‪,‬‬ ‫ביוהכ"פ‪) .‬פרקי דר"א פמ"ו(‪.‬‬ ‫ואם משום שהתחבר עם אלו שנשמתם‬ ‫אינו מחלק הטוב‪ ,‬עד שהקב"ה מחל להם‬ ‫כל הצרות שיש בכל דור‪ ,‬זהו בגלל הערב‬ ‫ביוהכ"פ‪ ,‬ממילא נשאר לכל שנה ושנה‬ ‫רב שחטאו בעגל‪ ,‬והרבה נשמות בזמן‬ ‫הימים האלו לסליח ה ולכפרה‪ ,‬וכמו‬ ‫הזה הם מהערב רב‪ ,‬כמו שכתב בספה"ק‬ ‫שאותו זמן היה עת רצון נשאר לעולם עת‬ ‫דברי חיים‪) ,‬פ' ויקהל( ובספה"ק קב הישר‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ד וכמו שאמרו ז"ל )ילקוט שמעוני פרשת אמור רמז תרמ"ג(‪ ,‬וז"ל‪' :‬שאילו עשו ישראל את העגל היה‬ ‫להם לומר א לה אלהינו ישראל אלא הגרים שעלו עם ישראל ממצרים שנאמר וגם ערב רב עלה אתם‬ ‫הם עשו את העגל ואומרים להם אלה אלהיך ישראל'‪.‬‬ ‫טו‬ ‫רשפי אש‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫רצון‪ ,‬וכמו שאיתא בשם הרבי מלובלין‬ ‫שהזמן שהי' פעם עת רצון‪ ,‬הזמן הזה‬ ‫אך מכיון שחששו שלא יגיע בראש השנה‬ ‫נשאר לתמיד עת רצון‪ ,‬למשל אדם שהי'‬ ‫לתשובה שלימה‪ ,‬לכן מתחילים כבר זמני‬ ‫לו נס או ישועה וכדו'‪ ,‬עושים ביום זה‬ ‫התשובה מר"ח אלול‪ ,‬כמו במדבר שעלה‬ ‫סעודת הודאה להשי"ת‪ ,‬וכיון שבשמים‬ ‫משה למרום ביום ר"ח אלול ושהה שם עד‬ ‫רחמו עליו אז ביום זה‪ ,‬נשאר לתמיד עת‬ ‫יוהכ"פ‪ ,‬שאז אמר לו הקב"ה סלחתי‬ ‫רצון בעבורו‪ ,‬כי בשמים הכל נצחי‪ ,‬כי‬ ‫כדבריך‪ ,‬כמו כן בכל שנה ושנה הוא זמן‬ ‫השי"ת הוא היה הוה ויהיה‪.‬‬ ‫הזה עת תשובה‪.‬‬ ‫ומשום כך נקרא החודש הזה חודש‬ ‫הרחמים‪ ,‬כי זהו מצד הרחמנות‪ ,‬כי מן‬ ‫ואותו ענין הוא ג"כ בראש השנה‪ .‬כי בכ"ה‬ ‫הדין לא היה צריך להיות כך שהאדם‬ ‫באלול נברא העולם‪ ,‬ובר"ה נוצר אדם‬ ‫מקבל על עצמו עשרות פעמים שלא‬ ‫הראשון‪ ,‬ובאותו היום חטא כמו שאמרו‬ ‫ידבר דברים בטלים‪ ,‬ושלא ירים עיניו מד'‬ ‫חז"ל )ויק"ר פכ"ט א(‪ ,‬והקב"ה מחל לו‬ ‫אמותיו‪ ,‬ושלא ידבר דברי ליצנות וכו'‪ ,‬וכי‬ ‫חטאו ה‪ ,‬ממילא נשאר יום ר"ה זמן סליחה‬ ‫הרבוש"ע הוא איזה חבר בשר ודם‬ ‫בכל שנה‪ ,‬כי אחר שברא הקב"ה אדם‬ ‫שאפשר להבטיח לו עשרות פעמים‪ ,‬ואף‬ ‫הראשוןוחטא‪ ,‬היה צריך למות והיה‬ ‫פעם לא לקיים‪ .‬אבל הקב"ה הוא רוצה‬ ‫העולם צריך להיחרב כי הקב"ה אמר לו‬ ‫בתשובה וכמו שמברכים בכל יום 'ברוך‬ ‫'כי ביום אכלך ממנו מות תמות' )בראשית‬ ‫אתה ה' הרוצה בתשובה'‪ ,‬ויש זמן שאז‬ ‫ב יז(‪ ,‬אך משום שהקב"ה הוא ארך אפים‬ ‫יותר בניקל להגיע לתשובה‪ ,‬וכמו שהי' אז‬ ‫ורוצה בתשובה קיבל את תשובתו של‬ ‫במדבר בימים אלו שעלה משה למרום‪,‬‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬וממילא נשאר לכל שנה‬ ‫ובנתיים היו בני ישראל מתאמצים‬ ‫הזמן של ראש השנה זמן סליחה‪ ,‬שאפילו‬ ‫בתשובה בימים אלו‪.‬‬ ‫שעברה השנה ולא התנהג כמו שצריך‪,‬‬ ‫והי' צריך למות או שיבאו עליו צרות‬ ‫אחרות‪ ,‬ולא להמתין לו עד שיבא לעוה"ב‪,‬‬ ‫ואע"פ שמשה רבינו המליץ טוב בשמים‬ ‫אפ"ה ממתינים לו עד ר"ה שזהו הזמן‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ה זה לשון המדרש שם‪' :‬א"ר יוחנן בר חנינא שתיים עשר שעות הוי היום‪ ,‬שעה ראשונה הוצבר עפרו‪,‬‬ ‫שניה נעשה גולם‪ ,‬שלישית נמתכו אבריו‪ ,‬רביעית נזרקה בו נשמה‪ ,‬חמישית עמד על רגליו‪ ,‬ששית קרא‬ ‫שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה‪ ,‬תשיעית נצטווה שלא לאכול‬ ‫מן האילן‪ ,‬עשירית סרח‪ ,‬אחת עשרה נידון‪ ,‬שתים עשר יצא בדימוס )פי' הערוך גזל דין של חסד(‪ ,‬אמר‬ ‫הקב"ה לאדם זה סימן לב כשם שעמדת לפני בדין היום הזה‪ ,‬כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום‬ ‫הזה ויוצאין לפני בדימוס‪ ,‬אימתי בחודש השביעי באחד לחודש'‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫טז‬ ‫להתפזר‪ ,‬ואז נתמוטט כל מגדל האנשים‪,‬‬ ‫על בנ"י‪ ,‬מכל מקום הוצרכו בנ"י בעצמם‬ ‫כי הם לא השיגו שאלו שלמעלה מהם‬ ‫באותו זמן לעשות תשובה‪ ,‬וכמו שהי'‬ ‫אינם יכולים להיות למעלה‪ ,‬רק עי"ז‬ ‫מעשה אצל הבעש"ט הק'‪ ,‬שפע"א אחז ידי‬ ‫משום שהם עצמם עומדים למטה‬ ‫תלמידיו שלצידיו והם אחזו ידיהם עם‬ ‫ומחזיקים אותם עליהם‪ ,‬וכשהם‬ ‫אלו שלצידיהם‪ ,‬וכן עשו כל התלמידים‬ ‫מתפזרים‪ ,‬כל העסק מתמוטט‪.‬‬ ‫שישבו שם‪ ,‬עד שהיו כולם בהתפשטות‬ ‫כך עד"ז‪ ,‬אמר הבעש"ט הק'‪ ,‬גם אתם‬ ‫הגשמיות והבעש"ט הק' זרק ראשו‬ ‫התלמידים‪ .‬כל זמן שאתם החזקתם המוח‬ ‫לאחוריו‪ ,‬ונתעלה בעליית נשמה והתהלך‬ ‫ביחד‪ ,‬הייתי יכול לעלות מעלה מעלה‪,‬‬ ‫בשבילי דרקיעא‪ ,‬אבל התלמידים לא עלו‬ ‫ולעשות מה שהייתי צריך לעשות‪ ,‬בכח‬ ‫במדריגה זו שהי' הבעש"ט‪ ,‬שהי' יכול‬ ‫כל התלמידים שהחזיקו ביחד הייתי יכול‬ ‫לילך בשבילי דרקיע ובעולמות העליונים‪,‬‬ ‫לעלות למעלה מכם‪ ,‬אבל כיון‬ ‫ומשם נראה העוה"ז פחות מהבל‪ ,‬אבל הם‬ ‫שהתפזרתם לא הייתי יכול להמשיך‬ ‫היו בהתפשטות הגשמיות ומקושרים‬ ‫להיות למעלה‪.‬‬ ‫למעלה אבל לא כמו הבעש"ט‪.‬‬ ‫וממילא כשמשה עלה למרום להמליץ‬ ‫במשך הזמן הניחו מקצת התלמידים‬ ‫טוב על ישראל‪ ,‬אילו בנ"י שנשארו למטה‬ ‫מדביקותם‪ ,‬ואחר זמן עוד מקצת‪,‬‬ ‫לא היו שבים בתשובה והיו מתהלכים‬ ‫והתחילו לדבר דברים ביניהם דיבור אחד‬ ‫ומעשנים ציגרעטלעך‪ ,‬והיו הולכים‬ ‫או שנים‪ ,‬ואז נתעורר הבעש"ט הק' ואמר‬ ‫לרחוץ בים‪ ,‬והיו מדברים דברים בטלים‬ ‫להם‪ :‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬למלך שצוה‬ ‫וכדו'‪ ,‬היה יכול משה לצעוק לשוא‬ ‫לבנות לכבודו מגדל גדול שראשו בשמים‪,‬‬ ‫בשמים שימחל להם עוונתיהם‪ .‬אבל‬ ‫ואחר זמן נתקלקל משהו במרומי המגדל‬ ‫באמת בנ"י באותו הזמן בחודש אלול עשו‬ ‫ולא היה דרך להגיע לשם‪ .‬עד שבא חכם‬ ‫תשובה ודפקו על לבם‪ ,‬והתחננו לפני‬ ‫אחד ונתן עצה‪ ,‬שיעשו מגדל אנשים‪,‬‬ ‫הקב"ה שימחול להם על שסטו מדרך‬ ‫דהיינו שלמטה יעמדו למשל אלף אנשים‪,‬‬ ‫הישר ועשו תשובה ותשובה ותשובה‪,‬‬ ‫ועליהם חמש מאות‪ ,‬וכן הלאה עד שאחד‬ ‫ובשמים הסתכלו כל הזמן על התשובה‬ ‫יטפס ויגיע למרומי המגדל ויתקן מה‬ ‫שעשו ישראל‪ ,‬עד שנמחל להם חטאתם‬ ‫שצריך לתקן‪ ,‬ועשו כן‪.‬‬ ‫ביוכ"פ‪.‬‬ ‫אך מכיון שהעסק הזה לקח שעות עד‬ ‫שטיפסו קומה על קומה‪ ,‬ואלו שעמדו‬ ‫למטה בקומה הראשונה לא הרגישו‬ ‫והנה הקב"ה עשה כך שיהיה תמיד מליץ‬ ‫שייכות להמתרחש למעלה מהם מעלה‬ ‫יושר שידבר עבור ישראל אפילו‬ ‫מעלה‪ ,‬ונמאס להם לעמוד והתחילו‬ ‫יז‬ ‫רשפי אש‬ ‫להמדריגה של המגיד מקאזניץ לשמוע‬ ‫כשהיהודים בעצמם עושים תשובה‪ ,‬וכמו‬ ‫סלחתי ולדעת שקיבלו תשובתו‪ ,‬אמנם‬ ‫שיש בכל עניני העולם‪ ,‬הן בתפילה הן‬ ‫זקה"ק פירש עה"כ )דברים ל ב( 'ושבת עד‬ ‫בתורה‪ ,‬צריך שיהי' אחד משפיע‪ ,‬בתפילה‬ ‫ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך‬ ‫יש אחד שהוא הבע"ת‪ ,‬ובתורה יש אחד‬ ‫ובכל נפשך'‪ ,‬ופשוטו של מקרא הוא דאיך‬ ‫שהוא אומר דרשה‪ ,‬וכדו'‪ ,‬כי כך ברא‬ ‫תשוב ל פני השי"ת בבחי' 'ומצאת'‪,‬‬ ‫הקב"ה את העולם שיהי' מסודר באופן‬ ‫שיתקבל התשובה‪' ,‬כי תדרשנו בכל לבבך‬ ‫של משפיע ומקבל‪ ,‬וכגון האב שצריך‬ ‫ובכל נפשך'‪ ,‬שתשוב בכל לב ונפש‪,‬‬ ‫לשלוט על בניו‪ ,‬הרבי צריך לשלוט על‬ ‫וזקה"ק אמר 'ושבת עד ה' אלהיך'‪ ,‬אם‬ ‫חסידיו‪ ,‬הרב צריך לשלוט על עירו‪,‬‬ ‫תשוב בתשובה‪ ,‬איך תדע ש'ומצאת'‪,‬‬ ‫הצדיק שו לט בכל העולם ואפילו על‬ ‫שבשמים קיבלו את תשובתך‪' ,‬כי תדרשנו‬ ‫עולמות העליונים יכול לשלוט כי כך‬ ‫בכל לבבך ובכל נפשך' כשתראה אח"כ‬ ‫צריך להיות בסדר הבריאה שיהיה‬ ‫שקיבלת חיות חדש לעבודת ה' ולתורה‬ ‫משפיע ומקבל‪.‬‬ ‫ולתפילה‪ ,‬תדע שמחלו לך‪ ,‬לכן אתה כבר‬ ‫וממילא אף שבני ישראל עשו תשובה‪,‬‬ ‫יכול להגיע ל'ותדרשנו בכל לבבך ובכל‬ ‫מכל מקום הי' צריך אחד לעמוד לפני‬ ‫נפשך'‪ .‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫הקב"ה להמליץ בעבורם‪ ,‬כי תמיד צריך‬ ‫והנה אני אמרתי זאת על הא דאומרים‬ ‫גם אחד שידבר בשם הקהל‪ ,‬ואמנם משה‬ ‫באבינו מלכינו‪ ,‬שקודם אומרים 'אבינו‬ ‫רבינו פעל בשמים‪ ,‬אבל בארץ מתחת בנ"י‬ ‫מלכינו מחה והעבר פשעינו וחטאתינו‬ ‫עשו תשובה‪ ,‬כי כן צריך להיות‪ ,‬וכך נשאר‬ ‫מנגד עינך'‪ ,‬שהקב"ה יסיר עונותינו שלא‬ ‫בכל שנה שהימים האלו הם זמנים‬ ‫יעמדו לנגד עיניו כביכול‪ ,‬ואח"כ אומרים‬ ‫שמסוגלים שיקבלו את התשובה‪ ,‬ובזמן‬ ‫'א"מ מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי‬ ‫הזה נתעורר אותו הכח שפעל משה אצל‬ ‫חובותינו'‪ ,‬שהקב"ה ימחוק עוונותינו‬ ‫הקב"ה כיון שהוא הי' המנהיג‪ ,‬וכך הוא‬ ‫לגמרי‪ ,‬ולמה אומרים פעם כן ופעם כן‪,‬‬ ‫בכל דור ודור ומנהיגיו‪ ,‬כמו שידועה‬ ‫הרי היו יכולים לבקש רק שימחוק‬ ‫העובדא באריכות אצל המגיד מקאזניץ‬ ‫עונותינו ודיינו‪.‬‬ ‫זי"ע שכל ז מן שלא שמע שהקב"ה אמר‬ ‫סלחתי לא המשיך בתפילה‪ .‬ו‬ ‫ואמרתי לבאר‪ ,‬כי אם יש לאדם דברים‬ ‫שלא הי' צריך לעשות‪ ,‬או דברים שהיה‬ ‫צריך לעשות ולא עשאם בשלימות‪,‬‬ ‫הדברים ה אלו עומדים לנגד עיניו והם‬ ‫זוכה‬ ‫אדם‬ ‫כל‬ ‫לענין[ולאו‬ ‫]מענין‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ו עי' העובדא באריכות בספה"ק עבו"ע )שיחו"ק ח"ב פר' האזינו עמ' תס"ב(‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫יח‬ ‫בתשובה‪ ,‬ונוכל ללמוד ולהתפלל‬ ‫מסכים המבדילים שאינם מניחים לו‬ ‫ולהרגיש טעם בשב"ק‪ ,‬ואח"כ כשזוכים‬ ‫לתקנם‪ ,‬וכמו שאם יעמדו גוים ושקצים‬ ‫לשוב בתשובה מבקשים מהשי"ת 'מחוק‬ ‫לפני עיניו אינו יכול ללמוד ולהתפלל‪ ,‬כך‬ ‫ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו'‬ ‫עומדים העוונות לפניו בעיניו‪ ,‬והוא אינו‬ ‫שימחקו לגמרי‪.‬‬ ‫מרגיש טעם בתורה ובתפילה‪ ,‬ואינו יודע‬ ‫וממילא איך יודעים אם נמחקו העוונות‪,‬‬ ‫מה זה שסותם ליבו‪ ,‬אבל האמת הוא כי‬ ‫כשרואים שמתחילים להרגיש טעם‬ ‫הטעם שאינו מרגיש הוא כי העוונות‬ ‫בתורה ובתפילה‪ ,‬סימן הוא שהסירו‬ ‫מסתירים בעדו את האור‪.‬‬ ‫העוונות מנגד עיניו‪ ,‬וכמו שאמר זקה"ק‬ ‫ולזה מבקשים קודם מהשי"ת 'מחה‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫והעבר פשעינו מנגד עינך'‪ ,‬שנוכל לחזור‬ ‫יט‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת כי תבוא תשפ"ב לפ"ק‬ ‫מצות ביכורים ‪ -‬חשיבות מסירות נפש‬ ‫המתקת הדינים‬ ‫במצות ביכורים מצינו שמחה ופרסום‬ ‫הנה פרשת השבוע עוסקת בענין‬ ‫שלא מצינו כמותם בהרבה מצוות‪ ,‬יהודי‬ ‫התוכחה‪ .‬וידוע מהרה"ק המגיד מקאזניץ‬ ‫היה עולה מקצה ארץ ישראל לירושלים‪,‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהיה מהפך את הקללות לברכות‪,‬‬ ‫בני העיר היו יוצאים לקראתו‪ ,‬והעלייה‬ ‫וכפי דאיתא בזוהר הקדוש שכל הקללות‬ ‫היתה בשירה‪ ,‬בכלי זמר וברוב פאר והדר‪,‬‬ ‫שבפרשה ברכות הן‪ ,‬אלא שנתלבשו‬ ‫ולכאורה‪ ,‬הרי בסופו של דבר מדובר‬ ‫בלבוש של קללה כדי שלא יתן בהן הבעל‬ ‫במעט פירות שמניחים לפני המזבח‪ ,‬מה‬ ‫דבר עין הרע ולא ילחם כנגד השפע‪ .‬יעזור‬ ‫ראתה התורה להחשיב כל כך את המצוה‬ ‫השי"ת שנזכה להמתיק את כל הדינים‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫ולקבל את כל הברכות הגנוזות בתוך דברי‬ ‫אלא שכאן מתגלה יסוד גדול בעבודת‬ ‫התוכחה‪.‬‬ ‫השם‪ ,‬אמרו חז"ל )חגיגה ט‪ (:‬שאינו דומה‬ ‫בתחילת הפרשה נאמר "ולקחת מראשית‬ ‫השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו‬ ‫כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה'‬ ‫מאה פעמים ואחד‪ ,‬וביאורו הוא‪ ,‬שהפעם‬ ‫אלקיך נותן לך"‪ ,‬מביאים בשם הרה"ק רבי‬ ‫הנוספת אינה רק עוד אחת בתוך המאה‪,‬‬ ‫אלימלך זי"ע‪ ,‬שהאדם עלול לחשוב כי‬ ‫אלא יצי אה מן ההרגל‪ ,‬וכשם שבשוק היו‬ ‫"בארצך" פירושו שהמקום והאדמה‬ ‫משלמים שכר מיוחד למי שנדרש לסטות‬ ‫שייכים לו מכח עמלו ויגיעו‪ ,‬על כן‬ ‫מן הדרך הרגילה ולעשות עיקוף‪ ,‬כך‬ ‫מזכירה לו התורה מיד "אשר ה' אלקיך‬ ‫בעבודת השם נחשבת במיוחד אותה‬ ‫נותן לך"‪ ,‬גם כאשר נדמה לאדם כי שלו‬ ‫תוספת שיש בה שבירת ההרגל ומסירות‬ ‫הוא‪ ,‬עליו לדעת שכל אשר לו מתנת‬ ‫נפ ש י‪.‬‬ ‫שמים היא‪ .‬ומתוך הכרה זו באה מצות‬ ‫כך הוא גם בביכורים‪ ,‬אדם עמל שנים‬ ‫הביכורים‪.‬‬ ‫בשדהו וממתין לפרי הראשון‪ ,‬לאחר‬ ‫שלוש שנות הערלה כבר היה רוצה‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫י עי' בלקו''א תניא באריכות פרק ט''ו‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫כ‬ ‫"תורה טובה" או "שבת טובה"‪ ,‬תכלית‬ ‫ליהנות מפרי עמלו‪ ,‬והנה התורה אומרת‬ ‫הדברים היא שיכנסו לעומק הלב ויבי או‬ ‫לו שלא ימהר לאכול‪ ,‬אלא יעלה תחילה‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫את ראשית פריו לירושלים‪ ,‬דווקא משום‬ ‫שהדבר בא לאחר המתנה ויגיעה‪ ,‬ויש בו‬ ‫ההתאספות והישיבה יחד בסעודה‬ ‫ויתור על הרצון הטבעי ליהנו ת מיד‪,‬‬ ‫שלישית‪ ,‬נועדו כדי שכל אחד יצא עם‬ ‫נעשית המצוה חשובה ונשגבה כל כך‪,‬‬ ‫קבלה ממשית‪ ,‬בעת נעילה ביום‬ ‫המסירות נפש היא שנותנת למעשה את‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫עומדים‬ ‫הכיפורים‬ ‫מעלתו‪.‬‬ ‫בהתעוררות עצומה‪ ,‬מבקשים "וחתום"‬ ‫ומקבלים קבלות טובות‪ ,‬אולם החתימה‬ ‫וזהו יסוד בכל עניני התורה‪ ,‬כאשר קשה‬ ‫האמיתית היא כאשר הקבלה נמשכת גם‬ ‫לאדם לשבור מעט את הגוף והחומר‪,‬‬ ‫לאחר אותה שעה‪ ,‬כך גם בשבת קודש‪,‬‬ ‫לשמור את עיניו‪ ,‬את פיו ואת מחשבתו‪,‬‬ ‫ההתעוררות צריכה להוליד שינוי קטן‬ ‫דווקא שם ניכרת עבודתו‪ ,‬קשה להיות‬ ‫ואמיתי שיישאר עם האדם לאחר צאת‬ ‫יהודי כאשר צריך לצאת מן ההרגל‪ ,‬אבל‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫בשמים מח שיבים את הקושי ואת‬ ‫המאמץ‪ ,‬וכפי שהאריך מרן החפץ חיים‬ ‫ובכל שבת יש כח מיוחד לכך‪ ,‬האור החיים‬ ‫זי"ע‪ ,‬שיומא דהילולא שלו חל בימים אלו‬ ‫הקדוש כתב שכל העולם נברא לששת‬ ‫)כ''ד אלול(‪ ,‬בענין שמירת הדיבור ואיסור‬ ‫ימים‪ ,‬ובכל שבת נעשית בריאה חדשה‪,‬‬ ‫לשון הרע‪.‬‬ ‫אם יש בריאה חדשה‪ ,‬יש גם חיות חדשה‬ ‫ונשמה חדשה‪ ,‬אפילו אם במשך השבוע‬ ‫לא למד ולא התפלל כפי שהיה צריך‪,‬‬ ‫לא די בהתעוררות של שעה‬ ‫והרגיש רחוק מרצון השם‪ ,‬שבת קודש‬ ‫נותנת לו אפשרות להתחיל מחדש‪,‬‬ ‫אצל הצדיקים המזוככים היה כל דיבור‬ ‫להתעלות ולהתחבר שוב אל הקדושה‪.‬‬ ‫במחשבה ובחשבון‪ ,‬כל תיבה היוצאת מן‬ ‫הפה היתה יקרה אצלם‪.‬‬ ‫מובא בספרים הקדושי ם יא‪ ,‬שאדם יורד‬ ‫תכלית ירידת הנשמה לעולם‬ ‫לעולם עם מספר קצוב של דיבורים‪,‬‬ ‫ובבחינת "נפשי יצאה בדברו"‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫על האדם לשאול את עצמו לשם מה יחיה‬ ‫האדם לשמור על כל מילה שלא תצא‬ ‫בעולם כבהמה‪ ,‬בשעה שניתנה בו נשמה‬ ‫לריק‪ .‬וממילא‪ ,‬כששומעים דברי‬ ‫טהורה‪ ,‬בכל יום אנו אומרים "אלקי נשמה‬ ‫התעוררות אין די לומר לאחר מכן שהיתה‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫יא דרך פקודיך )מצוה ל''ד( בשם הרה''ק ר' מנחם מענדל מרימנוב זי''ע‪.‬‬ ‫כא‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫תתענג על "נשמת"‪ ,‬על תוספות‪ ,‬רשב"א‪,‬‬ ‫שנתת בי טהורה היא‪ ,‬אתה בראתה ואתה‬ ‫ריטב"א ורמב"ן בעיון‪ ,‬נכנסים למוח‬ ‫יצרתה"‪ ,‬הנשמה שורשה בעולמות‬ ‫דברים זרים ומרחיקים אותה מתכליתה‪.‬‬ ‫עליונים‪ ,‬והיא אינה חפצה לרדת לעולם‬ ‫ועל זה כביכול זועקת הנשמה‪ ,‬לשם מה‬ ‫גשמי של נסיונות ותאוות‪ ,‬טוב לה בצילא‬ ‫ירדתי לעולם השפל הזה אם הגוף‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬בקרבת השכינה ובחברת‬ ‫משתמש בי נגד רצון קוני‪ ,‬לכן נתן לנו‬ ‫המלאכים ושרפי מעלה‪.‬‬ ‫רבונו של עולם את חודש אלול‪" ,‬אני‬ ‫אבל רצון הבורא היה להכניס את הנשמה‬ ‫לדודי ודודי לי"‪ .‬זהו זמן שבו השי"ת קורא‬ ‫בתוך הגוף‪ ,‬השי"ת נתן תורה לעמו‬ ‫לבניו לשוב אליו‪ ,‬ללמוד תורה‪ ,‬להתפלל‬ ‫ישראל ובחר בנו כדי ללמוד וללמד‪,‬‬ ‫ולהחזיר את הנשמה למקומה הראוי‪.‬‬ ‫לשמור ולעשות ולקיים‪ ,‬כל ירידת‬ ‫כוחו של יהודי אחד לעורר עולם‬ ‫הנשמה היא כדי שבתוך הגוף‪ ,‬בתוך‬ ‫הנסיונות ובתוך העולם הזה‪ ,‬יבחר יהודי‬ ‫תפקידנו הוא גם להתחבר יחד ולדאוג‬ ‫ברצון הבורא ויעשה לו נחת רוח‪.‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬אאמו"ר זי"ע היה אומר בשם‬ ‫הזוהר הקדוש‪ ,‬שעל ידי "כנישתא חדא"‬ ‫וממילא מובן כמה גדולה אחריותו של‬ ‫בלבד של תשובה יכולים להביא את‬ ‫האדם בעניני קדושה וטהרה‪ ,‬גניבה‬ ‫הגאולה השלמה‪ ,‬מעשה טוב של יהודי‬ ‫וגזילה‪ ,‬מאכלות אסורות וכל דבר שיש בו‬ ‫אינו נשאר אצלו בלבד‪ ,‬הוא ממשיך רוח‬ ‫פגם‪.‬‬ ‫טהרה בעולם‪.‬‬ ‫בספר בני יששכר מבואר שהמאכלים‬ ‫וכך גם להיפך‪ ,‬חטא של אדם פועל חלילה‬ ‫שאדם אוכל נעשים חלק מדמו‪ ,‬ולכן יש‬ ‫על סביבתו ועל העולם‪ ,‬וכידוע המאמר‬ ‫משמעות לאיכות המאכל ולהכשרו‪ ,‬וגם‬ ‫שכשיהודי כאן בארה"ק נחלש בעבודת‬ ‫לאופן האכילה ולמידת התאוה‪ .‬כל דבר‬ ‫ה'‪ ,‬יהודי בפריז משתמד ח"ו‪.‬‬ ‫שהאדם מכניס לתוכו פועל על נפשו‪.‬‬ ‫כאשר יהודי לומד ומתפלל ושופך נחלי‬ ‫בעוונותינו הרבים רואים לפעמים ירידה‬ ‫דמעות בחודש אלול‪ ,‬הוא אינו מתקן רק‬ ‫אצל אנשים שהיו טובים וישרים‪ ,‬וצריך‬ ‫את עצמו‪ ,‬הוא מכניס הרהורי תשובה‬ ‫להתבונן מה פעל עליהם‪ ,‬צריך מאוד‬ ‫בלבבות ישראל במקומות רחוקים‪ ,‬הוא‬ ‫להיז הר ממאכלים‪ ,‬וממקורות ממון‬ ‫מתחיל לשאול את עצמו "היכן הייתי עד‬ ‫הטמאים‪ ,‬וכן מן הכלים והמראות‬ ‫עתה ומה פעלתי"‪ ,‬ובאותה שעה‬ ‫האסורים המטמטמים את המוח‬ ‫מתעוררות מחשבות דומות גם בלבבות‬ ‫ומסלקים מן האדם את התענוג שבתורה‪,‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫בתפילה ובשבת קודש‪ ,‬במקום שהנשמה‬ ‫להבות אש‬ ‫כב‬ ‫הכניס במקום עבודת השם‪ ,‬וממנו‬ ‫וכך מספרים על הרה"ק מלובלין זי"ע יב‪,‬‬ ‫נשתלשל שלא יכול היה לעבוד בשמחה‪,‬‬ ‫ששאל שני אנשים אם יש בעירם רב‬ ‫צריך האדם לברר מהו אותו "תחת"‪ ,‬מה‬ ‫המוכיח במוסר‪ ,‬תלמיד חכם המלמד‬ ‫תפס את מקומה של הקדושה בלבו‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬או איש כשר שעבודת תפילתו‬ ‫ומכאן דרך נוספת לתשובה‪ .‬לא תמיד‬ ‫ניכרת‪ .‬על כך אלו השיבו שאין‪ .‬לבסוף‬ ‫צריכים לעורר את האדם רק בתוכחות‬ ‫שאל אם יש שם לפחות יהודי אחד נשבר‪,‬‬ ‫ובדברים קשים‪ ,‬אפשר להלהיב את הלב‬ ‫איש פשוט ושפל לב‪ ,‬כשאמרו שיש‪,‬‬ ‫על ידי התבוננות בטוב‪ ,‬יהודי יחשוב כמה‬ ‫השיב הצדיק שדי בכך‪ .‬יהודי אחד שבור‬ ‫מתנות נותן לו רבונו של עולם‪ ,‬משפחה‪,‬‬ ‫לב יכול להחזיק עיר שלמה‪.‬‬ ‫בני בית‪ ,‬בנים‪ ,‬עיניים לראות‪ ,‬ידים לעשות‬ ‫והביאו לזה ראיה מן התורה‪ .‬במחנה‬ ‫בהן צרכיו‪ ,‬רגלים לילך‪ ,‬מלבושים‬ ‫מלחמה עומדים אלפי אנשים חזקים‪ ,‬ודי‬ ‫ופרנסה‪ ,‬ואז ישאל את עצמו מה פעלתי‬ ‫באדם אחד שהוא "ירא ורך הלבב" כדי‬ ‫אני עבור הבורא יתברך כנגד כל הטוב‬ ‫להמיס את לבב אחיו‪ ,‬ולכן צריך לשוב‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫מהמלחמה‪ .‬והוא לימוד לנו שאם פחד‬ ‫חשבון כזה אינו מביא את האדם לעצבות‪,‬‬ ‫של אחד יכול לעבור לאלפים‪ ,‬על אחת‬ ‫אלא להכרת הטוב ולתשובה‪ .‬כאשר הוא‬ ‫כמה וכמה פחד מיום הדין ויראת שמים‬ ‫רואה כמה חסד השי"ת משפיע עליו‪ ,‬הוא‬ ‫אמיתית והתעוררות של יהודי בבית‬ ‫רוצה להשיב מעט טובה תחת טובה‪,‬‬ ‫המדרש יכולים להשפיע על רבים‪ ,‬וכאשר‬ ‫להוסיף בתורה‪ ,‬בתפילה ובשמירת‬ ‫בני ישראל מתחברים יחד בשיחה‬ ‫המצוות‪ .‬כך אפשר לעורר תשובה מתוך‬ ‫אמיתית של תשובה‪ ,‬כוחם גדול עוד יותר‪.‬‬ ‫שמחה ומתוך אהבה‪ ,‬ולא רק מתוך פחד‪.‬‬ ‫תשובה מתוך הכרת הטוב‬ ‫הכל בזכותו של אותו זקן‬ ‫נאמר בפרשה "תחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬בעת שהייתי במדינת‬ ‫אלקיך בשמחה ובטוב לבב"‪ ,‬ויש‬ ‫ענגלאנד וראיתי קהל גדול וחשוב‬ ‫להתבונן‪ ,‬הרי השמחה אינה נמנית כמצוה‬ ‫מסלתה ומשמנה של היהדות החרדית‬ ‫בפני עצמה בתרי"ג מצוות‪ ,‬ומדוע באה‬ ‫ושל עולם הישיבות‪ ,‬ש התאספו בעת‬ ‫תוכחה קשה כל כך על חסרונה‪.‬‬ ‫התפילות‪ ,‬ובהטיש‪ ,‬ובסעודה שלישית‪,‬‬ ‫בספרי חסידות ביארו את תיבת "תחת"‬ ‫חשבתי במשך השבת מה פעלתי במשך‬ ‫מלשון תמורה‪ ,‬היה דבר אחר שהאדם‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫יב עי' שער האותיות‪.‬‬ ‫כג‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫על קברי הצדיקים ומבקשים בזכותם‪,‬‬ ‫השבוע שזיכני השי"ת לראות דבר כזה‪,‬‬ ‫כאשר האבות הקדושים רואים מלמעלה‬ ‫מאות יהודים מתאמצים עבור קדושת‬ ‫שבניהם ממשיכים להתאמץ בתורה‪,‬‬ ‫השבת ועבודת השם‪ ,‬והלב מוכרח לשאול‬ ‫בתפילה ובעבודת השם‪ ,‬הם מעוררים‬ ‫במה זכיתי לכך‪.‬‬ ‫רחמים ומשפיעים שפע לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫אלא שאאמו''ר הק' זי''ע היה אומר "אוי לו‬ ‫למי שהעולם מטעין בו"‪ ,‬הסכנה היא‬ ‫שאדם רואה את הכבוד שמכבדים אותו‬ ‫הבית הוא המראה של הילדים‬ ‫ומתחיל לחשוב שאם בני העולם אינם‬ ‫אחד הדברים הגדולים שכל בית בישראל‬ ‫שוטים‪ ,‬אולי באמת יש בו דבר מה‪ .‬וזהו‬ ‫צריך הוא להעמיד בנים ונכדים בעלי‬ ‫"מטעין בו"‪ ,‬העולם מכניס בו טעות עד‬ ‫דעת‪ ,‬יראת שמים ומדות טובות‪ ,‬ועבודה‬ ‫שהוא מייחס לעצמו דבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫זו מתחילה מן ההורים‪ ,‬הילדים רואים‬ ‫והאמת היא שהכל בזכות האבות‬ ‫כיצד האב והאם מדברים זה עם זה וכיצד‬ ‫הקדושים והצדיקים שמסרו נפשם‬ ‫הם מדברים עם אחרים‪ ,‬הם רואים אם‬ ‫בעדנו‪ .‬הם שהעמידו את השלשלת‪,‬‬ ‫האב מדקדק בזמן קריאת שמע‪ ,‬בברכת‬ ‫ובזכותם ממשיכים בני ישראל עד היום‬ ‫התורה ובנטילת ידיים‪ ,‬וא ם המצוות‬ ‫למסור נפש ולהשתוקק לעבודת השם‪,‬‬ ‫יקרות בעיניו באמת‪.‬‬ ‫התקוה היא שנזכה להחזיק בהכרה הזאת‬ ‫כח ההבנה של הילדים גדול מאוד‪ ,‬כל‬ ‫ולא ליטול לעצמנו דבר‪ ,‬אלא לדעת שכל‬ ‫תנועה‪ ,‬כל דיבור וכל הנהגה של ההורים‬ ‫מה שיש הוא מתנת שמים וזכות אבות‪.‬‬ ‫נחקקים במוחם ונשארים עמם לאורך‬ ‫וכידוע בספרים הקדושים‪ ,‬כל מעשה‬ ‫ימים‪ ,‬אין די לומר לילד מה לעשות‪ ,‬הבית‬ ‫שאדם עושה בעולם הזה לזכרו של צדיק‪,‬‬ ‫עצמו צריך להיות המראה שממנה ילמד‬ ‫לימוד משניות‪ ,‬הדלקת נר‪ ,‬קבלה טובה‪,‬‬ ‫מהי תפילה‪ ,‬מהי תורה‪ ,‬מהי קדושה ומהי‬ ‫אמירת דבר תורה בשמו‪ ,‬ואף ניגון שהיה‬ ‫דרך ארץ‪.‬‬ ‫שייך לעבודתו‪ ,‬עושה נחת רוח לנשמתו‬ ‫ומעלה אותה בעולם העליון‪ .‬ובפרט‬ ‫כאשר ממשיכים את הנהגותיהם ואת‬ ‫להיכנס לראש השנה כבן מלך‬ ‫נוסח תפילתם ושומרים על הדרך שמסרו‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫הנה באים אנו ומתקרבים לימים‬ ‫הקדושים ומצפים לגאולה השלמה‪ .‬על‬ ‫והצדיקים מצידם יכולים להשפיע ברכה‬ ‫הכתוב "מראשית השנה ועד אחרית שנה"‬ ‫והצלחה לבני ישראל‪ ,‬משום כך נוסעים‬ ‫מובא הפי'‪ ,‬שבתחילת השנה מקבל האדם‬ ‫יהודים למקומות הקדושים‪ ,‬משתטחים‬ ‫להבות אש‬ ‫כד‬ ‫בתורה‪ ,‬בתפילה ובעבודת השם‪ ,‬ועלינו‬ ‫על עצמו קבלות רבות וחושב שהשנה‬ ‫להיכנס אליה בכלים חדשים‪.‬‬ ‫תהיה באופן אחר‪ ,‬אולם כאשר מגיעים‬ ‫לאחריתה רואים פעמים רבות שנעשתה‬ ‫זהו "שתמליכוני עליכם"‪ ,‬כאשר יש‬ ‫"שנה פשוטה" והקבלות לא נשמרו כפי‬ ‫השראת השכינה יש הכל‪ ,‬האדם מבקש‬ ‫שחשב‪.‬‬ ‫להיות קרוב למלכות‪ ,‬קרוב אל השי"ת‪,‬‬ ‫ומתוך הקרבה הזאת באים שפע וברכה‬ ‫אבל חודש אלול ניתן כדי להציל ולפדות‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫את השנה‪ ,‬אאמו''ר זי"ע מביא ב"קדושת‬ ‫לכן ראוי להכין גם את לימוד ראש השנה‬ ‫צבי" שבימי אחרית השנה יכול האדם‬ ‫ואת הספרים שבהם יעסוק‪ ,‬שלא להיכנס‬ ‫לתקן את מה שהיה לפני כן‪ ,‬אין הוא צריך‬ ‫ליום הקדוש בלא הכנה‪ ,‬אלא לבוא אליו‬ ‫להגיע לראש השנה כהלך דל שאין בידו‬ ‫מתוך רצון ברור להיות סמוך וקרוב‬ ‫מאומה‪ ,‬אלא כבן החוזר אל אביו וכאדם‬ ‫לבורא יתברך‪.‬‬ ‫הבא אל המלך לא חר שהתכונן והעמיד‬ ‫לפניו את תפילתו ואת בקשותיו‪.‬‬ ‫ברכות הקודש‬ ‫אנו אומרים לפני השי"ת "רצוננו לעשות‬ ‫כעת הוא עת רצון של רעוא דרעווין‪ ,‬יעזור‬ ‫רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה"‪ .‬רצוננו‬ ‫השי"ת שבני ישראל ייוושעו בכל‬ ‫באמת להיות טובים‪ ,‬במשך השנה למדנו‪,‬‬ ‫הישועות‪ ,‬מי שזקוק לזרעא חייא וקיימא‬ ‫התפללנו‪ ,‬קיימנו מצוות‪ ,‬נתנו צדקה‬ ‫יפקד בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬והבנים‬ ‫ועשינו חסד‪ ,‬ואף שנכשלנו פעמים רבות‪,‬‬ ‫והבנות הזקוקים לזיווג ימצאו את זיווגם‬ ‫אין אנו זרים לפניו‪ .‬אנו בניו‪ ,‬וכאשר בן בא‬ ‫ההגון והנכון מן השמים‪ ,‬עם משפחות‬ ‫אל אביו ושופך דמעות ואומר "אבא‪,‬‬ ‫טובות ובעלי מידות טובות‪.‬‬ ‫שגיתי וחט אתי לפניך"‪ ,‬מתעוררים רחמי‬ ‫ומי שזקוק לרפואת הגוף יזכה לרפואה‬ ‫האב עד שנשמע "ויאמר ה' סלחתי‬ ‫שלמה‪ ,‬השי"ת הוא מלך רופא נאמן‪ ,‬והוא‬ ‫כדברך"‪.‬‬ ‫ישלח את שלוחיו ואת הרפואה הנכונה‪,‬‬ ‫ואאמו''ר זי"ע היה מזהיר‪ ,‬שהשי"ת ימחול‬ ‫ויאמר למלאך רפאל לרפא את בני‬ ‫לנו רק כפי שאנו מוחלים לאחרים‪ ,‬לכן‬ ‫ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫בימי הסליחה והמחילה צריך גם לתקן‬ ‫בבריאות הגוף והנפש‪.‬‬ ‫את הענינים שבין אדם לחברו‪ ,‬למחול‪,‬‬ ‫ותהא פרנסה בריווח ובניקל‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫לפייס ולהסיר קפידות‪ .‬שנה חדשה‬ ‫בני ישראל לעסוק בתורה ובתפילה‬ ‫ממשמשת ובאה‪ ,‬התחדשות חד שה‬ ‫כה‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫עושר וכבוד‪.‬‬ ‫ולעבוד את הבורא יתברך בלי מניעה‪,‬‬ ‫ולגדל את הילדים בטהרת הקודש‪ ,‬ויהיו‬ ‫ונזכה כולנו יחד לקבל פני משיח צדקנו‬ ‫בתי ישראל מלאים אהבה ואחוה שלום‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬בהתגלות כבוד שמים‬ ‫ורעות‪ ,‬דעת וקדושה‪ ,‬תורה וגדולה‬ ‫עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬ותחזינה עינינו‬ ‫במקום אחד‪ ,‬ויזכו להעמיד בנים ובני‬ ‫בשובך לציון ברחמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בנים העוסקים בתורה ובמצוות מתוך‬