gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ הגאון רבי אברהם יעקב בן‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫רבי שלמה זלמן זלזניק זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 199‬פרשת כי תבא תשפ''ו‬ ‫ירושלמי יבמות ל‪-‬לו‬ ‫הלכה ה משנה באופן שהיו שתי יבמות ועשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין‬ ‫דף ל שנינו במשנה שנחלקו במאמר אחר מאמר והוא באופן שהיו שתי יבמות ועשה מאמר‬ ‫וחליצה ואם עשה מאמר בזו ובעל את השניה צריכות שני גיטין וחליצה‪ ,‬ואם עשה מאמר‬ ‫באחת ונתן לה גט ואח''כ עשה מאמר בשניה שניתן לומר שהגט פטר את מה שקנה המאמר‬ ‫בזו ונתן גט לשניה צריכה גט וחליצה ואם עשה מאמר בזו וחלץ לשניה הראשונה צריכה‬ ‫וא''כ יש מאמר אחר מאמר או שיש בגט דחיה בזיקה והוא משייר בפטור וא''כ הוא משייר‬ ‫גט‪ .‬הלכה ו משנה ואם נתן גט לזו וגט לזו שתיהן צריכות ממנו חליצה ואם נתן גט לזו‬ ‫גם במאמר והמאמר השני נכנס במה ששייר הגט‪.‬‬ ‫ובעל את זו צריכה גט וחליצה ואם נתן גט לזו ועשה מאמר בשניה צריכה גט וחליצה ואם‬ ‫יש להסתפק לדעת ר''ג אם יש ביאה פסולה אחר ביאה פסולה שבא על היבמה אחר נתינת‬ ‫נתן גט לזו וחלץ לשניה אין אחר חליצה כלום‪ .‬גמרא בספק הנ''ל לדעת רבי‪,‬‬ ‫גט‪ ,‬וכן יש להסתפק בביאת בן תשע שני פעמים או שהיתה ביאה פסולה אחר ביאת בן תשע‬ ‫דף לב שביאת גדול גומר מאמרו קונה ויש שיור בקנין וגם ביאת קטן גומרת וא''כ המאמר‬ ‫או ביאת בן תשע אחר ביאה פסולה‪.‬‬ ‫שלו יקנה וישייר אך מדרבנן גם ביאה של קטן אינה גומרת‪ ,‬ויש שאמר בלשון זו שאין‬ ‫וכן יש להסתפק אם חכמים חלקו שיש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות אך ביבמה אחת הם‬ ‫לחלק בין מאמרו של גדול למאמרו של קטן‪ ,‬ושמואל אמר שלר''מ עשו ביאת בן ט' שנים‬ ‫יודו לר''ג שאין מאמר אחר מאמר שאם עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט ועשה בה שוב‬ ‫כמאמר בגדול ולפ''ז נאמר שגם חליצה של קטן תדחה את הזיקה אך יש בה שיור כמו‬ ‫מאמר שאם נאמר שיש מאמר אחר מאמר היא לא נפטרה בגט הראשון וצריכה שוב גט‬ ‫שמאמר מועיל בגדול אך רבנן סוברים שאין חליצת קטן כלום ומה שעשו ביאת בן ט'‬ ‫למאמר השני‪ ,‬ואם נאמר שאין מאמר אחר מאמר אינה צריכה גט אחר המאמר השני‪.‬‬ ‫כמאמר בגדול שקונה בין לדעת ובין שלא לדעת לכן אף שקטן אין לו דעת היא קונה אך‬ ‫ר' יודן הסתפק במקדש אשה שיחולו הקידושין אחר ל' ואחותה נפלה לפניו ליבום בתוך‬ ‫חליצה היא כגט של גדול שמועיל רק לדעת וא''כ החליצה מועילה רק לדעת ואין בחליצת‬ ‫ל' האם יש לומר שחלה הזיקה בשיור של הקידושין ומה שאמר ר''ג שאין מאמר אחר מאמר‬ ‫קטן כלום‪.‬‬ ‫הוא דוקא במאמר אחר מאמר כיון שכל כח המאמר נעשה במאמר הראשון ולא משום‬ ‫הלכה ז משנה אם חלץ לאחת וחזר וחלץ לצרתה או שחלץ באחת עשה מאמר באחרת ונתן‬ ‫שהוא מעכב את השני מלחול אך במקדש לאחר ל' יתכן שיש זיקה שהקידושין לאחר ל'‬ ‫גט ובעל‪ ,‬או שבעל אחת וחזר ובעל את השניה או שבעל אחת ועשה מאמר בשניה ונתן גט‬ ‫לא דחו את הזיקה‪ ,‬ובמה שאמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן במקדש לאחר ל' שהיא קנויה‬ ‫לאחת וחלץ לאחרת אין אחר חליצה כלום בין ביבם אחת לשתי יבמות ובין שני יבמים‬ ‫ומשויירת ואפילו מאה תופסים בה זה לא כר''ג שקידושין שחל כחם לקנות במקצת קנה‬ ‫ליבמה אחת‪ .‬הלכה ח משנה אם חלץ לאחת ועשה מאמר באותה יבמה ונתן גט וחלץ אין‬ ‫כל הכח שבהם בראשון ויותר לא חלו כלל הקידושין האחרים‪.‬‬ ‫אחר חליצה כלום בין כשהיא בתחילה בין כשהיא באמצע או כשהיא בסוף‪ ,‬ובעילה כשהיא‬ ‫הלכה ב משנה כיצד הוא דין יבם ויבמה שאם עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט היא עדיין‬ ‫בתחילה אין אחריה כלום אך כשהיא אחרי מאמר או אחר גט היא פסולה‪ ,‬ור' נחמיה סובר‬ ‫צריכה חליצה ואם עשה מאמר וחלץ היא עדיין צריכה ממנו גט ואם עשה מאמר ובעל זה‬ ‫שבין בעילה ובין חליצה אין אחריהם כלום בין כשהם בתחילה בין באמצע בין בסוף‪ .‬גמרא‬ ‫כמצותה‪ .‬גמרא מדברי המשנה משמע שהגט פוטר יותר ממה שקנה המאמר שאם נאמר‬ ‫בבבל אמרו שלר' נחמיה גם ביאה פסולה פוטרת ולדעתם בין בעילה שאחר מאמר בין‬ ‫שהגט אינו פוטר יותר בזיקה א''כ מדוע בנתן גט יחלוץ יאמר היבם לא יפטור גיטי אלא‬ ‫בעילה שאחר הגט פוטרת אך לדעת חכמי א''י ביאה שלאחר מאמר פוטרת אך ביאה שאחר‬ ‫מה שקנה מאמרי ואפילו את מה קנה מאמרי הוא לא יפטור כיון שזה לא כריתות שהמאמר‬ ‫הגט אינה פוטרת‪ ,‬והם לא שמעו את דברי ר' הילא בשם ר' יוחנן שר' נחמיה ר''ש ור'‬ ‫חיזק את הזיקה והוא כמגרש חצי אשה ויוכל היבם ליבם‪ ,‬אלא שהגט דחה גם בזיקה ולכן‬ ‫ישמעאל אמרו דבר אחד‪ ,‬ששנינו בברייתא שהם היו שלש יבמות ליבם אחד ועשה מאמר‬ ‫אינו יכול יותר ליבם‪.‬‬ ‫באחת ובעל את השניה וחלץ לשלישית‪ ,‬סובר ר' נחמיה שהראשונה צריכה גט וחליצה ואין‬ ‫שנינו במשנה שחליצה פסולה פוטרת לענין שאם יבא אחר ויקדש את הצרה יתפסו בה‬ ‫אחר בעילה כלום ואף שהביאה לא פטרה שצריך לחלוץ אחריה בכ''ז המאמר שאחריה‬ ‫קידושין שהרי יש שיור במאמר או שנאמר שהיא עדיין צריכה גט למאמרו וזה נחשב כאילו‬ ‫אינו כלום‪ ,‬ויש ללמוד בק''ו שאם חליצה שפוסלת לכהונה חליצה שאחר ביאה אינה כלום‬ ‫עדיין יש בה זיקת המת‪.‬‬ ‫ביאה שאינה פוסלת לכהונה לא יהיה אחריה כלום‪ ,‬ולרבנן אסור בקרובות שלשתן והן‬ ‫שנינו שאם עשה מאמר ובעל זה כמצותו ואמר ר' בא בר ממל שמצוה לקדש ואח''כ לבעול‬ ‫צריכות שלושה גיטין ויחלוץ לאחת מהן‪.‬‬ ‫ויש ללמוד ק''ו שאם יבמה שלא כתוב בה קידושין מצוה לקדש קודם שבא עליה אשה‬ ‫פרק הבא על יבמתו‬ ‫דף לג‬ ‫שכתוב בה קידושין ק''ו שמצוה לקדש קודם בעילה‪.‬‬ ‫הלכה א משנה יבם שבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון אפילו שהוא‬ ‫הלכה ג משנה אם נתן גט ועשה אח''כ מאמר היא צריכה גט וחליצה ואם נתן גט ובעל היא‬ ‫היה שוגג והיה מזידה או שהוא היה במזיד והיא שוגגת הוא היה אנוס והיא לא היתה אנוסה‬ ‫צריכה גט וחליצה ואם נתן גט וחלץ אינו צריך יותר להתירה לשוק‪ .‬גמרא בנתן גט ועשה‬ ‫או שהיא היתה אנוסה והוא לא היה אנוס קנה ובין מערה ובין גומר קנה ואין חילוק בין‬ ‫מאמר צריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו‪.‬‬ ‫ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה‪ .‬גמרא שנינו במשנה שאחד מהם היה מזיד ואחד מהם‬ ‫נתן גט ובעל צריכה חליצה ומוכח מכאן שביאה פסולה אינה פוטרת ואינו דומה לבעל‬ ‫היה שוגג ור' חייה שנה שאפילו שניהם היו שוגגים או מזידים‪.‬‬ ‫תחילה שמספיק גט כיון שאסור לו לקיימה והיא לא קונה בה קנין גמור להפקיע את הזיקה‪,‬‬ ‫רצו לומר שרק פיקח שיש בו דעת קונה בין לדעת בין שלא לדעת אך חרש שאין בו דעת‬ ‫ולעיל בעשה מאמר וחלץ שנינו שנותן גט והיא נפטרת שהחליצה פסולה פוטרת מזיקה‬ ‫לא יקנה אלא לדעת‪ ,‬אך מצאנו שר' חייה שנה שבין חרש בין שוטה שבעלו קנו ופטרו את‬ ‫ואילו ביאה פסולה לא פוטרת מזיקה כיון שעיקרה לקנות וזה מפקיע את הזיקה לכן‬ ‫הצרות‪.‬‬ ‫כשהביאה היא פסולה אינה פוטרת מהזיקה‪ ,‬אך חליצה כל כולה אינה אלא לפטור מהזיקה‪,‬‬ ‫למדו מהפסוק יבמה יבא עליה לדעתו ונאמר ולקחה לו לאשה אפילו שלא לדעתו‪ ,‬ויבמה‬ ‫ואין לומר שהביאה אינה פוטרת להקל שיספיק לה גט אך היא תפטור להחמיר בה כנגד מה‬ ‫אפילו בעל כרחו‪ ,‬יבמה יבא עליה לדעתה ולקחה לו לאשה אפילו שלא לדעתה ויבמה‬ ‫שקנה במקצת‪,‬‬ ‫אפילו בעל כרחה‪ ,‬יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה לו לאשה אפילו שלא כדרכה ויבמה‬ ‫דף לא כגון באופן שאחר בא וקידש את הצרה שיתפסו בה קידושין שהביאה קנתה‬ ‫אפילו מהצד שלא כדרך ביאה‪ ,‬יבמה יבא עליה ביאה גמורה ולקחה לו לאשה אפילו ביאה‬ ‫להפקיע זיקה מהצרה‪ ,‬אמר ר' יודן שיבמה שאין כולה לחוץ כגון אותן צרות לעולם היא‬ ‫שאינה גמורה באבר מת ויבמה אפילו כשרק הערה בה‪ ,‬וביאר רב יהודה בשם שמואל‬ ‫בפנים עד שיעשה מעשה להפקיע את הזיקה והחליצה פסולה פוטרת רק באופן שנעקרה‬ ‫שהעראה היינו שנראית האצבע בין השפיות שהיתה רק נשיקת אבר‪ ,‬ור' יוחנן סובר שזה‬ ‫זיקת המת ונשארה רק לאותה אחת שחלץ לה‪.‬‬ ‫נקרא משהכניס את העטרה‪ ,‬ור' בא בר חייה אמר בשם ר' יוחנן שהכנסת עטרה זה ביאה‬ ‫הלכה ד משנה אם חלץ ועשה מאמר ונתן גט ואח''כ בעל או שבעל ועשה מאמר ונתן גט‬ ‫גמורה‪ ,‬ולכאורה אין משמעות בדברי ר' יוחנן שזה ביאה גמורה שהרי בכל העריות נאסר‬ ‫וחלץ אין כלום אחר אותה חליצה וכל זה בין ביבמה אחת ובין בשתי יבמות‪ .‬גמרא למרות‬ ‫גם העראה ובשפחה חרופה צריך גם שיפלוט זרע כמו שאמר ר' ירמיה בשם ר' בא בר ממל‬ ‫שאמרנו שאין חליצה אחר חליצה אך אם בא עליה אחר חליצה החליצה פסלה מכהונה‬ ‫שנאמר בפסוק שכבת זרע והיינו עד שיפלוט‪ ,‬ויש לומר שר' יוחנן דיבר באלמנה לכהן גדול‬ ‫ואף שממילא היא פסולה מחמת החליצה אך יש בזה תוספת לפסלה מתרומה‪ ,‬אך קשה וכי‬ ‫וכמו שאמר ר' בא בר ממל שאם הערה בה חייב משום חללה ואם נכנסה העטרה חייב‬ ‫הבא על חלוצתו היא נפסלה מתרומה‪ ,‬ויש לומר שהיא פסולה אם באו אחיו עליה שיש בה‬ ‫משום ביאה שיש באלמנה לכה''ג לאו של לא יקח והיינו קידושין וקידושין הם רק בביאה‬ ‫כרת של אשת אח הראשון שלא הותר אצלם‪ ,‬אך זה רק למ''ד שהאחים חייבים על החלוצה‬ ‫ולא בהעראה‪ ,‬ואם גמר את הביאה חייב משום לא יחלל זרעו‪.‬‬ ‫אך למ''ד שגם האחים לא חייבים כרת על החלוצה לא מובן מדוע היא נפסלה מתרומה‪,‬‬ ‫שנינו במסכת נדה שטומאת נדה היא כשהדם בבית החיצון וביאר ר' יוחנן שזה המקום‬ ‫ויש לומר שהיא נפסלה כשבא על הצרה‪ ,‬אך זה רק למ''ד שהבא על הצרה חייב ואם נאמר‬ ‫שתינוקות יושבות להטיל מים ונראה המקום‪ ,‬אמר לו ר''ל הרי זה לא נקרא בית הסתרים‬ ‫שאינו חייב על הצרה צריך לומר שבאו עליה האחים‪ ,‬אך זה רק למ''ד שהאחים חייבים על‬ ‫ואפלו שרץ שנגע שם מטמא אלא בית החיצון נקרא עד בית השיניים שיש שם כעין שיניים‬ ‫הצרה ומי שסובר שאינם חייבים על הצרה יש להעמיד כר''ע שסובר שיש ממזר בחלוצה‬ ‫וכן שנה ר' זכאי עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון אמר בשם‬ ‫ולדעתו היא נפסלת מתרומה‪ ,‬ור' יוסי אמר שניתן להעמיד גם לחכמים כשהיבם היה כהן‬ ‫שמואל שכל בית הבושת נקרא בית החיצון והוא מקום שהשמש דש בגמר ביאה‪.‬‬ ‫ובא עליה וחיללה וממילא היא נפסלה לתרומה‪.‬‬ ‫שנינו במשנה שקנה בעראה ולא חילק בן ביאה לביאה ונחלקו שלשמואל קנה רק בדברים‬ ‫שנינו שאם נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום וקשה ששנינו את זה כבר בתחילת הפרק‬ ‫האמורים בפרשה לרשת בנכסי המת ולאסרה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק‪ ,‬ור' יוחנן סובר‬ ‫שאין אחר חליצה כלום‪ ,‬ויש לומר שרצו לשנות את זה בגלל ההמשך שבין ביבמה אחת‬ ‫שקנה לכל הדברים‪ ,‬ואמר ר' מתניה שהם נחלקו רק כשבא עליה בבית אביה אך אם בא‬ ‫בין בשתי יבמות‪.‬‬ ‫עליה בבית בעלה שנכנסה לחופה לכו''ע קנה לכל הדברים‪ ,‬וכן דייק ר' יוסי מדברי המשנה‬ ‫יש להקשות מדוע אין אחר חליצה כלום הרי אם יקדש אותה החולץ וכי לא יתפסו בה‬ ‫כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר‪.‬‬ ‫קידושין‪ ,‬ויש לומר לדעת רבי שמאמר קונה שלא לדעת האשה ועשה מאמר שלא לדעת‬ ‫ר' בא אמר בשם שמואל שנראים הדברים שאם היתה אוכלת בתרומה בבית בעלה היא‬ ‫שאף מאמר קונה אך קידושין אינם אלא לדעת‪ ,‬או שגם לרבנן יש לומר שקידש אותה לשם‬ ‫יכולה לאכול בתרומה ואם לא היתה אוכלת שהיא התאלמנה מהאירוסין אינה אוכלת‬ ‫מאמר ביבמה שזה לא יועיל בתורת קידושין‪ ,‬ואמר ר' בא שלרבי מאמר קונה בין לדעת בין‬ ‫בביאה שאינה גמורה‪ ,‬ור' יוחנן סובר שגם אם לא אכלה בבית בעלה אוכלת אצל היבם ור'‬ ‫שלא לדעת ולחכמים הוא קונה רק לדעת ורבי מודה שקידושין קונים רק לדעת‪ ,‬ורבי למד‬ ‫יוסי אומר שגם אם רק נראית לאכול בחיי בעלה ועדיין לא אכלה יכולה לאכול ע''י היבם‬ ‫מאמר מביאה כמו שביאה של יבמה קונה גם שלא לדעת כך מאמר קונה שלא לדעת אך גם‬ ‫ויש להוכיח כדברי שמואל ממה ששנינו שאם בת ישראל פיקחת נישאה לכהן חרש אינה‬ ‫רבי לא סובר שהגט של מאמר יפטור בין לדעת בין שלא לדעת שהרי גט בא לפטור כמו‬ ‫אוכלת בתרומה ואם מת ונפלה לפני אחיו ליבום פיקחת אוכלת וחרשת אינה אוכלת כיון‬ ‫חליצה וחליצה אינה מועילה אלא לדעת שהרי שניהם צריכים להתכוון בחליצה‪ ,‬ויש‬ ‫שלא אכלה אצל בעלה‪ ,‬ויש להוכיח כדברי ר' יוחנן ממה ששנינו בת ישראל פיקחת‬ ‫להסתפק לדעת רבי אם יועיל מאמר בבן ט' שהרי לא צריך דעת‪.‬‬ ‫שהתארסה לכהן פיקח ולא הספיק להכניסה לחופה של נישואין עד שהוא או היא התחרשו‬ ‫שאלו את ר' יהודה וכי עקרה שאין סופה ללדת או זקנה הן אסורות לבעליהן ור''א שנה‬ ‫אינה אוכלת בתרומה ואם מת ונפלה ליבם אפילו חרש אוכלת בתרומה‪ ,‬ובזה יפה כח היבם‬ ‫שגם פנוי שבא על פנויה שלא לשם אישות זו בעילת זנות‪ ,‬ור' בא בר ממל אומר שכה''ג‬ ‫מכח הבעל‪,‬‬ ‫שקידש בביאה אינו כבא על בעולה‪.‬‬ ‫דף לד שיבם חרש מאכיל ובעל חרש אינו מאכיל‪.‬‬ ‫הלכה ו משנה אסור לאדם להתבטל מפריה ורביה אלא א''כ יש לו בנים לב''ש שני זכרים‬ ‫הלכה ב משנה הבא על אחת מכל העריות בתורה או הפסולות כגון אלמנה לכהן גדול או‬ ‫ולב'ה זכר ונקבה שנאמר זכר ונקבה בראם‪ ,‬ואם נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה‬ ‫גרושה וחלוצה לכהן הדיוט או ממזרת ונתינה לישראל או בת ישראל לנתין וממזר פסל‬ ‫אינו רשאי להתבטל מפריה ורביה ואם גירש אותה היא יכולה להנשא לאחר והשני רשאי‬ ‫אותה ואין חילוק בין ביאה לביאה באונס וברצון ושלא כדרכה ובגמורה ובאינה גמורה‪.‬‬ ‫לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונים משעה שהפילה‪ ,‬איש מצווה על פריה ורביה‬ ‫גמרא נאמר בפסוק אלמנה לא יקח אפילו אנס שכתוב ולא יחלל זרעו אפילו הערה שכתוב‬ ‫ואשה אינה מצווה על כך‪ ,‬ור' יוחנן בן ברוקה אומר שגם אשה מצווה שעל שניהם נאמר‬ ‫לא יחול ולא יחלל אפילו אונסין ואפילו העראה‪ ,‬ודרשה זו היא לר''ע ור' ישמעאל למד‬ ‫ויברך אותם אלוקים ויאמר להם פרו ורבו וגו'‪ .‬גמרא ב''ש אומרים שיוצאים בפריה ורביה‬ ‫ממה שנאמר כאן לקיחה ונאמר לקיחה בשאר עריות כמו ששם למדנו שמערה כגומר כך‬ ‫בשני זכרים כמו שרואים במשה שנולדו לו גרשום ואליעזר ופרש מאשתו וב''ה אומרים‬ ‫באלמנה לכה''ג מערה כגומר‪ ,‬והקשה ר' חגיי שנלמד שכמו שבשאר עריות הולד ממזר כך‬ ‫זכר ונקבה כברייתו של עולם שכתוב זכר ונקבה בראם‪ ,‬ור' בון אמר שב''ה לא באו להחמיר‬ ‫באלמנה לכה''ג הולד ממזר‪ ,‬אמר ר' יוסי שהפסוק אומר לא יחלל שנעשה רק חילול ולא‬ ‫וודאי שגם בשני זכרים יוצא שאם לא כן זה יהיה מחומרי ב''ה‪.‬‬ ‫ממזרות‪ ,‬ור' בון בר ביסנא אומר שלומדים מלקיחה שנאמר בשומרת יבם כמו ששם מערה‬ ‫יוצאים ידי חובה בבני בנים כבנים אך בני בנות אינם כבנים ואם יש לבן בן ולבת בת עולה‬ ‫כגומר והולד כשר כך באלמנה לכה''ג מערה כגומר והולד כשר‪ ,‬כמו שאמר ר' בא בר ממל‬ ‫לו לפריה ורביה ואם נולדו איילונית או סריס או מי שאינו ראוי ללדת אינם עולים לו‪.‬‬ ‫שהערה בה חייב משום חללה וכשנכנסה העטרה חייב משום לא יקח וכשגמר ביאתו חייב‬ ‫שנינו במשנה שאם שהה עשר שנים אינו רשאי להתבטל‪ ,‬ואמר ר' אמי בשם ר''ל שלומדים‬ ‫משום ולא יחלל זרעו בעמיו‪.‬‬ ‫את זה מהפסוק מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ולא מנו את השנים שגרו בחו''ל‬ ‫הלכה ג משנה אלמנה לכה''ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אפילו מהאירוסין לא יאכלו‬ ‫כמו ששנינו שאם חלה הוא חלתה היא או שהלך למדינת הים אינם עולים‪.‬‬ ‫בתרומה ור''א ור''ש מכשירים בתרומה ואם התאלמנו או התגרשו מהנשואין פסולות‬ ‫אם נשאה לראשון ולא ילדה יש לה כתובה וכן כשנשאה השני ולא ילדה יש לה כתובה וכן‬ ‫שנעשתה חללה בביאת איסור כהונה אך מהאירוסין כשרות‪ .‬גמרא רבנן למדו גזירה שוה‬ ‫אם נשאה לשלישי ולא ילדה יש לה כתובה אך אם נשאת לרביעי ולחמישי ולא ילדה אין‬ ‫הויה כהן כי תהיה לאיש זר ונאמר כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש כמו ששם ההויה‬ ‫לה כתובה‪ ,‬ור' חנינה בר עגול אמר בשם ר' חזקיה שגם לשלישי עצמו אין לה כתובה ויש‬ ‫היא אירוסין כך בפסול תרומה מדובר במאורסה‪ ,‬ור''א ור''ש למדו בפסוק בת כהן כי תהיה‬ ‫להסתפק כשנשאת לרביעי והחמישי ולא ילדה אם תצטרך להחזיר את הכתובה לראשונים‪,‬‬ ‫שהכוונה לנישואין שרק בנישואין היא נפסלה מתרומה‪ ,‬והקשה ר' יוסי שמאותו פסוק למדו‬ ‫יש לומר שהיא יכולה לומר עכשיו נעקרתי‪ ,‬ויש להסתפק אם נשאת לחמישי וילדה אם‬ ‫ר''א ור''ש שבת כהן שהתארסה לישראל נאסרה בתרומה וא''כ נאמר שגם ארוסה לפסול‬ ‫יוכלה לחזור לרביעי לקבל כתובה יש לומר שאומרים לה שהשתיקה יפה לך מהדיבור‬ ‫נפסלה בתרומה‪ ,‬אלא המחלוקת היא בפסוק כי תהיה לאיש זר שרבנן למדו איש הכוונה‬ ‫שיערערו על הגט שלא היה מגרשה אם היתה בת בנים‪.‬‬ ‫כה''ג וכבר באירוסין לכה''ג היא נפסלה מתרומה שהרי בנשואין יש ללמוד בק''ו מישראל‬ ‫אשה שרואה דם מחמת תשמיש פעם ראשונה ושניה לא תשמש יותר‪ ,‬ויש מי ששנה‬ ‫שביאתו לא פוסלת מכהונה ביאתו פוסלת מתרומה כה''ג שביאתו פוסלת מכהונה ודאי היא‬ ‫שתשמש פעם שלישית ויותר לא תשמש‪ ,‬ורצו לומר שהתנאים הללו נחלקו במחלוקת הנ''ל‬ ‫פוסלת מתרומה‪ ,‬ויש לדחות שישראל אינו מאכיל ע''י קניינו אך כה''ג מאכיל בקניינו וא''כ‬ ‫אם אשה שלא ילדה תנשא לשלישי או שתנשא לרביעי‪ ,‬שחזקה היא בשני מקרים או‬ ‫נאמר שביאתו לא פוסלת מתרומה ונשבר הק''ו ונחזור לפסוק שגם איש המאכיל פוסל‬ ‫בשלושה מקרים‪ ,‬וכן שנינו שאשה שילדה שני זכרים שמתו מחמת מילה לא תמול את בנה‬ ‫אותה בקנין אסור‪ ,‬ור''א ור''ש לא למדו מהק''ו ורק נשואין פוסלים מתרומה שלא לומדים‬ ‫השלישי ויש מי ששנה שרק אם מת השלישי לא תמול את הרביעי‪ ,‬ורצו לומר שזה תלוי‬ ‫כהן מישראל כיון שהוא ראוי להאכיל אחרות‪ ,‬וכמו ששנינו שכהן שנעשה פצוע דכה ולא‬ ‫במחלוקת הנ''ל אם יש חזקה בשני מקרים או רק בשלושה מקרים‪ ,‬אך יש לומר שגם למ''ד‬ ‫ידעה משנעשה פצוע דכה הוא מאכיל את אשתו בתרומה למרות שביאתו פסולה וכמו‬ ‫שאשה שלא ילדה תנשא לרביעי הוא יודה שנחמיר במילה שיש בה סכנה‪ ,‬ושנו בברייתא‬ ‫שאמר ר' אלעזר שזה כדעת ר''א ור''ש שהקנין שלו ראוי להאכיל למרות שביאתו פוסלת‪.‬‬ ‫שר' נתן אמר שהוא הלך פעם לקסרין של קפוטקיא והיתה שם אשה אחת שילדה שלושה‬ ‫דף לה ממה ששנינו שמהנישואין פסולות אמר ר' יוסי בן ר' בון שאין חילוק בין נישואין‬ ‫זכרים שמתו במילה וכשילדה את בנה הרביעי היא הביאה אותו לפני והסתכלתי בו ולא‬ ‫לאירוסין אלא גם אם רק בא עליה פסולות גם בהתארסה ואם לא נבעלו אפילו נישאת לא‬ ‫ראיתי בו דם ברית אמרתי להם הניחוהו לאחר זמן ואז מלו אותו ונמצא בן קיימא וקראו לו‬ ‫נאסרה‪.‬‬ ‫נתן בשמי‪.‬‬ ‫הלכה ד משנה כהן גדול לא ישא אלמנה בין אלמנה מהאירוסין בין מהנישואין‪ ,‬ולא ישא‬ ‫דף לו אשה שיו לה בנים ומתו מונים עשר שנים משעת מיתה שהיא יכולה לומר שעכשיו‬ ‫בוגרת ור''א ור''ש מכשירים בוגרת לכה''ג‪ ,‬לא ישא מוכת עץ ואם אירס אלמנה והתמנה‬ ‫הורע מזלה והרוח שחנקה את בנה גרמה לה להעקר‪.‬‬ ‫להיות כה''ג יכול לכנסה וכן היה מעשה שיהושע בן גמלא קידש את מרתא בת בייתוס‬ ‫ר''א אמר בשם ר' יוסי בן זמרא שהתנאים שפטרו אשה מפריה ורביה למדו מהפסוק פרו‬ ‫ואח''כ מינהו המלך להיות כה''ג וכנס אותה‪ ,‬שומרת יבם לכהן הדיוט והתמנה להיות כה''ג‬ ‫ורבו ומלאו את הארץ וכבשה וכתוב חסר ואו ללמד שרק איש שדרכו לכבוש מצווה על‬ ‫אע''פ שעשה בה מאמר לא יכנוס כה''ג שמת אחיו חולץ ולא מייבם‪ .‬גמרא נאמר בפסוק‬ ‫פריה ורביה ואשה אינה מצווה על כך‪ ,‬ור' ירמיה אמר בשם ר' אבהו בשם ר' יצחק בן מריון‬ ‫אלמנה לא יקח בין אלמנה מהאירוסין ביין אלמנה מהנישואין וכן גרושה לא יקח בין‬ ‫שההלכה כרר' יוחנן בן ברוקה ור' יעקב בר אחא ור' יעקב בר אידי ור' יצחק בר חקולא‬ ‫מהאירוסין בין מהנישואין‪.‬‬ ‫אמרו בשם ר' יודן נשיאה שאשה שתובעת להנשא אחר עשר שנים שלא ילדה הדין עמה‪,‬‬ ‫לא נחלקו שלא יקח מוכת עץ ונחלקו רק בבוגרת והחילוק הוא שבוגרת כלו בתוליה במעיה‬ ‫וכן אמר ר''א בשם ר' חנינה שהלכה כר' יוחנן בן ברוקה ואמר לו ר' בא בר זבדא שהייתי‬ ‫ואילו מוכת עץ יצאו בתוליה לחוץ‪ ,‬ויש שמחליפים את המחלוקת שלת''ק לא ישא מוכת‬ ‫עמך אצל ר' חנינה והוא לא אמר שהלכה כר' יוחנן אלא שאשה שתובעת להנשא שהדין‬ ‫עץ ור''א ור''ש מכשירים ולכו''ע לא ישא בוגרת והחילוק ביניהם הוא שבבוגרת עברו ימי‬ ‫עמה‪ ,‬ובמה ששנינו שאסור לספר ולכבס בשבוע שחל בו תשעה באב וביום חמישי מותרים‬ ‫הנעורים ובמוכת עץ לא עברו ימי הנעורים‪.‬‬ ‫מפני כבוד שבת אמר ר' בא בר זבדא בשם ר' חנינה שרבי ביקש לעקור את תשעה באב‬ ‫ר''מ ור''ש אומרים שכהן לא יטמא לאחותו מוכץ עץ‪ ,‬וחכמים אומרים שיכול להטמא לה‬ ‫לגמרי ואמר לו ר''א הייתי עמך ולא נאמר דבר זה בביהמ''ד אלא אמר ר' חנינה שרבי ביקש‬ ‫ואמנם ר''ש לשיטתו שהוא סבר שמוכת עץ התמעטה מבתולה אך לרבנן קשה שהם סברו‬ ‫לעקור תשעה באב ולקבעו בעשירי שנשרף בו רוב ההיכל ולא הניחו לו שהולכים אחר‬ ‫שמיעטו מוכת עץ בכה''ג מבתולה א''כ איך כהן נטמא לה שאינה בכלל ולאחותו הבתולה‪,‬‬ ‫התחלת הפורענות וקרא עליהם ר' בא טובים השנים מן האחד שהשמועה תאמר בשם‬ ‫ואמר ר' הילא שבכל מקום דורשים כענינו שנאמר ולאחותו הבתולה למעט אנוסה ומפותה‬ ‫שנינו‪.‬‬ ‫ואין להוציא מוכת עץ שהפסוק ממשיך אשר לא היתה לאיש דוקא כשההויה היתה ע''י‬ ‫פרק אלמנה לכהן גדול‬ ‫איש ולא מוכת עץ‪ ,‬הקרובה לרבות ארוסה אליו לרבות בוגרת‪ ,‬וקשה לדעת חכמים שלגבי‬ ‫הלכה א משנה אם כהן גדול נשא אלמנה וכן כהן הדיוט שנשא גרושה או חלוצה והיא‬ ‫טומאה לאשתו למדו כי אם לשארו הקרובה אליו‪ ,‬הקרובה למעט ארוסה אליו למעט‬ ‫הכניסה לו עבדי מילוג ועבדי צאן ברזל עבדי מילוג אינם אוכלים בתרומה ועבדי צאן ברזל‬ ‫גרושה‪ ,‬ואמר ר' הילא שבכל מקום דורשים כפי עניינו שאחותו לעולם היא בפנים עד שתצא‬ ‫אוכלים בתרומה‪ ,‬עבדי מילוג אם מתו מתו לה או אם הותירו הותירו לה למרות שהוא חייב‬ ‫לחוץ לגמרי שתנשא לאיש‪ ,‬וארוסתו לעולם היא בחוץ עד שתנשא לו ואנוסתו ומפותתו לא‬ ‫במזנותיהם אינן אוכלים בתרומה‪ ,‬ועבדי צאן ברזל שאם פחתו פחתו לו וכן אם הותירו‬ ‫יכנוס ואם כנס לא מוציאים מידו ואנוסת או מפותת חבירו לא יכנוס ואם כנס מוציאים מידו‪,‬‬ ‫הותירו לו הם יכולים לאכול בתרומה מצדו‪ .‬גמרא כהן שנשא אשה וקנה עבדים הם אוכלים‬ ‫ולא ישא קטנה אך יכול לישא ממאנת והיינו אחר שגדלה‪.‬‬ ‫בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו‪ ,‬וגם אם אשתו קנתה עבדים או‬ ‫כהן שאירס אלמנה והתמנה לכהונה גדולה יכול לכנוס ולכאורה לפ''ז נאמר שאם אירס‬ ‫שעבדיו קנו עבדים הם אוכלים בתרומה שכתוב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו שגם קניינו‬ ‫קטנה ואח''כ התמנה להיות כה''ג יכול לכנוס אך קשה שמיעטו קטנה מיקח אשה ולא‬ ‫שקנה קנין אוכלים בתרומה‪ ,‬ור' יעקב בר אחא אמר בשם ר' הילא בשם ר''א שדורשים‬ ‫קטנה‪.‬‬ ‫בפסוק הם יאכלו הם יאכילו‪ ,‬וכל זה דוקא בעבד שקנה עבדים על מנת שיהיה לרבו רשות‬ ‫יהושע בן גמלא הערים על מרתא שבתחילה היא לא רצתה להנשא לו והוא הוציא קול‬ ‫בהם אך אם הוא קנה על מנת שלא יהיה לרבו רשות בהם אינם אוכלים בתרומה שהם קנין‬ ‫שהוא מכניס את אימה לחופה והיא קבלה עליו אך כיון שיצא קול שהתקדשה היא מקודשת‬ ‫של העבד ולא של האדון‪ ,‬עוד אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' הילא בשם ר''א שאם הוא‬ ‫לכן היא הסכימה להנשא לו‪.‬‬ ‫קנה אותם על מנת שלרבו לא יהיה רשות בהם ומת כל הקודם לזכות בהם זכה‪.‬‬ ‫גם ב''ש מודים שאם כהן עשה מאמר ביבמתו והתמנה לא יכנסנה וגם ר''ש מודה ולא כר''א‬ ‫יש להקשות בדברי המשנה מדוע עבדי מילוג של האשה שאסורה לו אינם אוכלים הרי הם‬ ‫בן ערך שסובר שמאמר קונה קנין גמור ביבמה‪.‬‬ ‫בכלל קניינו ואמר ר' הילא בשם ר''א שנאמר הם יאכלו הם יאכילו שרק הראוי לאכול‬ ‫שנינו שכהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם וזה ראיה לסובר שחליצה היא פטור אך‬ ‫מאכיל ומי שאינו ראוי לאכול אינו מאכיל‪ ,‬ור' יוחנן אומר שטעם הוא משום קנס והנ''מ‬ ‫למ''ד שחליצה היא כקנין קשה וכי אומרים לו לעבור על דברי תורה שכתוב בו אלמנה לא‬ ‫בין ר''א לר' יוחנן היא בעבד ערל שקנה עבדים שאין בו קנס אך שייך בו הטעם שמי שאינו‬ ‫יקח‪.‬‬ ‫ראוי לאכול אינו מאכיל‪.‬‬ ‫הלכה ה משנה כהן הדיוט לא ישא איילונית אלא א''כ יש לו אשה ובנים ור' יהודה אומר‬ ‫ר' יעקב בר אחא אמר שנחלקו בעבדי צאן ברזל אם מכרם הבעל הם מכורים שר' יוחנן‬ ‫שגם מי שיש לו אשה ובנים לא יקח איילונית שהיא זונה האמורה בתורה וחכמים אומרים‬ ‫סובר שאינם מכורים ור''א אמר לו הרי הם אוכלים תרומה מכוחו ואיך אתה אומר שאינו‬ ‫שזונה היא רק גיורת או משוחררת או שנבעלה בעילת זנות‪.‬‬ ‫יכול למכרם‪ ,‬ור' יוחנן הוכיח מעבדי מילוג שמן הדין יכולים לאכול בתרומה ואתה אומר‬ ‫דף לו גמרא יש לדקדק שרק כהן לא ישא איילונית וישראל יכול לשאת אילונית גם כשאין‬ ‫שאם מכרם אינם מכורים אלא שנתנו לו משלו שמעיקר הדין הם של האשה וחכמים הקנו‬ ‫לו אשה ובנים ומה החילוק‪ ,‬ויש לומר ששנו כהן בגלל הסיפא שזונה האסורה לכהן היא‬ ‫אותם לבעל שיאכל מהם פירות והם עצמם אמרו שאם מכרם אינם מכורים‪ ,‬ואמר ר' יעקב‬ ‫גיורת או משוחררת או שנבעלה בעילת זנות וזה שייך רק בכהן‪.‬‬ ‫בר אחא בשם ר' יאשיה שיש ראיה מברייתות לשני הצדדים ששנינו שר''א אומר שעבדי‬ ‫ר' יודה בן פזי דרש בפסוקים בין שורותם יצהירו ונאמר אח''כ לא יפנו דרך כרמים שלא‬ ‫מילוג יוצאים בשן ועין לאשה ולא לאיש ועבדי צאן ברזל יוצאים לאיש ולא לאשה א''כ‬ ‫בעלו לשם בנים‪ ,‬ור' סימון למד מהפסוק אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו שלא בעלו לשם‬ ‫רואים שעבדי מילוג הם ברשות האשה ור' יוחנן יבאר שזה קולא לגבי שחרור העבד כמו‬ ‫בנים‪ ,‬ונאמר בתורה ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה שהיה מתעדן בגופה ושם‬ ‫ששנינו שמי שעשה עבדו אפותיקי לגביית חוב אם מכרו אינו מכור ובכל זאת אם שחררו‬ ‫השנית צילה שהיה יושב בצילה של בנים‪.‬‬ ‫הוא משוחרר‪.‬‬