לישרים תושיה · Leishurim Toishiu — כי תבוא (2026-08-24)

דפקנו
דלתיך
עניני חודש הרחמים והרצון
וההכנה לימים הנוראים
באספקלריא המאירה מבארות רבותינו
מאמרים נפלאים ,מפז מסולאים.
ממעיינות קדומים ,ההרים הרמים.
מחכמינו בכל הדורות ,להשפיע האורות.
מידי שבת בשבתו ומועד במועדו
נלקט משיעוריו של
הגה״צ ר׳ יהושע העשיל שארף שליט״א
רב ואב״ד חסידי רוז׳ין קרית יואל
תוכן העניינים:
.א'ימי מברח' -מפחד' ,ומנוס אליו' -מקרבה.
.בבאלול נבראה התשובה ,והימים האלו נזכרים ונעשים
.גהדין בראש השנה כפי ההכנה באלול
.דהקדימו כפרתכם לאלול
.ההעבירו שופר במחנה לתשובה מאהבה
.ופתחו לי כחודו של מחט באלול ,ואני אפתח לכם אולם בתשרי
.זעשה לפני כסדר הזה י"ג מידות של רחמים
לשמוע שיעורים מאת הגה״צ אב״ד שליט״א
בארה"ב על מספר הרגיל של קול הלשון 1.718.521.5231
לחורש"י - 3.1.1.5.8לגמרא - 3.2.2.13לשו"ע 3.3.6.30
בארץ ישראל 073.321.1792
מען קען הערן די שיעורים אין אמעריקע
אויף א דירעקטע נאמבער דורכן רופן 646-934-6134
אפשר למנות לקבל השיעורים בכל יום דרך קול הלשון
שמעו ותחי נפשכם
ענייני חודש אלול
פתח השער
פתח דברינו יאיר בגיל ורעדה ,בעומדנו בפתח הימים הנפלאים אשר נתקנו לנו
בני ישראל מראשית בריאת העולם ,לבוא בפתחיו לדפוק בדלתותיו לפתוח
לנו פתח זעיר כחודו של מחט לעולם התשובה המופלא אשר קדם לעולם ,ונועד
לנו בניו יקיריו של קודשא בריך הוא ,לכנוס בהם ביראה ופחד בד בבד עם
השמחה והאהבה ,באשר המה ימי רחמים ורצון מלפניו יתברך.
ימים אשר בהם מהדהדת בת קול מקצה השמים ועד קצה הארץ והומה כיונה
'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי' ,פתחי לי פתח כחודו של מחט ואני
אפתח לכם פתח כפתחו של אולם ,פתחי לי אחותי רעייתי בתשובה ,ואני אשפיע
לך מאותם י"ג מכילין דרחמי שפע רחמים פשוטים ורצון גמור.
ימים אשר יוצרו מראש מקדם ,טרם הושתת העולם ,ואדם אין לעבוד את
האדמה ,וכבר גזרה חכמתו ורחמיו יתברך לשים לנו מקום לנוס שמה
מפני חמת העבירות ,וחתר לנו חתירה תחת כסא כבודו לבוא שם כל החפץ
לשוב אליו יתברך ,וימינו פשוטה באותה חתירה להגביהו ולרוממו מעלה מעלה.
תרעד היד ותנוד הלב לכתוב אודות יוקר הימים האלו ,אך ראויה וחפצה היא
האמת להשמע באוזני כל ,לבל יחמיצו בתרדמתם אור מופלא זה ,ויעורו
כל יושבי תבל לקול השופר אשר מעבירים במחנה לאמור עורו ישנים משנתכם
ונעורים מתרדמתכם ולכו צאו השדה למצוא את מלכו של עולם הרועה בשושנים
ללקוט לו ניצוצי תשובה ,כדי שיוכל לזכותם בדין.
ויהי רצון שימצאו להם הדברים דרך ונתיבה ללב כל אדם ,ויפרטו על מיתרי
לבבו ,ויפתחו תנוכי אזניו לשמוע את אותה בת קול המתחננת שובו אלי
ואשובה אליכם ,אכי"ר
יהושע העשיל שארף
ג
דפקנו דלתיך
דפקנו דלתיך
ענייני חודש אלול
הדין ושבט אפו ,ושמחת התשובה 'ימי מברח' -מפחד' ,ומנוס
וגילוי רחמיו בימים אלו. אליו' -מקרבה.
תנועת היראה הלא מפורטת היא
בכל ספרי הדרוש והמוסר, גבי הימים הנוראים כתב הרמב"ם
וכתובה היא אף בספרי ההלכה (ר"ה פ"ד מ"ז) שאין קורין הלל לא
הפותחות בענייני חודש אלול ,במנהג בראש השנה ולא ביום הכפורים ,לפי
שתקנו חכמים לתקוע בשופר בכל שהם ימי תפלה והכנעה לפני ה'
חודש אלול ,ואסמכוהו על הפסוק ויראה ממנו וניסה אליו' .ודבריו
'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו', מובאים בדברי שאר רבותינו בלשון
ובנתינת טעם לתקיעת השופר הקורא אחר בשמו' :שהם ימי מברח ומנוס
באזני העם' :עורו ישנים משנתכם אליו' .ובדבריו נמצאו ב' תנועות
ונעורים מתרדמתכם' ,מעורר אותנו הנפש ,הראשונה הוא מברח ממנו,
לתשובה באימה ויראה מפחד ה' ויום מפחדו ומוראו ,שכן יושב הוא על
דינו הגדול והנורא ,וכמו שכתב כסא משפט ומעביר צאנו תחת שבטו,
בשל"ה הקדוש (ראש השנה תורה אור), ומי הוא זה אשר ירום ליבו לאמור
וז"ל :וזהו שאמר הכתוב כי ישרים זיכיתי ליבי ואינני ירא מהמשפט.
דרכי ה'' .ישרים' לשון רבים ,כלומר, ומאידך המברח והמנוס הוא אליו,
שתי פעמים ישר ,דהיינו שעשה אותו לנוס אל תחת כנפי השכינה למצוא
ישר ,וכשחטא ושב ,מחזירו להיות מחסה ברחמיו מחמת מוראו .וכלשונו
ישר .כל אלה המחשבות יחשוב בכל הזהב של ר' שלמה אבן גבירול בכתר
אלול בעת התקיעות ,ויעמוד באימה מלכות' :ממך ,אליך אברח' .והנה ב'
וביראה ורתת וזיע בשעת התקיעות, תנועות הללו הם תנועת היראה
ויתודה וישוב אל ה' אלהינו' .ע"כ. והאהבה ,תנועת הרעדה והשמחה,
ותשובה זו מתחלת היא בר"ח אלול, אשר משמשים יחד בימים אלו ,יראת
ד
ענייני חודש אלול
המשפתים הלא הם ב' קצווי המידות, ונמשכת לה לכל אורך ארבעים היום
כך נאמר לגבי מידת הגאוה בדרכי עד ליום הכיפורים ,יום סליחה
העבודה וכמו שנאמר ויגבה ליבו ומחילה ,ותשובה זו אינה תשובה
בדרכי ה' ,ובמידת הענוה בה התעטר מאהבה ,אלא תשובה מיראה ,וכמו
אברהם אבינו באמרו ואנוכי עפר שכתב בשפ"א (לפורים) ,וז"ל' :והוא
ואפר ,שצריך האדם לאחוז במטה זה על ידי תשובה במ' יום ,שעל זה נתקן
בשני קצותיו לפי ענין העיתים הנכון. ימי אלול לתשובה מיראה'.
ואכן זהו גם עניינו של חודש אלול,
הן בבחינות אלו של מידות הענוה ומאידך גיסא מבואר היטב בדברי
והגאוה ,והן בתכונות הנפש האהבה רבותינו שימי חודש אלול
והשמחה ,הדין והרחמים ,שצריך הם ימי רעות ורצון ,ימי אהבה וקרבה,
האדם לשניהם בחודש זה ,וכמו וכמו שכתב בפנים יפות (ויקרא טז ל)
שכותב בבת עין (פרשת כי תצא) ,וז"ל: וז"ל' :ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו
'ומרומז בחודש אלו"ל אותיות ל"א ראשיהם ,אספרם מחול ירבון הקיצותי
ל"ו ,כמאמר הכתוב ולוא אנחנו עמו, ועודי עמך ,פירש"י ימים יוצרו כל
ל"א באלף ,ל"ו בוא"ו ,שצריך האדם השנה כולה ולו אחד בהם זה יום
להסתכל תמיד בבחינות אלו ,מתחלה הכיפורים ,ואמרו על זה ולי מה יקרו
ל"א באלף היינו שאין לו שום בחינה רעיך אל דקאי על ימי אלול ,ששורשו
טובה ,ואף על פי כן ל"ו בוא"ו ,היינו הוא כמו שכתב האר"י שהם ימי
לו אנחנו ,רצה לומר שהשי"ת עושה ריעים וימי רצון' .ע"כ .ואף שבימים
עמנו חסד ורחמים'. אלו יפה היא הבכיה על כך שמפני
חטאינו גלתה נשמתינו ונתרחקנו
והנה נקודת מקומו של ב' ההפכים מאבינו שבשמים ,מכל מקום אין
האלו ,הוא בנקודת שלימות בכיה זו בכיה של עצב וצער ,אלא
העולם ,אותה נקודה הנעלה מכל בכיה שתפקידה היא לעורר רחמים
פירוד ,ולכך גם נעלה מכל ההפכים, ורצון ,בכדי להמתיק את הדינים ,ויש
והוא בית המקדש ,שם על ידי השופר בה בבכיה זו אף שמחה ,והשמחה
שבמקדש מתעלים למדריגה גבוהה היא על כך שעוד יכופרו עוונותינו,
שם משמשים יחדיו השמחה והבכיה, וכמו שכתב בבני יששכר (מאמרי חודש
וכמו שביאר בשם משמואל (ראש תמוז אב מאמר ד) .וענין זה של נשיאת
השנה) ,וז"ל' :אך במקדש הוא ענין ההפכים בנפש הישראלי ,אינו ענין
אחר ,כי המקדש הוא ליבא דכל עלמא מחודש כלל ,שכן כבר נמצאנו למדים
והוא הנקודה הפנימית נעלה מכל שצריך האדם תמיד לשכון אור בין
ה
דפקנו דלתיך
הוא בחינת הרחמים ,וכמו שכתב בבת ההפכים .ועל כן על ידי שופר
עין (פרשת כי תצא) ,וז"ל' :ותוקעין שבמקדש באין לידי מדרגה גבוהה
בשופר בחינת דעת ,כי שופ"ר מאד הכוללת אהבה ויראה יחד ,חדוה
גימטריא 'דעת הוי"ה אלהי"ם', תקיעא בלבאי מסטרא דא ובכיה
התחברות חסד וגבורה ,וזהו שתוקעין מסטרא דא' .ע"כ .והאף אומנם שחרב
תש"ת תר"ת כי תקיעה פשוטה מרמז המקדש ודמם קול השופר שבו,
על בחינת חסד שרואה מה' ,ועל ידי ונתכסתה גילויי השכינה מעינינו ,אך
זה נעשה שברים או תרועה ,רצה זאת נחמתינו בעניינו אף בימי גלותינו,
לומר שנשבר לבו בקרבו ומתחרט, שהוא יתברך שמו ממציא עצמו אלינו
ואחר כך נשפע עליו בחינת תקיעה בגילוי שכינה ,כדי שנוכל להתקרב
בחינת חס"ד ,ונמתקו הגבורות ,גם אליו ,וכמו שאמרו ז"ל (יבמות מט).
שופר גימטריא 'חס"ד גבור"ה דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי
רחמי"ם' .ע"כ .ולכך מבואר מאי תשובה ,ובפנים יפות (ויקרא טז) הוסיף
טעמא יכול דוקא חודש זה הוא חודש לבאר דקרא קאי אף על חודש אלול,
בו מתקרב וממציא עצמו הקדוש ברוך וז"ל' :ויש לפרש מה שאמרו חז"ל
הוא אלינו ,ובו תוקעים בשופר הוא בפסוק דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת
בחינת דעת המקשרת בין בחינת ימי תשובה ,ואמר על זה קראוהו
הרחמים ובחינת הדין ,לשאת ב' בהיותו קרוב ,שלא ימתין אדם
הפכים אלו של גילה ורעדה ,בכיה בתשובה עד ראש השנה ,אלא בהיותו
ושמחה ,רחמים ודין ,אהבה ויראה. קרוב דהיינו בראש חודש אלול ,כמו
שאמרו שבראש חודש אלול שערי
והנה בפשטות היראה היא זו שקודמת רחמים נפתחים ,והוא זמן בית דין
אל השמחה וכמו שכתב לפני ר"ה וזהו בהיותו קרוב'.
המהר"ל (נצח ישראל פכ"ד) שהאופן בו
ייעמד האדם להתפלל הוא תחילה נמצאנו נשכרים בזאת שבחודש אלול
מתוך כובד ראש להבין שהוא העלול קרוב ה' אלינו ,הרי שכל
מתפלל אל העילה ,היינו שהוא הנוצר חודש זה הוא בבחינת מקדש ,ולכך
עומד בתפילה לפני היוצר ,ולאחר נתבאר שחודש זה נושא ב' הפכים
מכן תבוא בליבו ההבנה שיש לו אלו של אהבה ויראה שמחה ובכיה,
לעבד צירוף אל האדון ומתוך כך ולא זו בלבד אלא שתקיעת שופר
תתפשט השמחה בליבו ,עכת"ד. בחודש אלול הוא בבחינת דעת ,בחינה
וביתר עומק נתבאר בדברי רבותינו, המקשרת בין ב' הבחינות של שם
שלא זו בלבד שיכולים ב' הפכים אלו אלהי''ם הוא בחינת הדין ,ושם הוי"ה
ו
ענייני חודש אלול
על סוד סדר עבודת חודש אלול, לשכון יחדיו בליבו של האדם ,ולא
לעורר תחילה היראה התחתונה יראת רק שהם כמשלימות אחת את רעותה,
העונש ,היראה מפני יום ה' הגדול אלא שנוהג בה מנהג אב ותולדה,
והנורא העומד לפתח כתלינו בו שכן דוקא היראה היא זו שמולידה את
נסקרים כולם בסקירה אחת ,וממנה גילה ,והדין הוא זה שמוליד את
נבוא לעורר את היראה העליונה הרחמים ,והבכיה היא זו שתולדתה
בהעלותינו על ליבנו כלפי מי חטאנו היא שמחה ,וכמו שכתב בפרי צדיק
כלפי קל רם ונישא מלכו של עולם, (פרשת במדבר) ,וז"ל' :ועל זה נאמר
וכיצד העזנו פנינו לפניו ,וממנה תבוא עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה,
הבושה והחרטה ,ונאמץ ליבנו שנולד מהיראה גילה ושמחה' .ע"כ.
לתשובה להשיב ליבנו אליו באמת וביאור דבריו הוא על פי מה שכתב
ובתמים ,ויתעורר ליבנו לדבקה בו בפנים יפות (שמות יט י) שתחילה צריך
באמת ,ומדבקות זו נבוא לרעותא האדם לעורר בליבו יראה תחתונה,
דליבא על כי זכינו להיות עמו וצאן היא יראת העונש ,ולאחר מכן תתעורר
מרעיתו ,ונבוא לפניו בתודה חצרותיו בליבו היראה העליונה היא יראת
בתהילה. הרוממות ,ומשם יבוא אל הדבקות
אשר ממנה תתעורר השמחה הפנימית.
באלול נבראה התשובה,
וכבר ביארנו לעיל שזהו עניינו של
והימים האלו נזכרים ונעשים
השופר שמחבר בין הדין
חודשי אלול ותשרי נקבעו כימי הרת והרחמים בבחינת דעת ,שכן ראשיתו
עולם ,ולא בכדי .שכן נחלקו הוא התרועה המשברת ליבו של אדם
חכמינו (ר"ה ח ).אימתי נברא העולם בבחינת יראה תחתונה יראת העונש,
בתשרי או בניסן ,והכריעו (ראש השנה ולאחר מכן תקיעה היא תקיעת
כז ).כרבי אליעזר ,ולכך אנו אומרים ההמלכה למלכו של עולם שהוא
בנוסח התפילה 'זה היום תחלת בבחינת יראה עליונה יראת הרוממות,
מעשיך זכרון ליום ראשון' .אמנם אין שממנה באה הדבקות המולידה שמחה
המשמעות שבראש השנה עצמה פנימית בליבו של אדם ,וכמו שכתב
החלה בריאת העולם ,אלא שבכ"ה המלבי"ם (תהלים קנ) ,וז"ל' :שופר
באלול היה יום ראשון ליצירה ,ובראש מורה על יראת הרוממות ,ותרועה
השנה נברא אדם הראשון ,וכפי מורה על יראת העונש ,ותהיה היראה
ששנינו (פסיקתא רבתי פיסקא מו) ,וז"ל: בלולה עם השמחה על דרך וגילו
'זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ברעדה' .ע"כ .ומכאן נמצאנו עומדים
ז
דפקנו דלתיך
ומתנוצץ מחדש בכל חודש אלול מידי ראשון זה היום תחלת מעשיך ראש
שנה בשנה ,וכמו שכתב בשם משמואל השנה ,בתחילת מעשיך ,בכ"ה באלול
(פרשת פקודי) ,וז"ל' :דהנה בריאת ברא את העולם ,יום ראשון ליצירה'.
העולם התחילה בכ"ה באלול ,והאדם
נברא באחד בתשרי ,ובבריאת האדם (שער הכללים רפ"א) וכתב בעץ חיים
כתיב ויפח באפיו נשמת חיים נשמה שטרם בריאת העולם נולד
מהעליונים ,ובכל שנה כשמגיע הזמן הרצון הקדום לבריאתו ,ורצון זה הוא
הזה ,היינו אחד בתשרי ,רצונו של הרחמים הפשוטים מצד דרך הטוב
הקדוש ברוך הוא להשפיע חיים להיטיב ,ולאחר מכן ירד רצון זה
חדשים כל טוב וכל חדי וכל חירי'. להאצלה ולספירות .נמצא שהרצון
ע"כ .אמנם אין בנמצא שבכל שנה הקדום הזה נולד בחודש אלול ,וקיימא
ושנה שוב זכאי העולם לאותה הטובה, לן (מאור עיניים אגדות הש"ס) שכל ענין
שכן רבה היתה רעת האדם על פני ומאורע שאירע בשמים ממעל באיזה
הארץ באותם י"ב חודש שעברו מאז זמן מהזמנים ,שוב מתעורר אותו
הרצון שהתנוצץ בשנה שעברה ,ואותם הענין מחדש בבוא אותו הזמן ,ולכך
החטאים עומדים בראש ומקטרגים מבואר שכל חודש אלול מתעורר
למעלה ,ויוצרים מסך המבדיל. מחדש אותו הרצון הקדום לברוא את
העולם ,וכמו שכתב בבני יששכר
ולכך צריכים לעורר מחדש על ידי (מאמרי חודש אלול מאמר א) ,וז"ל' :התחלת
אתערותא דלתתא את אותו העולם בכ"ה אלול ,אימתי היתה
הרצון ,ובמה ,בשופר .וכמו שכתב עליית הרצון כביכול באלול ,מאז
בשם משמואל בהמשך דבריו ,וז"ל: והלאה הוקבע לדורות ,הימים האלה
'אך אי אפשר בלתי שיהיה העולם נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה ימי
ראוי לכך ,אבל ישראל מעוררין זה רצון ,על כן עליית משה להר לקבל
בקול שופר גנוחי גנח ילולי יליל, לוחות אחרונות ברצון שיתרצה הקדוש
היינו שכל אחד מעורר רחמנות בעצמו ברוך הוא לישראל ,היה גם כן בימים
על נפשו שבת מלך היא והושפלה ההם.
ממרום מצבה להשתעבד אל החומר
העכור ,שמוני נוטרה את הכרמים ולא רק אותו הרצון לבריאת העולם
וכרמי שלי לא נטרתי ,וברחמנות על מתעורר בחודש אלול ,אלא אף
נפשו האומללה מעורר רחמנות הרצון לברוא האדם כביכול בצלמו
למעלה להשפיע למטה חיים אף על ובדמותו ,ולהפיח בו רוח חיים,
פי שאינם ראויים ,אלא שמקבלים על ולהיטיב בעבורו ,אף הוא מתעורר
ח
ענייני חודש אלול
הבורא מראשית הבריאה כי לפתח עצמם להבא בהכנעה וחרטה על
חטאת רובץ ,וזהו שראה שאין העולם העבר'.
מתקיים במידת הדין ,כי או אז כאשר
ואותה ההתעוררות שמעירים ישראל
ימלא האדם את סאתו בחטאיו יבטל
על נפשם אשר טבוע בה חלק
העולם ,לכך עמד ושיתף מידת
אלוק ממעל ממש ,ומבקשים רחמים
ברחמים היינו כוח התשובה.
על אותו החלק אשר נמצא בגלות עקב
חטאיהם ,על ידי התעוררות זו מעירים
ולכך נקראים הימים האלו ימי
מחדש את אותם י"ג המידות של
הרחמים והרצון ,היינו שלא
רחמים שהתנוצצו בעת בריאת העולם,
רק שמתעורר אז הרצון הכללי הקדום
ולכך נמצא שבכל חודש אלול מאירים
של הבורא לברוא העולם ,אלא שחפץ
אותם י"ג מידות של רחמים ,וכמו
הוא בטובו לקיים את העולם על עוד
שכתב בברית כהונת עולם (פיתוחי חותם
שנה אחת ,ולכך מבקש הבורא ומחפש
פי''ב) ,וז"ל' :בהיות בחינת אלול בסוד
אחר תשובות ותפילות ישראל בחודש
הרצון הקדום לבריאת העולם ,והם
זה ,ולולא אמרם התולדות אהרן (פרשת
ימי רצון בפתיחת מקור י"ג מדות
ראה) בפירוש לא היינו ראויים לאומרם,
דתמן בחינת רצון'.
שלא רק שבני ישראל מדבקים עצמם
בבורא יתברך שמו בחודש זה ,אלא ולהבין את אותו הרצון של רחמים
שכנגדם אף הבורא עצמו כביכול שהתעורר בעת בריאת
מדבק את עצמו בנשמות ישראל, העולם ,יש לנו ללמוד ולהבין את מה
וז"ל' :ונוכל לומר שזה הוא חודש שאמרו ז"ל (בראשית רבה יב טו) ,וז"ל:
אלול ,שעל פי האמת היה בריאת 'משל למלך שהיו לו כוסות ריקים
העולם בכ"ה באלול ,ולפי ששיתף אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין
הבורא באותו הזמן מדת הרחמים הם מתבקעין ,צונן הם מקריסין ,ומה
למדת הדין ,לכך באלול הוא עת רצון עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם
שנפתחים בו י"ג מכילין דרחמי ועמדו ,כך אמר הקדוש ברוך הוא אם
ונפתחים כל השערים ,והשם יתברך בורא אני את העולם במדת הרחמים
מקבל התפילות והתשובות של הוי חטייה סגיאין ,במדת הדין היאך
ישראל ,על ידי שמתדבקים ישראל העולם יכול לעמוד ,אלא הרי אני
בהבורא הבורא ,מדבק את עצמו בורא אותו במדת הדין ובמדת
כביכול גם כן בנשמת ישראל .ולכך הרחמים ,והלואי יעמוד' .ע"כ .וביאר
אמרו על פסוק אני לדודי ודודי לי בברית שלום (פרשת ויצא) שראה שעל
ראשי תיבות אלול ,שעל ידי פי דין אין לו לחוטא כפרה ,וידע
ט
דפקנו דלתיך
החודש ,ללמוד ממנו היטב דרכי שמתדבקים אומה הישראלית בזה
העבודה ,ונשים פעמי מחשבותינו החודש להבורא ,הבורא כביכול מדבק
לדברי חכמינו אודות מה שאירע טרם את עצמו בנשמות ישראל'.
בריאת העולם ,כפי שמובאים הדברים
ואם אמור יאמר האדם עבר קציר
בגמרא (סנהדרין לח ,):וז"ל' :אמר רב
כלה קיץ והנה עומד אני בפתחו
יהודה אמר רב ,בשעה שבקש הקדוש
של אלול ואין בי מעשים ,ריק אני
ברוך הוא לבראות את האדם ,ברא כת
מכל וכל ,וכיצד אזכה אף אני לכל
אחת של מלאכי השרת ,אמר להם
אותה הטובה המיועדת ,אף אנן נעני
רצונכם ,נעשה אדם בצלמנו ,אמרו
ונאמר לו כי לא מחכמה שאלת כל
לפניו רבונו של עולם ,מה מעשיו,
זאת ,כי אף שתדע שאין בך מעשים
אמר להן כך וכך מעשיו ,אמרו לפניו
טובים ,עדיין יכול תוכל לה לאותה
רבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו
הזכות הגדולה ,שכן אין רצון עליון
ובן אדם כי תפקדנו ,הושיט אצבעו
זה תלוי כלל במעשי בני אדם ,וכמו
קטנה ביניהן ושרפם .וכן כת שניה.
שכתב בבני יששכר (מאמרי חודש אלול
כת שלישית אמרו לפניו רבונו של
מאמר א) ,וז"ל' :הנה נשאר הכח הזה
עולם ,ראשונים שאמרו לפניך מה
בימי רצון הללו באלול ,שאז היה
הועילו ,כל העולם כולו שלך הוא ,כל
הרצון הזה בשעת בריאת העולם ,מאז
מה שאתה רוצה לעשות בעולמך
והלאה הוקבע לדורות ,אפילו ח"ו אין
עשה .כיון שהגיע לאנשי דור המבול
זכות ביד ישראל ,רק מקבלים על
ואנשי דור הפלגה שמעשיהן
עצמם לעשות כשיושעו מצרתם
מקולקלין ,אמרו לפניו רבונו של
ועניים ומרודם ,הנה השם יתברך
עולם ,לא יפה אמרו ראשונים לפניך,
היודע ועד אשר ישראל בטבעם המה
אמר להן ועד זקנה אני הוא ועד שיבה
לחלקו יתברך שמו ,ובוחרים אותו
אני אסבול'.
לעבוד לבדו ,רק תוקף הגלות והצרות
והעוני והשעבוד מונע אותם ,הנה
ומדברי חכמינו למדנו שכיתות
מספיק גם כעת הסיגול מה שיסגלו
המלאכים עמדו לפניו
אחר כך כמו בשעת בריאת העולם,
יתברך וקטרגו על עצם בריאת האדם,
שהיה הדבר רק ברצונו יתברך שמו
ולפי דברינו לעיל שבכל שנה ושנה
היינו במחשבתו וידיעתו'.
מתעוררים אותם הדברים שהיו באותו
הזמן ,נמצא שאף הקטרוג הזה על והנה יש לנו לירד לשורש אותו הרצון
עצם בריאת האדם עולה ומתעורר והרחמים המתעורר בחודש זה
בחודש אלול ,וכמו שכתב בשפת אמת בכדי לעמוד על סודו ויסודו של
י
ענייני חודש אלול
הוא חוטא ,ומצד בחינה זאת יש (סוכות) ,וז"ל' :מה אנוש כי תזכרנו
לאדם מקטרגים מן העליונים על כו' .דרשו חז"ל שהיה קטרוג בשמים
בריאתו .רק שהשם יתברך מאריך אפו על בריאת האדם .וכמו כן בכל שנה
אם הוא חוטא ,וכמו שאמרו ז"ל כל שמתחדש הבריאה יש זה הקטרוג.
האומר הקדוש ברוך הוא ותרן יותרו וזה המשפט שצריכין לברר שכדאי
לו חייו רק דמאריך אפיה וגבי דליה'. התחתונים לזה' .ע"כ .ויש להבין מה
ע"כ .אמנם גם זאת יש להבין שאף כוונתו בדבריו שצריכים לברר האם
שמאריך ה' אפו ,אם מכל מקום כדאי התחתונים לכך ,והלא זאת ידענו
לבסוף גובה את שלו ,מה נחמה יש כי רבה רעת האדם וכי יצר לב האדם
לו לאדם בידיעה זו ,אם יודע רע מנעוריו ,ומה יש לברר בזה ,והלא
שבמוקדם או במאוחר יבוא החנווני הדברים ברורים ומחוורים עד למאוד,
על פנקסו ויגבה ממנו את כל תשלום כי כל זמן חיי האדם על פני האדמה
חובו .אלא שכאן מוסיף המהר"ל לא ימנע ממנו החטא ,אם ברב או
לבאר עוד במידת טובו וחסדו של במעט .זאת ועוד שהרי לכאורה כאשר
הקב"ה ,שלא רק שמאריך אפו אלא חוטא האדם לא רק שאיננו נמצא
שנושא הוא את חטאי האדם ,וז"ל: באותה מעלה שנברא בה ,אלא שהולך
'והמדה הזאת שהוא מדת הפשיטות ויורד כמה וכמה מדרגת המלאכים,
שאינו ממהר לכעוס ומאריך אף, נמצא שהוא במעשיו מצדיק את
ובמדה זאת ברא הש"י את האדם, קטרוגם ,ולפי מעשיו היה לכאורה
שנושא וסובל מעשיו דהיינו חטאו. צריך הקב"ה למחות את האדם אשר
על פני האדמה ,כי צדיק אין בארץ
וגם זה צריכים אנו להבין כיצד אשר יעשה טוב ולא יחטא .והדברים
מתיישבים הדברים שמחד עומדים ומרעידים לב כל אדם עת
מאריך אפו ולבסוף גובה את שלו, התקרב יום הדין בו יבוא בחשבון על
ומאידך גיסא נושא את חטאו עד זקנה כל מעשיו ,ובאיזה פנים יכול הוא
ועד שיבה .וכאן מחדש לנו המהר"ל לגשת לימים הנוראים.
חידוש עצום בתכלית בריאת האדם,
שהאם אומנם שיכול הוא לירד מטה והדברים יתבארו היטב על פי מה
מטה מתחת לדרגת מלאכים ואף שכתב המהר"ל (חידושי
למטה מדרגת הבהמה ,שהרי היא אגדות סנהדרין לח ):בהבנה ראשונה כיצד
איננה חוטאת ,מכל מקום תעלה שיתף ה' מידת הרחמים למידת הדין
ותרופה יש בו ביצירת האדם שיכול בעת בריאת העולם ,וז"ל' :ויש לאדם
הוא להגיע מאידך גיסא לדרגה בחינה שאין דומה לעליונים כאשר
אי
דפקנו דלתיך
כיתות מקטרגים וחזרו והגידו טענת הגבוהה כמה וכמה מדרגת המלאכים,
מה אנוש כי תזכרנו. וכמו שמבאר המרה"ל בהמשך דבריו,
וז"ל' :כי יבא ויגיע השעה שיהיה
וכפי שמובאים הדברים בילקוט
נברא אדם שהוא כמו אברהם יצחק
שמעוני (במדבר רמז תשנב) ,וז"ל:
ויעקב משה ודוד צדיקים ,ובשבילם
א"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה
ברא הש"י עולמו .וזהו פירוש המאמר
למרום אמרו מלאכי השרת לפני
הזה שבא להודיע כי האדם לא היה
הקב"ה ,רבש"ע מה לילוד אשה
ראוי לו הבריאה מצד מעשיו והוא
בינינו ,אמר להם לקבל תורה בא,
חוטא ,אם לא מצד הש"י אשר הוא
אמרו לו חמדה גנוזה לך תתקע"ד
ארך אפים .ומדה זאת הוא אל הש"י
דורות קודם שנברא העולם אתה
מצד הפשיטות ,כי האדם אין לו מדה
מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי
זאת ואינו מאריך אף ,אבל הש"י
תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וגו' תנה
שהוא פשוט בתכלית הפשיטות נמצא
הודך על השמים ,אמר לו הקב"ה
בו המדה הזאת'.
למשה החזר להם תשובה ,אמר לו
רבש"ע מתירא אני שמא ישרפוני
בהבל שבפיהם ,אמר לו אחוז בכסא
והנה בראות הקורא את הדברים אמור
כבודי שנאמר מאחז פני כסא פרשז
יאמר העובד את ה' ,שאכן כנים
עליו עננו ,וכו' .אמר להם כלום יצר
הדברים אך כל זה הוא לגבי צדיקים
הרע יש ביניכם ,חזרו והודו לו
כאבות הקדושים וכדוד המלך ,אך מה
להקב"ה שנאמר ה' אדונינו מה אדיר
נענה אנן דלים שבדלים אזובי הקיר,
שמך בכל הארץ ,ואילו תנה הודך על
וכי איך נוכל אנו להצדיק את בריאתנו,
השמים לא כתיב' .ע"כ .והנה עלינו
ואיככה נוכל וראינו בכיתות
להתחקות אחר תשובה זו של משה
המקטרגים העומדים ומשטינים על
רבינו לדעת פשרה ,כיון שראינו שאף
תכלית בריאתנו ,וכאשר אבדנו אבדנו.
המלאכים הודו לו.
והאמת היא שאין הדברים אמורים רק
וביאר בשכל טוב (ח"א) שמשמעות בצדיקי האומה בלבד ,אלא כלפי כל
הדברים שענה הקב"ה למשה אחד ואחד מכוונים הדברים ,ויתבאר
'החזר להם תשובה' הוא על פי הענין בשים ליבנו אל דברי חכמינו
מאמרם ז"ל שקדמה תשובה לעולם, הנוספים ,בתארם את אשר ארע
ושגדול כוח התשובה שזדונות נעשו בשמים ממעל בעת קבלת התורה,
לו כזכויות ,וזה שייך רק בישראל כיון שאף אז עמד נביאם של ישראל משה
שיש להם יצר הרע ,ולכך יכולים רבנו עליו השלום ,ואם אז עמדו
בי
ענייני חודש אלול
ומאחר שעמדנו על סוד התשובה לקבל את התורה ,ואם יעברו עליה
הניצחת כנגד המלאכים ,מה ח"ו הרי שוברה בצידה בדמות
מאוד ישמח ליבנו הנתן לנו מתנה התשובה שיעשו ,וזה אינו שייך
טובה זו ותשובה שמה ,בה יכולים במלאכים שכן אין להם יצר הרע.
אנו לאחוז בשני ידינו ולעמוד מול וכוחה הגדול של תשובה המעלה את
הקטרוג הלזה המתעורר שנה בשנה האדם מעלה מעלה לדרגות הגבוהות
בזמן זה ,ולזכות לנצח את המקטרגים ביותר ,הוא רק מחמת היצר הרע
ולזכות בדין ,וכמו שכתב בעבודת שנטבע בהם ,שזולתו לא היה צריך
ישראל (פרשת נצבים) ,וז"ל' :וכבר לתשובה והיתה דרגתם נשארת כדרגת
הקדמנו לעיל כי המלאכים שאמרו מה המלאכים שאינם עולים ואינם יורדים,
אנוש כי תזכרנו ,הן המה מלאכי ולכך נקרא האדם נזר הבריאה ,שהרי
הקטרוג שמתעוררים בכל שנה בראש אילו המלאכים היו זזים מציווי הבורא
השנה ,מאחר שישראל לא הטיבו ואפילו כמלוא נימה ואפילו במחשבה
דרכיהם ומעלליהם אל ה' ,ואם כן מיד היה העולם חוזר לתוהו ,שכן אין
[אם] לא תתנהג מדה במדה וחס להם את כוח התשובה.
ושלום ,לא תקרא אלהי ישראל .והנה
בני ישראל למטה מתענין ומתריעין
למטה בקול שופר ,ומקבלים עליהם ובזה נתבארו גם דברי הקב"ה למשה,
עול מלכות שמים בתשובה ובמעשים אחוז בכסא והחזר להם תשובה,
טובים ,עד אשר מתעוררים חסדי ה' שכן גדולה תשובה המגעת עד כסא
יתברך להוציא כאור צדקם ,ומראה הכבוד ,והוא דרגה הגבוהה עד אין קץ
זכותם לפני מלאכי מרום ומצדיקם יותר מדרגת המלאכים ,וכמו שביאר
במשפט ,דהיינו עד שכולם מודים כי בשל"ה (מסכת שבועות תורה אור) ,וז"ל:
הוא אלהינו ואנחנו ישראל עמו ,וכן 'מה אנוש כי תזכרנו' ,כי הוא מוכשר
נכון להיות לעולם ומסכימים על כל לקבל טומאה ולחטוא ,ואיך תנתן לו
הטובות גאולות וישועות'. התורה ,באתה התשובה אחוז בכסא
וחזור להם תשובה ,כלומר ,תחזור
נמצאנו מושלמים בב' הצדדים מדברי ותאמר להמלאכים שיש תקנה להאדם,
חכמינו ,גבי כוח התשובה אף אם יחטא ,בתשובה שיעשה ,כי
והרצון שקדם לבריאת העולם ונזר גדולה התשובה שמגעת עד הכסא.
הבריאה הוא האדם ,באשר לו ניתן ובאחיזה זו בכסא ,בסוד הנשמות
היצר ,ולו נתנה מתנת התשובה החצובות בכסא ,מנוצחים המלאכים
בזכותה עומד העולם .וכוחות אלו ומעלתם מעוטה ממעלת אדם השלם.
גי
דפקנו דלתיך
זכרון התרועה יעלה לנו לטוב בראש מתעוררים בימים אלו כפי שנתבאר
השנה ,כפי שתהיה ההכנה אליו לעיל ,הרי שהתשובה בחודש אלול
בחודש אלול. איננה רק מפני היראה בלבד ,אלא אף
מצורף אליה כוח האהבה הוא הרצון
וכמו שכתב בערבי נחל (ראש השנה),
הקדום של דרך הטוב להיטיב בבריאת
וז"ל' :דבר אל בני ישראל
העולם .ולכך לא יפלא מאיתנו מאי
לאמר בחודש השביעי ,רצה לומר
טעמא כבר בחודש אלול מתכפרים
החודש הזה הוכן לפני לאמר בו היינו
העוונות כפי שתחזניה עיניך מישרים
התשובה התלוי בפה וכאמור ,אך אני
להלן.
מבקש מאתכם אל תעזובו את המשא
ההוא אל חודש הזה ,אלא באחד
לחודש יהיה לכם שבתון ,היינו שיהיה הדין בראש השנה כפי
לכם הכנה מתחלת חודש אלול ,ואז ההכנה באלול
על ידי זכרון תרועה שיהיה בראש
יסוד גדול בעבודת החסידות הוא
השנה יהיה מקרא קודש שתזמינו לכם
הידיעה שאור המצוה והזמן
השכינה הנקרא קודש' .ע"כ .עוד
הנשפעים לו לאדם הוא כפי ערך
הוסיף בעבודת ישראל לבאר שאכן
ההכנה אשר הכין עצמו אליה מקודם
יום הכיפורים מכפר אם ישוב האדם
לכן ,ויסוד מוסד זה מובא כבר בפנים
בתשובה ,אך המשפט לטוב בראש
יפות (שמות טז) גבי ירידת המן ,וז"ל:
השנה יצא כיאות לפי העבודה באלול,
'והוא כי בירידת המן קיבלו אור רוחני
וז"ל' :ואמר אחר כך אך בעשור
כפי ההכנה' .ואף החפץ חיים (אגרות
לחודש השביעי הזה יום הכיפורם
ומאמרים סימן קי) הדגיש בדבריו יסוד
הוא ,אמר 'אך' מיעוט ,רצה לומר אף
זה ,וז"ל' :אבל צריך לדעת כי השפעת
שיום כיפור מכפר גם אם לא תשובו
הרוח תהיה כפי ההכנה שהכין האדם
עד עשרת ימי תשובה ,אף על פי כן
את עצמו מקודם' .והדברים מוסבים
אמרו במיעוט כי יותר ויותר ירבה
גם על ענין הימים הנוראים ,ובפרט
זכות שלכם לפני אם כבר מראש השנה
ובעיקר על הקשר שבין ההכנה באלול
יצא משפטכם לטוב ,ובזה אני חפץ
לבין הזיכוי ביום הדין ,כי אף שכבר
יותר'.
אמרו חכמינו שעשרת ימים שבין ר"ה
ולפי מה שביארנו לעיל שבימים אלו ליום הכיפורים הם אלו המיועדים
מתעוררים המקטרגים על בריאת לתשובה ,מכל מקום החפץ לזכות
העולם והאדם לאמור 'מה אנוש כי בדין לגמרי ,לא יניח מכתפו את משא
תזכרנו' הרי שמלבד מה שיושב עבודת הקודש בחודש אלול ,שכן
די
ענייני חודש אלול
והקריבה אל המלחמה לא יכולה הקב"ה על כסא דין לפקוד על כל
להיעשות בעת התקדש יום ראש צבא מרום בדין ,עוד ניתוסף לנו
השנה ,אלא שצריך זמן מה קודם סיעות סיעות של מקטרגים ובראשם
לעשות את כל ההכנות ,וכמו שכתב הסטרא אחרא העומד בראש ומקטרג,
בשם משמואל שם בהמשך דבריו, הרי שמלחמה ערוכה לנו בימים אלו,
וז"ל' :ואולי יש עוד לומר שבמה וצריכים אנו ללמוד ולדעת את טכסיסי
שאמר והיה כקרבכם אל המלחמה, עורכי המלחמה בכדי שנהיה דידן
וכן אתם קרבין ,רומז לאלול שהוא נצח .וכמו שכתב בשם משמואל (ר"ה
הכנה לראש השנה ,שבכל מקום שישי תרע"ה) ,וז"ל' :ולפי האמור יש לומר
הוא הכנה לשביעי כידוע ,וכן הוא שזהו ענין שופר של ראש השנה
חודש אלול [שהוא החודש הששי] הכנה שהוא מלחמה למעלה עם שרי אומות
לראש השנה ,והיא הקריבה אל העולם ,שישראל תוקעין בשופר שהוא
המלחמה ,שבראש השנה המלחמה קלא פנימאה היוצא מהבל הלב בלי
עצמה ולא הקריבה לבד ,ויצדק לומר מוצאות הפה ,בזה דוחין את קלא
קריבה על אלול ,ויש בו רמז נמי על דסטרא אחרא ,וקלא בגמטריא סמא"ל
שופר של אלול'. כידוע .ויש רמז בפרשה זו על ראש
השנה .וזהו שאמר שמע ישראל אתם
ובזה יינתן בנותן טעם לשבח כוונת קרבים היום למלחמה ,ולכאורה תיבת
היחוד של חודש אלול שהוא היום מיותרת ,אך בזוה"ק [כתב] דכל
'הנותן בים דרך' ,שכן אמר הכתוב מקום שנאמר ויהי היום רומז לראש
גבי מלחמה 'בדרך אחד יצאו אליך השנה ,כן נמי יש לומר שתיבת היום
ובשבעה דרכים ינוסו לפניך' ,ואיזוהי רומזת לראש השנה ,שאז ישראל
הדרך בה יכין האדם עצמו למלחמה קרבים למלחמה כנ"ל ונוצחין בכח
העצומה הזו ,וכיצד יוכל לעמוד מול הפנימי שהוא השופר'.
סיעות המלאכים ,שרי אומות העולם,
הסטרא אחרא ,ומידת הדין העומדות והכלל במלחמה הוא שאם בפתע
כנגדו ,וכל מעשי האדם מראשית שנה פתאום יתנפל עלינו האורב,
עד אחרית שנה צרורות בידם ,מהם יקשה עלינו עד מאוד לנצחו ,כי צריך
עבירות קלות ,מהם חמורות ,ומהם להתכונן ולהתקרב אל המלחמה,
חמורות שבחמורות ,ואף כאלו שכתוב כאשר כל כלי הזיין חגורים על
שאין התשובה מועלת להם .הלא מתנינו ,להיותנו עומדים מוכנים
קומתו תתכופף ,ברכיו יכשלו ,וליבו להילחם על נפשינו ,ולא יבהילונו
יפוג מאין הינחם כי עוד דרך ונתיבה האורב מאחורינו ,וההכנה הזו
וט
דפקנו דלתיך
עבירות החמורות ,ואף על אותם פתוחה לפניו לזכות בדין .והענין הוא
החטאים הקשים שמבואר בזוה"ק כי אכן מחסדי הבורא יתברך עלינו
דלא מהני תשובה ,אף על פי כן יוה"כ שהכין לנו הדרך ושם לנו מקום לנוס
עם תשובה כולי עלמא מודים דעצומו שמה בתשובה ,הוא יום הכיפורים
של יום עם התשובה מכפר על שגדול כוחו עד כי אמרו עליו
החטאים האלה ,ולשון 'עצומו' הוא שעיצומו של יום מכפר ,וכפרתו הוא
מלשון וכעצם השמים לטוהר ,והן על כל העבירות קלות וחמורות ,אלא
אמת שבחודש אלול נפתח ונתעורר שצריך האדם להכין לעצמו את אותו
כח הי"ג מכילין דרחמי לכל איש הדרך שסלל לנו הקב"ה ,בכדי שנוכל
ישראל לתשובה'. לזכות לכפרת יום הכיפורים ,והדרך
הזו היא דרך התשובה ,אותו חצב
אמנם עדיין לא קלה היא הדרך הקב"ה ברחמיו טרם בריאת העולם בו
לפסוע בו ,שכן מלאך ה' הוא יוכל האדם לשוב בו מכל חטאותיו
היצר הרע ניצב בדרך לשטן לו וחרבו אשר עשה ,ולזכות לכפרת עוונות
שלופה בידו לומר לו לאדם סור מהר במלואו ,והתשובה היא בחודש אלול,
מן הדרך ,אין היא מיועדת עבורך, אז מתנוצצים בעולם י"ג מכילין
והלא חטאת רבות ורעות ,וגם דרחמי ,ועל ידם יכול האדם לשוב
בעבירות שאין עליהם תשובה ,ואין בתשובה שלימה.
היא מוכנת עבורך ,ומה יקשה לך
להתייגע כל כך במדריגות התשובה וכמו שכתב בדבריו המאירים בישמח
מאחר שרבתה עד מאוד חטאתך, ישראל (כי תצא) על הפסוק כי
ומייאש את האדם מלהגיע אל אותו יקרא קן ציפור לפניך בדרך' ,וז"ל:
היום המאיר באור צחצחות ,הוא יום 'קן צפור דא שכינתא ,כמ"ש בזוה"ק,
הכיפורים שנחצב מעלמא דבינה דרך הוא אלול ,כנודע דברי האר"י
עלמא דחירותא ,ויש והאדם יתפתה ז"ל שהיחוד של אלול הוא הנותן בים
לעצת יצרו ויניח העבודה מידו מחמת דרך ,שהימים אלו הם ימי רחמים
ייאושו ,ועל זה באים המשך דבריו ורצון ,שמתעורר י"ג מכילין דרחמי,
הנפלאים של הישמח ישראל שם והעת הוכן לכל איש שישוב לבוראו,
שמביא מרפא ארוכה ותעלה לאדם ונסלח לו מחטאתו אשר חטא,
הזה ,וז"ל' :אבל היצה"ר מטעה לאדם והחודש אלול הוא הכנה ליום הקדוש
ומראה לו שבעבורו נסגרו שערי והנורא הוא יום כפורים ,שנתנו
התשובה ,שפגם בחטאים שאין עליהם הקב"ה לישראל באהבה רבה
תשובה ,ועל זה ביקש דהמע"ה ובשמחה ,ויוה"כ מכפר אפילו על
זט
ענייני חודש אלול
לבינה ,והוא כאשר עדיין איננו עומד הדריכני באמתך ,שתדריך אותי בדרך
לפני המלך מלכו של עולם בדין ישרה ואמת בלי נטיה לאחת הקצוות,
בראש השנה ,אלא כאשר עדיין נמצא לא למעלה ולא למטה חלילה ,ולמדני
בחודש אלול ,כשהוא עוד רחוק מה' כי אתה אלקי ישעי ,על פי דברי מד"ר
מחמת חבילות עבירותיו ,כבר אז אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ ,רצה לומר
ייראה לו ה' על ידי עבודת התשובה למדני שאדע בידיעה ברורה שנתת לנו
באלול וההכנה לראש השנה ,וזהו יום הקדוש יוהכ"פ למחילה ולסליחה
שרמזו 'אני לדודי ודודי לי' שקודם ולכפרה ,אף על החטאים האלה אם
צריך אתערותא דלתתא בתשובה ,אני אזכה לתשובה שלימה'.
לדודי ,לחפש את הקרבה לדודי ,ואז
דודי לי בראש השנה ,וכמו שכתב וכבר היה פתח דברינו לבאר שההכנה
פח). (ח"א בזהר למצוה גדולה יותר מהמצוה
וז”ל' :ר' יהודה פתח אני לדודי ועלי עצמה ,וכפי ההכנה כך היא ההארה,
תשוקתו ,הא אוקמוה אבל ועל פי מה שנתבאר עד עתה נוכל
באתערותא דלתתא אשתכח אתערותא לבאר את מכתבו הידוע של הרבי ר'
לעילא דהא לא אתער לעילא עד בונים מפארשיסחא שכתב על ראש
דאתער לתתא וברכאן דלעילא לא השנה 'הבינה תגדל מהמעשה' והוסיף
משתכחי אלא במה דאית ביה ממשא לבאר על זה בנו של הרבי ר' בונים,
ולאו איהו ריקניא'. ר' אברהם משה שהבינה היא אלול,
והמעשה הוא ראש השנה ,וכפי
חידש לנו בשם משמואל (פרשת וכן שכתוב ברוך אתה בבואך לפני ברוך
משפטים) שכל ההארות מלמעלה אתה בצאתך ,שהביאה לשנה הבאה
המתתינים להיות מושפעים עלינו עלינו לטובה ,היא לפני שיצואים
אינם יכולים לירד כאן למטה ללא מהשנה הקודמת ,היינו באלול .עוד
שנעשה אנחנו אתערותא דלתתא, כתוב שם במכתב 'בתוך עמי אנוכי
וכיון שראה הקב"ה שאף אתערותא יושבת מרחוק ה' נראה לי' ,והענין
דלתתא זו יקשה עלינו עד מאוד הוא שזהו הסוד של בבצלחה בראש
לעוררה ,על כן עמד וברחמיו האיר השנה ,להתחיל העבודה לפני
בימים אלו י"ג המידות של רחמים, שיוצאים מהשנה הקודמת היינו
בכדי שנוכל מהתעוררות זו לעשות בחודש אלול שמרומז לבינה ,וכמו
עתה אתערותא דלתתא ,שהיא תעורר שכתוב בספרים הקדושים שאלול הוא
את האתערותא דלעילא ,אמנם אך מזל בתולה וכמו שנאמר 'מה אתבונן
זאת נצטוינו לכל הפחות לעשות כלי על בתולה' ,היינו שאלול הוא המכוון
זי
דפקנו דלתיך
אלו ,וז"ל' :כי הנהגת כל השנה לאותה הערה של י"ג מידות ,והוא
מקבלים משני חודשים אלו .וזבולון תקיעת שופר באלול ,וז"ל' :אך ידוע
בצאתך מספיק ליששכר ובצל החכמה בדברי האריז"ל דלכל אתערותא
בצל הכסף ,כן הוא אלול לתשרי דלתתא באה מקודם אתערותא
שההרגשה בתשרי בלב הוא כפי דלעילא ,וזה נותן כח לעשות
ההכנה באלול במחשבה שבמוח אתערותא דלתתא ,לעורר לעילא ביתר
ושכל'. שאת ,וכן הוא בא"ע בפסוק ולו נתכנו
עלילות .ובאלול נפתחו לישראל י"ג
ומאחר שנמצאנו למדים אודות מכילין דרחמי וכמים פנים אל פנים
חשיבות העבודה בחודש מביאים התעוררות אהבה בלב ישראל
אלול ,שכל ענייני חודש תשרי עומדים להכין לבבם לעבודת ירחא שביעאה,
תלויים בו ,וגבי חודש תשרי יודעים וכר"ת אלול א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י.
אנו מה הם דרכי העבודה שכן תשרי אך ידוע דלכל ההארות הבאות
עמוסה עם מצוות רבות מהן דאורייתא מלמעלה צריכין לעשות להן חפץ של
ומהן דרבנן ומהן מנהגי חכמים, מצוה שזה יהיה כלי להחזיק ההארה
לעומת זאת עדיין לא ברור לנו מה הם ההיא ,ואם לאו לעומת שבאה כן תלך.
דרכי העבודה בחודש אלול ,ואכן וזהו שהתקינו באלול לתקוע בשופר
זיכנו הבורא בסוד עבודת חודש אלול כדי שיהיה כלי להארה.
מפי הכהן הגדול ר' צדוק הכהן
מלובלין שביאר לנו היטב את סוד ועוד זאת עלינו לדעת כי כשם
עבודת חודש אלול ,שכן תשרי הוא שתחילת כל דבר הוא עוצם
במעשה ובתפילה ,הן בתקיעת שופר ותוקף כוחותיו ,וגופא בתר רישא
והן באמרו לפני מלכויות ,באכילת גריר ,כך הוא ראש חודש הגורר עצמו
ערב יום הכיפורים ובצום יום כל החודש ,ותחילת השבוע גורר
הכיפורים ,מה שאין כן חודש אלול אחריו את כל השבוע ,על אחת כמה
אינו במעשה אלא במחשבה ,וזהו מה וכמה שתחילת השנה הוא עוצם ותוקף
שאמרו סוף מעשה במחשבה תחילה, כל השנה ,והנה זאת חידש לנו ר'
שכן עוצם כוח התשובה תלוי צדוק הכהן מלובלין (רסיסי לילה אות לט)
במחשבת הלב ולא במעשה ,וכפי שלא רק תשרי וראש השנה הוא
שאמר הנביא (ישעיהו נח ד-ז) 'הן לריב הראש של השנה ,אלא שמצטרף אליו
ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא חודש אלול ,שכן כל הרגשת הלב
תצומו כיום להשמיע במרום קולכם. שבתשרי תלוי בעבודת המוח באלול,
הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות וכל השנה כולה תלויה בב' חודשים
חי
ענייני חודש אלול
וכל זה מחמת אהבתו אלינו ורצונו כי אדם נפׁשו הלכף כאגמן ראשו ושק
עז שנצא נוצחים בדין ,ולכך העמיד ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון
לנו ל' יום קודם יום הדין בו מאיר לנו לה' .ועוד אמר הנביא (יואל ב יג) 'וקרעו
במתנת חינם י"ג מידות של רחמים לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה'
מדין תקנת השבים להקל עלינו את אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים
הדרך אשר נלך בה עד עומדנו לפני ורב חסד ונחם על הרעה'.
כסא דין ,ולכך קבע לנו אותם ל' יום,
ואלו הם קיצור דבריו ברסיסי לילה
כמעשה בית דין אשר שולחים
(אות לט)' :ראיתי באיזה חיבור,
למתחייב בדין לאמור לו הרי לך ל'
תירש אותיות תשרי הוא מנובב
יום להשיב את חובך כדי שתוכל לחזר
ומפריח ,בתולות הוא אלול .והדברים
אחר המעות שתוכל לשלם ,ותמנע
מכוונים עם מה שכתבתי דתשרי הוא
מלשלם בגופך במלקות או בבית
השתדלות באתערותא דלתתא והרגשת
האסורים ,כך הוא מעשי הבורא עמנו,
הלב ,וההכנה שלו ,אלול הוא
וכמו שכתב בערבי נחל (ראש השנה דרוש
במחשבה בלא הרגשה .ולכך באלול
א) ,וז"ל' :מאחר דידוע בספרי מוסר
גם כן תוקעין שופר שהוא המעורר
כי חדש אלול הוא זמן בית דין ,כמו
אתערותא דלתתא .אך החילוק בתשרי
החייב לחבירו ואין לו לשלם ,נותנים
הוא מצות ה' ,דמהרגשה שבלב בא
לו זמן ל' יום להיות עייל ונפיק אזוזי,
להתלהבות עד שאינו יכול לעשות
כך נתן הקדוש ברוך הוא זמן לאותן
כלום ,אבל מצד הכרת השכל
בני אדם אשר בכל השנה הולכים
במחשבה אין מתלהב והוא פועל
אחרי שרירות לבם הרע ואין להם
כראוי בישוב הדעת ,ולכן הצירוף של
מעשים טובים ,ליתן להם חודש אלול
אלול הוא סופי תיבות של וצדקה
להכין להם צדה לדפוק בפתחי
תהיה לנו כי .והיינו מקבלים קודם
תשובה ,וכיון שכן איך אחרי כלות
למשפיעים ובן קודם לאב דהתכלית
הזמן בית דין יותן עוד זמן עד יום
לעולם הוא בסוף ,ובאלול התכלית
הכפורים'.
הוא המחשבה והוא הסוף מעשה שלו.
ובראות הבורא יתברך שמו כי האדם ולפי כל מה שביארנו יוכן לנו חסדיו
מעוטף מחבילות טרדין ורחמיו המרובים של הבורא
ועסקי יומו ומשפחתו ,והשכחה יתברך שמו שאיננו נקרא עלינו בפתע
קבועה אצלו ,ונכמרו רחמיו עלינו, פתאום להעמידנו בדין ,אלא מאיר לנו
נתן להם בליבם של חכמים לתקן לנו ברחמיו לפני הגיע הדין ,ומכין לנו
תקיעת שופר בחודש אלול ,בכדי כלי זיין ומלמדנו טכסיסי המלחמה,
טי
דפקנו דלתיך
אייר סיון נפלו לחלק יעקב ובהן שנשים על ליבנו את קריאת הבית דין
הצלחת ישראל ,ותמוז אב אלול לחזר אחר מעשים טובים ,וכמו שכתב
לחלקו של עשו ,ויעקב נטל ממנו במראה יחזקאל (ראש השנה) ,וז"ל:
בחזקה חודש אלול שיהיה הכנה 'ועל כן תוקעין גם כן לעורר לתשובה,
לישראל לתשובה שלימה קודם יום ועל ענין זה הוסיפו חכז"ל לתקוע
הדין .דוק ותשכח שהיו"ד הוא נגד מר"ח אלול שהיא התראה ואזהרה
אלול ,וזה שלקח ממנו יעקב היו"ד להכין את עצמנו ליום הדין ,וזהו צורך
דהיינו חודש אלול ,וזה מה שנראה לי הדיוט שהקב"ה רוצה בתקנתינו לבוא
פירוש הפסוק כח מעשיו הגיד לעמו זכאין ליום הדין'.
לתת להם נחלת גוים ,הגיד היינו
המשיך לעמו ,כדי לתת להם נחלת ואף גם זאת עלינו להכיר טובה
גוים ,כי אלול היה מהראוי להיות לאבותינו הקדושים שנזכרים
נחלת גוים ,על כן נקרא יעקוב ביו"ד בכל תפילת שמונה עשרה ובתפילות
שלקח מעקב עשו שהיה מהראוי הימים הנוראים שמבקשים אנו לזכות
להיות נקרא עשו"י ,זהו וידו דהיינו בדין בזכות אבות ,והזמן גרמא
היו"ד שלו אוחזת בעקב עשו'. להזכיר את מעשי אבות סימן לבנים,
הוא מעשיו של יעקב אבינו שתפס
וכאשר יבין לבבינו את גודל רחמי בידו בעקב עשיו והוציא ממנו את
ה' אשר הכין לנו הדרך חודש אלול ,הוא החודש שהוכן
ומאיר את י"ג המידות של רחמים עבורנו לתשובה ולהכנה לראש השנה,
בכדי שנעיר ליבנו לתשובה ולהכנה שכן חודשי תמוז אב אלול היה לחלקו
לקראת המלחמה הגדולה הניצבת של עשיו ,ולולא שתפסו יעקב אבינו
בפניניו ,ועוד זאת נתן לנו ל' יום עליו השלום מעשיו ולנתנה לנו ,לא
כמנהג בית דין לחזר אחר מעשים היה לנו שום יכולת לעמוד ביום הדין
טובים ,וכיצד סיבב שיעקב אבינו ע"ה ללא ההכנה הראויה ,ועל מעשה זה
יתפוס מעשיו חודש זה להביאו אלינו אנו למדים מדבריו של האגרא דכלה
על מנת שנזכה בדין ,ועוד זאת שנשים (פרשת פנחס) ,והנה קיצור דבריו' :דהנה
על מחשבתינו כי כל ענייני חודש כתב המגלה עמוקות דיעקב לקח
תשרי והנצחון בדין והכתיבה מעשו היו"ד ,דהנה עשו קראוהו על
והחתימה לחיים טובים ולשלום שם שהיה נגמר בשערות ,ואם כן הוה
תלויים בעבודת התשובה בחודש ליה לקרותו עשוי ,ויעקב נקרא על
אלול ,ואף גם זאת שבהכנה הראויה שם שנאחז בעקב עשו הוה ליה
יכפר לנו יום הכפיורים על כל לקרותו עקב ,אך הסיבה הוא דניסן
כ
ענייני חודש אלול
מעת שנבחרנו לעם ,שכשחטאו העבירות ואף על החמורות שבהם,
ישראל בעגל ונשתברו הלוחות בי"ז אם כן אל יתעצל האדם ויבעט ברוב
בתמוז ואחרי זה עלה משה בהר הטובה הזו המושפעת לו ממרום ,ולו
והתפלל ואמר לו הקדוש ברוך הוא בכוח יגבר איש לחגור מתניו וכלי
פסל לך ,ונתרצה ליתן לו לוחות זיינו ולצאת למלחמה בעוד ממרום
שניות ,ואז עלה בראש חודש אלול מסייעים בעדו ,ואל יזנח מערכתו,
ונשתהה שם עד יום כיפור שהיה גמר בהבינו כמה יושב הקב"ה ומצפה
כפרה' .ע"כ .מדוקדק בדבריו שיום לעבודתינו בימים אלו ,כי עז רצונו
הכיפורים הוא אך ורק 'גמר הכפרה' לזכותינו בדין ,כל אלו מחייבים אותנו
ולא ראשיתה. בחובה עצומה לא לייאש עצמינו ולא
להמתין עד ראש השנה ,אלא להכין
ואכן ראשית הכפרה עצמה נעשית עמנו צידה לדרך ולצאת לאותה דרך
כבר בחודש אלול ,וכמו שהובא ונתיבה אשר הכין לנו ממרום ברחמיו.
בטור (או"ח סימן תקפ"א) גבי ערב ראש
השנה בשם המדרש ,וז"ל' :וסמוך
הקדימו כפרתכם לאלול
לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם
ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא מאחר שזכינו לעמוד על סודו ויסודו
ט"ו הוא ,אלא ראשון לחשבון עונות, הנשגב של חודש אלול ,מן
משל למדינה שחייבת מס למלך ולא הראוי שנוסיף ונעטרהו בעוד עטרות
נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו, הראויות אליו .דהנה מלבד מה שהוא
כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו ההכנה לחודש תשרי ,ודרך ומבוא
גדולי המדינה לקראתו ,ואמרו לו אין לכפרת יום הכיפורים ,והדרך והנתיבה
לנו מה ליתן לך ,הניח להם שליש. לזכות בדין בראש השנה ,עוד זאת
כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר יתבאר לנו שאף חלק מהכפרה עצמה
לקראתו הניח להם שליש השני, נעשית בחודש זה ,וכך כתב בחיי אדם
כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר (הלכות שבת ומועדים כלל קלח סעיף א),
לקראתו והניח להם הכל .כך המלך וז"ל' :באהבת הקדוש ברוך הוא את
זה הקדוש ברוך הוא ,בני המדינה אלו עמו ישראל ,הרבה להיטיב אותנו
ישראל שמסגלים עונות כל השנה, וצונו לשוב לפניו בכל עת שנחטא.
ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם ואף שהתשובה טובה בכל עת ,מכל
שליש עונותיהם ,בי' ימים בינונים מקום חודש אלול הוא מובחר ומוכן
מתענין ומוותר להם ב' שלישים ,ביום יותר שמקובל תשובתו משאר ימות
הכיפורים הכל מתענין ומוותר להם השנה ,לפי שימים אלו הם ימי רצון
אכ
דפקנו דלתיך
זחורה שהוא בכל סכום שהוא ,אך הכל ,במוצאי יום הכיפורים עוסקים
אותו הסוחר שאיחר דרכו והגיע ליום במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות,
האחרון של היריד חייב הוא לחזור לכך קורא יום טוב ראשון ,ראשון
לביתו ולבית מסחרו עם סחורה לחשבון עונות'.
כלשהוא אף שאיננה סחורה הגונה
ביותר ואף ששילם עליה יותר משוויה, ואותם שליש העוונות המתכפרים
כך הם עשרת ימי תשובה שהסחורה בער"ה כתב בבית יוסף שם
הלא היא התשובה מבוקשת היא שהוא כדרך דשליש ראשון קל
ביותר ותרים אחריה כי עוד מעט קט להתכפר ,ושליש שני קשה יותר,
ונגמרו הימים המיועדים לכך. ושליש אחרון קשה מכולם .עוד כתב
שם דאף על גב דבמדרש קאמר
וכהא דמתאמרא בשם מהרי"ד דבערב ראש השנה גדולים מתענים
מבעלזא על מה שאמר נהגו באשכנז להתענות כולם משום
הקב"ה 'ואני כברוש רענן' דהיינו דבדבר שהוא צער לו כל הרוצה
שהקב"ה בעצמו יורד אל עמו ישראל לעשות עצמו גדול עושה .ויש ליתן
ומכופף כביכול קומתו ,כאותו הברוש טעם בחלוקת כפרת העוונות באופן
המכופף קומתו ובלבד שייאחזו בו בני דשליש שליש ושליש ,ובבגדי ישע
אדם ,לכן קלה יותר כפרת השליש שם ביאר שהוא על דרך הנהגת בשר
השני ,כיון שחפץ הקב"ה בתשובת ודם שהשליש הראשון קל יותר לכפר,
הרשעים ,כי לא תחפוץ במות המת כי שאם יאמר לו הלווה שאין לו כלום
אם בשובו מדרכו וחיה ,וחפץ הוא לשלם לא יוותר לו המלוה ,אמנם עוד
לחדש המלוכה ולחדש את קיום זאת הוסיף שמחסדו יתברך עלינו
העולם ,לכך מסתפק כביכול בכל סידר שהשליש הראשון שאינו צריך
תשובה באשר היא שם ,ולכן קלה כל כך לרחמים עצומים לכפרם הוא
יותר כפרת השליש השני .ואותו באלול ,ואילו השליש השני הוא
השליש האחרון הקשה מכולם ממתין בעשרת ימי תשובה שנועדו מאז מקדם
עד יום הכיפורים ,שהוא מעלמא לכפרת עוונות והוא בהמצא מלכו של
דבינה עלמא דחירותא ,שם אין כלל עולם אלינו ,דרשו ה' בהמצאו ,ועל
שליטת היצר הרע והשטן המשחית, דא אמרינן מפי חסידים שנמשל הדבר
ועם ישראל עומד ומתפשט מהגשמיות ליריד של סחורה ,שאמנם כאשר
ללא מנעלים ללא אכילה שתיה נמצא סחורה מרובה מאוד הרי
ורחיצה ,ומדמה עצמו למלאכים, שהסוחרים הקונים בודקים ומפשפשים
וחפץ הוא להשתחרר מעולו הרע של היטב בטיב הסחורה ולא יקנו כל
בכ
ענייני חודש אלול
רק לעשות תשובה על שליש אחד, היצר הרע ,ונקל בעיניו לשוב בתשובה
וביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא מחמת אותו האור הבהיר המושפע
מוותר שליש האחרון ,הוא הטובה מעולם הבינה ,עולם הרצון ,אותו רצון
היותר גדולה שאין משלמין כלל ,וזה קדום ופשוט לברוא את העולם ,אזי
לא מצינו שיעשה שום אדם טובה יוכל השליש השלישי להתכפר.
כזו'.
וז”ל הבגדי ישע' :ולפי פשוטו נראה
ומדבריהם למדנו טובא ,חדא למדנו
לי ליישב ,נוהג שבעולם כן הוא
שאם ימתין האדם עד
אם חייב אחד כמה אלפים ,ואחר כך
עשרת ימי תשובה הרי שיוותרו לו רק
מטה ידו ואין לו לשלם ,ובעל חובו
על שני שלישים ,ואילו השליש
משווה עמו ,וצריך ליתן לו לאחרים
הראשון יישאר בידו כחוב ויועמס על
חלק א' ,מוותר לו שיהיה נמחל לו
כתפו ולא יוכל למצוא לו פתרון ,לכך
לגמרי ,וחלק א' יתן תיכף וחלק א'
חובה עליו לאזור עוז ולהתחיל
יתן לאחדים ,כן הוא נוהג שבעולם.
בעבודה באלול עד כי בהגיע ערב
ואם אמור יאמר שאין לו ליתן כלום
ראש השנה יזכה לכפרת השליש
אלא הכל יהיה מוותר נגדו ,הוא בכעס
הראשון .וכמו שכתב במראה יחזקאל
גדול ומייסר אותו בתפיסה ובעינויים
(ראש השנה) שבכדי שיהיה 'בזמירות
ואינו מוותר לו כלל ,ואם כן אתי
נריע לו' היינו שנוכל להמציק את
שפיר דברי הרב בית יוסף הנ"ל,
הדינים על ידי התרועה בשופר בראש
בשלמא ערב ר"ה הקדוש ברוך הוא
השנה ,צריך להיות מקודם 'נקדמה
מוותר שליש ,ואם כן רצונו יתברך
פניו בתודה' פניו היינו פנים של זעם
שיעשה על השני שלישים תשובה
וכהא דכתיב אכפרה פניו במנחה ,וזה
גמורה ונכונה ,ואם כן אין חידוש כל
צריך להיות טרם התקדש יום הדין,
כך ,שכך הוא נוהג שבעולם שמוותרים
שאז הוא בבחינת חרב חדה מונחת
שליש ,אבל ביו"ד ימי תשובה הקדוש
על צווארו של אדם ,ואיך יוכל אז
ברוך הוא וברוך שמו הגדול מוותר
למצוא פנאי בנפשו לשוב על חטאיו,
עוד שליש ,ואם כן רצונו יתברך
ומה גם שכתוב בהלכה שאסור
שיעשה רק תשובה נכונה על שליש,
להתוודות בראש השנה עצמו על
ואם כן הוא טובה גדולה שלא מצינו
החטאים ,לכן הבן המשכיל יקדים
שיעשה בן אדם עם חבירו ,שדרכו
בתשובה מחודש אלול.
לוותר שליש ולהפרע ב' שלישים,
וזה קיצור דבריו' :והיינו השליש והוא יתברך וישתבח שמו הגדול עשה
שמוחלין בער"ה ,ועל כן תקנו טובה לנו להיות מוותר שני שלישים
גכ
דפקנו דלתיך
מחמת שהוא יו כפרת שליש העוונות, לנו תקיעת שופר מר"ח אלול להתעשת
אמנם השל"ה (מסכת ראש השנה פרק נר ולחזור בתשובה ,כמו שכתוב במדרש
מצוה ב) כתב שיש שנהגו להתענות אוגר בקיץ בן משכיל ,שמי שהוא
בכל חודש אלול כנגד אותם ארבעים משכיל מתחיל לשוב מקודם אבל
יום שעלה משה רבינו למרום בלוחות נרדם בקציר בן מביש ,מי שהוא כסיל
שניות כדי לכפר על חטא העגל ,וז"ל: מתעבר ובוטח אפילו בקציר כי יבוא
'כתוב במהרי"ל אותן בני אדם על שכרו ,דהיינו כשמגיעין ימי
שמתענין ארבעים יום קודם יום הנוראים שספרי חיים ומתים נפתחין
כפורים ,יקדימו להתחיל מט"ו באב לפניו וחרב מונחת על צוארו ,אף על
ואילך ,ולא יתענו לא בט"ו באב ,ולא פי כן הוא נרדם ,ועל כן השי"ת מעורר
בראש חודש ,ולא בשבתות ,ולא ישנים בתקיעת שופר ,אותן שישנים
בימים טובים של ראש השנה .ואין כל השנה ומשיח אלמים להתוודות
להקפיד אם אין כל הימים תוך לפניו ,נקדמה פניו בתודה כמו אכפרה
ארבעים של משה רבינו ע"ה' .ע"כ. פניו דכוונתו על פנים של זעם ,ועל
נמצאנו מדייקים בדבריו שכל אותם זה אמר נקדם לכפר פניו על ידי תודה
ארבעים יום ששהה משה רבינו במרום דהיינו ווידוי כי מכסה פשעיו לא
שהם מר"ח אלול ועד יום הכיפורים, יצליח ,ואחר כך בזמירות על ידי
ימי כפרת עוונות הם. תקיעת שופר נריעה לו יומתקו הדינים,
וקין נענש על שאיחר קרבנו לכך לא
וכדברים האלו ממש כתב בפנים יפות שעה אל מנחתו ,וטעם הדבר שלא די
(ויקרא טז) מפורש יוצא שכל ביום הכיפורים כי רב מאוד מחנהו,
חודש אלול הוא זמן כפרה על כל שיש הרבה כתות וצריכין זמן רב
השנה כולה ,ואסמכוהו אדברי חז"ל לעסוק בתשובה ,ולבם אטום מלעורר
דנותנין לבתולה היינו חודש אלול בעצמם ,על כן צוה לתקיעת שופר כי
שהוא מזל בתולה ,י''ב חודש ,היינו עצום עושי דברו לעצם כחן של בעלי
שחודש זה מכפר כל כל הי"ב חודש תשובה שיתחילו מקודם ולא ימתינו
של כל השנה כולה .וחידוש גדול ליום הכפורים.
יוצא מדבריו שכל שעה מי"ב שעות
של היום של כל יום מימי חודש אלול ועוד למדנו על כפרת ערב ראש
הם כאותם ימים של שנת החמה ,ועל השנה ,אך לא ראינו עדיין היכן
כן כל שעה מאותם י"ב שעות היום נמצאת כפרת כל חודש אלול .והנה
של כל יום מימי חודש אלול הוא בדברי הטור דלעיל הובא שנהגו
כנגד יום אחד מכל השנה כולה, הגדולים להתענות בערב ראש השנה,
דכ
ענייני חודש אלול
כמ"ש האר"י שהם ימי ריעים וימי והדברים מבהילים על הרעיון בהביננו
רצון ,שחודש הזה מכפר על כל השנה. שאם נפסיד שעה אחת מאלול הרי
שהפסדנו יום אחד מהשנה כולה,
והדברים מחייבים עד למאוד.
עוד זאת מצאנו בדברי הישמח משה
(פרשת נצבים) שמדרך הכפרה וזה קיצור דבריו :וימי רצון שחודש
צריכים לכפר תחילה על השגגות הזה מכפר על כל השנה ,ורמזו
ולכך הם קלים להתכפר באלול ,ואחר זה במשנה נותנין לבתולה שנים עשר
כך על הזדונות ולהם נבחרו עשרת חודש ,פירוש שמזל אלול הוא בתולה
ימי תשובה ,ולכך מה יעשה אותו והיא מכפרת על שנים עשר חודש ,וכן
אדם שהמתין עד ראש השנה ומתחיל אמרו במדרש והביאו הטור שהזקנים
לכפר בעשרת ימי תשובה ,הלא מקדימים מחודש אלול ,והקב"ה
יתכפרו לו השגגות אז ,ומה יעשה עם מכפר שליש עונות בעבור תשובת
הזדונות ,וכמשא כבד יכבדו ממנו, הזקנים המקדימין .ופרשו בזה מ"ש
וז"ל' :ונחזור לענינינו ,דהנולד מזה הנביא אז תשמח בתולה במחול
שאמרנו דצריך לכפר על השוגג ובחורים וזקנים יחדיו ,פירוש שנמחול
תחלה ,אם כן מובן דאלול הוא עונותיהם בחודש אלול שהוא מזל
תחילה ,ואחר כך ראש השנה ועשרת בתולה ,אפילו לבחורים בזכות
ימי תשובה ויום הכיפורים דהם הזקנים ,והוא חסד השם יתברך
העיקר ,מובן דאלול הוא זמן כפרה שמחשב ימי אלול כל יום שהוא י"ב
לשגגות שהוא התחלה ,וכשגומר אחר שעות ,שעה אחת ליום ,והם ימי קודש
כך בראש השנה ויום הכיפורים מחילה המכפרים על ימי חול ,והיינו אספרם
לעונות וסליחה לפשעים .וכתבו כמו מחול ירבון ,שימי אלול הקדושים
הרוצח בשוגג שם לו השי"ת מקום ירבון על ימי החול של כל השנה,
אשר ינוס שמה ,כן נתן השי"ת וזהו שתקנו בסליחות לעמוד קודם
לחוטאים בשגגה מקום לנוס שמה ,זה היום כדי שירבו יותר מימי החול ,וזהו
החודש שהוא כפרה לחטאים ,ונתנו שנאמר ימים יוצרו ולו אחד בהם ,ולי
רמז לזה ואשר לא צדה והאלקים אנה מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם,
לידו ושמתי לך ,ר"ת אלול .לרמז כי אספרם מחול ירבון הקיצותי ועודי
אלול זמן כפרה לשגגות ,והוא המקום עמך ,פירש"י ימים יוצרו כל השנה
אשר ינוס שמה כל איש שוגה ופתי, כולה ולו אחד בהם זה יום הכיפורים,
ובעוברים בשגגה כתיב שומר פתאים ואמרו על זה ולי מה יקרו רעיך אל,
ה' ,כי צריך שמירה משליחי הדין, דקאי על ימי אלול ,ששורשו הוא
הכ
דפקנו דלתיך
התעניות הנצרכות לו לחוטא עבור כל לכך סופי תיבות של אנה לידו ושמתי
עבירה ועבירה שעבר ,ומי יוכל לעמוד לך'.
בקושי שיעבוד הגוף הזה ,והאם יש
ואיידי דאתינן לענין התשובה
בידינו מעשה תמורת אותם התעניות
והתענית יש לנו להעמיד
שיעלה ויכפר לנו על כל עוונותינו,
דברים על אופנם ,והוא על פי מה
ואף אתה השב תשיבם לאחיך שראה
שאמר הנביא 'לא זהו צום אבחרהו,
הקב"ה צדיקים ושתלם בכל דור ודור
וקרעו לבבכם ואל בגדיכם' ,שלא
והמה יורנו את הדרך אשר נלך בה
ישים האדם מגמתו בעבודת התשובה
ואת המעשה אשר נעשה ,וראשית
בעיקר התענית ,אלא יקרע לבבו וישוב
דברנו בענין זה יהיה בדבריו של הרב
בחרטה ובמעשה מדרכיו הרעים ,וכמו
החיד"א ז"ל (חומת אנך דברים ג) בענין
שכתב בערבי נחל (כי תצא דרוש ב),
חילופי התענית ,וז"ל' :וכי תימא מי
וז"ל' :ואם אמנם צריך גם כן
יוכל לעמוד בתשובה שצריך סיגופים
לתעניתים כמבואר בדברי רז"ל ,וידמה
ותעניות .לזה אומר מה ה' אלהיך
לאדם שזהו דבר כבד ,אין הדבר כך,
שואל מעמך .מה הוא על דרך ונחנו
כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא
מה .ואם אין בך כח לסיגופים ותעניות
עם בריותיו ,ורחמנא ליבא בעי,
מה שואל מעמך שתהיה בעיניך כלא
וכאשר מצא הקדוש ברוך הוא את
חשיב ובזה מתכפרין עונותיך' .ע"כ.
לבבו נאמן בחרטה ועזיבת החטא ,אזי
אמנם דבריו אלו מלווים באזהרה
עוזר לו הקדוש ברוך הוא אחר כך
חמורה שלא נבוא ונעשה ענוה פסולה
ומתענה לאט לאט לפי כחו .ולא
כתר לראשנו והיא זו אשר תחטיאנו
כאותן הסוברים שהתענית הוא העיקר
ח"ו ,ואלו הם המשך דבריו' :והענוה
התשובה ,וכאשר מתחיל אלול הם
לא תהיה אלא ליראה את ה' לא להפך
מתענים הרבה ,והנהגת עשייתם
שיאמר מה אני אם אעבור עבירה אין
ודיבורם ומחשבתם כהנהגתם בכל
מעשה קטן כלום .ולכן אמר מ"ה וכו'
שנה ,ועושה עבירות ותיכף מתענה,
כי אם ליראה שהענוה תהיה לטובה
ומיד אחר התענית עושה גם כן
דוקא'.
כמנהגו ,וגם ביום התענית גופיה
עושה גם כן כחפצו ,הכזה יהיה צום,
ועוד לנו הדבר לדעת מאלו דרכי
והמה סוברים שזהו התשובה ,וזה
התשובה איזו מהם העיקר
הבל וכסילות'.
ואיזו מהם התפל לעיקר ,וכמו שמבאר
המגיד הגדול ממעזריטש (תורת המגיד והיה כי ישאלך אדם לאמור והלא
פרשת בראשית) ,ששינוי המעשה הוא כבר קבעו חכמינו ז"ל מספר
וכ
ענייני חודש אלול
כחו ,והשכל גם כן ישפוט זה כי הוא עיקר התשובה וחשוב יותר מכל
החלש יסתגף בתענית יום אחד יותר אלפי התעניות והסיגופים .ואל יחשוך
מגבור עריץ במאה ימים ,היאומן כי אדם בליבו לומר אמנם מזה ומזה אל
יסופר שיהיה קצבת ימי התענית שווה תנח ידך ,וכיון שכך כל עוד לא
בשניהם הלא התורה דרכיה דרכי התעניתי בכל אותם רבבות התעניות
נועם'. המוטלות עלי ,אינני נקרא בשם צדיק,
לא כן הם הדברים ,אלא כאשר שב
ועדיין לפתח חטאת רובץ הוא היצר
האדם בליבו בתשובה ועוזב תיכף את
הרע שיורד למטה ומבלבל
מעשיו ,מיד הוא נקרא צדיק גמור,
האדם ,וטענתו בידו ,והרי כתבו בעלי
וכמו שכתב בבני יששכר (מאמרי חודש
המוסר בכתיבה מבוארת הדק היטב
תשרי מאמר ד דרוש יא) ,וז"ל' :והנה כבר
כמה תעניתים על האדם להתענות,
כתבנו בעניינו בעסקי התעניות
והוסיפו לבארה כי לולא תעניות אלו
והסיגופים לבל יפול לב האדם עליו
לא יכופר עוון ,ואיך ימלא לב האדם
לומר כיון שלא יכול לקיים כל אלה
להקל ראש בדברים מפורשים אלו,
לא תקובל תשובתו ,כי תיכף בעשות
הנה אף מול טענות חזקות אלו יש לו
תשובה כתורה עביד ומהני'.
לאדם מענה לשון לילך אחר פוסקי
הדור אשר כל רז לא אניס להו ,וכוח
ואף אם אבה יאבה האדם להתענות
הפסק בידם לברור מהי ההלכה
כדין וחשקה נפשו בכפרה
המסורה לנו ,וכמו שפסק הגאון הגדול
מעליא כמחשבתו ,וגופו בריא אולם
ר' שלמה קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה
ואין תענית זו מפסידה ממנו עבודת
או"ח סימן שנ"ח) ,שאין לנו לנהוג כפי
הבורא ,אף אז עליו לחשב היטב
מה שנכתב בספרי המוסר ,כי תכבד
ולקצוב התענית כדין ,וכמו שכתב
המלאכה יותר מדאי ,ואין לנו לנהוג
בדרך פקודיך (הקדמה) ,וז"ל' :ונראה
כן ,אלא לילך אחר דברי חז"ל שאמרו
לי עוד ,שגם כל אלו הקצבות שקצבו
ונשלמה פרים שפתינו ,שלימוד התורה
חז"ל בתעניות וסיגופים לכל חטא
הוה כפרה מעליא טובא ,ולא יחסר
ועון ,מן הסתם דברו למי שיש בו כח
מאיתנו כל בעשותינו כפרה זו.
ויכול לסבול בלי שיתבטל מתורה
וז”ל' :הנה אם כי דברי ראשית חכמה ועבודה ,אבל לא למי שאין בו כח.
כולם קדושים מלא יראת ה', ותדע דהרי עונש מלקות ל"ט הם מן
מכל מקום הכביד הדבר יותר מדאי, התורה ,ואף על פי כן היה צריך
כי לדעתי ודאי דדברי תורה מכפרין, אומדנא אם יש בו כח לסבול ,ובאם
לא מבעיא אם לומד בסדר קדשים, אמדוהו לפחות היו פוחתין לפי קוצר
זכ
דפקנו דלתיך
והקב"ה עומד ומצפה שעזוב נעזוב דזה גלוי מאמרם ז"ל בפסוק זאת
עמו בעבודה זו למען חיינו ולמען התורה לעולה וכו' ,אף גם אם לומד
נפשנו ,ותבוא הקריאה הזו משמים שאר ענינים נראה שמכפר ,וכמשאחז"ל
דרך קול השופר הנתקע בחודש זה בפסוק ובכל מקום מוקטר ומוגש
ותעורר אותנו לעבודתו יתברך שמו לשמי ומנחה טהורה ,איזה מנחה
בחפץ לב בשמחה ובטוב לבב מחד, טהורה שהיא בכל מקום ,הוי אומר זה
וביראת הרוממות מאידך ,עד שיעלה תלמיד חכם שיושב ועוסק בתורה
זכרוננו בראש השנה לטוב מלפניו. כאלו הקריב מנחה ,ולא אמרו בפרשת
מנחה רק בתורה ,משמע כל תורה
העבירו שופר במחנה מהני לכפר'.
לתשובה מאהבה
ומעתה כאשר שמענו כן ראינו כי
בפרקים הקודמים עמדנו על כך חודש נשגב זה הוכן עבורנו
שחודש אלול ב' כנפיים לו עמו וצאן מרעיתו לכפרת השליש
האהבה והיראה ,ועמדנו על סוד הראשון ,מכוח אותם י"ג מכילין
שימושם כאחד בחודש זה ,בפרק זה דרחמי המאירים לנו ,ומכוחו של
יתבאר לנו כי התשובה מיראה, יעקב אבינו ע"ה שחטפם מעשיו
והיראה התחתונה עצמה אינם אלא ונתנם לנו על מנת שנוכל להערך
כלי להגיע לאהבה ,והיא עיקר היטב למלחמה על ב' שלישי העבירות
התשובה והעבודה .אמנם אף אהבה האחרים בעשרת ימי תשובה וביום
לבדה היא בכלל מה שאמרו בזוהר הכיפורים .וכיון שהתבאר לנו היטב
כל מצוה ותורה ותפילה שאין בהם ב' שעיקר התשובה הוא עזיבת המעשה
כנפים האהבה והיראה אינן פורחות הרע והחרטה ,ואיננו זקוקים לתעניות
למעלה ,אך עדיין יש לנו לדעת כי וסיגופים ,אלא שהענוה והתורה
עיקר העבודה ועיקר התשובה היא מכפרים עוון בכפרה מעליא ,ועוד
דוקא זו המגיעה מאהבה .אמנם בדרך זאת נתבאר שכל שעה ושעה מחודש
כל הארץ הוא שבשאר ימות השנה אלול מכוון נגד יום אחד בשנה ,שאנו
אין איש שם על לב היכן נמצאים יכולים לתקן בתיקון גמור ,מי הוא
עיניו ליבו ומוחו בעבודת בוראו, אם כן הירא ורך הלבב מעבירות
ומעשיו המה מצות אנשים מלומדה, שבידו ,שימנע מאותה מתנה מעולה
ויש דברים אשר דש בעקביו לבלתי ואלול שמה ,וישליך נפשו מנגד,
הבחין כי עובר הוא על ציוויו יתברך ויפקיר עצמו לידי המקטרגים ,והלא
שמו .אין אותם הימים כשרים דים קלה ומוארת היא העבודה עד למאוד,
חכ
ענייני חודש אלול
כן לאחר התשובה מאהבה ,שוב אינו לעורר התשובה מאהבה ,ולעיתים יש
זקוק לכל זה אלא תיכף ומיד אהוב אשר נצרך האדם לג' תשובות זו
הוא לפני המקום ומרוצה לפניו. למעלה מזו ,ההתעוררות בדרך
הייסורים ,וכמה שאמר כאשר ייסר
וכמו שכתב בצל"ח (ראש השנה ח ,).וזה איש את בנו ה' אלהיך מיסרך ,ואז
הוא קיצור דבריו :והנה התחלת מתעורר לב האדם לידע מה זה ועל
התשובה שהיא על ידי פורענות אין מה זה ,ואז ליבו מבין אשר נתרחק
בה התכלית ,וצריך לעלות ממדרגה הוא מעבודת בוראו ,ומתעורר ליראה
למדרגה ,וכמו כן תשובה מיראה אינה תחתונה היא יראת העונש ,כי חפץ
התכלית ,וצריך לילך אחריה למדרגה הוא לבל יקיפו אותו חבלי הייסורים,
שהיא תשובה מאהבה ,וזהו התיקון ומשבא ליראה התחתונה יכול הוא
האמתי ואותה אנו מבקשים .נמצא להתעורר ליראה העליונה ,להבין כנגד
לפעמים יש תשובה אחת[ ,והוא] מי מי חטא כל זה וכנגד מי פשע ואת
שנותן לב תיכף לשוב מאהבה[ ,ו]אינו מצוות מי בזה ,ויבוש בקרבו ממעלת
צריך אחר כך שום תיקון ,ולפעמים האדון ה' ,ומשם יוכל לעורר ליבו עוד
יש ב' תשובות ,דהיינו בעושה תשובה להגיע לדרגה השלישית הקרובה יותר
מיראה שצריך אחר כך תשובה והיא האהבה.
מאהבה ,ולפעמים יש שלש תשובות,
דהיינו במי שלא התחיל מעצמו כלל אמנם בימי הרחמים והרצון האלו אין
עד שבאו עליו יסורים ,וצריך לעלות חפץ ה' להגיע לג' דרגות אלו,
ממדרגה למדרגה ,ועל ידי התשובה ואדרבה רצונו הוא לדלג על ההרים
הקדוש ברוך הוא עומד מכסא דין ולקפץ על הגבעות לבוא מיד לדרגת
ויושב על כסא רחמים ופוסקים התשובה מאהבה ,כי ימי רצון וריעות
היסורים ממנו ,וזהו מיראה מדרגה המה ,ולכך חס על נפשותינו ואינו
יותר גבוהה מהראשונה ,ושוב ישוב מעירנו בדרך הייסורים ,אלא בקול
מאהבה שהיא התכלית האמתי ,והרי שופר המרמז על אהבה ,וקולו הולך
זה עשה שלש תשובות .אמנם חפצו ונשמע באזני העם עד מתי תישן קום
של הקדוש ברוך הוא הוא בתשובה קרא אל אלהיך כי חפץ חסד הוא
אחת שיעשה תיכף תשובה מאהבה. ישוב ינחמני יכבוש עוונותינו ,ולא
וזה רמזו רז"ל במה שאמרו כל יצטרך כלל לעוד מירוקי התשובה,
השופרות כשרים חוץ משל פרה ,מאי שכן לאחר התשובה מיראה עדיין לא
טעמא שופר אחד אמר רחמנא ולא תם ונשלם סדר כפרתו ,אלא זקוק הוא
שנים ושלשה שופרות .וכונתם שופר עוד לסדר מירוק העוונות ,מה שאין
טכ
דפקנו דלתיך
התשובה הרמוזה בשופר ,שהוא אחד ,תשובה מאהבה אמר רחמנא,
משמעותו שפרו מעשיכם ובזה יבא ולא שנים ,דהיינו תשובה מיראה,
זכרונכם לפני לטובה'. ושלשה דהיינו תשובה על ידי יסורים.
ולב מי לא יחרד למשמע אוזן כדברים וכל זה פעל אל עם גבר להגביר חסדו
האלו להבין גודל חסדיו שנוהג עליו בכך שלקחנו לו לעם והוא
בנו לפני מלפנים משורת הדין ,וכל זה לנו לאב ,וכשם שאני ה' לא שיניתי
באשר בנים אנו למקום ,ולא זו בלבד כך אתם בני ישראל לא כיליתם ,שאם
אשר מוחל לנו עוונותינו ,אלא אף לא כן לא תיכון מלכותו ,ולאשר כן
מוחק כל כתם עוון בכדי שלא נצטרך התחסד עמנו לפנים משורת הדין
לסבול בעבורם עול הייסורים .ומי להקל עלינו דרכי התשובה ,כי היכי
הוא הגבר אשר ישמע כהנה ולא ינוד דנהוי שרירין וקיימין ,ובכך תיכון
ליבו ברתת ובזיע ,לקום ולהתעורר על מלכותו לעד .וכמו שכתב בבניהו בן
נפשו לנצל היטב ימים נפלאים אלו יהוידע (ר''ה טז ,).וז"ל' :אך ישראל הם
אשר טובתם מרובה עד אין קץ .וכמו חלקו יתברך ואינם תחת ממשלת
שהוסיף עוד לבאר בצל''ח (דרושי השרים ,אלא רק תחת ממשלתו יתברך,
הצל''ח דרוש י''ז ר''ה ו) שזהו כוונת דלכן הקב"ה נקרא מלך ישראל ולא
הדברים שאמרו אמרו לפני מלכויות נקרא מלך הגוים ,וכמו שכתב הסבא
כדי שתמליכוני עליכם ,ואחר ע"ה בפרשת משפטים ,על כן מן
שהמלכתם אותי עליכם הרי חלקי הראוי כמו שהקב"ה קיים לעד ,כן
וורלי אתם ואין אני יכול לנהוג עמכם ישראל יהיו קיימים ולא יכלו ,ואם לא
כפי שאני נוהג בכל שאר האומות, יתנהג עמהם בחסד התשובה ,צריך
ואמרו לפני זכרונות כדי שיעלה לכלותם בעבור עונותיהם ,לכן נוהג
זכרונכם לפני לטובה ,היינו ללא עמהם לפנים משורת הדין לקבלם
ייסורים כלל ,אלא שתזכו לחיים בתשובה וימחול להם ,וזהו שאמר
טובים וארוכים ללא שום פגע מלכיות שתמליכוני עליכם .ובזה
ומכשול ,וכיצד ,בשופר ,היינו שמצוה יתברר שאתם חלקי ,ואז ממילא יבוא
אני עליכם לשפר מעשיכם בכדי שלא זכרונכם לפני לטובה שאמחול לכם
אצטרך ח"ו להעיר אתכם על ידי ולא אתנהג עמכם בדין תורה ,לומר
ייסורים ,וראה נא עד כמה גדולה נפש החוטאת היא תמות ,ובמה תהיה
רחמנות הבורא יתברך שמו עינו ,וכי זאת המחילה לכם לפנים משורת
נוכל אנחנו להיפטר ממלאכה זו ,והלא הדין ,לא שתהיו נשארים מלוכלכים
פסוק מפורש הוא כי תראה חמור בעונות ,אלא תהיה בשופר היא
ל
ענייני חודש אלול
הוא אותיות אלול ,שאם אתה רוצה אחיך רובץ תחת משאו עזוב תעזוב
לראות בטוב ה' בארץ חיים ,הרי עמו ,והרי הבעלים הוא הקדוש ברוך
שצריך אתה לשוב מאהבה כבר הוא עושה עד אין קץ ושיעור בכדי
בחודש אלול ,ולא להמתין על תשובה להקים אותנו מרבצנו ,וכי נוכל
מיראה ראש השנה. להתעלם ולא לעזור להקים את נפשנו.
והנה אף שנתנו טעמים רבים לתקיעת
וכדברים האלו כתב בישמח משה
שופר בחודש אלול ,מכל מקום
(נצבים) שהרי אמרו שהשב
עיקר הטעם שתוקעים כל החודש הוא
מאהבה זדונות נעשו לו כזכויות ,והנה
משום תשובה ,וכמו שכתב בכנסת
זה ששב בראש השנה וודאי אינו
הגדולה (הגהות בית יוסף או"ח סימן תקפא
מאהבה אלא מיראה ,שכן אימת הדין
א) ,וז"ל' :איכא למידק שכבר הביא
עליו ,ומשתוקק לצאת בדימוס ,ולא
ראיה משופר שתקעו במדבר ,אפשר
שיכתב ח"ו בספר עוני וייסורים .מה
לומר דמשם אין ראיה אלא לראש
שאין כן השב באלול הרי ששב
חדש אלול בלבד ,כמו מפסוק דאם
מאהבה ,מחמת ששמע קול השופר,
יתקע שופר בעיר שיש ראיה לכל
ובתוך אותו הקול שמע את הבת קול
החדש ,דכיון דזמן תשובה הוא
היוצאת ממרום ואומרת שובו בנים,
והשופר משבר לבות הרמים ומכניע
שובו אלי ואשובה אליכם ,שובו
היצר ,טוב לתקוע בכל החדש .ומכאן
מאהבה כדי שיהפכו זדונכם לזכויות
סמך לתוקעים בארבעים יום אלו
ותצאו בדימוס ותזכו להיכתב
כשהם משכימים באשמורת' .ע"כ.
והליחתם בספרן של צדיקים גמורים.
ועל כן יש לנו לפסוע פסיעה גסה
וכשם שבית דין אומרים לו לאדם
בדרכינו לבית המדרש בחודש זה,
הבא כל ראיות שיש לך לדין ,אלא
להטות אוזן היטב לקול השופר,
שהקב"ה מתחסד איתנו יותר ואומר
ולשמוע את קול ה' מדבר אלינו מתוך
שאף שאין לנו ראיות להביא על
ערפל העבירות ,ולעורר ליבנו לתשובה
לשעבר ,שהרי מה שחטאנו כבר,
מאהבה.
חטאנו .אלא שאומר לו שאף על פי כן
שכן אף התשקיעות בכל חודש אלול, שוב בתשובה מאהבה ואלו הם
הן לתשובה מאהבה ,שכן כבר הראיות שתוכל להביא לדינך שהרי
נאמר עלה אלהי"ם בתרועה ,וביאר ר' כל הזדונות שתביא בדין ביום ראש
צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק לראש השנה ,ושבת עליהם מאהבה ,זכויות
חודש אלול ד) ,שהכוונה היא שמידת הם .וזהו שאמר הכתוב 'לולא האמנתי
הדין היא בחינת אלהי"ם עולה לראות בטוב ה' בארץ חיים' ,לולא
אל
דפקנו דלתיך
אלו כי תצא למלחמה על אויבך, ומתעלה למידת הרחמים על ידי
ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו, תרועת השופר ,והטעם הוא כיון
שכן שערי רחמים נפתחים בחודש זה שהשופר מעורר לב האדם לתשובה,
ליתן לכל איש פתח והצלה וכוחות והתשובה יפה כוחה עד למאוד להפך
ממרום לנצח את כל סיעות המטרגים מידת הדין למידת הרחמים ,וז"ל:
עד אשר יגפו ויפלו מלפניו ,וז"ל: 'איתא בפרקי דרבי אליעזר בראש
'כשנכנסין למלחמה עם היצה"ר חודש אלול וכו' ,עלה לקבל לוחות
צריכין שמירה ביותר ,וכמו כן מכינים אחרונות והעבירו שופר במחנה וכו',
אז בשמים סיוע והצלות אל האדם. והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר
ובעבור זה עצמו מתחזק אז גם עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר.
היצה"ר כדרך המלחמה .וכן בכלל והיינו על פי מה שאמרו כיון שתוקעים
באלה הימים ימי אלול שהם ימי בשופר עולה ומהפך מדת הדין למדת
תשובה ומלחמה ,שעל זה רומז הרחמים וכו' ,וזה עלה אלהים שהוא
השופר .ונפתחין שערי רחמים בשמים מדת הדין בתרועה ונעשה מדת
בימים אלו שידו פשוטה לקבל שבים. הרחמים ,וזה הוי"ה שהוא שם של
ולכן צריך כל אדם להתעורר בתשובה, רחמים בקול שופר .ומסיק לפיכך
וכמו שדרשו חז"ל בתפלה על פסוק תיקנו שיהיו תוקעין בראש חודש
מדוע באתי ואין איש .כמו כן בימים אלול בכל שנה ,ובטור הוסיף ובכל
אלו שהקב"ה פותח יד לדופקי החודש כדי להזהיר את ישראל שיעשו
בתשובה ,צריך כל אחד לדפוק עתה תשובה'.
על דלתות התשובה ,וזהו שאמר כי ה'
אלהיך מתהלך ,שידע האדם כי הש"י אמנם כאשר ישים האדם על לב
כביכול מקדים ומוכן לעזור להבאים שהנה הוא יוצא למלחמה,
לטהר'. מלחמה גדולה בכל סיעות המלאכים
והמטרגים ,ומי הוא אשר יוכל להם
פתחו לי כחודו של מחט לנצחם ,והלא אף יעקב אבינו כאשר
שרה עם אלהים ועם אנשים ,ותקע כף
באלול ,ואני אפתח לכם
יריכו ,על אחת כמה וכמה אנו קרוצי
אולם בתשרי
גושי חומר ,וודאי נכנע לפניהם,
ומלבד כוח התשובה המופלא הקיים ותיפול קומתינו ,ולאיזה טעם יש לנו
בחודש זה ,עוד טובא גניז לצאת למערכה עצומה זו .הנה לא
בגויה ,כי הנה בחודש תשרי רוצים מחכמה שאלת כל זאת ,שהרי כבר
אנו לזכות להמליך את הקב"ה על כל כתב בשפת אמת (פרשת כי תצא) שבימים
בל
ענייני חודש אלול
אותה העבודה למוטט את קיר הברזל העולם כולו בכבודו ,ואף עלינו עד
בכדי שיגיע אותו השפע אלינו ,היו אשר נדע כל פעול כי אתה יצרתו,
ימינו כלים והעבודה לא תמה .ואכן וחפצים אנו להתקרב אליו בעשרת
בחמלת הבורא יתברך על עמו ונחלתו, ימי תשובה ,ולזכות למחילת עוונות,
חנן אותנו ופטר מאיתנו את כל אותה ולהכנס בצל ידו תחת כנפי השכינה
העבודה ,ואך עבודה קטנה אחת ביקש בסוכות ,ולזכות לוימינו תחבקני,
מאיתנו והיא עבודת פתיחת הפתח ולאורות המקיפים ,ולהחזיק במאני
כחודו של מחט ,וזהו ענין אני לדודי, קרבא דהקב"ה הלא אלו הם ארבעת
שצריך אני לפתוח את הפתח הקטן המינים ,ולהשפיע שפע טללי רצון
עבור דודי ,ואז דודי לי ,היינו שדודי בגשם וברוח על ידי הנענועים,
יפתח עבורי פתחים כרוחבם של אולם ולדלות שמחה ורוח קדשו על ידי
להשפיע עלי את כל אותה הטובה השמחה בחג ,ולקבל את התורה
המרובה הטמונה בחודש תשרי. ולשמוח בשמחתה ,והנה כל אלו
ההשפעות אינם יכולות להיות מורקות
והדברים מובאים בדברי ר' צדוק עלינו ללא הכנה מצידנו ,כי אין הארה
הכהן מלובלין (פרי צדיק נתפסת אלא על ידי עשיית כלי .וזמן
לראש חודש אלול) ,וז"ל' :וזה ענין הרמז עשיית הכלי הוא בחודש אלול ,שהרי
שכתב בשל"ה הקדוש אני לדודי אם נפתח להקב"ה בחודש אלול פתח
ודודי לי ראשי תיבות אלול .אני לדודי כחודו של מחט ,הוא יפתח לנו את
היינו שצריך אתערותא דלתתא ,כמו ארובות השמים בשפע רב בגשם
שאמרו פתחו לי פתח אחד של תשובה וברוח ממרום עד אשר יבלו שפתותינו
וכו' ,אחר כך ודודי לי באתערותא מלומר די.
דלעילא ,כמו שאמרו ואני אפתח לכם
פתחים וכו' .ע"כ .ועוד ממשיך והאמת היא שלולא היו חטאינו
בדבריו לבאר מהו מהותו של אותו מפרידים בינינו לאבינו
הפתח הנדרש מאיתנו לפתוח ,וז"ל: שבשמים ,לא היה צריך כלל
'ואיתא מהבעש"ט הקדוש זצ"ל לאתערותא דלתתא ,שהיר יותר ממה
שהפתח יכול להיות דק כחודה של שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה
מחט רק שיהיה מפולש מעבר לעבר להניק ,על אחת כמה וכמה מקור
עד עומק הלב' .ע"כ .ואותו הפתח הטוב שמדרכו להיטיב עד אין קץ,
הקטן אך האמתי והמפולש לו מכל אלא שאכן מעשינו עומדים כמסך
עבריו של הלב ,לבל ייאטם ח"ו בצוק הברזל ומונעים מאיתנו כל אותו
העיתים ,הוא הפתח שכונן מאז הטוב ,ואילו היה מוטל עלינו כל
גל
דפקנו דלתיך
משפע טובו ,אמנם גם זה צריך הכנה ומקדם אלופו של עולם ,עבור בעלי
כל השנה כולה ,והכנה זו היא לכל התשובה באמת ,הוא הפתח הנמצא
הפחות הרצון וההשתוקקות לזכות באות ה"א ,שכן החלק התחתון של
להכנס דרך אותם הפתחים ,וכפי הה"א מופרד אך ורק כמלוא נימה
שכתב בשפ''א (אלול) ,וז"ל' :במדרש אחת מגגה של הה"א ,והיא זו
והיה אם שמוע תשמע .אשרי אשר המפרידה בין האות הא לאות חי"ת,
שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום והוא בסוד עלמא דבינה ,דרכו נוכל
כו' .משמע שבכל יום יש פתיחת להגיע לבחינת יום הכיפורים עלמא
דלתות אלו ,והם ב' דלתות לצדיקים דבינה עלמא דחירותא ,וכפי שמבואר
ולבעלי תשובה .ולשמור מזוזות פתחי באוהב ישראל (פרשת ראה) ,וז"ל' :ועוד
משמע דקאי על זמנים מיוחדים יש טעם לזה כי אלול נוטריקון א'
שנפתח שערים גדולים כמו אלול לול ,רצה לומר כי בחודש הזה נפתח
ותשרי ,דכתיב בהמצאו .רק שצריך לול ופתח קטן לקבל הבעלי תשובה
האדם כל ימיו לשמור ולהשתוקק באמת .כי הצירוף של זה החודש הוא
לפתיחת השערים האלה ,ואז כשבאו השם היוצא מסופי תיבות של הפסוק
ימי רצון אלו מרגיש בהם הארה .וכפי וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות.
מה ששוקד על הדלתות יום יום .כך וה' ראשונה הוא ה' ראשונה משם
זוכה לפתיחות הנפתחים בימים הוי"ה הקדוש שהוא סוד עלמא דבינה
מיוחדים'. סוד תשובה עילאה כנודע .ומהפתח
קטן שבראש הה' משם נפתח שער
וכבר היה דברינו נתונים גבי הדרך ופתח לקבל השבים בתשובה שלימה
בחודש אלול על דרך שנאמר באמת ובתמים'.
הנותן בים דרך ,ודרך זה נפתח ונסלל
בימי אלול עבור אלו החפצים לשוב ועוד זאת עלינו לדעת את סוד
מכסלתם ,וכמו שכתב בישמח ישראל הכניסה בפתח זה ,והוא שב'
(האזינו) ,וז"ל' :אך אבינו שבשמים אב פתחים נפתחים בכל יום אחד
הרחמן הרוצה בתשובת בניו ,ומקרב לצדיקים ,ואחד לבעלי התשובה,
הרחוקים לבל ידח ממנו נדח ,נתן לנו ופתחים אלו הנפתחים בכל יום
בים דרך היא דרך תשובה ,ודרך פתחים קטנים הם ,ולא כל אדם יכו
תשובה הורית ,ודרך זה נפתח בר"ח לדחוק עצמו להיכנס בהם ,אמנם
אלול ,אשר הוכן לכל איש שישוב באלול ותשרי נפתחים הפתחים למלוא
לבוראו ויוצרו ,ונסלח לו מחטאתו רחבם ,כי כך רצה האדון ה' שנכנס
אשר חטא בכל השנה ,וכמו שאמר בהם ונתקרב אליו למען ישפיע עלינו
דל
ענייני חודש אלול
נתרחקנו מצורנו וקוננו ,אותם געגועים הרבי ר"א זצללה"ה בספר נועם
עצמם גדול כוחם אף הם לפתוח לנו אלימלך אלול הוא צירוף א' לול,
אותם פתחים נפלאים ,וכמו שכתב שפותח שער ולול לדופקי בתשובה'.
בפרי צדיק (פרשת וילך) ,וז"ל' :כמו וגם בענין זה ראוי להזכיר כי כפי
שאמרו בשיר השירים רבה על פסוק אשר אנו דופקים בתשובה ,כך
פתחי לי אחותי וגו' ,פתחי לי פתח נפתח לנו השער ,וכמו שכתב בסידורו
של תשובה כחודה של מחט ואני של שבת (חלק ב דרוש ג פרק ג) ,וז"ל:
אפתח פתחים גדולים וכו' ,וכמו 'ופותח שער לדופקי בתשובה לכל
שאומרים הפותח שער לדופקי אחד ואחד כערך התשובה שהוא
בתשובה ,כאשר האדם רק דופק דופק ,לעומתו כן פותח לו שער
ומבקש ומתגעגע לשוב ,ה' יתברך מלמעלה או מלמטה' .ע"כ .אמנם בל
פותח שער לתשובה' .ע"כ .וכאשר יפול לב האדם בקרבו לחשוב כי
חפץ האדם לשוב באמת ,אף כי כף קטנה זרת שלנו ממתנים שלהם הני
מאזניו נוטה לחובה ,ובה בכף נמצאים צדיקים גדולים ,ואין לנו השגה
אפילו עבירות חמורות שבחמורות במדרגתם ,ואיך נוכל לדפוק על דלתי
עליהם נאמר שאין תשובה מכפרת, התשובה כערכם וככוונתם ,זה אינו כי
ולכאורה לא יוכל להכניס עצמו דרך כל כל אחד ואחד כפי דרגתו ומאמצי
אותו הפתח ,שכן מכנסת היא רק כוחו ,ובוודאי בדור שפל כשלנו ,כל
תשובה מועלת ,ואם עבירות כאלו פעולה קטנה נחשבת מאוד מאוד,
בידם ,איככה יוכל להכנס דרך אותו וכמו שכתב בתפארת שלמה (פרשת
הפתח .אלא שגם כאן רואים אנו את עקב) ,וז"ל' :מה נעשה עתה בעת המר
עוצם חנינותו של הקב"ה ,שפותח הזה שאין בנו כח לכוון לבבינו כנכון.
שער מיוחד לתשובה אף על אותם לכן גם המעט מהערת הקדושה דוחה
העבירות ,וכמו שכתב בשפת אמת הרבה מהסטרא אחרא ,כי מעט מהאור
(פרשת וארא) ,וז"ל' :אפילו נזדמן להם דוחה הרבה מן החשך .אשר על כן
עבירות שאין התשובה בלבד מכפרת. ראוי לכל איש לקום בכל עוז להתעודד
אף על פי כן הקדוש ברוך הוא פותח ביראת ה' בעת הזאת ,אשר כביכול
להם שערי תשובה .ועל זה נאמר המלך עומד ומצפה פתח השער
פותח שער לדופקי בתשובה .כי שערי לדופקי בתשובה לקבלו באהבה'.
תשובה לעולם פתוחים .אפילו אותן ולא רק המעשה הוא אשר פותח לנו
העבירות שאין תשובה מועלת להם את השער ,אלא אף געגועי הלב
כדאיתא בזוה"ק ,דלא חמאין אפי למקור ממנה חוצבנו ,ומפני חטאינו
הל
דפקנו דלתיך
התשובה עד כי נזכה שיפתחו לנו, שכינתא .אף על פי כן הקדוש ברוך
והנחמה היא במה שגילו לנו רבותינו הוא פותח שערים חדשים לדופקי
כי די לנו בהרהור תשובה ,והרי זו בתשובה'.
בגדר דפיקה ,ואז תיכף ומיד נפתחים
וכאשר נפתחים אלו הפתחים ,זוכה
עבורנו שערי התשובה ומסייעים אותנו
האדם שיפתחו שערי ליבו
מלמעלה להשלים את התשובה כראוי
שהיה סתום ואטום מכל אותם
וכיאות ,וכמו שכתב בדרושי הצל''ח
העבירות וההתרחקויות שארע ואיתו
(דרוש י''ג יום א' דסליחות) ,וז"ל' :לא
בכל השנה שחלפה ,ועיניו שהיו
מיבעיא שמקבל תשובת השבים,
חשוכות ולא יכלו לראות בנועם זיו ה'
כאשר עשה כל מעשה התשובה,
נפקחות וזוכה ללב טהור וחדש שיברא
שידוע שזה דבר קשה מאד ,כי איזה
לו אלקים ,ולרוח נכונה שיחדש
תשובת המשקל יספיק לנו לרוב כובד
בקרבו ,וכמו שכתב בשם משמואל
משקל עונותינו ופשעינו ,הן מצד
(יום הכפורים) ,וז"ל' :דלעשות תשובה
חומרם כי עברנו על החמורות ,והן
גמורה בעוד העוונות סותמין את הלב
מצד רבוים ,והן מצד הכפלים כאויל
ומחשיכין את העינים קשה מאוד ,ועל
שונה באולתו ,וכלב שב על קיאו כמה
כל פנים ישראל מתאמצים ורוצים
פעמים בלי מספר ,ואם כחול נאריך
בכל יכולתם לעשות תשובה אלא
ימים ,כל ימי עולם לא יספיקו לאפס
שאינם יכולים ,זהו כמשל העומד
קצה ,אבל הקב"ה ברחמיו פותח שער
מחוץ לפתח ורוצה ליכנס והפתח
לדופקי בתשובה ,תכף כאשר החל
סגור הוא דופק על הפתח .וכענין
לדפוק על שערי תשובה ,הוא פותח
דאיתא בתיקוני הזוהר אילין נפקין
שער ,ומהו הדפיקה הזאת היא הרהורי
ואילין דפקין לפתחא עיין שם.
תשובה ,והקב"ה בוחן כליות ולב,
והשי"ת ברוב רחמיו פותח שער
ורואה שהמתחרט בלבו ומקבלו
לדופקין בהיכל התשובה .וכשזוכין
ומסייעו לבוא לטהר'.
שהיכל זה נפתח ,לעומתו נפתחה
סתימת הלב שבאדם ,ואז ביכולת
ונחמה כפולה תהיה לנו בידיעה שאין
האדם לעשות תשובה שלימה'.
אנו צריכים להמתין ולצפות
עד עשרת ימי תשובה בם יפתחו ועוד זאת נחמתינו בעניינו כי ידענו
השערים ,שכן משמיא הקדימו לנו את מר ליבנו ומעשי ידינו מאז ועד
זמן פתיחת השערים לחודש אלול, עתה ,ומצד הדין היינו נדרשים לדפוק
וכמו שכתב שם הצל''ח בהמשך זמנים טובא ובהתאמצות הלב
דבריו ,וז"ל' :הפותח שער לדופקי ובתחנונים ידבר רש על דלתות
ול
ענייני חודש אלול
וכדברים האלו פרש לפנינו בישמח בתשובה ,לא מיבעיא מראש השנה
ישראל (שבת שובה יא) ,וז"ל: ועד יום הכיפורים ,שאז שערי תשובה
'וכל מאמינים שהוא עונה לחש פתוחים ,ואין צורך לפותחם ,כי לא
הפותח שער לדופקי בתשובה .דידוע יסגרו ,דרשו ה' בהמצאו אלא אפילו
דרכו של היצה"ר להעציב ולהשפיל קודם ראש השנה שהשער סגור הקב"ה
את האדם אפילו בימים הנוראים, ברחמיו פותח לדופקים על הפתח'.
באמרו איך יערב לבך להרים ראש
ולמללא מילי קדם מלכא עילאה ,הלא ועדיין פתח פתוח מוצא היצר
אינך מרגיש שום הארה והתעוררות המשטין והמקטרג לבוא לו
דקדושה ,וכוונתו כי בנפילה ניחא ליה אל האדם בעת עבודתו בחודש אלול,
דליקני ,ועל זה אמר שלמה המלך וללחוש באזנו ,הלא ראית והרגשת
ע"ה כל אשר תמצא ידך לעשות בלבך כי אין ההרהורי תשובה שלך
בכוחך עשה ,היינו אף בכח החיצון, אמיתיים ,ואין הפתח מפולש הדק
עד שיתעורר אור הפנימיות ,ואולי זהו היטב ,וכל מעשה התשובה שלך הם
כוונת הזוה"ק אעא דלא סליק נהוריה מעשה קוף בעלמא ,ולראיה אינך
יבטשון ביה ואנהיר ,גופא דלא סלקא מרגיש כל אותם ההרגשות אשר
ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה וכו', ציפית להרגיש ,לבך סתום ,פיך ממלל
כי מוטבע ומושרש בנפשות ישראל תפילות ותחנונים ומוחך וכוונתך בל
אהבת ד' ,כי נשמתא דישראל נחצבת עמך ,מה לך ולעבודה שהיא זרה
מתחת כסא כבודו ,רק על ידי החטאים אליך כל כך ,הלא בין תבין כי עבורך
האהבה נסתרת ,וצריך כל אחד ואחד סגורים הם השערים והפתחים ,אין
להביאה מההעלם אל הגילוי ,ועל ידי זאת כי הגדלת עשה ,וחטאתך רבתה
התעוררות כח החיצון יערה עליו רוח עד מאוד ,ואין חפצים בך ובעבודתך,
ממרום כפי יגיעתו והכנתו ,וזהו וכל אל תטה לבך לשמע דברים אלו
מאמינים שהוא עונה לחש ,היינו ולהרגשות אלו ,שכן מעשה יצר הם,
להנקודה הפנימית המוסתרת ומוצנעת, ואין בהם ולא כלום ,שהרי בליבו של
הפותח שער רצה לומר השערות הלב, כל אדם טבועה אהבה מסותרת למקום
לדופקי בתשובה ,להמעוררים בכח ברוך הוא ,והא ראיה שהתחלת
החיצון אפילו רק בדפיקה בעלמא'. בעבודה ,ולולא הנציוץ האלוקי
שבקרבך הדורש את ה' לא היית עומד
ושבעתיים תגדל הנחמה ,בגלות לנו ונוטל את עבודת הקודש .אלא ששומא
רז נעים הרבי ר' בונים עליך להמשיך בעבודה כי עוד מעט
מפארשיסחא (קול מבשר שבת שובה), קט ויזרח עליך האור ממרום.
זל
דפקנו דלתיך
אחר דברי פיתויי היצר לאמור אין שהיר ידענו כי עבירות שבין אדם
הדבר נוגע לי ,שהרי כמה זלזול טמון לחבירו אין יום הכיפורים מכפר ,והנה
בזה כלפי שמיא אשר ייחדו עבורו אף שנעשה את כל אשר לאל ידינו
ממרום אותם ההרהורים למען הקל לשוב מכל העוונות שבידינו ,מכל
מעילו דרכי התשובה ,והוא מעז פניו מקום עבירות אלו ,צריכים אנו לפייס
כנגד בעל חובו ואינו פושט יד לקבל את חברינו ואין תמיד שעת הכושר
אותו הסיוע הנפלא ,ואכן עיקר הדין לכך ,ומה נעשה עם עבירות אלו,
של האדם אינו על עצם העבירות שם והבשורה אחת לנו ,כי גם לעבירות
יש לו לאדם מקום להצטדק לומר אלו ,נמצא מזור בדופקינו בתשובה,
אמנם כן בלב יצר סוכן בנו ,וכל וז"ל' :עוד יש לפרש ,דאיתא ,עבירות
מחשבות האדם רק רע כל היום ,אלא שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים
עיקר הדין יהיה מדוע באתי אליך עם מכפר עד שירצה את חבירו .הוא יכול
הרהורי תשובה וסיוע רב ממרום ,ואין לדפוק כל השנה ולא מועיל מידי,
איש שם על לב ,וכמו שכתב באמרי אבל בראש השנה נפתח השער גם
לזה ,דגם חבירו משתנה ,ומייחד
נעם (שופטים) ,וזהו קיצור דבריו' :כי
ליבייהו כהדדי ,כדאיתא בגמרא הוא
באמת הקב"ה תמיד הוא לעזר ולסעד
אמינא על הפסוק היוצר יחד לבם כו',
לכל אחד ואחד מישראל כדי שלא
מאי קאמר ,אילימא הכי קאמר דברנהו
יאבד ח"ו בעוונותיו המרובים .אך
לכולי עלמא ומייחד ליבייהו כהדדי,
האדם אינו מבין זאת ,ותיכף מסיח
הוא אמינא של גמרא ,דמייחד ליבייהו
דעת מאותה המחשבה טובה שהקב"ה
כהדדי ,ואיתא שהוא אמינא של גמרא
עזרו בה להיטיב אחריתו ,ולא יפעול
גם כן אמת'.
בה מאומה לשוב מדרכו הרעה ,ועל
זה הוא עיקר המשפט בבית דין של ומאחר שבאנו לסוד פתיחת השערים
מעלה על האדם ,לאשר לא שם לבו לדופקי בתשובה ,והוא על
להתפשט מחשבתו שנפלו לו הרהורי ידי שהקב"ה בכבודו ובעצמו שולח לו
תשובה ,לדבק עצמו על ידה במצוות לאדם הרהורי תשובה ,בכדי שיוכל
ד' ולשוב מחטאותיו .על דרך שאנו עם הרהורים אלו לדפוק ולשקוד על
אומרין הפותח שער לדופקי בתשובה, דלתותיו למען יפתחו עבורו ,יש לנו
היינו ,במה ששלח לך במחשבתך להבין עד כמה יהיה גדול עוון האדם
הרהורי התשובה לפתוח לך פתח ,כדי אשר יאטם אזנו ויערל ליבו לבלתי
שתלך בזה המחשבה לבוא על ידה שמוע אותה בת קול ,וינער אותו
למעשים טובים ולעזוב דרכו הרע, ההרהור מליבו ,ובשרירות ליבו ילך
חל
ענייני חודש אלול
עשה לפני כסדר הזה י"ג ולהתפשט עצמו בזו המחשבה
מידות של רחמים בהתפשטות גדולה שלא יניח אותה'.
כבר עמדנו על כך שבחודש אלול
מאירים י"ג מכילין דרחמי, ולאחר שבאנו בסודם של דברים
אותם י"ג מידות של רצון העליון לדעת עד היכן מגיע כוחו
שמקורם הוא רחמים פשוטים ,ובטעם של חודש אלול ,ועד כמה הם המה
הדבר כתב בקהילות יעקב (ערך יב), ימי רעות ורצון ,וימי כפרה ,ואשר
שחודש אלול מכוון כנגד מידת היסוד, בכוח התחזק יעקב אבינו לחוטפם
היא מידת ההתקשרות ,והרי אין מלך מעשיו הרשע עבורנו ,והתעוררות
בלא עם ,הרי שההתקשרות היא על והתנוצצות הרצון הטוב מלמעלה
ידי שהוא יהיה לנו לאב ואנחנו נהיה שלא להרשיע אותנו בדין ,ועוצם
לו לעם ,והתקשרות זו צריכה שתהיה רחמי ה' בפותחו לנו שערי תשובה,
לנו תקועה בחוזק ,היא בחינת הדעת, ובכפרת שליש הראשון ,ועל כל הנה
שרצון הנותן ורצון המקבל צריכים הסיוע העצום לשלוח לנו הרהורי
להיות תקועים בדעת שניהם .נמצא תשובה על מנת שיהיה לנו במה
שבהתקשרותינו לבורא בסוד משפיע להיות דופקי בתשובה ,מחייבים אותנו
ומקבל ,בזה תלוי כל קיום העולמות, הדברים לייקר עד מאוד גודל יקרת
וז"ל' :אלול יסוד ועל כן הם ימי רצון אלו הימים לבל שחת מהם אפילו
מסוד היסוד שעולה עם הדעת וממשיך שעה קטנה אחת ,כי כוחם נשגב
מרצון העליון י"ג מדות דאריך בסוד להיטיב לנו החתימה ולזכות לכל
גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג אותם אוצרות ספיר ויהלום הטמונים
בריתות ,ועל כן בחודש אלול מאירין בחודש תשרי מהם נוכל להמשיך
י"ג תיקוני דיקנא'. שפע רחמים וכפרה ,קרבת ה' וטובו,
ויש לנו לדעת בסוד הרצון העליון, טללי גשמים ורוב נדיבה ,שמחה ורוח
שהוא איננו כאותו רצון שיש קדוש ,חיבור אמיתי לתורה ,הרי
לנו ,אלא שיש להם ממש תאוות שצריכה השמחה והכרת הטוב עד אין
ההשפעה ,היינו שכשמתעורר אותו שיעור להתפשט בעצמותינו ולזרזנו
הרצון העליון ואותם י"ג מידות הרי בזריזות נפלאה להמתין בהשתוקקות
שהם תאבים עד מאוד להשפיע רבה אימתי כבר יבואו לידינו הימים
למקבלים ,וכמו שכתב המגיד הגדול הנפלאים הללו ,ותיכף ומיד עובר
ממעזריטש (תורת המגיד פרשת ואתחנן), לעשייתן נתחיל בעבודת הקודש
וז"ל' :הנה בכל דבר שהוא ראשית, בשמחה ובטוב לבב.
טל
דפקנו דלתיך
וכפי שאמרנו לעיל שכפי האתערותא בין במקום בין במעלה הוא כלול מכל
דלתתא כך היא האתערותא מה שתחתיו .והנה נקראת מדה
דלעילא ,וכפי ההכנה באלול כך היא ראשונה א"ל .והנה בחודש אלול
ההשפעה בתשרי ,וכפי הדפיקה נפתחין י"ג מכילין דרחמי ,פירוש
באלול כך היא פתיחת השערים שאז רצונם ותאותם להשפיע .גלל כן
בתשרי ,הנה גם בענין זה עיקר נקרא אלול אותיות א"ל ,לפי שבחודש
התגלות הרצון העליון והרחמים זה משפיע א"ל' .ע"כ .וכידוע כאשר
הפשוטים הוא בתשרי ,אלא שהקדימנו יש רצון חזק מאוד המעורר רחמים
הבורא ליתן לנו את הכוח לאתערותא עצומים כי אז מתעוררת הבכיה ,לא
דלתתא באלול ,כדי שבתשרי בעת בכיה של צער ,לא בכיה של עצב,
התנוצצות י"ג המידות ,אז נוכל לקבל אלא בכיה של רגש הרחמים ,ולכן לא
את כל ההשפעות הטובות בלי מסך יפלא מאיתנו הדבר מאי טעמא בימים
המבדיל ומצמצם את שפע הטוב, אלו מתעוררת הבכיה ,אלא שצריכים
וכמו שכתב בשפת אמת (לחודש אלול), אנו להזהר שלא להטות הבכיה אל
וז"ל :על חודש אלול רמזו הפסוק אני הצער ,אלא אל הרחמים וממנה אל
לדודי ודודי לי ר"ת אלול .דהנה בר"ח השמחה העצומה ,בהעלותינו על
אלול נתרצה הקדוש ברוך הוא דעתנו כי ממרום נשפעים רחמים
לישראל במ' ימים האחרונים .ונתגלה עצומים ותאוות ההשפעה ,וכמו שכתב
הי"ג מדות .כמ"ש הנה אנכי כורת בבני יששכר (מאמרי חודש תמוז אב מאמר
ברית ,וזה היה על ידי התעוררות ד) ,וז"ל' :ואחר עבור ימי בין המצרים
התשובה של בני ישראל ,וכן לעולם הנה מתעוררים ימי הרצון ומתגלים
יש התגלות הי"ג מדות בימים האלה הי"ג מדות של רחמים לרחם עלינו,
לבני ישראל בכח התעוררות התשובה. הנה התעוררות הבכיה בימים ההם
דהנה עיקר גילוי הי"ג מדות הם היא מהתעוררות הרחמים י"ג מדות,
בתשרי כדאיתא בזוה"ק .והוא בחינת וזהו אז תשמח בתולה במחול בחורים
בהמצאו שמצד שאז נברא העולם וזקנים יחדיו ,כי אין הבכיה רק
מתגלה ידו הפשוטה לקבל שבים בבחינת ינוקא להמתיק הדינים ,אבל
להמציא עצמו להנבראים במדותיו הוא גם כן להתעוררות הרחמים
הטובים .אבל באלול ההתגלות בכח והרצון ,ובפרט בחדש אלול מזלו
התעוררות בני ישראל וזהו אני לדודי. בתולה אז תשמח בתולה במחול
ודודי לי היא בתשרי שכפי התעוררות כשימחול השי"ת עונותיהם של
באלול כך זוכין בתשרי'. ישראל'.
מ
ענייני חודש אלול
פעמים בתפילות תשרי ,והוא כדי וטעם נוסף יש לנו בעבודת אלול,
שנעשה בסדר הזה ,ויכופר לנו כל חטא שכידוע נכתב בספרים על
ועוון .אמנם עדיין צריך ביאור כיצד הפסוק אם תעירו ואם תעוררו את
העשיה בפה בלבד את סדר אמירת י"ג האהבה עד שתחפץ ,שלכל דבר צריכים
מידות מכפרת עוון ,אף שאין האדם אל עשיית הכלי ,וללא כלי לא נוכל
עצמו משנה את מעשיו ,ולבאר ענין זה לקבל השפע ,כי יורק אל צדדים ,ונהיה
נביא את תוכן דברי צרור המור (שמות בבחינת שבירת הכלים ,ולכך כל עבודת
לד ו) ,וזהו קיצור דבריו' :והנה בכאן חודש אלול הוא בבחינת עשיית הכלי
למדו סדר שלשה עשר מדות ,שבם אל השפע העצום של חודש תשרי ,לבל
מרחם ומכפר לחוטאים ,והרי אנו ישפך אל צדדינו ואלינו לא יגש ח"ו,
רואים הרבה פעמים בעונותינו שאנו וכמו שכתב בשם משמואל (פרשת
מעוטפים בטלית ואין אנו נענין .אבל משפטים) ,וז"ל' :ובאלול נפתחו לישראל
הרצון ,כל זמן שישראל עושים כסדר י"ג מכילין דרחמי וכמים פנים אל פנים
הזה שאני עושה ,לרחם לחנן דלים מביאים התעוררות אהבה בלב ישראל
ולהאריך אפים ולעשות חסד אלו עם להכין לבבם לעבודת ירחא שביעאה,
אלו .ולעבור על מדותיהן ,כאומרם כל וכר"ת אלול א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י .אך
המעביר על מדותיו וכו' ,אז הם ידוע דלכל ההארות הבאות מלמעלה
מובטחים שאינן חוזרות ריקם .אבל אם צריכין לעשות להן חפץ של מצוה שזה
הם אכזרים ועושי רשעה ,כל שכן יהיה כלי להחזיק ההארה ההיא ,ואם
שבהזכרת י"ג מדות הם נתפסין .וזהו לאו לעומת שבאה כן תלך .וזהו
וחנותי את אשר אחון ,מי שראוי לחון שהתקינו באלול לתקוע בשופר כדי
ולרחם עליו .ולכן הוצרך לומר ויעבור שיהיה כלי להארה'.
ה' ,כאלו הוא מעצמו עבר לפניו'.
וענין הי"ג מידות של רחמים שכוחם
נמצאנו למדים שאכן רק אמירת י"ג רב ,ילפינן מדברי חז"ל (ראש
מידות לבדה אינה מכפרת השנה יז ,):וז"ל' :ויעבור ה' על פניו,
כלל ,ואדרבה עלול האדם להתפס אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו,
בעוונו בהזכירו מידות אלו ,ואיבריו כביכול מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח
ונפשו אינם בכלל המידות ,אלא שצריך צבור והראה לו למשה בסיני ,ואמר לו
האדם להדבק במידות בוראו ,ו'לעשות' כל זמן שישראל חוטאים עשה לפני
כסדר הזה ,שלא די באמירה בעלמא, כסדר הזה ואני מוחל' .ע"כ .ואכן זהו
וכדברים האלו ממש כתב בפנים יפות הטעם לאמירת י"ג מידות כמה וכמה
(שמות לד ו) ,וזהו תוכן דבריו' :ושמעתי פעמים בעת הסליחות ,וכמה וכמה
אמ
דפקנו דלתיך
מקורם ומחזירים את החלק האלוק לפרש מה שיסדו לומר אל הורית לנו
השוכן בקרבם אל נחלתו ,נחלת אל. לומר שלש עשרה ,דהיינו על ידי
וכיצד זה הוא קורא לכל אחד ואחד על שיחזור בתשובה ויקבל עליו להתנהג
ידי שליחת הרהורי תשובה ,ומה בכל המדות' .ע"כ .ושלא תאמר שתיכף
שנתנבא באוזן האחד ,אינו מתנבא אל ומיד צריך האדם להתעטר בכל המידות
רעהו ,וכל זה למען לא יזנח מאיתנו האלו ,והלא רבה היא הדרך ,ועצומה
הטובות העצומות והאדירות אשר הכין העבודה ,שכן כבר כתב האלשי"ך
לנו לחודש השביעי הוא חודש תשרי, (במדבר יד יז) שנתרצה הקב"ה למשה
וכיצד סלל לנו הדרך ,פתח לנו הנתיבה, רבינו לסלוח לו גם בעבור קצת
הכין לנו השער ,לכל אדם ואדם לכל מהמידות ,וז"ל' :ועל זה השיב לו הוא
העבירות הקלות והחמורות והחמורי יתברך סלחתי כדברך ,שאמרת שאסלח
חמורות ,בין אדם למקום ובין אדם בקצת השלש עשרה מדות .ולא כאשר
לחבירו ,וכל צבא השמים עומד ומפה דברתי אני ,שאסלח על ידי כל השלש
אימתי יבוא לידי האדם הקול הזה עשרה' .ע"כ .עוד כתב שם האלשי"ך
וכפי שנתבאר מקודם ,שדקדקו חז"ל
ויקיימנה את מצות התשובה ,אם במעט
לומר כל זמן ש'יעשו' כסדר הזה,
ואם ברב ,ולא על ידי סיגופים ותעניות
שכוונתם אכן היא שיעשה האדם את
כלל ,אלא על ידי הרהורים במחשבתו,
המידות האלו ,וז"ל' :ושמעתי בשם
ועל ידי לימוד התורה ,והתפילה
ספר לבנת הספיר ,שדקדק באומרו עשו
וההשתוקקות אל אלהיו ,ומיד יקרא
לפני ולא אמר אמרו לפני ,כי בזה
אהוב ורצוי ונחמד למעלה ,ומיד יריקו
תשובה אל קצת בלתי נענים על יד
עליו ממעל את כל הברכות מנפש ועד הסדר הזה .שהוא כי מה שנדר הוא
בשר ,ועתה מה ה' אלהינו שואל יתברך שאינם חוזרות ריקם ,הוא
מעימנו ,כי אם לקום ולעשות את בעשותנו אנחנו המדות ההם .מה הוא
המעט מן המעט ,הצעד הראשון אל עושה חסד ורחום וחנון ,כן אנחנו,
במעלה הסולם העולה בית אל ,והוא וכן על דרך זה בשאר'.
כבר יעלינו אל פסגות רום השמים.
ויעזור השי"ת שנזכה לעורר ליבנו הנה ראה נא אשר דלונו לך מעט
ולקחת עלינו את העול המתוק הזה של מזעיר על קצה קצהו של המטה
מצות התשובה ,ונזכה לכל ייעודי מתקפו וגבורתו והחמדות הגנוזות
התורה ויתן לנו האלהים ויחזור ויתן בחודש נשגב זה ,ואת התשוקה
מטל השמים ומשמני הארץ ברוח העצומה שיש לו להקב"ה לראות את
ובגשם אכי"ר. סגולתו ונחלתו בניו חביביו חוזרים אל
במ
