gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לישרים תושיה · Leishurim Toishiu — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: לישרים תושיה · Leishurim Toishiu

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

לישרים תושיה · Leishurim Toishiu — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דפקנו‬ ‫דלתיך‬ ‫עניני חודש הרחמים והרצון‬ ‫וההכנה לימים הנוראים‬ ‫באספקלריא המאירה מבארות רבותינו‬ ‫מאמרים נפלאים‪ ,‬מפז מסולאים‪.‬‬ ‫ממעיינות קדומים‪ ,‬ההרים הרמים‪.‬‬ ‫מחכמינו בכל הדורות‪ ,‬להשפיע האורות‪.‬‬ ‫מידי שבת בשבתו ומועד במועדו‬ ‫נלקט משיעוריו של‬ ‫הגה״צ ר׳ יהושע העשיל שארף שליט״א‬ ‫רב ואב״ד חסידי רוז׳ין קרית יואל‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫‪.‬א'ימי מברח' ‪ -‬מפחד‪' ,‬ומנוס אליו' ‪ -‬מקרבה‪.‬‬ ‫‪.‬בבאלול נבראה התשובה‪ ,‬והימים האלו נזכרים ונעשים‬ ‫‪.‬גהדין בראש השנה כפי ההכנה באלול‬ ‫‪.‬דהקדימו כפרתכם לאלול‬ ‫‪.‬ההעבירו שופר במחנה לתשובה מאהבה‬ ‫‪.‬ופתחו לי כחודו של מחט באלול‪ ,‬ואני אפתח לכם אולם בתשרי‬ ‫‪.‬זעשה לפני כסדר הזה י"ג מידות של רחמים‬ ‫לשמוע שיעורים מאת הגה״צ אב״ד שליט״א‬ ‫בארה"ב על מספר הרגיל של קול הלשון ‪1.718.521.5231‬‬ ‫לחורש"י ‪ - 3.1.1.5.8‬לגמרא ‪ - 3.2.2.13‬לשו"ע ‪3.3.6.30‬‬ ‫בארץ ישראל ‪073.321.1792‬‬ ‫מען קען הערן די שיעורים אין אמעריקע‬ ‫אויף א דירעקטע נאמבער דורכן רופן ‪646-934-6134‬‬ ‫אפשר למנות לקבל השיעורים בכל יום דרך קול הלשון‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫פתח השער‬ ‫פתח דברינו יאיר בגיל ורעדה‪ ,‬בעומדנו בפתח הימים הנפלאים אשר נתקנו לנו‬ ‫בני ישראל מראשית בריאת העולם‪ ,‬לבוא בפתחיו לדפוק בדלתותיו לפתוח‬ ‫לנו פתח זעיר כחודו של מחט לעולם התשובה המופלא אשר קדם לעולם‪ ,‬ונועד‬ ‫לנו בניו יקיריו של קודשא בריך הוא‪ ,‬לכנוס בהם ביראה ופחד בד בבד עם‬ ‫השמחה והאהבה‪ ,‬באשר המה ימי רחמים ורצון מלפניו יתברך‪.‬‬ ‫ימים אשר בהם מהדהדת בת קול מקצה השמים ועד קצה הארץ והומה כיונה‬ ‫'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי'‪ ,‬פתחי לי פתח כחודו של מחט ואני‬ ‫אפתח לכם פתח כפתחו של אולם‪ ,‬פתחי לי אחותי רעייתי בתשובה‪ ,‬ואני אשפיע‬ ‫לך מאותם י"ג מכילין דרחמי שפע רחמים פשוטים ורצון גמור‪.‬‬ ‫ימים אשר יוצרו מראש מקדם‪ ,‬טרם הושתת העולם‪ ,‬ואדם אין לעבוד את‬ ‫האדמה‪ ,‬וכבר גזרה חכמתו ורחמיו יתברך לשים לנו מקום לנוס שמה‬ ‫מפני חמת העבירות‪ ,‬וחתר לנו חתירה תחת כסא כבודו לבוא שם כל החפץ‬ ‫לשוב אליו יתברך‪ ,‬וימינו פשוטה באותה חתירה להגביהו ולרוממו מעלה מעלה‪.‬‬ ‫תרעד היד ותנוד הלב לכתוב אודות יוקר הימים האלו‪ ,‬אך ראויה וחפצה היא‬ ‫האמת להשמע באוזני כל‪ ,‬לבל יחמיצו בתרדמתם אור מופלא זה‪ ,‬ויעורו‬ ‫כל יושבי תבל לקול השופר אשר מעבירים במחנה לאמור עורו ישנים משנתכם‬ ‫ונעורים מתרדמתכם ולכו צאו השדה למצוא את מלכו של עולם הרועה בשושנים‬ ‫ללקוט לו ניצוצי תשובה‪ ,‬כדי שיוכל לזכותם בדין‪.‬‬ ‫ויהי רצון שימצאו להם הדברים דרך ונתיבה ללב כל אדם‪ ,‬ויפרטו על מיתרי‬ ‫לבבו‪ ,‬ויפתחו תנוכי אזניו לשמוע את אותה בת קול המתחננת שובו אלי‬ ‫ואשובה אליכם‪ ,‬אכי"ר‬ ‫יהושע העשיל שארף‬ ‫ג‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫הדין ושבט אפו‪ ,‬ושמחת התשובה‬ ‫'ימי מברח' ‪ -‬מפחד‪' ,‬ומנוס‬ ‫וגילוי רחמיו בימים אלו‪.‬‬ ‫אליו' ‪ -‬מקרבה‪.‬‬ ‫תנועת היראה הלא מפורטת היא‬ ‫בכל ספרי הדרוש והמוסר‪,‬‬ ‫גבי הימים הנוראים כתב הרמב"ם‬ ‫וכתובה היא אף בספרי ההלכה‬ ‫(ר"ה פ"ד מ"ז) שאין קורין הלל לא‬ ‫הפותחות בענייני חודש אלול‪ ,‬במנהג‬ ‫בראש השנה ולא ביום הכפורים‪ ,‬לפי‬ ‫שתקנו חכמים לתקוע בשופר בכל‬ ‫שהם ימי תפלה והכנעה לפני ה'‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ואסמכוהו על הפסוק‬ ‫ויראה ממנו וניסה אליו'‪ .‬ודבריו‬ ‫'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו'‪,‬‬ ‫מובאים בדברי שאר רבותינו בלשון‬ ‫ובנתינת טעם לתקיעת השופר הקורא‬ ‫אחר בשמו‪' :‬שהם ימי מברח ומנוס‬ ‫באזני העם‪' :‬עורו ישנים משנתכם‬ ‫אליו'‪ .‬ובדבריו נמצאו ב' תנועות‬ ‫ונעורים מתרדמתכם'‪ ,‬מעורר אותנו‬ ‫הנפש‪ ,‬הראשונה הוא מברח ממנו‪,‬‬ ‫לתשובה באימה ויראה מפחד ה' ויום‬ ‫מפחדו ומוראו‪ ,‬שכן יושב הוא על‬ ‫דינו הגדול והנורא‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫כסא משפט ומעביר צאנו תחת שבטו‪,‬‬ ‫בשל"ה הקדוש (ראש השנה תורה אור)‪,‬‬ ‫ומי הוא זה אשר ירום ליבו לאמור‬ ‫וז"ל‪ :‬וזהו שאמר הכתוב כי ישרים‬ ‫זיכיתי ליבי ואינני ירא מהמשפט‪.‬‬ ‫דרכי ה'‪' .‬ישרים' לשון רבים‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ומאידך המברח והמנוס הוא אליו‪,‬‬ ‫שתי פעמים ישר‪ ,‬דהיינו שעשה אותו‬ ‫לנוס אל תחת כנפי השכינה למצוא‬ ‫ישר‪ ,‬וכשחטא ושב‪ ,‬מחזירו להיות‬ ‫מחסה ברחמיו מחמת מוראו‪ .‬וכלשונו‬ ‫ישר‪ .‬כל אלה המחשבות יחשוב בכל‬ ‫הזהב של ר' שלמה אבן גבירול בכתר‬ ‫אלול בעת התקיעות‪ ,‬ויעמוד באימה‬ ‫מלכות‪' :‬ממך‪ ,‬אליך אברח'‪ .‬והנה ב'‬ ‫וביראה ורתת וזיע בשעת התקיעות‪,‬‬ ‫תנועות הללו הם תנועת היראה‬ ‫ויתודה וישוב אל ה' אלהינו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫והאהבה‪ ,‬תנועת הרעדה והשמחה‪,‬‬ ‫ותשובה זו מתחלת היא בר"ח אלול‪,‬‬ ‫אשר משמשים יחד בימים אלו‪ ,‬יראת‬ ‫ד‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫המשפתים הלא הם ב' קצווי המידות‪,‬‬ ‫ונמשכת לה לכל אורך ארבעים היום‬ ‫כך נאמר לגבי מידת הגאוה בדרכי‬ ‫עד ליום הכיפורים‪ ,‬יום סליחה‬ ‫העבודה וכמו שנאמר ויגבה ליבו‬ ‫ומחילה‪ ,‬ותשובה זו אינה תשובה‬ ‫בדרכי ה'‪ ,‬ובמידת הענוה בה התעטר‬ ‫מאהבה‪ ,‬אלא תשובה מיראה‪ ,‬וכמו‬ ‫אברהם אבינו באמרו ואנוכי עפר‬ ‫שכתב בשפ"א (לפורים)‪ ,‬וז"ל‪' :‬והוא‬ ‫ואפר‪ ,‬שצריך האדם לאחוז במטה זה‬ ‫על ידי תשובה במ' יום‪ ,‬שעל זה נתקן‬ ‫בשני קצותיו לפי ענין העיתים הנכון‪.‬‬ ‫ימי אלול לתשובה מיראה'‪.‬‬ ‫ואכן זהו גם עניינו של חודש אלול‪,‬‬ ‫הן בבחינות אלו של מידות הענוה‬ ‫ומאידך גיסא מבואר היטב בדברי‬ ‫והגאוה‪ ,‬והן בתכונות הנפש האהבה‬ ‫רבותינו שימי חודש אלול‬ ‫והשמחה‪ ,‬הדין והרחמים‪ ,‬שצריך‬ ‫הם ימי רעות ורצון‪ ,‬ימי אהבה וקרבה‪,‬‬ ‫האדם לשניהם בחודש זה‪ ,‬וכמו‬ ‫וכמו שכתב בפנים יפות (ויקרא טז ל)‬ ‫שכותב בבת עין (פרשת כי תצא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וז"ל‪' :‬ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו‬ ‫'ומרומז בחודש אלו"ל אותיות ל"א‬ ‫ראשיהם‪ ,‬אספרם מחול ירבון הקיצותי‬ ‫ל"ו‪ ,‬כמאמר הכתוב ולוא אנחנו עמו‪,‬‬ ‫ועודי עמך‪ ,‬פירש"י ימים יוצרו כל‬ ‫ל"א באלף‪ ,‬ל"ו בוא"ו‪ ,‬שצריך האדם‬ ‫השנה כולה ולו אחד בהם זה יום‬ ‫להסתכל תמיד בבחינות אלו‪ ,‬מתחלה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ואמרו על זה ולי מה יקרו‬ ‫ל"א באלף היינו שאין לו שום בחינה‬ ‫רעיך אל דקאי על ימי אלול‪ ,‬ששורשו‬ ‫טובה‪ ,‬ואף על פי כן ל"ו בוא"ו‪ ,‬היינו‬ ‫הוא כמו שכתב האר"י שהם ימי‬ ‫לו אנחנו‪ ,‬רצה לומר שהשי"ת עושה‬ ‫ריעים וימי רצון'‪ .‬ע"כ‪ .‬ואף שבימים‬ ‫עמנו חסד ורחמים'‪.‬‬ ‫אלו יפה היא הבכיה על כך שמפני‬ ‫חטאינו גלתה נשמתינו ונתרחקנו‬ ‫והנה נקודת מקומו של ב' ההפכים‬ ‫מאבינו שבשמים‪ ,‬מכל מקום אין‬ ‫האלו‪ ,‬הוא בנקודת שלימות‬ ‫בכיה זו בכיה של עצב וצער‪ ,‬אלא‬ ‫העולם‪ ,‬אותה נקודה הנעלה מכל‬ ‫בכיה שתפקידה היא לעורר רחמים‬ ‫פירוד‪ ,‬ולכך גם נעלה מכל ההפכים‪,‬‬ ‫ורצון‪ ,‬בכדי להמתיק את הדינים‪ ,‬ויש‬ ‫והוא בית המקדש‪ ,‬שם על ידי השופר‬ ‫בה בבכיה זו אף שמחה‪ ,‬והשמחה‬ ‫שבמקדש מתעלים למדריגה גבוהה‬ ‫היא על כך שעוד יכופרו עוונותינו‪,‬‬ ‫שם משמשים יחדיו השמחה והבכיה‪,‬‬ ‫וכמו שכתב בבני יששכר (מאמרי חודש‬ ‫וכמו שביאר בשם משמואל (ראש‬ ‫תמוז אב מאמר ד)‪ .‬וענין זה של נשיאת‬ ‫השנה)‪ ,‬וז"ל‪' :‬אך במקדש הוא ענין‬ ‫ההפכים בנפש הישראלי‪ ,‬אינו ענין‬ ‫אחר‪ ,‬כי המקדש הוא ליבא דכל עלמא‬ ‫מחודש כלל‪ ,‬שכן כבר נמצאנו למדים‬ ‫והוא הנקודה הפנימית נעלה מכל‬ ‫שצריך האדם תמיד לשכון אור בין‬ ‫ה‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫הוא בחינת הרחמים‪ ,‬וכמו שכתב בבת‬ ‫ההפכים‪ .‬ועל כן על ידי שופר‬ ‫עין (פרשת כי תצא)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ותוקעין‬ ‫שבמקדש באין לידי מדרגה גבוהה‬ ‫בשופר בחינת דעת‪ ,‬כי שופ"ר‬ ‫מאד הכוללת אהבה ויראה יחד‪ ,‬חדוה‬ ‫גימטריא 'דעת הוי"ה אלהי"ם'‪,‬‬ ‫תקיעא בלבאי מסטרא דא ובכיה‬ ‫התחברות חסד וגבורה‪ ,‬וזהו שתוקעין‬ ‫מסטרא דא'‪ .‬ע"כ‪ .‬והאף אומנם שחרב‬ ‫תש"ת תר"ת כי תקיעה פשוטה מרמז‬ ‫המקדש ודמם קול השופר שבו‪,‬‬ ‫על בחינת חסד שרואה מה'‪ ,‬ועל ידי‬ ‫ונתכסתה גילויי השכינה מעינינו‪ ,‬אך‬ ‫זה נעשה שברים או תרועה‪ ,‬רצה‬ ‫זאת נחמתינו בעניינו אף בימי גלותינו‪,‬‬ ‫לומר שנשבר לבו בקרבו ומתחרט‪,‬‬ ‫שהוא יתברך שמו ממציא עצמו אלינו‬ ‫ואחר כך נשפע עליו בחינת תקיעה‬ ‫בגילוי שכינה‪ ,‬כדי שנוכל להתקרב‬ ‫בחינת חס"ד‪ ,‬ונמתקו הגבורות‪ ,‬גם‬ ‫אליו‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל (יבמות מט‪).‬‬ ‫שופר גימטריא 'חס"ד גבור"ה‬ ‫דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי‬ ‫רחמי"ם'‪ .‬ע"כ‪ .‬ולכך מבואר מאי‬ ‫תשובה‪ ,‬ובפנים יפות (ויקרא טז) הוסיף‬ ‫טעמא יכול דוקא חודש זה הוא חודש‬ ‫לבאר דקרא קאי אף על חודש אלול‪,‬‬ ‫בו מתקרב וממציא עצמו הקדוש ברוך‬ ‫וז"ל‪' :‬ויש לפרש מה שאמרו חז"ל‬ ‫הוא אלינו‪ ,‬ובו תוקעים בשופר הוא‬ ‫בפסוק דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת‬ ‫בחינת דעת המקשרת בין בחינת‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬ואמר על זה קראוהו‬ ‫הרחמים ובחינת הדין‪ ,‬לשאת ב'‬ ‫בהיותו קרוב‪ ,‬שלא ימתין אדם‬ ‫הפכים אלו של גילה ורעדה‪ ,‬בכיה‬ ‫בתשובה עד ראש השנה‪ ,‬אלא בהיותו‬ ‫ושמחה‪ ,‬רחמים ודין‪ ,‬אהבה ויראה‪.‬‬ ‫קרוב דהיינו בראש חודש אלול‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו שבראש חודש אלול שערי‬ ‫והנה בפשטות היראה היא זו שקודמת‬ ‫רחמים נפתחים‪ ,‬והוא זמן בית דין‬ ‫אל השמחה וכמו שכתב‬ ‫לפני ר"ה וזהו בהיותו קרוב'‪.‬‬ ‫המהר"ל (נצח ישראל פכ"ד) שהאופן בו‬ ‫ייעמד האדם להתפלל הוא תחילה‬ ‫נמצאנו נשכרים בזאת שבחודש אלול‬ ‫מתוך כובד ראש להבין שהוא העלול‬ ‫קרוב ה' אלינו‪ ,‬הרי שכל‬ ‫מתפלל אל העילה‪ ,‬היינו שהוא הנוצר‬ ‫חודש זה הוא בבחינת מקדש‪ ,‬ולכך‬ ‫עומד בתפילה לפני היוצר‪ ,‬ולאחר‬ ‫נתבאר שחודש זה נושא ב' הפכים‬ ‫מכן תבוא בליבו ההבנה שיש לו‬ ‫אלו של אהבה ויראה שמחה ובכיה‪,‬‬ ‫לעבד צירוף אל האדון ומתוך כך‬ ‫ולא זו בלבד אלא שתקיעת שופר‬ ‫תתפשט השמחה בליבו‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫בחודש אלול הוא בבחינת דעת‪ ,‬בחינה‬ ‫וביתר עומק נתבאר בדברי רבותינו‪,‬‬ ‫המקשרת בין ב' הבחינות של שם‬ ‫שלא זו בלבד שיכולים ב' הפכים אלו‬ ‫אלהי''ם הוא בחינת הדין‪ ,‬ושם הוי"ה‬ ‫ו‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫על סוד סדר עבודת חודש אלול‪,‬‬ ‫לשכון יחדיו בליבו של האדם‪ ,‬ולא‬ ‫לעורר תחילה היראה התחתונה יראת‬ ‫רק שהם כמשלימות אחת את רעותה‪,‬‬ ‫העונש‪ ,‬היראה מפני יום ה' הגדול‬ ‫אלא שנוהג בה מנהג אב ותולדה‪,‬‬ ‫והנורא העומד לפתח כתלינו בו‬ ‫שכן דוקא היראה היא זו שמולידה את‬ ‫נסקרים כולם בסקירה אחת‪ ,‬וממנה‬ ‫גילה‪ ,‬והדין הוא זה שמוליד את‬ ‫נבוא לעורר את היראה העליונה‬ ‫הרחמים‪ ,‬והבכיה היא זו שתולדתה‬ ‫בהעלותינו על ליבנו כלפי מי חטאנו‬ ‫היא שמחה‪ ,‬וכמו שכתב בפרי צדיק‬ ‫כלפי קל רם ונישא מלכו של עולם‪,‬‬ ‫(פרשת במדבר)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ועל זה נאמר‬ ‫וכיצד העזנו פנינו לפניו‪ ,‬וממנה תבוא‬ ‫עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה‪,‬‬ ‫הבושה והחרטה‪ ,‬ונאמץ ליבנו‬ ‫שנולד מהיראה גילה ושמחה'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לתשובה להשיב ליבנו אליו באמת‬ ‫וביאור דבריו הוא על פי מה שכתב‬ ‫ובתמים‪ ,‬ויתעורר ליבנו לדבקה בו‬ ‫בפנים יפות (שמות יט י) שתחילה צריך‬ ‫באמת‪ ,‬ומדבקות זו נבוא לרעותא‬ ‫האדם לעורר בליבו יראה תחתונה‪,‬‬ ‫דליבא על כי זכינו להיות עמו וצאן‬ ‫היא יראת העונש‪ ,‬ולאחר מכן תתעורר‬ ‫מרעיתו‪ ,‬ונבוא לפניו בתודה חצרותיו‬ ‫בליבו היראה העליונה היא יראת‬ ‫בתהילה‪.‬‬ ‫הרוממות‪ ,‬ומשם יבוא אל הדבקות‬ ‫אשר ממנה תתעורר השמחה הפנימית‪.‬‬ ‫באלול נבראה התשובה‪,‬‬ ‫וכבר ביארנו לעיל שזהו עניינו של‬ ‫והימים האלו נזכרים ונעשים‬ ‫השופר שמחבר בין הדין‬ ‫חודשי אלול ותשרי נקבעו כימי הרת‬ ‫והרחמים בבחינת דעת‪ ,‬שכן ראשיתו‬ ‫עולם‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬שכן נחלקו‬ ‫הוא התרועה המשברת ליבו של אדם‬ ‫חכמינו (ר"ה ח‪ ).‬אימתי נברא העולם‬ ‫בבחינת יראה תחתונה יראת העונש‪,‬‬ ‫בתשרי או בניסן‪ ,‬והכריעו (ראש השנה‬ ‫ולאחר מכן תקיעה היא תקיעת‬ ‫כז‪ ).‬כרבי אליעזר‪ ,‬ולכך אנו אומרים‬ ‫ההמלכה למלכו של עולם שהוא‬ ‫בנוסח התפילה 'זה היום תחלת‬ ‫בבחינת יראה עליונה יראת הרוממות‪,‬‬ ‫מעשיך זכרון ליום ראשון'‪ .‬אמנם אין‬ ‫שממנה באה הדבקות המולידה שמחה‬ ‫המשמעות שבראש השנה עצמה‬ ‫פנימית בליבו של אדם‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫החלה בריאת העולם‪ ,‬אלא שבכ"ה‬ ‫המלבי"ם (תהלים קנ)‪ ,‬וז"ל‪' :‬שופר‬ ‫באלול היה יום ראשון ליצירה‪ ,‬ובראש‬ ‫מורה על יראת הרוממות‪ ,‬ותרועה‬ ‫השנה נברא אדם הראשון‪ ,‬וכפי‬ ‫מורה על יראת העונש‪ ,‬ותהיה היראה‬ ‫ששנינו (פסיקתא רבתי פיסקא מו)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בלולה עם השמחה על דרך וגילו‬ ‫'זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום‬ ‫ברעדה'‪ .‬ע"כ‪ .‬ומכאן נמצאנו עומדים‬ ‫ז‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫ומתנוצץ מחדש בכל חודש אלול מידי‬ ‫ראשון זה היום תחלת מעשיך ראש‬ ‫שנה בשנה‪ ,‬וכמו שכתב בשם משמואל‬ ‫השנה‪ ,‬בתחילת מעשיך‪ ,‬בכ"ה באלול‬ ‫(פרשת פקודי)‪ ,‬וז"ל‪' :‬דהנה בריאת‬ ‫ברא את העולם‪ ,‬יום ראשון ליצירה'‪.‬‬ ‫העולם התחילה בכ"ה באלול‪ ,‬והאדם‬ ‫נברא באחד בתשרי‪ ,‬ובבריאת האדם‬ ‫(שער הכללים רפ"א)‬ ‫וכתב בעץ חיים‬ ‫כתיב ויפח באפיו נשמת חיים נשמה‬ ‫שטרם בריאת העולם נולד‬ ‫מהעליונים‪ ,‬ובכל שנה כשמגיע הזמן‬ ‫הרצון הקדום לבריאתו‪ ,‬ורצון זה הוא‬ ‫הזה‪ ,‬היינו אחד בתשרי‪ ,‬רצונו של‬ ‫הרחמים הפשוטים מצד דרך הטוב‬ ‫הקדוש ברוך הוא להשפיע חיים‬ ‫להיטיב‪ ,‬ולאחר מכן ירד רצון זה‬ ‫חדשים כל טוב וכל חדי וכל חירי'‪.‬‬ ‫להאצלה ולספירות‪ .‬נמצא שהרצון‬ ‫ע"כ‪ .‬אמנם אין בנמצא שבכל שנה‬ ‫הקדום הזה נולד בחודש אלול‪ ,‬וקיימא‬ ‫ושנה שוב זכאי העולם לאותה הטובה‪,‬‬ ‫לן (מאור עיניים אגדות הש"ס) שכל ענין‬ ‫שכן רבה היתה רעת האדם על פני‬ ‫ומאורע שאירע בשמים ממעל באיזה‬ ‫הארץ באותם י"ב חודש שעברו מאז‬ ‫זמן מהזמנים‪ ,‬שוב מתעורר אותו‬ ‫הרצון שהתנוצץ בשנה שעברה‪ ,‬ואותם‬ ‫הענין מחדש בבוא אותו הזמן‪ ,‬ולכך‬ ‫החטאים עומדים בראש ומקטרגים‬ ‫מבואר שכל חודש אלול מתעורר‬ ‫למעלה‪ ,‬ויוצרים מסך המבדיל‪.‬‬ ‫מחדש אותו הרצון הקדום לברוא את‬ ‫העולם‪ ,‬וכמו שכתב בבני יששכר‬ ‫ולכך צריכים לעורר מחדש על ידי‬ ‫(מאמרי חודש אלול מאמר א)‪ ,‬וז"ל‪' :‬התחלת‬ ‫אתערותא דלתתא את אותו‬ ‫העולם בכ"ה אלול‪ ,‬אימתי היתה‬ ‫הרצון‪ ,‬ובמה‪ ,‬בשופר‪ .‬וכמו שכתב‬ ‫עליית הרצון כביכול באלול‪ ,‬מאז‬ ‫בשם משמואל בהמשך דבריו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫והלאה הוקבע לדורות‪ ,‬הימים האלה‬ ‫'אך אי אפשר בלתי שיהיה העולם‬ ‫נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה ימי‬ ‫ראוי לכך‪ ,‬אבל ישראל מעוררין זה‬ ‫רצון‪ ,‬על כן עליית משה להר לקבל‬ ‫בקול שופר גנוחי גנח ילולי יליל‪,‬‬ ‫לוחות אחרונות ברצון שיתרצה הקדוש‬ ‫היינו שכל אחד מעורר רחמנות בעצמו‬ ‫ברוך הוא לישראל‪ ,‬היה גם כן בימים‬ ‫על נפשו שבת מלך היא והושפלה‬ ‫ההם‪.‬‬ ‫ממרום מצבה להשתעבד אל החומר‬ ‫העכור‪ ,‬שמוני נוטרה את הכרמים‬ ‫ולא רק אותו הרצון לבריאת העולם‬ ‫וכרמי שלי לא נטרתי‪ ,‬וברחמנות על‬ ‫מתעורר בחודש אלול‪ ,‬אלא אף‬ ‫נפשו האומללה מעורר רחמנות‬ ‫הרצון לברוא האדם כביכול בצלמו‬ ‫למעלה להשפיע למטה חיים אף על‬ ‫ובדמותו‪ ,‬ולהפיח בו רוח חיים‪,‬‬ ‫פי שאינם ראויים‪ ,‬אלא שמקבלים על‬ ‫ולהיטיב בעבורו‪ ,‬אף הוא מתעורר‬ ‫ח‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫הבורא מראשית הבריאה כי לפתח‬ ‫עצמם להבא בהכנעה וחרטה על‬ ‫חטאת רובץ‪ ,‬וזהו שראה שאין העולם‬ ‫העבר'‪.‬‬ ‫מתקיים במידת הדין‪ ,‬כי או אז כאשר‬ ‫ואותה ההתעוררות שמעירים ישראל‬ ‫ימלא האדם את סאתו בחטאיו יבטל‬ ‫על נפשם אשר טבוע בה חלק‬ ‫העולם‪ ,‬לכך עמד ושיתף מידת‬ ‫אלוק ממעל ממש‪ ,‬ומבקשים רחמים‬ ‫ברחמים היינו כוח התשובה‪.‬‬ ‫על אותו החלק אשר נמצא בגלות עקב‬ ‫חטאיהם‪ ,‬על ידי התעוררות זו מעירים‬ ‫ולכך נקראים הימים האלו ימי‬ ‫מחדש את אותם י"ג המידות של‬ ‫הרחמים והרצון‪ ,‬היינו שלא‬ ‫רחמים שהתנוצצו בעת בריאת העולם‪,‬‬ ‫רק שמתעורר אז הרצון הכללי הקדום‬ ‫ולכך נמצא שבכל חודש אלול מאירים‬ ‫של הבורא לברוא העולם‪ ,‬אלא שחפץ‬ ‫אותם י"ג מידות של רחמים‪ ,‬וכמו‬ ‫הוא בטובו לקיים את העולם על עוד‬ ‫שכתב בברית כהונת עולם (פיתוחי חותם‬ ‫שנה אחת‪ ,‬ולכך מבקש הבורא ומחפש‬ ‫פי''ב)‪ ,‬וז"ל‪' :‬בהיות בחינת אלול בסוד‬ ‫אחר תשובות ותפילות ישראל בחודש‬ ‫הרצון הקדום לבריאת העולם‪ ,‬והם‬ ‫זה‪ ,‬ולולא אמרם התולדות אהרן (פרשת‬ ‫ימי רצון בפתיחת מקור י"ג מדות‬ ‫ראה) בפירוש לא היינו ראויים לאומרם‪,‬‬ ‫דתמן בחינת רצון'‪.‬‬ ‫שלא רק שבני ישראל מדבקים עצמם‬ ‫בבורא יתברך שמו בחודש זה‪ ,‬אלא‬ ‫ולהבין את אותו הרצון של רחמים‬ ‫שכנגדם אף הבורא עצמו כביכול‬ ‫שהתעורר בעת בריאת‬ ‫מדבק את עצמו בנשמות ישראל‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬יש לנו ללמוד ולהבין את מה‬ ‫וז"ל‪' :‬ונוכל לומר שזה הוא חודש‬ ‫שאמרו ז"ל (בראשית רבה יב טו)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אלול‪ ,‬שעל פי האמת היה בריאת‬ ‫'משל למלך שהיו לו כוסות ריקים‬ ‫העולם בכ"ה באלול‪ ,‬ולפי ששיתף‬ ‫אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין‬ ‫הבורא באותו הזמן מדת הרחמים‬ ‫הם מתבקעין‪ ,‬צונן הם מקריסין‪ ,‬ומה‬ ‫למדת הדין‪ ,‬לכך באלול הוא עת רצון‬ ‫עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם‬ ‫שנפתחים בו י"ג מכילין דרחמי‬ ‫ועמדו‪ ,‬כך אמר הקדוש ברוך הוא אם‬ ‫ונפתחים כל השערים‪ ,‬והשם יתברך‬ ‫בורא אני את העולם במדת הרחמים‬ ‫מקבל התפילות והתשובות של‬ ‫הוי חטייה סגיאין‪ ,‬במדת הדין היאך‬ ‫ישראל‪ ,‬על ידי שמתדבקים ישראל‬ ‫העולם יכול לעמוד‪ ,‬אלא הרי אני‬ ‫בהבורא הבורא‪ ,‬מדבק את עצמו‬ ‫בורא אותו במדת הדין ובמדת‬ ‫כביכול גם כן בנשמת ישראל‪ .‬ולכך‬ ‫הרחמים‪ ,‬והלואי יעמוד'‪ .‬ע"כ‪ .‬וביאר‬ ‫אמרו על פסוק אני לדודי ודודי לי‬ ‫בברית שלום (פרשת ויצא) שראה שעל‬ ‫ראשי תיבות אלול‪ ,‬שעל ידי‬ ‫פי דין אין לו לחוטא כפרה‪ ,‬וידע‬ ‫ט‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫החודש‪ ,‬ללמוד ממנו היטב דרכי‬ ‫שמתדבקים אומה הישראלית בזה‬ ‫העבודה‪ ,‬ונשים פעמי מחשבותינו‬ ‫החודש להבורא‪ ,‬הבורא כביכול מדבק‬ ‫לדברי חכמינו אודות מה שאירע טרם‬ ‫את עצמו בנשמות ישראל'‪.‬‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬כפי שמובאים הדברים‬ ‫ואם אמור יאמר האדם עבר קציר‬ ‫בגמרא (סנהדרין לח‪ ,):‬וז"ל‪' :‬אמר רב‬ ‫כלה קיץ והנה עומד אני בפתחו‬ ‫יהודה אמר רב‪ ,‬בשעה שבקש הקדוש‬ ‫של אלול ואין בי מעשים‪ ,‬ריק אני‬ ‫ברוך הוא לבראות את האדם‪ ,‬ברא כת‬ ‫מכל וכל‪ ,‬וכיצד אזכה אף אני לכל‬ ‫אחת של מלאכי השרת‪ ,‬אמר להם‬ ‫אותה הטובה המיועדת‪ ,‬אף אנן נעני‬ ‫רצונכם‪ ,‬נעשה אדם בצלמנו‪ ,‬אמרו‬ ‫ונאמר לו כי לא מחכמה שאלת כל‬ ‫לפניו רבונו של עולם‪ ,‬מה מעשיו‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬כי אף שתדע שאין בך מעשים‬ ‫אמר להן כך וכך מעשיו‪ ,‬אמרו לפניו‬ ‫טובים‪ ,‬עדיין יכול תוכל לה לאותה‬ ‫רבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו‬ ‫הזכות הגדולה‪ ,‬שכן אין רצון עליון‬ ‫ובן אדם כי תפקדנו‪ ,‬הושיט אצבעו‬ ‫זה תלוי כלל במעשי בני אדם‪ ,‬וכמו‬ ‫קטנה ביניהן ושרפם‪ .‬וכן כת שניה‪.‬‬ ‫שכתב בבני יששכר (מאמרי חודש אלול‬ ‫כת שלישית אמרו לפניו רבונו של‬ ‫מאמר א)‪ ,‬וז"ל‪' :‬הנה נשאר הכח הזה‬ ‫עולם‪ ,‬ראשונים שאמרו לפניך מה‬ ‫בימי רצון הללו באלול‪ ,‬שאז היה‬ ‫הועילו‪ ,‬כל העולם כולו שלך הוא‪ ,‬כל‬ ‫הרצון הזה בשעת בריאת העולם‪ ,‬מאז‬ ‫מה שאתה רוצה לעשות בעולמך‬ ‫והלאה הוקבע לדורות‪ ,‬אפילו ח"ו אין‬ ‫עשה‪ .‬כיון שהגיע לאנשי דור המבול‬ ‫זכות ביד ישראל‪ ,‬רק מקבלים על‬ ‫ואנשי דור הפלגה שמעשיהן‬ ‫עצמם לעשות כשיושעו מצרתם‬ ‫מקולקלין‪ ,‬אמרו לפניו רבונו של‬ ‫ועניים ומרודם‪ ,‬הנה השם יתברך‬ ‫עולם‪ ,‬לא יפה אמרו ראשונים לפניך‪,‬‬ ‫היודע ועד אשר ישראל בטבעם המה‬ ‫אמר להן ועד זקנה אני הוא ועד שיבה‬ ‫לחלקו יתברך שמו‪ ,‬ובוחרים אותו‬ ‫אני אסבול'‪.‬‬ ‫לעבוד לבדו‪ ,‬רק תוקף הגלות והצרות‬ ‫והעוני והשעבוד מונע אותם‪ ,‬הנה‬ ‫ומדברי חכמינו למדנו שכיתות‬ ‫מספיק גם כעת הסיגול מה שיסגלו‬ ‫המלאכים עמדו לפניו‬ ‫אחר כך כמו בשעת בריאת העולם‪,‬‬ ‫יתברך וקטרגו על עצם בריאת האדם‪,‬‬ ‫שהיה הדבר רק ברצונו יתברך שמו‬ ‫ולפי דברינו לעיל שבכל שנה ושנה‬ ‫היינו במחשבתו וידיעתו'‪.‬‬ ‫מתעוררים אותם הדברים שהיו באותו‬ ‫הזמן‪ ,‬נמצא שאף הקטרוג הזה על‬ ‫והנה יש לנו לירד לשורש אותו הרצון‬ ‫עצם בריאת האדם עולה ומתעורר‬ ‫והרחמים המתעורר בחודש זה‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬וכמו שכתב בשפת אמת‬ ‫בכדי לעמוד על סודו ויסודו של‬ ‫י‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫הוא חוטא‪ ,‬ומצד בחינה זאת יש‬ ‫(סוכות)‪ ,‬וז"ל‪' :‬מה אנוש כי תזכרנו‬ ‫לאדם מקטרגים מן העליונים על‬ ‫כו'‪ .‬דרשו חז"ל שהיה קטרוג בשמים‬ ‫בריאתו‪ .‬רק שהשם יתברך מאריך אפו‬ ‫על בריאת האדם‪ .‬וכמו כן בכל שנה‬ ‫אם הוא חוטא‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל כל‬ ‫שמתחדש הבריאה יש זה הקטרוג‪.‬‬ ‫האומר הקדוש ברוך הוא ותרן יותרו‬ ‫וזה המשפט שצריכין לברר שכדאי‬ ‫לו חייו רק דמאריך אפיה וגבי דליה'‪.‬‬ ‫התחתונים לזה'‪ .‬ע"כ‪ .‬ויש להבין מה‬ ‫ע"כ‪ .‬אמנם גם זאת יש להבין שאף‬ ‫כוונתו בדבריו שצריכים לברר האם‬ ‫שמאריך ה' אפו‪ ,‬אם מכל מקום‬ ‫כדאי התחתונים לכך‪ ,‬והלא זאת ידענו‬ ‫לבסוף גובה את שלו‪ ,‬מה נחמה יש‬ ‫כי רבה רעת האדם וכי יצר לב האדם‬ ‫לו לאדם בידיעה זו‪ ,‬אם יודע‬ ‫רע מנעוריו‪ ,‬ומה יש לברר בזה‪ ,‬והלא‬ ‫שבמוקדם או במאוחר יבוא החנווני‬ ‫הדברים ברורים ומחוורים עד למאוד‪,‬‬ ‫על פנקסו ויגבה ממנו את כל תשלום‬ ‫כי כל זמן חיי האדם על פני האדמה‬ ‫חובו‪ .‬אלא שכאן מוסיף המהר"ל‬ ‫לא ימנע ממנו החטא‪ ,‬אם ברב או‬ ‫לבאר עוד במידת טובו וחסדו של‬ ‫במעט‪ .‬זאת ועוד שהרי לכאורה כאשר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שלא רק שמאריך אפו אלא‬ ‫חוטא האדם לא רק שאיננו נמצא‬ ‫שנושא הוא את חטאי האדם‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫באותה מעלה שנברא בה‪ ,‬אלא שהולך‬ ‫'והמדה הזאת שהוא מדת הפשיטות‬ ‫ויורד כמה וכמה מדרגת המלאכים‪,‬‬ ‫שאינו ממהר לכעוס ומאריך אף‪,‬‬ ‫נמצא שהוא במעשיו מצדיק את‬ ‫ובמדה זאת ברא הש"י את האדם‪,‬‬ ‫קטרוגם‪ ,‬ולפי מעשיו היה לכאורה‬ ‫שנושא וסובל מעשיו דהיינו חטאו‪.‬‬ ‫צריך הקב"ה למחות את האדם אשר‬ ‫על פני האדמה‪ ,‬כי צדיק אין בארץ‬ ‫וגם זה צריכים אנו להבין כיצד‬ ‫אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ .‬והדברים‬ ‫מתיישבים הדברים שמחד‬ ‫עומדים ומרעידים לב כל אדם עת‬ ‫מאריך אפו ולבסוף גובה את שלו‪,‬‬ ‫התקרב יום הדין בו יבוא בחשבון על‬ ‫ומאידך גיסא נושא את חטאו עד זקנה‬ ‫כל מעשיו‪ ,‬ובאיזה פנים יכול הוא‬ ‫ועד שיבה‪ .‬וכאן מחדש לנו המהר"ל‬ ‫לגשת לימים הנוראים‪.‬‬ ‫חידוש עצום בתכלית בריאת האדם‪,‬‬ ‫שהאם אומנם שיכול הוא לירד מטה‬ ‫והדברים יתבארו היטב על פי מה‬ ‫מטה מתחת לדרגת מלאכים ואף‬ ‫שכתב המהר"ל (חידושי‬ ‫למטה מדרגת הבהמה‪ ,‬שהרי היא‬ ‫אגדות סנהדרין לח‪ ):‬בהבנה ראשונה כיצד‬ ‫איננה חוטאת‪ ,‬מכל מקום תעלה‬ ‫שיתף ה' מידת הרחמים למידת הדין‬ ‫ותרופה יש בו ביצירת האדם שיכול‬ ‫בעת בריאת העולם‪ ,‬וז"ל‪' :‬ויש לאדם‬ ‫הוא להגיע מאידך גיסא לדרגה‬ ‫בחינה שאין דומה לעליונים כאשר‬ ‫אי‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫כיתות מקטרגים וחזרו והגידו טענת‬ ‫הגבוהה כמה וכמה מדרגת המלאכים‪,‬‬ ‫מה אנוש כי תזכרנו‪.‬‬ ‫וכמו שמבאר המרה"ל בהמשך דבריו‪,‬‬ ‫וז"ל‪' :‬כי יבא ויגיע השעה שיהיה‬ ‫וכפי שמובאים הדברים בילקוט‬ ‫נברא אדם שהוא כמו אברהם יצחק‬ ‫שמעוני (במדבר רמז תשנב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ויעקב משה ודוד צדיקים‪ ,‬ובשבילם‬ ‫א"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה‬ ‫ברא הש"י עולמו‪ .‬וזהו פירוש המאמר‬ ‫למרום אמרו מלאכי השרת לפני‬ ‫הזה שבא להודיע כי האדם לא היה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬רבש"ע מה לילוד אשה‬ ‫ראוי לו הבריאה מצד מעשיו והוא‬ ‫בינינו‪ ,‬אמר להם לקבל תורה בא‪,‬‬ ‫חוטא‪ ,‬אם לא מצד הש"י אשר הוא‬ ‫אמרו לו חמדה גנוזה לך תתקע"ד‬ ‫ארך אפים‪ .‬ומדה זאת הוא אל הש"י‬ ‫דורות קודם שנברא העולם אתה‬ ‫מצד הפשיטות‪ ,‬כי האדם אין לו מדה‬ ‫מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי‬ ‫זאת ואינו מאריך אף‪ ,‬אבל הש"י‬ ‫תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וגו' תנה‬ ‫שהוא פשוט בתכלית הפשיטות נמצא‬ ‫הודך על השמים‪ ,‬אמר לו הקב"ה‬ ‫בו המדה הזאת'‪.‬‬ ‫למשה החזר להם תשובה‪ ,‬אמר לו‬ ‫רבש"ע מתירא אני שמא ישרפוני‬ ‫בהבל שבפיהם‪ ,‬אמר לו אחוז בכסא‬ ‫והנה בראות הקורא את הדברים אמור‬ ‫כבודי שנאמר מאחז פני כסא פרשז‬ ‫יאמר העובד את ה'‪ ,‬שאכן כנים‬ ‫עליו עננו‪ ,‬וכו'‪ .‬אמר להם כלום יצר‬ ‫הדברים אך כל זה הוא לגבי צדיקים‬ ‫הרע יש ביניכם‪ ,‬חזרו והודו לו‬ ‫כאבות הקדושים וכדוד המלך‪ ,‬אך מה‬ ‫להקב"ה שנאמר ה' אדונינו מה אדיר‬ ‫נענה אנן דלים שבדלים אזובי הקיר‪,‬‬ ‫שמך בכל הארץ‪ ,‬ואילו תנה הודך על‬ ‫וכי איך נוכל אנו להצדיק את בריאתנו‪,‬‬ ‫השמים לא כתיב'‪ .‬ע"כ‪ .‬והנה עלינו‬ ‫ואיככה נוכל וראינו בכיתות‬ ‫להתחקות אחר תשובה זו של משה‬ ‫המקטרגים העומדים ומשטינים על‬ ‫רבינו לדעת פשרה‪ ,‬כיון שראינו שאף‬ ‫תכלית בריאתנו‪ ,‬וכאשר אבדנו אבדנו‪.‬‬ ‫המלאכים הודו לו‪.‬‬ ‫והאמת היא שאין הדברים אמורים רק‬ ‫וביאר בשכל טוב (ח"א) שמשמעות‬ ‫בצדיקי האומה בלבד‪ ,‬אלא כלפי כל‬ ‫הדברים שענה הקב"ה למשה‬ ‫אחד ואחד מכוונים הדברים‪ ,‬ויתבאר‬ ‫'החזר להם תשובה' הוא על פי‬ ‫הענין בשים ליבנו אל דברי חכמינו‬ ‫מאמרם ז"ל שקדמה תשובה לעולם‪,‬‬ ‫הנוספים‪ ,‬בתארם את אשר ארע‬ ‫ושגדול כוח התשובה שזדונות נעשו‬ ‫בשמים ממעל בעת קבלת התורה‪,‬‬ ‫לו כזכויות‪ ,‬וזה שייך רק בישראל כיון‬ ‫שאף אז עמד נביאם של ישראל משה‬ ‫שיש להם יצר הרע‪ ,‬ולכך יכולים‬ ‫רבנו עליו השלום‪ ,‬ואם אז עמדו‬ ‫בי‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫ומאחר שעמדנו על סוד התשובה‬ ‫לקבל את התורה‪ ,‬ואם יעברו עליה‬ ‫הניצחת כנגד המלאכים‪ ,‬מה‬ ‫ח"ו הרי שוברה בצידה בדמות‬ ‫מאוד ישמח ליבנו הנתן לנו מתנה‬ ‫התשובה שיעשו‪ ,‬וזה אינו שייך‬ ‫טובה זו ותשובה שמה‪ ,‬בה יכולים‬ ‫במלאכים שכן אין להם יצר הרע‪.‬‬ ‫אנו לאחוז בשני ידינו ולעמוד מול‬ ‫וכוחה הגדול של תשובה המעלה את‬ ‫הקטרוג הלזה המתעורר שנה בשנה‬ ‫האדם מעלה מעלה לדרגות הגבוהות‬ ‫בזמן זה‪ ,‬ולזכות לנצח את המקטרגים‬ ‫ביותר‪ ,‬הוא רק מחמת היצר הרע‬ ‫ולזכות בדין‪ ,‬וכמו שכתב בעבודת‬ ‫שנטבע בהם‪ ,‬שזולתו לא היה צריך‬ ‫ישראל (פרשת נצבים)‪ ,‬וז"ל‪' :‬וכבר‬ ‫לתשובה והיתה דרגתם נשארת כדרגת‬ ‫הקדמנו לעיל כי המלאכים שאמרו מה‬ ‫המלאכים שאינם עולים ואינם יורדים‪,‬‬ ‫אנוש כי תזכרנו‪ ,‬הן המה מלאכי‬ ‫ולכך נקרא האדם נזר הבריאה‪ ,‬שהרי‬ ‫הקטרוג שמתעוררים בכל שנה בראש‬ ‫אילו המלאכים היו זזים מציווי הבורא‬ ‫השנה‪ ,‬מאחר שישראל לא הטיבו‬ ‫ואפילו כמלוא נימה ואפילו במחשבה‬ ‫דרכיהם ומעלליהם אל ה'‪ ,‬ואם כן‬ ‫מיד היה העולם חוזר לתוהו‪ ,‬שכן אין‬ ‫[אם] לא תתנהג מדה במדה וחס‬ ‫להם את כוח התשובה‪.‬‬ ‫ושלום‪ ,‬לא תקרא אלהי ישראל‪ .‬והנה‬ ‫בני ישראל למטה מתענין ומתריעין‬ ‫למטה בקול שופר‪ ,‬ומקבלים עליהם‬ ‫ובזה נתבארו גם דברי הקב"ה למשה‪,‬‬ ‫עול מלכות שמים בתשובה ובמעשים‬ ‫אחוז בכסא והחזר להם תשובה‪,‬‬ ‫טובים‪ ,‬עד אשר מתעוררים חסדי ה'‬ ‫שכן גדולה תשובה המגעת עד כסא‬ ‫יתברך להוציא כאור צדקם‪ ,‬ומראה‬ ‫הכבוד‪ ,‬והוא דרגה הגבוהה עד אין קץ‬ ‫זכותם לפני מלאכי מרום ומצדיקם‬ ‫יותר מדרגת המלאכים‪ ,‬וכמו שביאר‬ ‫במשפט‪ ,‬דהיינו עד שכולם מודים כי‬ ‫בשל"ה (מסכת שבועות תורה אור)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫הוא אלהינו ואנחנו ישראל עמו‪ ,‬וכן‬ ‫'מה אנוש כי תזכרנו'‪ ,‬כי הוא מוכשר‬ ‫נכון להיות לעולם ומסכימים על כל‬ ‫לקבל טומאה ולחטוא‪ ,‬ואיך תנתן לו‬ ‫הטובות גאולות וישועות'‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬באתה התשובה אחוז בכסא‬ ‫וחזור להם תשובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬תחזור‬ ‫נמצאנו מושלמים בב' הצדדים מדברי‬ ‫ותאמר להמלאכים שיש תקנה להאדם‪,‬‬ ‫חכמינו‪ ,‬גבי כוח התשובה‬ ‫אף אם יחטא‪ ,‬בתשובה שיעשה‪ ,‬כי‬ ‫והרצון שקדם לבריאת העולם ונזר‬ ‫גדולה התשובה שמגעת עד הכסא‪.‬‬ ‫הבריאה הוא האדם‪ ,‬באשר לו ניתן‬ ‫ובאחיזה זו בכסא‪ ,‬בסוד הנשמות‬ ‫היצר‪ ,‬ולו נתנה מתנת התשובה‬ ‫החצובות בכסא‪ ,‬מנוצחים המלאכים‬ ‫בזכותה עומד העולם‪ .‬וכוחות אלו‬ ‫ומעלתם מעוטה ממעלת אדם השלם‪.‬‬ ‫גי‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫זכרון התרועה יעלה לנו לטוב בראש‬ ‫מתעוררים בימים אלו כפי שנתבאר‬ ‫השנה‪ ,‬כפי שתהיה ההכנה אליו‬ ‫לעיל‪ ,‬הרי שהתשובה בחודש אלול‬ ‫בחודש אלול‪.‬‬ ‫איננה רק מפני היראה בלבד‪ ,‬אלא אף‬ ‫מצורף אליה כוח האהבה הוא הרצון‬ ‫וכמו שכתב בערבי נחל (ראש השנה)‪,‬‬ ‫הקדום של דרך הטוב להיטיב בבריאת‬ ‫וז"ל‪' :‬דבר אל בני ישראל‬ ‫העולם‪ .‬ולכך לא יפלא מאיתנו מאי‬ ‫לאמר בחודש השביעי‪ ,‬רצה לומר‬ ‫טעמא כבר בחודש אלול מתכפרים‬ ‫החודש הזה הוכן לפני לאמר בו היינו‬ ‫העוונות כפי שתחזניה עיניך מישרים‬ ‫התשובה התלוי בפה וכאמור‪ ,‬אך אני‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫מבקש מאתכם אל תעזובו את המשא‬ ‫ההוא אל חודש הזה‪ ,‬אלא באחד‬ ‫לחודש יהיה לכם שבתון‪ ,‬היינו שיהיה‬ ‫הדין בראש השנה כפי‬ ‫לכם הכנה מתחלת חודש אלול‪ ,‬ואז‬ ‫ההכנה באלול‬ ‫על ידי זכרון תרועה שיהיה בראש‬ ‫יסוד גדול בעבודת החסידות הוא‬ ‫השנה יהיה מקרא קודש שתזמינו לכם‬ ‫הידיעה שאור המצוה והזמן‬ ‫השכינה הנקרא קודש'‪ .‬ע"כ‪ .‬עוד‬ ‫הנשפעים לו לאדם הוא כפי ערך‬ ‫הוסיף בעבודת ישראל לבאר שאכן‬ ‫ההכנה אשר הכין עצמו אליה מקודם‬ ‫יום הכיפורים מכפר אם ישוב האדם‬ ‫לכן‪ ,‬ויסוד מוסד זה מובא כבר בפנים‬ ‫בתשובה‪ ,‬אך המשפט לטוב בראש‬ ‫יפות (שמות טז) גבי ירידת המן‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫השנה יצא כיאות לפי העבודה באלול‪,‬‬ ‫'והוא כי בירידת המן קיבלו אור רוחני‬ ‫וז"ל‪' :‬ואמר אחר כך אך בעשור‬ ‫כפי ההכנה'‪ .‬ואף החפץ חיים (אגרות‬ ‫לחודש השביעי הזה יום הכיפורם‬ ‫ומאמרים סימן קי) הדגיש בדבריו יסוד‬ ‫הוא‪ ,‬אמר 'אך' מיעוט‪ ,‬רצה לומר אף‬ ‫זה‪ ,‬וז"ל‪' :‬אבל צריך לדעת כי השפעת‬ ‫שיום כיפור מכפר גם אם לא תשובו‬ ‫הרוח תהיה כפי ההכנה שהכין האדם‬ ‫עד עשרת ימי תשובה‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫את עצמו מקודם'‪ .‬והדברים מוסבים‬ ‫אמרו במיעוט כי יותר ויותר ירבה‬ ‫גם על ענין הימים הנוראים‪ ,‬ובפרט‬ ‫זכות שלכם לפני אם כבר מראש השנה‬ ‫ובעיקר על הקשר שבין ההכנה באלול‬ ‫יצא משפטכם לטוב‪ ,‬ובזה אני חפץ‬ ‫לבין הזיכוי ביום הדין‪ ,‬כי אף שכבר‬ ‫יותר'‪.‬‬ ‫אמרו חכמינו שעשרת ימים שבין ר"ה‬ ‫ולפי מה שביארנו לעיל שבימים אלו‬ ‫ליום הכיפורים הם אלו המיועדים‬ ‫מתעוררים המקטרגים על בריאת‬ ‫לתשובה‪ ,‬מכל מקום החפץ לזכות‬ ‫העולם והאדם לאמור 'מה אנוש כי‬ ‫בדין לגמרי‪ ,‬לא יניח מכתפו את משא‬ ‫תזכרנו' הרי שמלבד מה שיושב‬ ‫עבודת הקודש בחודש אלול‪ ,‬שכן‬ ‫די‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫והקריבה אל המלחמה לא יכולה‬ ‫הקב"ה על כסא דין לפקוד על כל‬ ‫להיעשות בעת התקדש יום ראש‬ ‫צבא מרום בדין‪ ,‬עוד ניתוסף לנו‬ ‫השנה‪ ,‬אלא שצריך זמן מה קודם‬ ‫סיעות סיעות של מקטרגים ובראשם‬ ‫לעשות את כל ההכנות‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫הסטרא אחרא העומד בראש ומקטרג‪,‬‬ ‫בשם משמואל שם בהמשך דבריו‪,‬‬ ‫הרי שמלחמה ערוכה לנו בימים אלו‪,‬‬ ‫וז"ל‪' :‬ואולי יש עוד לומר שבמה‬ ‫וצריכים אנו ללמוד ולדעת את טכסיסי‬ ‫שאמר והיה כקרבכם אל המלחמה‪,‬‬ ‫עורכי המלחמה בכדי שנהיה דידן‬ ‫וכן אתם קרבין‪ ,‬רומז לאלול שהוא‬ ‫נצח‪ .‬וכמו שכתב בשם משמואל (ר"ה‬ ‫הכנה לראש השנה‪ ,‬שבכל מקום שישי‬ ‫תרע"ה)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ולפי האמור יש לומר‬ ‫הוא הכנה לשביעי כידוע‪ ,‬וכן הוא‬ ‫שזהו ענין שופר של ראש השנה‬ ‫חודש אלול [שהוא החודש הששי] הכנה‬ ‫שהוא מלחמה למעלה עם שרי אומות‬ ‫לראש השנה‪ ,‬והיא הקריבה אל‬ ‫העולם‪ ,‬שישראל תוקעין בשופר שהוא‬ ‫המלחמה‪ ,‬שבראש השנה המלחמה‬ ‫קלא פנימאה היוצא מהבל הלב בלי‬ ‫עצמה ולא הקריבה לבד‪ ,‬ויצדק לומר‬ ‫מוצאות הפה‪ ,‬בזה דוחין את קלא‬ ‫קריבה על אלול‪ ,‬ויש בו רמז נמי על‬ ‫דסטרא אחרא‪ ,‬וקלא בגמטריא סמא"ל‬ ‫שופר של אלול'‪.‬‬ ‫כידוע‪ .‬ויש רמז בפרשה זו על ראש‬ ‫השנה‪ .‬וזהו שאמר שמע ישראל אתם‬ ‫ובזה יינתן בנותן טעם לשבח כוונת‬ ‫קרבים היום למלחמה‪ ,‬ולכאורה תיבת‬ ‫היחוד של חודש אלול שהוא‬ ‫היום מיותרת‪ ,‬אך בזוה"ק [כתב] דכל‬ ‫'הנותן בים דרך'‪ ,‬שכן אמר הכתוב‬ ‫מקום שנאמר ויהי היום רומז לראש‬ ‫גבי מלחמה 'בדרך אחד יצאו אליך‬ ‫השנה‪ ,‬כן נמי יש לומר שתיבת היום‬ ‫ובשבעה דרכים ינוסו לפניך'‪ ,‬ואיזוהי‬ ‫רומזת לראש השנה‪ ,‬שאז ישראל‬ ‫הדרך בה יכין האדם עצמו למלחמה‬ ‫קרבים למלחמה כנ"ל ונוצחין בכח‬ ‫העצומה הזו‪ ,‬וכיצד יוכל לעמוד מול‬ ‫הפנימי שהוא השופר'‪.‬‬ ‫סיעות המלאכים‪ ,‬שרי אומות העולם‪,‬‬ ‫הסטרא אחרא‪ ,‬ומידת הדין העומדות‬ ‫והכלל במלחמה הוא שאם בפתע‬ ‫כנגדו‪ ,‬וכל מעשי האדם מראשית שנה‬ ‫פתאום יתנפל עלינו האורב‪,‬‬ ‫עד אחרית שנה צרורות בידם‪ ,‬מהם‬ ‫יקשה עלינו עד מאוד לנצחו‪ ,‬כי צריך‬ ‫עבירות קלות‪ ,‬מהם חמורות‪ ,‬ומהם‬ ‫להתכונן ולהתקרב אל המלחמה‪,‬‬ ‫חמורות שבחמורות‪ ,‬ואף כאלו שכתוב‬ ‫כאשר כל כלי הזיין חגורים על‬ ‫שאין התשובה מועלת להם‪ .‬הלא‬ ‫מתנינו‪ ,‬להיותנו עומדים מוכנים‬ ‫קומתו תתכופף‪ ,‬ברכיו יכשלו‪ ,‬וליבו‬ ‫להילחם על נפשינו‪ ,‬ולא יבהילונו‬ ‫יפוג מאין הינחם כי עוד דרך ונתיבה‬ ‫האורב מאחורינו‪ ,‬וההכנה הזו‬ ‫וט‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫עבירות החמורות‪ ,‬ואף על אותם‬ ‫פתוחה לפניו לזכות בדין‪ .‬והענין הוא‬ ‫החטאים הקשים שמבואר בזוה"ק‬ ‫כי אכן מחסדי הבורא יתברך עלינו‬ ‫דלא מהני תשובה‪ ,‬אף על פי כן יוה"כ‬ ‫שהכין לנו הדרך ושם לנו מקום לנוס‬ ‫עם תשובה כולי עלמא מודים דעצומו‬ ‫שמה בתשובה‪ ,‬הוא יום הכיפורים‬ ‫של יום עם התשובה מכפר על‬ ‫שגדול כוחו עד כי אמרו עליו‬ ‫החטאים האלה‪ ,‬ולשון 'עצומו' הוא‬ ‫שעיצומו של יום מכפר‪ ,‬וכפרתו הוא‬ ‫מלשון וכעצם השמים לטוהר‪ ,‬והן‬ ‫על כל העבירות קלות וחמורות‪ ,‬אלא‬ ‫אמת שבחודש אלול נפתח ונתעורר‬ ‫שצריך האדם להכין לעצמו את אותו‬ ‫כח הי"ג מכילין דרחמי לכל איש‬ ‫הדרך שסלל לנו הקב"ה‪ ,‬בכדי שנוכל‬ ‫ישראל לתשובה'‪.‬‬ ‫לזכות לכפרת יום הכיפורים‪ ,‬והדרך‬ ‫הזו היא דרך התשובה‪ ,‬אותו חצב‬ ‫אמנם עדיין לא קלה היא הדרך‬ ‫הקב"ה ברחמיו טרם בריאת העולם בו‬ ‫לפסוע בו‪ ,‬שכן מלאך ה' הוא‬ ‫יוכל האדם לשוב בו מכל חטאותיו‬ ‫היצר הרע ניצב בדרך לשטן לו וחרבו‬ ‫אשר עשה‪ ,‬ולזכות לכפרת עוונות‬ ‫שלופה בידו לומר לו לאדם סור מהר‬ ‫במלואו‪ ,‬והתשובה היא בחודש אלול‪,‬‬ ‫מן הדרך‪ ,‬אין היא מיועדת עבורך‪,‬‬ ‫אז מתנוצצים בעולם י"ג מכילין‬ ‫והלא חטאת רבות ורעות‪ ,‬וגם‬ ‫דרחמי‪ ,‬ועל ידם יכול האדם לשוב‬ ‫בעבירות שאין עליהם תשובה‪ ,‬ואין‬ ‫בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫היא מוכנת עבורך‪ ,‬ומה יקשה לך‬ ‫להתייגע כל כך במדריגות התשובה‬ ‫וכמו שכתב בדבריו המאירים בישמח‬ ‫מאחר שרבתה עד מאוד חטאתך‪,‬‬ ‫ישראל (כי תצא) על הפסוק כי‬ ‫ומייאש את האדם מלהגיע אל אותו‬ ‫יקרא קן ציפור לפניך בדרך'‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫היום המאיר באור צחצחות‪ ,‬הוא יום‬ ‫'קן צפור דא שכינתא‪ ,‬כמ"ש בזוה"ק‪,‬‬ ‫הכיפורים שנחצב מעלמא דבינה‬ ‫דרך הוא אלול‪ ,‬כנודע דברי האר"י‬ ‫עלמא דחירותא‪ ,‬ויש והאדם יתפתה‬ ‫ז"ל שהיחוד של אלול הוא הנותן בים‬ ‫לעצת יצרו ויניח העבודה מידו מחמת‬ ‫דרך‪ ,‬שהימים אלו הם ימי רחמים‬ ‫ייאושו‪ ,‬ועל זה באים המשך דבריו‬ ‫ורצון‪ ,‬שמתעורר י"ג מכילין דרחמי‪,‬‬ ‫הנפלאים של הישמח ישראל שם‬ ‫והעת הוכן לכל איש שישוב לבוראו‪,‬‬ ‫שמביא מרפא ארוכה ותעלה לאדם‬ ‫ונסלח לו מחטאתו אשר חטא‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬וז"ל‪' :‬אבל היצה"ר מטעה לאדם‬ ‫והחודש אלול הוא הכנה ליום הקדוש‬ ‫ומראה לו שבעבורו נסגרו שערי‬ ‫והנורא הוא יום כפורים‪ ,‬שנתנו‬ ‫התשובה‪ ,‬שפגם בחטאים שאין עליהם‬ ‫הקב"ה לישראל באהבה רבה‬ ‫תשובה‪ ,‬ועל זה ביקש דהמע"ה‬ ‫ובשמחה‪ ,‬ויוה"כ מכפר אפילו על‬ ‫זט‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫לבינה‪ ,‬והוא כאשר עדיין איננו עומד‬ ‫הדריכני באמתך‪ ,‬שתדריך אותי בדרך‬ ‫לפני המלך מלכו של עולם בדין‬ ‫ישרה ואמת בלי נטיה לאחת הקצוות‪,‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬אלא כאשר עדיין נמצא‬ ‫לא למעלה ולא למטה חלילה‪ ,‬ולמדני‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬כשהוא עוד רחוק מה'‬ ‫כי אתה אלקי ישעי‪ ,‬על פי דברי מד"ר‬ ‫מחמת חבילות עבירותיו‪ ,‬כבר אז‬ ‫אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ‪ ,‬רצה לומר‬ ‫ייראה לו ה' על ידי עבודת התשובה‬ ‫למדני שאדע בידיעה ברורה שנתת לנו‬ ‫באלול וההכנה לראש השנה‪ ,‬וזהו‬ ‫יום הקדוש יוהכ"פ למחילה ולסליחה‬ ‫שרמזו 'אני לדודי ודודי לי' שקודם‬ ‫ולכפרה‪ ,‬אף על החטאים האלה אם‬ ‫צריך אתערותא דלתתא בתשובה‪ ,‬אני‬ ‫אזכה לתשובה שלימה'‪.‬‬ ‫לדודי‪ ,‬לחפש את הקרבה לדודי‪ ,‬ואז‬ ‫דודי לי בראש השנה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫וכבר היה פתח דברינו לבאר שההכנה‬ ‫פח‪).‬‬ ‫(ח"א‬ ‫בזהר‬ ‫למצוה גדולה יותר מהמצוה‬ ‫וז”ל‪' :‬ר' יהודה פתח אני לדודי ועלי‬ ‫עצמה‪ ,‬וכפי ההכנה כך היא ההארה‪,‬‬ ‫תשוקתו‪ ,‬הא אוקמוה אבל‬ ‫ועל פי מה שנתבאר עד עתה נוכל‬ ‫באתערותא דלתתא אשתכח אתערותא‬ ‫לבאר את מכתבו הידוע של הרבי ר'‬ ‫לעילא דהא לא אתער לעילא עד‬ ‫בונים מפארשיסחא שכתב על ראש‬ ‫דאתער לתתא וברכאן דלעילא לא‬ ‫השנה 'הבינה תגדל מהמעשה' והוסיף‬ ‫משתכחי אלא במה דאית ביה ממשא‬ ‫לבאר על זה בנו של הרבי ר' בונים‪,‬‬ ‫ולאו איהו ריקניא'‪.‬‬ ‫ר' אברהם משה שהבינה היא אלול‪,‬‬ ‫והמעשה הוא ראש השנה‪ ,‬וכפי‬ ‫חידש לנו בשם משמואל (פרשת‬ ‫וכן‬ ‫שכתוב ברוך אתה בבואך לפני ברוך‬ ‫משפטים) שכל ההארות מלמעלה‬ ‫אתה בצאתך‪ ,‬שהביאה לשנה הבאה‬ ‫המתתינים להיות מושפעים עלינו‬ ‫עלינו לטובה‪ ,‬היא לפני שיצואים‬ ‫אינם יכולים לירד כאן למטה ללא‬ ‫מהשנה הקודמת‪ ,‬היינו באלול‪ .‬עוד‬ ‫שנעשה אנחנו אתערותא דלתתא‪,‬‬ ‫כתוב שם במכתב 'בתוך עמי אנוכי‬ ‫וכיון שראה הקב"ה שאף אתערותא‬ ‫יושבת מרחוק ה' נראה לי'‪ ,‬והענין‬ ‫דלתתא זו יקשה עלינו עד מאוד‬ ‫הוא שזהו הסוד של בבצלחה בראש‬ ‫לעוררה‪ ,‬על כן עמד וברחמיו האיר‬ ‫השנה‪ ,‬להתחיל העבודה לפני‬ ‫בימים אלו י"ג המידות של רחמים‪,‬‬ ‫שיוצאים מהשנה הקודמת היינו‬ ‫בכדי שנוכל מהתעוררות זו לעשות‬ ‫בחודש אלול שמרומז לבינה‪ ,‬וכמו‬ ‫עתה אתערותא דלתתא‪ ,‬שהיא תעורר‬ ‫שכתוב בספרים הקדושים שאלול הוא‬ ‫את האתערותא דלעילא‪ ,‬אמנם אך‬ ‫מזל בתולה וכמו שנאמר 'מה אתבונן‬ ‫זאת נצטוינו לכל הפחות לעשות כלי‬ ‫על בתולה'‪ ,‬היינו שאלול הוא המכוון‬ ‫זי‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫אלו‪ ,‬וז"ל‪' :‬כי הנהגת כל השנה‬ ‫לאותה הערה של י"ג מידות‪ ,‬והוא‬ ‫מקבלים משני חודשים אלו‪ .‬וזבולון‬ ‫תקיעת שופר באלול‪ ,‬וז"ל‪' :‬אך ידוע‬ ‫בצאתך מספיק ליששכר ובצל החכמה‬ ‫בדברי האריז"ל דלכל אתערותא‬ ‫בצל הכסף‪ ,‬כן הוא אלול לתשרי‬ ‫דלתתא באה מקודם אתערותא‬ ‫שההרגשה בתשרי בלב הוא כפי‬ ‫דלעילא‪ ,‬וזה נותן כח לעשות‬ ‫ההכנה באלול במחשבה שבמוח‬ ‫אתערותא דלתתא‪ ,‬לעורר לעילא ביתר‬ ‫ושכל'‪.‬‬ ‫שאת‪ ,‬וכן הוא בא"ע בפסוק ולו נתכנו‬ ‫עלילות‪ .‬ובאלול נפתחו לישראל י"ג‬ ‫ומאחר שנמצאנו למדים אודות‬ ‫מכילין דרחמי וכמים פנים אל פנים‬ ‫חשיבות העבודה בחודש‬ ‫מביאים התעוררות אהבה בלב ישראל‬ ‫אלול‪ ,‬שכל ענייני חודש תשרי עומדים‬ ‫להכין לבבם לעבודת ירחא שביעאה‪,‬‬ ‫תלויים בו‪ ,‬וגבי חודש תשרי יודעים‬ ‫וכר"ת אלול א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י‪.‬‬ ‫אנו מה הם דרכי העבודה שכן תשרי‬ ‫אך ידוע דלכל ההארות הבאות‬ ‫עמוסה עם מצוות רבות מהן דאורייתא‬ ‫מלמעלה צריכין לעשות להן חפץ של‬ ‫ומהן דרבנן ומהן מנהגי חכמים‪,‬‬ ‫מצוה שזה יהיה כלי להחזיק ההארה‬ ‫לעומת זאת עדיין לא ברור לנו מה הם‬ ‫ההיא‪ ,‬ואם לאו לעומת שבאה כן תלך‪.‬‬ ‫דרכי העבודה בחודש אלול‪ ,‬ואכן‬ ‫וזהו שהתקינו באלול לתקוע בשופר‬ ‫זיכנו הבורא בסוד עבודת חודש אלול‬ ‫כדי שיהיה כלי להארה‪.‬‬ ‫מפי הכהן הגדול ר' צדוק הכהן‬ ‫מלובלין שביאר לנו היטב את סוד‬ ‫ועוד זאת עלינו לדעת כי כשם‬ ‫עבודת חודש אלול‪ ,‬שכן תשרי הוא‬ ‫שתחילת כל דבר הוא עוצם‬ ‫במעשה ובתפילה‪ ,‬הן בתקיעת שופר‬ ‫ותוקף כוחותיו‪ ,‬וגופא בתר רישא‬ ‫והן באמרו לפני מלכויות‪ ,‬באכילת‬ ‫גריר‪ ,‬כך הוא ראש חודש הגורר עצמו‬ ‫ערב יום הכיפורים ובצום יום‬ ‫כל החודש‪ ,‬ותחילת השבוע גורר‬ ‫הכיפורים‪ ,‬מה שאין כן חודש אלול‬ ‫אחריו את כל השבוע‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫אינו במעשה אלא במחשבה‪ ,‬וזהו מה‬ ‫וכמה שתחילת השנה הוא עוצם ותוקף‬ ‫שאמרו סוף מעשה במחשבה תחילה‪,‬‬ ‫כל השנה‪ ,‬והנה זאת חידש לנו ר'‬ ‫שכן עוצם כוח התשובה תלוי‬ ‫צדוק הכהן מלובלין (רסיסי לילה אות לט)‬ ‫במחשבת הלב ולא במעשה‪ ,‬וכפי‬ ‫שלא רק תשרי וראש השנה הוא‬ ‫שאמר הנביא (ישעיהו נח ד‪-‬ז) 'הן לריב‬ ‫הראש של השנה‪ ,‬אלא שמצטרף אליו‬ ‫ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא‬ ‫חודש אלול‪ ,‬שכן כל הרגשת הלב‬ ‫תצומו כיום להשמיע במרום קולכם‪.‬‬ ‫שבתשרי תלוי בעבודת המוח באלול‪,‬‬ ‫הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות‬ ‫וכל השנה כולה תלויה בב' חודשים‬ ‫חי‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫וכל זה מחמת אהבתו אלינו ורצונו כי‬ ‫אדם נפׁשו הלכף כאגמן ראשו ושק‬ ‫עז שנצא נוצחים בדין‪ ,‬ולכך העמיד‬ ‫ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון‬ ‫לנו ל' יום קודם יום הדין בו מאיר לנו‬ ‫לה'‪ .‬ועוד אמר הנביא (יואל ב יג) 'וקרעו‬ ‫במתנת חינם י"ג מידות של רחמים‬ ‫לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה'‬ ‫מדין תקנת השבים להקל עלינו את‬ ‫אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים‬ ‫הדרך אשר נלך בה עד עומדנו לפני‬ ‫ורב חסד ונחם על הרעה'‪.‬‬ ‫כסא דין‪ ,‬ולכך קבע לנו אותם ל' יום‪,‬‬ ‫ואלו הם קיצור דבריו ברסיסי לילה‬ ‫כמעשה בית דין אשר שולחים‬ ‫(אות לט)‪' :‬ראיתי באיזה חיבור‪,‬‬ ‫למתחייב בדין לאמור לו הרי לך ל'‬ ‫תירש אותיות תשרי הוא מנובב‬ ‫יום להשיב את חובך כדי שתוכל לחזר‬ ‫ומפריח‪ ,‬בתולות הוא אלול‪ .‬והדברים‬ ‫אחר המעות שתוכל לשלם‪ ,‬ותמנע‬ ‫מכוונים עם מה שכתבתי דתשרי הוא‬ ‫מלשלם בגופך במלקות או בבית‬ ‫השתדלות באתערותא דלתתא והרגשת‬ ‫האסורים‪ ,‬כך הוא מעשי הבורא עמנו‪,‬‬ ‫הלב‪ ,‬וההכנה שלו‪ ,‬אלול הוא‬ ‫וכמו שכתב בערבי נחל (ראש השנה דרוש‬ ‫במחשבה בלא הרגשה‪ .‬ולכך באלול‬ ‫א)‪ ,‬וז"ל‪' :‬מאחר דידוע בספרי מוסר‬ ‫גם כן תוקעין שופר שהוא המעורר‬ ‫כי חדש אלול הוא זמן בית דין‪ ,‬כמו‬ ‫אתערותא דלתתא‪ .‬אך החילוק בתשרי‬ ‫החייב לחבירו ואין לו לשלם‪ ,‬נותנים‬ ‫הוא מצות ה'‪ ,‬דמהרגשה שבלב בא‬ ‫לו זמן ל' יום להיות עייל ונפיק אזוזי‪,‬‬ ‫להתלהבות עד שאינו יכול לעשות‬ ‫כך נתן הקדוש ברוך הוא זמן לאותן‬ ‫כלום‪ ,‬אבל מצד הכרת השכל‬ ‫בני אדם אשר בכל השנה הולכים‬ ‫במחשבה אין מתלהב והוא פועל‬ ‫אחרי שרירות לבם הרע ואין להם‬ ‫כראוי בישוב הדעת‪ ,‬ולכן הצירוף של‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬ליתן להם חודש אלול‬ ‫אלול הוא סופי תיבות של וצדקה‬ ‫להכין להם צדה לדפוק בפתחי‬ ‫תהיה לנו כי‪ .‬והיינו מקבלים קודם‬ ‫תשובה‪ ,‬וכיון שכן איך אחרי כלות‬ ‫למשפיעים ובן קודם לאב דהתכלית‬ ‫הזמן בית דין יותן עוד זמן עד יום‬ ‫לעולם הוא בסוף‪ ,‬ובאלול התכלית‬ ‫הכפורים'‪.‬‬ ‫הוא המחשבה והוא הסוף מעשה שלו‪.‬‬ ‫ובראות הבורא יתברך שמו כי האדם‬ ‫ולפי כל מה שביארנו יוכן לנו חסדיו‬ ‫מעוטף מחבילות טרדין‬ ‫ורחמיו המרובים של הבורא‬ ‫ועסקי יומו ומשפחתו‪ ,‬והשכחה‬ ‫יתברך שמו שאיננו נקרא עלינו בפתע‬ ‫קבועה אצלו‪ ,‬ונכמרו רחמיו עלינו‪,‬‬ ‫פתאום להעמידנו בדין‪ ,‬אלא מאיר לנו‬ ‫נתן להם בליבם של חכמים לתקן לנו‬ ‫ברחמיו לפני הגיע הדין‪ ,‬ומכין לנו‬ ‫תקיעת שופר בחודש אלול‪ ,‬בכדי‬ ‫כלי זיין ומלמדנו טכסיסי המלחמה‪,‬‬ ‫טי‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫אייר סיון נפלו לחלק יעקב ובהן‬ ‫שנשים על ליבנו את קריאת הבית דין‬ ‫הצלחת ישראל‪ ,‬ותמוז אב אלול‬ ‫לחזר אחר מעשים טובים‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫לחלקו של עשו‪ ,‬ויעקב נטל ממנו‬ ‫במראה יחזקאל (ראש השנה)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫בחזקה חודש אלול שיהיה הכנה‬ ‫'ועל כן תוקעין גם כן לעורר לתשובה‪,‬‬ ‫לישראל לתשובה שלימה קודם יום‬ ‫ועל ענין זה הוסיפו חכז"ל לתקוע‬ ‫הדין‪ .‬דוק ותשכח שהיו"ד הוא נגד‬ ‫מר"ח אלול שהיא התראה ואזהרה‬ ‫אלול‪ ,‬וזה שלקח ממנו יעקב היו"ד‬ ‫להכין את עצמנו ליום הדין‪ ,‬וזהו צורך‬ ‫דהיינו חודש אלול‪ ,‬וזה מה שנראה לי‬ ‫הדיוט שהקב"ה רוצה בתקנתינו לבוא‬ ‫פירוש הפסוק כח מעשיו הגיד לעמו‬ ‫זכאין ליום הדין'‪.‬‬ ‫לתת להם נחלת גוים‪ ,‬הגיד היינו‬ ‫המשיך לעמו‪ ,‬כדי לתת להם נחלת‬ ‫ואף גם זאת עלינו להכיר טובה‬ ‫גוים‪ ,‬כי אלול היה מהראוי להיות‬ ‫לאבותינו הקדושים שנזכרים‬ ‫נחלת גוים‪ ,‬על כן נקרא יעקוב ביו"ד‬ ‫בכל תפילת שמונה עשרה ובתפילות‬ ‫שלקח מעקב עשו שהיה מהראוי‬ ‫הימים הנוראים שמבקשים אנו לזכות‬ ‫להיות נקרא עשו"י‪ ,‬זהו וידו דהיינו‬ ‫בדין בזכות אבות‪ ,‬והזמן גרמא‬ ‫היו"ד שלו אוחזת בעקב עשו'‪.‬‬ ‫להזכיר את מעשי אבות סימן לבנים‪,‬‬ ‫הוא מעשיו של יעקב אבינו שתפס‬ ‫וכאשר יבין לבבינו את גודל רחמי‬ ‫בידו בעקב עשיו והוציא ממנו את‬ ‫ה' אשר הכין לנו הדרך‬ ‫חודש אלול‪ ,‬הוא החודש שהוכן‬ ‫ומאיר את י"ג המידות של רחמים‬ ‫עבורנו לתשובה ולהכנה לראש השנה‪,‬‬ ‫בכדי שנעיר ליבנו לתשובה ולהכנה‬ ‫שכן חודשי תמוז אב אלול היה לחלקו‬ ‫לקראת המלחמה הגדולה הניצבת‬ ‫של עשיו‪ ,‬ולולא שתפסו יעקב אבינו‬ ‫בפניניו‪ ,‬ועוד זאת נתן לנו ל' יום‬ ‫עליו השלום מעשיו ולנתנה לנו‪ ,‬לא‬ ‫כמנהג בית דין לחזר אחר מעשים‬ ‫היה לנו שום יכולת לעמוד ביום הדין‬ ‫טובים‪ ,‬וכיצד סיבב שיעקב אבינו ע"ה‬ ‫ללא ההכנה הראויה‪ ,‬ועל מעשה זה‬ ‫יתפוס מעשיו חודש זה להביאו אלינו‬ ‫אנו למדים מדבריו של האגרא דכלה‬ ‫על מנת שנזכה בדין‪ ,‬ועוד זאת שנשים‬ ‫(פרשת פנחס)‪ ,‬והנה קיצור דבריו‪' :‬דהנה‬ ‫על מחשבתינו כי כל ענייני חודש‬ ‫כתב המגלה עמוקות דיעקב לקח‬ ‫תשרי והנצחון בדין והכתיבה‬ ‫מעשו היו"ד‪ ,‬דהנה עשו קראוהו על‬ ‫והחתימה לחיים טובים ולשלום‬ ‫שם שהיה נגמר בשערות‪ ,‬ואם כן הוה‬ ‫תלויים בעבודת התשובה בחודש‬ ‫ליה לקרותו עשוי‪ ,‬ויעקב נקרא על‬ ‫אלול‪ ,‬ואף גם זאת שבהכנה הראויה‬ ‫שם שנאחז בעקב עשו הוה ליה‬ ‫יכפר לנו יום הכפיורים על כל‬ ‫לקרותו עקב‪ ,‬אך הסיבה הוא דניסן‬ ‫כ‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫מעת שנבחרנו לעם‪ ,‬שכשחטאו‬ ‫העבירות ואף על החמורות שבהם‪,‬‬ ‫ישראל בעגל ונשתברו הלוחות בי"ז‬ ‫אם כן אל יתעצל האדם ויבעט ברוב‬ ‫בתמוז ואחרי זה עלה משה בהר‬ ‫הטובה הזו המושפעת לו ממרום‪ ,‬ולו‬ ‫והתפלל ואמר לו הקדוש ברוך הוא‬ ‫בכוח יגבר איש לחגור מתניו וכלי‬ ‫פסל לך‪ ,‬ונתרצה ליתן לו לוחות‬ ‫זיינו ולצאת למלחמה בעוד ממרום‬ ‫שניות‪ ,‬ואז עלה בראש חודש אלול‬ ‫מסייעים בעדו‪ ,‬ואל יזנח מערכתו‪,‬‬ ‫ונשתהה שם עד יום כיפור שהיה גמר‬ ‫בהבינו כמה יושב הקב"ה ומצפה‬ ‫כפרה'‪ .‬ע"כ‪ .‬מדוקדק בדבריו שיום‬ ‫לעבודתינו בימים אלו‪ ,‬כי עז רצונו‬ ‫הכיפורים הוא אך ורק 'גמר הכפרה'‬ ‫לזכותינו בדין‪ ,‬כל אלו מחייבים אותנו‬ ‫ולא ראשיתה‪.‬‬ ‫בחובה עצומה לא לייאש עצמינו ולא‬ ‫להמתין עד ראש השנה‪ ,‬אלא להכין‬ ‫ואכן ראשית הכפרה עצמה נעשית‬ ‫עמנו צידה לדרך ולצאת לאותה דרך‬ ‫כבר בחודש אלול‪ ,‬וכמו שהובא‬ ‫ונתיבה אשר הכין לנו ממרום ברחמיו‪.‬‬ ‫בטור (או"ח סימן תקפ"א) גבי ערב ראש‬ ‫השנה בשם המדרש‪ ,‬וז"ל‪' :‬וסמוך‬ ‫הקדימו כפרתכם לאלול‬ ‫לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם‬ ‫ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא‬ ‫מאחר שזכינו לעמוד על סודו ויסודו‬ ‫ט"ו הוא‪ ,‬אלא ראשון לחשבון עונות‪,‬‬ ‫הנשגב של חודש אלול‪ ,‬מן‬ ‫משל למדינה שחייבת מס למלך ולא‬ ‫הראוי שנוסיף ונעטרהו בעוד עטרות‬ ‫נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו‪,‬‬ ‫הראויות אליו‪ .‬דהנה מלבד מה שהוא‬ ‫כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו‬ ‫ההכנה לחודש תשרי‪ ,‬ודרך ומבוא‬ ‫גדולי המדינה לקראתו‪ ,‬ואמרו לו אין‬ ‫לכפרת יום הכיפורים‪ ,‬והדרך והנתיבה‬ ‫לנו מה ליתן לך‪ ,‬הניח להם שליש‪.‬‬ ‫לזכות בדין בראש השנה‪ ,‬עוד זאת‬ ‫כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר‬ ‫יתבאר לנו שאף חלק מהכפרה עצמה‬ ‫לקראתו הניח להם שליש השני‪,‬‬ ‫נעשית בחודש זה‪ ,‬וכך כתב בחיי אדם‬ ‫כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר‬ ‫(הלכות שבת ומועדים כלל קלח סעיף א)‪,‬‬ ‫לקראתו והניח להם הכל‪ .‬כך המלך‬ ‫וז"ל‪' :‬באהבת הקדוש ברוך הוא את‬ ‫זה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בני המדינה אלו‬ ‫עמו ישראל‪ ,‬הרבה להיטיב אותנו‬ ‫ישראל שמסגלים עונות כל השנה‪,‬‬ ‫וצונו לשוב לפניו בכל עת שנחטא‪.‬‬ ‫ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם‬ ‫ואף שהתשובה טובה בכל עת‪ ,‬מכל‬ ‫שליש עונותיהם‪ ,‬בי' ימים בינונים‬ ‫מקום חודש אלול הוא מובחר ומוכן‬ ‫מתענין ומוותר להם ב' שלישים‪ ,‬ביום‬ ‫יותר שמקובל תשובתו משאר ימות‬ ‫הכיפורים הכל מתענין ומוותר להם‬ ‫השנה‪ ,‬לפי שימים אלו הם ימי רצון‬ ‫אכ‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫זחורה שהוא בכל סכום שהוא‪ ,‬אך‬ ‫הכל‪ ,‬במוצאי יום הכיפורים עוסקים‬ ‫אותו הסוחר שאיחר דרכו והגיע ליום‬ ‫במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות‪,‬‬ ‫האחרון של היריד חייב הוא לחזור‬ ‫לכך קורא יום טוב ראשון‪ ,‬ראשון‬ ‫לביתו ולבית מסחרו עם סחורה‬ ‫לחשבון עונות'‪.‬‬ ‫כלשהוא אף שאיננה סחורה הגונה‬ ‫ביותר ואף ששילם עליה יותר משוויה‪,‬‬ ‫ואותם שליש העוונות המתכפרים‬ ‫כך הם עשרת ימי תשובה שהסחורה‬ ‫בער"ה כתב בבית יוסף שם‬ ‫הלא היא התשובה מבוקשת היא‬ ‫שהוא כדרך דשליש ראשון קל‬ ‫ביותר ותרים אחריה כי עוד מעט קט‬ ‫להתכפר‪ ,‬ושליש שני קשה יותר‪,‬‬ ‫ונגמרו הימים המיועדים לכך‪.‬‬ ‫ושליש אחרון קשה מכולם‪ .‬עוד כתב‬ ‫שם דאף על גב דבמדרש קאמר‬ ‫וכהא דמתאמרא בשם מהרי"ד‬ ‫דבערב ראש השנה גדולים מתענים‬ ‫מבעלזא על מה שאמר‬ ‫נהגו באשכנז להתענות כולם משום‬ ‫הקב"ה 'ואני כברוש רענן' דהיינו‬ ‫דבדבר שהוא צער לו כל הרוצה‬ ‫שהקב"ה בעצמו יורד אל עמו ישראל‬ ‫לעשות עצמו גדול עושה‪ .‬ויש ליתן‬ ‫ומכופף כביכול קומתו‪ ,‬כאותו הברוש‬ ‫טעם בחלוקת כפרת העוונות באופן‬ ‫המכופף קומתו ובלבד שייאחזו בו בני‬ ‫דשליש שליש ושליש‪ ,‬ובבגדי ישע‬ ‫אדם‪ ,‬לכן קלה יותר כפרת השליש‬ ‫שם ביאר שהוא על דרך הנהגת בשר‬ ‫השני‪ ,‬כיון שחפץ הקב"ה בתשובת‬ ‫ודם שהשליש הראשון קל יותר לכפר‪,‬‬ ‫הרשעים‪ ,‬כי לא תחפוץ במות המת כי‬ ‫שאם יאמר לו הלווה שאין לו כלום‬ ‫אם בשובו מדרכו וחיה‪ ,‬וחפץ הוא‬ ‫לשלם לא יוותר לו המלוה‪ ,‬אמנם עוד‬ ‫לחדש המלוכה ולחדש את קיום‬ ‫זאת הוסיף שמחסדו יתברך עלינו‬ ‫העולם‪ ,‬לכך מסתפק כביכול בכל‬ ‫סידר שהשליש הראשון שאינו צריך‬ ‫תשובה באשר היא שם‪ ,‬ולכן קלה‬ ‫כל כך לרחמים עצומים לכפרם הוא‬ ‫יותר כפרת השליש השני‪ .‬ואותו‬ ‫באלול‪ ,‬ואילו השליש השני הוא‬ ‫השליש האחרון הקשה מכולם ממתין‬ ‫בעשרת ימי תשובה שנועדו מאז מקדם‬ ‫עד יום הכיפורים‪ ,‬שהוא מעלמא‬ ‫לכפרת עוונות והוא בהמצא מלכו של‬ ‫דבינה עלמא דחירותא‪ ,‬שם אין כלל‬ ‫עולם אלינו‪ ,‬דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬ועל‬ ‫שליטת היצר הרע והשטן המשחית‪,‬‬ ‫דא אמרינן מפי חסידים שנמשל הדבר‬ ‫ועם ישראל עומד ומתפשט מהגשמיות‬ ‫ליריד של סחורה‪ ,‬שאמנם כאשר‬ ‫ללא מנעלים ללא אכילה שתיה‬ ‫נמצא סחורה מרובה מאוד הרי‬ ‫ורחיצה‪ ,‬ומדמה עצמו למלאכים‪,‬‬ ‫שהסוחרים הקונים בודקים ומפשפשים‬ ‫וחפץ הוא להשתחרר מעולו הרע של‬ ‫היטב בטיב הסחורה ולא יקנו כל‬ ‫בכ‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫רק לעשות תשובה על שליש אחד‪,‬‬ ‫היצר הרע‪ ,‬ונקל בעיניו לשוב בתשובה‬ ‫וביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא‬ ‫מחמת אותו האור הבהיר המושפע‬ ‫מוותר שליש האחרון‪ ,‬הוא הטובה‬ ‫מעולם הבינה‪ ,‬עולם הרצון‪ ,‬אותו רצון‬ ‫היותר גדולה שאין משלמין כלל‪ ,‬וזה‬ ‫קדום ופשוט לברוא את העולם‪ ,‬אזי‬ ‫לא מצינו שיעשה שום אדם טובה‬ ‫יוכל השליש השלישי להתכפר‪.‬‬ ‫כזו'‪.‬‬ ‫וז”ל הבגדי ישע‪' :‬ולפי פשוטו נראה‬ ‫ומדבריהם למדנו טובא‪ ,‬חדא למדנו‬ ‫לי ליישב‪ ,‬נוהג שבעולם כן הוא‬ ‫שאם ימתין האדם עד‬ ‫אם חייב אחד כמה אלפים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫עשרת ימי תשובה הרי שיוותרו לו רק‬ ‫מטה ידו ואין לו לשלם‪ ,‬ובעל חובו‬ ‫על שני שלישים‪ ,‬ואילו השליש‬ ‫משווה עמו‪ ,‬וצריך ליתן לו לאחרים‬ ‫הראשון יישאר בידו כחוב ויועמס על‬ ‫חלק א'‪ ,‬מוותר לו שיהיה נמחל לו‬ ‫כתפו ולא יוכל למצוא לו פתרון‪ ,‬לכך‬ ‫לגמרי‪ ,‬וחלק א' יתן תיכף וחלק א'‬ ‫חובה עליו לאזור עוז ולהתחיל‬ ‫יתן לאחדים‪ ,‬כן הוא נוהג שבעולם‪.‬‬ ‫בעבודה באלול עד כי בהגיע ערב‬ ‫ואם אמור יאמר שאין לו ליתן כלום‬ ‫ראש השנה יזכה לכפרת השליש‬ ‫אלא הכל יהיה מוותר נגדו‪ ,‬הוא בכעס‬ ‫הראשון‪ .‬וכמו שכתב במראה יחזקאל‬ ‫גדול ומייסר אותו בתפיסה ובעינויים‬ ‫(ראש השנה) שבכדי שיהיה 'בזמירות‬ ‫ואינו מוותר לו כלל‪ ,‬ואם כן אתי‬ ‫נריע לו' היינו שנוכל להמציק את‬ ‫שפיר דברי הרב בית יוסף הנ"ל‪,‬‬ ‫הדינים על ידי התרועה בשופר בראש‬ ‫בשלמא ערב ר"ה הקדוש ברוך הוא‬ ‫השנה‪ ,‬צריך להיות מקודם 'נקדמה‬ ‫מוותר שליש‪ ,‬ואם כן רצונו יתברך‬ ‫פניו בתודה' פניו היינו פנים של זעם‬ ‫שיעשה על השני שלישים תשובה‬ ‫וכהא דכתיב אכפרה פניו במנחה‪ ,‬וזה‬ ‫גמורה ונכונה‪ ,‬ואם כן אין חידוש כל‬ ‫צריך להיות טרם התקדש יום הדין‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬שכך הוא נוהג שבעולם שמוותרים‬ ‫שאז הוא בבחינת חרב חדה מונחת‬ ‫שליש‪ ,‬אבל ביו"ד ימי תשובה הקדוש‬ ‫על צווארו של אדם‪ ,‬ואיך יוכל אז‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו הגדול מוותר‬ ‫למצוא פנאי בנפשו לשוב על חטאיו‪,‬‬ ‫עוד שליש‪ ,‬ואם כן רצונו יתברך‬ ‫ומה גם שכתוב בהלכה שאסור‬ ‫שיעשה רק תשובה נכונה על שליש‪,‬‬ ‫להתוודות בראש השנה עצמו על‬ ‫ואם כן הוא טובה גדולה שלא מצינו‬ ‫החטאים‪ ,‬לכן הבן המשכיל יקדים‬ ‫שיעשה בן אדם עם חבירו‪ ,‬שדרכו‬ ‫בתשובה מחודש אלול‪.‬‬ ‫לוותר שליש ולהפרע ב' שלישים‪,‬‬ ‫וזה קיצור דבריו‪' :‬והיינו השליש‬ ‫והוא יתברך וישתבח שמו הגדול עשה‬ ‫שמוחלין בער"ה‪ ,‬ועל כן תקנו‬ ‫טובה לנו להיות מוותר שני שלישים‬ ‫גכ‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫מחמת שהוא יו כפרת שליש העוונות‪,‬‬ ‫לנו תקיעת שופר מר"ח אלול להתעשת‬ ‫אמנם השל"ה (מסכת ראש השנה פרק נר‬ ‫ולחזור בתשובה‪ ,‬כמו שכתוב במדרש‬ ‫מצוה ב) כתב שיש שנהגו להתענות‬ ‫אוגר בקיץ בן משכיל‪ ,‬שמי שהוא‬ ‫בכל חודש אלול כנגד אותם ארבעים‬ ‫משכיל מתחיל לשוב מקודם אבל‬ ‫יום שעלה משה רבינו למרום בלוחות‬ ‫נרדם בקציר בן מביש‪ ,‬מי שהוא כסיל‬ ‫שניות כדי לכפר על חטא העגל‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫מתעבר ובוטח אפילו בקציר כי יבוא‬ ‫'כתוב במהרי"ל אותן בני אדם‬ ‫על שכרו‪ ,‬דהיינו כשמגיעין ימי‬ ‫שמתענין ארבעים יום קודם יום‬ ‫הנוראים שספרי חיים ומתים נפתחין‬ ‫כפורים‪ ,‬יקדימו להתחיל מט"ו באב‬ ‫לפניו וחרב מונחת על צוארו‪ ,‬אף על‬ ‫ואילך‪ ,‬ולא יתענו לא בט"ו באב‪ ,‬ולא‬ ‫פי כן הוא נרדם‪ ,‬ועל כן השי"ת מעורר‬ ‫בראש חודש‪ ,‬ולא בשבתות‪ ,‬ולא‬ ‫ישנים בתקיעת שופר‪ ,‬אותן שישנים‬ ‫בימים טובים של ראש השנה‪ .‬ואין‬ ‫כל השנה ומשיח אלמים להתוודות‬ ‫להקפיד אם אין כל הימים תוך‬ ‫לפניו‪ ,‬נקדמה פניו בתודה כמו אכפרה‬ ‫ארבעים של משה רבינו ע"ה'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫פניו דכוונתו על פנים של זעם‪ ,‬ועל‬ ‫נמצאנו מדייקים בדבריו שכל אותם‬ ‫זה אמר נקדם לכפר פניו על ידי תודה‬ ‫ארבעים יום ששהה משה רבינו במרום‬ ‫דהיינו ווידוי כי מכסה פשעיו לא‬ ‫שהם מר"ח אלול ועד יום הכיפורים‪,‬‬ ‫יצליח‪ ,‬ואחר כך בזמירות על ידי‬ ‫ימי כפרת עוונות הם‪.‬‬ ‫תקיעת שופר נריעה לו יומתקו הדינים‪,‬‬ ‫וקין נענש על שאיחר קרבנו לכך לא‬ ‫וכדברים האלו ממש כתב בפנים יפות‬ ‫שעה אל מנחתו‪ ,‬וטעם הדבר שלא די‬ ‫(ויקרא טז) מפורש יוצא שכל‬ ‫ביום הכיפורים כי רב מאוד מחנהו‪,‬‬ ‫חודש אלול הוא זמן כפרה על כל‬ ‫שיש הרבה כתות וצריכין זמן רב‬ ‫השנה כולה‪ ,‬ואסמכוהו אדברי חז"ל‬ ‫לעסוק בתשובה‪ ,‬ולבם אטום מלעורר‬ ‫דנותנין לבתולה היינו חודש אלול‬ ‫בעצמם‪ ,‬על כן צוה לתקיעת שופר כי‬ ‫שהוא מזל בתולה‪ ,‬י''ב חודש‪ ,‬היינו‬ ‫עצום עושי דברו לעצם כחן של בעלי‬ ‫שחודש זה מכפר כל כל הי"ב חודש‬ ‫תשובה שיתחילו מקודם ולא ימתינו‬ ‫של כל השנה כולה‪ .‬וחידוש גדול‬ ‫ליום הכפורים‪.‬‬ ‫יוצא מדבריו שכל שעה מי"ב שעות‬ ‫של היום של כל יום מימי חודש אלול‬ ‫ועוד למדנו על כפרת ערב ראש‬ ‫הם כאותם ימים של שנת החמה‪ ,‬ועל‬ ‫השנה‪ ,‬אך לא ראינו עדיין היכן‬ ‫כן כל שעה מאותם י"ב שעות היום‬ ‫נמצאת כפרת כל חודש אלול‪ .‬והנה‬ ‫של כל יום מימי חודש אלול הוא‬ ‫בדברי הטור דלעיל הובא שנהגו‬ ‫כנגד יום אחד מכל השנה כולה‪,‬‬ ‫הגדולים להתענות בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫דכ‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫כמ"ש האר"י שהם ימי ריעים וימי‬ ‫והדברים מבהילים על הרעיון בהביננו‬ ‫רצון‪ ,‬שחודש הזה מכפר על כל השנה‪.‬‬ ‫שאם נפסיד שעה אחת מאלול הרי‬ ‫שהפסדנו יום אחד מהשנה כולה‪,‬‬ ‫והדברים מחייבים עד למאוד‪.‬‬ ‫עוד זאת מצאנו בדברי הישמח משה‬ ‫(פרשת נצבים) שמדרך הכפרה‬ ‫וזה קיצור דבריו‪ :‬וימי רצון שחודש‬ ‫צריכים לכפר תחילה על השגגות‬ ‫הזה מכפר על כל השנה‪ ,‬ורמזו‬ ‫ולכך הם קלים להתכפר באלול‪ ,‬ואחר‬ ‫זה במשנה נותנין לבתולה שנים עשר‬ ‫כך על הזדונות ולהם נבחרו עשרת‬ ‫חודש‪ ,‬פירוש שמזל אלול הוא בתולה‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬ולכך מה יעשה אותו‬ ‫והיא מכפרת על שנים עשר חודש‪ ,‬וכן‬ ‫אדם שהמתין עד ראש השנה ומתחיל‬ ‫אמרו במדרש והביאו הטור שהזקנים‬ ‫לכפר בעשרת ימי תשובה‪ ,‬הלא‬ ‫מקדימים מחודש אלול‪ ,‬והקב"ה‬ ‫יתכפרו לו השגגות אז‪ ,‬ומה יעשה עם‬ ‫מכפר שליש עונות בעבור תשובת‬ ‫הזדונות‪ ,‬וכמשא כבד יכבדו ממנו‪,‬‬ ‫הזקנים המקדימין‪ .‬ופרשו בזה מ"ש‬ ‫וז"ל‪' :‬ונחזור לענינינו‪ ,‬דהנולד מזה‬ ‫הנביא אז תשמח בתולה במחול‬ ‫שאמרנו דצריך לכפר על השוגג‬ ‫ובחורים וזקנים יחדיו‪ ,‬פירוש שנמחול‬ ‫תחלה‪ ,‬אם כן מובן דאלול הוא‬ ‫עונותיהם בחודש אלול שהוא מזל‬ ‫תחילה‪ ,‬ואחר כך ראש השנה ועשרת‬ ‫בתולה‪ ,‬אפילו לבחורים בזכות‬ ‫ימי תשובה ויום הכיפורים דהם‬ ‫הזקנים‪ ,‬והוא חסד השם יתברך‬ ‫העיקר‪ ,‬מובן דאלול הוא זמן כפרה‬ ‫שמחשב ימי אלול כל יום שהוא י"ב‬ ‫לשגגות שהוא התחלה‪ ,‬וכשגומר אחר‬ ‫שעות‪ ,‬שעה אחת ליום‪ ,‬והם ימי קודש‬ ‫כך בראש השנה ויום הכיפורים מחילה‬ ‫המכפרים על ימי חול‪ ,‬והיינו אספרם‬ ‫לעונות וסליחה לפשעים‪ .‬וכתבו כמו‬ ‫מחול ירבון‪ ,‬שימי אלול הקדושים‬ ‫הרוצח בשוגג שם לו השי"ת מקום‬ ‫ירבון על ימי החול של כל השנה‪,‬‬ ‫אשר ינוס שמה‪ ,‬כן נתן השי"ת‬ ‫וזהו שתקנו בסליחות לעמוד קודם‬ ‫לחוטאים בשגגה מקום לנוס שמה‪ ,‬זה‬ ‫היום כדי שירבו יותר מימי החול‪ ,‬וזהו‬ ‫החודש שהוא כפרה לחטאים‪ ,‬ונתנו‬ ‫שנאמר ימים יוצרו ולו אחד בהם‪ ,‬ולי‬ ‫רמז לזה ואשר לא צדה והאלקים אנה‬ ‫מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם‪,‬‬ ‫לידו ושמתי לך‪ ,‬ר"ת אלול‪ .‬לרמז כי‬ ‫אספרם מחול ירבון הקיצותי ועודי‬ ‫אלול זמן כפרה לשגגות‪ ,‬והוא המקום‬ ‫עמך‪ ,‬פירש"י ימים יוצרו כל השנה‬ ‫אשר ינוס שמה כל איש שוגה ופתי‪,‬‬ ‫כולה ולו אחד בהם זה יום הכיפורים‪,‬‬ ‫ובעוברים בשגגה כתיב שומר פתאים‬ ‫ואמרו על זה ולי מה יקרו רעיך אל‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬כי צריך שמירה משליחי הדין‪,‬‬ ‫דקאי על ימי אלול‪ ,‬ששורשו הוא‬ ‫הכ‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫התעניות הנצרכות לו לחוטא עבור כל‬ ‫לכך סופי תיבות של אנה לידו ושמתי‬ ‫עבירה ועבירה שעבר‪ ,‬ומי יוכל לעמוד‬ ‫לך'‪.‬‬ ‫בקושי שיעבוד הגוף הזה‪ ,‬והאם יש‬ ‫ואיידי דאתינן לענין התשובה‬ ‫בידינו מעשה תמורת אותם התעניות‬ ‫והתענית יש לנו להעמיד‬ ‫שיעלה ויכפר לנו על כל עוונותינו‪,‬‬ ‫דברים על אופנם‪ ,‬והוא על פי מה‬ ‫ואף אתה השב תשיבם לאחיך שראה‬ ‫שאמר הנביא 'לא זהו צום אבחרהו‪,‬‬ ‫הקב"ה צדיקים ושתלם בכל דור ודור‬ ‫וקרעו לבבכם ואל בגדיכם'‪ ,‬שלא‬ ‫והמה יורנו את הדרך אשר נלך בה‬ ‫ישים האדם מגמתו בעבודת התשובה‬ ‫ואת המעשה אשר נעשה‪ ,‬וראשית‬ ‫בעיקר התענית‪ ,‬אלא יקרע לבבו וישוב‬ ‫דברנו בענין זה יהיה בדבריו של הרב‬ ‫בחרטה ובמעשה מדרכיו הרעים‪ ,‬וכמו‬ ‫החיד"א ז"ל (חומת אנך דברים ג) בענין‬ ‫שכתב בערבי נחל (כי תצא דרוש ב)‪,‬‬ ‫חילופי התענית‪ ,‬וז"ל‪' :‬וכי תימא מי‬ ‫וז"ל‪' :‬ואם אמנם צריך גם כן‬ ‫יוכל לעמוד בתשובה שצריך סיגופים‬ ‫לתעניתים כמבואר בדברי רז"ל‪ ,‬וידמה‬ ‫ותעניות‪ .‬לזה אומר מה ה' אלהיך‬ ‫לאדם שזהו דבר כבד‪ ,‬אין הדבר כך‪,‬‬ ‫שואל מעמך‪ .‬מה הוא על דרך ונחנו‬ ‫כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא‬ ‫מה‪ .‬ואם אין בך כח לסיגופים ותעניות‬ ‫עם בריותיו‪ ,‬ורחמנא ליבא בעי‪,‬‬ ‫מה שואל מעמך שתהיה בעיניך כלא‬ ‫וכאשר מצא הקדוש ברוך הוא את‬ ‫חשיב ובזה מתכפרין עונותיך'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לבבו נאמן בחרטה ועזיבת החטא‪ ,‬אזי‬ ‫אמנם דבריו אלו מלווים באזהרה‬ ‫עוזר לו הקדוש ברוך הוא אחר כך‬ ‫חמורה שלא נבוא ונעשה ענוה פסולה‬ ‫ומתענה לאט לאט לפי כחו‪ .‬ולא‬ ‫כתר לראשנו והיא זו אשר תחטיאנו‬ ‫כאותן הסוברים שהתענית הוא העיקר‬ ‫ח"ו‪ ,‬ואלו הם המשך דבריו‪' :‬והענוה‬ ‫התשובה‪ ,‬וכאשר מתחיל אלול הם‬ ‫לא תהיה אלא ליראה את ה' לא להפך‬ ‫מתענים הרבה‪ ,‬והנהגת עשייתם‬ ‫שיאמר מה אני אם אעבור עבירה אין‬ ‫ודיבורם ומחשבתם כהנהגתם בכל‬ ‫מעשה קטן כלום‪ .‬ולכן אמר מ"ה וכו'‬ ‫שנה‪ ,‬ועושה עבירות ותיכף מתענה‪,‬‬ ‫כי אם ליראה שהענוה תהיה לטובה‬ ‫ומיד אחר התענית עושה גם כן‬ ‫דוקא'‪.‬‬ ‫כמנהגו‪ ,‬וגם ביום התענית גופיה‬ ‫עושה גם כן כחפצו‪ ,‬הכזה יהיה צום‪,‬‬ ‫ועוד לנו הדבר לדעת מאלו דרכי‬ ‫והמה סוברים שזהו התשובה‪ ,‬וזה‬ ‫התשובה איזו מהם העיקר‬ ‫הבל וכסילות'‪.‬‬ ‫ואיזו מהם התפל לעיקר‪ ,‬וכמו שמבאר‬ ‫המגיד הגדול ממעזריטש (תורת המגיד‬ ‫והיה כי ישאלך אדם לאמור והלא‬ ‫פרשת בראשית)‪ ,‬ששינוי המעשה הוא‬ ‫כבר קבעו חכמינו ז"ל מספר‬ ‫וכ‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫כחו‪ ,‬והשכל גם כן ישפוט זה כי‬ ‫הוא עיקר התשובה וחשוב יותר מכל‬ ‫החלש יסתגף בתענית יום אחד יותר‬ ‫אלפי התעניות והסיגופים‪ .‬ואל יחשוך‬ ‫מגבור עריץ במאה ימים‪ ,‬היאומן כי‬ ‫אדם בליבו לומר אמנם מזה ומזה אל‬ ‫יסופר שיהיה קצבת ימי התענית שווה‬ ‫תנח ידך‪ ,‬וכיון שכך כל עוד לא‬ ‫בשניהם הלא התורה דרכיה דרכי‬ ‫התעניתי בכל אותם רבבות התעניות‬ ‫נועם'‪.‬‬ ‫המוטלות עלי‪ ,‬אינני נקרא בשם צדיק‪,‬‬ ‫לא כן הם הדברים‪ ,‬אלא כאשר שב‬ ‫ועדיין לפתח חטאת רובץ הוא היצר‬ ‫האדם בליבו בתשובה ועוזב תיכף את‬ ‫הרע שיורד למטה ומבלבל‬ ‫מעשיו‪ ,‬מיד הוא נקרא צדיק גמור‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬וטענתו בידו‪ ,‬והרי כתבו בעלי‬ ‫וכמו שכתב בבני יששכר (מאמרי חודש‬ ‫המוסר בכתיבה מבוארת הדק היטב‬ ‫תשרי מאמר ד דרוש יא)‪ ,‬וז"ל‪' :‬והנה כבר‬ ‫כמה תעניתים על האדם להתענות‪,‬‬ ‫כתבנו בעניינו בעסקי התעניות‬ ‫והוסיפו לבארה כי לולא תעניות אלו‬ ‫והסיגופים לבל יפול לב האדם עליו‬ ‫לא יכופר עוון‪ ,‬ואיך ימלא לב האדם‬ ‫לומר כיון שלא יכול לקיים כל אלה‬ ‫להקל ראש בדברים מפורשים אלו‪,‬‬ ‫לא תקובל תשובתו‪ ,‬כי תיכף בעשות‬ ‫הנה אף מול טענות חזקות אלו יש לו‬ ‫תשובה כתורה עביד ומהני'‪.‬‬ ‫לאדם מענה לשון לילך אחר פוסקי‬ ‫הדור אשר כל רז לא אניס להו‪ ,‬וכוח‬ ‫ואף אם אבה יאבה האדם להתענות‬ ‫הפסק בידם לברור מהי ההלכה‬ ‫כדין וחשקה נפשו בכפרה‬ ‫המסורה לנו‪ ,‬וכמו שפסק הגאון הגדול‬ ‫מעליא כמחשבתו‪ ,‬וגופו בריא אולם‬ ‫ר' שלמה קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה‬ ‫ואין תענית זו מפסידה ממנו עבודת‬ ‫או"ח סימן שנ"ח)‪ ,‬שאין לנו לנהוג כפי‬ ‫הבורא‪ ,‬אף אז עליו לחשב היטב‬ ‫מה שנכתב בספרי המוסר‪ ,‬כי תכבד‬ ‫ולקצוב התענית כדין‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫המלאכה יותר מדאי‪ ,‬ואין לנו לנהוג‬ ‫בדרך פקודיך (הקדמה)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ונראה‬ ‫כן‪ ,‬אלא לילך אחר דברי חז"ל שאמרו‬ ‫לי עוד‪ ,‬שגם כל אלו הקצבות שקצבו‬ ‫ונשלמה פרים שפתינו‪ ,‬שלימוד התורה‬ ‫חז"ל בתעניות וסיגופים לכל חטא‬ ‫הוה כפרה מעליא טובא‪ ,‬ולא יחסר‬ ‫ועון‪ ,‬מן הסתם דברו למי שיש בו כח‬ ‫מאיתנו כל בעשותינו כפרה זו‪.‬‬ ‫ויכול לסבול בלי שיתבטל מתורה‬ ‫וז”ל‪' :‬הנה אם כי דברי ראשית חכמה‬ ‫ועבודה‪ ,‬אבל לא למי שאין בו כח‪.‬‬ ‫כולם קדושים מלא יראת ה'‪,‬‬ ‫ותדע דהרי עונש מלקות ל"ט הם מן‬ ‫מכל מקום הכביד הדבר יותר מדאי‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬ואף על פי כן היה צריך‬ ‫כי לדעתי ודאי דדברי תורה מכפרין‪,‬‬ ‫אומדנא אם יש בו כח לסבול‪ ,‬ובאם‬ ‫לא מבעיא אם לומד בסדר קדשים‪,‬‬ ‫אמדוהו לפחות היו פוחתין לפי קוצר‬ ‫זכ‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫והקב"ה עומד ומצפה שעזוב נעזוב‬ ‫דזה גלוי מאמרם ז"ל בפסוק זאת‬ ‫עמו בעבודה זו למען חיינו ולמען‬ ‫התורה לעולה וכו'‪ ,‬אף גם אם לומד‬ ‫נפשנו‪ ,‬ותבוא הקריאה הזו משמים‬ ‫שאר ענינים נראה שמכפר‪ ,‬וכמשאחז"ל‬ ‫דרך קול השופר הנתקע בחודש זה‬ ‫בפסוק ובכל מקום מוקטר ומוגש‬ ‫ותעורר אותנו לעבודתו יתברך שמו‬ ‫לשמי ומנחה טהורה‪ ,‬איזה מנחה‬ ‫בחפץ לב בשמחה ובטוב לבב מחד‪,‬‬ ‫טהורה שהיא בכל מקום‪ ,‬הוי אומר זה‬ ‫וביראת הרוממות מאידך‪ ,‬עד שיעלה‬ ‫תלמיד חכם שיושב ועוסק בתורה‬ ‫זכרוננו בראש השנה לטוב מלפניו‪.‬‬ ‫כאלו הקריב מנחה‪ ,‬ולא אמרו בפרשת‬ ‫מנחה רק בתורה‪ ,‬משמע כל תורה‬ ‫העבירו שופר במחנה‬ ‫מהני לכפר'‪.‬‬ ‫לתשובה מאהבה‬ ‫ומעתה כאשר שמענו כן ראינו כי‬ ‫בפרקים הקודמים עמדנו על כך‬ ‫חודש נשגב זה הוכן עבורנו‬ ‫שחודש אלול ב' כנפיים לו‬ ‫עמו וצאן מרעיתו לכפרת השליש‬ ‫האהבה והיראה‪ ,‬ועמדנו על סוד‬ ‫הראשון‪ ,‬מכוח אותם י"ג מכילין‬ ‫שימושם כאחד בחודש זה‪ ,‬בפרק זה‬ ‫דרחמי המאירים לנו‪ ,‬ומכוחו של‬ ‫יתבאר לנו כי התשובה מיראה‪,‬‬ ‫יעקב אבינו ע"ה שחטפם מעשיו‬ ‫והיראה התחתונה עצמה אינם אלא‬ ‫ונתנם לנו על מנת שנוכל להערך‬ ‫כלי להגיע לאהבה‪ ,‬והיא עיקר‬ ‫היטב למלחמה על ב' שלישי העבירות‬ ‫התשובה והעבודה‪ .‬אמנם אף אהבה‬ ‫האחרים בעשרת ימי תשובה וביום‬ ‫לבדה היא בכלל מה שאמרו בזוהר‬ ‫הכיפורים‪ .‬וכיון שהתבאר לנו היטב‬ ‫כל מצוה ותורה ותפילה שאין בהם ב'‬ ‫שעיקר התשובה הוא עזיבת המעשה‬ ‫כנפים האהבה והיראה אינן פורחות‬ ‫הרע והחרטה‪ ,‬ואיננו זקוקים לתעניות‬ ‫למעלה‪ ,‬אך עדיין יש לנו לדעת כי‬ ‫וסיגופים‪ ,‬אלא שהענוה והתורה‬ ‫עיקר העבודה ועיקר התשובה היא‬ ‫מכפרים עוון בכפרה מעליא‪ ,‬ועוד‬ ‫דוקא זו המגיעה מאהבה‪ .‬אמנם בדרך‬ ‫זאת נתבאר שכל שעה ושעה מחודש‬ ‫כל הארץ הוא שבשאר ימות השנה‬ ‫אלול מכוון נגד יום אחד בשנה‪ ,‬שאנו‬ ‫אין איש שם על לב היכן נמצאים‬ ‫יכולים לתקן בתיקון גמור‪ ,‬מי הוא‬ ‫עיניו ליבו ומוחו בעבודת בוראו‪,‬‬ ‫אם כן הירא ורך הלבב מעבירות‬ ‫ומעשיו המה מצות אנשים מלומדה‪,‬‬ ‫שבידו‪ ,‬שימנע מאותה מתנה מעולה‬ ‫ויש דברים אשר דש בעקביו לבלתי‬ ‫ואלול שמה‪ ,‬וישליך נפשו מנגד‪,‬‬ ‫הבחין כי עובר הוא על ציוויו יתברך‬ ‫ויפקיר עצמו לידי המקטרגים‪ ,‬והלא‬ ‫שמו‪ .‬אין אותם הימים כשרים דים‬ ‫קלה ומוארת היא העבודה עד למאוד‪,‬‬ ‫חכ‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫כן לאחר התשובה מאהבה‪ ,‬שוב אינו‬ ‫לעורר התשובה מאהבה‪ ,‬ולעיתים יש‬ ‫זקוק לכל זה אלא תיכף ומיד אהוב‬ ‫אשר נצרך האדם לג' תשובות זו‬ ‫הוא לפני המקום ומרוצה לפניו‪.‬‬ ‫למעלה מזו‪ ,‬ההתעוררות בדרך‬ ‫הייסורים‪ ,‬וכמה שאמר כאשר ייסר‬ ‫וכמו שכתב בצל"ח (ראש השנה ח‪ ,).‬וזה‬ ‫איש את בנו ה' אלהיך מיסרך‪ ,‬ואז‬ ‫הוא קיצור דבריו‪ :‬והנה התחלת‬ ‫מתעורר לב האדם לידע מה זה ועל‬ ‫התשובה שהיא על ידי פורענות אין‬ ‫מה זה‪ ,‬ואז ליבו מבין אשר נתרחק‬ ‫בה התכלית‪ ,‬וצריך לעלות ממדרגה‬ ‫הוא מעבודת בוראו‪ ,‬ומתעורר ליראה‬ ‫למדרגה‪ ,‬וכמו כן תשובה מיראה אינה‬ ‫תחתונה היא יראת העונש‪ ,‬כי חפץ‬ ‫התכלית‪ ,‬וצריך לילך אחריה למדרגה‬ ‫הוא לבל יקיפו אותו חבלי הייסורים‪,‬‬ ‫שהיא תשובה מאהבה‪ ,‬וזהו התיקון‬ ‫ומשבא ליראה התחתונה יכול הוא‬ ‫האמתי ואותה אנו מבקשים‪ .‬נמצא‬ ‫להתעורר ליראה העליונה‪ ,‬להבין כנגד‬ ‫לפעמים יש תשובה אחת‪[ ,‬והוא] מי‬ ‫מי חטא כל זה וכנגד מי פשע ואת‬ ‫שנותן לב תיכף לשוב מאהבה‪[ ,‬ו]אינו‬ ‫מצוות מי בזה‪ ,‬ויבוש בקרבו ממעלת‬ ‫צריך אחר כך שום תיקון‪ ,‬ולפעמים‬ ‫האדון ה'‪ ,‬ומשם יוכל לעורר ליבו עוד‬ ‫יש ב' תשובות‪ ,‬דהיינו בעושה תשובה‬ ‫להגיע לדרגה השלישית הקרובה יותר‬ ‫מיראה שצריך אחר כך תשובה‬ ‫והיא האהבה‪.‬‬ ‫מאהבה‪ ,‬ולפעמים יש שלש תשובות‪,‬‬ ‫דהיינו במי שלא התחיל מעצמו כלל‬ ‫אמנם בימי הרחמים והרצון האלו אין‬ ‫עד שבאו עליו יסורים‪ ,‬וצריך לעלות‬ ‫חפץ ה' להגיע לג' דרגות אלו‪,‬‬ ‫ממדרגה למדרגה‪ ,‬ועל ידי התשובה‬ ‫ואדרבה רצונו הוא לדלג על ההרים‬ ‫הקדוש ברוך הוא עומד מכסא דין‬ ‫ולקפץ על הגבעות לבוא מיד לדרגת‬ ‫ויושב על כסא רחמים ופוסקים‬ ‫התשובה מאהבה‪ ,‬כי ימי רצון וריעות‬ ‫היסורים ממנו‪ ,‬וזהו מיראה מדרגה‬ ‫המה‪ ,‬ולכך חס על נפשותינו ואינו‬ ‫יותר גבוהה מהראשונה‪ ,‬ושוב ישוב‬ ‫מעירנו בדרך הייסורים‪ ,‬אלא בקול‬ ‫מאהבה שהיא התכלית האמתי‪ ,‬והרי‬ ‫שופר המרמז על אהבה‪ ,‬וקולו הולך‬ ‫זה עשה שלש תשובות‪ .‬אמנם חפצו‬ ‫ונשמע באזני העם עד מתי תישן קום‬ ‫של הקדוש ברוך הוא הוא בתשובה‬ ‫קרא אל אלהיך כי חפץ חסד הוא‬ ‫אחת שיעשה תיכף תשובה מאהבה‪.‬‬ ‫ישוב ינחמני יכבוש עוונותינו‪ ,‬ולא‬ ‫וזה רמזו רז"ל במה שאמרו כל‬ ‫יצטרך כלל לעוד מירוקי התשובה‪,‬‬ ‫השופרות כשרים חוץ משל פרה‪ ,‬מאי‬ ‫שכן לאחר התשובה מיראה עדיין לא‬ ‫טעמא שופר אחד אמר רחמנא ולא‬ ‫תם ונשלם סדר כפרתו‪ ,‬אלא זקוק הוא‬ ‫שנים ושלשה שופרות‪ .‬וכונתם שופר‬ ‫עוד לסדר מירוק העוונות‪ ,‬מה שאין‬ ‫טכ‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫התשובה הרמוזה בשופר‪ ,‬שהוא‬ ‫אחד‪ ,‬תשובה מאהבה אמר רחמנא‪,‬‬ ‫משמעותו שפרו מעשיכם ובזה יבא‬ ‫ולא שנים‪ ,‬דהיינו תשובה מיראה‪,‬‬ ‫זכרונכם לפני לטובה'‪.‬‬ ‫ושלשה דהיינו תשובה על ידי יסורים‪.‬‬ ‫ולב מי לא יחרד למשמע אוזן כדברים‬ ‫וכל זה פעל אל עם גבר להגביר חסדו‬ ‫האלו להבין גודל חסדיו שנוהג‬ ‫עליו בכך שלקחנו לו לעם והוא‬ ‫בנו לפני מלפנים משורת הדין‪ ,‬וכל זה‬ ‫לנו לאב‪ ,‬וכשם שאני ה' לא שיניתי‬ ‫באשר בנים אנו למקום‪ ,‬ולא זו בלבד‬ ‫כך אתם בני ישראל לא כיליתם‪ ,‬שאם‬ ‫אשר מוחל לנו עוונותינו‪ ,‬אלא אף‬ ‫לא כן לא תיכון מלכותו‪ ,‬ולאשר כן‬ ‫מוחק כל כתם עוון בכדי שלא נצטרך‬ ‫התחסד עמנו לפנים משורת הדין‬ ‫לסבול בעבורם עול הייסורים‪ .‬ומי‬ ‫להקל עלינו דרכי התשובה‪ ,‬כי היכי‬ ‫הוא הגבר אשר ישמע כהנה ולא ינוד‬ ‫דנהוי שרירין וקיימין‪ ,‬ובכך תיכון‬ ‫ליבו ברתת ובזיע‪ ,‬לקום ולהתעורר על‬ ‫מלכותו לעד‪ .‬וכמו שכתב בבניהו בן‬ ‫נפשו לנצל היטב ימים נפלאים אלו‬ ‫יהוידע (ר''ה טז‪ ,).‬וז"ל‪' :‬אך ישראל הם‬ ‫אשר טובתם מרובה עד אין קץ‪ .‬וכמו‬ ‫חלקו יתברך ואינם תחת ממשלת‬ ‫שהוסיף עוד לבאר בצל''ח (דרושי‬ ‫השרים‪ ,‬אלא רק תחת ממשלתו יתברך‪,‬‬ ‫הצל''ח דרוש י''ז ר''ה ו) שזהו כוונת‬ ‫דלכן הקב"ה נקרא מלך ישראל ולא‬ ‫הדברים שאמרו אמרו לפני מלכויות‬ ‫נקרא מלך הגוים‪ ,‬וכמו שכתב הסבא‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬ואחר‬ ‫ע"ה בפרשת משפטים‪ ,‬על כן מן‬ ‫שהמלכתם אותי עליכם הרי חלקי‬ ‫הראוי כמו שהקב"ה קיים לעד‪ ,‬כן‬ ‫וורלי אתם ואין אני יכול לנהוג עמכם‬ ‫ישראל יהיו קיימים ולא יכלו‪ ,‬ואם לא‬ ‫כפי שאני נוהג בכל שאר האומות‪,‬‬ ‫יתנהג עמהם בחסד התשובה‪ ,‬צריך‬ ‫ואמרו לפני זכרונות כדי שיעלה‬ ‫לכלותם בעבור עונותיהם‪ ,‬לכן נוהג‬ ‫זכרונכם לפני לטובה‪ ,‬היינו ללא‬ ‫עמהם לפנים משורת הדין לקבלם‬ ‫ייסורים כלל‪ ,‬אלא שתזכו לחיים‬ ‫בתשובה וימחול להם‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫טובים וארוכים ללא שום פגע‬ ‫מלכיות שתמליכוני עליכם‪ .‬ובזה‬ ‫ומכשול‪ ,‬וכיצד‪ ,‬בשופר‪ ,‬היינו שמצוה‬ ‫יתברר שאתם חלקי‪ ,‬ואז ממילא יבוא‬ ‫אני עליכם לשפר מעשיכם בכדי שלא‬ ‫זכרונכם לפני לטובה שאמחול לכם‬ ‫אצטרך ח"ו להעיר אתכם על ידי‬ ‫ולא אתנהג עמכם בדין תורה‪ ,‬לומר‬ ‫ייסורים‪ ,‬וראה נא עד כמה גדולה‬ ‫נפש החוטאת היא תמות‪ ,‬ובמה תהיה‬ ‫רחמנות הבורא יתברך שמו עינו‪ ,‬וכי‬ ‫זאת המחילה לכם לפנים משורת‬ ‫נוכל אנחנו להיפטר ממלאכה זו‪ ,‬והלא‬ ‫הדין‪ ,‬לא שתהיו נשארים מלוכלכים‬ ‫פסוק מפורש הוא כי תראה חמור‬ ‫בעונות‪ ,‬אלא תהיה בשופר היא‬ ‫ל‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫הוא אותיות אלול‪ ,‬שאם אתה רוצה‬ ‫אחיך רובץ תחת משאו עזוב תעזוב‬ ‫לראות בטוב ה' בארץ חיים‪ ,‬הרי‬ ‫עמו‪ ,‬והרי הבעלים הוא הקדוש ברוך‬ ‫שצריך אתה לשוב מאהבה כבר‬ ‫הוא עושה עד אין קץ ושיעור בכדי‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬ולא להמתין על תשובה‬ ‫להקים אותנו מרבצנו‪ ,‬וכי נוכל‬ ‫מיראה ראש השנה‪.‬‬ ‫להתעלם ולא לעזור להקים את נפשנו‪.‬‬ ‫והנה אף שנתנו טעמים רבים לתקיעת‬ ‫וכדברים האלו כתב בישמח משה‬ ‫שופר בחודש אלול‪ ,‬מכל מקום‬ ‫(נצבים) שהרי אמרו שהשב‬ ‫עיקר הטעם שתוקעים כל החודש הוא‬ ‫מאהבה זדונות נעשו לו כזכויות‪ ,‬והנה‬ ‫משום תשובה‪ ,‬וכמו שכתב בכנסת‬ ‫זה ששב בראש השנה וודאי אינו‬ ‫הגדולה (הגהות בית יוסף או"ח סימן תקפא‬ ‫מאהבה אלא מיראה‪ ,‬שכן אימת הדין‬ ‫א)‪ ,‬וז"ל‪' :‬איכא למידק שכבר הביא‬ ‫עליו‪ ,‬ומשתוקק לצאת בדימוס‪ ,‬ולא‬ ‫ראיה משופר שתקעו במדבר‪ ,‬אפשר‬ ‫שיכתב ח"ו בספר עוני וייסורים‪ .‬מה‬ ‫לומר דמשם אין ראיה אלא לראש‬ ‫שאין כן השב באלול הרי ששב‬ ‫חדש אלול בלבד‪ ,‬כמו מפסוק דאם‬ ‫מאהבה‪ ,‬מחמת ששמע קול השופר‪,‬‬ ‫יתקע שופר בעיר שיש ראיה לכל‬ ‫ובתוך אותו הקול שמע את הבת קול‬ ‫החדש‪ ,‬דכיון דזמן תשובה הוא‬ ‫היוצאת ממרום ואומרת שובו בנים‪,‬‬ ‫והשופר משבר לבות הרמים ומכניע‬ ‫שובו אלי ואשובה אליכם‪ ,‬שובו‬ ‫היצר‪ ,‬טוב לתקוע בכל החדש‪ .‬ומכאן‬ ‫מאהבה כדי שיהפכו זדונכם לזכויות‬ ‫סמך לתוקעים בארבעים יום אלו‬ ‫ותצאו בדימוס ותזכו להיכתב‬ ‫כשהם משכימים באשמורת'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫והליחתם בספרן של צדיקים גמורים‪.‬‬ ‫ועל כן יש לנו לפסוע פסיעה גסה‬ ‫וכשם שבית דין אומרים לו לאדם‬ ‫בדרכינו לבית המדרש בחודש זה‪,‬‬ ‫הבא כל ראיות שיש לך לדין‪ ,‬אלא‬ ‫להטות אוזן היטב לקול השופר‪,‬‬ ‫שהקב"ה מתחסד איתנו יותר ואומר‬ ‫ולשמוע את קול ה' מדבר אלינו מתוך‬ ‫שאף שאין לנו ראיות להביא על‬ ‫ערפל העבירות‪ ,‬ולעורר ליבנו לתשובה‬ ‫לשעבר‪ ,‬שהרי מה שחטאנו כבר‪,‬‬ ‫מאהבה‪.‬‬ ‫חטאנו‪ .‬אלא שאומר לו שאף על פי כן‬ ‫שכן אף התשקיעות בכל חודש אלול‪,‬‬ ‫שוב בתשובה מאהבה ואלו הם‬ ‫הן לתשובה מאהבה‪ ,‬שכן כבר‬ ‫הראיות שתוכל להביא לדינך שהרי‬ ‫נאמר עלה אלהי"ם בתרועה‪ ,‬וביאר ר'‬ ‫כל הזדונות שתביא בדין ביום ראש‬ ‫צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק לראש‬ ‫השנה‪ ,‬ושבת עליהם מאהבה‪ ,‬זכויות‬ ‫חודש אלול ד)‪ ,‬שהכוונה היא שמידת‬ ‫הם‪ .‬וזהו שאמר הכתוב 'לולא האמנתי‬ ‫הדין היא בחינת אלהי"ם עולה‬ ‫לראות בטוב ה' בארץ חיים'‪ ,‬לולא‬ ‫אל‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫אלו כי תצא למלחמה על אויבך‪,‬‬ ‫ומתעלה למידת הרחמים על ידי‬ ‫ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו‪,‬‬ ‫תרועת השופר‪ ,‬והטעם הוא כיון‬ ‫שכן שערי רחמים נפתחים בחודש זה‬ ‫שהשופר מעורר לב האדם לתשובה‪,‬‬ ‫ליתן לכל איש פתח והצלה וכוחות‬ ‫והתשובה יפה כוחה עד למאוד להפך‬ ‫ממרום לנצח את כל סיעות המטרגים‬ ‫מידת הדין למידת הרחמים‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫עד אשר יגפו ויפלו מלפניו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫'איתא בפרקי דרבי אליעזר בראש‬ ‫'כשנכנסין למלחמה עם היצה"ר‬ ‫חודש אלול וכו'‪ ,‬עלה לקבל לוחות‬ ‫צריכין שמירה ביותר‪ ,‬וכמו כן מכינים‬ ‫אחרונות והעבירו שופר במחנה וכו'‪,‬‬ ‫אז בשמים סיוע והצלות אל האדם‪.‬‬ ‫והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר‬ ‫ובעבור זה עצמו מתחזק אז גם‬ ‫עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר‪.‬‬ ‫היצה"ר כדרך המלחמה‪ .‬וכן בכלל‬ ‫והיינו על פי מה שאמרו כיון שתוקעים‬ ‫באלה הימים ימי אלול שהם ימי‬ ‫בשופר עולה ומהפך מדת הדין למדת‬ ‫תשובה ומלחמה‪ ,‬שעל זה רומז‬ ‫הרחמים וכו'‪ ,‬וזה עלה אלהים שהוא‬ ‫השופר‪ .‬ונפתחין שערי רחמים בשמים‬ ‫מדת הדין בתרועה ונעשה מדת‬ ‫בימים אלו שידו פשוטה לקבל שבים‪.‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬וזה הוי"ה שהוא שם של‬ ‫ולכן צריך כל אדם להתעורר בתשובה‪,‬‬ ‫רחמים בקול שופר‪ .‬ומסיק לפיכך‬ ‫וכמו שדרשו חז"ל בתפלה על פסוק‬ ‫תיקנו שיהיו תוקעין בראש חודש‬ ‫מדוע באתי ואין איש‪ .‬כמו כן בימים‬ ‫אלול בכל שנה‪ ,‬ובטור הוסיף ובכל‬ ‫אלו שהקב"ה פותח יד לדופקי‬ ‫החודש כדי להזהיר את ישראל שיעשו‬ ‫בתשובה‪ ,‬צריך כל אחד לדפוק עתה‬ ‫תשובה'‪.‬‬ ‫על דלתות התשובה‪ ,‬וזהו שאמר כי ה'‬ ‫אלהיך מתהלך‪ ,‬שידע האדם כי הש"י‬ ‫אמנם כאשר ישים האדם על לב‬ ‫כביכול מקדים ומוכן לעזור להבאים‬ ‫שהנה הוא יוצא למלחמה‪,‬‬ ‫לטהר'‪.‬‬ ‫מלחמה גדולה בכל סיעות המלאכים‬ ‫והמטרגים‪ ,‬ומי הוא אשר יוכל להם‬ ‫פתחו לי כחודו של מחט‬ ‫לנצחם‪ ,‬והלא אף יעקב אבינו כאשר‬ ‫שרה עם אלהים ועם אנשים‪ ,‬ותקע כף‬ ‫באלול‪ ,‬ואני אפתח לכם‬ ‫יריכו‪ ,‬על אחת כמה וכמה אנו קרוצי‬ ‫אולם בתשרי‬ ‫גושי חומר‪ ,‬וודאי נכנע לפניהם‪,‬‬ ‫ומלבד כוח התשובה המופלא הקיים‬ ‫ותיפול קומתינו‪ ,‬ולאיזה טעם יש לנו‬ ‫בחודש זה‪ ,‬עוד טובא גניז‬ ‫לצאת למערכה עצומה זו‪ .‬הנה לא‬ ‫בגויה‪ ,‬כי הנה בחודש תשרי רוצים‬ ‫מחכמה שאלת כל זאת‪ ,‬שהרי כבר‬ ‫אנו לזכות להמליך את הקב"ה על כל‬ ‫כתב בשפת אמת (פרשת כי תצא) שבימים‬ ‫בל‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫אותה העבודה למוטט את קיר הברזל‬ ‫העולם כולו בכבודו‪ ,‬ואף עלינו עד‬ ‫בכדי שיגיע אותו השפע אלינו‪ ,‬היו‬ ‫אשר נדע כל פעול כי אתה יצרתו‪,‬‬ ‫ימינו כלים והעבודה לא תמה‪ .‬ואכן‬ ‫וחפצים אנו להתקרב אליו בעשרת‬ ‫בחמלת הבורא יתברך על עמו ונחלתו‪,‬‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬ולזכות למחילת עוונות‪,‬‬ ‫חנן אותנו ופטר מאיתנו את כל אותה‬ ‫ולהכנס בצל ידו תחת כנפי השכינה‬ ‫העבודה‪ ,‬ואך עבודה קטנה אחת ביקש‬ ‫בסוכות‪ ,‬ולזכות לוימינו תחבקני‪,‬‬ ‫מאיתנו והיא עבודת פתיחת הפתח‬ ‫ולאורות המקיפים‪ ,‬ולהחזיק במאני‬ ‫כחודו של מחט‪ ,‬וזהו ענין אני לדודי‪,‬‬ ‫קרבא דהקב"ה הלא אלו הם ארבעת‬ ‫שצריך אני לפתוח את הפתח הקטן‬ ‫המינים‪ ,‬ולהשפיע שפע טללי רצון‬ ‫עבור דודי‪ ,‬ואז דודי לי‪ ,‬היינו שדודי‬ ‫בגשם וברוח על ידי הנענועים‪,‬‬ ‫יפתח עבורי פתחים כרוחבם של אולם‬ ‫ולדלות שמחה ורוח קדשו על ידי‬ ‫להשפיע עלי את כל אותה הטובה‬ ‫השמחה בחג‪ ,‬ולקבל את התורה‬ ‫המרובה הטמונה בחודש תשרי‪.‬‬ ‫ולשמוח בשמחתה‪ ,‬והנה כל אלו‬ ‫ההשפעות אינם יכולות להיות מורקות‬ ‫והדברים מובאים בדברי ר' צדוק‬ ‫עלינו ללא הכנה מצידנו‪ ,‬כי אין הארה‬ ‫הכהן מלובלין (פרי צדיק‬ ‫נתפסת אלא על ידי עשיית כלי‪ .‬וזמן‬ ‫לראש חודש אלול)‪ ,‬וז"ל‪' :‬וזה ענין הרמז‬ ‫עשיית הכלי הוא בחודש אלול‪ ,‬שהרי‬ ‫שכתב בשל"ה הקדוש אני לדודי‬ ‫אם נפתח להקב"ה בחודש אלול פתח‬ ‫ודודי לי ראשי תיבות אלול‪ .‬אני לדודי‬ ‫כחודו של מחט‪ ,‬הוא יפתח לנו את‬ ‫היינו שצריך אתערותא דלתתא‪ ,‬כמו‬ ‫ארובות השמים בשפע רב בגשם‬ ‫שאמרו פתחו לי פתח אחד של תשובה‬ ‫וברוח ממרום עד אשר יבלו שפתותינו‬ ‫וכו'‪ ,‬אחר כך ודודי לי באתערותא‬ ‫מלומר די‪.‬‬ ‫דלעילא‪ ,‬כמו שאמרו ואני אפתח לכם‬ ‫פתחים וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬ועוד ממשיך‬ ‫והאמת היא שלולא היו חטאינו‬ ‫בדבריו לבאר מהו מהותו של אותו‬ ‫מפרידים בינינו לאבינו‬ ‫הפתח הנדרש מאיתנו לפתוח‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שבשמים‪ ,‬לא היה צריך כלל‬ ‫'ואיתא מהבעש"ט הקדוש זצ"ל‬ ‫לאתערותא דלתתא‪ ,‬שהיר יותר ממה‬ ‫שהפתח יכול להיות דק כחודה של‬ ‫שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה‬ ‫מחט רק שיהיה מפולש מעבר לעבר‬ ‫להניק‪ ,‬על אחת כמה וכמה מקור‬ ‫עד עומק הלב'‪ .‬ע"כ‪ .‬ואותו הפתח‬ ‫הטוב שמדרכו להיטיב עד אין קץ‪,‬‬ ‫הקטן אך האמתי והמפולש לו מכל‬ ‫אלא שאכן מעשינו עומדים כמסך‬ ‫עבריו של הלב‪ ,‬לבל ייאטם ח"ו בצוק‬ ‫הברזל ומונעים מאיתנו כל אותו‬ ‫העיתים‪ ,‬הוא הפתח שכונן מאז‬ ‫הטוב‪ ,‬ואילו היה מוטל עלינו כל‬ ‫גל‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫משפע טובו‪ ,‬אמנם גם זה צריך הכנה‬ ‫ומקדם אלופו של עולם‪ ,‬עבור בעלי‬ ‫כל השנה כולה‪ ,‬והכנה זו היא לכל‬ ‫התשובה באמת‪ ,‬הוא הפתח הנמצא‬ ‫הפחות הרצון וההשתוקקות לזכות‬ ‫באות ה"א‪ ,‬שכן החלק התחתון של‬ ‫להכנס דרך אותם הפתחים‪ ,‬וכפי‬ ‫הה"א מופרד אך ורק כמלוא נימה‬ ‫שכתב בשפ''א (אלול)‪ ,‬וז"ל‪' :‬במדרש‬ ‫אחת מגגה של הה"א‪ ,‬והיא זו‬ ‫והיה אם שמוע תשמע‪ .‬אשרי אשר‬ ‫המפרידה בין האות הא לאות חי"ת‪,‬‬ ‫שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום‬ ‫והוא בסוד עלמא דבינה‪ ,‬דרכו נוכל‬ ‫כו'‪ .‬משמע שבכל יום יש פתיחת‬ ‫להגיע לבחינת יום הכיפורים עלמא‬ ‫דלתות אלו‪ ,‬והם ב' דלתות לצדיקים‬ ‫דבינה עלמא דחירותא‪ ,‬וכפי שמבואר‬ ‫ולבעלי תשובה‪ .‬ולשמור מזוזות פתחי‬ ‫באוהב ישראל (פרשת ראה)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ועוד‬ ‫משמע דקאי על זמנים מיוחדים‬ ‫יש טעם לזה כי אלול נוטריקון א'‬ ‫שנפתח שערים גדולים כמו אלול‬ ‫לול‪ ,‬רצה לומר כי בחודש הזה נפתח‬ ‫ותשרי‪ ,‬דכתיב בהמצאו‪ .‬רק שצריך‬ ‫לול ופתח קטן לקבל הבעלי תשובה‬ ‫האדם כל ימיו לשמור ולהשתוקק‬ ‫באמת‪ .‬כי הצירוף של זה החודש הוא‬ ‫לפתיחת השערים האלה‪ ,‬ואז כשבאו‬ ‫השם היוצא מסופי תיבות של הפסוק‬ ‫ימי רצון אלו מרגיש בהם הארה‪ .‬וכפי‬ ‫וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות‪.‬‬ ‫מה ששוקד על הדלתות יום יום‪ .‬כך‬ ‫וה' ראשונה הוא ה' ראשונה משם‬ ‫זוכה לפתיחות הנפתחים בימים‬ ‫הוי"ה הקדוש שהוא סוד עלמא דבינה‬ ‫מיוחדים'‪.‬‬ ‫סוד תשובה עילאה כנודע‪ .‬ומהפתח‬ ‫קטן שבראש הה' משם נפתח שער‬ ‫וכבר היה דברינו נתונים גבי הדרך‬ ‫ופתח לקבל השבים בתשובה שלימה‬ ‫בחודש אלול על דרך שנאמר‬ ‫באמת ובתמים'‪.‬‬ ‫הנותן בים דרך‪ ,‬ודרך זה נפתח ונסלל‬ ‫בימי אלול עבור אלו החפצים לשוב‬ ‫ועוד זאת עלינו לדעת את סוד‬ ‫מכסלתם‪ ,‬וכמו שכתב בישמח ישראל‬ ‫הכניסה בפתח זה‪ ,‬והוא שב'‬ ‫(האזינו)‪ ,‬וז"ל‪' :‬אך אבינו שבשמים אב‬ ‫פתחים נפתחים בכל יום אחד‬ ‫הרחמן הרוצה בתשובת בניו‪ ,‬ומקרב‬ ‫לצדיקים‪ ,‬ואחד לבעלי התשובה‪,‬‬ ‫הרחוקים לבל ידח ממנו נדח‪ ,‬נתן לנו‬ ‫ופתחים אלו הנפתחים בכל יום‬ ‫בים דרך היא דרך תשובה‪ ,‬ודרך‬ ‫פתחים קטנים הם‪ ,‬ולא כל אדם יכו‬ ‫תשובה הורית‪ ,‬ודרך זה נפתח בר"ח‬ ‫לדחוק עצמו להיכנס בהם‪ ,‬אמנם‬ ‫אלול‪ ,‬אשר הוכן לכל איש שישוב‬ ‫באלול ותשרי נפתחים הפתחים למלוא‬ ‫לבוראו ויוצרו‪ ,‬ונסלח לו מחטאתו‬ ‫רחבם‪ ,‬כי כך רצה האדון ה' שנכנס‬ ‫אשר חטא בכל השנה‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫בהם ונתקרב אליו למען ישפיע עלינו‬ ‫דל‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫נתרחקנו מצורנו וקוננו‪ ,‬אותם געגועים‬ ‫הרבי ר"א זצללה"ה בספר נועם‬ ‫עצמם גדול כוחם אף הם לפתוח לנו‬ ‫אלימלך אלול הוא צירוף א' לול‪,‬‬ ‫אותם פתחים נפלאים‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫שפותח שער ולול לדופקי בתשובה'‪.‬‬ ‫בפרי צדיק (פרשת וילך)‪ ,‬וז"ל‪' :‬כמו‬ ‫וגם בענין זה ראוי להזכיר כי כפי‬ ‫שאמרו בשיר השירים רבה על פסוק‬ ‫אשר אנו דופקים בתשובה‪ ,‬כך‬ ‫פתחי לי אחותי וגו'‪ ,‬פתחי לי פתח‬ ‫נפתח לנו השער‪ ,‬וכמו שכתב בסידורו‬ ‫של תשובה כחודה של מחט ואני‬ ‫של שבת (חלק ב דרוש ג פרק ג)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אפתח פתחים גדולים וכו'‪ ,‬וכמו‬ ‫'ופותח שער לדופקי בתשובה לכל‬ ‫שאומרים הפותח שער לדופקי‬ ‫אחד ואחד כערך התשובה שהוא‬ ‫בתשובה‪ ,‬כאשר האדם רק דופק‬ ‫דופק‪ ,‬לעומתו כן פותח לו שער‬ ‫ומבקש ומתגעגע לשוב‪ ,‬ה' יתברך‬ ‫מלמעלה או מלמטה'‪ .‬ע"כ‪ .‬אמנם בל‬ ‫פותח שער לתשובה'‪ .‬ע"כ‪ .‬וכאשר‬ ‫יפול לב האדם בקרבו לחשוב כי‬ ‫חפץ האדם לשוב באמת‪ ,‬אף כי כף‬ ‫קטנה זרת שלנו ממתנים שלהם הני‬ ‫מאזניו נוטה לחובה‪ ,‬ובה בכף נמצאים‬ ‫צדיקים גדולים‪ ,‬ואין לנו השגה‬ ‫אפילו עבירות חמורות שבחמורות‬ ‫במדרגתם‪ ,‬ואיך נוכל לדפוק על דלתי‬ ‫עליהם נאמר שאין תשובה מכפרת‪,‬‬ ‫התשובה כערכם וככוונתם‪ ,‬זה אינו כי‬ ‫ולכאורה לא יוכל להכניס עצמו דרך‬ ‫כל כל אחד ואחד כפי דרגתו ומאמצי‬ ‫אותו הפתח‪ ,‬שכן מכנסת היא רק‬ ‫כוחו‪ ,‬ובוודאי בדור שפל כשלנו‪ ,‬כל‬ ‫תשובה מועלת‪ ,‬ואם עבירות כאלו‬ ‫פעולה קטנה נחשבת מאוד מאוד‪,‬‬ ‫בידם‪ ,‬איככה יוכל להכנס דרך אותו‬ ‫וכמו שכתב בתפארת שלמה (פרשת‬ ‫הפתח‪ .‬אלא שגם כאן רואים אנו את‬ ‫עקב)‪ ,‬וז"ל‪' :‬מה נעשה עתה בעת המר‬ ‫עוצם חנינותו של הקב"ה‪ ,‬שפותח‬ ‫הזה שאין בנו כח לכוון לבבינו כנכון‪.‬‬ ‫שער מיוחד לתשובה אף על אותם‬ ‫לכן גם המעט מהערת הקדושה דוחה‬ ‫העבירות‪ ,‬וכמו שכתב בשפת אמת‬ ‫הרבה מהסטרא אחרא‪ ,‬כי מעט מהאור‬ ‫(פרשת וארא)‪ ,‬וז"ל‪' :‬אפילו נזדמן להם‬ ‫דוחה הרבה מן החשך‪ .‬אשר על כן‬ ‫עבירות שאין התשובה בלבד מכפרת‪.‬‬ ‫ראוי לכל איש לקום בכל עוז להתעודד‬ ‫אף על פי כן הקדוש ברוך הוא פותח‬ ‫ביראת ה' בעת הזאת‪ ,‬אשר כביכול‬ ‫להם שערי תשובה‪ .‬ועל זה נאמר‬ ‫המלך עומד ומצפה פתח השער‬ ‫פותח שער לדופקי בתשובה‪ .‬כי שערי‬ ‫לדופקי בתשובה לקבלו באהבה'‪.‬‬ ‫תשובה לעולם פתוחים‪ .‬אפילו אותן‬ ‫ולא רק המעשה הוא אשר פותח לנו‬ ‫העבירות שאין תשובה מועלת להם‬ ‫את השער‪ ,‬אלא אף געגועי הלב‬ ‫כדאיתא בזוה"ק‪ ,‬דלא חמאין אפי‬ ‫למקור ממנה חוצבנו‪ ,‬ומפני חטאינו‬ ‫הל‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫התשובה עד כי נזכה שיפתחו לנו‪,‬‬ ‫שכינתא‪ .‬אף על פי כן הקדוש ברוך‬ ‫והנחמה היא במה שגילו לנו רבותינו‬ ‫הוא פותח שערים חדשים לדופקי‬ ‫כי די לנו בהרהור תשובה‪ ,‬והרי זו‬ ‫בתשובה'‪.‬‬ ‫בגדר דפיקה‪ ,‬ואז תיכף ומיד נפתחים‬ ‫וכאשר נפתחים אלו הפתחים‪ ,‬זוכה‬ ‫עבורנו שערי התשובה ומסייעים אותנו‬ ‫האדם שיפתחו שערי ליבו‬ ‫מלמעלה להשלים את התשובה כראוי‬ ‫שהיה סתום ואטום מכל אותם‬ ‫וכיאות‪ ,‬וכמו שכתב בדרושי הצל''ח‬ ‫העבירות וההתרחקויות שארע ואיתו‬ ‫(דרוש י''ג יום א' דסליחות)‪ ,‬וז"ל‪' :‬לא‬ ‫בכל השנה שחלפה‪ ,‬ועיניו שהיו‬ ‫מיבעיא שמקבל תשובת השבים‪,‬‬ ‫חשוכות ולא יכלו לראות בנועם זיו ה'‬ ‫כאשר עשה כל מעשה התשובה‪,‬‬ ‫נפקחות וזוכה ללב טהור וחדש שיברא‬ ‫שידוע שזה דבר קשה מאד‪ ,‬כי איזה‬ ‫לו אלקים‪ ,‬ולרוח נכונה שיחדש‬ ‫תשובת המשקל יספיק לנו לרוב כובד‬ ‫בקרבו‪ ,‬וכמו שכתב בשם משמואל‬ ‫משקל עונותינו ופשעינו‪ ,‬הן מצד‬ ‫(יום הכפורים)‪ ,‬וז"ל‪' :‬דלעשות תשובה‬ ‫חומרם כי עברנו על החמורות‪ ,‬והן‬ ‫גמורה בעוד העוונות סותמין את הלב‬ ‫מצד רבוים‪ ,‬והן מצד הכפלים כאויל‬ ‫ומחשיכין את העינים קשה מאוד‪ ,‬ועל‬ ‫שונה באולתו‪ ,‬וכלב שב על קיאו כמה‬ ‫כל פנים ישראל מתאמצים ורוצים‬ ‫פעמים בלי מספר‪ ,‬ואם כחול נאריך‬ ‫בכל יכולתם לעשות תשובה אלא‬ ‫ימים‪ ,‬כל ימי עולם לא יספיקו לאפס‬ ‫שאינם יכולים‪ ,‬זהו כמשל העומד‬ ‫קצה‪ ,‬אבל הקב"ה ברחמיו פותח שער‬ ‫מחוץ לפתח ורוצה ליכנס והפתח‬ ‫לדופקי בתשובה‪ ,‬תכף כאשר החל‬ ‫סגור הוא דופק על הפתח‪ .‬וכענין‬ ‫לדפוק על שערי תשובה‪ ,‬הוא פותח‬ ‫דאיתא בתיקוני הזוהר אילין נפקין‬ ‫שער‪ ,‬ומהו הדפיקה הזאת היא הרהורי‬ ‫ואילין דפקין לפתחא עיין שם‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬והקב"ה בוחן כליות ולב‪,‬‬ ‫והשי"ת ברוב רחמיו פותח שער‬ ‫ורואה שהמתחרט בלבו ומקבלו‬ ‫לדופקין בהיכל התשובה‪ .‬וכשזוכין‬ ‫ומסייעו לבוא לטהר'‪.‬‬ ‫שהיכל זה נפתח‪ ,‬לעומתו נפתחה‬ ‫סתימת הלב שבאדם‪ ,‬ואז ביכולת‬ ‫ונחמה כפולה תהיה לנו בידיעה שאין‬ ‫האדם לעשות תשובה שלימה'‪.‬‬ ‫אנו צריכים להמתין ולצפות‬ ‫עד עשרת ימי תשובה בם יפתחו‬ ‫ועוד זאת נחמתינו בעניינו כי ידענו‬ ‫השערים‪ ,‬שכן משמיא הקדימו לנו את‬ ‫מר ליבנו ומעשי ידינו מאז ועד‬ ‫זמן פתיחת השערים לחודש אלול‪,‬‬ ‫עתה‪ ,‬ומצד הדין היינו נדרשים לדפוק‬ ‫וכמו שכתב שם הצל''ח בהמשך‬ ‫זמנים טובא ובהתאמצות הלב‬ ‫דבריו‪ ,‬וז"ל‪' :‬הפותח שער לדופקי‬ ‫ובתחנונים ידבר רש על דלתות‬ ‫ול‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫וכדברים האלו פרש לפנינו בישמח‬ ‫בתשובה‪ ,‬לא מיבעיא מראש השנה‬ ‫ישראל (שבת שובה יא)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ועד יום הכיפורים‪ ,‬שאז שערי תשובה‬ ‫'וכל מאמינים שהוא עונה לחש‬ ‫פתוחים‪ ,‬ואין צורך לפותחם‪ ,‬כי לא‬ ‫הפותח שער לדופקי בתשובה‪ .‬דידוע‬ ‫יסגרו‪ ,‬דרשו ה' בהמצאו אלא אפילו‬ ‫דרכו של היצה"ר להעציב ולהשפיל‬ ‫קודם ראש השנה שהשער סגור הקב"ה‬ ‫את האדם אפילו בימים הנוראים‪,‬‬ ‫ברחמיו פותח לדופקים על הפתח'‪.‬‬ ‫באמרו איך יערב לבך להרים ראש‬ ‫ולמללא מילי קדם מלכא עילאה‪ ,‬הלא‬ ‫ועדיין פתח פתוח מוצא היצר‬ ‫אינך מרגיש שום הארה והתעוררות‬ ‫המשטין והמקטרג לבוא לו‬ ‫דקדושה‪ ,‬וכוונתו כי בנפילה ניחא ליה‬ ‫אל האדם בעת עבודתו בחודש אלול‪,‬‬ ‫דליקני‪ ,‬ועל זה אמר שלמה המלך‬ ‫וללחוש באזנו‪ ,‬הלא ראית והרגשת‬ ‫ע"ה כל אשר תמצא ידך לעשות‬ ‫בלבך כי אין ההרהורי תשובה שלך‬ ‫בכוחך עשה‪ ,‬היינו אף בכח החיצון‪,‬‬ ‫אמיתיים‪ ,‬ואין הפתח מפולש הדק‬ ‫עד שיתעורר אור הפנימיות‪ ,‬ואולי זהו‬ ‫היטב‪ ,‬וכל מעשה התשובה שלך הם‬ ‫כוונת הזוה"ק אעא דלא סליק נהוריה‬ ‫מעשה קוף בעלמא‪ ,‬ולראיה אינך‬ ‫יבטשון ביה ואנהיר‪ ,‬גופא דלא סלקא‬ ‫מרגיש כל אותם ההרגשות אשר‬ ‫ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה וכו'‪,‬‬ ‫ציפית להרגיש‪ ,‬לבך סתום‪ ,‬פיך ממלל‬ ‫כי מוטבע ומושרש בנפשות ישראל‬ ‫תפילות ותחנונים ומוחך וכוונתך בל‬ ‫אהבת ד'‪ ,‬כי נשמתא דישראל נחצבת‬ ‫עמך‪ ,‬מה לך ולעבודה שהיא זרה‬ ‫מתחת כסא כבודו‪ ,‬רק על ידי החטאים‬ ‫אליך כל כך‪ ,‬הלא בין תבין כי עבורך‬ ‫האהבה נסתרת‪ ,‬וצריך כל אחד ואחד‬ ‫סגורים הם השערים והפתחים‪ ,‬אין‬ ‫להביאה מההעלם אל הגילוי‪ ,‬ועל ידי‬ ‫זאת כי הגדלת עשה‪ ,‬וחטאתך רבתה‬ ‫התעוררות כח החיצון יערה עליו רוח‬ ‫עד מאוד‪ ,‬ואין חפצים בך ובעבודתך‪,‬‬ ‫ממרום כפי יגיעתו והכנתו‪ ,‬וזהו וכל‬ ‫אל תטה לבך לשמע דברים אלו‬ ‫מאמינים שהוא עונה לחש‪ ,‬היינו‬ ‫ולהרגשות אלו‪ ,‬שכן מעשה יצר הם‪,‬‬ ‫להנקודה הפנימית המוסתרת ומוצנעת‪,‬‬ ‫ואין בהם ולא כלום‪ ,‬שהרי בליבו של‬ ‫הפותח שער רצה לומר השערות הלב‪,‬‬ ‫כל אדם טבועה אהבה מסותרת למקום‬ ‫לדופקי בתשובה‪ ,‬להמעוררים בכח‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬והא ראיה שהתחלת‬ ‫החיצון אפילו רק בדפיקה בעלמא'‪.‬‬ ‫בעבודה‪ ,‬ולולא הנציוץ האלוקי‬ ‫שבקרבך הדורש את ה' לא היית עומד‬ ‫ושבעתיים תגדל הנחמה‪ ,‬בגלות לנו‬ ‫ונוטל את עבודת הקודש‪ .‬אלא ששומא‬ ‫רז נעים הרבי ר' בונים‬ ‫עליך להמשיך בעבודה כי עוד מעט‬ ‫מפארשיסחא (קול מבשר שבת שובה)‪,‬‬ ‫קט ויזרח עליך האור ממרום‪.‬‬ ‫זל‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫אחר דברי פיתויי היצר לאמור אין‬ ‫שהיר ידענו כי עבירות שבין אדם‬ ‫הדבר נוגע לי‪ ,‬שהרי כמה זלזול טמון‬ ‫לחבירו אין יום הכיפורים מכפר‪ ,‬והנה‬ ‫בזה כלפי שמיא אשר ייחדו עבורו‬ ‫אף שנעשה את כל אשר לאל ידינו‬ ‫ממרום אותם ההרהורים למען הקל‬ ‫לשוב מכל העוונות שבידינו‪ ,‬מכל‬ ‫מעילו דרכי התשובה‪ ,‬והוא מעז פניו‬ ‫מקום עבירות אלו‪ ,‬צריכים אנו לפייס‬ ‫כנגד בעל חובו ואינו פושט יד לקבל‬ ‫את חברינו ואין תמיד שעת הכושר‬ ‫אותו הסיוע הנפלא‪ ,‬ואכן עיקר הדין‬ ‫לכך‪ ,‬ומה נעשה עם עבירות אלו‪,‬‬ ‫של האדם אינו על עצם העבירות שם‬ ‫והבשורה אחת לנו‪ ,‬כי גם לעבירות‬ ‫יש לו לאדם מקום להצטדק לומר‬ ‫אלו‪ ,‬נמצא מזור בדופקינו בתשובה‪,‬‬ ‫אמנם כן בלב יצר סוכן בנו‪ ,‬וכל‬ ‫וז"ל‪' :‬עוד יש לפרש‪ ,‬דאיתא‪ ,‬עבירות‬ ‫מחשבות האדם רק רע כל היום‪ ,‬אלא‬ ‫שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים‬ ‫עיקר הדין יהיה מדוע באתי אליך עם‬ ‫מכפר עד שירצה את חבירו‪ .‬הוא יכול‬ ‫הרהורי תשובה וסיוע רב ממרום‪ ,‬ואין‬ ‫לדפוק כל השנה ולא מועיל מידי‪,‬‬ ‫איש שם על לב‪ ,‬וכמו שכתב באמרי‬ ‫אבל בראש השנה נפתח השער גם‬ ‫לזה‪ ,‬דגם חבירו משתנה‪ ,‬ומייחד‬ ‫נעם (שופטים)‪ ,‬וזהו קיצור דבריו‪' :‬כי‬ ‫ליבייהו כהדדי‪ ,‬כדאיתא בגמרא הוא‬ ‫באמת הקב"ה תמיד הוא לעזר ולסעד‬ ‫אמינא על הפסוק היוצר יחד לבם כו'‪,‬‬ ‫לכל אחד ואחד מישראל כדי שלא‬ ‫מאי קאמר‪ ,‬אילימא הכי קאמר דברנהו‬ ‫יאבד ח"ו בעוונותיו המרובים‪ .‬אך‬ ‫לכולי עלמא ומייחד ליבייהו כהדדי‪,‬‬ ‫האדם אינו מבין זאת‪ ,‬ותיכף מסיח‬ ‫הוא אמינא של גמרא‪ ,‬דמייחד ליבייהו‬ ‫דעת מאותה המחשבה טובה שהקב"ה‬ ‫כהדדי‪ ,‬ואיתא שהוא אמינא של גמרא‬ ‫עזרו בה להיטיב אחריתו‪ ,‬ולא יפעול‬ ‫גם כן אמת'‪.‬‬ ‫בה מאומה לשוב מדרכו הרעה‪ ,‬ועל‬ ‫זה הוא עיקר המשפט בבית דין של‬ ‫ומאחר שבאנו לסוד פתיחת השערים‬ ‫מעלה על האדם‪ ,‬לאשר לא שם לבו‬ ‫לדופקי בתשובה‪ ,‬והוא על‬ ‫להתפשט מחשבתו שנפלו לו הרהורי‬ ‫ידי שהקב"ה בכבודו ובעצמו שולח לו‬ ‫תשובה‪ ,‬לדבק עצמו על ידה במצוות‬ ‫לאדם הרהורי תשובה‪ ,‬בכדי שיוכל‬ ‫ד' ולשוב מחטאותיו‪ .‬על דרך שאנו‬ ‫עם הרהורים אלו לדפוק ולשקוד על‬ ‫אומרין הפותח שער לדופקי בתשובה‪,‬‬ ‫דלתותיו למען יפתחו עבורו‪ ,‬יש לנו‬ ‫היינו‪ ,‬במה ששלח לך במחשבתך‬ ‫להבין עד כמה יהיה גדול עוון האדם‬ ‫הרהורי התשובה לפתוח לך פתח‪ ,‬כדי‬ ‫אשר יאטם אזנו ויערל ליבו לבלתי‬ ‫שתלך בזה המחשבה לבוא על ידה‬ ‫שמוע אותה בת קול‪ ,‬וינער אותו‬ ‫למעשים טובים ולעזוב דרכו הרע‪,‬‬ ‫ההרהור מליבו‪ ,‬ובשרירות ליבו ילך‬ ‫חל‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫עשה לפני כסדר הזה י"ג‬ ‫ולהתפשט עצמו בזו המחשבה‬ ‫מידות של רחמים‬ ‫בהתפשטות גדולה שלא יניח אותה'‪.‬‬ ‫כבר עמדנו על כך שבחודש אלול‬ ‫מאירים י"ג מכילין דרחמי‪,‬‬ ‫ולאחר שבאנו בסודם של דברים‬ ‫אותם י"ג מידות של רצון העליון‬ ‫לדעת עד היכן מגיע כוחו‬ ‫שמקורם הוא רחמים פשוטים‪ ,‬ובטעם‬ ‫של חודש אלול‪ ,‬ועד כמה הם המה‬ ‫הדבר כתב בקהילות יעקב (ערך יב)‪,‬‬ ‫ימי רעות ורצון‪ ,‬וימי כפרה‪ ,‬ואשר‬ ‫שחודש אלול מכוון כנגד מידת היסוד‪,‬‬ ‫בכוח התחזק יעקב אבינו לחוטפם‬ ‫היא מידת ההתקשרות‪ ,‬והרי אין מלך‬ ‫מעשיו הרשע עבורנו‪ ,‬והתעוררות‬ ‫בלא עם‪ ,‬הרי שההתקשרות היא על‬ ‫והתנוצצות הרצון הטוב מלמעלה‬ ‫ידי שהוא יהיה לנו לאב ואנחנו נהיה‬ ‫שלא להרשיע אותנו בדין‪ ,‬ועוצם‬ ‫לו לעם‪ ,‬והתקשרות זו צריכה שתהיה‬ ‫רחמי ה' בפותחו לנו שערי תשובה‪,‬‬ ‫לנו תקועה בחוזק‪ ,‬היא בחינת הדעת‪,‬‬ ‫ובכפרת שליש הראשון‪ ,‬ועל כל הנה‬ ‫שרצון הנותן ורצון המקבל צריכים‬ ‫הסיוע העצום לשלוח לנו הרהורי‬ ‫להיות תקועים בדעת שניהם‪ .‬נמצא‬ ‫תשובה על מנת שיהיה לנו במה‬ ‫שבהתקשרותינו לבורא בסוד משפיע‬ ‫להיות דופקי בתשובה‪ ,‬מחייבים אותנו‬ ‫ומקבל‪ ,‬בזה תלוי כל קיום העולמות‪,‬‬ ‫הדברים לייקר עד מאוד גודל יקרת‬ ‫וז"ל‪' :‬אלול יסוד ועל כן הם ימי רצון‬ ‫אלו הימים לבל שחת מהם אפילו‬ ‫מסוד היסוד שעולה עם הדעת וממשיך‬ ‫שעה קטנה אחת‪ ,‬כי כוחם נשגב‬ ‫מרצון העליון י"ג מדות דאריך בסוד‬ ‫להיטיב לנו החתימה ולזכות לכל‬ ‫גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג‬ ‫אותם אוצרות ספיר ויהלום הטמונים‬ ‫בריתות‪ ,‬ועל כן בחודש אלול מאירין‬ ‫בחודש תשרי מהם נוכל להמשיך‬ ‫י"ג תיקוני דיקנא'‪.‬‬ ‫שפע רחמים וכפרה‪ ,‬קרבת ה' וטובו‪,‬‬ ‫ויש לנו לדעת בסוד הרצון העליון‪,‬‬ ‫טללי גשמים ורוב נדיבה‪ ,‬שמחה ורוח‬ ‫שהוא איננו כאותו רצון שיש‬ ‫קדוש‪ ,‬חיבור אמיתי לתורה‪ ,‬הרי‬ ‫לנו‪ ,‬אלא שיש להם ממש תאוות‬ ‫שצריכה השמחה והכרת הטוב עד אין‬ ‫ההשפעה‪ ,‬היינו שכשמתעורר אותו‬ ‫שיעור להתפשט בעצמותינו ולזרזנו‬ ‫הרצון העליון ואותם י"ג מידות הרי‬ ‫בזריזות נפלאה להמתין בהשתוקקות‬ ‫שהם תאבים עד מאוד להשפיע‬ ‫רבה אימתי כבר יבואו לידינו הימים‬ ‫למקבלים‪ ,‬וכמו שכתב המגיד הגדול‬ ‫הנפלאים הללו‪ ,‬ותיכף ומיד עובר‬ ‫ממעזריטש (תורת המגיד פרשת ואתחנן)‪,‬‬ ‫לעשייתן נתחיל בעבודת הקודש‬ ‫וז"ל‪' :‬הנה בכל דבר שהוא ראשית‪,‬‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫טל‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫וכפי שאמרנו לעיל שכפי האתערותא‬ ‫בין במקום בין במעלה הוא כלול מכל‬ ‫דלתתא כך היא האתערותא‬ ‫מה שתחתיו‪ .‬והנה נקראת מדה‬ ‫דלעילא‪ ,‬וכפי ההכנה באלול כך היא‬ ‫ראשונה א"ל‪ .‬והנה בחודש אלול‬ ‫ההשפעה בתשרי‪ ,‬וכפי הדפיקה‬ ‫נפתחין י"ג מכילין דרחמי‪ ,‬פירוש‬ ‫באלול כך היא פתיחת השערים‬ ‫שאז רצונם ותאותם להשפיע‪ .‬גלל כן‬ ‫בתשרי‪ ,‬הנה גם בענין זה עיקר‬ ‫נקרא אלול אותיות א"ל‪ ,‬לפי שבחודש‬ ‫התגלות הרצון העליון והרחמים‬ ‫זה משפיע א"ל'‪ .‬ע"כ‪ .‬וכידוע כאשר‬ ‫הפשוטים הוא בתשרי‪ ,‬אלא שהקדימנו‬ ‫יש רצון חזק מאוד המעורר רחמים‬ ‫הבורא ליתן לנו את הכוח לאתערותא‬ ‫עצומים כי אז מתעוררת הבכיה‪ ,‬לא‬ ‫דלתתא באלול‪ ,‬כדי שבתשרי בעת‬ ‫בכיה של צער‪ ,‬לא בכיה של עצב‪,‬‬ ‫התנוצצות י"ג המידות‪ ,‬אז נוכל לקבל‬ ‫אלא בכיה של רגש הרחמים‪ ,‬ולכן לא‬ ‫את כל ההשפעות הטובות בלי מסך‬ ‫יפלא מאיתנו הדבר מאי טעמא בימים‬ ‫המבדיל ומצמצם את שפע הטוב‪,‬‬ ‫אלו מתעוררת הבכיה‪ ,‬אלא שצריכים‬ ‫וכמו שכתב בשפת אמת (לחודש אלול)‪,‬‬ ‫אנו להזהר שלא להטות הבכיה אל‬ ‫וז"ל‪ :‬על חודש אלול רמזו הפסוק אני‬ ‫הצער‪ ,‬אלא אל הרחמים וממנה אל‬ ‫לדודי ודודי לי ר"ת אלול‪ .‬דהנה בר"ח‬ ‫השמחה העצומה‪ ,‬בהעלותינו על‬ ‫אלול נתרצה הקדוש ברוך הוא‬ ‫דעתנו כי ממרום נשפעים רחמים‬ ‫לישראל במ' ימים האחרונים‪ .‬ונתגלה‬ ‫עצומים ותאוות ההשפעה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫הי"ג מדות‪ .‬כמ"ש הנה אנכי כורת‬ ‫בבני יששכר (מאמרי חודש תמוז אב מאמר‬ ‫ברית‪ ,‬וזה היה על ידי התעוררות‬ ‫ד)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ואחר עבור ימי בין המצרים‬ ‫התשובה של בני ישראל‪ ,‬וכן לעולם‬ ‫הנה מתעוררים ימי הרצון ומתגלים‬ ‫יש התגלות הי"ג מדות בימים האלה‬ ‫הי"ג מדות של רחמים לרחם עלינו‪,‬‬ ‫לבני ישראל בכח התעוררות התשובה‪.‬‬ ‫הנה התעוררות הבכיה בימים ההם‬ ‫דהנה עיקר גילוי הי"ג מדות הם‬ ‫היא מהתעוררות הרחמים י"ג מדות‪,‬‬ ‫בתשרי כדאיתא בזוה"ק‪ .‬והוא בחינת‬ ‫וזהו אז תשמח בתולה במחול בחורים‬ ‫בהמצאו שמצד שאז נברא העולם‬ ‫וזקנים יחדיו‪ ,‬כי אין הבכיה רק‬ ‫מתגלה ידו הפשוטה לקבל שבים‬ ‫בבחינת ינוקא להמתיק הדינים‪ ,‬אבל‬ ‫להמציא עצמו להנבראים במדותיו‬ ‫הוא גם כן להתעוררות הרחמים‬ ‫הטובים‪ .‬אבל באלול ההתגלות בכח‬ ‫והרצון‪ ,‬ובפרט בחדש אלול מזלו‬ ‫התעוררות בני ישראל וזהו אני לדודי‪.‬‬ ‫בתולה אז תשמח בתולה במחול‬ ‫ודודי לי היא בתשרי שכפי התעוררות‬ ‫כשימחול השי"ת עונותיהם של‬ ‫באלול כך זוכין בתשרי'‪.‬‬ ‫ישראל'‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ענייני חודש אלול‬ ‫פעמים בתפילות תשרי‪ ,‬והוא כדי‬ ‫וטעם נוסף יש לנו בעבודת אלול‪,‬‬ ‫שנעשה בסדר הזה‪ ,‬ויכופר לנו כל חטא‬ ‫שכידוע נכתב בספרים על‬ ‫ועוון‪ .‬אמנם עדיין צריך ביאור כיצד‬ ‫הפסוק אם תעירו ואם תעוררו את‬ ‫העשיה בפה בלבד את סדר אמירת י"ג‬ ‫האהבה עד שתחפץ‪ ,‬שלכל דבר צריכים‬ ‫מידות מכפרת עוון‪ ,‬אף שאין האדם‬ ‫אל עשיית הכלי‪ ,‬וללא כלי לא נוכל‬ ‫עצמו משנה את מעשיו‪ ,‬ולבאר ענין זה‬ ‫לקבל השפע‪ ,‬כי יורק אל צדדים‪ ,‬ונהיה‬ ‫נביא את תוכן דברי צרור המור (שמות‬ ‫בבחינת שבירת הכלים‪ ,‬ולכך כל עבודת‬ ‫לד ו)‪ ,‬וזהו קיצור דבריו‪' :‬והנה בכאן‬ ‫חודש אלול הוא בבחינת עשיית הכלי‬ ‫למדו סדר שלשה עשר מדות‪ ,‬שבם‬ ‫אל השפע העצום של חודש תשרי‪ ,‬לבל‬ ‫מרחם ומכפר לחוטאים‪ ,‬והרי אנו‬ ‫ישפך אל צדדינו ואלינו לא יגש ח"ו‪,‬‬ ‫רואים הרבה פעמים בעונותינו שאנו‬ ‫וכמו שכתב בשם משמואל (פרשת‬ ‫מעוטפים בטלית ואין אנו נענין‪ .‬אבל‬ ‫משפטים)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ובאלול נפתחו לישראל‬ ‫הרצון‪ ,‬כל זמן שישראל עושים כסדר‬ ‫י"ג מכילין דרחמי וכמים פנים אל פנים‬ ‫הזה שאני עושה‪ ,‬לרחם לחנן דלים‬ ‫מביאים התעוררות אהבה בלב ישראל‬ ‫ולהאריך אפים ולעשות חסד אלו עם‬ ‫להכין לבבם לעבודת ירחא שביעאה‪,‬‬ ‫אלו‪ .‬ולעבור על מדותיהן‪ ,‬כאומרם כל‬ ‫וכר"ת אלול א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י‪ .‬אך‬ ‫המעביר על מדותיו וכו'‪ ,‬אז הם‬ ‫ידוע דלכל ההארות הבאות מלמעלה‬ ‫מובטחים שאינן חוזרות ריקם‪ .‬אבל אם‬ ‫צריכין לעשות להן חפץ של מצוה שזה‬ ‫הם אכזרים ועושי רשעה‪ ,‬כל שכן‬ ‫יהיה כלי להחזיק ההארה ההיא‪ ,‬ואם‬ ‫שבהזכרת י"ג מדות הם נתפסין‪ .‬וזהו‬ ‫לאו לעומת שבאה כן תלך‪ .‬וזהו‬ ‫וחנותי את אשר אחון‪ ,‬מי שראוי לחון‬ ‫שהתקינו באלול לתקוע בשופר כדי‬ ‫ולרחם עליו‪ .‬ולכן הוצרך לומר ויעבור‬ ‫שיהיה כלי להארה'‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬כאלו הוא מעצמו עבר לפניו'‪.‬‬ ‫וענין הי"ג מידות של רחמים שכוחם‬ ‫נמצאנו למדים שאכן רק אמירת י"ג‬ ‫רב‪ ,‬ילפינן מדברי חז"ל (ראש‬ ‫מידות לבדה אינה מכפרת‬ ‫השנה יז‪ ,):‬וז"ל‪' :‬ויעבור ה' על פניו‪,‬‬ ‫כלל‪ ,‬ואדרבה עלול האדם להתפס‬ ‫אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו‪,‬‬ ‫בעוונו בהזכירו מידות אלו‪ ,‬ואיבריו‬ ‫כביכול מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח‬ ‫ונפשו אינם בכלל המידות‪ ,‬אלא שצריך‬ ‫צבור והראה לו למשה בסיני‪ ,‬ואמר לו‬ ‫האדם להדבק במידות בוראו‪ ,‬ו'לעשות'‬ ‫כל זמן שישראל חוטאים עשה לפני‬ ‫כסדר הזה‪ ,‬שלא די באמירה בעלמא‪,‬‬ ‫כסדר הזה ואני מוחל'‪ .‬ע"כ‪ .‬ואכן זהו‬ ‫וכדברים האלו ממש כתב בפנים יפות‬ ‫הטעם לאמירת י"ג מידות כמה וכמה‬ ‫(שמות לד ו)‪ ,‬וזהו תוכן דבריו‪' :‬ושמעתי‬ ‫פעמים בעת הסליחות‪ ,‬וכמה וכמה‬ ‫אמ‬ ‫דפקנו דלתיך‬ ‫מקורם ומחזירים את החלק האלוק‬ ‫לפרש מה שיסדו לומר אל הורית לנו‬ ‫השוכן בקרבם אל נחלתו‪ ,‬נחלת אל‪.‬‬ ‫לומר שלש עשרה‪ ,‬דהיינו על ידי‬ ‫וכיצד זה הוא קורא לכל אחד ואחד על‬ ‫שיחזור בתשובה ויקבל עליו להתנהג‬ ‫ידי שליחת הרהורי תשובה‪ ,‬ומה‬ ‫בכל המדות'‪ .‬ע"כ‪ .‬ושלא תאמר שתיכף‬ ‫שנתנבא באוזן האחד‪ ,‬אינו מתנבא אל‬ ‫ומיד צריך האדם להתעטר בכל המידות‬ ‫רעהו‪ ,‬וכל זה למען לא יזנח מאיתנו‬ ‫האלו‪ ,‬והלא רבה היא הדרך‪ ,‬ועצומה‬ ‫הטובות העצומות והאדירות אשר הכין‬ ‫העבודה‪ ,‬שכן כבר כתב האלשי"ך‬ ‫לנו לחודש השביעי הוא חודש תשרי‪,‬‬ ‫(במדבר יד יז) שנתרצה הקב"ה למשה‬ ‫וכיצד סלל לנו הדרך‪ ,‬פתח לנו הנתיבה‪,‬‬ ‫רבינו לסלוח לו גם בעבור קצת‬ ‫הכין לנו השער‪ ,‬לכל אדם ואדם לכל‬ ‫מהמידות‪ ,‬וז"ל‪' :‬ועל זה השיב לו הוא‬ ‫העבירות הקלות והחמורות והחמורי‬ ‫יתברך סלחתי כדברך‪ ,‬שאמרת שאסלח‬ ‫חמורות‪ ,‬בין אדם למקום ובין אדם‬ ‫בקצת השלש עשרה מדות‪ .‬ולא כאשר‬ ‫לחבירו‪ ,‬וכל צבא השמים עומד ומפה‬ ‫דברתי אני‪ ,‬שאסלח על ידי כל השלש‬ ‫אימתי יבוא לידי האדם הקול הזה‬ ‫עשרה'‪ .‬ע"כ‪ .‬עוד כתב שם האלשי"ך‬ ‫וכפי שנתבאר מקודם‪ ,‬שדקדקו חז"ל‬ ‫ויקיימנה את מצות התשובה‪ ,‬אם במעט‬ ‫לומר כל זמן ש'יעשו' כסדר הזה‪,‬‬ ‫ואם ברב‪ ,‬ולא על ידי סיגופים ותעניות‬ ‫שכוונתם אכן היא שיעשה האדם את‬ ‫כלל‪ ,‬אלא על ידי הרהורים במחשבתו‪,‬‬ ‫המידות האלו‪ ,‬וז"ל‪' :‬ושמעתי בשם‬ ‫ועל ידי לימוד התורה‪ ,‬והתפילה‬ ‫ספר לבנת הספיר‪ ,‬שדקדק באומרו עשו‬ ‫וההשתוקקות אל אלהיו‪ ,‬ומיד יקרא‬ ‫לפני ולא אמר אמרו לפני‪ ,‬כי בזה‬ ‫אהוב ורצוי ונחמד למעלה‪ ,‬ומיד יריקו‬ ‫תשובה אל קצת בלתי נענים על יד‬ ‫עליו ממעל את כל הברכות מנפש ועד‬ ‫הסדר הזה‪ .‬שהוא כי מה שנדר הוא‬ ‫בשר‪ ,‬ועתה מה ה' אלהינו שואל‬ ‫יתברך שאינם חוזרות ריקם‪ ,‬הוא‬ ‫מעימנו‪ ,‬כי אם לקום ולעשות את‬ ‫בעשותנו אנחנו המדות ההם‪ .‬מה הוא‬ ‫המעט מן המעט‪ ,‬הצעד הראשון‬ ‫אל עושה חסד ורחום וחנון‪ ,‬כן אנחנו‪,‬‬ ‫במעלה הסולם העולה בית אל‪ ,‬והוא‬ ‫וכן על דרך זה בשאר'‪.‬‬ ‫כבר יעלינו אל פסגות רום השמים‪.‬‬ ‫ויעזור השי"ת שנזכה לעורר ליבנו‬ ‫הנה ראה נא אשר דלונו לך מעט‬ ‫ולקחת עלינו את העול המתוק הזה של‬ ‫מזעיר על קצה קצהו של המטה‬ ‫מצות התשובה‪ ,‬ונזכה לכל ייעודי‬ ‫מתקפו וגבורתו והחמדות הגנוזות‬ ‫התורה ויתן לנו האלהים ויחזור ויתן‬ ‫בחודש נשגב זה‪ ,‬ואת התשוקה‬ ‫מטל השמים ומשמני הארץ ברוח‬ ‫העצומה שיש לו להקב"ה לראות את‬ ‫ובגשם אכי"ר‪.‬‬ ‫סגולתו ונחלתו בניו חביביו חוזרים אל‬ ‫במ‬