gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רסב‬ ‫פרשת כי תבא ה'תשפ"ו‬ ‫פנינים על סדר הפרשה‬ ‫מתוך אוצר ספרי רבותינו‬ ‫אבני אוצר‬ ‫אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק‬ ‫מבוארים בשפה שוה לכל נפש‬ ‫אוצר החיים‬ ‫והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך וגו' ונתנך ה' אלהיך‬ ‫היינו השפעה בדרך של הארת פנים ורצון‪ ,‬וע"י סדר‬ ‫בספרי הקבלה והחסידות נזכר ענין התרדימה‬ ‫עליון וגו' (כח‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫התקיעות ממשיכים אותן לתוך המידות ולתוך הבריאה‪.‬‬ ‫והנסירה בראש השנה‪.‬‬ ‫רצה לומר‪ ,‬דאיתא במדרש רבה (דברים ז‪ ,‬ד)‪' ,‬והיה אם שמוע'‬ ‫נמצא א"כ‪ ,‬כי בראש השנה מסתלקים מידות‬ ‫ידוע שהקב"ה מנהיג עולמו על ידי הספירות שהם‬ ‫א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי‪ ,‬אמר הקב"ה אם שמעת למצותי‪,‬‬ ‫ההנהגה מתוך המלכות שהיא הבריאה התחתונה‪,‬‬ ‫מידות ההנהגה שלפעמים נוטים לצד החסד ולפעמים‬ ‫אף אני שומע תפלתך‪ ,‬ע"כ‪ .‬כלומר‪ ,‬אותיות 'והיה' הוא שם הוי"ה‬ ‫והם מאירים רק בדרך הכרח ולא ברצון והארת פנים‪.‬‬ ‫לצד הדין ולפעמים לצד האמצע הממוזג מחסד ודין‪,‬‬ ‫ב"ה‪' ,‬אם שמוע' להוי"ה ב"ה‪ ,‬אז 'תשמע' הקב"ה לקולך שאתה‬ ‫רביה"ק מקאמארנא זי"ע מפרש עניינים אלו בדרך‬ ‫ועל ידי מידות אלו הוא מנהיג ומשגיח ומאיר אל‬ ‫צועק ומתפלל אליו כביכול להושיע אותך‪ ,‬וזהו באופן רק אם‬ ‫העבודה‪ .‬כי כדרך שענין זה נעשה בספירות העליונות‪,‬‬ ‫העולמות התחתונים הנקראים 'מלכות' לפי ששם‬ ‫'תשמור לעשות את כל מצותיו'‪ ,‬וזהו 'אשר אנכי מצוך היום'‬ ‫כך נעשה כך בספירות של האדם עצמו‪.‬‬ ‫הוא מלכותו יתברך בתחתונים‪ ,‬וכן נקראת 'נוקבא'‪.‬‬ ‫כנודע שבכל יום ויום יוצא הכרוז של עשרת הדברות 'אנכי'‬ ‫וכך מבואר בספר הקדוש 'היכל הברכה' (פר' ראה)‪:‬‬ ‫והנה כל זמן שהקב"ה מנהיג עולמו מתוך הכרח‪,‬‬ ‫כמו במעמד הר סיני‪ ,‬וכפי זיכוך הגוף של בר ישראל‪ ,‬כך שומע‬ ‫לא ניכר שם בחינת המלכות‪ ,‬כי המלך עם מלכותו ודע‪ ,‬שאחר הנסירה שהוא בחינות הסתרה והסתלקות‬ ‫הכרוז של 'אנכי'‪ .‬וזהו 'אשר אנכי מצוך היום' בכל יום ויום‪.‬‬ ‫החיות לברר הטוב ולהעלותן‬ ‫צריכים להיות נפרדים‪ ,‬שהרי אם‬ ‫'ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ'‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬כבר‬ ‫ולהסיר הרע ואדם בקטנות‬ ‫הרי‬ ‫הם מוכרחים לקבל מלכותו‬ ‫כתבתי בשנה העברה (שנת תרל"ד) שמיירי כאן מנקודת קוצו‬ ‫זה עבדות ולא מלכות‪ .‬ולאחר "שאחר הנסירה שהוא בחינות תוהו ובהו וחושך בעצבות ועומד‬ ‫של יו"ד של שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬והוא בחינת כתר עליון‪ ,‬שמשם‬ ‫שהתחתונים נפרדים מהמלך הסתרה והסתלקות החיות לברר בנסיון לידע באמונה שאין שום‬ ‫בא השפעות לאיש ההוא תיכף ומיד‪ ,‬זה שזוכה לכל הנ"ל‪.‬‬ ‫והם חוזרים ומתקרבים אליו מתוך הטוב ולהעלותן ולהסיר הרע מציאות דבר קטן וגדול בלתי‬ ‫וכן כתב אדוני אבי מורי ורבי המובהק הרב הקדוש מו"ה יצחק‬ ‫בחירה ורצון ולא מתוך הכרח‪ ,‬ואדם בקטנות תוהו ובהו וחושך הש"י וממשיך על עצמו אמונה‬ ‫אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה בספרו היכל הברכה (דף קסז ע"ב)‪,‬‬ ‫אזי נבנית המלכות אל המלך‪ .‬וכן בעצבות ועומד בנסיון לידע שלימה ומדות טובות‪ ,‬אז נתעורר‬ ‫על 'ובאו כל הברכות האלה והשיגך' (פסוק ב)‪ ,‬שהוא כתר‪ ,‬הוא‬ ‫אם המלך נפרד ממלכותו וחוזר באמונה שאין שום מציאות דבר בו רוח טהרה וננסרין הדינים והוא‬ ‫שער החמשים‪ ,‬והוא שלימו דמשים שערי בינה‪ ,‬וכשהשפע‬ ‫אליה מתוך בחירה ורצון ולא מתוך קטן וגדול בלתי הש"י וממשיך בא לפני המלך ברוח נמוכה עד‬ ‫יורד מן הכתר שהוא רצון אין סוף ב"ה‪ ,‬לא יתעכב בירידה זו‬ ‫הכרח‪ ,‬אזי יש כאן הארת פנים על עצמו אמונה שלימה ומדות שמשיג זיו וזוהר ואור וחיות‬ ‫בשום מדה‪ ,‬לדון ולהכריע אם זה האיש ראוי להשפעה זו‪ ,‬אם‬ ‫טובות‪ ,‬אז נתעורר בו רוח טהרה אלהות‪ .‬כי עיקר הנסירה דקדושה‬ ‫ומלוכה‪.‬‬ ‫לא‪ .‬אלא באה תיכף ויורד השפע במרוצה לזה האיש בלי שום‬ ‫וכל זה נעשה בראש השנה‪ ,‬וננסרין הדינים והוא בא לפני להעלות אח"כ מ"נ בהתעוררות‬ ‫עיכוב כלל‪ ,‬עכ"ל הקדוש‪ .‬לזה אמר 'ונתנך ה' אלהיך עליון'‬ ‫שאז מסתלקין המוחין של מידות המלך ברוח נמוכה עד שמשיג גדול עד שיבוא לפני המלך לקבל‬ ‫היינו נתינה שלך יהיה מכתר עליון‪.‬‬ ‫ההנהגה‪ ,‬ונעשה בהם בחינת זיו וזוהר ואור וחיות אלהות" אורו הגדול אחר שראוי לזה ועמד‬ ‫(בן ביתי)‬ ‫בכמה נסיונות והם נשארו בפירוד‪.‬‬ ‫דורמיטא‪ ,‬והיינו שנופל כביכול‬ ‫וביאור הדברים הוא‪ ,‬שלפעמים מסתלק ממנו‬ ‫תרדימה על המידות שעל ידם מנהיג הקב"ה את‬ ‫יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך‬ ‫מידותיו [חג"ת נהי"ם]‪ ,‬כי המוחין [דהיינו הרצון הדעת ונופלת עליו תרדימה‪ ,‬ה'מוחין' שלו מסולקים‬ ‫בארץ וגו' (כח‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫הפנימי] מסתלקים מהם [כמו בשעת השינה שהמוחין לגמרי‪ ,‬ה'מידות' לא מאירים בקרבו‪ ,‬והוא מתעסק רק‬ ‫רצה לומר‪ ,‬לעיל כתבתי בשם רבינו אלקי מרן האר"י זלה"ה‬ ‫מסתלקים מהאדם]‪ ,‬ונחשב כאילו הקב"ה מסתיר פניו עם בחינת ה'מעשה' [הרומז על המלכות ועל נוק']‪,‬‬ ‫(פע"ח שער הלולב פ"ג) ש'יצו' הוא לשון חיבור ודביקות‪ .‬לזה‬ ‫ואת רצונו מן הבריאה‪ ,‬בסוד 'משגיח מן החלונות'‪ ,‬בעשייה פשוטה‪ ,‬באמונה פשוטה‪ ,‬בלי דעת‪ ,‬בלי אור‪,‬‬ ‫אמר 'יצו הוי"ה' ב"ה‪' .‬אתך את הברכה' שלא ינתקו ממך לעולם‪.‬‬ ‫ומאיר במלכות רק מוחין הנקרא 'מוחין דאחור' דהיינו בלי מוחין ומידות‪ .‬הוא מרגיש שלבו סתום לכל דבר‬ ‫והברכה חל עליך לעולם ועד‪' .‬באסמיך' עולה סמא"ל הרשע‪,‬‬ ‫הנהגה בדרך הכרח כדי לקיים את העולם ללא רצון שבקדושה‪ ,‬וניגש לקיים מצוות ה' בקבלת עול מלכות‬ ‫שכל כך יברכך הקב"ה בברכה גדולה כזו‪ ,‬בבנים חיים ומזונא‪,‬‬ ‫שמים בבחינת 'מעשה' בלבד‪ ,‬מתוך אמונה פשוטה‬ ‫והארה פנימית בדרך בחירה‪.‬‬ ‫שאפילו הס"מ יסכים לזה‪ ,‬כדאיתא כיוצא בו בשער רוח הקודש‬ ‫ועל כן יש נסירה בין המלך למלכותו‪ ,‬והוא מנהיג שדבריו עושים רושם למעלה‪ ,‬בלי להבין איך ולמה‪.‬‬ ‫(תיקון ג) כל האדם שיכול לקיים בעצמו מה שאמר הכתוב 'על‬ ‫כל זה הוא מצב של 'נסירה' בין המידות לבין‬ ‫עולמו באמצעות מידותיו במצב של 'אחור' כאילו‬ ‫כן עלמות אהבוך' (שה"ש א‪ ,‬ג)‪ ,‬כמ"ש רבותינו ז"ל (מס' ע"ז דף‬ ‫המלכות‪ ,‬והוא אכן צריך באותה שעה לבנות את‬ ‫מסתיר פניו מהם והופך עליהם עורף מתוך ריחוק‪.‬‬ ‫לה ע"ב) אל תקרי עלמות‪ ,‬אלא על מות‪ ,‬שאפילו מלאך המות‬ ‫המלכות ‪ -‬דהיינו קומת העשיה הפשוטה ‪ -‬כמציאות‬ ‫ובמצב כזה של ריחוק והסתר פנים‪ ,‬כשהעולמות‬ ‫נקרא אוהבו של הצדיק הזה ע"ש‪ .‬וזהו 'יצו ה' אתך באסמיך'‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬לתת לחלק המעשה כבוד ויקר כמו‬ ‫מרגישים שהבורא ב"ה הסיר חלילה הנהגתו מהם‪,‬‬ ‫שהס"מ ג"כ לא מקטרג על הברכות הנתונים לך‪.‬‬ ‫שצריך לנהוג כבוד במלכות‪ ,‬לא לזלזל במצבים אלו‬ ‫מתחילים הנבראים התחתונים לעורר את רצונו יתברך‬ ‫'ובכל משלח ידך'‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬בכל מקום שתפנה ותשלח‬ ‫של חלישות הדעת והסתלקות המוחין כאשר נאחזים‬ ‫שיחפוץ למלוך עליהם‪ ,‬וזה נעשה על ידי התקיעות‬ ‫ידיך תצליח את דרכיך‪ .‬ולא עוד 'וברכך בארץ' שכל הארץ‬ ‫רק בפשטות בעשיה בעלמא‪ ,‬אלא לבנותה כמציאות‬ ‫שעולים למעלה ומעוררים כביכול את ה'מוחין דפנים'‬ ‫שישבה בני ישראל הקדושים יבורכו ג"כ עבורך ומכחך‪' .‬אשר‬ ‫וכקומה שלימה‪ ,‬להחשיב ולהאמין מאוד בכל פעולה‬ ‫ואת הארת הפנים של מידות ההנהגה המאירים‬ ‫ה' אלהיך נותן לך' בסוד הקב"ה גוזר וצדיק מבטל‪ ,‬צדיק גוזר‬ ‫ותנועה של קיום המצוות אף שאין לו מוחין ומידות‪.‬‬ ‫באנפין נהירין‪ ,‬בסוד השופר שנרמז בו 'עורו ישנים‬ ‫והקב"ה מקיים (מס' מו"ק דף טז ע"ב)‪ ,‬חיים‪ ,‬חיי נחת‪ ,‬חותם‬ ‫ואז מתעורר בקרבו רוח חדשה‪ ,‬ומתאחדים בחינת‬ ‫מתרדמתכם' שמעוררים את המוחין ואת הרצון שנפל‬ ‫חיים לנו ולכל ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המעשה עם המידות ביחוד נפלא ועצום‪.‬‬ ‫בהם תרדימה‪ ,‬ומתוך כך מתעוררים 'מוחין דפנים'‪,‬‬ ‫(בן ביתי)‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א‬ ‫הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע‬ ‫מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע‬ ‫בהי<כ‪ ‬מ‪‬כי<ם‬ ‫לא מצינו 'ונאמר' בדברי הקדמונים אלא בראש השנה ובברית מילה‬ ‫האמנם אומרים 'ונאמר' רק בפסוקים הסמוכים‬ ‫אם בר"ה‪ ,‬מטעם מרון עם א׳ כמו שכתב ברית כהונת עולם" עכ"ל‪.‬‬ ‫אמירת תיבת 'ונאמר' בנוסח התפלה‬ ‫זה לזה‬ ‫לדעת ה'עתרת שלום' יש לומר תיבת 'ונאמר' רק במקום‬ ‫כתב רבינו בשלחן הטהור (סי' מח סי"א) "נסח הקטורת‪,‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מה שכתב ב'עתרת שלום' שתיבת 'ונאמר' שייכת‬ ‫שיש בו כמה פסוקים רצופים‪ ,‬שכן תיבת 'ונאמר' חוזרת על‬ ‫'ויאמר' עד 'תהיה לכם'‪ ,‬ויאמר 'והקטיר' ולא יאמר 'ונאמר'‪ ,‬כי‬ ‫רק בין פסוקים הסמוכים זה לזה‪ ,‬צריך ביאור‪ ,‬דהנה רבינו כתב‬ ‫הפסוק שלפניו‪ ,‬שמלבד פסוק זה נאמר כן בעוד פסוק‪ ,‬ולכן אם‬ ‫לא מצינו 'ונאמר' בדברי הקדמונים‪ ,‬אלא בראש השנה‪ ,‬וגם בברית‬ ‫דבריו לענין פרשת הקטורת‪ ,‬ושם הרי מיירי בפסוקים הסמוכים‬ ‫מובא פסוק באמצע ברכה או תפילה לא שייך לומר שם 'ונאמר'‪.‬‬ ‫מילה‪ ,‬ובמעריב‪ ,‬ולא זולת באין פנים" עכ"ל‪.‬‬ ‫זה לזה‪ ,‬ומדוע אין לומר ביניהם תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫ולפי זה הוא מבאר‪ ,‬דהנה מצינו שני נוסחאות בסיום ברכת‬ ‫דברי רבינו צריכים ביאור‪ ,‬א) מהו החיסרון בתיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫על כן נראה יותר לומר‪ ,‬שרביה"ק ההיכל הברכה זי"ע הלך‬ ‫'ויציב ונכון'‪ ,‬לנוסח ספרד הקדמון אומרים 'ה' ימלוך לעולם ועד‪,‬‬ ‫ב) מדוע יש לאמרה בראש השנה ובברית מילה ובתפלת ערבית‪.‬‬ ‫בזה ‪ -‬כדרכו הידועה ‪ -‬לפי מסורת נוסח אשכנז‪ ,‬ועל כן כתב‬ ‫ונאמר גואלינו ה' צבאות שמו קדוש ישראל'‪ ,‬שכן יש כאן שני‬ ‫שאין לומר 'ונאמר' כי אם במקומות בהם הוא נאמר לפי נוסח‬ ‫פסוקים סמוכים ושפיר שייך לומר 'ונאמר' [וכן בסידור הרב בעל‬ ‫לא מצינו 'ונאמר' בדברי הקדמונים‬ ‫אשכנז הקדמון‪ ,‬דהיינו‪ ,‬בראש השנה [ויום הכיפורים] בברית‬ ‫התניא ליתא לפיסקא צור ישראל' מפני שאינו עולה יפה עם מנין‬ ‫להבנת הדברים יש להקדים‪ ,‬שאכן בענין זה קיים שוני מהותי‬ ‫מילה‪ ,‬ובתפלת ערבית‪.‬‬ ‫התיבות המבואר בפע"ח (ראה שו"ת הרב סי' ט)]‪ ,‬לעומת זאת‬ ‫בין נוסח אשכנז לספרד‪ ,‬שכן בעוד לנוסח ספרד אומרים כמה‬ ‫לפי נוסח אשכנז אומרים 'ה' ימלוך לעולם ועד‪ ,‬צור ישראל קומה‬ ‫פעמים תיבת 'ונאמר' בסדר התפלה‪ ,‬הרי שלפי נוסח אשכנז הקדמון‬ ‫'ונאמר' בתפלת ערבית – אומרים רק בעשרת ימי‬ ‫בעזרת ישראל ופדה כנאומך יהודה וישראל‪ ,‬גואלינו ה' צבאות‬ ‫אמרו אותו רק בראש השנה‪ ,‬בברית מילה‪ ,‬ובתפלת ערבית‪.‬‬ ‫תשובה‬ ‫שמו קדוש ישראל'‪ ,‬ומפני שמפסיקים בפיסקא 'צור ישראל' בין‬ ‫פרשת העקידה ‪ -‬לנוסח ספרד אומרים לאחר פרשת העקידה‬ ‫אכן לענין אמירת 'ונאמר כי פדה ה' את יעקב' יש לציין‬ ‫שני הפסוקים אין אומרים 'ונאמר' [וכן הוא בסידור רבי קאפיל‬ ‫תפלת 'רבונו של עולם כמו שכבש' בנוסח ארוך‪ ,‬ובין פסוק‬ ‫שבקאמארנא גופא לכאורה לא אמרו תיבת 'ונאמר'‪ ,‬למרות‬ ‫ובסידור היעב"ץ המיוסדים על נוסח אשכנז]‪.‬‬ ‫למשנהו אומרים 'ונאמר'‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לפי נוסח אשכנז אומרים‬ ‫שלפי נוסח אשכנז אומרים כן‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הנוסח הכולל תיבת 'ונאמר' יחד עם תוספת הפיסקא‬ ‫נוסח קצר שבו פסוק אחד בלבד ‪' -‬ואף את בריתי אברהם אזכור‪,‬‬ ‫דהנה‪ ,‬בחלק מכתבי היד של הספה"ק שלחן הטהור ליתא כלל‬ ‫'צור ישראל'‪ ,‬הוא נוסח מורכב מזמן ראשוני אשכנז‪ ,‬שכן ב'מחזור'‬ ‫והארץ אזכור'‪ ,‬ומכיון שאין שם פסוקים נוספים מובן למה אין‬ ‫לתיבת "ובמעריב"‪ ,‬וכפי שניתן לראות בכת"י המונח אצל צאצאי‬ ‫מבואר שהפיסקא 'צור ישראל' נוספה על ידי מהרי"ל‪ ,‬ולפי זה‬ ‫אומרים תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫הרה"ק יחזקיה מהאדאס זי"ע "לא מצינו 'ונאמר' בדברי הקדמונים‪,‬‬ ‫נמצא שבתחילה נהגו גם באשכנז לומר כנוסח ספרד‪ ,‬אלא שעם‬ ‫פרשת הקטורת – פרשה זו מורכבת משני חלקים‪ ,‬הראשון‬ ‫אלא בראש השנה‪ ,‬וגם בברית מילה" וליתא לתיבת "ובמעריב"‪.‬‬ ‫הוספת הפיסקא 'צור ישראל' היה להם להשמיט תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫'ויאמר ה' אל משה' עד 'קדש קדשים תהיה לכם'‪ ,‬והשני 'והקטיר‬ ‫וכן כתב המו"ל רבי אברהם אבא זיס ז"ל ב"הוספות להערות‬ ‫[אמנם יש לציין מה שכתב הרוקח שלפי מנהג אשכנז הקדמון‬ ‫עליו אהרן' – 'לפני ה' לדורותיכם'‪ ,‬לנוסח ספרד מוסיפים תיבת‬ ‫וציונים" בסוף ספר שלחן הטהור‪ ,‬בזה"ל "התיבת 'ובמעריב' הוספנו‬ ‫אמרו רק את הפיסקא 'צור ישראל' ולא אמרו 'ונאמר גואלנו ה'‬ ‫'ונאמר' לפני הפסוק 'והקטיר'‪ ,‬ואילו לנוסח אשכנז הקדמון אין‬ ‫עפ"י כתב‪-‬יד אחר‪ ,‬והיה צריך לבוא בסוגריים מרובעים" עכ"ל‪.‬‬ ‫צבאות שמו קדוש ישראל' (ראה פירושי סדור התפילה לרוקח‬ ‫אומרים תיבה זו (ראה סידור אזור אליהו שנערך עפ"י מאתיים‬ ‫אות מד ועיין בהערות שם)‪ .‬אולם למעשה נמצא שלמנהג ספרד‬ ‫סידור אשכנז)‪.‬‬ ‫וגם בכתב‪-‬יד בו כן מובאת תיבת "ובמעריב" לא נכתבה תיבה‬ ‫זו בגוף כתב‪-‬היד‪ ,‬אלא היא הוספה מאוחרת התלויה בין השורות‪.‬‬ ‫הקדמון אמרו 'ונאמר' ללא 'צור ישראל'‪ ,‬ולנוסח אשכנז הקדמון‬ ‫צור ישראל – לנוסח ספרד אומרים 'ונאמר גואלינו ה' צבאות‬ ‫אמרו רק 'צור ישראל' ללא כל ההוספה 'ונאמר גואלינו'‪ ,‬וכאשר‬ ‫שמו'‪ ,‬ואילו לנוסח אשכנז אין אומרים תיבת 'ונאמר'‪ ,‬טעם הדבר‬ ‫ואילו בסידור כת"י של רביה"ק הדמשק אליעזר מקאמארנא‬ ‫שילבו בין שני הנוסחאות נותרה תיבת 'ונאמר' על כנה ללא צורך‪].‬‬ ‫יתבאר להלן‪.‬‬ ‫זי"ע נראה דבר פלא‪ ,‬דהנה בתפלת ערבית של מוצאי שבת מובא‬ ‫רק 'כי פדה ה' את יעקב'‪ ,‬ללא תיבת 'ונאמר'‪ ,‬ואילו בתפלת ערבית‬ ‫עלינו לשבח – בסיום תפילה זו אומרים לנוסח ספרד 'ונאמר‬ ‫אמירת 'ונאמר' במוסף ראש השנה‬ ‫והיה ה' למלך על כל הארץ'‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לנוסח אשכנז הקדמון‬ ‫של ליל שבת ניכר לעין שבתחלה היה כתוב תיבת 'ונאמר' בכתב‬ ‫בסיום הדברים כותב ב'עתרת שלום' "וכן נהג אדומו"ר [רביה"ק‬ ‫אשורית ונמחק‪ ,‬ולאחר מכן נכתב בכתב‪-‬יד "בעי"ת ונאמר"‪ ,‬היינו‬ ‫היתה תפילה זו מסתיימת 'ככתוב בתורתך ה' ימלוך לעולם ועד'‬ ‫ההיכל הברכה זי"ע] שלא לומר נוסח 'ונאמר' כי אם בראש השנה‪,‬‬ ‫ללא הפסוק שלאחריו‪ ,‬עוד יצויין‪ ,‬שמקור תפילה זו היא במוסף‬ ‫שבעשרת ימי תשובה אומרים תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫מטעם מרון עם א׳‪ ,‬כמו שכתב ברית כהונת עולם" עכ"ל‪.‬‬ ‫של ראש השנה שם אומרים הרבה פעמים תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫ולכאורה יש לדייק ממה שכתב בעתרת שלום "וכן נהג אדומו"ר‬ ‫וכוונתו‪ ,‬שבמוסף ראש השנה אומרים הרבה פעמים תיבת‬ ‫[רביה"ק ההיכל הברכה זי"ע] שלא לומר נוסח 'ונאמר' כי אם‬ ‫אמנם בארבעה מקומות אומרים 'ונאמר' גם לפי נוסח אשכנז‪:‬‬ ‫'ונאמר'‪ ,‬והנה על פי טעמו של ה'עתרת שלום' הדברים מדויקים‬ ‫בראש השנה" והנה אם רבינו היה אומר 'ונאמר' בתפלת ערבית‬ ‫מאוד‪ ,‬שכן כל אחת מברכות 'מלכויות זכרונות שופרות' מתחלת‬ ‫ראש השנה – בתפלת מוסף אומרים פסוקי מלכויות זכרונות‬ ‫בכל ערב‪ ,‬פשיטא שלא היה כותב שנהג לומר כן רק בראש השנה‪.‬‬ ‫ב'תפילה' ['עלינו לשבח' 'אתה זוכר' 'אתה נגלית']‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫ושופרות‪ ,‬ובין פסוק למשנהו אומרים תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫המורם מכל האמור‪ ,‬שבתפלת ערבית של כל ימות השנה‬ ‫אומרים עשרה פסוקים בכל ברכה‪ ,‬אולם בפסוקים הללו יש‬ ‫יום כיפור – בסיום הברכה האמצעית אומרים 'ונאמר מחיתי‬ ‫קרוב לודאי שלא אמרו תיבת 'ונאמר' [שהרי ליתא ברוב כתבי‬ ‫חילוק נפלא‪ ,‬שבתחילה אומרים 'ככתוב בתורתך' 'ועל ידי עבדיך‬ ‫כעב פשעיך וכו'‪ ,‬ונאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וכו''‪ ,‬וכן‬ ‫היד של שלחן טהור‪ ,‬נמחק מסידור כת"י‪ ,‬וכן משמע בעתרת‬ ‫הנביאים כתוב לאמר' 'ובדברי קדשך כתוב לאמר'‪ ,‬ורק בפסוקים‬ ‫בתפלת נעילה 'ונאמר יעזוב רשע דרכו וכו'‪ ,‬ונאמר שובו שובו‬ ‫שלום]‪ ,‬אמנם בשבת‪-‬שובה‪ ,‬ואולי בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬כן‬ ‫שביניהם אומרים שוב ושוב תיבת 'ונאמר'‪ ,‬נמצא שאין אומרים‬ ‫מדרכיכם וכו'‪ ,‬ונאמר החפוץ אחפוץ וכו''‪.‬‬ ‫אומרים תיבת 'ונאמר'‪.‬‬ ‫תיבה זו כי אם בין פסוקים הסמוכים זה לזה‪.‬‬ ‫ברית מילה – בברכות שלאחר ברית מילה אומרים 'ונאמר‬ ‫יתכן שטעם הדבר‪ ,‬עפ"י מה שכתב בברית כהונת עולם‬ ‫וה'עתרת שלום' מעיד שרביה"ק ההיכל הברכה זי"ע נהג לומר‬ ‫ואעבור עלייך וכו'‪ ,‬ונאמר זכר לעולם בריתו'‪ ,‬ונאמר וימל אברהם‬ ‫שבראש השנה אומרים 'ונאמר' מפני המשכת החיות של אל"ף‬ ‫'ונאמר' רק בראש השנה‪ ,‬וטעם הדבר‪" ,‬מטעם מרו"ן עם אל"ף‪,‬‬ ‫את יצחק בנו'‪.‬‬ ‫ל'מרון'‪ ,‬והנה עיקר המשכה זו היא על ידי סוד הנסירה‪ ,‬וידוע‬ ‫כמו שכתב ברית כהונת עולם"‪.‬‬ ‫תפלת ערבית – בברכת 'ואמונה כל זאת' אומרים 'ונאמר‬ ‫מכתבי האריז"ל שסוד הנסירה נמשך במשך כל עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫וזה לשון ספר ברית כהונת עולם (מאמר אילו של יצחק פרק‬ ‫כי פדה ה' את יעקב'‪.‬‬ ‫ואפשר שמטעם זה אומרים 'ונאמר' בכל עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫לד)‪" :‬ומלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כ"ט ד') כמאמר חז"ל (ראש‬ ‫בזאת יובנו איפוא דברי רבינו "לא מצינו 'ונאמר' בדברי‬ ‫השנה יח‪ ).‬כבני מרון שרמזנו למעלה (פרק א)‪ ,‬בהיות שכאשר‬ ‫הקדמונים‪ ,‬אלא בראש השנה‪ ,‬וגם בברית מילה‪ ,‬ובמעריב‪ ,‬ולא זולת‬ ‫רבונו של עולם כמו שכבש‬ ‫יחסר בעולם האל"ף שבאות וא"ו מספרו מרו"ן בסוד [בגי'] 'לשפט‬ ‫באין פנים" עכ"ל [ויש לעיין מדוע לא הזכיר גם יום הכיפורים]‪,‬‬ ‫הנה בתפילה שלאחר העקידה ['רבוש"ע כמו שכבש אברהם‬ ‫האר"ץ' (תהלים צו‪ ,‬יג) במספר השוה‪ ,‬והנה ענין 'משפ"ט הארץ"'‬ ‫ועתה נבוא לעיין מה הטעם שאין לומר 'ונאמר' במקומות נוספים‪.‬‬ ‫אבינו את רחמיו'] אומרים כמה פעמים 'ונאמר'‪ ,‬כמובא בספר‬ ‫גימטריא תשכ"ה כנזכר‪ ,‬ובהיותה עומדים במשפט אז יהיו כ'בני‬ ‫פרי עץ חיים (שער עולם העשיה פרק ב) "רבש"ע כמו שכבש‬ ‫מרון'‪ ,‬כהעדר החיות שהוא האל"ף‪ ,‬אמנם אחר חקיקת המשפט‬ ‫צור ישראל – 'ונאמר גואלינו ה' צבאות'‬ ‫א"א וכו'‪ .‬ונאמר ע"י נביאך ה' חננו כו'‪ .‬ונאמר ועת צרה כו'‪.‬‬ ‫בכתיבה נתקיים מקרא 'לעשות בהם משפט כתו"ב' (תהלים‬ ‫כאמור‪ ,‬בסיום 'צור ישראל' אומרים לנוסח ספרד 'ונאמר‬ ‫ונאמר בכל צרתם וכו'" עכ"ל‪.‬‬ ‫קמט‪ ,‬ט)‪ ,‬כי בחינת כתו"ב הוא בשם החת"ך חיים שיבואר אי"ה‬ ‫גואלינו ה' צבאות שמו קדוש ישראל'‪ ,‬אך לנוסח אשכנז אין‬ ‫והנה דברי רבינו בשלחן הטהור (סי מח ס"י‪-‬סי"א) הם לפי‬ ‫באורך‪ ,‬והוא אחד פחות ממשפ"ט‪ ,‬ואז תחזור הא' ממשפט אל‬ ‫אומרים תיבת 'ונאמר'‪ ,‬וכן כתב במנהגי קאמארנא‪ ,‬וכן ליתא תיבה‬ ‫סדר הדברים בדרוש בפע"ח הנ"ל‪ ,‬ומבאר באיזה דברים נקטינן‬ ‫העול"ם בסוד א' יותר על מרו"ן‪ ,‬ונרמז זה בכל המלכיות זכרונות‬ ‫זו בסידור כת"י של רביה"ק הדמשק אליעזר מקאמארנא זי"ע‪.‬‬ ‫כוותיה להלכה ולמעשה‪ ,‬ולפלא שלא התייחס כלום בתפילה זו‪,‬‬ ‫שופרות לתורה ולנביאים ולכתובים‪ ,‬כי בכולם הפסוק הראשון‬ ‫ובטעם הדבר שאין לומר 'ונאמר' כתב הרה"ק רבי מנחם מנדל‬ ‫ורק בהגיעו לפרשת הקטורת העיר שאין לומר 'ונאמר'‪ ,‬ואפשר‪,‬‬ ‫הוא על גבי הפסוקים שאחריו ואי"ה יבואר יותר‪ ,‬ובפסוק הראשון‬ ‫מבאריסלאב זי"ע – תלמיד רביה"ק ההיכל הברכה זי"ע ‪ -‬בספרו‬ ‫לפי שתפילה זו אינה נאמרת למנהג אשכנז לכן לא רצה להוכיח‬ ‫הנוסח 'ככתוב בתורתך'‪ ,‬וכן 'ובדברי קדשך כתוב'‪ ,‬וכן בנביאים‪,‬‬ ‫'עתרת שלום' (תפלת השחר‪ ,‬עמ' יג‪ ,‬ד"ה בנוסח)‪" :‬בנוסח 'צור‬ ‫ממנהג אשכנז נגד מנהג האריז"ל‪.‬‬ ‫ובפסוקים האחרים הנוסח 'ונאמר' לכל הפסוקים‪ ,‬הוא לסוד בהיות‬ ‫ישראל' אין לומר 'ונאמר'‪ ,‬כי לא נזכר מקודם איזה פסוק‪ ,‬אך‬ ‫אמנם יש לציין שמנהג חצר הקודש קאלוב המסור בידם‬ ‫המשפט כתו"ב‪ ,‬באה האל"ף אל באי עולם אשר עוברים כבני‬ ‫'ונאמר' היה כתוב בסידורים קודם שתקנו לומר 'צור ישראל'‪,‬‬ ‫מבית קאמארנא‪ ,‬שבכל השנה אומרים תפלה זו רק עד 'והארץ‬ ‫מרון‪ ,‬והוא בתיבת 'ונאמר'" עכ"ל‪.‬‬ ‫דהיינו אחר פסוק 'ה׳ ימלוך לעולם ועד'‪ ,‬שכן כתב במחזור שנוסח‬ ‫אזכור' – כמנהג אשכנז‪ ,‬ורק בעשרת ימי תשובה אומרים כל‬ ‫ותמצית דברי קדשו‪ ,‬שבראש השנה כל באי עולם עוברים‬ ‫'צור ישראל' תיקן המהרי"ל‪ ,‬ובסידור הרב נשמט נוסח הזה של‬ ‫התפילה עד 'לכל העמים' – כמנהג האריז"ל‪ ,‬והדברים עולים‬ ‫לפניו כ'בני מרון' (ר"ה טז‪ ,).‬אולם על ידי תקיעת שופר נמשך‬ ‫'צור ישראל' ואז שייך 'ונאמר'‪ ,‬אבל עתה לא שייך לומר 'ונאמר'‪,‬‬ ‫יפה עם מה שנתבאר שרק בעשרת ימי תשובה אומרים 'ונאמר'‬ ‫החיות שהוא האל"ף‪ ,‬ואז הופך 'מרון' ל'ונאמר'‪ ,‬ועל כן בתפלת‬ ‫וכן בסידור רבי קאפיל ובסידור יעב"ץ נשמט 'ונאמר'‪ ,‬וכן נהג‬ ‫בתפלת ערבית‪ ,‬והוא הדין בתפלת רבונו של עולם‪.‬‬ ‫מוסף אומרים שוב ושוב תיבת 'ונאמר' לרמז על ענין זה‪.‬‬ ‫אדומו"ר [רביה"ק ההיכל הברכה זי"ע] שלא לומר נוסח 'ונאמר' כי‬ ‫בעש"ט על התורה ‪ -‬פר' כי תבא‬ ‫אמ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בתורתו של הבעש"ט הקדוש‬ ‫אור שבעת הימים‬ ‫מה שיש לאדם הזה נתקן בדורון הזה‪ ,‬וזה היה עבודת‬ ‫קליפות נגה‪ ,‬ויכולין להעלות הניצוצין אף מעולם‬ ‫אות א‬ ‫הבעל שם טוב זי"ע עם תלמידי תלמידיו‪ ,‬כי לפעמים‬ ‫הדיבור מדת מלכות שהיא עמנו בגלות‪ ,‬וזהו טעם‬ ‫להעלות הגשמיות לשרשם‬ ‫הצדיק עובר במקום אחד‪ ,‬באיזה יחוד שמו יתברך‬ ‫קריאה‪ ,‬להעלות חלקי נפש רוח נשמה שלו אף ממדת‬ ‫ובמחשבה קדושה‪ ,‬ומתקן כל עשבי השדה‪( :‬אוצר‬ ‫מלכות על ידי קריאה‪ ,‬עיין שם בדברי מרן הבעש"ט‪,‬‬ ‫א‪' .‬והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית‬ ‫החיים פרשת משפטים דף קצ"ט ע"ב)‬ ‫ותבין מלין מתוקין מדבשין בפרשה זאת‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כל פרי האדמה' וגו'‪ .‬לשון מרן אלוקי האריז"ל‪ ,‬סוד‬ ‫ביכורים רומז על חזרת אורות של המלכות הנקראת‬ ‫וראה מאור עינים (פרשת ויקהל) שכתב בזה"ל‪:‬‬ ‫עוד איתא בהיכל הברכה (פר' כי תבא) וז"ל‪:‬‬ ‫נוקבא‪ ,‬שהיא עולה עד לכהן שהוא רומז על חסד‪,‬‬ ‫כתיב (תהלים ל"ז‪ ,‬כ"ג) 'מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו‬ ‫שהברורים נתבררין בכל יום על ידי תפלה ותורה‬ ‫כדי שלא יינקו החיצונים ממנה‪.‬‬ ‫יחפץ'‪ ,‬והוא כפל מצעדי ודרכו‪ ,‬ואמר הבעל שם‬ ‫ומצוה ועל ידי יחודים קדושים שמייחדין בכל דבר‬ ‫טוב ז"ל כי מה' מצעדי גבר כוננו‪ ,‬כי מה שמוליך‬ ‫אכילה ושתיה ומשא ומתן ול"ט מלאכות כמו שהשיב‬ ‫וביאור דברי מרן‪ ,‬על מה דתנינן (כתובות ק"ה ב) כל‬ ‫ה' יתברך את האדם לאיזה מקום על ידי מבוקש‬ ‫משיח למרן הקדוש הריב"ש טוב בעת שיתפרסם‬ ‫המביא דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב ביכורים‪ ,‬ויש‬ ‫שיש לאדם לזה המקום‪ ,‬אבל ודרכו יחפץ‪ ,‬כי ה'‬ ‫למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה‬ ‫לבאר מה נשתנו ביכורים דוקא שיהיו דומים למביא‬ ‫יתברך רוצה לתקן האדם שם‪ ,‬להעלות ניצוצות‬ ‫שלמדתי אותך והשגת ויוכלו גם המה לעשות‬ ‫דורון לתלמידי חכמים‪ ,‬יותר מכל מתנות כהונה‪.‬‬ ‫הקדושות שבמקום זה‪ ,‬וזהו ודרכו יחפץ‪ ,‬כי ה'‬ ‫יחודים כמותך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת‬ ‫וביאור ענין זה‪ ,‬כי הנה כתיב 'כל פעל ה' למענהו'‬ ‫יתברך חפץ דרכו‪ ,‬ולא מבוקש שיש לאדם שם‪,‬‬ ‫רצון וישועה וכמו שאמר רבינו הקדוש מוהר"ר דוב‬ ‫(משלי טז‪ ,‬ד)‪ ,‬כלומר‪ ,‬שכל מה שיש בעולם הכל‬ ‫וכשמעלה הניצוצות הקדושות‪ ,‬אז נעשה יחוד בין‬ ‫בער זלה"ה אתקשטת בקישוטין דלא הוו כי תורה‬ ‫ברא לכבודו כדי לברר ניצוצי טהרה שנתפזרו בכל‬ ‫שני שמות הוי"ה ואדנ"י וכו'‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫ומצות הם קישוטין דהוו‪ ,‬אבל כשמעלין מדריגות‬ ‫הדברים‪ ,‬וכנסת ישראל היא השכינה הנמצאת‬ ‫והיינו שהבעש"ט לימד את תלמידיו לייחד ולברר‬ ‫התחתונות מדצח"מ על ידי יחודים זהו קישוטין‬ ‫בתוך כל פרטי הנבראים להחיותם‪ ,‬עולות עם כל‬ ‫בכל פרט‪ ,‬הן בעסק הרוחני ואין בעסק הגשמי‪ ,‬וכפי‬ ‫דלא הוו‪ ,‬והשכינה אתקשטת בהון והן עולין כל‬ ‫הבירורין‪ ,‬ונעשית מנחה חדשה לה'‪ ,‬כטעם קב חדש‬ ‫שנרמז בביכורים שהוא דבר גשמי שאין בו קדושה‪,‬‬ ‫הברורין ליסוד בנימין צרור החיים כמבואר שער‬ ‫הוא הבירורים שנתבררו מתוך הקליפות‪ ,‬וקב ישן‬ ‫ובכל זאת אפשר להעלותם ולייחדם‪.‬‬ ‫הנסירה כי מן הבירור שנברר מן המלכים לצורך‬ ‫שהוא חיות הקליפות‪ ,‬ידוע ליודעין‪ ,‬ואיש הדבוק‬ ‫עצמה של המלכות ביסוד שלה בצרור החיים נקרא‬ ‫באלהיו‪ ,‬עושה יחוד שמו בכל דבר שרואה ושומע‬ ‫נפשה והוא שורש המובחר מכל חלקי הבירורין‬ ‫ומריח וממשש אע"פ שאינו עסוק בעבודה הרוחנית‪,‬‬ ‫אות ב‬ ‫ושארית הבירורין שעדיין לא נבררו והם של נבראים‬ ‫אלא מתעסק בענייני הגשמיות לשם שמים‪ ,‬ועל‬ ‫להכניס כל חיותו באותיות‬ ‫נוצרים נעשים כי לא הובררו עדיין רק בחינות‬ ‫ידי זה אתקשטת השכינה שהיא המלכות בקישוטין‬ ‫חלק הספירות אלהות אך הנבראים לא הובררו‬ ‫דלא הוו (לשון זוהר ח"ב צ"ה א) [כי הבירורים העולים‬ ‫ב‪ .‬ושמת בטנא‪ .‬אמר אדוני אבי זקני זללה"ה על פסוק‬ ‫עדיין לגמרי והם נבררים מדריגה אחר מדריגה עד‬ ‫מהדברים הקדושים והרוחניים הם בגדר 'קישוטין‬ ‫'ושמת בטנא'‪' ,‬טנא' הוא ראשי תיבות ט'עמים נ'קודות‬ ‫שיושלמו ואז יבוא משיח‪.‬‬ ‫דהוו'‪ ,‬ואילו הבירורים העולים מהדברים הגשמיים‬ ‫א'תוון‪ ,‬והוא על דרך אמרם ז"ל (ברכות לד‪' ):‬אם שגורה‬ ‫וסוד 'ביכורים'‪ ,‬אין בהם קדושה מצד עצמם כמו‬ ‫נקראים 'קישוטין דלא הוי'] ועם הקישוטין הללו‬ ‫תפילתי בפי'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיש שם היחוד של ט'עמים‬ ‫תרומות ומעשרות שנאכלים בקדושה‪ ,‬אלא מביאים‬ ‫היא עולה אל המלך העליון ובכך יתפרדו כל פועלי‬ ‫נ'קודות א'ותיות‪ ,‬היוצאים מפיו בדביקות כראוי‪,‬‬ ‫אותם לבית המקדש ושם מניף אותם הכהן ונעשים‬ ‫און‪ ,‬ונמתק הרע שהוא כח ההסתר החיצוני ונתברר‬ ‫אזי 'יודע אני שהוא מקובל'‪ ,‬כיון שמדובק לשרשו‬ ‫לממון הכהנים בלי שום דין של קדושה‪ ,‬והוא לסוד‬ ‫הטוב הפנימי שבהם‪ ,‬ורומז בתחתון הגשמי ועושה‬ ‫האלוקי וכו'‪( :‬דגל מחנה אפרים פרשת תבוא ד"ה ברוך)‬ ‫הבירורין שנתבררו מדברים גשמיים במחשבה קדושה‪,‬‬ ‫במחשבתו פעולת יחוד בעליון‪ ,‬יחוד נורא‪:‬‬ ‫והכוונה כאן שיש להכניס כל חיותו שהם 'נפש‬ ‫להעלות אורות מיין נוקבין דנוקבא לשורשן בחסד‬ ‫ובאוצר החיים (פר' תבוא קס ע"ב) כתב וזה לשונו‪:‬‬ ‫רוח נשמה' שהם כנגד 'טעמים נקודות אותיות' בתוך‬ ‫העליון שהוא הכהן כדי שלא ינקו הקליפות ממנה‪,‬‬ ‫במצוה תר"ו‪ ,‬משורשי המצוה נתבאר במצות‬ ‫האותיות הקדושות ששם שורה עצם אלוקותו ית'‪.‬‬ ‫וכורך עליו 'גמי' בסוד ראשי תיבות 'גדולים מעשי‬ ‫ביכורים‪ ,‬שהם הנשמות והניצוצין‪ ,‬שנתבררין‬ ‫וכתב בהיכל הברכה (פר' כי תבא)‪ :‬ידוע שיש בכל‬ ‫י"י' (תהלים קי"א‪ ,‬ב')‪ ,‬להעלותם לקדושה‪.‬‬ ‫בזכות תלמידי חכמים וצדיקים וכהנים‪ ,‬עובדי ה'‬ ‫אות ותיבה עולמות נשמות אלהותו יתברך והן הן סוד‬ ‫אבל באמת לאו כל מוחא סביל דא‪ ,‬שיהיה נפשו‬ ‫יתברך‪ ,‬שמביאין להם דורון‪ ,‬והם מעלין כל אשר‬ ‫'אותיות נקודות טעמים' 'נפש רוח נשמה' כידוע ליודעים‪.‬‬ ‫דבוקה באל עליון גם כשעוסק בדברים גשמיים‬ ‫לבעל הבית הזה‪ ,‬לשורשן הטוב לשמים‪ ,‬אף שהוא‬ ‫ודע שכל אלה בחינות חלקי צלם נפש רוח חשמל‬ ‫לעשות עם כל הדברים שבעולם יחודים וקישוטים‬ ‫אין בו דעת כל כך האיך לברר ולהעלות‪ ,‬על ידי‬ ‫נשמה מדריגות אלהותו יתברך הם כולם בחינות‬ ‫וצירופים‪ ,‬כי לא כל אחד יכול להתעסק בעומק‬ ‫דורון וביכורים נתעלו כל אשר לו‪ ,‬עבדים ושפחות‬ ‫אותיות כמבואר בדברי מרן הריב"ש שבכל תיבה‬ ‫הגשמיות ולכוין באמת לברר ניצוצות כי הדמיון‬ ‫ובהמה טמאה‪ ,‬והם נכסי כהן‪.‬‬ ‫צריכין לייחד בחינות עולמות נשמות אלהותו יתברך‬ ‫מטעה בזה‪ ,‬ולכן האל יתברך ברוב אהבתו לעם הקודש‪,‬‬ ‫ועיין בספר הכהן הגדול [תולדות יעקב יוסף]‬ ‫נשמה המחיה את הכל כי חלק ה' עמו יעקב חבל‬ ‫צוה להביא ביכורים למקדש‪ ,‬ובזה עושה יחוד גדול‬ ‫פרשת לך‪ ,‬כי נפש רוח נשמה של אדם נתגלגל בשבע‬ ‫נחלתו קשורין בחוט זוהר אור א"ס עד למעלה‬ ‫ונורא‪ ,‬להעלות נפש כל חי שהיא המלכות המחיה את‬ ‫ספירות‪ ,‬ובכל הספירות יכול להעלות נפש רוח‬ ‫ראש ומתקשרין בחד והן הן שורש טעמים נקודות‬ ‫כל הפרטים הגשמיים עד לחסד עליון שהוא הכהן‪.‬‬ ‫נשמה של חלקי ניצוצין השייכים לשורש נשמתו‪,‬‬ ‫אותיות ומבואר בדברי מרן שכל אלו הם בחינות‬ ‫ועל ידי מצוה זאת‪ ,‬נקשרים כל החפצים והעשיות‬ ‫מה שאין כן בספירה שביעית מלכות‪ ,‬אשר משם‬ ‫אותות שגם הטעמים הם אותיות וכן הנקודות ויש‬ ‫והנאות עולם הזה באל עולם‪ ,‬כי הכל הולכין אחר‬ ‫יונקים קליפות נגה‪ ,‬קשה לו להעלות משם ניצוצי‬ ‫כלים לבושין מוחין שהם בחינות גוף צלם נשמה‬ ‫הראשית‪ ,‬כיון שגילה בפעם הראשון שכל כוונתו‬ ‫נפש רוח נשמה שלו עיין שם היטב‪.‬‬ ‫עולמות נשמות אלהותו יתברך כי יחידה חיה נשמה‬ ‫להעלות נפש כל חי לאל עולם‪ ,‬אזי כל מה שיש לו‬ ‫וזהו הטעם של מצות קריאה‪ ,‬שעיקר מצות‬ ‫הם נאצלים ממדריגות אלהותו יתברך‪.‬‬ ‫מפירות ותבואות הארץ‪ ,‬הכל נתקנו ונתבררו‪.‬‬ ‫ביכורים הוא‪ ,‬להעלות על ידי כח כהנים וצדיקים‪,‬‬ ‫והנה כל התורה והמצות הם לתקן בחינות כלים‬ ‫והוא סוד דורון של תלמידי חכמים‪ ,‬והבינהו מאוד‪,‬‬ ‫את הניצוצין השייכין לשורש נשמתו‪ ,‬מה שאין כך‬ ‫ולבושים גוף וצלם לבררם וללבנם עד שבעת עליות‬ ‫שמביא דברים גשמיים אל הצדיק ובזה נחשב כאילו‬ ‫במדת מלכות‪ ,‬ששם יונק ארמי אובד אבי קליפת נגה‪,‬‬ ‫הרצון ברוך היודע יחזרו הכל לבחינות אצילות‬ ‫הקריב ביכורים כי יש בכח הצדיק לתקן הכל‪ ,‬וכיון‬ ‫קשה להעלות משם הניצוצין‪ ,‬ולכן על ידי מצות קריאה‬ ‫אלהותו יתברך ואזי ה' אחד ושמו אחד‪.‬‬ ‫שנותן מעט אל הצדיק שהוא בחינת כהן‪ ,‬אזי כל‬ ‫של סיפור יציאת מצרים והכנעת הקליפות‪ ,‬נשבר‬ ‫לרגל יומא דהילולא כ"ה אלול‬ ‫תולדותיהם והנהגותיהם‬ ‫של צדיקי עולם זיע"א‬ ‫מעשיהם ש‪ ‬צדיקים‬ ‫שבחי המגיד הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זיע"א‬ ‫מתוך אוצר ספרי רביה"ק מקאמארנא זי"ע‬ ‫שלישית נסתלק בעת הלכו אנה ואנה בדביקות נפלאה‬ ‫יכול להראות סכין כשר‪ ,‬ואתה רוצה עתה להיות שוחט‪,‬‬ ‫הרחבת הדעת בעניני עולם הזה‬ ‫בחדר שלו‪ ,‬ואמר 'בהאי רצון אסתלק משה' (זוה"ק ח"ב‬ ‫והשיב לו שאינו רוצה עוד‪ .‬וזה המעשה שמעתי ממורי‬ ‫כי באמת צדיק גמור שנתנסה בהרבה ירידות‬ ‫דף סח ע"ב)‪ ,‬כי לערך שני שנים קודם פטירתו‪ ,‬היו‬ ‫חמי ז"ל‪ ,‬שכל הסיפורים שלו‪ ,‬שמע מרבו רבינו יחיאל‬ ‫ויסורין‪ ,‬באלף פעמים טעם מיתה‪ ,‬ועמד בכולם תקיף‬ ‫צריכין לשמור אותו שלא ייצא נשמתו מרוב דביקות‬ ‫מזלאטשוב תלמיד מרן אלקי‪ ,‬וכל דבריהם אמיתיים‬ ‫בהאי עלמא‪ ,‬בלב שמח‪ ,‬לא הרגיש כלל בשום יסורין‬ ‫בוראו‪ ,‬כי היה דרכו לילך אנה ואנה‪ ,‬עד שפניו היו‬ ‫כדברי אלקים אמת‪.‬‬ ‫ודלות ועניות‪ ,‬מרוב אור זיו השכינה‪ ,‬שמאיר עליו‬ ‫בוערות כמראה הלפידים‪ .‬ופעם אחת אמר הגאון הקדוש‬ ‫(מעשה השם)‬ ‫טעם עולם הבא בעולם הזה‪ ,‬והיה תמיד פניו מאירין‬ ‫מורנו הרב רבי יוסף מז'מיגראד תלמידו אל אחיו הצדיק‬ ‫ושמחין מחדוותא דשמעתא ומהתפלה ותפילין‪ ,‬אזי‬ ‫מורי וחמי מורנו הרב רבי אברהם מרדכי [מפינטשוב]‪ ,‬ראה‬ ‫בכיות מרן הבעש"ט על הדורות‬ ‫כשכבר נזדכך בזיכוך רב וקדוש‪ ,‬מנהיג עצמו בהרחבה‪,‬‬ ‫אחי‪ ,‬היאך עקביים של רבינו הקדוש עומדין בגן עדן‬ ‫שלפני ביאת המשיח‬ ‫להרחיב דעתו שלא יקטרג עליו היצר‪ ,‬כי הדביקות‬ ‫העליון‪ ,‬והיה צריך שמירה יתירה‪ .‬והיה דרכו לאכול‬ ‫שמעתי ממורי וחמי‪ ,‬שהיה תלמיד מובהק מרבינו‬ ‫והחיות אלהות ולב שמח מתפלה ותפילין‪ ,‬הוא ממש‬ ‫סעודה שלישית בחדרו מיוחד עם איזה מבניו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫הקדוש והצדיק מוהר"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב‪ ,‬שפעם‬ ‫חיים לקדושה‪ ,‬ומות לסטרא אחרא‪ ,‬וכדי שלא יקטרג‬ ‫היה הולך לבית מדרשו לומר תורה ושירות עד שגמר‬ ‫אחת נסע מרן אלוהי קודש הקדשים אור שבעת הימים‬ ‫עליו להפילו חלילה‪ ,‬ריך כמה פעמים להרחיב דעתו‬ ‫הסעודה שם‪ ,‬ובעת הזאת לא היה שום אדם שם‪ ,‬והיה‬ ‫רבינו ישראל בעש"ט‪ ,‬על הדרך‪ ,‬והלך אל היער להתפלל‬ ‫בעניני עולם הזה‪ ,‬שלא יתגבר עליו הפכו‪ .‬וכן התנהג‬ ‫רץ בחדרו אנה ואנה‪ ,‬ואמר 'בהאי רצון אסתלק משה'‪,‬‬ ‫מנחה‪ ,‬וראו התלמידים שמכה ראשו באילן מאוד‪,‬‬ ‫רבינו הקדוש מוהר"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב‪ ,‬שהיו‬ ‫עד שראתה בתו הצדיקת‪ ,‬ורצתה ואמרה לאחיה הצדיק‬ ‫וצועק ובוכה בכיה רבה‪ ,‬והמה ראו כן תמהו‪ ,‬ושאלו פה‬ ‫מלבושיו מלבושי מלכות‪ ,‬והכנסת סעודתו בכל יום‬ ‫רבי יצחק [מראדויל] ז"ל‪ ,‬ורץ לחדרו‪ ,‬ותפסו לבלבל‬ ‫קדוש מה זה ועל מה זה‪ ,‬והשיב‪ ,‬שצפה ברוח הקודש‪,‬‬ ‫כסעודת המלך‪ ,‬ולא נהנה [ממנה] אלא ראות עיניו‪.‬‬ ‫אותו ולהורידו‪ ,‬ונפל על שכמו‪ ,‬ואמר 'שמע ישראל ה'‬ ‫על הדורות שיהיו סמוכין למשיח‪ ,‬וראה שיהיו רביים‬ ‫ואמר עליו רבינו הקדוש מוהר"ר אלימלך‪ ,‬כשהוא לובש‬ ‫אלהינו ה' אחד' (דברים ו‪ ,‬ד)‪ ,‬ויצתה נשמתו הקדוש‪.‬‬ ‫כארבה לרוב‪ ,‬רבי'ס יאק מאק‪ ,‬והם הם יעכבו את‬ ‫המלבוש לתפלה‪ ,‬ומחבר הקרסים של לבושו‪ ,‬ממשיך‬ ‫הגאולה‪ ,‬מלשלח האם מעל הבנים בכלליות‪.‬‬ ‫שפע למעלה‪ ,‬לשמונים אלף כיתות מלאכים‪ ,‬והוא‬ ‫ורבי יוסף בנו היה למעלה עד יום ראשון לבוקר‪,‬‬ ‫חיותם‪ .‬והיה צריך שמירה בכל עת‪ ,‬שלא יצא נפשו‬ ‫ובעת שהיה עומד לפני הבית דין שלמעלה‪ ,‬שמע כרוז‬ ‫(היכל הברכה שמות דף שיח ע"א‪ ,‬אוצר החיים דברים‬ ‫דף קלד ע"ב)‬ ‫מגודל אור הדביקות‪ .‬ופעם אחד‪ ,‬שאל אותו פרומיר‬ ‫שילכו הצדיקים לקבל פני הרב רבי מיכל מזלאטשוב‬ ‫נער‪ ,‬מפני מה הוא מתנהג כל כך בהרחבה‪ ,‬והשיב לו‬ ‫שבא לכאן‪ ,‬והלכו‪ ,‬ובתוכם הלך מרן הקדוש נר ישראל‬ ‫מעין הבעל שם טוב‬ ‫(בהפשטות) [בפשטות]‪ ,‬שצריך להחריב דעתו לעבודת‬ ‫רוח אפינו הרב ישראל בן אליעזר [בעל שם טוב] רבו‪,‬‬ ‫סיפר לי מורי חמי‪ ,‬מה שסיפר לו רבינו אור שבעת‬ ‫השם יתברך‪.‬‬ ‫וראה אותו עומד לפני הבית דין‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬יוסף בני‪,‬‬ ‫מה לך בכאן‪ ,‬וסיפר לו כל הענין‪ ,‬והלך מרן [הבעל שם‬ ‫הימים מו"ה ר' יחיאל מיכל [מזלאטשוב] תלמיד מרן‪ ,‬שפעם‬ ‫(הקדמת נתיב מצותיך אות כא ‪ -‬כב)‬ ‫טוב] לפני הבית דין‪ ,‬ואמר להם‪ ,‬מה לכם עם רבי יוסף‬ ‫הלך הוא ושני תלמידים‪ ,‬עם מרן בשדה‪ ,‬והגיע שעת‬ ‫חביבי‪ ,‬שאתם אומרים שאין תפלתו זכה‪ ,‬אני אומר לו‬ ‫המנחה ואמרו לו‪ ,‬אין לנו מים לנטילת הידים לצורך‬ ‫תורתו תורת אמת‬ ‫שיתפלל בכאן תפלת שחרית‪ ,‬ואתם תראו האיך תפלתו‬ ‫התפילה‪ ,‬ולקח מרן המטה והכה בארץ‪ ,‬ונבקע שם מעיין‬ ‫ואמר הקדוש הרב מוהר"ר מיכל מזלאטשוב לתלמידיו‪,‬‬ ‫הוא בלב שלם ואמת‪ ,‬וקרא אותו ואמר לו‪ ,‬התפלל בני‬ ‫אחד ונטלו ידיהם והתפללו‪ .‬והוא נובע עד היום סמוך‬ ‫[על איזה איש‪ ,‬לאמר]‪ :‬הראיתם את זה [האיש‪ ,‬הוא] לא‬ ‫בכאן לפני יוצר כל‪ ,‬ויושיע לך‪ ,‬והתחיל להתפלל‪ ,‬ומתוך‬ ‫לעיר מעזיבוש‪ ,‬ועד היום קוראים אותו הערלים‪" ,‬בעל‬ ‫יזכה לעולם להורות כהלכה‪ ,‬אלא להפוך דברי אלקים‬ ‫גודל כוונת התפלה התחיל למטה הגוף להזיע‪ ,‬ובתפלה‬ ‫שמ'סקי קערניצע" ומסוגל המים‪ ,‬למי שיש לו קדחת‬ ‫חיים‪ ,‬ויאמר על אסור מותר‪ ,‬ועל מותר אסור‪[ .‬והוא‬ ‫זאת העלה כל התפלות‪ ,‬להיותן כולם מאירים ובהירים‪,‬‬ ‫שלישית‪ ,‬נירפא מיד‪ .‬וכן עשה [מרן הבעל שם טוב] כמה‬ ‫מטעם] על שלומד תורה כדואג‪ ,‬משפה ולחוץ‪ ,‬וכך הוה‪.‬‬ ‫ואיתער ונתרפא מחליו‪ ,‬ובאה אליו אמו ואחיותיו‪ ,‬ואמר‬ ‫דברים נפלאים‪ ,‬לא נראה ולא נשמע מימות תנאים‪,‬‬ ‫וכשבא אצלו הגאון בעל [מחבר ספר] פרי מגדים‪ ,‬כיבד‬ ‫אליהם‪ ,‬למה אין אתם מפשיטים הקישוטים מעליכם‪,‬‬ ‫רבי שמעון בן יוחאי‪ ,‬ורבי חנינא בן דוסא וחבריו‪ ,‬וכל‬ ‫אותו ביותר‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬שהכריזו ברקיע‪ ,‬שיזכה לקבוע‬ ‫הרי אבינו נסתלק‪.‬‬ ‫זה על ידי דביקותו בכל רגע באלהיו‪ ,‬וכל זה הוא חלק‬ ‫הלכה כמותו‪ ,‬על שלומד תורה בטהרה שלם אל עולם‪.‬‬ ‫קטן‪ ,‬כטפה לכל המעשה הגדול שעשה מרן לעיני כל‬ ‫(הקדמת עצי עדן)‬ ‫(נתיב מצותיך נתיב האמונה שביל ג אות כה)‬ ‫ישראל‪ ,‬בלי שום שם‪.‬‬ ‫שמעתי כיוצא בו מאאמו"ר הרב אלקי הקדוש זלה"ה‬ ‫(נוצר חסד פ"ו אהבה אות ח)‬ ‫שימוש צדיקים‬ ‫בשם הרב הקדוש רבי יוסל'ע [מיאמפלי] בהרב איש אלקי‬ ‫תדע בני‪ ,‬ששמשתי צדיקים בעלי מופת‪ ,‬בעלי רוח‬ ‫רבינו רבי מיכל זלה"ה מגיד מזלאטשוב‪ ,‬שפעם אחת היה‬ ‫סדר הסתלקותו‬ ‫הקודש‪ ,‬בעלי גילוי אורות ועולמות עליונים‪ ,‬שצפו‬ ‫מוטל על ערש דוי‪ ,‬והיה ישן אז לערך שני ימים רצופים‪,‬‬ ‫אירע לבן הקדוש של הרב מורנו הרב רבי מיכל‬ ‫במרכבה כמו רבי עקיבא וחביריו‪ ,‬תלמידי אדונינו‬ ‫וראה בחלומו שמכריעין אותו בבית דין שלמעלה‪,‬‬ ‫מזלאטשוב‪ ,‬ושמו הרב הצדיק מורנו הרב רבי יוסף‬ ‫אלימלך הקדוש‪ ,‬אור מופלא‪ ,‬אדמו"ר ותלמידי רבינו יחיאל‬ ‫ותיכף ומיד היו מודיעין הנשמות לאביו רבינו רבי מיכל'ע‬ ‫מיאמפלא‪ ,‬פעם אחת אינגיד ואיתנח ועלה למעלה‬ ‫[מיכל מזלאטשוב] תלמודי מרן הריב"ש‪.‬‬ ‫זלה"ה שבנו רבי יוסל'ע אינו במעמד טוב לפני בית‬ ‫וטבלו אותו בנהר דינור‪ ,‬והמעשה ארוך ונפלא‪ ,‬ופעם‬ ‫(זהר חי ח"ב דף תמ"ט ע"ב)‬ ‫דין שלמעלה‪ ,‬ומיד היה מייחד ומכוין כוונת ושמות‬ ‫אחת חלה ונטה למות‪ ,‬ואינגיד ואיתנח‪ ,‬והוא היה דרכו‬ ‫ויחודים עד שהיה לו עליות נשמה‪ ,‬ועלה בנשמתו לפני‬ ‫להתפלל מאד בכוונה‪ ,‬ובפרט תפלת ערבית‪ ,‬והיה‬ ‫הלכות שחיטה‬ ‫בית דין שלמעלה‪ ,‬וראה שבנו רבי יוסל'ע עומד שם‬ ‫מקפיד על מי שאינו מתפלל מעריב בכוונה עצומה‪,‬‬ ‫פעם אחת בא אל מרן איש אחד‪ ,‬שואל ממנו אם‬ ‫והכרעתו אינו בטוב כל כך‪ ,‬וטען לפני בית דין שלמעלה‬ ‫וכך אמר עליו אביו הקדוש‪ ,‬יוסף בני יכול להתפלל‪,‬‬ ‫ילמוד הלכות שחיטה להיות שו"ב‪ ,‬ואמר לו [מרן]‪ ,‬בני‬ ‫אבקש מכם שתבחון אותו באיזה תפלה מתפלת היום‬ ‫ובעת חליו ראה ששוקלין כל זכיותיו‪ ,‬והביאו כל התפלות‬ ‫בוא ואראך דבר‪ ,‬והלך עמו החוצה‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬הבט נא‬ ‫או שחרית או מוסף או מנחה ומעריב ותראו עד היכן‬ ‫שהתפלל מקטנותו ועד אותה השעה‪ ,‬לא נעדר אחת מהם‪,‬‬ ‫על הגג‪ ,‬ונשא האיש את עיניו‪ ,‬וירא איש אחד עומד‬ ‫תפלתו היא זכאי לפני יוצר בראשית‪ ,‬ומיד הסכימו בית‬ ‫וראה שבא מלאך אחד נורא‪ ,‬ואמר מה זה אלו התפלות‪,‬‬ ‫אצל ארובת העשן‪ ,‬וסכינו בידו ומשחיז אותו‪ ,‬ונבהל‬ ‫דין שלמעלה‪ ,‬והיה מתפלל שם מוסף‪ ,‬ואחר התפלה‬ ‫ונפח בם‪ ,‬וברוח שפתיו נתפזרו‪ ,‬ולא נשאר אלא ה"א אחת‬ ‫מאוד האיש‪ .‬ואמר לו [מרן]‪ ,‬בני‪ ,‬זה היה שו"ב לפני‬ ‫בחנו תפלתו‪ ,‬ולא נשאר מכל התפלה אלא אות ה'‬ ‫מאירה באור צח‪ ,‬והוא היה עומד לפני הבית דין של‬ ‫כמה מאות שנים‪ ,‬והיה שוחט בסכין פגום בלי הרגשה‪,‬‬ ‫בשלימות גדול‪ ,‬ומכח ה' זו ניצול‪ ,‬ונתרפא תיכף ומיד‪.‬‬ ‫מעלה‪ ,‬ידיו מרתתין‪.‬‬ ‫ועדיין לא נתקן‪ ,‬ואחר כך פסקו לו שיבוא אלי‪ ,‬ויראה‬ ‫(זקן ביתו פ"ב מי"א)‬ ‫ובאותו היום מת אביו הקדוש‪ ,‬כי פתאום בסעודה‬ ‫לפני סכין כשר‪ ,‬וזה שלוש שנים שעומד על גגי‪ ,‬ואינו‬ ‫מכון "אוצרות קאמארנא" שע"י מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק | רח' מרים הנביאה ‪ 14‬רמת בית שמש | טל‪ 072-25-25-800 .‬פקס‪ | 072-25-25-801 .‬להערות ולקבלת הגליון ‪otzrot.komarne@gmail.com‬‬