במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — כי תבוא (2026-08-24)

גיליון קכט | כי תבוא פ"ו
במשעו_לי החסידות
להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש
את ה' האמרת וה' האמירך – שני הפנים של ישראל
בין חכם למלך :ולהגדרת מושג ומהות 'מידת המלכות' ובמה היא שונה ממידת 'אין לו עד במקרא' :על הלשון שבמקרא את ה' האמרת היום -וה' האמירך ,כתב
החכמה והגבורה וכו' .הנה ממנו משל נוסף מדוייק וברור שכתב בחנה אריאל פ' כי תבוא. רש"י' ,אין לו עד במקרא' -שאין דמיון נוסף במקרא למשמעות מילות הפועל האמרת האמירך,
בהבדל שבין השופטים והמלכים שהיו בישראל ,ומהות הנהגתם השונה מאוד זה מזה .וזה שנסיק ממנו את הפירוש המדוייק שלהן .ובפרט שהוא סוג פעולה אחת שאותה עשו ישראל
היסוד השני. להקב"ה ,ואותה עשה הקב"ה לישראל .וא"כ איך ייתכן שיעשו הנבראים לבוראם מה שעושה
וזה יובן ממה שהי' בישראל אחר כניסתן לארץ ,מתחלה שופטים ,ואח"כ בימי
הבורא לנבראיו .ובספרי הליקוטים מובאים בכמה גרסאות דברים בשם הר"י מבעלזא שאמר
שלכן אין לו עד במקרא ,משום 'שאין שיעור לכמה צריך היהודי להתבונן ובעצמו להשתוקק
שמואל ושאול הותחלו מלכים .וההפרש בין שופטים למלכים הוא ההפרש שבין
להתגעגע להשי"ת ,לזכות שהקב"ה יקרבנו גם כן לאין שיעור וערך' .ונראה שהדברים משמו
חכם למלך .שבפני החכם יש ביטול ושומעים לקולו ,ובפני המלך בוודאי שומעים
הם רק 'בקירוב' למה שאמר .ואפשר שגם ההסבר של הר"י מבעלזא לפירוש פועל מילת
ג"כ לקולו ,יותר ויותר ,בביטול גדול .והוא ,שבפני החכם ,הנה כל מי שמשיג ומבין 'האמרה' היתה בלתי דומה לשום דבר ,והשומעים כתבו כל אחד כהשגתו.
ענין החכמה ויוקר ערכה ומעלתה -הוא בטל יותר ויותר בפני החכם .ומי שאינו
מבין כ"כ ,הביטול שלו בפני החכם קטן הרבה מאד ,עד שלפ"ע מדרי' הכרת החכ' 'מתפאר עצמו בבניו' :ובבעש"ט עה"ת כי תבא (מכתבי קודש דכ"ד ע"ג) מובאים דברים
פליאים מאוד .והם על הפירוש השני ברש"י על פועל 'האמרה' שהוא מלשון תפארת,
כן הוא מדרי' הביטול .ומי שאינו חכם כלל -אין לו ביטול כלל .אבל המלך ,עיקר
שהקב"ה מתפאר בישראל ,משום שאינו יכול להתפאר בעצמותו השגיבה הבלתי נתפסת .לכן
המלוכה הוא על עם דוקא ,היינו הרחוקים מאד ממעלת המלך ,ואין מכירים כלל
'היה האהבה להאציל {את המציאות של} בני ישראל ,כדי לקבל מהם התפארת.
מהות ערכה מצד עצמם .רק שזהו תוקף כוח ועוז מלך ,שמפני האימה הנמשכת
מאת המלך עליהם ,בטלים הם לרצון המלך לעשות רק מה שהוא רצונו. את ה' האמרת וגו' וה' האמירך וגו' .פירש"י שהוא לשון תפארת ע"ש ,כתיב (ישעיה
מ"ט) ישראל אשר בך אתפאר ,וכתיב (איכה ב') תפארת ישראל ,ואמר אלוקיי רב
והנה חז"ל [אמרו] מאן מלכי רבנן ,הרי גם החכמים נק' מלכי .וגם השופטים ב"ש ,שהקדוש ברוך הוא אינו יכול להתפאר ,כי מי יוכל להבין עצמותו ,לכן
שהיו בישראל ,היו שופטים את כל עם הארץ והיו שומעים לקולם{ .אך} ענין זה מתפאר עצמו בבניו ,כמו שמתפאר עצמו האב בבניו ,כן היה האהבה להאציל בני
דמלכי רבנן והשופטים שהיו בימים ההם ,הוא שהחכם או השופט אין מתפשט ישראל ,כדי לקבל מהם התפארת ,נמצא התענוג נתגלה בזה ההתפארות.
ממנו שום אימה על העם רק שסדר הבריאה הוא בכח עליון של הבורא ית"ש,
הנה דברי הבעש"ט צריכים הבנה עצומה ,ומה הוסיף על הפירוש הפשוט ברש"י .שהקב"ה
שמדרי' נמוכה יש לה ביטול בפני מדרי' עליונה שלמעלה הימנה ,וע"כ יש ביטול
מתפאר בישראל והבדילם מכל הגויים .וישראל מתפארים בו והבדילוהו מאלוהי הניכר .אלא
טבעי קצת גם בפני החכם שלא מצד ההכרה במעלת החכ' הנ"ל .אבל זה אין בא
בעוד שהפירוש הפשוט 'את ה' האמרת' הוא ,שישראל מאמירים ומשבחים את הקב"ה,
כ"כ לפעולה ...כי אין ענין ורצון החכם שיראו ממנו ,רק שישמעו ויבינו את חכמתו
כהמשך הפסוק 'להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו וגו'' ,וה' האמירך' פירושו הוא שהקב"ה
שמגלה להם ומלמד אותם ...נמצא שהחכם מצד עצמו אינו אלא מגלה החכמה משבח ומאמיר את ישראל ,כהמשך הפסוק שאחריו 'להיות לו לעם סגולה לתתך עליון על כל
הנעלמת מזולתו .אלא שממילא נמשך הממשלה בהנהגת העם ,מצד ההכרח הגויים .הרי לפירוש הבעש"ט הוא להיפך ,ש'את ה' האמרת' הוא שישראל משתבחים בעצמם
דקבלת התורה ,שזהו מצד עצמם של העם דוקא .אבל המלך ,עיקר כוונתו להיות עם הקב"ה ,והקב"ה משבח עצמו בישראל .והוא כפי' הגמ' בברכות ו .האומרת 'ומי משתבח
אימתו מתפשטת על העם שלא יסורו מכל מצות אשר יצוה ,וממילא תהי' הנהגתם קוב"ה בשבחייהו דישראל ,אין -דכתיב את ה' האמרת וה' האמירך' .אמנם לפי זאת אינו דומה
בשלימות הראוי. הפעולה שעשו ישראל ביחס לקב"ה ,שהם מתפארים בו כפשטות העניין ,מפני שהוא הרבה
הנה לנו שישנה הנהגה של שופטים וחכמים הבנוייה בעיקר על ידיעה והבנה של המונהגים יותר גדול מהם והוא רב ושליט וכמו שנאמר ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו ,לפעולה
בדרך הראויה להתנהג ,אותה הם לומדים ממורה דרכם בהבנה והשגה התלוייה לפי דעתם שעושה הקב"ה ביחס אליהם מה שמתפאר בהם ,והם באמת קטנים ממנו ורק גדולים מאומות
והכרתם .אמנם הנהגת מלכות היא ביסודה מכוח אימה ויראה ,אך בכוחה 'כוח ועוז המלוכה', אחרות כהמשך הפסוק 'לתתך עליון על כל הגויים' ,והרי הוא עצמו הוא מי שגידלם ,א"כ מה
להביא 'הכרת אור אין סוף ב"ה' הרבה יותר גדולה מאשר יבינו בהשגתם והכרתם בחכמתם התפארת בזאת שהם עליונים על גויים אחרים .ובפרט צ"ל סיום דברי הבעש"ט 'נמצא התענוג
לפי דעתם .ולכן המכוון בר"ה לייסד מלכות בדווקא ,ולא בית דין או רבנות של חכמה והשגה. נתגלה בזה ההתפארות' ,מהו גילוי ה'תענוג' בהתפארות זו ,שלשם כך היה 'האהבה להאציל
כהמש"ד. {ולברוא את המציאות של} בני ישראל'.
מתגדל לפי ידיעתו :ולביאורם של עניינים אלו ,ובתוכם את ענייני יצירת האדם ב'אחור
אבל בחי' המלוכה הוא ענין הכפייה ,שלא להיות בחי' המלוכה בבחי' טפל כנ"ל,
וקדם' ,ובהפרדתו בנסירה לשני פרטים נפרדים כמשפיע ומקבל ,שהחלו בר"ה ,ואת תפקידם
כבמשל של החכם והשופט .אלא שתהי' המלוכה פרצוף וענין בפ"ע ,שאין המכוון
של ישראל באותה עת לייסד את מלכות השמיים ושיאמרו לפניו מלכויות ,אנו נדרשים
אלא להתפשט ממנה אימה על העם הרחוקים דוקא .שע"י האימה יומשך בהם
לעניינים עמוקים על פי דרושי הקבלה של האר"י הק' ,שאין לנו בהם בזמנינו השגה עצמאית,
הכרת אור א"ס ב"ה בכח ועוז המלוכה ,שלא ע"י רצון העם ,כ"א ע"י ביטול רצונם ובפרט במושגים הנעלים והנשגבים שבמראות הקודש ההם .אך נביא בזאת מהני מילי ומשלי
מפני אימת המלך המתפשטת עליהם .והגם שבעניין הכרת אלקות נמשך לפי מעליותא של תלמידי הרב בעל התניא ,הלא המה הרי"א מהאמיל ,והר"א מסטראשעליא,
סדר המדרי' דוקא כנ"ל ,בבריאה יותר מביצי' וכו' ,אך עיקר המכוון של המלוכה כפי שהם הבינו והעמיקו בהם יותר על פי החסידות ,וגם דיברו ביסודות אלו יותר בלשון בנ"א
הוא בסוף מעשה דוקא .והיינו ענין עול מלכות ...וז"ש אמרו לפני מלכיות כדי ובמשלים כערכנו בזמנינו ובשפתינו .ומהם נראה ונבין גם את דברי יתר תלמידי הבעש"ט
שתמליכוני עליכם .היינו לעשות אותו בחי' מלך דוקא מלבד בחי' החכם כנ"ל. בזאת .והנה היסוד הראשון אומר ,שעצם עניין גילוי וידיעת מלכותו יתברך בעולם ,הוא רק
ובכדי לייסד הנהגת מלוכה נדרשה ביטולה של ההכרה במציאות ה' על ידי החכמה עניין של גילוי וייסוד אצל הנבראים ואינו בקוב"ה עצמו .וע"ז נתן הרי"א מהאמיל במאמר מצה
וההשגה שיש בברואים מצד עצמם מהכרח יצירתם ,מכוח מה שנקרא בדבריו 'שם ההוויה וכוסות ע' עד :משל מדוייק וברור מאוד.
שבהם' דהיינו שהם מכירים מעצמם את מי שיצרם ואת חכמתו והם מוכרחים בשכלם להתנהג כמשל כשהמלך הולך לתומו ,ואחד רואה אותו ויודע היותו אדם ואינו יודע כלל
לפיה .וזאת נעשה על ידי התרדמה והנסירה מכל אותן ידיעות חכמה ,כדי שתוכל להתייסד שהוא אדם מסויים .ואחד יודע שהוא אדם גדול אבל אינו יודע שהוא מלך .ואחד
הנהגה הבנוייה רק על מלוכת ה' והתבטלות אליה ,וכך יקבלו אותם נבראים תכונות הרבה יותר שיודע שהוא מלך אך אינו יודע מגדולת מלכותו כלום .ועוד א' יודע שהוא מלך
גדולות של אהבה ויראה הבאים אליהם מכוח עוזה וכוחה של מלכות שמים. מלכים ,ויש גם מי שהוא יודע היותו מלך מלכים גדול ונורא ובעל מדות טובות
והיינו ענין הנז' בכתבי האריז"ל שבר"ה נעשה הנסירה להיות בחי' המל' פרצוף חכם וצדיק כו' .שכל אלה הידיעות אינם פועלים שום שינוי במלך עצמו כלל,
בפ"ע .לפי שבכל ר"ה חוזר לכמו שהי' בתחלת הבריאה ,כי כל שנה הוא חידוש ואין כאן שינוי וחילוק מדריגה אלא לגבי האנשים היודעים עצמם ,שהתפעלותם
מציאות שלם ...לעורר בחי' המלוכה דמלך דוקא .וכמ"כ עתה אמר הקב"ה ובטולם בפני המלך הוא לפי ערך ידיעתם .וההולך ומתגדל בידיעה זו -מידיעה
"אמרו מלכיות" דוקא ...שיש בה מעלה רבה ויתירה על מעלת החכם .שיהי' לידיעה עליונה ממנה במדריגות הללו ,ההוא יקרא שהמלך בכבודו ובעצמו
נמשך הגילוי מצד עצמותו ית' ,ולא מצד המקבלים לבד הנז' במעלת החכם .אלא מתגדל אצלו -אצל היודע דווקא ולא לגבי המלך עצמו כלום.
ע"י אימת המלכות יבוא ההתגלות מלמעלה דוקא .וכמ"ש בסידור בענין תיקון דהיינו שייסוד וקבלת עול מלכותו יתברך הוא רק בעינינו הנבראים ,כאשר אנו נודעים
חצות ,שהיראה והאהבה הבאים מלמעלה ,גדלה מעלתם לאין קץ על מעלת יראה ומתוודעים אליה ,ומתפעלים ומתבטלים אליה לפי ערך ידיעתינו .אבל מלכותו וממשלתו ית'
הכלולה בנפש בתחלת הוייתה ע"י שם הוי' כנ"ל. קיימת כל העת בכל העולם וגם בנו גם מבלי ידיעתנו והתפעלותנו ממנה.
משא"כ בטרם פעל השלימות הנפלאה הזאת במדינה ,ועודנו עוסק בה ללמד 'בני מלכים' :ולהבנת היתרון של בניין מלוכה של אימה ויראה ,על פני בניין בית דין
את בני המדינה דרכי חוקיו ומשפטיו ,שאז המלוכה טפילה למלך עצמו .פי', של רבנות של חכמה והבנה ,שהוא גם ההבדל בין ענייני ראש השנה ותחילתה .ולבין ענייני
שהעיקר הוא להיות המלך מורגש מאד לכל או"א מבני המדינה ,ויפול פחדו פסח ושבועות .שהוא גם ההבדל בין ענייני יסודות האדם ויצירתו בפרצופי השפעה וקבלה,
עליהם ושאתו {ונשיאתו} תבעת אותם ,ולא ינעם להם כי אם אור פניו ,ולא ולבין קומתו וצורתו והצלם הפנימיים של כל אדם ,ובפרט האדם היהודי (שעליהם הבאנו בארוכה
ישמחו כ"א באור חסדו עליהם וכו' ,שעי"ז יוכלו להשתלם מהנהגותיו .ובזה בגיליון ס"ד אמור פ"ה ,ובגיליון פ"ח וירא פ"ו) הנה משל נוסף וארוך ממנו שכתבו בחנה אריאל פ' בא.
האופן הרי המלך עיקר באור חסדו עליהם וכו' ,שעי"ז יוכלו להשתלם מהנהגותיו. ובו שלושה דמויות' .אגוסטוס' ,שהוא מלך מלכים גדול .והוא ממנה 'מלך מדינה' ,לשלוט
ובזה האופן הרי המלך עיקר ומלכותו טפילה אליו ,ומתגדלת ממנו יום יום ,ע"ד על מדינה אחת .ו'בני המדינה' הנעשים כולם בהשפעת אותו 'מלך מדינה' ממונה ' -בני
משנת"ל שבחי' מלכותו אין לה מציאות כ"א כאשר הוא מלך על עם ,וד"ל. מלכים' .והוא היסוד השלישי ,האומר שתכלית השלטון של המלך הממונה הוא לקבל מאת
האוגוסטוס את דרכיו ולהשפיע אל בני המדינה שיהיו בעצמם 'בני מלכים'.
וכמו שאנו רואים במדינות הנחשלות בזמנינו ,בארצות ערב והמזרח הקרוב והרחוק ,כגון והסבר הדבר בפרטות יותר ,עפ"י משל מאגוסטוס שהוא מלך מלכים ומושל
טורקיה והודו ,שאף במהוגנות שבהם שאינן שלטון רודני מושחת לגמרי כמו ברוסיה סין בכיפה ,ולכל מדינה ומדינה שלח מלך {ממונה} למלוך עלי' ולהדריכה במצות
וצפון קוריאה ,הנה הכול תלוי בזהותו של השליט בהם לטוב ולמוטב .ואין השלטון עובר דת {המלך מלכים ה}אגוסטוס .והמלך {הממונה} הזה ,מהותו ועצמותו הוא,
בקלות מצד לצד אף בבחירת העם ,כי השליט הוא העיקר והוא המשנה את חוקי ומשפטי היותו חכם וגבור וצדיק וכו' ,וכן הי' גם טרם נבחר להיות מלך מדינה .ומלכותו
השלטון כרצונו לטובתו. הוא {סמכות ו}כוח להנהיג מלוכה ולהדריך בני המדינה בדרך ישר ,שכח זה לא
'נתתיך אלקים לפרעה' :והנה ג' יסודות אלו ,כתב הרר"ב מפרשיסחא שיומא הי' לו מקום כלל עד שלא נתן האגוסטוס המדינה בידו .מובן שכל מציאות מדת
דהילולא דיליה בימים אלו ,בספר קול שמחה וארא .שכן עשה הקב"ה שהוא בבחי' האגוסטוס המלוכה שלו תלוי במה שניתנה המדינה להנהגתו .והנה ,כל מי שיהי' שיעמידנו
מקור כל הכוחות כולם ,וקרא למשה בבחי' אלוקים .ואעפ"כ אין נגרע מכבודו והוא עדיין מלך האגוסטוס למלוך על המדינה ,יהיו מוכרחים בני המדינה לשמוע בקולו .ויש בזה
הכבוד כמו שהיה קודם ,והוא רק נגלה באמצעות משרע"ה .והוא היסוד הראשון. שתי מדריגות .הא' ,עובדי אדמה ודומיהם ,שאינם בגדר השכלת ענין האגוסטוס
במדרש רבה עה"כ ,ראה נתתיך אלהים לפרעה .זה שאמר הכתוב ,מי זה מלך והמלך ,וצריך להכריחם רק בעשיית מלאכתם .והב' ,הוא אנשים בעלי דעה,
הכבוד ,זה מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חולק מכבודו ליראיו .מלך בשר שצריך להכריחם לידע את האגוסטוס והמלך בכל דרכיהם ,וביטול רצונם מפני
ודם אין נקראין בשמו ,קיסר ,אגוסטא ,ואם נקראין בשמו היו ממיתין אותו, רצונו בדעה והשכל .וכ"ז בכוח המלך הממונה מאת האגוסטוס ,ואין ניכר בזאת
והקב"ה קרא למשה בשמו .שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה .הוי ,ה' צבאות עדיין מהותו ועצמותו של המלך {הממונה} מה הוא ,כי כל מי שהי' האגוסטוס
מלך הכבוד ,שחולק מכבודו ליראיו ...ביאור ענין זה הוא ,אם מלך בשר ודם מעמידו -ככה הי' עושה.
חולק מכבודו לאחד ,מעתה אין הוא מלך על הדבר ההוא .לפי שממשלתו שהיה אך בזאת ניכר מהו"ע המלך {הממונה} ,אם הוא מנהיג את המדינה בדרכיו
לו על הדבר ,נתנה לאיש ההוא .לכן ,מלך ב"ו אין לובשין לבושו ואין רוכבין על ממש ,שהן הנה כפי מה שמכיר הוא את {דרכי} האגוסטוס ,מה שאין זולתו
סוסו ואין נקראין בשמו קיסר ,שבזה הוא מורד במלכות ,שלוקח ממנו המלוכה יכול להכיר כלל{ ,וזאת} ע"י כוח הנהגת מלוכה גם לבעלי הדעה הנ"ל .והנה
והממשלה שהיה לו בדבר הזה .אבל הקב"ה ,הגם שחולק מכבודו לאחד ,הוא הדרכים {הללו} הן מגלים מהו"ע {ותכונות} המלך ,ר"ל שהם הם גילוי מהו"ע.
יתברך מלך על הכבוד ההוא .כי ממשלתו בכל ולית אתר פנוי מניה ואפס זולתו וע"ז עולה בשם ונגלה בעליל בחי' כוח המלוכה {והתכונות} שיש למלך הלזה
יתברך .לכן נקרא מלך הכבוד. בפרטיות דוקא ,ר"ל לאפוקי הכוח {הסמכות} שבא לו מההתמנות שמינהו
האגוסטוס כנ"ל ,כי בכח התמנות לא הי' יכול לפעול בבני המדינה רק עשיית
ורצה הקב"ה להעלות את משה רבינו למדרגת מלך המדינה הממונה הנ"ל ועי"ז ישכיל
החוקים והדרכים שמצוה עליהם .אבל בחי' מהו"ע {והתכונות} של בחי' מלוכה
יותר ב'חכמתו וצדקותו' של האגוסטוס שהוא כאן הקב"ה ,ולכן קראו למשה בדיבור קשה
שלו ,הוא מקנה בהם שורש הדרכים {והתכונות} שנמשכים על זה האופן גם
כדוגמת הנסירה המרחקת מהבנת דרכיו יתברך בהבנה וידיעה ,ואח"כ נתנו 'אלוקים' לפרעה
במהו"ע {של המלך הממונה} ,דהיינו {מ}הכרתו את האגוסטוס כנ"ל ,שהוא
והיינו ייסוד המלוכה ומינוייו ל'מלך מדינה' ,כיסוד השני .ו'היה לו על ידי {זה} עלייה להבין
הכרה מיוחדת ונבדלת מכל זולתו.
ולהשכיל בשם הוי' יתברך' ,שעליו אמר 'ושמי ה' לא נודעתי להם' .והנה העלאה בדרגה להיות
המלך הממונה זה נקרא 'האמרה' .ובזאת יוכל לעשות משרע"ה בעתיד את כל ישראל לבני הנה הוא מבדיל בין עצם הכוח וסמכות השליטה שמקורם מאת האגוסטוס ,כפי שהיה
מלכים ,בדמותו של הקב"ה .כבפסוקים שם 'לכן אמור לבני ישראל 'והוצאתי וגאלתי ולקחתי נהוג בזמנו ,שמקור השלטון היה ברודנותו (הדיקטט) או ב'חסד עליון' (כריזמה) של איזה אדם
אתכם לי לעם וכו' .שזה היסוד השלישי. אוחז במלכות .ולבין הנהגת מלך המדינה ב'כוח המלוכה' שמנחילה לבעלי הדעה הנ"ל ,מתוך
ופירוש ,הקב"ה קרא למשה [בשמו] ,שנאמר ראה נתתיך אלהים .הוי ,ה' צבאות
הסכמתם והערכתם אליו .ולא בלמדו אותם את החכמה והבינה העצומה של האוגוסטוס
וכדו' ,אלא באמצעות 'ביטול רצונם מפני רצונו' של מלך המדינה 'בדעה והשכל' מתוך
מלך הכבוד .והבן .ועיין שם המשך הלשון ,עד לפיכך אמר לו הקב"ה ראה
הכרותם איתו ואת האמת והצדק שבו שקיבל מאת האגוסטוס ,ואותם הוא משפיע לבני
נתתיך אלהים ...פירוש ,שקריאת שם אלהים למשה היה לו על ידי {זה} עלייה המדינה .וכמו שאנשים מן השורה מתבטלים לדעתם של אנשי רפואה אף שאינם מבינים את
להבין ולהשכיל בשם הוי' יתברך ...ויהי' שיעור הכתוב ,ראה נתתיך למעלה חכמת הרפואה ,רק מפני שהם מעריכים מאוד חכמתם וצדקותם של אנשי הרפואה הללו
ממדרגתך .כי עתה קראתיך בשם אלהים ,לכן תוכל לראות למעלה .וזה פירוש, וממילא מתבטלים לדעתם לעשות ככל אשר יורו בהתנהגות הרפואה והבריאות .ובזמנינו
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' .וידבר ,לשון הנהגה .שהנהיג השי"ת הנה במדינות הדמוקרטיות כל עיקר תחילת סמכות השלטון באה מרצון העם ובהסכמתם
שם אלהים אל משה .ויאמר אליו ,לשון את ה' האמרת וכו' .אני ה' ,שאתה והערכתם לאיזה איש נבחר על ידם ,כמי שקיבל בתוכו את כל החכמה והאמת והצדק ,לשמוע
תשכיל בשם הוי' ב"ה ,וכו' .ודו"ק היטב. בקולו אף בדברים שאינם יודעים ומבינים .אמנם ההישג של שיטת שליטה זו שבני המדינה
'ה' אלוקי ישראל מלך' :וכך גם עשה הקב"ה לישראל שהאמירם להיות 'המלך עצמה מקבלים מאת הנבחרים ונעשים בני מלכים ובני חורין הכפופים במשמעת עצמית לחוק
הממונה' והעליון על כל הגויים ,ו'להאציל' את מלכותו לישראל ,והם האמירוהו בהשגתם ולשלטון עד שכבר אין נפק"מ בכלל מיהו השליט ,והמלך טפל אל המלכות.
אותו בגדלותו 'להבין ולהשכיל בשם הוויה יתברך' .ולכן כתב שם בחנה אריאל פ' בא, וכאשר יפעול המלך {הממונה} כל זאת בבני מדינתו בשלימות ,אז יהי' ניכר
ששלושה יסודות אלו בהשגת עמידת מציאות מלכותו ית' ,הם שלושת הכינויים שנקרא יתרון עילוי מדרי' המדינה הזאת מכל מדינות זולתה ,הרבה יותר ממה שניכר
הקב"ה המוזכרים בתפילות הימים הנוראים .כינוי א' הוא 'מלך הגויים' כבפסוק 'מי לא יראך עילוי מעלת המלך הזה על מלכי מדינות זולתו .לפי שגם כי דרכי הנהגותיו הנ"ל
מלך הגויים' .והוא מכוח השליטה והממשלה היסודיים והנסתרים הבאים מכוח היצירה ידועים לכל ,אעפי"כ הרי נתבאר שפנימיות שרש הדרכים {והתכונות} ההם אינו
וההוויה שלהם על יד הקב"ה ,וכמו החכם שהמבינים כפופים אליו בהכרח הבנתם .הכינוי מתגלה כ"א ע"י כוח ועוז מלכותו של המלך {הממונה} ההוא דוקא .וכל מי שאין
השני הוא 'כה אמר מלך ישראל וגואלו' שהוא כמו השגת המלך הממונה את דרכיו הנעלים מהו"ע מלכותו מתפשטת עליהם ,אינם מכירים כח ועוז דרכיו ,שגבהו מכל דרכי
של האגוסטוס ,והוא קבלת והשגת ישראל עצמם במלכות הקב"ה .והכינוי השלישי שהוא זולתו בשרשם דוקא .וההתעלות בני המדינה עפ"י הדרכים ההם ,עד שנעשו
'ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך' ,שהוא השפעת המלך הממונה על כל בני בגדר בני מלכים ,אז ממילא ניכר לכל הדר כבוד עוז מלכותו שפעלה השלימות
המדינה .וכך יהיה בעתיד בהשפעת ישראל על 'כל אשר נשמה באפו' להיות בני מלכים ובני הגדול במדינה .ויפארו את המלך {הממונה} ההוא בתפארת שלימות המדינה,
חורין בהכרתם את ה' כ'אלוקי ישראל' דווקא .ולכן דווקא ה' שהוא אלוקי ישראל הוא המלך עד שיהי' המלך עצמו טפל למלכותו ,ונק' {לא בשם עצמו אלא} בשם מלך של
באמצעותם -כמקבלים ומשפיעים על כל הגויים ,במלכות שתהיה לשם ולתפארת לקב"ה, { -ועל שם} המדינה ההיא המהוללת.
המתפאר לא רק בהם עצמם אלא במה שיעשו ויכירו אותו ל'כל אשר נשמה באפו' ,וכדברי והדוגמא לזאת עד עתה היו המדינות של ארצות הברית של אמריקה ,ששיטת המלכות
הבעש"ט ,שתענוג המלך דהיינו דרכיו העצמיים אינם נתפסים כלשעצמם אלא איך שהם שייסדו בחוקתם ,לפני כמאתיים וחמישים שנה ,הכוללת שלושה רשויות נפרדות באמת,
מתגלים על יד ישראל בבני המדינה כולה ,וזאת תפארתו להיות כביכול 'טפל למלכותו' .וכל שהם הממשל ,המחוקקים ,והשופטים ,שכולם נבחרים בדמותם ובצלמם של הבוחרים
זה הוא מה שנעשה מידי שנה ,מצד אחד מצטמצם גילוייו של הקב"ה בעולם באופן ישיר עקב והם פועלים כהלכתם לאפשר בהן חרות יסודית של 'בני מלכים' לכל אדם לעשות לאשרו
'תפיסת הבריאה את עצמה' יותר ויותר כמי שמי שמציאותה מעצמותה( ,כבגיליון הקודם בארוכה) ולרווחתו ,ולציית מרצונו הפנימי לחוקי המדינות הנחקקים ברצון העם ,המסייעות באמת
ומצד שני מתחזק גילוייה יותר ויותר רק באמצעות ישראל אשר מקבלים את מידת מלכותו ובצדק ובמשפט לכולם .הנה השיטה השלטונית היא העיקר ואין נפק"מ בכל עת כ"כ מי
עליהם ,ומתאמר שמו עליהם יותר ויותר בבחי' 'ושמנו קראת בשמך' ,והם משפיעים אותה הנשיא ומי המחוקקים והשופטים ,כי הם תמיד מאזנים אלו את אלו .ולכן השלטון עובר
לכל 'בני המדינה' בעולם. בקלות מצד לצד בבחירות ללא עורר ומפקפק .מה שלא כך במדינות נחשלות.
להערות והארות 052-7659117
