gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קכט | כי תבוא פ"ו‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫את ה' האמרת וה' האמירך – שני הפנים של ישראל‬ ‫בין חכם למלך‪ :‬ולהגדרת מושג ומהות 'מידת המלכות' ובמה היא שונה ממידת‬ ‫'אין לו עד במקרא'‪ :‬על הלשון שבמקרא את ה' האמרת היום ‪ -‬וה' האמירך‪ ,‬כתב‬ ‫החכמה והגבורה וכו'‪ .‬הנה ממנו משל נוסף מדוייק וברור שכתב בחנה אריאל פ' כי תבוא‪.‬‬ ‫רש"י‪' ,‬אין לו עד במקרא' ‪ -‬שאין דמיון נוסף במקרא למשמעות מילות הפועל האמרת האמירך‪,‬‬ ‫בהבדל שבין השופטים והמלכים שהיו בישראל‪ ,‬ומהות הנהגתם השונה מאוד זה מזה‪ .‬וזה‬ ‫שנסיק ממנו את הפירוש המדוייק שלהן‪ .‬ובפרט שהוא סוג פעולה אחת שאותה עשו ישראל‬ ‫היסוד השני‪.‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ואותה עשה הקב"ה לישראל‪ .‬וא"כ איך ייתכן שיעשו הנבראים לבוראם מה שעושה‬ ‫וזה יובן ממה שהי' בישראל אחר כניסתן לארץ‪ ,‬מתחלה שופטים‪ ,‬ואח"כ בימי‬ ‫הבורא לנבראיו‪ .‬ובספרי הליקוטים מובאים בכמה גרסאות דברים בשם הר"י מבעלזא שאמר‬ ‫שלכן אין לו עד במקרא‪ ,‬משום 'שאין שיעור לכמה צריך היהודי להתבונן ובעצמו להשתוקק‬ ‫שמואל ושאול הותחלו מלכים‪ .‬וההפרש בין שופטים למלכים הוא ההפרש שבין‬ ‫להתגעגע להשי"ת‪ ,‬לזכות שהקב"ה יקרבנו גם כן לאין שיעור וערך'‪ .‬ונראה שהדברים משמו‬ ‫חכם למלך‪ .‬שבפני החכם יש ביטול ושומעים לקולו‪ ,‬ובפני המלך בוודאי שומעים‬ ‫הם רק 'בקירוב' למה שאמר‪ .‬ואפשר שגם ההסבר של הר"י מבעלזא לפירוש פועל מילת‬ ‫ג"כ לקולו‪ ,‬יותר ויותר‪ ,‬בביטול גדול‪ .‬והוא‪ ,‬שבפני החכם‪ ,‬הנה כל מי שמשיג ומבין‬ ‫'האמרה' היתה בלתי דומה לשום דבר‪ ,‬והשומעים כתבו כל אחד כהשגתו‪.‬‬ ‫ענין החכמה ויוקר ערכה ומעלתה ‪ -‬הוא בטל יותר ויותר בפני החכם‪ .‬ומי שאינו‬ ‫מבין כ"כ‪ ,‬הביטול שלו בפני החכם קטן הרבה מאד‪ ,‬עד שלפ"ע מדרי' הכרת החכ'‬ ‫'מתפאר עצמו בבניו'‪ :‬ובבעש"ט עה"ת כי תבא (מכתבי קודש דכ"ד ע"ג) מובאים דברים‬ ‫פליאים מאוד‪ .‬והם על הפירוש השני ברש"י על פועל 'האמרה' שהוא מלשון תפארת‪,‬‬ ‫כן הוא מדרי' הביטול‪ .‬ומי שאינו חכם כלל ‪ -‬אין לו ביטול כלל‪ .‬אבל המלך‪ ,‬עיקר‬ ‫שהקב"ה מתפאר בישראל‪ ,‬משום שאינו יכול להתפאר בעצמותו השגיבה הבלתי נתפסת‪ .‬לכן‬ ‫המלוכה הוא על עם דוקא‪ ,‬היינו הרחוקים מאד ממעלת המלך‪ ,‬ואין מכירים כלל‬ ‫'היה האהבה להאציל {את המציאות של} בני ישראל‪ ,‬כדי לקבל מהם התפארת‪.‬‬ ‫מהות ערכה מצד עצמם‪ .‬רק שזהו תוקף כוח ועוז מלך‪ ,‬שמפני האימה הנמשכת‬ ‫מאת המלך עליהם‪ ,‬בטלים הם לרצון המלך לעשות רק מה שהוא רצונו‪.‬‬ ‫את ה' האמרת וגו' וה' האמירך וגו'‪ .‬פירש"י שהוא לשון תפארת ע"ש‪ ,‬כתיב (ישעיה‬ ‫מ"ט) ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬וכתיב (איכה ב') תפארת ישראל‪ ,‬ואמר אלוקיי רב‬ ‫והנה חז"ל [אמרו] מאן מלכי רבנן‪ ,‬הרי גם החכמים נק' מלכי‪ .‬וגם השופטים‬ ‫ב"ש‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא אינו יכול להתפאר‪ ,‬כי מי יוכל להבין עצמותו‪ ,‬לכן‬ ‫שהיו בישראל‪ ,‬היו שופטים את כל עם הארץ והיו שומעים לקולם‪{ .‬אך} ענין זה‬ ‫מתפאר עצמו בבניו‪ ,‬כמו שמתפאר עצמו האב בבניו‪ ,‬כן היה האהבה להאציל בני‬ ‫דמלכי רבנן והשופטים שהיו בימים ההם‪ ,‬הוא שהחכם או השופט אין מתפשט‬ ‫ישראל‪ ,‬כדי לקבל מהם התפארת‪ ,‬נמצא התענוג נתגלה בזה ההתפארות‪.‬‬ ‫ממנו שום אימה על העם רק שסדר הבריאה הוא בכח עליון של הבורא ית"ש‪,‬‬ ‫הנה דברי הבעש"ט צריכים הבנה עצומה‪ ,‬ומה הוסיף על הפירוש הפשוט ברש"י‪ .‬שהקב"ה‬ ‫שמדרי' נמוכה יש לה ביטול בפני מדרי' עליונה שלמעלה הימנה‪ ,‬וע"כ יש ביטול‬ ‫מתפאר בישראל והבדילם מכל הגויים‪ .‬וישראל מתפארים בו והבדילוהו מאלוהי הניכר‪ .‬אלא‬ ‫טבעי קצת גם בפני החכם שלא מצד ההכרה במעלת החכ' הנ"ל‪ .‬אבל זה אין בא‬ ‫בעוד שהפירוש הפשוט 'את ה' האמרת' הוא‪ ,‬שישראל מאמירים ומשבחים את הקב"ה‪,‬‬ ‫כ"כ לפעולה‪ ...‬כי אין ענין ורצון החכם שיראו ממנו‪ ,‬רק שישמעו ויבינו את חכמתו‬ ‫כהמשך הפסוק 'להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו וגו'‪' ,‬וה' האמירך' פירושו הוא שהקב"ה‬ ‫שמגלה להם ומלמד אותם‪ ...‬נמצא שהחכם מצד עצמו אינו אלא מגלה החכמה‬ ‫משבח ומאמיר את ישראל‪ ,‬כהמשך הפסוק שאחריו 'להיות לו לעם סגולה לתתך עליון על כל‬ ‫הנעלמת מזולתו‪ .‬אלא שממילא נמשך הממשלה בהנהגת העם‪ ,‬מצד ההכרח‬ ‫הגויים‪ .‬הרי לפירוש הבעש"ט הוא להיפך‪ ,‬ש'את ה' האמרת' הוא שישראל משתבחים בעצמם‬ ‫דקבלת התורה‪ ,‬שזהו מצד עצמם של העם דוקא‪ .‬אבל המלך‪ ,‬עיקר כוונתו להיות‬ ‫עם הקב"ה‪ ,‬והקב"ה משבח עצמו בישראל‪ .‬והוא כפי' הגמ' בברכות ו‪ .‬האומרת 'ומי משתבח‬ ‫אימתו מתפשטת על העם שלא יסורו מכל מצות אשר יצוה‪ ,‬וממילא תהי' הנהגתם‬ ‫קוב"ה בשבחייהו דישראל‪ ,‬אין ‪ -‬דכתיב את ה' האמרת וה' האמירך'‪ .‬אמנם לפי זאת אינו דומה‬ ‫בשלימות הראוי‪.‬‬ ‫הפעולה שעשו ישראל ביחס לקב"ה‪ ,‬שהם מתפארים בו כפשטות העניין‪ ,‬מפני שהוא הרבה‬ ‫הנה לנו שישנה הנהגה של שופטים וחכמים הבנוייה בעיקר על ידיעה והבנה של המונהגים‬ ‫יותר גדול מהם והוא רב ושליט וכמו שנאמר ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו‪ ,‬לפעולה‬ ‫בדרך הראויה להתנהג‪ ,‬אותה הם לומדים ממורה דרכם בהבנה והשגה התלוייה לפי דעתם‬ ‫שעושה הקב"ה ביחס אליהם מה שמתפאר בהם‪ ,‬והם באמת קטנים ממנו ורק גדולים מאומות‬ ‫והכרתם‪ .‬אמנם הנהגת מלכות היא ביסודה מכוח אימה ויראה‪ ,‬אך בכוחה 'כוח ועוז המלוכה'‪,‬‬ ‫אחרות כהמשך הפסוק 'לתתך עליון על כל הגויים'‪ ,‬והרי הוא עצמו הוא מי שגידלם‪ ,‬א"כ מה‬ ‫להביא 'הכרת אור אין סוף ב"ה' הרבה יותר גדולה מאשר יבינו בהשגתם והכרתם בחכמתם‬ ‫התפארת בזאת שהם עליונים על גויים אחרים‪ .‬ובפרט צ"ל סיום דברי הבעש"ט 'נמצא התענוג‬ ‫לפי דעתם‪ .‬ולכן המכוון בר"ה לייסד מלכות בדווקא‪ ,‬ולא בית דין או רבנות של חכמה והשגה‪.‬‬ ‫נתגלה בזה ההתפארות'‪ ,‬מהו גילוי ה'תענוג' בהתפארות זו‪ ,‬שלשם כך היה 'האהבה להאציל‬ ‫כהמש"ד‪.‬‬ ‫{ולברוא את המציאות של} בני ישראל'‪.‬‬ ‫מתגדל לפי ידיעתו‪ :‬ולביאורם של עניינים אלו‪ ,‬ובתוכם את ענייני יצירת האדם ב'אחור‬ ‫אבל בחי' המלוכה הוא ענין הכפייה‪ ,‬שלא להיות בחי' המלוכה בבחי' טפל כנ"ל‪,‬‬ ‫וקדם'‪ ,‬ובהפרדתו בנסירה לשני פרטים נפרדים כמשפיע ומקבל‪ ,‬שהחלו בר"ה‪ ,‬ואת תפקידם‬ ‫כבמשל של החכם והשופט‪ .‬אלא שתהי' המלוכה פרצוף וענין בפ"ע‪ ,‬שאין המכוון‬ ‫של ישראל באותה עת לייסד את מלכות השמיים ושיאמרו לפניו מלכויות‪ ,‬אנו נדרשים‬ ‫אלא להתפשט ממנה אימה על העם הרחוקים דוקא‪ .‬שע"י האימה יומשך בהם‬ ‫לעניינים עמוקים על פי דרושי הקבלה של האר"י הק'‪ ,‬שאין לנו בהם בזמנינו השגה עצמאית‪,‬‬ ‫הכרת אור א"ס ב"ה בכח ועוז המלוכה‪ ,‬שלא ע"י רצון העם‪ ,‬כ"א ע"י ביטול רצונם‬ ‫ובפרט במושגים הנעלים והנשגבים שבמראות הקודש ההם‪ .‬אך נביא בזאת מהני מילי ומשלי‬ ‫מפני אימת המלך המתפשטת עליהם‪ .‬והגם שבעניין הכרת אלקות נמשך לפי‬ ‫מעליותא של תלמידי הרב בעל התניא‪ ,‬הלא המה הרי"א מהאמיל‪ ,‬והר"א מסטראשעליא‪,‬‬ ‫סדר המדרי' דוקא כנ"ל‪ ,‬בבריאה יותר מביצי' וכו'‪ ,‬אך עיקר המכוון של המלוכה‬ ‫כפי שהם הבינו והעמיקו בהם יותר על פי החסידות‪ ,‬וגם דיברו ביסודות אלו יותר בלשון בנ"א‬ ‫הוא בסוף מעשה דוקא‪ .‬והיינו ענין עול מלכות‪ ...‬וז"ש אמרו לפני מלכיות כדי‬ ‫ובמשלים כערכנו בזמנינו ובשפתינו‪ .‬ומהם נראה ונבין גם את דברי יתר תלמידי הבעש"ט‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ .‬היינו לעשות אותו בחי' מלך דוקא מלבד בחי' החכם כנ"ל‪.‬‬ ‫בזאת‪ .‬והנה היסוד הראשון אומר‪ ,‬שעצם עניין גילוי וידיעת מלכותו יתברך בעולם‪ ,‬הוא רק‬ ‫ובכדי לייסד הנהגת מלוכה נדרשה ביטולה של ההכרה במציאות ה' על ידי החכמה‬ ‫עניין של גילוי וייסוד אצל הנבראים ואינו בקוב"ה עצמו‪ .‬וע"ז נתן הרי"א מהאמיל במאמר מצה‬ ‫וההשגה שיש בברואים מצד עצמם מהכרח יצירתם‪ ,‬מכוח מה שנקרא בדבריו 'שם ההוויה‬ ‫וכוסות ע' עד‪ :‬משל מדוייק וברור מאוד‪.‬‬ ‫שבהם' דהיינו שהם מכירים מעצמם את מי שיצרם ואת חכמתו והם מוכרחים בשכלם להתנהג‬ ‫כמשל כשהמלך הולך לתומו‪ ,‬ואחד רואה אותו ויודע היותו אדם ואינו יודע כלל‬ ‫לפיה‪ .‬וזאת נעשה על ידי התרדמה והנסירה מכל אותן ידיעות חכמה‪ ,‬כדי שתוכל להתייסד‬ ‫שהוא אדם מסויים‪ .‬ואחד יודע שהוא אדם גדול אבל אינו יודע שהוא מלך‪ .‬ואחד‬ ‫הנהגה הבנוייה רק על מלוכת ה' והתבטלות אליה‪ ,‬וכך יקבלו אותם נבראים תכונות הרבה יותר‬ ‫שיודע שהוא מלך אך אינו יודע מגדולת מלכותו כלום‪ .‬ועוד א' יודע שהוא מלך‬ ‫גדולות של אהבה ויראה הבאים אליהם מכוח עוזה וכוחה של מלכות שמים‪.‬‬ ‫מלכים‪ ,‬ויש גם מי שהוא יודע היותו מלך מלכים גדול ונורא ובעל מדות טובות‬ ‫והיינו ענין הנז' בכתבי האריז"ל שבר"ה נעשה הנסירה להיות בחי' המל' פרצוף‬ ‫חכם וצדיק כו'‪ .‬שכל אלה הידיעות אינם פועלים שום שינוי במלך עצמו כלל‪,‬‬ ‫בפ"ע‪ .‬לפי שבכל ר"ה חוזר לכמו שהי' בתחלת הבריאה‪ ,‬כי כל שנה הוא חידוש‬ ‫ואין כאן שינוי וחילוק מדריגה אלא לגבי האנשים היודעים עצמם‪ ,‬שהתפעלותם‬ ‫מציאות שלם‪ ...‬לעורר בחי' המלוכה דמלך דוקא‪ .‬וכמ"כ עתה אמר הקב"ה‬ ‫ובטולם בפני המלך הוא לפי ערך ידיעתם‪ .‬וההולך ומתגדל בידיעה זו ‪ -‬מידיעה‬ ‫"אמרו מלכיות" דוקא‪ ...‬שיש בה מעלה רבה ויתירה על מעלת החכם‪ .‬שיהי'‬ ‫לידיעה עליונה ממנה במדריגות הללו‪ ,‬ההוא יקרא שהמלך בכבודו ובעצמו‬ ‫נמשך הגילוי מצד עצמותו ית'‪ ,‬ולא מצד המקבלים לבד הנז' במעלת החכם‪ .‬אלא‬ ‫מתגדל אצלו ‪ -‬אצל היודע דווקא ולא לגבי המלך עצמו כלום‪.‬‬ ‫ע"י אימת המלכות יבוא ההתגלות מלמעלה דוקא‪ .‬וכמ"ש בסידור בענין תיקון‬ ‫דהיינו שייסוד וקבלת עול מלכותו יתברך הוא רק בעינינו הנבראים‪ ,‬כאשר אנו נודעים‬ ‫חצות‪ ,‬שהיראה והאהבה הבאים מלמעלה‪ ,‬גדלה מעלתם לאין קץ על מעלת יראה‬ ‫ומתוודעים אליה‪ ,‬ומתפעלים ומתבטלים אליה לפי ערך ידיעתינו‪ .‬אבל מלכותו וממשלתו ית'‬ ‫הכלולה בנפש בתחלת הוייתה ע"י שם הוי' כנ"ל‪.‬‬ ‫קיימת כל העת בכל העולם וגם בנו גם מבלי ידיעתנו והתפעלותנו ממנה‪.‬‬ ‫משא"כ בטרם פעל השלימות הנפלאה הזאת במדינה‪ ,‬ועודנו עוסק בה ללמד‬ ‫'בני מלכים'‪ :‬ולהבנת היתרון של בניין מלוכה של אימה ויראה‪ ,‬על פני בניין בית דין‬ ‫את בני המדינה דרכי חוקיו ומשפטיו‪ ,‬שאז המלוכה טפילה למלך עצמו‪ .‬פי'‪,‬‬ ‫של רבנות של חכמה והבנה‪ ,‬שהוא גם ההבדל בין ענייני ראש השנה ותחילתה‪ .‬ולבין ענייני‬ ‫שהעיקר הוא להיות המלך מורגש מאד לכל או"א מבני המדינה‪ ,‬ויפול פחדו‬ ‫פסח ושבועות‪ .‬שהוא גם ההבדל בין ענייני יסודות האדם ויצירתו בפרצופי השפעה וקבלה‪,‬‬ ‫עליהם ושאתו {ונשיאתו} תבעת אותם‪ ,‬ולא ינעם להם כי אם אור פניו‪ ,‬ולא‬ ‫ולבין קומתו וצורתו והצלם הפנימיים של כל אדם‪ ,‬ובפרט האדם היהודי (שעליהם הבאנו בארוכה‬ ‫ישמחו כ"א באור חסדו עליהם וכו'‪ ,‬שעי"ז יוכלו להשתלם מהנהגותיו‪ .‬ובזה‬ ‫בגיליון ס"ד אמור פ"ה‪ ,‬ובגיליון פ"ח וירא פ"ו) הנה משל נוסף וארוך ממנו שכתבו בחנה אריאל פ' בא‪.‬‬ ‫האופן הרי המלך עיקר באור חסדו עליהם וכו'‪ ,‬שעי"ז יוכלו להשתלם מהנהגותיו‪.‬‬ ‫ובו שלושה דמויות‪' .‬אגוסטוס'‪ ,‬שהוא מלך מלכים גדול‪ .‬והוא ממנה 'מלך מדינה'‪ ,‬לשלוט‬ ‫ובזה האופן הרי המלך עיקר ומלכותו טפילה אליו‪ ,‬ומתגדלת ממנו יום יום‪ ,‬ע"ד‬ ‫על מדינה אחת‪ .‬ו'בני המדינה' הנעשים כולם בהשפעת אותו 'מלך מדינה' ממונה ‪' -‬בני‬ ‫משנת"ל שבחי' מלכותו אין לה מציאות כ"א כאשר הוא מלך על עם‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫מלכים'‪ .‬והוא היסוד השלישי‪ ,‬האומר שתכלית השלטון של המלך הממונה הוא לקבל מאת‬ ‫האוגוסטוס את דרכיו ולהשפיע אל בני המדינה שיהיו בעצמם 'בני מלכים'‪.‬‬ ‫וכמו שאנו רואים במדינות הנחשלות בזמנינו‪ ,‬בארצות ערב והמזרח הקרוב והרחוק‪ ,‬כגון‬ ‫והסבר הדבר בפרטות יותר‪ ,‬עפ"י משל מאגוסטוס שהוא מלך מלכים ומושל‬ ‫טורקיה והודו‪ ,‬שאף במהוגנות שבהם שאינן שלטון רודני מושחת לגמרי כמו ברוסיה סין‬ ‫בכיפה‪ ,‬ולכל מדינה ומדינה שלח מלך {ממונה} למלוך עלי' ולהדריכה במצות‬ ‫וצפון קוריאה‪ ,‬הנה הכול תלוי בזהותו של השליט בהם לטוב ולמוטב‪ .‬ואין השלטון עובר‬ ‫דת {המלך מלכים ה}אגוסטוס‪ .‬והמלך {הממונה} הזה‪ ,‬מהותו ועצמותו הוא‪,‬‬ ‫בקלות מצד לצד אף בבחירת העם‪ ,‬כי השליט הוא העיקר והוא המשנה את חוקי ומשפטי‬ ‫היותו חכם וגבור וצדיק וכו'‪ ,‬וכן הי' גם טרם נבחר להיות מלך מדינה‪ .‬ומלכותו‬ ‫השלטון כרצונו לטובתו‪.‬‬ ‫הוא {סמכות ו}כוח להנהיג מלוכה ולהדריך בני המדינה בדרך ישר‪ ,‬שכח זה לא‬ ‫'נתתיך אלקים לפרעה'‪ :‬והנה ג' יסודות אלו‪ ,‬כתב הרר"ב מפרשיסחא שיומא‬ ‫הי' לו מקום כלל עד שלא נתן האגוסטוס המדינה בידו‪ .‬מובן שכל מציאות מדת‬ ‫דהילולא דיליה בימים אלו‪ ,‬בספר קול שמחה וארא‪ .‬שכן עשה הקב"ה שהוא בבחי' האגוסטוס‬ ‫המלוכה שלו תלוי במה שניתנה המדינה להנהגתו‪ .‬והנה‪ ,‬כל מי שיהי' שיעמידנו‬ ‫מקור כל הכוחות כולם‪ ,‬וקרא למשה בבחי' אלוקים‪ .‬ואעפ"כ אין נגרע מכבודו והוא עדיין מלך‬ ‫האגוסטוס למלוך על המדינה‪ ,‬יהיו מוכרחים בני המדינה לשמוע בקולו‪ .‬ויש בזה‬ ‫הכבוד כמו שהיה קודם‪ ,‬והוא רק נגלה באמצעות משרע"ה‪ .‬והוא היסוד הראשון‪.‬‬ ‫שתי מדריגות‪ .‬הא'‪ ,‬עובדי אדמה ודומיהם‪ ,‬שאינם בגדר השכלת ענין האגוסטוס‬ ‫במדרש רבה עה"כ‪ ,‬ראה נתתיך אלהים לפרעה‪ .‬זה שאמר הכתוב‪ ,‬מי זה מלך‬ ‫והמלך‪ ,‬וצריך להכריחם רק בעשיית מלאכתם‪ .‬והב'‪ ,‬הוא אנשים בעלי דעה‪,‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬זה מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חולק מכבודו ליראיו‪ .‬מלך בשר‬ ‫שצריך להכריחם לידע את האגוסטוס והמלך בכל דרכיהם‪ ,‬וביטול רצונם מפני‬ ‫ודם אין נקראין בשמו‪ ,‬קיסר‪ ,‬אגוסטא‪ ,‬ואם נקראין בשמו היו ממיתין אותו‪,‬‬ ‫רצונו בדעה והשכל‪ .‬וכ"ז בכוח המלך הממונה מאת האגוסטוס‪ ,‬ואין ניכר בזאת‬ ‫והקב"ה קרא למשה בשמו‪ .‬שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה‪ .‬הוי‪ ,‬ה' צבאות‬ ‫עדיין מהותו ועצמותו של המלך {הממונה} מה הוא‪ ,‬כי כל מי שהי' האגוסטוס‬ ‫מלך הכבוד‪ ,‬שחולק מכבודו ליראיו‪ ...‬ביאור ענין זה הוא‪ ,‬אם מלך בשר ודם‬ ‫מעמידו ‪ -‬ככה הי' עושה‪.‬‬ ‫חולק מכבודו לאחד‪ ,‬מעתה אין הוא מלך על הדבר ההוא‪ .‬לפי שממשלתו שהיה‬ ‫אך בזאת ניכר מהו"ע המלך {הממונה}‪ ,‬אם הוא מנהיג את המדינה בדרכיו‬ ‫לו על הדבר‪ ,‬נתנה לאיש ההוא‪ .‬לכן‪ ,‬מלך ב"ו אין לובשין לבושו ואין רוכבין על‬ ‫ממש‪ ,‬שהן הנה כפי מה שמכיר הוא את {דרכי} האגוסטוס‪ ,‬מה שאין זולתו‬ ‫סוסו ואין נקראין בשמו קיסר‪ ,‬שבזה הוא מורד במלכות‪ ,‬שלוקח ממנו המלוכה‬ ‫יכול להכיר כלל‪{ ,‬וזאת} ע"י כוח הנהגת מלוכה גם לבעלי הדעה הנ"ל‪ .‬והנה‬ ‫והממשלה שהיה לו בדבר הזה‪ .‬אבל הקב"ה‪ ,‬הגם שחולק מכבודו לאחד‪ ,‬הוא‬ ‫הדרכים {הללו} הן מגלים מהו"ע {ותכונות} המלך‪ ,‬ר"ל שהם הם גילוי מהו"ע‪.‬‬ ‫יתברך מלך על הכבוד ההוא‪ .‬כי ממשלתו בכל ולית אתר פנוי מניה ואפס זולתו‬ ‫וע"ז עולה בשם ונגלה בעליל בחי' כוח המלוכה {והתכונות} שיש למלך הלזה‬ ‫יתברך‪ .‬לכן נקרא מלך הכבוד‪.‬‬ ‫בפרטיות דוקא‪ ,‬ר"ל לאפוקי הכוח {הסמכות} שבא לו מההתמנות שמינהו‬ ‫האגוסטוס כנ"ל‪ ,‬כי בכח התמנות לא הי' יכול לפעול בבני המדינה רק עשיית‬ ‫ורצה הקב"ה להעלות את משה רבינו למדרגת מלך המדינה הממונה הנ"ל ועי"ז ישכיל‬ ‫החוקים והדרכים שמצוה עליהם‪ .‬אבל בחי' מהו"ע {והתכונות} של בחי' מלוכה‬ ‫יותר ב'חכמתו וצדקותו' של האגוסטוס שהוא כאן הקב"ה‪ ,‬ולכן קראו למשה בדיבור קשה‬ ‫שלו‪ ,‬הוא מקנה בהם שורש הדרכים {והתכונות} שנמשכים על זה האופן גם‬ ‫כדוגמת הנסירה המרחקת מהבנת דרכיו יתברך בהבנה וידיעה‪ ,‬ואח"כ נתנו 'אלוקים' לפרעה‬ ‫במהו"ע {של המלך הממונה}‪ ,‬דהיינו {מ}הכרתו את האגוסטוס כנ"ל‪ ,‬שהוא‬ ‫והיינו ייסוד המלוכה ומינוייו ל'מלך מדינה'‪ ,‬כיסוד השני‪ .‬ו'היה לו על ידי {זה} עלייה להבין‬ ‫הכרה מיוחדת ונבדלת מכל זולתו‪.‬‬ ‫ולהשכיל בשם הוי' יתברך'‪ ,‬שעליו אמר 'ושמי ה' לא נודעתי להם'‪ .‬והנה העלאה בדרגה להיות‬ ‫המלך הממונה זה נקרא 'האמרה'‪ .‬ובזאת יוכל לעשות משרע"ה בעתיד את כל ישראל לבני‬ ‫הנה הוא מבדיל בין עצם הכוח וסמכות השליטה שמקורם מאת האגוסטוס‪ ,‬כפי שהיה‬ ‫מלכים‪ ,‬בדמותו של הקב"ה‪ .‬כבפסוקים שם 'לכן אמור לבני ישראל 'והוצאתי וגאלתי ולקחתי‬ ‫נהוג בזמנו‪ ,‬שמקור השלטון היה ברודנותו (הדיקטט) או ב'חסד עליון' (כריזמה) של איזה אדם‬ ‫אתכם לי לעם וכו'‪ .‬שזה היסוד השלישי‪.‬‬ ‫אוחז במלכות‪ .‬ולבין הנהגת מלך המדינה ב'כוח המלוכה' שמנחילה לבעלי הדעה הנ"ל‪ ,‬מתוך‬ ‫ופירוש‪ ,‬הקב"ה קרא למשה [בשמו]‪ ,‬שנאמר ראה נתתיך אלהים‪ .‬הוי‪ ,‬ה' צבאות‬ ‫הסכמתם והערכתם אליו‪ .‬ולא בלמדו אותם את החכמה והבינה העצומה של האוגוסטוס‬ ‫וכדו'‪ ,‬אלא באמצעות 'ביטול רצונם מפני רצונו' של מלך המדינה 'בדעה והשכל' מתוך‬ ‫מלך הכבוד‪ .‬והבן‪ .‬ועיין שם המשך הלשון‪ ,‬עד לפיכך אמר לו הקב"ה ראה‬ ‫הכרותם איתו ואת האמת והצדק שבו שקיבל מאת האגוסטוס‪ ,‬ואותם הוא משפיע לבני‬ ‫נתתיך אלהים‪ ...‬פירוש‪ ,‬שקריאת שם אלהים למשה היה לו על ידי {זה} עלייה‬ ‫המדינה‪ .‬וכמו שאנשים מן השורה מתבטלים לדעתם של אנשי רפואה אף שאינם מבינים את‬ ‫להבין ולהשכיל בשם הוי' יתברך‪ ...‬ויהי' שיעור הכתוב‪ ,‬ראה נתתיך למעלה‬ ‫חכמת הרפואה‪ ,‬רק מפני שהם מעריכים מאוד חכמתם וצדקותם של אנשי הרפואה הללו‬ ‫ממדרגתך‪ .‬כי עתה קראתיך בשם אלהים‪ ,‬לכן תוכל לראות למעלה‪ .‬וזה פירוש‪,‬‬ ‫וממילא מתבטלים לדעתם לעשות ככל אשר יורו בהתנהגות הרפואה והבריאות‪ .‬ובזמנינו‬ ‫וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'‪ .‬וידבר‪ ,‬לשון הנהגה‪ .‬שהנהיג השי"ת‬ ‫הנה במדינות הדמוקרטיות כל עיקר תחילת סמכות השלטון באה מרצון העם ובהסכמתם‬ ‫שם אלהים אל משה‪ .‬ויאמר אליו‪ ,‬לשון את ה' האמרת וכו'‪ .‬אני ה'‪ ,‬שאתה‬ ‫והערכתם לאיזה איש נבחר על ידם‪ ,‬כמי שקיבל בתוכו את כל החכמה והאמת והצדק‪ ,‬לשמוע‬ ‫תשכיל בשם הוי' ב"ה‪ ,‬וכו'‪ .‬ודו"ק היטב‪.‬‬ ‫בקולו אף בדברים שאינם יודעים ומבינים‪ .‬אמנם ההישג של שיטת שליטה זו שבני המדינה‬ ‫'ה' אלוקי ישראל מלך'‪ :‬וכך גם עשה הקב"ה לישראל שהאמירם להיות 'המלך‬ ‫עצמה מקבלים מאת הנבחרים ונעשים בני מלכים ובני חורין הכפופים במשמעת עצמית לחוק‬ ‫הממונה' והעליון על כל הגויים‪ ,‬ו'להאציל' את מלכותו לישראל‪ ,‬והם האמירוהו בהשגתם‬ ‫ולשלטון עד שכבר אין נפק"מ בכלל מיהו השליט‪ ,‬והמלך טפל אל המלכות‪.‬‬ ‫אותו בגדלותו 'להבין ולהשכיל בשם הוויה יתברך'‪ .‬ולכן כתב שם בחנה אריאל פ' בא‪,‬‬ ‫וכאשר יפעול המלך {הממונה} כל זאת בבני מדינתו בשלימות‪ ,‬אז יהי' ניכר‬ ‫ששלושה יסודות אלו בהשגת עמידת מציאות מלכותו ית'‪ ,‬הם שלושת הכינויים שנקרא‬ ‫יתרון עילוי מדרי' המדינה הזאת מכל מדינות זולתה‪ ,‬הרבה יותר ממה שניכר‬ ‫הקב"ה המוזכרים בתפילות הימים הנוראים‪ .‬כינוי א' הוא 'מלך הגויים' כבפסוק 'מי לא יראך‬ ‫עילוי מעלת המלך הזה על מלכי מדינות זולתו‪ .‬לפי שגם כי דרכי הנהגותיו הנ"ל‬ ‫מלך הגויים'‪ .‬והוא מכוח השליטה והממשלה היסודיים והנסתרים הבאים מכוח היצירה‬ ‫ידועים לכל‪ ,‬אעפי"כ הרי נתבאר שפנימיות שרש הדרכים {והתכונות} ההם אינו‬ ‫וההוויה שלהם על יד הקב"ה‪ ,‬וכמו החכם שהמבינים כפופים אליו בהכרח הבנתם‪ .‬הכינוי‬ ‫מתגלה כ"א ע"י כוח ועוז מלכותו של המלך {הממונה} ההוא דוקא‪ .‬וכל מי שאין‬ ‫השני הוא 'כה אמר מלך ישראל וגואלו' שהוא כמו השגת המלך הממונה את דרכיו הנעלים‬ ‫מהו"ע מלכותו מתפשטת עליהם‪ ,‬אינם מכירים כח ועוז דרכיו‪ ,‬שגבהו מכל דרכי‬ ‫של האגוסטוס‪ ,‬והוא קבלת והשגת ישראל עצמם במלכות הקב"ה‪ .‬והכינוי השלישי שהוא‬ ‫זולתו בשרשם דוקא‪ .‬וההתעלות בני המדינה עפ"י הדרכים ההם‪ ,‬עד שנעשו‬ ‫'ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך'‪ ,‬שהוא השפעת המלך הממונה על כל בני‬ ‫בגדר בני מלכים‪ ,‬אז ממילא ניכר לכל הדר כבוד עוז מלכותו שפעלה השלימות‬ ‫המדינה‪ .‬וכך יהיה בעתיד בהשפעת ישראל על 'כל אשר נשמה באפו' להיות בני מלכים ובני‬ ‫הגדול במדינה‪ .‬ויפארו את המלך {הממונה} ההוא בתפארת שלימות המדינה‪,‬‬ ‫חורין בהכרתם את ה' כ'אלוקי ישראל' דווקא‪ .‬ולכן דווקא ה' שהוא אלוקי ישראל הוא המלך‬ ‫עד שיהי' המלך עצמו טפל למלכותו‪ ,‬ונק' {לא בשם עצמו אלא} בשם מלך של‬ ‫באמצעותם ‪ -‬כמקבלים ומשפיעים על כל הגויים‪ ,‬במלכות שתהיה לשם ולתפארת לקב"ה‪,‬‬ ‫{ ‪ -‬ועל שם} המדינה ההיא המהוללת‪.‬‬ ‫המתפאר לא רק בהם עצמם אלא במה שיעשו ויכירו אותו ל'כל אשר נשמה באפו'‪ ,‬וכדברי‬ ‫והדוגמא לזאת עד עתה היו המדינות של ארצות הברית של אמריקה‪ ,‬ששיטת המלכות‬ ‫הבעש"ט‪ ,‬שתענוג המלך דהיינו דרכיו העצמיים אינם נתפסים כלשעצמם אלא איך שהם‬ ‫שייסדו בחוקתם‪ ,‬לפני כמאתיים וחמישים שנה‪ ,‬הכוללת שלושה רשויות נפרדות באמת‪,‬‬ ‫מתגלים על יד ישראל בבני המדינה כולה‪ ,‬וזאת תפארתו להיות כביכול 'טפל למלכותו'‪ .‬וכל‬ ‫שהם הממשל‪ ,‬המחוקקים‪ ,‬והשופטים‪ ,‬שכולם נבחרים בדמותם ובצלמם של הבוחרים‬ ‫זה הוא מה שנעשה מידי שנה‪ ,‬מצד אחד מצטמצם גילוייו של הקב"ה בעולם באופן ישיר עקב‬ ‫והם פועלים כהלכתם לאפשר בהן חרות יסודית של 'בני מלכים' לכל אדם לעשות לאשרו‬ ‫'תפיסת הבריאה את עצמה' יותר ויותר כמי שמי שמציאותה מעצמותה‪( ,‬כבגיליון הקודם בארוכה)‬ ‫ולרווחתו‪ ,‬ולציית מרצונו הפנימי לחוקי המדינות הנחקקים ברצון העם‪ ,‬המסייעות באמת‬ ‫ומצד שני מתחזק גילוייה יותר ויותר רק באמצעות ישראל אשר מקבלים את מידת מלכותו‬ ‫ובצדק ובמשפט לכולם‪ .‬הנה השיטה השלטונית היא העיקר ואין נפק"מ בכל עת כ"כ מי‬ ‫עליהם‪ ,‬ומתאמר שמו עליהם יותר ויותר בבחי' 'ושמנו קראת בשמך'‪ ,‬והם משפיעים אותה‬ ‫הנשיא ומי המחוקקים והשופטים‪ ,‬כי הם תמיד מאזנים אלו את אלו‪ .‬ולכן השלטון עובר‬ ‫לכל 'בני המדינה' בעולם‪.‬‬ ‫בקלות מצד לצד בבחירות ללא עורר ומפקפק‪ .‬מה שלא כך במדינות נחשלות‪.‬‬ ‫להערות והארות ‪052-7659117‬‬