נחל אדניך · Nachal Adunechu — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' כי תבוא תשפ"ו • גליון ש"ע
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"וכתבת עליהן את כל דברי כי ח"י שנים שימש את רבו הקדוש ומעולם לא
הסיח דעתו מדביקותו בד' ,על תופעה מופלאה
פן תשכח
התורה הזאת בעברך" ושמיימית זו סיפר החוזה הק' כי בעת הסתופפותו
בצילו של רבנו ,התמנה על ידיו לנענע את ידו בעת
בסה"ק שפת אמת )ואתחנן תרנ"ד( מביא בזה"ל
המצות אבל לכם יש לדעת כי יש עוד גבוה מעל
הניסים שאירעו לישראל כשעברו את הירדן שיראהו להתעמק בלימודו יתר על המידה ויתעלם
גבוה ,ולהתדבק בשורש אלקות ,כמו שהיה בקבלת
וכתיבת התורה בעיצומה לרגע מדביקותו בד' ,אולם סיפר החוזה הק' לעולם
התורה בהר סיני ,ועל זה מסיים הפסוק "רק השמר
לך כו' פן תשכח כו'' ,וכן איתא בשם הבעש"ט ז"ל
לא הייתי צריך לנצל את תפקידי זה ,וגם בפעם
ניסי העברת ישראל את הירדן היחידה שחשתי צורך לכך ורציתי לגשת אל רבנו,
על המשנה השוכח דבר אחד ממשנתו ,ששוכח
דבקות האחדות שיש בכל אות שבתורה ,ועל זה
התורה הק' מתארת בפרשתינו בפרק כ"ז איך שנצטווינו על ידי עיכבני מיד ופנה אלי ואמר כי אמנם תיכף ומיד חזר
מביא במשנה הפסוק פן תשכח כו' ,ע"כ לשונו הק'.
השי"ת את סדר הכניסה לארץ ישראל" .והיה ביום אשר תעברו לדביקותו הבלתי נפסקת.
את הירדן אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך והקמת לך אבנים כן מובא בסה"ק דברי קדשו של רבינו הבעש"ט
גדולות ושדת אותם בסיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת ידבק ד' בך את הדבר וגו' .אמר בזה הלשון הק' זי"ע ביאור דברי הגמרא אינו דומה מי ששונה
בעברך וכו' )עיי"ש באריכות( .ובספר יהושע ובמס' סוטה )דף לב( ובילקוט כד הוינא טליא והתחלתי ללמוד גמרא בעיון, פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים
שמעוני מתוארים דברים מופלאים שהיו שם .שביום ט' ניסן תפ"ט ושאלתי את אאמו"ר ]רביה"ק ר' בערצי ואחד' ,היינו כלומר וזהו שלומד הרבש"ע יחידו
נסעו בנ"י עם יהושע בן נון ממקום חניתם בשיטים והגיעו לירדן, מנדבורנא[ זי"ע איך אוכל לקיים שויתי ד' לנגדי של עולם.
ויהושע ביום זה שלח לעבור במחנה ישראל ולהודיעם את סדר תמיד כיון שאני טרוד בגירסא והשיב לי אבא וכעי"ז מובא בספר שפתי צדיקים וז"ל ואפילו
העברת הירדן על פי ה'. מורי אעפ"כ חיובא רמיא לקיים ,ולא הבינותי כן מצוה ג"כ ללמוד בהלכה עיונית ולחדש בה,
ומובא ברמב"ם שמצוות משא הארון עבר מבני קהת למשפחת דבריו הקדושים ,כי הי' בעיני כבלתי אפשרי ,וכד שלא יהא שכל עקר ,הגם שבהלכה עיונית נפסד
הכהונה .והיו צריכים להתרחק מהארון אלפיים אמה שכך יראה לכל נהירנא עיני הבינותי כשאדם מבטל את עצמו קצת מהדביקות .ע"ד ששמעתי בשם הרב הצדיק
בנ"י .והיו צריכים להתקדש ,ולחזור בתשובה ולהכין עצמם לניסים מכל וכל ,ואינו מכוין בפלפולו להנאת עצמו רק מזלאטשוב ז"ל ,כל השוכח דבר "אחד" ממשנתו,
והנפלאות שעתיד הקב"ה לעשות עמהם )רש"י-רד"ק-מצודות( .וביום לעשות נחת רוח להבורא ברוך הוא ,זוכה להיות היינו האחד יתעלה ויתקדש שמו נצח ,מתחייב
עשירי בניסן תמ"ט לבה"ע )ביום שלפני 41שנים משכו את הקרבן פסח במצרים(, לנגד עיניו שם הוי' ב"ה אף בעת טירוד עיון רב בנפשו .יכול אפילו תקפה עליו משנתו ,פירוש
)לאחר שלנו שם בלילה לפני הירדן( ,מובא בילקוט יהושע פי"ד ובאגדות בלימוד התורה הקדושה בעמקי מחשבתו. שעוסק בהלכה עיונית ,ת"ל "ופן יסורו מלבבך וגו"
בראשית י"ז שכיון שבנ"י במשך שנות המדבר לא יכלו למול עצמם והנה התורה נקראת 'דבר' ,על דרך "דבר צוה הא -אינו מתחייב בנפשו .דייק לומר הא אינו כו'
שלא נשבה רוח צפונית והיה סכנה בדבר) ,חוץ משבט לוי שמל במס"נ(, לאלף דור" ,וזה פי' הפסוק "ידבק ד' בך" ,היינו בכגון הא ,אינו מתחייב ,עד שישב ויסירם מלבו -
וכדי שיהיה לבנ"י בכ"ז זכות לנס של בקיעת הירדן ,נעשה עבור זה שתוכל להיות בדביקות השם להיות השם הוי' היינו בתחילת לימודו מסיר ח"ו מלבו.
נס עצום ששנים וחצי מליון בני ישראל נתכנסו כולם בין בדי הארון, לנגד עיניך" ,את הדבר" ,היינו אפילו בעת עיון ובזה מפרשים אל יפטור אדם מחבירו אלא
והכהנים והלויים שהיו כן מהולים הקיפו אותם והגינו עליהם) ,אולם רב בלימוד התורה הקדושה ,שנקראת דבר "עד מתוך דבר הלכה שמתוך כך זכרהו ,כי ש לאדם
אח"כ לפני שעברו יצאו מבדי הארון(. כלותו אותך" ,פי' באופן שתבטל עצמך מכל וכל לזכור את בוראו בלימודו ולהתחבר לו בדביקה ,כי
והנה בימי ניסן לאחר גשמי החורף ,זורמים מי הירדן בשטף ולא תחשוב כלל להנאת עצמך .השי"ת יזכנו זה העיקר הלימוד לשמה ,ולהאיר באותיות אור אין
החזק ביותר ,והמים הגיעו ממש עד שפת הנהר ,וכאשר רק טבלו לבוא למדרגת הזאת בזכות אבותינו הק'. סוף ב"ה ,אמנם זהו באם עוסק בהלכה פסוקה ,אבל
רגלי הכהנים נושאי הארון במי הירדן ,נעשה הנס שהמים שבאים )מאמר מרדכי( בהלכה עיונית אי אפשר ,כי כל מחשבתו צריך ליתן
מצד צפון ממקורות הירדן כנגד יריחו ,במקום להמשיך ולנסוע לכוון בהלכה לירד לעומקה ,עם כל זה מצוה יותר גדולה
ים המלח נס הירדן לאחור עד האיזור שנקרא 'אדם העיר' )בימינו והנה בזה היה כמה דרכים אצל הצדיקים מלימוד דברים קלים ,והתקנה לזה בתחילת לימודו
הוא נקרא גשר אדמיה( ,וכך כל המים שהמשיכו לזרום מכיוון צפון לא כנזכר ,היו מן הצדיקים שלא הסיחו דעתם לרגע יזכור במחשבתו את בוראו ויוצא בזה .וזה אומרו
התפזרו לצדדים ,אלא נעמדו לגובה עוד ועוד עד שהתרוממו לגובה כמימרי' מהשי"ת בעת לימודם וכך דרשו והנהיגו אל יפטור אדם 'מחבירו' פי' אין לו רשות לאדם
של שלוש מאות מיל )סוטה לב ע"א( ,שזה כ 360-ק"מ .ולירושלמי לתלמידיהם ,והרבה מן הצדיקים לימדו קודם להפטר את עצמו מהדביקות וממקום חיבורו ,אלא
הגיעו עד לב הרקיע. הלימוד להתבונן באחדות השי"ת נותן התורה, מתוך דבר הלכה – ע"כ לשונו.
ואח"כ אם מתוך עומק העיון מסיח דעתו מיחודו
כתיבת התורה בתוך הירדן ית' לית לן בה. ידוע ומפורסם בכל קצוי תבל גודל יגיעת ועסק
התורה של הרה"ק הר"ר שמעלקא מניקלשבורג
וחידוש נפלא מובא במלבי"ם ,כיון שהתורה אומרת בפרשתינו ובנוסף לזה ביארו בספרים הק' לשלב דברי זיע"א ,בישביתו הנהיג סדרי לימוד באופן מבהיל,
"וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך" ,הרי שהציווי היה הבעש"ט הק' בפירוש המשנה שאם האדם באמת י"ד שעות ללימוד ,ד' שעות לתפילות שחרית מנחה
שממש בזמן שעוברים בתוך הירדן ורואים איך שמרגע לרגע המים לומד באימה וביראה ,ואינו שוכח יחודו ית' בעת וערבית ,סדרי ד' שעות לשינה ,שעה לצרכי ציבור,
מתגברים ועולין לגובה נורא כזה שבדרך הטבע יכול כל רגע ליפול לימודו ,לא היה שולט עליו השכחה ולא היה שוכח חצי שעה לאכילה ,וחצי שעה לנוח ,ועם כל זה
עליהם ולשוטפם ר"ל ,אז היו צריכים ליטול מקרקעית הירדן את מאומה ,ואמרו בגמ' מתוך שחסידים הם תורתם באותה חצי שעה למד עמהם בספר חובת הלבבות,
האבנים הגדולות ,שמובא בסוטה ל"ב ע"א שמשקל כל אחת היה משתמרת ,שהרי השכחה באה מגבהות הלב רוב לימודם היה בנגלה ,וב' שעות למד מוסר
ארבעים סאה ) 576 -ליטר! )כל סאה לחזו"א 14.400ליטר(( ,כך מעידים אבא כמאה"כ "ורם לבבך ושכחת. וחסידות .בשיבתו של הר"ר שמעלקא נתקבלו
חלפתא ,ור' אלעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי שעמדו על אותן
וכן למדנו מדברי רביה"ק הר"ר בערצי זיע"א רק תלמידים שיש ביכולתם ללמוד שמונה עשרה
אבנים ושיערו משקל כל אחת מהם.
המ˘ך בעמו„ ב' ���
שעל ידי שהאדם יבטל עצמו מכל וכל ,לא יסיח שעות בלי הפסק .תלמידו הק' החוזה מלובלין זי"ע
דעתו מן הדביקות אף בעומק העיון. העריץ מאד את רבו הרבי ר' שמעלקא ,והעיד עליו
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
אבל נראה מדברי האלשיך שסובר שלא הכוונה למשקל
"עבדו את ה' בשמחה"
ארבעים סאה אלא לנפח של ארבעים סאה שהוא
אמה על אמה ברום שלוש 60] ,ס"מ על 60ס"מ בגובה
ואם כי הדברים עמוקים מאוד מכל מקום אפשר תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב 180ס"מ![ .ולשיטת רבי יוחנן שם היו צריכים להוציא
להבינם גם על פי פשטות ,שכאשר האדם מקבל שפע לבב מרוב כל ועבדת את אויבך וגו' ובחוסר כל ,בגמרא ארבעים ושמונה אבנים כאלו] .ורש"י כותב שהוציאו 36
מן השמים עליו לקבל על ידי זה אהבה ויראה להשי"ת )נדרים מ"א (.מבואר כמה דרכים מאי "בחוסר כל"" ,רבי אמי אבנים 12להשאירם בירדן 12 ,לבנות בגלגל ו 12-עבור
שהשפיע לו חסד זה ,וזה נחשב שמביא ביכורים בכלי אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב המזבח בהר עיבל[.
כסף וזהב וע"י הדעת שמקשר המידות לשורשן הוא ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא ואומר המלבי"ם שהיה ענין מיוחד שדוקא בתוך
מקשר את כל ההשפעות שנתנו לו מן השמים אל מלח ובלא רבב ,אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעת הירדן כאשר המים להם חומה – אזי יכתבו על האבנים
שורשם ,ואז האוצרות והכלים נשארים אצלו דמכיון במערבא אמרי דדא בי' כולא בי' דלא דא בי' מה בי' וכו'", את כל התורה ,שקודם כניסתם לארץ ישראל ילמדו מזה
שהם פועלות אצלו התעוררות של אהבה ויראה והוא ומהר"ל מפראג )בביאור אגדות הש"ס( כתב דכל אחד מוסיף שגם כאשר ישנם חומות גבוהים של טירדות של עניני
יודע מי הנותן לו כח לעשות חיל ,ממילא יוצאת בת קול מה שסובר לצרכים הכרחיים שכדי להחשיבו "חסר כל" העולם ,בכ"ז צריך ג"כ אז לעסוק בתורת השם.
ואומרת הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה. צריך שיהי' חסר גם אותו ,ורב נחמן אמר שכיון שהדעת
היא השלמת נפשו של אדם בלא זה ודאי הוא נחשב כתיבת התורה בשבעים לשון
ובזה יובן מה שכתבה הגמרא ד"בחוסר כל" היינו
חסר כל עכדה"ק ,ולפ"ז אינו מובן מדוע לאחר שמנה ודבר מופלא מובא ברמב"ן שמצינו בספר חגי )זה מוזכר
בלא מלח ובלא רבב לאחר שכתב דהיינו בלא דעת ,כי מי
שיש לו דעת והוא מקשר את אוצרות המלך אל שורשן הש"ס החיסרון הכי גדול חסרון הדעת מנה החסרונות הרבה בילקוט ראובני ונקרא שם 'ספר תאגי'( ,שהיתה כל התורה
אז לא יחסר לו אפילו דברים פעוטים כמו מלח ורבב, בלא מלח ובלא רבב שלכאו' הם בבחי' תוספת הרחבה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה
דכיון שיודע שתכלית הכל הוא כדי שיוכל לעבוד בהם ולא בגדר חיי נפש כמו חסרון הדעת ,ושוב חזר הש"ס וזיוניה ,ומשם נעתקו התגין בכל התורה .ומוסיף הרמב"ן
את השי"ת ממילא יתנו לו מן השמים גם את הרחבה לומר ד"נקטינן אין עני אלא בדעה וכו'". מהגמ' בסוטה לב ע"א שכיון שכתוב בתורה "באר
היתירה שמרחיבין דעתו של אדם לעבודתו ית"ש ,וזהו ובעיון יעקב כתב ליישב שאף מלח ורבב הם משל היטב" ,הכונה בזה שהיו צריכים לכתוב הכל בשבעים
שמביאה הגמרא אח"כ "אין עני אלא בדעה" כלומר שרק לדעת שכמו שתבשיל שאין בו מלח הינו טפל וחסר לשון .וסובר הרמב"ן שכדי לכתוב את כל התורה בשבעים
מי שאין לו דעת לקשר את הטובות שמקבל אל נותנן טעם כך גם האדם שחסר דעת אין בו טעם ,ועדיין חסר לשון היו צריכים האבנים להיות גדולים מאד .או שהיה
הוא נשאר בלא כלום וכמאז"ל בתר עניא אזלא עניותא, ביאור כי אמנם מלח ושומן נותן טעם בתבשיל אבל בזה ממעשה הניסים.
משא"כ מי שיש לו דעת ומקשר הכל לשורשו לא יחסר הדעת היא עיקר מציאות האדם. וכמסופר שהרה"ק מברדטישוב זי"ע מסר ליהודי
לו כלום וכמו שאמרו במערבא "דדא בי' כולא בי'" ,דכיון ונראה לבאר בזה בס"ד בדרך לימוד מוסר השכל נצרך מאנשי שלומו כתב מסוים שיהיה עבורו כדרכון
ששומר על אוצרות המלך בכלי כסף וזהב של עשירות לקראת יום הדין והרחמים הממשמש ובא ,בהקדם שיוכל ללכת בדרכים המסוכנות בזמן מלחמת הקוזקים
בדעת ממילא יתנו לו את האוצרות במתנה לנצח. דברי ספה"ק פרי הארץ בפרשתן בביאור מאז"ל )בבא של רוסיה שנלחמו בצבא נפוליאון של צרפת ,וכאשר
ובזה י"ל מאז"ל "לית עניא מכלבא" ,כי בתקו"ז כתב קמא צ"ב (.בענין ביכורים ,דעשירים שמביאים בקלתות של נעצר על ידי אחד הגנרלים ,והראה לו אותו הכתב נפל
על אותם שמבקשים בר"ה ויוה"כ לצורך עצמן "צווחין כסף וזהב מחזירים להם הכלים עניים שמביאים בסלי עליו פחד גדול שראה איך שמשתנה לכמה סוגי לשונות.
ככלבין הב הב" ,והיינו בדרך משל כי הכלב מבקש לעצמו נצרים הכלים ג"כ לכהן היינו דאמרי אינשי בתר עניא וכתב זה נכתב ע"י השם ש-ד-י ,שמאיר בשבעים לשון
והוא עני בדעת שאינו יודע לקשר ההשפעות לשורשן אזלא עניותא ,וביאר שם הפרי הארץ ד"אין עני אלא ומפיל פחד על הגויים .והשאיר שם ליהודי שק של
וממילא הוא נשאר בלא כלום. בדעת" והעשירים שהם בעלי דעה משמרים אוצר המלך דינרי זהב.
בקלתות של כסף וזהב פירוש במידות כשרים ונאמנים, ומובא שעל כן כתבה התורה הק' "ושדת אותם
והכתוב אומר "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך
כי כסף רומז לאהבה וזהב רומז ליראה שהם שרשי כל בשיד" בש' ולא בס' – בסיד ,שרומז לשם ש-ד-י ,שבאלו
בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" "מרוב כל" היינו ההיפך
המידות ,ומי שהוא עשיר בדעת הוא מקשר את המידות האותיות נכתבה כל התורה הק' בשבעים לשון על
מ"חוסר כל" כי ע"י הדעת יוכל לקשר כל השמחה
אל שרשם ואליו ית' ואז נשארים אצלו הכלים ,כי מאחר האבנים ,כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם שלא
והטוב לבב אל השי"ת ,ועי"ז שהשפע גורם לו התעלות
שנזהר בשמירת האוצר שהוא הראשית שהשי"ת היה להם מהיכן ללמוד התורה .וכך יכלו כל האומות
בעבודת השי"ת ממילא נעשה השפע כלי אל הקדושה
משפיע ,שראשית מרמז לחכמת התורה ולישראל לקרוא את פסוקי התורה הק' בלשונם) .ועיין מחזור ויטרי סימן
ולכן נשאר אצלו השפע לנצח.
שנקראו ראשית וכן לביכורים כפשטן שהן השפעות תקיא( ובשפתי כהן עה"ת מובא שהיה שם נס בתוך נס
והכתוב מלמדנו דעת ותבונה כיצד יש לגשת הטובות שהשי"ת משפיע לישראל ,ומכיון ששמר את שהאבנים היו גדולים כדי שיעור שיכלו לכתוב עליהם
לתפילה בימים הנוראים הבעל"ט כי רצון השי"ת הוא האוצרות בכלים נאים דהיינו בכלי כסף וזהב שהן אהבה כל התורה כולה בשבעים לשון .וכן היו מקטינים עצמם
שנעבדו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ,אלא שכדי לזכות ויראה ממילא נשארים אצלו הן הכלים והן האוצרות בזמן שנשאו אותם ,לבבלי בסוטה שישים מיל – 72ק"מ
לזה צריך את הדעת שיחבר את כל הטובה אל השי"ת והוא בעצמו נעשה אוצר המלך ,משא"כ העני שאין בו ולירושלמי סוטה ל' ע"א מאה ועשרים מיל כ 140-ק"מ.
ולבקש על כל דבר "למענך אלוקים חיים". דעת ואינו משמר אוצרות המלך כי אם בסלים ונצרים אין ומובא ברמב"ן בהקדמתו לתורה שעלי הכהן שהיה
ויהי רצון שנזכה לקבל השפע טובה באחרית השנה נשאר אצלו כלום ,וזהו "בתר עניא אזלא עניותא" שכיון 200שנה לאחר כניסת בנ"י לארץ ישראל והלך לי"ב
ולהכנה טובה לקראת יום ראש השנה הבעל"ט ,ולזכות שאין לו דעת לקשר המידות לשורשן ממילא אינו שומר האבנים מהירדן ויהושע הקימו אח"כ בגלגל ,ושם ראה
לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה ,אכי"ר. הגון על אוצרות המלך ובתר עניא אזלא עניותא ,עש"ב. שכל התורה כתובה בכתב אשורית מבראשית עד לעיני
כל ישראל עם כל השינויים והעקושים והלפופים והעתיק
אותם משם ,וכתב בכל פרשה ופרשה כמה עשרות מיני
אותיות שיש בהם שינויים כפי שיש בתורה שנכתבה
על האבנים מהירדן מה שבספרי התורה שלנו לא נוהגים
ברובם וכמו לדוגמא לסלסל תג מסוים או לעשות אות
ל'-עקושה ,ואות פ' – לפופה ,שיש בהם סודות נוראים,
ומה שהיה רבי עקיבא דורש על כל קוץ ותג תילי תילים
של הלכות היה בזה הספר תגין! וספר זה תגין שכתב עלי
הכהן ממה שהעתיק מאבני הירדן ,אח"כ מסרן לשמואל
הנביא ,ושמואל לפלטי בן ליש ,ופלטי לאחיתופל,
ואחיתופל לאחיה השילוני ,ואחיה השילוני לאליהו
הנביא ,ואליהו לאלישע ,ואלישע ליהוידע הכהן ,ויהוידע
לנביאים ,והנביאים קברו את הספר הזה באסקופת בית
המקדש ,ובתקופת יכניה חפרו באסקופת בית המקדש,
והנביא יחזקאל בן בוזי מצאו ,והביאו עמו לבבל .ואח"כ
כשעלה עזרא הסופר לירושלים ,העלה עמו את זה
הספר ,ונתנו למנחם ,ומנחם לרבי נחוניה בן הקנה ,ורבי
נחוניה לרבי אלעזר בן ערך ,ור"א לר' יהושע בן חנניה,
ור"י לרבי עקיבא ,והוא דרש בה כנ"ל על כל קוץ וקוץ,
ומסרה לרבי יהודה בר עלאי ,ור' יהודה לרבי מיאשיה,
והוא לרבינו נחום הלבלר והוא לרבינו הק'.
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
שבע ברכות )ב(
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א
לאכול קצת יותר מכזית לקראת השמחה בבית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בנישואי בנו בשעטו"מ התחלנו לעסוק שבוע שעבר בהלכות שבע
האוכל כזית חייב בברכה אחרונה ,ואם אכל כזית פת ,צריך לברך ברכות ,והקדמנו שכדי לברך שבע ברכות בעינן שבע תנאים הבאנו חלק מהתנאים ,נמשיך להביא עוד כמה תנאים
ברכת המזון על כל פנים מדרבנן ,גם בליל פסח יוצאים ידי חובה
כשאכל כזית מצוצמם ,ולכאורה קשה ,למה לא חייבו חכמים אדם בשבת מבחול וגם משום דיש בו ריבוי סעודה ד .פנים חדשות :הקדמה :בגמ' )כתובות ז' ח'( מבואר
לאכול קצת יותר מכזית ,כי הרי מבואר במסכת סוכה דף טו, ושמחה )תוס' כתובות ח.(: דאין אומרים שבע ברכות אלא א"כ באו פנים חדשות,
שאי אפשר לצמצם? סעודה שלישית :י"א דאין נחשב כפ"ח )שו"ע שם(, ונחלקו הראשונים בטעמו ,ומבואר היטב בערוה"ש
וי"א דהמנהג להקל )רמ"א שם והטעם היות שיש שם דרשה לכבוד )אבה"ע סי' ס"ב סכ"ג-כ"ד( י"א דהעיקר היא "הברכות" ,היינו
תשובה לשאלה משבוע שעבר החתן יעו"ש באריכות( .ולמעשה תלוי במנהג המקומות, דיש חובה על כל אחד שבא לחתונה לברך את הזוג
השאלה בקצרה :מתי יש ענין דווקא לסכך בנסרים ,אף דבהרבה מקומות נהגו להקל אף כשאין דרשה וטעמם בעצמו או ע"י שמיעה )רמב"ם תפילה פ"ב ה"ב( וי"א דהעיקר
שהם פסולים מדרבנן? בעיקר ע"פ סוד )פת"ש שם בשם הרמ"ע מפאנו( .ויש מקומות היא ה"שמחה" ,היינו דע"י שבא פנים חדשות שלא
תשובה :במסכת סוכה )דף יד ע"א( נחלקו רבי מאיר שלא נהגו לברך שבע ברכות )בית צאנז ובאבוב(. היה עד עכשיו יש התחדשות שמחה ונעשה כתחילת
ורבי יהודה אם מותר לסכך בנסרים ,רבי מאיר אוסר כיון נישואין ויכולים לברך )רא"ש ותוס' כתובות ח (.ושתי דיעות
שהתקרה עשויה מנסרים ,גזירה שמא ישב בביתו תחת ה .עשרה :אין מברכין שבע ברכות בפחות מעשרה
וחתן מן המנין )שו"ע סי' ס"ב ס"ד( .וכבר הארכנו בפרט זה הובא בשו"ע סי' ס"ב ס"ז ומסיק דהמנהג להקל היינו
התקרה ,ורבי יהודה מתיר ,ובגמרא נחלקו רב ושמואל, דעיקר הטעם היא שמחה ולא הברכות )ומיהו המהרש"ל
באיזה נסרים מדובר ,לדעת רב ,המחלוקת בנסרים שרחבם בגיליון קל"ה יעו"ש.
החמיר כהרמב"ם ,אך כתב בעזר מקודש להא"א מבוטשאטש ,דמאחר
ארבעה טפחים ,ולדעת שמואל ,המחלוקת בנסרים שאינם ו .על הכוס :שבע ברכות צריכה להיות על הכוס שנפסק דהמנהג להקל אין מקום להחמיר .ובשו"ת שבה"ל ח"ח סי' ר"פ
רחבים ארבעה ,אבל בנסרים שרחבים ארבעה לכו"ע פסולה, )שו"ע שם( נפרט כמה הלכות בזה :ב' כוסות :נחלקו החמיר כהרמב"ם ותמה עליו אמאי לא יהיה עכ"פ מידת חסידות להחמיר(.
להלכה פסקו הראשונים כדעת שמואל אליבא דרבי יהודה, הפוסקים אם אפשר לברך שבע ברכות על אותו ומזה יוצא כמה וכמה נפק"מ וכדלהלן.
שרק נסרים שרחבים ארבעה פסולים ]ויש ראשונים שפסקו כוס של ברכהמ"ז או לא ,דאין עושין מצוות חבילות
כדעת רב אליבא דר"מ ,ואין בזה נפקא מינה להלכה ,כי השתתף רק בחופה :מי שהיה נוכח רק בחופה אף
חבילות וכן קיי"ל להלכה לכן מוזגין שני כוסות אחד ששמע הברכות נקטינן דנחשב עדיין כפנים חדשות
לדעת כולם מעיקר הדין נסרים פחות מארבעה כשרים ,ורק לברכהמ"ז ואחד לשבע ברכות )רמ"א סי' ס"ב ס"ט( .מזיגת
ברחבים ארבעה הם פסולים ,אם כי כתב השו"ע )או"ח סימן )תלוי במחלוקת הנ"ל ,דאם פ"ח מטעם הברכות שכבר שמע ,אך לטעם
תרכט סי"ח( שנהגו שלא לסכך בהם כלל[. הכוסות :י"א שאין למוזגו לפני ברכהמ"ז דביחד מיחזי שמחה כל עוד שלא שמחו איתו ,נחשב כפ"ח .ולהלכה נקטינן עיקר
וכתב במג"א )ס"ק כב( שבשעת הדחק שאין לו במה לסכך כחבילות חבילות )יעוין מג"א אור"ח סימן קמ"ז סוף סק"א באריכות כטעם שמחה( .אך לכתחילה נכון להזמין לפנים חדשות
מסככין בנסרים ,אפילו יש בהן ארבעה טפחים ,והוא הדין ואכ"מ( ,אך מנהג העולם למוזגו לפני ברכהמ"ז )ט"ז שם(. מי שעדיין לא השתתף גם בחופה )יעוין בשו"ת שבה"ל
בכל דבר האסור משום גזירה .וטעמו ביאר במחצית השקל, אך מ"מ טוב שב' בנ"א ימזגו את הכוסות שבזה ניכר ח"ח סי' ר"פ(.
שאמרו בגמרא )שם ע"ב( אמר ר' יהודה מעשה בשעת הסכנה היטב שאינו עושה כן משום משאוי )עזר מקודש סעיף ח'(. השתתף בסעודה :אם השתתף בסעודה אף שלא
שהבאנו נסרים כו' ,וסככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן, טעימה :המנהג שאין טועמין מכוס שבע ברכות מלא נשאר לברכהמ"ז ולאו דווקא סעודה אלא אפי' רק אכל
אמרו לו משם ראיה אין שעת הסכנה ראיה .הרי דבשעת לוגמיו אלא טעימה בעלמא. מה"בר" מזונות וכיו"ב ,שוב אינו נחשב כפנים חדשות
הסכנה מודה ר' מאיר דלא חיישינן לגזרת תקרה ,והוא הדין טעימה מהכוסות בשב"ק :בסעודה שלישית באופן )ג"כ תלוי במחלוקת הנ"ל וכאמור דנקטינן עיקר כטעם שמחה ,אך אם אכל
בשעת הדחק דשוה בזה לשעת הסכנה .ויעו"ש מה שהביא שמברכין ברכהמ"ז אחרי צאה"כ רבו המנהגים בענין מזונות "לפני החופה" עדיין נחשב כפ"ח שו"ת באר משה ח"ב סי' קי"ט(.
בשם הרשב"א לענין ברכה. השתתף בריקודין :אם השתתף בריקודין יש לחלק
שתיה לפני הבדלה יש נוהגים לטעום מהכוס של שבע
וכתב במחצית השקל )סימן תרמ סק"ט( לולא שחוששני דאם נכנס רק כדי לאחל מזל טוב יש "לצדד" דנחשב
לומר דבר חדש ,הייתי אומר ,שאף שכתבו התוספות בסוכה ברכות כיון שכוס זה מחויבת )א"א מבוטשאטש ,מנח"י ח"ג סי"ג(,
ויש נוהגים לטעום מהכוס של ברכהמ"ז )משיב הלכה ואף עדיין כפנים חדשות )שולחן העזר סי' ס"ב ס"ג ויש שהחמירו אף
)דף ב ע"א ד"ה כי( שנסרי הסכך התקועים בסוכה במסמרים
פסולה מפני שהסכך חייב להיות עראי ,מכל מקום עדיף שבעלמא לא טועמין מזה ,מ"מ עתה כיון שאמרו עליו ברכה השביעית היינו בזה ,יעוין בשובע שמחות פ"א סי"א ע"פ הריטב"א( ,אבל אם שהה
בפה"ג ,נחשב כמחויבת( ,וי"א לברך על שניהם )עזר מקודש שם( שם בריקודין שוב אינו נחשב כפ"ח )תשובות והנהגות
יותר לאכול בסוכה כזאת מלאכול בבית ,היות וכמה פוסקים
מכשירים סוכה כזו ,כמובא בהגהות מיימוניות )סוכה פ"ה סק"ט( ויש נוהגים שלא לשתות כלל אלא אחר הבדלה )חכמת אבה"ע סי רס"ז(.
שלמה כיון שכוס ברכהמ"ז אסור לשתות כמו כל שבוע ,ואם ישתו רק מכוס
מעשה ברבי שמעון גיסו של רבנו תם שעשה סוכה יפה מלצר וכיוצ"ב :לכתחילה אין להחשיב אורחים
מאד כעין כיפה בנסרים תקועים במסמרים ,ופסלה רבנו תם הנישואין יהיה זלזול לכוס ברכהמ"ז( .ונהרא נהרא ופשטיה. מן השוק וכיו"ב לפ"ח )דהרי קיי"ל עיקר הטעם שע"י הפ"ח
משום שהסכך הציל מהגשמים ,הרי שרבי שמעון הכשירה. ז .מקום החופה :בגמ' מבואר דאין שמחה אלא ניתוסף שמחה וזה רק ע"י אנשים חשובים ששמחים בשבילם וראוי
ועדיף לאכול בסוכה הכשירה לדעת יחיד אף שאין הלכה בחופה ,ובטו"ז שם מבואר דבזמנינו ענין מקום החופה להרבות מאכלים בשבילם( ,אך בדיעבד כשאין פ"ח המנהג
כמותו מלאכול בבית ,כמבואר במגן אברהם )סימן תרמ סק"ט(, היא בכל מקום שעורכים סעודה לכבוד החתן והכלה להקל ולהחשיב לפנים חדשות סתם אדם מן
ולכן יכווין בשעת סגירת הגג לשם צל ,כמבואר בשו"ע )סימן מברכין ונפרט כמה הלכות בזה השוק או אפי' אחד מן המלצרים] .ויש שהסבירו
תרלה ס"א( ובזה הגג עצמו יהיה סכך כשר. מנהגם דסמכו על הרמב"ם דהעיקר היא הברכות
סעודה למטרה אחרת :כשעושין סעודה למטרה
וכן כתב הבכורי יעקב )סימן תרכו ס"ק יב( כיון שלדעת הרבה ואף אורחים מן השוק כל עוד שלא ברכו או שמעו
פוסקים יוצא בסוכה אפילו אין המטר יכול לירד לתוכה, אחרת כגון חנוכת הבית או ברית מילה אף שהחתן
והכלה משתתפים אין מברכין אא"כ הוסיפו מאכל הברכות נחשבים כפ"ח ,ויש שישבו המנהג דפעם
ופסול נסרים רחבים ד' אינו רק מדרבנן משום גזירת תקרה.
וכתב המג"א שבשעת הדחק סוככים בנסרים אפילו יש בהם לכבוד החתן )משמעות המאירי וכ"ה בעזר מקודש שם,וי"א דאם בזמן חז"ל היה מקום קבוע לחתן והשושבינים,
ד' ,ואין לך שעת הדחק גדול מזה שלא יכול לישב בסוכה הוזמן החתן שם במיוחד ויושב בראש השולחן מהני( ,אבל אם ולא היו ריבוי שמחה אלא ע"י שהגיע אדם חשוב
אחרת מפני הגשמים .ולכן יניח הנסרים לשם סוכה וישב מתחילה קבעו לשני ענינים אפשר לברך )הגריש"א קובץ ועי"ז נתרבה המאכלים והשמחה ,אבל בזמנינו עצם
תחתיהן ,אכן לא יברך .וכן יש להורות ג"כ למצטער שלא תשובות ח"א קס"ב בשם הדרך החיים שו"ת בצל החכמה ח"ה ס"י(. שעושים השבע ברכות כל יום במקום אחר ומשפחה
יכול לישב בסוכה שתחת האויר ,שיותר טוב לאכול בסוכה סעודה שלישית :אף למקומות שנהגו לומר שבע אחרת יש כבר ריבוי שמחה וסגי אפי' באורחים מן
שהגג עם הנסרים סגור מלאכול בבית. ברכות אף בלי פ"ח כנ"ל מ"מ צריך שיוסיפו מאכל השוק לברך[.
הרי פתרון החידה :כשיש מטר ואין לו עצה אלא לשבת לכבוד החתן ונוהגין להקל אף בניגון לכבודם )תשובות פנים חדשות שהלכו לפני ברכהמ"ז :אין מברכין.
בביתו ,עדיף לסכך בנסרים שהם רחבים ארבעה ,שאין ]לכאורה ג"כ תלוי במחלוקת הנ"ל בטעם פ"ח וכיון
והנהגות אה"ע שצ"ט(.
המטר יכול לרדת בו ,מאשר לשבת בביתו. שקיי"ל עיקר כטעם שמחה א"כ אף שהלכו מה בכך
אלא שצ"ע שכתב בשו"ע הרב )סימן תרכו ס"א( אין אדם ח .אשר ברא :ברכה זו שונה משאר הברכות
דאין צריך פ"ח ,ונחלקו הראשונים אם בעינן עשרה הרי כבר התחדש השמחה וכן פסק הגריש"א וכ"ה
יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד,
לברכת אשר ברא )הרמב"ן והר"ן בכתובות שם( ולהלכה נקטו באהלי ישורון פ"ד אות ה' בהוספה שם בשם האגרות
אבל אם עשויה גם ...גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר ,כל
שאינה עשויה לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית ,שהרי הבית הפוסקים אף בשלשה )חכמת אדם סי' קכ"ט ס"ו ,סי' דרך
משה ומוכיח כן מכמה ראשונים .מ"מ כמה אחרונים
הוא המיוחד לכל דברים אלו ,והתורה אמרה סוכה ולא בית. החיים ,ערוה"ש ,ודלא כטו"ז שהביא ממהרש"ל להחמיר בעשרה( ,אבל העתיקו משו"ת האלף לך שלמה אה"ז סי ק"ז-ק"ח
וכתב בשו"ת אבני נזר )או"ח סימן תעד( שמבואר מהשו"ע בתנאי שיהיו מוזמנים נוספים חוץ מב"ב הסמוכים על שלא יברכו שבע ברכות ונימוק דחובת השבע ברכות
הרב ,שאם הסוכה עשויה גם להגין מגשם פסולה ,ולפי זה שולחנו )רמ"א שם ס"ז ולא נתברר כמה אנשים בעינן ונחלקו הפוסקים
חל בברכה"ז ,וסב"ל[.
צ"ב העצה של המחצית השקל ,דאף אם נאמר דהגג הוא אם צריך שנים או לא( .ובאופן המצוי שהחתן והכלה הולכים האם הפ"ח צריכים לאכול :מעיקר הדין נקטינן
סכך כשר לכמה פוסקים ,הרי מעורב בכוונתו גם לשם הגנה לבית הוריהם לאכול סעודת פת בצהריים אם הוזמנו שהפ"ח אין צריך לאכול )ע"פ הרמ"א שם ס"ח( ,מ"מ ראוי
מהגשמים ,והמסכך לשם שתי כוונות הסכך פסול .ואף להדר שיאכל בסעודה ולכל הפחות מזונות )שו"ת האלף לך
לשם אורחים אפי' מבני המשפחה מברכים אשר ברא
שאומר שמתכוון רק לשם צל ,הרי ברור לנו שאין זה כן, שלמה סי' צ"ג ,שו"ת שבה"ל ח"ח סי' ר"פ(.
שהרי לאחר שיגמר המטר על כרחך ירים את הגג כדי שישב ודווקא שעשו סעודה מיוחדת ומאכלים מיוחדים אבל
בסוכה כשרה לכו"ע ,וא"כ כל הסיכוך הוא להנצל מהמטר, בארוחת צהריים רגילה אין מברכין היות ואינו נחשב בשבת ויו"ט :נקטינן דבשבת ויו"ט א"צ פ"ח כיון
ובזה לכו"ע הסוכה פסולה. כמקום חופה שהרי הכינו סתם ארוחת צהריים. ששבת עצמה נחשב כפ"ח דאינו דומה מאור פניו של
ג
מחילת עוונות בטיש שבת שירה הרה"ג ר' אלימלך שטמר שליט"א
סיפורי קודש בשולי אדרתו
של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
עוד מעשה פלא אספר ,אמנם אני לא זכיתי להיות
שם באותו טיש אך שמעתי את זה מיד אז בשבת בבוקר הוא האם הוא בביהמ"ד או בביתו' ,אמר לו רבינו 'נו קח שיעור אחר שחרית וסעודת הושע בן בארי
מר' בערל ווינבערגער שהיה שם בטיש ,וסיפר לי .היה אותי ונראה היכן הוא' .אמר לו ר' חיים בחשש 'כך לבוא אחר שחרית היה לו מנהג קבוע לומר איזה הלכה
זה פעם אחת בשבת שירה שהיה רבינו בהתרגשות בלא שום הודעה? אולי צריכים לדבר עם הגבאים' וכו' בקיצור שו"ע ,וכשגמר קצוש"ע היה שם יהודי שהתפלל
גדול ,שרו וזמרו ניגוני פסח בהתרגשות ובהתרוממות אך אצל רבינו כידוע מה שצריך לעשות עושים מיד ואכן שם הרה"ח ר' יהושע רוטנער ,והוא הוצא ספר קיצור
מיוחדת אחר הטיש התבטא רבינו באופן שמי שמכיר לקח אותו לביהמ"ד כשהגיע לבימה"ד אמר לרבינו אני הלכות שבת אזי התחיל ללמוד בספר] .אגב אציין איזה
אותו לא יאמין שהוא אמר את זה אך אני כך שמעתיו אעלה ואומר שהרבי הגיע ,שרצה לראות האם האדמו"ר נקודה מענינת שכשהגיע שם להלכה בענין משקפיים
מיד למחרתו מר' בערל וויבערגער -אמר רבינו 'בטוח אני מגור כאן ,לזה כבר הסכים רבינו אכן עלה ר' חיים שנפל ממנו בורג ,כשקראו רבנו בתחילה לא הבין מה
שכל מי שהיה כאן היה לו מחילת עונות ,אוּן ְמ ֶקען זִ יך והרבי המתין ואמר מיד למשב"ק של האדמו"ר מגור זה 'משקפיים' ,והפטיר תוכ"ד נראה מתו"ד שכוונתו
ַמזְ כִּ יר זֵ יין' ,ועברו כולם אצלו והזכירו עצמם לפני הקודש, שהזוטשקע'ר רבי יושב כאן למטה ורוצה לעלות לרבי. לבריל'ן[...
וזכורני שבבוקר דיברו כולם בהתפעמות איך שיצא רבינו תיכף כששמע זאת האדמו"ר מגור לא רצה להטריח את
בכל יום שלישי היה שם סעודה לע"נ הושע בן בארי
מהרגלו ודיבר כאלו דיבורים נסתרים. רבינו לעלות ,הוא ירד לרכב ונכנס וישב על מקום הנהג
והוא סגולה ידועה משם החוזה מלובלין] ,וראיתי איזה
והרבי במושב ליד ,וכך עמו רבינו מה שרצה לדבר.
פ"א היה בטיש וראה שבתחילה התיישבו בחורים מכתב מהגה"ק מקלויזנבורג זי"ע בהסבר הדבר מדוע
עוד בענין מידת האמת שלו ובלי חשבונות מה יאמרו
ואברכים ואח"כ זקנים ,אמר רבינו שישבו הזקנים תחלה דוקא ביום ג' [.היה נוטל ידיו שם ,ואכל ושתה קצת
ומה ידברו האם זה כן כבוד או לא .כשישב שבעה ל"ע
ואח"כ הבחורים ,סתם כך להעיר רק בשביל כבוד הבריות. ובירך על הכוס .פ"א סיפרתי לו שיש אנשים שעושים
אמר למשמשו ר' פסח גולדשטיין הן עכשיו איני יכול
כל מוצ"ש היה לו שיעור חובת הלבבות עם כמה במקום ציונו של הושע בן בארי סעודה ,ואמרתי לו שאין
ללמוד ,אזי תכין עבורי את כל המכתבים ו'הקול קורא'ס',
אברכים ,במשך כמה שנים למד חובה"ל ע"פ לב טוב. זה ברור איך מותר ע"פ הלכה לאכול בבית הקברות.
וכשיבואו גדולי ישראל לנחם אוכל להחתים אותם .כמה
תיכף כששמע אותי היסה אותי אמר 'נו נו' ...שלא רצה
כיבוד האב של הבנים לאביהם שניסו לומר 'ס'פאסט נישט' ,לא זע כהוא זה ממה
שידברו סרה על ישראל.
שרצה בשביל כבוד שמים.
פ"א אמר לי האדמו"ר הנזר דוד התבטא בהתפעלות
אין לך מושג באבי ,אז חשבתי אם הוא אומר כך מי פעלו למען שמירת שבת בכלל ובפרט ללא משא פנים וללא חשבונות רבים
אני שאדבר .דרך אגב ,הכבוד שכיבדו האחים הנזר אחי ר' יעקב נסע פעם אתו לאמריקה ,ורבינו הרי עוד איזה ענין היה פעם באחת הקהילות איזה ענין
דוד והאדמו"ר מסטאניסלאוו והאדמו"ר ר' מאיר היה בלתי לה' לבדו ודיבר מה שרצון ה' ממנו לדבר שרבינו רצה להשכין שם שלום ,והלך לרב של אותו מקום
מקראקאס זה את זה וכולם ביחד את אביהם היה "פארן גאט ברוך הוא" ,וכשהיו שם במאנסי ביקשו ממנו ודיבר איתו רבות בענין שלום וכו' ,אותו רב שלא היה
להפליא .הסטניסלאווער היה מגיע בכל שנה בתקופת מאיזה ישיבה שם שיבוא לדבר לפני החבורים .לכאורה יכול לדחות את רבינו בכלום אמר לו 'צריך אני להתיישב
שבועות ,ולמשך חודש היה משמש את אביו עד כדי מה צריכים לדבר לפני בחורים ,נושאים שנוגעים לישיבה בדבר' ,ובכך רצה לדחותו במה בכך .אמר לו רבינו 'כמה
כך שהגבאי ר' פסח לא היה צריך לעשות כלום .בכל ולימוד התורה ושמירת הסדרים וכו' ,אך בו בער אז זמן צריכים אתם להתיישב בדבר ,לילה וודאי מספיק לך',
יום היה מנקה המקוה עם אקונומיקה כדי שכשיבוא הענין של פתיחת כלים בשבת ולכן דיבר שם בישיבה וסיים רבינו ואמר לו 'אין לי כסף למונית לבוא כאן מחר
אביו למקוה יהיה נקי .הוא כבר היה רבי ,ולא היה אברך שיעור שלם בענין זה של פתיחת כלים בשבת והסביר שוב ,אולי אשאר כאן למשך הלילה ותקיים בי הכנסת
צעיר ,והלך עם כל השמונה בגדים ניקה את כל הקירות איך שמתוך דברי המקילים הבין עוד יותר את האיסור. אורחים ,כך שמיד בבוקר תוכל לענות לי תשובה' .כמובן
שיהא מקוה נקי .בכל יום היה מכניס האוכל והקאווע כשהבין שזה רצון ה' אז זה דיבר על זה ,כך הוא היה שאותו רב אמר לו שישלח אותו ברכבו לביתו ,אך הוא
היה רואים עליו כזה יראת הכבוד ככה"ג המכניס הכף איש האמת הא לא היה לו שום נגיעה בדיבורו רק בלתי חשב להישאר שם בלילה ולא חס על כבודו בכלום למען
והמחתה לפני ולפנים. לה' לבדו כולם הרגישו את זה איך שהיה כל כולו למען כבוד שמים ,הכל באמת ובענווה וללא משוא פנים ,ואת
לפני שבועות הוא היה בעצמו תולש עצים לערוך על ה' ולמען תורתו. סיפור זה שמעתי מרבינו בעצמו.
הבימה ,והיה שוכב על הריצפה ודופק מסמרים ומתקנו כמ"פ סיפר לי רבינו הסייעתא דשמיא איך שפעל במנין של שחרית התפלל שם ר' חיים נייהוז מחסידי
על עומדו סביב לבימה .פ"א רציתי לעזור לו ,אך הוא רבות בבארא פארק למען כבוד שבת קודשנו איך שסגר גור ,היה לו רכב ופ"א בבוקר בא אליו רבינו וביקש 'קח
ממש דחף אותי בכוח ואמר 'אל תיקח ממני את המצוה'. את כל הרחוב המרכזי שעד אותו זמן עדיין היה פתוח אותי לרבך האדמו"ר מגור' .אמר לו 'איני יודע בדיוק היכן
פ"א הבחין שהיה איזה סוג של הערינג שמזה אוכל יותר בשבת קודש רח"ל ,והוא הלך מחנות לחנות
רבינו -רבינו הרי מעולם לא דיבר על אוכל ולא ביקש מידי שבת יחד עם קבוצה ממתפלליו ופעל
אוכל ופעמים שהיה הקאוע של בוקר יכול להשאר עד ושכנע וביקש עד שעלה בידו לסגור מאות
מחירי מקומות התפילה
+++לחודש תשרי
שלוש אחה"צ ואז נזכר לשתותו אך הבחין שאת זה חנויות בשבת קודש .והוסיף רבינו וציין,
אוכל יותר בנקל -מיד הלך מחנות לחנות עד שמצא שאף שהתפילות בתקופה זו לא היו כ"כ
את הסוג הזה ,ואנשים תמהו איך אדמו"ר הולך ממקום אצלו בדרגה שרצה בה ,כיון שהתפלל
למקום לחנות עד שמצא. מאוד מוקדם ובזריזות יתירה ואח"כ הלך
וסגר החנויות ,ואמר 'אף שהתפילות לא
היכל בית המדרש הגדול
יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים היו כפי שרציתי ,אך פעלתי פארן גאט מקום בהיכל ר"ה ויו"כ
שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון ברוך הוא'. 600ש"ח | לתורמי קרן הבנין 400ש"ח
בקרית צאנז בנתני' היה גר החסיד מקום במעבר -תוספת של 100ש"ח
ידידנו הנכבד ידידנו הנכבד המופלג הגה"צ ר' חיים מענדיל שטייגר
הרה"ח ר' אברהם דוד הר"ר אפרים זצ"ל ,הוא היה נוסע רבות לצדיקים
חיימוביץ שליט"א גרשנטקורן הי"ו והיה מתלמידי ר' מאטל סלאנימער, יהי רצון
שזכות
בחורים בהיכל ביהמ"ד
החזקת
לרגל הולדת בתו לרגל הולדת בתו ומיד כשבא רבינו מאמריקה לתל אביב בית
מקדש מקום בהיכל ר"ה ויו"כ
למז"ט ובשעטו"מ למז"ט ובשעטו"מ מיד נסע אליו ,ואמר לי שראה אותו מעט
תעמוד 150ש"ח /לתורמי קרן הבנין 80ש"ח
לכל
ויה"ר שיראה ממנה ומכל יוצ"ח ויה"ר שיראה ממנה ומכל יוצ"ח והעוזרים ,פ"א מתפלל עוד בחו"ל ומאוד מצא חןהשותפים
רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר להיוושע
מילי בעיניו ,והתבטא "דאס היסט געדאוונט", בכל
דמיטב,
ולכן תיכף נסע אליו כשבא כאן לארה"ק. ושיתקבלו
כל
עזרת נשים
התפילות
הספק הלימוד לשבוע הבא כשבא אליו התווכח איתו רבינו בענין ברחמים
וברצון מקום בהיכל ר"ה ויו"כ
פר' ניצבים וילך פתיחת כלים בשבת ועוד הלכות ,ואמר לקראת
שנת
גאולה 500ש"ח | לתורמי קרן הבנין 350ש"ח
אז "בהלכה יכול אני להתווכח איתו, וישועה,
מקום במעבר -תוספת של 100ש"ח
ה ד ג ב א יום כתיבה
אך על היראת שמים שלו איני יכול וחתימה
טובה.
ז ,ח ,ט ,י ,יא ,יב ,יג שימור
להתווכח" .בסוף ימיו הפסיק לפתוח
יד יד יד יד יד חזרה )(5
בקבוקים בשבת ואמר לי "עם היראת הנחיות לביצוע ההזמנה ובירורים:
סיכום טו טו טו טו לימוד )(4,8 שמים שלו איני יכול להתווכח .וכשהוא רכישת המקומות תפתח בימים הקרובים במערכת טלפונית ייעודית אשר מספרה יפורסם בהמשך ,ובעמדות 'נדרים פלוס' שם רוכשים את המקום ,ולבקשות מיוחדות
ניתן לפנות לגבאים הר"ר אליהו זולדן 053-3154159 -והרה"ח ר' ישעי' גרשנטקורן 0527650974 -אשר ידונו על כל בקשה בועדה.
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני אמר שאסור אזי איני יכול לפתוח". אנא ,בבקשה התאזרו בסבלנות וגלו הבנה מראש; היות והמערכת נבנתה בימים אלו במקביל עם עבודות הבניה והשלמת התקרה ,קחו בחשבון שיתכנו שגיאות
במערכת ,באם דרגת תרומתכם אינה מעודכנת או חלו שינויים בהסדר התשלום ,אנא צרו קשר בהקדם עם מזכירות בית זוטשקא שע"י קרן הבנין להסדרת העניין על
מערכת 'אשיחה בחוקיך'
הצד הטוב ביותר.
היראה שלו הרי היה מבהיל היה שטיק הננו להזכיר שקדימות המכירה והמחיר המיוחד שניתן לתורמים קרן הבניין הוא אך ורק לאלו שאמצעי התשלום כבר סודר ,על כן מי שעוד לא סידר את התשלום,
0733-45-34-36
הזדרזו להסדירו ותיהנו מההעדפות הניתנות לתורמי קרן הבניין שותפי כ"ק אדמו"ר שליט"א.
מ .פרידמן 054.847.3031
יראת שמים. אנו קשובים לכל פניה וענין ,נשמח לשמוע ולקבל הצעות והארות בכל שלב ובכל עת.
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
