gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' כי תבוא תשפ"ו • גליון ש"ע‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"וכתבת עליהן את כל דברי‬ ‫כי ח"י שנים שימש את רבו הקדוש ומעולם לא‬ ‫הסיח דעתו מדביקותו בד'‪ ,‬על תופעה מופלאה‬ ‫פן תשכח‬ ‫התורה הזאת בעברך"‬ ‫ושמיימית זו סיפר החוזה הק' כי בעת הסתופפותו‬ ‫בצילו של רבנו‪ ,‬התמנה על ידיו לנענע את ידו בעת‬ ‫בסה"ק שפת אמת )ואתחנן תרנ"ד( מביא בזה"ל‬ ‫המצות אבל לכם יש לדעת כי יש עוד גבוה מעל‬ ‫הניסים שאירעו לישראל כשעברו את הירדן‬ ‫שיראהו להתעמק בלימודו יתר על המידה ויתעלם‬ ‫גבוה‪ ,‬ולהתדבק בשורש אלקות‪ ,‬כמו שהיה בקבלת‬ ‫וכתיבת התורה בעיצומה‬ ‫לרגע מדביקותו בד'‪ ,‬אולם סיפר החוזה הק' לעולם‬ ‫התורה בהר סיני‪ ,‬ועל זה מסיים הפסוק "רק השמר‬ ‫לך כו' פן תשכח כו''‪ ,‬וכן איתא בשם הבעש"ט ז"ל‬ ‫לא הייתי צריך לנצל את תפקידי זה‪ ,‬וגם בפעם‬ ‫ניסי העברת ישראל את הירדן‬ ‫היחידה שחשתי צורך לכך ורציתי לגשת אל רבנו‪,‬‬ ‫על המשנה השוכח דבר אחד ממשנתו‪ ,‬ששוכח‬ ‫דבקות האחדות שיש בכל אות שבתורה‪ ,‬ועל זה‬ ‫התורה הק' מתארת בפרשתינו בפרק כ"ז איך שנצטווינו על ידי‬ ‫עיכבני מיד ופנה אלי ואמר כי אמנם תיכף ומיד חזר‬ ‫מביא במשנה הפסוק פן תשכח כו'‪ ,‬ע"כ לשונו הק'‪.‬‬ ‫השי"ת את סדר הכניסה לארץ ישראל‪" .‬והיה ביום אשר תעברו‬ ‫לדביקותו הבלתי נפסקת‪.‬‬ ‫את הירדן אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך והקמת לך אבנים‬ ‫כן מובא בסה"ק דברי קדשו של רבינו הבעש"ט‬ ‫גדולות ושדת אותם בסיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת‬ ‫ידבק ד' בך את הדבר וגו'‪ .‬אמר בזה הלשון‬ ‫הק' זי"ע ביאור דברי הגמרא אינו דומה מי ששונה‬ ‫בעברך וכו' )עיי"ש באריכות(‪ .‬ובספר יהושע ובמס' סוטה )דף לב( ובילקוט‬ ‫כד הוינא טליא והתחלתי ללמוד גמרא בעיון‪,‬‬ ‫פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים‬ ‫שמעוני מתוארים דברים מופלאים שהיו שם‪ .‬שביום ט' ניסן תפ"ט‬ ‫ושאלתי את אאמו"ר ]רביה"ק ר' בערצי‬ ‫ואחד'‪ ,‬היינו כלומר וזהו שלומד הרבש"ע יחידו‬ ‫נסעו בנ"י עם יהושע בן נון ממקום חניתם בשיטים והגיעו לירדן‪,‬‬ ‫מנדבורנא[ זי"ע איך אוכל לקיים שויתי ד' לנגדי‬ ‫של עולם‪.‬‬ ‫ויהושע ביום זה שלח לעבור במחנה ישראל ולהודיעם את סדר‬ ‫תמיד כיון שאני טרוד בגירסא והשיב לי אבא‬ ‫וכעי"ז מובא בספר שפתי צדיקים וז"ל ואפילו‬ ‫העברת הירדן על פי ה'‪.‬‬ ‫מורי אעפ"כ חיובא רמיא לקיים‪ ,‬ולא הבינותי‬ ‫כן מצוה ג"כ ללמוד בהלכה עיונית ולחדש בה‪,‬‬ ‫ומובא ברמב"ם שמצוות משא הארון עבר מבני קהת למשפחת‬ ‫דבריו הקדושים‪ ,‬כי הי' בעיני כבלתי אפשרי‪ ,‬וכד‬ ‫שלא יהא שכל עקר‪ ,‬הגם שבהלכה עיונית נפסד‬ ‫הכהונה‪ .‬והיו צריכים להתרחק מהארון אלפיים אמה שכך יראה לכל‬ ‫נהירנא עיני הבינותי כשאדם מבטל את עצמו‬ ‫קצת מהדביקות‪ .‬ע"ד ששמעתי בשם הרב הצדיק‬ ‫בנ"י‪ .‬והיו צריכים להתקדש‪ ,‬ולחזור בתשובה ולהכין עצמם לניסים‬ ‫מכל וכל‪ ,‬ואינו מכוין בפלפולו להנאת עצמו רק‬ ‫מזלאטשוב ז"ל‪ ,‬כל השוכח דבר "אחד" ממשנתו‪,‬‬ ‫והנפלאות שעתיד הקב"ה לעשות עמהם )רש"י‪-‬רד"ק‪-‬מצודות(‪ .‬וביום‬ ‫לעשות נחת רוח להבורא ברוך הוא‪ ,‬זוכה להיות‬ ‫היינו האחד יתעלה ויתקדש שמו נצח‪ ,‬מתחייב‬ ‫עשירי בניסן תמ"ט לבה"ע )ביום שלפני ‪ 41‬שנים משכו את הקרבן פסח במצרים(‪,‬‬ ‫לנגד עיניו שם הוי' ב"ה אף בעת טירוד עיון רב‬ ‫בנפשו‪ .‬יכול אפילו תקפה עליו משנתו‪ ,‬פירוש‬ ‫)לאחר שלנו שם בלילה לפני הירדן(‪ ,‬מובא בילקוט יהושע פי"ד ובאגדות‬ ‫בלימוד התורה הקדושה בעמקי מחשבתו‪.‬‬ ‫שעוסק בהלכה עיונית‪ ,‬ת"ל "ופן יסורו מלבבך וגו"‬ ‫בראשית י"ז שכיון שבנ"י במשך שנות המדבר לא יכלו למול עצמם‬ ‫והנה התורה נקראת 'דבר'‪ ,‬על דרך "דבר צוה‬ ‫הא ‪ -‬אינו מתחייב בנפשו‪ .‬דייק לומר הא אינו כו'‬ ‫שלא נשבה רוח צפונית והיה סכנה בדבר‪) ,‬חוץ משבט לוי שמל במס"נ(‪,‬‬ ‫לאלף דור"‪ ,‬וזה פי' הפסוק "ידבק ד' בך"‪ ,‬היינו‬ ‫בכגון הא‪ ,‬אינו מתחייב‪ ,‬עד שישב ויסירם מלבו ‪-‬‬ ‫וכדי שיהיה לבנ"י בכ"ז זכות לנס של בקיעת הירדן‪ ,‬נעשה עבור זה‬ ‫שתוכל להיות בדביקות השם להיות השם הוי'‬ ‫היינו בתחילת לימודו מסיר ח"ו מלבו‪.‬‬ ‫נס עצום ששנים וחצי מליון בני ישראל נתכנסו כולם בין בדי הארון‪,‬‬ ‫לנגד עיניך‪" ,‬את הדבר"‪ ,‬היינו אפילו בעת עיון‬ ‫ובזה מפרשים אל יפטור אדם מחבירו אלא‬ ‫והכהנים והלויים שהיו כן מהולים הקיפו אותם והגינו עליהם‪) ,‬אולם‬ ‫רב בלימוד התורה הקדושה‪ ,‬שנקראת דבר "עד‬ ‫מתוך דבר הלכה שמתוך כך זכרהו‪ ,‬כי ש לאדם‬ ‫אח"כ לפני שעברו יצאו מבדי הארון(‪.‬‬ ‫כלותו אותך"‪ ,‬פי' באופן שתבטל עצמך מכל וכל‬ ‫לזכור את בוראו בלימודו ולהתחבר לו בדביקה‪ ,‬כי‬ ‫והנה בימי ניסן לאחר גשמי החורף‪ ,‬זורמים מי הירדן בשטף‬ ‫ולא תחשוב כלל להנאת עצמך‪ .‬השי"ת יזכנו‬ ‫זה העיקר הלימוד לשמה‪ ,‬ולהאיר באותיות אור אין‬ ‫החזק ביותר‪ ,‬והמים הגיעו ממש עד שפת הנהר‪ ,‬וכאשר רק טבלו‬ ‫לבוא למדרגת הזאת בזכות אבותינו הק'‪.‬‬ ‫סוף ב"ה‪ ,‬אמנם זהו באם עוסק בהלכה פסוקה‪ ,‬אבל‬ ‫רגלי הכהנים נושאי הארון במי הירדן‪ ,‬נעשה הנס שהמים שבאים‬ ‫)מאמר מרדכי(‬ ‫בהלכה עיונית אי אפשר‪ ,‬כי כל מחשבתו צריך ליתן‬ ‫מצד צפון ממקורות הירדן כנגד יריחו‪ ,‬במקום להמשיך ולנסוע לכוון‬ ‫בהלכה לירד לעומקה‪ ,‬עם כל זה מצוה יותר גדולה‬ ‫ים המלח נס הירדן לאחור עד האיזור שנקרא 'אדם העיר' )בימינו‬ ‫והנה בזה היה כמה דרכים אצל הצדיקים‬ ‫מלימוד דברים קלים‪ ,‬והתקנה לזה בתחילת לימודו‬ ‫הוא נקרא גשר אדמיה(‪ ,‬וכך כל המים שהמשיכו לזרום מכיוון צפון לא‬ ‫כנזכר‪ ,‬היו מן הצדיקים שלא הסיחו דעתם לרגע‬ ‫יזכור במחשבתו את בוראו ויוצא בזה‪ .‬וזה אומרו‬ ‫התפזרו לצדדים‪ ,‬אלא נעמדו לגובה עוד ועוד עד שהתרוממו לגובה‬ ‫כמימרי' מהשי"ת בעת לימודם וכך דרשו והנהיגו‬ ‫אל יפטור אדם 'מחבירו' פי' אין לו רשות לאדם‬ ‫של שלוש מאות מיל )סוטה לב ע"א(‪ ,‬שזה כ‪ 360-‬ק"מ‪ .‬ולירושלמי‬ ‫לתלמידיהם‪ ,‬והרבה מן הצדיקים לימדו קודם‬ ‫להפטר את עצמו מהדביקות וממקום חיבורו‪ ,‬אלא‬ ‫הגיעו עד לב הרקיע‪.‬‬ ‫הלימוד להתבונן באחדות השי"ת נותן התורה‪,‬‬ ‫מתוך דבר הלכה – ע"כ לשונו‪.‬‬ ‫ואח"כ אם מתוך עומק העיון מסיח דעתו מיחודו‬ ‫כתיבת התורה בתוך הירדן‬ ‫ית' לית לן בה‪.‬‬ ‫ידוע ומפורסם בכל קצוי תבל גודל יגיעת ועסק‬ ‫התורה של הרה"ק הר"ר שמעלקא מניקלשבורג‬ ‫וחידוש נפלא מובא במלבי"ם‪ ,‬כיון שהתורה אומרת בפרשתינו‬ ‫ובנוסף לזה ביארו בספרים הק' לשלב דברי‬ ‫זיע"א‪ ,‬בישביתו הנהיג סדרי לימוד באופן מבהיל‪,‬‬ ‫"וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך"‪ ,‬הרי שהציווי היה‬ ‫הבעש"ט הק' בפירוש המשנה שאם האדם באמת‬ ‫י"ד שעות ללימוד‪ ,‬ד' שעות לתפילות שחרית מנחה‬ ‫שממש בזמן שעוברים בתוך הירדן ורואים איך שמרגע לרגע המים‬ ‫לומד באימה וביראה‪ ,‬ואינו שוכח יחודו ית' בעת‬ ‫וערבית‪ ,‬סדרי ד' שעות לשינה‪ ,‬שעה לצרכי ציבור‪,‬‬ ‫מתגברים ועולין לגובה נורא כזה שבדרך הטבע יכול כל רגע ליפול‬ ‫לימודו‪ ,‬לא היה שולט עליו השכחה ולא היה שוכח‬ ‫חצי שעה לאכילה‪ ,‬וחצי שעה לנוח‪ ,‬ועם כל זה‬ ‫עליהם ולשוטפם ר"ל‪ ,‬אז היו צריכים ליטול מקרקעית הירדן את‬ ‫מאומה‪ ,‬ואמרו בגמ' מתוך שחסידים הם תורתם‬ ‫באותה חצי שעה למד עמהם בספר חובת הלבבות‪,‬‬ ‫האבנים הגדולות‪ ,‬שמובא בסוטה ל"ב ע"א שמשקל כל אחת היה‬ ‫משתמרת‪ ,‬שהרי השכחה באה מגבהות הלב‬ ‫רוב לימודם היה בנגלה‪ ,‬וב' שעות למד מוסר‬ ‫ארבעים סאה )‪ 576 -‬ליטר! )כל סאה לחזו"א ‪ 14.400‬ליטר((‪ ,‬כך מעידים אבא‬ ‫כמאה"כ "ורם לבבך ושכחת‪.‬‬ ‫וחסידות‪ .‬בשיבתו של הר"ר שמעלקא נתקבלו‬ ‫חלפתא‪ ,‬ור' אלעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי שעמדו על אותן‬ ‫וכן למדנו מדברי רביה"ק הר"ר בערצי זיע"א‬ ‫רק תלמידים שיש ביכולתם ללמוד שמונה עשרה‬ ‫אבנים ושיערו משקל כל אחת מהם‪.‬‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫שעל ידי שהאדם יבטל עצמו מכל וכל‪ ,‬לא יסיח‬ ‫שעות בלי הפסק‪ .‬תלמידו הק' החוזה מלובלין זי"ע‬ ‫דעתו מן הדביקות אף בעומק העיון‪.‬‬ ‫העריץ מאד את רבו הרבי ר' שמעלקא‪ ,‬והעיד עליו‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫אבל נראה מדברי האלשיך שסובר שלא הכוונה למשקל‬ ‫"עבדו את ה' בשמחה"‬ ‫ארבעים סאה אלא לנפח של ארבעים סאה שהוא‬ ‫אמה על אמה ברום שלוש‪ 60] ,‬ס"מ על ‪ 60‬ס"מ בגובה‬ ‫ואם כי הדברים עמוקים מאוד מכל מקום אפשר‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב‬ ‫‪ 180‬ס"מ![‪ .‬ולשיטת רבי יוחנן שם היו צריכים להוציא‬ ‫להבינם גם על פי פשטות‪ ,‬שכאשר האדם מקבל שפע‬ ‫לבב מרוב כל ועבדת את אויבך וגו' ובחוסר כל‪ ,‬בגמרא‬ ‫ארבעים ושמונה אבנים כאלו‪] .‬ורש"י כותב שהוציאו ‪36‬‬ ‫מן השמים עליו לקבל על ידי זה אהבה ויראה להשי"ת‬ ‫)נדרים מ"א‪ (.‬מבואר כמה דרכים מאי "בחוסר כל"‪" ,‬רבי אמי‬ ‫אבנים ‪ 12‬להשאירם בירדן‪ 12 ,‬לבנות בגלגל ו‪ 12-‬עבור‬ ‫שהשפיע לו חסד זה‪ ,‬וזה נחשב שמביא ביכורים בכלי‬ ‫אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב‬ ‫המזבח בהר עיבל[‪.‬‬ ‫כסף וזהב וע"י הדעת שמקשר המידות לשורשן הוא‬ ‫ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא‬ ‫ואומר המלבי"ם שהיה ענין מיוחד שדוקא בתוך‬ ‫מקשר את כל ההשפעות שנתנו לו מן השמים אל‬ ‫מלח ובלא רבב‪ ,‬אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעת‬ ‫הירדן כאשר המים להם חומה – אזי יכתבו על האבנים‬ ‫שורשם‪ ,‬ואז האוצרות והכלים נשארים אצלו דמכיון‬ ‫במערבא אמרי דדא בי' כולא בי' דלא דא בי' מה בי' וכו'"‪,‬‬ ‫את כל התורה‪ ,‬שקודם כניסתם לארץ ישראל ילמדו מזה‬ ‫שהם פועלות אצלו התעוררות של אהבה ויראה והוא‬ ‫ומהר"ל מפראג )בביאור אגדות הש"ס( כתב דכל אחד מוסיף‬ ‫שגם כאשר ישנם חומות גבוהים של טירדות של עניני‬ ‫יודע מי הנותן לו כח לעשות חיל‪ ,‬ממילא יוצאת בת קול‬ ‫מה שסובר לצרכים הכרחיים שכדי להחשיבו "חסר כל"‬ ‫העולם‪ ,‬בכ"ז צריך ג"כ אז לעסוק בתורת השם‪.‬‬ ‫ואומרת הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה‪.‬‬ ‫צריך שיהי' חסר גם אותו‪ ,‬ורב נחמן אמר שכיון שהדעת‬ ‫היא השלמת נפשו של אדם בלא זה ודאי הוא נחשב‬ ‫כתיבת התורה בשבעים לשון‬ ‫ובזה יובן מה שכתבה הגמרא ד"בחוסר כל" היינו‬ ‫חסר כל עכדה"ק‪ ,‬ולפ"ז אינו מובן מדוע לאחר שמנה‬ ‫ודבר מופלא מובא ברמב"ן שמצינו בספר חגי )זה מוזכר‬ ‫בלא מלח ובלא רבב לאחר שכתב דהיינו בלא דעת‪ ,‬כי מי‬ ‫שיש לו דעת והוא מקשר את אוצרות המלך אל שורשן‬ ‫הש"ס החיסרון הכי גדול חסרון הדעת מנה החסרונות‬ ‫הרבה בילקוט ראובני ונקרא שם 'ספר תאגי'(‪ ,‬שהיתה כל התורה‬ ‫אז לא יחסר לו אפילו דברים פעוטים כמו מלח ורבב‪,‬‬ ‫בלא מלח ובלא רבב שלכאו' הם בבחי' תוספת הרחבה‬ ‫כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה‬ ‫דכיון שיודע שתכלית הכל הוא כדי שיוכל לעבוד בהם‬ ‫ולא בגדר חיי נפש כמו חסרון הדעת‪ ,‬ושוב חזר הש"ס‬ ‫וזיוניה‪ ,‬ומשם נעתקו התגין בכל התורה‪ .‬ומוסיף הרמב"ן‬ ‫את השי"ת ממילא יתנו לו מן השמים גם את הרחבה‬ ‫לומר ד"נקטינן אין עני אלא בדעה וכו'"‪.‬‬ ‫מהגמ' בסוטה לב ע"א שכיון שכתוב בתורה "באר‬ ‫היתירה שמרחיבין דעתו של אדם לעבודתו ית"ש‪ ,‬וזהו‬ ‫ובעיון יעקב כתב ליישב שאף מלח ורבב הם משל‬ ‫היטב"‪ ,‬הכונה בזה שהיו צריכים לכתוב הכל בשבעים‬ ‫שמביאה הגמרא אח"כ "אין עני אלא בדעה" כלומר שרק‬ ‫לדעת שכמו שתבשיל שאין בו מלח הינו טפל וחסר‬ ‫לשון‪ .‬וסובר הרמב"ן שכדי לכתוב את כל התורה בשבעים‬ ‫מי שאין לו דעת לקשר את הטובות שמקבל אל נותנן‬ ‫טעם כך גם האדם שחסר דעת אין בו טעם‪ ,‬ועדיין חסר‬ ‫לשון היו צריכים האבנים להיות גדולים מאד‪ .‬או שהיה‬ ‫הוא נשאר בלא כלום וכמאז"ל בתר עניא אזלא עניותא‪,‬‬ ‫ביאור כי אמנם מלח ושומן נותן טעם בתבשיל אבל‬ ‫בזה ממעשה הניסים‪.‬‬ ‫משא"כ מי שיש לו דעת ומקשר הכל לשורשו לא יחסר‬ ‫הדעת היא עיקר מציאות האדם‪.‬‬ ‫וכמסופר שהרה"ק מברדטישוב זי"ע מסר ליהודי‬ ‫לו כלום וכמו שאמרו במערבא "דדא בי' כולא בי'"‪ ,‬דכיון‬ ‫ונראה לבאר בזה בס"ד בדרך לימוד מוסר השכל‬ ‫נצרך מאנשי שלומו כתב מסוים שיהיה עבורו כדרכון‬ ‫ששומר על אוצרות המלך בכלי כסף וזהב של עשירות‬ ‫לקראת יום הדין והרחמים הממשמש ובא‪ ,‬בהקדם‬ ‫שיוכל ללכת בדרכים המסוכנות בזמן מלחמת הקוזקים‬ ‫בדעת ממילא יתנו לו את האוצרות במתנה לנצח‪.‬‬ ‫דברי ספה"ק פרי הארץ בפרשתן בביאור מאז"ל )בבא‬ ‫של רוסיה שנלחמו בצבא נפוליאון של צרפת‪ ,‬וכאשר‬ ‫ובזה י"ל מאז"ל "לית עניא מכלבא"‪ ,‬כי בתקו"ז כתב‬ ‫קמא צ"ב‪ (.‬בענין ביכורים‪ ,‬דעשירים שמביאים בקלתות של‬ ‫נעצר על ידי אחד הגנרלים‪ ,‬והראה לו אותו הכתב נפל‬ ‫על אותם שמבקשים בר"ה ויוה"כ לצורך עצמן "צווחין‬ ‫כסף וזהב מחזירים להם הכלים עניים שמביאים בסלי‬ ‫עליו פחד גדול שראה איך שמשתנה לכמה סוגי לשונות‪.‬‬ ‫ככלבין הב הב"‪ ,‬והיינו בדרך משל כי הכלב מבקש לעצמו‬ ‫נצרים הכלים ג"כ לכהן היינו דאמרי אינשי בתר עניא‬ ‫וכתב זה נכתב ע"י השם ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬שמאיר בשבעים לשון‬ ‫והוא עני בדעת שאינו יודע לקשר ההשפעות לשורשן‬ ‫אזלא עניותא‪ ,‬וביאר שם הפרי הארץ ד"אין עני אלא‬ ‫ומפיל פחד על הגויים‪ .‬והשאיר שם ליהודי שק של‬ ‫וממילא הוא נשאר בלא כלום‪.‬‬ ‫בדעת" והעשירים שהם בעלי דעה משמרים אוצר המלך‬ ‫דינרי זהב‪.‬‬ ‫בקלתות של כסף וזהב פירוש במידות כשרים ונאמנים‪,‬‬ ‫ומובא שעל כן כתבה התורה הק' "ושדת אותם‬ ‫והכתוב אומר "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך‬ ‫כי כסף רומז לאהבה וזהב רומז ליראה שהם שרשי כל‬ ‫בשיד" בש' ולא בס' – בסיד‪ ,‬שרומז לשם ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬שבאלו‬ ‫בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" "מרוב כל" היינו ההיפך‬ ‫המידות‪ ,‬ומי שהוא עשיר בדעת הוא מקשר את המידות‬ ‫האותיות נכתבה כל התורה הק' בשבעים לשון על‬ ‫מ"חוסר כל" כי ע"י הדעת יוכל לקשר כל השמחה‬ ‫אל שרשם ואליו ית' ואז נשארים אצלו הכלים‪ ,‬כי מאחר‬ ‫האבנים‪ ,‬כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם שלא‬ ‫והטוב לבב אל השי"ת‪ ,‬ועי"ז שהשפע גורם לו התעלות‬ ‫שנזהר בשמירת האוצר שהוא הראשית שהשי"ת‬ ‫היה להם מהיכן ללמוד התורה‪ .‬וכך יכלו כל האומות‬ ‫בעבודת השי"ת ממילא נעשה השפע כלי אל הקדושה‬ ‫משפיע‪ ,‬שראשית מרמז לחכמת התורה ולישראל‬ ‫לקרוא את פסוקי התורה הק' בלשונם‪) .‬ועיין מחזור ויטרי סימן‬ ‫ולכן נשאר אצלו השפע לנצח‪.‬‬ ‫שנקראו ראשית וכן לביכורים כפשטן שהן השפעות‬ ‫תקיא( ובשפתי כהן עה"ת מובא שהיה שם נס בתוך נס‬ ‫והכתוב מלמדנו דעת ותבונה כיצד יש לגשת‬ ‫הטובות שהשי"ת משפיע לישראל‪ ,‬ומכיון ששמר את‬ ‫שהאבנים היו גדולים כדי שיעור שיכלו לכתוב עליהם‬ ‫לתפילה בימים הנוראים הבעל"ט כי רצון השי"ת הוא‬ ‫האוצרות בכלים נאים דהיינו בכלי כסף וזהב שהן אהבה‬ ‫כל התורה כולה בשבעים לשון‪ .‬וכן היו מקטינים עצמם‬ ‫שנעבדו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪ ,‬אלא שכדי לזכות‬ ‫ויראה ממילא נשארים אצלו הן הכלים והן האוצרות‬ ‫בזמן שנשאו אותם‪ ,‬לבבלי בסוטה שישים מיל – ‪ 72‬ק"מ‬ ‫לזה צריך את הדעת שיחבר את כל הטובה אל השי"ת‬ ‫והוא בעצמו נעשה אוצר המלך‪ ,‬משא"כ העני שאין בו‬ ‫ולירושלמי סוטה ל' ע"א מאה ועשרים מיל כ‪ 140-‬ק"מ‪.‬‬ ‫ולבקש על כל דבר "למענך אלוקים חיים"‪.‬‬ ‫דעת ואינו משמר אוצרות המלך כי אם בסלים ונצרים אין‬ ‫ומובא ברמב"ן בהקדמתו לתורה שעלי הכהן שהיה‬ ‫ויהי רצון שנזכה לקבל השפע טובה באחרית השנה‬ ‫נשאר אצלו כלום‪ ,‬וזהו "בתר עניא אזלא עניותא" שכיון‬ ‫‪ 200‬שנה לאחר כניסת בנ"י לארץ ישראל והלך לי"ב‬ ‫ולהכנה טובה לקראת יום ראש השנה הבעל"ט‪ ,‬ולזכות‬ ‫שאין לו דעת לקשר המידות לשורשן ממילא אינו שומר‬ ‫האבנים מהירדן ויהושע הקימו אח"כ בגלגל‪ ,‬ושם ראה‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הגון על אוצרות המלך ובתר עניא אזלא עניותא‪ ,‬עש"ב‪.‬‬ ‫שכל התורה כתובה בכתב אשורית מבראשית עד לעיני‬ ‫כל ישראל עם כל השינויים והעקושים והלפופים והעתיק‬ ‫אותם משם‪ ,‬וכתב בכל פרשה ופרשה כמה עשרות מיני‬ ‫אותיות שיש בהם שינויים כפי שיש בתורה שנכתבה‬ ‫על האבנים מהירדן מה שבספרי התורה שלנו לא נוהגים‬ ‫ברובם וכמו לדוגמא לסלסל תג מסוים או לעשות אות‬ ‫ל'‪-‬עקושה‪ ,‬ואות פ' – לפופה‪ ,‬שיש בהם סודות נוראים‪,‬‬ ‫ומה שהיה רבי עקיבא דורש על כל קוץ ותג תילי תילים‬ ‫של הלכות היה בזה הספר תגין! וספר זה תגין שכתב עלי‬ ‫הכהן ממה שהעתיק מאבני הירדן‪ ,‬אח"כ מסרן לשמואל‬ ‫הנביא‪ ,‬ושמואל לפלטי בן ליש‪ ,‬ופלטי לאחיתופל‪,‬‬ ‫ואחיתופל לאחיה השילוני‪ ,‬ואחיה השילוני לאליהו‬ ‫הנביא‪ ,‬ואליהו לאלישע‪ ,‬ואלישע ליהוידע הכהן‪ ,‬ויהוידע‬ ‫לנביאים‪ ,‬והנביאים קברו את הספר הזה באסקופת בית‬ ‫המקדש‪ ,‬ובתקופת יכניה חפרו באסקופת בית המקדש‪,‬‬ ‫והנביא יחזקאל בן בוזי מצאו‪ ,‬והביאו עמו לבבל‪ .‬ואח"כ‬ ‫כשעלה עזרא הסופר לירושלים‪ ,‬העלה עמו את זה‬ ‫הספר‪ ,‬ונתנו למנחם‪ ,‬ומנחם לרבי נחוניה בן הקנה‪ ,‬ורבי‬ ‫נחוניה לרבי אלעזר בן ערך‪ ,‬ור"א לר' יהושע בן חנניה‪,‬‬ ‫ור"י לרבי עקיבא‪ ,‬והוא דרש בה כנ"ל על כל קוץ וקוץ‪,‬‬ ‫ומסרה לרבי יהודה בר עלאי‪ ,‬ור' יהודה לרבי מיאשיה‪,‬‬ ‫והוא לרבינו נחום הלבלר והוא לרבינו הק'‪.‬‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫שבע ברכות )ב(‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫לאכול קצת יותר מכזית‬ ‫לקראת השמחה בבית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בנישואי בנו בשעטו"מ התחלנו לעסוק שבוע שעבר בהלכות שבע‬ ‫האוכל כזית חייב בברכה אחרונה‪ ,‬ואם אכל כזית פת‪ ,‬צריך לברך‬ ‫ברכות‪ ,‬והקדמנו שכדי לברך שבע ברכות בעינן שבע תנאים הבאנו חלק מהתנאים‪ ,‬נמשיך להביא עוד כמה תנאים‬ ‫ברכת המזון על כל פנים מדרבנן‪ ,‬גם בליל פסח יוצאים ידי חובה‬ ‫כשאכל כזית מצוצמם‪ ,‬ולכאורה קשה‪ ,‬למה לא חייבו חכמים‬ ‫אדם בשבת מבחול וגם משום דיש בו ריבוי סעודה‬ ‫ד‪ .‬פנים חדשות‪ :‬הקדמה‪ :‬בגמ' )כתובות ז' ח'( מבואר‬ ‫לאכול קצת יותר מכזית‪ ,‬כי הרי מבואר במסכת סוכה דף טו‪,‬‬ ‫ושמחה )תוס' כתובות ח‪.(:‬‬ ‫דאין אומרים שבע ברכות אלא א"כ באו פנים חדשות‪,‬‬ ‫שאי אפשר לצמצם?‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬י"א דאין נחשב כפ"ח )שו"ע שם(‪,‬‬ ‫ונחלקו הראשונים בטעמו‪ ,‬ומבואר היטב בערוה"ש‬ ‫וי"א דהמנהג להקל )רמ"א שם והטעם היות שיש שם דרשה לכבוד‬ ‫)אבה"ע סי' ס"ב סכ"ג‪-‬כ"ד( י"א דהעיקר היא "הברכות"‪ ,‬היינו‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫החתן יעו"ש באריכות(‪ .‬ולמעשה תלוי במנהג המקומות‪,‬‬ ‫דיש חובה על כל אחד שבא לחתונה לברך את הזוג‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬מתי יש ענין דווקא לסכך בנסרים‪ ,‬אף‬ ‫דבהרבה מקומות נהגו להקל אף כשאין דרשה וטעמם‬ ‫בעצמו או ע"י שמיעה )רמב"ם תפילה פ"ב ה"ב( וי"א דהעיקר‬ ‫שהם פסולים מדרבנן?‬ ‫בעיקר ע"פ סוד )פת"ש שם בשם הרמ"ע מפאנו(‪ .‬ויש מקומות‬ ‫היא ה"שמחה"‪ ,‬היינו דע"י שבא פנים חדשות שלא‬ ‫תשובה‪ :‬במסכת סוכה )דף יד ע"א( נחלקו רבי מאיר‬ ‫שלא נהגו לברך שבע ברכות )בית צאנז ובאבוב(‪.‬‬ ‫היה עד עכשיו יש התחדשות שמחה ונעשה כתחילת‬ ‫ורבי יהודה אם מותר לסכך בנסרים‪ ,‬רבי מאיר אוסר כיון‬ ‫נישואין ויכולים לברך )רא"ש ותוס' כתובות ח‪ (.‬ושתי דיעות‬ ‫שהתקרה עשויה מנסרים‪ ,‬גזירה שמא ישב בביתו תחת‬ ‫ה‪ .‬עשרה‪ :‬אין מברכין שבע ברכות בפחות מעשרה‬ ‫וחתן מן המנין )שו"ע סי' ס"ב ס"ד(‪ .‬וכבר הארכנו בפרט זה‬ ‫הובא בשו"ע סי' ס"ב ס"ז ומסיק דהמנהג להקל היינו‬ ‫התקרה‪ ,‬ורבי יהודה מתיר‪ ,‬ובגמרא נחלקו רב ושמואל‪,‬‬ ‫דעיקר הטעם היא שמחה ולא הברכות )ומיהו המהרש"ל‬ ‫באיזה נסרים מדובר‪ ,‬לדעת רב‪ ,‬המחלוקת בנסרים שרחבם‬ ‫בגיליון קל"ה יעו"ש‪.‬‬ ‫החמיר כהרמב"ם‪ ,‬אך כתב בעזר מקודש להא"א מבוטשאטש‪ ,‬דמאחר‬ ‫ארבעה טפחים‪ ,‬ולדעת שמואל‪ ,‬המחלוקת בנסרים שאינם‬ ‫ו‪ .‬על הכוס‪ :‬שבע ברכות צריכה להיות על הכוס‬ ‫שנפסק דהמנהג להקל אין מקום להחמיר‪ .‬ובשו"ת שבה"ל ח"ח סי' ר"פ‬ ‫רחבים ארבעה‪ ,‬אבל בנסרים שרחבים ארבעה לכו"ע פסולה‪,‬‬ ‫)שו"ע שם( נפרט כמה הלכות בזה‪ :‬ב' כוסות‪ :‬נחלקו‬ ‫החמיר כהרמב"ם ותמה עליו אמאי לא יהיה עכ"פ מידת חסידות להחמיר(‪.‬‬ ‫להלכה פסקו הראשונים כדעת שמואל אליבא דרבי יהודה‪,‬‬ ‫הפוסקים אם אפשר לברך שבע ברכות על אותו‬ ‫ומזה יוצא כמה וכמה נפק"מ וכדלהלן‪.‬‬ ‫שרק נסרים שרחבים ארבעה פסולים ]ויש ראשונים שפסקו‬ ‫כוס של ברכהמ"ז או לא‪ ,‬דאין עושין מצוות חבילות‬ ‫כדעת רב אליבא דר"מ‪ ,‬ואין בזה נפקא מינה להלכה‪ ,‬כי‬ ‫השתתף רק בחופה‪ :‬מי שהיה נוכח רק בחופה אף‬ ‫חבילות וכן קיי"ל להלכה לכן מוזגין שני כוסות אחד‬ ‫ששמע הברכות נקטינן דנחשב עדיין כפנים חדשות‬ ‫לדעת כולם מעיקר הדין נסרים פחות מארבעה כשרים‪ ,‬ורק‬ ‫לברכהמ"ז ואחד לשבע ברכות )רמ"א סי' ס"ב ס"ט(‪ .‬מזיגת‬ ‫ברחבים ארבעה הם פסולים‪ ,‬אם כי כתב השו"ע )או"ח סימן‬ ‫)תלוי במחלוקת הנ"ל‪ ,‬דאם פ"ח מטעם הברכות שכבר שמע‪ ,‬אך לטעם‬ ‫תרכט סי"ח( שנהגו שלא לסכך בהם כלל[‪.‬‬ ‫הכוסות‪ :‬י"א שאין למוזגו לפני ברכהמ"ז דביחד מיחזי‬ ‫שמחה כל עוד שלא שמחו איתו‪ ,‬נחשב כפ"ח‪ .‬ולהלכה נקטינן עיקר‬ ‫וכתב במג"א )ס"ק כב( שבשעת הדחק שאין לו במה לסכך‬ ‫כחבילות חבילות )יעוין מג"א אור"ח סימן קמ"ז סוף סק"א באריכות‬ ‫כטעם שמחה(‪ .‬אך לכתחילה נכון להזמין לפנים חדשות‬ ‫מסככין בנסרים‪ ,‬אפילו יש בהן ארבעה טפחים‪ ,‬והוא הדין‬ ‫ואכ"מ(‪ ,‬אך מנהג העולם למוזגו לפני ברכהמ"ז )ט"ז שם(‪.‬‬ ‫מי שעדיין לא השתתף גם בחופה )יעוין בשו"ת שבה"ל‬ ‫בכל דבר האסור משום גזירה‪ .‬וטעמו ביאר במחצית השקל‪,‬‬ ‫אך מ"מ טוב שב' בנ"א ימזגו את הכוסות שבזה ניכר‬ ‫ח"ח סי' ר"פ(‪.‬‬ ‫שאמרו בגמרא )שם ע"ב( אמר ר' יהודה מעשה בשעת הסכנה‬ ‫היטב שאינו עושה כן משום משאוי )עזר מקודש סעיף ח'(‪.‬‬ ‫השתתף בסעודה‪ :‬אם השתתף בסעודה אף שלא‬ ‫שהבאנו נסרים כו'‪ ,‬וסככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן‪,‬‬ ‫טעימה‪ :‬המנהג שאין טועמין מכוס שבע ברכות מלא‬ ‫נשאר לברכהמ"ז ולאו דווקא סעודה אלא אפי' רק אכל‬ ‫אמרו לו משם ראיה אין שעת הסכנה ראיה‪ .‬הרי דבשעת‬ ‫לוגמיו אלא טעימה בעלמא‪.‬‬ ‫מה"בר" מזונות וכיו"ב‪ ,‬שוב אינו נחשב כפנים חדשות‬ ‫הסכנה מודה ר' מאיר דלא חיישינן לגזרת תקרה‪ ,‬והוא הדין‬ ‫טעימה מהכוסות בשב"ק‪ :‬בסעודה שלישית באופן‬ ‫)ג"כ תלוי במחלוקת הנ"ל וכאמור דנקטינן עיקר כטעם שמחה‪ ,‬אך אם אכל‬ ‫בשעת הדחק דשוה בזה לשעת הסכנה‪ .‬ויעו"ש מה שהביא‬ ‫שמברכין ברכהמ"ז אחרי צאה"כ רבו המנהגים בענין‬ ‫מזונות "לפני החופה" עדיין נחשב כפ"ח שו"ת באר משה ח"ב סי' קי"ט(‪.‬‬ ‫בשם הרשב"א לענין ברכה‪.‬‬ ‫השתתף בריקודין‪ :‬אם השתתף בריקודין יש לחלק‬ ‫שתיה לפני הבדלה יש נוהגים לטעום מהכוס של שבע‬ ‫וכתב במחצית השקל )סימן תרמ סק"ט( לולא שחוששני‬ ‫דאם נכנס רק כדי לאחל מזל טוב יש "לצדד" דנחשב‬ ‫לומר דבר חדש‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬שאף שכתבו התוספות בסוכה‬ ‫ברכות כיון שכוס זה מחויבת )א"א מבוטשאטש‪ ,‬מנח"י ח"ג סי"ג(‪,‬‬ ‫ויש נוהגים לטעום מהכוס של ברכהמ"ז )משיב הלכה ואף‬ ‫עדיין כפנים חדשות )שולחן העזר סי' ס"ב ס"ג ויש שהחמירו אף‬ ‫)דף ב ע"א ד"ה כי( שנסרי הסכך התקועים בסוכה במסמרים‬ ‫פסולה מפני שהסכך חייב להיות עראי‪ ,‬מכל מקום עדיף‬ ‫שבעלמא לא טועמין מזה‪ ,‬מ"מ עתה כיון שאמרו עליו ברכה השביעית היינו‬ ‫בזה‪ ,‬יעוין בשובע שמחות פ"א סי"א ע"פ הריטב"א(‪ ,‬אבל אם שהה‬ ‫בפה"ג‪ ,‬נחשב כמחויבת(‪ ,‬וי"א לברך על שניהם )עזר מקודש שם(‬ ‫שם בריקודין שוב אינו נחשב כפ"ח )תשובות והנהגות‬ ‫יותר לאכול בסוכה כזאת מלאכול בבית‪ ,‬היות וכמה פוסקים‬ ‫מכשירים סוכה כזו‪ ,‬כמובא בהגהות מיימוניות )סוכה פ"ה סק"ט(‬ ‫ויש נוהגים שלא לשתות כלל אלא אחר הבדלה )חכמת‬ ‫אבה"ע סי רס"ז(‪.‬‬ ‫שלמה כיון שכוס ברכהמ"ז אסור לשתות כמו כל שבוע‪ ,‬ואם ישתו רק מכוס‬ ‫מעשה ברבי שמעון גיסו של רבנו תם שעשה סוכה יפה‬ ‫מלצר וכיוצ"ב‪ :‬לכתחילה אין להחשיב אורחים‬ ‫מאד כעין כיפה בנסרים תקועים במסמרים‪ ,‬ופסלה רבנו תם‬ ‫הנישואין יהיה זלזול לכוס ברכהמ"ז(‪ .‬ונהרא נהרא ופשטיה‪.‬‬ ‫מן השוק וכיו"ב לפ"ח )דהרי קיי"ל עיקר הטעם שע"י הפ"ח‬ ‫משום שהסכך הציל מהגשמים‪ ,‬הרי שרבי שמעון הכשירה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מקום החופה‪ :‬בגמ' מבואר דאין שמחה אלא‬ ‫ניתוסף שמחה וזה רק ע"י אנשים חשובים ששמחים בשבילם וראוי‬ ‫ועדיף לאכול בסוכה הכשירה לדעת יחיד אף שאין הלכה‬ ‫בחופה‪ ,‬ובטו"ז שם מבואר דבזמנינו ענין מקום החופה‬ ‫להרבות מאכלים בשבילם(‪ ,‬אך בדיעבד כשאין פ"ח המנהג‬ ‫כמותו מלאכול בבית‪ ,‬כמבואר במגן אברהם )סימן תרמ סק"ט(‪,‬‬ ‫היא בכל מקום שעורכים סעודה לכבוד החתן והכלה‬ ‫להקל ולהחשיב לפנים חדשות סתם אדם מן‬ ‫ולכן יכווין בשעת סגירת הגג לשם צל‪ ,‬כמבואר בשו"ע )סימן‬ ‫מברכין ונפרט כמה הלכות בזה‬ ‫השוק או אפי' אחד מן המלצרים‪] .‬ויש שהסבירו‬ ‫תרלה ס"א( ובזה הגג עצמו יהיה סכך כשר‪.‬‬ ‫מנהגם דסמכו על הרמב"ם דהעיקר היא הברכות‬ ‫סעודה למטרה אחרת‪ :‬כשעושין סעודה למטרה‬ ‫וכן כתב הבכורי יעקב )סימן תרכו ס"ק יב( כיון שלדעת הרבה‬ ‫ואף אורחים מן השוק כל עוד שלא ברכו או שמעו‬ ‫פוסקים יוצא בסוכה אפילו אין המטר יכול לירד לתוכה‪,‬‬ ‫אחרת כגון חנוכת הבית או ברית מילה אף שהחתן‬ ‫והכלה משתתפים אין מברכין אא"כ הוסיפו מאכל‬ ‫הברכות נחשבים כפ"ח‪ ,‬ויש שישבו המנהג דפעם‬ ‫ופסול נסרים רחבים ד' אינו רק מדרבנן משום גזירת תקרה‪.‬‬ ‫וכתב המג"א שבשעת הדחק סוככים בנסרים אפילו יש בהם‬ ‫לכבוד החתן )משמעות המאירי וכ"ה בעזר מקודש שם‪,‬וי"א דאם‬ ‫בזמן חז"ל היה מקום קבוע לחתן והשושבינים‪,‬‬ ‫ד'‪ ,‬ואין לך שעת הדחק גדול מזה שלא יכול לישב בסוכה‬ ‫הוזמן החתן שם במיוחד ויושב בראש השולחן מהני(‪ ,‬אבל אם‬ ‫ולא היו ריבוי שמחה אלא ע"י שהגיע אדם חשוב‬ ‫אחרת מפני הגשמים‪ .‬ולכן יניח הנסרים לשם סוכה וישב‬ ‫מתחילה קבעו לשני ענינים אפשר לברך )הגריש"א קובץ‬ ‫ועי"ז נתרבה המאכלים והשמחה‪ ,‬אבל בזמנינו עצם‬ ‫תחתיהן‪ ,‬אכן לא יברך‪ .‬וכן יש להורות ג"כ למצטער שלא‬ ‫תשובות ח"א קס"ב בשם הדרך החיים שו"ת בצל החכמה ח"ה ס"י(‪.‬‬ ‫שעושים השבע ברכות כל יום במקום אחר ומשפחה‬ ‫יכול לישב בסוכה שתחת האויר‪ ,‬שיותר טוב לאכול בסוכה‬ ‫סעודה שלישית‪ :‬אף למקומות שנהגו לומר שבע‬ ‫אחרת יש כבר ריבוי שמחה וסגי אפי' באורחים מן‬ ‫שהגג עם הנסרים סגור מלאכול בבית‪.‬‬ ‫ברכות אף בלי פ"ח כנ"ל מ"מ צריך שיוסיפו מאכל‬ ‫השוק לברך[‪.‬‬ ‫הרי פתרון החידה‪ :‬כשיש מטר ואין לו עצה אלא לשבת‬ ‫לכבוד החתן ונוהגין להקל אף בניגון לכבודם )תשובות‬ ‫פנים חדשות שהלכו לפני ברכהמ"ז‪ :‬אין מברכין‪.‬‬ ‫בביתו‪ ,‬עדיף לסכך בנסרים שהם רחבים ארבעה‪ ,‬שאין‬ ‫]לכאורה ג"כ תלוי במחלוקת הנ"ל בטעם פ"ח וכיון‬ ‫והנהגות אה"ע שצ"ט(‪.‬‬ ‫המטר יכול לרדת בו‪ ,‬מאשר לשבת בביתו‪.‬‬ ‫שקיי"ל עיקר כטעם שמחה א"כ אף שהלכו מה בכך‬ ‫אלא שצ"ע שכתב בשו"ע הרב )סימן תרכו ס"א( אין אדם‬ ‫ח‪ .‬אשר ברא‪ :‬ברכה זו שונה משאר הברכות‬ ‫דאין צריך פ"ח‪ ,‬ונחלקו הראשונים אם בעינן עשרה‬ ‫הרי כבר התחדש השמחה וכן פסק הגריש"א וכ"ה‬ ‫יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד‪,‬‬ ‫לברכת אשר ברא )הרמב"ן והר"ן בכתובות שם( ולהלכה נקטו‬ ‫באהלי ישורון פ"ד אות ה' בהוספה שם בשם האגרות‬ ‫אבל אם עשויה גם‪ ...‬גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר‪ ,‬כל‬ ‫שאינה עשויה לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית‪ ,‬שהרי הבית‬ ‫הפוסקים אף בשלשה )חכמת אדם סי' קכ"ט ס"ו‪ ,‬סי' דרך‬ ‫משה ומוכיח כן מכמה ראשונים‪ .‬מ"מ כמה אחרונים‬ ‫הוא המיוחד לכל דברים אלו‪ ,‬והתורה אמרה סוכה ולא בית‪.‬‬ ‫החיים‪ ,‬ערוה"ש‪ ,‬ודלא כטו"ז שהביא ממהרש"ל להחמיר בעשרה(‪ ,‬אבל‬ ‫העתיקו משו"ת האלף לך שלמה אה"ז סי ק"ז‪-‬ק"ח‬ ‫וכתב בשו"ת אבני נזר )או"ח סימן תעד( שמבואר מהשו"ע‬ ‫בתנאי שיהיו מוזמנים נוספים חוץ מב"ב הסמוכים על‬ ‫שלא יברכו שבע ברכות ונימוק דחובת השבע ברכות‬ ‫הרב‪ ,‬שאם הסוכה עשויה גם להגין מגשם פסולה‪ ,‬ולפי זה‬ ‫שולחנו )רמ"א שם ס"ז ולא נתברר כמה אנשים בעינן ונחלקו הפוסקים‬ ‫חל בברכה"ז‪ ,‬וסב"ל[‪.‬‬ ‫צ"ב העצה של המחצית השקל‪ ,‬דאף אם נאמר דהגג הוא‬ ‫אם צריך שנים או לא(‪ .‬ובאופן המצוי שהחתן והכלה הולכים‬ ‫האם הפ"ח צריכים לאכול‪ :‬מעיקר הדין נקטינן‬ ‫סכך כשר לכמה פוסקים‪ ,‬הרי מעורב בכוונתו גם לשם הגנה‬ ‫לבית הוריהם לאכול סעודת פת בצהריים אם הוזמנו‬ ‫שהפ"ח אין צריך לאכול )ע"פ הרמ"א שם ס"ח(‪ ,‬מ"מ ראוי‬ ‫מהגשמים‪ ,‬והמסכך לשם שתי כוונות הסכך פסול‪ .‬ואף‬ ‫להדר שיאכל בסעודה ולכל הפחות מזונות )שו"ת האלף לך‬ ‫לשם אורחים אפי' מבני המשפחה מברכים אשר ברא‬ ‫שאומר שמתכוון רק לשם צל‪ ,‬הרי ברור לנו שאין זה כן‪,‬‬ ‫שלמה סי' צ"ג‪ ,‬שו"ת שבה"ל ח"ח סי' ר"פ(‪.‬‬ ‫שהרי לאחר שיגמר המטר על כרחך ירים את הגג כדי שישב‬ ‫ודווקא שעשו סעודה מיוחדת ומאכלים מיוחדים אבל‬ ‫בסוכה כשרה לכו"ע‪ ,‬וא"כ כל הסיכוך הוא להנצל מהמטר‪,‬‬ ‫בארוחת צהריים רגילה אין מברכין היות ואינו נחשב‬ ‫בשבת ויו"ט‪ :‬נקטינן דבשבת ויו"ט א"צ פ"ח כיון‬ ‫ובזה לכו"ע הסוכה פסולה‪.‬‬ ‫כמקום חופה שהרי הכינו סתם ארוחת צהריים‪.‬‬ ‫ששבת עצמה נחשב כפ"ח דאינו דומה מאור פניו של‬ ‫ג‬ ‫מחילת עוונות בטיש שבת שירה‬ ‫הרה"ג ר' אלימלך שטמר שליט"א‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו‬ ‫של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫עוד מעשה פלא אספר‪ ,‬אמנם אני לא זכיתי להיות‬ ‫שם באותו טיש אך שמעתי את זה מיד אז בשבת בבוקר‬ ‫הוא האם הוא בביהמ"ד או בביתו'‪ ,‬אמר לו רבינו 'נו קח‬ ‫שיעור אחר שחרית וסעודת הושע בן בארי‬ ‫מר' בערל ווינבערגער שהיה שם בטיש‪ ,‬וסיפר לי‪ .‬היה‬ ‫אותי ונראה היכן הוא'‪ .‬אמר לו ר' חיים בחשש 'כך לבוא‬ ‫אחר שחרית היה לו מנהג קבוע לומר איזה הלכה‬ ‫זה פעם אחת בשבת שירה שהיה רבינו בהתרגשות‬ ‫בלא שום הודעה? אולי צריכים לדבר עם הגבאים' וכו'‬ ‫בקיצור שו"ע‪ ,‬וכשגמר קצוש"ע היה שם יהודי שהתפלל‬ ‫גדול‪ ,‬שרו וזמרו ניגוני פסח בהתרגשות ובהתרוממות‬ ‫אך אצל רבינו כידוע מה שצריך לעשות עושים מיד ואכן‬ ‫שם הרה"ח ר' יהושע רוטנער‪ ,‬והוא הוצא ספר קיצור‬ ‫מיוחדת אחר הטיש התבטא רבינו באופן שמי שמכיר‬ ‫לקח אותו לביהמ"ד כשהגיע לבימה"ד אמר לרבינו אני‬ ‫הלכות שבת אזי התחיל ללמוד בספר‪] .‬אגב אציין איזה‬ ‫אותו לא יאמין שהוא אמר את זה אך אני כך שמעתיו‬ ‫אעלה ואומר שהרבי הגיע‪ ,‬שרצה לראות האם האדמו"ר‬ ‫נקודה מענינת שכשהגיע שם להלכה בענין משקפיים‬ ‫מיד למחרתו מר' בערל וויבערגער ‪ -‬אמר רבינו 'בטוח אני‬ ‫מגור כאן‪ ,‬לזה כבר הסכים רבינו אכן עלה ר' חיים‬ ‫שנפל ממנו בורג‪ ,‬כשקראו רבנו בתחילה לא הבין מה‬ ‫שכל מי שהיה כאן היה לו מחילת עונות‪ ,‬אוּן ְמ ֶקען זִ יך‬ ‫והרבי המתין ואמר מיד למשב"ק של האדמו"ר מגור‬ ‫זה 'משקפיים'‪ ,‬והפטיר תוכ"ד נראה מתו"ד שכוונתו‬ ‫ַמזְ כִּ יר זֵ יין'‪ ,‬ועברו כולם אצלו והזכירו עצמם לפני הקודש‪,‬‬ ‫שהזוטשקע'ר רבי יושב כאן למטה ורוצה לעלות לרבי‪.‬‬ ‫לבריל'ן‪[...‬‬ ‫וזכורני שבבוקר דיברו כולם בהתפעמות איך שיצא רבינו‬ ‫תיכף כששמע זאת האדמו"ר מגור לא רצה להטריח את‬ ‫בכל יום שלישי היה שם סעודה לע"נ הושע בן בארי‬ ‫מהרגלו ודיבר כאלו דיבורים נסתרים‪.‬‬ ‫רבינו לעלות‪ ,‬הוא ירד לרכב ונכנס וישב על מקום הנהג‬ ‫והוא סגולה ידועה משם החוזה מלובלין‪] ,‬וראיתי איזה‬ ‫והרבי במושב ליד‪ ,‬וכך עמו רבינו מה שרצה לדבר‪.‬‬ ‫פ"א היה בטיש וראה שבתחילה התיישבו בחורים‬ ‫מכתב מהגה"ק מקלויזנבורג זי"ע בהסבר הדבר מדוע‬ ‫עוד בענין מידת האמת שלו ובלי חשבונות מה יאמרו‬ ‫ואברכים ואח"כ זקנים‪ ,‬אמר רבינו שישבו הזקנים תחלה‬ ‫דוקא ביום ג'‪ [.‬היה נוטל ידיו שם‪ ,‬ואכל ושתה קצת‬ ‫ומה ידברו האם זה כן כבוד או לא‪ .‬כשישב שבעה ל"ע‬ ‫ואח"כ הבחורים‪ ,‬סתם כך להעיר רק בשביל כבוד הבריות‪.‬‬ ‫ובירך על הכוס‪ .‬פ"א סיפרתי לו שיש אנשים שעושים‬ ‫אמר למשמשו ר' פסח גולדשטיין הן עכשיו איני יכול‬ ‫כל מוצ"ש היה לו שיעור חובת הלבבות עם כמה‬ ‫במקום ציונו של הושע בן בארי סעודה‪ ,‬ואמרתי לו שאין‬ ‫ללמוד‪ ,‬אזי תכין עבורי את כל המכתבים ו'הקול קורא'ס'‪,‬‬ ‫אברכים‪ ,‬במשך כמה שנים למד חובה"ל ע"פ לב טוב‪.‬‬ ‫זה ברור איך מותר ע"פ הלכה לאכול בבית הקברות‪.‬‬ ‫וכשיבואו גדולי ישראל לנחם אוכל להחתים אותם‪ .‬כמה‬ ‫תיכף כששמע אותי היסה אותי אמר 'נו נו'‪ ...‬שלא רצה‬ ‫כיבוד האב של הבנים לאביהם‬ ‫שניסו לומר 'ס'פאסט נישט'‪ ,‬לא זע כהוא זה ממה‬ ‫שידברו סרה על ישראל‪.‬‬ ‫שרצה בשביל כבוד שמים‪.‬‬ ‫פ"א אמר לי האדמו"ר הנזר דוד התבטא בהתפעלות‬ ‫אין לך מושג באבי‪ ,‬אז חשבתי אם הוא אומר כך מי‬ ‫פעלו למען שמירת שבת בכלל ובפרט‬ ‫ללא משא פנים וללא חשבונות רבים‬ ‫אני שאדבר‪ .‬דרך אגב‪ ,‬הכבוד שכיבדו האחים הנזר‬ ‫אחי ר' יעקב נסע פעם אתו לאמריקה‪ ,‬ורבינו הרי‬ ‫עוד איזה ענין היה פעם באחת הקהילות איזה ענין‬ ‫דוד והאדמו"ר מסטאניסלאוו והאדמו"ר ר' מאיר‬ ‫היה בלתי לה' לבדו ודיבר מה שרצון ה' ממנו לדבר‬ ‫שרבינו רצה להשכין שם שלום‪ ,‬והלך לרב של אותו מקום‬ ‫מקראקאס זה את זה וכולם ביחד את אביהם היה‬ ‫"פארן גאט ברוך הוא"‪ ,‬וכשהיו שם במאנסי ביקשו ממנו‬ ‫ודיבר איתו רבות בענין שלום וכו'‪ ,‬אותו רב שלא היה‬ ‫להפליא‪ .‬הסטניסלאווער היה מגיע בכל שנה בתקופת‬ ‫מאיזה ישיבה שם שיבוא לדבר לפני החבורים‪ .‬לכאורה‬ ‫יכול לדחות את רבינו בכלום אמר לו 'צריך אני להתיישב‬ ‫שבועות‪ ,‬ולמשך חודש היה משמש את אביו עד כדי‬ ‫מה צריכים לדבר לפני בחורים‪ ,‬נושאים שנוגעים לישיבה‬ ‫בדבר'‪ ,‬ובכך רצה לדחותו במה בכך‪ .‬אמר לו רבינו 'כמה‬ ‫כך שהגבאי ר' פסח לא היה צריך לעשות כלום‪ .‬בכל‬ ‫ולימוד התורה ושמירת הסדרים וכו'‪ ,‬אך בו בער אז‬ ‫זמן צריכים אתם להתיישב בדבר‪ ,‬לילה וודאי מספיק לך'‪,‬‬ ‫יום היה מנקה המקוה עם אקונומיקה כדי שכשיבוא‬ ‫הענין של פתיחת כלים בשבת ולכן דיבר שם בישיבה‬ ‫וסיים רבינו ואמר לו 'אין לי כסף למונית לבוא כאן מחר‬ ‫אביו למקוה יהיה נקי‪ .‬הוא כבר היה רבי‪ ,‬ולא היה אברך‬ ‫שיעור שלם בענין זה של פתיחת כלים בשבת והסביר‬ ‫שוב‪ ,‬אולי אשאר כאן למשך הלילה ותקיים בי הכנסת‬ ‫צעיר‪ ,‬והלך עם כל השמונה בגדים ניקה את כל הקירות‬ ‫איך שמתוך דברי המקילים הבין עוד יותר את האיסור‪.‬‬ ‫אורחים‪ ,‬כך שמיד בבוקר תוכל לענות לי תשובה'‪ .‬כמובן‬ ‫שיהא מקוה נקי‪ .‬בכל יום היה מכניס האוכל והקאווע‬ ‫כשהבין שזה רצון ה' אז זה דיבר על זה‪ ,‬כך הוא היה‬ ‫שאותו רב אמר לו שישלח אותו ברכבו לביתו‪ ,‬אך הוא‬ ‫היה רואים עליו כזה יראת הכבוד ככה"ג המכניס הכף‬ ‫איש האמת הא לא היה לו שום נגיעה בדיבורו רק בלתי‬ ‫חשב להישאר שם בלילה ולא חס על כבודו בכלום למען‬ ‫והמחתה לפני ולפנים‪.‬‬ ‫לה' לבדו כולם הרגישו את זה איך שהיה כל כולו למען‬ ‫כבוד שמים‪ ,‬הכל באמת ובענווה וללא משוא פנים‪ ,‬ואת‬ ‫לפני שבועות הוא היה בעצמו תולש עצים לערוך על‬ ‫ה' ולמען תורתו‪.‬‬ ‫סיפור זה שמעתי מרבינו בעצמו‪.‬‬ ‫הבימה‪ ,‬והיה שוכב על הריצפה ודופק מסמרים ומתקנו‬ ‫כמ"פ סיפר לי רבינו הסייעתא דשמיא איך שפעל‬ ‫במנין של שחרית התפלל שם ר' חיים נייהוז מחסידי‬ ‫על עומדו סביב לבימה‪ .‬פ"א רציתי לעזור לו‪ ,‬אך הוא‬ ‫רבות בבארא פארק למען כבוד שבת קודשנו איך שסגר‬ ‫גור‪ ,‬היה לו רכב ופ"א בבוקר בא אליו רבינו וביקש 'קח‬ ‫ממש דחף אותי בכוח ואמר 'אל תיקח ממני את המצוה'‪.‬‬ ‫את כל הרחוב המרכזי שעד אותו זמן עדיין היה פתוח‬ ‫אותי לרבך האדמו"ר מגור'‪ .‬אמר לו 'איני יודע בדיוק היכן‬ ‫פ"א הבחין שהיה איזה סוג של הערינג שמזה אוכל יותר‬ ‫בשבת קודש רח"ל‪ ,‬והוא הלך מחנות לחנות‬ ‫רבינו ‪ -‬רבינו הרי מעולם לא דיבר על אוכל ולא ביקש‬ ‫מידי שבת יחד עם קבוצה ממתפלליו ופעל‬ ‫אוכל ופעמים שהיה הקאוע של בוקר יכול להשאר עד‬ ‫ושכנע וביקש עד שעלה בידו לסגור מאות‬ ‫מחירי מקומות התפילה‬ ‫‪+++‬לחודש תשרי‬ ‫שלוש אחה"צ ואז נזכר לשתותו אך הבחין שאת זה‬ ‫חנויות בשבת קודש‪ .‬והוסיף רבינו וציין‪,‬‬ ‫אוכל יותר בנקל ‪ -‬מיד הלך מחנות לחנות עד שמצא‬ ‫שאף שהתפילות בתקופה זו לא היו כ"כ‬ ‫את הסוג הזה‪ ,‬ואנשים תמהו איך אדמו"ר הולך ממקום‬ ‫אצלו בדרגה שרצה בה‪ ,‬כיון שהתפלל‬ ‫למקום לחנות עד שמצא‪.‬‬ ‫מאוד מוקדם ובזריזות יתירה ואח"כ הלך‬ ‫וסגר החנויות‪ ,‬ואמר 'אף שהתפילות לא‬ ‫היכל בית המדרש הגדול‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫היו כפי שרציתי‪ ,‬אך פעלתי פארן גאט‬ ‫מקום בהיכל ר"ה ויו"כ‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫ברוך הוא'‪.‬‬ ‫‪ 600‬ש"ח | לתורמי קרן הבנין ‪ 400‬ש"ח‬ ‫בקרית צאנז בנתני' היה גר החסיד‬ ‫מקום במעבר ‪ -‬תוספת של ‪ 100‬ש"ח‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫המופלג הגה"צ ר' חיים מענדיל שטייגר‬ ‫הרה"ח ר' אברהם דוד‬ ‫הר"ר אפרים‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הוא היה נוסע רבות לצדיקים‬ ‫חיימוביץ שליט"א‬ ‫גרשנטקורן הי"ו‬ ‫והיה מתלמידי ר' מאטל סלאנימער‪,‬‬ ‫יהי רצון‬ ‫שזכות‬ ‫בחורים בהיכל ביהמ"ד‬ ‫החזקת‬ ‫לרגל הולדת בתו‬ ‫לרגל הולדת בתו‬ ‫ומיד כשבא רבינו מאמריקה לתל אביב‬ ‫בית‬ ‫מקדש‬ ‫מקום בהיכל ר"ה ויו"כ‬ ‫למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫מיד נסע אליו‪ ,‬ואמר לי שראה אותו‬ ‫מעט‬ ‫תעמוד‬ ‫‪ 150‬ש"ח ‪ /‬לתורמי קרן הבנין ‪ 80‬ש"ח‬ ‫לכל‬ ‫ויה"ר שיראה ממנה ומכל יוצ"ח‬ ‫ויה"ר שיראה ממנה ומכל יוצ"ח‬ ‫והעוזרים‪ ,‬פ"א מתפלל עוד בחו"ל ומאוד מצא חן‬‫השותפים‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫להיוושע‬ ‫מילי בעיניו‪ ,‬והתבטא "דאס היסט געדאוונט"‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫דמיטב‪,‬‬ ‫ולכן תיכף נסע אליו כשבא כאן לארה"ק‪.‬‬ ‫ושיתקבלו‬ ‫כל‬ ‫עזרת נשים‬ ‫התפילות‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫כשבא אליו התווכח איתו רבינו בענין‬ ‫ברחמים‬ ‫וברצון‬ ‫מקום בהיכל ר"ה ויו"כ‬ ‫פר' ניצבים וילך‬ ‫פתיחת כלים בשבת ועוד הלכות‪ ,‬ואמר‬ ‫לקראת‬ ‫שנת‬ ‫גאולה‬ ‫‪ 500‬ש"ח | לתורמי קרן הבנין ‪ 350‬ש"ח‬ ‫אז "בהלכה יכול אני להתווכח איתו‪,‬‬ ‫וישועה‪,‬‬ ‫מקום במעבר ‪ -‬תוספת של ‪ 100‬ש"ח‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫כתיבה‬ ‫אך על היראת שמים שלו איני יכול‬ ‫וחתימה‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬י‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪ ,‬יג‬ ‫שימור‬ ‫להתווכח"‪ .‬בסוף ימיו הפסיק לפתוח‬ ‫יד‬ ‫יד‬ ‫יד‬ ‫יד‬ ‫יד‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫בקבוקים בשבת ואמר לי "עם היראת‬ ‫הנחיות לביצוע ההזמנה ובירורים‪:‬‬ ‫סיכום‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫שמים שלו איני יכול להתווכח‪ .‬וכשהוא‬ ‫רכישת המקומות תפתח בימים הקרובים במערכת טלפונית ייעודית אשר מספרה יפורסם בהמשך‪ ,‬ובעמדות 'נדרים פלוס' שם רוכשים את המקום‪ ,‬ולבקשות מיוחדות‬ ‫ניתן לפנות לגבאים הר"ר אליהו זולדן ‪ 053-3154159 -‬והרה"ח ר' ישעי' גרשנטקורן ‪ 0527650974 -‬אשר ידונו על כל בקשה בועדה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫אמר שאסור אזי איני יכול לפתוח"‪.‬‬ ‫אנא‪ ,‬בבקשה התאזרו בסבלנות וגלו הבנה מראש; היות והמערכת נבנתה בימים אלו במקביל עם עבודות הבניה והשלמת התקרה‪ ,‬קחו בחשבון שיתכנו שגיאות‬ ‫במערכת‪ ,‬באם דרגת תרומתכם אינה מעודכנת או חלו שינויים בהסדר התשלום‪ ,‬אנא צרו קשר בהקדם עם מזכירות בית זוטשקא שע"י קרן הבנין להסדרת העניין על‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫היראה שלו הרי היה מבהיל היה שטיק‬ ‫הננו להזכיר שקדימות המכירה והמחיר המיוחד שניתן לתורמים קרן הבניין הוא אך ורק לאלו שאמצעי התשלום כבר סודר‪ ,‬על כן מי שעוד לא סידר את התשלום‪,‬‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫הזדרזו להסדירו ותיהנו מההעדפות הניתנות לתורמי קרן הבניין שותפי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫יראת שמים‪.‬‬ ‫אנו קשובים לכל פניה וענין‪ ,‬נשמח לשמוע ולקבל הצעות והארות בכל שלב ובכל עת‪.‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬