gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

עטרת שלום · Ateres Shulom — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבוא‬ ‫ט"ו אלול תשפ“ו‬ ‫שנה י"ז גליון תתכ"א‬ ‫וְ ָהיָ ה ַּביּוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ַּת ַעבְ ר ּו ֶאת ַה ַ ּי ְרדֵּ ן ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר הוי"ה ֱאל ֶֹה ָיך נ ֵֹתן לָ ְך וַ ֲה ֵקמ ָֹת לְ ָך‬ ‫ֲאבָ נִ ים ְ ּגדֹלוֹ ת וְ שַׂ ְד ָּת א ָֹתם ַּב ּ ִׂשיד‪ .‬וְ כָ ַתבְ ָּת ֲעלֵ ֶיהן ֶאת ָּכל דִּ בְ ֵרי ַה ּתוֹ ָרה ַה ּזֹאת ְּב ָעבְ ֶר ָך לְ ַמ ַען‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָּתבֹא ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר הוי"ה ֱאל ֶֹה ָיך נ ֵֹתן לְ ָך ֶא ֶרץ זָבַ ת ָחלָ ב ּו ְדבַ ׁש ַּכ ֲא ׁ ֶשר דִּ ֶּבר הוי"ה‬ ‫ֱאל ֵֹהי ֲאב ֶֹת ָיך לָ ְך )כז ב(‪.‬‬ ‫בחינת רחל‪ ,‬היו צריכים מתחילה לבנות קומתה ע"י‬ ‫פרצוף רחל‪ .‬וה"ג הם‪ ,‬וכנגדם יש ה' מוצאות הפה‪ ,‬והם‬ ‫ג' מיני אבנים‬ ‫עסק באותיות התורה‪ ,‬כי ביארנו לעיל שכל בנין פרצוף‬ ‫גרון וחיך וכו'‪ ,‬וז"ש בתיקונים דף ד' ע"ב‪ ,‬כי ה' מוצאות‬ ‫פרש"י והקמות לך בירדן‪ ,‬ואחר כך תוציאו משם‬ ‫רחל הוא ע"י הכ"ב אותיות התורה‪ ,‬ועי"ז יהיה הזווג של‬ ‫הפה נקרא פתוחי חותם דאמא עלאה‪ ,‬והענין כי ה' נקודות‬ ‫אחרות‪ ,‬ותבנו מהן מזבח בהר עיבל‪ ,‬נמצאת אתה אומר‬ ‫רחל וישראל פב"פ‪ ,‬וזהו והקמת לך אבנים גדלות שהם‬ ‫יש פתוחי חתם‪ ,‬הם נגד ה' מוצאות הפה שהם פתוחים‪,‬‬ ‫ג' מיני אבנים היו‪ ,‬שנים עשר בירדן‪ ,‬וכנגדן בגלגל‪ ,‬וכנגדן‬ ‫האותיות התורה‪ ,‬כמו שאיתא בספר יצירה )פ"ד מי"ב(‬ ‫ונפתחים ע"י אימא עלאה הנקרא חותם‪ ,‬שהוא יסוד שבה‬ ‫בהר עיבל‪ ,‬כדאיתא במסכת סוטה )לה‪ .(:‬ויש להתבונן‬ ‫שהאותיות נקראים בשם אבנים‪ .‬וזהו הענין מה שפירש‬ ‫הנקרא חותם‪ ,‬כנודע כי שם נחתמים ונצטיירין כל הציורין‪,‬‬ ‫בענין שלשה מיני אבנים אלה מה עבידתייהו‪.‬‬ ‫רש"י שהיה ג' מיני אבנים‪ ,‬לרמז על ג' מיני סוגי אותיות‬ ‫ומכח ה"ג שבחותם דילה נפתחו אלו ה' מוצאות הפה‬ ‫שיש בתורה גדולות ובינוניות וקטנות כנ"ל‪ ,‬שעל ידי כולם‬ ‫הנקרא פתוחי חותם‪ ,‬נמצא כי שורש ה' מוצאות נעשה‬ ‫האבנים נגד התורה והמשכן‬ ‫נבנה קומת המלכות‪.‬‬ ‫מה"ג דמנצפ"ך‪ ,‬ואז יצאו מה' מוצאות כל הכ"ב אותיות‬ ‫ועוד צריך להבין מש"כ למען אשר תבא אל הארץ‬ ‫בסוד אחע"ה כו' הנחלקים לה' חלקים‪ ,‬גם בזה יתורצו ב'‬ ‫שנראה שבזכות הקמת האבנים יכנסו בני ישראל לארץ‬ ‫תיקון המלכות ע"י התורה‬ ‫המאמרים מחולקים בתיקונים‪ ,‬אחד אומר שאותיות יצאו‬ ‫ישראל‪ ,‬וצריך לדעת מה הטעם בזה‪ ,‬והרמב"ן כתב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫וזהו למען אשר תבא אל הארץ היינו כמו שכתב הרמב"ן‬ ‫מבינה מחותם שלה בסוד פתוחי חותם‪ ,‬והב' אומר שיצאו‬ ‫אמר רבי אברהם‪ ,‬כי השם יעזרך אם החלות לשמור‬ ‫שבעבור התורה באת שמה‪ ,‬היינו שעל ידי אותיות התורה‬ ‫מפומא דז"א‪ ,‬וב' צדקו‪ .‬כי היסוד דאמא הוא בפומא דז"א‪,‬‬ ‫מצותיו‪ ,‬כי זאת היא המצוה הראשונה לביאתם לארץ‪.‬‬ ‫תבנה את כל קומת המלכות של רחל‪ ,‬ועי"ז תזכו להיכנס‬ ‫ומשם יצאו האותיות אל המלכות עיי"ש‪.‬‬ ‫ולפי דעתי למען אשר תבא רמז לכל דברי התורה‪ ,‬יאמר‬ ‫לארץ ישראל שהיא בחינת רחל‪ .‬וזהו אשר הוי"ה אלהיך‬ ‫שתכתוב על האבנים כל דברי התורה הזאת בעברך בירדן‬ ‫ג' מיני אלפא ביתא בתורה‬ ‫מיד‪ ,‬למען אשר תבא אל הארץ כי בעבור התורה באת‬ ‫נתן לך היינו כי לימוד התורה הוא בחינת י' משם הוי"ה‪ ,‬וג'‬ ‫מיני אבנים שמרמז על ג' מיני אותיות שיש בתורה‪ ,‬שהם‬ ‫והנה זה ידוע )שער הכוונות ענין כוונת ק"ש ד"ו( שיש‬ ‫שמה עיי"ש‪ .‬ועוד צריך להבין מש"כ הבעל הטורים וז"ל‪:‬‬ ‫גדולות בחינת בינה שממנו שורש אותיות התורה‪ ,‬בחינת‬ ‫באותיות התורה שלש סוגי אלפא ביתא‪ ,‬גדולות בחינת‬ ‫והקמת לך ב' במסורה‪ .‬והקמת לך אבנים גדולות‪' .‬והקמת‬ ‫פתוחי חותם‪ ,‬בחינת ה' ראשונה‪ ,‬ואותיות בינונים בחינת‬ ‫בינה‪ ,‬בינונים בחינת ז"א והם רוב האותיות של התורה‪,‬‬ ‫את המשכן' )שמות כו ל(‪ .‬לומר ששקול להם הקמת אלו‬ ‫ז"א‪ ,‬ו' משם הוי"ה‪ ,‬ואותיות קטנות בחינת מלכות‪ ,‬בחינת‬ ‫וקטנים בחינת מלכות שהוא השכינה הקדושה עיי"ש‪.‬‬ ‫האבנים כהקמת המשכן‪.‬‬ ‫ה' תתאה משם הוי"ה‪ ,‬ועי"ז נעשה שם הוי"ה בשלימות‪,‬‬ ‫ארץ ישראל הוא בחינת מלכות‬ ‫תיקון השכינה מלכות ע"י כ"ב אותיות‬ ‫ואלהיך הוא בחינת רחל כנ"ל‪ ,‬היינו שעי"ז יהיה היחוד‬ ‫של זו"ן בשלימות‪ .‬וזהו ג"כ הענין ושדת אתם בשיד את‬ ‫ועפי"ז ייש לפרש המקראי קודש‪ ,‬ווהיה ביום אשר תעברו‬ ‫והנראה לומר דהנה מבואר בשער הכוונות בכוונת‬ ‫את הירדן אל הארץ אשר הוי"ה אלהיך נתן לך היינו שארץ‬ ‫את"ה של ברכת אבות )דרושי העמידה ד"ב‪ ,‬ובדרושי ר"ה‬ ‫האבנים‪ ,‬כי שי"ד הוא אותיות שם שד"י בחינת יסוד‪ ,‬היינו‬ ‫ישראל הוא בחינת המלכות הנקראת רחל‪ ,‬כמבואר בעץ‬ ‫ד"ו( וז"ל‪ :‬בהיות המלכות עדיין בסוד נקודה‪ ,‬אנו צריכין‬ ‫שצריך לכוון בלימוד אותיות התורה שיהיה היחוד קוב"ה‬ ‫חיים )שער לב פ"ג( וז"ל‪ :‬ובניהם של דור המדבר‪ ,‬שהיו‬ ‫לתת בה כח לעשות פרצוף שלם‪ ,‬והנה אין הפרצוף נעשה‬ ‫ושכינתיה‪.‬‬ ‫מזווג רחל וישראל‪ ,‬זכו ליכנס לא"י‪ ,‬כי ארץ היא נקבה‬ ‫אלא ע"י האותיות כנודע‪ ,‬ולכן תכוין בכריעת הראש אשר‬ ‫תיקון המלכות ע"י המשכן‬ ‫כנודע‪ ,‬וישראל הוא בעלה ז"א‪ ,‬וזהו א"י‪ .‬וזהו ענין אמר‬ ‫במלת את"ה‪ ,‬להוריד לה כ"ז אותיות שהם כ"ב דא"ב‪,‬‬ ‫משה לישראל לאותן שזכו לא"י‪' ,‬ואתם הדבקים בהוי"ה‬ ‫וה' היתירות של מנצפ"ך‪ ,‬מן היסוד דז"א כנודע‪ ,‬כי כל‬ ‫ולפי"ז יובן המסורה המובא בבעה"ט‪ ,‬והקמת לך ב'‬ ‫אלהיכם' )דברים ד ד( פי' כי 'הוי"ה אלהיכם' הוא הז"א‬ ‫האותיות הם ביסוד הנקרא ברוך‪ ,‬בסוד נגילה ונשמחה‬ ‫במסורה‪ .‬והקמת לך אבנים גדולות‪' .‬והקמת את המשכן'‬ ‫ורחל‪ ,‬והנה דור המדבר לא היתה דבוקה בז"א‪ ,‬אבל‬ ‫ב"ך‪ ,‬וזהו ענין מלת את"ה‪ ,‬א"ת ה'‪ ,‬כי א"ת הם כ"ב אתוון‪,‬‬ ‫)שמות כו ל(‪ .‬היינו כמו שזה אמרו חז"ל במסכת ברכות‬ ‫רחל היא אב"א בהתדבקות גמור עם ז"א‪ ,‬עד שצריך‬ ‫שיש מן א' עד תי"ו בא"ב‪ ,‬ואות ה' הם ה' אותיות מנצפ"ך‬ ‫)נה‪ ,(.‬אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬יודע היה בצלאל לצרף‬ ‫נסירה להפרידן כנודע‪ ,‬ואמר להם 'ואתם הדבקים' ממש‬ ‫היתירים עיי"ש‪.‬‬ ‫אותיות שנבראו בהן שמים וארץ‪ .‬היינו שכמו שהמשכן‬ ‫'בהוי"ה אלהיכם' לפי שאתם מבחינת רחל הדבוקה עמו‪,‬‬ ‫שהוא בחינת המלכות נבנה ע"י אותיות התורה‪ ,‬כמו כן‬ ‫כל העולמות נבראו ע"י כ"ב אותיות ומנצפ"ך‬ ‫לכן 'חיים כולם היום' לכנוס לא"י שהוא כנגד רחל עיי"ש‪.‬‬ ‫כדי להיכנס לארץ ישראל שהוא בחינת רחל הוא ג"כ ע"י‬ ‫ומבואר ייותר בעץ חיים שער טנת"א )ש"ה פ"ג(‪ .‬וז"ל‪ :‬כל‬ ‫אותיות התורה שבונה את כל קומתה‪.‬‬ ‫תיקון השכינה מלכות באותיות אבנים‬ ‫העולמות נבראו ע"י כ"ב אתוון שבמלכות‪ ,‬וגם יש בה ה'‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ה לפ"ק‬ ‫ואם כן בני ישראל שזכו להיכנס לארץ ישראל שהוא‬ ‫אותיות מנצפ"ך‪ ,‬שהם ה"ג היוצאין מז"א אליה‪ ,‬ועי"ז נגמר‬ ‫עי"ר עולה מנצפ"ך‪ ,‬וכן פ"ר גבורות‪ .‬וזהו בעיר ב"פ‬ ‫ולא כתיב ונמכרתם‪' ,‬בלבבכון תחשבון דאתון זבינין'‪,‬‬ ‫מנצפ"ך‪ ,‬הנותנת אמא למלכות בעת היחוד‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ואז ואין קונה כתיב‪' ,‬לית מאן דיכיל לשלטאה עלייכו'‬ ‫בעץ חיים )שער דרושי הצלם פ"ב כלל ד( אמא נותנת חותם‬ ‫עיין זוהר חדש )כי תבוא עג‪.(:‬‬ ‫הראשון למלכות וכן חותם השני‪ ,‬וחותם הראשון נקרא‬ ‫ואמר בזה הלשון‪ .‬ואין קנה כשתהיה לבבכם נכנע‬ ‫דל"ת ראשון מנצפ"ך ראשון שבמלכות‪ ,‬והב' נקרא‬ ‫ונשבר ושפל‪ ,‬כי תחשוב בלבך שאתה מלא רע ונמכר‬ ‫דל"ת שני ומנצפ"ך שני ביסוד שלה‪ ,‬והראשון הוא‬ ‫ומסור ביד הרע‪ ,‬וכל מצותיך הם לקבל פרס לעבדים‬ ‫בחינת גבורות שבגבורות‪ ,‬והב' ביסוד הם בסוד חסדים‬ ‫ולשפחות הולכין‪ ,‬ועדיין לא עשית רצון ותענוג לבוראך‬ ‫שבגבורות‪ ,‬והם ה' דמים טמאים וה' דמים טהורים‪,‬‬ ‫מימיך‪ ,‬אז ואין קנה וועט נישט קיין מאכט ]שום כח[‬ ‫מנצפ"ך כפול‪ ,‬וכולם גבורות ע"כ‪.‬‬ ‫אין קיין שליטה האבין אויף דיר‪ ,‬קיין שום רע קיין‬ ‫וְ ִה ְת ַמ ַּכ ְר ֶּתם ׁ ָשם לְ אֹיְ בֶ ָיך לַ ֲעבָ ִדים וְ לִ ׁ ְש ָפחוֹ ת וְ ֵאין קֹנֶ ה‬ ‫וזהו ברוך אתה בחינת מלכות שמים הנקראת אתה‪,‬‬ ‫משטין ומקטרג‪ ,‬אין דיא וועסט דבוק זיין בחי החיים‪.‬‬ ‫)כח סח(‪.‬‬ ‫כנודע מדברי הזוהר הקדוש )ח"ג קצג‪ (:‬שתלת דוכתא‬ ‫ובזה יצאה נשמתו ביום ראשון של חג השבועות קודם‬ ‫מרן הקדוש הריב"ש טוב קודם פטירת נשמתו אמר‪,‬‬ ‫אקרי אתה‪ .‬בעיר בעת קבלתה מאמא עלאה ה"ג‬ ‫התפלה שנת שכ"ר לפ"ק‪.‬‬ ‫'אל תבואני רגל גאוה' )תהלים לו יב(‪ ,‬ואמר והתמכרתם‬ ‫מנצפ"ך ראשון ושני הנ"ל‪ .‬וברוך אתה בשדה שאז היא‬ ‫'היכל הברכה' דף קכט‪ :‬מהרי"א מקאמרנא‬ ‫שם בלבך לאיבך שאתה תחשוב בכל עת בלב נשבר‪,‬‬ ‫נקראת שדה תפוחין קדישין‪ ,‬והיא בעת היחוד האמיתי‬ ‫ותחשוד אותך שאתה נמסר ומכור לאיביך ליצר הרע‪,‬‬ ‫כדאיתא בפע"ח )שער הזמירות פ"ד( ע"ש והבן‪.‬‬ ‫ָּבר ּו ְך ַא ָּתה ָּב ִעיר ּובָ ר ּו ְך ַא ָּתה ַּב ּ ָׂש ֶדה )כח ג(‬ ‫לעבדים ולשפחות כי כל מעשיך לקבל פרס בבחינות‬ ‫'בן ביתי' מהרא"צ מקאמרנא‬ ‫ר"ל זה הפסוק מתפרש נגד מדת הגבורה‪ ,‬כלומר‬ ‫עבד ושפחה‪ ,‬כל זה תחשוב בלבך‪ ,‬כי והתמכרתם כתיב‬ ‫את ישראל מעלמא דנוקבא להתגלות אלהות דעת‬ ‫מארץ מצרים' )שמות כ ב(‪ ,‬שהיית בשערי הטומאה עד‬ ‫דדכורא‪ ,‬כמו שיתגלה לעתיד בימי המשיח במהרה‬ ‫קרוב לאבידה‪ ,‬ושם נתגלה השכינה והאיר לך בדעת‬ ‫בימינו‪ ,‬ולכך 'המורא הגדול' תרויהון מלאים‪ ,‬שבשעת‬ ‫לגאול אותך‪ ,‬ומזה תדע ותאמין שבכל תנועה אלופו‬ ‫מתן תורה העלה משה את בני ישראל למדריגות‬ ‫של עולם שם מסתתר‪ ,‬והוא מצות עשה שידע האדם‬ ‫התגלות דדכורא‪ ,‬והיינו 'והיו עיניך רואות את מוריך'‬ ‫שאין שום מסך מבדיל בינו לבין אלהיו‪ ,‬ובפרט בשעת‬ ‫)ישעיה ל כ(‪' ,‬וכל העם רואים את הקולת וירא העם‬ ‫תורה ותפלה‪ ,‬גם שיעלו לפניו כמה מחשבות זרות‬ ‫וינעו' )שמות כ טו(‪ ,‬וכן לעתיד יראו אותיות התורה‬ ‫וחומות נשגבות‪ ,‬ידע שהם לבושין וכסוין שהקב"ה‬ ‫וַ יּוֹ צִ ֵאנ ּו יְ הֹוָ ה ִמ ִּמצְ ַריִ ם ְּביָ ד ֲחז ָָקה ּובִ ְזר ַֹע נְ ט ּויָ ה ּובְ מ ָֹרא‬ ‫והתפלה שלומדים ומתפללים יהיה לנגד עינים‪ ,‬שהם‬ ‫מסתתר שם לראות למי יפנה לבבך‪' ,‬ויאחז צדיק‬ ‫ָ ּגדֹל ּובְ אֹתוֹ ת ּובְ מ ְֹפ ִתים )כו ח(‪.‬‬ ‫עולמות מצוחצחות וגוונים של אש לוהט‪ ,‬ויראו‬ ‫דרכו' )איוב יז ט( לומר הדברים כפי המדרגה שעומד‬ ‫ובמרא גדל תרויהון חסרין ואו‪ ,‬ובמרא גדל זה גלוי‬ ‫היכלות ועולמות של מעלה‪ ,‬וזהו דעת דדכורא ראיה‬ ‫שם‪ ,‬ויכניע עצמו כתולעת ממש לפני קונו‪ ,‬ואז בנקל‬ ‫שכינה )הגדה של פסח( לכן חסרין ואו‪ .‬ומבואר בדברי‬ ‫ממש ולא הרגשה בלבד‪ ,‬וזהו 'המורא הגדול שעשה‬ ‫שיבוא על ידי זה להתפשטות הגשמיות לדבק עצמו‬ ‫מרן אור שבעת הימים הריב"ש טוב‪ ,‬שבגאולת מצרים‬ ‫משה לעיני כל ישראל' שהראה להם כל העולמות‬ ‫באותיות‪ ,‬ואע"פ שהאותיות הם עדיין חומריות‪,‬‬ ‫לא יצא מן הגלות אלא דעת דנוקבא‪ ,‬עיין תולדות יעקב‬ ‫והאורות והמלאכים והצחצחות של מעלה מתגלים‬ ‫ובפרט כשהם מעורבין במחשבות‪ ,‬אעפ"כ אין שום‬ ‫יוסף פרשת וישלח )סוף הפרשה(‪ .‬ענין גלות מצרים‬ ‫לעיני כל ישראל‪ ,‬והוא דעת דדכורא‪ .‬וכשאמרו 'קרב‬ ‫מציאות בלתי הש"י‪.‬‬ ‫היה שחסר מהם הדעת להכריע שיש בורא המחדש‬ ‫את' )דברים ה כד(‪ ,‬ירדו לדעת דעלמא דנוקבא‪ ,‬ונסתלק‬ ‫ויתחזק עצמו לדבק נפשו בעולמות נשמות‬ ‫בכל רגע מעשה בראשית‪ ,‬והוא ממלא כל עלמין )זוהר‬ ‫מהם 'המורא הגדול' מלא ואו אספקלריא המאירה‪ ,‬עד‬ ‫אלהותו יתברך בהכנעה גדולה שפל ונבזה ובלב‬ ‫פנחס רכה‪ ,(.‬ולית אתר פנוי מניה )תיקו"ז קכב‪ ,(:‬וממש‬ ‫לעתיד במהרה בימינו 'והיו עיניך רואות'‪' ,‬כי עין בעין‬ ‫מלא אור ושמחה‪ ,‬כי בתוך האותיות שורה רוחניות‬ ‫אלופו של עולם בכל תנועה‪ ,‬עד שבא משה בחינות‬ ‫יראו' )ישעיה נב ח(‪.‬‬ ‫אלהותו יתברך המשמח לב ומאירות עינים‪ ,‬וכאשר‬ ‫הדעת )זוהר פקודי רכא‪ ,(.‬ועל ידי הנסים שנעשה על ידו‪,‬‬ ‫ובאמת יש יחידי סגולה שזיככו עצמם בתכלית‬ ‫אנשי הדעת יודעין זה שאלופו של עולם בכל הבל‬ ‫נתפרסם בעולם שיש בורא המחדש ומחיה בכל רגע‬ ‫הזיכוך‪ ,‬וזכו לראיה ממש שרואין האורת בעיניהם‪ ,‬כמו‬ ‫ודבור ותנועה‪ ,‬אז נשברין כל החומות ונסתלקין כל‬ ‫כל העולמות‪ ,‬ולית אתר פנוי מניה ממש‪ ,‬אמנם בחינות‬ ‫מרן האר"י‪ ,‬ומרן הריב"ש‪ ,‬רש"י והראב"ד ורב האי גאון‬ ‫המחשבות בגלוי השכינה אורו יתברך המאיר‪ ,‬ובסוד‬ ‫דעת זה שנתגלה במצרים היה דעת דנוקבא‪.‬‬ ‫וכל הגאונים‪ ,‬ורבי אלעזר בן עזריה אמר )ברכות יב‪ (:‬לא‬ ‫ובמרא גדל זה גלוי שכינה‪ ,‬וכל זה הוא ממש יציאות‬ ‫ובמרא גדל חסרין ואו‪ ,‬כי היו שקועין במ"ט שערי‬ ‫זכיתי שתאמר יציאות מצרים בלילות‪ ,‬היינו באמירה‬ ‫מצרים שבכל יום‪' ,‬אשר שמת אתות ומפתים בארץ‬ ‫טומאה )זוהר חדש יתרו לט‪ (.‬בקטנות ובחשכות גדול‪,‬‬ ‫לומר לחבירו ראה בעיניך התגלות אלהות וחידוש‬ ‫מצרים עד היום הזה' )ירמיה לב כ(‪ ,‬כי בכל יום אדם‬ ‫ושם נתגלה עליהם אור שכינתו יתברך בהרגש ובנועם‬ ‫עולמות שאין אורות ועולמות עליונים מתגלים‪ ,‬כי‬ ‫יורד לכמה בחינות הסתרות וחשכות וחלישות דעת‬ ‫וזיו השכינה בחיות מופלא מעין עוה"ב‪ ,‬ובזה ידעו שאין‬ ‫חשך הקליפות גורם שאי אפשר שתאמר באמירה‬ ‫וכמה מחשבות‪' ,‬וצדיק באמונתו' שמאמין שאין שום‬ ‫שום מציאות בלתי הש"י‪ ,‬ובכל לבושין וכסוין והסתרות‬ ‫ראה בעיניך יציאות מצרים‪' ,‬עד שדרשה בן זומא'‬ ‫מציאות שרואה ושומע בלתי הש"י‪ ,‬וכל מאורעות הם‬ ‫פנים שם אלופו של עולם‪ ,‬ובדעת זה שאדם יודע‬ ‫והמשיך לשעתו ביטול הקליפות והראה לכל‪ ,‬אש‬ ‫בהשגחה פרטיות‪ ,‬אזי באמונה זאת 'יחיה' )חבקוק ב ד(‬ ‫שהקב"ה מסתתר שם בכל תנועה ותנועה‪ ,‬ואלופו של‬ ‫מלהטות סביביו ואורות ועולמות עליונים בהתגלות‬ ‫בחיות אלהות ונעשה בריה חדשה ממש‪ .‬וזהו יציאות‬ ‫עולם בכל תנועה‪ ,‬אזי בידיעה זאת יתפרדו כל פועלי און‪,‬‬ ‫רב כמו שיהיה לעתיד‪ ,‬כי בן זומא הוא אחד מיורדי‬ ‫מצרים שבכל יום אדם נגאל‪.‬‬ ‫ואין זה הסתרה כלל‪ ,‬כי תיכף מרגיש חיות ואור אלהות‪,‬‬ ‫המרכבה )חגיגה יד‪ ,(:‬והראה לשעתו מה שיהיה לעתיד‬ ‫וכל זה אינו אלא התגלות רוח הקודש והתגלות‬ ‫אבל לגבי חייבא אשתני ואסתתר )תיקו"ז עא‪ ,(:‬שאינם‬ ‫בהתגלות רב לעיני כל ישראל‪ ,‬וחכמים סברי כי תכלית‬ ‫הדעת דעלמא דנוקבא‪ ,‬להיות הלב מלא אור ודביקות‬ ‫מאמינים במציאות אלהותו יתברך בכל תנועה‪ ,‬ולכן‬ ‫זה יהיה לימות המשיח‪ ,‬עיין שם בתולדות יעקב יוסף‬ ‫וחיות אלהות‪ ,‬בלימוד התורה בהרגשה גדולה ובמרא‬ ‫אשתני ואסתתר לגבייהו‪ ,‬ואינן מרגישין שום אור וחיות‪,‬‬ ‫פרשת וישלח והבן היטב‪.‬‬ ‫גדל‪ ,‬וכל זה מעלמא דנוקבא‪ .‬אך דעת דדכורא 'ולכל‬ ‫ולכך 'כחשו בה' ויאמרו לא הוא' )ירמיה ה יב(‪.‬‬ ‫'היכל הברכה' דף קסא‪ .‬מהרי"א מקאמרנא‬ ‫המורא הגדול אשר עשה משה' )דברים לד יב(‪ ,‬שהעלה‬ ‫ולכך בא המצוה 'אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך‬ ‫מאמר התשובה‬ ‫ֵּכיוָ ן דְּ ָא ַמר ַקיִ ן ' ָ ּגדוֹ ל ֲעוֹ נִ י ִמנְ שׂ א' )בראשית ד יג(‪ָ ,‬מ ַחל לֵ ּיה ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא ּ ַפלְ ג ּו‬ ‫ֵמעוֹ נְ ׁ ֵש ּיה‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ גָ זַר ֲעלֵ ּיה ְּב ַק ְד ִמ ָיתא וְ ָא ַמר לֵ ּיה 'נָ ע וָ נָ ד ִּת ְהיֶ ה בָ ָא ֶרץ' )שם(‪ ,‬וְ ַה ׁ ְש ָּתא‬ ‫ִא ׁ ְש ָּת ַאר ְּבנוֹ ד ִּבלְ חוֹ דוֹ י‪ֲ ,‬ה ָדא ה ּוא ִדכְ ִּתיב 'וַ ֵ ּי ֵ ּצא ַקיִ ן ִמ ִּל ּ ְפנֵ י יהו"ה' וגו'‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר‪ ,‬דְּ כַ ד‬ ‫נָ ּ ַפק ִמן ָק ָדם יהו"ה ֲהוָ ה ְּבגִ ין לְ ֶמ ֱהוִ י נָ ד ְּב ַא ְר ָעא וְ לָ א נָ ע‪.‬‬ ‫וְ עוֹ ד ָא ְמר ּו‪ַּ ,‬כד נָ ּ ַפק ַקיִ ן ִמן ֳק ָדם יהו"ה‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ָא ָדם‪ְּ ,‬ב ִרי ָמה ִא ְּת ֲעבִ יד ַעל דִּ ינָ ך‪ָ,‬‬ ‫ָא ַמר לוֹ ַקיִ ן‪ַ ,‬א ָּבא‪ְּ ,‬כבָ ר ִא ְּת ַּבשְׂ ִרית דִּ ְמ ַחל לִ י ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא ְּבנוֹ ד ִּבלְ חוֹ דוֹ י‪ָ ,‬א ַמר‬ ‫לוֹ ‪ֵ ,‬ה ַיא ְך ה ּוא‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ָּתבִ ית וְ אוֹ ִדית ַק ֵּמ ּיה‪ָ ,‬א ַמר ָא ָדם‪ ,‬וְ כִ י ְּכדֵּ ין ה ּוא ַרב‬ ‫וְ ַּת ִּקיף ֵחילָ א ִד ְּת ׁש ּובָ ה‪ ,‬וְ ֲאנָ א לָ א יָ ִד ַיעת‪ְ ׁ ,‬ש ָרא לְ ׁ ַש ְּב ָחא לְ ָמ ֵר ּיה ּולְ אוֹ ָד ָאה לֵ ּיה‪ָ ּ ,‬פ ַתח‬ ‫קין התודה על חטאו וביקש להקל מעליו את עונשו‪,‬‬ ‫וְ ָא ַמר )תהלים צב א‪-‬ב( ִ'מזְמוֹ ר ׁ ִשיר לְ יוֹ ם ַה ׁ ַש ָּבת'‪' ,‬טוֹ ב לְ הוֹ דוֹ ת לַ ה'‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר טוֹ ב‬ ‫והקב"ה מחל לו חצי מהעונש‬ ‫לְ ׁ ַש ָּב ָחא ולְ ֲא ָתבָ א ּולְ אוֹ ָד ָאה ַק ֵּמ ּיה ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִריך ה ּוא‪.‬‬ ‫ֵּכיוָ ן דְּ ָא ַמר ַקיִ ן ָּ'גדוֹ ל ֲעוֹ נִ י ִמנְ שׂ א' )בראשית ד יג(‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ָא ַמר‬ ‫ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא לְ ַקיִ ן 'נָ ע וָ נָ ד ִּת ְהיֶ ה בָ ָא ֶרץ'‪ָ ,‬א ַמר ַקיִ ן‬ ‫'זוהר' בראשית נד‪ :‬תוספתא‬ ‫לְ ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא ְּב ֶד ֶר ְך ַּב ָּק ׁ ָשה ו ְּת ִפ ָּלה‪ֲ ,‬ה ֵרי עֹנֶ ׁש זֶ ה‬ ‫הוּא ָּגדוֹ ל לְ ָפנַ י‪ ,‬וְ ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר לְ סוֹ בְ לוֹ ִמ ּ ְפנֵ י כּ ֹבֶ ד ַה ַּמ ּ ָׂשא‬ ‫ׁ ֶשל עֹל ַה ָּגלוּת ַה ֶ ּזה‪ָ ,‬אז ִמ ָ ּיד ָמ ַחל לֵ ּיה קו ְּד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּא‬ ‫ָעלַ י לִ ְפנֵ י ַר ֵּבינוּ‪ ,‬וּכְ ׁ ֶש ּׁ ָש ַמע ַר ֵּבינ ּו זֹאת ָהיָ ה ְּבשִׂ ְמ ָחה ְּגדוֹ לָ ה‪,‬‬ ‫)ב"ר כב כח(‪ ,‬וְ הוּא עוֹ ד ק ֶֹדם ׁ ֶש ִּנבְ ָרא ַקיִ ן ְּבנוֹ ‪ ,‬וְ הוּא ָהיָ ה יָ ַדע‬ ‫ּ ַפלְ ג ּו ֵמעוֹ נְ ׁ ֵש ּיה‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ גָ זַ ר ֲעלֵ ּיה ְּב ַק ְד ִמ ָיתא וְ ָא ַמר לֵ ּיה 'נָ ע‬ ‫אשוֹ ן‬ ‫וְ ָא ַמר לוֹ ְּבזֶ ה ַה ָּל ׁשוֹ ן ְּ'בנִ י ֲחבִ יבִ י ִאם ָהיָ ה ָא ָדם ָה ִר ׁ‬ ‫ְּבוַ דַּ אי ִמ ְּת ׁשוּבָ ה‪ֶ ׁ ,‬ש ְּת ׁשוּבָ ה נִ בְ ֵראת עוֹ ד ק ֶֹדם ְּב ִר ַיאת עוֹ לָ ם‪,‬‬ ‫וָ נָ ד ִּת ְהיֶ ה בָ ָא ֶרץ' )שם(‪ ,‬וְ ַה ׁ ְש ָּתא ִא ׁ ְש ָּת ַאר ְּבנוֹ ד ִּבלְ חוֹ דוֹ י‪,‬‬ ‫עוֹ שֶׂ ה ְּכמוֹ ׁ ֶש ַא ָּתה ָעשָׂ ה‪ָ ,‬היָ ה ָהעוֹ לָ ם ַּב ִּת ּקוּן ַה ּׁ ָשלֵ ם‪,‬‬ ‫ִאם ֵּכן ֵה ַיא ְך ָא ַמר ַע ָּתה 'וְ ֲאנָ א לָ א יָ ִד ַיעת'‪ֶ .‬א ָּלא לְ ִפי ׁ ֶש ָא ַמר‬ ‫ְּכ ִדכְ ִתיב 'וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ְּב ֶא ֶרץ נוֹ ד' ֲה ֵרי לֹא ְּכ ִתיב ֶא ָּלא 'נָ ד' לְ בַ ד‪ֲ .‬ה ָדא‬ ‫וְ ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא ָהיָ ה מוֹ ֵחל לוֹ ֵּתכֶ ף ו ִּמ ָ ּיד'‪ ,‬וְ הוּא ׁ ֶש ַא ָּתה‬ ‫לְ ֵעיל‪ֶ ׁ ,‬ש ַּקיִ ן ָא ַמר לְ ָאבִ יו ְּבגִ ין דָּ אוֹ ִדית לִ ְפנֵ י ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך‬ ‫הוּא ִדכְ ִּתיב 'וַ ֵ ּי ֵּצא ַקיִ ן ִמ ִּל ּ ְפנֵ י יהו"ה' וגו'‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר‪ ,‬דְּ כַ ד נָ ּ ַפק‬ ‫ָהיִ ָית מוֹ ֶדה ַּב ְּת ִח ָּלה ַעל דְּ בָ ַרי וְ ָא ַמ ְר ָּת ׁ ֶש ַח ּ ָטאת לְ ָפנַ י‪,‬‬ ‫אתי'‪ ,‬וְ לֹא ָא ַמר ׁשוּם ֵּתרוּץ‪ ,‬וְ ַעל הוֹ ָד ָאה זוֹ ָהיָ ה‬ ‫הוּא ָ'ח ָט ִ‬ ‫ִמן ָק ָדם יהו"ה ֲהוָ ה ְּבגִ ין לְ ֶמ ֱהוִ י נָ ד ְּב ַא ְר ָעא וְ לָ א נָ ע ְּכ ִדכְ ִתיב‬ ‫אשוֹ ן ָהיָ ה אוֹ ֵמר ֵּתרוּץ‬ ‫וְ לֹא ָא ַמ ְר ָּת ׁשוּם ֵּתרוּץ‪ ,‬וְ ָא ָדם ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ ן‬ ‫עוֹ שֶׂ ה ַּגם ֵּכן ְּת ׁשוּבָ ה ׁ ְשלֵ ָמה‪ ,‬לְ זֶ ה ָהיָ ה ִמ ָּת ֵמ ַּה ָא ָדם ָה ִר ׁ‬ ‫'וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ְּב ֶא ֶרץ נוֹ ד' לְ בַ ד‪.‬‬ ‫ְּכ ִדכְ ִתיב ָ'ה ִא ּׁ ָשה ֲא ׁ ֶשר נָ ַת ָּת ִע ָּמ ִדי ִהיא' וְ כוּ'‪ ,‬לָ זֶ ה ָּג ַרם ָמה‬ ‫לֹא יָ ַד ְע ִּתי ׁ ֶש ָּכל ָּכ ְך הוּא כּ ַֹח ַה ְּת ׁשוּבָ ה ַעל הוֹ ָד ָאה‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ָּג ַרם‪ ,‬וְ ִאם ָהיָ ה הוֹ ָדה ֵּתכֶ ף ַעל ֶח ְטאוֹ ְּכמוֹ ַקיִ ן ְּבנוֹ ׁ ֶשהוֹ ָדה‬ ‫ְּכמוֹ ׁ ֶש ּׁ ָש ַמ ְע ִּתי ֵמ ֲאדוֹ נִ י ָאבִ י מוֹ ִרי וְ ַר ִּבי זללה"ה ׁ ֶש ָא ַמר לִ י‬ ‫אדם הראשון ידע שיש כח התשובה‪ ,‬ולא ידע גודל וחו־‬ ‫אתי‬ ‫ְּת ִח ָּלה ַעל ֶח ְטאוֹ ‪ ,‬וְ ַא ַחר ָּכ ְך ָעשָׂ ה ְּת ׁשוּבָ ה וְ ָא ַמר ָ'ח ָט ִ‬ ‫ְּב ׁ ֵשם מוֹ ִרי דּ וֹ ִדי ַר ֵּבנ ּו צְ בִ י ִמ ּז ִִיד ְיט ׁשוֹ ב זללה"ה‪ ,‬וְ הוּא ּ ַפ ַעם‬ ‫זק כח התשובה מתוך הודאה‪ ,‬ואם היה מודה בתחילה‬ ‫ָעוִ ִיתי ּ ָפ ׁ ַש ְע ִּתי לְ ָפנֶ ָיך'‪ְּ ,‬כ ְד ָא ַמר ֵּבגִ ין דְּ ָתבִ ית וְ אוֹ דִּ ית ָק ֵמ ּיה‪,‬‬ ‫ַא ַחת ָּבא לְ ָפנָ יו ַּתלְ ִמיד ֶא ָחד ָּגדוֹ ל ַעל ׁ ַש ָּבת ק ֶֹד ׁש‪ ,‬וְ ק ֶֹדם‬ ‫היה העולם בתיקון השלם‬ ‫ָאז ָהיָ ה ָּכל ָהעוֹ לָ ם ַּב ִּת ּקוּן ַה ּׁ ָשלֵ ם‪ַ ,‬עד ָּכאן ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‪ַ .‬מ ׁ ְש ַמע‬ ‫ׁ ֶש ָּבא לְ ׁ ָשם ָהי ּו ַמלְ ׁ ִשינִ ים ַּכ ָּמה ֲח ִס ִידים לָ ׁשוֹ ן ָה ָרע ָעלָ יו‬ ‫וְ עוֹ ד ָא ְמרוּ‪ַּ .‬כד נָ ּ ַפק ַקיִ ן ִמן ֳק ָדם יהו"ה‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ָא ָדם‬ ‫אשוֹ ן ְּכ ׁ ֶש ָעשָׂ ה ְּת ׁשוּבָ ה‪ֲ ,‬אבָ ל‬ ‫ׁ ֶש ֵּמהוֹ ָד ָאה זוֹ לֹא יָ ַדע ָא ָדם ָה ִר ׁ‬ ‫לִ ְפנֵ י ַר ֵּבנ ּו דּ וֹ ִדי הנ"ל‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ַר ֵּבינ ּו דּ וֹ ִדי ָהיָ ה ַעל ַּתלְ ִמיד הנ"ל‬ ‫ָאבִ יו‪ְּ ,‬ב ִרי‪ָ ,‬מה ִא ְּת ֲעבִ יד ַעל דִּ ינָ ָך ׁ ֶש ָּגזַ ר ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא‬ ‫ִמ ְּת ׁשוּבָ ה לְ בַ ד ָהיָ ה יוֹ ֵד ַע‪ ,‬לָ זֶ ה ָא ַמר‪ ,‬וְ כִ י ַּכדִּ ין הוּא ַרב וְ ַת ִּקיף‬ ‫ְּבכַ ַעס‪ ,‬וּכְ ׁ ֶש ָּבא ָאז לְ ָפנָ יו ִה ְת ִחיל ַר ֵּבנ ּו דּ וֹ ִדי לִ כְ עֹס ָעלָ יו‪,‬‬ ‫ָעלֶ ָיך‪ָ .‬א ַמר לוֹ ַקיִ ן‪ַ ,‬א ָּבא‪ְּ ,‬כבָ ר ִא ְּת ַּבשְׂ ִרית דִּ ְמ ַחל לִ י ֻק ְד ׁ ָשא‬ ‫ֵחילָ א כּ ַֹח ַה ְּת ׁשוּבָ ה ִמ ּתוֹ ְך הוֹ ָד ָאה‪ִ ,‬מ ֶ ּזה ָאנֹכִ י לֹא יָ ַד ְע ִּתי‪.‬‬ ‫וְ ַה ַּתלְ ִמיד ָהיָ ה ׁשוֹ ֵתק ְּכ ִא ׁיש דּ וֹ ֵמם‪ ,‬וְ ַא ַחר ׁ ֶש ָּכ ַעס ַר ֵּבינ ּו‬ ‫ְּב ִר ְיך הוּא ְּבנוֹ ד ִּבלְ חוֹ דוֹ י‪ָ .‬א ַמר לוֹ ‪ֵ ,‬ה ַיא ְך הוּא ְּב ָמה זָ כִ ָית‬ ‫ׁ ְש ָרא ִה ְת ִחיל לְ ׁ ַש ְּב ָחא לְ ָמ ֵר ּיה וּלְ אוֹ ָד ָאה לֵ ּה וְ הוּא ִמ ּתוֹ ְך גּ ֶֹדל‬ ‫'ש ָּבת טוֹ ב יִ ְהיֶ ה לְ ַר ֵּבינוּ'‪,‬‬ ‫דּ וֹ ִדי ָעלָ יו‪ָ ,‬היָ ה אוֹ ֵמר ְּבלָ ׁשוֹ ן ַר ָּכה ׁ ַ‬ ‫לָ זֶ ה‪ָ .‬א ַמר לוֹ ‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ָּתבִ ית וְ אוֹ ִדית ַק ֵּמ ּיה ׁ ֶש ָעשִׂ ִיתי ְּת ׁשוּבָ ה‬ ‫ַה ְּת ׁשוּבָ ה‪ָ ּ ,‬פ ַתח וְ ָא ַמר )תהלים צב א‪-‬ב( ִ'מזְ מוֹ ר ׁ ִשיר לְ יוֹ ם‬ ‫וְ ַא ַחר ַה ּׁ ַש ָּבת ָּבא ַה ַּתלְ ִמיד ַה ָּלז לִ ְפנֵ י ַר ֵּבינ ּו דּ וֹ ִדי‪ ,‬וְ ָא ַמר לוֹ‬ ‫אתי‪ָ .‬א ַמר ָא ָדם‪ ,‬וְ כִ י ְּכדֵּ ין הוּא ַרב‬ ‫וּמוֹ ֶדה ֲאנִ י לְ ָפנָ יו ַעל ָח ָט ִ‬ ‫ַה ׁ ַש ָּבת'‪' ,‬טוֹ ב לְ הוֹ דוֹ ת לַ ה'‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר טוֹ ב לְ ׁ ַש ָּב ָחא ולְ ֲא ָתבָ א‬ ‫אתי ָעוִ ִיתי ּ ָפ ׁ ַש ְע ִּתי לִ ְפנֵ י ַר ֵּבינוּ'‪ֲ ,‬אבָ ל ִעם ָּכל‬ ‫ַ'ר ִּבי מוֹ ִרי‪ָ ,‬ח ָט ִ‬ ‫וְ ַּת ִּקיף ֵחילָ א ִד ְּת ׁשוּבָ ה‪ ,‬וְ ֲאנָ א לָ א יָ ִד ַיעת‪ ,‬וְ יֵ ׁש לְ ַה ְק ׁשוֹ ת‪ֲ ,‬ה ֵרי‬ ‫וּלְ אוֹ ָד ָאה ַק ֵּמ ּיה קו ְּד ׁ ָשא ְּב ִריך הוּא‪.‬‬ ‫זֶ ה ֵאינִ י יוֹ ֵד ַע ׁשוּם נִ ְדנוּד דָּ בָ ר ַקל ִמ ָּכל ַה ַּמלְ ׁ ִשינוּת ׁ ֶש ִהלְ ׁ ִשינ ּו‬ ‫ָא ָדם ָעשָׂ ה ְּת ׁשוּבָ ה ַעל ֲח ָט ָאיו ַּגם ֵּכן ְּכ ַמ ֲא ַמר ַרבּ וֹ ֵתינ ּו ז"ל‬ ‫ומי שהוא משיג זה הנועם והזיו והוד והדר‪ ,‬עליו נאמר‬ ‫ושבע מתענוגי התורה והמצות‪' ,‬כאשר ימשש העור‬ ‫'ולא תצליח את דרכך' כטעם 'וצלחו הירדן' )תרגום ש"ב יט‬ ‫באפילה' של חשכות תענוגי עוה"ז‪.‬‬ ‫יח(‪ ,‬כי מי שאינו משיג זה והוא צדיק גמור‪ ,‬צריך להבדיל‬ ‫ּו ּ ַפ ַעם ַא ַחת ָהיָ ה ַה ַּצדִּ יק ַה ָּקדוֹ ׁש ַר ִּבי מ ׁ ֶֹשה לֵ יבּ ִמ ָּסאסוֹ ב‬ ‫להפריש דרכיו‪ ,‬כי בעת שעוסק בהכרח בעניני עוה"ז‪ ,‬הוא‬ ‫ֵאצֶ ל שַׂ ר ֶא ָחד לִ ְפדּ וֹ ת ׁ ָשבוּי ֶא ָחד‪ ,‬וְ הוּא ֲע ַדיִ ין לֹא ָט ַעם‬ ‫כופה את יצרו‪ ,‬ויש לו יסורים מענין כפיות יצרו בכמה‬ ‫ְּכלוּם ְּבאוֹ תוֹ ַה ּיוֹ ם‪ ,‬וְ ָהיָ ה עוֹ ֵמד ׁ ָשם ְּבבֵ ית ַה ַּתבְ ׁ ִשיל ַה ִּנ ְק ָרא‬ ‫דרכים‪ ,‬ועיקר עסקו וחיותו בעניני תורה ומצות‪ ,‬אבל‬ ‫]‪-‬מ ְט ַּבח[‪ ,‬וְ ֶה ֱעבִ יר ּו לְ ָפנָ יו ַּתבְ ׁ ִשיל ֶא ָחד ׁ ֶש ָהיָ ה ׁ ָשוָ יו‬ ‫ֶק ֶע ְך ִ‬ ‫למי שזוכה לאהבה בתענוגים )שה"ש ז ז(‪ ,‬כל עניני עוה"ז‬ ‫מאוסין בעיניו‪ ,‬והוא עוסק בהם ביחודים להתענג על ה'‪,‬‬ ‫ׁ ְשמוֹ נָ ה ֵמאוֹ ת גּ וּלְ דִּ ין ּפוֹ לִ ׁיש‪ ,‬וְ ָעלָ ה ָה ֵר ַיח ְּבנַ ְפ ׁשוֹ ַעד‬ ‫וְ ָהיִ ָית ְמ ַמ ּׁ ֵש ׁש ַּב ָ ּצ ֳה ַריִ ם ַּכ ֲא ׁ ֶשר יְ ַמ ּׁ ֵש ׁש ָה ִע ֵ ּור ָּב ֲא ֵפלָ ה וְ לֹא‬ ‫ואין לו אלא לב אחד ודרך אחד להש"י‪ .‬אבל מי שמשיג‬ ‫ׁ ֶש ָא ֲחז ּו בּ וּלְ מוּס‪ ,‬וְ ִס ּ ֵיפר זֶ ה לְ ַּתלְ ִמידוֹ מוֹ ִרי דּ וֹ ִדי ַר ֵּבינ ּו צְ בִ י‬ ‫ַתצְ לִ ַיח ֶאת דְּ ָרכֶ ָיך וְ ָהיִ ָית ַא ְך ָע ׁש ּוק וְ גָ ז ּול ָּכל ַה ָ ּי ִמים וְ ֵאין‬ ‫ִיך דֶּ ער‬ ‫ִמ ּז ִִיד ְיט ׁשוֹ ב‪ ,‬וְ ָא ַמר ְּבזֶ ה ַה ָּל ׁשוֹ ן‪ :‬מ ׁ ֶֹשה לֵ יְ בּ ָה ָאט ז ְ‬ ‫מוֹ ׁ ִש ַיע )כח כט(‪.‬‬ ‫זה האור‪ ,‬יש לו הרבה מתנגדים עליו ומחלישין מאד את‬ ‫דעתו‪ ,‬וזהו 'והיית אך עשוק' פרש"י ז"ל‪ ,‬בכל מעשיך‬ ‫ַמ ַאנְ ט 'נִ ׁ ְש ַמת ָּכל ַחי' ׁ ֶשל ׁ ַש ָּבת‪ָ ,‬ה ָאט ֶער ִפיל ֶמ ֶער ַּת ֲענ ּוג‬ ‫כאן נאמר ברכה גדולה‪' ,‬והיית' שיהיה לך הויה חדשה‪,‬‬ ‫יהיה ערעור‪ .‬שמערערין עליו עזי פניו שבדור ומצערין‬ ‫ַמ ָּמ ׁש‪-] ,‬מ ׁ ֶֹשה לֵ יבּ נִ זְ ַּכר ִמ ִּנ ׁ ְש ַמת ָּכל ַחי ׁ ֶשל ׁ ַש ָּבת‪ֶ ׁ ,‬ש ֵ ּי ׁש‬ ‫אשר ת'משש' באור עליון הנקרא 'צהרים' אור צח אור‬ ‫אותו הרבה‪ ,‬הם והרשים שלהם ערב רב‪' ,‬ואין' כשתבוא‬ ‫לוֹ ִמ ֶ ּזה ַה ְר ֵּבה יוֹ ֵתר ַּת ֲענוּג[ וְ נִ ְתיַ ּׁ ְשבָ ה דַּ ְע ּתוֹ ‪ .‬וְ ָא ַמר מוֹ ִרי‬ ‫מתוק זיו השכינה‪ ,‬תרגיש ממשות תענוג ואור בתורה‬ ‫למדריגות אין‪ ,‬שתהיה ממש אין בלי הרגש מכל זה‪ ,‬אזי‬ ‫דּ וֹ ִדי‪ֶ ׁ ,‬ש ָּכל צַ דִּ יק יֵ ׁש לוֹ עוֹ לָ ם ִּב ְפנֵ י ַעצְ מוֹ ‪ ,‬יֵ ׁש ׁ ֶש ַּמ ְר ִּג ׁיש זֶ ה‬ ‫ומצות שבע ממש‪' ,‬כאשר' יתפעל ו'ימשש העור' התאוה‬ ‫'מושיע' יבוא לך‪ ,‬וכלם יתהפכו לאוהבים אמיתיים‪.‬‬ ‫ְּבנִ ׁ ְש ַמת‪ ,‬וְ יֵ ׁש ִּב ְק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע‪ ,‬וְ יֵ ׁש ַּב ְּת ִפ ָּלה‪ ,‬וְ יֵ ׁש ִּב ְפסו ֵּקי‬ ‫ההלך אחר תאות לבו בתאות עוה"ז‪ ,‬והוא מרגיש ממשות‬ ‫'היכל הברכה' מהרי"א מקאמרנא‬ ‫דְּ זִ ְמ ָרא‪ ,‬וְ יֵ ׁש ְּב ְּת ִפ ִּילין ו ְּק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע‪.‬‬ ‫תענוג בתענוגי עוה"ז‪ ,‬כך תהיה אתה מרגיש ומתפעל‬ ‫פתח השער ל‘נתיב מצותיך‘ ’נתיב אמונה‘‬ ‫פרק א‘ ]ב[ ‪’ -‬אמונה‘ בכל המדריגות‬ ‫ועוני ועינוי וצער ויסורים וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬ולכן עיקר העבודה‬ ‫אלקי אור ישראל ]הבעל שם טוב[ 'ואתהלכה ברחבה'‬ ‫הארת 'אור א"ס' במקום הקליפות‬ ‫מצד בחינת 'מלכות' הוא ה'אמונה' בהארת 'אין סוף'‬ ‫)תהלים קיט מה(‪ ,‬שאני יכול לילך בשוקים וברחובות‪ ,‬ולדבר‬ ‫וב'שביל השני' הוסיף רבינו לבאר ענין התפשטות‬ ‫המאיר ומשגיח בכל המדריגות‪ ,‬ואפילו למטה במדריגת‬ ‫עם כל אחד‪ ,‬והטעם ’כי פקודיך דרשתי‘‪ ,‬דהיינו שאני דורש‬ ‫הארת אור 'אור אין סוף' גם במקום הקליפות‪] ,‬כי ב'שביל‬ ‫ה'מלכות' כנ"ל )באות הקודם(‪ ,‬ואף שאין האדם מרגיש‬ ‫מעולם יחודים‪ ,‬וקישוטי השכינה‪ ,‬להעלות אברי השכינה‪,‬‬ ‫הראשון' ביאר רבינו רק ענין התפשטות הארת 'אור אין‬ ‫ורואה שום הארה או השגחה‪ ,‬עם כל זה יאמין ב'אמונה‬ ‫ואני מאמין ב‘אמונה שלימה‘ שאין שום דבר קטן וגדול‬ ‫סוף' במדריגה התחתונה של 'מלכות'‪ ,‬שהוא מקום הצער‬ ‫שלימה' שאין שום תנועה קטנה בלא הארת 'אין סוף'‪,‬‬ ‫בלתי חיות ורצון ’אין סוף‘‪ ,‬חיות אלהות‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫והיסורין והקטנות כמבואר שם )אות ג([‪ ,‬ולכך הקדים‬ ‫]ועל ידי כך הוא 'ממליך' את הקב"ה בבחינת קבלת 'עול‬ ‫בהסתרה מחמת עוונות ופשעים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫רבינו ב'שביל השני' באות א' לבאר ענין התפשטות‬ ‫מלכות שמים' כי זהו בכלל עבודת ה'אמונה' בהעלאת‬ ‫הארת 'אור אין סוף' גם למטה ב'נקודת התהום' שהוא‬ ‫ה'מלכות'‪ .‬ראה בדברי רבינו )שביל ג אות כ( וז"ל ]בתו"ד[‪:‬‬ ‫'אמונה' בכל 'דרכי העליה'‬ ‫מקום הקליפות‪ ,‬והוא על ידי התלבשות 'אין סוף' ב'עקבי‬ ‫מחמת ש'מלכות' 'משועבד' ומסתתר תוך הקליפות‬ ‫וכאשר נעיין בדברי רבינו נראה‪ ,‬כי ענין ה'אמונה' הוא‬ ‫אדם קדמון'‪ ,‬ועל פי זה ביאר רבינו שם באות ב' ענין‬ ‫'קליפת נגה'‪ ,‬לכן קשה לברר ולהעלות נפשו מבחינה‬ ‫שורש לכל 'דרכי העליה' בעבודת השם‪ ,‬ואפילו בעליית‬ ‫ה'אמונה' בהארת 'אין סוף' בכל פעולה ותנועה גם בעת‬ ‫זאת שיהיה על צד היותר טוב‪ ,‬ב'אמונה'‪ ,‬ובקבלת 'עול‬ ‫האדם לדרגא העליונה של בחינת ַ'איִ ן'‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי כל‬ ‫גלות המר אצל הקליפות‪ ,‬והוסיף לבאר שם כי ה'אין סוף'‬ ‫מלכות שמים'‪ ,‬ולהמליך הקדוש ברוך הוא על כל אבריו‬ ‫דרגות העליה קשורים בהעלאת מידת ה'מלכות'‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫מאיר ב'נהירו דקיק' ]‪-‬אור דק[ גם במקום הקליפות‪ ,‬וזה‬ ‫וגידיו‪ .‬ע"כ‪ .‬עי"ש[‪ ,‬ומעלה ומנשא את מידת ה'מלכות'‪,‬‬ ‫כי תחילה יש להעלות ולקשר ה'מלכות' במידת ה'בינה'‪,‬‬ ‫לשונו‪ :‬והוא ]‪-‬ה'אין סוף'[ מאיר בהם לכל אחד לפי כחו‬ ‫וכדברי ה'בעל שם טוב' המובא ב'בן פורת יוסף' )ויצא‪ ,‬נ“ו‬ ‫ואחר כך צריך להעלות ולקשר ה'מלכות' במידת ה'חכמה'‪,‬‬ ‫וזכותו‪ ,‬אפילו בתוך הקליפות ׁ ֶש ּׁ ָשם החשך הגדול‪' ,‬אית‬ ‫ע“א( וז"ל‪ :‬כי על ידי 'אמונה שלימה' מעלה רגלי המלכות‬ ‫ואחר כך צריך להעלות ולקשר ה'מלכות' בבחינת ַ'איִ ן'‪,‬‬ ‫שם נהירו דקיק' מ'אור אין סוף'‪ .‬ע"כ‪ .‬ובאות ג' ביאר כי‬ ‫אשר 'רגליה יורדות מות'‪ .‬ע"כ‪ .‬ועוד כתב שם )בסופו‪ ,‬קכ“ז‬ ‫וכמבואר כל זה בדברי רבינו ב'שביל השלישי' על פי‬ ‫גם אפשר להמשיך שפע עליון במקום הקליפות על ידי‬ ‫ע“א( וז"ל‪ :‬שמעתי ממורי ]הבעל שם טוב[ וכו'‪ ,‬העיקר הוא‬ ‫ה'בעל שם טוב'‪ .‬והרי נודע שמידת ה'מלכות' נקראת‬ ‫התלבשות השפע באור החכמה המונע יניקת הקליפות‪.‬‬ ‫האמונה שיאמין שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ועל‬ ‫'אמונה'‪] ,‬כדאיתא ב'תיקוני זוהר' )הקדמה ה‪ :(.‬דשכינתא‬ ‫עי"ש‪ .‬ובסיום ה'שביל השני' באות ד' מבאר רבינו כי‬ ‫ידי זה מעלה ומנשא רגלי השכינה וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫תתאה איהי אמונה‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן הוא ב'זוהר' )ויקרא טז‪ :(:‬מאי‬ ‫גם כשהאדם מתייאש מעולם הבא‪ ,‬כי רואה שאין גרוע‬ ‫אמונה‪ ,‬דא כנסת ישראל‪.‬‬ ‫בעולם כמותו‪ ,‬עם כל זה על ידי 'אמונה שלימה' שאין שום‬ ‫ע"כ[‪ ,‬וכיון שכן נמצא‬ ‫מציאות בלתי ה' יתברך‪ ,‬יכול לבוא עד מדריגה העליונה‬ ‫כי 'דרכי העליה' תלויים‬ ‫של ביטול בבחינת ַ'איִ ן' והתפשטות הגשמיות‪ .‬עי"ש‪.‬‬ ‫ומושרשים בבחינת 'אמונה'‪,‬‬ ‫וכמו שכתב רבינו ב'שביל‬ ‫קשר הארת א"ס ע"י 'ישראל' בכח 'אמונה'‬ ‫השלישי' )אות כ( וזה‬ ‫וב'שביל השלישי' )אות ג‘ ואילך( הוסיף רבינו לבאר‬ ‫לשונו‪ :‬ודע אחי‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫בשם ה'בעל שם טוב' יסוד עמוק ונורא‪ ,‬והוא‪ ,‬כי כל כח‬ ‫להעלות נפשו מבחינת 'אני'‬ ‫‪ÑËÎËÖÜÜÇØÐÔÖÛÐÇ‬‬ ‫הקיום של התפשטות הארת 'אור אין סוף' מן ראשית ועד‬ ‫]‪-‬מלכות[‪ ,‬לְ ַ'איִ ן' ול'נועם'‬ ‫אחרית של כל המדריגות וכל העולמות וכנ"ל‪ ,‬הכל הוא‬ ‫‪ÜÅÚÉÃÇÆÉÐÛÃÇÆÒËÚÃÆÇÅÉÇÎËÄÛÄÚÂÎÐÃÎÃ‬‬ ‫השם ]‪-‬בינה[‪ ,‬אלא בזכות‬ ‫‪ÂÎÈÐÜÍÚÃÜÇÖËÎÂÐÜÇÍÚÃÂÒÊÆÂÇÎÐÚÄÛÒÛÅÇÙ‬‬ ‫על ידי 'ישראל'‪ ,‬שהם המקיימין את כל העולמות שלא‬ ‫‪ÇÒËÛÂÚÜÚÊÔÑÇØÚÆÎÍËÆÆÏÅÙÆÂËÂËÅÄÇÂÃÊ‬‬ ‫'אמונה' וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יחזרו לשורשם ולהתבטל באור 'אין סוף'‪ ,‬ועל פי זה‬ ‫‪ ÇÒËÍÚÅÆÚÇÐÇÒËÒËÔÚÇÂÐÂÒÐËÆÐÂËÔÚÇÒËÜÚÂÖÜÇ‬‬ ‫וביאור הדברים הוא‪ ,‬כי‬ ‫ביאר רבינו שורש 'יחוד העליון' ו'דרכי העליה'‪ .‬ואמנם‬ ‫‪ÂÊËÎÛÚÇÐÅÂÑÚÐÙÍ‬‬ ‫ענין ה'מלכות' של האדם‬ ‫כל זה מקושר ל'נתיב אמונה'‪ ,‬כי על ידי ה'אמונה' יכולים‬ ‫‪ ÛÅÇÙÆÑÇÔÐÃÜÇËÇÚÛÆÜÇÉÐÛÆÎÄÚÎ‬‬ ‫היא בחינת ה'ישות' ]'אני'[‬ ‫בני 'ישראל' לקשר כל המציאות וכל העולמות לאור‬ ‫ו'הטבע' ]‪-‬חומר הגשמי[‬ ‫'אין סוף'‪ ,‬וזהו שהקדים רבינו בתחילת 'שביל השלישי'‬ ‫‪ ÂÊËÎÛÚÄËØÒÅÙÉØËÚÈÔËÎÂØÆÚÆÑÃÅÉÎÇ‬‬ ‫‪ ÇÅÍÒÎÆÇØÐÚÃÆÜÉÐÛÎÄÚÎ‬‬ ‫של האדם‪ ,‬וכלשון רבינו‬ ‫)אות א( ענין ה'אמונה' בהארת 'אור אין סוף' בכל תנועה‬ ‫ב'שביל השלישי' )ריש אות‬ ‫ובכל המציאות‪ ,‬ומוסיף רבינו לבאר כי האיש הישראלי‬ ‫‪ ÂÊËÎÛÑËÚÖÂÓÙÉØËÎÂÚÛËØÆÚÆÇÒÃÎÇ‬‬ ‫‪ ÇÅÍÒÎÆÇØÐÚÃÆÜÉÐÛÎÄÚÎ‬‬ ‫ל( וזה לשונו‪ :‬צריך לקשר‬ ‫יקשר חיות התחתון ב'אור אין סוף'‪ ,‬וכמו שכתב רבינו‬ ‫‪ ÂÊËÎÛÑÇÓÒÇÚÆÂÇÆËÎÂÎÂÍËÐØÆÚÆÑÃÅÉÎÇ‬‬ ‫המלכות והטבע ו'אני' אל‬ ‫שם וזה לשונו ]בדילוג[‪ :‬אמונה קבוע בלב ישראל‪ ,‬שכל‬ ‫‪ ÇÒÃÎÆÇØÐÚÃÆÜÉÐÛÎÄÚÎ‬‬ ‫הבינה‪ .‬ע"כ‪ ,‬וכיון שכן אין‬ ‫חיות גשמי ורוחני‪ ,‬וכל תנועה שאדם עושה‪ ,‬הכל מצד אור‬ ‫‪ ÂÊËÎÛÚÄËØÒÅÎÂËÐÉÚËÉÆÚÆÇÅÍÒÎÇ‬‬ ‫בה שום 'הארה' רוחנית‪,‬‬ ‫אין סוף השופע מאורו תמיד‪ ,‬והוא המחיה הכל והמהוה‬ ‫‪ ÇÒÃÎÆÇØÐÚÃÆÜÉÐÛÎÄÚÎ‬‬ ‫אלא הוא בחינת 'סילוק‬ ‫הכל‪ ,‬ואין שום דבר נפרד ממנו‪ ,‬ולא שום נמצא במציאות‬ ‫‪ ÂÊËÎÛÑËÚÖÂÓÑÐÉÒÉÆÚÆÇÅÍÒÎÇ‬‬ ‫‪ ÇÒÃÎÆÇØÐÚÃÆÜÉÐÛÎÄÚÎ‬‬ ‫אור' ו'חושך' ו'מות'‪ ,‬אשר‬ ‫מבלעדי רצונו וכו'‪ ,‬אבל 'איש הישראלי' יקשר חיותו שהוא‬ ‫ממנה נמשך כל צער ויסורים‬ ‫חי מכח 'אין סוף'‪ ,‬באור עליון השופע עליו בכל רגע‪ ,‬וכל‬ ‫‪ÜÉÒ ÜÇÇÚÎ ÇÒËÃÚÇ ÇÒËÚÇÐ ÆÍÈËÛ ÂÇÔÚ ÂÆË‬‬ ‫של האדם‪ ,‬וכדברי רבינו‬ ‫מעשיו וכל תנועה שלו יהיה 'לשם שמים'‪ .‬ע"כ‪ .‬והיינו‪ ,‬כי‬ ‫‪ÌÚÅÃÇ ÙÆÇÃÚÇ ÙÆÇÃÂ ÌÚÅÃ ÏÆÐ ÆÛÇÅÙÅ‬‬ ‫ב'שביל השלישי' )אות יח(‬ ‫יש כח ב'איש הישראלי' לקשר חיות התחתון ב'אור אין‬ ‫‪ÂÖÇÄ ÜÇËÚÃÃ ÇËØÎÉ ËÂØÇË ÎÍÐÇ ÓÛË‬‬ ‫‪  ÆÃ ÇÉÐÛ ÆËÆË ÑÒÔÚÇ ÑÛÅ ÂËÎÔÐ ÂÚÇÆÒÇ‬‬ ‫וזה לשונו‪ :‬כי בחינת 'מלכות'‬ ‫סוף'‪ ,‬מצד שורש 'ישראל' המקיים התפשטות הארת 'אור‬ ‫‪ ÃÎËÚÛËÎÍÇÒËÒÚÆÇÏËÙËÅØÇÎËÄÇ‬‬ ‫של כל ישראל ושל כל אדם‪,‬‬ ‫אין סוף' בכל המציאות‪ ,‬אך ענין ה'קשר' הזה נעשה על‬ ‫‪ ÜÇÅÓÇÐÆÜÎÆÒÆ‬‬ ‫]אשר[‬ ‫]הוא[ מבחינת 'אני'‬ ‫ידי ה'אמונה'‪ ,‬וכמו שמבאר רבינו בהמשך שם שגם ענין‬ ‫'רגליה יורדות מות' )משלי‬ ‫ה'יחודים' בדברים גשמיים ועניני עולם הזה נעשה על ידי‬ ‫ה ה(‪ ,‬והוא בחינת החושך‬ ‫'ישראל' בכח ה'אמונה'‪ ,‬וזה לשונו שם‪ :‬כמו שאמר מרן‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬