השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד
שיעור בהל' ר"ח ,ברכות ,קריעה ב"כותל המערבי" ,שילוח הקן ,בו"ח ,שבת ,פ' ראה ,שופטים ,כי תצא ,חודש אלול ,ר"ה ,ועוד נמסר ביום ד' ו' אלול תשפ"ו – גיליון 377
בכזה אופן שהוא עבד גמור ,אבל אם הוא משכיר את עצמו לבעל הבית והוא לא מוכר עצמו לעבד פתיחה:
ומודיע שזה בתורת שכירות אין בזה איסור ,ומשמע מדבריו שעבד זה רק לעולם אמנם בשכירות ביום ה' אלול חל היארצייט של הרה"ק ר' דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א (נפטר בשנת תרע"ח –
שאינה לעולם אף שאין היא מוגבלת בזמן שרי ,שהרי תוס' לא חילקו בזמן מסוים אלא בין שכירות לפני 108שנה) ,הוא היה צדיק וקדוש ,והיה הרבי הראשון שהגיע לירושלים מחו"ל ,שהרי הגיעו
לעבדות ,אמנם בביאור הגר"א (שם ב"מ י' ).ציינו על דברי התוס' הנ"ל לעיין בהגהות מרדכי הרבה צדיקים לא"י מחו"ל והם תלמידי מרן הבעש"ט הק' זיע"א שעלו לא"י בשנים קדומות ,אך
(הודפס בסוף הגה' למסכת ב"מ) ובשו"ע חו"מ ,וכתב המרדכי [שהוא ג"כ מגדולי רבותינו הם לא ה תיישבו בא"י אלא הם התיישבו בגליל בצפת ובטבריה ושם מנוחתם כבוד ,והוא עלה
הראשונים] שמה שמותר שכירות ואין זה נקרא עבד ,זה רק כשמשכיר את עצמו עד שלש שנים לירושלים והיה גר בעיר העתיקה ,והיה חביב מאוד על כל בני ירושלים מכל העדות והיה מכונה
אמנם יותר משלש שנים זה נקרא כמו עבד ,וטעמו הוא דס"ל שעד שלש שנים אפשר לומר שזה אצלם בשם חיבה" :הרבי ר' דוד'ל מלעלוב" ,הוא היה נכדו של הרה"ק ר' דוד מלעלוב זיע"א
שכירות ,אמנם יותר משלש שנים אף שקורא לעצמו שכיר אינו אלא עבד ,כי אין שכירות ליותר שהיה ראש שושלת לעלו ב ותלמידו המובהק של הרה"ק ה"חוזה מלובלין" זיע"א {והוא נפטר
משלש שנים ,והביא ראייה לזה מהגמ' שבת (קכ"ז :ושם מובא" :מעשה באדם אחד" ,אך במקום כבר ביום ז' בשבט שנת תקע"ד ומנוחתו כבוד בעיירה לעלוב שבפולין} ,ר' דוד הראשון היה ידוע
אחר בחז"ל מופיע ר' עקיבא וכו') שמספרת על ר' עקיבא שהשכיר את עצמו אצל ר' אליעזר הגדול במידת אהבת ישראל שהייתה לו ,והיה אוהב כל יהודי באשר הוא יהודי ,וכן נכדו הנ"ל היה
לשלש שנים [והמעשה שם מדבר ג"כ על לדון לכף זכות הנוגע הרבה לימים אלו ,עיי"ש ,ואכמ"ל], ממשיך דרכו בכל זה ,וכן היה בעל מופת ורבים מבני ירושלים נושעו מברכותיו ועצותיו ,זכיתי
ומשמע שהשכיר עצמו לשלש שנים דווקא ולא יותר ,ומטעם הנ"ל שלא רצה להיות עבד ,ומשמע להשתתף השבוע בליל ההילולא שלו בסעודת ההילולא כאן בירושלים בראשות נכדו כ"ק
שכן סובר רבינו הגר"א זיע"א ,וכנ"ל ,וכאן אמר הרב שליט"א ביאור נפלא שמבאר גם את סוגי' האדמו"ר מלעלוב ירושלים שליט"א והיו שם קהל רב ,והם ממשיכים את דרכו באהבת ישראל
שהם נחלקו בהבנת עניין השכירות מהו ,ויש בזה עוד אריכות גדולה ואכמ"ל. ובעשיית המצוות בהתלהבות ,ובדבקות בתפילה ,ואהבת ארץ ישראל ,בדרך לעלוב ,זיע"א.
פ' שופטים – ביאור המילה" :אז". ג. כמו"כ היום ו' אלול חל היארצייט של הגה"ק ר' שמשון מיכאל נחמני זיע"א הידוע בכל תפוצות
שמעתי בליל שישי הקודם (פ' שופטים) שיחה מהגאון ר' ברוך רוזנבלום שליט"א על הפרשה ישראל בספרו הקדוש והבהיר על התורה "זרע שמשון" (נפטר בשנת תקל"ט -לפני 247שנה),
והוא הביא בדבריו מציאה נפלאה [הנוגעת לפרשתנו אך איני זוכר איך הוא קישרה לפרשה]: רבינו זכה ע"י חיבורו הקדוש שנלמד בכל תפוצות ישראל והתפרסם בעיקר בשנים הארונות
מובא בזוהר הקדוש על הפסוק (בשלח)" :אז ישיר משה" ,שהמילה" :אז" רומזת על שליטת כסגולה נפלאה לכל העניינים ,והעניין בזה הוא כיון שרבינו זיע"א לא השאיר אחריו זרע של
הקב"ה על כל העולמות וז' הרקיעים ,וביאורה הוא :א' – ז'! היינו א' = ה' האחד והמיוחד – ז' = קימא (כיון שבנו יחידו נפטר בצעירותו על פניו) הרי שחידושי תורתו הם בניו והוא הבטיח שמי
שולט על השבע רקיעים ,וזה נפלא!. שיעסוק בהם הוא יפעל עבורו ישועות ,ורבים ראו בזה ישועות למעלה מהטבע! ידוע מה שכתב
הגה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב זיע"א בעל "בני יששכר" בספרו "דרך פיקודיך" העוסק בעניין
פ' ראה – "עשר תעשר" – "עשר בשביל שתתעשר". ד. תרי"ג מצוות (מצווה א' שהיא מצוות "פרו ורבו") שכל מצווה מתקיימת בעשייה ,מחשבה ,דיבור,
קראנו בבין הזמנים את פרשת ראה ודרשתי על זה בגאולה דרשה יפה עפ"י מה שאמרו חז"ל ומ צוות פריה ורביה היא ג"כ כן ,אמנם הוא מביא שם שע"י חידושי תורה שאדם מדבר ,כותב,
(תענית ט'" :).עשר תעשר" – "עשר בשביל שתתעשר" (ועיי"ש בתוס' ד"ה עשר" מש"כ בזה וכדו' ומזכה בהם את הרבים הרי שזה נקרא ג"כ בגדר מצוות פריה ורביה ,והחידושים האלו הם
באריכות ,ואכמ"ל) ומסופר (עפ"י גיליון "אור שרה" – נתניה ראה תשפ"ו) על הגאון ר' אליעזר נקראים בנים שלו ,והוא מבאר בזה את מה שאמרו לנו חז"ל על בן עזאי לא נשא אישה כיון
גורדון זצוק"ל ר"י טעלז שבליטא לפני המלחמה שהלך פעם לאסוף כסף לצורך הישיבה בעיר שחשקה נפשו בתורה ,והיינו שהוא קיים מצווה זו ע"י חידושי תורה שאמר ,עיי"ש ,וכמובן שהוא
קייב שבאוקרינה (הייתי שם לפני כמה שנים וזה עיר הבירה של המדינה) והגיע לגביר אחד גדול היה בדרגה גבוהה ,ואכמ"ל ,ועל זה רמזו חז"ל באמרם על משה רבינו ע"ה ואהרן הכהן ע"ה שבני
וביקש ממנו 5000רובל ,והגביר אמר לו" :הרי אתה ראש ישיבה! וראשי ישיבה הם למדנים אהרן הכהן ע"ה נקראים ג"כ על שם משה רבינו ע"ה ואף שהוא לא ילדם ,אלא כיון שהוא לימד
ואומרים בכל דבר שני צדדים וא"כ את הצד שלי אתה מבין שאינני צריך לתת סכום כזה גדול, אותם תורה נקראים בניו ,ומזה למדו חז"ל" :כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו"( ,והעניין
וא"כ תבאר לי את הצד שלך מדוע אני צריך לתת לישיבה כזה סכום גדול"? אמר לו ר' אליעזר: בזה הוא כפי שאמרו חז"ל (גמ' ב"מ) שאביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא)
"ידועה לך ההלכה שיש מעשר בכור ,וכתב הרמב"ם (הל' בכורות) שבעל הבית מעביר את הבהמות וממילא אף שלא השאיר אחריו בנים במובן הפשוט של זה הרי שכל מי שלומד את תורתו נקרא בו
שלו וסופר וכל בהמה עשירית הולכת למעשר( ,ואגב ,זה גם נוגע לימים אלו שלפני ראש השנה ויש לו בנים רבים שהוא יהיה עליהם מליץ יושר ,זיע"א.
שאנחנו אומרים בתפילת ר"ה" :מעביר צאנו תחת שבטו" ונרמז בזה דברי המשנה ראש השנה כעת נעסוק בפלפול ,אגדה ,והלכה בעז"ה:
(ט"ז" :).כבני מרון" ,ובגמרא (שם י"ח" :).כבני אימרנא" ,והיינו כמו הכבשים שעוברים בפתח
אחד אחד ,עיי"ש) ,ונשאלת השאלה :הרי חז"ל מספרים לנו בכמה מקומות בש"ס (בשבת על משניות נזיר – נזיר האוכל לחם שנשרה ביין ,נזיר שאוכל שני חרצנים וזג ,מהו: א.
דברי המשנה" :פרתו של ר' אלעזר בן עזריה וכו' ,ובביצה) על התנא ר' אלעזר בן עזריה שהיו לו "זג" ומהו" :חרצן"? ,נזיר שרוחץ עצמו בדבר שמשיר את השערות ,ועוד.
בכל שנה 120.000בהמות ,והוא היה נותן מעשר בהמה 12.000בהמות בשנה ,ולכאורה :הרי אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגי דו קלאר שיחי' משניות מסכת נזיר ונביא כמה חידושים
העבדים שלו יודעים כמה בהמות יש לו שיעשו חשבון ויעבירו מראש את מספר הבהמות האלו שלמדנו במשניות אלו פרק ו' :מובא במשנה (פ"ו מ"א) שדעת רבנן היא שנזיר שאוכל כזית של
למעשר? ומדוע צריך לעמוד בפתח ולספור כל עשר בהמות? הגביר לא ידע תשובה ,והרב אמר לו: ענבים או זגים וכדו' וכמו שאמר הכתוב (נשא)" :מחרצנים ועד זג לא יאכל" ,הרי שהוא חייב ,וכן
"היצר הרע תמיד אומר לאדם" :מדוע שתיתן כל כך הרבה לצדקה"? – "מדוע תיתן את הבהמה אם הוא שותה רביעית יין הרי שהוא חייב( ,כיון שכל שיעורי התורה כמעט באכילה ושתיה הם:
שלך למעשר"? והקב"ה ידע מזה והוא ציווה על בעל הבית לעמוד בפתח ולראות את הבהמות שלו אכילה = כזית ,שתייה = רביעית) ,ור' עקיבא סובר שאף אם הוא לוקח פת רגילה ושורה אותה
עוברות ,וכך הוא סופר" :אחת שלי"! – "שנים שלי"! וכו' עד שהוא מגיע לעשר ,והוא אומר לעצמו: בתוך יין אף שאין בזה רביעית יין ,ולא כזית ענבים שלרבנן פטור בכה"ג ,הוא יהיה חייב כיון שר'
"ברוך ה'! כל כך הרבה יש לי! אז אני ייתן את העשירי לה' הרי תשע נשאר אצלי"! הוסיף ראש עקיבא סובר שהיתר מצטרף לאיסור לאסור ,והיינו שכל הלחם הזה נהיה חפצא של איסור ,וכולו
הישיבה ואמר לגביר" :כעת אני יבאר לך :הרי מגרש פלוני ששווה הרבה מאוד שייך לך! והרי בניין נקרא חתיכת ענבים ולכן אם אפשר לצרף ממנו כזית והוא אכלו אף שלא היה בו שיעור כזית
פלוני ששווה הרבה שייך לך! ושדה פלונית שייכת לך! וכו' וא"כ מדוע שלא תיתן להחזקת תורה מענבים עצמם הוא יהיה חייב ,וכתבו הפוסקים שהלכה היא כרבנן שאין הוא חייב עד שיאכל כזית
המעמידה את העולם 5000רובל"! אמר לו הגביר" :ניצחתני"! והביא לו את כל הסכום! וזהו: ענבים ממש ,או שישתה רביעית יין ממש ,ועכ"פ הבאתי את דבריו כי זה חידוש גדול ויפה ,עוד
"עשר בשביל שתתעשר"! יש להוסיף כאן מה שמובא שם בשם רבינו ה"בן איש חי" זיע"א שביאר למדנו שם בפרק ו' משנה ב' שנחלקו רבנן ור' אלעזר בן עזריה [שזכיתי להיות בציונו הקדוש ליד
הפסוק הנ"ל" :עשר תעשר" היינו שתעשר את המילה" :תעשר" והיינו לקחת מכל אות שבה מושב עלמא בצפון ארץ ישראל בתוך התחום של שבת בבין הזמנים הזה בעיצומו של יום שבת
מעשר ,וכך יוצא :ת' – מ' ,ע' – ז' ,ש' – ל' ,ר' – כ'! והיינו" :מזלך" ,וזה רמז לזה שטם תעשר יהיה קודש פרשת עקב עם מורנו רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א] שלרבנן נזיר שאוכל כזית
לך מזל ויתרבה כספך. ענבים או זגים או חרצנים וכנ"ל יהיה חייב ,ולפי ר' אלעזר בן עזריה הוא לא יהיה חייב בחרצנים
או בזגים אלא א"כ הוא יאכל שני חרצנים וזג אחד ,ומדוע? כי לשון הפסוק (נשא) הוא" :מחרצנים
ה .פ' ראה – שופטים והקשר ביניהם. ועד זג" – "חרצנים" = לשון רבים והיינו שניים (שהרי" :מיעוט רבים שניים") ,ו"זג" = אחד ,והוא
עוד חידוש יפה אמר לי בערב שבת הקודמת (פ' שופטים) שכני הרב אהרן כהן שיחי' בשם יהודי סובר שזה גזירת הכתוב שיש לו לאכול שני חרצנים וזג בשביל להתחייב( ,ומשמע שבענבים לא
בשם ר' עקיבא :פרשת ראה פותחת בפסוק" :ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" ,והיינו נחלקו שהם בכזית אלא רק בכמות החרצנים או הזגים ,והבן) ,עוד נחלקו שם התנאים במשנה וזה
שיש לאדם שני דרכים האחת דרך התורה המביאה אותו לברכה ,ודרך הפוכה ר"ל המובילה אותו נפק"מ לראב"ע :מהו החרצן ומהו הזג ,י"א שהזג הוא הפנימי והחרצן הוא החיצון ,וי"א שהזג
לקללה ר"ל ,ויש לו לבחור בין שני הדרכים ,וכמו שאמר הכתוב" :ובחרת בחיים" ,אך גם אחרי הוא החיצון והחרצן הוא הפנימי ,והמ"ד השני אומר סימן לדבר וכלשונו" :שלא תטעה" –
הבחירה אין זה מספיק והוא צריך להעמיד לעצמו גדרים וסייגים ,ועל זה רמזה הפרשה הזאת מהפעמון של העיזים שמלבישים להם על צווארם ,שהפנימי נקרא" :ענבל" והחיצוני נקרא" :זוג",
שכתוב בפסוק (שופטים)" :שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" ,והיינו אחרי שאתה מגיע וכן כאן החיצוני נקרא" :זג" והפנימי נקרא" :חרצן" ,עוד נחלקו במשנה שם רבנן ור' ישמעאל
ל"ראה" והיינו הבחירה בטוב ,תעמיד לעצמך" :שופטים ושוטרים ,היינו תעשה לעצמך סייגים שלרבנן מותר לנזיר להתרחץ ולחוף את עצמו ואף שעל ידי זה יכול לנשור לו שערות ,לא אמרי' בזה
וגדרים. "פסיק רישא" כמו בשבת וכל שאינו מוריד את שערותיו בידיים וכגון בזוג (מספריים) ,תער ,או ביד
ברכת "ישתבח" מי תיקנה? והיכן זה נרמז? ו. בחוזק ,אינו חייב אף אם בוודאות ייפול לו שערות ,אמנם לדעת ר' ישמעאל זה הכול אם הוא
עוד חידוש נפלא התחדש לי בשב"ק שופטים מדודי הגאון ר' ישראל אשר ויספיש שליט"א בשם מתרחץ בשמפו רגיל ,אמנם אם מתרחץ באדמה מסוימת שדרכה היא שהיא מפילה את השערות
ה"אבודרהם" בקשר לברכת "ישתבח" :את ברכת "ישתבח" שאנחנו אומרים בבוקר תיקן שלמה הרי שאסור לו לעשות כן אף שאינו מוריד אותם בידיים ,וא"כ בין לרבנן ובין לר' ישמעאל מותר
המלך ע"ה ונרמז שמו בר"ת" :שמך לעד מלכנו האל" ,וזה נפלא. לרחוץ כרגיל ולחוף את ראשו כרגיל ,אמנם מחלוקתם היא האם בדבר שהוא פסיק רישא וודאי
וכגון :סם המשיר את השער וכנ"ל יהיה מותר או אסור ,ומשמע שלרבנן גם בכה"ג היות וזה
תשובה מתוך שמחה. ז. בוודאות מוריד את השערות יהיה מותר ואי"ז נקרא בידיים ,ובזה כתבו הפוסקים שהלכה היא
עוד חידשתי בס"ד בחזרתי במוצ"ש שופטים תשפ"ו מה"כותל המערבי" ומציון דוד המלך ע"ה כר' ישמעאל שאם החומר שהוא רוחץ עמו בוודאות משיר את השיער יהיה אסור.
עם היהודים היקרים שהסיעו אותי שעל אף שבחודש אלול יש לעשות תשובה ,ואף שיש להיות
בבחינת" :לב נשבר" ולהתאונן על חטאיו ,אמנם ,יש לעשות את זה מתוך שמחה ,שהרי ה' הוא גמרא בבא מציעא – שכירות פועלים עניינה. ב.
אבא שלנו והוא מקבל אותנו אליו ,ובבחינת" :ממך אליך אברח"! וכדאיתא בגמרא יומא שהעושה השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא
תשובה באהבה זדונות נהפכים לו לזכויות ,והמעמיק בזה יראה שאין זה סותר זה את זה לב נשבר (ע"ה - :ע"ו ).העוסקת בדיני" :השוכר את האומנין" וחזרו בהם שאיתא במשנה (שם)" :כל
ושמחה ,והבן. המשנה ידו על התחתונה" ,וביאר הרב שליט"א כמה וכמה דברים בזה ,ונביא מדבריו שעסקו
בעצם על דין שכירות אומנין מה הוא הגדר של שכירות אומן? והוא הביא נידון נפלא הנוגע
פ' כי תצא – "כי תצא למלחמה אל איבך" – מי הוא האויב הגדול? ואיך מנצחים ח. לשכירות שבו רואים נקודה מרכזית הנוגעת להבנת סוגיה זו והיא נוגעת לעצם העניין הנ"ל של
אותו? שכירות אומנין :ידועים דברי חז"ל בכמה מקומות (קידושין ועוד) על הפסוק" :כי לי בני ישראל
כמו כן נקרא בפרשה הבאה (כי תצא) בעז"ה" :כי תצא למלחמה אל איבך" ,וצריך להבין :מי הוא עבדים" – "ולא עבדים לעבדים" ,ולכן אין לו לאדם למכור עצמו לעבד ,כיון שהוא עבד ה' ,וכתבו
האויב הגדול הזה? וידוע מה שכתב בספר "חובת הלבבות" (שער יחוד המעשה) שחסיד אחד ראה התוס' במסכת שלנו (ב"מ י' ).חידוש גדול בזה :כל האיסור הזה למכור את עצמו לעבד הוא רק
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
לפי המקובלים הרי שבליל שיש ובליל שב"ק אפשר לומר שנים מקרא ,וכאן יש לציין לגבי אמירת את אנשי החיל החוזרים מן המלחמה ואמר להם" :חזרתם מהמלחמה הקטנה וכעת אתם
תהילים בלילה שאנחנו רואים שמנהג העולם ב"כותל המערבי" ובציונו הצדיקים לומר תהילים מתחילים במלחמה הגדולה והיא מלחמת היצר וחילותיו"! ושמעתי על זה השבוע רמז נפלא
אף בלילה ונראה עפ"י מה שראיתי פעם שתהילים שאני כיון שהוא דרך תפילה ותחנונים ואינו [מהרב ע .מ .שיחי' – ודרשתי את זה שלשם בחזור מהעיר קריית גת] :לפי הנ"ל יוצא שהאויב
דרך לימוד ,וכמו שהביא המ"ב הנ"ל שללמוד מקרא טוב ללמוד ביום ,אך תהילים שהם מדין הגדול של האדם הוא היצר הרע ,ובו המלחמה הגדולה ,וידוע שהוא אומר תמיד לאדם" :תתייאש!
תפילה אינו קשור כלל לעניין זה של לימוד שהרי אינו דרך לימוד ושרי אף למקובלים ,כך ראיתי, אתה כבר עשית כך וכך ואינך שווה כלום"! ויש לאדם להתגבר עליו וכמו שאמר הרה"ק ר' נחמן
וכן מנהג העולם. מברסלב זיע"א" :אין יאוש בעולם כלל"! והוא ר"ת" :איבך" היינו אם תרצה להתגבר על אויבך
י"ז .הל' שבת – טעם לפני הבדלה ,שתיית מים לפני הבדלה ,להאריך ב"והוא רחום" היצר הרע אל תתייאש! ואם היום לא קמת לשחרית תקום מחר! ואם היום לא למדת תלמד מחר!
ו"ברכו" במעריב של מוצ"ש. וכן הלאה.
השבוע למדתי עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' והבה"ח משה אגסי שיחי' הלכות ראש השנה שחל בשבת ,הר"ת" :את לבבך ואת לבב" – מי הוא ה"לבב" הנוסף?. ט.
הבדלה ולמדנו את ההלכה הזאת שאדם ששכח לומר בתפילת ערבית של מוצ"ש את ברכת "אתה מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א דיבר השבוע בוועד השבועי על עניין ראש השנה שחל
חוננתנו" ואכל לפני שעשה הבדלה שקנסוהו חכמים להתפלל שמונה עשרה של מעריב עוד פעם ,ועל בשבת [כמו שיוצא השנה – ר"ה תשפ"ז שיבוא עלינו לטובה ,אמן!] וידוע מה שכתב בזה בספר
זה שואלים את החידה :איך יתכן שאדם אוכל תפוח אחד ומברך עליו 21ברכות? והתשובה :הוא "ערוך לנר" שיש שנים שחל ר"ה בשבת והם היו השנים הטובות ביותר ויש שנים שחל ר"ה בשבת
אכל את התפוח לפני הבדלה ושכח "אתה חוננתנו" ,וממילא הוא חוזר על שמונה עשרה שהיא והיו השנים הרעות ביותר! והוא מבאר שזה תלוי בשמירת השבת באותו הדור ,והוא הביא מרבינו
בעצם 19ברכות עם ברכת המינים ,ויש לו ג"כ את הברכה הראשונה והאחרונה של התפוח ,אמנם ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק זיע"א [ואמרתי לו שזה חל בדיוק ביארצייט שלו – נפטר ד' אלול
אם שתה מים לפני הבדלה לית לן בה שהרי מים מותר לשתות קודם הבדלה ,ולמדנו דבר חידוש תרפ"ו – לפני 100שנה בדיוק] בספרו "משך חכמה" שכיון שחז"ל תיקנו שלא לתקוע בשבת,
שלפי דעת רבינו האריז"ל זיע"א אין לשתות אף מים קודם הבדלה ,והזהיר על כך ,וכמו שהביא ומשום גזירה שמא יע ביר את השופר ד' אמות ברה"ר ,ואם לא תוקעים הרי שלא מבטלים את
ב"מסגרת השולחן" ,עוד למדנו שנוהגים להאריך באמירת "והוא רחום" ו"ברכו" של תפילת המקטרג ר"ל ,ואנחנו מוסרים נפשנו בשביל השבת ,ואפילו בשביל גזירה ,ומזה גופא יהיה לנו שנה
ערבית של מוצ"ש ,ושני טעמים לדבר :א .שיש עניין להוציא את השבת מאוחר ושלא יהיה כרץ טובה בעז"ה ,עוד הוא הביא דבר נפלא על הרמז שמביאים דורשי רשומות [ויש עוד רמז
ובורח ממנה ,ב .כי בכך נכנסים הרשעים לגהנום יותר מאוחר ,וכתוב בזוהר הקדוש שחמור מאוד מהאריז"ל זיע"א על הפסוק" :אנה לידו ושמתי לך" שהוא ר"ת" :אלול" ,לרמוז שיש לחזור גם על
ל עשות מלאכה וביחוד להדליק אש לפני אמירת" :ויהי נועם" של מוצ"ש שבכך מבעירים את האש חטאים שבשוגג ,וכן שיש לברוח בחודש זה אל ה' ,וכנ"ל] ,ש"אלול" זה ר"ת :את לבבך ואת לבב",
של הגהנום ,והוסיף הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי' :ראיתי פעם שכל עוד היהודי האחרון לא וקשה :מי הוא זה ה"לבב" הנוסף שנכנס בר"ת? ומבואר :זה עניין זיכוי הרבים היינו לדאוג גם
מוציא שבת אין הרשעים נכנסים לגהנום ,וגם אני ראיתי כן ,וממילא בדורנו כמעט שאין נמצאים ליהודים אחרים ולא רק לאדם עצמו ,ו הרמז בזה למול את לבבו ואת לבב האחרים ,ולדאוג גם
הרשעים בגהנום כלל כי יש כאן בבית וגן את כ"ק מרן האדמו"ר מאמשינוב שליט"א שמוציא את ליהודי אחר שיעשה תשובה! ועל זה רמז הכתוב והר"ת על מעלת זיכוי הרבים!.
השבת באמצע השבוע וממילא עד שהוא עושה הבדלה אין נכנסים הרשעים לגהנום.
"שבתי בבית ה'" – מעשה נפלא בזה מי הוא" :בית ה'". י.
י"ח .הל' השבת אבדה – הגיע לזמן בישיבה ומצא סכום כסף מה דין הכסף?
יש בנותן טעם להוסיף כאן דבר נפלא על מה שאנחנו אומרים כעת בימי חודש אלול במזמור
כעת התחילו את זמן אלול בעולם הישיבות ושאל אותי הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' :בחור שמגיע (תהילים)" :לדוד ה' אורי וישעי וכו' אחת שאלתי בבית ה' וכו' שבתי בבית ה' וכו' על פי מה
לישיבה ומוצא שם סכום כסף מה הוא יעשה עמו? והאם הוא צריך להכריז עליו? והשבתיו :מבואר שסיפר לי קודם רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א ששמע מהמשגיח הגה"צ ר' חיים
במ"ב (סי' קנ"ד) באריכות שיש נידון גדול בפוסקים [כגון" :קצות החושן" – "נתיבות המשפט" ואלקין זצוק"ל :היה אבא אחד שבנו היה אברך והוא לא היה כל כך חזק ,והוא שמע שבנו חי
ועוד] האם אדם שמצא כסף בבית כנסת או בית מדרש אמרי'" :הרי אלו שלו" ,או שאמרי'" :יש יד בדחקות ,והוא הגיע לביתו ואמר לו" :תראה לי את הסלון שלך"? והבן הראה לו את הסלון ,והאב
להקדש" ואף שהתייאשו הבעלים וכדאיתא בגמרא ב"מ (פ' אלו מציאות)" :אמר רב יצחק אדם הסתכל וראה הרבה ספרים ,עלון ,קופת צדקה וכדו' ,ואמר לבנו" :זה לא בית זה בית כנסת"!
עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה" ,וממילא הוא מתייאש מיד מהכסף ,ולמעשה יש דעות לכאן ואמר הרב בדרך צחות לבאר הפסוק" :כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" והיינו שמה שאנחנו
ולכאן ,אמנם מש מע שזה הכול בבית מדרש עצמו ,אמנם בחדר מדרגות או בפנימייה וכדו' זה קוראים" :בית" שהוא" :בית ה'" מלא ספרים ,תורה וקדושה ,לרחוקים" :העמים" (או :לעמי
כרשות הרבים רגילה ואם אין על זה סימן מיוחד אמרי' בזה" :הרי אלו שלו" וכר' יצחק הנ"ל, הארץ) הוא יקרא" :בית תפילה" = "זה לא בית זה בית כנסת"! ,..אמנם אנחנו מבינים שמקימים
וכדין המוצא מעות בכל מקום. בית של תורה וקדושה שהבית עצמו נקרא" :בית ה'"! וזהו" :שבתי בבית ה' כל ימי חיי וכו'.
י"ט .הל' ברכות – קביעות סעודה ,האריך את הסעודה הרבה ועבר 72דקות ורוצה י"א .הל' ר"ח – מלאכה בר"ח.
להמשיך.
בשבוע שעבר היה ר"ח אלול ושאל אותי ידידי הרב מאיר ברוקס שיחי' :ידוע מה שכתבו
עוד שאל השבוע הרב אברהם זאב טרגר שיחי' :כמה הוא שיעור קביעות סעודה? והשבתיו :לפי הפוסקים שנשים אין להם לעשות מלאכה בר"ח ,והטעם לזה כי הם לא חטאו בעגל ,וזהו יו"ט
המבואר בשו"ע (סי' קס"ז) הרי ששיעור קביעות סעודה הוא מה שאנשים רגילים לאכול באותו שלהם ,ומובא בספרים שה' רצה שבכל ר"ח יהיה יו"ט ,אמנם בגלל חטא העגל נלקח דבר זה
מקום לחם ,והיינו שיש לאדם לשער כמה לחם אנשים אוכלים בסעודה וכנגד זה אם הוא אוכל מעמנו ,אמנם ,כיון שהנשים לא חטאו בעגל זה נעשה להם מעין יו"ט והם לא עושות מלאכה [ויש
שיעור של מזונות הרי שהוא צריך לברך עליהם ברכת המזון דהו"ל כסעודה ,עוד שאל הרב אלחנן לציין שגם את תפילת מוסף של ר"ח תיקנה אישה והיא רחל אמנו ע"ה ורמזה שמה בראש
עוזר ברגר שיחי' :אדם שנמצא בתוך סעודת פת ועבר לו 72דקות האם הוא יכול להמשיך כעת התפילה" :ראשי חדשים לעמך" ר"ת" :רחל" – כך מובא בספרים] ,וכששאל אותי :מה ההגדרה
ולאכול ואז לברך? והשבתיו :מבואר בביה"ל בשם המ"א שבין 72דקות שהוא שיעור עיכול לבין של זה :הלכה ,מנהג? אמרתי :מנהג שמובא בפוסקים! והשאלה היא :מהו הגדר של איסור מלאכה
שש שעות ,אם הוא שבע עדיין הוא יכול לברך ברכת המזון ,וממילא לפי"ז יוצא שאם הוא עדיין לנשים בר"ח? והשבתי :מה שמשמע בפוסקים שאין לה לעשות מלאכה גמורה ככיבוס ,בישול
שבע מחמת אכילה ראשונה הרי שלא התעכל לו המזון ,וממילא כמו שהוא יכול לברך ברכת המזון וכדו' ,אמנם להדליק את האור ,לבשל וכדו' מותר ,והיינו מלאכת קבע אסורה ,וכמו שאמר לי מו"ר
הכי נמי הוא יכול להמשיך ולאכול הלאה את הסעודה ואח"כ לברך ברכת המזון שזה כסעודה מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א [וכן מטו משמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל – וכאן
מתמשכת ,וכן שאל הבה"ח ידידיה קלעג'י שיחי' השבוע שאלה על הלכות אלו של ברכת המזון. המקום להזכיר את ביתו הרבנית שרה ישראלזון ע"ה שנפטרה היום] לגבי חנוכה שמובא
כ' .הל' סעודה וברכות – הפסק בין נטילה לסעודה ,טעם דגן בעוגת גבינה שקפאה וכדו', בפוסקים שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקות ,והיינו חצי שעה ,שהמלאכה
מים אחרונים בחמים ,טבילה במי ים המלח ,טבילה בחמין בשבת. האסורה היא :תפירה ,כיבוס וכדו' ,ועכ"פ חזינן שאסור להם לכבס ,ולכן מה שהוא שאל [וכן
עוד שאל אותי השבוע הרב חגי פליישמן שיחי' :האם מותר להפסיק בין נטילת ידיים לסעודה שאלה אותי מרת אמי שתחי'] :האם מותר לאישה לכבס בר"ח את הפאה שלה? והשבתי :מובא
בדיבור ובזמן ,והאם יש הבדל ביניהם? והשבתיו :מבואר בפוסקים שמותר להפסיק בין נטילת בפסק"ת (הל' ט' הימים) בשם האחרונים שפאה נקראת כבגד כיון שהיא שער התלוש מן האדם
ידיים לסעודה לדברים שהם צורך הסעודה ולא הוי הפסק ,ועל אף שלכתחילה אין להפסיק אף ואמרו חז"ל" :שערו ככסותו" {והיינו בשער תלוש דווקא – וכמו שאמר לי פעם מו"ר מרן הגאון ר'
בזמן והיינו שתיכף שנטל ידיו יברך ,עכ"פ אם הוא שכח את המלח או את הסכין וכדו' שהם דברים עזריאל אויערבאך שליט"א שפשיטא ששער מחובר אין שייך בו כיבוס ,אלא בתלוש שהוא כבגד}
שלצורך הסעודה מותר לו ללכת להביאם ואין בכך משום הפסק ,ומשמע בפוסקים שעדיף ללכת ממילא אין לאישה לכבס את הפאה בר"ח ,ויכול איש לעשות לה את זה שהרי הוא לא נאסר
להביאם מאשר להפסיק בדיבור ,אמנם אם אינו יכול מותר לו גם להפסיק בדיבור לצורך הסעודה במלאכה בר"ח.
ולא הוי הפסק ,כיון שזה לא חשיב הפסק ,עוד הוא שאל בעניין הכלל שאמרו חז"ל" :טעם דגן לא י"ב .הל' קריעה ב"כותל המערבי" לאישה.
בטיל" ,והיינו שכשמעורב בדבר מאכל אחד מחמשת מיני דגן הרי שברכתו היא "מזונות" ואף שאין
הדגן הרוב ,כי" :טעם דגן לא בטיל" מפני חשיבותו ,והביא בשם הגר"ע פריד שליט"א שאף עוד שאל אותי ב"כותל המערבי" בשבוע שעבר הרב אלחנן אביצור שיחי' :יש כאן מכונה
שכתבו הפוסקים שמין אחד לעניין זה מקרי שהתבשלו יחד וכדו' וכמו שכתב השו"ע הרב שאם יש שמוכרים חולצות לקריעה והשאלה היא :האם אישה ג"כ צריכה לקרוע ב"כותל המערבי" כשלא
בתבשיל של בשר כגון :צ'ולנט הרבה דברים והתבשל בהם גם קישקע וכדו' שהיא מה' מיני דגן הרי הייתה בו ל' יום? והשבתי :לכאורה מדברי הפוסקים משמע שגם אישה צריכה לקרוע ב"כותל
שיברך על כל התבשיל מזונות ,וככלל הנ"ל ,ומשמע שאם היו הדברים נפרדים ורק הדביקם אח"כ המערבי" כשלא ראתה אותו ל' יום ,וכי אישה לא חייבת בדיני האבלות על החורבן? והלוא היא ג"כ
שיש לברך עליהם ברכות נפרדות ,עכ"פ אם הקפיא אותם יחד וכגון :עוגת גבינה שנדבק לה הדגן מתענה בט' באב! אך למעשה לא ראינו כן ,ומנהג הנשים שלא לקרוע ,ונראה הטעם לזה משום
היטב ע"י ההקפאה ג"כ דינה כבישול ויש לברך על כולה "מזונות" ,ודבריו דברי טעם ,וכן בשוקולד צניעות ,וכמו שאמר הכתוב (תהילים)" :כל כבודה בת מלך פנימה" ,ובאמת נזכרתי שלא מזמן
וכדו' כשהניחו בו דגן לטעם ,או בגלידה ,כי ס"ס זה גוף אחד ואין דין בבישול דווקא ,אלא הוא שאל ידידי הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעל מח"ס "גם אני אודך" ועוד במכתב
דוגמה בעלמא שלדברים שיש להם שייכות זה עם זה עד שנעשים אחד ,עוד הוא שאל :האם אפשר [דרך ידידינו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'] :אישה שרוצה לקרוע ב"כותל המערבי"
ליטול מים אחרונים בחמין? והשבתיו :מבואר בפוסקים שיש ליטול מים אחרונים במים רגילים האם היא יכולה לעשות כן בבית הכיסא דשם משום צניעות? והשבתיו :נראה שכן ,שהרי אי"ז
או קרים ולא במים חמין כי מים חמים אינם מנקים אלא מפעפעין בבשר ,ואם דיברתי על נושא זה מצווה כשאר המצוות אלא משום צער ואבלות ,ולכן היא מראה את הצער גם שם ,והנוסח תאמר
אציין כאן שאלה שנשאלתי הרבה לאחרונה מידידי הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' ועוד :האם בחוץ.
אפשר לטבול בים המלח שמימיו מלוחים וחמים? והשבתי :לא שמענו שאי אפשר לטבול בו ,והוא י"ג .הל' שילוח הקן במרפסת וכדו' כשלא הפקיר המקום לפני כן.
ים לכל דבר ועניין ,עוד הוא שאל :האם מותר לטבול במקווה חם בשבת? והשבתיו :הארכתי בזה עוד שאל השבוע הרב אורי ניסנבוים שיחי' בשם מישהו שהיה ג"כ בקו הטלפון ואיני יודע מיהו:
בספרי "דברי מאיר" – הל' שבת הרבה והבאתי מקורות רבים שהתירו ובראשם רבינו ה"קברן אדם שרוצה לעשות שילוח הקן במרפסת ביתו ,וידוע שצריך להפקיר את המקום לפני כן ,כדי שזה
נתנאל" (והביאו המ"ב סי' שכ"ו) והרה"ק ה"תפארת שלמה" זיע"א אמר שטבילה בחמים בשבת יהיה במקום של הפקר ,וכמו שכתוב בפסוק [בפרשת השבוע הבאה פ' כי תצא]" :כי יקרא קן
הוא סגולה לפרנסה ,ואמנם יש אוסרים ,וכל אחד יעשה בזה כמנהגו ,והמיקל יש לו הרבה על מי ציפור וכו' ,ולא מן המצוי ,והשאלה היא :האם אף שהוא לא הפקיר את המקום לפני הוא יכול
לסמוך. לעשות את המצווה או שלא? והשבתיו :אמר לי פעם מרן הגאון ר' ניסים קרליץ זצוק"ל שאפשר
כ"א .אדם שקנה כרטיס הגרלה ואח"כ התברר שמכרו לו אחרי שהייתה כבר ההגרלה לעשות שילוח הקן במרפסת וכדו' וכגון :על גבי המזגן ,וכל כיוצ"ב שאינו בתוך הבית ,והטעם לזה:
האם הוי מקח טעות? כי פעם היה לאנשים שימושים רבים בחצר וכמבואר ברש"י (ב"ב ב' .ד"ה "השותפין")" :ורוב
עוד שאל היום ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א [דרך ידידינו היקר מזכה הרבים תשמישן בחצר" ,אמנם היום אין כל כך שימוש במרפסת ואין בני אדם מכוונים לזכות במה שנפל
ר' אלנתן אלוני שיחי' במכתב] :אדם קנה כרטיס הגרלה ואח"כ התברר שמכרו לו את הכרטיס להם במרפסת ולאו אדעתייהו ,והוסיף בזה מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בביאור
לאחר שהייתה כבר ההגרלה ,האם יש לחזור ולעשות את ההגרלה שנית? והשבתי :ההגרלה הייתה דבריו :אם אדם מוצא במרפסת מאה ₪וכדו' וודאי שהוא רוצה לזכות בזה והרי אלו שלו ,אמנם,
כדת וכדין ומה אשמים כולם בזה שהאדם הזה לא ידע עליה ,אלא שכיון שזה היה "מקח טעות" יש היות ואין לאנשים רגילים מה לעשות עם יונים וכדו' כוונתו לומר שהוא לא התכוון לזכות ביונים
להחזיר לו את דמי הכרטיס בלבד ,ואין לו שום טענה אחרת. שיש לו במרפסת ושפיר לגבי יונים וכדו' זה חשיב הפקר ,ולכן שפיר יכול לעשות בכה"ג שילוח הקן,
ומה שהוא שאל על הברכה כבר הבאתי בקונטרס שחברתי "מצוות שילוח הקן" שהיות ונחלקו
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,כתיבה וחתימה הפוסקים בזה האם יברך או לא יברך בלי שם ומלכות דקיימ"ל" :ספק ברכות להקל" ,ויאמר:
טובה! אמן! "ברוך אתה על שילוח הקן".
הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א לגיליון הקודם ( )376שאמר לי אור ליום ו' י"ד .הל' ברכות – ברכת "קינואה".
י"ז מנחם אב תשפ"ו בהיותי במושב עלמה בצפון א"י :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף:
עוד שאל אותי השבוע הרב מתי חסדיאל שיחי' :מהי ברכת "קינואה"? והשבתיו :איני יודע האם
א .בעניין" :אל תשליכני לעת זקנה" – יש להוסיף מה שמביאים המקובלים שכיון שהאדם היא מה' מיני דגן או לא ,ואיני יודע ממה היא עשויה ,ולא הצלחתי לברר דבר זה ,ולכן אם היא
מזקין כל הזמן הרי שכביכול אינו אותו אדם ,וזהו" :מפני שיבה תקום" = לפני שתהיה זקן עשויה מדבר שהוא מה' מיני דגן הרי שברכתה" :בורא מיני מזונות" ,ואם לא הרי שברכתה" :בורא
תתעורר בתשובה ,כי אז אתה עדיין אותו אדם ,וכמו שכתב הזוה"ק. פרי האדמה" ,ואף שנדבקים זה לזה ע"י הבישול שרק על אורז מברכים בכה"ג מזונות ,ויש טעם
ב .לגבי הגמרות על החורבן וכגון :שנאת חינם – יש לבאר עוד הטעם לכל זה כי הם עוררו דין לדבר ,ואכמ"ל.
וממילא התעורר עליהם דין. ט"ו .הל' בשר וחלב – סכין שומני שנכנס לאוכל פרווה ואיני יודע מה הוא היה?
ג .לגבי החלה שהונחה על התבשיל קודם ההפרשה – גם בלי הטעם של" :אין ברירה" היא עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב שלמה זלמן רוחמקין שיחי' :אם נכנס לתוך מאכל פרווה סכין
חפצא של איסור כל עוד לא הופרשה. וראו שיש עליו שומן של משהו ואין יודעים האם זה היה שומן של בשר שפעמים שחותכים עמן
ד .לגבי דורדורנט בט' באב – בספר "קרא עלי מועד" מביא בשם מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל פרווה ופעמים שחותכים עמו בשרי האם התבשיל והסיר נהפכים לבשרי מספק? והשבתי :לכאורה
שאין להניחו בט' באב משום סיכה [א"ה ,אפשר ליישב הסתירה :א .כשמניח לתענוג מספק אין נעשה התבשיל והסיר בשרי ,וגם אם היה על הסכין שומן מבשר הרי שברור שיש
שוודאי אסור ,ב .יש אולי לחלק בין דורדורנט עם ריח לבלי ריח]. בתבשיל פי שישים מהשומן של הסכין ,וממילא ממה נפשך לית בהא מידי ,והתבשיל והסיר
כ"ק האדמורי"ם מסוכטשוב וראדזין מבית וגן שליט"א ברכוני בליל ש"ק כי תצא בחמימות רבה נשארים פרווה.
ובלחיצת יד. ט"ז .הל' שבת -אמירת שנים מקרא בלילה ,ואמירת תהילים בלילה.
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם עוד שאל אותי השבוע הבה"ח מוטי קוריץ שיחי' :האם מותר לומר שנים מקרא בלילה מדין שאין
ז"ל ,אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו לומר מקרא בלילה? והשבתיו :עפ"י נגלה מבואר במ"ב (סי' רל"ח בשעה"צ) עפ"י הפמ"ג שאין
מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו ד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. איסור לומר מקרא בלילה ,אלא שמבואר בחז"ל (והובא ג"כ במ"ב סי' א') שיש עניין לומר מקרא
לעי"נ הגאון ר' בן ציון נשר זצוק"ל אב"ד ורב ,נלב"ע י' אלול תשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה. ביום ומשנה ותורה שבע"פ בלילה ,אמנם עפ"י נסתר (והמ"ב גם ידע את הנסתר ועכ"פ השמיטו)
לעי"נ כ"ק האדמו"ר מצאנז בורו פארק זצוק"ל ,נלב"ע י"ב אלול תשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה. אין לומר מקרא בלילה ,אמנם הבאתי בספרי "דברי מאיר" – הל' שבת (פי"ג) הרבה מקורות שגם
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
