gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' ר"ח‪ ,‬ברכות‪ ,‬קריעה ב"כותל המערבי"‪ ,‬שילוח הקן‪ ,‬בו"ח‪ ,‬שבת‪ ,‬פ' ראה‪ ,‬שופטים‪ ,‬כי תצא‪ ,‬חודש אלול‪ ,‬ר"ה‪ ,‬ועוד נמסר ביום ד' ו' אלול תשפ"ו – גיליון ‪377‬‬ ‫בכזה אופן שהוא עבד גמור‪ ,‬אבל אם הוא משכיר את עצמו לבעל הבית והוא לא מוכר עצמו לעבד‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫ומודיע שזה בתורת שכירות אין בזה איסור‪ ,‬ומשמע מדבריו שעבד זה רק לעולם אמנם בשכירות‬ ‫ביום ה' אלול חל היארצייט של הרה"ק ר' דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א (נפטר בשנת תרע"ח –‬ ‫שאינה לעולם אף שאין היא מוגבלת בזמן שרי‪ ,‬שהרי תוס' לא חילקו בזמן מסוים אלא בין שכירות‬ ‫לפני ‪ 108‬שנה)‪ ,‬הוא היה צדיק וקדוש‪ ,‬והיה הרבי הראשון שהגיע לירושלים מחו"ל‪ ,‬שהרי הגיעו‬ ‫לעבדות‪ ,‬אמנם בביאור הגר"א (שם ב"מ י'‪ ).‬ציינו על דברי התוס' הנ"ל לעיין בהגהות מרדכי‬ ‫הרבה צדיקים לא"י מחו"ל והם תלמידי מרן הבעש"ט הק' זיע"א שעלו לא"י בשנים קדומות‪ ,‬אך‬ ‫(הודפס בסוף הגה' למסכת ב"מ) ובשו"ע חו"מ‪ ,‬וכתב המרדכי [שהוא ג"כ מגדולי רבותינו‬ ‫הם לא ה תיישבו בא"י אלא הם התיישבו בגליל בצפת ובטבריה ושם מנוחתם כבוד‪ ,‬והוא עלה‬ ‫הראשונים] שמה שמותר שכירות ואין זה נקרא עבד‪ ,‬זה רק כשמשכיר את עצמו עד שלש שנים‬ ‫לירושלים והיה גר בעיר העתיקה‪ ,‬והיה חביב מאוד על כל בני ירושלים מכל העדות והיה מכונה‬ ‫אמנם יותר משלש שנים זה נקרא כמו עבד‪ ,‬וטעמו הוא דס"ל שעד שלש שנים אפשר לומר שזה‬ ‫אצלם בשם חיבה‪" :‬הרבי ר' דוד'ל מלעלוב"‪ ,‬הוא היה נכדו של הרה"ק ר' דוד מלעלוב זיע"א‬ ‫שכירות‪ ,‬אמנם יותר משלש שנים אף שקורא לעצמו שכיר אינו אלא עבד‪ ,‬כי אין שכירות ליותר‬ ‫שהיה ראש שושלת לעלו ב ותלמידו המובהק של הרה"ק ה"חוזה מלובלין" זיע"א {והוא נפטר‬ ‫משלש שנים‪ ,‬והביא ראייה לזה מהגמ' שבת (קכ"ז‪ :‬ושם מובא‪" :‬מעשה באדם אחד"‪ ,‬אך במקום‬ ‫כבר ביום ז' בשבט שנת תקע"ד ומנוחתו כבוד בעיירה לעלוב שבפולין}‪ ,‬ר' דוד הראשון היה ידוע‬ ‫אחר בחז"ל מופיע ר' עקיבא וכו') שמספרת על ר' עקיבא שהשכיר את עצמו אצל ר' אליעזר הגדול‬ ‫במידת אהבת ישראל שהייתה לו‪ ,‬והיה אוהב כל יהודי באשר הוא יהודי‪ ,‬וכן נכדו הנ"ל היה‬ ‫לשלש שנים [והמעשה שם מדבר ג"כ על לדון לכף זכות הנוגע הרבה לימים אלו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ואכמ"ל]‪,‬‬ ‫ממשיך דרכו בכל זה‪ ,‬וכן היה בעל מופת ורבים מבני ירושלים נושעו מברכותיו ועצותיו‪ ,‬זכיתי‬ ‫ומשמע שהשכיר עצמו לשלש שנים דווקא ולא יותר‪ ,‬ומטעם הנ"ל שלא רצה להיות עבד‪ ,‬ומשמע‬ ‫להשתתף השבוע בליל ההילולא שלו בסעודת ההילולא כאן בירושלים בראשות נכדו כ"ק‬ ‫שכן סובר רבינו הגר"א זיע"א‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וכאן אמר הרב שליט"א ביאור נפלא שמבאר גם את סוגי'‬ ‫האדמו"ר מלעלוב ירושלים שליט"א והיו שם קהל רב‪ ,‬והם ממשיכים את דרכו באהבת ישראל‬ ‫שהם נחלקו בהבנת עניין השכירות מהו‪ ,‬ויש בזה עוד אריכות גדולה ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ובעשיית המצוות בהתלהבות‪ ,‬ובדבקות בתפילה‪ ,‬ואהבת ארץ ישראל‪ ,‬בדרך לעלוב‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫פ' שופטים – ביאור המילה‪" :‬אז"‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כמו"כ היום ו' אלול חל היארצייט של הגה"ק ר' שמשון מיכאל נחמני זיע"א הידוע בכל תפוצות‬ ‫שמעתי בליל שישי הקודם (פ' שופטים) שיחה מהגאון ר' ברוך רוזנבלום שליט"א על הפרשה‬ ‫ישראל בספרו הקדוש והבהיר על התורה "זרע שמשון" (נפטר בשנת תקל"ט ‪ -‬לפני ‪ 247‬שנה)‪,‬‬ ‫והוא הביא בדבריו מציאה נפלאה [הנוגעת לפרשתנו אך איני זוכר איך הוא קישרה לפרשה]‪:‬‬ ‫רבינו זכה ע"י חיבורו הקדוש שנלמד בכל תפוצות ישראל והתפרסם בעיקר בשנים הארונות‬ ‫מובא בזוהר הקדוש על הפסוק (בשלח)‪" :‬אז ישיר משה"‪ ,‬שהמילה‪" :‬אז" רומזת על שליטת‬ ‫כסגולה נפלאה לכל העניינים‪ ,‬והעניין בזה הוא כיון שרבינו זיע"א לא השאיר אחריו זרע של‬ ‫הקב"ה על כל העולמות וז' הרקיעים‪ ,‬וביאורה הוא‪ :‬א' – ז'! היינו א' = ה' האחד והמיוחד – ז' =‬ ‫קימא (כיון שבנו יחידו נפטר בצעירותו על פניו) הרי שחידושי תורתו הם בניו והוא הבטיח שמי‬ ‫שולט על השבע רקיעים‪ ,‬וזה נפלא!‪.‬‬ ‫שיעסוק בהם הוא יפעל עבורו ישועות‪ ,‬ורבים ראו בזה ישועות למעלה מהטבע! ידוע מה שכתב‬ ‫הגה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב זיע"א בעל "בני יששכר" בספרו "דרך פיקודיך" העוסק בעניין‬ ‫פ' ראה – "עשר תעשר" – "עשר בשביל שתתעשר"‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תרי"ג מצוות (מצווה א' שהיא מצוות "פרו ורבו") שכל מצווה מתקיימת בעשייה‪ ,‬מחשבה‪ ,‬דיבור‪,‬‬ ‫קראנו בבין הזמנים את פרשת ראה ודרשתי על זה בגאולה דרשה יפה עפ"י מה שאמרו חז"ל‬ ‫ומ צוות פריה ורביה היא ג"כ כן‪ ,‬אמנם הוא מביא שם שע"י חידושי תורה שאדם מדבר‪ ,‬כותב‪,‬‬ ‫(תענית ט'‪" :).‬עשר תעשר" – "עשר בשביל שתתעשר" (ועיי"ש בתוס' ד"ה עשר" מש"כ בזה‬ ‫וכדו' ומזכה בהם את הרבים הרי שזה נקרא ג"כ בגדר מצוות פריה ורביה‪ ,‬והחידושים האלו הם‬ ‫באריכות‪ ,‬ואכמ"ל) ומסופר (עפ"י גיליון "אור שרה" – נתניה ראה תשפ"ו) על הגאון ר' אליעזר‬ ‫נקראים בנים שלו‪ ,‬והוא מבאר בזה את מה שאמרו לנו חז"ל על בן עזאי לא נשא אישה כיון‬ ‫גורדון זצוק"ל ר"י טעלז שבליטא לפני המלחמה שהלך פעם לאסוף כסף לצורך הישיבה בעיר‬ ‫שחשקה נפשו בתורה‪ ,‬והיינו שהוא קיים מצווה זו ע"י חידושי תורה שאמר‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכמובן שהוא‬ ‫קייב שבאוקרינה (הייתי שם לפני כמה שנים וזה עיר הבירה של המדינה) והגיע לגביר אחד גדול‬ ‫היה בדרגה גבוהה‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬ועל זה רמזו חז"ל באמרם על משה רבינו ע"ה ואהרן הכהן ע"ה שבני‬ ‫וביקש ממנו ‪ 5000‬רובל‪ ,‬והגביר אמר לו‪" :‬הרי אתה ראש ישיבה! וראשי ישיבה הם למדנים‬ ‫אהרן הכהן ע"ה נקראים ג"כ על שם משה רבינו ע"ה ואף שהוא לא ילדם‪ ,‬אלא כיון שהוא לימד‬ ‫ואומרים בכל דבר שני צדדים וא"כ את הצד שלי אתה מבין שאינני צריך לתת סכום כזה גדול‪,‬‬ ‫אותם תורה נקראים בניו‪ ,‬ומזה למדו חז"ל‪" :‬כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו"‪( ,‬והעניין‬ ‫וא"כ תבאר לי את הצד שלך מדוע אני צריך לתת לישיבה כזה סכום גדול"? אמר לו ר' אליעזר‪:‬‬ ‫בזה הוא כפי שאמרו חז"ל (גמ' ב"מ) שאביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא)‬ ‫"ידועה לך ההלכה שיש מעשר בכור‪ ,‬וכתב הרמב"ם (הל' בכורות) שבעל הבית מעביר את הבהמות‬ ‫וממילא אף שלא השאיר אחריו בנים במובן הפשוט של זה הרי שכל מי שלומד את תורתו נקרא בו‬ ‫שלו וסופר וכל בהמה עשירית הולכת למעשר‪( ,‬ואגב‪ ,‬זה גם נוגע לימים אלו שלפני ראש השנה‬ ‫ויש לו בנים רבים שהוא יהיה עליהם מליץ יושר‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫שאנחנו אומרים בתפילת ר"ה‪" :‬מעביר צאנו תחת שבטו" ונרמז בזה דברי המשנה ראש השנה‬ ‫כעת נעסוק בפלפול‪ ,‬אגדה‪ ,‬והלכה בעז"ה‪:‬‬ ‫(ט"ז‪" :).‬כבני מרון"‪ ,‬ובגמרא (שם י"ח‪" :).‬כבני אימרנא"‪ ,‬והיינו כמו הכבשים שעוברים בפתח‬ ‫אחד אחד‪ ,‬עיי"ש)‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬הרי חז"ל מספרים לנו בכמה מקומות בש"ס (בשבת על‬ ‫משניות נזיר – נזיר האוכל לחם שנשרה ביין‪ ,‬נזיר שאוכל שני חרצנים וזג‪ ,‬מהו‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫דברי המשנה‪" :‬פרתו של ר' אלעזר בן עזריה וכו'‪ ,‬ובביצה) על התנא ר' אלעזר בן עזריה שהיו לו‬ ‫"זג" ומהו‪" :‬חרצן"?‪ ,‬נזיר שרוחץ עצמו בדבר שמשיר את השערות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בכל שנה ‪ 120.000‬בהמות‪ ,‬והוא היה נותן מעשר בהמה ‪ 12.000‬בהמות בשנה‪ ,‬ולכאורה‪ :‬הרי‬ ‫אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגי דו קלאר שיחי' משניות מסכת נזיר ונביא כמה חידושים‬ ‫העבדים שלו יודעים כמה בהמות יש לו שיעשו חשבון ויעבירו מראש את מספר הבהמות האלו‬ ‫שלמדנו במשניות אלו פרק ו'‪ :‬מובא במשנה (פ"ו מ"א) שדעת רבנן היא שנזיר שאוכל כזית של‬ ‫למעשר? ומדוע צריך לעמוד בפתח ולספור כל עשר בהמות? הגביר לא ידע תשובה‪ ,‬והרב אמר לו‪:‬‬ ‫ענבים או זגים וכדו' וכמו שאמר הכתוב (נשא)‪" :‬מחרצנים ועד זג לא יאכל"‪ ,‬הרי שהוא חייב‪ ,‬וכן‬ ‫"היצר הרע תמיד אומר לאדם‪" :‬מדוע שתיתן כל כך הרבה לצדקה"? – "מדוע תיתן את הבהמה‬ ‫אם הוא שותה רביעית יין הרי שהוא חייב‪( ,‬כיון שכל שיעורי התורה כמעט באכילה ושתיה הם‪:‬‬ ‫שלך למעשר"? והקב"ה ידע מזה והוא ציווה על בעל הבית לעמוד בפתח ולראות את הבהמות שלו‬ ‫אכילה = כזית‪ ,‬שתייה = רביעית)‪ ,‬ור' עקיבא סובר שאף אם הוא לוקח פת רגילה ושורה אותה‬ ‫עוברות‪ ,‬וכך הוא סופר‪" :‬אחת שלי"! – "שנים שלי"! וכו' עד שהוא מגיע לעשר‪ ,‬והוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫בתוך יין אף שאין בזה רביעית יין‪ ,‬ולא כזית ענבים שלרבנן פטור בכה"ג‪ ,‬הוא יהיה חייב כיון שר'‬ ‫"ברוך ה'! כל כך הרבה יש לי! אז אני ייתן את העשירי לה' הרי תשע נשאר אצלי"! הוסיף ראש‬ ‫עקיבא סובר שהיתר מצטרף לאיסור לאסור‪ ,‬והיינו שכל הלחם הזה נהיה חפצא של איסור‪ ,‬וכולו‬ ‫הישיבה ואמר לגביר‪" :‬כעת אני יבאר לך‪ :‬הרי מגרש פלוני ששווה הרבה מאוד שייך לך! והרי בניין‬ ‫נקרא חתיכת ענבים ולכן אם אפשר לצרף ממנו כזית והוא אכלו אף שלא היה בו שיעור כזית‬ ‫פלוני ששווה הרבה שייך לך! ושדה פלונית שייכת לך! וכו' וא"כ מדוע שלא תיתן להחזקת תורה‬ ‫מענבים עצמם הוא יהיה חייב‪ ,‬וכתבו הפוסקים שהלכה היא כרבנן שאין הוא חייב עד שיאכל כזית‬ ‫המעמידה את העולם ‪ 5000‬רובל"! אמר לו הגביר‪" :‬ניצחתני"! והביא לו את כל הסכום! וזהו‪:‬‬ ‫ענבים ממש‪ ,‬או שישתה רביעית יין ממש‪ ,‬ועכ"פ הבאתי את דבריו כי זה חידוש גדול ויפה‪ ,‬עוד‬ ‫"עשר בשביל שתתעשר"! יש להוסיף כאן מה שמובא שם בשם רבינו ה"בן איש חי" זיע"א שביאר‬ ‫למדנו שם בפרק ו' משנה ב' שנחלקו רבנן ור' אלעזר בן עזריה [שזכיתי להיות בציונו הקדוש ליד‬ ‫הפסוק הנ"ל‪" :‬עשר תעשר" היינו שתעשר את המילה‪" :‬תעשר" והיינו לקחת מכל אות שבה‬ ‫מושב עלמא בצפון ארץ ישראל בתוך התחום של שבת בבין הזמנים הזה בעיצומו של יום שבת‬ ‫מעשר‪ ,‬וכך יוצא‪ :‬ת' – מ'‪ ,‬ע' – ז'‪ ,‬ש' – ל'‪ ,‬ר' – כ'! והיינו‪" :‬מזלך"‪ ,‬וזה רמז לזה שטם תעשר יהיה‬ ‫קודש פרשת עקב עם מורנו רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א] שלרבנן נזיר שאוכל כזית‬ ‫לך מזל ויתרבה כספך‪.‬‬ ‫ענבים או זגים או חרצנים וכנ"ל יהיה חייב‪ ,‬ולפי ר' אלעזר בן עזריה הוא לא יהיה חייב בחרצנים‬ ‫או בזגים אלא א"כ הוא יאכל שני חרצנים וזג אחד‪ ,‬ומדוע? כי לשון הפסוק (נשא) הוא‪" :‬מחרצנים‬ ‫ה‪ .‬פ' ראה – שופטים והקשר ביניהם‪.‬‬ ‫ועד זג" – "חרצנים" = לשון רבים והיינו שניים (שהרי‪" :‬מיעוט רבים שניים")‪ ,‬ו"זג" = אחד‪ ,‬והוא‬ ‫עוד חידוש יפה אמר לי בערב שבת הקודמת (פ' שופטים) שכני הרב אהרן כהן שיחי' בשם יהודי‬ ‫סובר שזה גזירת הכתוב שיש לו לאכול שני חרצנים וזג בשביל להתחייב‪( ,‬ומשמע שבענבים לא‬ ‫בשם ר' עקיבא‪ :‬פרשת ראה פותחת בפסוק‪" :‬ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"‪ ,‬והיינו‬ ‫נחלקו שהם בכזית אלא רק בכמות החרצנים או הזגים‪ ,‬והבן)‪ ,‬עוד נחלקו שם התנאים במשנה וזה‬ ‫שיש לאדם שני דרכים האחת דרך התורה המביאה אותו לברכה‪ ,‬ודרך הפוכה ר"ל המובילה אותו‬ ‫נפק"מ לראב"ע‪ :‬מהו החרצן ומהו הזג‪ ,‬י"א שהזג הוא הפנימי והחרצן הוא החיצון‪ ,‬וי"א שהזג‬ ‫לקללה ר"ל‪ ,‬ויש לו לבחור בין שני הדרכים‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‪" :‬ובחרת בחיים"‪ ,‬אך גם אחרי‬ ‫הוא החיצון והחרצן הוא הפנימי‪ ,‬והמ"ד השני אומר סימן לדבר וכלשונו‪" :‬שלא תטעה" –‬ ‫הבחירה אין זה מספיק והוא צריך להעמיד לעצמו גדרים וסייגים‪ ,‬ועל זה רמזה הפרשה הזאת‬ ‫מהפעמון של העיזים שמלבישים להם על צווארם‪ ,‬שהפנימי נקרא‪" :‬ענבל" והחיצוני נקרא‪" :‬זוג"‪,‬‬ ‫שכתוב בפסוק (שופטים)‪" :‬שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"‪ ,‬והיינו אחרי שאתה מגיע‬ ‫וכן כאן החיצוני נקרא‪" :‬זג" והפנימי נקרא‪" :‬חרצן"‪ ,‬עוד נחלקו במשנה שם רבנן ור' ישמעאל‬ ‫ל"ראה" והיינו הבחירה בטוב‪ ,‬תעמיד לעצמך‪" :‬שופטים ושוטרים‪ ,‬היינו תעשה לעצמך סייגים‬ ‫שלרבנן מותר לנזיר להתרחץ ולחוף את עצמו ואף שעל ידי זה יכול לנשור לו שערות‪ ,‬לא אמרי' בזה‬ ‫וגדרים‪.‬‬ ‫"פסיק רישא" כמו בשבת וכל שאינו מוריד את שערותיו בידיים וכגון בזוג (מספריים)‪ ,‬תער‪ ,‬או ביד‬ ‫ברכת "ישתבח" מי תיקנה? והיכן זה נרמז?‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בחוזק‪ ,‬אינו חייב אף אם בוודאות ייפול לו שערות‪ ,‬אמנם לדעת ר' ישמעאל זה הכול אם הוא‬ ‫עוד חידוש נפלא התחדש לי בשב"ק שופטים מדודי הגאון ר' ישראל אשר ויספיש שליט"א בשם‬ ‫מתרחץ בשמפו רגיל‪ ,‬אמנם אם מתרחץ באדמה מסוימת שדרכה היא שהיא מפילה את השערות‬ ‫ה"אבודרהם" בקשר לברכת "ישתבח"‪ :‬את ברכת "ישתבח" שאנחנו אומרים בבוקר תיקן שלמה‬ ‫הרי שאסור לו לעשות כן אף שאינו מוריד אותם בידיים‪ ,‬וא"כ בין לרבנן ובין לר' ישמעאל מותר‬ ‫המלך ע"ה ונרמז שמו בר"ת‪" :‬שמך לעד מלכנו האל"‪ ,‬וזה נפלא‪.‬‬ ‫לרחוץ כרגיל ולחוף את ראשו כרגיל‪ ,‬אמנם מחלוקתם היא האם בדבר שהוא פסיק רישא וודאי‬ ‫וכגון‪ :‬סם המשיר את השער וכנ"ל יהיה מותר או אסור‪ ,‬ומשמע שלרבנן גם בכה"ג היות וזה‬ ‫תשובה מתוך שמחה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בוודאות מוריד את השערות יהיה מותר ואי"ז נקרא בידיים‪ ,‬ובזה כתבו הפוסקים שהלכה היא‬ ‫עוד חידשתי בס"ד בחזרתי במוצ"ש שופטים תשפ"ו מה"כותל המערבי" ומציון דוד המלך ע"ה‬ ‫כר' ישמעאל שאם החומר שהוא רוחץ עמו בוודאות משיר את השיער יהיה אסור‪.‬‬ ‫עם היהודים היקרים שהסיעו אותי שעל אף שבחודש אלול יש לעשות תשובה‪ ,‬ואף שיש להיות‬ ‫בבחינת‪" :‬לב נשבר" ולהתאונן על חטאיו‪ ,‬אמנם‪ ,‬יש לעשות את זה מתוך שמחה‪ ,‬שהרי ה' הוא‬ ‫גמרא בבא מציעא – שכירות פועלים עניינה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אבא שלנו והוא מקבל אותנו אליו‪ ,‬ובבחינת‪" :‬ממך אליך אברח"! וכדאיתא בגמרא יומא שהעושה‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא‬ ‫תשובה באהבה זדונות נהפכים לו לזכויות‪ ,‬והמעמיק בזה יראה שאין זה סותר זה את זה לב נשבר‬ ‫(ע"ה‪ - :‬ע"ו‪ ).‬העוסקת בדיני‪" :‬השוכר את האומנין" וחזרו בהם שאיתא במשנה (שם)‪" :‬כל‬ ‫ושמחה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫המשנה ידו על התחתונה"‪ ,‬וביאר הרב שליט"א כמה וכמה דברים בזה‪ ,‬ונביא מדבריו שעסקו‬ ‫בעצם על דין שכירות אומנין מה הוא הגדר של שכירות אומן? והוא הביא נידון נפלא הנוגע‬ ‫פ' כי תצא – "כי תצא למלחמה אל איבך" – מי הוא האויב הגדול? ואיך מנצחים‬ ‫ח‪.‬‬ ‫לשכירות שבו רואים נקודה מרכזית הנוגעת להבנת סוגיה זו והיא נוגעת לעצם העניין הנ"ל של‬ ‫אותו?‬ ‫שכירות אומנין‪ :‬ידועים דברי חז"ל בכמה מקומות (קידושין ועוד) על הפסוק‪" :‬כי לי בני ישראל‬ ‫כמו כן נקרא בפרשה הבאה (כי תצא) בעז"ה‪" :‬כי תצא למלחמה אל איבך"‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬מי הוא‬ ‫עבדים" – "ולא עבדים לעבדים"‪ ,‬ולכן אין לו לאדם למכור עצמו לעבד‪ ,‬כיון שהוא עבד ה'‪ ,‬וכתבו‬ ‫האויב הגדול הזה? וידוע מה שכתב בספר "חובת הלבבות" (שער יחוד המעשה) שחסיד אחד ראה‬ ‫התוס' במסכת שלנו (ב"מ י'‪ ).‬חידוש גדול בזה‪ :‬כל האיסור הזה למכור את עצמו לעבד הוא רק‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫לפי המקובלים הרי שבליל שיש ובליל שב"ק אפשר לומר שנים מקרא‪ ,‬וכאן יש לציין לגבי אמירת‬ ‫את אנשי החיל החוזרים מן המלחמה ואמר להם‪" :‬חזרתם מהמלחמה הקטנה וכעת אתם‬ ‫תהילים בלילה שאנחנו רואים שמנהג העולם ב"כותל המערבי" ובציונו הצדיקים לומר תהילים‬ ‫מתחילים במלחמה הגדולה והיא מלחמת היצר וחילותיו"! ושמעתי על זה השבוע רמז נפלא‬ ‫אף בלילה ונראה עפ"י מה שראיתי פעם שתהילים שאני כיון שהוא דרך תפילה ותחנונים ואינו‬ ‫[מהרב ע‪ .‬מ‪ .‬שיחי' – ודרשתי את זה שלשם בחזור מהעיר קריית גת]‪ :‬לפי הנ"ל יוצא שהאויב‬ ‫דרך לימוד‪ ,‬וכמו שהביא המ"ב הנ"ל שללמוד מקרא טוב ללמוד ביום‪ ,‬אך תהילים שהם מדין‬ ‫הגדול של האדם הוא היצר הרע‪ ,‬ובו המלחמה הגדולה‪ ,‬וידוע שהוא אומר תמיד לאדם‪" :‬תתייאש!‬ ‫תפילה אינו קשור כלל לעניין זה של לימוד שהרי אינו דרך לימוד ושרי אף למקובלים‪ ,‬כך ראיתי‪,‬‬ ‫אתה כבר עשית כך וכך ואינך שווה כלום"! ויש לאדם להתגבר עליו וכמו שאמר הרה"ק ר' נחמן‬ ‫וכן מנהג העולם‪.‬‬ ‫מברסלב זיע"א‪" :‬אין יאוש בעולם כלל"! והוא ר"ת‪" :‬איבך" היינו אם תרצה להתגבר על אויבך‬ ‫י"ז‪ .‬הל' שבת – טעם לפני הבדלה‪ ,‬שתיית מים לפני הבדלה‪ ,‬להאריך ב"והוא רחום"‬ ‫היצר הרע אל תתייאש! ואם היום לא קמת לשחרית תקום מחר! ואם היום לא למדת תלמד מחר!‬ ‫ו"ברכו" במעריב של מוצ"ש‪.‬‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫השבוע למדתי עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' והבה"ח משה אגסי שיחי' הלכות‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬הר"ת‪" :‬את לבבך ואת לבב" – מי הוא ה"לבב" הנוסף?‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הבדלה ולמדנו את ההלכה הזאת שאדם ששכח לומר בתפילת ערבית של מוצ"ש את ברכת "אתה‬ ‫מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א דיבר השבוע בוועד השבועי על עניין ראש השנה שחל‬ ‫חוננתנו" ואכל לפני שעשה הבדלה שקנסוהו חכמים להתפלל שמונה עשרה של מעריב עוד פעם‪ ,‬ועל‬ ‫בשבת [כמו שיוצא השנה – ר"ה תשפ"ז שיבוא עלינו לטובה‪ ,‬אמן!] וידוע מה שכתב בזה בספר‬ ‫זה שואלים את החידה‪ :‬איך יתכן שאדם אוכל תפוח אחד ומברך עליו ‪ 21‬ברכות? והתשובה‪ :‬הוא‬ ‫"ערוך לנר" שיש שנים שחל ר"ה בשבת והם היו השנים הטובות ביותר ויש שנים שחל ר"ה בשבת‬ ‫אכל את התפוח לפני הבדלה ושכח "אתה חוננתנו"‪ ,‬וממילא הוא חוזר על שמונה עשרה שהיא‬ ‫והיו השנים הרעות ביותר! והוא מבאר שזה תלוי בשמירת השבת באותו הדור‪ ,‬והוא הביא מרבינו‬ ‫בעצם ‪ 19‬ברכות עם ברכת המינים‪ ,‬ויש לו ג"כ את הברכה הראשונה והאחרונה של התפוח‪ ,‬אמנם‬ ‫ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק זיע"א [ואמרתי לו שזה חל בדיוק ביארצייט שלו – נפטר ד' אלול‬ ‫אם שתה מים לפני הבדלה לית לן בה שהרי מים מותר לשתות קודם הבדלה‪ ,‬ולמדנו דבר חידוש‬ ‫תרפ"ו – לפני ‪ 100‬שנה בדיוק] בספרו "משך חכמה" שכיון שחז"ל תיקנו שלא לתקוע בשבת‪,‬‬ ‫שלפי דעת רבינו האריז"ל זיע"א אין לשתות אף מים קודם הבדלה‪ ,‬והזהיר על כך‪ ,‬וכמו שהביא‬ ‫ומשום גזירה שמא יע ביר את השופר ד' אמות ברה"ר‪ ,‬ואם לא תוקעים הרי שלא מבטלים את‬ ‫ב"מסגרת השולחן"‪ ,‬עוד למדנו שנוהגים להאריך באמירת "והוא רחום" ו"ברכו" של תפילת‬ ‫המקטרג ר"ל‪ ,‬ואנחנו מוסרים נפשנו בשביל השבת‪ ,‬ואפילו בשביל גזירה‪ ,‬ומזה גופא יהיה לנו שנה‬ ‫ערבית של מוצ"ש‪ ,‬ושני טעמים לדבר‪ :‬א‪ .‬שיש עניין להוציא את השבת מאוחר ושלא יהיה כרץ‬ ‫טובה בעז"ה‪ ,‬עוד הוא הביא דבר נפלא על הרמז שמביאים דורשי רשומות [ויש עוד רמז‬ ‫ובורח ממנה‪ ,‬ב‪ .‬כי בכך נכנסים הרשעים לגהנום יותר מאוחר‪ ,‬וכתוב בזוהר הקדוש שחמור מאוד‬ ‫מהאריז"ל זיע"א על הפסוק‪" :‬אנה לידו ושמתי לך" שהוא ר"ת‪" :‬אלול"‪ ,‬לרמוז שיש לחזור גם על‬ ‫ל עשות מלאכה וביחוד להדליק אש לפני אמירת‪" :‬ויהי נועם" של מוצ"ש שבכך מבעירים את האש‬ ‫חטאים שבשוגג‪ ,‬וכן שיש לברוח בחודש זה אל ה'‪ ,‬וכנ"ל]‪ ,‬ש"אלול" זה ר"ת‪ :‬את לבבך ואת לבב"‪,‬‬ ‫של הגהנום‪ ,‬והוסיף הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי'‪ :‬ראיתי פעם שכל עוד היהודי האחרון לא‬ ‫וקשה‪ :‬מי הוא זה ה"לבב" הנוסף שנכנס בר"ת? ומבואר‪ :‬זה עניין זיכוי הרבים היינו לדאוג גם‬ ‫מוציא שבת אין הרשעים נכנסים לגהנום‪ ,‬וגם אני ראיתי כן‪ ,‬וממילא בדורנו כמעט שאין נמצאים‬ ‫ליהודים אחרים ולא רק לאדם עצמו‪ ,‬ו הרמז בזה למול את לבבו ואת לבב האחרים‪ ,‬ולדאוג גם‬ ‫הרשעים בגהנום כלל כי יש כאן בבית וגן את כ"ק מרן האדמו"ר מאמשינוב שליט"א שמוציא את‬ ‫ליהודי אחר שיעשה תשובה! ועל זה רמז הכתוב והר"ת על מעלת זיכוי הרבים!‪.‬‬ ‫השבת באמצע השבוע וממילא עד שהוא עושה הבדלה אין נכנסים הרשעים לגהנום‪.‬‬ ‫"שבתי בבית ה'" – מעשה נפלא בזה מי הוא‪" :‬בית ה'"‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫י"ח‪ .‬הל' השבת אבדה – הגיע לזמן בישיבה ומצא סכום כסף מה דין הכסף?‬ ‫יש בנותן טעם להוסיף כאן דבר נפלא על מה שאנחנו אומרים כעת בימי חודש אלול במזמור‬ ‫כעת התחילו את זמן אלול בעולם הישיבות ושאל אותי הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי'‪ :‬בחור שמגיע‬ ‫(תהילים)‪" :‬לדוד ה' אורי וישעי וכו' אחת שאלתי בבית ה' וכו' שבתי בבית ה' וכו' על פי מה‬ ‫לישיבה ומוצא שם סכום כסף מה הוא יעשה עמו? והאם הוא צריך להכריז עליו? והשבתיו‪ :‬מבואר‬ ‫שסיפר לי קודם רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א ששמע מהמשגיח הגה"צ ר' חיים‬ ‫במ"ב (סי' קנ"ד) באריכות שיש נידון גדול בפוסקים [כגון‪" :‬קצות החושן" – "נתיבות המשפט"‬ ‫ואלקין זצוק"ל‪ :‬היה אבא אחד שבנו היה אברך והוא לא היה כל כך חזק‪ ,‬והוא שמע שבנו חי‬ ‫ועוד] האם אדם שמצא כסף בבית כנסת או בית מדרש אמרי'‪" :‬הרי אלו שלו"‪ ,‬או שאמרי'‪" :‬יש יד‬ ‫בדחקות‪ ,‬והוא הגיע לביתו ואמר לו‪" :‬תראה לי את הסלון שלך"? והבן הראה לו את הסלון‪ ,‬והאב‬ ‫להקדש" ואף שהתייאשו הבעלים וכדאיתא בגמרא ב"מ (פ' אלו מציאות)‪" :‬אמר רב יצחק אדם‬ ‫הסתכל וראה הרבה ספרים‪ ,‬עלון‪ ,‬קופת צדקה וכדו'‪ ,‬ואמר לבנו‪" :‬זה לא בית זה בית כנסת"!‬ ‫עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה"‪ ,‬וממילא הוא מתייאש מיד מהכסף‪ ,‬ולמעשה יש דעות לכאן‬ ‫ואמר הרב בדרך צחות לבאר הפסוק‪" :‬כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" והיינו שמה שאנחנו‬ ‫ולכאן‪ ,‬אמנם מש מע שזה הכול בבית מדרש עצמו‪ ,‬אמנם בחדר מדרגות או בפנימייה וכדו' זה‬ ‫קוראים‪" :‬בית" שהוא‪" :‬בית ה'" מלא ספרים‪ ,‬תורה וקדושה‪ ,‬לרחוקים‪" :‬העמים" (או‪ :‬לעמי‬ ‫כרשות הרבים רגילה ואם אין על זה סימן מיוחד אמרי' בזה‪" :‬הרי אלו שלו" וכר' יצחק הנ"ל‪,‬‬ ‫הארץ) הוא יקרא‪" :‬בית תפילה" = "זה לא בית זה בית כנסת"!‪ ,..‬אמנם אנחנו מבינים שמקימים‬ ‫וכדין המוצא מעות בכל מקום‪.‬‬ ‫בית של תורה וקדושה שהבית עצמו נקרא‪" :‬בית ה'"! וזהו‪" :‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי וכו'‪.‬‬ ‫י"ט‪ .‬הל' ברכות – קביעות סעודה‪ ,‬האריך את הסעודה הרבה ועבר ‪ 72‬דקות ורוצה‬ ‫י"א‪ .‬הל' ר"ח – מלאכה בר"ח‪.‬‬ ‫להמשיך‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר היה ר"ח אלול ושאל אותי ידידי הרב מאיר ברוקס שיחי'‪ :‬ידוע מה שכתבו‬ ‫עוד שאל השבוע הרב אברהם זאב טרגר שיחי'‪ :‬כמה הוא שיעור קביעות סעודה? והשבתיו‪ :‬לפי‬ ‫הפוסקים שנשים אין להם לעשות מלאכה בר"ח‪ ,‬והטעם לזה כי הם לא חטאו בעגל‪ ,‬וזהו יו"ט‬ ‫המבואר בשו"ע (סי' קס"ז) הרי ששיעור קביעות סעודה הוא מה שאנשים רגילים לאכול באותו‬ ‫שלהם‪ ,‬ומובא בספרים שה' רצה שבכל ר"ח יהיה יו"ט‪ ,‬אמנם בגלל חטא העגל נלקח דבר זה‬ ‫מקום לחם‪ ,‬והיינו שיש לאדם לשער כמה לחם אנשים אוכלים בסעודה וכנגד זה אם הוא אוכל‬ ‫מעמנו‪ ,‬אמנם‪ ,‬כיון שהנשים לא חטאו בעגל זה נעשה להם מעין יו"ט והם לא עושות מלאכה [ויש‬ ‫שיעור של מזונות הרי שהוא צריך לברך עליהם ברכת המזון דהו"ל כסעודה‪ ,‬עוד שאל הרב אלחנן‬ ‫לציין שגם את תפילת מוסף של ר"ח תיקנה אישה והיא רחל אמנו ע"ה ורמזה שמה בראש‬ ‫עוזר ברגר שיחי'‪ :‬אדם שנמצא בתוך סעודת פת ועבר לו ‪ 72‬דקות האם הוא יכול להמשיך כעת‬ ‫התפילה‪" :‬ראשי חדשים לעמך" ר"ת‪" :‬רחל" – כך מובא בספרים]‪ ,‬וכששאל אותי‪ :‬מה ההגדרה‬ ‫ולאכול ואז לברך? והשבתיו‪ :‬מבואר בביה"ל בשם המ"א שבין ‪ 72‬דקות שהוא שיעור עיכול לבין‬ ‫של זה‪ :‬הלכה‪ ,‬מנהג? אמרתי‪ :‬מנהג שמובא בפוסקים! והשאלה היא‪ :‬מהו הגדר של איסור מלאכה‬ ‫שש שעות‪ ,‬אם הוא שבע עדיין הוא יכול לברך ברכת המזון‪ ,‬וממילא לפי"ז יוצא שאם הוא עדיין‬ ‫לנשים בר"ח? והשבתי‪ :‬מה שמשמע בפוסקים שאין לה לעשות מלאכה גמורה ככיבוס‪ ,‬בישול‬ ‫שבע מחמת אכילה ראשונה הרי שלא התעכל לו המזון‪ ,‬וממילא כמו שהוא יכול לברך ברכת המזון‬ ‫וכדו'‪ ,‬אמנם להדליק את האור‪ ,‬לבשל וכדו' מותר‪ ,‬והיינו מלאכת קבע אסורה‪ ,‬וכמו שאמר לי מו"ר‬ ‫הכי נמי הוא יכול להמשיך ולאכול הלאה את הסעודה ואח"כ לברך ברכת המזון שזה כסעודה‬ ‫מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א [וכן מטו משמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל – וכאן‬ ‫מתמשכת‪ ,‬וכן שאל הבה"ח ידידיה קלעג'י שיחי' השבוע שאלה על הלכות אלו של ברכת המזון‪.‬‬ ‫המקום להזכיר את ביתו הרבנית שרה ישראלזון ע"ה שנפטרה היום] לגבי חנוכה שמובא‬ ‫כ'‪ .‬הל' סעודה וברכות – הפסק בין נטילה לסעודה‪ ,‬טעם דגן בעוגת גבינה שקפאה וכדו'‪,‬‬ ‫בפוסקים שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקות‪ ,‬והיינו חצי שעה‪ ,‬שהמלאכה‬ ‫מים אחרונים בחמים‪ ,‬טבילה במי ים המלח‪ ,‬טבילה בחמין בשבת‪.‬‬ ‫האסורה היא‪ :‬תפירה‪ ,‬כיבוס וכדו'‪ ,‬ועכ"פ חזינן שאסור להם לכבס‪ ,‬ולכן מה שהוא שאל [וכן‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב חגי פליישמן שיחי'‪ :‬האם מותר להפסיק בין נטילת ידיים לסעודה‬ ‫שאלה אותי מרת אמי שתחי']‪ :‬האם מותר לאישה לכבס בר"ח את הפאה שלה? והשבתי‪ :‬מובא‬ ‫בדיבור ובזמן‪ ,‬והאם יש הבדל ביניהם? והשבתיו‪ :‬מבואר בפוסקים שמותר להפסיק בין נטילת‬ ‫בפסק"ת (הל' ט' הימים) בשם האחרונים שפאה נקראת כבגד כיון שהיא שער התלוש מן האדם‬ ‫ידיים לסעודה לדברים שהם צורך הסעודה ולא הוי הפסק‪ ,‬ועל אף שלכתחילה אין להפסיק אף‬ ‫ואמרו חז"ל‪" :‬שערו ככסותו" {והיינו בשער תלוש דווקא – וכמו שאמר לי פעם מו"ר מרן הגאון ר'‬ ‫בזמן והיינו שתיכף שנטל ידיו יברך‪ ,‬עכ"פ אם הוא שכח את המלח או את הסכין וכדו' שהם דברים‬ ‫עזריאל אויערבאך שליט"א שפשיטא ששער מחובר אין שייך בו כיבוס‪ ,‬אלא בתלוש שהוא כבגד}‬ ‫שלצורך הסעודה מותר לו ללכת להביאם ואין בכך משום הפסק‪ ,‬ומשמע בפוסקים שעדיף ללכת‬ ‫ממילא אין לאישה לכבס את הפאה בר"ח‪ ,‬ויכול איש לעשות לה את זה שהרי הוא לא נאסר‬ ‫להביאם מאשר להפסיק בדיבור‪ ,‬אמנם אם אינו יכול מותר לו גם להפסיק בדיבור לצורך הסעודה‬ ‫במלאכה בר"ח‪.‬‬ ‫ולא הוי הפסק‪ ,‬כיון שזה לא חשיב הפסק‪ ,‬עוד הוא שאל בעניין הכלל שאמרו חז"ל‪" :‬טעם דגן לא‬ ‫י"ב‪ .‬הל' קריעה ב"כותל המערבי" לאישה‪.‬‬ ‫בטיל"‪ ,‬והיינו שכשמעורב בדבר מאכל אחד מחמשת מיני דגן הרי שברכתו היא "מזונות" ואף שאין‬ ‫הדגן הרוב‪ ,‬כי‪" :‬טעם דגן לא בטיל" מפני חשיבותו‪ ,‬והביא בשם הגר"ע פריד שליט"א שאף‬ ‫עוד שאל אותי ב"כותל המערבי" בשבוע שעבר הרב אלחנן אביצור שיחי'‪ :‬יש כאן מכונה‬ ‫שכתבו הפוסקים שמין אחד לעניין זה מקרי שהתבשלו יחד וכדו' וכמו שכתב השו"ע הרב שאם יש‬ ‫שמוכרים חולצות לקריעה והשאלה היא‪ :‬האם אישה ג"כ צריכה לקרוע ב"כותל המערבי" כשלא‬ ‫בתבשיל של בשר כגון‪ :‬צ'ולנט הרבה דברים והתבשל בהם גם קישקע וכדו' שהיא מה' מיני דגן הרי‬ ‫הייתה בו ל' יום? והשבתי‪ :‬לכאורה מדברי הפוסקים משמע שגם אישה צריכה לקרוע ב"כותל‬ ‫שיברך על כל התבשיל מזונות‪ ,‬וככלל הנ"ל‪ ,‬ומשמע שאם היו הדברים נפרדים ורק הדביקם אח"כ‬ ‫המערבי" כשלא ראתה אותו ל' יום‪ ,‬וכי אישה לא חייבת בדיני האבלות על החורבן? והלוא היא ג"כ‬ ‫שיש לברך עליהם ברכות נפרדות‪ ,‬עכ"פ אם הקפיא אותם יחד וכגון‪ :‬עוגת גבינה שנדבק לה הדגן‬ ‫מתענה בט' באב! אך למעשה לא ראינו כן‪ ,‬ומנהג הנשים שלא לקרוע‪ ,‬ונראה הטעם לזה משום‬ ‫היטב ע"י ההקפאה ג"כ דינה כבישול ויש לברך על כולה "מזונות"‪ ,‬ודבריו דברי טעם‪ ,‬וכן בשוקולד‬ ‫צניעות‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב (תהילים)‪" :‬כל כבודה בת מלך פנימה"‪ ,‬ובאמת נזכרתי שלא מזמן‬ ‫וכדו' כשהניחו בו דגן לטעם‪ ,‬או בגלידה‪ ,‬כי ס"ס זה גוף אחד ואין דין בבישול דווקא‪ ,‬אלא הוא‬ ‫שאל ידידי הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעל מח"ס "גם אני אודך" ועוד במכתב‬ ‫דוגמה בעלמא שלדברים שיש להם שייכות זה עם זה עד שנעשים אחד‪ ,‬עוד הוא שאל‪ :‬האם אפשר‬ ‫[דרך ידידינו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי']‪ :‬אישה שרוצה לקרוע ב"כותל המערבי"‬ ‫ליטול מים אחרונים בחמין? והשבתיו‪ :‬מבואר בפוסקים שיש ליטול מים אחרונים במים רגילים‬ ‫האם היא יכולה לעשות כן בבית הכיסא דשם משום צניעות? והשבתיו‪ :‬נראה שכן‪ ,‬שהרי אי"ז‬ ‫או קרים ולא במים חמין כי מים חמים אינם מנקים אלא מפעפעין בבשר‪ ,‬ואם דיברתי על נושא זה‬ ‫מצווה כשאר המצוות אלא משום צער ואבלות‪ ,‬ולכן היא מראה את הצער גם שם‪ ,‬והנוסח תאמר‬ ‫אציין כאן שאלה שנשאלתי הרבה לאחרונה מידידי הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' ועוד‪ :‬האם‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫אפשר לטבול בים המלח שמימיו מלוחים וחמים? והשבתי‪ :‬לא שמענו שאי אפשר לטבול בו‪ ,‬והוא‬ ‫י"ג‪ .‬הל' שילוח הקן במרפסת וכדו' כשלא הפקיר המקום לפני כן‪.‬‬ ‫ים לכל דבר ועניין‪ ,‬עוד הוא שאל‪ :‬האם מותר לטבול במקווה חם בשבת? והשבתיו‪ :‬הארכתי בזה‬ ‫עוד שאל השבוע הרב אורי ניסנבוים שיחי' בשם מישהו שהיה ג"כ בקו הטלפון ואיני יודע מיהו‪:‬‬ ‫בספרי "דברי מאיר" – הל' שבת הרבה והבאתי מקורות רבים שהתירו ובראשם רבינו ה"קברן‬ ‫אדם שרוצה לעשות שילוח הקן במרפסת ביתו‪ ,‬וידוע שצריך להפקיר את המקום לפני כן‪ ,‬כדי שזה‬ ‫נתנאל" (והביאו המ"ב סי' שכ"ו) והרה"ק ה"תפארת שלמה" זיע"א אמר שטבילה בחמים בשבת‬ ‫יהיה במקום של הפקר‪ ,‬וכמו שכתוב בפסוק [בפרשת השבוע הבאה פ' כי תצא]‪" :‬כי יקרא קן‬ ‫הוא סגולה לפרנסה‪ ,‬ואמנם יש אוסרים‪ ,‬וכל אחד יעשה בזה כמנהגו‪ ,‬והמיקל יש לו הרבה על מי‬ ‫ציפור וכו'‪ ,‬ולא מן המצוי‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬האם אף שהוא לא הפקיר את המקום לפני הוא יכול‬ ‫לסמוך‪.‬‬ ‫לעשות את המצווה או שלא? והשבתיו‪ :‬אמר לי פעם מרן הגאון ר' ניסים קרליץ זצוק"ל שאפשר‬ ‫כ"א‪ .‬אדם שקנה כרטיס הגרלה ואח"כ התברר שמכרו לו אחרי שהייתה כבר ההגרלה‬ ‫לעשות שילוח הקן במרפסת וכדו' וכגון‪ :‬על גבי המזגן‪ ,‬וכל כיוצ"ב שאינו בתוך הבית‪ ,‬והטעם לזה‪:‬‬ ‫האם הוי מקח טעות?‬ ‫כי פעם היה לאנשים שימושים רבים בחצר וכמבואר ברש"י (ב"ב ב'‪ .‬ד"ה "השותפין")‪" :‬ורוב‬ ‫עוד שאל היום ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א [דרך ידידינו היקר מזכה הרבים‬ ‫תשמישן בחצר"‪ ,‬אמנם היום אין כל כך שימוש במרפסת ואין בני אדם מכוונים לזכות במה שנפל‬ ‫ר' אלנתן אלוני שיחי' במכתב]‪ :‬אדם קנה כרטיס הגרלה ואח"כ התברר שמכרו לו את הכרטיס‬ ‫להם במרפסת ולאו אדעתייהו‪ ,‬והוסיף בזה מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בביאור‬ ‫לאחר שהייתה כבר ההגרלה‪ ,‬האם יש לחזור ולעשות את ההגרלה שנית? והשבתי‪ :‬ההגרלה הייתה‬ ‫דבריו‪ :‬אם אדם מוצא במרפסת מאה ‪ ₪‬וכדו' וודאי שהוא רוצה לזכות בזה והרי אלו שלו‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫כדת וכדין ומה אשמים כולם בזה שהאדם הזה לא ידע עליה‪ ,‬אלא שכיון שזה היה "מקח טעות" יש‬ ‫היות ואין לאנשים רגילים מה לעשות עם יונים וכדו' כוונתו לומר שהוא לא התכוון לזכות ביונים‬ ‫להחזיר לו את דמי הכרטיס בלבד‪ ,‬ואין לו שום טענה אחרת‪.‬‬ ‫שיש לו במרפסת ושפיר לגבי יונים וכדו' זה חשיב הפקר‪ ,‬ולכן שפיר יכול לעשות בכה"ג שילוח הקן‪,‬‬ ‫ומה שהוא שאל על הברכה כבר הבאתי בקונטרס שחברתי "מצוות שילוח הקן" שהיות ונחלקו‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬כתיבה וחתימה‬ ‫הפוסקים בזה האם יברך או לא יברך בלי שם ומלכות דקיימ"ל‪" :‬ספק ברכות להקל"‪ ,‬ויאמר‪:‬‬ ‫טובה! אמן!‬ ‫"ברוך אתה על שילוח הקן"‪.‬‬ ‫הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א לגיליון הקודם (‪ )376‬שאמר לי אור ליום ו'‬ ‫י"ד‪ .‬הל' ברכות – ברכת "קינואה"‪.‬‬ ‫י"ז מנחם אב תשפ"ו בהיותי במושב עלמה בצפון א"י‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב מתי חסדיאל שיחי'‪ :‬מהי ברכת "קינואה"? והשבתיו‪ :‬איני יודע האם‬ ‫א‪ .‬בעניין‪" :‬אל תשליכני לעת זקנה" – יש להוסיף מה שמביאים המקובלים שכיון שהאדם‬ ‫היא מה' מיני דגן או לא‪ ,‬ואיני יודע ממה היא עשויה‪ ,‬ולא הצלחתי לברר דבר זה‪ ,‬ולכן אם היא‬ ‫מזקין כל הזמן הרי שכביכול אינו אותו אדם‪ ,‬וזהו‪" :‬מפני שיבה תקום" = לפני שתהיה זקן‬ ‫עשויה מדבר שהוא מה' מיני דגן הרי שברכתה‪" :‬בורא מיני מזונות"‪ ,‬ואם לא הרי שברכתה‪" :‬בורא‬ ‫תתעורר בתשובה‪ ,‬כי אז אתה עדיין אותו אדם‪ ,‬וכמו שכתב הזוה"ק‪.‬‬ ‫פרי האדמה"‪ ,‬ואף שנדבקים זה לזה ע"י הבישול שרק על אורז מברכים בכה"ג מזונות‪ ,‬ויש טעם‬ ‫ב‪ .‬לגבי הגמרות על החורבן וכגון‪ :‬שנאת חינם – יש לבאר עוד הטעם לכל זה כי הם עוררו דין‬ ‫לדבר‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫וממילא התעורר עליהם דין‪.‬‬ ‫ט"ו‪ .‬הל' בשר וחלב – סכין שומני שנכנס לאוכל פרווה ואיני יודע מה הוא היה?‬ ‫ג‪ .‬לגבי החלה שהונחה על התבשיל קודם ההפרשה – גם בלי הטעם של‪" :‬אין ברירה" היא‬ ‫עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב שלמה זלמן רוחמקין שיחי'‪ :‬אם נכנס לתוך מאכל פרווה סכין‬ ‫חפצא של איסור כל עוד לא הופרשה‪.‬‬ ‫וראו שיש עליו שומן של משהו ואין יודעים האם זה היה שומן של בשר שפעמים שחותכים עמן‬ ‫ד‪ .‬לגבי דורדורנט בט' באב – בספר "קרא עלי מועד" מביא בשם מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל‬ ‫פרווה ופעמים שחותכים עמו בשרי האם התבשיל והסיר נהפכים לבשרי מספק? והשבתי‪ :‬לכאורה‬ ‫שאין להניחו בט' באב משום סיכה [א"ה‪ ,‬אפשר ליישב הסתירה‪ :‬א‪ .‬כשמניח לתענוג‬ ‫מספק אין נעשה התבשיל והסיר בשרי‪ ,‬וגם אם היה על הסכין שומן מבשר הרי שברור שיש‬ ‫שוודאי אסור‪ ,‬ב‪ .‬יש אולי לחלק בין דורדורנט עם ריח לבלי ריח]‪.‬‬ ‫בתבשיל פי שישים מהשומן של הסכין‪ ,‬וממילא ממה נפשך לית בהא מידי‪ ,‬והתבשיל והסיר‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מסוכטשוב וראדזין מבית וגן שליט"א ברכוני בליל ש"ק כי תצא בחמימות רבה‬ ‫נשארים פרווה‪.‬‬ ‫ובלחיצת יד‪.‬‬ ‫ט"ז‪ .‬הל' שבת ‪ -‬אמירת שנים מקרא בלילה‪ ,‬ואמירת תהילים בלילה‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח מוטי קוריץ שיחי'‪ :‬האם מותר לומר שנים מקרא בלילה מדין שאין‬ ‫ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו‬ ‫לומר מקרא בלילה? והשבתיו‪ :‬עפ"י נגלה מבואר במ"ב (סי' רל"ח בשעה"צ) עפ"י הפמ"ג שאין‬ ‫מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו ד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫איסור לומר מקרא בלילה‪ ,‬אלא שמבואר בחז"ל (והובא ג"כ במ"ב סי' א') שיש עניין לומר מקרא‬ ‫לעי"נ הגאון ר' בן ציון נשר זצוק"ל אב"ד ורב‪ ,‬נלב"ע י' אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ביום ומשנה ותורה שבע"פ בלילה‪ ,‬אמנם עפ"י נסתר (והמ"ב גם ידע את הנסתר ועכ"פ השמיטו)‬ ‫לעי"נ כ"ק האדמו"ר מצאנז בורו פארק זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע י"ב אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫אין לומר מקרא בלילה‪ ,‬אמנם הבאתי בספרי "דברי מאיר" – הל' שבת (פי"ג) הרבה מקורות שגם‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬