gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תצא תשפ"ו [חלק מן הדברים נמסרו גם בדרשה ע"י מורנו הרב שליט"א בסעודת שבת ביום במלון "גני ירושלים"‬ ‫בשבת שבע ברכות לבת ידידינו הרב מאיר פשקוס שיחי'] (‪)323‬‬ ‫כמו השנה הבאה (תשפ"ז) שעובר בין קריאת פרשת זכור של השנה לשנה הבאה יותר‬ ‫אנחנו נמצאים כעת בימי חודש אלול ונאמר דבר מה על עניין ראש השנה‪ :‬הייתי‬ ‫מי"ב חודש‪ ,‬יש לכוון בפרשה שלנו שקוראים בה את קריאת זכור לצאת י"ח זיכרון‬ ‫שלשום בחתונת בת ידידינו הרב מאיר פשקוס שיחי' כאן באולמי "שירה חדשה"‬ ‫מעשה עמלק‪ ,‬שלפי המבואר בחז"ל פעמים רבות הרי ששיעור זיכרון הוא עד י"ב חודש‪,‬‬ ‫בירושלים [וזכיתי להיות עד בחופה] ודיברתי שם עם הסבא של החתן הגאון ר' שרגא‬ ‫וכגון‪ :‬לגבי מת המשתכח מן הלב לאחר י"ב חודש‪ ,‬ולגבי אבדה בפרק אלו מציאות‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫שטיינוביץ שליט"א והוא אמר לי חידוש נפלא‪ :‬ידועים הם דברי המשנה במסכת ראש‬ ‫אמנם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל הקשה על זה‪ :‬הרי שבת זכור היא לא לפי תאריך‬ ‫השנה (ט"ז‪" :).‬בארבעה פרקים העולם נידון וכו' בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו‬ ‫אלא היא תמיד השבת שלפני פורים‪ ,‬וממילא גם בלא שנה מעוברת יוצא פעמים רבות‬ ‫כבני מרון וכו' ושם בגמרא (י"ח‪" :).‬כבני אימרנא"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬הרי בכל ג'‬ ‫שעבר כמה ימים יותר משנה בין הקריאה הקודמת לקריאה זו‪ ,‬ועכ"פ כדאי לכוון בזה‪,‬‬ ‫הפרקים האחרים בהם העולם נידון המובאים שם מביאים משהו בשביל זה‪ ,‬וכגון‬ ‫וכמובן אין בזה משום‪" :‬בל תוסיף"‪ ,‬שהרי המצווה היא לזכור בכל השנה‪ ,‬וכן פלפלתי‬ ‫שבסוכות מנסכים מים כי יש דין על המים‪ ,‬ובעצרת מביאים שנהי הלחם כי בו נידונים‬ ‫בזה הלילה עם כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן ונהנה‪.‬‬ ‫על התבואה‪ ,‬וממילא מובן הדבר שזה כנגד הדין‪ ,‬אמנם בראש השנה איינו מביאים‬ ‫אם מדברים על זה – ידוע מה שמביאים בספרים ("שפת אמת" – חנוכה ועוד) שעמלק‬ ‫כלום‪ ,‬וממילא מי אמר שיש אז דין? ועוד‪ ,‬מה אנחנו מביאים? ומבואר בגמרא (שם)‪:‬‬ ‫(וכן היוונים) רצה להשכיח את התורה מישראל‪ ,‬כי הוא ידע שהעיקר תלוי בתורה‬ ‫"מעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני וכו'‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והיינו שע"י שתוקעים בשופר‬ ‫הקדושה‪ ,‬ועל זה רמז הכתוב‪" :‬ויזנב וכו' ולכן מצאנו בש"ס שכתוב‪" :‬עמלק סימן" היינו‬ ‫ומעלים את זכרו של יצחק ממילא יוצא שאנחנו מביאים את עצמנו כביכול‪ ,‬וכאילו‬ ‫סימן לזכירת סוגיות‪ ,‬כי הוא עיקר מחיית שורש עמלק שעל ידו נזכור את התורה‪,‬‬ ‫הקטרנו את עצמנו! וממילא מזה גופא רואים שיש דין בראש השנה על האדם שהרי‬ ‫וכמדומה שראיתי את זה ביעב"ץ או במפרש אחר על הגמרא הנ"ל וכעת אינני זוכר‬ ‫האדם מביא את עצמו לפני ה'‪( ,‬ובבחינת מה שאמר הכתוב (נצבים)‪" :‬אתם נצבים היום‬ ‫היכן היא‪.‬‬ ‫כולכם לפני ה' אלהיכם"‪ ,‬ואיתא בזוהר הקדוש‪" :‬דא ראש השנה"‪ ,‬ורמז לסוד הנ"ל)‪,‬‬ ‫וממילא מיושב הכול‪ :‬א‪ .‬מה אנחנו מביאים כבשאר הפרקים הנ"ל? את עצמנו! ב‪.‬‬ ‫יש דבר מעניין בפרשה הזאת שחלה בדרך כלל בחודש אלול שבה לומדים בישיבות‬ ‫וממילא כמו שבנ"ל שיש דין אנחנו מביאים משהו‪ ,‬כן כאן שאנחנו מביאים את עצמנו‬ ‫מסכתות חדשות ביניהם‪ :‬בבא מציעא – וכמו שלומדים כאן בישיבה‪ ,‬והלכותיהם‬ ‫רואים שיש דין עלינו! והבן‪.‬‬ ‫נמצאים בפרשה זו‪.‬‬ ‫כעת ט' אלול היארצייט של הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א בעל "פרי צדיק"‬ ‫ויש לנו להיזהר מאוד שלא לדבר בשעת חזרת הש"ץ – וכמו שכתב השו"ע (סי' קכ"ד‪,‬‬ ‫ו"צדקת הצדיק" ועוד (נפטר בשנת תר"ס – לפני ‪ 126‬שנה‪ ,‬וזכיתי להיות על ציונו‬ ‫ס"ז)‪" :‬אין לשוח שיחת חולין בשעה שש"ץ חוזר התפילה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו‬ ‫הקדוש בבית העלמין החדש בעיר לובלין אור ליום ד' ח' טבת תשפ"ה)‪ ,‬הוא היה אדם‬ ‫מנשוא וגוערין בו"‪.‬‬ ‫גדול וקדוש‪ ,‬וידוע מה שהוא אומר ("צדקת הצדיק" – אות קנ"ד)‪" :‬כשם שצריך אדם‬ ‫כתב בספר "פלא יועץ" (ערך דיבור)‪" :‬וכתבו משם ר' ישראל בעש"ט שהמדבר בשבח‬ ‫להאמין בה' כך צריך האדם להאמין בעצמו" – והיינו בכוחותיו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וברובד הפשוט‬ ‫הצדיקים חשוב כאילו עוסק במעשה מרכבה" – וכ"כ מרן ה"חתם סופר" זיע"א‬ ‫מבואר‪ :‬ה' נתן לך כוחות! ומה אתה אומר לעצמך‪" :‬אני לא שווה כלום"! ‪" -‬אני לא‬ ‫בתשובה‪:‬‬ ‫עושה כלום"! וכדו' והרי ה' נתן לך כוחות עצומים ואם אתה כופר בהם אתה כביכול‬ ‫מעשה (הובא ב"מוסף שב"ק") בהרה"ק בעל "אמרי שאול" ממודז'יץ זיע"א שברח‬ ‫כופר בו! כמו"כ הוא מביא בספרו "פרי צדיק" (שמות) על הפסוק‪" :‬וירכיבם על החמור‬ ‫מאימת הנאצים ימ"ש בשנות הזעם והגיע לרוסיה והיות וזה היה בבחינת‪" :‬מן הפח אל‬ ‫וכו' שחמור רמז לגשמיות ולרכוב על החמור היינו רכיבה ושליטה על הגשמיות‪ ,‬והוא‬ ‫הפחת" כיון ששלטו שם הקומוניסטים ימ"ש ורדפו את הדת‪ ,‬והוא עשה מעשה שאף‬ ‫בחינת משיח שנאמר בו‪" :‬עני ורוכב על חמור"‪ ,‬והיינו שהוא שולט שליטה מלאה על‬ ‫אחד לא העז לעשות‪ ,‬הוא ניגש אל משרד ההגירה וביקש ויזה לארה"ב‪ ,‬וכששאלו‬ ‫החומריות שלו ורוכב עליהם‪ ,‬היינו שולט בהם וכובש אותם‪ ,‬ועל זה רמז הכתוב‪" :‬והריחו‬ ‫אותו‪" :‬הרי כאן ברוסיה יש שוויון זכויות וכאן זה גן עדן עלי אדמות"!‪ ,..‬אמר להם‪:‬‬ ‫ביראת אלהים" והוא יכול לדון אנשים עפ"י הריח שלו הרומז על רוחניות כדאיתא‬ ‫"אדרבה‪ ,‬התורה שלנו אוחזת משוויון זכויות ויש לנו פסוקים בעניין כגון‪" :‬ביומו תתן‬ ‫בגמרא ברכות על הפסוק (תהילים)‪" :‬כל הנשמה תהלל יה" = "איזהו דבר שהנשמה‬ ‫שכרו" וכדו' (המוב אים בפרשתנו) ואני רוצה לפרסם את השיטה שלכם בעולם ולכן‬ ‫נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח"‪ ,‬והבן‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫אני רוצה לנסוע לארה"ב ולהאיר את עיניהם"! נשאו הדברים חן בעיניהם ונתנו לו‬ ‫כתוב בפסוק (כ"א‪ ,‬כ"ב)‪" :‬וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ"‪,‬‬ ‫וויזה והוא נסע לארה"ב וכך ניצל‪ ,‬וראיינו אותו בארה"ב בעיתוני התקופה שזה היה‬ ‫וידוע שבעת הלוויה של רבינו הקדוש הרמ"ק זיע"א בעל "תומר דבורה" ועוד [נפטר‬ ‫פלא שרבי חסידי יצא מרוסיה המסוגרת‪ ,‬והוא ג"כ אמר להם כנ"ל‪ ,‬לימים הוא עלה‬ ‫כ"ג תמוז ש"ל כשנתיים לפני פ טירת רבינו האריז"ל זיע"א שנפטר ביום ה' באב של"ב‬ ‫לא"י ונפטר כאן‪( ,‬מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים) והוא נפטר לעת ערב ומרן‬ ‫ונטמן לידו בבית העלמין העתיק בעיר צפת] הספידו תלמידו רבינו האריז"ל זיע"א‬ ‫ה"חזון איש" זיע"א חשב שהלוויה היא בלילה‪ ,‬והוא יצא ללוויה‪ ,‬וכשנודע לו שהלוויה‬ ‫בפסוק הזה וביאר כך‪" :‬וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת" = "איש" רומז על האדם‬ ‫היא למחרת עזב וחזר שנית למחרת באמרו שבזכות חכמת הרבי ניצלו הרבה רבנים‬ ‫השלם‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב (שלח)‪" :‬כולם אנשים" ופרש"י‪" :‬באותה שעה כשרים היו"‪,‬‬ ‫ברוסיה‪ ,‬כיון שהם נתנו להם ג"כ וויזה כדי שיפרסמו שיטתם‪ ,‬וכן סובבה ההשגחה‬ ‫והיינו שלמים‪ ,‬כשתראה שהוא נפטר בקיצור ימים ר"ל – "ותלית אותו על עץ" – יש לך‬ ‫שבזכותו ניצלה ישיבת מיר שנתנו להם הרוסים וויזות‪ ,‬והוא הציל את עולם התורה‬ ‫לדעת שהוא לא נפטר בחטאו אלא בגלל חטא עץ הדעת שנגזר בעטיו מיתה על האדם‪,‬‬ ‫בחכמתו‪ ,‬זכות הצדיקים יגן עלינו‪ ,‬אמן!‬ ‫וכמו שאיתא בגמרא בבא בתרא (ט"ז‪ ).‬על כמה שמתו בעטיו של נחש‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ורואים‬ ‫הוספות לגיליון "פניני מאיר" הקודם (‪ )322‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן‬ ‫מזה גדלותו של רבינו הרמ"ק זיע"א שהיה בלא חטא ו"חזי מאן גברא דמסהיד עליה"‪,‬‬ ‫שליט"א שאמר לי ביום א' י' אלול תשפ"ו‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫בעניין הברכה על הים הגדול באי גיברלטר – יש לציין ששם מתחברים הים‬ ‫א‪.‬‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ב‪ ,‬א' – ב')‪" :‬לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת‬ ‫התיכון עם האוקיאנוס‪ ,‬וממילא אין שם ספק מה לברך‪ ,‬ועוד יש לציין שמברכים‬ ‫מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך‬ ‫רק על ימים ונהרות שהיו מששת ימי בראשית‪ ,‬כמובא בגמ' ברכות (פ'‬ ‫והיה עמך עד דרוש אחיך אתו והשבתו לו"‪ ,‬ואתמול הייתי בשמחת בר המצווה לנכד‬ ‫הרואה)‪.‬‬ ‫כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א בהשתתפות אלפים בבית המדרש הגדול כאן‬ ‫בעניין "והחכמה מאין תמצא" – יש לציין למה שהביא בספה"ק "תומר דבורה"‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בירושלים ואמרתי שם שנים מקרא ונזכרתי בדבר נפלא על הפסוק הזה מרבינו הבעל‬ ‫(פ"ב) ש"אין" רומז על בחינת‪" :‬כתר" עיי"ש‪ ,‬ומבחינה זו מגיע לחכמה‪ ,‬עיי"ש‬ ‫שם טוב הקדוש זיע"א שיש כאן רמז שיש להחזיר את הרחוקים בתשובה‪ ,‬והדברים ק"ו‬ ‫ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ומה אם יש להחזיר לו את חמורו או את שורו ק"ו שיש להחזיר לו את עצמו! וכן הראה‬ ‫בעניין אמירת חצי ברכה מדין שומע כעונה וחצי ברכה בעצמו – בשו"ע (סי'‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לי השבוע החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' בדברי רבינו הקדוש בעל "אור‬ ‫קצ"ד‪ ,‬ס"ד) מבואר שאין לעשות כן אלא ישמע הכול או יאמר הכול‪.‬‬ ‫החיים" זיע"א (על הפסוק הנ"ל) שביאר כנ"ל‪ ,‬והוסיף דבר נפלא‪ :‬לכאורה קשה‪ :‬מהי‬ ‫בעניין חזרה על "יעלא ויבוא" בר"ח או שאמר שאינו חוזר – נראה הביאור‬ ‫ד‪.‬‬ ‫התוספת‪" :‬ואם לא קרוב וכו'‪ ,‬ומבואר עפ"י מה שאמרו חז"ל‪" :‬מתוך שמצווה לומר דבר‬ ‫שאם הזכיר "יעלא ויבוא" בין "רצה" ל"מודים" אי"ז נקרא דובר שקרים שאף‬ ‫הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" וממילא רומז כאן על אדם שרחוק ולא‬ ‫שלא חוזר בלילה של ר"ח עכ"פ זה באמת ר"ח‪ ,‬ולכן לא הוי הפסק‪.‬‬ ‫רוצה לשמוע תוכחה שיש לך לשמור את התוכחה אצלך ולא לומר לו‪" ,‬עד דרש אחיך‬ ‫בעניין הקשר לסוכות ולדין – יש להוסיף עוד‪ :‬א‪ .‬דברי הזוהר הקדוש שסוכות‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אתו" = עד שהוא ירצה לשמוע! והבן‪.‬‬ ‫קשור לימי ר"ה ויוהכ"פ שיוצאים בדימוס ובאים עם הלולבים‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ה‪ ,‬י"ז)‪" :‬זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' – וידוע מה שהביא‬ ‫החיתום הוא בהו"ר בעת נפילת הפתקים‪ ,‬וכן בשמח"ת‪.‬‬ ‫רבינו מהר"ם שיק זיע"א בשם רבו הקדוש בעל "חתם סופר" זיע"א שבשנה מעוברת‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪,‬‬ ‫אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬