gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רחשי לב · Rachashei Leiv — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: רחשי לב · Rachashei Leiv

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

רחשי לב · Rachashei Leiv — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבוא‬ ‫ט"ז אלול ה'תשפ"ו‬ ‫שנה י"ד גליון מ"ד‬ ‫סו"ז קר"ש‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הדלקת‬ ‫לשב"ק‬ ‫ר"ת‬ ‫הנרות‬ ‫‪8:56/9:39‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪7:16‬‬ ‫לעיקוואוד‬ ‫‪8:55/9:38‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪7:16‬‬ ‫ברוקלין‬ ‫‪8:48/9:26‬‬ ‫‪8:24‬‬ ‫‪6:32‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:49/9:27‬‬ ‫‪8:21‬‬ ‫‪6:48‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:49/9:27‬‬ ‫‪8:22‬‬ ‫‪6:40‬‬ ‫אלעד‬ ‫‪8:49/9:27‬‬ ‫‪8:23‬‬ ‫‪6:31‬‬ ‫בית שמש‬ ‫ובזה מבואר כונת רש"י במה שהוסיף 'הבאת ביכורים היום'‪ ,‬שבא כמיישב‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך וכו' ובאת אל הכהן‪.‬‬ ‫ומבאר את כונת הברכה שמברכתו הבת קול לשכר בעולם הזה‪ ,‬שהכוונה‬ ‫‪...‬ולכן ציותה התורה הק' ליתן להכהנים העשרים וארבע מתנות כהונה‬ ‫בזה היא לברכו על הטירחה והזריזות בקיום המצוה‪ .‬וזהו 'הבאת' ביכורים‪,‬‬ ‫בכדי להכיר ולידע כי אילולי כהני ה' שעל ידי גודל יחודיהם שהם מיחדין‬ ‫שטרחת בהבאתו‪ ,‬וגם נזדרזת להביאו 'היום'‪ ,‬ולכן תשנה לשנה הבאה‪.‬‬ ‫כל העולמות באין סוף יתברך שמו הם ממשיכין השפעת כל הענינים לא‬ ‫הרה"ק מצאנז קלויזענבורג זי"ע‪ ,‬דברי יציב עפ"י שפע חיים מכתבי תורה‬ ‫היה מתברך בשום דבר‪ .‬ונצטוינו לפדות בכור אדם להורות כי אילולי‬ ‫והיה אם לא תשמע וגו'‪.‬‬ ‫הכהנים שהם ממשיכין בני וחיי לא היה מתברך בבנים‪ ,‬וכן מעשר בהמה‪...‬‬ ‫וקשה למה כתיב לשון והיה שהוא לשון שמחה‪ ,‬בואם לא תשמע שזה אינו‬ ‫ולכן אמרו חז"ל (כתובות קה עמוד ב) כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו‬ ‫שמחה אם ח"ו אינו שומע בקול ה'‪ .‬ועוד‪ ,‬שהרי הכתוב מסיים ובאו עליך כל‬ ‫הקריב ביכורים‪ ,‬מפני שבכל דור ודור הוא כן שאין השפעה יורדת רק על‬ ‫וגו' והשיגוך ובודאי שאינו משמח כלל‪.‬‬ ‫ידי צדיקי הדור האמיתים שהם הם הממשיכים ההשפעה‪ ,‬וזה שמביא לו‬ ‫וי"ל דתרי 'ואם לא תשמע' יש‪ ,‬יש עבירה שהיצה"ר מסיתו לעבור עליה‬ ‫דורון הוא מורה בזה שהוא מכיר גודל הטובה שעושה עמו הצדיק ושכל‬ ‫ואינו יכול להתגבר עליו מרוב תאותו ואח"כ אחר שעשה התאוה התועבה‬ ‫ברכת ידיו באתה לו על ידי הצדיק לא בכוחו ועוצם ידו‪ ,‬ולכן הוא כאילו‬ ‫ונח יצרו ומזגו הסוער ומתחרט עליה ומצטער עליה‪ ,‬ויש 'אם לא תשמע'‬ ‫הקריב ביכורים שהיו באים גם כן על כוונה זו וכאשר נבאר עוד‪.‬‬ ‫עבירות שהוא עושה בשאט נפשו שהוא כופר בעיקר ועובר על כה"ת כולה‬ ‫ונבוא לביאור הכתובים שהנה חשש ה' יתברך שכשיבואו לארץ זבת חלב‬ ‫ואינו מצטער עליה כלל גם אחרי עשייתה‪ .‬וזו היא הכוונה כאן והיה אם לא‬ ‫ודבש ויתעסקו בנחלת שדה וכרם ומרעה הצאן יבואו לחשוב כי בכוחם‬ ‫תשמע‪ ,‬כלומר שאתה לא שומע בקול ה' ועובר עבירות בשמחה ובטוב לב‪,‬‬ ‫ועוצם ידם יעשו חיל‪ ,‬ויתלו הכל בסיבה טבעית שזה ששדהו עשתה תבואה‬ ‫אז ובאו עליו כל הקללות והשיגום‪ ,‬ורשעים על פתחה של גיהנום אינם‬ ‫הרבה הוא מפני שזבלה יפה ועידרה ונכשה‪ ,‬וזה שצאנו פרץ לרוב מפני‬ ‫חוזרים בתשובה ובאבוד רשעים רנה ואז יהיה גם שמחה לכלל ישראל‪.‬‬ ‫שהיה לו רועה טוב ובקי באומנותו ויסורו לבם מאמונת ה' יתברך‪ ,‬לכן‬ ‫חידושי ידידיה לוי חלק ג‬ ‫ציותה התורה הקדושה שראשית פרי האדמה יביא אל הכהן‪.‬‬ ‫והיו חייך תלואים לך מנגד וכו'‪.‬‬ ‫מאור ושמש‪ ,‬בתו"ד‬ ‫נראה לי על פי דידוע (זוהר חדש כי תבוא עג עמוד ב) דכל התוכחה הוא חסדים‬ ‫ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם‪.‬‬ ‫מצומצמים‪ ,‬והנה זאת ג"כ ידוע (שערי קדושה שער ג פרק ב) אשר על כל אבר‬ ‫אמרו חז"ל (מובא ברש"י) אין לך אלא כהן שבימיך‪ ,‬פירוש כפי ערך הדור‬ ‫מאברי האדם שורה שם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬ואיתא בספרי יריאם‬ ‫הקב"ה מקים להם כהן שנאמר (ישעיה כד‪ ,‬ב) והיה כעם ככהן‪ ,‬כי אפילו ריש‬ ‫(טעמי מצוות פרשת ויחי‪ ,‬נועם אלימלך פרשת תרומה על הפסוק אמתיים וחצי) שצריך אדם‬ ‫גרגותא משמיא ממנו ליה‪ .‬לזה אמר אשר יהיה בימים ההם‪ ,‬כפי ערך הזמן‬ ‫לצייר שם הוי"ה ב"ה וב"ש לנגדו‪ .‬וזהו כוונת הכתוב והיו חייך‪ ,‬רצ"ל שם‬ ‫וכפי מה שראוי לדור‪ ,‬אם כן הואיל ומינויו הוא מלמעלה צריך לנהוג בו‬ ‫הוי"ה ב"ה‪ ,‬שמשם אתה יונק החיות שלך‪ ,‬תלואים לך מנגד‪ ,‬שתתבונן בכל‬ ‫כבוד‪ ,‬כי הכבוד הוא למי שמינהו שהוא ה' יתברך‪ ,‬מאחר שהוא במקום‬ ‫פעולתך‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים טז‪ ,‬ח) שויתי ה' לנגדי תמיד‪ ,‬ומזה יגיע לך ופחדת‬ ‫אהרן כאילו הוא אהרן‪ ,‬ולזה אל הכהן בה"א הידיעה‪.‬‬ ‫יומם ולילה‪ ,‬רצ"ל שתגיע ליראת ה' יומם ולילה‪ ,‬ואע"פ כן ולא תאמין‬ ‫שפתי כהן על התורה‪ ,‬מתלמידי גורי האריז"ל‬ ‫בחייך‪ ,‬על דרך מה דאיתא (אבות ב‪ ,‬ד) אל תאמין בעצמך‪.‬‬ ‫היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' יהודה לייב אבדק"ק זאקילקוב (תלמיד הרה"ק הרבי ר' אלימלך) זי"ע‪ ,‬לקוטי מהרי"ל‬ ‫במדרש‪ ,‬אמר רשב"ל‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה לו‪' ,‬תזכה לשנה הבאה ותביא‬ ‫התשובה רפואה לכל‪.‬‬ ‫כהיום הזה'‪ ,‬כאדם שהוא נותן פרי חדש לחבירו ואומר לו 'יהי רצון שתשנה‬ ‫עומד אדם ומתוודה ביום הכיפורים‪ ,‬וידוי ארוך מאד‪ ,‬והוא מונה את חטאיו‬ ‫ותתן לי לשנה האחרת' (ע"כ)‪ .‬וברש"י הביא דברים אלו בלשון זה‪' ,‬בת קול‬ ‫אחד אחד‪ .‬וכאשר מתבונן האדם ברוב חטאיו עלול הוא להיכנס לכלל‬ ‫מברכתו הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה'‪ .‬וצ"ב מה שמשנה הלשון‬ ‫יאוש‪ ,‬משום כך עליו להיזכר באותו מעמד‪ ,‬כי נכונה תרופה בדוקה‪ ,‬זו‬ ‫ומוסיף 'הבאת ביכורים היום'‪ ,‬שזה אינו מבואר במדרש‪ ,‬והוא כשפת יתר‪,‬‬ ‫התשובה‪ .‬משל לחולה שהבהילו אליו פרופסור‪ ,‬בדק אותו המומחה‬ ‫הן מה שאמר 'הבאת ביכורים' והן מה שדקדק לומר 'היום'‪.‬‬ ‫והתחיל לפרט לפניו את מחלותיו‪ ,‬שמע החולה עד היכן הדברים מגיעים‪,‬‬ ‫ונראה בהקדם מה שיש לבאר‪ ,‬איך עולה הבטחה זו לשכר בעולם הזה‬ ‫נתבהל מאד והביע את חרדתו בפני הפרופסור‪ ,‬שמי יודע אם יצא מחליו זה‪.‬‬ ‫בקנה אחד עם מה שאמרו חז"ל דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ .‬אלא‬ ‫אמר לו הפרופסור‪ ,‬אל לך לפחד‪ ,‬לפיכך באתי אליך ורושם לך תרופות‬ ‫שמבואר בספרים הק' דעל הכנה וטיפול במצוה יש שכר מצוה בהאי‬ ‫טובות שיחזירו לך את בריאותך‪.‬‬ ‫עלמא‪ .‬כך גם מבואר בספרים הק' דעל זריזות בהמצוה יש שכר מצוה בהאי‬ ‫כך התשובה היא התרופה הבדוקה ביותר לכל מחלות הנפש שהאדם‬ ‫עלמא‪ .‬לפי זה נוכל לומר‪ ,‬דאף שעל גוף מצות נתינת הביכורים אכן אין‬ ‫מתודה עליהן ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫שכר מצוה בהאי עלמא‪ ,‬מכל מקום השכר הוא על הבאת הביכורים‪ ,‬ועל‬ ‫הגה"צ ר' אייזיק גרייעווסקי מסווינטובולי' זצ"ל הי"ד אבדק"ק נאראווקע‬ ‫הזריזות שלא להחמיץ המצוה עד יום האחרון‪.‬‬ ‫גוילי אש עמוד ר'‪ ,‬שיחות מוסר ודברי הגות מגדולי וקדושי ישיבת בית יוסף נובהרודוק‬ ‫פסקי הלכות‬ ‫מהלכות מזוזה‬ ‫רבים נוהגים לבדוק תפילין ומזוזות בחודש אלול וכמו שכתב במטה אפרים סי' תקפ"א ס"י וז"ל ויש אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצוות להיות בודק ובוחן תפילין‬ ‫ומזוזות שלהם וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות‪ ,‬והוא מנהג טוב‪ ,‬ועל כן נכתוב כמה פסקי הלכות הנוגעים לענין בדיקת המזוזה‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם צריך לברך כשמחזיר המזוזה לאחר בדיקה‪ :‬כשמורידים את המזוזה לזמן קצר ומחזירים בו ביום וכגון לצורך צביעה או לצורך בדיקה אין צריך לחזור‬ ‫ולברך כשחוזר וקובעה‪ ,‬אבל כשעבר יום צריך לברך (בפת"ש יו"ד סי' רפ"ט סק"א הביא מברכ"י בשם לשון לימודים שנסתפק בזה ודן האם יש לדמותו לטלית שפשטה על מנת ללובשה מיד דאינו חוזר‬ ‫ומברך לד' הרמ"א ועי' רעק"א יו"ד סי' רפ"ו בש"ך סקכ"ה שמשמע קצת דאין לברך‪ ,‬ובערוך השלחן שם ס"ד כ' דבאותו יום אי"צ לברך וכשקובעה לאחר יום צריך לברך)‪ ,‬יום אחר נחשב לאחר שעבר הלילה‪,‬‬ ‫ולכן אם נטלה בערב לבודקה ועבר הלילה כשמחזירה למחרת צריך לברך (מבית לוי יו"ד הלכות מזוזה עמוד תל"ח סעיף ט' והערה י' בשם מרן זצ"ל‪ ,‬וכ"כ בתשובות והנהגות ח"א סי' תרמ"ט ובח"ב‬ ‫סי' תקנ"א שכן הוא המנהג בירושלים‪ ,‬ועי' באריכות בברורי הלכות הכא)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נמצאת המזוזה פסולה וקובע אחרת‪ :‬נטלה לבודקה ונמצאת המזוזה פסולה וקובע אחרת אפילו באותו יום צריך לברך משום שבטלה המצוה הראשונה (עי' או"ח‬ ‫סי' כ"ה סי"ב בביאור הלכה ד"ה נפסק לגבי תפילין שנפסלו לאחר ההנחה שצריך לחזור ולברך לאחר שמתקנם וכן נראה מדברי המשנ"ב סי' ח' סקמ"א לגבי ציצית שנפסלו שאם תיקנם לאחר שנתעטף בטלית צריך‬ ‫לחזור ולברך‪ ,‬וכ"כ בשו"ת השיב משה או"ח סי' ח' לגבי מזוזה שנפסלה שמברך כשקובע אחרת)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסיר את המזוזה על מנת לקבוע מזוזה אחרת‪ :‬הסיר את המזוזה על מנת לקבוע מזוזה אחרת קובעה בברכה (בשו"ת השיב משה או"ח סי' ח' דתלוי הדבר במח' הרמ"א‬ ‫והמג"א באו"ח סי' ח' סי"ב דלד' הרמ"א צריך לברך ולדעת המג"א סקט"ז אי"צ לברך ובשדי חמד במערכת המ"ם כלל קכ"ג הביא משו"ת ישמח לב או"ח סי' י"ד שהשיג עליו דגם המג"א מודה שמברך בנדו"ד‪ ,‬ועי'‬ ‫שבה"ל ח"ב סי' קנ"ח שכ"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' רפ"ה ואף שבשו"ת מהרש"ג ח"א יו"ד סי' נ"ז פקפק בדמיון מזוזה לטלית דשאני טלית אחרת שיש בה חיוב אחר משא"כ במזוזה אחרת על אותו בית שאינו‬ ‫חיוב חדש מ"מ הדין עם המהר"ם שיק משום שברגע שהסיר המזוזה מבית נתבטל מהמצווה עי"ש‪ ,‬ועי' חובת הדר פ"א הערה מ"ב שכשקובע מזוזה אחרת שהיתה קבועה באותו בית בפתח אחר יש להסתפק אם‬ ‫חוזר ומברך וציין לדעת קדושים סי' רפ"ט סק"ד שמשמע מדבריו שאי"צ לברך)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נפלה המזוזה‪ :‬נפלה המזוזה צריך לברך כשחוזר וקובעה (פתחי תשובה סי' רפ"ט סק"א וכמו בנפלה טליתו באו"ח סי' ח' סט"ו שצריך לברך‪ ,‬וכ"כ בדעת קדושים סי' רפ"ט סק"ד ערוך השלחן שם‬ ‫בירורי הלכות‬ ‫ס"ד שו"ת ישמח לב או"ח סי' י"ד)‪.‬‬ ‫הוריד את המזוזה על מנת לבודקה האם צריך לברך כשחוזר וקובעה‬ ‫קבועה תמיד ממילא כל שהיה הפסק ועברו כבר הרבה ימים מזמן הברכה הראשונה בהיסח‬ ‫שאלה‪ :‬הוריד את המזוזה על מנת לבודקה (או לצורך צביעה) האם צריך לברך כשחוזר‬ ‫הדעת גדול אולי יש לברך גם כשדעתו לחזור ולקובעה מיד‪ ,‬וע"ע ברעק"א יו"ד סי' רפ"ו על‬ ‫וקובעה?‬ ‫דברי הש"ך סקכ"ה דכשעדיין לא תלו הדלת בפתח מכיון שיש ב' דעות בשו"ע אם הפתח‬ ‫תשובה‪ :‬בפתחי תשובה יו"ד סי' רפ"ט סק"א הביא מברכי יוסף (סי' רפ"ו סק"י) וז"ל אם‬ ‫חייב במזוזה יקבע המזוזה בלא ברכה או יברך על אחרת ויהא דעתו גם על פתח זה וכשיקבע‬ ‫הסיר המזוזה לבודקה ודעתו לחזור ולקובעה יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקובעה לשון‬ ‫בה הדלת יסיר המזוזה ויחזור ויקבענה בלא ברכה או שיברך על אחרת ותהא דעתו גם על‬ ‫לימודים או"ח סי' ט'‪ ,‬וכ' הפת"ש שאין הספר לשון לימודים לפני ואיני יודע במה נסתפק‬ ‫זה‪ ,‬והקשה רעק"א מ"ט לא יברך כשחוזר וקובעה הרי גם לאותה שיטה שפתח בלא דלת‬ ‫דאמאי לא דמי לפשט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף מיד או לתפילין שפשטם על דעת‬ ‫חייבת במזוזה מכיון שנטלה צריך לברל עליה כשחוזר וקובעה‪ ,‬זולת שנאמר דכוונת הש"ך‬ ‫לחזור ולהניחם מיד שאינו צריך לברך וכמבואר ברמ"א או"ח סי' ח' סי"ד ובסי' כ"ה סי"ב‪,‬‬ ‫לשי' הפוסקים באו"ח סי' ח' סי"ד דפשט טלית אדעתא לחזור וללובשו מיד דאי"צ לברך‬ ‫ושמא י"ל שנסתפק דאולי אינו דומה לטלית דהתם דעתו לחזור ולהתעטף בו אבל הכא אינו‬ ‫אם כן לאותה שיטה אפשר דהוא הדין במזוזה אם נטלה על מנת לחזור ולקובעה מיד אינו‬ ‫מוריד את המזוזה על מנת לחזור ולקובעה בוודאי דשמא ימצא בו פסול ויצטרך לקבוע‬ ‫צריך לברך ועיין‪( ,‬ולא כתב וצ"ע)‪ ,‬אלא שאין מדברי רעק"א ראיה ברורה לנדו"ד בנוטלה על‬ ‫מזוזה אחרת עכ"ד‪ ,‬והמעיין בלשון לימודים יראה שהפת"ש כיוון לדבריו אלא שנסתפק גם‬ ‫מנת לבודקה דאולי תמצא פסולה (וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"י סוף סי' צ"ג)‪.‬‬ ‫לאידך גיסא דגם לד' השו"ע דצריך לחזור ולברך כשפשט הטלית על דעת לחזור ולהתעטף‬ ‫אבל בערוך השלחן יו"ד סי' רפ"ט ס"ד כ' שכשנוטל מזוזה מהפתח לבודקה ונמצאת כשירה‬ ‫בה אפשר דזהו דווקא גבי טלית דפשיטת הטלית אינה לצורכה משא"כ במזוזה שמורידה‬ ‫וחוזר וקובעה אי"צ לברך כמו הפושט טליתו לפי שעה לחזור וללובשו דאינו מברך‪ ,‬ואם‬ ‫כדי לבודקה אינו חשיב הפסק ואי"צ לברך כשחוזר וקובעה וכהפסק לאחר ברכה קודם‬ ‫קבעה לאחר יום וודאי דמברך‪ ,‬ועי' בספר מבית לוי (יו"ד הלכות מזוזה עמוד תל"ח סעיף ט'‬ ‫אכילה דגביל לתורי לא חשיב הפסק דלצורך אכילה הוא (ברכות מ‪ ,).‬אמנם כשהוצרך‬ ‫והערה י') שהוראת מרן זצ"ל היתה שכשמחזיר המזוזה בו ביום אינו צריך לברך וכשקבעה‬ ‫להסירה כשהגיע זמן הבדיקה (דמזוזה צריכה בדיקה פעמיים בשבע שנים) אולי הדבר דומה‬ ‫לאחר שעבר יום הוי הסח הדעת וצריך לברך‪ ,‬וכשעבר לילה נחשב שכבר עבר יום וצריך‬ ‫לחולץ תפילין כדי להכנס לבית הכסא דצריך לברך גם לד' הרמ"א אמנם עי' מג"א סי' כ"ה‬ ‫לברך‪ ,‬והטעם שכל זמן שעדיין לא עבר הלילה יכול לבודקו ואינו מסיח דעתו אבל כשהלך‬ ‫סקכ"ב דאפשר דהוא רק בבית הכסא שלהם שהיה בשדה אבל בבית הכסא שלנו שאינו‬ ‫לישון הסיח דעתו‪ ,‬ועע"ש שבתשובה כת"י משנות התש"מ כ' מרן זצ"ל ודרכי להורות‬ ‫רחוק לא הוי הפסק וא"כ ה"נ בנדו"ד עכ"ד הלשון לימודים‪ ,‬ועי' שדי חמד מערכת המ"ם כלל‬ ‫דעכ"פ כשמחזיר ליום אחר יברך בודאי‪ ,‬והמברך גם בו ביום אחרי הפסק גדול אין מזניחין‬ ‫קכ"ב שהביא כל הנ"ל וכ' שבברכי יוסף ציין לעיין במש"כ באדמת קדש (ח"א יו"ד סי' י"ח)‬ ‫אותו‪ ,‬ומ"מ למעשה היה מורה לברך רק בעבר לילה שנחשב כהסח הדעת גמור‪ ,‬וכ"כ בשו"ת‬ ‫ואחר שזיכני השי"ת בספר אדמת קדש עיינתי בדבריו ובסו"ד מסיק דגם להרמ"א דאי"צ‬ ‫תשובות והנהגות ח"ב סי' תקנ"א שהביא דברי הערוך השלחן הנ"ל וכ' דאינו תלוי ביום‬ ‫לחזור ולברך על טלית כשפשטו ע"מ לחזור וללובשו מ"מ במזוזה צריך לברך כשחוזר‬ ‫ולילה אלא העיקר הוא אם מחזירו קודם השינה בלילה דאז אינו נחשב כהיסח הדעת ואף‬ ‫לקובעה שכיון שכשמורידה לבודקה הוא על דעת שאם תמצא פסולה יניח אחרת במקומה‬ ‫שלענין טלית שיעור הפסק הוא אף בפחות מזה דלאחר כמה שעות כבר נחשב כהפסק מ"מ‬ ‫נמצא שכשמחזירה למקומה הרי זה קביעות חדשה ופנים חדשות באו לכאן‪.‬‬ ‫במזוזה דרך הבדיקה הוא בכך ואינו נחשב הפסק רק כשמחזירו למחרת הלילה ועי"ש שכ'‬ ‫אמנם בדעת קדושים סי' רפ"ט סק"ד כ' בפשיטות דכשנוטל המזוזה על מנת לבודקה‬ ‫דכן הוא המנהג‪ ,‬ועע"ש בח"א סי' תרמ"ט ששמע בעיה"ק ירושלים שהמנהג הפשוט שאם‬ ‫ולהחזירה מיד (ולענין תפילין כ' בשו"ע הרב סי' כ"ה סכ"א דזמן מרובה שצריך לחזור ולברך‬ ‫עבר לילה וישן הוי הסח הדעת גמור וחוזר ומברך ובלא"ה אין לברך‪.‬‬ ‫הוא כמו ב' וג' שעות) אי"צ לברך כשחוזר וקובעה ודינו כפושט טלית על מנת לחזור‬ ‫וע"כ להלכה למעשה כשמוריד את המזוזה על מנת לבודקה או לצורך צביעה אם מחזירה‬ ‫ולהתעטף בה מיד דאינו חוזר ומברך לד' הרמ"א‪ ,‬ומ"מ אני נוהג לברך בהרהור או בנוסח‬ ‫באותו יום קודם שעבר הלילה אינו צריך לברך אבל אם מחזירה למחרת לאחר שעבר לילה‬ ‫רחמנא מלכא דעלמא משום שיש להסתפק שמא טלית ותפילין שאני שאין חיוב שיהיו‬ ‫צריך לברך‪.‬‬ ‫עליו כל היום ולכן מהני מה שהיה דעתו לחזור וללובשם מיד משא"כ במזוזה שצריך שתהא‬ ‫נלב"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫ט"ז אלול תרצ"ח‬ ‫ר' פנחס חיים הלוי הורוויץ זי"ע‬ ‫בעמח"ס פתחא זוטא‬ ‫אבד"ק קאסוב והגלילות‬ ‫הגעתי לכאן׳? אמר האופה שבא לכאן איזה פריץ גוי‬ ‫כסדר‪ .‬גם זכה לקבל פני בניו הקדושים של הרה"ק‬ ‫אלה תולדות‬ ‫בעגלה‪ ,‬ואמר לו שיקח את היהודי הישן בתוך העגלה‪.‬‬ ‫מצאנז‪ ,‬הרה"ק הדברי יחזקאל משינאווא זי"ע‪ ,‬והרה״ק‬ ‫רבינו 'המאור הגדול‪ ,‬חריף ובקי בכל חדרי תורה‪ ,‬זך‬ ‫כאשר התאושש רבינו קמעא‪ ,‬שם פעמיו לעבר בית‬ ‫רבי דוד מקשאנוב זי"ע‪ ,‬והרה״ק רבי אהרן מקרייז צאנז‬ ‫השכל'‪( ,‬הגה"ק רבי מאיר אריק בתשובתו לרבינו –‬ ‫מדרשו של הרה"ק מגארליץ‪ ,‬והגיע לשם באמצע‬ ‫זי"ע‪ .‬כ"כ זכה להיות במחיצתו של הרה"ק רבי יהושע‬ ‫שו"ת פתחא זוטא חאו"ח סימן נג)‪' ,‬הרב החריף ובקי‪,‬‬ ‫הסעודה שהיה עורך אחרי הדלקת הנרות‪ .‬באמצע‬ ‫מבעלזא זי"ע ועוד הרבה מצדיקי דורו‪.‬‬ ‫גדול בתורה‪ ,‬ומסובל ביראה‪ ,‬איש חמודות‪ ,‬חכם ושלם'‪,‬‬ ‫הסעודה פנה הרה"ק ואמר לרבינו‪" :‬הלא באת‬ ‫פרק האיש מקדש‬ ‫(רבו הגה"ק רבי דוב בעריש כהן מראווא בהסכמתו על‬ ‫מליזענסק‪ ,‬ובודאי הלכת ברגל מפני שרצית לחסוך שני‬ ‫בשנתו הי"ח בחורף שנת תרל"ו‪ ,‬הקים את ביתו עם‬ ‫הפסחא זוטא)‪ ,‬ה"ה הגה"ק רבי פינחס חיים הלוי‬ ‫רייניש‪ ,‬הנצרך בשביל לנסוע בעגלה‪ .‬לכן תן עתה שני‬ ‫מרת שרה ע"ה‪ ,‬בת רבי אלימלך שפרונג זצ"ל מעיר‬ ‫הורביץ זי"ע‪ ,‬נולד ביום ח"י תמוז תרי"ח בפשעווארסק‪,‬‬ ‫רייניש עבור משקה מעד לשים על השולחן"‪ .‬רבינו הסיק‬ ‫ליזענסק‪ .‬רבינו קבע את מושבו שם‪ .‬אז זכה רבינו‬ ‫לאביו הגה"ח המקובל רבי אברהם זאב הלוי הורביץ‬ ‫מזה שהרה"ק שלח לו את העגלה עם הגוי כדי להצילו‪,‬‬ ‫להכיר הרבה מאדמו"רי פולין‪ ,‬שבאו להשתטח על ציון‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהיה דור עשירי בן אחר בן להרה"ק השל"ה הק'‪,‬‬ ‫ולכן תבע ממנו שני רייניש‪ ,‬והיה לו הדבר ברור שמה‬ ‫קדשו של הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי״ע‪ ,‬והיה יורד מפעם‬ ‫ולאמו מרת הענטשא סירקא ע"ה‪ ,‬בת הרה"ח רבי‬ ‫שעבר בדיוק אז עגלה‪ ,‬ומה שהגוי העלה אותו‪ ,‬היה זה‬ ‫לפעם להקביל פני הצדיקים ולקבל את ברכתם‪ .‬אמנם‬ ‫יהושע דב זצ"ל‪.‬‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫מכיון שהיו באים הרבה‪ ,‬ורבינו לגודל שקידתו לא רצה‬ ‫בהיותו נער בן תשע שנים שלחוהו הוריו לשינאווא‪,‬‬ ‫אחר כמה שנים מתה עליו אשתו הראשונה בדמי ימיה‪,‬‬ ‫להתבטל הרבה מדברי תורה‪ ,‬לא היה יורד בכל פעם‬ ‫לקבל תורה מפי הגה"ק רבי דוב בעריש הכהן רפפורט‬ ‫אחר אשר ילדה לו ד' בנותיו‪ .‬אז נשא רבינו את מרת‬ ‫כשבא איזה צדיק‪ .‬אך בערוב ימיו התאונן רבינו על זאת‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהיה אח"כ אב"ד ראווא‪ ,‬בעמח"ס דרך המלך על‬ ‫רוזא ע"ה הי"ד‪ ,‬שזכתה לשמשו במסירות קרוב לששים‬ ‫והיה אומר‪" :‬ווי נעמט מען היינט אזעלכע רבי'ס‪ .‬ואז לא‬ ‫הרמב"ם‪ .‬רבינו שהה שם כמה שנים‪ ,‬ושקד על תלמודו‬ ‫שנה עד יומו‪.‬‬ ‫הלכתי אפילו לקבל מהם שלום‪.‬‬ ‫ביגיעה רבה ועצומה‪ .‬כעבור שנים סיפר לנכדו‪,‬‬ ‫על כס הרבנות‬ ‫רבינו ישב בביתו ועסק בתורה בכל כוחותיו‪ ,‬כאשר‬ ‫שלפעמים כאשר היה מתייגע הרבה בלימודו‪ ,‬רצה‬ ‫ויהי היום ומסחרו התחיל ל"ע לירד מטה מטה‪ ,‬עד אשר‬ ‫העידו שכניו‪ ,‬שהיה יושב לילות שלימים ועוסק בתורה‬ ‫לינפש קצת‪ ,‬אך כאשר נזכר במסירות נפשם של הוריו‬ ‫לא הספיק לכלכל את בני ביתו‪ .‬רבינו לא רצה להזדקק‬ ‫ביגיעה עצומה‪ ,‬ולא היה שוכב במטה‪ ,‬והעלה עלי גליון‬ ‫ששלחוהו מביתם‪ ,‬ועוד שהם מפרישים סכום נכבד‬ ‫לבריות‪ ,‬לכן הסתיר הדבר‪ ,‬ולא ידע מזה שום בריה‪,‬‬ ‫הרבה חידושים שחידש בלימודו חידושים נפלאים‬ ‫מהכנסתם הזעומה להוצאותיו מדי שבוע‪ ,‬הכל בשביל‬ ‫והיה שרוי בדוחק ועוני‪ ,‬ועוסק בתורה מתוך הדחק‪.‬‬ ‫ועצומים בדרך פלפול וחידוד‪ ,‬ומן המעט אשר נשתייר‬ ‫שילמד תורה‪ ,‬דבר זה לא נתן לו מנוח‪ ,‬ומיד חזר‬ ‫באותו הפרק היה הגאון רבי יוסף שטראסבורג זצ"ל‬ ‫בידינו רואים את גודל החריפות והשנינות של רבינו‪.‬‬ ‫והשקיע עצמו בלימוד ביתר שאת‪.‬‬ ‫בעמח"ס שו"ת יד יוסף ראב"ד בק"ק קאסוב‪ ,‬ועמד‬ ‫לפרנסתו שלח ידו במסחר‪ ,‬גם התעסק בהדפסת ספרים‬ ‫בצל הרה״ק מצאנז זי״ע‬ ‫לנסוע לחונן עפר ארץ הקודש‪ ,‬ולהתיישב בעיה"ק‬ ‫להיות נהנה מיגיע כפו‪.‬‬ ‫מסופר שקודם נסיעתו הראשונה של רבינו לצאנז‪ ,‬אמר‬ ‫ירושלים‪ .‬בעיר היו חילוקי דעות את מי לבחור לשרת‬ ‫בשבת רבינו בליזענסק‪ ,‬היה הולך כסדר להקביל פני רבו‬ ‫לו אביו שיאמר להרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע שהוא‬ ‫בקודש בעירם‪ .‬הרה"ק ר' משה מקאסוב בעמח"ס לקט‬ ‫הרה"ק מגארליץ‪ ,‬שהיה דר עדיין בעיר רידניק הסמוכה‬ ‫נכד של 'דבורה מטארניגראד'‪ ,‬וציוה עליו שישתדל‬ ‫עני זצ"ל פנה אל ש"ב הרה"צ ר' פינחס חאדאראוו זצ"ל‬ ‫לליזענסק‪ ,‬וע"פ רוב היה עושה את הדרך ברגליו מהלך‬ ‫לקבל ברכה מהרה"ק‪ .‬בהגיע רבינו לצאנז‪ ,‬עמד בשורה‬ ‫אב"ד זעביא‪ ,‬אשר היה חתן הרה"ק רבי ברוך מגארליץ‬ ‫חמש קילומטר‪ .‬פעם אחת בחנוכה יצא רבינו מבעוד יום‬ ‫עם כל האורחים לקבל שלום‪ .‬הרה״ק ישב במקומו‪,‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וביקש ממנו שיביא לו תלמיד חכם ממערב‬ ‫להשתתף בהדלקת הנרות אצל רבו‪ ,‬והיה קור עז ושלג‬ ‫ולפניו על השולחן היה מונח כלי קטן עם מים שהיה‬ ‫גאליציא‪ ,‬שיהיה מורה הוראה על מקום הגאון ר' יוסף‬ ‫גדול‪ ,‬ותקפו לרבינו חולשה מחמת הקור‪ ,‬והיה צועד‬ ‫טובל בו אצבעותיו מפעם לפעם‪ .‬בהגיע תורו של רבינו‪,‬‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫בשארית כוחותיו‪ .‬בינתים ירד הערב‪ ,‬ועבר שם איזה גוי‪,‬‬ ‫הושיט לו הרה"ק ידו לשלום‪ .‬אמר לו רבינו שהוא נכד‬ ‫הרה"צ ר' פינחס הציע הדבר לפני חותנו הרה"ק‬ ‫ואמר לרבינו שמסתובבים כאן זאבים‪ ,‬והעצה לזה‬ ‫של 'דבורה מטארניגראד'‪ .‬השיב הרה"ק‪ :‬״אה‪ ,‬דבורה‬ ‫מגארליץ‪ ,‬ותיכף ומיד אמר שלזה מסוגל הר' פינחס‬ ‫שידליק הלולקע שהאש והעשן מבריח אותם‪ .‬רבינו‬ ‫הכרתי אותה עוד משנות ילדותה"‪ .‬אמר לו רבינו‪,‬‬ ‫ליזענסקער‪ .‬שאלו חתנו הרי הוא מתפרנס בכבוד‬ ‫הרגיש שכוחותיו עוזבים אותו‪ ,‬והתיישב על הקרקע‬ ‫שאביו ביקש שהרבי יברכו‪ .‬נתן הרה"ק אצבעותיו לתוך‬ ‫מעסקיו במסחר ואין לו צורך בזה‪ .‬הרה"ק לא ענה לו‪,‬‬ ‫באפיסת כוחות‪ ,‬והרגיש שהוא עומד לירדם מרוב‬ ‫הכלי שעל השולחן‪ ,‬ואמר‪" ,‬הרי אין כאן מים"‪ ,‬והחווה‬ ‫רק חזר שוב על דבריו הקודמים‪ ,‬ויהי לפלא‪ ,‬שראה‬ ‫חולשה‪ ,‬והרי הוא סכנה גדולה שלא יקפא מקור רח"ל‪,‬‬ ‫לו בידו שילך‪ .‬רבינו לא התייאש וניגש למשמשים‬ ‫בעיניו הקדושות המצב הדחוק של רבינו‪.‬‬ ‫ולא ידע לשית עצה בנפשו‪.‬‬ ‫בקודש והפציר בהם מאד שיתנו לו רשות להביא מים‬ ‫אחר זמן מועט פנה אחד מחסידי צאנז אל הרה״ק‬ ‫לפתע שמע קול צלצול פעמון‪ ,‬והבין שמתקרב עגלה עם‬ ‫להרה"ק‪ ,‬עד שנעתרו לבקשתו‪ ,‬וכך זכה לברכתו של‬ ‫מגארליץ‪ ,‬בבקשה שישתדל בעדו שיקבל משרת רבנות‬ ‫איזה גוי נכבד‪ ,‬שכן היה מנהג אנשים חשובים לתלות‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע‪.‬‬ ‫באיזה קהילה‪ ,‬ובתוך הדברים הזכיר גם את העיר‬ ‫פעמונים‪ .‬רבינו חכך בדעתו אם לבקש עזרה מהגוי‬ ‫בפעם הראשון שהה שם מפרוס הפסח עד אחרי‬ ‫קאסוב‪ .‬השיב לו הרה״ק‪" :‬לא כן‪ ,‬העיר קאסוב מזומן‬ ‫היושב בעגלה‪ ,‬היות שבתקופה ההיא של ימי אידיהן‪,‬‬ ‫שבועות‪ .‬כאשר חזר מצאנז לעירו‪ ,‬בעודו ירד מן הרכבת‬ ‫הוא לר' פינחס"‪ .‬כאשר הציע הרה"ק את הדבר לפני‬ ‫היו היהודים סובלים מהם הרבה‪ .‬רבינו החליט שאין לו‬ ‫והציג רגלו על הארץ‪ ,‬נתלהב לבו בקרבו‪ ,‬ורצה תיכף‬ ‫רבינו‪ ,‬מיאן בדבר‪ ,‬והשתמט באמתלא כי הגאון ר' יוסף‬ ‫ברירה‪ ,‬וזחל על ידיו ועל רגליו עד אמצע הדרך‪ ,‬כדי‬ ‫לנסוע שוב לצאנז‪ ,‬עד שבקושי השפיעו עליו לבוא‬ ‫הנ"ל דורש בעד הרבנות ג' מאות רייניש‪ ,‬ואין לו את‬ ‫שיבחין בו הגוי ויעצור בשבילו‪ .‬בהגיע העגלה נעצרה‪,‬‬ ‫לביתו‪ .‬בכל זאת לא שקטה רוחו‪ ,‬והשתוקק מאד לטעום‬ ‫הסכום הנדרש‪ .‬מיד הוציא הרה"ק את מלא הסכום‬ ‫ושאל אותו הגוי‪" :‬מה רצונך״? ענה רבינו שתקפתו צינה‬ ‫שוב מאילנא דחיי‪ .‬בכן נסע שוב בחודש אלול‪ ,‬ושהה‬ ‫והלוה לו‪ .‬אמר לו רבינו שאין לו היתר הוראה‪ .‬ענה‬ ‫ואינו יכול ללכת‪ .‬שאלו‪" :‬לאן פניך מועדות״? ענה רבינו‬ ‫בצאנז עד אחרי הימים הנוראים שנת תרל"ו‪ ,‬שנתו‬ ‫הרה"ק‪" :‬אין הדבר מעכב‪ .‬אני אגיד לשמואל (הגאון‬ ‫לרודניק‪ .‬אמר הגוי‪" :‬גם אני נוסע לשם‪ ,‬הכנס לעגלתי"‪.‬‬ ‫האחרונה של הרה"ק מצאנז זי"ע‪ .‬ומאז היה דבוק בכל‬ ‫מהר"ש ענגיל מראדומישלא זצ"ל)‪ ,‬ויכתוב לך"‪ .‬כאשר‬ ‫רבינו טיפס לתוך העגלה‪ ,‬והעייפות הכריעתו ונרדם‪.‬‬ ‫נפשו בהרה"ק מצאנז עד סוף ימיו‪.‬‬ ‫ראה רבינו כי זה רצון קדשו‪ ,‬לא סירב עוד‪ ,‬וקיבל על‬ ‫כאשר הקיץ מצא את עצמו ליד התנור בבית האופה‬ ‫אחר הסתלקות הרה"ק מצאנז זי"ע‪ ,‬דבק והתקשר אל‬ ‫עצמו עול הרבנות‪ .‬זיעועכי"א‪.‬‬ ‫היהודי בפאתי העיר רודניק‪ .‬הוא שאל את האופה‪" :‬איך‬ ‫בנו הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זי"ע‪ ,‬והיה נוסע אליו‬ ‫*‬ ‫ביכורים הכנה לראש השנה‬ ‫טז אלול – הלכות אסורי רכילות ‪ -‬כלל ח‬ ‫בפרשתנו ניתנה לעם ישראל מצוות ביכורים‪ ,‬וכבר נתבאר שפרשיות אלו הם הכנה לימים‬ ‫הנוראים הקרבין ובאים‪ ,‬ועלינו ללמוד מה למדים ממצוות לביכורים להכנה לימים הקדושים‬ ‫גון‪ִ ,‬אם ַּמה‬ ‫א ַּבק ְּר ִכילּות‪ְּ ,‬כ ֹ‬ ‫סּורין ִמ ַּט ַּעם ֲ‬ ‫א ִ‬ ‫ׁש ֵהן ֲ‬ ‫עוד יֵׁש ְּד ָב ִרים‪ֶׁ ,‬‬ ‫ד‪ֹ .‬‬ ‫הבאים לקראתנו לשלום‪ .‬ואלו הם דברי המדרש תנחומא בפרשתנו(פר' א')‪.‬‬ ‫ינו ְּד ַּבר ְּגנַּאי‪ַּ ,‬רק ָד ָבר‪,‬‬ ‫לו ִני ָע ָליו‪ֵ ,‬א ֹ‬ ‫ש ָא ַּמר ְּפ ֹ‬ ‫לו‪ַּ ,‬מה ֶׁ‬ ‫ש ְּמ ַּס ֵפר ֹ‬ ‫ֶׁ‬ ‫היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות‪ .‬זה שאמר הכתוב‪ :‬בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה'‬ ‫לו ְּב ָפנָיו‪.‬‬ ‫או ְּמ ִרים ֹ‬ ‫ׁש ֶׁד ֶׁר ְּך ְּבנֵי ָא ָדם ְּל ַּה ְּק ִפיד ְּק ָצת‪ְּ ,‬כ ֶׁׁש ֹ‬ ‫ֶׁ‬ ‫עושנו (תהלים צ"ה) והלא כריעה בכלל השתחויה‪ ,‬והשתחויה בכלל כריעה‪ ,‬ומה תלמוד לומר‪,‬‬ ‫רו ֶׁד ֶׁר ְּך ֵס ֶׁתר‪ַּ ,‬אף‬ ‫לו ֲח ֵב ֹ‬ ‫ְּג ֶׁלה ֹ‬ ‫א ֶׁׁשר י ַּ‬ ‫ּסוד‪ֲ ,‬‬ ‫ה‪ְּ .‬ו ַּחיָב ָא ָדם ְּל ַּה ְּס ִתיר ַּה ֹ‬ ‫נשתחוה נכרעה נברכה‪ .‬אלא צפה משה ברוח הקדש וראה שבית המקדש עתיד לחרב והבכורים‬ ‫ּסוד‬ ‫ּסוד ַּההּוא ִע ְּניַּן ְּר ִכילּות‪ִ ,‬כי יֵׁש ְּב ִגלּוי ַּה ֹ‬ ‫ׁש ֵאין ְּב ִגלּוי ַּה ֹ‬ ‫ַּעל ִפי ֶׁ‬ ‫עתידין לפסק‪ ,‬עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום‪ ,‬לפי שחביב תפלה‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות‪ .‬שכך כתיב‪ :‬תכון תפלתי קטרת לפניך‬ ‫יו ֵצא ִמ ֶׁד ֶׁר ְּך‬ ‫תו‪ַּ ,‬גם ָבזֶׁה הּוא ֹ‬ ‫נֵזֶׁק ִל ְּב ָע ָליו ְּו ִס ָבה ְּל ָה ֵפר ַּמ ֲח ַּׁש ְּב ֹ‬ ‫משאת כפי מנחת ערב (תהלים קמ"א‪ ,‬ב) עכ"ל המדרש‪.‬‬ ‫ּסוד‪.‬‬ ‫ַּה ְּצ ִניעּות‪ְּ ,‬והּוא ַּמ ֲע ִביר ַּעל ַּד ַּעת ַּב ַּעל ַּה ֹ‬ ‫וזה לשון הקדש בסה"ק שפת אמת (תרל"ז)‪ ,‬מצות ביכורים הי' הכנה לר"ה כי הוא מעצרת עד‬ ‫החג ומסתמא רוב ביכורים הי' קודם ר"ה‪ ,‬שאחר הסוף מפירות השנה היו מחזירין הראשית‬ ‫להשי"ת והוא התדבקות אחרית הדבר בראשיתו‪ .‬לכן הביכורים נק' ראשית ואחז"ל בראשית‬ ‫ברא בשביל מצות ביכורים ע"ש‪ .‬כי זה קיום העולם מה שמעוררין תמיד ראשית הכח שבא‬ ‫מהש"י‪ .‬ולכן הי' המצוה אחר שבאו לא"י יזכרו הראשית שהש"י הוציאנו ממצרים ועשה לנו‬ ‫ניסים עד שהביאנו לא"י שהוא תכלית התיקון‪ .‬ועתה הנה הבאתי כו'‪ .‬ועתה לשון תשובה‬ ‫שבוודאי אחר השגת האמת צריכין לשוב בתשובה כי עיקר התשובה היא התדבקות בראשית‪.‬‬ ‫ושורש הראשית ניתן לבנ"י כמ"ש שנק' ראשית תבואתו והיינו שיש להם הכח להתדבק תמיד‬ ‫בראשית‪ .‬וז"ש ונתנך ה"א עליון כו' כמ"ש במד' שדומין לשמן שצף למעלה כו'‪ .‬ועתה שאין לנו‬ ‫ביכורים בפועל צריכין לתקן הכל בתשובה בלב‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫למדנו מדבריו הק' שעניין ר"ה הוא התדבקות בראשית וזה עיקר התשובה‪ ,‬והוא עבודת האדם‬ ‫כל העת להתבונן בראשית היינו תכלית ביאתו לעולם לאיזה מטרה‪ ,‬והאם באמת הולך בדרך‬ ‫למלא ייעוד זה‪.‬‬ ‫והנה נראה מדברי המדרש והשפת אמת שעיקר הכוונה בביכורים הוא להמשיך ההתחדשות‬ ‫וההתבוננות בראשית לכל השנה ולכל עת‪ ,‬שהרי במקום ביכורים תיקן משה רבינו תפיתות‬ ‫תמידים כסדרן‪ ,‬והדעת היה יכול להיות שיש לתקן מצוה בדומה לביכורים‪ ,‬מצוה הבאה מזמן‬ ‫לזמן‪ ,‬אלא עיקר העבודה להמשיך משראש השנה למשך כל השנה התבוננו תמידית בראשית‬ ‫ותכלית האדם בעולם‪.‬‬ ‫ומה יעשה וימשיך ההתחדשות דחודש אלול למשך כל השנה ע"ד משאחז"ל בכל יום יהיו‬ ‫בעיניך כחדשים והנה איתא ממרן אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זיע"א לפ' הא דאיתא בש"ס‬ ‫(ביצה טז‪ ).‬רשב"ל אומר‪ ,‬נשמה יתירה נתן הקב"ה באדם ערש"ק‪ ,‬ולמוצ"ש נוטלין אותה הימנו‪,‬‬ ‫ששבת‪ ,‬ווי אבדה נפש‪ ,‬דלכאורה הוו"ל לאתויי מקור‬ ‫שנאמר (שמות לא‪ ,‬יז) שבת וינפש‪ ,‬כיון ָ‬ ‫לנתינת הנשמה יתירה בערשב"ק ואמאי נקט מקור שכבר הלכה לה הנשמה במוצש"ק‪ ,‬וביאר‬ ‫הבעשטה"ק זיע"א דברי חז"ל רצו להודיע לו לאדם שיבוא מוצש"ק וכבר תלך לה הנשמה יתירה‬ ‫והחכם עיניו בראשו (קהלת כ') לנצל האי יומא דנשמתא כדבעי בזמירות ושירות ותשבחות לקל‬ ‫חי ולהתעדן באהבתו ויראתו ולהשפיע על כל ששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫‪...‬עניתי ואמרתי לפרש הגמרא לעולם יכנס כו' שיעור שני פתחים‪ ,‬על דרך‬ ‫וה"נ יש לו לאדם לשים עיניו בראשו ליקח ההתחדשות ולהמשיכו למשך כל השנה והעצה‬ ‫שפירש הבינה לעתים (דרוש סו) רוממות א‪-‬ל בגרונם וחרב פיפיות בידם‬ ‫היא לקבל עליו קבלה טובה קטנה אשר יקיימנה כל יום‪ ,‬חוק ולא יעבור ובמשך השנה כאשר‬ ‫(תהלים קמט‪ ,‬ו)‪ ,‬דאיתא בירושלמי (ברכות פ"א ה"ב) אמר רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫יקיימנה יזכור בהתחדשות שהי' לו בתחילת הזמן ויתן בלבו התעוררות והתחדשות בכל יום‬ ‫אלו הוינא על טורא דסיני הוי בעינא תרי פומא‪ ,‬חד למלעי באורייתא וחד למילי‬ ‫בעז"ה‪.‬‬ ‫דעלמא‪ .‬וזהו שאמר הכתוב‪ ,‬אם שהיו צריכים שתי פיות‪ ,‬הנה בטוב הנהגתם‬ ‫ובגלל שראש השנה הוא ראשית השנה לכך נידונים בה בשכל דבר בתחילת וצריך שמירה‬ ‫חרב פיפיות בידם‪ ,‬פירוש ברשותם‪ ,‬כי החרב של הדיבור תשמש לשתי פיות‪,‬‬ ‫כלשון קדשו של השפת אמת (תרל"ד) וכן מראשית השנה נידון מה יהי' בסופה אינו דווקא בר"ה‬ ‫ולא יבלבלו בתערובות נקלה ונכבד‪ ,‬רק את הכל יעשו יפה בעתו‪ ,‬כי ידברו‬ ‫רק כל שינוי ודבר חדש נמשך הכל אחר הראשית‪ .‬וכל דבר בראשיתו צריך שמירה‪ .‬כי בתחילת‬ ‫בעניני עולם הזה עדר לבדו ובדברי השלימות לבדו‪ ,‬ע"כ דבריו‪... .‬וזהו שאמרו‬ ‫שבא הדבר מן השורש אל האדם עומד לחסרון‪ .‬וגם כי כל המקבל צריך שמירה שלא יבא לידי‬ ‫לעולם יכנס אדם דרך שני פתחים‪ ,‬היינו שני פתחי פיות‪ .‬ופריך שני פתהים‬ ‫גבהות לכן כל מי שיש בו בחי' ראש צריך שמירה‪ .‬והעצה היא קבלת מלכותו ית' להתדבק בו‬ ‫סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים‪ ,‬הכוונה‪ ,‬עת יכנס לבית הכנסת‬ ‫ולהחזיר אליו הראשית לזכור כי הכל שלו‪ .‬לכן מיד שבאו לארץ הי' המצוה ביכורים‪ .‬ע"כ לשון‬ ‫להתפלל ישער בדעתו כאלו היה לו שתי פיות פתוחות‪ ,‬אחד למילי דעלמא‬ ‫קדשו‪.‬‬ ‫ואחד לדברי תורה‪ ,‬וידמה בעיניו כאלו הניח הפה הפתוח לצורכי העולם מבחוץ‪,‬‬ ‫למדנו מדבריו הק' שחלק ההכנה לר"ה הוא ביטול הגבהות‪ ,‬וכמו שמובא באמרי פנחס (תנ"ח)‬ ‫ועתה פיו פתוח רק לתפלה‪ ,‬ולא ישיח בו שום שיחה בטלה בעודנו עומד לפני‬ ‫וז"ל בשם הרב ז"ל כשהאדם הוא אצל עצמו [בבחי'] אין‪[ ,‬דאזי] אין הדינים שורין עליו‪ ,‬ואיתא‬ ‫ה'‪ ,‬וכאלו הוא פה חדש ומיוחד לתפלה‪ ,‬וכמבואר בזוהר (תרומה קלא ע"ב) גודל‬ ‫במדרש (ויק"ר ל' ג') שבר"ה ויוהכ"פ נעשים ישראל ברי' חדשה כמו גרגיר הנזרע שכשנרקב אז‬ ‫חומר עון מאן דמשתעי בבי כנישתא כו'‪.‬‬ ‫נתחדש והיינו שעבודת ר"ה הוא להוסיף ביטול על ביטול ולהכניע את עצמו כליל מלפני אור פני‬ ‫‪...‬ועל זה אמר מאי קרא דכתיב לשקוד על דלתותי לשמור מזוזות פתחי‪ ,‬הנה‬ ‫מלך חיים‪ ,‬כדאיתא בגמ' (עדיות ה‪ ,‬ו) מוטב לו להיקרא שוטה כל ימיו וכו' דהיינו שלא לזוז מן‬ ‫כפל ושינה את לשונו‪" ,‬לשקוד‪ ,‬לשמור"‪" ,‬דלתותי‪ ,‬פתחי"‪ .‬אבל ירמוז‪ ,‬לשקוד‬ ‫עבודת הביטול כמלוא נימא‪ .‬וע"ז אנו מתחננים (בתפילת שמו"ע) 'ונפשי כעפר לכל תהיה' היינו‬ ‫על דלתות של בית הכנסת‪ ,‬לשמור מזוזות פתחי הן הם השפתיים‪ ,‬שיחת חולין‬ ‫שנזכה לבוא לשלימות עבודת הביטול וע"י זה להיות ברי' חדשה‪.‬‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים‪ .‬והיינו דאסמיך לכאן יכנס‬ ‫ויעזור השי"ת שנזכה להכין עצמנו כדבעי לראות כדרך שבא ליראות (חגיגה ב‪ ).‬ולהתחדשות‬ ‫שיעור שני פתחים‪ ,‬כדפירשתי למעלה‪ .‬על כן מי האיש החפץ חיים לא ישיח‬ ‫עצומה בעבודת השי"ת ושימשך למשך כל השנה כולה ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ושנת גאולה‬ ‫שיחת חולין בבית הכנסת‪ ,‬ויאריך ימיו וגו' בקרב כל ישראל‪...‬‬ ‫וישועה אמן‪.‬‬ ‫ייטב לב פרשתינו בתו"ד‬ ‫לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י ‪ 1-732-372-0092‬מארץ ישראל ‪ · 03-686-1344‬פקס ‪ · 1-732-647-2222‬בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י ‪052-764-8605‬‬