רחשי לב · Rachashei Leiv — כי תבוא (2026-08-24)

פרשת כי תבוא
ט"ז אלול ה'תשפ"ו
שנה י"ד גליון מ"ד
סו"ז קר"ש מוצש"ק הדלקת
לשב"ק ר"ת הנרות
8:56/9:39 8:45 7:16 לעיקוואוד
8:55/9:38 8:45 7:16 ברוקלין
8:48/9:26 8:24 6:32 ירושלים
8:49/9:27 8:21 6:48 בני ברק
8:49/9:27 8:22 6:40 אלעד
8:49/9:27 8:23 6:31 בית שמש
ובזה מבואר כונת רש"י במה שהוסיף 'הבאת ביכורים היום' ,שבא כמיישב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך וכו' ובאת אל הכהן.
ומבאר את כונת הברכה שמברכתו הבת קול לשכר בעולם הזה ,שהכוונה ...ולכן ציותה התורה הק' ליתן להכהנים העשרים וארבע מתנות כהונה
בזה היא לברכו על הטירחה והזריזות בקיום המצוה .וזהו 'הבאת' ביכורים, בכדי להכיר ולידע כי אילולי כהני ה' שעל ידי גודל יחודיהם שהם מיחדין
שטרחת בהבאתו ,וגם נזדרזת להביאו 'היום' ,ולכן תשנה לשנה הבאה. כל העולמות באין סוף יתברך שמו הם ממשיכין השפעת כל הענינים לא
הרה"ק מצאנז קלויזענבורג זי"ע ,דברי יציב עפ"י שפע חיים מכתבי תורה היה מתברך בשום דבר .ונצטוינו לפדות בכור אדם להורות כי אילולי
והיה אם לא תשמע וגו'. הכהנים שהם ממשיכין בני וחיי לא היה מתברך בבנים ,וכן מעשר בהמה...
וקשה למה כתיב לשון והיה שהוא לשון שמחה ,בואם לא תשמע שזה אינו ולכן אמרו חז"ל (כתובות קה עמוד ב) כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו
שמחה אם ח"ו אינו שומע בקול ה' .ועוד ,שהרי הכתוב מסיים ובאו עליך כל הקריב ביכורים ,מפני שבכל דור ודור הוא כן שאין השפעה יורדת רק על
וגו' והשיגוך ובודאי שאינו משמח כלל. ידי צדיקי הדור האמיתים שהם הם הממשיכים ההשפעה ,וזה שמביא לו
וי"ל דתרי 'ואם לא תשמע' יש ,יש עבירה שהיצה"ר מסיתו לעבור עליה דורון הוא מורה בזה שהוא מכיר גודל הטובה שעושה עמו הצדיק ושכל
ואינו יכול להתגבר עליו מרוב תאותו ואח"כ אחר שעשה התאוה התועבה ברכת ידיו באתה לו על ידי הצדיק לא בכוחו ועוצם ידו ,ולכן הוא כאילו
ונח יצרו ומזגו הסוער ומתחרט עליה ומצטער עליה ,ויש 'אם לא תשמע' הקריב ביכורים שהיו באים גם כן על כוונה זו וכאשר נבאר עוד.
עבירות שהוא עושה בשאט נפשו שהוא כופר בעיקר ועובר על כה"ת כולה ונבוא לביאור הכתובים שהנה חשש ה' יתברך שכשיבואו לארץ זבת חלב
ואינו מצטער עליה כלל גם אחרי עשייתה .וזו היא הכוונה כאן והיה אם לא ודבש ויתעסקו בנחלת שדה וכרם ומרעה הצאן יבואו לחשוב כי בכוחם
תשמע ,כלומר שאתה לא שומע בקול ה' ועובר עבירות בשמחה ובטוב לב, ועוצם ידם יעשו חיל ,ויתלו הכל בסיבה טבעית שזה ששדהו עשתה תבואה
אז ובאו עליו כל הקללות והשיגום ,ורשעים על פתחה של גיהנום אינם הרבה הוא מפני שזבלה יפה ועידרה ונכשה ,וזה שצאנו פרץ לרוב מפני
חוזרים בתשובה ובאבוד רשעים רנה ואז יהיה גם שמחה לכלל ישראל. שהיה לו רועה טוב ובקי באומנותו ויסורו לבם מאמונת ה' יתברך ,לכן
חידושי ידידיה לוי חלק ג
ציותה התורה הקדושה שראשית פרי האדמה יביא אל הכהן.
והיו חייך תלואים לך מנגד וכו'.
מאור ושמש ,בתו"ד
נראה לי על פי דידוע (זוהר חדש כי תבוא עג עמוד ב) דכל התוכחה הוא חסדים
ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם.
מצומצמים ,והנה זאת ג"כ ידוע (שערי קדושה שער ג פרק ב) אשר על כל אבר אמרו חז"ל (מובא ברש"י) אין לך אלא כהן שבימיך ,פירוש כפי ערך הדור
מאברי האדם שורה שם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו ,ואיתא בספרי יריאם הקב"ה מקים להם כהן שנאמר (ישעיה כד ,ב) והיה כעם ככהן ,כי אפילו ריש
(טעמי מצוות פרשת ויחי ,נועם אלימלך פרשת תרומה על הפסוק אמתיים וחצי) שצריך אדם גרגותא משמיא ממנו ליה .לזה אמר אשר יהיה בימים ההם ,כפי ערך הזמן
לצייר שם הוי"ה ב"ה וב"ש לנגדו .וזהו כוונת הכתוב והיו חייך ,רצ"ל שם וכפי מה שראוי לדור ,אם כן הואיל ומינויו הוא מלמעלה צריך לנהוג בו
הוי"ה ב"ה ,שמשם אתה יונק החיות שלך ,תלואים לך מנגד ,שתתבונן בכל כבוד ,כי הכבוד הוא למי שמינהו שהוא ה' יתברך ,מאחר שהוא במקום
פעולתך ,כמו שכתוב (תהלים טז ,ח) שויתי ה' לנגדי תמיד ,ומזה יגיע לך ופחדת אהרן כאילו הוא אהרן ,ולזה אל הכהן בה"א הידיעה.
יומם ולילה ,רצ"ל שתגיע ליראת ה' יומם ולילה ,ואע"פ כן ולא תאמין שפתי כהן על התורה ,מתלמידי גורי האריז"ל
בחייך ,על דרך מה דאיתא (אבות ב ,ד) אל תאמין בעצמך. היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות.
הרה"ק ר' יהודה לייב אבדק"ק זאקילקוב (תלמיד הרה"ק הרבי ר' אלימלך) זי"ע ,לקוטי מהרי"ל במדרש ,אמר רשב"ל ,יצתה בת קול ואמרה לו' ,תזכה לשנה הבאה ותביא
התשובה רפואה לכל. כהיום הזה' ,כאדם שהוא נותן פרי חדש לחבירו ואומר לו 'יהי רצון שתשנה
עומד אדם ומתוודה ביום הכיפורים ,וידוי ארוך מאד ,והוא מונה את חטאיו ותתן לי לשנה האחרת' (ע"כ) .וברש"י הביא דברים אלו בלשון זה' ,בת קול
אחד אחד .וכאשר מתבונן האדם ברוב חטאיו עלול הוא להיכנס לכלל מברכתו הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה' .וצ"ב מה שמשנה הלשון
יאוש ,משום כך עליו להיזכר באותו מעמד ,כי נכונה תרופה בדוקה ,זו ומוסיף 'הבאת ביכורים היום' ,שזה אינו מבואר במדרש ,והוא כשפת יתר,
התשובה .משל לחולה שהבהילו אליו פרופסור ,בדק אותו המומחה הן מה שאמר 'הבאת ביכורים' והן מה שדקדק לומר 'היום'.
והתחיל לפרט לפניו את מחלותיו ,שמע החולה עד היכן הדברים מגיעים, ונראה בהקדם מה שיש לבאר ,איך עולה הבטחה זו לשכר בעולם הזה
נתבהל מאד והביע את חרדתו בפני הפרופסור ,שמי יודע אם יצא מחליו זה. בקנה אחד עם מה שאמרו חז"ל דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא .אלא
אמר לו הפרופסור ,אל לך לפחד ,לפיכך באתי אליך ורושם לך תרופות שמבואר בספרים הק' דעל הכנה וטיפול במצוה יש שכר מצוה בהאי
טובות שיחזירו לך את בריאותך. עלמא .כך גם מבואר בספרים הק' דעל זריזות בהמצוה יש שכר מצוה בהאי
כך התשובה היא התרופה הבדוקה ביותר לכל מחלות הנפש שהאדם עלמא .לפי זה נוכל לומר ,דאף שעל גוף מצות נתינת הביכורים אכן אין
מתודה עליהן ביום הכיפורים. שכר מצוה בהאי עלמא ,מכל מקום השכר הוא על הבאת הביכורים ,ועל
הגה"צ ר' אייזיק גרייעווסקי מסווינטובולי' זצ"ל הי"ד אבדק"ק נאראווקע
הזריזות שלא להחמיץ המצוה עד יום האחרון.
גוילי אש עמוד ר' ,שיחות מוסר ודברי הגות מגדולי וקדושי ישיבת בית יוסף נובהרודוק
פסקי הלכות
מהלכות מזוזה
רבים נוהגים לבדוק תפילין ומזוזות בחודש אלול וכמו שכתב במטה אפרים סי' תקפ"א ס"י וז"ל ויש אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצוות להיות בודק ובוחן תפילין
ומזוזות שלהם וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות ,והוא מנהג טוב ,ועל כן נכתוב כמה פסקי הלכות הנוגעים לענין בדיקת המזוזה.
א .האם צריך לברך כשמחזיר המזוזה לאחר בדיקה :כשמורידים את המזוזה לזמן קצר ומחזירים בו ביום וכגון לצורך צביעה או לצורך בדיקה אין צריך לחזור
ולברך כשחוזר וקובעה ,אבל כשעבר יום צריך לברך (בפת"ש יו"ד סי' רפ"ט סק"א הביא מברכ"י בשם לשון לימודים שנסתפק בזה ודן האם יש לדמותו לטלית שפשטה על מנת ללובשה מיד דאינו חוזר
ומברך לד' הרמ"א ועי' רעק"א יו"ד סי' רפ"ו בש"ך סקכ"ה שמשמע קצת דאין לברך ,ובערוך השלחן שם ס"ד כ' דבאותו יום אי"צ לברך וכשקובעה לאחר יום צריך לברך) ,יום אחר נחשב לאחר שעבר הלילה,
ולכן אם נטלה בערב לבודקה ועבר הלילה כשמחזירה למחרת צריך לברך (מבית לוי יו"ד הלכות מזוזה עמוד תל"ח סעיף ט' והערה י' בשם מרן זצ"ל ,וכ"כ בתשובות והנהגות ח"א סי' תרמ"ט ובח"ב
סי' תקנ"א שכן הוא המנהג בירושלים ,ועי' באריכות בברורי הלכות הכא).
ב .נמצאת המזוזה פסולה וקובע אחרת :נטלה לבודקה ונמצאת המזוזה פסולה וקובע אחרת אפילו באותו יום צריך לברך משום שבטלה המצוה הראשונה (עי' או"ח
סי' כ"ה סי"ב בביאור הלכה ד"ה נפסק לגבי תפילין שנפסלו לאחר ההנחה שצריך לחזור ולברך לאחר שמתקנם וכן נראה מדברי המשנ"ב סי' ח' סקמ"א לגבי ציצית שנפסלו שאם תיקנם לאחר שנתעטף בטלית צריך
לחזור ולברך ,וכ"כ בשו"ת השיב משה או"ח סי' ח' לגבי מזוזה שנפסלה שמברך כשקובע אחרת).
ג .הסיר את המזוזה על מנת לקבוע מזוזה אחרת :הסיר את המזוזה על מנת לקבוע מזוזה אחרת קובעה בברכה (בשו"ת השיב משה או"ח סי' ח' דתלוי הדבר במח' הרמ"א
והמג"א באו"ח סי' ח' סי"ב דלד' הרמ"א צריך לברך ולדעת המג"א סקט"ז אי"צ לברך ובשדי חמד במערכת המ"ם כלל קכ"ג הביא משו"ת ישמח לב או"ח סי' י"ד שהשיג עליו דגם המג"א מודה שמברך בנדו"ד ,ועי'
שבה"ל ח"ב סי' קנ"ח שכ"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' רפ"ה ואף שבשו"ת מהרש"ג ח"א יו"ד סי' נ"ז פקפק בדמיון מזוזה לטלית דשאני טלית אחרת שיש בה חיוב אחר משא"כ במזוזה אחרת על אותו בית שאינו
חיוב חדש מ"מ הדין עם המהר"ם שיק משום שברגע שהסיר המזוזה מבית נתבטל מהמצווה עי"ש ,ועי' חובת הדר פ"א הערה מ"ב שכשקובע מזוזה אחרת שהיתה קבועה באותו בית בפתח אחר יש להסתפק אם
חוזר ומברך וציין לדעת קדושים סי' רפ"ט סק"ד שמשמע מדבריו שאי"צ לברך).
ד .נפלה המזוזה :נפלה המזוזה צריך לברך כשחוזר וקובעה (פתחי תשובה סי' רפ"ט סק"א וכמו בנפלה טליתו באו"ח סי' ח' סט"ו שצריך לברך ,וכ"כ בדעת קדושים סי' רפ"ט סק"ד ערוך השלחן שם
בירורי הלכות ס"ד שו"ת ישמח לב או"ח סי' י"ד).
הוריד את המזוזה על מנת לבודקה האם צריך לברך כשחוזר וקובעה
קבועה תמיד ממילא כל שהיה הפסק ועברו כבר הרבה ימים מזמן הברכה הראשונה בהיסח שאלה :הוריד את המזוזה על מנת לבודקה (או לצורך צביעה) האם צריך לברך כשחוזר
הדעת גדול אולי יש לברך גם כשדעתו לחזור ולקובעה מיד ,וע"ע ברעק"א יו"ד סי' רפ"ו על וקובעה?
דברי הש"ך סקכ"ה דכשעדיין לא תלו הדלת בפתח מכיון שיש ב' דעות בשו"ע אם הפתח תשובה :בפתחי תשובה יו"ד סי' רפ"ט סק"א הביא מברכי יוסף (סי' רפ"ו סק"י) וז"ל אם
חייב במזוזה יקבע המזוזה בלא ברכה או יברך על אחרת ויהא דעתו גם על פתח זה וכשיקבע הסיר המזוזה לבודקה ודעתו לחזור ולקובעה יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקובעה לשון
בה הדלת יסיר המזוזה ויחזור ויקבענה בלא ברכה או שיברך על אחרת ותהא דעתו גם על לימודים או"ח סי' ט' ,וכ' הפת"ש שאין הספר לשון לימודים לפני ואיני יודע במה נסתפק
זה ,והקשה רעק"א מ"ט לא יברך כשחוזר וקובעה הרי גם לאותה שיטה שפתח בלא דלת דאמאי לא דמי לפשט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף מיד או לתפילין שפשטם על דעת
חייבת במזוזה מכיון שנטלה צריך לברל עליה כשחוזר וקובעה ,זולת שנאמר דכוונת הש"ך לחזור ולהניחם מיד שאינו צריך לברך וכמבואר ברמ"א או"ח סי' ח' סי"ד ובסי' כ"ה סי"ב,
לשי' הפוסקים באו"ח סי' ח' סי"ד דפשט טלית אדעתא לחזור וללובשו מיד דאי"צ לברך ושמא י"ל שנסתפק דאולי אינו דומה לטלית דהתם דעתו לחזור ולהתעטף בו אבל הכא אינו
אם כן לאותה שיטה אפשר דהוא הדין במזוזה אם נטלה על מנת לחזור ולקובעה מיד אינו מוריד את המזוזה על מנת לחזור ולקובעה בוודאי דשמא ימצא בו פסול ויצטרך לקבוע
צריך לברך ועיין( ,ולא כתב וצ"ע) ,אלא שאין מדברי רעק"א ראיה ברורה לנדו"ד בנוטלה על מזוזה אחרת עכ"ד ,והמעיין בלשון לימודים יראה שהפת"ש כיוון לדבריו אלא שנסתפק גם
מנת לבודקה דאולי תמצא פסולה (וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"י סוף סי' צ"ג). לאידך גיסא דגם לד' השו"ע דצריך לחזור ולברך כשפשט הטלית על דעת לחזור ולהתעטף
אבל בערוך השלחן יו"ד סי' רפ"ט ס"ד כ' שכשנוטל מזוזה מהפתח לבודקה ונמצאת כשירה בה אפשר דזהו דווקא גבי טלית דפשיטת הטלית אינה לצורכה משא"כ במזוזה שמורידה
וחוזר וקובעה אי"צ לברך כמו הפושט טליתו לפי שעה לחזור וללובשו דאינו מברך ,ואם כדי לבודקה אינו חשיב הפסק ואי"צ לברך כשחוזר וקובעה וכהפסק לאחר ברכה קודם
קבעה לאחר יום וודאי דמברך ,ועי' בספר מבית לוי (יו"ד הלכות מזוזה עמוד תל"ח סעיף ט' אכילה דגביל לתורי לא חשיב הפסק דלצורך אכילה הוא (ברכות מ ,).אמנם כשהוצרך
והערה י') שהוראת מרן זצ"ל היתה שכשמחזיר המזוזה בו ביום אינו צריך לברך וכשקבעה להסירה כשהגיע זמן הבדיקה (דמזוזה צריכה בדיקה פעמיים בשבע שנים) אולי הדבר דומה
לאחר שעבר יום הוי הסח הדעת וצריך לברך ,וכשעבר לילה נחשב שכבר עבר יום וצריך לחולץ תפילין כדי להכנס לבית הכסא דצריך לברך גם לד' הרמ"א אמנם עי' מג"א סי' כ"ה
לברך ,והטעם שכל זמן שעדיין לא עבר הלילה יכול לבודקו ואינו מסיח דעתו אבל כשהלך סקכ"ב דאפשר דהוא רק בבית הכסא שלהם שהיה בשדה אבל בבית הכסא שלנו שאינו
לישון הסיח דעתו ,ועע"ש שבתשובה כת"י משנות התש"מ כ' מרן זצ"ל ודרכי להורות רחוק לא הוי הפסק וא"כ ה"נ בנדו"ד עכ"ד הלשון לימודים ,ועי' שדי חמד מערכת המ"ם כלל
דעכ"פ כשמחזיר ליום אחר יברך בודאי ,והמברך גם בו ביום אחרי הפסק גדול אין מזניחין קכ"ב שהביא כל הנ"ל וכ' שבברכי יוסף ציין לעיין במש"כ באדמת קדש (ח"א יו"ד סי' י"ח)
אותו ,ומ"מ למעשה היה מורה לברך רק בעבר לילה שנחשב כהסח הדעת גמור ,וכ"כ בשו"ת ואחר שזיכני השי"ת בספר אדמת קדש עיינתי בדבריו ובסו"ד מסיק דגם להרמ"א דאי"צ
תשובות והנהגות ח"ב סי' תקנ"א שהביא דברי הערוך השלחן הנ"ל וכ' דאינו תלוי ביום לחזור ולברך על טלית כשפשטו ע"מ לחזור וללובשו מ"מ במזוזה צריך לברך כשחוזר
ולילה אלא העיקר הוא אם מחזירו קודם השינה בלילה דאז אינו נחשב כהיסח הדעת ואף לקובעה שכיון שכשמורידה לבודקה הוא על דעת שאם תמצא פסולה יניח אחרת במקומה
שלענין טלית שיעור הפסק הוא אף בפחות מזה דלאחר כמה שעות כבר נחשב כהפסק מ"מ נמצא שכשמחזירה למקומה הרי זה קביעות חדשה ופנים חדשות באו לכאן.
במזוזה דרך הבדיקה הוא בכך ואינו נחשב הפסק רק כשמחזירו למחרת הלילה ועי"ש שכ' אמנם בדעת קדושים סי' רפ"ט סק"ד כ' בפשיטות דכשנוטל המזוזה על מנת לבודקה
דכן הוא המנהג ,ועע"ש בח"א סי' תרמ"ט ששמע בעיה"ק ירושלים שהמנהג הפשוט שאם ולהחזירה מיד (ולענין תפילין כ' בשו"ע הרב סי' כ"ה סכ"א דזמן מרובה שצריך לחזור ולברך
עבר לילה וישן הוי הסח הדעת גמור וחוזר ומברך ובלא"ה אין לברך. הוא כמו ב' וג' שעות) אי"צ לברך כשחוזר וקובעה ודינו כפושט טלית על מנת לחזור
וע"כ להלכה למעשה כשמוריד את המזוזה על מנת לבודקה או לצורך צביעה אם מחזירה ולהתעטף בה מיד דאינו חוזר ומברך לד' הרמ"א ,ומ"מ אני נוהג לברך בהרהור או בנוסח
באותו יום קודם שעבר הלילה אינו צריך לברך אבל אם מחזירה למחרת לאחר שעבר לילה רחמנא מלכא דעלמא משום שיש להסתפק שמא טלית ותפילין שאני שאין חיוב שיהיו
צריך לברך. עליו כל היום ולכן מהני מה שהיה דעתו לחזור וללובשם מיד משא"כ במזוזה שצריך שתהא
נלב"ע הרה"ק
ט"ז אלול תרצ"ח ר' פנחס חיים הלוי הורוויץ זי"ע
בעמח"ס פתחא זוטא אבד"ק קאסוב והגלילות
הגעתי לכאן׳? אמר האופה שבא לכאן איזה פריץ גוי כסדר .גם זכה לקבל פני בניו הקדושים של הרה"ק אלה תולדות
בעגלה ,ואמר לו שיקח את היהודי הישן בתוך העגלה. מצאנז ,הרה"ק הדברי יחזקאל משינאווא זי"ע ,והרה״ק רבינו 'המאור הגדול ,חריף ובקי בכל חדרי תורה ,זך
כאשר התאושש רבינו קמעא ,שם פעמיו לעבר בית רבי דוד מקשאנוב זי"ע ,והרה״ק רבי אהרן מקרייז צאנז השכל'( ,הגה"ק רבי מאיר אריק בתשובתו לרבינו –
מדרשו של הרה"ק מגארליץ ,והגיע לשם באמצע זי"ע .כ"כ זכה להיות במחיצתו של הרה"ק רבי יהושע שו"ת פתחא זוטא חאו"ח סימן נג)' ,הרב החריף ובקי,
הסעודה שהיה עורך אחרי הדלקת הנרות .באמצע מבעלזא זי"ע ועוד הרבה מצדיקי דורו. גדול בתורה ,ומסובל ביראה ,איש חמודות ,חכם ושלם',
הסעודה פנה הרה"ק ואמר לרבינו" :הלא באת פרק האיש מקדש (רבו הגה"ק רבי דוב בעריש כהן מראווא בהסכמתו על
מליזענסק ,ובודאי הלכת ברגל מפני שרצית לחסוך שני בשנתו הי"ח בחורף שנת תרל"ו ,הקים את ביתו עם הפסחא זוטא) ,ה"ה הגה"ק רבי פינחס חיים הלוי
רייניש ,הנצרך בשביל לנסוע בעגלה .לכן תן עתה שני מרת שרה ע"ה ,בת רבי אלימלך שפרונג זצ"ל מעיר הורביץ זי"ע ,נולד ביום ח"י תמוז תרי"ח בפשעווארסק,
רייניש עבור משקה מעד לשים על השולחן" .רבינו הסיק ליזענסק .רבינו קבע את מושבו שם .אז זכה רבינו לאביו הגה"ח המקובל רבי אברהם זאב הלוי הורביץ
מזה שהרה"ק שלח לו את העגלה עם הגוי כדי להצילו, להכיר הרבה מאדמו"רי פולין ,שבאו להשתטח על ציון זצ"ל ,שהיה דור עשירי בן אחר בן להרה"ק השל"ה הק',
ולכן תבע ממנו שני רייניש ,והיה לו הדבר ברור שמה קדשו של הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי״ע ,והיה יורד מפעם ולאמו מרת הענטשא סירקא ע"ה ,בת הרה"ח רבי
שעבר בדיוק אז עגלה ,ומה שהגוי העלה אותו ,היה זה לפעם להקביל פני הצדיקים ולקבל את ברכתם .אמנם יהושע דב זצ"ל.
למעלה מדרך הטבע. מכיון שהיו באים הרבה ,ורבינו לגודל שקידתו לא רצה בהיותו נער בן תשע שנים שלחוהו הוריו לשינאווא,
אחר כמה שנים מתה עליו אשתו הראשונה בדמי ימיה, להתבטל הרבה מדברי תורה ,לא היה יורד בכל פעם לקבל תורה מפי הגה"ק רבי דוב בעריש הכהן רפפורט
אחר אשר ילדה לו ד' בנותיו .אז נשא רבינו את מרת כשבא איזה צדיק .אך בערוב ימיו התאונן רבינו על זאת, זצ"ל ,שהיה אח"כ אב"ד ראווא ,בעמח"ס דרך המלך על
רוזא ע"ה הי"ד ,שזכתה לשמשו במסירות קרוב לששים והיה אומר" :ווי נעמט מען היינט אזעלכע רבי'ס .ואז לא הרמב"ם .רבינו שהה שם כמה שנים ,ושקד על תלמודו
שנה עד יומו. הלכתי אפילו לקבל מהם שלום. ביגיעה רבה ועצומה .כעבור שנים סיפר לנכדו,
על כס הרבנות רבינו ישב בביתו ועסק בתורה בכל כוחותיו ,כאשר שלפעמים כאשר היה מתייגע הרבה בלימודו ,רצה
ויהי היום ומסחרו התחיל ל"ע לירד מטה מטה ,עד אשר העידו שכניו ,שהיה יושב לילות שלימים ועוסק בתורה לינפש קצת ,אך כאשר נזכר במסירות נפשם של הוריו
לא הספיק לכלכל את בני ביתו .רבינו לא רצה להזדקק ביגיעה עצומה ,ולא היה שוכב במטה ,והעלה עלי גליון ששלחוהו מביתם ,ועוד שהם מפרישים סכום נכבד
לבריות ,לכן הסתיר הדבר ,ולא ידע מזה שום בריה, הרבה חידושים שחידש בלימודו חידושים נפלאים מהכנסתם הזעומה להוצאותיו מדי שבוע ,הכל בשביל
והיה שרוי בדוחק ועוני ,ועוסק בתורה מתוך הדחק. ועצומים בדרך פלפול וחידוד ,ומן המעט אשר נשתייר שילמד תורה ,דבר זה לא נתן לו מנוח ,ומיד חזר
באותו הפרק היה הגאון רבי יוסף שטראסבורג זצ"ל בידינו רואים את גודל החריפות והשנינות של רבינו. והשקיע עצמו בלימוד ביתר שאת.
בעמח"ס שו"ת יד יוסף ראב"ד בק"ק קאסוב ,ועמד לפרנסתו שלח ידו במסחר ,גם התעסק בהדפסת ספרים בצל הרה״ק מצאנז זי״ע
לנסוע לחונן עפר ארץ הקודש ,ולהתיישב בעיה"ק להיות נהנה מיגיע כפו. מסופר שקודם נסיעתו הראשונה של רבינו לצאנז ,אמר
ירושלים .בעיר היו חילוקי דעות את מי לבחור לשרת בשבת רבינו בליזענסק ,היה הולך כסדר להקביל פני רבו לו אביו שיאמר להרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע שהוא
בקודש בעירם .הרה"ק ר' משה מקאסוב בעמח"ס לקט הרה"ק מגארליץ ,שהיה דר עדיין בעיר רידניק הסמוכה נכד של 'דבורה מטארניגראד' ,וציוה עליו שישתדל
עני זצ"ל פנה אל ש"ב הרה"צ ר' פינחס חאדאראוו זצ"ל לליזענסק ,וע"פ רוב היה עושה את הדרך ברגליו מהלך לקבל ברכה מהרה"ק .בהגיע רבינו לצאנז ,עמד בשורה
אב"ד זעביא ,אשר היה חתן הרה"ק רבי ברוך מגארליץ חמש קילומטר .פעם אחת בחנוכה יצא רבינו מבעוד יום עם כל האורחים לקבל שלום .הרה״ק ישב במקומו,
זצ"ל ,וביקש ממנו שיביא לו תלמיד חכם ממערב להשתתף בהדלקת הנרות אצל רבו ,והיה קור עז ושלג ולפניו על השולחן היה מונח כלי קטן עם מים שהיה
גאליציא ,שיהיה מורה הוראה על מקום הגאון ר' יוסף גדול ,ותקפו לרבינו חולשה מחמת הקור ,והיה צועד טובל בו אצבעותיו מפעם לפעם .בהגיע תורו של רבינו,
הנ"ל. בשארית כוחותיו .בינתים ירד הערב ,ועבר שם איזה גוי, הושיט לו הרה"ק ידו לשלום .אמר לו רבינו שהוא נכד
הרה"צ ר' פינחס הציע הדבר לפני חותנו הרה"ק ואמר לרבינו שמסתובבים כאן זאבים ,והעצה לזה של 'דבורה מטארניגראד' .השיב הרה"ק :״אה ,דבורה
מגארליץ ,ותיכף ומיד אמר שלזה מסוגל הר' פינחס שידליק הלולקע שהאש והעשן מבריח אותם .רבינו הכרתי אותה עוד משנות ילדותה" .אמר לו רבינו,
ליזענסקער .שאלו חתנו הרי הוא מתפרנס בכבוד הרגיש שכוחותיו עוזבים אותו ,והתיישב על הקרקע שאביו ביקש שהרבי יברכו .נתן הרה"ק אצבעותיו לתוך
מעסקיו במסחר ואין לו צורך בזה .הרה"ק לא ענה לו, באפיסת כוחות ,והרגיש שהוא עומד לירדם מרוב הכלי שעל השולחן ,ואמר" ,הרי אין כאן מים" ,והחווה
רק חזר שוב על דבריו הקודמים ,ויהי לפלא ,שראה חולשה ,והרי הוא סכנה גדולה שלא יקפא מקור רח"ל, לו בידו שילך .רבינו לא התייאש וניגש למשמשים
בעיניו הקדושות המצב הדחוק של רבינו. ולא ידע לשית עצה בנפשו. בקודש והפציר בהם מאד שיתנו לו רשות להביא מים
אחר זמן מועט פנה אחד מחסידי צאנז אל הרה״ק לפתע שמע קול צלצול פעמון ,והבין שמתקרב עגלה עם להרה"ק ,עד שנעתרו לבקשתו ,וכך זכה לברכתו של
מגארליץ ,בבקשה שישתדל בעדו שיקבל משרת רבנות איזה גוי נכבד ,שכן היה מנהג אנשים חשובים לתלות הרה"ק מצאנז זי"ע.
באיזה קהילה ,ובתוך הדברים הזכיר גם את העיר פעמונים .רבינו חכך בדעתו אם לבקש עזרה מהגוי בפעם הראשון שהה שם מפרוס הפסח עד אחרי
קאסוב .השיב לו הרה״ק" :לא כן ,העיר קאסוב מזומן היושב בעגלה ,היות שבתקופה ההיא של ימי אידיהן, שבועות .כאשר חזר מצאנז לעירו ,בעודו ירד מן הרכבת
הוא לר' פינחס" .כאשר הציע הרה"ק את הדבר לפני היו היהודים סובלים מהם הרבה .רבינו החליט שאין לו והציג רגלו על הארץ ,נתלהב לבו בקרבו ,ורצה תיכף
רבינו ,מיאן בדבר ,והשתמט באמתלא כי הגאון ר' יוסף ברירה ,וזחל על ידיו ועל רגליו עד אמצע הדרך ,כדי לנסוע שוב לצאנז ,עד שבקושי השפיעו עליו לבוא
הנ"ל דורש בעד הרבנות ג' מאות רייניש ,ואין לו את שיבחין בו הגוי ויעצור בשבילו .בהגיע העגלה נעצרה, לביתו .בכל זאת לא שקטה רוחו ,והשתוקק מאד לטעום
הסכום הנדרש .מיד הוציא הרה"ק את מלא הסכום ושאל אותו הגוי" :מה רצונך״? ענה רבינו שתקפתו צינה שוב מאילנא דחיי .בכן נסע שוב בחודש אלול ,ושהה
והלוה לו .אמר לו רבינו שאין לו היתר הוראה .ענה ואינו יכול ללכת .שאלו" :לאן פניך מועדות״? ענה רבינו בצאנז עד אחרי הימים הנוראים שנת תרל"ו ,שנתו
הרה"ק" :אין הדבר מעכב .אני אגיד לשמואל (הגאון לרודניק .אמר הגוי" :גם אני נוסע לשם ,הכנס לעגלתי". האחרונה של הרה"ק מצאנז זי"ע .ומאז היה דבוק בכל
מהר"ש ענגיל מראדומישלא זצ"ל) ,ויכתוב לך" .כאשר רבינו טיפס לתוך העגלה ,והעייפות הכריעתו ונרדם. נפשו בהרה"ק מצאנז עד סוף ימיו.
ראה רבינו כי זה רצון קדשו ,לא סירב עוד ,וקיבל על כאשר הקיץ מצא את עצמו ליד התנור בבית האופה אחר הסתלקות הרה"ק מצאנז זי"ע ,דבק והתקשר אל
עצמו עול הרבנות .זיעועכי"א. היהודי בפאתי העיר רודניק .הוא שאל את האופה" :איך בנו הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זי"ע ,והיה נוסע אליו
*
ביכורים הכנה לראש השנה
טז אלול – הלכות אסורי רכילות -כלל ח
בפרשתנו ניתנה לעם ישראל מצוות ביכורים ,וכבר נתבאר שפרשיות אלו הם הכנה לימים
הנוראים הקרבין ובאים ,ועלינו ללמוד מה למדים ממצוות לביכורים להכנה לימים הקדושים גוןִ ,אם ַּמה
א ַּבק ְּר ִכילּותְּ ,כ ֹ
סּורין ִמ ַּט ַּעם ֲ
א ִ ׁש ֵהן ֲ
עוד יֵׁש ְּד ָב ִריםֶׁ ,
דֹ .
הבאים לקראתנו לשלום .ואלו הם דברי המדרש תנחומא בפרשתנו(פר' א'). ינו ְּד ַּבר ְּגנַּאיַּ ,רק ָד ָבר,
לו ִני ָע ָליוֵ ,א ֹ
ש ָא ַּמר ְּפ ֹ
לוַּ ,מה ֶׁ
ש ְּמ ַּס ֵפר ֹ
ֶׁ
היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות .זה שאמר הכתוב :בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' לו ְּב ָפנָיו.
או ְּמ ִרים ֹ
ׁש ֶׁד ֶׁר ְּך ְּבנֵי ָא ָדם ְּל ַּה ְּק ִפיד ְּק ָצתְּ ,כ ֶׁׁש ֹ
ֶׁ
עושנו (תהלים צ"ה) והלא כריעה בכלל השתחויה ,והשתחויה בכלל כריעה ,ומה תלמוד לומר,
רו ֶׁד ֶׁר ְּך ֵס ֶׁתרַּ ,אף
לו ֲח ֵב ֹ
ְּג ֶׁלה ֹ
א ֶׁׁשר י ַּ
ּסודֲ ,
הְּ .ו ַּחיָב ָא ָדם ְּל ַּה ְּס ִתיר ַּה ֹ
נשתחוה נכרעה נברכה .אלא צפה משה ברוח הקדש וראה שבית המקדש עתיד לחרב והבכורים
ּסוד
ּסוד ַּההּוא ִע ְּניַּן ְּר ִכילּותִ ,כי יֵׁש ְּב ִגלּוי ַּה ֹ
ׁש ֵאין ְּב ִגלּוי ַּה ֹ
ַּעל ִפי ֶׁ
עתידין לפסק ,עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום ,לפי שחביב תפלה
לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות .שכך כתיב :תכון תפלתי קטרת לפניך יו ֵצא ִמ ֶׁד ֶׁר ְּך
תוַּ ,גם ָבזֶׁה הּוא ֹ
נֵזֶׁק ִל ְּב ָע ָליו ְּו ִס ָבה ְּל ָה ֵפר ַּמ ֲח ַּׁש ְּב ֹ
משאת כפי מנחת ערב (תהלים קמ"א ,ב) עכ"ל המדרש. ּסוד.
ַּה ְּצ ִניעּותְּ ,והּוא ַּמ ֲע ִביר ַּעל ַּד ַּעת ַּב ַּעל ַּה ֹ
וזה לשון הקדש בסה"ק שפת אמת (תרל"ז) ,מצות ביכורים הי' הכנה לר"ה כי הוא מעצרת עד
החג ומסתמא רוב ביכורים הי' קודם ר"ה ,שאחר הסוף מפירות השנה היו מחזירין הראשית
להשי"ת והוא התדבקות אחרית הדבר בראשיתו .לכן הביכורים נק' ראשית ואחז"ל בראשית
ברא בשביל מצות ביכורים ע"ש .כי זה קיום העולם מה שמעוררין תמיד ראשית הכח שבא
מהש"י .ולכן הי' המצוה אחר שבאו לא"י יזכרו הראשית שהש"י הוציאנו ממצרים ועשה לנו
ניסים עד שהביאנו לא"י שהוא תכלית התיקון .ועתה הנה הבאתי כו' .ועתה לשון תשובה
שבוודאי אחר השגת האמת צריכין לשוב בתשובה כי עיקר התשובה היא התדבקות בראשית.
ושורש הראשית ניתן לבנ"י כמ"ש שנק' ראשית תבואתו והיינו שיש להם הכח להתדבק תמיד
בראשית .וז"ש ונתנך ה"א עליון כו' כמ"ש במד' שדומין לשמן שצף למעלה כו' .ועתה שאין לנו
ביכורים בפועל צריכין לתקן הכל בתשובה בלב .ע"כ לה"ק.
למדנו מדבריו הק' שעניין ר"ה הוא התדבקות בראשית וזה עיקר התשובה ,והוא עבודת האדם
כל העת להתבונן בראשית היינו תכלית ביאתו לעולם לאיזה מטרה ,והאם באמת הולך בדרך
למלא ייעוד זה.
והנה נראה מדברי המדרש והשפת אמת שעיקר הכוונה בביכורים הוא להמשיך ההתחדשות
וההתבוננות בראשית לכל השנה ולכל עת ,שהרי במקום ביכורים תיקן משה רבינו תפיתות
תמידים כסדרן ,והדעת היה יכול להיות שיש לתקן מצוה בדומה לביכורים ,מצוה הבאה מזמן
לזמן ,אלא עיקר העבודה להמשיך משראש השנה למשך כל השנה התבוננו תמידית בראשית
ותכלית האדם בעולם.
ומה יעשה וימשיך ההתחדשות דחודש אלול למשך כל השנה ע"ד משאחז"ל בכל יום יהיו
בעיניך כחדשים והנה איתא ממרן אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זיע"א לפ' הא דאיתא בש"ס
(ביצה טז ).רשב"ל אומר ,נשמה יתירה נתן הקב"ה באדם ערש"ק ,ולמוצ"ש נוטלין אותה הימנו,
ששבת ,ווי אבדה נפש ,דלכאורה הוו"ל לאתויי מקור שנאמר (שמות לא ,יז) שבת וינפש ,כיון ָ
לנתינת הנשמה יתירה בערשב"ק ואמאי נקט מקור שכבר הלכה לה הנשמה במוצש"ק ,וביאר
הבעשטה"ק זיע"א דברי חז"ל רצו להודיע לו לאדם שיבוא מוצש"ק וכבר תלך לה הנשמה יתירה
והחכם עיניו בראשו (קהלת כ') לנצל האי יומא דנשמתא כדבעי בזמירות ושירות ותשבחות לקל
חי ולהתעדן באהבתו ויראתו ולהשפיע על כל ששת ימי המעשה. ...עניתי ואמרתי לפרש הגמרא לעולם יכנס כו' שיעור שני פתחים ,על דרך
וה"נ יש לו לאדם לשים עיניו בראשו ליקח ההתחדשות ולהמשיכו למשך כל השנה והעצה שפירש הבינה לעתים (דרוש סו) רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם
היא לקבל עליו קבלה טובה קטנה אשר יקיימנה כל יום ,חוק ולא יעבור ובמשך השנה כאשר (תהלים קמט ,ו) ,דאיתא בירושלמי (ברכות פ"א ה"ב) אמר רבי שמעון בן יוחאי
יקיימנה יזכור בהתחדשות שהי' לו בתחילת הזמן ויתן בלבו התעוררות והתחדשות בכל יום אלו הוינא על טורא דסיני הוי בעינא תרי פומא ,חד למלעי באורייתא וחד למילי
בעז"ה. דעלמא .וזהו שאמר הכתוב ,אם שהיו צריכים שתי פיות ,הנה בטוב הנהגתם
ובגלל שראש השנה הוא ראשית השנה לכך נידונים בה בשכל דבר בתחילת וצריך שמירה חרב פיפיות בידם ,פירוש ברשותם ,כי החרב של הדיבור תשמש לשתי פיות,
כלשון קדשו של השפת אמת (תרל"ד) וכן מראשית השנה נידון מה יהי' בסופה אינו דווקא בר"ה ולא יבלבלו בתערובות נקלה ונכבד ,רק את הכל יעשו יפה בעתו ,כי ידברו
רק כל שינוי ודבר חדש נמשך הכל אחר הראשית .וכל דבר בראשיתו צריך שמירה .כי בתחילת בעניני עולם הזה עדר לבדו ובדברי השלימות לבדו ,ע"כ דבריו... .וזהו שאמרו
שבא הדבר מן השורש אל האדם עומד לחסרון .וגם כי כל המקבל צריך שמירה שלא יבא לידי לעולם יכנס אדם דרך שני פתחים ,היינו שני פתחי פיות .ופריך שני פתהים
גבהות לכן כל מי שיש בו בחי' ראש צריך שמירה .והעצה היא קבלת מלכותו ית' להתדבק בו סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים ,הכוונה ,עת יכנס לבית הכנסת
ולהחזיר אליו הראשית לזכור כי הכל שלו .לכן מיד שבאו לארץ הי' המצוה ביכורים .ע"כ לשון להתפלל ישער בדעתו כאלו היה לו שתי פיות פתוחות ,אחד למילי דעלמא
קדשו. ואחד לדברי תורה ,וידמה בעיניו כאלו הניח הפה הפתוח לצורכי העולם מבחוץ,
למדנו מדבריו הק' שחלק ההכנה לר"ה הוא ביטול הגבהות ,וכמו שמובא באמרי פנחס (תנ"ח) ועתה פיו פתוח רק לתפלה ,ולא ישיח בו שום שיחה בטלה בעודנו עומד לפני
וז"ל בשם הרב ז"ל כשהאדם הוא אצל עצמו [בבחי'] אין[ ,דאזי] אין הדינים שורין עליו ,ואיתא ה' ,וכאלו הוא פה חדש ומיוחד לתפלה ,וכמבואר בזוהר (תרומה קלא ע"ב) גודל
במדרש (ויק"ר ל' ג') שבר"ה ויוהכ"פ נעשים ישראל ברי' חדשה כמו גרגיר הנזרע שכשנרקב אז חומר עון מאן דמשתעי בבי כנישתא כו'.
נתחדש והיינו שעבודת ר"ה הוא להוסיף ביטול על ביטול ולהכניע את עצמו כליל מלפני אור פני ...ועל זה אמר מאי קרא דכתיב לשקוד על דלתותי לשמור מזוזות פתחי ,הנה
מלך חיים ,כדאיתא בגמ' (עדיות ה ,ו) מוטב לו להיקרא שוטה כל ימיו וכו' דהיינו שלא לזוז מן כפל ושינה את לשונו" ,לשקוד ,לשמור"" ,דלתותי ,פתחי" .אבל ירמוז ,לשקוד
עבודת הביטול כמלוא נימא .וע"ז אנו מתחננים (בתפילת שמו"ע) 'ונפשי כעפר לכל תהיה' היינו על דלתות של בית הכנסת ,לשמור מזוזות פתחי הן הם השפתיים ,שיחת חולין
שנזכה לבוא לשלימות עבודת הביטול וע"י זה להיות ברי' חדשה. בבית הכנסת ,וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים .והיינו דאסמיך לכאן יכנס
ויעזור השי"ת שנזכה להכין עצמנו כדבעי לראות כדרך שבא ליראות (חגיגה ב ).ולהתחדשות שיעור שני פתחים ,כדפירשתי למעלה .על כן מי האיש החפץ חיים לא ישיח
עצומה בעבודת השי"ת ושימשך למשך כל השנה כולה ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ושנת גאולה שיחת חולין בבית הכנסת ,ויאריך ימיו וגו' בקרב כל ישראל...
וישועה אמן. ייטב לב פרשתינו בתו"ד
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
