gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪( 1‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫כלומר תקנו 'ברכת הנהנין' ‪" -‬שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"‪,‬‬ ‫בפרשה ‪283‬‬ ‫לברך על הנקודה הזאת של ההתחדשות‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬שבחינת 'התחדשות' הוא כל כך חשוב‪ ,‬עד שגם בביכורים‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫פרשת כי תבוא ה'תשפ"ו ‪ /‬מאת הרה"ג אליהו עטייה‬ ‫ואפילו שפירות הביכורים כפי מה שאמרנו ייתכן שהם לא הכי‬ ‫לקבלת השיעור במייל ‪:‬‬ ‫‪6537488@gmail.com‬‬ ‫לקוטי הלכות תפילין ה‪ ,‬ה התחדשות‬ ‫טעימים‪ ,‬וייתכן שעוד חודש יהיו דווקא פירות יותר טעימים‪ ,‬יותר‬ ‫פרשת ביכורים ‪ /‬הקשר בין 'פרשת ביכורים' לחודש אלול ‪ /‬הברכה על ההתחדשות‪ ,‬אפילו‬ ‫שאחר כך הפרי טוב יותר ‪ /‬ההתחדשות היומיומית כבסיס לעבודת ה' ‪ /‬פסוקי התורה‬ ‫יתבשלו‪ ,‬העץ ייתן אותם במיטבם‪ ,‬בכל זאת מביאים לבית המקדש‬ ‫המורים שצריך לעבוד את ה' בהתחדשות ‪ /‬שעשוע עולם הבא ותענוג שבחידוש ‪ /‬שעשוע‬ ‫דווקא את הביכורים‪ .‬והמעלה העצומה של הביכורים היא‬ ‫– היפך תענוג תמידי שאינו תענוג ‪ /‬היכל הגוונים המשתנים ‪ /‬חידושי תורה ‪ /‬דברי הזוהר‬ ‫במעלת חידושי תורה ‪ /‬כל צדיק נכווה מחופתו של חבירו ‪ /‬מדרגות אפשר לבקש עליהם‬ ‫"א ָבא ְתחַ ֵדש אוֹ ִּתי‬ ‫'התחדשות'‪ .‬וזו ההכנה לראש השנה‪ ,‬לבקש ַ‬ ‫ְהּודי?" ‪ /‬ענווה ככלי‬ ‫כשיודעים מהם ‪ /‬עבודת ההתחדשות בתורת רבינו ‪" /‬אֵ יְך זֹוכִ ין לִ ְהיֹות י ִ‬ ‫ש ָמה"‪ ,‬לעשות את מה שרבינו היה עושה‬ ‫ְלג ְַמ ֵרי‪ַ ,‬ת ְד ִּליק ִּלי אֶ ת הַ ְנ ָ‬ ‫להשראת שכינה וסכנת הגאווה ‪ /‬מדרגת איני יודע והרחקה מהחזקת טובה עצמית ‪/‬‬ ‫העבודה למעשה השייכת גם לנו ‪ /‬להיזהר מכוחי ועוצם ידי ברוחניות ובגשמיות ‪ /‬סכנת‬ ‫תמיד להתחיל כל פעם מחדש‪ ,‬וכמו שמובא בשיחות הר"ן (שיחה מ"ח)‬ ‫הגאווה והריחוק מהשם יתברך ‪ /‬סיבה שלפעמים מקבלים 'מכות' ‪ /‬גאוות הלב – עבודה‬ ‫זרה בלב ‪ /‬שמירת ההצלחה על ידי מידת הענווה ‪ /‬הצדיקים יודעים להוריד את עצמם גם‬ ‫שהָ יָה ַמ ְת ִּחיל‬ ‫שהָ יָה ַמ ְת ִּחיל ַכ ָמה ְפ ָע ִּמים ְביוֹ ם אֶ חָ ד ‪ -‬הַ יְנו ֶ‬ ‫וְ ָא ַמר ֶ‬ ‫לאנשים הפשוטים ‪ /‬התחדשות ודחיית הזקנה הרוחנית ‪ /‬התחדשות הבריאה בכל רגע ‪/‬‬ ‫שם י ְִּת ָב ַרך‪ְ,‬‬ ‫ש ֵמ ַע ָתה יַעֲ בֹד אֶ ת הַ ֵ‬‫שר (ומקבל על עצמו) ֶ‬ ‫ִּל ְהיוֹ ת ִּאיש ָכ ֵ‬ ‫יחוד פנימי וחיצון ‪ /‬הענין שמתפללים בכל יום אותו נוסח תפילה ‪ /‬שעון הרש"ש ‪ /‬המשך‬ ‫החלוקה הנ"ל ‪ /‬לחיות את היום בלבד ‪ /‬הבן איש חי היה בקי בכל החכמות ‪ /‬קבלת עול‬ ‫ע"כ‪ .‬וכמו שמובא בחיי מוהר"ן (אות תל"ז)‪ ,‬ובשבחי הר"ן (אותיות ו' י"ב)‪.‬‬ ‫מלכות שמים ‪' /‬שלא כסדר' ‪ /‬זוהר‪ ,‬וזוהר כתב יד היינו 'זוהר חדש' ‪ /‬לדרוש דרשות על פי‬ ‫קבלה בציבור ‪ /‬בדור הגאולה אפילו ילדים ידברו בסודות הקבלה ‪ /‬סוד ה'כסדר' ו'שלא‬ ‫והיום בעזרת ה' ננסה לברר סוגיה זו‪ ,‬מה המעלה הכל כך גדולה‬ ‫כסדר' במידת המלכות ‪ /‬בגאווה‪ ,‬עושה פירוד בין הספירות העליונות לספירת המלכות ‪/‬‬ ‫בהתחדשות‪.‬‬ ‫אמת – ראש תוך סוף ‪ /‬רמת באמת על כסדר ולא כסדר והתיקון ‪ /‬ייחודו של יום ראש השנה‬ ‫ופעולת אדם הראשון ‪ /‬אדם הראשון המליך את הקב"ה על כל הבריאה בראש השנה ‪/‬‬ ‫בקשת הכפרה כביכול של ה' יתברך ‪ /‬הקב"ה ביקש כפרה – כדי שנוכל אנחנו לבקש כפרה‬ ‫ההתחדשות היומיומית כבסיס לעבודת ה'‬ ‫‪ /‬אדם הראשון קידש את הלבנה ועשה קידוש החודש ‪ /‬הרמ"ק כלל את כל תורת הקבלה‬ ‫ד‪ .‬כתוב (איכה ג‪ ,‬כג) "ח ֲָד ִּשים לַ ְב ָק ִּרים ַר ָבה אֱ מונ ֶָת ָך"‪ ,‬על הפסוק הזה‬ ‫שהיתה מהגאונים ‪ /‬מדוע עושים את עשרת ימי תשובה בתחילת השנה ‪ /‬דיבורו של‬ ‫הקב"ה 'סלחתי' לאדם הראשון הוא לנצח ‪ /‬סיכום שלושת הטעמים‬ ‫מיוסדת תפילת "מודה אני" שאנחנו מתחילים בה בכל בוקר‪,‬‬ ‫השיעור לרפואה שלימה של שרון בן נעימה נעֹמי 'אל נא רפא נא לו'‬ ‫"ר ָבה אֱ מונ ֶָת ָך"‪ .‬כלומר‪ ,‬כל בוקר האדם נעשה‬ ‫שמסיימת בתיבות ַ‬ ‫ולעילוי נשמת אולגה (חולה) בת סימי ומאיר זכרונה לברכה‬ ‫בריה חדשה (שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים מו)‪ ,‬וזה העניין של ברכות השחר‬ ‫פרשת ביכורים‬ ‫שמברכים כל יום‪" :‬פוקח עיוורים" "מתיר אסורים" "זוקף כפופים"‬ ‫"הנותן ליעף כח" "המכין מצעדי גבר" "שעשה לי כל צרכי"‪ ,‬כל‬ ‫א‪ .‬השבת בעזרת ה' נקרא את פרשת כי תבוא‪ ,‬שמתחילה בעניין‬ ‫הברכות האלה – הרי ברכתי אותן גם אתמול‪ ,‬אמנם כשקמת‬ ‫של 'פרשת ביכורים'‪ .‬את הפרשה הזאת ‪ -‬כמה פסוקים ממנה ‪-‬‬ ‫בבוקר אתה 'בריה חדשה'‪ ,‬ועל הבריה החדשה שבך אתה מברך‬ ‫קוראים גם בליל הסדר‪ .‬את הפסוקים (דברים כו‪ ,‬ה) "אֲ ַר ִּמי אֹבֵ ד ָא ִּבי‬ ‫שוב פעם מהתחלה‪ .‬הרי שיש פה נקודה שכל בוקר אנחנו‬ ‫שם ְלגוֹ י גָדוֹ ל ָעצום ו ָָרב"‪ ,‬וכן‬ ‫שם ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט ַוי ְִּהי ָ‬ ‫וַי ֵֶרד ִּמ ְצ ַרי ְָמה ו ַָיגָר ָ‬ ‫מתחדשים‪ ,‬ואם ככה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בהתחדשות של‬ ‫(שם‪ ,‬ו) "וַי ֵָרעו א ָֹתנו הַ ִּמ ְצ ִּרים" וגו'‪ .‬כל הפסוקים האלה‪ ,‬שכל ילד ברוך‬ ‫כל בוקר‪ ,‬סימן שבאמת יש בזה עניין גדול ב'התחדשות'‪.‬‬ ‫ה' יודע אותם מההגדה של פסח‪ ,‬הם הפסוקים הקדושים של פרשת‬ ‫ביכורים‪.‬‬ ‫פסוקי התורה המורים שצריך לעבוד את ה' בהתחדשות‬ ‫שר ָאנ ִֹּכי ְמצַ ְו ָך‬ ‫הקשר בין 'פרשת ביכורים' לחודש אלול‬ ‫ה‪ .‬כל יום בקריאת שמע אנחנו אומרים (דברים ו‪ ,‬ו) "אֲ ֶ‬ ‫הַ יוֹ ם"‪ ,‬וכתב שם (רש"י על התורה שם)‪ :‬שלא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה‬ ‫ב‪ .‬אמרנו בשיעורים האחרונים‪ ,‬שכל הפרשיות שקוראים בחודש‬ ‫שאין אדם סופנה אלא כחדשה‪ ,‬ע"כ‪ .‬אם בא מכתב חדש מהמלך‪,‬‬ ‫אלול הן קשורות לעניין החודש‪ .‬וכשקוראים פרשת ביכורים‬ ‫כולם מתעוררים לראות מה כתוב בו‪ .‬וגם בפרשה שלנו רואים את‬ ‫באלול‪ ,‬צריכים להבין את הקשר בין פרשת ביכורים לבין חודש‬ ‫העניין של ההתחדשות מלבד במצוות ביכורים‪ ,‬גם בהמשך בעוד‬ ‫אלול‪ .‬ויסוד הדבר הוא‪ ,‬כי עניין ראש השנה הוא התחדשות השנה‪,‬‬ ‫יך ְמצַ ְו ָך‬ ‫שני מקומות‪ .‬פסוק אחד אומר (דברים כו‪ ,‬טז) "הַ יוֹ ם הַ זֶה ה' אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫שהשנה מתחדשת עלינו לטובה‪" ,‬חדש עלינו שנה טובה" ‪ -‬ראש‬ ‫לַ עֲ שׂ וֹ ת אֶ ת הַ חֻ ִּקים הָ אֵ ֶלה וְ אֶ ת הַ ִּמ ְש ָפ ִּטים"‪ ,‬הייתור של המילה‬ ‫השנה הוא התחדשות‪ .‬והמיוחד במצוות ביכורים הוא להביא‬ ‫"הזה"‪ ,‬בא לברר לך שמדובר על כל יום ויום‪ .‬כל פעם שאתה קורא‬ ‫מהחדש‪ ,‬את הפירות שביכרו‪ ,‬והם הכי הכי משמחים ואותם תביא‬ ‫את הפרשה מחדש‪ ,‬יש פה עניין של "היום הזה"‪ .‬עכשיו קראתי‬ ‫לבית המקדש‪.‬‬ ‫פרשת כי תבוא וקראתי "היום הזה"‪ ,‬משמע שהיום י"א באלול או‬ ‫הברכה על ההתחדשות‪ ,‬אפילו שאחר כך הפרי טוב יותר‬ ‫י"ב באלול‪ ,‬זה היום הזה שה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים‬ ‫האלה‪ .‬וכדברי רש"י‪' :‬בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כאילו בו ביום‬ ‫ג‪ .‬אמרנו פעם לגבי ברכת שהחיינו‪ ,‬הרי לרוב כשמגיע פרי חדש‪,‬‬ ‫נצטווית עליהם'‪ .‬זה פירוש הפשט של הפסוק‪ ,‬שאתה צריך לראות‬ ‫בתחילת העונה ממש בהתחלה הוא לא מגיע לטעם הכי טעים שלו‪.‬‬ ‫בכל יום ויום כאילו היום הקדוש ברוך הוא ציווה אותך‪.‬‬ ‫למשל היום אין הרבה פירות שזוכים לברך עליהם שהחיינו כי הרבה‬ ‫מהם יש כל הזמן‪ ,‬אבל נגיד פרי המשמש‪ ,‬שהוא פרי שיש אותו זמן‬ ‫ִּש ָראֵ ל הַ יוֹ ם‬ ‫וכן נאמר בהמשך הפרשה (דברים כז‪ ,‬ט) "הַ ְס ֵכת ו ְש ַמע י ְ ׂ‬ ‫קצר‪ ,‬כשמביאים את הפרי הזה בפעם הראשונה מברכים עליו‬ ‫ֵית ְל ָעם"‪ ,‬ודורשת על כך הגמרא (ברכות סג‪ ):‬שבכל יום ויום‬ ‫הַ זֶה נִּ ְהי ָ‬ ‫"שהחיינו"‪ ,‬אבל לרוב עדיין הוא קצת חמוץ‪ ,‬וכן הרבה פירות ככה‪.‬‬ ‫יהיה בעיניך כאילו היום באת עמו בברית‪ .‬מכאן הבאנו כמה ראיות‬ ‫והסיבה שבכל אופן אומרים "שהחיינו"‪ ,‬היא משום שהוא מתחדש‪,‬‬ ‫‪( 2‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫תורה'‪ .‬מדוע כל כך חשובים לפני הקדוש ברוך הוא חידושי תורה?‬ ‫שעניין זה שרבינו מדבר עליו הרבה‪ ,‬שלהתחיל כל פעם מחדש‪,‬‬ ‫אבל זה יובן בנקודה של הביכורים‪ ,‬הרבה פעמים החידוש הישן הוא‬ ‫מבוסס בפסוקי התורה המצווה עלינו להתחיל כל פעם מחדש‪.‬‬ ‫הרבה יותר מוצלח‪ .‬כי אולי זה הרשב"א כתב אותו‪ ,‬אולי זה איזה‬ ‫שעשוע עולם הבא ותענוג שבחידוש‬ ‫חידוש מהגמרא‪ ,‬ואילו החידוש שאני אומר היום‪ ,‬עם כל הכבוד‪,‬‬ ‫הוא חידוש של בן אדם שחי עכשיו – 'אחרוני האחרונים'‪ .‬לפעמים‬ ‫ו‪ .‬מספר רבי נתן (חיי מוהר"ן‪ ,‬ח)‪ :‬בזמן שרבינו אמר את תורה י"ח‬ ‫לכאורה הוא לא כל כך מלא תענוג ויופי וטעם כמו החידושים‬ ‫שנקראת 'קארטליתא'‪ ,‬לפני כן אמר רבינו שהוא חי היום חיות‬ ‫שחידשו בדורות הקודמים‪ .‬אבל בכל אופן יש לו מעלה עצומה‪ ,‬כי‬ ‫חדש שלא חי חיים טובים כאלה מעולם‪ .‬ויש לבאר מה היה החידוש‬ ‫הוא משהו חדש‪ ,‬החידוש שחידשתי היום הוא חידוש שלא התחדש‬ ‫הכי גדול באותו יום‪ ,‬והוא כפי שרבינו אומר שם‪ ,‬וגם במקום אחר‬ ‫במשך חמשת אלפים שנה‪ ,‬ולכן הוא כל כך נעים ומתוק לקדוש‬ ‫(ליקוטי מוהר"ן תניינא ב' אות א') שהתכלית של הבריאה הוא 'שעשוע‬ ‫ברוך הוא‪.‬‬ ‫עולם הבא'‪ .‬בשביל מה נברא יהודי פה בעולם‪ ,‬ובשביל מה הבריאה‬ ‫נבראת‪ ,‬בשביל שיבראו עם ישראל‪ .‬וישראל נבראו‪ ,‬בשביל‬ ‫דברי הזוהר במעלת חידושי תורה‬ ‫תכלית אחת ‪ -‬שעשוע עולם הבא‪.‬‬ ‫י‪ .‬הזוהר בהקדמה (דף ד‪ ):‬מאריך במעלת חידוש תורה‪ ,‬ואומר‪ְ :‬תנַן‬ ‫שעשוע – היפך תענוג תמידי שאינו תענוג‬ ‫שת ִּמפומֵ יה ְדבַ ר נָש‪ ,‬הַ ִּהיא‬ ‫ְיתא ִּא ְתחַ ְד ַ‬ ‫שעֲ ָתא ְד ִּמ ָלה ְדאוֹ ַרי ָ‬ ‫ְבהַ ִּהיא ַ‬ ‫ִּמ ָלה סַ ְל ָקא‪ ,‬וְ ִּא ְת ַע ְת ַדת ַק ֵמיה ְדקב"ה‪ .‬וְ קב"ה נָטֵ יל ְלהַ ִּהיא ִּמ ָלה‪,‬‬ ‫ז‪ .‬רבינו קורא לזה 'שעשוע' להבנת מה זה 'שעשוע'‪ ,‬ידוע מה שכותב‬ ‫יפין ו ְמחַ ְק ָקן‪ .‬ו ִּמ ָלה ְדחָ ְכ ְמ ָתא‬ ‫ש ְב ִּעין ִּע ְט ִּרין ְג ִּל ִּ‬ ‫שיק לָ ה‪ ,‬וְ ַע ַטר לָ ה ְב ַ‬ ‫ונְ ֵ‬ ‫'תעֲ נוג ְת ִּמ ִּידי אֵ ינוֹ ַתעֲ נוג'‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב (לשון חסידים התחזקות י"א) ַ‬ ‫ישא ְדצַ ִּדיק חַ י ַע ְל ִּמין‪ .‬וְ טָ סָ א ִּמ ַת ָמן‪,‬‬ ‫שא‪ ,‬סַ ְל ָקא וְ י ְַתבָ א ַעל ֵר ָ‬ ‫ְד ִּא ְתחַ ְד ָ‬ ‫ומובא גם בלקוטי הלכות על העניין שלנו (תפילין ה‪ ,‬סוף אות יח)‪ ,‬כלומר‬ ‫שנִּ ינו‪,‬‬ ‫יקת ְלג ֵַבי ַע ִּתיק יוֹ ִּמין [תרגום‪ָ :‬‬ ‫שטָ א ְב ִּש ְב ִּעין אֶ לֶ ף ַע ְל ִּמין‪ ,‬ו ְסלֵ ַ‬ ‫וְ ָ‬ ‫שאם לאדם יש תענוג תמידי אם הוא נהנה כל הזמן מאותו תענוג‪,‬‬ ‫ש ְדבַ ר תוֹ ָרה ִּמ ְתחַ ֵדש ִּמ ִּפי ָא ָדם‪ ,‬הַ ָדבָ ר הַ הוא עוֹ לֶ ה‬ ‫ש ָעה הַ ִּהיא ֶ‬ ‫ַב ָ‬ ‫זה כבר אינו תענוג‪ .‬תחשוב על האוכל שאתה הכי אוהב בעולם‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ו ִּמז ְַד ֵמן ִּל ְפנֵי הַ ָקדוֹ ש ָברוך הוא‪ ,‬וְ הַ ָקדוֹ ש ָברוך הוא נוֹ טֵ ל אֶ ת אוֹ תוֹ‬ ‫תאר לך שמכינים לך אותו בוקר צהרים וערב שבעה ימים בשבוע‪.‬‬ ‫ַשק אוֹ תוֹ ‪ ,‬ו ְמ ַע ֵטר אוֹ תוֹ ְב ִּש ְב ִּעים עֲ טָ רוֹ ת ְגלופוֹ ת‬ ‫הַ ָדבָ ר [תורה] ו ְמנ ֵ‬ ‫לבסוף תאמר "די‪ ,‬אני אוהב את זה‪ ,‬אבל לא כל יום‪ ,‬אל תוציא לי‬ ‫שב ַעל רֹאש הַ ַצ ִּדיק חַ י‬ ‫ש ִּה ְתחַ ֵדש‪ ,‬עוֹ לֶ ה וְ יוֹ ֵ‬ ‫ו ְמחֻ ָקקוֹ ת‪ .‬ו ְדבַ ר חָ ְכ ָמה ֶ‬ ‫את זה מהאף"‪ .‬ברגע שזה תענוג תמידי לא רק שאינו תענוג אלא‬ ‫שם ו ְמשוֹ טֵ ט ְב ִּש ְב ִּעים אֶ לֶ ף עוֹ לָ מוֹ ת וְ עוֹ לֶ ה אֶ ל ַע ִּתיק‬ ‫הָ עוֹ לָ ִּמים‪ ,‬וְ טָ ס ִּמ ָ‬ ‫הוא נהפך לסבל‪ ,‬זה טבעו של האדם שהוא לא יכול בלי גיוון‪.‬‬ ‫יוֹ ִּמין]‪( .‬ראה שם באריכות גדולה‪ ,‬והעתיק הכל בנפש החיים (שער ד' פרק י"ב)‪ .‬ואלו‬ ‫אם כן גם בעולם הבא צריך להיות כל פעם תענוג חדש‪ ,‬ולכן אמרו‬ ‫לשונות מתוקות של הזוהר הקדוש‪ ,‬רק לקרוא אותם ‪ -‬אתה כבר‬ ‫(ברכות סד‪ ).‬שתלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא‪,‬‬ ‫מתחדש מחדש‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כזאת נקודה אצל ה' יתברך שהוא אוהב‬ ‫שנאמר (תהלים פד‪ ,‬ח) "י ְֵלכו מֵ חַ יִּל אֶ ל חָ יִּל י ֵָראֶ ה אֶ ל אֱ ל ִֹּהים ְב ִּציוֹ ן"‪.‬‬ ‫את ההתחדשות‪ .‬אם כן גם השכר של העולם הבא ‪ -‬הוא שעשועים‬ ‫כל פעם זה משהו חדש שלא היה אף פעם‪ ,‬משהו חדש לגמרי‪ ,‬וזה‬ ‫חדשים‪ ,‬ושכל פעם אתה חי מחדש חידושים חדשים‪.‬‬ ‫נקרא 'שעשוע'‪ .‬מהות השעשוע היא שאתה לא יודע מה יהיה בעוד‬ ‫כל צדיק נכווה מחופתו של חבירו‬ ‫רגע‪ ,‬כמו אפילו בסטרא אחרא מי שיודע בעולם הבידור‪ ,‬הנקודה‬ ‫שמבדרת היא‪ ,‬שמביאים אותך לאיזו נקודה והמוח שלך הולך‬ ‫יא‪ .‬הסברנו את הגמרא (בבא בתרא עה‪ ).‬שכל צדיק וצדיק נכווה‬ ‫לשם‪ ,‬ופתאום משנים את הכיוון למשהו שלא חלמת עליו‪ ,‬ואז‬ ‫מחופתו של חבירו‪ ,‬ושאלנו שאלה פשוטה‪ :‬אם מקבלים כוויות‬ ‫נוצרת הבדיחה או הצחוק או הבידור‪ ,‬מתוך אותו גורם ההפתעה‬ ‫מחופה של חבר זה גיהנום ולא גן עדן! והסברנו על פי דברי רבינו‬ ‫שלא חשבת עליו‪ .‬זאת אומרת שאפילו בשעשועים של העולם הזה‪,‬‬ ‫(ליקוטי מוהר"ן א‪ ,‬כא)‪ ,‬שעניין של חופה פירושו שכל מקיף וגבוה יותר‬ ‫ההתחדשות והשינוי הם עיקר השעשוע‪.‬‬ ‫שלא ידעתי ולא השגתי אותו קודם‪ .‬וכשאני רואה שלחבר שלי‪,‬‬ ‫שהוא גבוה ממני‪ ,‬יש את השכל הזה‪ ,‬אז אני מקנא בקנאה דקדושה‬ ‫היכל הגוונים המשתנים‬ ‫בבחינת (בבא בתרא כא‪' ).‬קנאת סופרים תרבה חכמה' ‪ -‬על ידי קנאת‬ ‫ח‪ .‬עניין זה הוא ההיכל של רבינו‪ ,‬שהוא "הֵ יכַ ל הַ ְגוָנִּ ים הַ ִּמ ְש ַת ִּנים"‬ ‫סופרים אתה נותן יותר לב לבקש ולהתחנן בזכויות שיש לך‪ ,‬ואז‬ ‫(שיש"ק ח"ב אות ע"ד)‪ ,‬שמה כל רגע ורגע יש התחדשות חדשה‪ .‬היות‬ ‫אתה עולה בבחינת (תהלים פד‪ ,‬ח) "י ְֵלכו מֵ חַ יִּל אֶ ל חָ יִּל י ֵָראֶ ה אֶ ל‬ ‫שבחיים חיותו כאן בעולם הזה הוא כל יום ויום עסק בעבודת ה'‬ ‫אֱ ל ִֹּהים ְב ִּציוֹ ן"‪ ,‬כי זה כל עיקר עולם הבא‪ ,‬שאינך נשאר על מדרגה‬ ‫מחדש באופן חדש שלא עסק בו עד היום‪ ,‬רק חדש לגמרי‪ ,‬וזו הייתה‬ ‫אחת כמו שהיית קודם‪ ,‬אלא עולה משעשוע לשעשוע‪ ,‬מחופה‬ ‫עבודתו להתחדש כל פעם מחדש‪ ,‬לכן השכר של רבינו הקדוש‬ ‫לחופה‪ ,‬ממקיף למקיף‪ ,‬וזה קורה על ידי שאני רואה שיש מדרגה‬ ‫בעולם הבא הוא "הֵ יכַ ל הַ ְגוָנִּ ים הַ ִּמ ְש ַת ִּנים"‪ ,‬היכל השעשועים שכל‬ ‫יותר גבוהה ממה שאני נמצא בה‪.‬‬ ‫פעם ופעם משתנה הגוון למשהו חדש שלא היה מעולם‪ ,‬וזה עיקר‬ ‫מדרגות אפשר לבקש עליהן כשיודעים מהן‬ ‫השעשועים‪.‬‬ ‫יב‪ .‬כי בלי שאדם יודע שיש מדרגות יותר גבוהות‪ ,‬הוא אפילו לא‬ ‫חידושי תורה‬ ‫יודע לבקש אותן‪ .‬אדם שגר באיזה כפר‪ ,‬בשבילו מה שיש בכפר זה‬ ‫ט‪ .‬ויש להוסיף שמבואר בזוהר שעיקר הדבר שיש תענוג לקדוש‬ ‫הכי טוב‪ .‬הוא מגיע לעיר הגדולה ורואה שיש חיים אחרים חוץ‬ ‫ברוך הוא מאיתנו פה בעולם הזה הוא חידושי תורה‪ ,‬והנפש החיים‬ ‫מהחיים להאכיל את החמור ואת הסוס‪ ,‬והוא לא ידע בכלל שיש‬ ‫(שער ד') אסף את כל מאמרי הזוהר שמדברים על מעלת 'חידושי‬ ‫‪( 3‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫(בראשית ד‪ ,‬א) "וְ הָ ָא ָדם י ַָדע אֶ ת חַ וָה ִּא ְשתוֹ " שהוא לשון חיבור וזיווג‪,‬‬ ‫כזה דבר‪ .‬לדעת שיש דבר גבוה יותר‪ ,‬זה עצמו דבר גדול‪ .‬וזה‬ ‫שהאדם בעצמו ירגיש מחובר עם הבורא יתברך ממש‪.‬‬ ‫ההשגות של עולם הבא‪ ,‬ואדם משיג אותן על ידי שהוא נכווה‬ ‫מחופתו של חבירו הגבוהה יותר‪ ,‬ואז הוא יודע לבקש עליהן‪ ,‬ולהשיג‬ ‫וכדי להגיע לדבר הזה‪ ,‬צריך להבין מה מפריע לאדם להיות מחובר‪,‬‬ ‫אותן‪ ,‬אם כן זה גן עדן‪ .‬וצריך לזכות לזה גם כאן בעולם הזה‪ ,‬וזו‬ ‫וכנראה שעיקר המפריע ‪ -‬הוא הגאווה‪ .‬אני לא מתכוון אל הגאווה‬ ‫מדרגה מאוד גבוהה שאדם מבין בשכל שלו איך יש מדרגות יותר‬ ‫שאנשים נגעלים ממנה‪ ,‬אלא לאנשים צדיקים שיש להם רק בלב‬ ‫גבוהות בדבקות ובידיעת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כי אז אתה מתפלל‬ ‫גאווה דקה‪ :‬האדם מרגיש עם עצמו שהוא בסדר‪ ,‬שהוא צדיק‪ ,‬יושב‬ ‫עליהן‪ ,‬מבקש אותן ועובד כדי להגיע אליהן‪.‬‬ ‫בפינה בבית הכנסת כאיש פשוט‪ ,‬מכבד את כל הבא אליו‪ ,‬בבחינת‬ ‫(ברכות יז‪' ).‬ונפשי כעפר לכל תהיה'‪ .‬אבל באמיתות יש לו בלב איזה‬ ‫עבודת ההתחדשות בתורת רבינו‬ ‫גאווה‪ ,‬וחושב כמה שהוא טוב‪ ,‬כמה הוא שווה‪ ,‬כמה הוא צדיק‪ ,‬וזה‬ ‫יג‪ .‬אמרנו שזו הייתה העבודה של רבינו לחיות כל פעם חיים חדשים‪,‬‬ ‫יכול להיות ממש מחשבה דקה בהעלם‪ ,‬אבל היא נמצאת‪.‬‬ ‫וכתב רבי נתן (ליקוטי הלכות תפילין ה‪ ,‬ה) וז"ל‪ :‬עיקר החיים כשמתחילים‬ ‫ומחמתה הוא לא זוכה להשראת שכינה‪ ,‬כי כדי להשיג ההשגות‬ ‫לעבוד את ה' יתברך מחדש כאילו לא התחיל עדיין בעבודתו כלל‪,‬‬ ‫כדבקות באלוקות ושכל הפנים‪ ,‬מבואר בליקוטי מוהר"ן (תורה כ"א)‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬יש לשאול‪ ,‬מדוע אני עכשיו צריך להתחיל את עבודת ה' כל‬ ‫שאתה צריך שהשכינה תשרה עליך‪ ,‬ורק כשהיא שורה מקבלים‬ ‫פעם מחדש כאילו לא עבדתי את הקדוש ברוך הוא בכלל מעולם?‬ ‫מדרגות עצומות בעבודת ה'‪ ,‬מדרגות בגדולת ה' והשגות נוראות‪.‬‬ ‫ואכן כך רבינו בעצמו היה אומר כמה פעמים‪ ,‬ורבי נתן מעיד (חיי‬ ‫אבל דבר זה נמנע ממי שיש בו אפילו מעט גאווה‪ ,‬וכפי שאמרו (סוטה‬ ‫ף־על־‬ ‫ש ַא ַ‬ ‫יתי מֵ ַר ֵבנו זַ"ל ְפ ָע ִּמים אֵ ין ִּמ ְס ָפר‪ֶ ,‬‬ ‫מוהר"ן אות שפ"ז) וז"ל‪ָ :‬ר ִּא ִּ‬ ‫ד‪ ):‬כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה‪ ,‬כתוב (משלי טז‪ ,‬ה) "תוֹ עֲ בַ ת‬ ‫ש ָעה הַ קוֹ ֶדמֶ ת ִּה ְת ָפאֵ ר ַע ְצמוֹ ִּבגְ דוֹ לוֹ ת וְ נוֹ ָראוֹ ת‪ ,‬וְ גִּ ָלה תוֹ ָרה‬ ‫ש ַב ָ‬ ‫ִּפי ֶ‬ ‫ה' ָכל ְגבַ ה לֵ ב"‪ .‬ברגע שיש לאדם גאווה בלב‪ ,‬אפילו אם בחוץ הוא‬ ‫ְ‬ ‫ש ַאח ֲֶריהָ ‪,‬‬ ‫ש ָעה ֶ‬ ‫ר־כך ַב ָ‬‫שר לֹא נִּ ְש ַמע ָכזֹאת‪ְ ,‬כ ַד ְרכוֹ ‪ ,‬וְ ַאחַ ָ‬ ‫נִּ ְפלָ ָאה אֲ ֶ‬ ‫נראה ומתנהג כמו העניו של העולם‪ ,‬הוא דוחק את רגלי השכינה‪,‬‬ ‫שיחָ תוֹ ְלפָ נֵינו‬‫שרוי ְבצַ ַער גָדוֹ ל‪ ,‬וְ כַ ָמה ְפ ָע ִּמים ֵפ ֵרש צַ עֲ רוֹ וְ ִּ ׂ‬‫ָר ִּאינו אוֹ תוֹ ָ‬ ‫כמו שאמרו (סוטה ה‪ ).‬שהקדוש ברוך הוא אומר "אין אני והוא יכולים‬ ‫ְ‬ ‫שלֹא‬ ‫שהוא ִּמ ְצטַ ֵער ְמאֹד ‪ -‬אֵ יך זוֹ ִּכין ִּל ְהיוֹ ת יְהו ִּדי? ְכ ִּמי ֶ‬ ‫מֵ עֹמֶ ק הַ ֵלב‪ֶ ,‬‬ ‫לדור בעולם"‪ ,‬ועל ידי כך הוא מפסיד את השראת השכינה‪.‬‬ ‫שר ְלצַ יֵר לוֹ‬ ‫שלֹא ָר ָאה זֹאת‪ִּ ,‬אי אֶ ְפ ָ‬ ‫הֵ ִּריחַ מֵ עוֹ לָ ם ֵריחַ עֲ בוֹ ַדת ה'‪ ,‬ו ִּמי ֶ‬ ‫מדרגת איני יודע והרחקה מהחזקת טובה עצמית‬ ‫ִּב ְכ ָתב ִּענְ יָן זֶה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫טז‪ .‬רבינו מצא עצה לדבר זה‪ ,‬והיא להיות ממש בבחינת "איני‬ ‫ְהּודי?"‬ ‫"אֵ יְך זֹוכִ ין לִ ְהיֹות י ִ‬ ‫יודע"‪ .‬הוא היה מסוגל להתפלל לה' שישכיח ממנו הכל‪ ,‬עד‬ ‫יד‪ .‬רבינו באמת התפאר במדרגות כל כך גדולות בעבודת ה' כדי‬ ‫שלאיזה זמן הוא לא ידע‪ :‬לא חומש‪ ,‬לא גמרא‪ ,‬לא קבלה ולא שום‬ ‫לקרב את התלמידים ולגרות אותם בדברים נפלאים וגבוהים‪,‬‬ ‫דבר‪ .‬בשלב זה הוא היה נכנס לסכנה גדולה‪ ,‬כי אם יישאר כך במצב‬ ‫שנשמע שיש בכלל כאלה מדרגות‪ ,‬וכך נרצה גם כן להתפלל‬ ‫כזה‪ ,‬הוא יהיה אבוד‪ ,‬ולכן היה מהמקום הזה מבקש ומתחנן בשפלות‬ ‫עליהן‪ ,‬אך לא עבר זמן רב ורבינו נכנס פתאום לבכיות וצער‪ .‬רבי‬ ‫ובענווה עצומה‪" :‬תחוס ותרחם עלי ה'‪ ,‬תיתן לי איזה משהו כדי‬ ‫נתן מעיד שבפעם פעמיים הראשונות ששמע זאת הוא התעלף מרוב‬ ‫לזכות להיות יהודי‪ ,‬תשפיע עלי 'מאוצר מתנת חינם'‪ ,‬כי כרגע איני‬ ‫פחד‪ ,‬שהרי ידע שרבינו איש אמת‪ ,‬ואיך הוא יכול לשאול בתמימות‬ ‫כלום אני לא יודע כלום"‪ .‬ואז מתוך תפילה עמוקה זו‪ ,‬היה זוכה‬ ‫ובפשטות "אֵ ְ‬ ‫יך זוֹ ִּכין ִּל ְהיוֹ ת יְהו ִּדי?" כמי שלא הריח מעולם ריח‬ ‫רבינו למדרגה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫עבודת ה'‪.‬‬ ‫העבודה למעשה השייכת גם לנו‬ ‫ופעם ישבתי לחשוב בהתבודדות‪ ,‬כי לפעמים אני מצייר לעצמי‬ ‫יז‪ .‬אמנם עבודה זו של רבינו מתאימה לאדם כמוהו ולא לנו‪ .‬איננו‬ ‫כאילו אני גם בחבורה של רבינו‪ ,‬ורבי נתן יושב עם רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫מסוגלים להתפלל על דבר כזה לשכוח את כל מה שאנחנו יודעים‪,‬‬ ‫ופתאום רבינו נכנס בבכיות לפנינו ושואל "אֵ ְ‬ ‫יך זוֹ ִּכין ִּל ְהיוֹ ת יְהו ִּדי?"‬ ‫ואנחנו לא יכולים להיכנס לסכנה זו‪ .‬אבל מצינו (בבא מציעא פה‪ ).‬שרבי‬ ‫הרי אם היינו רואים את זה‪ ,‬היינו מתפרקים‪ .‬תחשוב שהרב עובדיה‬ ‫זירא ישב מאה תעניות כדי לשכוח תלמוד בבלי‪ ,‬אך אף אחד‬ ‫יוסף שהכרנו כולנו‪ ,‬פתאום באמצע השיעור בלוויין יבוא ויצעק‬ ‫מאיתנו לא היה עושה זאת בשום הון שבעולם‪ ,‬שלאחר שנות עמל‬ ‫בבכי ובתחינה‪" :‬הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אֵ ְ‬ ‫יך זוֹ ִּכין ִּל ְהיוֹ ת יְהו ִּדי?"‪ ,‬הרי‬ ‫לדעת ש"ס בעל פה‪ ,‬להתפלל לשכוח את הכל‪ ,‬הרי עדיף למות‬ ‫כולנו נישבר לרסיסים מקודש קודשים כזה שעדיין מרגיש כך רחוק‪.‬‬ ‫ולא לשכוח את כל התורה‪ ,‬לכן איננו במדרגה זו כלל‪.‬‬ ‫ובכל פעם היה רבינו רגיל לומר שעכשיו אינו יודע כלל כלל וכלל‬ ‫לא‪ .‬אפילו שלפני שעה הוא גילה את כל התורה כולה אבל עכשיו‬ ‫להיזהר מכוחי ועוצם ידי ברוחניות ובגשמיות‬ ‫הוא אומר איני יודע‪ ,‬ופעם הוא נשבע בקדושת שבת קודש ואמר‬ ‫יח‪ .‬אך נוכל ללמוד ולספוג מעבודתו של רבינו‪ ,‬שמצייר לנו מדרגות‬ ‫אני לא יודע עכשיו שום דבר‪.‬‬ ‫כה גבוהות‪ .‬נוכל לספוג לכל הפחות את הידיעה כמה מזיקה אפילו‬ ‫ענווה ככלי להשראת שכינה וסכנת הגאווה‬ ‫המחשבה שבלב "אני שווה משהו"‪ .‬לפעמים אדם לא מרגיש שיש‬ ‫בכך בעיה‪ .‬שומעים אפילו אנשים צדיקים עם זקן ופאות אומרים‬ ‫טו‪ .‬יסוד הדבר שביארנו אודות השעשועים הוא‪ ,‬שהאדם רוצה‬ ‫"אני ידעתי מה לעשות"‪" ,‬ידעתי שכך צריך לעשות"‪ ,‬או מתפארים‬ ‫לקבל משהו חדש‪ ,‬והדרך הקדושה לקבל מדרגה גבוהה יותר‬ ‫בחידוש תורה שחידשו‪ ,‬ופיהם מעיד על ליבם‪ ,‬שיש להם תענוג הלב‬ ‫מהמקום שאני נמצא‪ ,‬היא לזכות ל"אילו ידעתיו הייתיו" (תורה כ"א‬ ‫אות י"א)‪ ,‬כלומר להיות בבחינה של נכלל בבורא יתברך‪ ,‬מלשון‬ ‫‪( 4‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫אנשים עולים ויורדים‪ ,‬מתגלגלים כמה פעמים בחיים 'מאיגרא רמא‬ ‫מכוחם‪ ,‬וטועים (דברים ח‪ ,‬יז) "וְ ָא ַמ ְר ָת ִּב ְלבָ בֶ ָך כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי ָע ָׂ‬ ‫שה ִּלי‬ ‫לבירא עמיקתא'‪ ,‬והסיבה לכך היא גאוות הלב‪ .‬על כן יש להזהיר‪:‬‬ ‫אֶ ת הַ חַ יִּל הַ זֶה"‪ .‬כי גם ברוחניות יש 'כוחי ועוצם ידי'‪.‬‬ ‫גם אם הגעת למדרגה גבוהה‪ ,‬תמיד תהיה מעורב עם הבריות‪ ,‬כי זהו‬ ‫וכמו כן בעניינים גשמיים כסף והשקעות‪ ,‬אדם חושב שהוא עשה הוא‬ ‫הדבר המשפיע ביותר על הענווה – שאדם יהיה איש המוני‪ ,‬מתערה‬ ‫פעל‪" ,‬חכמתי עמדה לי"‪ .‬אבל הכל שקר גמור‪ ,‬הרי היית יכול לקום‬ ‫עם החברה ועם כל יהודי‪ ,‬ומדבר באותה פשטות עם אדם מכובד‬ ‫בבוקר ולמצוא שהכל נפל‪ ,‬וברוך ה' שריחם עליך שקנית ומכרת‬ ‫ועם אדם פשוט‪.‬‬ ‫בזמן הנכון‪ ,‬זה היה יכול להיות בדיוק הפוך‪ ,‬והחכמה אינה עוזרת‬ ‫הצדיקים יודעים להוריד את עצמם גם לאנשים הפשוטים‬ ‫כאן מאומה‪ ,‬כי "לא לחכמים לחם"‪ .‬ובמקום להודות‪ ,‬האדם‬ ‫מתגאה ומעביר קורסים ואומר "בוא תלמד ממני"‪ .‬עצם המחשבה‬ ‫ֹשה‬ ‫כג‪ .‬ומצינו כן אצל משה רבינו‪ ,‬שעליו נאמר (שמות יט‪ ,‬יד) "וַי ֵֶרד מ ֶ‬ ‫שאדם מחזיק טובה לעצמו‪ ,‬ומרגיש שהוא שווה ופעל‪ ,‬היא זו‬ ‫ִּמן הָ הָ ר אֶ ל הָ ָעם"‪ ,‬משה רבינו ידע לדבר עם אהרן‪ ,‬עם חור‪ ,‬עם‬ ‫שמרחיקה אותו מהבורא יתברך‪ ,‬וזו נקודה עדינה שאנו מרבים‬ ‫שבעים הזקנים והנביאים הגדולים‪ ,‬ובאותה מידה ידע לדבר עם‬ ‫לדבר עליה‪ ,‬והלואי ונזכה להתחזק בה‪.‬‬ ‫השפחה הפשוטה בעם ישראל‪ ,‬לשמוע את צרכיה ולפתור את‬ ‫בעיותיה בשיא הענווה והשפלות‪.‬‬ ‫סכנת הגאווה והריחוק מהשם יתברך‬ ‫כיוצא בזה ראינו בדור האחרון אצל מרן הרב עובדיה יוסף שהיה‬ ‫יט‪ .‬רבי יצחק ברייטר בספרו 'חלוקי הנחל'‪ ,‬אומר בפירוש‪ ,‬שכל‬ ‫מצוין במידה קדושה זו‪ .‬הוא ידע לשבת בבית הדין ולדבר בכל‬ ‫תחושה של (דברים ח‪ ,‬יז) "כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי" בגשמיות וברוחניות‪ ,‬היא זו‬ ‫התורה כולה עם הדיינים‪ ,‬גדולי הדור‪ ,‬וכן להבדיל עם נשיאי ושועי‬ ‫שמרחיקה את האדם מאוד מה' יתברך‪ .‬והנה‪ ,‬הרי כל אדם שואף‬ ‫עולם‪ ,‬ויחד עם זאת ידע לדבר עם אישה אלמנה בשפת השוק‬ ‫לחיות במוחין דגדלות‪ ,‬להרגיש את השראת השכינה ולחוש‬ ‫הפשוטה‪ ,‬לחזק אותה‪ ,‬להעניק לה את המילים הנכונות ולדאוג לה‪.‬‬ ‫בבחינת (תהלים עג‪ ,‬כח) "וַאֲ נִּ י ִּק ְרבַ ת אֱ ל ִֹּהים ִּלי טוֹ ב" ‪ -‬להרגיש כל‬ ‫ֹשה ִּמן הָ הָ ר אֶ ל הָ ָעם"‪ .‬בזה מתבטאת‬ ‫וקיים את הפסוק (שם) "וַי ֵֶרד מ ֶ‬ ‫הזמן את קרבתו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הרי אלו שעשועי עולם הבא‬ ‫גדולתו האמיתית של גדול בישראל‪ ,‬שיש לו ענווה אמיתית בלב‪.‬‬ ‫בעולם הזה‪ .‬ומה שמרחיק את האדם מאותה קרבה הוא גאוות הלב‪.‬‬ ‫ועל כל אדם להרגיל עצמו בכך‪ ,‬שלא לחשוב שהוא מכובד מדי‪,‬‬ ‫סיבה שלפעמים מקבלים 'מכות'‬ ‫ושלא נאה לו לדבר עם פלוני או אלמוני‪ .‬אל לו לאדם לרדוף אחר‬ ‫כ‪ .‬ולפי זה יש להעמיק‪ ,‬שלפעמים אדם חוטף מכה‪ ,‬ותוהה מדוע‬ ‫כבודו‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬עליו לדעת שהכבוד הוא רע לו‪ ,‬מושך אליו‬ ‫באה עליו הצרה הזו‪ ,‬אך באמת‪ ,‬פעמים רבות המכה הזו באה רק‬ ‫עין הרע ודינים מן השמיים‪ ,‬ורק על ידי הענווה הוא נשמר‪.‬‬ ‫כדי לנער קצת את האדם ולהוציא אותו מהגאווה‪ .‬רואים זאת בפרט‬ ‫והוא הדין בעניין הבריאות‪ .‬לפעמים נשאר לאדם כספו‪ ,‬אך מה‬ ‫בענייני ממון; אדם שעשה הון‪ ,‬הרוויח מיליון או עשרה מיליונים‪,‬‬ ‫שווה כל הכסף בעולם אם הבריאות לקויה ואין הוא יכול ליהנות‬ ‫כבר אי אפשר לדבר איתו‪ .‬הוא בטוח בעצמו ובמעמדו‪ ,‬וכאשר‬ ‫ממנו? ולפעמים המכה מגיעה מכיוון אחר‪ ,‬כגון שהילד שלו עושה‬ ‫אומרים לו 'שלום' הוא עונה בשפה רפה ובכובד ראש בלי שום חיוך‪,‬‬ ‫שטויות ומביא ביזיון למשפחה‪ .‬כל אלו נגרמים מכך שחסרה לאדם‬ ‫ומסתכל עליך מלמעלה למטה‪ .‬אבל הגלגל מתהפך בעולם‪ ,‬אותו‬ ‫ענווה ושפלות‪ .‬אדם הרוצה לעבור את העולם הזה בצורה טובה‬ ‫אדם חוטף מכה‪ ,‬יורד קצת או הרבה מנכסיו‪ ,‬ופתאום הוא מאיר‬ ‫ונכונה‪ ,‬חייב להכניס בעצמו מידות אלו‪ .‬והאל"ף‪-‬בי"ת של הענווה‬ ‫פנים ועונה לשלום בשמחה‪.‬‬ ‫הוא‪ :‬לדבר עם כל אדם מתוך שפלות‪ ,‬להקדים שלום לכל אדם‪,‬‬ ‫גאוות הלב – עבודה זרה בלב‬ ‫להתעניין במצבו ולעזור לו כפי היכולת‪ .‬ולקבל כל אדם בבחינת‬ ‫"כ ָקטֹן ַכ ָגדֹל ִּת ְש ָמעון"‪ ,‬שכולם שווים בעיניו‪ .‬ומתוך כך‬ ‫(דברים א‪ ,‬יז) ַ‬ ‫כא‪ .‬הסיבה לשינוי הזה היא אחת‪ :‬גאוות הלב שהוסרה‪ .‬אתמול‪,‬‬ ‫יעלה למדרגות נוספות‪ ,‬לדעת שכל מה שיש לו מגיע אך ורק‬ ‫כשחשב שהוא מיליונר ושהוא עשה את הכל בכוחו‪ ,‬לא היה נאה לו‬ ‫מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולו בעצמו אין כלום מלבד היותו כלי לקבלת‬ ‫לדבר עם אדם פשוט‪ .‬ואף אם לא אמר זאת בפירוש‪ ,‬זהו הלך הרוח‬ ‫השפע העליון‪.‬‬ ‫שלו‪ .‬ולפעמים אין לה' יתברך ברירה‪ ,‬אלא ליישר את האדם על‬ ‫ידי שיחטוף מכה‪ ,‬שכן לולא כן הוא יישאר כופר בקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫התחדשות ודחיית הזקנה הרוחנית‬ ‫שה ִּלי אֶ ת הַ חַ יִּל הַ זֶה"‪ ,‬גורמת שגם‬ ‫גאווה זו של (שם) "כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי ָע ָׂ‬ ‫כד‪ .‬נחזור לעניין ההתחדשות‪ ,‬רבינו ב'שיחות הר"ן' (שיחה נ"א)‪ ,‬הזהיר‬ ‫אם יבוא לבית הכנסת ויתפלל שלוש תפילות ויקיים את כל‬ ‫מאוד שלא ליפול ל"זקנה" של הסטרא אחרא‪ ,‬ושעיקר עבודת ה'‬ ‫המצוות‪ ,‬הריהו כופר ויש לו עבודה זרה בלב‪ .‬וכשיש עבודה זרה‬ ‫היא שתהיה בכל פעם מחדש‪ ,‬כאדם צעיר‪ .‬ונבאר קצת את כוונת‬ ‫בלב‪ ,‬כל עבודת ה' שלו אינה נחשבת לכלום‪ .‬נמצא שאותו אדם‬ ‫הדברים‪ :‬שנינו (אבות ד‪ ,‬כב) "הַ יִּלוֹ ִּדים לָ מות וְ הַ ֵמ ִּתים ְלהֵ חָ יוֹ ת"‪ ,‬כל‬ ‫הכריח כביכול את הקדוש ברוך הוא לתת לו מכה כדי להזכיר לו‬ ‫אדם שנולד מקבל קצבת חיים מוגדרת‪ .‬למשל‪ ,‬תינוק שנולד ברוך‬ ‫את מקומו האמיתי בעולם‪.‬‬ ‫ה' ונגזר עליו לחיות תשעים ושבע שנים‪ ,‬ככל שחולפים הימים‪ ,‬הוא‬ ‫שמירת ההצלחה על ידי מידת הענווה‬ ‫מתקדם אל עבר יום פטירתו‪ .‬בגלל שמדובר בזמן רב‪ ,‬האדם אינו‬ ‫מרגיש זאת‪ ,‬אך לאמיתו של דבר‪ ,‬מרגע הלידה‪ ,‬כל יום שעובר‬ ‫כב‪ .‬ונבאר יותר ומתוך כך גם נלמד סגולה טובה‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬ישנם‬ ‫מקרב אותו אל יומו האחרון‪ .‬נמצא שהיום היחיד שבו האדם חי‬ ‫אנשים רבים שהצליחו בחיים‪ ,‬אך עיקר החכמה היא לזכות לשמר‬ ‫בשלמות מבלי שמעורב בו "צד מיתה" היינו יום שכבר עבר וקירב‬ ‫את ההצלחה לאורך שנים‪ .‬ודבר זה אינו מצוי כל כך‪ ,‬שכן רואים‬ ‫‪( 5‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫אתמול תפילת שחרית מילה במילה מתוך הסידור‪ ,‬וכך שלשום‪,‬‬ ‫אותו לקיצו‪ ,‬הוא יום היוולדו‪ ,‬שבו כל חייו עדיין לפניו‪ .‬לכן עיקר‬ ‫וכך גם עשו אבותינו במשך אלפי שנים‪ ,‬מה הטעם לחזור על אותן‬ ‫החיים‪ ,‬שייך ביום שהוא מרגיש את עצמו כאילו הוא נולד מחדש‪,‬‬ ‫מילים בדיוק גם היום וגם מחר? מתרץ האר"י ז"ל‪ ,‬שהשינוי טמון‬ ‫שהוא עושה כזאת התחלה חדשה בכוח ששוכח את כל מה שעבר‬ ‫בכתובת אליה משוגרת התפילה‪ .‬אתמול שוגרה התפילה לכתובת‬ ‫עליו‪ ,‬את כל הירידות שהיו לו‪ ,‬ומתחיל עם דף נקי לגמרי בעבודת‬ ‫מסוימת‪ ,‬והיום אותה תפילה משוגרת למקום אחר לגמרי‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬זה בחינת 'חיים חדשים'‪ ,‬כי הוא ממש מתנהג כאילו היום הוא‬ ‫ֶשר נְ עו ָרי ְִּכי"‪.‬‬ ‫"ת ְתחַ ֵדש ַכנ ֶ‬ ‫נולד‪ ,‬ועל זה נאמר (תהלים קג‪ ,‬ה) ִּ‬ ‫שעון הרש"ש‬ ‫התחדשות הבריאה בכל רגע‬ ‫כח‪ .‬עניין זה של 'כתובות הזמן' מבואר היטב בדברי האריז"ל וכפי‬ ‫שסידר זאת הרש"ש‪ .‬וכפי ששמעתי מאבי בשמיטה הראשונה אחרי‬ ‫כה‪ .‬על ידי עבודה זו יזכה האדם להבין את מה שאנו אומרים בכל‬ ‫החתונה‪ ,‬כשדיבר על 'שעון הרש"ש'‪ ,‬שכידוע העולם קיים ששת‬ ‫שה‬ ‫יום (ברכות קריאת שמע) "הַ ְמחַ ֵדש ְבטובוֹ ְבכָ ל יוֹ ם ָת ִּמיד ַמעֲ ֵׂ‬ ‫אלפים שנה (סנהדרין צז‪ .).‬האלף הראשון היה בהנהגת החסד‪ .‬אנשים‬ ‫אשית"‪ .‬למראית עין‪ ,‬העולם וכדור הארץ נראים היום בדיוק כפי‬ ‫ְב ֵר ִּ‬ ‫חיו חיים ארוכים והיו בריאים וחזקים‪ .‬אפילו גשם‪ ,‬שמטבעו גורם‬ ‫שנראו אתמול‪ .‬אך האמת היא‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא מזרים חיות‬ ‫לקשיים‪ ,‬היה יורד רק אחת לארבעים שנה‪ ,‬ומגשם זה התבואה‬ ‫חדשה במעשה בראשית בכל עת‪ .‬כי כשם שהאדם זקוק לנשימת‬ ‫הייתה גדלה למשך כל אותן שנים‪ .‬לפני המבול‪ ,‬העולם לא‬ ‫אוויר חדשה ולאוכל חדש כדי לחיות‪ ,‬ואינו יכול להתקיים על‬ ‫הסתובב על צירו כפי שהוא היום‪ ,‬אלא מזג האוויר היה קבוע ונוח‬ ‫הנשימה מאתמול או על האוכל מלפני שבועיים‪ ,‬כך העולם זקוק‬ ‫כל השנה‪ ,‬מבלי שינויי חום וקור המכווצים את הגוף וגורמים לזקנה‬ ‫לכוח של התחדשות מתמדת‪ .‬המדע של ימינו מבין זאת טוב‪ ,‬כי‬ ‫מואצת‪ ,‬והחיים ארכו קרוב לאלף שנים‪ .‬האלף השני היה אלף של‬ ‫רואים שכל אטום הוא למעשה חלל ריק‪ ,‬ורק סיבוב האלקטרונים‬ ‫גבורות – דור המבול‪ ,‬דור הפלגה ומהפכת סדום‪ .‬האלף השלישי‬ ‫המהיר סביב הגרעין הוא שממלא את הריק‪ .‬אך מהיכן מגיעה‬ ‫הוא תפארת‪ ,‬שבו ניתנה התורה‪ .‬הרביעי נצח כנגד בית המקדש‪,‬‬ ‫האנרגיה האינסופית הזו המונעת מהאטום לקרוס לתוך עצמו כחור‬ ‫החמישי הוד‪ ,‬והשישי‪ ,‬בו אנו נמצאים‪ ,‬הוא יסוד‪ ,‬שעיקרו עמידה‬ ‫שחור? התשובה היא‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא נותן חיות בכל רגע‬ ‫בניסיונות בקדושת הברית‪.‬‬ ‫בבריאה‪.‬‬ ‫המשך החלוקה הנ"ל‬ ‫ייחוד פנימי וחיצון‬ ‫כט‪ .‬מעבר לחלוקה הגדולה של האלפים‪ ,‬כל אלף מתחלק למאות‬ ‫כו‪ .‬האר"י הקדוש מבאר שחיות זו נמשכת משמות הקודש‪ .‬ישנם‬ ‫שנים כנגד עשר הספירות‪ ,‬היינו כל ספירה מאה שנה‪ .‬וכל מאה שנה‬ ‫שמות בבריאה הנקראים "זכרים"‪ ,‬כמו שם הוי"ה‪ ,‬ולעומתם יש‬ ‫מתחלקת לשני יובלות‪ .‬כל יובל לשבע שמיטות‪ ,‬כל שמיטה לשבע‬ ‫שמות הנקראים "נקביים"‪ ,‬כמו שם אדנו"ת‪ .‬כאשר משלבים את‬ ‫שנים‪ ,‬כל שנה לחודשי קיץ וחורף‪ ,‬כל חודש לשבועות ולימים‪ ,‬כל‬ ‫השמות הללו‪ ,‬כפי שמופיע בסידורים שמכוונים באותיות י‪-‬א‪-‬ה‪-‬‬ ‫יום ללילה ויום‪ ,‬והם נחלקים לשעות‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬לפי 'שעון הרש"ש'‪,‬‬ ‫ד‪-‬ו‪-‬נ‪-‬ה‪-‬י‪ ,‬השילוב הזה מוליד פרי‪ ,‬והפרי הוא השפע היורד‬ ‫לכל רגע נתון יש כתובת מדויקת ומיוחדת‪ ,‬כפי הספירות‬ ‫לעולם‪ .‬לכן המקובלים מכוונים בייחודי שמות‪ .‬פעולה זו יכולה‬ ‫והפרצופים ששולטים באותו רגע‪ ,‬וכאשר אדם מתפלל שחרית‪ ,‬הוא‬ ‫להתרחש מאליה‪ ,‬אך מעלה גדולה יותר היא כשהדבר נעשה על‬ ‫משגר את התפילה לכתובת שלא התפללו בה מעולם במשך כל‬ ‫ידי האדם המכוון‪ ,‬ואז הפעולות נקראות על שמו‪ .‬יש להבחין בין‬ ‫ששת אלפי השנים‪ .‬ובכך אדם זוכה להתחדשות‪ ,‬כשהוא מבין‬ ‫שני סוגי ייחודים‪" :‬ייחוד פנימי" ו"ייחוד חיצון"‪ .‬השילוב הרגיל‬ ‫שהיום הזה מחכה מאז ששת ימי בראשית שאתה‪ ,‬כפי שורש‬ ‫שהזכרנו‪ ,‬שתחילתו אות משם הוי"ה ואחריה אות משם אדנו"ת‪,‬‬ ‫נשמתך התלויה באיבריו של אדם הראשון‪ ,‬תתקן את התיקון‬ ‫נקרא ייחוד פנימי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אפשר להתחיל את השילוב קודם‬ ‫השייך לך‪ .‬וכך מתקן האדם את בחינות עולם‪ ,‬שנה ונפש המובאות‬ ‫באות מהשם הנקבי‪ ,‬דהיינו א' מאדנו"ת‪ ,‬י' מהוי"ה‪ ,‬ד' מאדנו"ת‪,‬‬ ‫בספר יצירה (ספר יצירה פרק ג)‪ ,‬שקומת עולם היא היקום‪ ,‬קומת שנה‬ ‫ה' מהוי"ה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬וזהו ייחוד חיצון‪ .‬נבאר את ההבדל בין‬ ‫היא הזמן‪ ,‬וקומת נפש היא נשמתו של האדם‪ .‬ומחר יהיה עליו לתקן‬ ‫הייחודים כפי שמלמד האר"י ז"ל‪ .‬הייחוד החיצון חייב להיות תדיר‬ ‫משהו חדש לגמרי‪.‬‬ ‫וקבוע‪ ,‬שכן הוא האחראי לחיות העולמות‪ .‬זה שהקדוש ברוך הוא‬ ‫מחיה את העולם בכל רגע בבחינת (שם) "הַ ְמחַ ֵדש ְבטובוֹ ְבכָ ל יוֹ ם‬ ‫לחיות את היום בלבד‬ ‫אשית"‪ ,‬נעשה דווקא על ידי הייחוד הפשוט יותר‪,‬‬ ‫שה ְב ֵר ִּ‬ ‫ָת ִּמיד ַמעֲ ֵׂ‬ ‫ל‪ .‬המסקנה העולה מכל זאת‪ ,‬שיש להתחיל תמיד דף נקי ולהתחיל‬ ‫הייחוד החיצון‪ .‬לעומתו‪ ,‬הייחוד הפנימי נועד להוליד דברים חדשים‬ ‫מחדש‪ ,‬וכך גם ה' יתברך נוהג עמנו‪ ,‬בבחינת (במדבר כג‪ ,‬כא) "לֹא ִּה ִּביט‬ ‫שלא היו קיימים‪ ,‬ובלשון האר"י ז"ל הוא נקרא זיווג להולדת‬ ‫ִּש ָראֵ ל ה' אֱ לֹהָ יו ִּעמוֹ ו ְתרו ַעת מֶ לֶ ְך בוֹ "‪.‬‬ ‫ָאוֶן ְביַעֲ קֹב וְ לֹא ָר ָאה ָע ָמל ְבי ְ ׂ‬ ‫הנשמות‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא בוחן אותך לפי יום זה בלבד‪ .‬רבינו מסביר בכך‬ ‫העניין שמתפללים בכל יום אותו נוסח תפילה‬ ‫(ליקוטי מוהר"ן תורה רע"ב) את הפסוק (תהלים צה‪ ,‬ז) "הַ יוֹ ם ִּאם ְבקֹלוֹ‬ ‫ִּת ְש ָמעו"‪ .‬אין לאדם בעולמו אלא את היום‪ .‬על האדם לומר‪ :‬היום‬ ‫כז‪ .‬לאור יסודות אלו נבין את לשון האר"י ז"ל (שער הכוונות דרושי‬ ‫אני רוצה להיות יהודי טוב‪ .‬תעזוב את מה שהיה אתמול‪ ,‬ואל‬ ‫תפילת השחר דרוש א)‪ :‬אין יום דומה לחברו‪ ,‬ואין שעה דומה לחברתה‪,‬‬ ‫תעסוק כעת אפילו בתשובה על מעשי העבר או בדאגות המחר‪.‬‬ ‫ובכל רגע ורגע נשתנים עולמות וסדרם ומעמדם והנהגתם בשינויים‬ ‫התמקד רק באיך לפתוח דף חדש בעבודת ה' היום‪ ,‬כאילו רק היום‬ ‫נפלאים ונוראים עד אין חקר‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬אם התפללתי‬ ‫‪( 6‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫שבפרשת ואתחנן) וקורא לו 'זוהר כתב יד'‪ ,‬והטעם לכך הוא‪ :‬הדפוס‬ ‫הגעת לעולם ומחר תעזוב אותו‪ ,‬ויש לך רק את יחידת היום של‬ ‫הראשון שהודפס במנטובה כלל את החלקים המקוריים שנמצאו‬ ‫היום‪ .‬זהו סוד ההתחדשות – לא לחיות את העבר ולא את העתיד‪,‬‬ ‫באותה עת‪ ,‬והם החלקים המפורסמים – חלק א' על בראשית‪ ,‬ב'‬ ‫אלא לחיות רק את ההווה‪ .‬כך האדם נקי ממשקעים‪ ,‬וגם לקדוש‬ ‫על שמות‪ ,‬וג' על ויקרא במדבר ודברים (אף שהיום יש הוצאות שבהן הוא‬ ‫ברוך הוא אכפת רק מהיום‪ ,‬אכפת לו איך אתה מתפלל היום‪ ,‬לומד‬ ‫מחולק אפילו ל‪ 22-‬כרכים‪ ,‬ויש עוד הרבה יותר)‪ .‬לאחר מכן מצאו חלקים‬ ‫היום‪ ,‬עושה חסד ומדבר יפה לאשתך‪ ,‬לילדים ולחברים‪ .‬העבר את‬ ‫נוספים של הזוהר וגם הם דברי הזוהר ממש‪ ,‬ורק מחמת שבזמן‬ ‫היום מתחילתו ועד סופו בעשיית טוב ובסור מרע‪ .‬והעצה היעוצה‬ ‫האריז"ל הם היו עדיין בכתב יד‪ ,‬קרא להם האריז"ל כך‪ .‬לאחר מכן‬ ‫לכל זה היא 'שכחה' – היינו הסחת דעת מהאתמול‪ .‬זוהי עבודה‬ ‫הודפסו ונקראו 'זוהר חדש'‪ ,‬ומלבד מה שיש שם תוספת על‬ ‫קשה‪ ,‬משום שהיצר הרע גורם לאדם לחיות בעבר מתוך חרטות‪,‬‬ ‫הפרשיות והתיקונים‪ ,‬יש בו מדרש הנעלם על מגילת רות‪ ,‬על שיר‬ ‫ובעתיד מתוך דאגות‪ ,‬ובינתיים אתה מפספס את היום‪ .‬רבינו קורא‬ ‫השירים ועוד‪ .‬ובאותו זוהר חדש מובא החידוש העמוק שעליו‬ ‫לנו לעזוב את האתמול‪ ,‬לעזוב את המחר‪ ,‬לחיות אך ורק את היום‪,‬‬ ‫סובבים הדברים‪.‬‬ ‫וכך יזכה האדם לחיות את החיים הטובים והנכונים ביותר בעזרת ה'‪.‬‬ ‫לדרוש דרשות על פי קבלה בציבור‬ ‫ה‪ .‬ואף על פי שאלו דברי קבלה‪ ,‬ופעם לא היו מדברים דברי קבלה‬ ‫הילולת הבן איש חי ומעלת יום ראש השנה‬ ‫ברבים‪ ,‬אלא רק בין החכמים והצדיקים‪ ,‬אבל אם נתבונן נראה‬ ‫הבן איש חי היה בקי בכל החכמות‬ ‫שדווקא הבן איש חי התאפיין בכך שדרש דרשות על פי קבלה‬ ‫בציבור‪ .‬וכך רואים שכל פרשה בספרו בן איש חי‪ ,‬שהזכיר בה הרבה‬ ‫א‪ .‬זוכים אנו להיות פה בהילולא של קודש הקודשים‪ ,‬מרן הבן איש‬ ‫הלכות‪ ,‬נפתחת בדרשה מבוססת על דברי קבלה‪ ,‬שאותה היה‬ ‫חי‪ ,‬רבי יוסף חיים בן רבי אליהו‪ ,‬ראש גולת אריאל וראש גולת‬ ‫דורש לפני כל בני העיר‪ .‬מדי שבת היו באים כשלושת אלפים איש‬ ‫בבל‪ .‬צדיק קדוש זה שמאורו אנו חיים עד היום‪ ,‬שכתב בכל מרחבי‬ ‫לשמוע את דרשת הבן איש חי‪ ,‬ובארבע השבתות המיוחדות בשנה‬ ‫התורה ובכל החכמות‪ ,‬ואף בענייני משלים וחידות‪ ,‬לא הניח דבר‬ ‫(שבת שובה‪ ,‬שבת זכור‪ ,‬שבת הגדול‪ ,‬ושבת כלה לפני שבועות) היו מגיעים‬ ‫חכמה שלא עסק בו‪ ,‬וכל החכמה שהשיג הייתה מתוך התורה‬ ‫כארבעת אלפים איש‪ ,‬היינו שכל העיר הגיעה לשמוע‪ .‬ומדרשות‬ ‫הקדושה‪ .‬וקודם שנעסוק מעט בתורתו‪ ,‬נבאר קצת מעניין יום ראש‬ ‫אלו כתב הבן איש חי את ספרו 'בן איש חיל'‪ .‬וקולו היה חזק והולך‬ ‫השנה‪ ,‬שאנחנו מכינים את עצמנו אליו‪ ,‬וכמו שאמר רבינו הקדוש‪:‬‬ ‫והכול שמעו אותו בבירור‪ .‬מסופר שלאחר פטירת הבן איש חי‪,‬‬ ‫'הראש השנה שלו עולה על הכל'‪ ,‬ונתבונן בנקודה המיוחדת‬ ‫כשקם בנו רבי יעקב לדרוש‪ ,‬הקהל ביקש שוב ושוב שירים את קולו‬ ‫והעמוקה שישנה ביום קדוש זה‪.‬‬ ‫כי אינם שומעים כמו ששמעו את אביו‪ .‬ענה להם בנו‪ ,‬שאצל אביו‬ ‫קבלת עול מלכות שמיים‬ ‫הייתה השכינה מדברת מתוך גרונו‪ ,‬ולכן הכול שמעו את קולו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יסוד עבודת ה' בראש השנה הוא קבלת מלכותו של הקדוש ברוך‬ ‫בדור הגאולה אפילו ילדים ידברו בסודות הקבלה‬ ‫"א ְמרו ְלפָ נַי ַמ ְל ִּכיוֹ ת ְכ ֵדי‬ ‫הוא עלינו‪ ,‬וכמאמר הגמרא (ראש השנה טז‪ִּ ).‬‬ ‫ו‪ .‬על כל פנים הבן איש חי היה הראשון לפתוח פתח לדרוש ברבים‬ ‫ש ַת ְמ ִּליכונִּ י עֲ לֵ יכֶ ם"‪ .‬ובעניין קבלת עול מלכות שמיים שלימה‪ ,‬בזה‬ ‫ֶ‬ ‫על פי תורת הקבלה‪ .‬הטעם לזה הוא משום שבדור האחרון 'עקבתא‬ ‫אפשר לפתור את כל הבעיות של האדם‪ ,‬כל מה שהולך לו בחיים‬ ‫דמשיחא' נאמר בזוהר (זוהר ח"ג רעג‪ ).‬שאפילו ילדים ונערים ידברו‬ ‫שלא כרצונו‪ ,‬וכמו שנבאר בעז"ה‪.‬‬ ‫בסודות התורה‪ .‬ולכן רואים כיום התפתחות עצומה בלימוד הקבלה‪,‬‬ ‫'שלא כסדר'‬ ‫עד כדי שיהודים שאפילו לא לומדים גמרא נמשכת נפשם לקבלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבואר בדברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן תניינא פב)‪ ,‬שהרבה פעמים הולך‬ ‫וברוך ה' כיום אפשר לדבר בפני עם ישראל על ספירות‪ ,‬ייחודים‬ ‫לאדם בחיים 'שלא כסדר'‪ ,‬דהיינו שהמציאות מתנגדת לרצונו‪ ,‬בין‬ ‫ושמות הקודש‪ ,‬וכל מיני מושגים קבליים‪ ,‬והכול מבינים‪.‬‬ ‫ברוחניות ובין בגשמיות‪ .‬אדם חפץ לכוון בתפילה‪ ,‬ובבואו לבית‬ ‫סוד ה'כסדר' ו'שלא כסדר' במידת המלכות‬ ‫הכנסת הוא מקבל על עצמו שהיום בעזרת ה' יכוון‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫ז‪ .‬ומבאר הזוהר (זוהר חדש שיר השירים) הספירות העליונות נבראו‬ ‫הוא חושב בתפילה בענייניו או סתם 'מחשבות זרות' ולא מכוון‬ ‫מאותיות א‪-‬ב כסדרן – א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג' וכו'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ספירת המלכות‬ ‫בתפילה‪ ,‬ושוב הוא מתעורר ומכוון קצת‪ ,‬ועוד פעם בורחת לו‬ ‫נבראה מאותיות תשר"ק‪ ,‬בסדר אותיות מן הסוף להתחלה‪ .‬נמצא‬ ‫המחשבה‪ ,‬וכל הזמן שרוי במלחמה עצומה לזכות ולכוון‪ .‬נמצא‬ ‫שיש בספירת המלכות בחינה מובנית של 'שלא כסדר'‪ .‬והתיקון‬ ‫שרצונו ברוחניות לא הולך כסדר‪ .‬וכן בגשמיות‪ ,‬אדם מבקש‬ ‫לכך‪ ,‬על פי המבואר בזוהר פרשת בא (זוהר ח"ב לט‪ ,):‬הוא שצריכה‬ ‫להתפרנס ולהביא טרף לביתו‪ ,‬והוא רוצה שהכול יהיה טוב‪ ,‬אך לא‬ ‫להיות בחינה של התבטלות‪ ,‬וכמו בהנהגת בית יפה בישראל שעליו‬ ‫תמיד הדברים מתנהלים כסדר‪ ,‬ולעתים לא הולך לו כסדר עם חינוך‬ ‫ימה"‪ ,‬שהאישה בטלה‬‫"כל ְכבו ָדה בַ ת מֶ לֶ ְך ְפנִּ ָ‬ ‫נאמר (תהלים מה‪ ,‬יד) ָ‬ ‫הילדים‪ .‬לכך בא רבינו ומגלה על פי הזוהר שיר השירים‪ ,‬המבאר‬ ‫לבעלה ואזי הכול מתנהל כסדר‪ .‬אך כשהאישה מבקשת להיות‬ ‫את שורש התנהלות הדברים מדוע הולך לאדם שלא כסדר‪.‬‬ ‫שווה לבעלה ולעמוד בפני עצמה‪ ,‬נוצר 'קטרוג'‪ ,‬וכפי שאמרה‬ ‫זוהר‪ ,‬וזוהר כתב יד היינו 'זוהר חדש'‬ ‫הלבנה (חולין ס‪" ):‬אֵ ין ְשנֵי ְמלָ ִּכים ִּמ ְש ַת ְמ ִּשים ְבכֶ ֶתר אֶ חָ ד"‪ ,‬ומשטויות‬ ‫ד‪ .‬בטרם ניגש לביאור‪ ,‬יש להקדים שישנו חלק הנקרא 'זוהר חדש'‬ ‫אלו מתפרקים בתים ה' ירחם‪.‬‬ ‫(על שיר השירים)‪ .‬האריז"ל מזכירו בכמה מקומות (כגון את מאמר 'קו המידה'‬ ‫‪( 7‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫אדם הראשון המליך את הקב"ה על כל הבריאה בראש השנה‬ ‫בגאווה‪ ,‬עושה פירוד בין הספירות העליונות לספירת המלכות‬ ‫יב‪ .‬ובזה היה ניסיון ראשון לאדם הראשון‪ ,‬ניסיון שרצו הבהמות‬ ‫ח‪ .‬לפי זה ממשיך רבינו ומבאר‪ ,‬שכאשר אדם לוקח חס וחלילה את‬ ‫והחיות לעשות אותו עבודה זרה‪ .‬ועמד אדם הראשון בניסיון וסירב‪,‬‬ ‫המלכות לעצמו בגאווה וגדלות‪ ,‬ואומר על עצמו (מלכים א א‪ ,‬ה) "אֲ נִּ י‬ ‫ואמר להן לבוא ולהשתחוות עמו לקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫אֶ ְמל ְֹך"‪ ,‬מתוך מחשבה (דברים ח‪ ,‬יז) "כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי ָע ָׂ‬ ‫שה ִּלי אֶ ת הַ חַ יִּל‬ ‫ֹשנו"‪ ,‬אמר להן‬ ‫(תהלים צה‪ ,‬ו) "בֹאו נִּ ְש ַת ֲחוֶה וְ נִּ ְכ ָר ָעה נִּ ְב ְרכָ ה ִּל ְפנֵי ה' ע ֵׂ‬ ‫הַ זֶה"‪ ,‬הרי הוא מפריד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ .‬על ידי‬ ‫אני ואתן יחד נשתחווה לה' עושנו ‪ -‬שיצר את כולנו‪ ,‬והמליך אדם‬ ‫גאוותו המלכות אינה בטלה לספירות העליונות ממנה‪ ,‬והיא‬ ‫הראשון את הקדוש ברוך הוא על כל הבריאה‪ .‬ובזה ייסד האדם את‬ ‫מחולקת ועומדת בפני עצמה‪ .‬ואז מתגלה בה בחינת האותיות 'שלא‬ ‫המלכת הקדוש ברוך הוא בעולם ביום ראש השנה‪ ,‬ומכוחו אנחנו‬ ‫כסדר' (תשר"ק)‪ .‬והאדם בעצמו‪ ,‬הוא הראשון לסבול מכך‪ ,‬משום‬ ‫ממליכים את הקדוש ברוך הוא בכל ראש השנה‪.‬‬ ‫שלקח את המלכות לעצמו‪ ,‬ולפיכך הכול – ברוחניות ובגשמיות –‬ ‫הולך לו 'שלא כסדר'‪.‬‬ ‫בקשת הכפרה כביכול של ה' יתברך‬ ‫אמת – ראש תוך סוף‬ ‫יג‪ .‬וישנה סיבה שנייה לכוחו של יום ראש השנה‪ ,‬המבוארת בדברי‬ ‫רבינו (ליקוטי מוהר"ן קמא א‪ ,‬יד; ובחלק הראשון תורה י')‪ .‬כי יום זה הוא יום‬ ‫ט‪ .‬את התיקון לכך מגלה רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות‪ ,‬עדות ה‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫שיש לנו פנים לבקש מחילה מאת ה'‪ ,‬כי ביום זה הקדוש ברוך הוא‬ ‫בסוד המילה 'אמת'‪ .‬הזוהר הקדוש (זוהר ח"ג רסט‪ ).‬קורא לאמת "ראש‬ ‫בעצמו כביכול מבקש שנביא עליו כפרה‪ .‬שהרי במוספים של כל‬ ‫תוך סוף"‪ ,‬ונבאר‪ :‬באלף בית ישנן לכאורה ‪ 22‬אותיות‪ ,‬אך באמת‬ ‫ש ִּעיר חַ ָטאת אֶ חָ ד ְלכַ ֵפר עֲ לֵ יכֶ ם"‪,‬‬ ‫הרגלים נאמר (במדבר כח‪ ,‬כב) "ו ְ ׂ‬ ‫ישנן ‪ 27‬אותיות עם חמש אותיות מנצפ"ך‪ .‬בסדר זה של ‪ 27‬אותיות‪,‬‬ ‫ש ִּעיר ִּעזִּים אֶ חָ ד ְלחַ ָטאת‬ ‫ואילו בקרבן ראש חודש נאמר (שם‪ ,‬טו) "ו ְ ׂ‬ ‫אותיות א' עד י' הן ‪ ,10‬כ' היא ה‪ ,11-‬ך' סופית ה‪ ,12-‬ל' ה‪,13-‬‬ ‫לַ ה'"‪ .‬ופירשו חז"ל (חולין ס‪ ):‬שאמר הקדוש ברוך הוא "הָ ִּביאו ַכ ָפ ָרה‬ ‫ומ' היא ה‪ .14-‬נמצא שהאות מ' ממוקמת בדיוק באמצע‪ ,‬כש‪13-‬‬ ‫ש ִּמ ַע ְט ִּתי אֶ ת הַ י ֵָרחַ "‪.‬‬ ‫ָעלַ י ֶ‬ ‫אותיות מימינה ו‪ 13-‬משמאלה‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ביקש כפרה – כדי שנוכל אנחנו לבקש כפרה‬ ‫רמז באמת על כסדר ולא כסדר והתיקון‬ ‫יד‪ .‬אלא שלכאורה מה שייך כפרה אצל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הרי הוא‬ ‫י‪ .‬אומר רבי נתן‪ ,‬האות א' שבמילה אמת מרמזת על הספירות‬ ‫יודע הכול ולא שייך שיעשה דבר שיתחרט עליו? ומסביר רבינו שכל‬ ‫העליונות שהן כפי הסדר (א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג')‪ .‬האות ת'‪ ,‬הנמצאת בסוף‪ ,‬מרמזת‬ ‫זה נעשה כדי שנוכל לבוא ולומר לקדוש ברוך הוא‪ :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫על ספירת המלכות שהיא שלא כסדר (תשר"ק)‪ .‬והתיקון המחבר‬ ‫כשם שאתה מבקש כפרה על עצמך‪ ,‬אנו מבקשים שגם עלינו תהיה‬ ‫ומסדר הכול הוא האות מ' שבאמצע (ה'תוך')‪ .‬אות זו מרמזת ל‪40-‬‬ ‫כפרה וניכלל יחדיו בכפרה זו‪ .‬ודבר זה שייך בראש השנה במיוחד‪,‬‬ ‫ימים שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים‪ .‬שהרי ראש חודש אלול‬ ‫משום שהוא החג היחידי שחל בראש חודש‪ ,‬כנדרש (ראש השנה ח‪ ):‬על‬ ‫מתחיל בל' אב (א' דראש חודש שבו עלה משה למרום)‪ ,‬ויחד עם ‪ 29‬ימי‬ ‫שהַ ְלבָ נָה ִּמ ְת ַכ ָסה‬ ‫"ב ֵכסֶ ה ְליוֹ ם חַ גֵנו"‪" :‬אֵ יזֶהו חַ ג ֶ‬ ‫הפסוק (תהלים פא‪ ,‬ד) ַ‬ ‫אלול מגיעים ל‪ 30-‬יום‪ ,‬ובתוספת עשרת ימי תשובה‪ ,‬הרי לנו ‪40‬‬ ‫שנָה"‪ ,‬מה שאין כן שאר המועדים כפסח‪,‬‬ ‫בוֹ ֱהוֵי אוֹ מֵ ר זֶה רֹאש הַ ָ‬ ‫יום‪ .‬וכוחם העצום של ארבעים ימי התשובה הללו הוא להביא את‬ ‫סוכות‪ ,‬חנוכה ופורים וכדומה שאינם בראש חודש‪.‬‬ ‫האדם מן המציאות של 'לא כסדר' למציאות מבורכת של 'כסדר'‪.‬‬ ‫אדם הראשון קידש את הלבנה ועשה קידוש החודש‬ ‫ייחודו של יום ראש השנה ופעולת אדם הראשון‬ ‫טו‪ .‬ומעלה יתרה התווספה בזה בראש השנה הראשון של בריאת‬ ‫יא‪ .‬בתוך ארבעים הימים הללו עומד יום ראש השנה‪ ,‬שבו אנו‬ ‫האדם‪ ,‬שכן אדם הראשון קיים מצוות לפני חטאו במעלתו הגבוהה‪,‬‬ ‫ממליכים את הקדוש ברוך הוא על כל הבריאה‪ .‬מי שייסד עניין זה‬ ‫ובתוכן תפילה וקריאת שמות‪ ,‬ואף קיים את מצוות קידוש החודש‪.‬‬ ‫הוא אדם הראשון שנברא ביום זה‪ .‬שהרי העולם החל להיבראות‬ ‫הקדוש ברוך הוא מסר לו את המצווה לקדש את הלבנה‪ ,‬וזהו בעצם‬ ‫בכ"ה באלול ('אלול דתהו' שלפני מניין התאריכים)‪ ,‬וביום השישי לבריאה‪,‬‬ ‫התיקון הראשון למיעוט הירח שאירע ביום הרביעי לבריאה‪ .‬מיעוט‬ ‫הוא יום א' בתשרי‪ ,‬בו נברא האדם‪ .‬וכאשר נברא האדם‪ ,‬ראו אותו‬ ‫שגרם‪ ,‬כדברי הזוהר (זוהר ח"א יט‪ ,):‬לאסכרה לילדים חס וחלילה‬ ‫כל בעלי החיים‪ ,‬ומתוך אורו המיוחד חשבו שהוא אלוקים‪ ,‬ורצו‬ ‫ולצרות הבאות מהתגברות קליפת הסטרא אחרא בסוד (משלי ל‪ ,‬כג)‬ ‫להשתחוות לו‪ ,‬כמבואר כל זה בזוהר פרשת ויחי (ח"א דף רכא‪ .):‬ויש‬ ‫"וְ ִּש ְפחָ ה ִּכי ִּת ַירש ְג ִּב ְר ָתה"‪ .‬על ידי קידוש החודש של אדם הראשון‬ ‫לדעת שהחיות בגן עדן שהיו יצירי כפיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬היו‬ ‫החל התיקון לאותו פגם‪.‬‬ ‫בעלות דעת עד כדי יכולת דיבור‪ ,‬וכמובא בספר 'חסד לאברהם'‬ ‫(לסבו של החיד"א) שמקריבים קרבן והוא מתעלה למדרגה הגבוהה‬ ‫הרמ"ק כלל את כל תורת הקבלה שהייתה מהגאונים‬ ‫ביותר‪ ,‬כמרומז בפסוק (תהלים סט‪ ,‬לב) "וְ ִּתיטַ ב לַ ה' ִּמשוֹ ר ָפר ַמ ְק ִּרן‬ ‫טז‪ .‬והסיבה השלישית והנכבדת לעניין קביעת יום ראש השנה‪,‬‬ ‫ַמ ְפ ִּריס"‪ ,‬כלומר שכל הקרבנות הם טובים לפני ה' כמו השור פר‬ ‫מקורה בשאלה שמזכיר הבן איש חי בשם הרמ"ק‪ .‬ודרך אגב נציין‬ ‫שהיה מקרין מפריס‪ ,‬שהוא השור שנברא בגן עדן‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫כי הרמ"ק (רבי משה קורדובירו)‪ ,‬שהיה דור לפני האריז"ל‪ ,‬חותם בספריו‬ ‫בגמרא (ע"ז דף ח‪ ).‬שפסוק זה נאמר עליו‪ .‬נמצא שהקרבן בהקרבתו‬ ‫את תורת הקבלה של תקופת הגאונים שהחלה מחתימת התלמוד‪,‬‬ ‫הוא מגיע למדרגת אותן בהמות מגן עדן‪ .‬ובכן‪ ,‬חיות אלו שהיה בהן‬ ‫ורק מהאריז"ל מתחילה קבלת הפרצופים החדשה‪ .‬שואל הרמ"ק‪:‬‬ ‫דעת באו להשתחוות ולהמליך את אדם הראשון עליהן‪.‬‬ ‫מדוע נקבעו עשרת ימי תשובה בראשית השנה הבאה? לכאורה היה‬ ‫‪( 8‬גיליון ‪[ )283‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫מן הראוי לקובעם בעשרת הימים האחרונים של השנה היוצאת (מכ'‬ ‫ועד כ"ט באלול) כדי לתקן את השנה שעברה!‬ ‫מדוע עושים את עשרת ימי תשובה בתחילת השנה‬ ‫יז‪ .‬ותירוץ הדבר נעוץ בהשתלשלות יומו של אדם הראשון‪ .‬בשעה‬ ‫התשיעית נצטווה‪ ,‬בעשירית סרח‪ ,‬באחת עשרה עמד בדין‪,‬‬ ‫ובשתיים עשרה "יצא בדימוס לפניו"‪ .‬כי אף על פי שהקדוש ברוך‬ ‫"כי ְביוֹ ם אֲ כָ ְל ָך ִּמ ֶמנו מוֹ ת ָתמות"‪ ,‬הקדוש‬ ‫הוא הזהירו (בראשית ב‪ ,‬יז) ִּ‬ ‫ברוך הוא לימד זכות ועשה בעצמו 'פלפול למדני' ראשון בבית דינו‬ ‫כדי להציל את אדם הראשון‪ ,‬ואמר‪' :‬ביום' הכוונה ליומו של הקדוש‬ ‫ברוך הוא שהוא אלף שנים‪ ,‬ולא ליום הרגיל של האדם‪ .‬וכך זכה‬ ‫האדם לאלף שנות חיים (ומתוכן העניק שבעים לדוד המלך‪ ,‬כיוון שראה שחסרים‬ ‫לו חיים)‪ .‬ובאותה שעה שיצא בדימוס ביום ראש השנה‪ ,‬אמר לו‬ ‫הקדוש ברוך הוא שסלח לו‪ .‬ואמר לו שזה יהיה סימן לבניו‪ ,‬שגם הם‬ ‫יעמדו בדין לפני הקדוש ברוך הוא ביום הזה‪ ,‬ואני אסלח להם‪.‬‬ ‫דיבורו של הקדוש ברוך הוא 'סלחתי' לאדם הראשון הוא לנצח‬ ‫יח‪ .‬על פי זה מבאר הבן איש חי (בבן איש חיל דרשות לשבת תשובה) את‬ ‫יעי ְבאֶ חָ ד לַ ח ֶֹדש‬ ‫"בח ֶֹדש הַ ְש ִּב ִּ‬ ‫דברי המדרש (ויקרא רבה כט‪ ,‬א)‪ ,‬וז"ל‪ַ :‬‬ ‫ש ָבתוֹ ן ז ְִּכרוֹ ן ְתרו ָעה ִּמ ְק ָרא ק ֶֹדש"(ויקרא כג‪ ,‬כד)‪ ,‬ההוא‬ ‫י ְִּהיֶה לָ כֶ ם ַ‬ ‫ש ָמיִּם" וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫"לעוֹ לָ ם ה' ְדבָ ְרך נִּ ָצב ַב ָ‬ ‫דכתיב (תהלים קיט‪ ,‬פט) ְ‬ ‫ולכאורה קשה מהו הקשר בין שני הפסוקים‪ ,‬ומבאר שסוד הפסוק‬ ‫מיִּם" (והובא יסוד זה של הבעל שם טוב בספר התניא)‬ ‫שָ‬‫"לעוֹ לָ ם ה' ְדבָ ְר ָך נִּ ָצב ַב ָ‬ ‫ְ‬ ‫הוא שמאמרו של ה' הוא לעולם‪ ,‬כי כמו שהקדוש ברוך הוא נצחי‪,‬‬ ‫כך הדיבור שלו נצחי ולא מתבטל‪ ,‬ולכן כשהקדוש ברוך הוא אמר‬ ‫(בראשית א‪ ,‬ג) "י ְִּהי אוֹ ר" חי ופועל לעולם‪ ,‬ומזה יש את הכוח לאור‬ ‫בכל יום להאיר‪ ,‬מהדיבור הזה‪ ,‬וכן הוא בכל העשרה מאמרות‪ .‬וכך‬ ‫גם דיבורו של הקדוש ברוך הוא‪" :‬סָ לַ ְח ִּתי" שאמר לאדם הראשון‪,‬‬ ‫חי‪ ,‬ניצב וקיים לעולם! וכולנו נכללים בסליחה זו‪.‬‬ ‫ומוסיף הבן איש חי עוד פרפרת יפה‪ ,‬ומסביר‪ ,‬שהרי מבואר באריז"ל‬ ‫שכל נשמות ישראל כלולות באדם הראשון‪ ,‬וכל אחד מישראל‬ ‫תלוי באיזה אבר מאבריו של אדם הראשון‪ ,‬ונמצא שבשעה שאמר‬ ‫הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון 'סלחתי'‪ ,‬נאמר גם לכל אחד‬ ‫מישראל 'סלחתי'‪ ,‬ומהדיבור הזה יש לנו סליחה בכל שנה ושנה‬ ‫בראש השנה‪ ,‬כי הדיבור של הקדוש ברוך הוא קיים לעולם‪ .‬ולפיכך‬ ‫נקבעו ימי התשובה והסליחה דווקא בתחילת השנה‪ ,‬שכן בא'‬ ‫בתשרי האדם זוכה להיכנס אל תוך הדיבור הנצחי של "סלחתי"‬ ‫המאיר ביום זה‪.‬‬ ‫סיכום שלושת הטעמים‬ ‫יט‪ .‬אם כן‪ ,‬נסכם את שלושת הטעמים והמעלות המיוחדות שיש לנו‬ ‫ביום ראש השנה‪ :‬א) זהו היום שבו אדם הראשון המליך לראשונה‬ ‫את הקדוש ברוך הוא בעולם‪ .‬ב) ביום זה עשה האדם הראשון תיקון‬ ‫וכפרה כביכול למיעוט הלבנה‪ ,‬על ידי שקיים את מצוות קידוש‬ ‫החודש‪ .‬ג) ביום זה נאמר לאדם הראשון הדיבור החי לעד –‬ ‫"סלחתי"‪ ,‬וממנו נמשכת הסליחה אלינו בכל שנה ושנה‪.‬‬