קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — כי תבוא (2026-08-24)

בס"ד ,גיליון • 242פרשת כי תבא • ט"ו אלול תשפ"ו
תרועת מלך אדרת אליהו
ההקראה ,התרועה והכוונה נישואי הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל
במחיצת ובמשנת רבוה"ק עם בת כ"ק מרן ה'מקור ברוך' זי"ע
קשרי הידידות וההערצה
בין הני תרי שרפי קודש
כ"ק מרן רבנו זי"ע
והגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל
גאב"ד 'העדה החרדית'
שלושים שנה להסתלקותו
בעזהשי"ת
די היימישע תפילין
המהודרות והמוכרות
וכעת:
קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"
מבית "תפילין -אות <לישרא<ל"
בכשרות בד"ץ העדה"ח
היימישע יודן
<לא מתפשרי+ם
03:5742841 ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל'
בעלי
עסקים,
רוצים
להגיע
רחוק?
בנק מרכנתיל מאמין בכם
ומציע הלוואה
שתעזור לכם לצמוח
₪₪ עד 300,000
החל מ P+0.5% -ועד 84תשלומים
עד 100%הנחה בעמלת הקמת הלוואה
בך
שמאמין בך
אחד שמאמין
בנק אחד
בנק * 5600 לפרטים מלאים
ותיאום פגישה
ההלוואה מיועדת ללקוחות עסקיים של הבנק ,קיימים ומצטרפים חדשים .אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל .העמדת האשראי ותנאיו כפופים לאישור הבנק .הפרסום
אינו מהווה התחייבות להעמדת אשראי .מתן האשראי ותנאיו כפופים לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק בכפוף לתנאי הזכאות וכמפורט באתר הבנק .ריבית נומינלית שנתית החל מ .P+0.5%-תקופת ההלוואה עד 84
תשלומים .נכון ל 1.7.26מועד הפרסום ,ריבית הפריים הינה .5.0%הריבית הנומינלית המינימלית במבצע הינה .5.5%טווח שיעור הריבית המתואמת השנתית בין 5.64%ל .16.65%שיעור הריבית המתואמת הסופי
והמחייב יצוין בהסכם ההלוואה הבנק רשאי לשנות את תנאי המבצע או להפסיקו בכל עת .לעיון בתנאים המלאים והמחייבים ,היכנסו לאתר הבנק או לסניפי הבנק .המבצע בתוקף עד י״ט תשרי תשפ״ז 30.9.2026
סימנים לשנה של חיסכון
נטו חיסכון מקום שני בישראל
בסקר סל המזון של המכון לחקר הקמעונאות
ממלאים את שולחן החג בשפע
ובמחירים שעושים חג בכיס וחג בלב.
*מסקר המכון לחקר הקמעונאות שפורסם בעיתונות ובחן סל של 110מוצרים
אושר אמיתי זה נטו חיסכון
רשת מזון זולה ומשתלמת בישראל
כרטיסי:
רוצים
ל עב ו ד מכבדים
לקבוצת
המבצעים
כרטיסי: מכבדים
כארדנ ו?-טובה וברכה ,אידיש כארד,
כארד,כארד שופ.
הפנים ,היימיש א י ת
ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים
משרד
הסודית
ירושלים ,להחזיקם ס ר ק ו >
סרקו >
אשל
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד,
שופ. כארד,כארד נדרים במסגרתומחיה,
ולהחיותם ,מזון להחזיקם לחגיםירושלים,
החלה מכירת תווי קנייה של נטו חיסכון במחיר מוזל אשל
רכישה קבוצתית 053-538-5946 הסדר ומוסדות לעמותות 1599-50-1221
טלזסטון| -ירושלים
אלעד מעלות | רמות
עילית |יערים -
מודיעין קרית חדרה |
ירושלים | רמותבת-ים | שמש |
עילית | עילית || בית
מודיעין ביתר עילית
שבע| | ביתר צפת | | באר
מעלות סניפים:
סניפים :אלעד
בקרוב - אתא קרית | בקרוב - גת קרית | בקרוב - אשדוד | נתניה | שמונה קרית | טלזסטון
בת-ים | באר שבע | קרית שמונה | עפולה | בית שמש | חדרה | קרית גת -בקרוב | נתניה -בקרוב | ק .אתא -בקרוב- יערים קרית
חתונות הילדים שיפוץ ובנייה
החגים בפתח ואיתם ההוצאות.
השלמת הון עצמי סדר בהלוואות
ת חגים מהירה ומשתלמת
הלווא
החל מ ₪50,000-ועד
₪ 800,000
תוך 24שעות
מהירות פריסה סכומים הליך התאמה ליווי מעל 9,000
שיא ארוכה גבוהים פשוט וקל אישית צמוד לקוחות מרוצים
אל תחכה //חייג עכשיו
וגשל
משכנתאות והלוואות
02-580-5-580 al@wagshal.co ירמיהו ,62ירושלים
פרויקטים | עמותות | עסקי | פרטי
בס"ד
הקדימו
להזמין
וליהנות
מ
מבחר מלא
לחג
ה נש כבר 19
ש
של עופות ,אנחנו א
ו םיז רו
כ רובע בהשגחה בשר ודגים ,נקיימקפיאים
וימירפ המהודרת ביות ם ,אסתטיים ומ ם נתחי
ם וכ ר
של הרב לנדא ,בנים ישירות לבימובחרים
עלזא וקהי שול
לות
לתושבי ויז'ניץ עפולה!
משלוחים אי"ה ביום שלישי י"ט אלול
בקנייה מעל — ₪ 700שי מתנה! משלוחים ברכבי קירור
לכל חלקי הארץ
סופר סופר
טעים שמגיח צמוד היימיש
סופר סופר
קל להכנה משתלם
להזמנות02-6517474 :
ב״ה
הורדנקא פרמישלאן וויטעבסק שפיטובקא
קאליסק טשארני אוסטראה הוסיאטין
ְט ֶב ְר ָיה
ׁ ֶשל ַמ ְע ָלה
בצל כנפי רבותינו הקדושים
שבתות התעלות ,מועדי התאחדות וימי התרוממות הנשמות
במתחם סמוך ונראה לבית החיים העתיק של טבריה
היכלות תורה ותפילה ,חדר אוכל ,מטבח מאובזר וחדיש ,מקווה מפואר,
11חדרים מפוארים ( 34מיטות)
להזמנות04-6071111 :
המתנה לראש השנה .השמחה -לשנים!
מתנה טובה היא מתנה שמתענגים עליה שוב ושוב.
סדר הסימנים מתנות לראש השנה מחזורי עת רצון מארזי שי לחג
בני ברק רבי עקיבא 132 ירושלים מאה שערים / 3שמגר 23
בית שמש שדרות האמוראים ,2סאן מול אשדוד רח' רשב"י 13
מרכז הזמנות ראשיSIMCHONIM@SIMCHONIM.CO.IL • 02-5000599 :
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
לא שכחתי
לעבן מיט'ן אויבערשטן פיר און צוואנציג שעה
אלה שערי שמים .להעתיר בתחינה ולשפוך ליבנו כמים נוכח פני ה',
רגשי תשוקה ורשפי געגועים שזורים תדיר בשיחו של מרן
על כוחותיו ועל בריאותו של רבנו שליט"א שיוכל לעבוד עבודתו אדמו"ר שליט"א באלו ימי ההכנה לקראת ראש השנה .תחילה
לקראת הימים הנוראים הבאים לקראתינו לשלום ולרומם לבבנו. וראש להשגות השנה.
עלינו לזכור ולשנן את דברי הרה"ק מלובלין בפרשתינו' :ברוך וכה מתרפק רבנו שליט"א בשיחו [דא"ח תבא תשע"ט] "לא
אתה בבאך וברוך אתה בצאתך' :כשאדם נוסע אל צדיק בגלל עברתי ממצוותיך ולא שכחתי" ככתוב בנוסח 'וידוי הביכורים'
איזה ענין שהוא צריך לו ,קשה לצדיק להשפיל את עצמו ממדרגתו שבפרשתינו" :מהרהר האדם בנפשו ,הנה אני עומד כבר סמוך
הגבוהה להצטרכותו של האדם .לכן עליו לבקש תחילה רחמים ונראה להאי יום גדול וקדוש ,יום ראש השנה בהם חפץ אני
להמליך את המלך הקדוש .לב כל איש ישראל רוגש בימים אלה
בעבור הצדיק ,וע"י זה יפעל ישועה עבור עצמו .וזהו 'ברוך אתה
ומרגיש קרבת אלקים ,ואיך אוכל גם אני להעלות על לבבי ולקבל
בבואך' -לצדיק ,שתהיה בבחינת מברך ,שתבקש רחמים עבור
השגה ודעת בדיבורים הנערבים והיקרים שאנו עומדים לומר ,די
הצדיק ,אזי 'ברוך אתה בצאתך' -יוכל הצדיק להמשיך לך כל
לעכטיגע ווערטער פון מלכויות
זכרונות און שופרות ,לקבל אף
שומה עלינו ,אם כך ,כחלק מן ההכנה דרבה ,לקרוע בימי רחמים אלה אני תבערת יקוד תשוקה ואהבה
שערי שמים .להעתיר בתחינה ולשפוך ליבנו כמים נוכח פני ה' ,על להשי"ת?
כוחותיו ועל בריאותו של רבנו שליט"א שיוכל לעבוד עבודתו לקראת ואם אמנם – חושב האדם
הימים הנוראים הבאים לקראתינו לשלום ולרומם לבבנו. –הדרך לכך היא עבודת התשובה
בחודש אלול" ,לא עברתי
ממצוותיך" – לפשפש במעשיו
ולהתקרב אל ד' ולחדול בדרכיו
טוב ,ותהיה מבורך בצאתך מן הצדיק.
הרעים .אולם אני ,כה רחוק אני מכך? איך אוכל להגיע למצב שכזה?
כך גם כתב ה'תפארת שלמה' בפרשתנו' :ושמחת בכל הטוב'
עצה אחת יש לזה" :לא שכחתי! -נישט פארגעסן פונעם
-כל הטוב הוא הצדיק ,כמ"ש 'אמרו צדיק כי טוב' ,ועל זה אמר
רבונו של עולם קיינמאל נישט"!
ניגשים אנו אף בהאי שתא לקראת הימים הנוראים הבאים הכתוב 'ושמחת בכל הטוב' ,שתשמח בצדיק 'אשר נתן לך ה'
לקראתינו לשלום .ותשוקה עצומה לנו ,כיסופין לשמוע קולו בקודש אלקיך' ,כי זהו מחסד עליון שנותן צדיקים יסודי עולם בכל דור
בגשתו לפני התיבה ,בהשתעשעו בכל תיבה ותיבה .בשפיכת ליבו ודור שיתקיים העולם על ידו "...כמו שנשמע בזה מאת כבוד
כמים בפסוקי הגעגועים ,ב'נפשו יוצאת בדברו' .בהמחישו בפועל אדמו"ר הרה"ק מלובלין זי"ע ,שכל ששה-עשר שנים שהיה הרה"ק
ממש את ה'לא שכחתי' .את ה'זכרתי לך חסד נעורייך' ,את ה'כי מבארדיטשוב חי לפניו ,הנה בכל יום ויום היה מיוחד לו שעה
אחת להודות ולהלל להשי"ת ,אשר שלח לעולם הזה נשמה גדולה אתה אלקים אמת ודברך אמת וקים לעד'.
שומה עלינו ,אם כך ,כחלק מן ההכנה דרבה ,לקרוע בימי רחמים וקדושה של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע".
מוצאי שבת הדלקת נרות
עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד
07:45 07:47 07:45 07:45 07:45 07:46 07:47 07:45 07:47 06:38 06:33 06:32 06:39 06:39 06:48 06:40 06:33 06:48
אבות פרק ג' -ד'
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
10קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
תושבי אלעד
חפ"ק אפריון
אחרון
מגיע השבוע אליכם
ובכך מסיים את מסעו
חזק!
בקרב קהילות אנ"ש!
אנ"ש משאר ערי הארץ:
נציגי אפריון ממתינים
לתאם עמכם פגישה
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
קבעו היום
את פגישתכם
במוקד אפריון
03-62-858-19
עתיד למען
פלאן ויזניץ חתונה
צאצאיכם בס"ד!
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
חינוך קטנים למצוות ירח האיתנים
יסודות דיני קטן וחינוך -ב
ג] הגדול מודיע לאביו בכתב או בטלפון שהטבילה היתה כדין.6 האם יש לקטן נאמנות :אין הקטן נאמן לומר שעשה בשביל
נאמנות קטן בטבילת כלי זכוכית :השולח קטן לטבול כלי הגדול דבר שדינו מן התורה ,1ובדבר שדינו מדרבנן נאמן .אך
זכוכית שחיוב טבילתם מדרבנן יש לו ע"מ לסמוך.7 באופנים מסוימים נחלקו הפוסקים אף באיסור דרבנן ,והמיקל
מקור חיוב חינוך :קטן או קטנה פטורים מן התורה מכל המצוות, יש לו ע"מ לסמוך.2
אבל משהגיעו לגיל חינוך תקנו רבנן שהאב מחויב לחנכם לקיום נאמנות קטן בטבילת כלי מתכות :אין לשלוח קטן להטביל כלי
המצוות ,8ושלא יעשו איסורים ,9ואסמכוהו אקרא 'חנוך לנער מתכות ,דכיון שחיוב טבילתם מן התורה ,3אין לו נאמנות .וכתבו
ע"פ דרכו' .10וי"א שגם האם מחויבת במצוות חינוך.11 הפוסקים שיש אופנים שהקטן נאמן כדלהלן:
האם גם לאחרים יש חיוב חינוך :דעת רוב הפוסקים דחיוב
א] כשהקטן אומר שגדול ראה שהטביל כהוגן ,וכ"ש כשאומר
חינוך אינו מוטל על האחרים הרואים קטן שעושה מעשה שלא
כהוגן .12אמנם דעת המ"ב דבאיסור תורה גם אחרים מחויבים שהגדול בעצמו טבלו [באופן שהאב מכיר את הגדול].4
ולכן כשרואה קטנים רבים ביניהם ועוברים על לאו דאורייתא ב] אם החזיר את הכלים כשהם רטובים ,נאמן אף כשהטביל
יש למחות בידם ולהפרישם.13 בעצמו ללא ראיית גדול [אם הוא בר-דעת שיודע להטביל כראוי].5
שהגדול מודיע בטלפון אף שאין האב מכירו מהני ,כיון שעכ"פ נתברר שהקטן 1ריב"ש (סי' רמה) והריטב"א (סוכה מב) וכ"ה בתרוה"ד (רנז) דאין הקטן נאמן
עשה פעולה. בדאורייתא ,ואם בידו לעשות הדבר ,י"א שנאמן (כ"ה בריב"ש שם ,ובש"ך יו"ד
6עיין סוף הערה הקודמת. סי' קכז סקל"א) אמנם דעת רוב הפוסקים שאינו נאמן (שו"ע יו"ד קכז ס"ג,
רמ"א ט"ז הגר"א שם ,שועה"ר יו"ד סי' א אות מ"ב) אבל באופן שלא איתחזק
7ואף שכלים יש להם חזקת איסור ,דעת רוב הפוסקים דברבנן מהני אף בכה"ג איסורא ובידו לעשותו לכו"ע נאמן אף באיסור דאורייתא.
וכנ"ל הערה 2
2בבדיקת חמץ שלא איתחזק איסורא הקטן נאמן דהימנהו רבנן בדרבנן
8כן מבואר בהרבה מקומות בש"ס (ברכות טו :כ ,:סוכה כח) והחיוב אינו רק על (פסחים ד .שו"ע תלז ס"ד) ובאופן שאיתחזק איסורא (כגון טבילת כלים) דעת
האב ,אלא הקטן עצמו מחויב מדרבנן (תוס' ברכות מח ,וכ"ה פשטות הפוסקים הרמ"א (יו"ד קכז ס"ג) שאינו נאמן ,וכ"ה דעת הגר"א והפמ"ג סי' תנא מ"ז סק"ו
ודלא כרש"י ואכמ"ל) וטעם החיוב כדי שיהא מחונך ורגיל למצוות (רש"י סוכה הובא בפת"ש יו"ד סי' קכ סקי"ג ,אך עיי"ש בפמ"ג דאם בידו לתקן בעצמו נאמן)
ב ):אם החיוב יתחיל בפתע פתאום כשנעשה גדול ,המצוות יהיו עליו למשא ורוב הפוסקים נקטו שנאמן (הש"ך שם ,ומ"א סי' תלז סק"ח הקשו על הרמ"א
(מהרי"ץ חיות נזיר כט) וז"ל רבינו יונה (משלי כ"ב) בימי הנערות הדבר קרוב דבריב"ש מבואר שנאמן ,וכן דייק הט"ז משו"ע יו"ד סי' קכ ,וכ"ה בשועה"ר יו"ד
ליישב הטבע ולתקן המידות ויקבל ההרגל ,וגם כי יזקין לא יסור ממנה כאשר סי' א ,רע"א (יו"ד סי' קכ ,ועיי"ש דלתוס' עירובין לא .נאמן רק אם צריך הדבר
אמרו ההרגל על דבר שלטון עכ"ל. לעצמו) והמיקל יש לו ע"מ לסמוך.
9דעת רוב הראשונים שחובת חינוך הוא בכל תרי"ג מצוות (תוס' ריטב"א 3כ"ה דעת רוב הראשונים והסכמת הפוסקים ,ואף שאר כלי מתכות כגון כלי
רמב"ן רא"ה) וכמו"כ במצוות דרבנן וכ"ה להלכה בשו"ע סי' שמג (ודלא נירוסטה ופלדה העשויים מברזל או כלי אלומוניום אף שאין להם יסוד מקרא,
כהרמ"א שבמצוות דרבנן היא מצווה בעלמא) וי"א שחובת חינוך רק במצוות דעת רוב הפוסקים (תפארת ישראל בהקדמתו לטהרות ,וכן נראה מהחזו"א
עשה (רשב"א רא"ם עיין הטעם בתרוה"ד סצ"ד). כלים סי' ה) לחייבם מה"ת ,אמנם י"א שחיובם מדרבנן (שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב
10הראשונים הסמיכו פסוק זה למצוות חינוך (עיין רמב"ם סוף הל' מאכ"א, סי' קסד) וכן נוטה בשו"ת חשב האפוד (ח"ג סי' ע) וע"ע שו"ת מחזה אליהו
רשב"א מגילה יט .ריטב"א סוכה ב ):וי"א דחיוב חינוך מדברי קבלה (ח"א כלל (ח"ב סי' נ').
ס"ו) וסתימת הפוסקים דחיובו מדרבנן ,ומ"מ שורש הענין מבואר כבר בתורה 4דעת הפוסקים (יו"ד סי' א) שאפשר לשלוח עוף לשוחט ע"י קטן בר דעת
כדכתיב כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו וגו' (עיין משך חכמה). שיודע ליזהר ,ואין דרכו לקלקל ,ונאמן לומר שהשוחט שוחטו ,וכן פשט המנהג
(רשב"א ,שועה"ר שם סקמ"ב ,ודלא כהרא"ה והב"ח יו"ד שם ,שהחמירו) ואף
11מאירי (נזיר כח ,ועיין פמ"ג בפתיחה כוללת) וי"א שאינה מחויבת (תוס'
שבעלמא אין נאמנות לקטן בדאורייתא ,יש שהסבירו המנהג דהקטן מירתת
נזיר שם ,שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ,תרוה"ד הו"ד במ"א סי' שמג סק"א ובשם
כיון שאפשר לשאול לשוחט ,ובלא"ה אינו נאמן (שמלה חדשה ,פמ"ג) וה"נ
תרוה"ד ,ועי' מחצה"ש) וכ"ה להלכה בשועה"ר (סי' שמג ס"ד) ,והמ"ב (שם
בנידו"ד כשאומר הקטן שהגדול ראה טבילתו או שהגדול טבלו ו'האב מכיר
סק"ב ,ובסי' תרט"ז) לא הכריע.
הגדול' הקטן מירתת לשקר.
12ר"י בעל התוס' נזיר כח ,:וכ"ה בהרמב"ם (מאכ"א פי"ז הכ"ח) הובא בשו"ע 5עיין הערה קודמת ,אמנם דעת הרבה פוסקים שנאמן אף בלא מירתת,
(סי' שמג) וכ"ה להלכה בשועה"ר אמנם י"א שחיוב חינוך על אחרים בכל והסבירו טעם המנהג באופן אחר דהא דאין נאמנות לקטן הוא רק בדבר שיש
המצוות (רשב"א ,וע"ע ב"י) והובא ברמ"א שם. חשש שהקטן לא עשה או שלא עשה כהוגן ,אבל 'שליחות' אינו עדות אלא
13מ"ב סי' שמג סק"ז בשם הח"א ,וע"כ כשרואה שילדים רבים ומכים ועוברים חזקה שעשה ולא קלקל כיון שהוא שחוט לפנינו (רשב"א והו"ד בשועה"ר שם)
לאו דאורייתא 'פן יוסיף' להכותו כמבואר ברמב"ם (פ"ו מהל' חובל ומזיק ה"ז) וא"כ ה"ה בנידו"ד כשרואה שהכלים רטובים נאמן (וכ"ה בשו"ת ויצב אברהם
יש להפרישם. למו"ר הגרא"צ הכהן שליט"א ח"א סצ"ד) וכן באופן שמביא פתק מהגדול או
12קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
'אהבת ישראל' הגדול המדרש
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
בית
בס"ד
רבה דעמיה מדברנא דאומתיה
בריך מתייך לשלם
כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א
והננו להודיע בזאת ,כי נזכה אי"ה לשמוע
שיחת הכנה לקראת הימים הנוראים
מפי כ"ק האדמו"ר שליט"א
ביום שני פרשת נצו"י הבעל"ט
בביהמ"ד הגדול קרית ויזניץ ,בשעה 8:30בערב
אי"ה לאחר תפילת ערבית יעברו אנ"ש לקבלת שלום
יהי בואו לברכה להרמת קרן התורה וישראל ולפעול ישועות ורפואות לכלל ולפרט
הנהלת הקהילה
בני ברק קרית ויזניץ
נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
ַַא ְְׁש ֵֵרי ָָה ָָעם ֹי ְְֹד ֵֵעי ְְת ָ
רּוָעה
תקיעת שופר במשנת ובמחיצת רבוה"ק
בשנות הנהגתו הוא ,וכן תקע בכל חודש אלול. השראת השכינה
בגלל הדוחק הגדול ששרר בר"ה בביהמ"ד ,נהג הס"ק לתקוע ראש השנה הממשמש ובא נקרא בתורתנו הק' 'יום תרועה',
על מקומו ,ולא על הבימה שקוראים עליה כמנהג העולם. מכאן שעיקר מכוון החג הוא תקיעת השופר ,והרי זו אכן
המקריא אצל הסב"ק לא היה איש קבוע :בשנים הראשונות מצוות-עשה המיוחדת ליום זה.
להנהגת הס"ק היה הבעל מקריא הגה"ח המשב"ק ר' משה הלוי ידועה אמרתו של רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע' :ומאזין תרועה
ברומער ע"ה ,ובשנים הבאות בוויזניצא היה המקריא הרה"ח ואין דומה לך' ,אם מטים את האוזן ומאזינים לתרועה ,אז
ר' יהושע מקיטוב ז"ל .בגרויסוורדיין היה הרה"ק מווישווא שומעים כי 'ואין דומה לך' ,שאין ישראל מכוונים במחשבתם,
זי"ע המקריא ,כן היה הרה"ק מווישווא בעל-תוקע בתקיעות רק אליך לבד.
דמעומד שבתפילת מוסף. בראש השנה שנת תרט"ו ,הוא ר"ה הראשון להנהגת רבה"ק
בר"ה תרע"ה ,נטל הס"ק את השופר בידו כדי לתקוע בו ה'צמח צדיק' זי"ע ,הגיע לוויזניצא קיבוץ גדול של חסידים
כמנהגו ,אך כשביקש לתקוע
ובראשם אדמו"רים ורבנים.
לא עלתה בידו .רבנו העביר
רבנו ה'צמח צדיק' היה אז
את השופר לבנו הגדול
מרן ה'שארית מנחם'
הכוונות הטמונות בתקיעות מקריא התקיעות ,ובירך את
ברכת השופר ו'שהחיינו' ,ולא
מווישווא זי"ע ...הלבבות הרה"ק ה'טל חיים' מאטיניא זי"ע ביאר את סיבת
הניח שהתוקע יברך כנהוג.
נחרדו והציבור הרגיש כי אמירת הכתוב 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב'
הדבר היה לפלא בעיני
הדבר מסמן למשהו לא בין הפסוקים הנאמרים לפני התקיעות ,ע"פ משל המובא
החסידים ,ורבה"ק אמר,
טוב[ ...באותה שנה החלה בספה"ק ,לאדם שמצא בדרכו אוצר גדול ,ולקח ממנו
כי דמות דיוקנו של אביו
מלחמה"ע הראשונה]. מלוא חפניו אבנים טובות ומרגליות ,הנה אף ששמחתו
רבה"ק ה'תורת חיים' זי"ע
בשעת התקיעות היה רבה על העושר הגדול ,מ"מ מצטער על החלק הנשאר,
שהוא הרבה יותר ממה שלקח .כמו"כ ענין תקיעת שופר, נראתה אליו בהקיץ ,ואמר
הס"ק מכסה את פניו
הוא חמדה גנוזה ואוצר חביב ,כי כוונותיה רבו מאוד, לו שיתנהג כן! ('אבן שתיה').
הקדושות בטליתו ,בבחינת
'ויתן על פניו מסווה' ,כך נהג ואי אפשר לשער את גודל הנחת-רוח ורוב התיקונים מסופר ('אבן שתיה') כי
בשעת התקיעות ובשעת שפועלים על ידה ,לכן הזוכה לקיימה שמחתו גדולה בשעת הקראת התקיעות,
הנענועים ,והיו גדולי ושש לקראתה .ואף שהוא מכוון את הכוונה העולה על היה רבנו ה'צמח צדיק'
החסידים מסבירים כי אז כולנה שהיא 'רחמנא אמר תקעו' (ר"ה טז ,).מ"מ אין מעיין בסידור האר"י.
היתה אצל רבנו השראת שמחתו שלימה אלא 'כמוצא שלל רב' ,ביודעו שכל מה רבה"ק ה'אמרי חיים' סיפר,
השכינה במדרגה גדולה שהוא יודע ומכוון במצוה זו הוא כטיפה מן הים ,והוא כי כשהקריא הצ"צ זי"ע
('ישראל סבא קדישא'). הניח הון ועושר רב הצפונים וגנוזים במצוה זו ,שנשגבו תקיעה ,היה אומרה בציירי
מאיתנו עד מאד .לפ"ז נוכל להבין את המנהג להקדים תחת האות תי"ו.
עבודת ההקראה פסוק זה למצות תקיעת שופר. הבעל-תוקע אצל רבנו
כשנכנס הס"ק לתקיעות כן סיפר רבנו ה'אמרי חיים' שאביו מרן ה'אהבת ה'צמח צדיק' היה החסיד
לא אחז כיס של שופרות ישראל' היה כאמור בעל-תוקע אצל זקנו הק' ה'צמח המופלג ר' יצחק אייזיק
בידו ,אלא המשמש החזיק צדיק' .פעם שאל אותו זקנו הק' ,איזה כוונות כיוון בשעת פוגל ז"ל מדיבעווא .בסוף
שופר אחד בידו ,ולפני התקיעות .השיב הסב"ק' :איך ווייס? איך ווייס? רחמנא שנות הנהגת ה'צמח צדיק'
הברכה מסרו לרבנו ('זכרון אמר תקעו' [וכי אני יודע? ' -רחמנא אמר תקעו']... היה הבעל-תוקע נכדו
יהודה') .סיפר הרה"ח ר' מרן ה'אהבת ישראל' זי"ע.
משה שווימר ז"ל ,כי בראש הסב"ק המשיך לתקוע גם
14קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
חיים מאיר אוביץ
ידועה אמרתו של
רבה"ק ה'אמרי חיים'
זי"ע' :ומאזין תרועה ואין
דומה לך' ,אם מטים את
האוזן ומאזינים לתרועה,
אז שומעים כי 'ואין
דומה לך' ,שאין ישראל
מכוונים במחשבתם ,רק
אליך לבד.
מקריא הרי צריכים להיות צדיק ,וזה אינני!' נענה לו רבה"ק השנה שנת תרצ"ו -השנה האחרונה לחיי הסבא קדישא -
ה'אמרי חיים'' :היא הנותנת! וכי מה תרצה ,שאקח איש כזה התחיל הס"ק לתקוע בשופר ,כהרגלו תמיד ,אך לא עלה בידו
שכן רוצה להיות בעל מקריא?'( ...רשימות הרה"ג מנחם מענדיל לתקוע ,על כן מסר את השופר לבנו הרה"ק מווישווא שיתקע,
יואל אדלר שליט"א). והוא תקע.
בר"ה תשכ"ה במניין שבבית רבנו ,היה הבעל תוקע הרה"ח בשנות הנהגתו היה הרה"ק מווישווא התוקע בבית מדרשו,
ר' יצחק אונגר ז"ל [שתקע בחודש אלול מידי יום] .כשר' יצחק וגולת הכותרת של יום ר"ה במחיצתו היו רגעי ההתעלות של
החל לתקוע ,טרם סיים רבנו לומר 'תקיעה' .סימן לו רבנו תקיעת שופר וההכנות שנלוו אליהן .לפני התקיעות היתה
שיפסיק וימתין עד שיסיים לומר 'כליל' תיבת 'תקיעה' עם הפסקה קצרה ,בה היה מכין עצמו ברגשי קודש לעבודת
סלסול הנוסח ,ניכר היה שגם ההקראה יש בה עבודה מיוחדת התקיעות ,ומוסיף טהרה על טהרתו בלכתו לטבול במקוה
(מפי הרה"ח ר' יצחק ז"ל). כהכנה לתקיעות.
יש לציין כי באותו חודש אלול התאמן רבנו בתקיעות ,כי גם רבה"ק ה'אמרי חיים' היה תוקע בשופר בשנות הנהגתו,
עז היה רצונו לתקוע בעצמו בשופר בר"ה ,כן התאמן רבנו בליל בר"ה וגם בכל חודש אלול .רבנו נהג לאחוז השופר בידו בשעה
ר"ה ,ומן השמים לא עלה בידו הדבר לתקוע בר"ה. שבירך את הברכות (ע"פ המובא בסידור היעב"ץ) ,ולא נהג
בר"ה תשכ"ו היה חדב"נ כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א לכסותו.
הבעל-תוקע .משנת תשכ"ז היה הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע בשנות ההנהגה הראשונות של רבנו ה'אמרי חיים' ,לפני
תוקע תקיעות דמיושב ,הגה"צ רבי שרגא פייביש שנעבאלג השואה ,היה הבעל מקריא החסיד ר' אהרן שמואל ברטלר הי"ד
זצ"ל רב דחסידי ויזניץ בלונדון והגה"ח ר' חיים לייב שטיין ז"ל מסאטמר .הרה"ק רבי יודא'לי זי"ע היה מספר על גדלותו של ר'
[שבבחרותו תקע אצל הרה"ק מאטיניא זי"ע] תקעו תקיעות אהרן שמואל ,כי מה נהדר היה מראהו בעת לבישת הטלית לפני
דמעומד. התקיעות ,ובאיזה שברון לב ניגש אל הבימה להיות המקריא,
בר"ה תש"ל התפלל רבנו ה'אמרי חיים' בביתו נאוה קודש, בהרגשה שאין הוא ראוי לכך ['זכר צדיק לברכה'].
מפאת חולשתו ,יבלחט"א מרן רבנו שליט"א היה הבעל-תוקע בשנים הראשונות בשיכון ויזניץ היה הגה"ח ר' יעקב ניילנדר
והבעל-קורא בקריה"ת .במוצאי ר"ה שיבח כ"ק מרן זי"ע את ז"ל הבעל-מקריא ,ואחריו הגה"ח ר' יעקב רוזנברג ז"ל .בר"ה
הדבר ואמר לא"ח הרבנית הצ' תליט"א כי רבנו שליט"א היה תשכ"ב כשהתגורר בשיכון הגה"צ רבי שלום רוקח מסקאהל
בעל-תוקע ובעל-קורא 'ערשט קלאסיג!' גיסו של רבנו ה'אמרי חיים' ,כיבדו מרן להיות ה'בעל מקריא'.
רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע נהג לברך את הברכות ולהיות מר"ה תשכ"ד [לאחר שמרן חלה בשנת תשכ"ג] היה רבנו מברך
הבעל-מקריא ,ובמשך השנים שימשו כבעלי תקיעות מרן את הברכות וגם היה הבעל-מקריא.
אדמו"ר שליט"א ,הגה"צ ראש הישיבה שליט"א ,ולהבחל"ח סיפר כ"ק אדמו"ר הרה"צ רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב
הגה"צ רבי שרגא פייביש שנעבאלג ,הדומ"ץ הגה"צ רבי משולם זצ"ל מארה"ב ,שכאשר נחלש ר' יעקב ניילנדר הציע רבנו
זושא לוריא ,הגה"ח ר' אליעזר ברגר והגה"ח ר' חיים לייב ה'אמרי חיים' לבנו רבה"ק ה'ישועות משה' להיות בעל מקריא
שטיין ז"ל. במקומו ,נענה רבנו זי"ע לאביו' :אינני יכול ,כי להיות בעל
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 15
"רבנו
והגאב"ד
צללו
בנבכי
הסוגיות,
מצטטים
את דברי
הראשונים
והמפרשים
כלשונם
בעל פה,
ספרים לא
הובאו אל
השולחן
כי כל
הדברים
היו
פרוסים
לעיניהם
כשמלה,
והיו
הדברים
שמחין
כנתינן
מסיני"
16קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
| שלמה קליין |
במלאת
שלושים שנה
להסתלקותו
בשנת ה-צ"ב
לחייו ,כ' באלול
תשנ"ו-תשפ"ו
תיעוד נדיר ועתיר גילויים מקשרי הידידות הקרובים ורגשי
ההערצה המופלאים של הגה"צ רבי משה אריה פריינד
זצ"ל גאב"ד 'העדה החרדית' וראש ישיבת סאטמאר
ירושלים ת"ו עם רבה"ק מרן ה'ישועות משה' זי"ע
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 17
'עטרת יהושע'
ל'ישועות משה'
הידידות והחביבות ששררה בין כ"ק
רבנו הק' זיע"א לבין הגה"צ רבי משה אריה
פריינד זצ"ל גאב"ד 'העדה החרדית' וראש
ישיבת סאטמאר ירושלים ת"ו ובעל 'עטרת
יהושע' ,היא תופעה מופלאה ,פרק מיוחד
הצריך לימוד ,חיקור ועיון .כי היתה בין הני
תרי קדושי עליון הערכה והערצה מיוחדת,
רבנו הק' מרן ה'אמרי חיים' זי"ע בעת נישואי מוהר''מ אדלר זצ"ל. ידידות אמת ופנימית ,זה אל זה יעריצו זה
נראים :כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א ואחריו הגה"צ רמ''א פריינד זצ"ל אל זה יקדישו.
על פניו לא היו הדברים מובנים מאליהם.
מחד היה רבנו שייך למחנה 'אגודת ישראל'
העיר שחוברה יחדיו ועמד בראש מועצת גדולי התורה ,ניהל
הגה"צ רבי משה אריה היה למעשה מבוגר מרבנו בלמעלה משתים המערכות ועורר את ההמונים לפעול
עשרה שנה ,באשר נולד בהונגריה ביום ו' בתשרי תרס"ד ,לאביו הרה"ג ולעשות במסגרת זו .מאידך היה הגאב"ד
ר' ישראל זצ"ל אב"ד הוניאד .כבר לפני מלחמת העולם השניה כיהן תלמיד ותיק ונאמן לשיטת רבו בעל 'דברי
כרב בעיירות נאסויד ורודנה ,וכדומ"ץ בעיר סאטמאר .לאחר השואה יואל' מסאטמאר זצ"ל ,ושייך למחנה 'העדה
עלה לארה"ק וכיהן כראש ישיבת סאטמאר בירושלים .בשנת תשל"ט החרדית' .בנוסף ,היה הגאב"ד נכד חביב לזקנו
הוכתר לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים ,ועם פטירת ה'מנחת הגה"צ רבי אברהם יהושע פריינד אבד"ק
יצחק' זצ"ל בשנת תשמ"ט ,הוכתר כגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים. נאסויד ,ורבנו זיע"א היה נכדו חביבו של
תורתו של רבי משה אריה היתה מכרזת עליו בראש כל חוצות .מאז בעל 'אהבת ישראל' זיע"א ובימים מקדם
ומקדם היה יושב על התורה ועל העבודה .גם חוט של חסד היה משוך גבה טורא ביניהם בעקבות שוחט מחסידי
עליו והכרת פניו ענתה בו כי איש קדוש הוא ,מיוחד היה באצילות ויזניץ שנפסל על ידו ואכהמ"ל .עם כל
הנפש ,ענוותן ושפל ברך ,ומוכתר בכל מידה נכונה. זאת ,היו רבנו והגרמ"א כתלמידי חכמים
ממרחק השנים קשה לקבוע מתי החלה הידידות ומאיפה נקשרו המרבים שלום בעולם .לא היה כל זכר וכל
העבותות .בהזדמנות סיפר לו רבנו ,שהכיר מקרוב את אביו הגאון משמעות לחילוקי הדעות והבדלים בהשקפה,
רבי ישראל זצ"ל אבד"ק הוניאד כאשר שהה בעיר הקייט 'בוזיאש' והיו מקיימים ביניהם מערכת מיוחדת של
שברומניה ,והתבטא :הרבה שעות שוחחתי עמו בימים אלו .אולם ידידות איתנה ,אהבה עזה וחיבה יתירה .ומי
ניתן לשער שבהמשך לימי קדם כאשר רבנו התגורר תקופה של כמה שלא ראה איך צהלו פניהם זה אל זה כאשר
חדשים בירושלים [תש"ד -תש"ה] ,וברבות השנים כאשר רבנו היה המלכים נועדו יחדיו לא יוכל לשער ולעמוד
מגיע הרבה לירושלים להתוועד עם הגה"ק רבי יודא'לי זצ"ל שהיה עד היכן היו הדברים מגיעים.
חבר וידיד נפש של הגאב"ד ,הם שהביאו את הקשר הנפלא שהלך במלאת שלושים שנה להסתלקות
והתהדק יותר ויותר. הגאב"ד זצ"ל ביום כ' באלול תשנ"ו ,אשר
היה מכונה על ידי המון מעריציו בכל רחבי
ראה פניו מאירי"ם תבל בשמו 'רבי משה אריה' באנו במאמר
רבי משה אריה היה מגיע לקבל פני רבנו הק' מרן ה'אמרי חיים' זה לנסות ולהתחקות אחר סוד הדבר הנפלא
זי"ע בעלותו לירושלים .בשבת פר' משפטים תשי"ב בה ערך רבנו הזה ,להעמיק חקר להבין ולהשכיל ,באמצעות
ה'אמרי חיים' את שולחנו בבית המדרש דחסידי סלונים בשכונת מקורבים בבית המלכות אצל רבנו זיע"א
'בית ישראל' ,היתה השתתפותו של רבי משה אריה פריינד לשיחת ואנשי ביתו של הגאב"ד ,לשמוע ללמוד
היום בירושלים (ר' יהושע גראס מפי אדמו"ר מספינקא אנטווערפן וללמד ,כאשר תחזינה עיניכם מישרים.
שליט"א) .אף בשבת פר' יתרו תשי"ז בעת שרבנו ה'אמרי חיים' התפלל
בבית מדרשנו ברחוב יחזקאל ,הגיע רבי משה אריה באמצע קריה"ת
להקביל פניו בברכת שלום (הרה"ח ר' יודל פרוכטר ז"ל).
כך היה רמ"א מגיע מפעם לפעם לפקוד את ביתו של רבנו ה'אמרי
חיים' והיה משתתף בשמחות בחצרות קדשנו .מסופר שפעם ביום
י"א באלול ביקר רבי משה אריה אצל רבנו ה'אמרי חיים' זי״ע.
18קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
ֹ ׁ ׂ ּ ֹ ׂ
כ ְסוד ש ִיח ַ ַ
שר ְפ ֵי קד ֶש
ּ ּ ּ
ד ָרֵי מַע ְל ָה ע ִם ד ָרֵי מַטָה
ימים נוראים תשפ"ז
מי יזכה?
לראשונה בהיסטוריה:
הטלית בה התעטף
מרן אדמו"ר שליט"א ביום הכיפורים
ניתנת בהוקרה לתורמים הבכירים המתאמצים
למען אחיהם במגבית תשרי הבעל"ט.
זכות של פעם בחיים!
מנחה היא שלוחה ,אחד מאנ"ש יזכה:
הבטח מקומך בהגרלה בתרומה למען אחיך בני קהילתך בסך ₪ 3,600ומעלה – תזכה להיכנס להגרלה
פנה עכשיו לגבאים די בכל אתר ואתר על הטלית בה התעטף מרן אדמו"ר שליט"א ביום הכיפורים הבעל"ט.
כשהגיע זמן תפילת מנחה ,נענה רבנו:
"סאטמאר'ער ראש ישיבה ,אפשר קומט
איר דאווענען מנחה מיט אונז" .התנצל
רבי משה אריה שאינו יכול משום שיש
לו היום 'יארצייט' .מששאלו רבנו איזה
יארצייט ,ניסה רבי משה אריה להתחמק
וענה' ,פון א זיידע' .רבנו האמרי חיים
המשיך לחקור ושאל 'וועלכע זיידע?'.
כשנענה רבי משה אריה כי היום חל יום
היארצייט של זקנו אב"ד נאסויד ,התבטא
רבנו בהתרגשות והתפעלות" :אזוי? דער
הייליגער נאסאדער רב?! נו ,סאטמארער
ראש ישיבה ,איר קענט דאווענען ביי מיר
נישואי רבי אליעזר הורוויץ ממעליץ טורנא שבט תשט"ו בירושלים .נראים כ"ק מרן רבנו זי"ע,
פארן עמוד" .וכך הווה (הרה"ח ר' חיים
רבי יודא'לי זי"ע ,הגרמ"א פריינד זצ"ל והגרי"ד גולדשטיין זצ"ל מאיר מרקוביץ בשם הרה"ח ר' שמואל
מאיער ז"ל – ברוקלין).
ביותר היה הדבר מיוחד בבואו להשתתף בשמחות בחצרות ָּיְָקרּו ֵֵר ֶֶעיָך ֵֵא-ל
ְ
קדשנו ,כאשר רבנו יצא מגדרו לכבודו ,וכאשר שמע רבנו שהגאב"ד ההרגשה המיוחדת שהיתה מנת חלקם של כל הנוכחים
הופיע קם רבנו מלוא קומתו ויצא לקראתו ,וכאשר עמד לצאת בכל מעמד שנועדו יחד רבנו הק' מרן ה'ישועות משה'
מהמקום שוב עמד רבנו ויצא אחריו וצעד כברת דרך כדי ללוותו זיע"א עם הגאב"ד ,בעת אשר באו במחיצה אחת לנועם
בכבוד ,היה זה מחווה של כבוד יוצא מהכלל שלא ראינו הנהגה זו שיח ,היתה של 'מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים'.
כי אם לכבודו של הגאב"ד. כולם הרגישו בקשר של רעות והערכה ,והיה הדבר בא
הופעותיו של הגאב"ד בשמחות חצרות קדשנו עוררה תמיד לידי ביטוי הן על פני רבנו ,והן על פני הגאב"ד ,לכל היה
התרגשות בקרב הקהל ,כך היה כאשר הגיע להשתתף בסעודת המצוה ברור שכל אחד נהנה להתחמם לאורו ולאישו של חברו.
אחר חגיגת הכנסת ספר התורה שנכתב על ידי הרה"ח ר' בעריש חוץ ממה שהבחינו באהבה וידידות בין הני תרי צדיקי
לבין ,ורבנו הסב לסעודת מצוה באולמי תמיר (כ"ט תשרי תשמ"ח), עולם ,היו גם גינוני כבוד והערכה יוצאי דופן ,למעלה מסדר
ובשנת תשנ"א בחנוכת הבית של קרית ויזניץ הר נוף (באולם 'ויאמר הרגיל ,אוירה של הוד והדר ותפארת שמביע אחד כלפי
יצחק') ושוב במעמד האדיר בסעודת מצוה אחר חגיגת הכנסת ספר
התורה נדבת ר' יעקב שיש (ר"ח כסלו תשנ"ו) ,ובשמחת נישואי הרב
בנציון מייזליש (אדר תשנ"ה) ועוד.
התבטא רבנו ה'אמרי חיים'
כדת משה וישראל בהתרגשות והתפעלות:
כאמור היו הדברים מכוונים זה כנגד זה ,עם הערצה רבה של "אזוי? דער הייליגער
הגאב"ד לכבוד תורת רבנו .כביטוי להערכה המיוחדת ניתן להדגיש
שבשנת תשכ"ט כאשר עמד רבנו שליט"א לעמוד בכור המבחן
נאסאדער רב?! נו,
על לימודי ההוראה ביו"ד ,בהלכות איסור והיתר ,לקראת מעמד
סאטמארער ראש ישיבה,
ההכתרה לרב ומורה בבית מדרשינו ברחוב רבי טרפון בני ברק ,הורה איר קענט דאווענען ביי מיר
לו רבנו זיע"א שיעלה לירושלים להתייצב לפני הגאב"ד שכיהן אז פארן עמוד"
כרב שכונת בית ישראל מטעם העדה החרדית ,ולקבל הימנו כתב
הורמנא לדון ולהורות.
הגאב"ד נענה לבקשה והעביר את רבנו בכור המבחן ואחר כתב
לשונות הפלגה לכבוד רבנו זיע"א :כבוד האברך הרב החו"ב המו"מ רעהו .בכל ביקור של הגאב"ד אצל רבנו ,היה רבנו יוצא
בתוי"ש וו"ח בנש"ק וכו' מו"ה ישראל ,בן כ"ק הרב הגאוה"צ המפו' לקראתו לעבר הדלת להקביל פניו בברכת שלום ,ובתום
וכו' כש"ת מו"ה משה האגער שליט"א הא"ב דק"ק ויזניץ בני ברק... הביקור יוצא עד רחובה של עיר ללוותו בהערכה וממתין
מתחילה היה המבחן של רבנו שליט"א משך זמן מסויים ,ואחר במקום עד שהמכונית נוסעת לדרכה ועוקב בעיניו עד
נענה הגאב"ד שרצונו להמשיך עוד זמן להשתעשע עם רבנו שליט"א שנעלם מהעין.
20קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
לחץ.
עבודה.
חובות. מי? מינוס.
אין לי כסף.
ימים נוראים תשפ"ז
ׁ
ּו ִמי ֵי ָע ֵשר?
פרנסה .שפע .שפיות .רוגע .הרחבה .עשירות.
> פרנסת תשפ"ז מוכרעת בסכין <
מי ייעשר? מי שיזכה בסכין המבורכת בברכת הפרנסה מאת מרן אדמו"ר שליט"א.
להבטחת פרנסתך בהרחבה בתשפ"ז – פנה עכשיו לגבאים די בכל אתר ואתר
כ"ק מרן רבנו זי"ע בסעודת ר''ח כסלו תשנ''ו בירושלים עם הגרמ''א פריינד והגרי''מ דושינסקיא זצ''ל
וכבר העיד בזה הרה"ג ר' פנחס שנייבלג – ראש הישיבה לצעירים בנבכי ההלכות .בנתיים נפגש הגאב"ד עם רבי יודא'לי
בלונדון ,שהגאב"ד התבטא" :הרבי מויזניץ הוא מופלג בידיעת כל וסיפר לו על המבחן וההנאה הגדולה ,זירז רבי יודא'לי
המהלכים שבספרי הראשונים שעל הש"ס בלשונם ממש ,באופן נדיר". את הגאב"ד שלא יתמהמה ויכתוב את כתב ההורמנא,
וכך הוי שרבנו שליט"א נקרא לשוב אל בית הגאב"ד ונתן
א אמת'דיגע תלמיד חכם! בידו כתב הורמנא בנוסח מיוחד בה כתב בתוך הדברים:
מספר ר' דוד גדלי' ,שהיה עד נוכח בתום ביקור רבנו במעונו של שהגיע להוראה להיות בקי לדמות מילתא למילתא לאסוקי
הגאב"ד ,כאשר הגאב"ד שח בהתפעלות לאנשי הבית אודות הביקור שמעתתא אלבא דהילכתא ואמרתי כל מן דין סמיכא
המרומם ועל הפלפול התורני בעומק הסוגיא ,והביע התפעלות לנא להורות לבני ישראל ,יורה יורה להיות רב ומורה בכל
מיוחדת אשר רבנו שלף מהזכרון דברי הרשב"א במקום מסויים קהילה נאה וחסידא ,ובוודאי זכות אבותיו הק' מסייעתו...
והרצה את הדברים בטוב טעם וחן מיוחד ,ובכך האיר את הסוגיא
ועשה את העקוב למישור .אמנם אחד הנוכחים שלא שש לשמוע 'מופלג באופן נדיר'
את ההפלגות ודברי ההערכה ניסה להמעיט את הרושם ,והגאב"ד שיחה מיוחדת ערכנו עם בן ביתו ומשמשו בקודש
עמד על שלו ,ושב וחזר על התפעלותו הגדולה מביאורו של רבנו, הרה"ח ר' דוד גדלי' פוגל שיחי' מנקיי הדעת שבירושלים,
ואף הדגיש והפליא את עצם זכירת דברי הרשב"א בדיוק רב והרצאת שהיה נוכח בעשרות הפעמים שהיה הגאב"ד נפגש עם
הדברים בלשונם בטוב טעם ודעת. רבנו .מספר ר' דוד גדלי' ,כי הגאב"ד ,שכיהן כראש
לאור הדברים נמצאנו למדים ביאור בהנהגת הגאב"ד ,כאשר ישיבת סאטמאר בירושלים ,היה נוהג תמיד לומר לרבנו
ביקר רבנו בביתו והיה כבר בשנות הזקנה והחולשה היתירה ,ביקש בעת הפגישה אודות הסוגיא שלומדים עתה בישיבה,
הגבאי ר' דוד גדלי' למזוג יין מתוך הקנקן אל הכוס של רבנו, אם במסכת בבא קמא או בבא מציעא וכדומה ,והיה
אמנם הגאב"ד התאמץ בכל כוחו להיות הוא המוזג ,תוך כדי שהוא נהנה לשמוע את רבנו שולף על אתר דברי הראשונים
מצטט את מאמר חז"ל 'המנסך יין לתלמיד חכם כאילו ניסך על והאחרונים אודות הסוגיא ,תוך שמזכיר את דברי הר"ן או
גבי המזבח' (יומא עא .).רבנו נענה אז בענוותנותו בביטול אודות חידוש של הרשב"א ,את התוס' ואת המנחת חינוך .תמיד
ההגדרה 'תלמיד חכם' ,והגאב"ד ענה בהתרגשות 'איהר זענט א התפתח שיחה תורנית נלהבה ,כשרבנו והגאב"ד צוללים
אמת'דיגע תלמיד חכם!' .בהמשך ביקש הגאב"ד להעניק לרבנו בנבכי הסוגיות ,ומצטטים דברי הראשונים והמפרשים
את הספר 'עטרת יהושע' מחידושי תורתו שחיבר והוציא לאור, כלשונם בעל פה ,ספרים לא הובאו אל השולחן כי כל
וכאשר העניקה במתנה לרבנו ,נענה שוב במאמר חז"ל (כתובות הדברים היו פרוסים לעיניהם כשמלה ,והיו הדברים
קה' ):הנותן מתנה לתלמיד חכם כאילו הקריב ביכורים' (ראה עוד שמחין כנתינתן מסיני.
הליכות הישועות משה' ח"א בשם הרה"ח שמואל ברח"י שטרן). רבי דוד גדלי' מציין שהנהגה זו לא היתה חזון נפרץ
אצל הגאב"ד .לא עם כל רב או אדמו"ר היה מעלה את
מהי קנאות אמיתית? הסוגיות ושיעורי הישיבה .הענין הזה היה שמור לרבנו
פעם נשאל הגאב"ד על ידי מקורביו מה טעם מכבד כל כך את ועוד אי-אלו בודדים שהיו מפרסמים בכח תורתם ,כי
רבנו ,הרבי מוויזניץ ,אשר אינו עומד בהשקפותיו באותו צד ,ואילו עמם היה הגאב"ד נהנה לעסוק בדברי תורה.
22קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
חולצה מרופטת.
אמא
סובלת.
זעקת חבריך
קורעת! סעודה
עלובה.
ימים נוראים.
ימים נוראים תשפ"ז
התרומה שלך
מכרעת!
ביגוד חדש .טיפול טוב .סעודה בהרווחה .חגים שמחים.
חברים קרובים ,בני קהילתך ,זועקים לעזרה.
מי יזכה ביום הדין? מי שיזכה בזכות הצדקה למענם!
להבטחת עתידך בתשפ"ז – פנה עכשיו לגבאים די בכל אתר ואתר
כ"ק מרן רבנו זי"ע בביקור אצל גאב''ד ירושלים הגרמ''א פריינד זצ''ל -ירושלים חשון תשנ"ו
היד .היה הגאב"ד נסער מהמחזה ,והביע רצונו לעזוב מיד את המקום כלפי אדמו"ר פלוני שיותר קרוב אל דעתו והשקפתו ,ואף
מיד ,כשהוא מתמרמר בעצב' :וכי זו קנאות?! וכי זו הדרך שלמדו, הוא תלמיד חכם ומתמיד ,אינו יוצא מגדרו כל כך לכבדו,
לבייש ולהשפיל את כבוד התורה?!' ,זמן רב לא מצא מנוח לנפשו. נענה הגאב"ד בלשון חכמה ומליצה ,אכן ההוא 'למד' בעבר
בהמשך כאשר אנשי בליעל פגעו בכבוד רבנו נחלץ הגאב"ד לקנא בהתמדה רבה ,אבל הרבי מוויזניץ 'ממשיך ללמוד' גם היום..
את כבוד רבנו בתקיפות ,ועורר את הרבנים שישבו על ידו להיחלץ (הרה"ח יעקב יוסף סנדרוביץ).
ולהגן על כבוד רבנו ,באמרו 'הרי הוא תלמיד חכם' ועל ביזוי תלמידי היה ניכר שחשוב לו להגאב"ד להצהיר קבל עם ,ונוכח
חכמים אין לשתוק. כל אנשי ביתו ,עד כמה הוא מחבב מוקיר ומעריץ את רבנו.
וכך מספר אחד מאנשי הבית ,שפעם אחת טרם הגיע רבנו
במקום גדלותו ,ענוותנותו אל ביתו הכין המשמש את המקום ואת הכסאות כנהוג,
ר' דוד גדלי' ממשיך לתאר מזכרונו על ביקור מיוחד שהיה נוכח
בה כאשר רבנו זיע"א בענוותנותו השפיל ראשו לעבר רבי משה אריה
וביקש בהכנעה 'ברכני נא' .גם הנהגה זו היתה לרבנו בבחינת 'יציאה
מגדרו' ,כי לא היה רגיל לעשות כן אצל גדולי ישראל וצדיקי הדור.
בימי ה'שבעה' אחר פטירת הרבנית הצ' מרת לאה אסתר ע"ה, העיד בזה הרה"ג ר' פנחס
הגיע הגאב"ד לנחם את רבנו וכמובן האריך לשבת ולהרבות בדברי שנייבלג – ראש הישיבה
חיזוק וטללי נחמה ,רבנו התבטא ככלות ימי השבעה ,שמבין כל לצעירים בלונדון ,שהגאב"ד
המנחמים הרבים שבאו לחזקו ולעודדו היה ביקור התנחומין של התבטא" :הרבי מויזניץ הוא
הגאב"ד חשוב בעיניו ביותר ,באשר מצא בדבריו חיזוק ונחמה בשעתו
מופלג בידיעת כל המהלכים
הקשה .בנות רבנו ,הרבניות תליט"א ,ששמעו את הדברים נסעו לבית
הגאב"ד באופן מיוחד להביע דברי שבח ותודה על כך ,וסיפרו מה
שבספרי הראשונים שעל הש"ס
שרבנו התבטא על ביקורו ,וביקשו שגם להבא ישתדל הגאב"ד בדרך בלשונם ממש ,באופן נדיר"
זה לחזק ולעודד את רוח רבנו ,כי כאמור דבריו וביקוריו מחזקים
את נפשו והם כמים קרים על נפש עייפה.
מספר הגאון רבי מנחם מנדל פוקס שליט"א :כאשר יצא רבנו
בהכרזה על הצורך בתיקון נסיעות באופן של 'מהדרין' ,היה נראה אך הגאב"ד הזיז את הכסאות .שוב ביקש הלה לסדר את
הדבר כאשליה תלושה מן המציאות ,כפשוטו ממש .וכדי להמחיש המקום והגאב"ד שוב הזיז הכסא מכאן לשם ,עד שרבנו
איזו 'רעידת אדמה' חוללה קריאתו של רבנו ,אספר שהיתה אז חברה הופיע ונכנס אל החדר .אז התאמץ הגאב"ד בכבודו ובעצמו
פרטית בבעלות חרדית שארגנה הסעות במועדים מסוימים ,וכדבר לקרב את הכסא אל מקום ישיבת רבנו ,והיה לו ענין להוכיח
שבשגרה היה נהוג אצלם שאין מוציאים אוטובוס עד שכל המושבים זאת ,שיראו כולם שהוא מקרב את הכסא באופן מיוחד
מלאים עד אפס מקום ,כדי שלא להחמיץ את מלוא הסכום שאפשר שיהא לכבוד ולתפארת (מפי הרה"ח ר' לוי יצחק גייגר).
להפיק מכל נסיעה ,מעולם לא עלתה על דעתם שלא להושיב נשים מעשה שהיה ,כאשר רבנו והגאב"ד השתתפו בשמחה,
לפני גברים .אחר משאו של רבנו ,כאשר נעו אמות הסיפים מעצם ועברו הנוכחים על פניהם לברכה ,היו אחדים שמחמת
ה'העזה' בהעלאת דרישה מעין זו בפני חברות התחבורה שנשלטו שיטת קנאות משובשת דילגו על פני רבנו ולא הושיטו
בידי אנשים שאינם נוטרי דת רח"ל ,פנה הגאב"ד ושיגר שליח אל
24קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בעל החברה ,כי בתור חברה
חרדית עליו לקבל תקנה זו
"סמיכא לנא להורות לבני ישראל". ולהקפיד מעתה על מתכונת
מכתב ההסמכה והיתר הוראה מהדרין מלאה.
שהעניק הגמר"א פריינד זצ"ל למרן רבנו שליט"א משולחן עיני
העדה
להלן רשימה מתוך ביקור
רבנו בבית הגאב"ד בחודש
אדר תשמ"א ,כאשר רבנו
הגיע לשבות בירושלים
בשבת פרשת שמיני (נרשם
ע"י הרה"ח ר' שלמה זלמן
פרידמן ועודנו בכתובים):
רבנו נסע לביקור אצל הגאון
מוה"ר משה ארי' פריינד
ראש ישיבת סאטמאר ,אחר
שרבנו בירך על מיני המזונות
נענה לאמר ,הר"ת בורא מיני
מזונות עה"א עולה למס' פה,
אם זוכה אדם והא שומר פיו
ולשונו הרי זה לו לסגולה
לפרנסה בהרחבה ,למזונות
בריווח ,וכמובא בספה"ק
לפרש אמרם ז"ל 'פרנסני
ככלב וכעורב' (בבא בתרא ח
ע"א) ,שהפרנסה מצויה במי
ששומר פיו ככלב וכעורב ,ע"ד
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב
לשונו ,כי הפוגם בפיו ,אינו
"תנו רבנן שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד זו קריאת שמע של רבי דומה לכלב ועורב ,שהללו
יהודה הנשיא ,אמר ליה רב לרבי חייא לא חזינא ליה לרבי דמקבל אינם פוגמים בלשונם.
עליה מלכות שמים ,אמר ליה בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על פניו כותב השורות זכה להיות נוכח בעת ביקור הגאב"ד
מקבל עליו עול מלכות שמים" ,כי היה דרכו של רבי להעביר ידו בבית רבנו (ביום ב' פר' חיי שרה תשנ"ה) ,רבנו סבל אז
על עיניו בעת קריאת שמע ,ונמצא בזה רמז שהתנאי לקבלת עול כאבים באחת מעיניו ל"ע ,ומיד עם תחילת השיחה הזכיר
מלכות שמים הוא שמירת עיניים ,ושוב ביטא הגאב"ד הנאה צרופה רבנו עצמו באמרו 'רבי משה אריה ,אנא יזכיר אותי לטובה,
מהרעיון ,והמשיך רבנו במאמר שלישי בשם האמרי נועם עה"פ 'כי משה יהושע בן מרגלית' והמשיך רבנו לומר 'אם הקב"ה
תצא למלחמה על אויבך ,וראית סוס ורכב עם רב ממך' ,ובפרש"י נתן שתי עיניים לאדם ,נראה ברור שהאדם נזקק לשניהם'.
'בעיניך הם רב ,אבל בעיני אינם רב' ,שהניצוה"ק המתפזרים ע"י בהמשך אמר רבנו לפניו את מאמרו המפורסם על
הפגמים רח"ל לוחמים עם האדם ,וזהו 'עם רב ממך' ,שממנו הוא. 'כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי' ,שאנו רוצים לבער
וכידוע שהפגמים באים מחמת פגם העינים ,וזהו שכתב רש"י 'בעיניך' ולשרש את כל החמץ המרמז ליצה"ר ולשוב בתשובה על
היינו שאם אתה הולך ברשות עיניך ומסתכל כאוות נפשך ,כי מדמה הפגמים' ,דחמיתיה' ,שראיתי דברים שהעין לא היו צריכים
אתה בנפשך אשר המה 'עיניך' ,ותשכח ה' עושך עי"ז -הם רב' ,אבל לראות' ,ודלא חמיתיה' לא ראיתי את הדברים שהעיניים
בעיני' -אם אתה יודע אשר העינים המה עיני ד' ,חוש הראות הוא כן צריכים לראות .הגאב"ד ישב נוכח רבנו והיה מחייך כולו
מאתו ,ואיך תכעיס את בוראך לפגום אותם -אינם רב ,כי אז נתקן מרוב הנאה ,כשהוא מפנה מבטו לעבר מלוויו ומחווה להם
בחי' צי"ע והניצוצות הק' חוזרים אל הקדושה. באצבע בהתפעלות על המאמר הנפלא שהשמיע רבנו.
רבנו המשיך במאמר נוסף על פי דברי חז"ל (ברכות יג):
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 25
שיח שרפי קודש
שוב הייתי נוכח בעת ביקור הגאב"ד אצל רבנו (במוצאי
שבת פר' וישלח תש"ן) ,רבנו עמד מלא קומתו לקראתו,
והתעניין לפשר בואו לבני ברק ,משענה הגאב"ד שהגיע
כדי להשתתף בשמחה הנערכת בעיר ,הסב רבנו את
השיחה בעניני שמחה .בין הדברים אמר לו רבנו את
מה שהיה מרגלא בפומיה ,ש'עבדו את ד' בשמחה'
הכוונה היא שמידת השמחה היא תנאי לעבודת ד' ,כי
אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה ,שמח"ה אתוון
שם אח"ד .הגאב"ד הביע מלא התפעלות מדברי רבנו
הגרמ"א פריינד זצ"ל מיר פנים וחביבות יתירה בהשתתפותו בשמחה בבית מרן והיו פניו מאירות וזוהרות מהנאה עילאה ,אחר הגיב
רבנו שליט"א הגאב"ד עם סיפור מהרה"ק בעל 'ישמח משה' זצ"ל
שכאשר נסע בראשונה אל הרה"ק ה'חוזה' מלובלין היה
בדעתו לשאול אודות החסידים השרויים בשמחה תמיד,
והרי בשו"ע (סי' א סעיף ג) נפסק להלכה ש'ראוי לכל
אמנם אחר שרבנו ירד עם המעלית והגיע אל קומת הכניסה ניגשו ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש',
באי ביתו של הגאב"ד ורמזו שהגאב"ד מבקש להגיע תיכף עם ובבואו ללובלין הקדים אותו החוזה ,באמרו שהחסידים
המעלית ,המתין רבנו לכבודו ,וכעבור מספר רגעים יצא הגאב"ד צהלתם בפיהם ואבלם בלבם.
מן המעלית כדי להמשיך ללוות את רבנו עד הרכב .רבנו התנצל על כאשר כיבדו רבנו לברך על המזונות ,הדגיש ,כי הכל
שכל כך הטריח עצמו לכבודו ונפרדו שוב מתוך ברכות ואיחולים. נאפה בביתו בתכלית הכשרות ,גילה הגאב"ד שהוא נשמר
בכל פעם שחלה התרופפות בבריאות הגאב"ד דאגו המשמשים מאכילת מרגרינה מחמת איזה חשש של כשרות ,אף
בקודש להזכיר הדבר לפני רבנו ,והיה ניכר עד כמה הבשורה מטריד
את מנוחת רבנו .פעמים שנפגש רבנו עם הגאב"ד והעיר 'שמעתי
שלאחרונה איננו מרגיש בטוב' ,או' ,בחורף היו תקופות קשות של
הצטננויות ,ואיך מרגישים כעת'.
בשנתו האחרונה של הגאב"ד ,בחודש חשון תשנ"ו ,עת ערך
רבנו ביקור מלא הוד בירושלים עיה"ק במשך כשבוע ימים ,ביקר הגאב"ד נסער מהמחזה ,והביע
רבנו בפעם האחרונה בביתו .בשיחתם ,התעניין רבנו אצל הגאב"ד רצונו לעזוב מיד את המקום
האם עדיין ממשיך לעלות אל הישיבה [ישיבת סאטמאר בירושלים] מיד ,כשהוא מתמרמר בעצב:
למסירת שיעורים ולבחון התלמידים .רבנו לא הסתפק בתשובת 'וכי זו קנאות?! וכי זו הדרך
הגאב"ד שהיה מפטיר בדרך כלל בשבח והודיה להשי"ת ,אלא פנה שלמדו ,לבייש ולהשפיל את
אל משמשיו והתעניין ביתר פרטיות בשלום הבריאות של הגאב"ד כבוד התורה?!' ,זמן רב לא מצא
כדי לעמוד ביתר בירור על המצב. מנוח לנפשו
הדבר חזר ונשנה בפגישתם האחרונה עלי אדמות ,עת נפגשו
ביום חמישי פר' בלק [בשמחת נישואין של נכד האדמו"ר רבי שנ"נ
מלעלוב זצ"ל] ,הגרמ"א הגיע מעבר השני של האולם ורבנו כבר פנה
לדרכו לצאת מהמקום ,כיון שרבנו הבחין בכך מרחוק חזר מספר
צעדים כדי לבוא לקראתו להיפגש עמו פנים אל פנים ,רבנו שאל שיש על כך השגחה מהודרת .אח"כ העלה רבנו שאלה
בשלומו ולאחר שענה על שלומו הטוב ,ווידא רבנו אצל המשמשים בהלכות חנוכה ובסתירת ההלכה ממה שנפסק בהלכות
האם אכן כדבריו כן הוא… פורים ,הגאב"ד האיר בדבריו מדברי הראשונים ,הספרים
ובהאי יומא דאיתקטיר ,כ' באלול תשנ"ו ,כאשר הבשורה על הובאו אל השולחן ורבנו הביע הנאה מישוב הסתירה.
הסתלקות הגאב"ד זצ"ל הגיע לאזני רבנו מיהר לעלות ירושלימה
להשתתף באשכבתיה דרבי ,רבנו המתין בבית מדרשינו ברחוב נחמיה, אוי ,הצדיק אב"ד
וכאשר המיטה הועברה משיכון סאמטאר בשכונת עזרת תורה פעם בצאת רבנו מביקור בבית הגאב"ד [כאשר החלים
לחצר העדה החרדית בנין זופניק ,יצא רבנו ללוות את המיטה וצעד באכסניה בשיכון סאטמאר בשכונת עזרת תורה] קם
כברת דרך עד רחוב יחזקאל לחלוק כבוד אחרון להאי צדיק ונשגב. הגאב"ד בשארית כוחותיו ללוות את רבנו והגיע עד
לפתח המעלית ,שם נפרד רבנו מאת הגאב"ד ברוב ברכות,
26קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
ההערכה לכ"ק מרן רבנו זי"ע
ואי אפשר לתאר עלי חדב"נ הגה"צ רבי
גליון את המחזה נורא חיים צבי מייזליש
ההוד ,כך היה גם בכל שליט"א -ראש ישיבת
סעודות המועד שישבו סאטמאר בני ברק שהיה
יחד הני תרתי והאריכו תלמיד חביב אצלו ,והי'
שעות בשיחות נעימות סועד על שולחנו מדי
דברי תורה ומאמרים, שבת בשבתו מספר כי
עובדות וסיפורים בתקופת הימים כאשר
מצדיקי הדורות ,אשרי עמדתי בפרק שהחלו
חדב"נ הגרח"צ מייזליש שליט"א במחיצת הגרמ"א פריינד זצ"ל
עין ראתה כל אלה. לדבר בי נכבדות ,ואנכי
תקופה ארוכה היה בדרך נחני ד' בית מו"ח
מרן אדמו"ר שליט"א ,כאשר ההצעה מדברת על התקשרות רבי יודא'לי עולה להתפלל בימות החול תפילת שחרית
שידוכין בין חצר סאטמאר לבין חצר ויזניץ .מו"ר הגאב"ד במחיצת מו"ר הרמ"א בהיכל ישיבת סאטמאר ברחוב
זצ"ל שהיה בסוד הענינים הביע אז דעתו בעד ,ואמר לאשר יחזקאל .רבי יודא'לי עורר אז את הענין שלא יעלו לדוכן
על ביתו שנראה לו הדבר לנכון להתקדם עם השידוך כי כהנים בני י"ג שנה שלא נתמלא זקנם כמובא בפוסקים,
צורת הסבא קדישא בעל 'אהבת ישראל' זיע"א נתגלה מו"ר הרמ"א קיבל את הדברים וכך נהגו התלמידים
לו בחלום והיה נראה בפנים מאירות ומזהירות ,ומרגיש הצעירים בישיבה בימים ההם ,כל זאת העלה הרמ"א על
הכתב באריכות בהסכמתו לספר 'הברכה המשולשת' של בזה הדבר כמו גילוי ממעל שמד' יצא הדבר.
בשנת תשמ"ט ,שבועות ספורים אחר שעלה לכהן הג"ר מנחם מענדיל פקשר ז"ל ,יעו"ש.
חביב על מרן מו"ח שליט"א לחזור על הדברים כגאב"ד ,נשא דברים באיזה מאורע בירושלים ,ומתוך
דבריו עמדו כולם להבין עד כמה חרד וירא לכבודו של בהתפעלות אודות הרבנית הצ' מאניא ע"ה ,ברתא דמלכא
רבנו בעל 'אמרי חיים' ומחברתו של רבי יודא'לי בזיוו"ר, רבנו מוח"ז בעל ה'ישועות משה' זיע"א.
כאשר השיא מו"ר הרמ"א את ב"ח בשנת תשנ"א ,היו אז שאחר שנתפרדה החבילה המשיכה לדאוג לשלומו של
אנשי הבית עסוקים וטרודים למלא רצונו שרבנו ה'ישועות רבי יודא'לי ,ולקראת חג הפסח כאשר נודע לה שרבי
משה' ישתתף בשמחת הנשואין או באחד מימי השבע יודא'לי יסב על שולחנו של מו"ר הרמ"א התקשרה אל
הבית וביקשה לדבר עם הרבנית והסבירה לה הכיצד להכין ברכות ,כי היה לו רצון עז לשוש ולשמוח עם רבנו יחד.
את המאכלים עבור רבי יודא'לי ,ועל סדר בישול מטעמים
שדרכו לאכול בסעודות הפסח. הקשר עם רבי יודא'לי זי"ע
שמעתי מאנשי ביתו שפעם ביקר כבוד מרן מו"ח אי אפשר לכתוב על מו"ר הרמ"א ולא להזכיר את הקשר
המיוחד והמופלא עם הגה"ק רבי יודא'לי ,ואת המפורסם שליט"א אצל מו"ר הרמ"א ,ומחמת חולשתו לא הבין
כבר שהיה מזמין עצמו מדי שנה להסב על שולחנו בליל מו"ר הרמ"א מי הוא ,בצאתו מהבית שאל ודרש מו"ר
הסדר ,ובכל סעודות חג הפסח ,בימי המועד ,שבת חוהמ"פ הרמ"א לדעת מי הוא זה שביקר אצלו ,באמרו שהבחין
ויו"ט שביעי של פסח ,את כל אלה עשה רבי יודא'לי על בעדינות נפשו המיוחדת ,אמרו לו שהיה זה הרב מוויזניץ,
שולחנו של מו"ר הרמ"א .ועיקר טעמו כי לא סמך על איש נחרד מו"ר הרמ"א ואמר הרי לא הבנתי שהוא זה ,והורה
בעניני הדקדוקים בחומרת הפסח ,רק על מה שמבשלת לצאת אחריו להתנצל בפני מו"ח שליט"א ולבקש סליחה
הרבנית ע"ה ,שהיתה מגזע בית קאסוב .לשם כך היה רבי ומחילה על המכשול שיצאה מתחת ידו שלא כיבדו כראוי
יודא'לי מגיע להתפלל בליל התקדש החג בבית המדרש ולא העניק לו את הכבוד והכיבוד הראוי לכבודו ומעלתו.
יהי רצון שנזכה להמשיך בדרכיו לדבוק בהנהגותיו סאטמאר בירושלים במחיצתו של מו"ר הרמ"א ומשם
ובהליכותיו הנשגבות ,זכותו יגן עלינו וימליץ טוב בעדינו, הלכו יחד ,בנעימות וידידות ,תוך שיחות נפלאות.
במהלך הסדר היו מביטים זה על זה בהערכה והערצה ,אכי"ר.
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 27
ֶז ַ+ֶ+רע
ְ�ְּברּוּ ֵכֵ י
+ד' ֵהֵ �ָָּמ+ה
שבעה עשורים לאחר שמחת הנישואין ההיסטורית
של בת זקוניו היחידה של
הרה"ק ה'מקור ברוך' מסערט ויזניץ זי"ע
עם הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל
ראב"ד אנטוורפן
נפתחים היומנים המאובקים
עם חשיפות מרתקות
על ימי השמחה הרוממה
שנחוגה בקול המון חוגג
בראשות האחים הק'
לבית ויזניץ זי"ע
· ַהְַלְ ל ּּוה ּּו ּּכׇל ּּכ ֹֹו ְְכֵבֵיֹ-אֹ"ר
| יוסף מאיר האס |
28קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
פתיחה
הרבנית מרת מרים ע"ה ,שנישאה בסימן ובמזל טוב עם הגאון "זיסער ברידער שליט"א! ס'איז מיר איינגעפאלען אזוי ווי
הצדיק רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל לימים ראב"ד אנטוורפן ,כאשר די מאכסט אין א גיטער שעה חתונה די בת יחידה ,די מזינקע
בכך זוכה מרן ה'מקור ברוך' להשלים את הובלת שלשת צאצאיו תלאויט"א ,און ב"ה א וואוילע טאכטער ,וועט זייער גלייך גיוועהן
אל החופה ,מציאות שאינה מובנת מאליה בדור שאחרי החורבן. ס'זאל זיין מיליטער מוזיק ,אזוי ווי איך האב גיהאט אין גרוו"ד
רגשי הלב שעלו על גדותיהם בקרב החסידים והתלמידים, ביי מאני-ס אדער מוצי'ס חתונה ,און אפשר גור ביי ביידע".
וביותר בקרב בני משפחת המלוכה מקרוב ומרחוק ,הביאו את [אחי המתוק שליט"א! עלה בדעתי היות ואתה משיא בשעה
רבנו ה'אמרי חיים' להעלות את ההצעה המקורית בימים שקדמו טובה את בתך היחידה ,בת הזקונים שהיא ב"ה נערה כשרה
לחתונה הגדולה ,להזמין את התזמורת הצבאית ('מיליטער מוזיק' וראויה ,יהיה טוב וישר מאד להביא אל שמחת הנישואין תזמורת
כלשונו) שישמחו את הציבור בשמחת הנישואין הרוממה ,להרבות צבאית ,כפי שהיה אצלי בגרויסווארדיין בחתונה של מאניא
את השמחה ביתר עוז ושאת ,כדרכו בקודש ובהיותו מקור (אשת הרה"ק רבי יודא'לי מדזי'קוב זי"ע בזוו"ר) או הינדא
השמחה [ראה להלן בהרחבה את פרטי תוכן המכתב המופלא]. (אשת הרה"צ רבי נפתלי חיים אדלר זצ"ל מדז'יקוב) ,ואולי
70שנה ימלאו בימים אלו לשמחה הגדולה שנרשמה באותיות אפילו בחתונה של שתיהן].
של זהב בספר דברי הימים למלכות בית ויזניץ .זהו הזמן המתאים במילים לבביות אלו המלאות טעם וחן ייחודי שאין בדומה
לפתוח את הארכיון המאובק ולנער את היומנים המצהיבים, לו ,פונה רבנו הק' ה'אמרי חיים' זי"ע אל אחיו אהובו הרה"ק
לעלעל ברשימות וותיקי התלמידים ולהתרשם מזכרונות זקני ה'מקור ברוך' מסערט ויזניץ זי"ע באגרת קודש מיוחדת במינה,
החסידים ,איך עלתה השמחה העצומה עד לב השמים בראשות אותה שלח אליו ביום רביעי ח' באלול תשט"ז ,ימים ספורים
האחים הקדושים לבית ויזניץ זי"ע ,שניהלו יחדיו את כל ימי לפני מועד שמחת הנישואין שהתקיימה בקול צהלה ורינה ביום
השמחה מתחילה ועד סופה ,כולל ימי השבע-ברכות והשבת שלישי י"ד באלול ברמת ויזניץ חיפה.
הגדולה שנערכה בקריה נאמנה רמת ויזניץ חיפה ,שבת קודש היתה זו שמחה היסטורית בחצרות הקודש לבית ויזניץ ,כשמרן
פרשת כי תבוא תשט"ז. ה'מקור ברוך' הוביל תחת החופה את בתו היחידה והצעירה
אשר שטרנבוך העיקר:
לבית עולמו,
כשהוא מניח יראת
אחריו אלמנה שמים
שבורה ורצוצה בסימן טוב
שנותרה לבדה ובמזל טוב נסגרו
העיקר יראת שמים .בדרך אל החופה עם השושבינים מרן ה'מקור ברוך' זי"ע והגרמ''ד סולובייצ'יק זצ"ל
עם יתומים (בקדמת התמונה נראה הרה''צ רבי חיים משאץ זצ''ל) קשרי השידוכין
רכים קטנים במהלך חודשי
בשנים ,כשהבן רבי אליהו היה בפטירת אביו ילד קטן בן שלש החורף תשט"ז ,בין בתו היחידה והצעירה של מרן ה'מקור ברוך'
שנים בלבד. זי"ע -מרת מרים ע"ה ,עם החתן המופלג הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך
הרבנית מרת דבורה ע"ה ,ביודעה על נכון כי פקדונות יקרים זצ"ל ,בן הרבני החסיד המפואר רבי אשר זצ"ל ,שהיה נין ונכד
מאד הופקדו בידיה ,היטיבה להשכיל בהיותה בת גדולים וזכתה למשפחות המיוחסות בישראל וכתב היוחסין שלהם מגיע עד לרש"י
להישגים נשגבים ביותר בגידול ילדיה העוללים .במסירות נפש הקדוש .אמו הרבנית מרת דבורה ע"ה היתה בת הגאון המפורסם
אשר לא תתואר ,קידמה את ילדיה אל פסגת עולם התורה בדורנו רבי שלמה זלמן פינס זצ"ל ,דור שישי מהגאון רבי אליהו מוילנא
וזכתה לראות פירות בעמל יגיע כפיה ,כשבניה כיהנו ומכהנים זי"ע ,מרבניה של קהילת הקודש מינסק המעטירה השוכנת ברוסיה.
ברוב פאר והדר כרבני קהילות בקרב תפוצות ישראל ,ביניהם בהיותו בן מ"ד שנים בלבד והוא בדמי ימיו בעודו באיבו ,נלקח רבי
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 29
''בזכות אבוה''ק תושפענה השפעות טובות'' .ההזמנה לשמחת בטוב צדיקים תעלוץ קריה .שער מקושט בפאתי רמת ויזניץ לקראת החתונה הגדולה
הנישואין שנשלחו ע''י מרן ה'מקור ברוך' (ארכיון הרב מנשה מילר
פוסק הדור הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א בעל
'תשובות והנהגות'.
בימי עלומיו התחנך הגר"א שטרנבוך זצ"ל בישיבות
בעודו משורר ,הסתובב רבנו ה'אמרי חיים' לעברו גייטסהד וחברון ,שם התעלה במעלות התורה והיראה,
של אחד מבני המשפחה ואמר לו בצחות' :לאמיר ושמו הטוב התפרסם כעילוי נפלא ובקי עצום בכל חדרי
התורה ,ועד למרחקים יצא שמעו במידותיו התרומיות.
נאר זעהן דיין שטריימל ' ...כי האיש שהקליט אז באותה תקופה נשלחה הנערה מרת מרים ע"ה ללמוד
בשבע ברכות של הגר"א שטרנבוך ,הניח את הטייפ בסמינר בגייטסהד ,ובהיותה נערה צנועה וחסודה בעלת
יראת שמים כדין רפיש מבית אבא וסבא קדישא ,היה זה
על השטריימל שלו כדי שלא יבחינו בו בהקלטתו הרה"ג ר' דב שטרנבוך ז"ל ,האח המבוגר לבית משפחת
שטרנבוך ,שהציע את השידוך לשני הצדדים שהתרצו
להתקדם ולבוא לידי גמר וקנין.
כותב השורות שמע מפי אחיו יבלחט"א הגר"מ שטרנבוך
שליט"א ,שהיה המוציא והמביא בשידוך זה ,שכששאל את
על כך מספר הרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל בספרו 'אהבת קדומים' מרן ה'מקור ברוך' מה הוא רוצה לשמוע על אחיו החתן
(עמ' שצד): רבי אליהו ,השיבו" :אותי מעניין רק אם הוא ירא שמים,
"בשמחת נישואיי בשנת תשי"ג עדיין לא היה לי שטריימל ,ולרגל מלבד זאת לא תופס אצלי שום דבר אחר"...
החתונה השיג לי הרה"ח ר' יעקב דוד (דוד'קע) ויזניצר ז"ל שטריימל בתקופת האירוסין החליפו ביניהם החותן מרן ה'מקור
לליל החתונה בלבד .לאחר תקופה ,נסע מרן ה'מקור ברוך' לארה"ב ברוך' והמיועד להיות חתנו הגר"א שטרנבוך כמה פעמים
ובחזרתו הביא עמו 'שפיצן' שהספיקו עבור שלשה שטריימלעך .אחד מכתבים עמוסים בדברי תורה ובפלפולא דאורייתא כיד ד'
נתן לחתנו הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל שהיה באותה תקופה חתן הטובה עליהם .המכתבים נדפסו בס' 'אגרות מקור ברוך'.
לפני נישואיו ,ואת השניים האחרים נתן לי ולידיד נעוריי הרה"ח ר'
יהודה לייב קוסטינר ז"ל מרמת ויזניץ חיפה ,שהיינו שנינו גבאים בבית שפיצן לשלוש שטריימלעך
הכנסת של מרן ה'מקור ברוך'" .כדי שנבין את המצוקה המציאותית במשך שנת תשט"ז נסע הרבי ה'מקור ברוך' למסע
של הימים ההם ,מציין ר' קלמן כי עד שהרבי לא שלח לו שפיצים ארוך לארה"ב ,במסגרתו גם שהה בחג הפסח תשט"ז על
מארה"ב שיהיה לו להכנת שטריימל ,היה לובש כובע בשבת קודש גם אדמת ניו-יורק .מכיוון שבאותם ימים היה קשה להשיג
אחרי החתונה .כך גם עוד כמה מבני משפחת המלוכה ,שלבשו כובע שערות וזנבות לעשיית שטריימלעך ,באותה נסיעה רכש
בשבתות עד שהשיגה ידם כדי רכישת שטריימל לכבוד שבת קודש. הרבי כמה 'שפיצן' עבור החתן שיהיה לו לשמחת נישואיו.
על עצם לבישת השטריימל בשבתות ,סיפר הגר"א שטרנבוך
30קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
גמ"ח. מתח.
חובות.
צ'ק דחוי. מי? עשירי.
ימים נוראים תשפ"ז
ּו ִמי ָיר ּום?
מקבל את הסכין המבורכת
בקודש פנימה – אצל מרן אדמו"ר שליט"א.
לוקח אתו את ברכת הקודש ,לשנה של שפע רב.
הכמות מוגבלת מאוד
הכניסה למרן אדמו"ר שליט"א פרנסת תשפ"ז מוכרעת בסכין
סביב ימי ראש השנה ,בהתאם לאפשרויות
הבטח מקומך בין יחידי הסגולה שיזכו
בתרומה למען אחיך בני קהילתך בסך ₪ 10,000ומעלה – תזכה להיכנס לקודש
פנה עכשיו לגבאים די בכל אתר ואתר פנימה ,ולקבל את הסכין המבורכת בברכת הפרנסה מאת מרן אדמו"ר שליט"א.
זצ"ל ברצונו להעיד על
חכמתו הגדולה של חותנו
הק' שהצליח להשיג את כל
מה שחפץ בדרכיו הנעימים
והנכוחים:
"כשנכנסתי לביתו נאוה
קודש של חותני מרן ה'מקור
ברוך' ,לא הייתי מורגל בגינוני
האדמו"רות שהיו נהוגים
בביתו בהיותו נצר לשלשלת
צדיקים שהנהיגו עדות
חשובות .חותני הרגיל אותי
קמעא קמעא לכל ההנהגות
החדשות והכל ברוב חכמה
איש את אחיו .האחים הק' בשמחת הנישואין (קיצוני מימין הרה''ח ר' פסח שלומוביץ ז''ל) שכל ותבונה ,כשכולם מבינים
דבר היה רגיש מאד.
"כך למשל הצליח לשכנע
תשט"ז ברמת ויזניץ חיפה ,הלכו וגברו ההכנות הקדחתניות בקרב אותי לחבוש שטריימל בשבת קודש ,למרות שבאתי מבית
התלמידים והחסידים .השיכון החדש שזה עתה החל להתאכלס עם שלא נהגו כך .הרבי שח לי במתק לשונו ואמר לי כך' :אתה
תושביו הנחשונים ,לבש חג על כל מבואותיו עם כרזות ומודעות צריך להבין! אם לא תלך עם שטריימל בשבת ,יגידו הבריות,
שנתלו על עמודי התאורה ,ובטוב צדיקים תעלוץ קריה. כי הבלן והסנדלר הולכים עם שטריימל ואילו חתנו של
באותם ימים ישב מרן ה'מקור ברוך' ושיגר מכתבי הזמנות לידידיו הרבי לא הולך עם שטריימל ,איך יתכן דבר כזה'?! ..מול
ורעיו הקרובים והרחוקים ,להזמינם לבוא וליטול חבל ונחלה ביום דבריו המחכימים האלו כמובן שלא יכולתי לעמוד בסירובי
שמחתו הגדולה. והלכתי לחבוש שטריימל בשבת".
אחד המכתבים שנותרו לפליטה ממוען אל שאר בשרו וידיד נפשו הוסיף הגר"א וסיפר בשעשוע" :כשעברתי לגור
הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ זי"ע ,בו כותב לו
הרבי" :אודה ה' בפי ובתוך רבים אהללנו על שהחיינו וקיימנו והגיענו
ליום כלולת בתי הבתולה הכלה המהוללה מרת מרים שתליט"א עם
מ"מ הבחור החתן מופלא ומופלג בתורה ויראה כש"ת הרה"ג מוה"ר
אליהו שליט"א ...החופה תהיה איה"ש בשעה טובה ומוצלחת ביום
ג' הבעל"ט ואבקשהו לבוא לקחת חבל בשמחתי ובשמחתי ישמח
" ..ה יתי אתמול בחתונת בתו של הרה"צ
לבי גם אני". מסערט בחיפה ,ואחיו הרה"צ מויזניצא עשה
הצעה לתזמורת ומקהלה
הכל להגדיל את השמחה כדרכו בקודש ,והחתן
כמובן שגם אחיו אהובו מחמד נפשו רבנו ה'אמרי חיים' זי"ע ,ישב
והמתין בציפייה דרוכה להשתתף בשמחת אחיו הק' שזוכה להשיא
תלמיד חכם וירא אלוקים "..
את בתו הצעירה והיחידה בשעה טובה ומוצלחת.
כאן אנו שבים אל המכתב המרתק והייחודי שפותח את היריעה,
בו כותב רבנו ה'אמרי חיים' על ההצעה המעניינת להזמין את חברי
התזמורת הצבאית לזמר ולנגן בחתונה הגדולה .מתוכנו של המכתב באנטוורפן בשנת תשכ"ב ,שלח אחד מתושבי המקום
אנו למדים עד כמה ביקש רבנו ה'אמרי חיים' להרבות את השמחה, מכתב 'בהול' אל חותני הק' לחיפה ,שיפעל אצלי שאלך
בכתבו "לאמיר הערן עפעס רעכטס ,נישט נאר טרערקאליך" [הבה ללא שטריימל ברחוב כי אין זה מנהג המקום באנטוורפן
ונקשיב למשהו אמיתי ,לא רק מוזיקה נוגה ומעציבה]... ללכת עם שטריימל בשבת ברחובות העיר .חותני השיב
בהמשך המכתב מרחיב רבנו בנוגע לעלויות הכספיות הכבדות לו ,שהוא בטוח כי אם היה יודע כמה פעולות היה צריך
הכרוכות בהזמנת תזמורת גדולה שכזו ,בעודו מציין כי הוא מוכן לעשות כדי שאלך עם שטריימל ,לא היה כותב לו ככה"...
לשאת בחלק ניכר מההוצאות ומדגיש כמה חשוב לו הדבר" ,איך בין
שטארק זשעדנע צו הערן עפעס גיטס" [אני מאד מפונק כדי לשמוע ההכנות לחתונה הגדולה
משהו טוב]" ...טאמער איז דער דיפרענץ ביז 50ל"י דארפסטו מיך ככל שקרבו ובאו הימים שלפני שמחת הנישואין
גור נישט אנפרייגען ,טאמער מעהר ,קענסטו מיך טעלופאניש אן שנקבעה כאמור ליום שלישי פרשת כי תבוא ,י"ד באלול
32קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
ֹ ׁ
ּ ָת ֵחל ָש ָנה ּו ִב ְרכו ֶת ָ
יה! בס"ד
בסייעתא דשמיא ,גם השנה הופיע ויצא לאור עולם
לוח קיר
לשנת תשפ"ז
ערוך ומסודר עפ"י מנהגי אנ"ש בתוספת ברכה ותיקונים
מרהיב עין ומרחיב לב
הסדרי החלוקה לקבלת הלוח
בנוחות ובקלות ללא שוברים:
למחזיקי 'קופה של ברכה' בביתם:
במשלוח עד הבית ע"י שליחי 'קופה של ברכה'
באיסוף הקופות בחודש אלול החל מיום חמישי הבעל"ט
לשאר התורמים:
במשרדי להחזיקם ולהחיותם,
ואצל גבאי 'לאלתר' הקהילתי ,בימי הסליחות
בברכת כתיבה וחתימה טובה!
השמחה היתה פורצת גבולות
ועלתה על גדותיה .היה
זה חודשים ספורים אחרי
שנכנסו התושבים הראשונים
להתגורר בשכונה החדשה
רמת ויזניץ ,כשאפילו בנין
בית המדרש עוד לא נבנה
בשטח ולכן נערכה שמחת
החתונה ברחוב
"לאמיר הערן עפעס רעכטס" .מכתבו הייחודי של רבנו ה'אמרי חיים' לקראת החתונה
היות ולא יכל לטרוח ולנסוע להשתתף בחתונה שהתקיימה בחיפה פרייגען" [אם החילוק בהוצאות הוא עד 50ל"י אינך צריך
הרחוקה (מפי בנו הגאון רבי ברוך שטרנבוך שליט"א רב קהילתנו לעדכן ולשאול אותי ,אלא להזמין אותם ללא שיהוי; אם
הק' במודיעין עילית). מדובר בסכום יותר גדול מזה ,תוכל לשאול אותי דרך
שמחת הנישואין נערכה ברוב עם ובקול המון חוגג ביום שלישי הטלפון מה לעשות].
י"ד אלול תשט"ז ברמת ויזניץ חיפה ,בהשתתפות מאות רבות של מפליא לראות איך בהמשך המכתב מוסיף רבנו להיכנס
חסידים ואנשי מעשה ,אוהבי ואוהדי בית ויזניץ ,שבאו מקרוב ומרחוק לכל פרטי הפרטים של התזמורת ,מתי היא תזמר ובאלו
להשתתף בשמחה הגדולה של מרן ה'מקור ברוך' .באחד העיתונים חלקים צריכים אותה בעיקר ,אם משום הוזלת ההוצאה
נכתב כי "החתונה שהשתתפו בה למעלה מאלפיים איש ,התקיימה הגדולה ואם משום להגדיל ולהרבות את השמחה לכל
ברחבה ברמת ויזניץ חיפה ,כאשר בין המסובים נראו האדמו"רים לבית הפחות בחלקים נבחרים מהחתונה .כך למשל מציע רבנו
רוז'ין ,חברי הרבנות הראשית בחיפה ,רבנים ואדמו"רים ממקומות לחלק את התזמורת הצבאית שתנגן רק בחופה ובסעודה,
שונים וקהל חסידי ויזניץ מכל הארץ". בעוד תזמורתו של זיידא'לע שנאפ ובניו [ילידי ותושבי
השמחה וההתרגשות ששררו בקרב קהל החסידים והתלמידים, העיר ויזניצא] תזמר בקבלת פנים ובמצוה טאנץ.
היתה פורצת גבולות ועלתה על גדותיה .היה זה חודשים ספורים רבנו מוסיף שהיה טוב ויפה אם יכלו להזמין את החזן ר'
אחרי שנכנסו התושבים הראשונים להתגורר בשכונה החדשה רמת יצחק מאן [החזן של בית הכנסת הגדול בחיפה ותלמידו של
ויזניץ ,כשאפילו בנין בית המדרש עוד לא נבנה בשטח ולכן נערכה הבעל-מנגן הנודע ר' זיידל רובנר ז"ל] "מיט די משוררים צו
שמחת החתונה ברחוב. זינגען זיידל'ס 'אמת ואמונה' שבת ביי דער סעודה וכדומה"
עיריית חיפה התקינה במיוחד פנסי תאורה על הכביש ,ותלמידי [שיבוא עם המשוררים לזמר את ה'אמת ואמונה' של זיידל
הישיבה שעלו ובאו מרחוב ביל"ו ,16עמלו קשות במשך שבועות בסעודת השבת]" ,אפשר קען ער אויך 'בריך שמי'ה' ,דוס קען
ארוכים לסדר את המערך הלוגיסטי להכשרת הכביש לעריכת השמחה ער זינגען ביים דאווינען" (אולי הוא מכיר גם את ה'בריך
על פני המתחם. שמיה' ,אותו יוכל לשיר גם בשעת התפילה)...
שמחו צדיקים בד' את מכתבו הנרגש חותם רבנו בארבע מילים" :זיי געזינד,
המעמד המרטיט של 'קבלת פנים' קודם החופה ,נערך בביתו של אחיך אוהבך חיים מאיר".
החסיד המפורסם ר' אברהם גנזלר ז"ל [חתן החסיד הוותיק ר' בן ציון
שכטר ז"ל הי"ד משב"ק מרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע] שהתגורר ברח' משוש קריה עליזה
נתיב אליעזר .3שם השתתף גם רבנו ה'אמרי חיים' זי"ע ,וכן שושבינו שמחת העלייה לתורה של החתן התקיימה בהיכל ישיבת
של החתן גיסו הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל ,כי מכיוון חברון בירושלים עיה"ק ,בשבת קודש פרשת כי תצא י"א
שהחתן היה יתום מאב שימש הגיס כשושבינו להובילו תחת החופה. אלול תשט"ז .על פי עדותו של הגר"א שטרנבוך ,הגיע
ברגשי קודש נעלים פנו בערוב היום למעמד החופה ,בעוד חברי הרה"ק רבי יודא'לי מדזי'קוב זי"ע להתפלל את תפילות יום
המקהלה הנעימו בקול נעים ורנן בשירי קודש והתעוררות ,כשהאחים השבת בישיבת חברון ,כדי להשתתף בשמחת ה'אויפרוף',
34קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
הטובה עליו ,ותרב השמחה עד מאד בקול רינה והמון חוגג ,כשביני הק' מלהיבים את הציבור בתנועות ידיהם להתעורר בהרהורי
לביני הוסיפו וזימרו סדרת ניגונים חדשים אותם לימד רבנו ה'אמרי תשובה בהאי שעתא דחדוותא.
חיים' בזה אחר זה. אבי הכלה מרן ה'מקור ברוך' התכבד לסדר את הקידושין.
מה לנו יותר ממה שכתב הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה בקריאת הכתובה כובד הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ראש
זי"ע בעל 'אביר יעקב' ,אל גיסו הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ישיבת חברון ,ובאמירת השבע-ברכות כובד דוד הכלה רבנו
מקאפיטשניץ זי"ע ,יום למחרת שמחת הנישואין" :הייתי אתמול ה'אמרי חיים' .אחרי מעמד החופה רקדו מרנן האדמו"רים
בחתונת בתו של הרה"צ מסערט בחיפה ,ואחיו הרה"צ מויזניצא זמן רב ופניהם מול הקהל הגדול ,וחסידים ברינה יגילו
עשה הכל להגדיל את השמחה כדרכו בקודש ,והחתן תלמיד חכם בשמחת רבותיהם הק' ,כשציבור ההמונים נדחקים לפניהם
וירא אלוקים". לברך ולהתברך בברכות לרוב.
גם הגרמ"ד סולובייצ'יק זצ"ל ראש ישיבת בריסק ,העיד לימים חדר הייחוד הוכן ברוב פאר והדר בביתו נאוה קודש
על גודל השמחה שהשפיע והרעיף רבנו ה'אמרי חיים' לאורך שעות של מרן ה'מקור ברוך' .בתיעודים שנותרו למשמרת מאותם
שמחת הנישואין ,בהוסיפו נקודה מעניינת שהחידוש העיקרי מבחינתו רגעים ,נראים האחים הק' יושבים זה לצד זה ומשוחחים
היה בכך שרבנו החזיק בכף ידו משך כל זמן השמחה ,משל היה אוצר ביניהם באהבה ואחווה שלום וריעות.
יקר שמחזיקים אותו היטב ולא מרפים. במקביל נערכה סעודת הנישואין על פני רחובה של
"הרבי מויזניץ פשוט לא עזב אותי" ,סיפר הגרמ"ד סולובייצ'יק הקריה ברמת ויזניץ .עשרות שולחנות וספסלים הונחו
והוסיף כי בעקבות אותה חתונה נוצרה קירבה הדדית בינו לבין רבנו, לאורך ולרוחב ,עליהם ישבו ועמדו קהל החסידים .מולם
שהגיע לאחר מכן לביקור ידידותי בבית אביו הגאון רבי יצחק זאב נערך שולחן המזרח ברוב פאר והדר ,עליו ישבו גדולי
סולובייצ'יק זצ"ל אב"ד בריסק. וצדיקי הדור שהגיעו בזה אחר זה לשמוח בשמחת בית
צדיקים .הסעודה לציבור הנשים נערכה בחדר האוכל שעל יד
בית צדיקים יעמוד הישיבה .התזמורת וחברי המקהלה ישבו על גג חדר האוכל.
בזה אחר זה באו מרנן ורבנן צדיקי הדור מכל אתר ואתר ,להשתתף משך כל זמן הסעודה ,האירו פני קדשם של האחים הק'
בשמחה ולאחל ברכת מזל טוב למחותנים .ביניהם נראו :הרה"ק רבי מרנן ה'אמרי חיים' וה'מקור ברוך' באור יקרות ובשמחה
שלמה'ניו מסאדיגורה זי"ע ,הרה"ק רבי חיים דב מוואסלוי זי"ע, של מצוה .הפליא לעשות רבנו ה'אמרי חיים' ששימח את
הרה"ק ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זי"ע ,הגה"צ רבי מאיר לנדא זצ"ל הקהל והלהיבם בריקודי קודש ובניגוני שמחה לרוב כיד ד'
השתתפו למעלה מאלפיים איש .כתב עיתונות בסקירה
קצרה על שמחת הנישואין וחסידים ברינה יגילו .ברכות ואיחולים לרגל השמחה הגדולה
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 35
ְְד ַַבר ד' ְְּבַיַ ד ֵֵאִלִ ָּיָ הּו .הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל האחים הקדושים זי"ע בשבת אחים גם יחד בבית מרן ה'מקור ברוך' זי"ע
בכהונתו הרמה כראב"ד אנטווערפן אחר חופת הגה"צ רבי אליהו שטרנבוך זצ"ל (ארכיון הרמ"א מוזס)
"אבל משסיימו לרקוד ושוב התיישבו לזמר שירות ותשבחות, מתל-אביב ,הגה"צ רבי יוסף אדלר זצ"ל אב"ד טורדא ,ועוד
והיתה השעה מאוחרת מאד ,נענה אחד מהם בתמיהה' :און וואס איז שורה ארוכה של גדולים צדיקים שהטריחו את עצמם לבוא
יעצט'?! [ומה עכשיו?] ...כמבקש לתמוה על כך ששוב מתיישבים לזמר מרחוק ומקרוב להשתתף בשמחת צדיקים מפוארה זו.
עוד ועוד ,וכי לא היה די בשעות הארוכות של השולחן הטהור עד כה"... הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע [גיסו מזוו"ר של מרן
וכמובן שאי אפשר לדלג על פרצי האהבה והחביבות של האחים ה'מקור ברוך'] שנבצר ממנו להשתתף בשמחה מחמת
הק' שהיו כאיש אחד: חולשת גופו הטהור ,שלח מכתב ברכת מזל טוב לרגל
"שמחת שבע ברכות האחרונה התקיימה בחדר האוכל של הישיבה השמחה" :לכבוד הרב הצדיק היחסן בנש"ק המפורסם
הק' ברמת ויזניץ חיפה" ,מעיד ר' קלמן מה שראו עיניו ולא זר" .לפני כש"ת מוה"ר ברוך שליט"א אבדק"ק סערט יע"א ...הנני בזה
תחילת המעמד ,עמדתי במרפסת ביתי בשיכון וראיתי את האחים לברך אותו בברכת מזל טוב לנישואי בתו תחי' והנני מברך
הק' עולים לכיוון חדר האוכל ,מיד יצאתי מביתי והלכתי מאחוריהם. אותו שהנישואין והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לדורות ישרים
באמצע הדרך ,עצר מרן ה'אמרי חיים' ,הניח את ידו על כתפי מרן מבורכים וחיי נחת עד ביאת גואל צדק בב"א ,ולכתיבה
ה'מקור ברוך' ,ואילו מרן ה'מקור ברוך' הניח את ידו על כתפי מרן וחתימה טובה וכל טוב".
ה'אמרי חיים' ,וכך הלכו האחים הק' שלובים זה בזה להשתתף בשמחה במעמד ה'מצוה טאנץ' שנערך גם הוא ברחובות קריה
הגדולה .אשרי עין ראתה זאת. נאמנה ,רקדו האחים הק' ברגשי קודש משך זמן ארוך
"כשהגיעו לכניסה של חדר האוכל ,נעצרו ומרן ה'אמרי חיים' מאד ,כשידיהם משולבות איש באחיו וגם רקדו מחובקים
החל לשורר את הניגון בו היו רוקדים יחדיו בשמחותיהם .לניגון זה כשידי האחד מונחים על כתפי השני.
יש שלשה חלקים .את הראשון הכרתי היטב ,היות ושמעתיו ממרן התרוממות הלבבות היתה כשרקד אבי הכלה מרן ה'מקור
ה'מקור ברוך' פעמים רבות לפני ה'תורה' ,אבל כאן שמעתי לראשונה ברוך' לפני בתו היחידה בעוז ותעצומות .בהמשך רקד גם
את החלק השני מפי מרן ה'אמרי חיים' ,ושתקתי כי לא הכרתיו ,ואמר דוד הכלה רבנו ה'אמרי חיים' ושאר בני המשפחה הרוממה,
לי בצחות" :דו קענסט נישט" [אינך מכיר זאת]... כשהשמחה מסתיימת ברן יחד כוכבי בוקר והמוני החסידים
"אני זוכר איך שריקוד זה לקח ממרן ה'מקור ברוך' כוחות מרובים, מתפזרים לבתיהם ,איש איש לאהלו עם מטען רוחני למען
עד שבחתונת הרה"ג רבי שלמה רוקח שליט"א מסקאהל בשנת תשכ"ב, יעמדו אצלם ימים רבים.
מיד אחרי הריקוד המשותף עם אחיו הק' מרן ה'אמרי חיים' זי"ע ,נפל
לתוך הכסא בגודל חולשתו". כתף אל כתף
על הימים הבאים מספר הרה"ח ר' קלמן שטקל ז"ל
חתנא דביה נשיאה באוצר זכרונותיו הבלום 'אהבת קדומים':
אחרי החתונה קבע הגר"א שטרנבוך זצ"ל את מקום מגוריו ברמת "בשבת שבע ברכות של הגר"א שטרנבוך זצ"ל ,הגיעו
ויזניץ חיפה ,כשחותנו מרן ה'מקור ברוך' מקרבו אליו מאד ואף הכתירו רבים מבני משפחת סולובייצ'יק לשבות ברמת ויזניץ לרגל
עד מהרה לשמש כמגיד-שיעור בישיבת סערט ויז'ניץ בקריה החדשה השמחה .בליל שבת קודש ניהלו האחים הקדושים ,מרנן
שהחלה להתאכלס בתקופה ההיא .משך כמה שנים הרביץ הגר"א ה'אמרי חיים' וה'מקור ברוך' זי"ע את שולחנם הטהור
תורה בתלמידים בלהט קודש ,ובהיותו מלא באהבת תורה השריש שעות ארוכות ,ואחרי שהסתיים השולחן הטהור הראשון
בהם מידה טובה זו מלוא חופניים והלהיב את לבבם לחביבות התורה קמו לרקוד זמן רב ,וכמובן שהאורחים הליטאיים נותרו
ביתר שאת ועוז. להשתתף.
36קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד ,אלול תשפ"ו
אכלו בשמחה לחמכם!
רישום לסעודות שבת ויו"ט ר"ה
בקרית מלך רב
אורחינו היקרים ,תומכי ונאמני 'איגוד מוסדות ויזניץ'
הבאים מרחבי ארה"ק וקצוות תבל להסתופף בימים הנוראים הבעל"ט
בצל מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
יהי בואכם ברוך!
הסעודות לאברכים ובחורים
יתקיימו אי"ה החל מיום חמישי כ''ח באלול בערב
ועד סעודת מוצאי צום גדליה
באולם שבבנין 'בית ויזניץ' ()1-
בעריכה נאה והגשה מכובדת לכבוד יו"ט
ובסבסוד 'איגוד מוסדות ויזניץ' כאות הוקרה לשותפי ממלכת התורה
הכניסה עם כרטיס בלבד
לתשומת לב! הכניסה לאולמות הסעודות ,הן לאברכים והן לבחורים
הינה רק באמצעות הצגת כרטיס ,אותו ניתן לקבל ,כדלהלן:
משרדי ה'איגוד' ביום ערב יו''ט ,בין השעות 13:00-14:00 :בלבד!
צוות ה'איגוד' עושה את מירב המאמצים לאירוח מכובד.
נא הקפידו על מועד ופרטי הרישום ,בכדי שנוכל בס"ד להיערך ולארח כראוי.
רישום ותשלום לסעודות שבת ויו"ט בלבד
(בשאר הימים האירוח הוא ללא תמורה)
הרישום עד יום חמישי כ"א באלול בשעה 12בלילה
במוקדים דלהלן:
ישראל | 076-5999-533 :ארה''ב | 845-574-7787 :אירופה44-330-9090-266 :
הרישום יתקיים אך ורק בימים ובטל' הנ"ל והינו חובה לאברכים ובחורים!
בברכת כוח"ט וברוכים הבאים
ההנהלה המרכזית
אור צדיקים ישמח .בשמחת הווארט של הרב זאב בן הרה"ג ברוך שטרנבוך בית צדיקים יעמוד .שמחת נישואי הרה"ג רבי ברוך שטרנבוך שליט"א עם בתו
הבכירה של הגה"צ מורנו ראש הישיבה שליט"א – כסלו תשמ"ז שליט"א ,עם נכדת כ"ק אדמו"ר מצאנז שליט"א -כסלו תשע"ז
זכרונות יקרים ,בהם חשף את עומק הקשר האמיץ והאיתן שהיה לו "כמעט ולא היתה הזדמנות שאבי זצ"ל לא העלה
בבית חותנו הק' בעל 'מקור ברוך' זי"ע ,שהאציל עליו מהוד חכמתו את זיכרון חותנו בסילודין" ,מעיד בנו הגר"ב שטרנבוך
והקרין בו מזיו רוממותו .בהתרגשות רבה חזר וסיפר על מראות שליט"א רב קהילתנו הק' במודיעין עילית" .תמיד היה
הקודש ועל הרגעים הנפלאים להם זכה בשנות קדם ,עת ישב סמוך מדגיש איך נכנס אז אל הבית הגדול והקדוש הזה בהיותו
על שולחן חותנו הק' ברמת ויזניץ חיפה ,וגם בשנים הבאות בעוברו יתום ,והנה תיכף ומיד זכה לקבל אב רחום שעמד לצידו
להתגורר באנטוורפן -לשם נקרא לכהן פאר כדיין ומורה צדק - באהבה ובחמלה ,ואמר לו גדל בתורה ובהוראה".
כאשר האהבה והחביבות רק התעצמו מיום ליום. כל ימי חייו היה מעלה הגר"א שטרנבוך זצ"ל פרקי
היטיבו נגן בתרועה
אין ויזניצא ,והחל לשיר את הניגון; ביי חיי'צלהס חתונה כבר בימים שקדמו לחתונה הגדולה ,שיגר רבנו ה'אמרי
אין ויזניצא ,והחל לשיר את הניגון; ביי רוחל'הס חתונה אין חיים' מכתב אל מרן ה'מקור ברוך' ,שברצונו להגיע לרמת ויזניץ
ויזניצא ,והחל לשיר את הניגון' .ואני (ר' קלמן) מוסיף כאן כמה ימים קודם החתונה ,כי הוא חפץ ללמד את החסידים
ומספר על חתונת הרבנית שבע ארנסטר ע"ה ,שבמוצאי שבת כמה ניגוני ויזניץ לכבוד השמחה הרוממה.
אויפרוף בתל-אביב ,שר מרן ה'אמרי חיים' ניגון מיוחד שבכל כאמור ,בשעת החתונה לימד רבנו כמה וכמה ניגונים
קטע ממנו הוסיף ואמר 'מזל טוב'. ישנים וחדשים ,וגם בימים שבין החתונה לשבת שבע ברכות
"בשמחת שבע ברכות זו בבית החתן הגר"א שטרנבוך, שהתקיימה גם היא ברמת ויזניץ חיפה ,ישב רבנו עם תלמידי
ביקשו ממרן ה'אמרי חיים' שיאמר את הנוסח על 'אתה ישיבת 'יחל ישראל' של אחיו הק' ,לימד אותם ניגונים וקטעי
זוכר' מקטעי זכרונות של מוסף ראש השנה ,לרגל ימי חודש נוסח מתפילות ימי הרחמים והרצון שעמדו בפתח ,עליהם
אלול .כמו כן זימרו שם 'מנוחה ושמחה' .מרן ה'אמרי חיים' סיפרו זקני החסידים והתלמידים בלב מלא ערגה וגעגוע.
לא ידע שמקליטים אותו בשעת מעשה ,אבל אחרי כן שמע על כך מספר הרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל בספרו 'אהבת
עליה מפי המשפחה... קדומים' (עמ' תנג-תנה):
"כעבור כמה שנים ,בשמחת שבע ברכות של כ"ק אדמו"ר "ביום שישי י"ז באלול תשט"ז ,ערב שבת קודש פרשת כי
מסלונים שליט"א ,שהתקיימה על הגשר הצר בכניסה לביתו תבוא ,התקיימה שמחת שבע ברכות בביתו של החתן הגר"א
של מרן ה'מקור ברוך' בחיפה ,ישבתי מול מרן ה'אמרי חיים' שטרנבוך ,בהשתתפות המצומצמת של בני המשפחה בלבד,
ולפתע התחיל לשורר ניגון והראה לי בתנועות ידיו שאשיר ובראשם האחים הק' מרנן ה'אמרי חיים' וה'מקור ברוך' זי"ע.
יחד אתו. אני לא הייתי נוכח שם ,אבל אחד מבני המשפחה הקליט את
"בעודו משורר ,הסתובב לעברו של אחד מבני המשפחה מרן ה'אמרי חיים' וכך נשמע רבנו שמספר שם על שלשה
ואמר לו בצחות' :לאמיר נאר זעהן דיין שטריימל' ...כי האיש ניגונים שזימרו לכבוד שמחות נישואין של אחיותיו ,בנותיו
שהקליט אז בשבע ברכות של הגר"א שטרנבוך ,הניח את של מרן הס"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע.
הטייפ על השטריימל שלו כדי שלא יבחינו בו בהקלטתו"... "כך אומר שם מרן ה'אמרי חיים'' :ביי חוה'להס חתונה
38קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
'אהבת ישראל' הגדול המדרש
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
בית
בס"ד ,ערש"ק תבא תשפ''ז
מכירת מקומות תפילה
תש>רי >תשפ"ז
טלפון אחד וארבעה שלבים
להסדרת מקום התפילה:
.חייג בכל שעה משעות היממה למוקד סידור המקומות.
.האזן למספר מקומך ,ומקום ב"ב בעזרת הנשים ,ועקוב אחר המיקום במפת המקומות.
.הזן את פרטי כרטיס האשראי ,והקלד את מספר התשלומים
.המתן לאישור התשלום ,וסיימת ב"ה ,במהירות ,ביעילות ובקלות!
מקומכם אינו מופיע במערכת? התשלום לא התקבל?
לפניות חשובות אלו ,תפנה אתכם המערכת להשארת פניות בנושאים מוגדרים .נא פעלו על פי
הוראות המערכת המדויקות ,וציינו את הפניה המתאימה.
נציגי הוועד יתייחסו בס"ד לכל פניה.
אנא בדוק עם הוריך/מכריך המבוגרים שיחיו וסייע בידם לסדר את מקומות התפילה.
בברכת 'ממקומו הוא יפן אלינו ברחמיו'
בני ברק קרית ויזניץ
מפת מקומות
˙וכני˙ ספסלים ר" - ‰בי‰מ
א א
ב ב
ג ג
קומה 5
קומה 4קומה
קומ
תשרי תשפ"ז
מ"„ ˘˙ -פ"ז ‚ +לרי ‰זמני˙
א א
ב ב
ג ג
קומה 5
ומה 3קומה 4
מה 3
'אהבת ישראל' הגדול המדרש ית
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
מכירת מקומות תפילה
תש>רי >תשפ"ז
סקירה
הסטורית
לתולדות
בית המדרש
'אהבת
ישראל'
דחסידי
ויזניץ
בלונדון המקדש השלישי :היכל בית מדרשנו כיום,
ברח' סטעמפארד הילל 89-87
במלאת
שבעים
שנה
לייסודו:
אלול
תשט"ז מקדש מלך עיר מלוכה .מרן רבנו שליט"א
בביקור רבתי בלונדון הבירה – שבט תש"פ
אלול
תשפ"ו נגילה ונשמחה בו .המודעה על חנוכת
ביהמ"ד (השלישי) וביקור מרן רבנו הק'
זי"ע – כסלו תשל"ה
42קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
הצדיק ממעזיבוז ,חוטר מגזע רוז'י | יהושע גראס -לונדון |
ֵבֵ ִיִתי ּ�ֵּבי++ת
ָּ+_+לה ִיִ ּ �ָּק ֵֵרא
ּ�ְּתִפִ ּ �
מאמר שני
להתפלל ,ובאמת לא התפלל בשום נוסח ,כי כל התפילה רק בכה תקופה הראשונה בבית המדרש
לתוך המחזור ,ויהי המקום לחרדת אלקים ,ובמשך שנים רבות היתה כאמור בסוף מאמר הראשון נפתחו שערי בית המדרש
זאת חזקתו. לרווחה בשעה טובה לקראת שבת פרשת נצבים וילך -
• שבת סליחות תשט"ז.
בתחילת ימי החורף שנת תשי"ז נכנס הביהמ"ד לימי השיגרה, באחד בימי הסליחות תשט"ז כותב הרה"ח ר' חיים משה
והיות שהציבור גרו בארבע קצוות העיר ,לכן לא היה מנין שחרית פעלדמאן ז"ל לידידו הרב אפרים פישל שטיין שליט"א:
בביהמ"ד בימות החול ,ורק נתקבצו לתפילת מעריב וגם היה שיעור ...אכתוב לך חדשות ,כי בע"ה על שב"ק העבר (נצו"י)
גפ"ת במסכת ברכות ,וכפי שכתב רבינו האמ"ח במכתב קדשו לפתיחת פתחנו כבר את הקלויז דחסידי ויזניץ כאן וב"ה שהיינו
ביהמ"ד (שהובא במאמר א) " -תקבעו עיתים לתורה ברבים". כולנו בהתרוממות הנפש ,כי אפשר לומר שזה פעם ראשונה
השבתות בביהמ"ד היה מעין עולם הבא ,כאשר אנ"ש כאיש מאז בריאת העולם ,ומקווים בע"ה שתהיה התחלה טובה
אחד בלב אחד מתפללים יחד ,וגם מתקבצים לאסיפת מרעים בליל והקלויז יתפתח לשם ולתפארת לדגל ויזניץ תחת נשיאות
שב"ק בצוותא חדא. כ"ק אדמו"ר שליט"א.
ובתחילה היה שיעור אור החיים הק' ,ולעיתים עד שהתאסף הסליחות הראשונות אמרנו ג"כ בביהמ"ד ,וגם 'זכור
הציבור גם למדו בהלכות שבת ,ואח"כ התוועדו יחד בזמירות שירות ברית' נתפלל שם .ונתמנו כמה מאנ"ש לבעלי תפילה לימים
ותשבחות בדברי תורה וסיפורי צדיקים ,כאשר לומדים בדברי תורתם נוראים ,בעל שחרית יהיה ר' חיים מאיר פוקס נ"י ובעל
מרבוה"ק זי"ע עד השעות המאוחרות בלילה. מוסף ר' אלימלך טשר נ"י...
•
כדרכם של חסידים לערוך סעודות ביומא דהילולא של הצדיקים הרה"ח ר' שלום מאיר גראהמאן שליט"א מספר,
הקודמים ,אירגן האורח הרה"ח ר' אפרים פישל פעלדמאן ז"ל סעודת שלקראת יוהכ"פ תשי"ז ,כיבדו את אביו הרה"ח ר' יצחק
הילולא בליל א' דחנוכה -יומא דהילולא של רבו הרה"ק מאוטניא ז"ל ,ששימש כבעל תוקע בבית המדרש בשנים הראשונות,
זי"ע ,ומאז היה בנו הרה"ח ר' חיים משה ז"ל מארגן סעודה זו עד לגשת בפני התיבה לתפילת נעילה ,אך מתחילה השתמט
זקנה ושיבה. באמרו שרגיל הוא בנוסח סלונים שנוטה יותר לבכי ,וזה
וביום י"ג בטבת הקהיל הרה"ח ר' חיים מאיר פוקס ז"ל את הציבור שונה מנוסח ויזניץ ,אך הפצרות הציבור גברו ואכן ניגש
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 43
התעוררי כי בא אורך
ביקור קודש רבנו ה'אמרי חיים' זי"ע
לחיזוק בית מדרשנו
חורף תשי"ח
בתחילת הקיץ תשי"ז כבר פשטה השמועה שרבינו האמ"ח
יסע אחר חג השבועות לאירופה במדינת עסטרייך בדרכו לארה"ב,
והרצים יצאו דחופים במכתב הזמנה ובקשה מאנ"ש בלונדון
שיבוא גם לבקר בקרבנו על שבת אחת ולחזק אנ"ש ובית מדרשנו
החדש ,והחתימו על המכתב חשובי ונכבדי העדה בעיר ,חסידי הזמנה לסעודת הילולת רבנו הסב"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע
ומעריצי בית ויזניץ. בביהמ"ד (הראשון) – סיון תשי"ז
פרטי ביקור קודש זה כבר הובא בהרחבה בקשר איתן (חורף
תשי"ח) כעת נביא רק כמה פרטים הקשורים לאנ"ש בכלל והבית לכבוד יומא דהילולא של רבו הרה"ק מווישווא זי"ע ,ובעת
המדרש בפרט ,במכתב שנכתב ע"י וועד ביהמ"ד אל רבינו האמ"ח הסעודה נתארגן הציבור לייסד "חברת משניות" לגמור ששה
זי"ע ,מצינו כתוב בין השאר: סדרי משנה לכבוד יומא דהילולא של הסב"ק זי"ע -ב'
...שמוע שמענו בשמחה וגיל כי כ"ק שליט"א מתעתד בע"ה ליסע סיון ,שאכן נערכה בשב"ק נשא -ב' סיון ברוב עם סעודה
לאמריקה בזמן הקרוב דרך מדינות אירופא ,ובהזדמנות זו אנו באים גדולה וסיום משניות בעת שלש סעודות.
בבקשה חמה לפניו שיואיל נא בטובו ובחסד הרב לבית ישראל לפקוד •
את עירנו בביקור הנכבד עכ"פ על שבת קודש אחד ,כי עוד לא פג שמו של השטיבל יצא חיש מהר בכל רחבי העיר ,ודבר
כולו מתוכנו הטעם הרוחני שברגשי תפילותיו ושיחותיו הק' הידועים שהיה עד אז למושג חדש של התאספות חסידים יחד
לנו מכבר ,והזמירות הקדושות והרוממות עודות מצלצלות באזנינו נעשה כמציאות ,ובמשך החורף התחילו חסידי סאטמאר
ומעוררות אותנו לתשוקה נפלאה לזכות להן עוד ,באם לאו כל בר להתאסף יחד מזמן לזמן ,וכן לקראת חג הפסח תשי"ז פתחו
נש יכול להרשות לו נסיעה במרחקים כאלה ,ואנו חסרי הטובה הזו, חסידי בעלזא את השטיבל הראשון -כפי שהעידו כולם
ועכשיו שיש שעת הכושר אנו לא נחמיץ השעה ,וכ"ק שליט"א לא שזאת היה כתוצאה מה"ויזניצער שטיבל" שגרם מהפיכה
ימנע נא הטוב מאתנו בעיר לחזק ולעודד חסידים ואנשי מעשה להתלכד יחד
אשר ע"כ אנו מבקשים את כ"ק בכל לשון של בקשה לזכות בדרכי רבותיהם.
אותנו בהשראתו בתוכנו על שב"ק ונזכה עוד לשבתות מתוך שמחה האחדות בשטיבל היתה לשם דבר ,איך כל המתפללים
רוחנית ורוממות דקדושה. כאיש אחד בלב אחד דאגו במה יוכלו לעזור ולסייע להצלחת
קהל אנ"ש בלונדון המתינו בדריכות לתשו' של רבינו האמרי המקום ,הרה"ח ר' שלום מאיר גראהמאן שליט"א מספר
חיים זי"ע ובתקוה שקיבל את בקשתם ויבוא לבקרם בימות הקיץ שבהיותו הילד המבוגר היחיד בביהמ"ד הופקדה עליו
לקראת נסיעתו לאירופה בשלהי חודש תמוז. המשימה לעטר את ביהמ"ד בפרחים לכבוד חג השבועות
תשי"ז -דבר שעשה בשמחה רבה מתוך הרגשת זכיה
עצומה לקחת גם הוא חלק בהרמת קרן ביהמ"ד.
שמו של השטיבל יצא חיש מהר
בכל רחבי העיר ,ודבר שהיה עד
אז למושג חדש של התאספות
חסידים יחד נעשה כמציאות.
והעידו כולם שה"ויזניצער שטיבל"
גרם מהפיכה בעיר לחזק ולעודד
חסידים ואנשי מעשה להתלכד
רבנו הק' מרן ה'אמרי חיים' זי"ע במלוה מלכה בביהמ"ד (הראשון) מוצש"ק יחד בדרכי רבותיהם
פר' שמות תשי"ח .ליד רבנו העסקן ר' אהרן גודמאן ז"ל .מאחוריו :המשב"ק
הרה"ח יצחק דוד רזמוביץ ,הרה"ח אלימלך טעשער ז"ל ,הגה"צ רבי שרגא פייבוש
שנעעבאלג זצ"ל רב ביהמ"ד ויבלחט"א הרה"ח לייבוש פערל שליט"א
44קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
ובמכתב שכתב הרה"ח ר' חיים משה פעלדמאן ז"ל
לרבינו הישועות משה זי"ע לפני חג השבועות תשי"ז ,כותב
בין השאר ... :אנ"ש פה מתכוננים לביקור כ"ק אש"ל שאנו
מקווים שיענה לבקשתנו לעבור דרך עירנו ולשבות בה ...
אמנם תפילה עושה מחצה ,הבקשה נתקבלה אבל היות
שתוכננה נסיעה לווינה על שבת ,ומשם לנופש ואח"כ
לארה"ב ,לכן לא איסתייעא שרבינו יבוא בתקופה זו בתחילת
הקיץ ,ונדחתה האפשרות על החורף שלאחריו לקראת
סוף המסע בחו"ל.
רבנו הק' מרן ה'אמרי חיים' זי"ע בהיכל ביהמ"ד (הראשון) – טבת תשי"ח.
נראים האחים הגה"צ רבי מנחם מענדיל שנעעבאלג גאב"ד מאנטשעטסער
והגה"צ רבי שרגא פייבוש זצ"ל רב דביהמ"ד
מכל שכבות ציבור החרדי העיר
נהרו ליהנות מזיוו אורו הבהיר
ולטעום מנועם שבת קדשך
בשולה"ט שערך במשך כשמונה
שעות עד שעות הבוקר ,ושומריו
וזוכריו עוד מעידין עד היום איך
שהפיח רוח חיים בעיר לונדון "טוב ליבו בהשתדלותו החמה בעד בית מדרשנו בלונדון" .מכתב
קודש מרבנו הק' מרן ה'אמרי חיים' זי"ע לעסקן ר' אהרן גודמאן
כהערכה על סיועו הרב – כ"ג מנ"א תש"כ
ואלו הדברים בתשובה מאהבה שהתקבל מאת רבינו
ואכן אחר הימים נוראים בארה"ב גילה רבינו האמ"ח זי"ע דעתו ה'אמרי חיים' זי"ע:
שקיבל ההזמנה ובע"ה בדרכו חזרה לארה"ק יעשה תחנה בלונדון. ב"ה בני ברק שכון ויזניץ י' תמוז תשי"ז
רבינו האמ"ח זי"ע הגיע ביום חמישי פרשת שמות לנמל "סאו"ט לכבוד אהובי ,ידידי ,ואנ"ש היקרים כ"א בשמו יבורך
האמפטו"ן" באנגליה ,אך שומרי הגבול הערימו קשיים לתת לו לרדת ה' עליהם יחי'.
מהאניה (אח"כ נודע שהיה מסירה רח"ל), אחדשה"ט באה"ר.
לפנות ערב ירד האמ"ח מהאניה ומשם נסע ברכבת עד לתחנה מכתבכם מכתב הזמנה לשבות ש"ק בלונדון לנכון
בעיר (וואטע"ר-לא"א) ששם המתינו אנ"ש ,ובחצות הלילה -ליל קבלתי ,ומפאת טרדותי המרובות נתעכב תשובתי עד כה,
ששי ,הגיע לעיר. שמחתי מאד לראות את הידידות הכנה ואהבה הנאמנה
ובכדי להקל על רבינו זי"ע ,הוכנה לו האכסניה בתוך העזרת נשים וכמים פנים אל פנים משתוקק גם אני להתראות עם ידידי
בביהמ"ד והובאו לשם כל הצרכים שיוכל לשהות שם כל הזמן מבלי ואוהבי ולשמוח יחד ולו ש"ק אחת אבל היות וזמני באירופא
הפרעה [הרבנית ע"ה התאכסנה בקומה למעלה אצל הגה"צ רבי שרגא מצומצם מאד אין באפשרותי למלא כעת מבוקשכם,
פייבוש שנעעבאלג זצ"ל]. אולי אי"ה כשיגזור ה' בחיים בדרכי חזרה מארה"ב
ובימים האלו היה הביהמ"ד הומה מאנשי העיר שהגיעו לקבל פני אשתדל למלא מבוקשכם ואשבות אולי ש"ק בלונדון ועוד
הקודש ,ושם בחדרו קיבל את הקהל בקוויטלעך במהלך ימי הביקור. חזון למועד
ואת השבת פרשת שמות ערך באולם "יסודי התורה" שם נתקיימו ויה"ר שנזכה להתראות בשובע שמחות ולהודות לה'
התפילות והשולחנות הטהורים ,כאשר מכל שכבות ציבור החרדי הטוב על רוב חסדו וטובו מתוך שמחה דקדושה.
העיר נהרו ליהנות מזיוו אורו הבהיר ולטעום מנועם שבת קדשך כ"ד ידידכם הדושה"ט באה"ר המצפה לישועת ה' ולרחמי
בשולה"ט שערך במשך כשמונה שעות עד שעות הבוקר ,ושומריו שמים בכל רגע
וזוכריו עוד מעידין עד היום איך שהפיח רוח חיים בעיר לונדון שזכר חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה
השבת היה לשיחת היום לזמן רב.
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 45
"אות הוקרה ותודה על פעלו הרב להצלחת ענינינו" .מכתב הערכה
מהנהלת ביהמ"ד להעסקן ר' אהרן גודמאן ז"ל – מנחם-אב תש"כ
"אחר טרדות מרובות עלה בידינו לרכוש בית חדש עבור בית מדרשנו" .מכתב
מהנהלת ביהמ"ד לרבנו הק' מרן ה'אמרי חיים' זי"ע עם בשורת הרכישה והכניסה
לביהמ"ד החדש (השני) -אייר תשכ"א
ַהַ ְרְ ִחִ יִבִ י ְְמקֹוֹם ָָאֳהֳ ֵלֵ ְך
משכן השני :ברח' 2קאלבערג פלעיס
[אייר תשכ"א -כסלו תשל"ה]
המשכן הראשון נעשה מהר צר מהכיל ובפרט שהיה רק
'דירה' בתוך בנין ,דבר שהקשה מאוד על ההרחבת הדעת
במקום (וגם נמצאו מכתבי תלונות מהשכנים על הרעשים
המפריעים ,)..וכן העירייה עשתה קשיים להתפלל שם,
ולכן בס"ד ובברכתו של רבינו האמרי חיים זי"ע נרכש
בנין סמוך ברחוב 'קאלבערג פלעיס' ועברו לבנין ההוא
שהיה בו הרחבה כראוי.
כפי שהובא לעיל הגיעה תמיכה בסכום הגון
מה'צענטראל בריטיש פאנד' עבור צרכי הביהמ"ד ,וזאת
סיעה ברכישת הבנין החדש.
מתחילה השתמשו רק בחלק של הבנין ,וקומה אחת
נשכרה עבור דירות מגורים ובהסכם שכירות חתמו ד'
"לרגלי כניסתכם לבית החדש של הקלויז" .מכתב קודש בדברי ברכה והדרכה מרבנו חברי עמותת הבנין :ר' מענדיל גוטספעלד; ר' חיים מאיר
הק' מרן ה'ישועות משה' זי"ע עם הכניסה לביהמ"ד החדש (השני) -קיץ תשכ"א פוקס; ר' אברהם ברוך כהנא; ר' חיים משה זכרונם לברכה.
•
כאשר היה הרחבה בדעת גם היתה התעלות רוחנית בביהמ"ד
הבנין החדש נרכש ביום י"א בניסן תשכ"א ,ובזריזות
מתוך הצלחה כבירה ,עד כדי שחשיבות ביהמ"ד היתה לשם דבר בעיר.
נכנסו עושי המלאכה לתקן המקום שיהיה ראוי להתפלל
וכפי שהיה מספר הרה"ג רבי שמעון הירשלער זצ"ל ר"מ בביהמ"ד,
שם ,וב"ה ביום ל"ג בעומר נכנסו להתפלל שם בשעה
שבבחרותו חיפש מקום תפילה ,מקום שמתפללים בהתלהבות
טובה ,וכפי שכתבו במכתב לרבינו האמ"ח זי"ע (ומצו"ב)
והתעוררות ,ולכן איווה למושב בבית מדרשנו שהיו בו מעט הכמות
תכננו לערוך סעודת חנוכת הבית ביום ב' בסיון יומא
אבל רב האיכות עם אברכים ובעלי בתים חשובים עד למאוד.
דהילולא של הסב"ק זי"ע.
46קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בקשת עזרה וסיוע עבור
'בית המדרש דחסידי ויזניץ בלונדון'
מארגוני החסד למען ניצולי שואה
-הבקשות והמכתבים בנושא נמשכו משנת תשט"ז עד שנת תשכ"א -
ומכתב הוקרה של רביה"ק האמרי חיים זי"ע -
בוודאי יודעים שבמזרח-אירופה היו במכתב: כאשר עסוקים בתיאור "הקמת בית
נראים ממש ככה כל הבתי מדרש של ...לפני תקופה התייסד כאן הקהילה המדרש" ,כדאי להביא את מרצם של
החסידים וזה היה הבית של מאות שלנו ,שזה היה דבר דחוף ונחוץ ביותר העסקנים הצעירים להשיג משאבים
ואלפי חברים בכל המקומות הללו ,כאשר עבור הרבה פליטים מטשעכסלאווקיה, למען יוכלו להעמיד הביהמ"ד ולשפצו
בימי השואה נחרב הכל .והפליטים כאן רומניה ,הונגריה ,גרמניה ,אוסטריה שרצו כראוי וכיאות (רוב הדברים והמסמכים הם
מרגישים בבית המדרש שלנו תחליף לייסד ביחד עבור הסוג של אנשי 'ויזניץ'. מתוך אוצרו הטוב שהשאיר אחריו לברכה
להאווירה שהיה להם במזרח אירופה. ואנחנו היחידים עבור סוג זה בעירנו הרה"ח ר' חיים משה פעלדמאן ז"ל ממקימי
ומבקשים בזה ממכם לחשוב שוב על לונדון. ביהמ"ד).
זה -עם הערכה והבנה הנכונה הנצרכת. החברים בבית המדרש שלנו הם 95 מיד עם ייסוד ביהמ"ד הוקם וועד
בברכה אחוז פליטים ,וחלקם ברחו מהמקומות ביהמ"ד ,בראשות העסקנים הרה"ח
המזכיר עוד לפני השואה -מאז תרצ"ו עד ר' חיים מאיר פוקס ז"ל ,הרה"ח ר'
- תשט"ז כאשר הגיעו הפליטים מהונגריה אלימלך טעשער ז"ל והרה"ח ר' חיים
וועדת התביעות חזרו עם מענות בעת פתיחת שעריו. משה פעלדמאן ז"ל ועוד.
ונימוקים שיש להם בקשות של מאות היות שהיה לנו צורך דחוף ,לכן ייסדנו -הבקשה מהמשרד
ארגונים ובתי מדרש ואין להם מספיק, הביהמ"ד וזה עלה לנו 3600פונט וקבלנו
ואולי בשנה הבא (תשי"ט) יהיה להם משכנתא על 2700פונט ,והחברים ביחד בארה"ב -
תקציב יותר גדול. תרמו 1000פונט ,אע"פ שהם בעצמם אחד הפעולות של הוועד היה למצוא
ובמכתב מיום כ"ה טבת תשי"ט פנו ניצולי שואה ופליטים. דרכים למלאות את קופת ביהמ"ד שיוכלו
וועד ביהמ"ד במכתב ישיר להיו"ר של המקום שנכנסנו שם להתפלל לא להתבצר כראוי.
וועדת התביעות בארה"ב (שלא היה שיפצנו כלום ואפילו הריהוט שאלנו ואז פנו אל 'ועדת התביעות' לניצולי
חרדי) ,בטענה על התשובה השלילי מאחרים ואינם משלנו. שואה שמשרדו הראשי היה בארה"ב
אחר שהעבירו כל הפרטים הנדרשים, היות שהננו יודעים שיש הרבה (Conference on Jewish Material
בין השאר כותב: דורשים ומבקשים לכן איננו מבקשים )Claims Against Germanyשעמדו
...שלחנו להמשרד כאן (-בלונדון) גדולות ונצורות רק הסכום של 2000 אחרי המלחמה לסייע ג"כ לשיקום בתי
למר .דזשאסע"ף רשימה של כל חברי פונט בכדי שהבנין שלנו ייראה כראוי כנסיות ובתי מדרשות ברחבי העולם
ביהמ"ד ,כאשר רובם הם פליטים ,וכתבנו למען הצורך שבדבר. למען ניצולי שואה ופליטים.
כל הפרטים שלהם מאיפה הגיע ומתי לכל שאלה נשמח לענות לכם. •
הגיעו לעירנו ,וכן הראו להם ,שאספנו בברכה המזכיר ומתוך המכתבים (מתורגם מענגליש)
הסכום של אלף פונט מהחברים .גם • נראים פרטים שונים אודות הביהמ"ד,
כתבנו לכם על שזה ביהמ"ד היחיד של אחר שנה כששוב לא חזר תשובה דעוד בחודש מנחם אב תשט"ז כאשר
סוג זה בעירנו .והרבי שלנו הוא קרוב חיובית מהם וניסו להשתמט ,הוסיפו עמדו עדיין לפני התייסדות הביהמ"ד
של הרבי מויזניץ הידוע-( .אולי הכוונה במכתב (מתאריך י"א טבת תשי"ח): בפועל פנו להם בשליחת 'טופס' מיוחד
על רבינו הסב"ק זי"ע או הדמשק אליעזר ...פליאה הוא בעינינו כאשר נודע בכדי לקבל איזה תקציב למען הקמת
מוויזניצא זי"ע). כאן בלונדון שזה פעם שני שהעברתם ביהמ"ד .ובחודש טבת תשי"ז שוב כתבו
ולכן נקווה שהארגון שלכם שמיוסד סכומים גדולים עבור ג' בתי כנסת כאן להם ,והגיע תשובה (דרך המשרד שלהם
לחזק ולשקם מחדש חיי היהדות ישתתף בלונדון ,אע"פ שהם כבר קיבלו ממכם באנגליה) שיש לכתוב בפרוטרוט כל
בעין יפה ויענה בחיוב לבקשתנו .... סכומים גדולים. הפרטים של הביהמ"ד וכו'.
בברכה /הגזבר והנני מרגישים שיש כאן חוסר ונמצא מכתב מיום כ"ה סיון תשי"ז
- של 'סימפאטי' ומידע על ה'חסידישע ששם כותבים הוועד ,אודות מה שכבר
אבל שערי תירוצים לא ננעלו ,וביום היימישע בתי מדרש' שהם נבנים יותר נכתב לפני יותר מחצי שנה ,לכן כותבים
י"א שבט תשי"ט ,הגיע התשובה הסופית קטן מבתי כנסת הגדולים ,אבל אתם שוב ביותר פרטים ,ואלו מתוך הדברים
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 47
(ואנו מצידנו כבר כתבנו לו מכתב כזה) כמובן תיקון ביהמ"ד הישן שבקרוב יפסיקו של יו"ר וועדת התביעות מארה"ב ,שהיות
המכתב צריך להיות נחתם בחתימת יד להתפלל שם. שהם עסוקים לשקם צרכים במקומות
קדשו ,ואנו מקווים שבהשפעת המכתב ולכן פנו במכתב בקשה להמשרד של שהיו כבושים תחת הנאצים ונחרבו על
הזה נוכל לנצל את השפעת ר' אהרן הנ"ל ה'בריטיש פאנד' וכתבו שהיות שהעירייה ידם וכו' ולכן אינם יכולים להתייחס
לטובת שאר ענינים שונים. לא מאשרת להמשיך להתפלל במקום לבקשתם ,כי אנגליה לא נכבשה ע"י
ידועים לנו הטרדות הרבות הרובצות הישן שזה בנין רעוע ,ולכן החליטו לרכוש הצוררים ימ"ש.
על שכם כ"ק מרן שליט"א עכ"ז אנו בית חדש בסמיכות מקום ומבקשים
מקווים שבוודאי יענה לבקשתנו הצנועה שהתקציב יהיה עבור זה. הבקשה מהמשרד
הלזו ויענה ויאמר סלחתי כדבריכם על ואחר דו"ד אכן הסכימו שהכסף
שאנו מטריחים בכגון דא. המיועד עבור תיקון הבית המדרש אפשר באנגליה -
בהזדמנות זו הריני רוצים להזכיר להשתמש בו עבור רכישת בנין החדש, אך העסקנים לא התייאשו ,וכאשר
לטובה את ידידנו הרה"ח ר' אפרים פישל וחלק השני עבור הספרי קודש. ראו שאטומה אזנם מלשמוע ולקבל
פלדמן הי"ו אשר בהשתדלותו אצל ר' • בקשתם ,פנו לאיש החסד והעסקן החשוב,
אהרן גודמן הי"ו בעת היותו בעירנו וגם מוה"ר אהרן (הערי) גודמאן ז"ל מראשי
מכתב ברכה מרבה"ק עסקני אגודת ישראל באנגליה לשאול
בארה"ב -השפיע עליו וזירזו לטובת
הענין. ה'אמרי חיים' זי"ע בעצתו ,והוא הפנה אותם להמשרד של
כ"ד תלמידיו המתאווים להסתופף ובכדי להוקיר להעסקן הנודע ר' אהרן ה'צענטראל בריטיש פאנד' בלונדון שהיה
בצל קדשו והמתפללים לשוכן שמים גודמאן ז"ל כראוי וכנכון ,ובהודאה על לו קשר וחלק ב'וועידת התביעות העולמי'
שיאריך ימי רבינו הק' שליט"א על העבר ובקשה על העתיד ,רצו הנהלת והיה להם גישה לתקציבים משלהם -בלי
ממלכתו בטוב ובנעימים וינחנו במעגלי ביהמ"ד שגם רבינו האמרי חיים זי"ע להצטרך לבקש מארה"ב.
צדק לקראת גוא"צ בבאכי"ר. ישגר לו מכתב ברכה ובוודאי יקבל הדבר •
ביותרת הכבוד ובחשיבות מיוחדת. והיות שארגונים אלו עזרו עבור
רביה"ק האמרי חיים זי"ע נענה הרה"ח ר' חיים משה פעלדמאן ז"ל 'סיוע בבניית בתי מדרש בפועל' וכן
לבקשתם ותיכף ומיד שיגר מכתב הוקרה ניסח וכתב מכתב מיוחד לרבינו האמ"ח עבור רכישת 'ספרי קודש' לביהמ"ד ,לכן
לר' אהרן ז"ל בחמימות יתירה בברכות זי"ע עם הבקשה ,ועליה חתמו ראשי פנו להממונה במשרד בלונדון (איש יהודי,
לרוב. הקהילה: ומקור מוצאו היה מעיר סערט בבוקאווינא)
יום ה' לס' למען ירבו ימיכם וימי בניכם ופירטו בפרוטרוט את כל הוצאות הבניה
כ"ג מנ"א רוב גדולה ונחת (-תש"כ) לפ"ק וגו' (-ואתחנן) תש"ך לפ"ק והתיקונים בתוככי הביהמ"ד ,וכן כמה
היושב על חוג שמים ייטב הכתיבה שלמה רבא מן שמיא ובריות גופא אל הוציאו עבור ספרי תורה וספרי קודש
וחתימה לחיים לכבוד ידידי היקר רם כ"ק אדמו"ר שליט"א שרכשו אצל מוה"ר בונם הירשלער ז"ל
המעלה רב פעלים לתורה ויהדות כו' מו"ה אחרי קידה אל מול פני הקודש שעסק במכירת ספרי קודש.
הנכבד ר' אהרן גודמאן שליט"א הרינו בזה לבשר אל כ"ק אדמו"ר החשבון הכללי היה 2234פונט .ויזכר
אחדשה"ט שליט"א אשר תלי"ת לאחר מו"מ לטוב מוה"ר אהרן גודמאן ז"ל אשר עמד
נמסר לי מידידיי אנ"ש היקרים שיחיו ממושך בשנים האחרונות בהשפעת לעזרתם בקשריו המבורכים ,ואחר תקופה
בלונדון את טוב לבו בהשתדלותו החמה ידידנו העסקן המפורסם לשו"ת וכו' אכן חזרה תשובה חיוביות ,שהסכימו
בעד בית מדרשנו בלונדון יצ"ו בעזור להם כמוה"ר אהרן גודמאן הי"ו אישר לבית ה'צענטראל בריטיש פאנד' להשתתף
רכישת הסכום הגון מבריטיש פונד - מדרשנו ה"צענטראל בריטיש פאנד" סך ב 90-אחוז מההוצאות ,ועל הביהמ"ד
ואביע לו את תודתי החמה ונלבבה ,יהי שני אלפים לי"ש ,ואנו מקווים בעזרתו לשלם 10אחוז ,ואישרו תקציב של 2000
נועם ה' במעשהו וכל אשר יעשה יצליח ית"ש לנצל את הסכום הנ"ל עצהיו"ט פונט (סכום עצום בימים ההם) לשמחת לב
ויתברך בכל משאלות לבו הטוב ותקותי (אשר בפרטות אולי נכתוב בל"נ במכתבנו כלל אנ"ש.
שגם להבא יעמוד לעזרתינו -וזכות הבא) וע"כ נפשנו בשאלתנו ובבקשתנו •
המצוה תגן עליו באלף המגן להתברך אל כ"ק מרן שליט"א שיואיל נא לכתוב אמנם אדהכי והכי בעת הגיע האישור
בכל משאלותיו בכוח"ט וכל מילי דמיטב. לר' אהרן גודמאן הנ"ל מכתב ובו הוקרה המיוחל על הכספים בשנת תש"כ כבר
ידידו"ש המצפה לישועה ה' מוקירו והכרת תודה על מה שעשה ופעל לטובת עמדו באמצע דיונים אודות רכישת הבנין
ומכבדו כערכו הרם אחד ממוסדות ויזניץ ,ובפרט שאנו זקוקים השני לביהמ"ד ברחוב "קאלבערג פלעיס"
(חתי"ק) לעזרתו עד לקבלת הכסף ,ושבעזהש"י גם ולכן רצו הנהלת ביהמ"ד להשתמש
להלאה יהיה לעזר וסעד לשאר המוסדות בתמיכה זו עבור רכישת הבנין ולא עבור
48קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
הרה"ח ר' שלמה זלמן האפמאן הי"ו מספר ,שבתקופה
ההוא שעברו לביהמ"ד ב'קאלבערג פלעיס' הגיעו משפחתו
מאוסטראליע לגור בעירנו יצ"ו ,ואביו ר' אברהם ז"ל קבע
את תפילתו יחד עם בניו הילדים הי"ו בבית מדרשנו,
והתפילות בחמימות שהיה אז לא היה להם אח וריע ,כאשר
חסידים ותיקים שפכו את נפשם לפני קונם בהתעוררות
רבה .ובתקופה ההוא היו עיקר התפילות והתכנסות הציבור
בשבתות ,והנה כאשר התחילו את השבת עם 'הודו לה' כי
טוב' של מנחה נעו אמות הסיפים מההתעוררות.
הכנסת ספר תורה בראשות כ"ק רבנו הק' זי"ע ,לביהמ"ד השני ,ברחוב קאלבערג גם ר' חיים משה ז"ל התבטא פעם שבעת אמירת ה'הודו'
פלעיס ,נדבת הרה"ח אברהם ברוך כהנא -פרשת פנחס תשל"ב בער"ש בביהמ"ד הרי הוא נזכר בקולו החוצב של רבינו
האמ"ח זי"ע בעת אמירת הודו שהיה מחזה נורא .גם הרה"ג
רבי מרדכי יוסף קמיונקא זצ"ל ,שהיה איש חסיד ומורם
מעם ושימש כרב דביהמ"ד 'צעירי אגודת ישראל' הסמוכה
לבית מדרשנו ,היה דרכו ליכנס מדי ערב שבת לבית מדרשנו
בתחילת מנחה בכדי להיות נוכח בעת אמירת 'הודו' של
ערב שבת בהתעוררות רב.
עוד מספר ר' שלמה זלמן הנ"ל על האחדות הנפלאה
שהיתה בביהמ"ד שכולם כאחד הרגישו שזהו כביתם הפרטי,
וכל אחד עזר וסייע בכל מה שהצטרך ,וכגון היהת תורנות
מדי שבוע על נקיון הביהמ"ד אחר שלש סעודות ,והיה
מתפלא על נגיד כמו הרה"ח ר' חיים משה ז"ל שלא התבייש
להיות כחלק מן הקהל ולקח את ה'בעזעם' ביד לסדר
ביהמ"ד על מכונו כראוי לבית ד'...
סיפר הרה"ג רבי שמעון הירשלער
זצ"ל ר"מ בביהמ"ד ,שבבחרותו
חיפש מקום תפילה ,מקום
שמתפללים בהתלהבות והתעוררות,
"יביא בעזהשי"ת תועלת רב והתפתחות המוסדות בכל המובנים" .מכתב קודש מרבנו ולכן איווה למושב בבית מדרשנו
הק' מרן ה'ישועות משה' זי"ע על מינוי ועד חדש לביהמ"ד – תשל"ג שהיו בו מעט הכמות אבל רב
האיכות עם אברכים ובעלי בתים
חשובים עד למאוד
מהכיל את הציבור שהלך וגדל והתחילו לדון ולטכס עצה אודות
רכישת בית חדש להמקדש מעט.
קדושה משולשת
רבינו הישוע"מ זי"ע המריץ ודירבן את העסקנים לגשת אל
המלאכה ,ובהיותו תמיד דורש ומבקש ולא הסתפק במועט ,גם ביקש
שבביהמ"ד החדש יהיה בו ג"כ מקוה טהרה וכן שיתקיימו מנינים
כרגיל בימות החול.
הקמת המשכן השלישי :ברח' סטעמפארד
• הילל [ 87-89כסלו תשל"ה]
בשנת תשל"ג כאשר התחילו בהקמת הבנין החדש לבית מדרשנו,
שלח כ"ק מרן רבינו זי"ע מכתב מיוחד ובו הפקיד וועד חדש בביהמ"ד, ויהי בימים ההם ,אין ויהי אלא לשון צער ,עם הסתלקות
ואת ר' חיים משה מינה כיו"ר הוועד. רביה"ק האמרי חיים זי"ע .אך התחזקו קהל אנ"ש תחת דגלו
ונעתיק מתוך מכתב קדשו: והדרכתו של רביה"ק מרן הישועות משה זי"ע ,ובתקופה
...החלטתי למנות ועד חדש שינהל עניני אנ"ש וביהמ"ד ,לדאוג ההוא כבר הורגש הצורך הדחוף להרחיב גבולות בית מדרשנו
אחר שביהמ"ד ברחוב קאלבער"ג פלעי"ס כבר היה צר
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 49
לגמר בנין ביהמ"ד החדש והמקוה טהרה אשר יביא
בעזהשי"ת תועלת רב והתפתחות המוסדות בכל המובנים,
החלטתי איפוא להטיל על ידידי הר"ר חיים משה פלדמנן
נ"י את התפקיד יו"ר הוועד וכחברי הוועד יכהנו ידידי
היקרים ר' דוד רוזנברג ,ר' אברהם ברוך כהנא ,ר' חיים
מאיר פוקס ור' יחזקאל ברגר הי"ו.
ניהול עניני הביהמ"ד וגבאים ישארו כמו שהי' ,ר'
דוד רוזנברג פרעזידענט ור' חיים משה הי"ו ור' חיים
מאיר פוקס גבאים.
בקשתי שטוחה לידידי הנ"ל שיקבלו עליהם את
התפקיד בחפץ לב ,ולכל אנ"ש היקרים מתפללי ביהמ"ד
הרה"ח יצחק גראהמאן במסירת שיעור בביהמ"ד .נראים בין היתר :הרה"ח חיים החביבים עלי כנפשי הנני פונה תשתדלו נא שהשלום
משה פעלדמאן ,ואחריו הרה"ח דוד רוזנבערג .מצד השני הרה"ח יצחק אייזיק
גוטספעלד .ממול הרה"ח יהושע קליפער ואהבה אחוה וריעות ישורר אצלכם ,תשקדו על התפתחות
הביהמ"ד החדש והמקוה טהרה ותוסיפו כח ואומץ לקבוע
עיתים לתורה ותפילה ולהתאסף בשבתות ויו"ט שבת
אחים גם יחד בשירות ותשבחות ולעסוק במצות ומעש"ט.
ה' הטוב יוריק לכם ברכה עד בלי די ותזכו לכל טוב
בזה ובבא.
כ"ד ידידכם הדושה"ט באה"ר ושוקק על רוב טובם,
המצפה לרחמי שמים בכל עת
חתי"ק
כ"ק מרן רבנו זי"ע בביהמ"ד הנוכחי ,בשנת תשמ"ב ,בעת מעמד ה'חומש סעודה' רבינו הישוע"מ זי"ע המריץ ודירבן
הראשונה בת"ת .נראים :הרה"ח קלמן ברקוביץ ז"ל ,מנהל הת"ת הרה"ח יעקב
אברהם טויב ז"ל ויבלחט"א הרה"ח שלמה זלמן האפמאן והרה"ח שמואל הלוי את העסקנים לגשת אל המלאכה,
בערגער ובהיותו תמיד דורש ומבקש
ולא הסתפק במועט ,גם ביקש
שבביהמ"ד החדש יהיה בו ג"כ
מקוה טהרה וכן שיתקיימו מנינים
כרגיל בימות החול
•
לאור המכתב קודש קיבל הוועד משנה תוקף
וחיזוק לקרבה אל המלאכה להקים את הבנין החדש
לשם ולתפארת .ואכן בחודש כסלו תשל"ה הגיע רבינו
זי"ע לביקור קצר בעיר לרגל חנוכת הבית לביהמ"ד וגם
חנוכת המקוה.
ומאז התחיל הביהמ"ד לשגשג לשם ולתפארת ,כאשר
הרחבה חדשה על יסודות איתנים .העבודות המתבצעות בחודשים האחרונים
להרחבת ושכלול בית ד' לרווחת ציבור אנ"ש וכבוד בית ויזניץ המקום לתורה ולתפילה והמקוה טהרה משמשים את
קהל אנ"ש וכל תושבי הסביבה ,מאז ועד היום הזה למשך
בס"ד ,כאשר וועד ביהמ"ד נטלו על עצמם העול ליכנס בעובי הקורה למעלה מחמישים שנה.
לפאר ולרומם בית ה' ,במלאכה כבירה להקים את בית ה' ,בנין גדול
לתורה ולתפילה לשם ולתפארת ,ומלאכת הקודש בעיצומה לשמחת בצאתנו מן הכרך ,החובה להביע בהתרגשות דקדושה
לב כל קהל עדתנו .בורא עולם בקנין השלם זה הבנין! כאשר הקהילה עומדת כעת בסימן של התפתחות עצומה
50קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד ,יְ ֵמי ָה ַר ֲח ִמים ְו ַה ְס ִליחוֹ ת תשפ"ו בס"ד ,יְ ֵמי ָה ַר ֲח ִמים ְו ַה ְס ִליחוֹ ת תשפ"ו
ִווי ַדאוונְ ט ַּכ ְר ִט ְיס ָך
ַא ִייד? ְ ּבָי ְד ָך? ִשׂ ים ֵלבֵ :י ׁש ִל ְזכּ ֹר ְל ָה ִביא ֶאת ַ ּכ ְר ִטיס
לָאמִיר מַ אכְן ֵסדֶר צּו ַאוואּו ּנגלִ :סדּ וּר ייע ֶרע יו ְ
ֶה ָח ֵבר ְל ָכל ְּת ִפ ָ ּלהֵ .ט ֶ
ּצות ִמות ְל ִפי ַה ְ ּקבו ֹ קו ַֹה ְמ ֹ
י ֶעדֶער אֵ יינֶער ִגיהֶערְט!
[שׂ ים ֵלב ַל ֶּצ ַבע ַה ּ ְמיֻ ָחד
ׁ ֶשל ְקבו ָּצ ְת ָך!] ו ְּל ִפי ַמה ׁ ֶש ָר ׁשוּם בְּ ַכ ְר ִטיס ָה ִא ׁ ִ
ישי.
יסם ִל ְפנֵ י ִה ְת ַק ֵדּ ׁש ַה ַחג ֵא ֶצל"תי ִו ְיזנִ יץ ,יו ְּכל ּו ְל ַק ֵ ּבל ֶאת ַ ּכ ְר ִט ָ
יגי ַּת ֵּ
(אלּ ּו ׁ ֶש ִ ּנ ְר ׁ ְשמ ּו -ל ֹא ֵא ֶצל נְ ִצ ֵ ֵ
יח ְקבו ָּצ ָתם הי"וּ ְ .ב ֶע ְז ַרת ַה ּׁ ֵשם יִ ְתל ּו ְר ׁ ִשימוֹ ת ְמפ ָֹרטוֹ ת ׁ ֶשל ָ ּכל יֶ ֶלד ְ ּב ֵאיזוֹ ְקבו ָּצה ׁ ֻש ַ ּבץ). ַמ ׁ ְש ִ ּג ַ
יפה)
יתר ְו ֵח ָ
ַּת ְל ִמ ֵידי ִ ּכ ּתוֹ ת ז'
י"שּ ֵ ,ב ָ
"תי יְ רו ׁ ָּש ַליִ םּ ֵ ,ב ׁ
יכל בֵּ ית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש
"תיםּ ִ ,כ ּתוֹ ת ח' ְ ּב ַת ֵּ
ִמ ְת ּ ַפ ְ ּל ִלים בְּ ֵה ַ
(כ ּתוֹ ת ז' ַ ּב ַּת ִּ
ִּ
יבה
יש ָ
ַּת ְל ִמ ֵידי ְמ ִכינָ ה ִל ׁ ִ
ִמ ְת ּ ַפ ְ ּל ִלים בְּ ֵבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש ַ'ו ַּי ַעשׂ
ו ַּמ ְחזוֹ ְר ָך?
יבה ַהגְּ דוֹ ָלה -בְּ יוֹ ָד"א. ׁ ֶשל ַה ְּי ׁ ִש ָ ׁ ְשלֹמֹה' ׁ ֶש ַעל יְ ֵדי ַה ַּת ְלמוּד ּתוֹ ָרה. זו ִרים ְמ ֻי ָח ִדים בְּ ֶע ְז ַרת ַה ּׁ ֵשם ִי ְתבָּ ַר ְך ֻה ְד ּ ְפס ּו ַמ ֲח ֹ
ְ
'כ ֶתר ְמלו ָּכה'ְ ,ו ָל ֵכן ֵאין צ ֶֹרך ְל ָה ִביא ֲעבוּר ֶ ּ
ַּת ְל ִמ ֵידי ִ ּכ ּתוֹ ת ו' זו ִרים. ַמ ֲח ֹ
יפה)
יתר ְו ֵח ָ
י"שּ ֵ ,ב ָ
"תי יְ רו ׁ ָּש ַליִ םּ ֵ ,ב ׁ
"תיםּ ִ ,כ ּתוֹ ת ז' ְ ּב ַת ֵּ
(כ ּתוֹ ת ו' ַ ּב ַּת ִּ
ִּ יבה' ַ(ו ַּי ַעשׂ ׁ ְשלֹמֹה), יש ָ'מ ִכינָ ה ִל ׁ ִ ידי ְ ְל ַבד ִמ ַּת ְל ִמ ֵ
ית-תוֹ ָרה
ִמ ְת ּ ַפ ְ ּל ִלים בְּ ֵב ּ זור ֵמ ַהבַּ יִ ת.יכים ְל ָה ִביא ַמ ְח ֹ ׁ ֶש ֵהם ֵ ּכן ְצ ִר ִ
יסה ׁ ֶשבְּ ֵבית ִו ְיזנִ יץ.
בְּ קוֹ ַמת ַה ְ ּכנִ ָ
יפה)
ַּת ְל ִמ ֵידי ׁ ְש ָכבוֹ ת ד' – ה'
יתר ְו ֵח ָ
י"שּ ֵ ,ב ָ
"תי יְ רו ׁ ָּש ַליִ םּ ֵ ,ב ׁ
"תיםּ ִ ,כ ּתוֹ ת ה' – ו' ְ ּב ַת ֵּ
(כ ּתוֹ ת ד' – ה' ַ ּב ַּת ִּ
ִּ
זְ ַמ ֵ ּני ַה ְּת ִפלּ וֹ ת:
ִמ ְת ּ ַפ ְ ּל ִלים בְּ או ָּלם ׁ ֶשבְּ ֵבית ִו ְיזנִ יץ ִ(מינוּס .)1 ְי ֻפ ְר ְסמ ּו ִאם ִי ְר ֶצה ַה ּׁ ֵשם ָסמו ְּך ַל ַחג.
ַא ֶלע ִויזְ נִ יצֶ ע ִקינְ ֶדער --- ַא ֶלע ִויזְ נִ יצֶ ע ִקינְ ֶדער ---
עבן!
ִאינְ ֵאיינֶ עם ִמ ְיטן ֶר ְ ּ עבן!
ִאינְ ֵאיינֶ עם ִמ ְיטן ֶר ְ ּ
בסייעתא דשמיא
5-6חודשים דירות חודש תשרי
בס"ד
זה הזמן שלוקח ללומד ממוצע
להתקיים באופן בטוח במסלול הדף היומי
מעוניינים להשכיר דירתכם
לכל החודש או לחלקו?
אדר זו ההזדמנות שלכם להרוויח!
תשפ"ז שבט
תשפ"ז טבת
פנו למס' טלפון053-4198102 :
תשפ"ז והעבירו את נתוני הדירה שלכם
זה כדאי! זה משתלם! זה רווחי!
רבנים ,תלמידי חכמים ,ומרביצי תורה ,מציגים את הנוסחה הנכונה:
כך ,אתה תהיה מסיים הש"ס!
#_4
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
***** וחסידים ברינה יגילו ******
מראות משמחת נישואי נכד מרן אדמו"ר שליט"א ,החתן הרב מרדכי הגר שליט"א
בן חדב"נ הרה"ג מנחם מענדיל שליט"א | ו' אלול תשפ"ו
צילום :שוקי לרר
52קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 53
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
במצוות שבת גרוסה
מעמד אדיר של קידוש ד' וכבוד התורה בסיום הלכות שבת לאברכי כולל 'מצוינים בהלכה' בקרית ויזניץ
בני ברק ,בראשות גדולי ההוראה אשר הפליאו את ידיעותיהם ובהשתתפות אברכי הכולל והוריהם
התורה ,ותחת קורת גג זו ,הוכרז בקול רעש גדול ,כי בדרך התורה שישו ושמחו בשמחת התורה
נלך ולא נתנשי מינן לעד.
בשמחת התורה ,נחוג ברוב דיצה וחדוה ,מעמד אדיר לכבוד
בכניסתם למעמד הוצג בפני המשתתפים תערוכה מפוארת של
התורה ולומדיה ,לאברכי כולל 'מצוינים בהלכה -ויז'ניץ' בקרית
הווי הכולל במשך חמש השנים ,סדרי הלימודים בכולל ומחוצה
מלך רב שע"י רשת הכוללים הארצית של 'איגוד מוסדות ויזניץ',
לה ,פעילויות ומבצעים שנערכו לכבוד אברכי הכולל.
בו ציינו בסיפוק רב את סיום הלכות שבת ע"י אברכי הכולל
את פני המשתתפים קיבל המנחה הרב בערל פקשר הי"ו,
במסגרת החזרה 'לקדשו' שנלמד ברוב עמל ויגיעה במשך חמש
אשר הניף בעוז ובגאון את קרנה של תורה וביטא את התרגשות שנים ,בראשות ראש הכולל הרה"ג בנימין כץ שליט"א ובהכוונת
המשתתפים שהגיענו עד הלום. הרה"ג דוד אשר שליט"א והרה"ג שמואל יהודה סלומון שליט"א.
ראש הכולל הרה"ג ר' בנימין כץ שליט"א הרחיב בהתרגשות בחזרה הכללית בסימן 'לקדשו' שנערכה בין כתלי הכולל במשך
עצומה על עמדנו ביום נשגב זה אשר מקבץ יחדיו את כל השנים, השנה החולפת שיננו האברכים את כל הלכות שבת מרישא ועד
החדשים ,השבועות והשעות הארוכות אשר השקיעו האברכים גמירא ועמדו בכור המבחן אצל הרבנים הגאונים גדולי התורה
עד אשר זוכים לברינה יקצורו. וההוראה שליט"א ,הגאון הגדול ר' משה שאול קליין שליט"א -
ראב"ד דקהילתנו ורב שכונת אור החיים בב"ב ,הגאון הגדול
ברכת הקודש ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א דומ"ץ דקהילתנו הק' ורב
בכבוד ויקר קיבלו המשתתפים את פני מורנו שכונת קהלות יעקב בב"ב ,הגאון רבי שמואל אליעזר
הרה"ג אב"ד דקריתנו הק' שליט"א אשר הביא שטרן שליט"א גאב"ד שערי הוראה ורב מערב בני
את ברכת קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א במיוחד ברק ,הגאון ר' אברהם צבי הכהן שליט"א גאב"ד
לכבוד המעמד ,בהמשך לכך שאברכי הכולל זכו הוראה כהלכה ,הגאון ר' אליעזר דוד שפירא שליט"א
להיכנס אל הקודש פנימה לקראת סיום החזרה, גאב"ד קנין הוראה ורב דק"ק צאנז בב"ב ור"י תורה
וזאת התורה אשר ציווה לאמר :ס'איז א גרויסע לשמה ,הגאון רבי משה בראנסדורפר שליט"א גאב"ד
זאך דאס לערנען הלכות שבת ,מ'האט גילערנט און היכל הוראה ,הגאון רבי יחזקאל דרברמדיקר שליט"א
מ'האט זיך פארהערט ,ס'איז א גרויסע ענין אז מ'ווייסט רב דק"ק באיאן במו"ע ,הגאון ר' עמרם פריד שליט"א
דאס אוועק געשטעלט פון די יסודות .מ'דארף וויסן וואס מו"ץ ורב דקהילת אהל שמשון ,אשר גם פיארו בנוכחותם בעת
הייסט שבת קודש ,זאל זיין איינגעבאקן אין די ביינער ,אין אלע המעמד הנשגב ,והפליאו בדבריהם את גודל התפעלותם מהיקף
ביינער .דער אייבישטער זאל משפיע זיין אלע גוטע השפעות, הידיעות והשליטה בהלכות של אברכי הכולל.
שבת קודש ברענגט דאך אלע גוטע השפעות[ .זה דבר גדול עד בהיכל הכולל אשר פקיע שמיה כבית שמגדלין בו תורה והוראה,
מאוד ללמוד הלכות שבת ,למדו ונבחנו ,זה ענין גדול שיודעים באש התורה הבוערת ,נערכה בשנה וחצי החולפת חזרה גדולה
לבסס היטב יסודות ההלכה ,צריכים להתבונן ולדעת מהי שבת 'לקדשו' על כל הלכות שבת כאשר אברכי הכולל משליכים מעליהם
קודש שיהיו חקוקים היטב ,הרי שבת קודש משפיע השפעות עול דרך ארץ ונוטלים ע"ע ביתר שאת את עול התורה ,ומוסיפים
טובות ,יעזור השי"ת שיושפע עליכם כל השפעות טובות] עכלה"ק. חיל ושעות בלימוד ושינון ההלכות גם שלא בשעת סדרי הכולל,
אחר הרחיב הרה"ג שליט"א בגודל מעלת לימוד ויגיעת התורה מדי ליל שישי נערכה סדר לימוד של ארבע שעות רציפות ,כן
של אברכי הכולל ולומדי תורה. נערכו מזמן לזמן סדרי לימוד מיוחדים ,בערבי ובמוצאי שבתות,
בשמחת התורה פרצו האברכים בריקודים נלהבים לכבודה של כאשר קול התורה מהדהד למרחוק.
תורה במשך דקות ארוכות להודות ולהלל שהחיינו וקימנו לזמן הזה.
ביותרת הכבוד נתקבל הגאון רבי עמרם פריד שליט"א ,אשר תנו כבוד לתורה
חרג ממנהגו והגיע להשתתף במעמד אדיר זה ,בציינו כי יצא מגדרו בחדוותא דשמעתתא ,ברוב כבוד ויקר נאספו ובאו אברכי
מחמת שראה את ידיעותיהם הבהירות והעמוקות של האברכים. הכולל יחד עם בני ביתם והוריהם שיחי' למסיבה לכבודה של
את המשא המרכזי נשא הגאון ר' אליעזר דוד שפירא שליט"א תורה ,באולמי 'אחוזת וגשל' בבני ברק ,סביב שולחנות ערוכים
רב דחסידי צאנז בב"ב ,אשר ביד אומן ניווט את החזרה מראשיתה, כיד המלך ,כראוי וכיאות לכבודה של תורה ,מעמד נשגב זה קיבל
ובתוכן דבריו הפליא עד למאוד את ידיעות האברכים ,וקשר ביטוי נוסף ,זאת כאשר משנאיך נשאו ראש ומצרים את צעדי בני
54קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
ישארו הלכות אלו חקוקות וקבועות בלבבם ובזכרונם ימים רבים, שבח ותהילה לבני הבית אשר עמדו לעזר האברכים בכל הזמנים
ובס"ד בסיומו יבחנו אצל גדולי ההוראה שליט"א הן על יו"ד ח"ב למען הצלחתם.
והן על הלכות שבת ,לשם ולתהילה. כן נשא דברים הגאון ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א אשר התבטא
לאות הערכה על שנות עמל ויגיעה קיבלו אברכי הכולל תעודת בהתרגשות את שמחתו האישית לראות את אברכי הכולל אשר
הערכה עם מילגה נאה על עמלותם בתורה"ק ,וכן את מכתבי הרבנים השיגו את יעדיהם בסיום הלכות שבת .הגאון ר' אברהם הכהן
הבוחנים המעידים על ידיעותיהם המופלגות .גם בני הבית קיבלו שליט"א יצא מגדרו וקרא לעיני הקהל כי בחזיונו רואה כאן שישים
שי מיוחד על התמסרותם ללא ליאות למען הצלחת בני התורה גדולי הוראה ,אשר בעמלותם ייצאו אי"ה להוראה בקרב ישראל.
בצירוף מכתב אישי מהרב שפירא שליט"א לנשות אדירי התורה. בשלב זה הוצג בפני המשתתפים מיצג מיוחד ואומנותי ,המביע
במהלך המעמד הובעה הערכה עמוקה להנהלת 'איגוד מוסדות במציאות שולחן שבת של 'כולל יונגערמאן' אשר באמתחתו כל
ויז'ניץ' על עומדם לימין הכולל במשך כל ימות השנה ,לראש הכולל הלכות שבת וחלילה להיפך ,סביב שולחן שבת היושב אבי המשפחה
והמשיבים שליט"א ,לשד"ר הרב יהושע מאנדל הי"ו סגן ראש עם צאצאיו ,כאשר במשך הסעודה עברו על כל הלכות שבת ,בהכנות
עיריית בני ברק ,ולארגון שלהבת שע"י העירייה. לשבת ובעת הסעודות ,כאשר בין פרק לפרק מנעימים ברוב חדווה
הכרת הטוב הובעה למשגיח הכולל והנושא בעול בכל עת ועידן חבר המשוררים לבושים בבגדי שבת ,בזמירות השב"ק ,כשבסיומו
במסירות עצומה ,הרב שמחה הנדלר הי"ו ,המסר בלב ונפש למען נשמעו גראמען מיוחדים ע"י הבעל מנגן ר' בנציון טובק הי"ו.
הצלחת אברכי הכולל בפעולות קודש במהל החזרה ובכל שלב וענין.
אברכי הכולל הביעו הערכה מיוחדת לאברכים החשובים אשר תורתך שעשועי
פעלו ללא ליאות למען הצלחת החזרה ,הר' שמעון ליבוביץ והר' מחזה הוד ורב רגש ,כאשר התרגשות שררה בקהל עת החל
גבריאל יוסף רובין ,אשר לא חסכו מזמנם והשקיעו כוחם ומרצם הגאון ר' יחזקאל דברמדיקר שליט"א לבחון את האברכים לעיני
במשך כל שנת החזרה ,ובפרט בארגון המעמד הנשגב קהל ועדה ,כשאר כל האולם הפכה למדורת אש באש התורה ,כאשר
את המעמד הנעימו חברי מקהלת ויז'ניץ עם הבעל מנגן ר' לרגע נדמה כי יושבים כולם בהיכלא דבי מדרשי.
יעקב יודא דסקל הי"ו עם תזמורתו המורחבת של יעקב לנדאו, לאחר מכן התבשרו האברכים ברוב שמחה ,כי לא נפרדים
אשר בידי אומן שזרו טוו ניגוני תורה ושב"ק .המעמד הופק ביד מהלכות שבת כלל! אלא במקביל להמשך הלימודים בסדרי הכולל
רמה ע"י חברת 'שחקים הפקות' בניהולו של אייזיק שטיין. יור"ד ח"ב ,תיערך תוכנית חזרה כוללת על כל הלכות שבת ,למען
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 55
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
לברך על המוגמר לסיים מסכת בבא בתרא שנלמד מתוך יגיעה מהפכה בפעולה
ועמקות נפלאה מדי ערב בשעת שיעורי תורה ברבים בביהמ"ד
.103זהו המספר.
הגדול
ולא .הכוונה היא לא למספר של חברת החשמל.
במהלך הסיום השמיע בפניהם מורינו ראש הכולל דברים
103הוא סך השנים שימלאו השבת למכת החשמל החיובית
נפלאים ומרוממים במעלת התמדת ויגיעת התורה ,כן זכו לשמוע
שחווה עמנו ,באותו רגע מכונן בו עמד רבי מאיר שפירא בכנסיה
נאום חוצב להבות אש מפי נשיא הכולל הרה"ח נחמן מנדל שליט"א הגדולה הראשונה והציג את חזונו הגדול על הדף היומי.
שעודד את האברכים להתמיד בלימוד התורה ביתר שאת ועוז ממרחק של שנים ,קשה אולי לקלוט את משמעותו ועוצמתו
האברכים הביעו דברי שבח ותודה לראש הכולל ונשיא הכולל של המהפך' .הדף היומי' נראה לנו כמו 'עוד' מסלול לימוד ,לצד
וכן להרה"ח נתן חיים פישמן שליט"א – מחברי וועד שיעורי שלל המסלולים של כולל ש"ס ודרשו ומזומנים וכו' .אבל היא זו
תורה ברבים על העזרה בעצה ומעש במשך כל ימות השנה על שגילתה בפנינו את התלמוד בבלי במלואו ,והנגישה את מסכתות
כל צעד ושעל. הש"ס לכלל הציבור.
לפני הכרזת הדף יומי ,הייתה
חדוותא דאורייתא בשיכון ויזניץ הגמרא בקרב המוני עמך בית ישראל
מחזה עולז נראה בימי 'בין הזמנים' בין כתלי ביהמ"ד הגדול מושג המקביל ל'טור ושו"ע' ,חלק
בית ויזניץ ,כאשר מדי יום ביומו הגיע הגאון הגדול רבי יחזקאל שלא כל לומד ניגש אליו.
דרברמדיקר שליט"א ,רבה של שכונת מתחם הסופרים בבני ברק את הגמרא הכירו הרוב בתור
ומגדולי רבני העיר ,לפלפל במילי דאורייתא עם באי ביהמ"ד, המקור של 'עין יעקב' ,בתור חומר
ולהחכימם בשיעורי תורה והלכה מתוקים מדבש. הגלם אשר ממנו בררו את הסוגיות
צורבים רבים ,אברכים ובחורים ,ניצלו שעות יקרות אלה על הקלות והאגדתות ,אותן נהגו ללמוד
מנת לטעום ממתיקות התורה ולהחכים במקצועות תורניים רבים. יהודים טובים בעיירה של פעם.
הנהלת "קהל חסידי ויזניץ המרכז העולמי" מוסרת את הערכתה גם בהיכלי הישיבות היו מסכתות
לכבוד הרה"ג שליט"א על בואו לרומם הלבבות שלא על מנת לקבל מסוימות שמקומן נפקד מרשימת המסכתות הישיבתיות ,עד
פרס תמידין כסדרן .ומצרפת בזאת ברכת תנחומין בשבתו בעמק שכמעט נשכחו מלב.
הבכא על פטירת אביו הדגול הרה"ג ר' אליהו ז"ל .המקום ינחם יוזמתו של רבי מאיר שפירא סללה את הדרך להמוני יהודים
אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,ובהגברת הפצת מעיינותיו חזרה אל חיקו של הש"ס ,והיא זו שהניחה את התשתית לכל
מעיינות תורה משוש ליבו ינוחם. המיזמים הבאים של לימוד הש"ס.
103שנים חלפו מאז ,ועוצמתה של המהפכה לא פגה .דווקא
היום ,לנוכח הפריחה במסלולי הלימוד ובסוגי הכוללים והמסגרות,
ממשיך 'הדף היומי' להעניק ללומדיו את הבסיס של החיבור לתורה.
אותו חיבור אליו יכול כל אחד להתחבר מתי שהוא רוצה ואיך
שהוא רוצה ,ללא תלות בידיעה ובחזרות ,ובלי להזדקק לפניּות
מיוחדת בעומס החיים.
אותו דף שמלווה אותך בעקביות יום אחרי יום ,מחמם אותך
בחורף ומאיר לך בקיץ .הדף הזה ,שמצעיד אותך ללא יומרנות
ממסכתא למסכתא ,עד לסיום כל הש"ס.
תצטרף למהפכה .תצטרף להצלחה.
הרשמה לאכסניה בבנין ישיבתנו הק' סיום מסכת בבא בתרא
בימים הנוראים בכולל ערב "תורת משה"
מטעם ועד הכנסת אורחים דישיבתנו הק' נמסר ,כי ההרשמה ברגשי גיל וחדוותא דשמעתא התאספו כלל לומדי כולל ערב
לאנ"ש בחו"ל לאכסניה בבנין ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר "תורת משה" בקרית מלך רב בראשות ראש הכולל הרה"ג מרדכי
לימים הנוראים ,תיפתח אי"ה ביום א' נצו"י הבעל"ט ,ועד ליום יהושע מנחם רוזנטל שליט"א למסיבת סיום מסכת בבא בתרא
רביעי בשעה 2:00בלילה לפי שעון א"י. והתחלת מסכת סנהדרין סביב שלחונות ערוכים ברוב פאר והדר
ההרשמה במספרי הטלפון :מארה"ב1-929-8841893 : בשירה וזמרה
ומאירופה44-7728693571 : כעבור שנתיים מעת התייסדות הכולל בס"ד זכו בני החבורה
56קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
"אנחנו צריכים אתכם"
לבד אנחנו לא יכולים .ביחד -כן.
יש קהילות שאפשר לומר להן :תסתדרו .תאספו עוד קצת,
תחכו עוד שנה ,תדחו עוד שמחה ,תמצאו עוד פתרון זמני .אבל
יש רגע שבו הפתרונות הזמניים נגמרים.
בית הכנסת שלנו קטן .קטן מדי .קרוואן שבו מתפללים ,לומדים,
נפגשים ומגדלים משפחות — אבל כבר אין בו מקום אמיתי לגדול.
ואנחנו לא פונים אליכם כי אנחנו לא רוצים לעשות לבד .אנחנו
פונים אליכם כי לבד — אנחנו פשוט לא יכולים .הילדים גדלים.
המשפחות גדלות .הקהילה גדלה .אבל המקום נשאר אותו מקום.
אין מקום לשמחות .אין מרחב לילדים .אין אפשרות להכניס את
כולם בכבוד .וכל פעם מחדש אנחנו מנסים להסתדר.
אבל הפעם אנחנו רוצים להפסיק להסתדר — ולהתחיל לבנות.
וזו הסיבה שאנחנו פונים דווקא אליכם .אתם אולי לא מתפללים
אצלנו .אתם אולי לא מכירים את כל המשפחות .אבל אתם יכולים
להיות אלה שייתנו להן מקום .כי לפעמים הזכות הגדולה לא
נמצאת דווקא במקום שבו אנחנו יושבים — אלא במקום שבו
אנחנו עוזרים לאחרים לשבת בכבוד.
כל תרומה שלכם היא עוד לבנה .עוד כיסא .עוד מטר .עוד
אפשרות.
אנחנו צריכים אתכם .ואנחנו מבקשים מכם להיות השותפים
שיגרמו לדבר הזה לקרות .כי את הבית הזה — אנחנו יכולים
לבנות רק ביחד.
יש דברים שאדם אחד יכול לעשות לבד .ויש דברים שאפילו
קהילה שלמה לא יכולה לעשות לבד .בניית בית היא אחד מהם.
הקהילה שלנו גדלה .משפחות נוספות הצטרפו .ילדים גדלו.
הצרכים גדלו.
ועכשיו אנחנו עומדים בפני משימה גדולה :לבנות בית שיכול
להכיל את הקהילה של היום — וגם את הקהילה של מחר.
אנחנו לא פונים אליכם כי אתם חייבים .אנחנו פונים
כי אנחנו צריכים אתכם .כי בית של תורה וקהילה
לא נבנה רק מאנשים שמתפללים
בו .הוא נבנה מאנשים שמאמינים
ותומכים שכך צריך וראוי להיות.
אנחנו עושים את החלק שלנו 60.
שגרירים יוצאים לגייס .משפחות
נכנסות למהלך .אנשים לוקחים
על עצמם יעדים והתחייבות
אישית.
ועכשיו אנחנו מזמינים גם
אתכם .לבד אנחנו לא יכולים.
ביחד -כן.
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 57
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
של ממש להצלחת מגבית זו כדרכו בשנים שעברו ,ביקש להביע מכריעין לחיים טובים ולשלום
את הוקרתו לתורמים הבכירים במגבית זו ,כאשר הם יזכו לחיבה
ימים של הכרעה :מאות משפחות אנ"ש נושאות עיניהן
יתירה מאת הקודש.
להצלחת מגבית ימים נוראים של ממלכת החסד והצדקה 'להחזיקם
בשמחה ובהתרגשות התקבלה הבשורה המרנינה ,כי יתאפשר
ולהחיותם'
לקבל את הסכין אצל מרן אדמו"ר שליט"א – בקודש פנימה ,בימי
בתום עבודת הכנה והיערכות נרחבת שנמשכה על פני למעלה
ערב ראש השנה או בעשרת ימי תשובה ,לפי היכולת והאפשרות
מחודשיים ,בימים אלה יוצאת לדרך מגבית הימים הנוראים שע"י
בתיאום מוקדם עם נדיבי העם אשר יניפו ידם בתרומות קודש
ממלכת החסד והצדקה 'להחזיקם ולהחיותם' ,הנערכת בהאי שתא
בסך ₪ 10,000ומעלה.
בסימן "מכריעין" ,כאשר המשימה היא להכריע שעכ"פ בחודש
בנוסף ,מרן אדמו"ר שליט"א העניק לתורמים הבכירים
החגים יזכו אחינו-בשרינו לשמחת החג ,וכך נכריע את גורלנו
בסכומים של ₪ 3,600ומעלה ,את הטלית בה ישא את תפילתו
לזכות ולרחמים ,לחיים טובים ולשלום.
ביום הכיפורים .הטלית הקדושה תוגרל בין כל השותפים ,ואחד
סכום היעד הכולל עומד השנה על למעלה מ₪ 5,000,000-
מהם יזכה להתעטף בטלית קודש בה נישאה תפילתו של כהן
(חמישה מיליון ,)!₪אשר עתידים להיות מגוייסים ומחולקים
גדול ביום הכיפורים לפני ולפנים.
בשלל דרכי תמיכה תוך פחות מחודש ,החל מהשבוע הקרוב ועד
התגייסות ברחבי העולם
לחג הסוכות הבעל"ט.
לצד זאת ,נשלחו משלחות אל אנ"ש שבחו"ל לעורר ליבם
במשרדי 'להחזיקם ולהחיותם' שוקדים מזה שבועות ארוכים
לתרום למען עניי ארה"ק המצפים לתרומותיהם ,כאשר חלק נכבד
לילות כימים ,כדי למקסם את ההצלחה המיועדת של המגבית
מהוצאות החלוקה בירח תשרי נדרש להתבסס על הכנסות נדיבי
בס"ד ,כאשר תקציב העתק מגוייס מתרומות בקרב קהל אנ"ש
עם מחו"ל ,כמו מימון חלוקת 'מלבושי כבוד' ,הסיוע ליתומים
בארה"ק ,בנוסף למגביות שיתקיימו בקהילותינו הק' בחו"ל – הן
ואלמנות ועוד ,בכדי להבטיח ששמחת החג תשרה בכל בתי אנ"ש לטובת אנ"ש המקומיים ,והן לטובת נצרכי ארה"ק.
מתוך שפע רב. במרכז המגבית ניצבת זעקת המשפחות אשר מדי חודש בחודשו
קהל אנ"ש נתבעים ונותנים ,וגם בזאת הפעם נותנים וחוזרים מתקשות בהוצאות ,לצד עשרות מקרים קשים ומורכבים של חולים
ונותנים על מנת להיפקד לשנה טובה ומתוקה .הגבאים מצפים כי ושבורי לב ,משפחות שבורות ,מי שנשבר מטה לחמם ומחוסרי
קהל אנ"ש יתייצבו לעזרת ה' בגיבורים ,וירכשו זכויות נצח לשנה פרנסה ,ועוד .כעת ,בהתקרב ירח האיתנים ,זעקתם גדולה עוד יותר,
החדשה – בזכות הצדקה למען אחיהם המצפים לעזרתם ,אשר כשאליה מצטרפות משפחות נוספות שבימים כתיקונם מסתדרות,
בזכותה נזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לחיים טובים וארוכים. אולם לקראת ירח האיתנים הן זקוקות לעזרה.
גבאי 'לאלתר' בקהילות הקודש אמונים על המלאכה ,לעורר
הופיע לוח השנה לשנת תשפ"ז את דעת הקהל ולבקש כי איש את רעהו יעזורו ,ואין זמן מסוגל
בסייעתא דשמיא ,השבוע הופיע ויצא לאור עולם לוח השנה לעסוק בו בצדקה ולעורר רחמי שמים מרובים ,כמו בעת בה מלך
הייעודי לקהל אנ"ש לשנת תשפ"ז ,אשר יוצא לאור ע"י ממלכת לובש צדקות יושב על כס הדין ,ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין
החסד והצדקה 'להחזיקם ולהחיותם'. את רוע הגזירה.
לוחות אלו ,הכוללים מנהגים והתאמות לפי מנהג קהל אנ"ש הגבאים מבקשים להזכיר עוד ,כי במגבית חג הפסח האחרון –
ומנהג רבוה"ק זי"ע ,זכו להערכה רבה והתקבלו באהדה גדולה אף שהסכום המלא גוייס בסופו של דבר ,התרומות הגיעו באיחור
לאורך השנים האחרונות .לאחר שבשנה שעברה עקב נסיבות והטענת הכרטיסים נעשתה באיחור .כהפקת לקחים מכך ,ועל מנת
טכניות הלוח לא הופיע ,נערכה עבודה מקיפה לבירור וליבון למנוע שוועת עניים מייחלים ,יושם דגש במגבית זו להקדים את
המנהגים והזמנים ,והלוח נערך מחדש בתוספות נחוצות ,ועתה התרומות ,על מנת לסיים את החלוקה לפני יום הכיפורים בס"ד.
הוא שב ויוצא לאור לשמחת קהל אנ"ש. פותחים שערי פרנסה!
על מנת לכסות את ההוצאות המרובות ,ועל מנת שלא לפגוע כמסורת השנים האחרונות ,גם השנה יחולקו סכינים אשר
בכספי הצדקה ,בס"ד התגייסו בעלי עסקים בקרב אנ"ש ומחוצה התברכו ע"י מרן אדמו"ר שליט"א בברכת הפרנסה ,לתורמים
לה ,והרימו תרומות קודש ופרסו חסותם על ההוצאה לאור ,וכך למגבית זו למעלה מ .₪ 1,000-דבר סגולתם של הסכינים כבר
בס"ד הושלמה המלאכה כתקנה. נודע בשערים ,ומדי שנה בשנה אלפי אנ"ש (וגם מחוצה לה)
הלוחות יופצו בשבועיים הקרובים ,כאשר המחזיקים 'קופה של זוכים בהם ,ובשנתיים האחרונות המלאי אזל בערב ראש השנה.
ברכה' בביתם יקבלו אותם במשלוח עד הבית ע"י שליחי 'קופה של לנוכח זאת ,השנה נערכו מראש בכמות סכינים מוגדלת ,על
ברכה' ,בעת האיסוף החודשי הנערך החל מיום חמישי הבעל"ט. מנת לספק את הביקוש הרב .יחד עם זאת ,הזריז נשכר לרכוש
עבור תורמים שאינם נמנים על מחזיקי 'קופה של ברכה' ,יהיה את הסכין ולהבטיח את פרנסתו בשנת תשפ"ז הבעל"ט.
אפשר לקבל את הלוח במשרדי להחזיקם ולהחיותם ובקהילותינו מרן אדמו"ר שליט"א ,הנושא את זעקת אנ"ש על לוח לבו
הק' ברחבי הארץ ,ע"י גבאי 'לאלתר' המקומי. בתמידות ,וכאשר בימים אלו נבצר מיכולותיו לסייע בהתרמה
58קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
הודעה מטעם קרית 'חסד לאברהם'
קרית "חסד לאברהם" מיסודו של הרה"ח אברהם סלונים שליט"א
מודיעה על תחילת בחירת הדירות וחתימת החוזים בס"ד של שלב א'
בקרית המגורים בהר יונה ,המיועד לקהילות הקודש ,כלל חסידי וקהילות
ירושלים ,במשרדי הקריה בבית-שמש.
עם סיום בחירת הדירות של שלב א' ,הכולל 581דירות ,לקראת ירח
האיתנים תשפ"ז והשלמת העמדה ותמהיל דירות סופי של שלב ב' ,תחל
שלב בחירת הדירות וחתימת החוזים במתחם זה המיועד בין השאר עבור
קהילתנו הקדושה ,כאשר הרוכשים יוזמנו לאחר החגים אי"ה לבחירת דירות
וחתימת חוזים .פרטים ועדכונים נוספים יבואו אי"ה בשבועות הקרובים.
אלול תשפ"ו
לכבוד קופת להחזיקם ולהחיותם
ברצוני לספר לכם מה קרה אצלי בזכות רכישת הסכין בער"ה בשנה שעברה
אפשר לפרסם את הדברים תחת שם בדוי
האמת היא שלא זכיתי לשום מופת ,לא זכיתי בלוטו ,ולא נכנס לי שום סכום משמעותי
לחשבון .אך כאן בעצם טמון הסיפור
בכל שנה בימי חודש אלול יחד עם חשבון הנפש הרוחני שלי ,אני עושה גם חשבון נפש גשמי,
בימים אלו אני מאגד את כל תשלומי החשמל והארנונה שלפעמים אני דוחה במהלך השנה,
כמו"כ את ההלוואות הקטנות שלקחתי מכאן ומשם ,את המינוס שהצטבר בחשבון וכו' .ויחד
אני לוקח הלוואה שפרוסה לכ 12- 10תשלומים לשנה הקרובה .כמובן שעם השנים ההלוואה
גדלה אך עדיין לא באופן משמעותי במיוחד.
בחודש אלול תשפ"ה הבאתי הביתה את ה"קשר איתן" וכמסיח לפי תומו סיפרתי לרעייתי,
שמאד הייתי רוצה לרכוש סכין כפי שהופיע שם בפרסומת ,אך מה לעשות שאין ידי משגת,
בפרט בחודש בו אנו עושים סדר בכספים ולפני הוצאות החגים המרובות ,שאין ראוי לבזבז
כסף על הוצאות מיותרות .אך רעייתי אמרה לי שאדרבה בזכות הסכין בוא תבוא הישועה
להוצאות הרבות .וכך החלטנו למרות הכל להתאמץ ולרכוש סכין ,ובפינו תפילה שבשנה
הבאה לא נצטרך את חשבון הנפש הגשמי ואת ההלוואה השנתית כלל.
מה אומר ומה אדבר!!!
במהלך השנה ההוצאות החודשיות גדלו במיוחד ,המשפחה ב"ה התרחבה ,כמו"כ במהלך
השנה היה לנו מספר הוצאות חריגות של אלפי שקלים .אך כעת בימי חודש אלול תשפ"ו אין
לי אפי' שקל אחד של חוב לשום גוף מסוים ואין לי שום מינוס בבנק.
כפי שכתבתי לא זכיתי בלוטו ולא בירושה או מתנה ,ההכנסות התנהלו פחות או יותר בצורה
רגילה כפי כל השנים ,אך הסכין החותך חיים לכל חי היה שליח הצלה חשוב במיוחד
יש"כ על היותכם השליחים לכך ,וכמובן שבס"ד ארכוש גם השנה את הסכין המסוגל במיוחד
לפרנסה.
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 59
א שבת טיש
חיים מאיר הייגר
א חסידישע געדאנק
נכספה וגם כלתה נפשי
ליל ראש השנה בלב ים ,הספינה הרעועה היטלטלה מצד
אל צד ,גלי הים הסוערים איימו להטביע אותה ולהורידה אל
מצולותיה .הנוסעים היו אובדי עצות ,ופנו אל הרה"ק רבי
אלעזר רוקח זי"ע אשר גם הוא היה מנוסעי הספינה – בדרכו
לארץ הקודש – לשאול את פיו כדת מה לעשות. ָּב�ּרּוּ ְְך ְּפ�ּ ִִרי־ִבִ ְְטְנְ ָָך ּוּ ְְפ ִִרי ַַא ְְד ָָמ ְְת ָָך
הרה"ק ישב בירכתי הספינה אחוז בשרעפיו ,ואמר אל
הנוסעים :עוד מעט קט יאיר היום של ראש השנה ,הכינו עצמכם
כדי שתיכף בזמן נוכל לתקוע בשופר .הנוסעים הכינו עצמם א ווארט
מבעוד מועד ,ומיד כאשר האיר היום נשמע קול השופר ,וראה
זה פלא מיד אחר כך שקטה הסערה וחייהם ניצלו ממות לחיים. שני תמידים כהלכתם
הסביר הרה"ק הרבי רבי בונים מפשיסחא זי"ע :לא שרבי
רבות היה רבנו האמרי חיים דורש בחובת השילוב שבין
אלעזר התכוון להשתמש בתקיעת שופר לשם סגולה ,אלא כיון
ההתבוננות בגדלות הבורא ב"ה ,לבין ההכרה בשפלות
שבערה בקרבו השתוקקות עצומה לקיים מצוות בוראו ,לכן
ובאפסות ערך עצמו ובמר ריחוקו מהשי"ת .רק על ידי שניהם
מיהר לתקוע בשופר שמא בהמשך היום כבר לא יזכה להיות
כאחד אפשר לבוא לידי שלמות בעבודת השי"ת ,בתשובה
בין החיים ,ובזכות השתוקקות לקיום המצוה נושעו מצרתם.
ההשתוקקות לכל דבר מצוה תפסה מקום מכובד מאוד שלמה מתוך שמחה ומתוך רוממות המח.
במשנת רבוה"ק תלמידי הבעש"ט הק' לדורותיהם .כמה בכך פירש רבנו את הנאמר בפרשת הביכורים" :ראה
משתעשע רבינו שליט"א ב'שופר ניגון' של הרה"ק מסקולען תאנה שבכרה כורך עליה גמי" ,תאנ"ה עולה בגימטריא
זי"ע בהיותו בבית האסורים ולא עלה בידו לקיים מצות תקיעת ראשי התיבות של "ו'חטאתי נ'גדי ת'מיד" .אדם שרואה
שופר ,אולם זאת עלתה בידו להביע את געגועיו העזים ע"י לדאבון ליבו את עוצם שפלותו וריחוקו מהשי"ת ,חלילה לו
הניגון. לשקוע בעצבות ובדכאון לבב ,אלא תיכף ומיד "כורך עליה
לכשתמצי לומר זהו אחד מעקרי העבודה בחודש אלול ,אני גמי" ,גמ"י נוטריקון :ג'דולים מ'עשה ד' .ירבה בהתבוננות
לדודי ודודי לי ,לעורר בלבנו רגשי געגועים להשי"ת ,להתכונן בגדלות השי"ת ובטובו.
לבוא אל המלך ביום הזכרון ,להזכר באהבתו הגדולה אלינו, אלו הם 'שני תמידים כהלכתם' ,היה רבנו דורש ,שעל
להתקרב אליו ,ולבקש מלפניו אנא עורר אהבתך הישנה ,שובה האדם לשלב את שני ה'תמידים' – הכתובים שיש בהם 'תמיד'
אלינו ונשובה אליך .זהו הדרך לתשובה מאהבה. – בעבודתו דבר יום ביומו' :שויתי ד' לנגדי תמיד' – הוא
בפרט אנו חסידי ויזניץ ,אשר במשנת רבינו שליט"א ראש ההתבוננות והדבקות התמידית בד' ,ו'וחטאתי נגדי תמיד'.
השנה הוא בחי' אהבה ,כפי שכבר אמר כמה פעמים בימי ראש
השנה ,והאוירה במחיצת קדשו איז עלעקטרעזירט לקראת
המלכת הבורא יתברך ,הוא כבר סופר את הימים והשעות,
ומבעד למעטה ההסתרה אשר עוטה על עצמו בכל ימות א ניגון
השנה כבר ניתן לראות את הלבה העומדת להתפרץ כל רגע...
ואלו הם דברי ה"דברי יחזקאל" על הפסוק בפרשתנו "לא ניגוני הימים הנוראים:
עברתי ממצותיך ולא שכחתי" ופרש"י לא שכחתי מלברך ,היכן כה אמר ד' ,איטי ומהיר .הבן יקיר לי אפרים – לרבנו האמרי חיים,
נרמז הברכה בתיבות ולא שכחתי? ומבאר דההשתוקקות לחנים מהרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל ,ר' יצחק אונגר ז"ל ,יבל"ח
למצוה היא חלק בלתי נפרד מן המצוה ,והאיש המשתוקק ר' אשר לעמיל פולק שיחי' .וידע כל פעול לרבנו והאמרי חיים,
למצוה ימים רבים ודאי אינו שוכח מלברך על המצוה ,אדרבה ולחנו של ר' קלמן שטעקל ,מלוך – ר' יעקב משה שרף שיחי'.
משיגיע הזמן תתפרץ מקרבו הברכה בהתלהבות עצומה ,וזהו
ולא שכחתי מלברך עליה...
60קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד
מגבית הימים הנוראים:
בימים אלו יוצאת לדרך מגבית תשרי ,כאשר קהל אנ"ש נקראים
לתרום ברוחב לב למען אחיהם ,להאיר את ביתם ולשמחם הודעות
חשובות
ביו"ט הבעל"ט .המגבית מבוצעת ע"י גבאי 'לאלתר' בקהילות
בארה"ק ,ובחו"ל – ע"י גבאי קופות 'להחזיקם ולהחיותם'.
הכנסות מגבית זו מיועדות לחלוקה בחודש זה בלבד ,ואינן חלק
ונחוצות,
מהתרומות השנתיות להחזקת הנצרכים לאורך ימות השנה.
יודגש :לצערנו ,במגבית חג הפסח העעל"ט חלק נכבד מהתרומות
הגיעו באיחור ,וכתוצאה מכך הטענת הכרטיסים למשפחות
שימו לב!
נדחתה עד סמוך לחג ,ואין זה ראוי כלפי אחינו הזקוקים לעזרתנו.
לפיכך ,נבקש לשים דגש על הקדמת תרומותיכם ברוחב לב
עוד לפני ראש השנה ,על מנת לוודא העברת התמיכות לפני
יום הכיפורים.
תמיכות ירח האיתנים:
ההרשמה לקבלת תמיכות בירח האיתנים למי שזקוק לכך ,הינה אצל
הגבאים די בכל אתר ואתר עד יום שלישי הבעל"ט – י"ט באלול .חלוקת
התמיכות היא לפי שיקול דעת הגבאים ,בהתאם לצרכים השונים
בקהילה ,והכנסות כל קהילה במגבית זו .בתקווה להבנה.
עם זאת ,ניתן לפנות לגבאים בכל עת בבקשת עזרה ותמיכה ,וייעשה
מאמץ לסייע .על מנת להקל על הגבאים – מי שחש שיצטרך עזרה – נא
יקדים ויפנה עד יום שלישי.
מכירות הביגוד:
הסתיימה בס"ד חלוקות ערכות הביגוד שהוזמנו ע"י 'מלבושי כבוד',
בנקודות החלוקה כפי שמתפרסם בכל עיר ועיר .עפ"י הידוע לנו ,החלוקה
עברה ללא תקלות ,למעט בודדות ממש הידועות ומטופלות .מזמין שלא
קיבל את ערכתו ,מתבקש להודיע ע"כ בטלפון במשרד
אודות מכירת תשמישי הקדושה :ההרשמה לכך הסתיימה .האספקה
לפי נקודות המכירה שבכל עיר.
עדכונים נוספים:
לאנ"ש שבחו"ל :כמדי שנה תופעל ה'סטאנציא' במשרדינו רחוב קהילות
יעקב ,12והנכם מוזמנים להיות אורחינו .לתשומת לב ,נא להימנע מהגעת
בחורים וכ"ש ילדים ללא ליווי ההורים.
לוח שנה :הופיע ויצא לאור הלוח המיוחד .אודות הסדרי החלוקה – ראו
הודעה נפרדת.
קופה של ברכה :גביית 'קופה של ברכה' בחודש אלול תבוצע אי"ה החל
מיום חמישי שלפני סליחות ועד ראש השנה .הגביה הבאה תתקיים אי"ה
בערש"ק בראשית תשפ"ז.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
ממלכת החסד והצדקה 'להחזיקם ולהחיותם'
ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
הנגיד החסיד ר' מנחם מענדיל מאירוביץ ז"ל
מגדולי תמכין דאורייתא ומוותיקי אנ"ש בווינה /כ"ב באלול תשע"ו
לו את חתיכת הלחם עד שובו למקום .אמנם בשובו כבר לא מגדולי תומכי
נשאר לו מאומה מפרוסת הלחם. 'איגוד מוסדות
כשהשתחררו מהמחנות עורר את חבריו להתחזק בדרכי ויזניץ' וחבר הוועד
התורה ולהישמר ממאכלות אסורות ,כשהוא נוטל על עצמו הפועל העולמי
לדאוג לאוכל כשר ,והיה לפלא שאלה שהלכו עמו ונענו היה הנגיד החסיד
לבקשותיו ,הצליחו להישאר בחיים ,אך אלו שלא עמדו בנסיון הבלתי נשכח ר'
המר נדבקו במחלות רח"ל ונפלו חללים במגיפות שפרצו בין מענדיל מאירוביץ
הניצולים ,או מריבוי אכילה וכדומה. ז"ל מווינה.
אחר המלחמה חלה ושכב כשנתיים בסאנטוריום בעיר ר' מנחם
דאוואס שבשווייץ ,אולם הוא לא שקע בעצבות ,אלא התחיל מ ענ ד י ל נו ל ד
תוך כדי כך לעסוק במסחר וראה ברכה בעמלו. בשבעה עשר
בתמוז תרפ"ח,
בצל הקודש ולימינם לאביו החסיד
כשהיה רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בשווייץ בשנת תשכ"ב, ר' יעקב מראשי
נכנס אל הקודש פנימה לשאול כדת מה לעשות בענין שידוך הקהילה בעיירה קריווע שבמארמורש.
שמציעים לו בעיר בודפסט .רבנו שאלו כמה זמן אורכת הדרך כבן חמש היה כשהתייתם מאביו ל"ע ,וחי בעניות ודלות
משווייץ לבודפסט ,ענה ר' מנדל שבמטוס אורכת הדרך שעתיים, עם אמו האלמנה ואחיו היתומים .במסירות נפש היה הולך
וברכבת 24שעות .נענה לו רבנו :ובכן השתדל לקחת את המטוס ללמוד תורה אצל המלמדים ,כשהוא מוכרח לצעוד יחף בלי
היוצא ראשון וגמור את השידוך בשעה טובה ומוצלחת .והם מנעלים ,מחשש שיקרעו ויבלו ולא יהא לאמו כסף לרכישת
אמנם זכו לבנות ביתם על אדני הקודש. מנעלים אחרים.
מאז דבקה נפשו בחצר הקודש ויזניץ ונפשו היתה קשורה בהגיעו לגיל המצוות גלה לעיירה סלאטפינא הסמוכה ,ללמוד
בנפש רבוה"ק ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' זי"ע ואח"כ בצל תורה מפי רב העיירה הגה"צ רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם
יבלחט"א מרן רבנו שליט"א ,כשהוא מקפיד להסתופף בצל זצ"ל חתנו של הגה"ק בעל 'עצי חיים' מסיגעט זצ"ל .כבימים
קדשם בימים הק' ובכל עת מצוא ,וגם לרבות כשהיתה השמחה ההם ,רבים מחבריו לא קבעו יומם בישיבות וללימוד התורה,
שרויה במעון הקודש .ר' מנדל כיהן עשרות בשנים כחבר הוועד אך ר' מנדל רוח אחרת היתה עמו ,הוא השקיע עצמו בעולמה
הפועל העולמי למען 'איגוד מוסדות ויזניץ'. של תורה ,כשבשעה ארבע לפנות בוקר היו מעירים את השחר
ומתחילים בסדר היום לאורם של מנורות.
שקדן ומעמיק בתורה
ר' מענדיל היה אוהב התורה נלהב ,אהבת התורה יקדה בו מסי"נ לשמירת המצוות
והיה עוסק בתורה שעות רבות .בכל שבת אחה"צ היה יושב בשנות המלחמה גורש לאושוויץ ,שם שהה כשנתיים תחת
ולומד שעות רבות ,ולא ברפרוף ,אלא התייגע להבין כל דבר שלטון הצוררים .בהמשך העבירו אותו ממחנה למחנה ,עד ליום
לעומקו .היה מתכונן לשיעורו היומי מתוך הכנה דרבה ,ולא השחרור במחנה בוכנוואלד.
הירפה בשעת השיעור עד שהבין את הסוגיא על בורייה. בכל אותם שנים המשיך באדיקות לשמור על אמונתו ועמד
רב בית הכנסת אגו"י בווינה הרה"ג ר' דוד לייב גרינפלד בצדקו חרף כל מנת הצרות והיסורים ,הוא דקדק והשתדל
שליט"א התבטא פעם ,שכשהוא מגיע לשיעור עם ר' מענדיל להקפיד על קלה כבחמורה .סיפר אחד מחבריו שפעם רצה
עליו להיות מוכן היטב כדי שלא יתפסו בקושיא חזקה ר' מנדל ליטול ידיו לפני האוכל ,וביקש ממאן-דהוא לשמור
62קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
נ .גוטספלד
אך ר' מנדל עמד על כך בתוקף שחלילה לו זאת ,ואמר' :אינני זקוק לשום תעודה ולשום
פרסום והנצחה לנדבותי ,והרי בשמים כבר יודעים הכל במדויק ,ומה לי יותר מזה?' ...הוא
היה מפטיר תמיד כי הכתר והכבוד הוא אך ורק לחי עולמים ולא לבשר ודם.
את התשלום המלא עבורם .התרומה הנדיבה הזאת היוותה מהראשונים או מהאחרונים.
אבן-בסיס להנהלת ה'איגוד' בכל השנים ,ביודעם כי משימת הוא אהב לשקוד בספרי השו"ת ,ומעיד בנו הרה"ח ר' יעקב
הדאגה למשכורות לחודש תשרי אינה רובצת עליהם ,והזמן הי"ו שמצא ברשות אביו צילומים של כל מיני שו"ת בכל מכמני
היה פנוי לשאר המשימות של המשרד. התורה .אולם את הכל עשה בצינעא ולא החזיק טיבותא לנפישה.
למען שלוחי דרבנן אוהב עמלי התורה
מדי שנה בהיות שליחי ה'איגוד' בווינה לצרכי המגבית ,היה מגדולי נדיבי מוסדותינו הק' היה ר' מענדיל ,הוא היה מוכן
ר' מנדל פותח בפניהם את שערי ביתו ומתייחס ביותרת הכבוד, ומזומן להוזיל ממון רב לצרכי צדקה .אך כל זאת בתנאי כפול
כי בעיניו שליח ה'איגוד' הוא שליחו של הרבי והוא התייחס ובהדגשה יתירה שלא יהא לדבר כל פרסום.
אל השליח ברוממות נפש ובכל הכבוד והיקר .השד"ר הרה"ח לא אחת נתבקש להסכים ולהיענות להיות אורח כבוד וכד',
ר' ברוך ולצר ז"ל היה אומר בצחות ,כי הבטחה היוצאת מפי או שיעניקו לו תעודה במעמד רבים ,בטענה כי הדבר יכול לסייע
ר' מנדל שווה בדיוק כמו קבלת הכסף במזומן. להגברת המגביות ואולי ממנו יראו וכן יעשו אחרים ,אך ר'
מנהגו משכבר הימים לשלוח סך מכובד לכל מי ששלח מנדל עמד על כך בתוקף שחלילה לו זאת ,ואמר' :אינני זקוק
לו הזמנה לנישואין ,בלי לדעת כלל מי השולח ולאיזה חוג לשום תעודה ולשום פרסום והנצחה לנדבותי ,והרי בשמים
או חצר הוא שייך ,כל אחד קיבל מתת יד מכובדת כעזרה כבר יודעים הכל במדויק ,ומה לי יותר מזה?' ...הוא היה מפטיר
בהוצאות הנישואין. תמיד כי הכתר והכבוד הוא אך ורק לחי עולמים ולא לבשר ודם.
בכל עת שיצא מהעיר ווינה וידע כי לא יוכל להיות בבית זכורה במיוחד לטוב נדבת ליבו לרכישת מערכות מיזוג-אויר
הכנסת במשך כמה ימים ,היה מוסר סכום כסף לרב בית הכנסת חדשות בביהמ"ד הגדול ,וב'היכל' הישן ,לאחר שהמערכות
אגו"י הרה"ג ר' דוד לייב גרינפלד שליט"א ,כדי שימסור זאת הישנות קרסו .ר' מנדל הרים תרומות גדולה לרווחת אלפי
לגבאי הצדקה מנהלי מוסדות ונצרכים שונים שהיו פוקדים באי בית השם.
את בית הכנסת תמידין כסדרן בכל הימים בהם לא ישהה בעיר. במשך שנים נטל על עצמו את המילגה של חודש תשרי
לכלל אברכי הכוללים שע"י
ה'איגוד' ,ר' מנדל אמר כי בוער
בלבבו לעודד ולחזק את לומדי
הכולל ,וזה חלקו מכל עמלו ,לכן
עלה בלבו הרעיון הכביר לשלם
מכיסו עבור עמלי התורה את
המשכורת של חודש תשרי.
ר' מנדל עמד על כך
שהתשלום יגיע בזמן לידי
האברכים ,ושיהא להם במה
לכלכל את הבית בחודש תשרי
בו ההוצאות מרובות כידוע .מדי
שנה היה מברר מבעוד מועד על
מנין האברכים הלומדים בכוללים
שע"י האיגוד ברחבי הארץ ,ומכין
המשך בעמוד הבא >
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 63
עוד יזכור
תש"ס :הרה"ח ר' יהושע משה ב"ר יששכר שטוקהמר ז"ל מלערדינא ,סאן פאולו ,ירושלים שב"ק פר' שופטים -ב' אלול
תרצ"ח :הגה"צ פנחס חיים ב"ר אברהם זאב הורוויץ זצ"ל דומ"ץ קאסוב ,גרויסוורדיין ,ב'
יום ד' -כ' אלול 'פתחא זוטא'
תשי"ד :הרה"ח ר' יוסף ב"ר משה ניסן אלטס ז"ל תש"נ :הרה"ח ר׳ ירוחם זאב [וואלף] ב"ר מנחם מענדיל ורצברגר ז״ל מוויליאמסבורג
תשנ"ו :הגה"צ רבי משה אריה בהג"ר ישראל פריינד זצוק"ל גאב"ד העדה החרדית ירושלים תשנ"ז :הרה"צ אליעזר בהרה"צ יהושע הורוויץ ממעליץ-טארנא זצ"ל
תשע"ג :הרה"ח ר' אברהם מרדכי ב"ר שמחה מליק ז"ל משיכון ויזניץ תשס"א :הרה"ק ר' אברהם אביגדור בהרה"ק ר' יצחק יעקב דן לנדא מסטריקוב זצ"ל
הרה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ויזל ז"ל תשע"ג :הילד שמואל יעקב דוידוביץ ז"ל ביבלחט"א הרה"ח ר' משה ראובן הי"ו
יום ה' -כ"א אלול יום א' פר' נצו"י -י"ז אלול
תקכ"ד :הרה"ק ר' יונתן אייבשיץ ב"ר נתן נטע זי"ע ,ב' 'יערות דבש' תש"ח :הרה"ח ר' יחיאל מיכל ב"ר אברהם ניסן ניימאן ז"ל מברוקלין
תרי"ג :הגה"צ ר' יצחק ב"ר יעקב קאפיל לנדמן זצ"ל אב"ד ויזניצא ,תלמיד רביה"ק ה'אהבת תר"ז :הרה"ח ר' יחיאל מיכל ב"ר אשר זעליג פסטינגר ז"ל מסיגעט
שלום' זי"ע ויד ימינו תשפ"ה :הרה"ח ר' אברהם נח ב"ר זיידא יוסף וייסמן ז"ל מלמד ומחנך רבות בשנים בשיכון ויזניץ
תשמ"ז :הרה"ח ר' שמואל דוד ב"ר שאול ראפופורט ז"ל מחוסט ,בארא פארק
יום ב' -י"ח אלול
יום ו' -כ"ב אלול תרס"ב :הרה"ח ר' משה אברהם בהג"ר יוסף יוזפא הכהן כץ ז"ל מדראגמירעשט ,צפת
תרס"ג :הרה"ק מרדכי דוב בהרה"ק משולם זושא יצחק מהורונסטייפל זי"ע ,ב' 'פלא הרה"ח ר' ברוך ב"ר יצחק מיכל ויזל ז"ל
יועץ' ו'עמק שאלה'
תשס"ז :הרה"ח ר' אברהם שלמה ב"ר מרדכי דוב פרנקל ז"ל משיכון ויזניץ יום ג' -י"ט אלול
תשע"ו :הנה"ח ר' מנחם מענדיל ב"ר יעקב מאירוביץ ז"ל מווינה ,חבר נשיאות הוועה"פ
העולמי של ה'איגוד' תר"ס :הרה"ח ר' פנחס ב"ר אברהם זעלינגער ז"ל מסיגעט ,ויזניצא
תשמ"ג :הרה"ח ר' יעקב אריה ב"ר עקיבא כץ ז"ל
ארונו הועלה לארץ הקודש ואחר הלוויה המונית בראשות נאמן וישר-דרך
יבלחט"א מרן רבנו שליט"א נטמן בבית החיים 'זכרון מאיר' ויהי אחר המלחמה ,ר' מענדיל שהה ברומניה הקומוניסטית
בני ברק. לצרכי מסחר ופרנסה .בהיכנסו אל המקוה לטבילה ,שמע קול
רבנו שליט"א ציין שר' מענדיל היה התורם הראשון לבית חפץ נופל לתוך המבנה .ניגש ר' מענדיל לבדוק במה מדובר,
המדרש הגדול החדש ,כי פעם בהגיעו לשולה"ט של רבנו זי"ע ומה מאד הופתע לראות חבילות שטרי כסף שמאן דהוא זרק.
וראה שהמקום צר מהכיל ,השאיר סכום גדול להרחבת ביהמ"ד. ר' מענדיל זכה בחבילה ,הוא בא עם צרור הכסף אל הרבנית
לא בכדי זכה לבנים ובני בנים וחתנים עוסקים בתורת ד' מסקולען ע"ה ומסר לה את הכל כדי שיהא לה בשעתה הקשה
מתוך יגיעה וזוכים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,ה"ה כאשר בעלה הרה"ק האדמו"ר מסקולען זצ"ל נאסר בבית המאסר.
בנו הנגיד המפואר מוה"ר יעקב הי"ו שליבו ער לכל שבקדושה, ר' מענדיל הרגיש כי בשעה זו עליו לעשות מצוה עם הכסף
חתניו הדגולים הרה"ג מרדכי לייב וייס מוויען וב"ב והרה"ג שנפל לו כמו מן השמים ,להרנין את לב הרבנית שיהא לה
חיים יעקב קליין ראש ישיבת אוהבי תורתך וב"ב ,נכדים ונינים לצרכיה ולצרכי משפחתה.
ההולכים בדרכי התורה והחסידות לתפארת. עברו ימים רבים ,ור' מענדיל שהה בארצנו הק' .ניגש אליו
מאן-דהוא בלתי מוכר ושח לו :אני הוא זה שזרקתי לפני שנים
את הכסף בהיכנסך אל המקוה ברומניה ,עשיתי זאת כי ידעתי
שאתה סוחר ,ובאפשרותך להוציא כסף מהמדינה .אמרתי לעצמי
כי כשתמצא את צרור הכסף תקחנו עמך מעבר לגבול רומניה,
זכרון עולם וכאשר יעזור השי"ת ואזכה גם אני לצאת את מסך הברזל,
אבקש שתשיב לי את כספי .פחדתי אז למסור לך הכסף מיד
לט"נ זקננו האי גברא יקירא ליד ,וזה מה שעלה במחשבתי לעשות באותה שעה.
הנה"ח ר' מנחם מענדיל מאירוביץ ז"ל ר' מענדיל בשמעו זאת ,לא חקר ולא שאל ,לא טען ולא
ב"ר יעקב ז"ל התווכח ,הוציא מכיסו את סך הכסף ששווה לאותה סכום
ומסרו לאותו איש בלי כל טענה ומענה...
נלב"ע כ"ב באלול תשע"ו
הונצח ע"י צאצאיו שיחי' צדקתו עומדת לעד
ר' מענדיל נלב"ע לפני עשור שנים ביום כ"ב באלול תשע"ו,
64קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
אורה של תורה
ראשית כל פרי
ברכת מזל טוב חמה ולבבית
לידידנו החשוב רב פעלים לכלל ולפרט ,ידיו רב לו בסיוע
להופעת בטאוננו ,טוב עין הוא יבורך
פרשת כי תבוא פותחת במצוות ביכורים .היהודי
עובד ,עומל ,זורע וממתין בציפייה ,וברגע בו הוא הרה"ח ר' אברהם איצקוביץ הי"ו
רואה את התאנה שביכרה ,הוא אינו נוטל אותה ולמשפחתו החשובה שיחיו
לעצמו .הוא קושר עליה גמי ,מעלה אותה לירושלים, ירושלים ת"ו
מגולל את כל הקורות אותו ,יחד עם כל כלל ישראל
לרגל השמחה השרויה במעונו
מאז שנות הגלות ,ומכריז בשמחה ובששון" :ועתה
הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה".
בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי' בשעטומ"צ
רבות נכתב בספרים הקדושים על חובת הכרת עב"ג הבה"ח דוד אריה רייף שיחי'
הטוב בשעה של ביכורים ,בשעה שהאדם זוכה לראות בן ידידנו הנכבד
את ברכת ד' בתפוקת יבולו .לזכור את אשר עבר הרה"ח ר' ישראל הי"ו
עליו ,ולהקדיש ,ראשית לכל ,את חלק ה'הכרת הטוב' ויהא רעווא שתזכו לרוות מהם ומכל יו"ח אך תענוג ונחת דקדושה,
להשי"ת.
ותזכו עוד רבות בשנים להגדיל תורה וחסידות ולהאדירם מתוך שפע
טמונה במצוה זו יסוד איתן בעבודת השי"ת,
ההבנה כי כל כוחו ,ממונו וסיפוקו אינם יציר כפיו ברכה והצלחה ,תענוג ונחת דקדושה ,עדי נזכה לעלות לציון ברינה
בלבד ,אלא מתנת שמים .וטרם יהנה מיבולו ,עליו המברכים בידידות
להכיר טובה למי שנתן לו את כל זאת" .וענית ואמרת אגף השיווק
– שאינך כפוי טובה".
יהודי ,אשר זוכה והשי"ת משפיע עליו טוב וחסד.
הרי שעליו לזכור את השי"ת ואת תורתו ,ראשית
לכל ,בעצם שותפות ונדבת לבבו במוסדות התורה,
הרי הוא מכריז ואומר שאינו כפוי טובה .שכספו
ושפעו הוא מאת השי"ת ,והוא מכיר ויודע זאת.
בכך ,יזכה ל"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד'
אלקיך" ,כאשר פירשו צדיקים .אחר שיש הון ועושר ברכת מזל טוב חמה ולבבית
– עדיין זקוקים לברכה זו של 'ושמחת בכל הטוב' - לידידנו החשוב רב פעלים לכלל ולפרט ,ידיו רב לו בסיוע
שהונו וכספו ורכושו יביאו אותו להרחבה ולשמחה.
להופעת בטאוננו ,טוב עין הוא יבורך
שישתמש בהם לביתו לדברי שמחה וששון ,לדברים
המרחיבים דעתו של אדם ,א ברכה אין די געלט. הרה"ח ר' זאב פרנקל הי"ו
מבכירי מערכת הכשרות בד"ץ העדה החרדית
ולמשפחתו החשובה שיחיו ,אלעד
לו"ז קבלת קהל נצבים וילך לרגל השמחה השרויה במעונכם
בנושאי זכויות וביטוח לאומי בנישואי הבן הבה"ח יצחק שיחי' בשעטומ"צ
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו עב"ג בת ידידנו הנכבד
הרה"ח ר' ברוך ראובן ורטהיימר הי"ו
יום ב' -ירושלים .במשרדי ונותנים באהבה רח' ישא ברכה 9
יום ג' -בית שמש .בגני ילדים ת"ת גור רח' אור שמח 11 ויהא רעווא שתזכו לרוות מהם ומכל יו"ח אך תענוג ונחת דקדושה,
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים ותזכו עוד רבות בשנים להגדיל תורה וחסידות ולהאדירם מתוך שפע
ברכה והצלחה ,תענוג ונחת דקדושה ,עדי נזכה לעלות לציון ברינה
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 המברכים בידידות
אגף השיווק
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 65
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
ּבֹואּו ֶֶח ְְׁשּבֹון
להילולת הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע
תמיד היה רבנו כמלאך מגן ומושיע ,ניצב ללא חת מול שרים קֹול ָָעזָָּ ,כל ָָרז
ורוזנים ויוצא בחירוף נפש להגנת אחיו היהודים. אחד מן המאורות הגדולים שקמו בעם ישראל לדורות עולם,
לעתים רבות ,עמדה לו חכמתו ופקחותו היתרה וגאונותו הוא דמותו השגיבה של הגאון האלוקי ,שר התורה ומאור הגולה,
המפליאה ,כדי להביא לישע עמו .ועל כך -בסיפור שלפנינו. רבינו יהונתן אייבשיץ זי"ע .הגאון הנודע בחכמת האלקים שפיעמה
בקרבו ,היה ראש גולת אריאל בדורו ,לוחם מלחמות ד' ,גודר גדר
ועומד בפרץ והמון העם בכל הגלויות חרדו לדבריו .הוא היה
יֹוֶק ֶֶדתְּ ,גְ ֵזֵ ָָרה ִנִ ְְל ֶֶּכ ֶֶדת
ִִׂשְנְ ָָאה ֶ ראשון הלוחמים והחותמים נגד כת ש"ץ שר"י ,ובכך חתם את
בארמון המלכות שבמץ שרר באותם ימים מתח מעורר חרדה.
גורלם ופתח את המערכה וגדר את חומות היהדות הנאמנה מפניה.
הקיסר ,שהוסת תמידין כסדרן על ידי הכמרים הנוצריים צוררי
היהודים נגד היהודים ,ודברי הבלע שלהם חלחלו אט אט כארס כבר מימי שחר ילדותו ,בעודו נער רך בשנים ,נודע כעילוי
של עכנאי בליבו ,שוכנע מדבריהם הלוחשים לאזניו על ההרס מופלא וילד פלא שמפיו נבעו מעיינות חכמה בלתי נדלים .גדולי
הרב שהיהודים ממיטים על המחוז כולו ,עד שדבריהם מצאו אוזן הדור יצאו מגדרם למראה בקיאותו המבהילה בכל מכמני התורה,
קשבת ,והקיסר גמר אומר וכמעט שקיבל את ההחלטה הגורלית, ש"ס ,פוסקים ,ראשונים ואחרונים ,לצד שליטתו המבהילה בתורת
המורה על גירושם של כל ארבעים וחמישה אלף ושבע מאות הנסתר ובחכמת האמת .ספריו הרבים בשו"ת ,בפסק ,בנגלה,
ושישים היהודים המתגוררים במחוז. בדרוש ובנסתר ,ובראשם 'יערות דבש' 'כרתי ופלתי' ו'אורים
הכמרים טפחו לעצמם על השכם .נאומי ההסתה רבי השנים, ותומים' ,הפכו מיד עם הדפסתם לנכסי צאן ברזל ועלו על שולחן
שפתותיהם שנטפו ארס ושטנה זה עידן ועידנים ,ונאומיהם מלכים ,קובעים את מקומם המרכזי בארונות ספרי היהדות
לקיסר על התועלת העצומה לממלכה לו רק ישכיל להיפטר מן ומאז ועד היום משמשים כנושאי כלים בלימוד ההלכה העיונית.
היהודים ,עומדים לשאת פרי .מחר בבוקר זה עומד להתבצע, גאונותו של רבי יהונתן לא הצטמצמה רק בד' אמות של
גזר הדין ייחתם ,ואת הנעשה ,לא יהיה ניתן להשיב. הלכה .הוא היה עילוי מופלא ובעל זכרון נדיר ,וחלש באופן
הכומר הראשי ,הסתובב בטרקלין המלכותי בשעת ליל פלאי גם על שאר החכמות כחכמת האסטרונומיה ודרכי הילוך
מאוחרת ,שבע רצון ,חיוכו מרוח מאוזן לאוזן ,ממשש שוב ושוב השמים ,שלט ללא מצרים בשפות הגויים .רבים היו המקרים
את גליון הקלף שכבר עמד על שולחן הכתיבה הנמוך והמהודר בהם נקרא לעמוד בוויכוחים עם כמרים וחכמי הגויים ,בהם
של הקיסר ,כשלצידו עומדים הכן צנצנת הדיו והקסת .מחר הותיר תמיד את בני שיחו פעורי פה לנוכח גאונותו המבהילה
בבוקר יופיע כאן הקיסר לטקס חתימת הצו המלכותי בנוכחות וחריפותו היתרה .וכאשר בעצמו כתב ,בהקדמתו לספרו 'כרתי
כל השרים ואנשי המלוכה .עמלו ישא פרי. ופלתי' על יורה דעה" :והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני
'רק שהתוכניות לא יתקלקלו ברגע האחרון' סילק ממוחו מלומדי נוצרים ירחם ד' ,להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו
חשש קל שאיים להרוס לעצמו את תחושת הסיפוק ,זרק מבט עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ,ואני הייתי כמליץ
אחרון אל הטרקלין ,ופנה אל ביתו לעלות על יצועו ולאגור מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז"ל כשחר נכון מוצאו,
כוחות ליומו הגדול. עד שתודה לא-ל חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס
ובאישון ליל ,נשמעו דפיקות חרישיות על חלונו של רבנו, ספרי התלמוד".
הרבי ר' יהונתן .אחד מאנשי הארמון ,שרבי יהונתן 'טיפח' כדי לצד גדלותו זו ,היה רבי יהונתן אב רחום ורועה נאמן לעמו.
לדווח לו על מזימות שונות נגד היהודים ,בא חרש ,מסר לרבנו כשאסון או גזירה איימו לפגוע ביהודי הקהילות שבהן כיהן
בלאט את הידיעה על המתחולל בארמון ונעלם בחשכת ליל. כרב ומרא דאתרא ,אם בתקופתו ברבנות פראג ,ברבנות העיר
רבי יהונתן ,שזה מכבר כבר חשד מסימנים שזיהה פה ושם הגדולה מץ או אף כשכיהן כרבם של שלשת הקהילות הגדולות
כי הכמרים מתכננים צעדים להצר את צעדי היהודים במחוז המאוחדות ,שנקראו "קהילות אה"ו" :אלטונה ,המבורג ואנדסבק.
66קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
ודמותו ההדורה של רבי יהונתן ,שזקנו ההדור
ירד על פי מידותיו והשווה לו תואר אלוקי,
נראתה בפתח הדלת.
רבנו צועד פנימה ,צעדיו מדודים וספורים,
מבטו החודר והחד נופל על פני כל אחד מן
הנוכחים .הכמרים והשרים ,ומטיל אימה
מצמררת בליבותם .רבנו פוסע פנימה ונעמד
במרכז הטרקלין .דממת אלקים שוררת בחדר,
והקיסר מורה לו לפתוח בדברים.
"שמעו נא אלי" ,פתח רבנו בדברים קצרים
ונוקבים כתער" ,כסבורים הינכם ,שיכולים
הנכם כביכול להמיט כליה על העם היהודי.
רצוני לומר לכם ,לא תוכלו להם ליהודים!
רבים קדמו לפניכם וניסו ,ולא יכלו.
"כל אחד ואחד ,מארבעים וחמשה אלף
שבע מאות ושישים היהודים אשר במחוז,
"כל אחד ואחד ,מארבעים וחמשה אלף שבע מאות
הוא עולם מלא ,והוא חי וקיים לעד .זכרו זאת ושישים היהודים אשר במחוז ,הוא עולם מלא ,והוא חי
היטב! עם ישראל חי לעולמי עד ,זהו הדבר וקיים לעד ,זכרו זאת היטב! עם ישראל חי לעולמי עד,
החרוט על הדגל של עם ישראל :עם ישראל זהו הדבר החרוט על הדגל של עם ישראל :עם ישראל חי
חי לעולמי עד!" לעולמי עד!"
רבנו חתם את דבריו ,ועוד דקה ארוכה
ניסרה הדממה את חלל האויר.
רק כעבור דקות ספורות ,פנה אליו הקיסר
ואמר: כולו ,מיהר לקחת את מקלו ,עטה את אדרתו ואת כובעו הרבני,
"רבנו ,האם כנים דבריך ,שכל אחד מן היהודים הוא בבחינת ויצא לדרך אל ארמון המלוכה.
עולם מלא והוא חי לעולמי עד"? "החכם הגדול של היהודים רוצה להיכנס בדחיפות אל הקיסר"
"בוודאי שכך הוא"! ענה רבנו. – מוסר השוער הראשי את הידיעה ,והקיסר ,ששמעו של החכם
"בזאת תיבחן" אמר הקיסר ,כשהוא נוטל פיסת קלף קטנטנה הגיע אליו ,הורה להכניסו למרות השעה המאוחרת .אך עוד טרם
מעם השולחן" ,היות ושמעך יצא בעולם כחכם מופלג שאין פצה רבינו את פיו ,כבר אמר לו הקיסר" :אם באת בשל הגזירה,
כמוהו .אם תוכל לקחת פיסת נייר זה ,ולכתוב עליו את התיבות דע כי זה סופי ומוחלט ,אין בדעתי לסגת מכך ,תוכל לשוחח על
שאמרת "עם ישראל חי לעולמי עד" כמנין היהודים אשר במחוז. כל דבר אחר ,אך לא על כך".
הצלת את כל היהודים מגזירת כליה. למרות בקשת הקיסר ,פתח רבנו את פיו בחכמה ,בדברי
"ולא" – נופף הקיסר בגזר הדין אשר על השולחן – "יחתם ריצוי על עמו ,שוב ושוב ,אולם הקיסר באחת ומי ישיבנו .גזר
גזר דין זה". הדין כתוב ומפורש ,הטקס נקרא לשחריתו של יום המחר .שום
הכומר הראשי נראה זחוח מאי פעם .אם חשש קצת כי דברי דבר לא יוכל לבטלו.
רבנו ישפיעו על הקיסר רך הלבב ,נחה דעתו כעת .הרי הקיסר "אם כן" ,פתח רבינו וקרא" ,מבקש הנני להשתתף בטקס
הטיל עליו משימה בלתי אפשרית .בלתי אפשרי לכתוב עשרות שיתקיים בבוקר ולהשמיע את דברי".
אלפי משפטים על קלף זעיר ,וגם אם יכתוב אדם בכתב זעיר ביותר "תוכל לבוא ולהשמיע את דברך .אך הנני מזהירך ,שתהיה
לא יכיל הקלף יותר מעשרות בודדות של מילים .הרב היהודי ללעג ולקלס בעיני כל המשתתפים" ,השיבו הקיסר" .גם את עצמי
ייצא מכאן מושפל ומבוזה ,והתוכנית השטנית תצא אל הפועל. לא אוכל להגחיך שייהפך לבבי נוכח דבריך".
קּוִפים ַַה ָָּטיֹות ְוְ ֵֵצ ִ
רּוִפיםְְּ ,ב ֶֶח ְְׁשּבֹון ְזְ ִ עֹוְל ֵֵמי ַַעד
ַַמ ֲֲא ָָמר ַַחדְְ ,ל ְ
רבנו ,נטל את הקלף ואת הקולמוס במאור פנים ובישוב השרים נאספו בזה אחר זה ותפסו את מקומותיהם ההדורים.
הדעת .התיישב בקצה השולחן ,חכך קמעה בדעתו כמחשב פה הקיסר גם הוא כבר הופיע בשערי הטרקלין .והנה נפתחה הדלת,
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 67
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
בתקופתו ברבנות פראג ,ברבנות העיר הגדולה מץ או אף כשכיהן כרבם של שלשת הקהילות
הגדולות המאוחדות ,שנקראו "קהילות אה"ו" :אלטונה ,המבורג ואנדסבק ,תמיד היה רבנו כמלאך
מגן ומושיע ,ניצב ללא חת מול שרים ורוזנים ויוצא בחירוף נפש להגנת אחיו היהודים
ושם .מצחו נחרש קמעה וחישובים שונים עלו על ראשו .לפתע ולחשב את הטורים והשורות.
ככל שהעמיקו בחשבון ,כך הלכו פניהם וחוורו .תדהמה נטל את הקולמוס והחל לשרבט במרץ על גבי הקלף ,בדקות
מוחלטת נפלה על חכמי האומות .הם ספרו שוב ושוב ,ניסו ארוכות של ריכוז בהם שררה דממה מתוחה בחדר.
מסיים ,קם רבנו והכריז" :הרי לך ,כבקשתך ,התיבות "עם ישראל למצוא טעות ,שילבו את כל המסלולים האפשריים ,והפלא
המופלא נגלה לנגד עיניהם: חי לעולמי עד" ארבעים וחמש
מספר הדרכים המדויק לקריאת שבע מאות וששים פעמים",
המשפט "עם ישראל חי לעולמי כאשר דיברת.
עד" בתוך התשבץ הזעיר היה הקיסר הביט אל הנייר
בדיוק ארבעים וחמישה אלף, שאל מולו ,וחמתו בערה בו:
שבע מאות ושישים פעמים, "וכי ללעג ולקלס שמתני,
לא אחת יותר ולא אחת פחות! אשר מהם השרבוטים השונים
המתמטיקאי הראשי שמט כתבת לי כאן! וכי לא ברורה
את זכוכית המגדלת מידו ,נפנה דיה היתה הוראתי? וכי מתלוצץ
אל הדוכס בקול רועד ואמר: אתה בי?" זעם הקיסר והלם
"אדוני הקיסר! הדבר פלאי על השולחן" .הרי יש פה רק
ובלתי נתפס! החכם היהודי עשרות בודדות של אותיות!
אינו משקר! המבנה המתמטי איפה ארבעים וחמישה אלף
חרוט בדייקנות אלוקית, המשפטים שהבטחת?!"
והמשפט מוכן פה בדיוק כמניין של דק חייך רבנו חיוך
נפשות היהודים! תבונה ניצחת ,ואמר" :חלילה לי
הלם ויראת רוממות נפלו מלהתלוצץ .כתובים על הקלף
על כל הנוכחים בהיכל .הקיסר התיבות 'עם ישראל חי לעולמי
ישב נדהם ,עיניו קרועות עד' בדיוק כמניין נפשות עמי
לרווחה .הוא הבין כי הוא עומד במחוז .אדרבה ,יביאו נא חכמי
מול גאונות שאינה מעלמא המתמטיקה והחשבון של
הדין ,ומול אומה שבוראה מגן המלכות את זכוכית המגדלת,
עליה בחכמה עילאית .הוא קם ויבדקו את הקלף שכתבתי".
הקלף הפלאי שכתב רבי יהונתן אייבשיץ לביטול הגזירה צווה הקיסר מיד על חכמי
ממקומו ,פשט את ידו אל רבי ובו 45,760צירופים לכתב "עם ישראל חי לעולמי עד"
יהונתן ,וקרא בקול רם לעיני כל המתמטיקה של הארמון
שריו" :אמת נכון הדבר! אמת לגשת אל השולחן .המלומדים
הנוצרים קרבו ,הוציאו זכוכיות מגדלת וסרגלים ,והחלו לבחון בתורתכם ,ואמת בחכמתכם! -צו הגירוש מבוטל ומבוטל!"
נטל הקיסר את צו הגירוש וקרע אותו לגזרים לעיני הנוכחים. את רשת האותיות שחרט רבנו.
רבנו נעמד לצידם ,והסביר להם בנחת את הנוסחה" :הביטו והבשורה פשטה כאחת במחוזות היהודים ,שירת הודיה אדירה
נא .התחילו באות הראשונה במרכז .אם תלכו ימינה ושמאלה ,נשמעה מפי כל .והעיר כולה צהלה ושמחה ,מתוך הודיה להשם
תקבלו 'עם ישראל חי לעולמי עד' .אם תרדו למטה ותעלו למעלה יתברך ששלח רועה נאמן להציל את עמו מכליה.
– תקבלו שוב את אותו המשפט .אם תמשיכו באלכסון ובכל
שילוב אפשרי של האותיות – תמיד תגיעו לאותו המשפט בדיוק!"
המתמטיקאים החלו לחשב את אפשרויות הקריאה של נמצינו למדים:
עם ישראל חי לעולמי עד הטורים ההנדסיים .לקחו גליונות וקולמוסים והחלו להכפיל
68קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד
חומות בתינו
אלט'ס הבל-הבלים
כמו נמוגו ,נמסו והתאדו מאליהם הבלי העולם ,שעה שהיה
רביה"ק זי"ע -בחן השמור אך ורק לדברות קדשו ,בקדושתו
הרוממה ,בקומתו הטמירה ובהשגתו הנשגבה – מבטל ,מזלזל,
לועג ובז להם ,ועשה אותם לפחותי ערך מקליפת השום.
אך דומה ,כי עם כל יום שחולף ,מובנים ומתבהרים דבריו
יותר ויותר. לקראת מועדי ירח האיתנים הבעל"ט
העולם השקרי ,כמה שהוא היה חומרי ,הוא נהיה חומרי ובכדי להרנין ולהקל על עמלי התורה ובני ביתם
תתקיים בע"ה
חלוקת תמיכה מיוחדת
יותר ,גס ועבה יותר ,עם כל יום שמגיע .עולם כזה שכבר אינו
חושש מלהציג את עצמו כמו שהוא ,בלי תחפושות.
השקר חוגג ברחובות ,הערכים האמיתיים ,האנושיים, ביום ג' דסליחות ,כ"א באלול תשפ"ו
נרמסים תחת גלגלי ההבל של הבילוי הכוזב והרדיפה הכושלת
ובבואך לפני המלך ,תוכל להעתיר ולהתחנן:
אחרי הכלום. תורה הקדושה התחנני בבקשה
ה'קידמה' הטכנולוגית ,אינה מותירה שום אופציה לספקות בעבור תמיכתך הנכבדה בלומדיה בטהרה ומתוך הדחק
בדבר ה'ערך' של העולם הזה .היא מוודאת ומבטיחה כי לא
יהיה מי שעוד יחשוב גם לא אי שם במעמקי הלב ,אולי בכל
זאת יש משהו בזה...
היא זו שמכריחה אותנו ,לרצוננו או לאונסנו ,להסכים כי: אלקא דמאיר ענני
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
"הכל הבל". בנק מרכנתי<ל סניף | 732מספר חשבון | 125400צדקת רבי מאיר בע<ל הנס כו<ל<ל אהבת ישרא<ל וירוש<לים
אפילו הערך האפסי והנפסד של 'תאות הממון' ,כבר נשחק
לגמרי ונמכר ברשת הטכנולוגית עבור מעט תשומת לב או
לחילופין בגין צלילה בלתי מוגבלת במעמקי האשפתות ,אשר
אינה מותירה רגע עבור הפרנסה .ואם זו לא היתה טרגדיה,
היתה זו בדיחה ,לראות מלומדים ,מבוגרים ,בעלי משפחות,
נושאי תארים ,מרצים ופרופסורים ,אצים רצים אחר שוטה חסר
דעה ,נבער וכסיל ,שיש לו משהו לומר .ובזמן הפנוי מהמעקב
אחר דעותיו של ההוא ,רצים הם במסך אחר בובת משחק...
וכל אלו ,הרחוקים מאתנו ב"ה כמטחווי קשת ,ממלאים
אותנו סיפוק עצום ושמחה רבה ,על שב"ה בזכותם של גדולי
ישראל שלוחי דרחמנא נמצאים אנחנו בצד הנכון של אותו
עולם חשוך ובזוי.
בס"ד אנחנו מצליחים ,בתוך ים השקר ,להעמיד ולהתייצב על
גבי אי איתן ,שמור ,מנותק ,טהור ונעלה .אי של ערכים אמיתיים,
מקום שבו הערך העליון אינו נמכר עבור כל הון ,פינה שקטה
בתוך ים סוער ,שבה הדעת האלוקית היא זו המשפיעה על
הדעה האנושית והיא זו ששולטת בבלעדיות על מעשי האדם.
אנחנו ,המעט מכל העמים ,האחוז הקטן מאוד מיושבי
העולם ,מצויים בתוך גן מואר ,עולם אחר לחלוטין – נקי,
נעלה ,מתוק וערב.
עד שה"חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים" מתחילים מעט
לחדור – באיחור רב ובפספוס ענק – גם לאזורים אחרים ,בהם
'מתחילים' סוף סוף להבין ,כי המושכות כבר בידיים אחרות,
והיעד הסופי – האבדון – קרוב מדי...
אשרינו מה טוב חלקנו ,שלא שם חלקנו כהם.
כי תבא תשפ"ו • קשר איתן 69
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
נים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>הפה צדקה
<לסגו<>להטרם החו
מאיר בעל הנס רבי
הנס'של◄
קיימא
לתת
לזכות
ה
לשכינה שרויה ביניהם
עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הקדמו
מסוגלת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרע"ג
קשרי שידוכין
הכלה בהרה"ג אב"ד אלעד שליט"א -ויזניץ החתן אברהם דוד בהרה"ג פנחס ארנסטר שליט"א -צפת
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א הרה"ג אליעזר ארנסטר שליט"א -צפת
עב"ג
האדמו"ר מקוסון שליט"א לייקווד הרה"ג חיים היילפרין שליט"א -לונדון
הכלה בהר"ר פנחס אליעזר פקשר -בית שמש החתן אהרן בהר"ר חיים מאיר בנציון טויסיג – ביתר
מרת פקשר אהרה"ג מנחם מנדל – ירושלים עב"ג הרה"ג גדליה טויסיג -ויזניץ
הרה"ח שמעון טובק – ויזניץ
הכלה בהר"ר שמעון יחזקאל כץ -מונסי החתן משה בהר"ר שמואל לוריא -מונסי
הרה"ח אפרים זאב כץ -וויליאמסבורג עב"ג
הרה"ח אברהם יצחק שטנגר – וויליאמסבורג
מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הכלה בהר"ר מאיר ברגר – אשדוד החתן שרגא פייבל בהר"ר חיים מאיר פוגל – ביתר
הרה"ח חיים שלמה ברגר -ויזניץ עב"ג הרה"ח אשר פוגל – ויזניץ
הרה"ח שאול יחזקאל כץ – ויזניץ הרה"ח שמשון גרינבוים – בני ברק
הכלה בהרה"ג פרץ טוביה שטיינמץ – ויזניץ החתן ישראל משה בן הרב אהרן שמואל דושינסקי – י-ם
הרה"ג יואל טוביאס -בני ברק עב"ג האדמו"ר מדושינסקי שליט"א
קול רנה וישועה באהלי צדיקים
ברכת מזל-טוב בשם כל קהל עדתנו המעטירה
נעלה בקידה אל מול פני המנורה הטהורה
עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעון הקודש
לרגל אירוסי הנכדה בת להרה"ג אב"ד אלעד שליט"א
חתן האדמו"ר מקאסאן לעיקוואד שליט"א
עב"ג החתן הרב אברהם דוד ארנסטר שליט"א
בן הרה"ג פנחס ארנסטר שליט"א ,בן הרה"צ רבי אליעזר ארנסטר שליט"א
חתן הרה"צ רבי חיים הלפרין שליט"א
למז"ט ובשעטומ"צ
יהא רעווא ויזכה מרן רבנו שליט"א לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה
מכל יוצאי חלציו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,אורך ימים ושנים חיים בטוב ובנעימים
עדי יוליכנו לקראת גואל צדק במהרה
70קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד
חודש הרחמים והסליחות ,אלול תשפ"ו
ילד-טוב וינה מכריזה:
או בעל-חוב? כּויֹותינּו
ֶׁשּיִ רְ ּבּו זְ ֵ
כולם טוענים שרכישות נדל"ן הן דרך להבטיח עתיד
כלכלי. ברגשי שותפות ,הננו בזה להודיע
לקהל אנ"ש ,ידידי חסידי ואוהדי בית ויזניץ
הבעיה הקטנה היא שכל הטוענים קנו דירות ומגרשים,
ודירה נוספת ,וגם בכו על מס שבח ועוד צרות של על עריכת המגבית השנתית המרכזית
עשירים ,בעוד אני הקטן המשכתי לחיות בשכירות
ולראות איך הכסף שלי נוזל מידי חודש לוואקום למען ממלכת התורה והחסידות
אינסופי.
אז קניתי נכס נדל"ן.
איגוד מוסדות ויזניץ
בארץ הקודש
הבנתי שהדרך היחידה שלי לקנות דירה היא לכתת
רגליים לקריות (לא ברכב ,באוטובוס) ,לעבור מחורבה ע"י שליח מרן אדמו"ר שליט"א
אחת לרעותה ,ולהתפשר על דירה קטנה ומוזנחת. ונושא דבר קדשו ,המסור בלו"נ
יש דירה! לכל קדשי בית ויזניץ
מוהר"ר
ואז הגיע חשבון הארנונה ,ורשום בו סך בן חמש
ספרות לתשלום מיידי.
צבי פייביש מילר
שליט"א
"אדוני" ,כך המוקדן שענה לשיחה הבהולה שלי" .לא סמנכ"ל ה'איגוד'
מעניין אותנו שקנית את הנכס רק עכשיו ,והשאלה
איך העבירו את הנכס על שמך בעוד יש חוב פעיל
– היא באמת שאלה שאינני יודע לענות עליה .כרגע
מיום ראשון ,י"ז באלול
אתה בעל החוב ,וזה צובר ריבית .ככה זה". ועד יום חמישי ,כ"א באלול
ככה זה?
ערב ראש השנה .הפרסומים אודות סגולת הסכינים
אחים ורעים!
הגיעו אז .כשסיימתי לקרוא הבנתי שגם אם התחלתי
ממלכת התורה
את החיים בלי עוגן כלכלי ,הגורל יכול להשתנות. מתקיימת ומתעצמת בזכותכם!
חושו ובואו לסייע ולחזק
להגדיל תורה ולהאדירה.
לא ביום שהגיע אלי הסכין הוסדר החוב ,לא .כמה חודשים
של התנהלות בשילוב של לחץ ותבונה ,עד שהמוכר הגיע
ושילם את החוב כולו .כמו ילד טוב קריות.
וזו רק ההתחלה .אני יודע שההמשך הטוב יכול להגיע אלי,
'התורה כוללת
גם לי יש דרך לחיות ברווח. כל הטובות שבעולם'
השותפות הנאמנה היא הדרך
לזכות בשנה טובה
ולהתעטר בברכת רבותינו הק'
לראות בטוב ד' כל הימים.
כל אחד
שותף
ימים נוראים תשפ"ז
יום ראשון י"ז אלול
קול ששון
הכלה בהר"ר חיים מאיר זולדן – ויזניץ החתן משה מאיר יהודה בהר"ר חנא חיים אנגל -מ"ע
הרה"ג זרח זולדן -ירושלים הרה"ח נח עקיבא אנגל -ויזניץ
הרה"ג שבח גרינפלד -ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק מרת גרין א"ר יעקב אלימלך -ירושלים
הרבנית טויסיג ממטסדורף -ירושלים מרת אנגל א"ר אברהם יששכר -בני ברק
יום שני י"ח אלול
הכלה בהר"ר אברהם חיים יוסף חיימוביץ -אשדוד החתן אהרן בהר"ר ישראל דסקל -ויזניץ
הרה"ג יחיאל משה הרטמן -ויזניץ הרה"ח יעקב דסקל -ויזניץ
אחוזת פרידמן אשדוד
הכלה בהר"ר ברוך ראובן ורטהיימר -ויזניץ החתן יצחק בהר"ר זאב פרנקל -אלעד
הרה"ח חיים מרדכי ורטהיימר -אשדוד הרה"ח משה יהודה פרנקל -ירושלים
הרה"ח משה שמואל רוב -ויזניץ ארמונות חן בני ברק מרת אדלר א"ר יעקב שלום -ויזניץ
מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל -ירושלים
הכלה בהר"ר מנחם מנדל דב קינד – ויזניץ החתן דוב בהר"ר יצחק הוס -מודיעין עילית
הרה"ח יהודה צבי קינד -ויזניץ הרה"ח אברהם אליעזר הוס -ירושלים
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב -ויזניץ ארמונות חן בני ברק מרת וייס א"ר אברהם חיים -בני ברק
הכלה בהרה"ג יעקב משה וורנר -לייקוד החתן משה בהרה"ג שמואל בנימין איינהורן -לוס אנג'לס
הרה"ח אברהם שלמה איינהורן -בארא פארק
לייקווד הרה"ח יונה יששכר דב וייס -לוס אנג'לס
יום שלישי י"ט אלול
הכלה בהרר נפתלי צבי ציג -בארא פארק החתן ישראל שלום בהרה"ג משה דוב בלייער -מונסי
הרה"ח אברהם ברוך ציג -מונסי
הרה"ח ברוך יהודה קיש -בארא פארק הייטנר בבארא פארק
הכלה בהרר דוד גולדברגר -בית שמש החתן שמואל זאב בהרר ישראל פריד -חיפה
הרה"ח מרדכי גולדברגר -מלבורן
מרת אשר א"ר יוסף שלום -אשדוד אולמי באר יצחק חיפה
מרת שטנגר א"ר חיים -ויזניץ
יום רביעי כ' אלול
הכלה בהר"ר יחיאל פרידמן -ביתר החתן יהודה אריה בהר"ר יוסף מאיר בודיק -ביתר
הרה"ג מרדכי אריה פרידמן -בני ברק הרה"ח יצחק בודיק -ירושלים
בית ברכה ביתר הרה"ח דוד צבי דייטש -ירושלים
הכלה בהר"ר אברהם איצקוביץ -ירושלים החתן דוד אריה בהר"ר ישראל רייף -אשדוד
הרה"ח משה איצקוביץ -ירושלים הרה"ח יצחק צבי רייף -ויזניץ
הרה"ח מנחם היימן -ירושלים אחוזת וגשל -בני ברק מרת רוזנברג א"ר ברוך צבי -ויזניץ
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
72קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד
מרחיבה דעתו
באמת שחרגנו בבניה .אבל לא היתה לנו ברירה .דירת
שלושה חדרים ,תשע נפשות .העיריה שחררה אישור
בניה לחדר אחד בלבד ,אבל בנינו .כמו שכתוב בהיתר,
ועוד יותר – כמו שלא כתוב...
אף שכן לא התנגד ,והעיריה לא הגיעה .אל דאגה .לא
זה הסיפור.
שנה
מי שהגיע זה הבנק .והנושים" .הבונה כמה יבנה ויהא כמדי הכי
האולם וכות
ש בס
חייב? – כל שהוא" .מספיק שאתה בונה חצי חדר ,ואתה ת בוק
מ עם סוכו וזגות
נהיה בעל חוב .ואם בנית בשיעור שאני בניתי ,אז אתה וממ
איש ות
גדול 200
בעל חוב גדול .ענק. עד
וזה העיק .וזה הציק .ולא ידעתי את נפשי.
דירה נאה אמורה להרחיב דעתו של אדם .הדירה נאה.
ואני הפכתי ל'אויס מענטש' .זה לא הסכום הגבוה ,כמו
הסחרחורת.
הלוואי היו שכנים שיבנו אתי ,והייתי חולק איתם
בעלויות העמודים והיסודות והחפירות וכו' .אבל השכן
מעליי – קשיש ושבע ימים ,וזה שמעליו – קשה לו
להיות רק השותף השני.
ואני – שתחתיהם – בניתי הכל לבד ,ונשארתי בעל חוב
מסוחרר ,ברמה שלא הורגלתי אליה.
זה לא הזמן לרכוש סכין ,אתה כולך בלחץ .אמרתי
לעצמי .מצד שני – זה בדיוק הזמן לרכוש סכין ,ולחתוך
את הלחץ.
אז קניתי ,ולה' הישועה.
בסוכות תשבו ,באריסטוקרט תתפנקו
יום אחרי החגים – השכן הקשיש עבר לדיור מוגן .ביום מוזמנים ליהנות מחוויית המלונאות המלאה
שאחרי הגיעו בניו ,חדורי מטרה :חייבים להרחיב את סוויטות מעוצבות ,אירוח מוקפד ואווירת
הדירה של אבא ולהשכיר אותה בסכום שיכסה את חג מרוממת ,לצד אפשרות לערוך אירועים
הדיור מוגן. ושמחות באולמות המפוארים של המלון ,קרוב
נו? תשתתפו אתי בעלויות! להכול במרכז בני ברק.
הם השתתפו ,שילמו .בבת אחת הוסר העול .הם
נתנו את כל הכסף במקום ,גם השכן שמעליהם הבין נפתחה הרשמה לחג שמחת תורה
שעכשיו כדאי לו.
עכשיו ,זו לא הדירה שמרחיבה את דעתי .זה הסכין.
תפריט גורמה סוויטות ארבעה
בכשרות הרב לנדא וחדרי בוטיק אולמות יוקרתיים
03-677-7141
03-678-7033
ימים נוראים תשפ"ז מלון אריסטוקרט | דמשק אליעזר 16בני ברק
עטרת זקנים
הר"ר יעקב ברמ"א כהן -בני ברק -הולדת הנכדה הרה"ח יצחק אייזיק אוביץ -לונדון -נישואי נכד
הרה"ח אשר סנדרוביץ -וויליאמסבורג -נישואי הנכד הרה"ג צבי הירש ויזניצר -אשדוד -הולדת הנינה
הרה"ח שלמה קנפלמכר -ויזניץ -הולדת הנכד הרה"ג אריה וייס -לונדון -הולדת הנינה
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי -ויזניץ -אירוסי נין מרת וייס א"ר עביר -ויזניץ -הולדת הנינה
לעול המצוות
הב' לוי בהר"ר דוד לקס -בני ברק הב' יצחק מנחם בהר"ר משה יצחק אוביץ -סטטן איילנד
הרה"ח שמואל לקס – בני ברק | מרת כץ שמואל בנימין – בני ברק הרה"ח דוד אוביץ – בארא פארק | הרה"ח יחיאל מיכל רפפורט -בארא פארק
הב' ברוך יחזקאל בהר"ר עזריאל מערינג -וויליאמסבורג הב' יוסף בהר"ר אברהם בנימין ברוס -בני ברק
מרת מערינג א"ר מרדכי – וויליאמסבורג | הרה"ח חיים דב וייסברג -וויליאמסבורג מרת ברוס א"ר משה – בני ברק | הר"ר משה אייזנטל -בני ברק
הב' חיים משה בהר"ר ישראל פייג -אלעד הב' משה בהר"ר חיים מאיר חנוך גנץ -אנטוורפן
הרה"ח יצחק פייג – בני ברק | הרה"ח יצחק קלאר -בני ברק הרה"ח רזיאל גנץ – בני ברק | הרה"ח מנחם מענדיל וייס – אנטוורפן
מרת רונס א"ר יעקב צבי – בני ברק
הב' אלישע בהרה"ג ישעי' יוסף קליין -בית שמש
הרה"ג משה שאול קליין – בני ברק | הרה"ג מרדכי דב הלברשטאם -ירושלים הב' אברהם בהר"ר משה צבי וידר -אלעד
הרה"ג ישראל מנחם מנדל וידר – ויזניץ | הרב שמעון צבי נייהוז – ויזניץ
הב' יעקב צבי בהר"ר נפתלי שמעון שטיין -בארא פארק הרה"ג יצחק וידר – ויזניץ | מרת הופמן א"ר אברהם – בני ברק
הרה"ח שמואל שטיין – בארא פארק | הרה"ח משה חיים שטיינברג -ב"פ
הב' יעקב בהר"ר מרדכי שלמה ויזל -עפולה
הב' יעקב זאב בהר"ר יוחנן דוד שטרולי -אלעד הר"ר גדליה ויזל – אשדוד | הר"ר ברוך שטיינמץ – ויזניץ
הרה"ח משה שטרולי -בני ברק | הרה"ח יצחק אייזיק רוזנברג -ויזניץ הרה"ח יצחק ברוך ויזל – ויזניץ | הרה"ח מנחם מנדל סבו – ויזניץ
מרת רוזנברג א"ר ברוך צבי -ויזניץ מרת שטיינמץ א"ר אריה – קוממיות | מרת דושינסקי א"ר יעקב מנחם – ויזניץ
הב' ??? בהר"ר שאול יהודה שרף -אשדוד הב' חיים שמחה בהר"ר מנחם מנדל ראובן כהנא -אלעד
הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק הרה"ח עזריאל זאב כהנא – ויזניץ | הרה"ח נחמן מנדל – ויזניץ
הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ | הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק
סוכן "ש
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
74קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד
בסייעתא דשמיא
טיפ למנהל... בכורות דף ע"ח.
ערכין דף נ"ו:
להיות מלמד בחיידר זו שליחות אמיתית ,וגם הרבה
כריתות דף ל"א:
סיפוק. המכנה המשותף:
אבל כולכם מבינים שלא עזבתי את הכולל בשביל
אפס ידע במה שקורה במרחבי הש"ס...
(אין דפים כאלו)
שליחות וסיפוק .הייתי צריך כסף ,זה הכל.
הם הגיעו .השליחות ,והסיפוק ,והכסף .יכולתי להעביר
את החודשים בנחת ,לדעת שיש להם מהיכן להתחיל,
ואת היכולת להסתיים עם קבלת המשכורת החדש ולא
לפני כן.
הכל טוב ויפה ,ואפילו יותר מזה.
חמש שנים עוברות .המשפחה גדלה ,הילדים גדלים,
וגם הצרכים לא נשארים קטנים .מוצא את עצמי שוב
בסופי חודשים מנסה לסגור פער ,להחזיק מעמד ,עד
המשכורת הבאה שננגסת מכל כיוון ,ואוזלת.
ביקשתי העלאה .כן .המנהל אמר שיחשוב .בכל פעם
ששאלתי הוא עדיין היה צריך זמן לחשוב .לי לא היה האם במסלול הבא תחזיק מעמד
זמן אז פשוט קניתי סכין וזהו.
עד למסכתות הפחות ידועות??
בחודש אלול ,עוד לא נפתחה השנה ,ניגש שכן לבקש #_5
שאלמד עם הבן שלו לקראת בר המצווה .בחודש הבא
הגיעו שתיים בעקבותיו ,אחד חתן אחרי החתונה על
משהו אחר ,לא משנה.
ד ש מ י א ב ס י ע ת א
החודש השלישי היה ריק ,שרדתי עם השאריות
מהחודש הקודם -
ואז פנה אלי מנהל חיידר ותיק בעיר .הוא שמע שאני זכויות רפואיות
לא רק מלמד גמרא ,אלא גם יודע ללמד איך ללמוד.
הוא ישמח שאגיע לשעתיים יומיות אחרי הצהריים,
דרושה
ע .דסקל054.8598376 :
חברת 'אפשרי' אגף ' -אפשרי בכבוד' משיקה בימים אלו
נשלם יפה ,הוא אומר .אל תדאג.
פרויקט ייחודי לנשים .ולצורך כך:
הוא באמת משלם יפה.
עכשיו ,שלהי תשפ"ו ,אני קולט ששנה עברה עלי בנחת.
הילדים המשיכו לגדול ,הצרכים גם הם המשיכו לטפס ,אבל
יש מאין.
מזכירה מנוסה בהקמת פרויקטים חברתיים
אגב ,המנהל שלי עדיין צריך זמן לחשוב .ממליץ לו לרכוש
סכין .זה מיקל כלכלית .בדוק.
תחומי אחריות וניהול:
ניהול ותכלול :אחריות על תכנון והוצאה לפועל של *
אירועים ,כינוסים ותוכניות לאורך השנה.
הפקה ולוגיסטיקה :הזמנה ותיאום אולמות וספקים, *
מרצים ותכניות ,וניהול האירוע בזמן אמת.
עבודה עם צוות :תיאום עם רבני וצוות ההיגוי של הארגון, *
ותרגום החזון לביצוע מושלם בשטח.
דרישות התפקיד:
* יחסי אנוש מעולים.
* אחריות אישית גבוהה וראש גדול.
אם את מחפשת תפקיד עם אחריות ,עשייה בעלת ערך -זה 'אפשרי'.
קו"ח ניתן לשלוח בפקס0737257941 :
ימים נוראים תשפ"ז או במייל ET07372@GMAIL.COM
כ א ח ד ו נ ש י ם ל ג ב ר י ם פ ו נ ה ה מ ו ד ע ה
הולדת הבן
הר"ר משולם איסר כץ -לונדון
הרב משה אריה כץ – לונדון | הר"ר אהרן ראנד -לונדון הר"ר צבי בנדיקט -בית שמש
מרת ברגר א"ר יחזקאל -לונדון הרב משה אביגדור בנדיקט – ירושלים | הרב ישראל מאיר שלאס – ירושלים
הרה"ג שלמה זלמן בנדיקט – ירושלים | הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
הר"ר שאול יחזקאל כץ -ויזניץ
הרה"ח יוסף כץ – ויזניץ הר"ר יעקב דב גנז -ויזניץ
הר"ר מרדכי גנז – ירושלים | הר"ר א .ק .יוסף שרף – ויזניץ
הר"ר אלטר חיים צבי מערינג -מונסי מרת שרף א"ר ישראל מנחם – ויזניץ | הרה"ח אליעזר וייס – ויזניץ
הר"ר עמרם שמואל מערינג – בארא פארק | הר"ר דוד קליין – מונסי
מרת מערינג א"ר מרדכי – וויליאמסבורג | הרה"ח שמואל שטיין – בארא פארק הר"ר מאיר הגר -בית שמש
הרה"ח משה אשר הגר – ירושלים | הר"ר מרדכי גנז – ירושלים
הר"ר דוד אהרן פרייפלד -לונדון
הר"ר ראובן הרטמן -ויזניץ
הר"ר יקותיאל זושא פרל -אלעד הרה"ג יחיאל משה הרטמן – ויזניץ | הרב שמעון פוגל – ויזניץ
הרב ישראל פנחס פערל – ויזניץ | הר"ר שמחה הכהן סיטנר -אלעד
הר"ר יוסף וייס -לונדון
הר"ר שלמה צין -אלעד הר"ר שמואל וייס – אנטוורפן | הר"ר דוב בעריש קרויטוירט -לונדון
הר"ר שמשון צין – בני ברק | הר"ר מרדכי מנדל – אלעד מרת פלדמן א"ר רפאל -אנטוורפן | הרה"ג אליעזר וייס – ויזניץ
הרה"ח דוד יעקב צין – ויזניץ | הרה"ח נחמן אפל – ויזניץ
הר"ר יהודה וסרמן -בית שמש
הר"ר שמואל אליעזר רוזנר -לונדון הר"ר יוסף נתן שאול וסרמן – ירושלים | הר"ר ירמיהו צין – אלעד
הר"ר משה רוזנר – אנטוורפן | הר"ר שלמה שטיינהויז -לונדון הרה"ח אברהם וסרמן – ויזניץ | מרת ורצברגר א"ר יהושע – ירושלים
הרה"ח דוד יעקב צין – ויזניץ | הרה"ח משה זילברשלג – ויזניץ
הר"ר יצחק זאב רוזנשטיין -ויזניץ
הרה"ח דוד אריה רוזנשטיין – בני ברק | הר"ר משה הרטשטיין – ויזניץ הר"ר משה זילברשלג -עפולה
הרה"ח בנימין רוזנשטיין – בני ברק | הרה"ח גדליה דוד הרטשטיין – בני ברק הר"ר יקותיאל זילברשלג – בני ברק | הר"ר יעקב בנציון שטיין – ירושלים
הרה"ח ישעי'ה ברקוביץ – ויזניץ מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | מרת שטיין א"ר יצחק דוד – ויזניץ
מרת וייס א"ר נחום – בני ברק
הר"ר מנחם יהודה ריזל -עפולה
הר"ר חיים משה ריזל – בני ברק | הרב נפתלי בייגל – ויזניץ הר"ר יצחק מרדכי טובק -בני ברק
הרה"ח שמשון ריזל – ויזניץ | הרה"ח יששכר דב בייגל – ויזניץ הר"ר אשר זליג טובק – אלעד | הר"ר פנחס רובינשטיין -אלעד
הרה"ח חיים שלמה ברגר – ויזניץ הרה"ח משה דוד טובק – ויזניץ
הר"ר אלקנה כהן -ירושלים
הר"ר ישראל כהן – אלעד | הר"ר יהודה לוריא – ירושלים
הולדת הבת
הרב יהושע העשיל כהן – ויזניץ | הרה"ח יוסף חיים שיינברגר – ויזניץ הר"ר איתי בן אוריה -בארא פארק
הרה"ח משה קליין – ירושלים
הר"ר משה שמואל ברלין -עפולה
הר"ר שמואל יצחק ניימן -ויזניץ הר"ר יעקב צבי ברלין – ויזניץ | הרה"ח יהושע זילברשלג – אשדוד
הר"ר משה יוסף ניימן – אלעד | הר"ר לוי יצחק קופטייל – בני ברק הרה"ח דב ברלין – ויזניץ | מרת הייגר א"ר נח – ויזניץ
הרב פנחס ניימן – ויזניץ | הרה"ח חיים דוד רוזנר – בני ברק מרת ארברמן – ויזניץ
הרה"ח חנני' יו"ט ליפא גרינפלד – בני ברק | הרה"ח חיים צבי קופטייל – בני ברק
הר"ר ישראל שמעון גוטסמן -ירושלים
הר"ר אליעזר זאב צבי פריד -עפולה הר"ר יצחק גוטסמן – מודיעין עילית | הר"ר אהרן יוסף ורנר -ירושלים
הרה"ח ישראל יצחק פריד – לונדון | מרת כהן א"ר אברהם יוסף – אשדוד מרת גוטסמן א"ר משה– בני ברק | הרה"ח מרדכי קסטלניץ -בני ברק
הרה"ח אשר זאב כהן – ויזניץ | הרה"ח שאול יחזקאל כץ – ויזניץ מרת כהן א"ר משה– בני ברק | הרה"ג חיים ורנר -ירושלים
הר"ר יצחק משה פרידמן -חיפה הר"ר אליהו דב הוס -ויזניץ
הר"ר בנימין זאב פרידמן – בני ברק | הר"ר שמואל שימון – ויזניץ הרה"ח אהרן הוס – ויזניץ | הר"ר שלמה אלימלך ערבליך -ביתר
הרה"ח שלום שמעון – ויזניץ
הר"ר יוסף וייס -בית שמש
הר"ר שמואל שטיין -בארא פארק הרה"ח מאיר וייס – אשדוד | הר"ר נפתלי הירש – בית שמש
הרה"ח משה שטיין – בארא פארק | הר"ר אליעזר נייהוז -בארא פארק
הר"ר דוד טויב -אלעד
הר"ר מנחם מנדל שמילוביץ -חיפה הר"ר נתן שמשון אריה טויב – מנצ'סטר | הר"ר חיים יהודה כץ – אלעד
הרב נחום עזריאל שמילוביץ – אשדוד | הרב ישראל גנזלר – חיפה הרה"ח שאול יחזקאל כץ – ויזניץ | הרה"ח יצחק צבי פריד – ויזניץ
הרה"ח יחיאל מיכל שמילוביץ – ירושלים | הרב מרדכי גליק – ויזניץ מרת ויזל א"ר דוד – אשדוד
76קשר איתן • כי תבא תשפ"ו
בס"ד
בסייעתא דשמיא
בלי משהו מה ,אתה חושב שלא ניסיתי?!
ניסיתי במחזור הנוכחי ,הקודם ,ועוד...
מיוחד...
כשקניתי את הסכין ציפיתי לסוף הטוב.
יש כל כך הרבה סיפורים יפים שקרו לאנ"ש סביבי .ורק
סכין דקה מבדילה ביני לבינם.
קניתי אחת כזו ,וחיכיתי.
היו לי רעיונות נהדרים לסוף הטוב .הצעת עבודה טובה
יותר ,ירושה מזקן ערירי ,פינוי בינוי לדירה הישנה שלי.
הרי משהו יקרה.
היתה לי שנה שלמה ,שנים עשר חודשים ,לחכות.
סיימתי את השנה ,והנס לא הגיע .אז חשבתי אם לקנות
סכין שוב? הרי לא קרה דבר!
רגע לפני שניסיתי לחשוב אם לא השתבש משהו לא!
בדרך ,ואולי קרה משהו בלי ששמתי לב - הפעם עלינו על הנוסחה הנכונה!
קלטתי שהסיפור של השנה היה היפה ביותר מכל
השנים שקדמו לו.
#_6
שנה בלי מכונת כביסה שלא סוחטת ,בלי טיפולי
שיניים משברי ארנקים ,בלי נסיונות לקושש מחבר
כמה אלפים בסוף חודש ,להחזיר בתחילת החודש הבא
ולבקש שוב בסופו של חודש נוסף. דירות בעמנואל
כל כך הרבה דברים טובים קרו בלי דרמה מיוחדת .שום
שיבוש ,שום אובדן ,שום תקלה .שנה חלקה .חלקה כמו סכין
לאור הרחבת גבולות קהילתנו 'אמרי
חדה.
קונה שוב סכין ,מתפלל בכוונה "וברך שנתנו כשנים
אליעזר' בעמנואל ,ובעקבות הביקוש
הטובות" .מבקש שהקב"ה יברך את השנה הבעל"ט
בדיוק כמו זו שמסתיימת עכשיו.
הגדול שנוצר לרכישת ושכירות דירות
בעיר
תיווך דירות בעמנואל
יצחק ישראלי 053-4147289 -
ימים נוראים תשפ"ז
המקום
בס"ד
NG
אשר אתה עומד ,קודש הוא!
רישום למקומות תפילה על ה'פארענטשעס'
לימי ראש השנה ויוהכ"פ תשפ"ז הבעל"ט
ההרשמה בימים א-ב ניצבים וילך י"ז-י"ח אלול בלבד!
ההרשמה היא אך ורק במערכת הממוחשבת של 'יחד לבבנו'
03-3132-870
המחיר למקום ₪ 100בלבד
ההזדהות במערכת באמצעות מס' זהות
התשלום בכרטיס אשראי בלבד
לאחר סגירת המערכת לא נוכל להבטיח מקום ראוי
| בני חו"ל |
תלמידי ישיבותינו הק' :אצל נציגי 'יחד לבבנו'
בחורים הלומדים בחו''ל :יש להרשם בטופס המיוחד של ההורים
מי שאינו מזוהה במערכת הממוחשבת
מועבר אוטומטי לרישום נא לפעול לפי ההנחיות
לכל בעיה ניתן להשאיר הודעה בשלוחה 9
בברכה נאמנה ובברכת כוח"ט
הנהלת 'יחד לבבנו'
מחירי שכירות דירות לראש השנה
פנייה מיוחדת לכלל אנ"ש:
הננו לשוב ולהפציר בציבור להקפיד על מחירי הוועד ולגלות אורך רוח .המציאות מוכיחה פעם
אחר פעם ,ככל שמתקרבים לחג ,המחירים יורדים ומתיישרים בהתאם לתקנון מחירי הועד.
מחירון דירות לראש השנה
דירה רגילה -בסיס ( 2מיטות) :עד ,₪ 750 •
כל מיטה נוספת ,₪ 200 :מזרן /לול₪ 100 :
דירה מיוחדת (קרובה ,קומה נמוכה וכדו') -בסיס ( 2מיטות) :עד ,₪ 950 •
כל מיטה נוספת ,₪ 230 :מזרן /לול₪ 110 :
הבהרה לאחר שאי-הבנה נפלה במחירון הקודם שפורסם – השכרה לכל החודש (או חלקו):
המחיר נשאר כבשנים עברו – כפול מתעריף השכירות החודשי הרגיל. •
ממיטה 5ומעלה (לכל יום) ₪ 80 :לכל מיטה נוספת ,ו ₪ 40-לכל מזרן או לול נוסף •
דירה יוקרתית :ניתן להוסיף עד כ 20%-לתעריף. •
מאגר הדירות להשכרה בפיקוח הוועד
08-6168800
דיווח על חריגות :במידה והוצעה לכם במאגר דירה במחיר הגבוה מתקנון הוועד,
אנא פנו בהקדם לטלפון [ 03-3065311שלוחה ,]9ונציגנו יטפלו בנושא בס"ד בהקדם האפשרי.
מחירי הוועד נקבעו ע"י מומחים בתחום להשכרת דירות מנסיון השנים הקודמות
ומבקשים מהציבור לא להפקיע שערים ולהישמע להוראת ובקשת מרן אדמו"ר שליט"א
"...אבקש לעורר אודות שכירות הדירות בשיכון ,בעלי דירות שמנצלים את מצוקת האנשים המבקשים לבוא
לחג לויזניץ ,הנני מבין את מצוקת האנשים בעלי הדירות הנזקקים לממון ,אך אין זו דרך ישרה להפקיע
שערים ולדרוש סכומים גבוהים מדי ,יש מחיר שנקבע ע"י אנשי הוועד להכנסת אורחים השווה לכל נפש
(לשו"ק בס"ג כי תצא תשפ"ב) משני הצדדים יוצאים נשכרים ,ואין להפקיע שערים"...
בברכה
וועד הכנסת אורחים
בס"ד
פרנסת תשפ"ז מוכרעת בסכין .עכשיו.
ׁ
מִי יֵעָשֵר ּומִי?
