הארת השבת · He'aras Hashabbos — כי תבוא (2026-08-24)

תבא
א ת כי
כי תב פרשת
פרש
תשפ""ו
תשפ
326
3 26
2גיליוןן 6
ג ל ון
ש ּ ָבת
ר ַ
ער
כ ִטייגֶֶגע
ֶעכ
ַא ֶלע ְ
·´¬·¼Ã¬ÅðŬŰ½®°¹°¸´Ã°½´ÄŰ»°
ďƌĞƐůĞǀŵĂŝůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
ְמ ַק ְּי ִמים ֶאת הַ ּ ִמ ְצ ֹוות ְּב ִׂש ְמחָ ה
שה
ּ ְפ ִנִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ
והראיה ,מיעקב בחיר האבות -שנסתלקה ממנו בפרשייתנו ,בתוכחה ,אנו קוראים את הפסוק:
שכינה ורוח הקדש ,עשרים ושתים שנים שפרש יוסף "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה".
ממנו .וכששמח בבשורתו כתיב' :ותחי רוח יעקב', בדברי ה'זוהר הקדוש' )וירא קטז (.נלמַ ד מפסוק זה
ששרתה עליו רוח הקדש .ואמרו רבותינו ז"ל )פסחים
קי"ז :(.אין שכינה ואין נבואה שורה לא מתוך עצבות – על השמחה לכלליות בני ישראל' :כהנים ,לווים
הארץץץ"" )כו א(
אלל האראא תבא
ה ככיי תב"והיה
"והי וכו' .וכן מצינו באלישע ובבני הנביאים ,דכתיב )מלכים וישראלים' ,וכך הוא לשונו) ,מתורגם ללשון הקודש(:
'והיה' לשון שמחה הוא. ב' ג' ט"ו(' :והיה כנגן המנגן .וכתיב )שמואל א' י' ה'(: ראה מה כתוב )דברים כח(' :תחת אשר לא עבדת
דהא עיקר כניסתם ל'ארץ ישראל' הוא לקיים 'ולפניהם תוף וחליל וכינור והמה מתנבאים'. את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל' .פסוק זה
מצוותיה ,וכמאמרם )סוטה יד( :שמשה רבנו ואפילו בכל עבודת מצוה ותהילה ,צריך שיהיה הוא סוד' :תחת אשר לא עבדת בשמחה' -בזמן
נתאווה להיכנס לארץ ישראל ,דמצוות רבות בתכלית השמחה ,כמו שמצינו באביי דהוה בדיח טובא שה'כהנים' היו מקריבים קרבנות ועולות ,וזו היא
שנצטווו ,אינן מתקיימות אלא בארץ ישראל. ואמר :תפילין קא מנחנא .וכן רב ברונא ,משום דסמך 'בשמחה' .ו'בטוב לבב' -אלו ה'לוים' .ו'מרב כל' -
וב'זוהר' )ח"א פד (:על 'ארץ ישראל' שהיא לא גאולה לתפלה ,לא פסק חוכא מפומיה כל ההוא יומא. אלו 'ישראל' שהיו אמצעיים ביניהם ...כמו שכתוב
נבראה כי אם שיעבדו בה עבודת ה' .וזהו 'והיה' - )ישעיה ט(' :הרבית הגוי לו הגדלת השמחה' .שמחה
חיזוק לקיום המצוות של ארץ ישראל בשמחה. תפלין....
הנחתי תפלין..
שבת ,,הנחתי
ושמרתיי שבת
זכיתי ושמרת
ה'' זכיתי
ברוךך ה
ברו לכל בית ישראל.
ויעויין 'ב'בן יהוידע' )פרשת ראה( על השמחה וכך היה שח רבי לוי יצחק בנדר )שיש"ק ו תיד( :אדם
המיוחדת בקיום 'מצוות התלויים בארץ'. ה!
אדרבה
אלא אדרב
להפילנו ,,אלא
בכדיי להפילנו
א בכד
התוכחה ללא
התוכחה
שזכה וקיים איזו מצווה ,בא אליו היצר הרע ואומר הבה ונחזי שורות של חיזוק לנפש העייפה – בדברי
ואפשר להוסיף דמיד בהמשך כתוב 'מצות ביכורים'
דהייתה בה שמחה יתירא. לו' :וכי כבר מה עשית ,מה חשוב המצוה שעשית ,אין התוכחה הקשים בפרשייתנו ,מדברי מוהרנ"ת על
המצוה שעשית שווה כלום .אינך מהדר באמת פסוק זה) ,ליק"ה בכור בהמה טהורה ד כ(' :בסוף
בה"" )כ"ו א(
ת בה
וישבת
ה וישב וירשתה
נחלה וירשת"נתן ללךך נחלה
"נתן בקיומם ,ואינך עושה אותם לשם שמים וכדומה. התוכחה שהיא יראת העונש כתיב' :תחת אשר לא
ב'לשון יחיד' נאמרה כאן .ואפ"ל ע"פ המובא לאור זאת; צריך האדם בכל פעם ובכל אופן להתחזק עבדת את ה' בשמחה' .והבן היטב -שזה העיקר
ב'ליקוטי מוהר"ן )עא ב( :ד'כל אחד מישראל יש לו
חלק בארץ ישראל' ,וזהו 'לך' -לכל אחד ואחד. בשמחת המצות .לפני קיומם יאמר לעצמו :מה חשוב שלא ייפול על-ידי יראת העונש .רק מפחד העונש
וגדול קיום המצוה שהולך אני לקיימם ,בפרט מצות יתחזק לקיים דברי הצדיקים אמתיים ,שמזהירים
אליו"" )כו ג(
ת אליו"ואמרת
"ואמר דאוריתא כתפילין ,שבת ,ציצית ועוד .ואחר שקיימם את הגרוע שבגרועים להיות בשמחה בנקודות
בדברי רש"י ע"פ ה'ספרי' :שאינך כפוי טובה. לשמוח שוב במצווה שעשה ,וישמח ויחזק עצמו ויאמר הטובות ,שמוצא בעצמו עדיין כמבואר על הפסוק:
ואפ"ל בדבריו' :ואמרת' בגימטריא' :הכרת הטוב'. 'אזמרה לאלוקי בעודי' ,ב'ליקוטי מוהר"ן'.
כן אפ"ל ,ע"פ תחילתו של הפסוק' :ובאת אל הכהן' לעצמו :ברוך ה' זכיתי ושמרתי מצות השבת והנחתי
תפלין וכו' וכו' .וכן בכל המצות והמעשים טובים ועוד בדבריו המרווים על עבודת השם בשמחה,
– התכללות בכהן ,והא 'כהן' הוא 'איש החסד' ,דזהו בפסוק זה )ליקוטי הלכות אישות ג ח(' :כי נקודת כל
גם ענינו של 'הכרת הטוב'. שעשה יודה לה' על הזכות הגדולה שזיכה אותו.
ויתפלל לה' ויאמר :אם באמת זיכיתני כבר במצווה המצוות ומעשים טובים הוא השמחה ,כמו שכתוב:
ואמרת"" )כו ה(
"וענית ואמרת
"וענית 'פקודי ה' ישרים משמחי לב' .וכמו שאנו מבקשים
בפרש"י' :וענית' לשון הרמת קול .נוכל ללמוד יקרה כזו ,עזרני להדר בה יותר ויותר ואזכה גם להשיג
מעלת המצווה יותר ויותר ,וחוזר חלילה. תמיד :ונשמח בדברי תורתך ובמצוותיך לעולם ועד.
מכאן מהא המובא ד'הקול מעורר את הכונה' )עיין כי עיקר שלימות העבודה של תורה ומצוות ,הוא
ברכות כ"ד :ובהרא"ש ורבינו יונה שם ובש"ע ק"א( אכן כן ,הבה ונחשוב חשבונו של עולם; הרי ב"ה
דבריש' :וענית' -הרמת קול ,ולאחמ"כ 'ואמרת' – דייקא כשזוכים לעשותם בשמחה ,וכמובא
אנחנו מקימים את המצוות .לומדים ,מתפללים,
אמירה בהבנה וכוונת הדברים ,ע"ד הפסוק' :כה בספרים ,ובפרט בכתבי האר"י -מגודל האזהרה
משתדלים בחסד ומוקפים אנו במצוות ,למה שלא
תאמר לבית יעקב' .וב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה כ(: לעסוק בתורה ובמצות בשמחה ,וכמו שכתוב' :תחת
נשמח בכך? הרי שוויה ,מעלתה ושכרה היא לאין ערוך
דהקול מעורר הדעת ,בבחינת 'הקול מעורר הכונה' אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב '...
ובשביל זה" :ונצעק" ,ולאחמ"כ" :וישמע את -עִ ם נצרף לכך שמחה ,הודאה לה' .זוהי שלימותם של
קולנו". המצוות ,האם לא כדאי הוא הדבר?! ויטאלל
חיים ויטא
רבי חיים
שלל רבי
קדשוו ש
דבר קדש
דבר
עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה. דברים יסודיים בעבודת קוננו בזה העולם – בשמחה
ואמרת"" )כו ה(
"וענית ואמרת
"וענית ובחדוה .וגודל הכרחיותה לעובדא ולמעשה ,ע"פ
אפשר לומר בדרך רמז ,דבמצוות 'ביכורים' ישנה פסוק זה שבפרשה ,כותב רבי חיים ויטאל בספרוו
מצוה של עניה ודיבור )מצות עשה רמד( ,דר"ת וס"ת
של תיבת' :בכורים' הוא 'בם' ואותיות הפנימיות שה
ירת הַ ּ ַפ ְר ׁ ָ
ִׁש ַ ת
'שערי קדושה' )ח''ב שער ד'(.
וכך הוא לשונו הטהור :העצבות גורמת מניעת
הוא בגימטריא' :לדבר' ע"ד הפסוק' :ודברת בם',
מצוה של דיבור. תהעבודה ,וקיום המצות ובטול עסק התורה ,וכוונת
" ַתּחַ ת אֲ שֶׁ ר ל ֹא עָ בַ ְד ָתּ ֶאת הַ שֵּׁ ם בְּ ִשׂ ְמחָ ה" התפילה .ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה'.
עמךך
ת עמ
אתוברךך א
ם ובר
השמים
מןן השמי
קדשךך מ
ממעון קדש
'השקיפה ממעון
'השקיפה וההיפך ,בהיותו עובד ה' יתברך בשמחה כמוו
ישראל'' )כו טו(
ת ישראל
את
א סוּקי הַ בְּ ִרית וְ הַ תּוֹכָחָ ה.
נ ְִק ֵראת בִּ פְּ ֵ שכתוב )תהלים ק' ב'(' :עבדו את ה' בשמחה' .כיי
בפרש"י' :עשינו מה שמוטל עלינו עשה מה בּקיּוּמָ ם בְּ ִשׂ ְמחָ ה ְשׁלֵמוּת הַ ִמּצְ ווֹת ִ - השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להתדבק בוו
שמוטל עליך .שיומשכו הברכות. תיתברך ,וכתיב )דברים כ"ח(' :תחת אשר לא עבדת את
והא סיום עשיית המצוה בכאן הוא אמירתם ,דהוא בְּ ִדבְ ֵרי ַרבֵּ נוּ הָ אֲ ִר"י מוּבָ א ז ֹאת הַ ַכּ ָוּנָה. ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב'.
מצוות עשה של' :ואמרת לפני ה'. כי העבודה אם היא בעיצבון ,דומה לעבד העובדד
וב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה ל"ד( :שהדיבור הוא כלי עִ בְ דוּ ֶאת הַ שֵּׁ ם בְּ ִשׂ ְמחָ ה -בַּ עֲבוֹדָ ֵתנוּ נ ְַקיְּמָ הּ
לרבו בפנים עצבות וזועפות .וכתיב )משלי י' כ"ב(:
השפע ,שבהם מקבלים השפע .כמו שכתוב כְּ בֶּ ן מֶ ֶל הַ ְמּשָׁ ֵרת בִּ ְר ָננָה -עַ ל ז ֹאת הַ זְּ כִ יָּה! 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה' .כיי
)דברים א'(" :ויברך אתכם כאשר דבר לכם". העיצבון הוא נמשך מזהמת סמא"ל ונחש -שהטילוו
היינו לפי הדבור כן השפע' .וזהו בקשתם :דמכיון פִּ קּוּדֵ י הַ שֵּׁ ם ְמשַׂ ְמּחֵ י לֵב נִזְ כֹּר ְבּ ִקיּוּם הַ ִמּצְ וָה
באדם וחוה ,כמו שכתוב באדם )בראשית ג' י"ז(:
שיש כאן 'ואמרת' דזהו :דיבור ,לכך בקשתם' :וברך כַּדָ ִאית ִהיא הַ ִשּׂ ְמחָ ה לְשַׁ לְּבָ הּ בָּ עֲבוֹדָ ה הַ ַתּמָּ ה. 'בעיצבון תאכלנה' וכתיב )שם ט"ז(' :בעצב תלדיי
את עמך את ישראל'.
בנים' ,ועי"כ -הקב"ה ושכינתו מסתלקים מעליו.
טלפון02-5829920 : מוסדות ברסלב "אהבת משה" -תלמוד תורה * ישיבה לצעירים * הישיבה הגדולה * כוללי אברכים * חבורות בוגרים
שה
שך ּ ְפ ִנִני ֵנֵיי ּ ַפ ְר ׁ ָ
הֶֶה ְמ ׁ ֵ
ִסי ּפ ּו ִרים ְמ ִא ִירים
זי"ע
"ע
עותלמידיו זי"
מידיו
מידדי
תלמי
תלמי
מברסלב ות
רסלב
לב
רסל
מברס
מוהר"ן ב
מב ר"ן
והר"
הר
מוה
והמו
רביה"ק מו
יה"ק
"קק רביה
רביה
יה במשנת ר
שנת
במשנ
פרשה במ
במ רשה
פרש
סיפורי פ
פורי
ריסיפו
פוסי
רם"" )כז יד(
קול רם
ישראלל קול
ש ישרא
איש
אלל ככלל אי
ואמרוו א
"וענוו ואמר
"וענ דברים כז ח(
את" )דבר ם
"את כל דברי התורה הזזאת
ע"פ המובא ב'ליקוטי מוהר"ן' )כג לו( :דלפני התגלות בתורה ועבודת קלמנוביץץ
יענק'ל קלמנובי
רבי יענק'ל
קורא רבי
הבעל קורא
הבעל
ה' ,יש לצעוק :ע' קולין ,כמו היולדת דצועקת לפני הלידה ,וכנגד ע' תיבות צעיר לימים היה החסיד הנודע מחשוב החסידים ,שגם שימש כבעל תפילה ב"קיבוץ" בימי ראש
שבמזמור 'יענך ה' ביום צרה'. השנה באתרא קדישא מירון רבי יענק'ל קלמנוביץ המכונה בפי כל רבי יענק'ל מלמד – כשהחל
ואפשר לדייק על הכתוב בכאן 'קול רם' דנצטוו ע"כ -שמיד בעמדם להיות 'בעל קורא' בתורה.
בכניסתם לארץ ישראל – דשם זכו לאור התורה ועבודת שמים ,צריך בתפקיד זה שימש עד לשנותיו האחרונות בימי חייו ,את תורת הקריאה בתורה למד מפי רבו
להיות' :קול רם'. הגה"ח רבי אברהם ב"ר נחמן מטולשין מגדולי החסידים ומנהגי העדה בחסידות ברסלב.
ואפשר להוסיף :דס"ת של' :קול' רם' – בגימ' ע' – כנגד הע' קולין. ההיכרות ,בין רבי אברהם ב"ר נחמן לרבי יענק'ל הייתה כבר בימי ילדותו של רבי יענק'ל.
למעשה; רבי אברהם ב"ר נחמן הוא אשר זיהה בנער הצעיר את כישרונותיו ,והוא זה שלימדו
לאלוקים"" )כו יז(
להיות ללךך לאלוקים
ם להיות
היום
ת היו
האמרת
ה'' האמר
תה"את
"א והכשירו להיות "בעל קורא".
'האמרת' – הוא גם מלשון' :אמירה' ,ו'בליקוטי מוהר"ן' )תורה פ"ד(: לימים סיפר רבי יענק'ל על רבו רבי אברהם ב"ר נחמן ,שהיה מזרזו לקרוא בתורה בציבור
'עיקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה' .וזהו' :את בשבת ,כי אהב לשמוע את קולו הברור והצח ,ונהנה מדיוקיו בקריאת הטעמים.
ה' האמרת היום' – ע"י אמירה לה'' ,להיות לך לאלוקים' דביקות ועוד היה רבי יענק'ל משתבח לאמור" :רבי אברהם ב"ר נחמן העמיד אותי ל"בעל קורא" ,והגה"ח
והתחברות להקב"ה כביכול. רבי אברהם שטרנהארץ העמיד אותי ל"בעל תפילה".
ממך"" )כח י(
ויראוו ממך
עליך וירא
נקרא עליך
יקו""ק נקרא
ם יקו
שם
הארץץ ככיי ש
עמיי האר
"וראוו ככלל עמ
"ורא ואכן כן; זכה רבי יענק'ל ללמוד אצל שנים מענקים של המנהיגים בברסלב וממעתיקי המסורת
בדבריהם )סוטה יז (.דפסוק זה סובב על 'תפילין' ,ובלשונם' :אלו בחסידות ,והם חוליה חשובה המקשרת בין הדורות.
תפלין' .ואפ"ל; דהר"ת של זה הפסוק :ו'ראו כ'ל ע'מי ה'ארץ כ'י ש'ם רבי יענק'ל נודע כבעל קורא מופלא ,מדקדק בטעמים ,מטעים בחוזקה את המילים .וטעם
י'קו"ק נ'קרא ע'ליך ו'יראו מ'ממך )עם אחד עשר התיבות( עולה במספר: קריאתו מתוק מדבש .הוא היה קורא בהברה ירושלמית על כל גינוניה וטעמיה .היה ניתן להבחין
'אלו תפלין'. בהדגשות אופייניות ייחודיות ,כך לדוגמא בטעם ה"זרקא" היה מסלסל בקנייטש נוסף.
שימש כבעל קורא בכמה וכמה בתי כנסיות .בראשיתו קרא בעיר העתיקה במניין של חסידי
ת
הקללות
עליךך ככלל הקללו
ובאוו עלי
אלוקיך ....ובא
ה'' אלוקיך..
בקולל ה
תשמעע בקו
א תשמ ם ללא
אם
ה א"והיה
"והי ברסלב הנודדים ממקום אחד למשנהו .גם כאשר עבר לדור בעיר החדשה ,היה צועד תדירות
והשיגוך"" )כח טו(
האלה והשיגוך
האלה בשבתות אל העיר העתיקה אל ידידיו הוותיקים ,קורא בתורה במניין חסידי ברסלב .חוט איתן
בדברי ה'דגל מחנה אפרים' ע"פ ה'תיקוני זוהר' ,שהתוכחה היא כולה
ברכות גדולות .שהקב"ה כביכול לא יניח אותך שתלך בדרכיך ,רק בעל מתוך נימי נפשו קישר אותו אל הגרעין העתיק והמיוחד הזה.
כרחו תהיה דבוק בו .וזה 'והיה' לשון שמחה .ע"כ. כמו כן במשך עשרות בשנים שימש כבעל קורא עיקרי בשטיבלאך במאה שערים ,היה עובר
ואפ"ל בדבריו; בתיבה האחרונה של פסוק זה' :והשיגוך' ר"ת וס"ת – מחדר תפילה אחד למשנהו ,חוזר וקורא את הפרשה בכל שטיבל .גם חמש המגילות היו חוזרות
הוא 'כ"ו' – כמנין הוי"ה – רחמים בתוך התוכחה. ונקראות בפיו כמה וכמה פעמים .חשוב לציין שקריאת התורה שלו הייתה בהתנדבות.
לבד מזאת היה משמש בעל קורא ב"קיבוץ" במירון שם התקבצו חסידי ברסלב שלא יכלו להגיע
בשמחה"" )כח מז(
אלקיךך בשמחה
ה'' אלקי
תהאת
תא עבדת
לא עבד
אשרר לא
ת אש"תחת
"תח לציון באומן – בעת ששערי ציון היו נעולים.
ב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה כד(' :מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד'. בשעת קריאת התורה היו מתפצלים החסידים למספר "בתים" )מנינים( ,ומתפזרים ברחבי
ואפ"ל בדרך רמז" :לא עבדת את הוי"ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב" )עם איזור הציון ,כך נוצרה אפשרות להעלות קרואים נוספים לברכת התורה בימים קדושים אלו של
האותיות ,התיבות והכולל( גימטריא' :דמצוה גדולה להיות בשמחה
תמיד' .דבכאן לא קיימו מצוה זו .ודו"ק. ימי ראש השנה .מקובל היה שהיו מוכרים העליות כשהכספים של התרומות הלכו עבור ההוצאות
הרבים של הקיבוץ.
לשמוע"" )כט ג(
ם לשמוע
וע ואזנים
לראות ואזני
ם לראות
ועינים
ת ועיני
לדעת
"לבב לדע
"ל רבי יענק'ל שסיים זה עתה להתפלל תפילת שחרית לפני העמוד ,המשיך בסדר הוצאת ספר
ע"פ המובא בליקוטי מוהר"ן )תורה מט( הלב הוא הצייר של כל תורה ,נשא בידיו את ספר התורה ל"בית שני" בבית זה שימש כבעל קורא קבוע.
המידות ...כמ"ש 'צור לבבי' ,וזהו בכאן מקודם "לב לדעת" ורק לאחר על פי המנהג מי שעובר לפני התיבה בראש השנה ,מקבל עליה לתורה ,רבי יענק'ל היה מקבל
מכאן "ועינים לראות ואזנים לשמוע". עליית "רביעי" באופן קבוע.
ה''
אניי ה
כי אנ
תדעוו כי
למעןן תדע
ם ל מע
שתיתם
א שתית
ושכרר ללא
ויין ושכ
ם ויין
אכלתם
א אכלת לחם ללא
לחם מתברר שעל פי תורת הנסתר ,העליות לתורה מייצגות את הספירות העליונות .הספירה
אלקיכם'' )כט ה(
אלקיכם הרבעית ה יא ספירת הנצח ,והיא מתקשרת לרבינו הקדוש מברסלב שאמר "ניצחתי ואנצח" ,וכן
אפ"ל דנקט בדוקא 'לחם ייו ושכר' ,כי הם המרחיקים מהכתוב' :למען שמן "נחמן" בגימטריא "נצח".
תדע כי אני ה' אלקיכם' .דהא על לחם זה -כבר למדו חז"ל )יומא עה(: לכאורה בהיותו בעל תפילה לא היה מוטל על רבי יענק'ל לתרום נדבה .ואולם נקי כפיים היה
'לחם ששאלו שלא כהוגן' .ועל 'יין ושכר' כבר נכתב על יכלתם להרחיק ולא אבה לקבל עליה זו בחינם .לא רצה לקבל דמי הנאה מכך שהוא בעל תפילה ,על כן הקפיד
את האדם מבוראו .וככתוב על 'נזיר'' :מיין ושכר יזיר' .וכן הוא בארכה לנדב אף הוא תרומה לעליה לתורה ,וכך נהג עד שנתו האחרונה לימי חייו.
במפרשי התורה על הפסוק )ויקרא ט מ( 'יין ושכר אל תשתה אתה ובניך ויש לציין לספר גם זאת; בדברי הפוסקים נאמרו דעות שונות בעניין קריאת העולה לתורה
אתך בבאכם אל אהל מועד' על הזהירות בשתייתם. בדברי התוכחה שבפרשת בחקותי ,ובפרשת כי תבוא.
החששות בעניין זה הם ,שחס וחלילה הקללות המוזכרות בדברי התוכחה עלולות להזיק לעולה
ון" )כט ח(
תעשון""
ן"
אשרר תעשון
ת ככלל אש
את
תשכילו א
למעןן תשכילו
ם למע
אתם
"ועשיתם את
"ועשיתם לתורה .ומשום כך נהגו במקומות רבים שבעל הקורא בעצמו מקבל את העליה של קריאת דברי
אתם' אותיות' :אמת' .ובתרגומו' :למען תשכילו' '' -בדין דתצלחון' – התוכחה) .ראה משנה ברורה סי' תכ"ח ס"ק י"ז שהביא בדבריו מנהג זה(.
לשון הצלחה .שע"י אמת מצליחים .וכמובא ב'ספר המידות' )הצלחה יד(: בעל הקורא רבי יענק'ל ,שהיה ירא שמים ובעל ביטחון גדול ,לא הבין ממה יש לחשוש ,הלא
'מי שאומר תמיד אמת הוא מצליח'. דברי התוכחה הם חלק מהכתוב בתורת אלוקים קדושה!
זכורה שנה אחת בה חזר וקרא את פרשת "כי תבא" כעשר פעמים במניני התפילה השונים ,החל
מתפילת ותיקין ועד חצות היום ,ובכל פעם היה עולה לתורה בקריאה של דברי התוכחה .לימים
נחפש סיפר ,שאף שנה לא הייתה כל כך מוצלחת אצלו כמו אותה שנה) .ע"פ וצדיק באמונתו יחיה(
דרכים או ְֹמ ִרים ְתּ ִהלִּ ים
להתעורר, שׁוּבָבָבה ָהֲ ,,עֲע ֶשֶׂרת ְיְמֵמֵמי ְתּשׁוּ
שׁוּ אשׁ הַַה ָשּׁ ָנה
ָה שׁ
ראשׁ
ה כְְּכּבָָבר בָָּבּא ֹרֹאשׁ ֹתִ ,,ה ֵנֵּה חוֹת
ת יחו
ים וְְוהַַה ְסּלִִליח מים נוּוּ ִבּיימֵֵמֵמי ָהָה ַרַרֲחֲחִמי אָנוּ
ם אָנ איים ם ! נִִנְמצָָצִאי ק ִריים ים ְי ְָק ְי ָל ִָדדים
לבל ה
אָה ֵשׁ מֵֵמאָ ים ֵישׁ
תִח ָנּה.
ָה.
ה.
תוּבֶ :שׁ ְבּכָָכל סֵֵספֶֶפר ְתּ ִהלִִּלּים
וּת ָה וּ ְים ִבּ ְת ִפ ָלּה
כָּתוּב::
ב:תוּב
בּיםמ ְְרר ִבּי
ים" ,,וּוּכְְכְכָבָבר כָָּכּתוּ
כּתוּ
וּמ
שׁוּבָבה – וּ ַ
ים"
תּ ִהלִִּלּים "תּ
שׁוָּבָ
יררת " ְ
תשׁוּ
ים ִבּ ְתשׁ
מיר
חו ְֹזְֹזז ִרים
ם ַבַּבּ ֲאֲא ִמי ַ
אָנוּוּ חו ם ֶשׁ ָבָּבּ ֶהֶהם אָנ
אָנ
ִשׂ ָראֵֵאל ַמ ְר ִבּיים
ָמיים
לּוּ עַַעם ִי ְשׂ
םָ ,,י ִמ
אלּוּוּ
ים,
ם ֵאֵאלּ
וּרים
ָמיים
ֹם הַַהכִִּכּפּוּ ִר
פּוּר
ְבּ ָי ִמ
וְְְוְוְוְוייוום
נפסיד םֹהגִִגייםים ֵהֵהם הַַהנּנּווֹהֲֲה ר"ֶ ,,שׁ ַַרר ִבּים
בּים
ֹת..
נוֹת
ת
תְ ,,כְּכּ ִמנְְנ ַיןַן ֵתּבַַבת ""כַַּכַּכּ ֵפֵּפּר"
ר"
ַפּ ַרת ָהָהעֲֲעו ֹוֹננו ה -לְְל ַככַפָָּפּ
ֹת,
ה ְשׁ שׁ מֵֵמא ֹות
יםִ ,,כִּכְּסגֻ ָלָּה
ם ֶזֶהָל סֵֵספֶֶפר ְתּ ִהלִִּלּיים
ם ֶאֶאת ָכָּכּכָּלל סֵֵס ֶפֶפר הַַהְתּ ִה ִלִּלּיים
ם
ִם כָָּכּל וּפעֲֲע ַמ ִים
ים אֵֵאלּלּוּוּ ַפַּפּ ֲעֲעַמ ִיִם
ים ,,וּוּפַַפ
ים ִמזְְזמ ֹו ִֹררִרים
ים
ֵם ִבּיימֵמֵֵמי ַַררחֲֲח ִמים
מים
וַַוַַוַוחֲֲחִמ ִשּׁים
לְְל ַס ֵיּם
את אָהבבוּוּ
א
אָהֲֲה
ַב ִרייא
ם ֶשׁאָ
ת ֶשׁ ַיּ ְב
ם ְק ַטנִִּנּיים
שׂוֹת
ה פַַּפּ ַעַעם ְשֵׁנֵיי ְנְנ ָעָע ִִרריים
אַלל ָמה ַלַעֲֲעֲעשׂו
נוּ ::הָָה ָיָהפּוּרר ֶשִׁסּפֵֵּפּר ַַררֵבֵּבּבּננוּ
נוּ
םַ ,,וַו ֲחֲחבֵֵבר ֹו ִה ְצ ַט ֵעֵער ְמא ֹוֹדד ִמ ָכּ ,וְְו ָשׁאַ
נוּכַלל ִלִללְְלמֹמד מֵֵמהַַהִסּפּפּוּ
ָשׁ ֶאֶא ָחָחד ֵמֵמ ֶהֶהם
נוַּכַכ
ם נוּ וּבגֹֹגדֶֶדל מֵֵמעַַעלת הַַה ְתּ ִהלִִּלּיים
ֶהַ ,,פַּפּ ַעַעם ֶאֶא ָחד ֶנחֱֱֶחֱח ָלשׁ ֶה אֶֶאת ֶזה
ֶה ֹד ֶזה
וּ ְב
אווד ְמא ֹ
הארת ם- מו ִריים
ים ,,עַעד לּים
ים
אָמר ַכַּכּ ָמּה ִמ ְזְְזְְזְזזמ ֹו
אָמר ע ֹוֹדד ְתּ ִהלִּלּי
ָל ַפַּפּ ַעַעם ֶשׁאָ ַמ
ֶה ,,וְְְוְוְוְואָ ַ
ֹלֶה
ה חו ֶלא ח ֹו
וּב ָככָלל
הוּא
ימוּת ,,וּ ְבמוּת
מוּת
וּת ם ִבְּת ִמיימ
מימ
לוו ֶשֲׁעֲע ַד ִיִןן הוּ
הוּ רוּ ל ֹ
מר ְתּ ִהלִִּלּיים
אָמרוּ ואָמ
ים ,,וְְוְְוְואָ ְ
לו ַֹמ
ים ,,וְְְוְוְו ֵהֵה ֵחֵחל לו
ָה כַַּכּ ָמּה ְפּ ָעָע ִמיים
ם
מר ְתִּהלִִּלּיים
ם
יא ,,וְְוְְוְוכָָכ הָָה ָיה
ֹאמאַ רוּ ל ֹו ֶשׁיֹּא
רו ִה ְב ִִררייא
א
מרוּ אָמ
ואָ ְ
אַלל ִאם ֲחֲחבֵֵבברר ֹו
רוֹ ,,וְְואָ חֲֲחבֵֵבברר ֹו
ָשׁאַ
ימי אלול לּוֹ.. שׁלּוו
הָ ,,כָּכּל אֶֶא ָחד וְְְוְוְו ַהַה ַשַּׁעַער ֶשׁלּ ֹ וּבה שׁוּבב
שׁוּבָָ
ים..
ם. ירת ְתּ ִהלִִּלּים
חת ַשׁעֲֲע ֵרי ְתּשׁוּ
שׁוּ
מיי ַר
ח ֲאֲאִמ
יח
כּו ַֹח
נוּכַַכַכל לִִללְְלמֹמד כּו
ם ְמ ֻסֻס ָגָּלל לִִלְפ ִתי ַ
אןן נוּ
נוּ הִ .מכָָּכּא
כָּתוּבב – ֶשׁ ְתּ ִהלִִּלּיים
מה.מה
כּתוּ
כָּתוּ
תוּ
ה ְשׁ ֵל ֵָמ
מוהר"ןן כָָּכּת
פוּאָה
מוהר"
ר"
פוּאָ
וּאָ
אָ
וּטי מוה
וה
ָה ל ֹו ְרפוּ
קּוּט
טקּוּטֵֵ
קּוּוּ
ֶשׁהָָה ָיה
וּב ִלִלקּ וּ ְב
הקדושים.. ים,,
שַׁ ..נ ְַרְרר ֶבֶּבּה ַבַּבֲּאֲא ִמי ַיררת ְתּ ִהלִִּלּים
ים
תוּקה.
תוּוּ ָק
וּק וּמת ֹבה וּ ְמ
ח הַַהקֹֹּקּדֶֶֹדדשׁ
טווֹבָָב
ָה ט ֹ
רוּחרוּ ַ
רו ְבּרוּ
ה ,וּוּלְלְל ָשׁ ָנה
יםֶ ,,שׁ ָדּוִִוד ַהַהֶמֶּמּ ֶל ִח ְבּבּרר ֹו
שׁוּבָבָבה, שׁוּ
תשׁוּ
ֹתִ ,,לִל ְתשׁ שׁות
ֹת קשׁו
ת ָקשׁו
לּוּ בַַּבּאֲֲא ִמי ַיררַרת ְתִּהִלִּלּיים
ם
טּל ְגְּגּ ֵזרֵר ֹוֹת בטּ
ה לְְלבַַבטֵֵּ
אלּלּוּ
אלּוּ
רְ ,וְו ִנִנ ְזְז ֶכֶּה
ם ֵאֵא
ֹר,,
שׁיים
ֹד ִמזְְזמ ֹור
דו ִֹשׁ
קד ֹו
עוד
ם ְקד ָמיים ַצּל ָי ִמ
מזזמ ֹוֹרר וְוְוְְווְוְועו ֹד ִמזְְ
נְְנ ַנַצֵֵּצּ
עווד עֹ
לקבלת העלון | 052-7168275 ys0527168275@gmail.com :לשמיעת שיעורי הרב יהודה צבי שפירא ב'קול הלשון' 03-6171111 :שלוחה*7999126 :
לעילוי נשמת ר' נחמן ב"ר משה הלוי ז"ל ומרת רחל בת ר' שבתי ע"ה
