נראה אור · Nireh Ohr — כי תבוא (2026-08-24)

פרשת כי תבא תשפ"ו
גליון שמג שנה ז
שביבי או>ר דב>רות קו>דש
חודש אלול -חודש התשובה .כ"ק מרן אדמו"ר
שליט"א בשיחותיו בימים אלו מתמקד בעיקר
אהבת ישראל מתוך ביטול לה' יתברך
בשורשי הדברים -בחיפוש הסיבות שגרמו לנו
נגאלין ,כי השבת היא מקור הקדושה לששת ימי המעשה השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את
להתנהג בצורה לא ראויה.
שאחריה ,וקדושת השבת עצמה נשפעת כפי הכנת היהודי ישראל וגו' (כו טו) .ובמדרש (שמות רבה מא א) אמר רבי אלכסנדרי
כך שמענו בשיחת הקודש בשבת שעברה :האדם
מורכב מגוף ונשמה .על מילוי צורכי הגוף אין צורך בימי המעשה שלפניה .ממילא על ידי שמשמר שבת גדול כחן של בעלי המעשרות שהופכין את הקללה לברכה,
לעורר אותנו ,באופן טבעי הננו מרגישים צורך בהם ראשונה כפי יכולתו יהיו ששת ימי המעשה שאחריה שבכל מקום שנאמר בו 'השקיפה' לשון צער הוא וכו' חוץ
וחביבות אליהם .אם נרגיש עד כמה זקוקים אנו למזון מזו.
כראוי ,ואזי תהא שבת שניה בשלמות .ובדרך זו שתי
הנשמה -לכל הפחות כפי שמרגישים אנו בצורכי
הגוף ,התנהגותנו ממילא תהא אחרת לגמרי. שבתות קודם יום טוב כבר יש להכין עצמו כדי שהשבת עומדים כבר שתי שבתות קודם יום הדין ,ובישמח
ציטט אדמו"ר שליט"א מאמר צדיקים על הנאמר שקודם החג תהא בשלמות ואזי ממילא יהיה החג ישראל (בפרשתן ה) ועוד ספרים הקדושים איתא במאמר
בווידוי" :סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא
בשלמות. חז"ל (שבת קיח ):אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד
שווה לנו" -חשיבותם אצלנו אינה אפילו בשווה
לחשיבות וחביבות צורכי הגוף.
אמרו חז"ל למה קוראים קללות קודם עצרת וקודם
ראש השנה ,כדי שתכלה שנה וקללותיה .והכיצד הכרת טובתו של מקום בהבאת ביכורים
נפטרים מהקללות על ידי שקוראים בהם?
לבאר סמיכות ענין מחיית עמלק עם פרשת הבאת ביכורים ,כי מעיקרי העבודה להכיר בטובתו של מקום ,ולידע שכל
אלא שבפרשת הקללות נאמר שהם באות ל"ע
אשר יש לו מאתו יתברך .ודבר זה בטבע העולם להכיר מי המטיב לו ,ואפילו בבעלי חיים כמאמר הכתוב (ישעיה א ג) 'ידע
כעונש על חיסרון השמחה בעבודת ה' -תחת אשר לא
עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. שור קונהו וחמור אבוס בעליו' .ומתוך הכרת טובתו של מקום יעשה רצונו וישתדל בעבודתו.
במאמר המוסגר ,לפני תקופה שמעתי דרשן אומר
כדאיתא במהר"ם שיק (פרשת עקב; וראה אברבנאל) על הפסוק (י יב) 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה'
שפשטות הכתוב אינה שהקללות הם עונש על חסרון
וגו' ,וכבר הקשו בגמרא (ברכות לג ):וכי יראה מילתא זוטרתא היא .ומבאר דרך משל לאדם שנותן לחברו כל צרכיו ומבקש
השמחה ,אלא שמכיון שלא עבדת את הבורא יתברך
בשמחה בעוד שהיה לך רוב כל ,סופך לעבוד את ממנו לישא לו משאו ,שוודאי לא יעלה על הדעת לומר שבקשה גדולה היא ,כי לנגד מה שמקבל אינו אלא דבר קטן.
אויביך מתוך צער וקושי. כמו כן בעת שמשפיע הבורא יתברך ליהודי כל צרכיו בגשמיות וברוחניות ,ודאי אין בקשת היראה האהבה והדבקות
הרגשתי לא נעים ששגיתי בהבנת פשטות הכתוב. בקשה גדולה.
אמנם אחר זמן מה ראיתי את דברי הרמב"ם הידועים
בסוף הלכות לולב :וכל המונע עצמו משמחה זו בדבר זה נלחם עמלק בישראל ,שאחר שעשה עמם ה' יתברך אותות ומופתים בהוציאם ממצרים והיה לבם בוער
[בקיום המצוות] ראוי להיפרע ממנו שנאמר תחת בהרגשת הכרת הטוב ,בא עמלק 'בדרך בצאתכם ממצרים ,אשר קרך בדרך' (כה יז) ,שקירר הרגשת לבם להכיר טובה
אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב .הרי
ליוצרם.
שלדעתו פשוטו של מקרא שהקללות הם עונש על
חיסרון השמחה בעבודת ה'. והתיקון לזה מצות הבאת ביכורים 'והיה כי תבוא אל הארץ' ותדע 'אשר ה' אלקיך נותן לך'' ,ולקחת מראשית כל פרי
ולעניננו -כאשר נותן האדם דעתו בקריאת הקללות האדמה ובאת אל הכהן' וגו' 'ואמרת אליו' ,פירש רש"י שאינך כפוי טובה' .וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אובד אבי'
ששורש הכל הוא חסרון השמחה בתורה ומצוות,
וגו' ,שנותן שבח והודיה על חסדי הבורא מיציאת מצרים עד הארץ שהנחיל לנו והפירות שגדלו באדמתו.
ומחליט מעתה להתבונן יותר בחשיבותם ובכך לעורר
בלבו שמחה וחביבות בקיומם ,ממילא נפטר הוא מכל לכן בכל שנה קוראים פרשה זו קודם ראש השנה ,כי הוא יום התחדשות מלכות ה' ,ומעיקרי ההמלכה לידע שממנו
רע. הכל ' -וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו'.
תכלה שנה וקללותיה ,תחל שנה וברכותיה. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,כי תבוא ,תשפ"ב ,ליל שבת
א
לכן בזמן זה קודם ראש השנה יש להשתדל ביותר שנראה בהיותו חלק מישראל שכולם ענפים היונקים מהאילן הגדול, עבודת התשובה בקיום מצות אהבת ישראל
מעלת חברינו ולא חסרונם .בפרט שגדולה ביותר מעלת הרי הוא כמוך ממש.
זקני מרן אדמו"ר זי"ע היה חוזר בשבתות של חודש אלול
התפילה בראש השנה ,כמאמר חז"ל (מדרש תהלים קב יח) תפילה
אמרי קודש מהרה"ק הרבי ר' זושא ,שאמר ריבונו של עולם,
ביטול לה' יתברך על ידי אהבת רעים
אחת יש להם שהם מתפללים לפני בראש השנה ויום הנה באו זמני תשובה ואף זושא חפץ לשוב בתשובה ,אבל
הכיפורים וכו' ,אם כן יש לקבל מקודם מצות 'ואהבת לרעך לזה מצות 'ואהבת לרעך כמוך' היא הקדמה והכנה
היאך נשוב בתשובה הלא תשובה דבר קשה היא ,לכן נקיים
כמוך' כדי שתהא התפילה כראוי. לתפילה ,כי תפילה מלשון 'צמיד פתיל' (במדבר יט טו) ,וכל ענינה
לכל הפחות הנוטריקון של תיבת תשובה' ,תמים תהיה עם
שמבטל עצמו לשורשו .וכן אמרו חז"ל (ברכות יב ).כשהוא כורע
ה' אלקיך' (יח יג)' ,שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח)' ,ואהבת
ביטול הדינים על ידי הביטול לשורש כורע ב'ברוך' וכשהוא זוקף זוקף ב'השם' ,שעל ידי שכורע
לרעך כמוך' (ויקרא יט יח)' ,בכל דרכיך דעהו' (משלי ג ו)' ,הצנע לכת
ומבטל עצמו לה' יתברך כל זקיפתו ומציאותו בשם -בה'
זהו ענין כח המעשרות להפוך קללה לברכה ,כי אמרו עם אלקיך' (מיכה ו ח).
יתברך ,כי בטל לגמרי לשורשו .ממילא הדרך לבוא לעיקר
בגמרא (ראה בבא בתרא י ;.בראשית רבה מד א) שאל טורנוסרופוס את
התפילה על ידי שאוהב לכל איש ישראל כנפשו ,מתוך יש לבאר שייכות מצות ואהבת לרעך כמוך לעבודת
רבי עקיבא אם אלקיכם אוהב ענים ,למה אינו מפרנסם ,אמר
שמכיר שכולם בטלים לשורשם הוא ה' יתברך. התשובה ,כי אמנם היא שורש ועיקר לעניני בין אדם לחברו,
לו לא ניתנה תורה אלא לצרף בהם את הבריות .כלומר
אבל משמעות הדברים שהיא עיקר בכל עניני התשובה.
תכלית התורה לצרף ולזכך האדם שלא יחשוב על עצמו זהו ענין עבודת התשובה בקיום מצות 'ואהבת לרעך
באריז"ל (ריש שער הכוונות) איתא שקודם התפילה יקבל עליו
ורצונו ,והוא על ידי שמקיים שמחתי ושמחתי בו -שנותן כמוך' ,כי ענין החטא שנפרד מה' יתברך במה שהולך אחר
מצות 'ואהבת לרעך כמוך' ,ויש לבאר הענין לקבל עליו
משלו בשמחה מתוך שמכיר שכולם משורש אחד .וכיון רצונו ואין מבטל עצמו לרצונו יתברך .ממילא האהבה לכל
מצוה זו דווקא.
אחד מישראל מתוך ביטול לה' יתברך מתקן מה שנפרד ממנו
שנתבטל לשורשו לבחינת כל ישראל שאין בו שום פגם,
יתברך .וכדאיתא בנועם אלימלך (פרשת דברים) שיש למעלה
נמתק הכל ונמשך אך חסד ורחמים עליו ועל כל ישראל. שמחתי בזה ששימחתי בו
היכל הנקרא כל ישראל שהוא שורש נשמות ישראל ,ושם
יעזור ה' יתברך שנזכה להתכונן כראוי לראש השנה .באמת איתא באמרי יעקב (פרשתן תרע"ז) על הפסוק (כו יד) 'עשיתי ככל
עומדים הנשמות תמיד בלא שום פגם ,ועל ידי שמאחד
עבודה גדולה היא לראות רק מעלת חברינו ,והיא ההכנה אשר ציויתני' ,פירש רש"י שמחתי ושימחתי בו .ומנין לרש"י
עצמו עם כל ישראל מתוך ביטול לשורשו נטהר מכל חטא
הראויה ליום הדין הבא עלינו לטובה ,שנזכה לכתיבה לדרוש כן ,דאיתא בגמרא (ברכות ה ).בנוהג שבעולם אדם מוכר
ופגם.
וחתימה טובה ולכל השפעות טובות בגשמיות וברוחניות חפץ לחברו ,מוכר עצב ולוקח שמח ,אבל הקדוש ברוך הוא
עבודת ראש השנה -אחדות ישראל נתן התורה לישראל ושמח וכו' .כמו כן בעת שנותן היהודי
ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
כי תבוא ,תשפ"ד ,רעוא דרעוין תרומות ומעשרות ,הגם שדרך הנותן להיות עצב ,יש לו
זאת עבודת יום ראש השנה ,להתאחד עם כל ישראל,
לשמוח בקיום מצוות ה' .וזהו 'עשיתי ככל אשר ציויתני -
כדכתיב (כט ט) 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם',
שמחתי ושימחתי בו' ,ששמחתי במה שנתתי ושימחתי
העצה להתייצב לפניו יתברך ביום ראש השנה על ידי
לאחרים .ובזה 'עשיתי ככל אשר ציויתני' -כדרך שעשית
שמח תשמח רעים האהובים ש'אתם נצבים כולכם' -באחדות .כי עבודת היום לעורר
הרצון העליון לחדש חיות הנבראים על ידי שמבטל עצמו בעת שציוית לנו מצוותיך בנתינת התורה.
ברכת מזל טוב מעומקא דליבא שלוחה אל
מע"כ ידידינו ,עמוד התווך של כל מפעלותינו, וכל הבריאה לה' יתברך ,ולזה אין מזכירים חטאים בראש להבין עומק הענין מה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה
הוא במזרח ולבו במערב ,ותיק וחסיד ,עסקן
השנה כדי לא להראות ביום הזה שום פירוד מה' יתברך.
נמרץ לשם שמים שלא על מנת לקבל פרס לישראל ושמח ,אף שוודאי אין שייך אצל הקדוש ברוך הוא
ממילא הדרך לזה במה שמבטל עצמו לשורשו ורואה אך
הרה"ח שלמה ראובן טוב בכל ישראל בהכירו שכולם בטלים לשורשם לה' יתברך.
שנחסר לו על ידי שנותן ,מכל מקום כיון שכן אמרו חז"ל הרי
ששייך בזה הבנה לפי השגתנו .דאיתא בזוהר הק' (ראה אחרי עג).
סלאטקין שליט"א קודשא בריך הוא אורייתא וישראל חד ,וכביכול ישראל הם
והוא עבודת מלכויות זכרונות ושופרות ,שעל ידי שממליך
יו"ר הנהלת מוסדותנו הק' בארה"ב חלק ממנו יתברך ,לכן אין הקדוש ברוך הוא עצב בנתינת
הבורא יתברך ומזכיר אהבתו יתברך לישראל ומעורר בעצמו
לרגל השמחה השרויה במעונו התורה לישראל כדרך שמוכר עצב שנחסר ממנו החפץ ,כי
רצון פנימי ,מבטל עצמו באמת לה' יתברך ומעורר הרצון
בנישואי בנו החתן כמר יוסף דוד ני"ו
למז"ט ובשעטומ"צ לחדש בריאת העולם. לא יצאה התורה ממנו לרשות אחרת ,ואדרבה על ידי התורה
ברכתנו צרופה שיזכו לבנות בית נאמן בישראל מאחדים ישראל עצמם בה' יתברך ומקשרים אליו כל
לזה אף שהזהיר בזוהר הקדוש (תיקוני זוהר תיקון ו כב ).שלא
בדרך רבוה"ק ,ויזכה לראות מהם ומכל יוצ"ח רוב מציאות העולם ובזה בא לתכלית בריאתו.
נחת דקדושה כל הימים לבקש בראש השנה צרכים גשמיים ככלבין דצווחין הב הב,
מברכים נאמנה מריחוק מקום ומקירוב הלב אין זה אלא אם מבקש באופן שנעשה מציאות לעצמו .אבל בדרך זו יש ליהודי לשמוח בנתינת מתנות ענים ,שכיון
לומדי גליון 'נראה אור' חברי מכון 'שיח אבות'
אם מבטל עצמו לשורשו ובקשתו עבור כל ישראל ,אין חשש שיודע שכל ישראל משורש אחד ודבוקים בו יתברך ,אוהב
בבקשת צרכים גשמיים. לכל איש ישראל כמצות התורה 'ואהבת לרעך כמוך' ,כי
ב
