gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נראה אור · Nireh Ohr — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נראה אור · Nireh Ohr

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נראה אור · Nireh Ohr — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבא תשפ"ו‬ ‫גליון שמג שנה ז‬ ‫שביבי או>ר‬ ‫דב>רות קו>דש‬ ‫חודש אלול ‪ -‬חודש התשובה‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫שליט"א בשיחותיו בימים אלו מתמקד בעיקר‬ ‫אהבת ישראל מתוך ביטול לה' יתברך‬ ‫בשורשי הדברים ‪ -‬בחיפוש הסיבות שגרמו לנו‬ ‫נגאלין‪ ,‬כי השבת היא מקור הקדושה לששת ימי המעשה‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את‬ ‫להתנהג בצורה לא ראויה‪.‬‬ ‫שאחריה‪ ,‬וקדושת השבת עצמה נשפעת כפי הכנת היהודי‬ ‫ישראל וגו' (כו טו)‪ .‬ובמדרש (שמות רבה מא א) אמר רבי אלכסנדרי‬ ‫כך שמענו בשיחת הקודש בשבת שעברה‪ :‬האדם‬ ‫מורכב מגוף ונשמה‪ .‬על מילוי צורכי הגוף אין צורך‬ ‫בימי המעשה שלפניה‪ .‬ממילא על ידי שמשמר שבת‬ ‫גדול כחן של בעלי המעשרות שהופכין את הקללה לברכה‪,‬‬ ‫לעורר אותנו‪ ,‬באופן טבעי הננו מרגישים צורך בהם‬ ‫ראשונה כפי יכולתו יהיו ששת ימי המעשה שאחריה‬ ‫שבכל מקום שנאמר בו 'השקיפה' לשון צער הוא וכו' חוץ‬ ‫וחביבות אליהם‪ .‬אם נרגיש עד כמה זקוקים אנו למזון‬ ‫מזו‪.‬‬ ‫כראוי‪ ,‬ואזי תהא שבת שניה בשלמות‪ .‬ובדרך זו שתי‬ ‫הנשמה ‪ -‬לכל הפחות כפי שמרגישים אנו בצורכי‬ ‫הגוף‪ ,‬התנהגותנו ממילא תהא אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫שבתות קודם יום טוב כבר יש להכין עצמו כדי שהשבת‬ ‫עומדים כבר שתי שבתות קודם יום הדין‪ ,‬ובישמח‬ ‫ציטט אדמו"ר שליט"א מאמר צדיקים על הנאמר‬ ‫שקודם החג תהא בשלמות ואזי ממילא יהיה החג‬ ‫ישראל (בפרשתן ה) ועוד ספרים הקדושים איתא במאמר‬ ‫בווידוי‪" :‬סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא‬ ‫בשלמות‪.‬‬ ‫חז"ל (שבת קיח‪ ):‬אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד‬ ‫שווה לנו" ‪ -‬חשיבותם אצלנו אינה אפילו בשווה‬ ‫לחשיבות וחביבות צורכי הגוף‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל למה קוראים קללות קודם עצרת וקודם‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כדי שתכלה שנה וקללותיה‪ .‬והכיצד‬ ‫הכרת טובתו של מקום בהבאת ביכורים‬ ‫נפטרים מהקללות על ידי שקוראים בהם?‬ ‫לבאר סמיכות ענין מחיית עמלק עם פרשת הבאת ביכורים‪ ,‬כי מעיקרי העבודה להכיר בטובתו של מקום‪ ,‬ולידע שכל‬ ‫אלא שבפרשת הקללות נאמר שהם באות ל"ע‬ ‫אשר יש לו מאתו יתברך‪ .‬ודבר זה בטבע העולם להכיר מי המטיב לו‪ ,‬ואפילו בבעלי חיים כמאמר הכתוב (ישעיה א ג) 'ידע‬ ‫כעונש על חיסרון השמחה בעבודת ה' ‪ -‬תחת אשר לא‬ ‫עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‪.‬‬ ‫שור קונהו וחמור אבוס בעליו'‪ .‬ומתוך הכרת טובתו של מקום יעשה רצונו וישתדל בעבודתו‪.‬‬ ‫במאמר המוסגר‪ ,‬לפני תקופה שמעתי דרשן אומר‬ ‫כדאיתא במהר"ם שיק (פרשת עקב; וראה אברבנאל) על הפסוק (י יב) 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה'‬ ‫שפשטות הכתוב אינה שהקללות הם עונש על חסרון‬ ‫וגו'‪ ,‬וכבר הקשו בגמרא (ברכות לג‪ ):‬וכי יראה מילתא זוטרתא היא‪ .‬ומבאר דרך משל לאדם שנותן לחברו כל צרכיו ומבקש‬ ‫השמחה‪ ,‬אלא שמכיון שלא עבדת את הבורא יתברך‬ ‫בשמחה בעוד שהיה לך רוב כל‪ ,‬סופך לעבוד את‬ ‫ממנו לישא לו משאו‪ ,‬שוודאי לא יעלה על הדעת לומר שבקשה גדולה היא‪ ,‬כי לנגד מה שמקבל אינו אלא דבר קטן‪.‬‬ ‫אויביך מתוך צער וקושי‪.‬‬ ‫כמו כן בעת שמשפיע הבורא יתברך ליהודי כל צרכיו בגשמיות וברוחניות‪ ,‬ודאי אין בקשת היראה האהבה והדבקות‬ ‫הרגשתי לא נעים ששגיתי בהבנת פשטות הכתוב‪.‬‬ ‫בקשה גדולה‪.‬‬ ‫אמנם אחר זמן מה ראיתי את דברי הרמב"ם הידועים‬ ‫בסוף הלכות לולב‪ :‬וכל המונע עצמו משמחה זו‬ ‫בדבר זה נלחם עמלק בישראל‪ ,‬שאחר שעשה עמם ה' יתברך אותות ומופתים בהוציאם ממצרים והיה לבם בוער‬ ‫[בקיום המצוות] ראוי להיפרע ממנו שנאמר תחת‬ ‫בהרגשת הכרת הטוב‪ ,‬בא עמלק 'בדרך בצאתכם ממצרים‪ ,‬אשר קרך בדרך' (כה יז)‪ ,‬שקירר הרגשת לבם להכיר טובה‬ ‫אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב‪ .‬הרי‬ ‫ליוצרם‪.‬‬ ‫שלדעתו פשוטו של מקרא שהקללות הם עונש על‬ ‫חיסרון השמחה בעבודת ה'‪.‬‬ ‫והתיקון לזה מצות הבאת ביכורים 'והיה כי תבוא אל הארץ' ותדע 'אשר ה' אלקיך נותן לך'‪' ,‬ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫ולעניננו ‪ -‬כאשר נותן האדם דעתו בקריאת הקללות‬ ‫האדמה ובאת אל הכהן' וגו' 'ואמרת אליו'‪ ,‬פירש רש"י שאינך כפוי טובה‪' .‬וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אובד אבי'‬ ‫ששורש הכל הוא חסרון השמחה בתורה ומצוות‪,‬‬ ‫וגו'‪ ,‬שנותן שבח והודיה על חסדי הבורא מיציאת מצרים עד הארץ שהנחיל לנו והפירות שגדלו באדמתו‪.‬‬ ‫ומחליט מעתה להתבונן יותר בחשיבותם ובכך לעורר‬ ‫בלבו שמחה וחביבות בקיומם‪ ,‬ממילא נפטר הוא מכל‬ ‫לכן בכל שנה קוראים פרשה זו קודם ראש השנה‪ ,‬כי הוא יום התחדשות מלכות ה'‪ ,‬ומעיקרי ההמלכה לידע שממנו‬ ‫רע‪.‬‬ ‫הכל ‪' -‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו'‪.‬‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬כי תבוא‪ ,‬תשפ"ב‪ ,‬ליל שבת‬ ‫א‬ ‫לכן בזמן זה קודם ראש השנה יש להשתדל ביותר שנראה‬ ‫בהיותו חלק מישראל שכולם ענפים היונקים מהאילן הגדול‪,‬‬ ‫עבודת התשובה בקיום מצות אהבת ישראל‬ ‫מעלת חברינו ולא חסרונם‪ .‬בפרט שגדולה ביותר מעלת‬ ‫הרי הוא כמוך ממש‪.‬‬ ‫זקני מרן אדמו"ר זי"ע היה חוזר בשבתות של חודש אלול‬ ‫התפילה בראש השנה‪ ,‬כמאמר חז"ל (מדרש תהלים קב יח) תפילה‬ ‫אמרי קודש מהרה"ק הרבי ר' זושא‪ ,‬שאמר ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫ביטול לה' יתברך על ידי אהבת רעים‬ ‫אחת יש להם שהם מתפללים לפני בראש השנה ויום‬ ‫הנה באו זמני תשובה ואף זושא חפץ לשוב בתשובה‪ ,‬אבל‬ ‫הכיפורים וכו'‪ ,‬אם כן יש לקבל מקודם מצות 'ואהבת לרעך‬ ‫לזה מצות 'ואהבת לרעך כמוך' היא הקדמה והכנה‬ ‫היאך נשוב בתשובה הלא תשובה דבר קשה היא‪ ,‬לכן נקיים‬ ‫כמוך' כדי שתהא התפילה כראוי‪.‬‬ ‫לתפילה‪ ,‬כי תפילה מלשון 'צמיד פתיל' (במדבר יט טו)‪ ,‬וכל ענינה‬ ‫לכל הפחות הנוטריקון של תיבת תשובה‪' ,‬תמים תהיה עם‬ ‫שמבטל עצמו לשורשו‪ .‬וכן אמרו חז"ל (ברכות יב‪ ).‬כשהוא כורע‬ ‫ה' אלקיך' (יח יג)‪' ,‬שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח)‪' ,‬ואהבת‬ ‫ביטול הדינים על ידי הביטול לשורש‬ ‫כורע ב'ברוך' וכשהוא זוקף זוקף ב'השם'‪ ,‬שעל ידי שכורע‬ ‫לרעך כמוך' (ויקרא יט יח)‪' ,‬בכל דרכיך דעהו' (משלי ג ו)‪' ,‬הצנע לכת‬ ‫ומבטל עצמו לה' יתברך כל זקיפתו ומציאותו בשם ‪ -‬בה'‬ ‫זהו ענין כח המעשרות להפוך קללה לברכה‪ ,‬כי אמרו‬ ‫עם אלקיך' (מיכה ו ח)‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬כי בטל לגמרי לשורשו‪ .‬ממילא הדרך לבוא לעיקר‬ ‫בגמרא (ראה בבא בתרא י‪ ;.‬בראשית רבה מד א) שאל טורנוסרופוס את‬ ‫התפילה על ידי שאוהב לכל איש ישראל כנפשו‪ ,‬מתוך‬ ‫יש לבאר שייכות מצות ואהבת לרעך כמוך לעבודת‬ ‫רבי עקיבא אם אלקיכם אוהב ענים‪ ,‬למה אינו מפרנסם‪ ,‬אמר‬ ‫שמכיר שכולם בטלים לשורשם הוא ה' יתברך‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬כי אמנם היא שורש ועיקר לעניני בין אדם לחברו‪,‬‬ ‫לו לא ניתנה תורה אלא לצרף בהם את הבריות‪ .‬כלומר‬ ‫אבל משמעות הדברים שהיא עיקר בכל עניני התשובה‪.‬‬ ‫תכלית התורה לצרף ולזכך האדם שלא יחשוב על עצמו‬ ‫זהו ענין עבודת התשובה בקיום מצות 'ואהבת לרעך‬ ‫באריז"ל (ריש שער הכוונות) איתא שקודם התפילה יקבל עליו‬ ‫ורצונו‪ ,‬והוא על ידי שמקיים שמחתי ושמחתי בו ‪ -‬שנותן‬ ‫כמוך'‪ ,‬כי ענין החטא שנפרד מה' יתברך במה שהולך אחר‬ ‫מצות 'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬ויש לבאר הענין לקבל עליו‬ ‫משלו בשמחה מתוך שמכיר שכולם משורש אחד‪ .‬וכיון‬ ‫רצונו ואין מבטל עצמו לרצונו יתברך‪ .‬ממילא האהבה לכל‬ ‫מצוה זו דווקא‪.‬‬ ‫אחד מישראל מתוך ביטול לה' יתברך מתקן מה שנפרד ממנו‬ ‫שנתבטל לשורשו לבחינת כל ישראל שאין בו שום פגם‪,‬‬ ‫יתברך‪ .‬וכדאיתא בנועם אלימלך (פרשת דברים) שיש למעלה‬ ‫נמתק הכל ונמשך אך חסד ורחמים עליו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫שמחתי בזה ששימחתי בו‬ ‫היכל הנקרא כל ישראל שהוא שורש נשמות ישראל‪ ,‬ושם‬ ‫יעזור ה' יתברך שנזכה להתכונן כראוי לראש השנה‪ .‬באמת‬ ‫איתא באמרי יעקב (פרשתן תרע"ז) על הפסוק (כו יד) 'עשיתי ככל‬ ‫עומדים הנשמות תמיד בלא שום פגם‪ ,‬ועל ידי שמאחד‬ ‫עבודה גדולה היא לראות רק מעלת חברינו‪ ,‬והיא ההכנה‬ ‫אשר ציויתני'‪ ,‬פירש רש"י שמחתי ושימחתי בו‪ .‬ומנין לרש"י‬ ‫עצמו עם כל ישראל מתוך ביטול לשורשו נטהר מכל חטא‬ ‫הראויה ליום הדין הבא עלינו לטובה‪ ,‬שנזכה לכתיבה‬ ‫לדרוש כן‪ ,‬דאיתא בגמרא (ברכות ה‪ ).‬בנוהג שבעולם אדם מוכר‬ ‫ופגם‪.‬‬ ‫וחתימה טובה ולכל השפעות טובות בגשמיות וברוחניות‬ ‫חפץ לחברו‪ ,‬מוכר עצב ולוקח שמח‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא‬ ‫עבודת ראש השנה ‪ -‬אחדות ישראל‬ ‫נתן התורה לישראל ושמח וכו'‪ .‬כמו כן בעת שנותן היהודי‬ ‫ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫כי תבוא‪ ,‬תשפ"ד‪ ,‬רעוא דרעוין‬ ‫תרומות ומעשרות‪ ,‬הגם שדרך הנותן להיות עצב‪ ,‬יש לו‬ ‫זאת עבודת יום ראש השנה‪ ,‬להתאחד עם כל ישראל‪,‬‬ ‫לשמוח בקיום מצוות ה'‪ .‬וזהו 'עשיתי ככל אשר ציויתני ‪-‬‬ ‫כדכתיב (כט ט) 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם'‪,‬‬ ‫שמחתי ושימחתי בו'‪ ,‬ששמחתי במה שנתתי ושימחתי‬ ‫העצה להתייצב לפניו יתברך ביום ראש השנה על ידי‬ ‫לאחרים‪ .‬ובזה 'עשיתי ככל אשר ציויתני' ‪ -‬כדרך שעשית‬ ‫שמח תשמח רעים האהובים‬ ‫ש'אתם נצבים כולכם' ‪ -‬באחדות‪ .‬כי עבודת היום לעורר‬ ‫הרצון העליון לחדש חיות הנבראים על ידי שמבטל עצמו‬ ‫בעת שציוית לנו מצוותיך בנתינת התורה‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב מעומקא דליבא שלוחה אל‬ ‫מע"כ ידידינו‪ ,‬עמוד התווך של כל מפעלותינו‪,‬‬ ‫וכל הבריאה לה' יתברך‪ ,‬ולזה אין מזכירים חטאים בראש‬ ‫להבין עומק הענין מה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה‬ ‫הוא במזרח ולבו במערב‪ ,‬ותיק וחסיד‪ ,‬עסקן‬ ‫השנה כדי לא להראות ביום הזה שום פירוד מה' יתברך‪.‬‬ ‫נמרץ לשם שמים שלא על מנת לקבל פרס‬ ‫לישראל ושמח‪ ,‬אף שוודאי אין שייך אצל הקדוש ברוך הוא‬ ‫ממילא הדרך לזה במה שמבטל עצמו לשורשו ורואה אך‬ ‫הרה"ח שלמה ראובן‬ ‫טוב בכל ישראל בהכירו שכולם בטלים לשורשם לה' יתברך‪.‬‬ ‫שנחסר לו על ידי שנותן‪ ,‬מכל מקום כיון שכן אמרו חז"ל הרי‬ ‫ששייך בזה הבנה לפי השגתנו‪ .‬דאיתא בזוהר הק' (ראה אחרי עג‪).‬‬ ‫סלאטקין שליט"א‬ ‫קודשא בריך הוא אורייתא וישראל חד‪ ,‬וכביכול ישראל הם‬ ‫והוא עבודת מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬שעל ידי שממליך‬ ‫יו"ר הנהלת מוסדותנו הק' בארה"ב‬ ‫חלק ממנו יתברך‪ ,‬לכן אין הקדוש ברוך הוא עצב בנתינת‬ ‫הבורא יתברך ומזכיר אהבתו יתברך לישראל ומעורר בעצמו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫התורה לישראל כדרך שמוכר עצב שנחסר ממנו החפץ‪ ,‬כי‬ ‫רצון פנימי‪ ,‬מבטל עצמו באמת לה' יתברך ומעורר הרצון‬ ‫בנישואי בנו החתן כמר יוסף דוד ני"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫לחדש בריאת העולם‪.‬‬ ‫לא יצאה התורה ממנו לרשות אחרת‪ ,‬ואדרבה על ידי התורה‬ ‫ברכתנו צרופה שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫מאחדים ישראל עצמם בה' יתברך ומקשרים אליו כל‬ ‫לזה אף שהזהיר בזוהר הקדוש (תיקוני זוהר תיקון ו כב‪ ).‬שלא‬ ‫בדרך רבוה"ק‪ ,‬ויזכה לראות מהם ומכל יוצ"ח רוב‬ ‫מציאות העולם ובזה בא לתכלית בריאתו‪.‬‬ ‫נחת דקדושה כל הימים‬ ‫לבקש בראש השנה צרכים גשמיים ככלבין דצווחין הב הב‪,‬‬ ‫מברכים נאמנה מריחוק מקום ומקירוב הלב‬ ‫אין זה אלא אם מבקש באופן שנעשה מציאות לעצמו‪ .‬אבל‬ ‫בדרך זו יש ליהודי לשמוח בנתינת מתנות ענים‪ ,‬שכיון‬ ‫לומדי גליון 'נראה אור'‬ ‫חברי מכון 'שיח אבות'‬ ‫אם מבטל עצמו לשורשו ובקשתו עבור כל ישראל‪ ,‬אין חשש‬ ‫שיודע שכל ישראל משורש אחד ודבוקים בו יתברך‪ ,‬אוהב‬ ‫בבקשת צרכים גשמיים‪.‬‬ ‫לכל איש ישראל כמצות התורה 'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬כי‬ ‫ב‬