gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת המגיד · Toras Hamagid — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: תורת המגיד · Toras Hamagid

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

תורת המגיד · Toras Hamagid — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיעור בספה"ק‬ ‫תורת המגיד‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫'ולקחת מראשית כל פרי האדמה'‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪*5265 -‬‬ ‫זכות הפצת תורה ויראה שבגליון זה‬ ‫(או ‪)02-5011430‬‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫של הבה"ח אברהם יצחק ניימאן ני''ו‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בן ידידינו הנכבד‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫הרה"ח נפתלי מנחם ניימאן שליט"א‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי פרי הארץ‪,‬‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫בארא פארק‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫יזכו הוריו לרוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו''ח‬ ‫‪‬‬ ‫זכות הפצת תורה ויראה שבגליון זה‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה‬ ‫של הבה"ח אפרים שרגא הכהן שפירא ני''ו‬ ‫בן ידידינו הנכבד כהן שדעתו יפה‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫הרה"ח אברהם יצחק שפירא שליט"א ‪-‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫אשדוד‬ ‫יזכו הוריו לרוב נחת דקדושה ממנו ומכל יו''ח‬ ‫‪‬‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים אי"ה‬ ‫ביום א' י"ט אלול פר' נצו''י‬ ‫באולמי החיד"א רח' יצחק הנשיא ‪ 22‬אשדוד‬ ‫קבלת אורחים משעה ‪21:30‬‬ ‫א‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫התורה עצמה נעלמה מעיני כל חי‪ ,‬ונתלבשה בלבושי הפרד"ס ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ארץ העליונה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫בקשת 'מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים' על הגלגולים ושלא‬ ‫נצטרך להתגלגל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫החכמה הפנימית הקדושה שבכל דבר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫עיקר עבודת האדם בעולם הזה להעלות הניצוצות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫ה' נותן את התורה בכל רגע מחדש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫התורה ומצוות צריכים כוונה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫טעמים ונקודות הם נשמת וחיות התגין והאותיות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫טנת"א שבספרי חיים ומתים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫בקשת זכרנו לחיים על כל המצוות של כל השנה שיהיו בבחינת‬ ‫טנת"א ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫בהעלאת הניצוצות כל הבריאה משוררת לה' 'ארוממך ה' כי דליתני' ‪ . . . . .‬יח‬ ‫ג‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫'ולקחת מראשית כל פרי האדמה'‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫‪ úîàäå‬היא שכל דבר ודבר שכתוב בתורה‬ ‫התורה עצמה נעלמה מעיני כל חי‪,‬‬ ‫יש בו משמעות עמוקה יותר‪ ,‬בכל‬ ‫ונתלבשה בלבושי הפרד"ס‬ ‫דבר ודבר יש פשט רמז דרש וסוד‪ ,‬ובכל אחד‬ ‫‪õøàä ìà àåáú éë äéäå' íé÷åñôä êùîä‬‬ ‫ואחד מהם יש פשט רמז דרש וסוד‪ ,‬בכל‬ ‫‪úç÷ìå êì ïúåð êé÷ìà 'ä øùà‬‬ ‫עולם ישנו פשט רמז דרש וסוד של אותו‬ ‫‪úîùå ...êöøàî àéáú øùà ...úéùàøî‬‬ ‫העולם‪ .‬כי התורה עצמה 'נעלמה מעיני כל‬ ‫‪) 'åâå 'íå÷îä ìà úëìäå àðèá‬כו‪ ,‬א ‪ -‬ב(‪.‬‬ ‫חי' )איוב כח כא(‪ ,‬עצם התורה קדושתה ורוחניות‬ ‫‪íé÷åñôä éë ,æîø éô ìò øîåì øùôàå‬‬ ‫שבה לא נתפס כלל במילים ובשכל‪ ,‬וכל עוד‬ ‫‪íãàä úà íéãîìîå íéøåî åìàä‬‬ ‫שהאדם חי בעולם הזה אינו יכול לתפוס את‬ ‫‪íìåòì íäá äëæéù éãë äæä íìåòá åúâäðä‬‬ ‫התורה במקומה העצמי‪ ,‬ולא שייך שיהיה‬ ‫‪ .àáä‬הרבה פעמים בתורת החסידות מוצאים‬ ‫לנברא שייכות לעצם התורה שבעצמות‬ ‫את ענין זה שדורשים את הפסוקים איך לזכות‬ ‫הקב"ה ואחדותו‪ ,‬לכן יצר הקב"ה לתורה‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬והאמת היא שאין זה רק תורת‬ ‫לבושים‪ ,‬והלבוש הראשון והפנימי ביותר הוא‬ ‫החסידות‪ ,‬אלא כבר בגמרא כן הוא‪ ,‬שאת‬ ‫לבוש הסוד‪ ,‬שהוא לבוש רוחני מאד‪.‬‬ ‫הכתוב )במדבר כא כז( 'על כן יאמרו המושלים‬ ‫תורת הסוד יש לה משמעות עמוקה‬ ‫‪äðäã‬‬ ‫בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון' דורשת‬ ‫יותר מהנראה במבט השטחי‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫הגמרא )בב"ב עח‪'' (:‬המושלים' אלו המושלים‬ ‫במאור ושמש )וארא( וז"ל‪' :‬הנה יש להבין מה‬ ‫ביצרם‪' ,‬בואו חשבון' בואו ונחשב חשבונו‬ ‫זה סודות התורה‪ ,‬שקוראין כל ישראל סודות‬ ‫של עולם‪ ,‬הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר‬ ‫התורה‪ ,‬שאין לומר שהכוונה על חכמת‬ ‫עבירה כנגד הפסדה‪' ,‬תבנה ותכונן'‪ ,‬אם אתה‬ ‫הקבלה וכתבי האר"י ז"ל וזוהר הקדוש‪ ,‬דהנה‬ ‫עושה כן‪ ,‬תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם‬ ‫לשון סוד הוא דבר שאי אפשר לגלות‬ ‫הבא'‪ ,‬ופירש הרשב"ם )שם( 'פשטיה דקרא‬ ‫לאחרים כלל‪ ,‬והלא כל הקבלה וכתבי האר"י‬ ‫מיירי שכשנלחם סיחון במלך מואב הראשון‬ ‫והזוהר יכולין לגלות לאחרים ולפרשם ביתר‬ ‫ויקח את כל ארצו מידו‪ ,‬נתנבא בלעם וחביריו‬ ‫שאת‪ ,‬ואם כן כיון שנתגלה ‪ -‬אין זה סוד‪ .‬אבל‬ ‫שינצח סיחון למואב‪ ,‬ומיהו פרשה יתירה‬ ‫מה הוא סוד שאי אפשר לגלות לשום אדם ‪-‬‬ ‫היא‪ ,‬דמה צריך ליכתב זה וכו'‪ ,‬הלכך לדרשה‬ ‫הוא סוד ה'‪ .‬רצה לומר‪ ,‬עצם אלקות‪ ,‬שהוא‬ ‫כתבה משה רבינו'‪.‬‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫ד‬ ‫גשמית רואים רק שהעור זז‪ ,‬לא ניתן לראות‬ ‫היה הוה ויהיה‪ ,‬והוא עיקרא ושרשא דכולי‬ ‫עוד משהו חוץ מהעור‪ ,‬אבל האמת היא‬ ‫עלמין‪ ,‬זה אי אפשר לגלות לשום בריה‪ ,‬רק‬ ‫שתזוזת הבשר זה מה שמזיז את העור‪ ,‬ותזוזת‬ ‫כל אדם משער לעצמו השגת אלקות לפי‬ ‫העצם הוא זה שמזיז את הבשר‪ ,‬והמוח‬ ‫שכלו ולפום שיעורין דלביה‪ .‬וכל מה שהאדם‬ ‫שבעצם הוא הנותן את החיות בעצם‪ .‬זהו‬ ‫מזכך עצמו‪ ,‬ויגע עצמו יגיעות הרבה להשיג‬ ‫משל להבנה שהחיצוניות קרובה יותר לאדם‬ ‫‪ -‬כך ישיג בשכלו הזך יותר ויותר‪ .‬ומה‬ ‫והפנימיות רחוקה יותר ממנו ונעלית יתר‪.‬‬ ‫שמשיג שכלו באלקותו יתברך ‪ -‬זה אי אפשר‬ ‫לגלות לשום אדם מעמקי לבו‪ ,‬מה שהוא‬ ‫דרך זה‪ ,‬כאשר אדם מדבר עם חברו‪,‬‬ ‫‪ìòå‬‬ ‫בלבו ושכלו‪ .‬הגם שיכול לדבר לאחרים‬ ‫בראיה גשמית ניתן לראות רק את‬ ‫ולהכניס בלבם מציאת אלקות ויראתו יתברך‬ ‫השפתיים הגשמיות שמדברות ולראות את‬ ‫שמו‪ ,‬אבל כל מצפוני לבו אי אפשר לגלות‬ ‫ההבל הגשמי של קול המדבר הנכנס לתוך‬ ‫להם‪ ,‬כידוע לכל מי שנכנס לעבודה באמת‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫השומע‪,‬‬ ‫של‬ ‫הגשמיות‬ ‫האוזניים‬ ‫על כן זה נקרא 'סוד'‪ ,‬כי הוא סוד באמת‪ ,‬שאי‬ ‫מבינים שכל‬ ‫מעט לעומק‬ ‫כשמתבוננים‬ ‫אפשר לגלות לשום אדם מה שהוא אצלו‬ ‫הדיבורים והחיבור ביניהם זהו כח הנשמה‬ ‫בנקודת הלב והמחשבה‪ ,‬רק כל אחד מבין‬ ‫שיש בה ה' מדרגות נפש רוח נשמה חיה‬ ‫לפי יגיעתו והזדככות חומרו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יחידה‪ ,‬ומהיחידה של האדם יורדת ההשפעה‬ ‫מדרגות רבות עד שבאה לעולם הגשמי שבו‬ ‫‪ ãéøåäå‬את הקב"ה את התורה בלבוש נמוך‬ ‫יש דיבור גשמי לאוזן גשמית‪.‬‬ ‫יותר שהוא לבוש הדרש‪ ,‬ולמטה‬ ‫מזה לבוש הרמז‪ ,‬עד שירדה התורה ללבוש‬ ‫לא להישאר במבט השטחי והגשמי‬ ‫‪êøöðå‬‬ ‫הפשט‪ ,‬וכפי שהזכיר רבינו שליט"א בסעודה‬ ‫אלא לטפס ולהתקדם לעומק יותר‪,‬‬ ‫שלישית )כי תצא תשפ"ד מאמר א( דברי החידושי‬ ‫אלא שאי אפשר לדלג על הפשט‪ ,‬זהו הלבוש‬ ‫הרי"מ שדרך הפשט קרובה יותר לאדם‪,‬‬ ‫הקרוב לאדם‪ ,‬וכמה שהאדם לומד את פשט‬ ‫דהיינו‪ ,‬שהפשט הוא הלבוש שהכי קרוב‬ ‫התורה‪ ,‬לימוד הסוגיות ביגיעה‪ ,‬רק כך‬ ‫לאדם‪ ,‬שביכולתו להתחיל להבין משם‪.‬‬ ‫ביכולתו להיכנס פנימה יותר‪ ,‬רק על ידי‬ ‫ללבושים‬ ‫להיכנס‬ ‫ניתן‬ ‫הפשט‬ ‫לבוש‬ ‫שהאדם מתקדם בעבודת ה' ונהיה‬ ‫‪ìëëå‬‬ ‫הפנימיים יותר‪.‬‬ ‫יותר נשמתי ביכולתו לתפוס פירוש‬ ‫נשמתי עמוק וגבוה יותר בתורה‪ ,‬שכל לבושי‬ ‫ארץ העליונה‬ ‫התורה הינם לבוש על גבי לבוש‪ ,‬וכל לבוש‬ ‫‪,õøà àø÷ð àáä íìåòù òåãé äðä éë‬‬ ‫מביא ללבוש הפנימי ממנו‪ .‬דוגמא לדבר‪,‬‬ ‫‪áåúëù åîë ,äìçðå äùåøé àø÷ðå‬‬ ‫אדם מזיז אצבע‪ ,‬זזים העור הבשר הגידים‬ ‫)ישעיהו ס'‪ ,‬כא( '‪,'õøà åùøéé íìåòì íé÷éãö‬‬ ‫העצמות והמוח שבעצמות‪ ,‬אלא שבראיה‬ ‫ה‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫ללמוד חכמת הפרצוף‪ ,‬והסבירו לו את כל‬ ‫שאין הכוונה לארץ הגשמית‪ ,‬לחתיכת קרקע‬ ‫שינויי הדמויות בשפת בעלי חיים‪ ,‬מי שיש לו‬ ‫ונדל"ן בעולם הזה‪ ,‬אלא לעולם הבא‪ ,‬וכן‬ ‫אף של ינשוף אז זה סימן לכך וכך‪ ,‬ומי שיש‬ ‫כתב האור החיים הק' )כו ה( 'והצצתי בפרשה‬ ‫לו פה של כלב זה סימן לכך וכך‪ ,‬וכן על זה‬ ‫זו שרומזת גם כן ביאת ארץ העליונה'‪ .‬ובזוהר‬ ‫הדרך שאר הסימנים‪ ,‬וסיפר לי שלאחר‬ ‫הקדוש )ח"ג קנט‪ (:‬דורש את הכתוב 'עלו זה‬ ‫שבועיים הפסיק ללמוד חכמה זו‪ ,‬כי הרגיש‬ ‫בנגב' וכל פרשת המרגלים על הכניסה‬ ‫שבהליכתו ברחוב הוא מספיק לראות בני‬ ‫לארצות העליונים‪] ,‬והיהודי הקדוש אמר‬ ‫אדם ומתחיל לראות בעלי חיים‪ ,‬לזה יש אף‬ ‫שצריך ללמוד דברי זוהר אלו בכל יום[‪.‬‬ ‫של ינשוף ולזה פה של כלב וכו'‪ ,‬והוא לא‬ ‫היה מסוגל לחיות כך‪ .‬כל אדם רואה את‬ ‫מהגוף‬ ‫הנשמה‬ ‫צאת‬ ‫שאחר‬ ‫‪éàãååáå‬‬ ‫העולם מעולמו שלו‪ ,‬ממקום חייו‪.‬‬ ‫ביכולתה להיות בארץ העליונה‪,‬‬ ‫אבל גם כשמסתובבים בין אנשים בעולם הזה‬ ‫שחי בארצות החיים‪ ,‬בארץ העליונה‪,‬‬ ‫‪éîå‬‬ ‫ניתן לחיות בארץ העליונה‪ ,‬שיש אחד שבחי‬ ‫שחי חיים רוחניים‪ ,‬הוא מסתכל על‬ ‫בעולם הזה את הגשמיות כפשוטה‪ ,‬ויש שחי‬ ‫העולם בהסתכלות האמתית והנכונה‪ ,‬שהרי‬ ‫את חייו במבט רוחני נעלה‪ ,‬שאמנם הוא‬ ‫הוא חי כל הזמן את הרבש"ע‪ ,‬וממילא בכל‬ ‫רואה את כל הבריאה וכל הקורה בה אבל‬ ‫דבר הוא רואה שהרבש"ע עושה זאת‪,‬‬ ‫רואה את את הכל ממקום אחר ובצורה אחרת‪,‬‬ ‫ומתבונן מה הרבש"ע עושה בכך ומה זה‬ ‫בראיה אחרת ובמבט אחר‪ ,‬וכפי שרואים‬ ‫מחייב אותי‪ ,‬שהרי הוא חי כל הזמן את כך‬ ‫במוחש שאדם רואה את העולם והקורה בו‬ ‫שכל הימצאותו בעולם הוא אך ורק לשמש‬ ‫כפי המבט וה"משקפיים" שלו‪.‬‬ ‫את קונו‪ ,‬כל מציאותו הוא בשביל הבורא‪ ,‬לא‬ ‫‪ íâ‬בשביל הבורא אלא ‪ ÷ø‬בשביל הבורא‪,‬‬ ‫‪ àîâåã‬לדבר‪ ,‬כשבא לעולם איזשהו סכנה‪,‬‬ ‫וכמ"ש השפת אמת )אלול תרמ"ז‪-‬תרמ"ח(‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫מלחמה או שריפה וכדו'‪ ,‬כל אדם‬ ‫'עיקר פירוש 'אני לדודי' להיות איש ישראל‬ ‫מסתכל על כך כפי מבטו על העולם‪ ,‬הסוחר‬ ‫יודע שנברא רק לשמש את קונו‪ ,‬ואין לו‬ ‫מסתכל על הכל מיד בהקשר למסחר‪ ,‬אם יש‬ ‫מציאות וצורך אחר כלל בעולם'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬צריך‬ ‫מלחמה אז כדאי להשקיע כאן וצריך להיזהר‬ ‫לחזור על זה ולזכור את זה שוב ושוב בחודש‬ ‫לא להשקיע שם וכו' וכו'‪ ,‬הרופא רואה את‬ ‫אלול‪ ,‬שנבראנו לא "גם" בשביל עבודת ה'‬ ‫הכל בהקשר לרפואה‪ ,‬מיד הוא מחשב כמה‬ ‫אלא "רק" בשביל עבודת ה'‪ .‬וכאשר חיים כך‬ ‫חולים יש וכמה בתי חולים וכו'‪ ,‬ואיש‬ ‫ממילא כל מבט האדם על כל הקורה היא גם‬ ‫מלחמה מאנשי הצבא רואה כל דבר כפי‬ ‫כן כך‪ ,‬כל מקרה שקורה ובא לידו הן באופן‬ ‫שייכות הדבר אליו‪ ,‬וכו'‪ .‬ודוגמא קיצונית‬ ‫כללי על כל כלל ישראל והן באופן פרטי‬ ‫יותר לכך‪ ,‬הוא‪ ,‬מה שסיפר לי אחד שהתחיל‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫ו‬ ‫עולמות‪ .‬אנו יודעים שיש ד' עולמות אצילות‬ ‫ואישי אילו‪ ,‬הוא בודק ובוחן מה הרבש"ע‬ ‫בריאה יצירה עשיה‪ ,‬ועולם העשיה הגשמי‬ ‫עושה בזה ומה אני לומד מכך‪.‬‬ ‫העולם הזה הגשמי שלנו‪ ,‬ובו גופא יש אין‬ ‫ספור דברים שאפשר להשיג בו‪ ,‬גשמיות‬ ‫שיהודי החי כאן בעולם בארץ‬ ‫‪,ïáåîëå‬‬ ‫העליונה‪ ,‬בצאת נשמתו מהגוף‬ ‫ורוחניות ודברי תורה‪ ,‬וכאשר האדם מתרומם‬ ‫הוא יודע את המהלכים וההליכות בעולם‬ ‫יותר ביכולתו לבוא לעולם היצירה שבו כל‬ ‫הבא‪ ,‬ואילו מי שחי כאן בעולם רק חיי גשם‪,‬‬ ‫מערכת השגה משתנית‪ ,‬כל ההסתכלות הינה‬ ‫בצאת נשמתו מגופו ובא לארץ עליונה‪ ,‬הוא‬ ‫באופן אחר‪ ,‬וכל ההתנהלות והכללים שונים‬ ‫אינו יודע כלל איך ללכת בה ומה לעשות‪ ,‬אין‬ ‫בתכלית‪ ,‬וכן הוא בכל עולם הנעלה יותר‬ ‫לו שום כלי מעשי איך להתקדם בזה‪ .‬שהרי‬ ‫מהעולמות שמתחתיו‪.‬‬ ‫כל ניסיון בהאי עלמא בא ללמדנו דרכי חיים‬ ‫אף על פי כן העליה מעולם לעולם‬ ‫‪íìåà‬‬ ‫בארץ העליונה‪ ,‬ולכן אין לו לאדם לברוח‬ ‫תלוי בהליכה בעולם הנמוך‪ ,‬והכל‬ ‫מניסיונות‪ ,‬שרק על ידם זוכה ללכת בארץ‬ ‫תלוי בהליכותינו ועבודתנו בעולם הזה‪ ,‬דהא‬ ‫העליונה‪ ,‬ומה שמבקשים 'ואל תביאנו לידי‬ ‫בהא תליא‪.‬‬ ‫ניסיון' היינו שנלמד דרכים אלו על ידי לימוד‬ ‫התורה וכדו'‪ ,‬כל ידיעה בעבודת ה' מלמדת א‬ ‫עד היכן העולמות קשורים זה בזה‬ ‫‪ïéáäìå‬‬ ‫תהאדם איך ללכת בארץ העליונה‪ ,‬וזהו ענין‬ ‫למרות שהם כל כך מופרדים זה‬ ‫שהצדיקים 'לעולם יירשו ארץ'‪.‬‬ ‫מזה‪ ,‬נביא דוגמא שנתבאר במ"א )שיעורי תורת‬ ‫המגיד ויצא‪ ,‬פקודי( שממחישה מאד את זה‪ ,‬כיום‬ ‫‪) øîàðå‬משלי ח‪ ,‬כא( '‪ ,'ùé éáäåà ìéçðäì‬ו'אמר‬ ‫יודעים בחכמת המחקר‪ ,‬שזה שתינוק קטן‬ ‫ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ב"ה‬ ‫לומד לזחול על ארבע בקטנותו מועיל לו‬ ‫להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר‬ ‫להבנת לימוד הגמרא בגדלותו‪ ,‬ואילו לא היה‬ ‫'להנחיל אוהבי יש' )עוקצין פ"ג משנה יב(‪ .‬שכשם‬ ‫לומד לזחול לא היה ביכולתו להבין את‬ ‫סגנונה‬ ‫את‬ ‫יש‬ ‫ארץ‬ ‫לכל‬ ‫שבגשמיות‬ ‫לימוד הגמרא‪ ,‬וטעם הדבר‪ ,‬כי בפעולת‬ ‫בה‬ ‫ההתנהגות‬ ‫וכללי‬ ‫וכליה‬ ‫ותכונותיה‬ ‫הזחילה מוח התינוק קולט פעם ראשונה‬ ‫ולבושיה וכו'‪ ,‬שישנה 'ארץ אוכלת יושביה'‬ ‫ארבע פרטים בבת אחת‪ ,‬שהזחילה נעשית על‬ ‫וישנה ארץ מגדלת גיבורים וכו'‪ ,‬לכל ארץ יש‬ ‫ידי שמזיז את יד ימין עם רגל שמאל ולאחר‬ ‫את נקודתה ועניינה‪ ,‬כמו כן בחיים העליונים‬ ‫מכן את יד שמאל עם רגל ימין וחוזר חלילה‪,‬‬ ‫יש בחי' ארצות החיים‪ .‬וכשם שמובן לכל‬ ‫ואילו היה מזיז את היד והרגל שמאותו צד‬ ‫אדם שבסלון לא מתאים לבשל אלא רק‬ ‫הוא היה נופל‪ ,‬וזה שמחשבן התינוק ארבע‬ ‫במטבח‪ ,‬כמו כן בעולמות הרוחניים בכל‬ ‫פרטים יחד מתרגל את מוחו לכך ועל ידי זה‬ ‫עולם ועולם יש את ההעלם שלו ואת מה‬ ‫בגדלותו משתמש עם תרגול זה לחשבן את‬ ‫שניתן להשיג בו שאי אפשר להשיג בשאר‬ ‫ז‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫ילמדו את התורה בעיון‪ ,‬מחשבנים הם את‬ ‫שיטת רבינו תם מול שיטת הרא"ש‪] .‬ועד כדי‬ ‫הכתבות שבעיתונות‪ ,‬ומשתמשים בכח קליטת‬ ‫רפואית‬ ‫טיפול‬ ‫שיטת‬ ‫יש‬ ‫שכיום‬ ‫כך‪,‬‬ ‫מה‬ ‫היטב‬ ‫להבין‬ ‫יחד‬ ‫דברים‬ ‫כמה‬ ‫למתקשים בחשבון סוגיא‪ ,‬על ידי זחילה[‪.‬‬ ‫ה"פוליטיקה" שבעיתונות‪ ,‬שעיתון זה כתב‬ ‫וכשגודל התינוק ומתחיל ללכת קונה הוא‬ ‫כתבה פלונית בגלל כך וכך‪ ,‬ואילו העיתון‬ ‫בכך את כח המשקל‪ ,‬לשקול נכון שלא ליפול‬ ‫האחר לא כתב כתבה זו אלא כתבה אחרת‬ ‫לימין ולשמאל‪ ,‬וגם כח זה נצרך אחר כך‬ ‫בגלל כך וכך‪ ,‬ואי אפשר על ידי זה לבוא‬ ‫לדעת לשיקול הדעת בסברות שכליות‪.‬‬ ‫להליכה בעולם העליון‪ ,‬וכשבאים לעולם‬ ‫העליון מבינים עד כמה חסר זה הוא חסר‬ ‫אנו יכולים להבין איך ההליכה‬ ‫‪äæî‬‬ ‫הבא‬ ‫בעולם‬ ‫העליונים‬ ‫בעולמות‬ ‫איום ונורא‪ ,‬ועגמת נפש גדולה[‪.‬‬ ‫בארץ העליונה‪ ,‬תלויה בלימוד הסוגיות‬ ‫בקשת 'מי כמוך אב הרחמן זוכר‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬שלכאורה מה השייכות בין שנים‬ ‫יצוריו לחיים ברחמים' על הגלגולים‬ ‫אוחזין בטלית ולדקות שבדקות שבסברת‬ ‫ושלא נצטרך להתגלגל‬ ‫מוחזקות ‪ -‬להליכה מחיל אל חיל בש"י‬ ‫עולמות העליונים‪ ,‬שהינם עולם על גבי עולם‪,‬‬ ‫‪,'õøàä ìà àåáú éë äéäå' åøîåà åäæå‬‬ ‫שכל דק על גבי דק עד אין נבדק‪ .‬שאכן‬ ‫‪,øîåì åðåöø ,øùàë ïåùì 'éë' ùåøéô‬‬ ‫למרות המרחק הרב ביניהם‪ ,‬אזי כשם‬ ‫‪.äðåéìòä 'õøàä ìà' àåáì åöøú øùàë‬‬ ‫שזחילה על הארץ והליכה גשמית מסייעת‬ ‫'‪ùé ìàøùé ìë éë ,'êì ïúåð êé÷ìà 'ä øùà‬‬ ‫לכניסה לעולם השכל‪ ,‬להבנת סוגיות ושיקול‬ ‫‪ ,àáä íìåòì ÷ìç íäì‬לכל אחד יש חלק‬ ‫הדעת‪ ,‬כמו כן הבנת הסוגיות ושיקול הדעת‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬אלא שהוא צריך את הדרך לבוא‬ ‫בתורה מסייע להליכה מחיל אל חיל בעולמות‬ ‫לחלקו‪,úåîìåò úùåøé äùøéì ,'ú"ùøéå' .‬‬ ‫העליונים והרוחניים‪ ,‬וכל הליכה בעולם‬ ‫‪ ìâìâúäì êøèöé àìù éãëá‬ולרדת שוב‬ ‫פותחת ומביאה להליכה בעולם הנעלה ממנו‪.‬‬ ‫לעולם הזה‪ ,‬איננו עוסקים בגלגולים‪ ,‬אבל‬ ‫ויש שזוכים שכבר בעולם הזה יהיה להם‬ ‫לאדם צריך להיות עול מכך שלא יצטרך‬ ‫פתיחת הלב על ידי לימוד התורה‪ ,‬ויש‬ ‫לרדת שוב ושוב בגלגול לעולם‪úáùéå' ÷ø ,‬‬ ‫שזוכים לכך רק בעולם הבא‪ ,‬כך או כך לימוד‬ ‫‪ ,úéçöðå úéîìåò äáéùé 'äá‬ובשביל כך‬ ‫בעולמות‬ ‫להליכה‬ ‫הפתח‬ ‫הוא‬ ‫התורה‬ ‫‪ ,äëæúå âäðúú äëë‬כפי שיתבאר להלן‬ ‫העליונים וארצות החיים שבעולם הבא‪.‬‬ ‫המשך הפסוקים‪.‬‬ ‫]‪ ïàëîå‬תוכחת מגולה לאלו שמבטלים את‬ ‫‪ úøùòá‬ימי תשובה מוסיפים בברכת גבורות‬ ‫זמנם‪ ,‬שאין החיסרון בזה רק בכך‬ ‫'מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו‬ ‫שמבטלים את זמנם‪ ,‬אלא כל לימודם לזחול‬ ‫לחיים ברחמים'‪ ,‬ובכתבי האריז"ל כ'‪ ,‬וז"ל‬ ‫ולילך היה לריק ח"ו‪ ,‬שבמקום שעל ידי זה‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫ח‬ ‫דהיינו שהיא בקשה שלא להיות בבחינת‬ ‫)שער הכוונות דרוש ו(‪' :‬כונת ברכה זו היא‪ ,‬כי ביום‬ ‫'בשר המה רוח הולך ולא ישוב'‪ ,‬שאינו זוכה‬ ‫ראש השהב נידונין כל הנשמות העתידות‬ ‫לגלגול‪ ,‬שלא יהיה זכרון לרעה‪ ,‬ומכך יזכר‬ ‫לחזור בגלגול בעולם הזה‪ ,‬וזהו מ"ש 'זוכר‬ ‫האדם מענין הגלגולים‪ ,‬ולבקש שלא נצטרך‬ ‫יצוריו ברחמים לחיים'‪ ,‬ולא אמר זוכר אותנו‬ ‫להתגלגל שוב‪.‬‬ ‫על דרך מ"ש 'זכרנו לחיים'‪ ,‬אלא 'זוכר‬ ‫יצוריו' הם הנשמות הנזכרים‪ ,‬שזוכר אותם‬ ‫החכמה הפנימית הקדושה שבכל‬ ‫ברחמיו יתברך להחזירם לחיים ולחיותם‬ ‫דבר‬ ‫בעולם הזה בסוד חזרתם בגלגול'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וע"פ זה י"ל‪ ,‬שאדם יכול גם לדאוג לעצמו‬ ‫להתיישב בארץ הרוחניות‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫‪êøãäå‬‬ ‫בכוונה זו‪ ,‬לבקש מה' שלא יצטרך להתגלגל‬ ‫'‪øîåì åðåöø ,'åâå 'úéùàøî úç÷ìå‬‬ ‫שוב בגלגולים‪ ,‬בקשה זו היא תזכורת‬ ‫‪äéäé äæä íìåòä éâåðéòî êúçé÷ì úéùàø‬‬ ‫בשבילנו את ענין הגלגולים‪.‬‬ ‫'‪) øîàðù ,äîëçä àéäù 'úéùàøî‬תהלים קיא‪,‬‬ ‫י( '‪ äîëç úéùàø‬יראת ה'' ‪ìëù ùåøéô ,'åâå‬‬ ‫‪ùåã÷ õåöéð äá áøåòî äæä íìåò éðéðò‬‬ ‫)או"ח סי' תקפ"ב( כתב שבבקשת 'מי‬ ‫‪øåèáå‬‬ ‫כמוך' יש בו ח' תיבות‪ ,‬כנגד הכתוב‬ ‫‪) áåúëù åîë ,òåãéë äîëçä àéäù‬שם קד‪ ,‬כד(‬ ‫)תהלים עח לט( 'ויזכור כי בשר המה רוח הולך‬ ‫'‪ ,'úéùò äîëçá íìåë‬כל בריאה שנבראה‬ ‫ולא ישוב'‪ ,‬שיש בה ח' תיבות‪ .‬עכ"ד‪ ,‬ופירש‬ ‫בעולם נבראה על ידי החכמה‪ ,‬הקב"ה ברא‬ ‫הבית יוסף )שם( וז"ל‪' :‬נראה שהוא סובר‬ ‫את העולם בחכמתו‪ ,‬לכן החכמה נקראת‬ ‫דהאי קרא שייך למי כמוך אב הרחמן זוכר‬ ‫ראשית‪ ,‬כי היא נקודת ההתחלה של כל דבר‪,‬‬ ‫יצוריו ]לחיים[ ברחמים‪ ,‬כלומר מפני שזוכר‬ ‫וזהו הסיבה של בריאה ובריאה‪ ,‬התכלית‬ ‫כי יצוריו בשר המה ובטבע הם חוטאים‬ ‫והייעוד של כל דבר‪ ,‬והדרך לבוא עמו‬ ‫לפיכך מרחם עליהם'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וקשה‪ ,‬שהרי‬ ‫לעבודת ה'‪ ,‬כל נברא ללא יוצא מן הכלל‬ ‫בגמרא )ר"ה לב‪ (:‬כ' שאין מזכירין בברכת‬ ‫נברא לתכליתו הרוחנית‪ ,‬חלקם שיעבדו עמם‬ ‫זכרונות פסוק זה מכיון שהוא זיכרון לרעה‬ ‫את הרבש"ע בדרך מצוה‪ ,‬חלקם שיעבדו עמם‬ ‫)ע' פרישה שם סק"ה‪ ,‬וסי' תקצא סק"ד(‪ .‬אולם לפי דברי‬ ‫את הרבש"ע על ידי זה שהם רשות ויעשו‬ ‫האריז"ל יש ליישב זאת‪ ,‬ובהקדים שיש‬ ‫אותם לשם שמיים‪ ,‬וחלקם ע"י הריחוק מהם‪,‬‬ ‫מקשים שכתוב זה 'רוח הולך ולא ישוב' היא‬ ‫לכל אחד יש נקודת החכמה שלו שבשביל זה‬ ‫לכאורה סתירה לגלגולים‪ ,‬ד'לא ישוב' כתיב‪,‬‬ ‫הוא נברא‪ ,‬וזהו 'כולם בחכמה עשית'‪.‬‬ ‫ובזוהר הק' )זוהר חדש תיקונים ח"ב סג‪ (.‬וכ"כ עוד‬ ‫‪ éðááå‬יששכר )אדר מאמר ב דרוש ז( כ'‪ ,‬וז"ל‪' :‬כיון‬ ‫ספה"ק שמי שהוא בבחינת 'בשר המה' הוא‬ ‫שכל הדברים הנאסרים על פי התורה‬ ‫'רוח הולך ולא ישוב'‪ .‬וזהו כוונת הטור שמי‬ ‫חיותן משלש קליפות הטמאות אשר אין‬ ‫כמוך כנגד הכתוב ויזכור כי בשר המה וגו'‪,‬‬ ‫ט‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫בתערובתם ושוב יפלו לתערובת ויותרו‪ ,‬ואם‬ ‫יכולין להתברר על ידינו‪ ,‬אם כן למה תהיה‬ ‫כן בשאלת תערובת בשר בחלב לדבר אחר יש‬ ‫כזאת שלפעמים תתבטל חתיכת איסור בהיתר‬ ‫לומר שיש מקום להחיר בכל שאלת חכם‬ ‫והוא נאכל על פי התורה‪ ,‬כגון שנתבטל‬ ‫שבה‪ .‬ומכל זה מתבאר היטב‪ ,‬עד כמה 'כולם‬ ‫בששים‪ ,‬או יבש ביבש ברוב‪ .‬אבל תדע שהוא‬ ‫בחכמה עשית'‪ ,‬וכל פרט ופרט מחושבן היטב‬ ‫ממחשבות הצור תם‪ ,‬הוא יתברך שמו יודע‬ ‫אופן בירורו‪.‬‬ ‫אשר הניצוץ הטמון באותה חתיכה האסורה‬ ‫ביחוד יכול להתברר על ידינו‪ ,‬הנה יתברך‬ ‫חוץ מחכמה דקדושה הנ"ל יש בכל‬ ‫‪äðäå‬‬ ‫שמו מזמין שתפול החתיכה האסורה הזאת‬ ‫נברא חכמה חיצונית גם כן‪ ,‬שלכל‬ ‫לתוך ההיתר ותתבטל‪ ,‬ואכול יאכלו אותה על‬ ‫דבר יש את תכונותיו המיוחדים אליו‪ ,‬עץ ניתן‬ ‫פי התורה ותתברר הניצוץ הזה וכו'‪ .‬ועתה‬ ‫לזרוע ולשרוף‪ ,‬מתכת ניתן לכופף על ידי‬ ‫מהראוי לך להתבונן‪ ,‬כיון שהדבר הזה הוא‬ ‫שמכניסים אותה לאש‪ ,‬וגם גוי יכול להבין את‬ ‫מאת השם יתברך‪ ,‬שהוא מזמין הדבר האיסור‬ ‫כל המדע שיש בעולם‪ ,‬אבל כל זה זה החכמה‬ ‫שיתערב ברוב היתר בכדי שיהיה ניתר‬ ‫החיצונית שבתוך הבריאה עצמה‪ ,‬ומעל זה יש‬ ‫באכילה‪ ,‬כי יודע השם יתברך שזה הוא מכלל‬ ‫את החכמה הפנימית‪ ,‬חכמה העליונה‪ ,‬שכל‬ ‫הבירור הנמסר לישראל‪ ,‬ואם כן מצוה הוא‬ ‫מהותה כח מה כח הביטול לרבש"ע‪ ,‬והיא‬ ‫בדוקא שיאכל ישראל החתיכה ההוא ולא‬ ‫נקודת הראשית‪ ,‬ושייכת רק לבני ישראל‬ ‫יחמיר וכו'‪ ,‬על כן לדעתי הצעירה אין זה‬ ‫'ישראל שנקראו ראשית'‪ ,‬שרק הם ביכולתם‬ ‫מדרך החסידות מה שכמה אנשים נוהגים‬ ‫לבטל את כל הבריאה לרבש"ע‪ ,‬והוא החכמה‬ ‫סלסול בעצמם שלא לאכול מן שום מאכל‬ ‫שעליה אמר הרה"ק מרופשיץ זי"ע כמה‬ ‫שהיה עליו שאלת חכם הגם שהוא דבר פשוט‬ ‫חכמה צריך בשביל להיות 'תמים תהיה עם ה'‬ ‫ומבואר דינו להיתר כגון על ידי תערובות‬ ‫אלקיך'‪ ,‬שתמימות זו אינו תמימות מטופשת‪,‬‬ ‫בששים וכיוצא‪ ,‬כי לדעתי אדרבא מצוה הוא‪,‬‬ ‫אלא באה דווקא על ידי רוב חכמה‪.‬‬ ‫יאכלו ענוים וישבעו‪ ,‬כי הוא נסיבה מאת‬ ‫ככלות הכל לבדו ימלוך נורא' )פיוט‬ ‫'‪éøçàå‬‬ ‫השם יתברך שישוב האיסור להיתר ויתברר‬ ‫אדון עולם(‪ ,‬בפשטות ואחרי ככלות‬ ‫על ידי אכילת ישראל'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הכל היינו אחרי שיתכלה ויגמר כל העולם‪,‬‬ ‫וכמסופר שבעת המלחמה הקרה שנלחמה‬ ‫לפי דבריו‪ ,‬שזהו דווקא בדבר איסור‬ ‫‪ì"éå‬‬ ‫ארצות הברית עם אויביה‪ ,‬שאל אחד את‬ ‫אבל‬ ‫בהיתר‪,‬‬ ‫שנתערב‬ ‫מלכתחילה‬ ‫הרה"ק ר' משה מרדכי מלעלוב זי"ע‪ ,‬מה‬ ‫איסור בשר בחלב שנתערב בהיתר‪ ,‬לכאו' אין‬ ‫יהיה‪ ,‬הם יטילו אחד על השני פצצות אטום‬ ‫לומר כנ"ל‪ ,‬שהרי אם מאת ה' היתה כזאת‬ ‫ויחרב כל העולם‪ ,‬לא יישאר מאומה‪ ,‬אמר ר'‬ ‫בשביל שיוכלו להעלות זאת‪ ,‬לא היה צריך‬ ‫משה מרדכי‪ ,‬ומה הבעיה בכך‪ ,‬יהיה 'ואחרי‬ ‫שהבשר או החלב שהיו היתר יתהפכו לאיסור‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫י‬ ‫יודעים שהקב"ה בחכמתו כבר דואג לכך‬ ‫ככלות הכל לבדו ימלוך נורא'‪ .‬ועוד י"ל‬ ‫אלפי שנים‪ ,‬ומה להם לדאוג‪ .‬אלא שיתכן‬ ‫ש'אחרי ככלות הכל' היינו ההתבוננות עד‬ ‫שיגזור ה' גזירת רעב רח"ל‪ ,‬וזה תלוי במשפט‬ ‫הסוף והתכלית של כל דבר‪ ,‬כשמתבוננים‬ ‫בר"ה ולא בדאגתם ורעיונותיהם[‪ .‬אלא‬ ‫לעומק בכל דבר ודבר עד לתכליתו‪ ,‬מגיעים‬ ‫הכוונה היא שבכלל צריך להבין למה עשה ה'‬ ‫מכל דבר ודבר לכך ש'לבדו ימלוך נורא'‪,‬‬ ‫שיצטרכו לאכול‪ ,‬הדומם לא אוכל בכלל‪,‬‬ ‫מכל חכמה וחכמה שבעולם באים לבסוף‬ ‫הצומח רק שותה מים ואוכל מעט חומרים‬ ‫ל'לבדו ימלוך נורא'‪ ,‬ולדוגמא‪ ,‬מחכמת‬ ‫מהקרקע‪ ,‬החי אוכל יותר‪ ,‬והאדם אוכל עם‬ ‫הנגינה יש בזה שבע תווים שמעמיקים למה‬ ‫כל הלב והנשמה‪ ,‬ובשביל מה כל זאת‪ ,‬לזה‬ ‫זה כך וכו' וכו' באים לבסוף לנקודת הביטול‬ ‫יש תכלית וייעד שהקב"ה עשה זאת בשביל‬ ‫לרבש"ע‪ .‬מה שאין כן אומות העולם‪ ,‬ואלו‬ ‫לברר בירורים‪ ,‬שכל ענייני עולם הזה יהיו‬ ‫שמבני ישראל שחכמים המה להרע וגו'‪ ,‬אינם‬ ‫אדם‪ ,‬שהכוס מים יתהפך לחיות רוחנית על‬ ‫הולכים עד 'ככלות הכל'‪ ,‬אלא הם נעצרים‬ ‫ידי שהאדם ישתה אותו ועל ידי זה יהיה לו‬ ‫בשלב לפני התכלית‪ ,‬וכפי שהם טוענים‬ ‫כח ללמוד ולהתפלל‪' ,‬מים התחתונים בוכים‬ ‫בהגיעם לשלב זה ש"זה כבר לא מדעי"‪.‬‬ ‫אנן בעינן למיהוי קריבא קדם מלכא'‪ ,‬ועל ידי‬ ‫שהאדם אוכל ושותה והמאכל והמשתה‬ ‫‪êìù äìéëàá ïä ,êúééùòå êúçé÷ì ìë ïëì‬‬ ‫נותנים תוספת כח וחיות בעבודת ה' הרי הם‬ ‫‪ø÷éò ìëä äéäé ,úåéùò éøàùá ïäå‬‬ ‫מתעלים יחד עמו בכך‪ ,‬הדם מתעייף ונחלש‬ ‫‪àéäù ,åáù úéùàøä ìò êúîâîå êúçâùä‬‬ ‫ושותה כוס קפה ומקבל חיות מכך ולומד‬ ‫‪'úéùàøî' øîà ïëìå .åáù äùåã÷ä äîëçä‬‬ ‫‪) úéùàø ìë àìå‬מנחות פד ב(‪' ,‬מראשית' היינו‬ ‫ומחדש חידושי תורה‪ ,‬הכוס קפה מתעלה בכך‬ ‫מתוך‪ ,àåä úåéîùâ åìåë éë ,‬בכל החכמה‬ ‫שהוא חלק מכך‪ ,‬וצריך האדם לראות שכבר‬ ‫בשעת האכילה והשתיה יעשה זאת לשם‬ ‫כולה יש גם כן חכמה גשמית גם כן‪ùéù ÷ø ,‬‬ ‫שמיים‪ ,‬בשביל לקחת את הראשית מהם‪,‬‬ ‫‪,øëæðë ,úéùàø àéäù äùåã÷ úö÷ åá‬‬ ‫לברך ברכה כראוי ולשם שמיים‪.‬‬ ‫הנקודה הרוחנית שבשביל זה זה נברא‪.‬‬ ‫מתיישב לאכול צריך הוא להבין‬ ‫‪íãàùë‬‬ ‫עיקר עבודת האדם בעולם הזה‬ ‫במאכל‪,‬‬ ‫ראשית‬ ‫נקודת‬ ‫שיש‬ ‫להעלות הניצוצות‬ ‫הקב"ה בחכמתו עשה את הדבר בחכמתו‪,‬‬ ‫‪ìà úåöåöéðä úåìòäì êúðååë ìë äéäúå‬‬ ‫ואין הכוונה לחכמת הקב"ה בדאגתו למאכל‬ ‫‪éë ,äðåéìò äùåã÷ íå÷îì íùøåù‬‬ ‫לכל יושבי תבל‪ ,‬שזהו חכמה חיצונית בלבד‪,‬‬ ‫‪ .äæä íìåòá íãàä úãåáò ø÷éò åäæ‬בחורים‬ ‫]וכיום יש הדואגים את דאגת המחר‪ ,‬וטוענים‬ ‫נבהלים כשמדברים על עליית הניצוצות‪" ,‬מי‬ ‫שבעתיד לא יהיה מספיק אוכל לכל הברואים‪,‬‬ ‫יודע מה הניצוץ יעשה לי‪ ,‬אולי הוא‬ ‫שלפי ריבוי העולם כך נראה שיהיה‪ ,‬ואינם‬ ‫יא‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫‪ä"äìæ é"øàä éáúëá áåúëù åîë ,äùåã÷ä‬‬ ‫מרביץ‪ ,"..‬אכן יש בכך הרבה מדרגות‪ ,‬ויש‬ ‫)לקו"ת טעה"מ פ' עקב(‪ ,‬וכדברי רב נחמן )ב"ק עב‪(.‬‬ ‫אנשים במדרגות גדולים שיכולים לעסוק‬ ‫'האי דלא אמרי לך באורתא‪ ,‬דלא אכלי בשרא‬ ‫בהעלאת הניצוצות על ידי כוונת שמות‬ ‫דתורא'‪ ,‬והארכנו בענין זה במ"א )שיעור תורת‬ ‫קדושים ועניינים גבוהים‪ ,‬אבל גם בלי זה‪ ,‬כל‬ ‫המגיד ואתחנן(‪ ,‬ומאידך‪ ,‬מחמת קרבתו לאדם זהו‬ ‫יהודי שנגש לדבר מה מעולם הזה לשם‬ ‫גם מקום מסוכן יותר‪.‬‬ ‫שמיים הוא מעלה ניצוצות‪ .‬שהרי ניצוץ היינו‬ ‫חלק מהנשמה‪ ,‬שישנה את הנשמה הכללית‬ ‫ה' נותן את התורה בכל רגע מחדש‬ ‫של האדם והחלקים ממנה נמצאים באכילה‬ ‫‪÷ø êøéäæî éðàù àîéú àì øîà øãäå‬‬ ‫ושתיה שמהם מגיע לו שלימות‪ ,‬שהרי על ידי‬ ‫‪çîåö íîåã íäù íééîùâ íéøáãá‬‬ ‫אכילה ושתיה יכול להתפלל וללמוד‪ ,‬לברר‬ ‫‪íäù ,íééðçåøä íéøáãá åìéôà àìà ,éç‬‬ ‫עוד דבר תורה ולחדש חידושי תורה‪ ,‬שכל‬ ‫‪ ,äøåú éøáã‬גם שם יש עבודה זו‪åäæå .‬‬ ‫אלו הינם ניצוצות וחלקיקים זעירים של‬ ‫‪äøåúäù ,'êì ïúåð êéäìà 'ä øùà' áåúëù‬‬ ‫נשמתו‪ .‬הנשמה היא אש גדולה‪' ,‬נר ה' נשמת‬ ‫‪ì"æ åðéúåáø åøîàù íâ äîå ,äðúîá äðúéð‬‬ ‫אדם'‪ ,‬וכל הפרטים שמסביב המסייעים‬ ‫)טו"ז או"ח סימן מ"ז סק"ה(‪ïéëøáî åðàù äî ,‬‬ ‫לעבודתה את ה' הינם ניצוצות קטנים‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪êøáúé íùä éë ,äøåúä ïúåð 'ã äúà êåøá‬‬ ‫האדם מנצל אותם לעבודת ה'‪ ,‬אזי ניצוצות‬ ‫‪,úåãéîúá éìàøùéä ùéàì äøåúä ïúåð‬‬ ‫אלו מתחברים לאור הנר ומאירים‪ ,‬ואם‬ ‫‪êëì ,íéùãç íéîòè úòå úò ìëá àöåîù‬‬ ‫חלילה אין מחברים אותם לעבודת ה' הם‬ ‫‪' .'êì ïúåð 'ä øùà' øîà‬אמר הקדוש ברוך‬ ‫נהיים ניצוצות כבויים‪ ,‬נשארים כדברים‬ ‫הוא לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול‬ ‫גשמיים בלבד‪ ,‬וניצוצות אלו באים למקום‬ ‫נמכרתי עמה' )שמו"ר לג א(‪' ,‬אנא נפשאי כתבית‬ ‫כליון וההיפך ח"ו‪.‬‬ ‫יהבית' )שבת קה‪ .‬לגירסת עין יעקב(‪ ,‬הקב"ה נמצא‬ ‫יחד עם התורה‪ ,‬נתן את עצמו בתורה‪ ,‬ולכן‬ ‫‪,'äîãàä éøô ìë úéùàøî' áåúëù åäæå‬‬ ‫יש בכל עת התחדשות בתורה‪ ,‬בכל רגע יש‬ ‫‪àìå ,çîåöä êåúáù úåöåöéðä íäù‬‬ ‫דברים חדשים שלא היה ניתן להשיג בתורה‬ ‫‪àìà ,çîåöä êåúî øøáì äàøúù àéòáéî‬‬ ‫לפני חודש ולפני יום ולפני דקה‪ ,‬דברי תורה‬ ‫‪åìéôà ùåøéô ,'êöøàî àéáú øùà' åìéôà‬‬ ‫פרין ורבין כל הזמן‪ ,‬כי הקב"ה נותן התורה‬ ‫‪,íîåãä àåäù ,øåîâ úåéöøà àåäù øáãî‬‬ ‫בכל רגע ורגע נתינה אין סופית‪ ,‬ובמדרש )בר"ר‬ ‫‪ ,çîåöî øúåé éîùâ àåäù‬גם שם תעלה‬ ‫מט ב( 'אין יום ויום שאין הקדוש ברוך הוא‬ ‫ניצוצות בעשייתו לשם שמיים‪ ,‬וכגון בלבישת‬ ‫מחדש הלכה בב"ד של מעלה'‪ ,‬וכתב השפת‬ ‫בגד או בשימוש בשולחן ובישיבה בבניין‬ ‫אמת )בא תרנ"ט( וז"ל‪' :‬ואפילו אנשים כמונו‪,‬‬ ‫וכדו'‪êåúáù úåöåöéðä ïàë øéëæä àìå .‬‬ ‫שאין אנו בכח זה להיות שונה הלכות‬ ‫‪ìà íúåìòäì ìëåé ì÷ðáù éðôî ,íééç éìòá‬‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫יב‬ ‫סוגיא במדה מסוימת‪ ,‬הוא נהיה קצת יותר‬ ‫שהקדוש ב"ה מחדשם בכל יום‪ ,‬אבל על כל‬ ‫מנותק‪ ,‬כי כל פעם שהאדם נהיה יותר חכם‬ ‫פנים צריך להיות נמצא בכל יום התעוררות‬ ‫ויותר מבין הוא נהיה ישות מסוימת‪ ,‬ישות‬ ‫מחדש בעבודת ה'‪ ,‬ובזה יש לנו חלק בזה‬ ‫נפרדת לעצמו‪ ,‬וזהו סכנה גדולה שנהיה‬ ‫ההתחדשות'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ואולי זהו הפירוש‬ ‫מנותק מה'‪ .‬אבל אין העצה לא להשתמש עם‬ ‫'מיגמר בעתיקתא קשיא מחדתא' )יומא כט‪,(.‬‬ ‫השכל‪ ,‬כי חייבים להבין את התורה‪ ,‬והעבודה‬ ‫הפירוש הפשוט הוא שללמוד דבר שכבר‬ ‫היא בבחינת רצוא ושוב‪ ,‬מצד אחד אדם צריך‬ ‫למדו קשה יותר מללמוד דבר חדש‪ ,‬אולם י"ל‬ ‫בתחילת הלימוד להבין מה לדעתו האישית‬ ‫שאם האדם לומד דבר ובעיניו זהו כדבר ישן‪,‬‬ ‫צריך להיות הדין ב'שנים אוחזין בטלית'‪,‬‬ ‫שכבר למד זאת‪ ,‬זה גופא הקושי‪ ,‬הרי הקב"ה‬ ‫לקחת את כל כח נפשו והבנתו העצמית‪,‬‬ ‫נותן התורה בכל רגע מחדש‪ ,‬ומה פתאום‬ ‫ולהשתמש בכל הישות שלו ללימוד התורה‪,‬‬ ‫האדם מסתכל האדם על כך כדבר ישן ועתיק‪,‬‬ ‫וכשגומר לחשב את דעתו צריך הוא ללמוד‬ ‫הסתכלות זו גופא שמסתכל האדם על התורה‬ ‫את הכתוב במשנה בביטול בתכלית לדעה‬ ‫שלמד כדבר ישן זהו מבט לא נכון‪ ,‬וכי ה' לא‬ ‫העליונה ולדעת שזהו האמת‪ ,‬ואזי שוב צריך‬ ‫יכול לחדש את התורה שהאדם כבר למד כמה‬ ‫הוא להשתמש בשכלו להבין למה כך כותב‬ ‫פעמים‪ ,‬זהו התסכלות של צרות המוחין‬ ‫התנא במשנה‪ ,‬ושוב לדעת שכן הוא האמת‬ ‫שהאדם מצמצם את התורה ונתינתה ח"ו‪.‬‬ ‫מצד האמת ולא מצד הבנתו בלבד‪ ,‬ואזי לוקח‬ ‫האדם את התורה שהייתה כביכול מנותקת‬ ‫התורה ומצוות צריכים כוונה‬ ‫לרגע מה' ושייכת לחכמת עולם הזה ומחבר‬ ‫‪'ä úøåúá ÷ñåò éðàù øçàî àîéú àìå‬‬ ‫אותה מיד חזרה לרבש"ע ורצונו וחכמתו‪.‬‬ ‫‪óà ,äøåîâ äùåã÷ íäù ,úååöîáå‬‬ ‫וזהו מה שהתורה מחברת תמיד את החוקים‬ ‫‪øîàú ìà ,íéùåã÷ íîöòî íä äðååë éìá‬‬ ‫והמשפטים יחד‪ ,‬שחוק היינו ביטול ומשפט‬ ‫‪äùåã÷áù øáãá à÷åã ,àáøãà àìà ,ïë‬‬ ‫היינו הבנה‪ ,‬וצריך כל הזמן לחיות ביניהם‪,‬‬ ‫‪ ,äëæ êúáùçîå äéåöø êúðååë äéäú‬כשם‬ ‫בין המשפטים לחוקים‪ ,‬מצד אחד להבין‬ ‫שבאכילת מאכל צריך לכוין לקחת את החיות‬ ‫ומצד שני להתבטל‪ ,‬אמונה פשוטה והבנה‬ ‫ולהעלותה לבורא‪ ,‬כמו כן בלימוד התורה גם‬ ‫ושוב אמונה פשוטה וביטול‪ .‬זהו הצורה‬ ‫כן צריכים לכוין לעשות זאת בשביל נותן‬ ‫האמתית של יגיעת התורה האמתית‪.‬‬ ‫התורה‪] .‬וזהו אחד מהמחלוקות בין בעל‬ ‫התניא והמגיד לנפש החיים‪ ,‬האם די בעצם‬ ‫‪ äîëå‬שהאדם מבין יותר הוא חייב להעמיק‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬או שגם התורה צריכה כוונה[‪.‬‬ ‫את כח הביטול שלו יותר‪ ,‬בחור‬ ‫המצליח לרדת לעומקה של סוגיא חייב‬ ‫עבודה קשה שבמקדש‪ ,‬וככל שיש‬ ‫‪åäæå‬‬ ‫שיהיה לו אמונה פשוטה יותר וביטול גמור‬ ‫לאדם יותר את כח המברר‪ ,‬והוא מבין‬ ‫יג‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫למעשה‪ ,‬כמובן שאם בחור יישב‬ ‫‪òâåðáå‬‬ ‫יותר באותה מדרגת שכל שחננו ה'‪ ,‬ואזי שוב‬ ‫בשיעור של המגיד שיעור וכל ב'‬ ‫יזכה על ידי האמונה הפשוטה והביטול‬ ‫דקות יחשוב על כך שהתורה היא חכמתו‬ ‫לפתיחת הלב והמוח ושוב יצטרך להתבטל‬ ‫ורצונו של הקב"ה ורצונו להידבק בה' וכו'‪,‬‬ ‫יותר‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬וכפי שראינו שגדולי‬ ‫הוא ייצא קרח מכאן ומכאן‪ ,‬שלא יבין את‬ ‫ישראל בכל הדורות‪ ,‬כפי רוב חכמתם‬ ‫לדביקות‪,‬‬ ‫יבוא‬ ‫לא‬ ‫וגם‬ ‫המג"ש‬ ‫דברי‬ ‫והכרתם בהוויות עולם הזה והוויות עולם‬ ‫כשיושבים ולומדים צריכים להיות מונחים‬ ‫הבא‪ ,‬כפי שידעו את כל התורה על בוריה‬ ‫בסוגיא עם כל הרמ"ח והשס"ה‪ ,‬אבל לפני‬ ‫בפשט רמז דרש וסוד‪ ,‬עם כל זה היתה להם‬ ‫צריכים לחשב ולהתבונן‬ ‫ולאחרי הסדר‬ ‫אמונה פשוטה בתכלית הפשיטות כפשוטו‬ ‫לה'‬ ‫להתקרב‬ ‫התורה‬ ‫בלימוד‬ ‫שרצוננו‬ ‫ממש בלי שום כחל וסרק‪.‬‬ ‫ולחכמתו‪ ,‬וכאשר בא לאדם הרגשת ישות‬ ‫אחרי הסדר על הסברא הטובה שאמר‪ ,‬יאמר‬ ‫השלימות האמתית של החכמה עם כח‬ ‫‪äæ‬‬ ‫לעצמו הלא ה' עשה זאת‪ ,‬שנתן לי יכולת‬ ‫מה והביטול שבתוכה‪ ,‬ועל ידי זה נהיית‬ ‫להבין היום מעט את תורתו‪] .‬ואלו שמפסיקים‬ ‫התורה קדושה גמורה‪ ,‬והתורה מתרוממת‬ ‫באמצע הסדר לפטפט מעט וכו' בוודאי‬ ‫ולא נשארת תורה של חכמת עולם הזה‬ ‫שבאותו הזמן יש להם להתבונן בכוונת‬ ‫ומנותקת ח"ו‪.‬‬ ‫הלימוד להתחבר לה'‪ ,‬וכמדומני שאף אחד‬ ‫לא יחלוק על כך[‪.‬‬ ‫‪ åøîà‬חז"ל )שבת פח‪ (:‬על התורה 'למיימינים‬ ‫בה סמא דחיי‪ ,‬למשמאילים בה סמא‬ ‫טעמים ונקודות הם נשמת וחיות‬ ‫דמותא'‪ ,‬ופירש רש"י )שם( 'למיימינים ‪-‬‬ ‫התגין והאותיות‬ ‫עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה'‪,‬‬ ‫שאלני אחד וכי מי שאינו טרוד לדעת סודה‬ ‫יתבאר ענין טנת"א‪ ,‬טעמים נקודות‬ ‫‪ïìäì‬‬ ‫באריכות‬ ‫ונתבאר‬ ‫ואותיות‪,‬‬ ‫תגין‬ ‫אבל לומד תורה וכי בעבורו התורה היא סם‬ ‫במ"א )שיעורי פרי הארץ מטות מסעי וכי תצא(‪ ,‬יש את‬ ‫המוות‪ ,‬והתשובה היא‪ ,‬כן‪ ,‬כך כתוב בחז"ל‪,‬‬ ‫האותיות הכתובים בספר תורה‪ ,‬ומעליהם יש‬ ‫כי סוד התורה היינו ההתחברות לרבש"ע על‬ ‫תגין‪ ,‬יש אותיות שיש להם תג אחד ויש ב'‬ ‫ידי התורה‪ ,‬וכאשר האדם אינו טרוד לדעת‬ ‫תגין ואותיות שעטנ"ז ג"ץ יש עליהם ג' תגין‪,‬‬ ‫סודה ולהתחבר לה' על ידי התורה‪ ,‬אזי‬ ‫ובספר תורה אין כתוב יותר מכך‪ ,‬אולם הבעל‬ ‫חיבור‬ ‫לו‬ ‫ואין‬ ‫אצלו‬ ‫מנותקת‬ ‫התורה‬ ‫קורא מוסיף על כך את הנקודות והטעמים‪,‬‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬ואזי התורה היא סם המוות רח"ל‪,‬‬ ‫ומבואר בכתבי האר"י שהם כנגד ד' עולמות‬ ‫למרות שהוא יושב ולומד ומציית לכל‬ ‫ועוד‪ ,‬והחשיבות של הנקודות מובן לכל‪,‬‬ ‫הכתוב בשו"ע‪.‬‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫יד‬ ‫התפלה וניתן ללכת הביתה‪ .‬ועל דרך מה‬ ‫שישנם תיבות שלולא הניקוד הנכון יכולים‬ ‫שאמר אחד מגדולי האדמו"רים בדורנו‬ ‫להפך את משמעותם‪ ,‬ולכן כתוב שהנקודות‬ ‫שבניגון של הקדיש ששרים אחרי נעילה הוא‬ ‫מנהיגים את האותיות‪ ,‬והינם חיות התיבות‪ ,‬כי‬ ‫שומע צלילים של פריקות עול של הרגשת‬ ‫האותיות כשלעצמם הינם דבר גשמי שניתן‬ ‫רווחה שנסתיימו ימי ראש השנה ויום‬ ‫להטותם ימינה ושמאלה‪ ,‬והנקודה נותנת‬ ‫הכיפורים‪..‬א ‪ .‬אולם יש לפעמים שהפסוק‬ ‫לאותיות התיבה את ההגדרה הנכונה‪ .‬ועדיין‬ ‫'והיה ה' למלך על כל הארץ' מאיר בטעמים‬ ‫מגלה‬ ‫אינו‬ ‫הניקוד‬ ‫שגם‬ ‫תיבות‬ ‫ישנם‬ ‫אחרים לגמרי‪ ,‬בניגון שונה בתכלית‪ ,‬שיום‬ ‫משמעותם‪ ,‬ורק הטעמים הנעלים יותר מגלים‬ ‫יבוא ויהיה עולם אחר‪ ,‬עולם רוחני‪ ,‬שכל כולו‬ ‫את משמעות התיבה‪ ,‬על דרך 'ורחל באה' )ע'‬ ‫חיות אלוקית‪' ,‬והיה ה' למלך על כל הארץ'‪,‬‬ ‫בראשית כט ו‪ ,‬ט ורש"י שם( שלפעמים פירושו לשון‬ ‫ועתה יש לנו את ההזדמנות בשנים אלו לבנות‬ ‫עבר ולפעמים לשון הוה ועתיד‪ ,‬למרות‬ ‫ולהכין ולהכשיר את העולם לכך‪ ,‬להיות‬ ‫שהניקוד שוה‪ ,‬ורק ע"י הטעמים ניתן לדעת‬ ‫שותפים להמלכת ה' על כל הארץ‪ ,‬ואזי‬ ‫את המשמעות האמתית‪ ,‬נמצא שהטעמים‬ ‫מילים אלו מעוררות מאד‪ ,‬הטעמים נותנים‬ ‫הינם יותר דקים והינם נשמת הדבר‪.‬‬ ‫חיות בתוך המילים‪ ,‬הטעמים מבטאים את‬ ‫נשמת הדבר‪.‬‬ ‫‪ ïéáäìå‬ענין הטעמים במושגים שלנו‪ ,‬הרבה‬ ‫פעמים שומעים כאלו שאומרים את‬ ‫טנת"א שבספרי חיים ומתים‬ ‫הפסוק 'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי'‪ ,‬אבל‬ ‫לא שומעים מאומה‪ ,‬לא מתעוררים מזה‪ ,‬אבל‬ ‫‪) 'îâáå‬ר"ה טז‪ (:‬שלשה ספרים נפתחין בראש‬ ‫לפעמים שומע אחד שאומר את זה עם טעם‬ ‫השנה‪ ,‬אחד של רשעים גמורין ואחד‬ ‫נפלא‪ ,‬עם צימאון והשתוקקות אמתיים לה'‪,‬‬ ‫של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים וכו'‪,‬‬ ‫ואזי זה נכנס ללב השומע ומשנה אותו‪.‬‬ ‫רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה‬ ‫'הקושיא‬ ‫כתב‬ ‫)שם(‬ ‫שור‬ ‫בבכור‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫‪ åîëå‬כן הפסוק 'והיה ה' למלך על כל הארץ‬ ‫המפורסמת במפרשים‪ ,‬איך אמרינן רשעים‬ ‫ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'‪,‬‬ ‫נכתבים לאלתר למיתה הא קא חזינן כמה‬ ‫כאשר היא נאמר על ידי החזן בסיום עלינו‬ ‫רשעים מאריכים ימים ושנים ברעתם עד זקנה‬ ‫לשבח‪ ,‬זה נאמר במגננה המכריזה שנגמרה‬ ‫א‪ .‬ואמר אדמו"ר הנ"ל על מה שאומרים ביום כיפור 'תעלה ארוכה לעלה נדף‪ ,‬תנחם על עפר ואפר'‪,‬‬ ‫שכאשר הרוח מרימה ומנשאה את העלה למרומים‪ ,‬העלה בטוח שהוא נמצא ברקיע השביעי‪ ,‬אולם‬ ‫ברגע שהרוח מפסיקה הוא מוצא את עצמו נוחת למטה על הקרקע‪ .‬זה מה שאנו מבקשים מהרבש"ע‪,‬‬ ‫רוממת אותנו ברוח הקדושה של ראש השנה ויום כיפורים‪ ,‬ואז אנו מרגישים שאנו בעולם אחר‪ ,‬אבל‬ ‫'תעלה ארוכה לעלה נדף'‪ ,‬שלא נמצא את עצמנו חוזרים שוב לעולם הזה בסיום ימים קדושים אלו‪.‬‬ ‫טו‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫הנקודות בתוך הספר[‪ ,‬ולכן ס"ל כשנגזר עליו‬ ‫ושיבה וכו'‪ ,‬וביארתי דידוע שיש לכל אחד‬ ‫שיסור ממנו נשמה מוחקין מספר הנקודה‬ ‫נפש רוח נשמה וכו'‪ ,‬ואם הוא צדיק אלו הג'‬ ‫שלו וכשנגזר שיסור ממנו הרוח מוחקין גם‬ ‫משתמרים בקרבו ואינם זזים ממנו‪ ,‬אבל‬ ‫התג וכשנגזר שימות מכל וכל בצאת נפשו‬ ‫כשחוטא גורם לסור ממנה הנשמה‪ ,‬ואם‬ ‫מוחקין הכל'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ובתחילה בודקים אם‬ ‫חוטא יותר גורם לסור ממנו בחינת רוח‬ ‫לפי מעשי שנה החולפת מגיע לאדם את בחי'‬ ‫ונשאר בו רק בחינת נפש‪ ,‬ונמשל כבהמות‬ ‫הטעמים‪ ,‬ואם חלילה אינו ראוי מוחקים לו‬ ‫נדמה‪ ,‬וכל זה נקרא מיתה כשסר ממנו‬ ‫את הטעמים‪ ,‬ואזי שנה לאחר מכן הוא‬ ‫הבחינה הנזכר דמה לי קטלה כולה מה לי‬ ‫מתלונן למה אינו מרגיש טעם עריבות‬ ‫נכתבים‬ ‫דאמרינן‬ ‫והיינו‬ ‫פלגא‪,‬‬ ‫קטלה‬ ‫ומתיקות בעבודת ה'‪ .‬ולאחר מכן בודקים אם‬ ‫ונחתמים לאלתר למיתה פי' שיפרד ממנו‬ ‫מגיע לו בחינת הנקודות‪ ,‬ואם חלילה אינו‬ ‫נשמתו‪ ,‬או אח"כ רוחו‪ ,‬עד הגיע שגם נפשו‬ ‫ראוי לכך מוחקים לו את בחי' הנקודות‪ ,‬ואזי‬ ‫יסור ממנו וימות ממש‪ ,‬ולכן אף שרואים‬ ‫קשה לו מאד להתחבר לרוחניות‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫הרשעים חיים וקיימים מת הוא והיינו‬ ‫דאמרינן רשעים בחייהם קרוים מתים'‪ .‬כשם‬ ‫בקשת זכרנו לחיים על כל המצוות‬ ‫)בל"א‪:‬‬ ‫שאלו הסובלים על מחלת השכחה‬ ‫של כל השנה שיהיו בבחינת טנת"א‬ ‫פארקאלעכט(‪ ,‬הינם מסתובבים בעולם ואוכלים‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע אמר )מובא בקדושת‬ ‫‪÷"äøäå‬‬ ‫ושותים וכו'‪ ,‬אבל וכי לזאת יקרא חיים‪ ,‬אין‬ ‫לוי לקוטים מספר אמרי צדיקים(‪ ,‬וז"ל‪' :‬מה‬ ‫להם כלל ראש‪ ,‬מוחם אינו עובד‪ .‬כמו כן אלו‬ ‫שאנו מתפללים בראש השנה זכרנו לחיים‪,‬‬ ‫שחיים בעולם ונלקח מהם בחי' רוח ונשמה‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬שאנו מחלים את פני קדשו שישלח לנו‬ ‫חייהם כחיי החתול‪ ,‬הינם "חתול משוכלל"‬ ‫מוחין טובין במוחינו ובשכלותינו לעשות כל‬ ‫ותו לא‪.‬‬ ‫המצות שצוה עלינו הבורא ‪ -‬לעשות אותם‬ ‫בלי שום פניה‪ ,‬רק בשכל זך לעבודתו ביראה‬ ‫שם 'ידוע בספרי המקובלים שיש‬ ‫‪óéñåîå‬‬ ‫אמתית ובאהבה אמתית לו לבדו ולא לזולתו‬ ‫ונקודות‪,‬‬ ‫ותגין‬ ‫אותיות‬ ‫בתורה‬ ‫ח"ו‪ ,‬וזה פירוש זכרנו לחיים‪ ,‬פירוש שיהיה‬ ‫והאותיות הם רומזות לנפש והתגין לרוח‬ ‫‪åðéìò äàáä äðùá äùòðù úåöîä ìë‬‬ ‫והנקודות לנשמה‪ ,‬וידוע שיש ס' רבוא אותיות‬ ‫‪ ,äáåèì‬וגם המצות שנעשה מדי חודש‬ ‫לתורה וישראל ס' רבוא‪ ,‬לכל אחד יש אחיזה‬ ‫בחדשו‪ ,‬דהיינו בתשרי תקיעת שופר וסוכה‬ ‫באות אחת והוא חיות שלו ושמו משולב בו‪,‬‬ ‫ולולב‪ ,‬ובחדש חשון אנו מתענין שני חמשי‬ ‫וכן כתוב בספר של מעלה כל אחד אות שלו‬ ‫ושני כאלו חטאו‪ ,‬ומי שאינו מתענה על כל‬ ‫ותגו ונקודתו נגד נפש רוח נשמה שלו‪] ,‬בספר‬ ‫פנים אומר סליחות‪ ,‬וכסלו יש לנו מצות‬ ‫תורה שלנו אין כתוב הנקודות בתוך הספר‬ ‫חנוכה‪ ,‬וגם טבת הוא חנוכה‪ ,‬ובשבט הוא‬ ‫תורה‪ ,‬אולם למעלה בספרי הנשמות כתוב‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫טז‬ ‫‪ ,àèáîá íðéàù éðôî‬אי אפשר לבטא ולומר‬ ‫חמשה עשר בשבט שהוא ראש השנה‬ ‫את התגין‪.‬‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ובאדר הוא פורים מצות מחית‬ ‫עמלק‪ ,‬ובניסן הוא חג הפסח ומצות אכילת‬ ‫‪øåîàä 'å"îùå' ïåùìî àåä 'ú"îùå' ïåùìå‬‬ ‫מצה‪ ,‬חודש אייר וסיון היא ספירת העומר‬ ‫‪ì"æ åðéúåáø åùøãù ,ïùãä úîåøúá‬‬ ‫פסח שני ומתן תורה‪ ,‬ותמוז אב )ובתמוז ובאב( אנו‬ ‫)פסחים כז ב( ‪øæôé àìù åîùå ,úçðá åîùå‬‬ ‫מצטערים על חורבן בית המקדש שיבנה ב"ב‬ ‫‪'àðèá úîùå' ïàë àåä êë ,÷åøæé àìùå‬‬ ‫אמן‪ ,‬ובחודש אלול הוא הכל תשובה לשוב‬ ‫‪,äðååë éìá äáéúä ÷åøæéå øæôé àìùå ,úçðá‬‬ ‫אל הבורא ב"ה באמת‪ .‬ולכן אנו מתפללים‬ ‫‪ ,ïåúéîáå úçðá ÷ø‬במתינות ויישוב הדעת‪,‬‬ ‫בתחילת השנה זכרנו לחיים פי' שיתן לנו‬ ‫‪úåãå÷ðäå íéîòèäå àèáîä øëéð äéäéù‬‬ ‫השי"ת לב טהור ומוחין קדושים שנעשה כל‬ ‫‪úåéúåàä úà íéâéäðîä íä éë ,áèéä‬‬ ‫המצות הנ"ל באמת בשנה הבאה עלינו‬ ‫‪ .òåãéë íúåéçå‬יש כאלו שרוצים מאד לכוין‬ ‫לטובה'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בתפלתם‪ ,‬אבל מרוב שמתפללים במהירות עד‬ ‫שנזכרים שרוצים לכוון כבר מוצאים את‬ ‫הנ"ל בבקשת זכרנו לחיים יש לנו‬ ‫‪éôìå‬‬ ‫עצמם אחר ברכת שים שלום‪ ,‬יש להתפלל‬ ‫לבקש שהתורה והמצוות יהיו בכל‬ ‫בנחת ובמיתון‪.‬‬ ‫בחינות חיים אלו‪ ,‬שיהיה גם אותיות גם תגין‬ ‫גם נקודות וגם טעמים‪] .‬ואם ישאל השואל‬ ‫‪ ,êë âäðúú‬אם אדם מכניס חיות‬ ‫‪øùàëå‬‬ ‫מתי יחשוב כל הנ"ל‪ ,‬לחשוב ולהתבונן על‬ ‫בעולמו הרוחני‪ ,‬הוא מכניס בזה‬ ‫כל המצוות של כל השנה בפרטיות‪ ,‬ועל‬ ‫בחי' טעמים‪ ,‬אזי '‪åðåöø ,'íå÷îä ìà úëìäå‬‬ ‫טנת"א‪ ,‬א' לא יקרה מאומה עם אמירת זכרנו‬ ‫‪ êìåä äéäúù øîåì‬הליכה רוחנית ‪äâéøãîî‬‬ ‫לחיים תארך לאדם כמה דקות‪ ,‬ב' שרים כל‬ ‫‪ ,äìòîì äâéøãîì‬דהיינו תהליכות האדם‬ ‫כך ארוך בזכרנו לחיים‪ ,‬ג' ניתן לחלק זאת‬ ‫בתוככיות נפשו‪äìòúå ,'åâå 'íå÷îä ìà' ãò ,‬‬ ‫לכל עשרת ימי תשובה שאומרים בהם ל"ה‬ ‫‪.äùåã÷ä ìà ìëä‬‬ ‫פעמים זכרנו לחיים[‪.‬‬ ‫ההליכה ממדרגה למדרגה‪ ,‬כתב‬ ‫‪ïéðòá‬‬ ‫באוהב ישראל )ליקוטים חדשים פר' ויקרא(‪,‬‬ ‫המגיד ש'בדבר שבקדושה תהיה‬ ‫‪êéùîîå‬‬ ‫וז"ל‪' :‬ויקרא אל' וגו' )ויקרא א‪ ,‬א(‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫כוונתך רצויה‪ ,‬ומחשבתך זכה‪,‬‬ ‫לכל קריאות ולכל דברות וצווים קדמה קריאה‬ ‫‪,'íäéàöåîì íä íééç éë' ,íåìù êøåáéãå‬‬ ‫לשון כו'‪ .‬דע שבא רש"י ז"ל כאן ללמדנו כלל‬ ‫‪êéôî àöåéä øåáéãå øåáéã ìëá øëéð äéäéù‬‬ ‫גדול בתורה‪ ,‬והיינו כמו שמשה לא היה נגש‬ ‫‪åäæå ,åáù åéîòèå åéãå÷ðå úåàå úåà ìë‬‬ ‫לדבר עם השכינה עד שקדמו קריאה‪ ,‬כמו כן‬ ‫‪íéîò'è ú"ø àðè éë ,'àðèá úîùå' áåúëù‬‬ ‫צריך האדם הרוצה לעלות אל ה' ממדריגה‬ ‫‪,ïéâú ïàë øéëæä àìå ,úåéúå'à úåãå÷'ð‬‬ ‫יז‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם )ברכות לה‬ ‫למדריגה‪ ,‬בכל מדריגה צריך הוא שיקדימו‬ ‫ב('‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫קריאה מן השמים וליתן לו אותו המדריגה‪ .‬כי‬ ‫העבדות האמיתית להשי"ת הוא דוקא מי‬ ‫‪ íòô‬שאל בחור אחד את המשגיח הרה"ח ר'‬ ‫שעובד את ה' יתברך ואינו רוצה באמת שום‬ ‫גד'ל אייזנהער זצ"ל למה אין היום‬ ‫מדריגה‪ ,‬עד שקוראין לו וכופין אותו מן‬ ‫בעלי מדרגות כמו שהיה בדורות הקודמים‪,‬‬ ‫השמים על זה‪ ,‬כי הוא צורך העולם‪.‬‬ ‫ביאר לו ר' גד'ל ע"פ מעשה במלך שפרסם‬ ‫ברחובות שהוא צריך חייל‪ ,‬הגיע אחד ואמר‬ ‫בעינינו ראינו רבים מן החסידים‬ ‫‪äðäå‬‬ ‫הנני‪ ,‬אמר לו המלך לך למקום פלוני שיש שם‬ ‫שנעשו משוגעים חס ושלום או בעלי‬ ‫הרבה בוץ‪ ,‬יש שם מגדל שצריך לשמור עליו‪,‬‬ ‫מרה שחורה‪ ,‬ומאין נמצא הדבר הזה‪ ,‬אם מן‬ ‫תשכב על הבוץ ותשמור על אותו מגדל‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אדרבה התורה עוד‬ ‫אומר אותו אדם למלך‪ ,‬לא‪ ,‬אני רוצה להיות‬ ‫משמחת את הלב‪ ,‬ולסיבה זו אסרו חכמינו‬ ‫גנרל‪ .‬ענה לו המלך‪ ,‬אם כך‪ ,‬אתה לא רוצה‬ ‫ז"ל לימוד התורה בתשעה באב ולאבל )תענית‬ ‫לעבוד אותי אלא אתה רוצה לעבוד את‬ ‫ל א(‪ .‬אם מן המצות הלא 'פקודי ה' ישרים‬ ‫עצמך‪ ,‬אני עכשיו לא צריך גנרלים אני צריך‬ ‫משמחי לב' )תהלים יט‪ ,‬ט(‪ .‬אבל הענין הוא‪ ,‬כי‬ ‫עכשיו חיילים שישכבו בבוץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬אדם‬ ‫האנשים ההם הם הרוצים לעלות אל ה'‪,‬‬ ‫שעובד את הרבש"ע הוא לא מכתיב לרבש"ע‬ ‫והסולם נעלמה מעיניהם‪ ,‬כי אינם עובדים את‬ ‫מה הוא רוצה להיות‪ ,‬אלא איפה שהרבש"ע‬ ‫ה' יתברך בהדרגה‪ ,‬ותופסים דבר שאין שייך‬ ‫שם אותו שם שאיפתו לעבוד בשלימות את‬ ‫להם בלי שום קריאה ורשות מן השמים‪ .‬וגם‬ ‫הרבש"ע‪ .‬עכ"ד‪ .‬כיום אינני יודע אם אנו‬ ‫יש אנשים שעיקר עבדות שלהם לה' יתברך‬ ‫שוכבים על הבוץ‪ ,‬או עמוק עמוק בתוך הבוץ‪,‬‬ ‫הוא כדי להיות בעל מדריגה‪ ,‬ועל זה נאמר‬ ‫כך או כך‪ ,‬תפקידנו להיות חיילים נאמנים‬ ‫)שמות כ‪ ,‬כג( 'לא תעלה במעלות על מזבחי'‪,‬‬ ‫בתוך כל זה‪ ,‬להכריז 'אני עבדך הנאמן' בתוך‬ ‫היינו כדי להיות בעל מעלה ומדריגה‪' ,‬כי‬ ‫כל ההשפרצות של הבוץ על פנינו‪ ,‬וקשיי‬ ‫תגלה ערותך עליו'‪ ,‬כמו שאנו רואין שח"ו‬ ‫הנשימה בתוך הבוץ‪ ,‬בתוך כל זה להחזיק‬ ‫נעשו בעלי מרה שחורה‪.‬‬ ‫בכל זאת בעולם הרוחני‪.‬‬ ‫‪úøéçá åäæ éë ,'êé÷ìà 'ä øçáé øùà' åäæå‬‬ ‫‪ àìå‬כן דרך האנשים השלמים שהם עבדים‬ ‫‪úééùòå ,çåø úçðå ,êøáúé íùä‬‬ ‫מרוצים לה' יתברך ואינם רוצים באמת‬ ‫‪äøùé éàãååáå ,åúãåáò ø÷éòå ,åðåöø‬‬ ‫שום מדריגה‪ .‬ומה שאנו רואים שיש להם‬ ‫‪åîë ,'íù åîù ïëùì' åäæå ,êéìò åúðéëù‬‬ ‫מדריגות גדולות הכל הוא על ידי כפייה מן‬ ‫‪'éîù úà øéëæà øùà íå÷î ìëá' áåúëù‬‬ ‫השמים לצורך העולם ויזהר האדם בזה‪ ,‬ואל‬ ‫‪êéìà àåáà' ïîú äéúðéëùã øúàá åîåâøúå‬‬ ‫יהרסו לעלות אל ה' כי הרבה עשו כרבי‬ ‫שיעור בספר תורת המגיד פרשת כי תבוא‬ ‫יח‬ ‫העשיה(‪íä úåöåöéðä äìòî íãàä øùàë éë ,‬‬ ‫‪ .úåéçöðå ãò ééçì äëæúå ,'êéúëøáå‬תפקידנו‬ ‫‪,ú"éùäì íéøîæîå íéãåîå íéçáùîå íéçîù‬‬ ‫להיות חיילים נאמנים המשרים את השכינה‬ ‫‪) 'åâå 'éðúéìã éë 'ä êîîåøà' íéøîåàå‬תהלים‬ ‫בעולם‪ ,‬ובכל מלחמה וניסיון שעומד האדם‬ ‫ל‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫הוא מביא את הרבש"ע לעולם‪ ,‬כל חייל נאמן‬ ‫גורם להשראת השכינה‪ ,‬כשם שבמלחמה‬ ‫צועקת את שירת 'ארוממך' בכל‬ ‫‪äàéøáä‬‬ ‫גשמית הניצחון נעשה על ידי שכל חייל‬ ‫ומתגבר‬ ‫עומד‬ ‫שאדם‬ ‫פעם‬ ‫עושה את משמרתו נאמנה‪ ,‬אם החיילים יעזבו‬ ‫בניסיונו‪ ,‬ובכל פעם שעושה דבר רוחני‪,‬‬ ‫את הפינה שלהם כל מערכת המלחמה‬ ‫והבחירה ביד האדם האם חלילה להשפיל את‬ ‫מתפרקת‪ ,‬כמו כן כל חייל וחייל נאמן לה'‬ ‫כל הבריאה כלפי מטה‪ ,‬שיהיה בבחי' 'השוכן‬ ‫צריך בכל כחו ועוצמתו להמליך את ה'‬ ‫אתם בתוך טומאתם'‪ ,‬או להיפך לפעול את‬ ‫ולהשכין את שכינתן בארץ‪ ,‬ועל ידי זה יהיה‬ ‫שירת 'ארוממך ה' כי דלתני' מכל הבריאה‬ ‫לו באמת שייכות לכך‪ ,‬ותשרה השכינה עליו‪.‬‬ ‫כולה‪ ,‬על ידי שהוא ירומם את כל הבריאה‪.‬‬ ‫‪ ãåò‬מעט נעמוד מול ה' ונבקש ממנו 'וידע‬ ‫בהעלאת הניצוצות כל הבריאה‬ ‫כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור‬ ‫משוררת לה' 'ארוממך ה' כי דליתני'‬ ‫כי אתה יצרתו'‪ ,‬שכל הבריאה תתרומם אליך‪,‬‬ ‫‪àåäù 'äéäå' ïåùìá áåúëä çúôù åäæå‬‬ ‫שכל הבריאה תשיר 'ארוממך ה' כי דליתני'‪,‬‬ ‫‪äãåáòä ø÷éò éë ,äçîù ïåùì‬‬ ‫קשה מאד ליפול לתוך בקשה זו ברגע אד‬ ‫‪úåáäìúäáå áì áåèáå äçîùá äéäúù‬‬ ‫מבלי הכנה לכך‪ ,‬בדיעבד ה' נותן כחות גם‬ ‫‪éë ,äåöî ìù äçîù àø÷ð äæå ,äìåãâ‬‬ ‫לכך‪ ,‬אבל הצורה הראויה להמלכת ה' היא‬ ‫‪íâå .åúãåáòá ãéîú çîù äáäàî ãáåòä‬‬ ‫בהכנה הראויה כבר מעכשיו להמלכתו עלינו‬ ‫‪øáã ìëî øëæðë úåöåöéðä úåìòäì íåøâú‬‬ ‫ועל כל הבריאה‪ .‬והלא דברים קל וחומר בן‬ ‫‪,äæá äìåãâ äçîù äéäú íäì íâå ,éîùâ‬‬ ‫בנו של קל וחומר‪ ,‬אם בטקס פשוט של כמה‬ ‫הרי 'מים התחתונים בוכים אנן בעינן למיהוי‬ ‫ליצנים שאחד מתוכם נקרא ראש ממשלה או‬ ‫קריבא קדם מלכא'‪ ,‬וכשבאמת הם מתקרבים‬ ‫פרעזינדענט ‪ -‬עושים לכך הכנות על גבי‬ ‫לה' זהו שמחה גדולה בשבילם‪ ,‬כשם שאדם‬ ‫הכנות לרגע המלכת מלך אביון זה‪ ,‬על אחת‬ ‫שומע על אביו שברוך ה' נחלץ מצרתו כמה‬ ‫עוד ועוד‬ ‫כמה וכמה שצריך להתכונן‬ ‫שמחה יש לו מזה‪ ,‬כמו כן אילו היינו שומעים‬ ‫להמלכת מלך מלכי המלכים עלינו ועל כל‬ ‫את שמחת מים התחתונים שנתקרבו לה' היינו‬ ‫העולם‪ ,‬ובכל שנה ממליכים אותו בראש‬ ‫שמחים מאד מזה‪ ,‬וגם זה נכלל בשמחת‬ ‫השנה על נקודה חדשה שבה מעולם לא‬ ‫'פקודי ה' ישרים משמחי לב'‪åøîàù åîë ,‬‬ ‫המליכו את ה'‪.‬‬ ‫‪) ä"äìæ é"øàä éáúëá‬סידור האריז"ל להר"ש‪ ,‬תפלת‬ ‫יט‬ ‫בענין העלאת הניצוצות ולימוד התורה לשמה‬ ‫זכרונות ושופרות‪ ,‬ואזי בסוכות כל הבריאה‬ ‫‪ øåæòé‬ה' שכל אחד ואחד מבני ישראל יזכה‬ ‫תשורר ותשמח בשמחת 'ארוממך ה' כי‬ ‫להמליך את ה' עליו ועל כל העולם‪,‬‬ ‫דליתני'‪ ,‬עדי נזכה בשמחת תורה לייחוד‬ ‫עם כל הטנת"א‪ ,‬שיבער בפנימיותו הרגשת‬ ‫השלם‪ ,‬כבר האי שתא‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' וכו'‪ ,‬מלכויות‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ -‬חדש ‪-‬‬ ‫מלכות הוי"ה‬ ‫מאת הגה"ח רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫* קובץ שיחות לבאר אופן בנין מלכות שמים בירח האיתנים‬ ‫* סדרת שיחות מיוחדות לבאר תוכנם הפנימי של פסוקי מלכיות זכרונות שופרות‬ ‫*לקט מספרי הראשונים לבאר פשוטו ותוכנו של מקרא‪.‬‬ ‫* 'עבודת הלב' ‪ -‬לקט נבחר מספרי חסידות לבוא לפתיחת הלב‬ ‫לש‬ ‫לתפי ילומוש נוח‬ ‫‪ -‬מצורףת הלחש‬ ‫מוסף ה תפילת‬ ‫לר מבואר‬ ‫"ה‬ ‫'ואין לך חיך מתוק מזה‪ ,‬שהאדון ה' צבא‪-‬ות ביקש כזאת מידינו‪ ,‬לאמר‬ ‫לפניו מלכיות וזכרונות כדי שתבא זכרונכם לפני לטובה‪ ,‬ונמצא כל עצמו‬ ‫ית' דורש טובתינו להיטיב לנו באחריתנו'‬ ‫[אור המאיר לראש השנה]‬ ‫ארה"ב‪ :‬ברמן ספרים ‪Z Berman Books‬‬ ‫‪4602 17th Avenue‬‬ ‫בירושלים‪ :‬ספרים ווינקעל‬ ‫להשיג בבתי‬ ‫‪Brooklyn NY 11204‬‬ ‫כתר ספרים ‪Keter Judaica‬‬ ‫רחוב עלי הכהן ‪ 15‬ירושלים‬ ‫המדרש ‘פני מנחם’‬ ‫‪5309 13th Avenue‬‬ ‫וחנויות הספרים המובחרות‬ ‫ברחבי הארץ‬ ‫‪Brooklyn NY 11219‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ברון שיר ושבח מקדמים אנו בברכה‬ ‫את פני אורחינו הדגול‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪ ,‬ה"ה‬ ‫אברהם‬ ‫הגה"ח רבי‬ ‫בב‬ ‫ה‬ ‫ך את‬ ‫ל שב"ק לסדר 'ברו‬ ‫ש‬ ‫ורו‬ ‫מרדכי‬ ‫א<לתר‬ ‫ו‬ ‫יד‬ ‫א ך'‬ ‫ס‬ ‫מנחה ערש"ק וקבלת שבת‪:‬‬ ‫בהיכל 'ישיבה לצעירים'‬ ‫‪ -‬בזמן הדלה"נ ‪- 6:37‬‬ ‫שליט"א‬ ‫שיעור בהפסקה ומעריב‪:‬‬ ‫בן מורינו הגרי"א זצ"ל‬ ‫בבית החסידים 'אור ישראל'‬ ‫נכדו חביבו של כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הפני מנחם זי"ע‬ ‫בהפסקה ‪ -‬שיעור בספה"ק 'שפת אמת'‬ ‫אשר בא כקביעותו‬ ‫‪5002 19th Ave‬‬ ‫לחזקינו ולאמצינו‪.‬‬ ‫·‬ ‫יהי בואו‬ ‫סעודת ליל שבת‪:‬‬ ‫לברכה‬ ‫בצוותא חדא‪ ,‬בהתרוממות הרוח והנפש‪ ,‬להתענג בתענוגים‪,‬‬ ‫לאשר בתוה"ק שונים והוגים‪ ,‬לכל בחורי הישיבות מקהילתינו הקד'‬ ‫בהיכל 'ישיבה לצעירים'‬ ‫·‬ ‫תפילות יום שב"ק‪:‬‬ ‫בבית החסידים 'זכרון אברהם'‬ ‫‪1401 55th St‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪- 8:00‬‬ ‫בהפסקה ‪ -‬שיעור בספה"ק 'שפת אמת'‬ ‫·‬ ‫מנחה וסעודה שלישית ביום שב"ק‪:‬‬ ‫בבית החסידים 'יגדיל תורה'‬ ‫‪5110 18th Ave‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪- 6:30‬‬ ‫ולאחר מכן כנישתא חדא בתיובתא‪ ,‬באתערותא דלבא‪,‬‬ ‫ברעוא דרעוין‬ ‫שב"ק‬ ‫פרשת‬ ‫זקנים ונערים‪ ,‬בראשות מורינו הגה"ח ש<ליט"א‬ ‫כי תבא‪,‬‬ ‫יחד עם שמחת השבע ברכות‬ ‫של החתן כמר מרדכי ני"ו‬ ‫תשפ"ד‬ ‫בן הרה"ח ר' חיים שמואל שטיינברג הי"ו‬ ‫וחתן הרה"ח ר' יהודה לייב אברהם גוטמן הי"ו‬ ‫חנוך דוב‬ ‫ני"ו‬ ‫ושל החתן כמר‬ ‫בן הרה"ח ר' טוביה צבי אשכנזי הי"ו‬ ‫וחתן הרה"ח ר' אשר זעליג אבוביץ הי"ו‬ ‫יקימך ה' לו לעם קדוש‬ ‫במוצאי שבת קודש‪:‬‬ ‫בע"ה תתקיים‬ ‫אסיפה מיוחדת‬ ‫לאברכים אנשי שלומינו בלבד‬ ‫בבית החסידים 'זכרון אברהם'‬ ‫‪1401 55th Street‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪- 10:00‬‬ ‫יום א' פרשת נצו"י‪:‬‬ ‫שיעור בספה"ק 'תורת המגיד'‬ ‫יתקיים בע"ה‬ ‫בבית החסידים 'זכרון אברהם'‬ ‫‪1401 55th Street‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪ 5:00‬אחה"צ ‪-‬‬ ‫תפילת מנחה לאחר השיעור‬ ‫דרשת הכנה לקראת הימים הנוראים הבעל"ט‬ ‫בבית המדרש דחסידי בעלזא‬ ‫לעיקוואד ‪ -‬שלב ג'‬ ‫‪18 Prague Pl, Lakewood, NJ‬‬ ‫‪ -‬בשעה ‪ 10:00‬בערב ‪-‬‬ ‫בברכת 'כתיבת וחתימה טובה'‬ ‫בס"ד‬ ‫אלול תשפ"ד‬ ‫ישמח לב מבקשי ה'‬ ‫שיעורי הכנה בחודש ירח האיתנים‬ ‫אי''ה יתקיימו לקראת הימים הנוראים‬ ‫סדרת שיעורי הכנה בירח האיתנים הבעל''ט‬ ‫שליט"א‬ ‫אברהם מרדכי אלתר‬ ‫להכנת לב ונפש לקראת הימים הבעל"ט‬ ‫מאת הגה"ח רבי‬ ‫השיעור הראשון בסדרה – שיעור הכנה לראש השנה‬ ‫יתקיים אי''ה ביום א' דסליחות פר' האזינו‬ ‫בביהמ''ד ארי שבחבורה רחוב ארגמן ‪ 4‬ירושלים בשעה ‪21:00‬‬ ‫[שיעור בספה''ק תורת המגיד במוצש''ק סליחות יתקיים אי"ה‬ ‫בשעה ‪ 23:20‬בהיכל הטישים שבביהמ''ד פני מנחם‬ ‫רחוב יוסף זיו ‪ 3‬ירושלים]‬ ‫על מועדי השיעורים הבאים לפני יוה''כ וסוכות תבוא הודעה נפרדת‬ ‫"בשורה טובה תדשן עצם"‬ ‫לקראת הימים הבעל"ט‪ ,‬התעדכנו בקו שיחות ודרשות מאת מורינו הגה"ח ר' אברהם מרדכי אלתר שליט"א‪.‬‬ ‫ניתן להאזין לכלל השיחות בשלוחה ייעודית (יש להקיש בכניסה למערכת ‪ 3‬ולאחמ"כ ‪ ,)8‬בצורה רציפה ונוחה‪.‬‬ ‫בתוך שלוחת "שיחות לימים הנוראים" התעדכנו השיחות כדלהלן‪:‬‬ ‫שלוחה ‪ – 4‬שיחות הכנה לראש השנה‪:‬‬ ‫שלוחה ‪ – 1‬שיחה יסודית נרחבת ומקיפה בענין‬ ‫סדר עבודת הימים בכללותן‪ ,‬החל מחודש אלול‬ ‫• שיחה בלשה"ק בענין הסימנים של ליל ר"ה•‬ ‫ועד שמיני עצרת‪ ,‬לשה"ק • סדרת השיעורים‬ ‫שיחת הכנה באנגלית צורת ההמלכה הנדרשת‬ ‫המבוקשת בביאור אמירת מלכויות זכרונות‬ ‫מאיתנו • שיחה באידיש עבודת הימים • שיחה‬ ‫ושופרות לפי סדר התפילה‪.‬‬ ‫בלשה"ק ביאור בענין הנסירה ומשמעותה בעבודה‬ ‫• שיחה בלשה"ק כיצד מייצרים את הדנ"א של‬ ‫שלוחה ‪" – 2‬הנותן בים דרך" – צורת הפסיעות‬ ‫השנה •‬ ‫הראשונות של עובד הבורא ית'‪ ,‬וביטויה בעובדת‬ ‫החודש ‪ -‬שיחות הכנה לחודש אלול באידיש‬ ‫שלוחה ‪ – 5‬שיחות הכנה לשבת תשובה ועשרת‬ ‫ולשה"ק‪.‬‬ ‫ימי תשובה • מהות ענין התשובה והעבודה‬ ‫הנדרשת בימים אלו‪ ,‬לשה"ק ואידיש‪.‬‬ ‫שלוחה ‪ – 3‬דברי התעוררות לקראת אמירת‬ ‫סליחות‪" ,‬במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה" ‪-‬‬ ‫שלוחה ‪ – 6‬שיחות הכנה ליום כיפור עבודת‬ ‫האפשרות להגיע "ומלאה הארץ דעה את ה'"'‬ ‫הכהן גדול בימינו‪ ,‬לשה"ק ואידיש‪.‬‬ ‫מבלי חמה שפוכה‪ ,‬אידיש‪.‬‬ ‫קו דברי אמת ואמונה‬ ‫לחיוג בארץ ישראל ‪*5265 -‬‬ ‫(וכן במספר ‪.)02-5011430‬‬ ‫לחיוג מארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫לחיוג מאירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫‪dea52651@gmail.com‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬