gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫פרשת‬ ‫עלון‬ ‫כי תבוא‬ ‫מס' ‪151‬‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫מי השילוח ח"א פרשת כי תבוא‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כאשר מידת הדין ישקיף לתוך הפרט אז לא יצדק בדין‪ ,‬ע"כ יש להתכלל בתוך הכלל‪ ,‬ואז אחד מברר את חבירו וקודש ישראל‬ ‫לה' * הדין מתעורר ממקטרגים ובעת שתיקתם והאדם נמצא אך לפני ה' אז בטחונו עוז ואין צריך שום מסתור וחשש‪.‬‬ ‫בעת ההיא‪ ,‬כי הרי ישנו שני התיחסות אמיתיות במשפט‬ ‫"השקפה" הוא דקדוק הדין בפרטים‪ ,‬וממנו יפחד לב האדם‪ ,‬אבל בהתכללות‬ ‫ההסתכלות על האדם כללית ופרטית‪ ,‬והאדם הוא הקובע את‬ ‫בתוך הכלל אז "כולך יפה רעיתי"‪.‬‬ ‫עצמו משפטו ואיך ליחס אותו ולהעריכו לנכון‪ ,‬ובאם הוא עומד‬ ‫השקיפה ממעון קדשיך מן השמים ‪ ,‬השקפה היינו הבטה‬ ‫לעצמו כאדם פרטי הרי הוא נידון כמציאות נפרדת לעצמו ואז‬ ‫ביותר לכל אחד לא בתוך הכלל‪ ,‬כי הנה בכל מקום כשהש"י‬ ‫הבחינה וההבטה הוא עליו בפרטות ובדקדוק‪ ,‬ובאם הוא נמצא‬ ‫מביט לאדם ביחוד אז מאד יפחד לב האדם‪ ,‬כי נגד הש"י מי‬ ‫בתוך כלל ונבלל ומתכלל בתוכם להיות יחידה אחת איתם‬ ‫יאמר זכיתי לב‪ ,‬ורק כשהש"י מביט לכלל אז לב האדם בנייחא‬ ‫כגוש ומציאות אחת הרי גדר מציאותו אז הוא של הכלל‪ ,‬ואז‬ ‫כמ"ש בתוך עמי אנוכי יושבת ‪ ,‬כי כשהש"י משגיח בכלל אז‬ ‫אין ההבטה וההשקפה עליו בפרטות כנפרד כי הרי אינו פרט‬ ‫אחד מברר את חבירו שהוא טוב כי כל נפש הוא נקי בדבר‬ ‫כלל באמת‪ ,‬רק הדין הוא על מציאות הכלל שהוא חלק ממנה‪,‬‬ ‫אחד וכידוע‪ :‬שקיפה הוא הסתכלות מכוונת מדוקדקת ע"י‬ ‫כאבר מאבריה‪ ,‬והכלל הרי שלמה ותמימה ושכולה אין בה‬ ‫התצמצמות כח הראיה למקום אחד מסוים בדווקא להביט‬ ‫ואין בה שום חסרון ופגם‪ ,‬כי הרי גדר עצם הכלל של כנסת‬ ‫בו בכל הדקדוק ובעומק הפרטים‪ ,‬וזה המידה הוא מידת הדין‬ ‫ישראל ותוכן מהותה הוא אך טוב מוחלט וקדושת השי"ת‬ ‫והדקדוק אשר ממנה יתפחד לב האדם‪ ,‬ואין שום אחד אשר‬ ‫באשר שהאחד המאחד ומחבר אותם הוא השי"ת‪ ,‬כי להיות‬ ‫יצא זכאי לגמרי בעת השקיפה עליו‪ ,‬כי מי יאמר זכיתי ליבי‬ ‫חלק מקהילת יעקב עם ה' לזה הם מתחברים ומתכללים‬ ‫עד פנימיות עומק ליבו וגם בכל ענפי נפשו ומידותיו‪ ,‬ומי יצדק‬ ‫ומתאחדים יחדיו זה בזה‪ ,‬וא"כ כעת עתה בעת התכללותם‬ ‫לפניו בדין אם ימצה עומק הדין‪ ,‬ואינו טוב לו לאדם רק שיתבחן‬ ‫הרי הם אך קודש וטהור‪ ,‬כי הרי הנקודה הכוללת והמאספת‬ ‫ויהיה נסקר בהסתכלות חיצונית שאינה מדוקדקת ובהבחנה‬ ‫את כל הפרטים לכלל הוא קדושת ה' וקדושת ישראל ַעמֹו‬ ‫בלתי חודרת ומפלשת ובזה ימצא האדם מנוח ומפלט‪ ,‬וזהו‬ ‫והשי"ת אז עליהם למלך‪ ,‬כמ"ש ויהי בישורון מלך בהתאסף‬ ‫הנהגת החסד והרחמים שאינה מדקדקת ומפלשת וחודרת‬ ‫ראשי עם וגו' [עיי"ש פירש"י‪ .‬וכן כל ציבור של בנ"י המתאחדים‬ ‫להעמיק לפשפש ולמשמש בשורשי האדם ובדקדוקי מעשיו‪,‬‬ ‫וזה כונת דברי חז"ל שכל השקפה הוא לרעה ‪.‬‬ ‫קדֹושה והשי"ת מלכם‬ ‫ָ‬ ‫לקדושת ה' יש בהם ענין זה שכנסיתם‬ ‫בראשם‪ ,‬וכל בי עשרה שכינתא שריא‪ ,‬ותפילתם מתקבלת‬ ‫ולכן בדקדוק דין ביום ר"ה כשהקב"ה בוחן ובודק את‬ ‫לרצון בלא דקדוק על מעשיהם בפרטות כמשאחז"ל]‪ ,‬ואז‬ ‫האדם ופעולותיו לטב ולמוטב וכל בני אדם עוברים לפניו‬ ‫שפיר שורת הדין הוא להתיחס אל החסרונות שיש בהם שהם‬ ‫כבני מרון אחד אחד‪ ,‬אז יש לו לאדם להסתתר ולהתמזג בין‬ ‫אך חיצוניות ארעי ומקרה בפרטי ביחידים שבה‪ ,‬והוכחה לזה‬ ‫הכלל ולא להיות בולט ונפרד להיות עומד לעצמו‪ ,‬ורק להיות‬ ‫כי הרי כלל אחד הוא ושורש ומקור כל הפרטים אחד הוא‬ ‫חלק ממציאות הכלל‪ ,‬שלא תהא מציאותו פרטית רק חלק‬ ‫וראש אחד לכולם ומזה שישנם חלקים אחרים בתוך הכלל‬ ‫ממציאות הכלל‪.‬‬ ‫שהם שלמים ומנוקים מאלו החסרונות‪ ,‬הרי שאין החסרונות‬ ‫כי אמנם האדם הוא הפוסק והקובע לעצמו מה גדר ענינו‬ ‫דברים שבעצם ובמהות ואינם מלמדים על מהותם האמיתית‬ ‫ומהותו אם פרטית אם כללית‪ ,‬וכפי תוכן מציאותו איך שהוא‬ ‫של בעלי החסרונות האלו כי הרי הם הינם חלק מהכלל ובתוך‬ ‫מציב את עצמו בעת הדין כך דינו באמת‪ ,‬כי כן הוא המשפט‬ ‫הכלל רבים אינם כן שהם מלמדים על האחרים שהם בעצם‬ ‫הנכון והאמת שלפי צורתו ומהותו כך נעשה גדר מציאותו‬ ‫‬ ‫והתערבות זה הוא של המקטרגים התובעים את‬ ‫וביסוד כמותם ומתברר מזה שאין החסרון הנראה‬ ‫המשפט והמעוררים לעשות מיצוי דין ‪ ,‬אבל בעת שאין‬ ‫עליהם גדרם האמיתי והנכון‪[ .‬וזה לשון הפייטן ר"א‬ ‫מקטרגים והאדם עומד מול השי"ת יחידי אז אין שום פחד‬ ‫הקליר יום א' דסוכות‪ ,‬על ענין איגוד הארבע מינים ועל מה‬ ‫ומורא ודאגת השקפה לרעה‪ ,‬כי כביכול אצלו ית' בהנהגתו‬ ‫הם רומזים‪" :‬וכמו בעץ הדר ריח וטעם כן בעם זו בעלי‬ ‫שלו שבה אין לזרים איתו אין שום דין ולא הביט און ביעקב‬ ‫מצות וְ ֵד ַע נועם‪ .‬וכמו בכף תומר טעם ולא ריח‪ ,‬כן בעם‬ ‫ואז שפיר עומד האדם בנייחא ובבטחון עוז נוכח פני ה'‪" ,‬כי‬ ‫זו בעלי מצות בלא דעת וריח‪ .‬וכמו בעבות ריח וטעם מר‪,‬‬ ‫מאי דלית גַ בְ ה ּו [גֵ אוּת] באורייתא הוא רק בעלמא הדין‪ ,‬כי‬ ‫כן בינימו הוגי דת וחיכם מר‪ .‬וכמו ערבה בלא טעם וריח‪,‬‬ ‫לעתיד כשיסתלקו הקטרוגים יהיה מותר להתפאר" ‪ ,‬ולזה‬ ‫כן בינימו עקשים אטומים מלהריח‪ .‬וכמו עץ פרי עלי‬ ‫בעת שהאדם טוב לבריות ונותן מרכושו בנדיבות לב לשמח‬ ‫סרק מחפים‪ ,‬כן ישרים עלי רשעים מחופפים‪ .‬וכמו הם‬ ‫נשברי לב לעני ליתום ולאלמנה וללוי אשר בשעריך אשר‬ ‫אגודים אלה באלה‪ ,‬כן תלוים אלה באלה למשוך אלה את‬ ‫הם בכאב ומרירות ליבם הם המעוררים קטרוגים וטרוניות‬ ‫אלה ולכפר אלה על אלה לעשות אלה כאלה‪.]"...‬‬ ‫על בני אדם‪ ,‬עד שמידת הדין עליהם משקפת לרעה‪ ,‬אבל‬ ‫והיוצא מזה‪ ,‬שבעת שהפרטים אינם עומדים לעצמם‬ ‫בעת שליבם ועינם טובה עליו ואז אין לו מקנא ומשטין ואין‬ ‫רק הם מתחברים למציאות אחת חטיבה מיוחדת של כלל‬ ‫עליו מקטרג ושונא למטה‪ ,‬אז אין מעורר עליו שום רע ושום‬ ‫אז המשפט והיחס לכל הפרטים היא אחת ואז אין שום‬ ‫דין‪ ,‬ושפיר יכול לעמוד נוכח פני ה' פנים בפנים בלא מיחושי‬ ‫חסרון נמצא בם כי הטובים מבררים את הרעים שעפ"י‬ ‫קטרוגים ודינים ולומר לפניו בבטחון עוז‪" :‬השקיפה ממעון‬ ‫אמת הנה הינם כולם כאחד טהורי לב ומקורם קדוש ולא‬ ‫קדשך"‪ ,‬שישקיף ויביט אף בפרטיות נפשו בכל בדקי חורין‬ ‫יצאו מעולם מחוץ לקו ושמם וענינם הוא "כנסת ישראל"‬ ‫וסדקין שבו‪ ,‬כי הרי עפ"י אמת לאמיתה בן ישראל הוא‬ ‫השלמה ודבוקה באלוקי' חיים‪ .‬ולזה אמרו בזוה"ק שעל‬ ‫קדוש לאלוקיו אשר בו יתפאר והוא אומן שיצרו כמו שהוא‪.‬‬ ‫יום ר"ה נאמרו דברי השונמית "בתוך עמי אנכי יושבת"‬ ‫[עיקר הדברים כשלעצמן בגדרי מידת הדין שמתעורר‬ ‫שבעת הדין אין להתבלט ולהתפרד מהכלל‪ ,‬רק להתכלל‬ ‫מקטרוגי מקנאים ותובעים וכו' הוא ענין עמוק עד מאד‬ ‫בתוך הכלל לברוח ולנוס ממערכת הפרטית להתבלל להיות‬ ‫ודורש אריכות ביאור והתבונננות‪ ,‬אבל אמנם הדברים‬ ‫מעצם הכלל בשר מבשרה‪ ,‬ואז אין שטן ואין פגע רע‪ ,‬וכן‬ ‫מפורשים בספר רעיא מהימנא להמעיין בהם היטב‪ ,‬ואכן‬ ‫אמרו בגמ' שלא להתפלל בר"ה ביחידות בשלוש שעות‬ ‫צריך עמקות ודקות של חוט השערה להבין הדברים על נכון‬ ‫הראשונות שהדין מתוח אז עיי"ש‪.‬‬ ‫שלא ליפול בפח יוקשים להפריד אלוף ולקצץ בנטיעות‬ ‫ח"ו]‪.‬‬ ‫באין מקטרג ומקנא אז אין פחד מהשקפת ה' אף בפרטיות‬ ‫"מעון" הוא מקום התגלות אהבת השי"ת לישראל ברואי מטה כמו שהם‬ ‫אך כאן אף כי הש"י משגיח ביחוד ג"כ טוב כי כשהאדם‬ ‫וזה שנקראים כאן השמים בשם 'מעון' כדאיתא בגמ'‬ ‫מפריש תרומות ומעשרות אז בא בזרוע נגד הש"י כמאמר‬ ‫מעון שבו כתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה‬ ‫המדרש אין לך שבא בזרוע כמו שמפריש מעשרות‪ .‬כי‬ ‫וחשות ביום מפני כבודן של ישראל‪ ,‬ומשם מתחיל התגלות‬ ‫באמת הקב"ה הוא מלא רצון טוב להשפיע טובה לישראל‬ ‫טובת השי"ת לישראל שכביכול נתצמצם כבוד של מעלה‬ ‫ולא יביט און ביעקב‪[ ,‬ולולא שאחד על חבירו מעורר‬ ‫משירת המלאכים כדי שיכנוס שירתן של ישראל ומשם‬ ‫קטרוג אז אין שום רע יכול לשלוט בהם]‪ ,‬אכן כאשר יבואו‬ ‫ישופע רב טובה‪ :‬אהבת השי"ת לישראל ודבקותם בו‬ ‫קטרוגים מהגר ויתום והאלמנה הם יעוררו החטאים‪ ,‬אבל‬ ‫מתגלה בעולם שנקרא "מעון" ששם המלאכים חשים ביום‬ ‫כשישראל מפרישין מעשרותיהם ונותנים ממנו לגר וליתום‬ ‫מפני כבודם של ישראל שאומרים שירה עפ"י הבנה והשגה‬ ‫ולאלמנה וכאשר הם ישבותו מלקטרג אז יוכל האדם לומר‬ ‫שלהם‪ ,‬ורוצה השי"ת בהם ובשירתם וביקרות עבודתם‬ ‫נגד הקב"ה שיביט אליו ביחוד‪ ,‬כי השי"ת צופה בלתי‬ ‫המקוטעת והצנומה החסירה והקטנה יתר משירת‬ ‫לטובה‪ ,‬ועל זה נאמר בטובות העתידים אפרים לא יקנא‬ ‫המלאכים‪ ,‬וע"כ מבקש המתודה לפני ה' שישקיף ממעונו‬ ‫את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים‪ ,‬וממילא לא יתעורר‬ ‫עליהם רק טוב‪ :‬עפ"י עומק סוד נסתרים הנה כל הדינים‬ ‫אשר שם מתגלה ומתראה טובו ואהבתו לישראל ומשם‬ ‫והתביעות מתיחסים אל התלבשות מידות התחתונות‬ ‫ישקיף בתוך לב עבדו המתודה לפניו לברך את עמו ישראל‬ ‫אבל בעת מלכא בגילופין לא יגורך רע כתיב‪ ,‬ולזה ביקש‬ ‫בכל טוב סלה‪.‬‬ ‫דוד המע"ה "מלפניך משפטי יצא" שלא לערב זר במשפטו‪,‬‬ ‫בית יעקב פרשת כי תצא‬ ‫דרכי הבירורים של אשת יפ"ת ופרטי עניניה ביפ"ת נמצא אפשרות להיות כלי לקבל טובה אף שכעת אינה יפה‪.‬‬ ‫תאוה‪ ,‬וטמא לנפש הוא עצבות‪ ,‬ולכן הצרוע נשתלח משלש‬ ‫וחשקת בה‪ .‬איתא בגמרא ‪ .‬וחשקת אף על פי שאינה‬ ‫המחנות כי מדות כעס אין לו חלק בישראל‪ ,‬והזב משתלח‬ ‫נאה‪ .‬היינו כי אף שלא נמצא בהם אף גוון נאה מכל מקום‬ ‫רק ממחנה לוי' וממחנה שכינה‪ ,‬היינו כי מדות התאוה‬ ‫יוכל להיות כלי לקבל‪ :‬התשוקה אל האשת יפת תואר הוא‬ ‫לא יאות לתלמידי חכמים‪ ,‬וטמא לנפש זה אינו משתלח‬ ‫אל חלק היקרות והקדושה הנמצא בה‪ ,‬אף שלעת עתה‬ ‫רק ממחנה שכינה כי גם בתלמידי חכמים נמצא לפעמים‬ ‫איננה מתוקנת ומושלמת‪ ,‬כי היא נמצאת בתוך הרפש‪,‬‬ ‫מדות העצבות כמ"ש בגמ' אורייתא הוא דמרתחי בי'‬ ‫אבל אחר שתשתנה כל צורתה להיות ישראלית אז תצא‬ ‫וריתחא הוא עצבות ורק ממחנה שכינה משתלח כי עוז‬ ‫ותופיע יקרותה לידי שלימות בכל יופיה‪ ,‬וזה הרמז במה‬ ‫וחדוה במקומו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שאז"ל "וחשקת בה ‪ -‬אף על פי שאינה נאה" היינו לעת‬ ‫עמלק אינו יכול להתברר ומתעקש במידתו‪ ,‬אבל שאר האומות יש להם‬ ‫עתה עדיין איננה נאה רק בהעלם נמצא שקוע בה טובה‪.‬‬ ‫אפשרות שינוי ובחירה‬ ‫וז"ל הספר בפרשת כי תצא‪" :‬וחשקת בה‪ .‬ולא כתיב וחשקת‬ ‫כי כל מה שאינו נראה טוב אף באומות הוא מצד עמלק‪,‬‬ ‫אותה‪ .‬כי באמת באומות העולם לא נמצא נפש טוב‪ .‬כי‬ ‫כמו שנתבאר בתחלת הסדרה‪ .‬אבל בכל האומות כשיבא‬ ‫לה ָמצֵא בהם וכשיבואו‬ ‫בגוים אין תורה ‪ .‬אכן כלי לקבל יוכל ִ‬ ‫בהם לישראל יוכלו לקבל טוב‪ :‬עמלק הוא תוקף ותמצית‬ ‫לבין ישראל יהיה טוב"‪.‬‬ ‫הרע שבכל האומות והוא אין לו תיקון ואפשרות להתברר‪,‬‬ ‫מידת הכעס יש לעקור לגמרי‪ ,‬אבל התאוה צריכה בירור‬ ‫כי מידתו הוא העקשנות שאינו יכול לצאת ולהתהפך‬ ‫וגלחה את ראשה‪ .‬כי שערות הם מותרות המוחין היינו‬ ‫מתשוקתו או מאחיזת ליבו והרי הוא תפוס ואסור במקומו‬ ‫כעס וזאת צריך להסיר לגמרי‪ ,‬כי זה אין לו חלק בישראל‬ ‫בלא אפשרות שינוי‪ ,‬דהיינו שאין המידה נשמעת אל השכל‬ ‫כלל‪ ,‬אבל בצפרנים שהם מותרות הלב שמורה על תאוה‪.‬‬ ‫ואל האור רק היא תקועה במקומה ומנותקת מן הדעת ומן‬ ‫רבי אליעזר אומר תקוץ‪ .‬רבי עקיבא אומר תגדיל ‪ .‬כי‬ ‫החיים הזכים‪ ,‬וזה הענין הוא הוא תוקף הרע הגמור שאין‬ ‫כשיבא לישראל יהיה כלי לקבל טוב‪ :‬מידת הכעס ‪ -‬שיסודה‬ ‫בו אפשרות להשתנות ממקומו ולהתברר‪ ,‬כי במקום שיש‬ ‫עקשנות ואכזריות ‪ -‬בזאת אין שום חלק ולחלוחית טוב‬ ‫חיות ה' ואורו אין השתקעות עקשנית גסה ויש כח בחירה‬ ‫שאפשר להכניס בתוך הקדושה ולבררה כי הוא כולו רע‬ ‫ואפשרות השתנות והתהפכות לפי הצורך והענין‪ ,‬אבל‬ ‫וכיעור גמור‪ ,‬אבל מידת התאוה החומרית המשוקעת‬ ‫במקום העדר החיים והאור שם ההשתקעות והעקשנות‬ ‫בגסות ובזוהמה אף שהיא רעה מאד באופן ובצורה שהיא‬ ‫הוא ביותר‪ ,‬כמו מת שאין בו יכולת השתנות ואינו יכול‬ ‫עכשיו אבל אמנם המידה עצמה יש בה תוכן וחיות כי‬ ‫לזוז ממקומו בהיותו נעדר חיים ובחירה‪ ,‬וזהו חלק עמלק‬ ‫תשוקת הלב ומידת האהבה הוא ענין טוב ויקר כשהוא ע"ד‬ ‫באומות שאינו יכול להתברר‪ ,‬אבל שאר האומות אינם‬ ‫הטוב וא"כ גם מידת התאוה הנמצא בתוך האשת יפ"ת היא‬ ‫לגמרי כך ולכך מקבלים מהם גרים‪ ,‬ויש ביניהם שינויים‬ ‫כלי טוב בהיותה מתוקן כשהיא נמצאת בתוך הקדושה‪,‬‬ ‫במידת העקשנות לפי התקרבותם לאופי אומת עמלק‪ ,‬וכפי‬ ‫וע"כ אפשר לבררה ולזככה שתהיה פושטת צורה ולובשת‬ ‫אפשרות ויכולת ההשתנות בהם כך יכולים הם להתברר‬ ‫צורה לחמדות של קדושה ואהבות טהורות ויקרות‪ ,‬כי‬ ‫ולהשתנות לטובה בהכנסם לתוך ישראל ואז להצמיח חלק‬ ‫אין התאוה מידה רעה ומגונה מצד עצמה שצריך לעקרה‬ ‫הטוב שבהם בכרם ישראל‪ ,‬וז"ל הספר בתחילת הפרשה‪:‬‬ ‫ולהכריתה רק היא צריכה טהרה וזיכוך‪ ,‬וע"כ איננה צריכה‬ ‫"ועיקר אופְ יָ ם של כל אומות העולם הוא לפי שמתעקשים‬ ‫היפ"ת לעקור עצמה לגמרי מאחיזת התשוקות הנטועים‬ ‫במדתם מבלי להטות‪ .‬והגדול שבזה הוא עמלק שכני בחגוי‬ ‫וטבועים בליבה ולעקור אותן לגמרי כי בהכנסה לתוך‬ ‫סלע ‪ .‬ולכן כל האומות שהם יותר קרובים לכחו של עמלק‬ ‫ישראל ותשתנה לטובה אז מידת התאוה שבה תתלבש‬ ‫הם יותר אסורים מלהכניס מהם לישראל‪ .‬כי בישראל כח‬ ‫בצורה אחרת לטובה ותהיה כלי לשמש לטוב‪.‬‬ ‫הבחירה שולט בהתגברות"‪.‬‬ ‫ועיין בספר הק' מי השילוח מש"כ בביאור גדרי‬ ‫היוצאים למלחמה היו צדיקים‪ ,‬וע"כ תשוקתם אל ענין של אמת וטוב‪.‬‬ ‫הטמאים שנשלחים אל מחוץ למחנה‪ ,‬שהמצורע משתלח‬ ‫ומה שנפש מישראל חושק בה זה מוכח שיש בה ניצוץ‬ ‫מחוץ לג' מחנות דהיינו שיוצא ממחנה ישראל לגמרי והזב‬ ‫טוב‪ .‬כי למלחמה אין יוצאים אלא צדיקים גמורים‪ .‬כדאיתא‬ ‫משתלח ממחנה לויה והטמא מת רק ממחנה שכינה‪.‬‬ ‫בסוטה ‪ .‬שח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו וחוזר‬ ‫וזל"ק‪ :‬וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש ‪,‬‬ ‫עליה מעורכי המלחמה‪[ ,‬גם] במלחמת הרשות‪ :‬היוצאים‬ ‫צרוע הוא כעס כי צרעת הוא בעון לשון הרע ‪ ,‬זב הוא בעל‬ ‫למלחמה בישראל היו צריכים להיות צדיקים ומבוררים לגמרי‪ ,‬וא"כ‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫כאשר תבוא החשק של יפת תואר בליבם מוכרח שאין זה חמדה גסה של‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫שקר וחמדה מגונה‪ ,‬רק מאשר שאכן יש כאן בדבר החשוק ענין וניצוץ‬ ‫יקר וחמדה של אמת נמצא אצלה‪ ,‬אשר בצאתה מגלותה מתוך הגסות‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫ובהּכָ נסה לתוך ישראל ותתברר ותתחבר אל הטוב והקדושה אז‬ ‫והכיעור ִ‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫תהיה בתכלית היופי והשלימות של קדושה‪[ .‬והאריך בזה האוה"ח הק'‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫כאן]‪.‬‬ ‫ניצוצי מידות הטובות אצל אוה"ע הוא אצל הנשים בעיקר‪.‬‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫והנה רוב מדות המפוזרים באמות הם ביותר בנקבות שלהם‪ .‬כדמצינו‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫בכמה אומות שהזכרים נאסרו והנקבות לא נאסרו‪ .‬כי בנקבה לפי‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫שמדתה שתרצה להתגבר כי היא העיסה והכלי קיבול ויש בה כח יותר‬ ‫מזכר‪ .‬כמו דאיתא ‪ .‬שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש‪ ,‬ולכן‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫גם כשהיא במקום רחוק יש בה נקודה גדולה מקדושה שתוכל להתגבר‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫לשוב לקדושה‪ :‬הלשון אינו ברור כ"כ‪ ,‬אבל הענין מובן שאצל האומות‬ ‫נמצא אצל נשותיהם כוחות וניצוצי טוב יותר מאצל הזכרים‪ ,‬כי הנשים‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫הרי כל בנין הויתם ומציאותם הוא העדר העקשנות ובכוחם להשתנות‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫והם נמצאים במקום בחירה‪ ,‬שהרי הויתם הוא להיות כלי ועיסה שזהו‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫העדר העקשנות וההתקעות ולזה יש להם הרגש דק ובינה יתירה מה‬ ‫שאין באיש‪ ,‬וע"כ גם כשהיא באה ממקום רחוק וממקום טומאה יכולה‬ ‫היא להשתנות ולהתברר ולהיות כלי ועיסה לקדושת ישראל ולהכניס את‬ ‫כוחה ויקרות ניצוצי הקדושה הנמצאים בה אל הקדושה בשלימות‪ ,‬מה‬ ‫שאין בכח הזכרים שבאומות‪.‬‬ ‫אכן צריכה לבירורים גדולים‪ .‬ולזה כתיב וחשקת היינו בנקודה וניצוץ‬ ‫קדושה הנמצא בה‪:‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫ביום שני בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫בבית החסידים 'סטוטשין'‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫ברחוב גבעת משה ‪5,‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬