gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪522‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת כי תבא תשפ"ו‬ ‫'נתתיו' בגימ' ‪ 20‬במספר קטן‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עשר ועשר‪ ,‬שזה‬ ‫הר גרזים והר עיבל‬ ‫מרמז על 'מעשר מן המעשר'‪.‬‬ ‫הקב"ה ציווה‪' :‬ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת‬ ‫הקללה על הר עיבל'‪.‬‬ ‫ושמחת בכל הטוב‬ ‫הר הברכה 'גרזים' הוא לשון רבים‪ .‬והר הקללה 'עיבל'‬ ‫הפסוק 'ושמחת בכל הטוב' מדבר בענין הבאת ביכורים‬ ‫הוא לשון יחיד‪.‬‬ ‫וקריאת ההגדה‪ ,‬שצריך לקרא יחד עם הבאתם ובגמ'‬ ‫פסחים לו נדרש מפסוק זה‪ ,‬שמעצרת ועד החג מביא‬ ‫הזכיר הר הברכות בלשון רבים‪ ,‬לרמז על דברי חז"ל‬ ‫ביכורים וקורא‪.‬‬ ‫'מרובה מידה טובה ממידת פורענות'‪.‬‬ ‫עיקר מצוות הבאת הביכורים הוא בחג השבועות והחג‬ ‫גם בשמותם מרומז עניינם‪ ,‬גר"ז מרמז על ימות המשיח‬ ‫עצמו אכן נקרא 'יום הביכורים'‪ ,‬אבל יש לו תשלומין ומי‬ ‫שיהיה אז ברכת 'וגר זאב עם כבש'‪.‬‬ ‫שנתאחר והביא את ביכוריו עד חג הסוכות‪ ,‬עדיין יכול‬ ‫הר עיבל הוא הר הקללה‪ ,‬יתכן שמכאן מקור השם‬ ‫לקרא את ההגדה‪.‬‬ ‫בלועזית‪' ,‬רוע' זה 'עיוועל' בלע"ז‪.‬‬ ‫משבועות שהוא בתוך חודש סיון עד סוכות שבתוך חודש‬ ‫ארמי אבד אבי‬ ‫תשרי‪ ,‬יש כארבעה חדשים‪ ,‬היינו‪ ,‬תמוז‪ ,‬אב‪ ,‬אלול‬ ‫לרגל סיום השנה היוצאת ולקראת ראש השנה הבעל"ט‪,‬‬ ‫במלואם‪ ,‬וחלק מסיון ותשרי‪.‬‬ ‫מבקש הקב"ה לעורר אותנו‪ ,‬להודות לו על כל החסדים‬ ‫זה מרומז בטעם 'מונח רביעי' שמוטעם על המילים‬ ‫שעשה עמנו בכל השנה שחלפה‪.‬‬ ‫'ושמחת בכל הטוב'‪ ,‬שגם אם התמהמה ארבע חדשים‬ ‫הגמ' במסכת תענית אומרת 'משנכנס אדר מרבים‬ ‫והניח את המצוה‪ ,‬לקיימה בחג הסוכות להניח הביכורים‬ ‫בשמחה' ופירש"י 'ימי ניסים היו לישראל‪ ,‬פורים ופסח'‪.‬‬ ‫בביהמ"ק‪ ,‬עדיין לא הפסיד המצוה של ההגדה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬סיבב הקב"ה קריאת פרשת זכור בסוף פר' כי תצא‬ ‫וללכת בדרכיו ולתתך עליון‬ ‫באמצע חודש אלול‪ ,‬שנזכור את קליפת עמלק שהיא אם‬ ‫בעה"ט כותב‪ :‬את ה' האמרת‪ ,‬כאן רמז ו' סדרים‪.‬‬ ‫כל חטאת ועל ידי זה נקיים 'סור מרע' ונשוב בתשובה‬ ‫'להיות לך לאלקים'‪ - ,‬זרעים‪ .‬ק"ש ותרומות ומעשרות‬ ‫ונודה על הניסים שעשה עמנו בימים ההם ובזמן הזה‪.‬‬ ‫שהם יראת השם‪ ,‬דברים שבינינו לבין השם‪.‬‬ ‫מיד כהמשך לסוף פר' כי תצא‪ ,‬המרמז על פורים‪ ,‬בחינת‬ ‫'וללכת בדרכיו'‪ - ,‬מועד‪ ,‬דכתיב אם תשיב משבת רגלך‪.‬‬ ‫'כי בשמחה תצאון'‪ ,‬מתחיל פרשת כי תבא‪ ,‬שמרמז על‬ ‫'ולשמור חקיו'‪ - ,‬נשים‪ .‬עריות שנא' ושמרתם את חקותי‪.‬‬ ‫'בא האביב' הוא חודש ניסן‪ ,‬שבפרשה נזכרים בליל הסדר‬ ‫'ומצותיו'‪ - ,‬קדשים‪ .‬דכתיב בהו אלה המצות‪.‬‬ ‫שאומרים את הפסוקים הנאמרים בסדר 'הגדה של פסח'‪,‬‬ ‫'ומשפטיו'‪ - ,‬נזיקין שהם משפטים‪.‬‬ ‫'ארמי אובד אבי וירד מצרימה' וכו'‪ ,‬כדי שמיד אחר‬ ‫'ולשמוע בקולו'‪ - ,‬טהרות‪' .‬אמרות ה' אמרות טהורות'‪.‬‬ ‫ה'סור מרע' נמשיך ל'עשה טוב'‪ ,‬שזה ענין חג הפסח וגם‬ ‫וכנגדם אמר ו' דברים‪ .‬א‪ .‬להיות לו לעם סגולה‪ ,‬ב‪ .‬ולתתך‬ ‫ענין הביכורים קשור לבכורים‪ ,‬שנותנים להקב"ה את‬ ‫עליון‪ .‬ג‪ .‬לתהלה‪ .‬ד‪ .‬ולשם‪ .‬ה‪ .‬ולתפארת‪ .‬ו‪ .‬ולהיותך עם קדוש‪:‬‬ ‫ראשית כל דבר בחיינו‪ ,‬אם זה פרי אדמתנו או פרי בטננו‬ ‫הרי‪ ,‬ש'עליון' הוא 'סדר מועד' שעניינה פרטי חגי השנה‪.‬‬ ‫וחלצינו וזה מזכיר ענין יציאת מצרים וגם מעורר אותנו‬ ‫להודות ולהלל לפניו יתברך‪.‬‬ ‫אכן במילה 'עליון' מרומז חמשת חגי השנה‪.‬‬ ‫ע' הפרים של חג הסוכות‪ ,‬ל' ימי הכנה לר"ה‪ ,‬י' תשרי‬ ‫ומיד אח"כ כבר קוראים 'אתם ניצבים היום כולכם' ואיתא‬ ‫יו"כ‪ ,‬ו' סיון שבועות‪ ,‬נ' זהו פסח שנמשך חמשים יום‪.‬‬ ‫בספה"ק ש'היום' מרמז על ראש השנה 'היום הרת עולם'‪.‬‬ ‫ולתתך עליון כו יט‬ ‫וגם נתתיו‬ ‫בעל הטורים פירש‪ :‬רמז לטוטפות דקוב"ה דכתיב ביה‬ ‫במסכת מעשר שני איתא במשנה‪' ,‬וגם נתתיו' זהו תרומה‬ ‫אשריך ישראל‪.‬‬ ‫גדולה ותרומת מעשר‪.‬‬ ‫זה נרמז ב'מונח רביעי' שעל 'ולתתך עליון' כדאיתא בגמ'‬ ‫סדר התרומות הם 'תרומה גדולה' בתחילה‪ ,‬שנותנים‬ ‫ברכות שהקב"ה מניח ארבע פרשיות של תפילין‪.‬‬ ‫לכהן אחד מחמישים‪ ,‬ולבסוף הלוי נותן לכהן תרומת‬ ‫כמו"כ‪ ,‬הקב"ה מבטיח לנו‪' :‬ולתתך עליון על כל הגוים'‬ ‫מעשר‪ ,‬היינו 'מעשר מן המעשר'‪.‬‬ ‫והפסוק מונה שם ארבעה דברים שבהם אנו עליונים‬ ‫וזה נרמז במילים 'וגם נתתיו'‪ ,‬שהמילה 'וגם' היינו תרומה‬ ‫'לתהילה‪ ,‬לשם‪ ,‬לתפארת‪ ,‬להיותך עם קדוש'‪.‬‬ ‫גדולה אחד מחמישים‪ ,‬אכן 'וג"ם' בגי' ‪( 50‬עה"כ)‪ .‬א"נ‪,‬‬ ‫זה נרמז בטעמים 'מונח רביעי' שעל 'ולתתך עליון'‪,‬‬ ‫'וגם' גימ' ‪ ,49‬שאחר שהפריש אחד מחמישים לכהן‪,‬‬ ‫שהניח לנו ברכה בארבעה דברים הללו‪.‬‬ ‫נותרו בידיו ‪.49‬‬ ‫פרשת כי תבא‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫נעלך ‪ -‬רגלך‬ ‫ונתתה את הברכה‬ ‫איתא בספה"ק כי יציאת מצרים היא בחינת אברהם‬ ‫המילה 'ונתתה' נסובה על שני ההרים‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫אבינו‪ ,‬שהקב"ה הבטיח לו בברית בין הבתרים כי אחר‬ ‫רש"י ' 'כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה'‪' ...‬‬ ‫הגלות הארוכה יוציאם משם‪.‬‬ ‫'ואח"כ הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה'‪.‬‬ ‫ארבעים שנה במדבר זה בחינת יצחק אבינו ונרמז בפסוק‬ ‫כך גם לשון תרגום יונתן בן עוזיאל ' ְמבָ ְר ַכיָא ֶיהֱוֹון הָ פְ כִ ין אַ פֵּיהֹון‬ ‫'ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה‪ ,‬בחינת‬ ‫ּומל ְַטטַ יָא ֶיהֱוֹון הָ פְ כִ ין אַ פֵּיהֹון לְ קָ בֵּ ל טַ וְ ָורא‬ ‫לְ קָ בֵּ יל טַ וְ ָורא ִדגְ ִריזִים ְ‬ ‫'זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותייך‪ ,‬לכתך אחרי‬ ‫ְדעֵּיבָ ל'‪.‬‬ ‫במדבר בארץ לא זרועה ועל יצחק גם נאמר 'ויזרע יצחק'‪.‬‬ ‫לכן הטעם שעל ונתתה הוא 'מהפך'‪ ,‬שהפכו את פניהם‬ ‫כניסה לארץ ישראל היא בחינת יעקב אבינו‪ ,‬ככתוב‬ ‫להר באמרם הברכה וההיפך‪.‬‬ ‫'והאכלתיך נחלת יעקב אביך' ובהרבה מקומות הוזכר‬ ‫עוד טעם ל'מהפך'‪ ,‬כי כאשר מדברים על ברכה וקללה‪,‬‬ ‫'נחלת יעקב'‪ ,‬שנחלו את א"י בזכות יעקב‪.‬‬ ‫יש לזכור את חסדי השי"ת שכאשר בא בלעם לקלל את‬ ‫'נעל' מרמז על זכות אברהם‪ ,‬כדאיתא בגמ' חגיגה 'מה‬ ‫ישראל‪ ,‬הפך ה' יתברך את דבריו‪ ,‬ככתוב 'ויהפוך ה'‬ ‫יפו פעמיכם בנעלים בת נדיב' זה בת בתו של אברהם‪.‬‬ ‫אלקיך לך את הקללה לברכה'‪,‬‬ ‫'רגל' זה יעקב‪ ,‬ככתוב 'וישא יעקב רגליו וילך ארצה'‪.‬‬ ‫כך גם בימי מרדכי ואסתר‪ ,‬כאשר ביקש המן להשמיד‬ ‫ולהרוג ולאבד את כל היהודים‪ ,‬ריחם עלינו הקב"ה וקיים‬ ‫זה נרמז בהזכרת 'נעל ורגל'‪ ,‬ענין זכות אבות‪ ,‬מיציאת‬ ‫בנו 'ונהפוך הוא‪ ,‬אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם'‪.‬‬ ‫מצרים על הנחלת הארץ‪.‬‬ ‫צ"ח תוכחות‬ ‫ונעלך לא בצקה‬ ‫בפרשתנו יש מאה תוכחות חסר שתים‪ ,‬דהיינו צ"ח‪.‬‬ ‫בפרשתנו נאמר‪' :‬ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר‪ ,‬לא‬ ‫המוציא את יבולו בשדה‪ ,‬יש לו לקיים כמה וכמה מצוות‪,‬‬ ‫בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך'‬ ‫לקט שכחה ופאה‪ ,‬מעשר שני‪ ,‬עני‪ ,‬ועוד‪ ,‬כולם יש בהם‬ ‫ובפרשת עקב נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא‬ ‫עשה ויש מהם גם לאו‪.‬‬ ‫בצקה זה ארבעים שנה'‪.‬‬ ‫רק אחד מהם הוא בעונש מיתה‪ ,‬זהו 'תרומת מעשר'‬ ‫על שמלות נאמר בשניהם לשון בליה‪ ,‬אולם לגבי נעלים‬ ‫לכהן‪ ,‬שהאוכל טבל יש על כך עונש מיתה בידי שמים‪,‬‬ ‫יש הבדל‪ ,‬שבפר' עקב מוזכר נעליים‪ ,‬ובפרשתנו אין‬ ‫ומצאנו בחז"ל את ענין חשבון המעשרות במספר מאה‪,‬‬ ‫מוזכר נעליים‪ ,‬רק שהרגליים לא בצקו‪ ,‬וכמו שפירש"י‬ ‫שנותן מעשרות עשר ממאה וכו'‪ ,‬ולכהן יש לתת תרומה‬ ‫שהולכי יחף רגליהם נפוחות כבצק‪.‬‬ ‫'אחד מחמישים'‪ ,‬הרי שממאה נותן שתים ונשאר בידיו‬ ‫בס"ד נבאר הדבר‪ ,‬כי יוצאי מצרים נצטוו ללוות מן‬ ‫'צ"ח' חלקים שהותרו לאכילה ויצאו מכלל מיתה‪.‬‬ ‫המצריים 'רכוש גדול' ולקחו בגדים לרוב וכל אותם‬ ‫והמספר ירמז‪ ,‬שהנותן תרומה‪ ,‬תהיה לו זה לסגולה‬ ‫שישים רבוא שמתו במדבר‪ ,‬העבירו בגדיהם ליורשיהם‬ ‫להינצל מ'צ"ח' התוכחות‪.‬‬ ‫והם המשיכו ללבוש את בגדי הוריהם‪.‬‬ ‫זה שייך רק בבגדים‪ ,‬אבל לא בנעליים‪ ,‬דאיתא בספר‬ ‫צ"ח ימי קדושה‬ ‫חסידים שאין ללבוש את הנעליים של אדם שנפטר‪ ,‬אולי‬ ‫במשך ימות השנה‪ ,‬יש צ"ח ימים שהם ימים נעלים‬ ‫המקור לכך הוא הגמ' בפרק הרואה‪ ,‬שאם רואים נפטר‬ ‫ומרוממים ונחשבים 'יומא דפגרא' ונמנה אותם בזה‪.‬‬ ‫בחלום שבא ליטול משהו מן הבית‪ ,‬זה טוב‪ ,‬רק אם מוציא‬ ‫נ"א שבתות השנה‪( ,‬שנ"ד ימות השנה לחלק לז' ימים)‪.‬‬ ‫משם נעליים‪ ,‬אין זה סימן טוב‪.‬‬ ‫ז' ימי פסח‪ ,‬יום אחד שבועות‪ ,‬ב' ימים של ראש השנה‪,‬‬ ‫היוצא מכך‪ ,‬שככל שעברו השנים ודור המדבר מתו‪ ,‬נותרו‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬ח' ימי סוכות‪ ,‬ח' ימי חנוכה‪ ,‬ב' ימי פורים‪,‬‬ ‫בניהם יחפים‪ ,‬כי לא יכלו לרשת את נעליהם ולכן נאלצו‬ ‫י"ז ימי ראש חודש‪ ,‬היינו י"א חדשים (מלבד תשרי שהוא‬ ‫ללכת יחפים‪.‬‬ ‫ר"ה)‪ ,‬אחד מלא ואחד חסר‪.‬‬ ‫לכן מחלקת התורה את הלשון‪ ,‬פעם אחת מוזכר הנעליים‬ ‫הרי צ"ח ימים של קדושה במהלך השנה‪.‬‬ ‫של יוצאי מצרים שלא בלו כל הארבעים שנה ופעם‬ ‫זה לעומת זה עשה האלוקים‪ ,‬שהמקדש עצמו בימים‬ ‫נוספת מוזכר ענין בצקות הרגליים‪ ,‬לכל הדור החדש‬ ‫קדושים אלו‪ ,‬ניצול מכל התוכחות הללו‪.‬‬ ‫שנכנסו לארץ ולהם לא היה מנעלים לרגליהם‪.‬‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫לכבוד רב ואב"ד קהילתנו הרה"ג רבי יצחק אונסדארפער שליט"א‪ ,‬ולב"ב תחי'‪ ,‬לרגל שמחת נישואי בנם החשוב כמר יוסף צבי ני"ו‪.‬‬ ‫עב"ג בת כ"ק אדמו"ר מזידיטשוב באלטימאר שליט"א‪ ,‬יזכו לבנות בית נאמן בישראל לתפארת בית אבות‪ ,‬אמן כי"ר‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל‬ ‫ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪maadoney@gmail.com .‬‬