חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — כי תבוא (2026-08-24)

חינוך לחיים
פרשת כי תבא
'ולקחת מראשית כל פרי האדמה ושמת בטנא' -רש'י מביא את דברי רבותינו במשנה בביכורים 'מראשית –
אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי לסימן ואומר הרי זו ביכורים'.
בספר 'מאור ושמש' מבאר את טעם מצוות ביכורים וזה לשונו :כי מטבע האדם מצד חומריותו ונפשו הבהמית,
בעת יראה ביכורה בטרם קיץ ,באוות נפשו וחמדתו וגודל תאותו בעודי בכפו יבלענה ,וחשש השם יתברך פן
בבואם אל ארץ חמדה וגפן ותאנה ורימון – דברים שנפשו של האדם מחמדתן ,יתמשכו ח'ו אחרי תאוותם ...על
כן גזר אומר שיחסמו תאוותם ,ותאנה ורימון המתבכרים תחילה – ימשוך ידיו מהם.
'וזאת היא העבודת העיקרי בכל האדם – להגביר שכלו על נפשו המתאווה ,ולקדש עצמו גם במותר לו ,לבל
יהיה להוט אחר התאווה' – טבע האדם ,שכאשר גדלים באילנו פירות חדשים שזמן רב לא טעם מהם הוא
מתאווה אליהם ורוצה מאוד לאוכלם ,אך הקב'ה רוצה ללמדנו למשול ברוחנו ולא להמשך אחר התאווה .לכן
מצווה התורה על בעל העץ ,למשוך את ידיו מהפרי הראשון ולשמור אותו לכבוד ה' ,על ידי שיעלה לירושלים
את הפירות הראשונים שביכרו מכל עצי שבעת המינים ויביאים אל הכהן.
'והשור הולך לפניהם וקרניו מצופים זהב ועטרה של זית בראשו' – רמז עדין ומלבב נמצא כאן .טבע העולם
מתהפך בביכורים ,עצם מצוות ביכורים בכלל מראה על שבירת היצר .הלא נדע ,שבמסכת בבא קמא ,ה'שור'
הוא סמל המזיק נטול הרסן .עלול הוא לרוץ בחימה ,לנגוח ולהרוס בקרניו את כל אשר לפניו ,בהיזק לשם
היזק .ואילו במסכת ביכורים מוצאים אנו ש'השתנה' מן הקצה אל הקצה' .השור הולך לפניהם וקרניו מצופות
זהב' .אותו השור הרץ והמזיק מתהלך כעת בניחותא לפני קהל מביאי הביכורים ,אותן קרניים מזיקות מצופות
כעת בזהב המצווה...
רמז יש כאן שמצווה זו בכוחה לרסן ולהפך את הטבע הפראי ,מעפר לזהב!!...
נמצאים אנו מספר ימים לפני ראש השנה ,יום הדין ,וכאן במקום להאיר את עינינו ולהבין את מהותו של השופר
הקורא ומכריז אלינו' :בן אדם התחדש ובחן מעשייך מחדש! התרומם ,חשוב והתבונן .נשא את ראשך השטוף
ב חיי יום יום ,רכז וחדד את מבטך על אורחות חייך' קול השופר דופק על חדרי הלב ,ומעורר אותנו למחשבה
מעמיקה וחודרת :האם באמת ממלאים אנו את תפקיד חיינו? הצלילים נוקבים ותובעים' :חפשו מעשיכם וחזרו
בתשובה וזכרו בוראכם'
'איפה היה השופר אתמול'?? מהיכן הגיע אלינו חפץ של מצווה 'מאוד נעלה' זה? איה מקום הולדתו של השופר
ואיך נוצר? עקוב נא אחריו בעבר .הידעת איפה תמצא את מקור מוצאו? הרחק ,הרחק בשדה ,התנוססה לה
הקרן בראש בעל חי ...בראש בהמה ככל הבהמות ,איל בין אילים ,כשבדיר שלהם אסור לומר דבר שבקדושה.
הנה מתרוצץ הוא האיל ומשתולל בקרניו ,הנה מתנפל הוא על עשב ,על הקש והבליל ומתלכלך בבוץ...
מה קרה כאן? איך עלה השופר מתהום השפל לשיא השיאים – משדה המרעה ומכלאות הצאן עד ,להבדיל,
לקדושת בית הכנסת ,בפסגת שעותיו המרוממות?? ובשעתו היה אורח כבוד בבית המקדש כנא 'בחצוצרות
וקול שופר הריעו לפני המלך ה'' מה ארע בינתים? איך הגיע לכאן ,אל מרכז הקדושה ,אל במיה עם ספרי
התורה .איך מרעיד הוא כעת בקולו ,כל לב ונפש והכל עומדים סביבו באימה?
רצונך לדעת מה קרה לשופר בינתיים?
הוא התנתק מן הבהמה!!!...
אתה קולט ומבין?? ה-ו-א ה-ת-נ-ת-ק מ-ן ה-ב-ה-מ-ה !!!
ואמ נם כך נהיה ממנו מה שנהיה ...אתמול היה הופך קש ותבן והיום הוא הופך עולמות ..אתה יודע למה ,מפני
שנעקר ונגדע ממקורו הגס ,ממוצאו 'הבהמי'
ובזה גופא ,נהיה השופר מופת ודוגמה לנו ,בפרט בימים קדושים אלה .השופר הנשגב מדריך ומחנך אותנו
בדרכי התשובה ממש כביכורים .לכולנו יש 'נפש בהמית' לכולנו יש כח תאווה המושך לקש ותבן ,למאווי העולם
ולדברים אסורים .אם מתנתקים מזה ,יכולים לעלות מבירא עמיקתא לאיגרא רמא ביום אחד ...והחלל הנקדח
בתוך השופר מרמז לנו על 'ולבי חלל בקרבי' שפירש רשי' בברכות 'יצר הרע הרי הוא כמת בקרבי ,שיש בידי
לכופו' .אם מוצאים את ה'סתימות' יעלה קולנו בטוהר וזוך ,עד רום כל המעלות!!
ראש השנה הוא הזמן להתקדש ולהטהר ולנתק כל יחס עם הכוחות והיצרים הגסים שבאדם .והשופר יוכיח,
איך שאפשר להתעלות בזמן קצר מאוד ,מדרגת 'משוקץ ומרוחק ותועבה' עד ל'אהוב ונחמד וקרוב וידיד' (לשון
לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל הרמב'ם בהל' תשובה)
משה בירנבוים – birmoshe@gmail.com
חינוך לחיים
פרשת כי תבוא
על מצות ביכורים כתוב" :ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך" .וצריך להבין :מהו "כל" הטוב? אם
הכוונה רק לפירות הביכורים שה' נתן לנו ,היה צריך להיות כתוב "ושמחת בטוב" .אפשר להסביר כך :הכוונה
היא לכל הטוב שה' נותן לנו בכל יום ויום בכל תחומי החיים .כלומר ,התורה אומרת שאדם צריך לשמוח
כתוב במדרש רבה" :בראשית ברא" 'בשביל ביכורים -שנקראו ולהודות על כל הטוב שה' נותן לו.
ראשית ,נברא העולם' .וצריך להבין :בשביל מצוה המתקיימת פעם בשנה ,נברא העולם?
מסביר הגר"י ניימן זצ"ל מורו ורבו של אבי ז"ל :כתוב במצות ביכורים 'שכל בעלי אומניות היו עומדים בפניהם
של מביאי הביכורים ושואלים בשלומם' ומדוע חייבו אותם זאת? הרי ההלכה היא שפועל השכור לבעל הבית,
אסור לו לשאול בשלום חברו ,ומשום שגוזל בעל הבית ,ובזמן זה היה צריך לעבוד ,והנה כאן במצות ביכורים
התירו לפועלים לעזוב מלאכתם בשביל לעמוד בשורה בכניסה לירושלים ,ולומר שלום למביאי הביכורים?
אלא ,אומר האלשיך הקדוש ,שהתורה מראה לנו בזה כמה גדולה וחשובה מצות הבאת ביכורים כי שורשה
ומהותה היא הכרת הטוב לבורא העולם על מה שנתן לו ,ובמידה זו ניכר האדם האם עדין נפש הוא ,שמתבונן
בקורה אותו ,ומודה להקב"ה על כל חסדו ,או שגס רוח הוא ולא יכיר ולא יודה להקב"ה על כל טובתו עמו.
ולכן התירו לבטל את הפועלים ממלאכתם ,כדי לייקר ולחבב מצוה זו של הכרת הטוב בעיני הבריות .מעתה,
כותב הגר"י ניימן זצ"ל ,מובנים לנו דברי המדרש ,שבשביל מצות ביכורים שבאה להחדיר לנו חיוב הכרת
הטוב לבורא העולם ,בשביל זה נברא העולם! .כלומר ,בלי להכיר טובה שכל דבר ודבר שיש לי הוא מהקב"ה,
חסר באמונה השלמה! להכיר בבורא העולם שברא את העולם ועשהו ,לזה לא צריך חכמה יתירה ,אבל
להכיר כי כל נשימה ונשימה כל פעולה ופעולה זה מאיתו יתברך ,זו מעלת האמונה! וזה נלמד ממצות
ביכורים ,שבשבילה העולם נברא ,כי בלי אמונה בהקב"ה אין קיום לעולם!
ה"אור החיים" הקדוש כותב על הפסוק "ושמחת בכל הטוב"" :ואין טוב אלא תורה וכו' ,שאם היו בני אדם
מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה ,היו משתגעים ומתלהטים אחריה ,ולא יחשב בעיניהם מלא עולם
נשאלת השאלה :מדוע אנחנו לא כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".
מרגישים את זה? למה התלמידים/ילדים שלנו לא "משתגעים ומתלהטים אחריה"? כדי לענות על שאלה
זו ,נתבונן בדברי חז"ל על התנא הקדוש רבי עקיבא" :מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו בן ארבעים
היה ולא שנה כלום .פעם אחת היה עומד על פי הבאר ,אמר :מי חקק אבן זו? לא המים שתדיר נופלים עליה
בכל יום? והיה רבי עקיבא מתמיה על זה .אמרו לו :עקיבא! אי אתה קורא אבנים שחקו מים .מיד היה רבי
עקיבא דן קל וחומר בעצמו – מה רך פסל את הקשה ,דברי תורה שקשים כברזל על אחת כמה וכמה
והעיר על כך הגאון רבי ישראל שיחקקו את ליבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה."...
מסלנט :רבי עקיבא ,שהיה מיואש מאי הצלחתו בלימוד התורה התבונן במים הנוטפים ללא הרף על האבן.
הוא ראה את השקע שנוצר בתוך האבן ולפתע הבין הכל ...אם שחקו המים את האבן הרי עשו זאת כל
טיפות המים שנפלו עליה במשך הזמן .גם הטיפה האחת והבודדה השאירה את רישומה על האבן אפילו
שאין הדבר ניכר לעין .הוא הדין ,חשב רבי עקיבא ,גם בלימוד התורה ,כל רגע של עיון מותיר את רישומו
במעמקי הלב .גם אם לא רואים זאת עכשיו ,ברבות הרשמים תחול בו המהפכה הברוכה...
התבוננותו באותה האבן שחקקוה המים לימדה אותו שאין צריכים -לכבוש את ההר בבת אחת .הוא הבין
שחור באבן לא נעשה מידית על ידי הטיפה הראשונה אשר נטפה עליו אלא בהצטרף טיפות -רבות .ומכאן
הוא הקיש אף לעניין לימוד התורה ,וחשב לעצמו :לא בבת אחת ,לא ביום אחד ,אלא צעד אחר צעד אך
הסטייפלער זצ"ל למד לבסוף לבטח -יחקקו דברי התורה את ליבי .מיד חזר ללמוד תורה...
ממדרש זה יסוד נפלא :החריטה באבן מתחילה מהטיפה הראשונה! כי אם נאמר שהטיפה הראשונה אינה
פועלת נמצא שהטיפה השניה היא הראשונה ,וגם היא אינה פועלת - ,שהרי ראשונה היא ...וכן השלישית ,עד
לאחרונה ...איך אם כך נחקקה האבן? חייבים לומר שהראשונה פעלה ,למרות שהשפעתה הייתה מזערית
עכשיו יש לנו תשובה ברורה לשאלה רבי עקיבא מלמד אותנו -שלא יתכן ובלתי מורגשת.
שמשתגעים ומתלהטים אחריה מיד בהתחלה .מי שמצפה לזה יתאכזב במהרה ועלול להתייאש וליפול .כדי
להגיע למצב של "משתגעים ומתלהטים" צריכים הרבה סבלנות ...עוד שורה ועוד עמוד ,עוד דף ועוד פרק,
שיעור ועוד שיעור .יש חשיבות רבה ל"דברים הקטנים" ...בסוף הכל מצטרף יחד ומחולל את השינוי ואז תגיע
ההרגשה אותה מתאר ה"אור החיים"" .אין מים אלא תורה"! תורה זה כמו מים ,טיפה ועוד טיפה מצטרפים
אנחנו מצפים מהתלמידים/ילדים לנחל ...כל מילה של תורה עושה רושם ומשפיעה על הלב.
שלנו שישתגעו ויתלהטו אחריה מיד .אך צריך לזכור שכשאנחנו רוצים לשפר ולחנך ,עלינו להתחיל בדברים
הקטנים .להעריך כל מעשה טוב וכל התקדמות ואפילו הקטנה ביותר ואם נעשה כך נזכה לראות גם את
ה"דברים הגדולים"
לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל
משה בירנבוים – birmoshe@gmail.com
