gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: חינוך לחיים · Chinuch Lechaim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חינוך לחיים‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫'ולקחת מראשית כל פרי האדמה ושמת בטנא' ‪ -‬רש'י מביא את דברי רבותינו במשנה בביכורים 'מראשית –‬ ‫אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי לסימן ואומר הרי זו ביכורים'‪.‬‬ ‫בספר 'מאור ושמש' מבאר את טעם מצוות ביכורים וזה לשונו‪ :‬כי מטבע האדם מצד חומריותו ונפשו הבהמית‪,‬‬ ‫בעת יראה ביכורה בטרם קיץ‪ ,‬באוות נפשו וחמדתו וגודל תאותו בעודי בכפו יבלענה‪ ,‬וחשש השם יתברך פן‬ ‫בבואם אל ארץ חמדה וגפן ותאנה ורימון – דברים שנפשו של האדם מחמדתן‪ ,‬יתמשכו ח'ו אחרי תאוותם‪ ...‬על‬ ‫כן גזר אומר שיחסמו תאוותם‪ ,‬ותאנה ורימון המתבכרים תחילה – ימשוך ידיו מהם‪.‬‬ ‫'וזאת היא העבודת העיקרי בכל האדם – להגביר שכלו על נפשו המתאווה‪ ,‬ולקדש עצמו גם במותר לו‪ ,‬לבל‬ ‫יהיה להוט אחר התאווה' – טבע האדם‪ ,‬שכאשר גדלים באילנו פירות חדשים שזמן רב לא טעם מהם הוא‬ ‫מתאווה אליהם ורוצה מאוד לאוכלם‪ ,‬אך הקב'ה רוצה ללמדנו למשול ברוחנו ולא להמשך אחר התאווה‪ .‬לכן‬ ‫מצווה התורה על בעל העץ‪ ,‬למשוך את ידיו מהפרי הראשון ולשמור אותו לכבוד ה'‪ ,‬על ידי שיעלה לירושלים‬ ‫את הפירות הראשונים שביכרו מכל עצי שבעת המינים ויביאים אל הכהן‪.‬‬ ‫'והשור הולך לפניהם וקרניו מצופים זהב ועטרה של זית בראשו' – רמז עדין ומלבב נמצא כאן‪ .‬טבע העולם‬ ‫מתהפך בביכורים‪ ,‬עצם מצוות ביכורים בכלל מראה על שבירת היצר‪ .‬הלא נדע‪ ,‬שבמסכת בבא קמא‪ ,‬ה'שור'‬ ‫הוא סמל המזיק נטול הרסן‪ .‬עלול הוא לרוץ בחימה‪ ,‬לנגוח ולהרוס בקרניו את כל אשר לפניו‪ ,‬בהיזק לשם‬ ‫היזק‪ .‬ואילו במסכת ביכורים מוצאים אנו ש'השתנה' מן הקצה אל הקצה‪' .‬השור הולך לפניהם וקרניו מצופות‬ ‫זהב'‪ .‬אותו השור הרץ והמזיק מתהלך כעת בניחותא לפני קהל מביאי הביכורים‪ ,‬אותן קרניים מזיקות מצופות‬ ‫כעת בזהב המצווה‪...‬‬ ‫רמז יש כאן שמצווה זו בכוחה לרסן ולהפך את הטבע הפראי‪ ,‬מעפר לזהב‪!!...‬‬ ‫נמצאים אנו מספר ימים לפני ראש השנה‪ ,‬יום הדין‪ ,‬וכאן במקום להאיר את עינינו ולהבין את מהותו של השופר‬ ‫הקורא ומכריז אלינו‪' :‬בן אדם התחדש ובחן מעשייך מחדש! התרומם‪ ,‬חשוב והתבונן‪ .‬נשא את ראשך השטוף‬ ‫ב חיי יום יום‪ ,‬רכז וחדד את מבטך על אורחות חייך' קול השופר דופק על חדרי הלב‪ ,‬ומעורר אותנו למחשבה‬ ‫מעמיקה וחודרת‪ :‬האם באמת ממלאים אנו את תפקיד חיינו? הצלילים נוקבים ותובעים‪' :‬חפשו מעשיכם וחזרו‬ ‫בתשובה וזכרו בוראכם'‬ ‫'איפה היה השופר אתמול'?? מהיכן הגיע אלינו חפץ של מצווה 'מאוד נעלה' זה? איה מקום הולדתו של השופר‬ ‫ואיך נוצר? עקוב נא אחריו בעבר‪ .‬הידעת איפה תמצא את מקור מוצאו? הרחק‪ ,‬הרחק בשדה‪ ,‬התנוססה לה‬ ‫הקרן בראש בעל חי‪ ...‬בראש בהמה ככל הבהמות‪ ,‬איל בין אילים‪ ,‬כשבדיר שלהם אסור לומר דבר שבקדושה‪.‬‬ ‫הנה מתרוצץ הוא האיל ומשתולל בקרניו‪ ,‬הנה מתנפל הוא על עשב‪ ,‬על הקש והבליל ומתלכלך בבוץ‪...‬‬ ‫מה קרה כאן? איך עלה השופר מתהום השפל לשיא השיאים – משדה המרעה ומכלאות הצאן עד‪ ,‬להבדיל‪,‬‬ ‫לקדושת בית הכנסת‪ ,‬בפסגת שעותיו המרוממות?? ובשעתו היה אורח כבוד בבית המקדש כנא 'בחצוצרות‬ ‫וקול שופר הריעו לפני המלך ה'' מה ארע בינתים? איך הגיע לכאן‪ ,‬אל מרכז הקדושה‪ ,‬אל במיה עם ספרי‬ ‫התורה‪ .‬איך מרעיד הוא כעת בקולו‪ ,‬כל לב ונפש והכל עומדים סביבו באימה?‬ ‫רצונך לדעת מה קרה לשופר בינתיים?‬ ‫הוא התנתק מן הבהמה!!!‪...‬‬ ‫אתה קולט ומבין?? ה‪-‬ו‪-‬א ה‪-‬ת‪-‬נ‪-‬ת‪-‬ק מ‪-‬ן ה‪-‬ב‪-‬ה‪-‬מ‪-‬ה !!!‬ ‫ואמ נם כך נהיה ממנו מה שנהיה‪ ...‬אתמול היה הופך קש ותבן והיום הוא הופך עולמות‪ ..‬אתה יודע למה‪ ,‬מפני‬ ‫שנעקר ונגדע ממקורו הגס‪ ,‬ממוצאו 'הבהמי'‬ ‫ובזה גופא‪ ,‬נהיה השופר מופת ודוגמה לנו‪ ,‬בפרט בימים קדושים אלה‪ .‬השופר הנשגב מדריך ומחנך אותנו‬ ‫בדרכי התשובה ממש כביכורים‪ .‬לכולנו יש 'נפש בהמית' לכולנו יש כח תאווה המושך לקש ותבן‪ ,‬למאווי העולם‬ ‫ולדברים אסורים‪ .‬אם מתנתקים מזה‪ ,‬יכולים לעלות מבירא עמיקתא לאיגרא רמא ביום אחד‪ ...‬והחלל הנקדח‬ ‫בתוך השופר מרמז לנו על 'ולבי חלל בקרבי' שפירש רשי' בברכות 'יצר הרע הרי הוא כמת בקרבי‪ ,‬שיש בידי‬ ‫לכופו'‪ .‬אם מוצאים את ה'סתימות' יעלה קולנו בטוהר וזוך ‪ ,‬עד רום כל המעלות!!‬ ‫ראש השנה הוא הזמן להתקדש ולהטהר ולנתק כל יחס עם הכוחות והיצרים הגסים שבאדם‪ .‬והשופר יוכיח‪,‬‬ ‫איך שאפשר להתעלות בזמן קצר מאוד‪ ,‬מדרגת 'משוקץ ומרוחק ותועבה' עד ל'אהוב ונחמד וקרוב וידיד' (לשון‬ ‫לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל‬ ‫הרמב'ם בהל' תשובה)‬ ‫משה בירנבוים – ‪birmoshe@gmail.com‬‬ ‫חינוך לחיים‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫על מצות ביכורים כתוב‪" :‬ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך"‪ .‬וצריך להבין‪ :‬מהו "כל" הטוב? אם‬ ‫הכוונה רק לפירות הביכורים שה' נתן לנו‪ ,‬היה צריך להיות כתוב "ושמחת בטוב"‪ .‬אפשר להסביר כך‪ :‬הכוונה‬ ‫היא לכל הטוב שה' נותן לנו בכל יום ויום בכל תחומי החיים‪ .‬כלומר‪ ,‬התורה אומרת שאדם צריך לשמוח‬ ‫כתוב במדרש רבה‪" :‬בראשית ברא" 'בשביל ביכורים ‪ -‬שנקראו‬ ‫ולהודות על כל הטוב שה' נותן לו‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬נברא העולם'‪ .‬וצריך להבין‪ :‬בשביל מצוה המתקיימת פעם בשנה‪ ,‬נברא העולם?‬ ‫מסביר הגר"י ניימן זצ"ל מורו ורבו של אבי ז"ל‪ :‬כתוב במצות ביכורים 'שכל בעלי אומניות היו עומדים בפניהם‬ ‫של מביאי הביכורים ושואלים בשלומם' ומדוע חייבו אותם זאת? הרי ההלכה היא שפועל השכור לבעל הבית‪,‬‬ ‫אסור לו לשאול בשלום חברו‪ ,‬ומשום שגוזל בעל הבית‪ ,‬ובזמן זה היה צריך לעבוד‪ ,‬והנה כאן במצות ביכורים‬ ‫התירו לפועלים לעזוב מלאכתם בשביל לעמוד בשורה בכניסה לירושלים‪ ,‬ולומר שלום למביאי הביכורים?‬ ‫אלא‪ ,‬אומר האלשיך הקדוש‪ ,‬שהתורה מראה לנו בזה כמה גדולה וחשובה מצות הבאת ביכורים כי שורשה‬ ‫ומהותה היא הכרת הטוב לבורא העולם על מה שנתן לו‪ ,‬ובמידה זו ניכר האדם האם עדין נפש הוא‪ ,‬שמתבונן‬ ‫בקורה אותו‪ ,‬ומודה להקב"ה על כל חסדו‪ ,‬או שגס רוח הוא ולא יכיר ולא יודה להקב"ה על כל טובתו עמו‪.‬‬ ‫ולכן התירו לבטל את הפועלים ממלאכתם‪ ,‬כדי לייקר ולחבב מצוה זו של הכרת הטוב בעיני הבריות‪ .‬מעתה‪,‬‬ ‫כותב הגר"י ניימן זצ"ל‪ ,‬מובנים לנו דברי המדרש‪ ,‬שבשביל מצות ביכורים שבאה להחדיר לנו חיוב הכרת‬ ‫הטוב לבורא העולם‪ ,‬בשביל זה נברא העולם!‪ .‬כלומר‪ ,‬בלי להכיר טובה שכל דבר ודבר שיש לי הוא מהקב"ה‪,‬‬ ‫חסר באמונה השלמה! להכיר בבורא העולם שברא את העולם ועשהו‪ ,‬לזה לא צריך חכמה יתירה‪ ,‬אבל‬ ‫להכיר כי כל נשימה ונשימה כל פעולה ופעולה זה מאיתו יתברך‪ ,‬זו מעלת האמונה! וזה נלמד ממצות‬ ‫ביכורים‪ ,‬שבשבילה העולם נברא‪ ,‬כי בלי אמונה בהקב"ה אין קיום לעולם!‬ ‫ה"אור החיים" הקדוש כותב על הפסוק "ושמחת בכל הטוב"‪" :‬ואין טוב אלא תורה וכו'‪ ,‬שאם היו בני אדם‬ ‫מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה‪ ,‬היו משתגעים ומתלהטים אחריה‪ ,‬ולא יחשב בעיניהם מלא עולם‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מדוע אנחנו לא‬ ‫כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"‪.‬‬ ‫מרגישים את זה? למה התלמידים‪/‬ילדים שלנו לא "משתגעים ומתלהטים אחריה"? כדי לענות על שאלה‬ ‫זו‪ ,‬נתבונן בדברי חז"ל על התנא הקדוש רבי עקיבא‪" :‬מה היה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו בן ארבעים‬ ‫היה ולא שנה כלום‪ .‬פעם אחת היה עומד על פי הבאר‪ ,‬אמר‪ :‬מי חקק אבן זו? לא המים שתדיר נופלים עליה‬ ‫בכל יום? והיה רבי עקיבא מתמיה על זה‪ .‬אמרו לו‪ :‬עקיבא! אי אתה קורא אבנים שחקו מים‪ .‬מיד היה רבי‬ ‫עקיבא דן קל וחומר בעצמו – מה רך פסל את הקשה‪ ,‬דברי תורה שקשים כברזל על אחת כמה וכמה‬ ‫והעיר על כך הגאון רבי ישראל‬ ‫שיחקקו את ליבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה‪."...‬‬ ‫מסלנט‪ :‬רבי עקיבא‪ ,‬שהיה מיואש מאי הצלחתו בלימוד התורה התבונן במים הנוטפים ללא הרף על האבן‪.‬‬ ‫הוא ראה את השקע שנוצר בתוך האבן ולפתע הבין הכל‪ ...‬אם שחקו המים את האבן הרי עשו זאת כל‬ ‫טיפות המים שנפלו עליה במשך הזמן‪ .‬גם הטיפה האחת והבודדה השאירה את רישומה על האבן אפילו‬ ‫שאין הדבר ניכר לעין‪ .‬הוא הדין‪ ,‬חשב רבי עקיבא‪ ,‬גם בלימוד התורה‪ ,‬כל רגע של עיון מותיר את רישומו‬ ‫במעמקי הלב‪ .‬גם אם לא רואים זאת עכשיו‪ ,‬ברבות הרשמים תחול בו המהפכה הברוכה‪...‬‬ ‫התבוננותו באותה האבן שחקקוה המים לימדה אותו שאין צריכים ‪ -‬לכבוש את ההר בבת אחת‪ .‬הוא הבין‬ ‫שחור באבן לא נעשה מידית על ידי הטיפה הראשונה אשר נטפה עליו אלא בהצטרף טיפות ‪ -‬רבות‪ .‬ומכאן‬ ‫הוא הקיש אף לעניין לימוד התורה‪ ,‬וחשב לעצמו‪ :‬לא בבת אחת‪ ,‬לא ביום אחד‪ ,‬אלא צעד אחר צעד אך‬ ‫הסטייפלער זצ"ל למד‬ ‫לבסוף לבטח ‪ -‬יחקקו דברי התורה את ליבי‪ .‬מיד חזר ללמוד תורה‪...‬‬ ‫ממדרש זה יסוד נפלא‪ :‬החריטה באבן מתחילה מהטיפה הראשונה! כי אם נאמר שהטיפה הראשונה אינה‬ ‫פועלת נמצא שהטיפה השניה היא הראשונה‪ ,‬וגם היא אינה פועלת‪ - ,‬שהרי ראשונה היא‪ ...‬וכן השלישית‪ ,‬עד‬ ‫לאחרונה‪ ...‬איך אם כך נחקקה האבן? חייבים לומר שהראשונה פעלה‪ ,‬למרות שהשפעתה הייתה מזערית‬ ‫עכשיו יש לנו תשובה ברורה לשאלה רבי עקיבא מלמד אותנו ‪ -‬שלא יתכן‬ ‫ובלתי מורגשת‪.‬‬ ‫שמשתגעים ומתלהטים אחריה מיד בהתחלה‪ .‬מי שמצפה לזה יתאכזב במהרה ועלול להתייאש וליפול‪ .‬כדי‬ ‫להגיע למצב של "משתגעים ומתלהטים" צריכים הרבה סבלנות‪ ...‬עוד שורה ועוד עמוד‪ ,‬עוד דף ועוד פרק‪,‬‬ ‫שיעור ועוד שיעור‪ .‬יש חשיבות רבה ל"דברים הקטנים"‪ ...‬בסוף הכל מצטרף יחד ומחולל את השינוי ואז תגיע‬ ‫ההרגשה אותה מתאר ה"אור החיים"‪" .‬אין מים אלא תורה"! תורה זה כמו מים‪ ,‬טיפה ועוד טיפה מצטרפים‬ ‫אנחנו מצפים מהתלמידים‪/‬ילדים‬ ‫לנחל‪ ...‬כל מילה של תורה עושה רושם ומשפיעה על הלב‪.‬‬ ‫שלנו שישתגעו ויתלהטו אחריה מיד‪ .‬אך צריך לזכור שכשאנחנו רוצים לשפר ולחנך‪ ,‬עלינו להתחיל בדברים‬ ‫הקטנים‪ .‬להעריך כל מעשה טוב וכל התקדמות ואפילו הקטנה ביותר ואם נעשה כך נזכה לראות גם את‬ ‫ה"דברים הגדולים"‬ ‫לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל‬ ‫משה בירנבוים – ‪birmoshe@gmail.com‬‬