עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — כי תבוא (2026-08-24)

זמן ר"ת כניסת השבת יציאת השבת ערש"ק פרשת כי תבא תשפ"ו גליון ק"נ
20:22 19:47 18:48
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת ,וזו יגיעה המחלשת את הגוף, זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ (דברים כ"ח)
אבל ע"י תורה יגיע בניקל אל חפצו ,ואלו הם דברי התנא במשנתנו: בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בוקר :רומז לערב
המהלך בדרך ושונה אך הוא מפסיק מלימודו ורוצה להכיר הבורא פסח שאיש ישראל משתוקק (מי יתן ערב) להגיע לליל שימורים,
ע"י התבוננות -מה נאה אילן זה וכדו' ,יצטרך לו לכך הרבה יגיעות ובערב (ליל חג הסוכות) תאמר מי יתן בוקר ,כידוע מהרה"ק
המחלישות את הנפש ,והרי הוא 'כאילו מתחייב בנפשו' -שמייגע מבארדיטשוב זיע"א שהיה ניעור כל ליל ראשון של חג הסוכות
את נפשו ללא צורך שאת הכל יוכל להשיג בניקל ע"י לימוד מחמת געגועים להגיע עת מצות נטילת לולב.
התוה"ק וכפי שאמר דוד המלך 'עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ועוד מזקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע על הפיוט (בימים
הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא בשם אביו הרה"ק האמרי חיים נוראים) 'הטוב ומטיב לרעים ולטובים' ,היינו :לא מיבעיא שמטיב
זי"ע עה"פ (כ"ו) הגדתי היום לה' אלוקיך :בזוה"ק :היום -דא ראש למי שמחזיק עצמו לגרוע מחמת גודל שפלותו ,אלא אפילו לאותם
השנה( ,היינו ):ביום ראש השנה יתפלל רק למען שמו יתברך (לה' אנשים שמחזיקין את עצמם לטובים ולמשובחים ,גם כן ברוב
אלוקיך) ולא על צרכיו הפרטיים ,ומוסיף הרה"ק הישועות משה רחמיו ית"ש -מטיב גם עמהם.
זי"ע :אמנם להגיע לדרגה נעלה זו יש להתכונן בהכנה דרבה ,אין זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע מפרש דברי המשנה (מסכת אבות
די לו לאדם בכך שהוא רוכש מחזור ומכין לו מקום תפילה ,יש גם פ"ג) רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו
להכין את כל האברים ,הכנ"ה גימ' 'מ"ח ל"ב' הכנת הלב והמוח ואומר -מה נאה אילן זה וכו' ,מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב
זוהי מהות ההכנה! ,וממשיך בקדשו לומר עה"פ (כ"ח) וראו כל עמי בנפשו ,ומבאר :ונראה כוונת התנא -שע"י שני דברים יש להכיר
הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' ,ש'ם הוי'ה נקר'א עליך' הס"ת עה"כ בגבורת הבורא ב"ה ושהוא שליט בכל העולם כולו ,א .ע"י התוה"ק
גימ' אלו"ל - ,בימים אלו צריך שתהא יראת שמים חופפת על האדם המלמדת אותנו שה' ברא העולם ,ואת זה כבר מלמדים לאדם טרם
כל כך עד שאף עמי הארץ יכירו עלינו את ההתעוררות של חודש ביאתו לעולם כשהוא עדיין במעי אמו ,וזה הברכה המעולה שיבוא
אלול. לידי ההכרה ע"י לימוד התורה הקדושה ,אבל אפשר להכיר את
דברות קודש ,חיזוק והתעוררות מהרה"ק הישועות משה זי"ע, הבורא גם ע"י חקירה ,היינו ע"י התבוננות במעשי הבריאה שאנו
ללימוד בקביעות ספרי יראה וחסידות. רואים מעשה ה' איך יסד העולם ,וכמו שאמר איוב (פרק י"ט)
..ס'פארשייט זיך אז מדארף לערנען יעדען טאג ספרי יראה 'מבשרי אחזה אלוקי' וכן אמר דוד המלך (תהילים י"ט) השמים
וחסידות ,מ'גייט זיך נישט לייגן און ס'טאר נישט אדורך גיין א טאג, מספרים כבוד א'ל וגו' ,מיהו יש חילוק בין שני ענינים אלו ,דידוע
אויב מהאט נישט געלערענט ספרי יראה ,מ'מוז אויף מאכן דעם קאפ ביאור המפרשים ע"ז דמלמדים את הנשמה תורה טרם ביאתה לעולם
-וואס טוה איך אויף דער וועלט?! אויף וואס בין איך א'ראפ -הרי המלאך משכח אותו קודם יציאתו לאויר העולם ,ומבארים
געקומען אויף דעם עולם השפל?! וואס דריי איך מיך ארום דא?! וואס דהיות וכבר למד פעם אחת הרי בקל יוכל לחזור לידיעתו בלימודו
איז מיין אויפגאבע אויף דער וועלט?! וואס וויל איך ארוס נעמן בפעם שניה ,כמו הנר שיותר קל להדליקו אחרי שכבר דלק פעם
פון דא?! די ספרים הקדושים ,ספרי יראה און ספרי חסידות מאכן אחת ונכבה ,אבל להכיר את הבורא ע"י חקירה לזה נדרש
אויף דעם קאפ ,און התייגעות וזמן רב ,וזה
מוויסט וואס מהאט צו לזכר עולם יהיה צדיק מאורן ורבן של ישראל אמר דוד המלך בתהילים -
טוהן ,מדארף קונה זיין הרה"ק רבי משה אריה בן הרה"ק רבי ישראל זי"ע השמים מספרים כבוד
שלימות הנפש ,תורה און א'ל ,היינו שאם רוצה
תיקון המידות ,דאס איז
עיה"ק ירושלים וגאב"ד דישראל דארעא מרא להכיר בבורא עולם ע"י
דער תכלית הבריאה, הק' בצילו והמסתופפים תלמידיו בפי עד לעולמי והנקדש הנערץ התבוננות במעשי ידיו של
(ומוסיף בלשון קדשו) איתן. ובאהבת בערגה בסילודין, שמו המזכירים הקב"ה ,לזה נצרך יגיעה
נסתלק לשמי רום ביום כ' לחודש אלול תשנ"ו רבה יומם ולילה 'יום ליום
מער ווי צו טוהן דעם
והנה דבריו הק' בעצרת חיזוק והתעוררות בחודש אלול. רצון הבורא וויס איך נישט וואס איז דא אויף דער וועלט ,די
בספה"ק 'שער המלך' (שער א') מביא דלכן נקרא החודש הזה בשם אנדערע זאכן איז אלעס חלומות ,און חלומות שווא ידברון ,אלעס איז
'אלול' וכתרגומו על 'ויתורו' (שהיה בחודש אלול) 'ויאללון' - ,כי גארנישט ,תורת ה' מיט דביקות הבורא דאס איז דער שמחה פון
בחודש אלול צריך אדם לרגל אחר עצמו ולחקור ולדרוש אחר דער וועלט ,און מיט דעם קען מען פילן א טעם און לעבען..
מעשיו ,אם לא נמצא בהם דבר שלא כרצון הבורא ברוך הוא ,ומכ"ש הרה"ק הרבי רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע עה"פ תחת אשר לא
שיש להתחזק לשמוע בדעת תורה, עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ,ואמר :סדר העולם הוא שמי
ומביא בשם אביו זקינו הגה"ק מנאסויד זי"ע כי בשעה שהיצר שמתנהג ברחבות ובעשירות מרגיש עצמו מושל על העני ,והנה
מתגבר על האדם להביאו לידי חטא ,הרי סגולה גדולה להינצל ממנו בתענוגי עוה"ז הרי יש יותר לאומות העולם ,וא"כ לפי דרך הטבע
ע"י שיצייר מול עיניו דמות דיוקנו של אביו ,וכן מצינו ביוסף ירגישו עצמם מושלים על כלל ישראל ,אמנם :יש לבני ישראל דבר
הצדיק שדמות דיוקנו של אביו נגלה לפניו ומנעתו מן החטא. אחד שאין לאומות העולם ,והוא :התענוג של לימוד התורה וקיום
המצוות ,שאומות העולם אין להם הרגשת תענוג זה כלל וכלל ,לכן
ומביא עוד מה דמתאמרא משמיה דהרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע :כי כלל ישראל יכולים להיות מושלים על האומות ,אבל כל זה הוא רק
אנו בדור האחרון כוחינו קטן ודל כל כך ,עד שאין בידינו להתעורר אם מקיימים המצוות ולומדים התורה בשמחה שאז הם מרגישים
באתערותא דלמטה לתשובה ותיקון המעשים ואין בידינו אפילו תענוג שאין למעלה הימנו ,וזה כוונת הכתוב תחת אשר לא עבדת את
לפתוח את הפתח הקטן שהוא כחודו של מחט ,אך תקוותינו בעת ה' אלוקיך בשמחה :דזה שהאומות מושלים ח"ו על ישראל הוא
הזאת שיחוס וירחם (הקב"ה) עלינו להיות הוא מעורר את לבבינו משום שלא קיימו המצוות ולא למדו תורה בתענוג ובשמחה הראויה.
להתקרב אליו בלב שלם ונפש חפיצה ויפתח לנו פתחי התשובה למען
נוכל לשוב לפניו בתשובה שלימה ונכונה. הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ביקש פעם מאיזה גביר כסף לצורך
צדקה ,וההוא התחיל להתנצל שאינו רוצה לחייב עצמו היות שכבר
ועוד מהרה"ק זי"ע עה"פ ושמחת בכל הטוב וגו' ,ובמדרש תנחומא: התחייב ליתן לצדקות אחרות ,אמר לו הרה"ק מצאנז זי"ע' :רעד
אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם ,ומבאר אויס און געב' ,היינו :תוציא מפיך איזה סכום ותן ,והכוונה בזה -
בלשון קדשו :ונראה לפרש בהקדים מה שכתב בשו"ע (או"ח סי' דכשמוציא בפיו הריהו ממילא מחוייב ומשתדל יותר לקיים דבריו,
רל"א) ..בכל מה שיהנה בעוה"ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת ובספר החינוך (מצוה תר"ז) מפרש את הפסוק :ככל מצותך אשר
הבורא יתברך ,כדכתיב (משלי ג') 'בכל דרכיך דעהו' ואמרו חז"ל צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי ,דהיאך יאמר האדם
(אבות פ"ב) 'כל מעשיך יהיו לשם שמים' שאפילו דברים של רשות וישבח עצמו שעשה ככל המוטל עליו ,הלא יכול להיות שלא עשה
כגון האכילה והשתיה ,ההליכה ,הישיבה ,הקימה וכדו' השיחה וכל בשלימות והיה יכול לעשותו ביתר הידור ,וכתב :דהנה יתרון האדם
צרכי הגוף יהיו כולם לעבודת הבורא או לדבר המביאו לעבודתו על הבהמה הוא כוח הדיבור ,לכן טבע האדם הוא ששומר מאד את
יתברך ..ועפי"ז יש לפרש כוונת דברי המדרש :ושמחת בכל הטוב דיבורו ואינו רוצה לחללו ,ומה שמבטיח ברצונו לקיימו ,לכן כיון
אין טוב אלא תורה ,כלומר :כדי לשמוח בכל טוב הנאות העוה"ז שהקב"ה רצה שהאדם יקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות,
הוא דייקא אם מכוון בהם לשם שמים ,ואוכל כדי לחזק כוחו לקיום ציוותה התורה שיאמר בפיו בבית המקדש שהוא מקום קדוש ביותר
התורה ושמירת המצוות ,ועי"כ גם האכילה עצמה נחשבת למצוה. -לא עברתי ממצותיך וגו' עשיתי ככל אשר צויתני ,כדי שאז
ובדרך זה מובא בספה"ק עה"פ כי תצא למלחמה על אויביך וברש"י ישמור האדם ויזהר ביותר בקיום מצוה זו.
-במלחמת הרשות הכתוב מדבר ,דהכוונה במלחמת היצר בדברי הרה"ק המהר"י מבעלזא זי"ע אמר טעם מה שלעשירים היו
הרשות ,וכך היה אומר הרה"ק האהבת ישראל זי"ע על הא דאיתא מחזירים את הסלים (מכסף וזהב בהם היו מביאים הביכורים) והוא -
במסכת אבות שדוד המלך למד מפי רבו שתי דברים בלבד ,והיה מבאר כדי שבשנה הבאה ימשיכו להביא ביכורים בסלים יקרים אלו,
הרה"ק זי"ע דהכוונה היא שלמד ממנו שישנם שתי דברים או מצוה ואילו את סלי העניים שהיו עשויים מדברים פשוטים ,אותם -היו
או ח"ו עבירה ,אך אין עשיה שאפשר לומר עליה שהוא 'רשות'. משאירים בבית המקדש לרמז להם שבשנה הבאה לא יצטרכו
מובא מהרה"ק רבי יעקב משה מקאמרנא זי"ע כי קיבל מהמגיד לסלים אלו אלא יזכו להביא את הביכורים בקלתות של זהב וכסף
מטריסק זי"ע שקיבל מזקינו מטעשרנאביל זי"ע בשם הבעש"ט הק' כמו העשירים ,ופירש בזה את דברי הגמ' -בתר עניא אזלא עניותא
מפי רבו אחיה השילוני :מחמשה עשר באב דהאותיות לאחר תיבת ענ"י הם כס"ף לומר:
עד ראש השנה ,כל פעם שאחד מברך לחבירו לזכרון נצח האשה החשובה שיסתלק ממנו העניות וייעשה כסף.
'כתיבה וחתימה טובה' ,הרי כמספר הברכות ולחסד לתורה הפעלים רבת
השבוע ביום כ' לחודש אלול יחול יומא
יהיה לו מליצים טובים בשמים אשר ילמדו מרת אלטע גיטל פעריל ע"ה
דהילולא רבא מאורן של ישראל גאב"ד
עליו זכות כשיגיעו ימי ראש השנה ,וסיים בת הרה"ח רבי מרדכי הי"ד ירושלים עיה"ק מרן רבי משה אריה זי"ע
(הרה"ק רבי משה אריה בן הרה"ק רבי ישראל זי"ע אשת הרבני החסיד רבי יעקב אדלר זצ"ל הרה"ק מקאמרנא זי"ע בלשונו הק' :ואני
הוספתי כי 'חמשה עשר באב' בגימ' 'כתיבה נלב"ע בשיבה טובה
בנו של הרה"ק מנאסויד זי"ע (יומא דהילולא ביום
ביום י"ז לחודש אלול תשס"ח
וחתימה טובה' עכלה"ק. י"א לחודש אלול ומנו"כ בעיר סאטמאר)
