gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫כניסת השבת יציאת השבת‬ ‫ערש"ק פרשת כי תבא תשפ"ו גליון ק"נ‬ ‫‪20:22‬‬ ‫‪19:47‬‬ ‫‪18:48‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת‪ ,‬וזו יגיעה המחלשת את הגוף‪,‬‬ ‫זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ (דברים כ"ח)‬ ‫אבל ע"י תורה יגיע בניקל אל חפצו‪ ,‬ואלו הם דברי התנא במשנתנו‪:‬‬ ‫בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בוקר‪ :‬רומז לערב‬ ‫המהלך בדרך ושונה אך הוא מפסיק מלימודו ורוצה להכיר הבורא‬ ‫פסח שאיש ישראל משתוקק (מי יתן ערב) להגיע לליל שימורים‪,‬‬ ‫ע"י התבוננות ‪ -‬מה נאה אילן זה וכדו'‪ ,‬יצטרך לו לכך הרבה יגיעות‬ ‫ובערב (ליל חג הסוכות) תאמר מי יתן בוקר‪ ,‬כידוע מהרה"ק‬ ‫המחלישות את הנפש‪ ,‬והרי הוא 'כאילו מתחייב בנפשו' ‪ -‬שמייגע‬ ‫מבארדיטשוב זיע"א שהיה ניעור כל ליל ראשון של חג הסוכות‬ ‫את נפשו ללא צורך שאת הכל יוכל להשיג בניקל ע"י לימוד‬ ‫מחמת געגועים להגיע עת מצות נטילת לולב‪.‬‬ ‫התוה"ק וכפי שאמר דוד המלך 'עדות ה' נאמנה מחכימת פתי‪.‬‬ ‫ועוד מזקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע על הפיוט (בימים‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא בשם אביו הרה"ק האמרי חיים‬ ‫נוראים) 'הטוב ומטיב לרעים ולטובים'‪ ,‬היינו‪ :‬לא מיבעיא שמטיב‬ ‫זי"ע עה"פ (כ"ו) הגדתי היום לה' אלוקיך‪ :‬בזוה"ק‪ :‬היום ‪ -‬דא ראש‬ ‫למי שמחזיק עצמו לגרוע מחמת גודל שפלותו‪ ,‬אלא אפילו לאותם‬ ‫השנה‪( ,‬היינו‪ ):‬ביום ראש השנה יתפלל רק למען שמו יתברך (לה'‬ ‫אנשים שמחזיקין את עצמם לטובים ולמשובחים‪ ,‬גם כן ברוב‬ ‫אלוקיך) ולא על צרכיו הפרטיים‪ ,‬ומוסיף הרה"ק הישועות משה‬ ‫רחמיו ית"ש ‪ -‬מטיב גם עמהם‪.‬‬ ‫זי"ע‪ :‬אמנם להגיע לדרגה נעלה זו יש להתכונן בהכנה דרבה‪ ,‬אין‬ ‫זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע מפרש דברי המשנה (מסכת אבות‬ ‫די לו לאדם בכך שהוא רוכש מחזור ומכין לו מקום תפילה‪ ,‬יש גם‬ ‫פ"ג) רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו‬ ‫להכין את כל האברים‪ ,‬הכנ"ה גימ' 'מ"ח ל"ב' הכנת הלב והמוח‬ ‫ואומר ‪ -‬מה נאה אילן זה וכו'‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב‬ ‫זוהי מהות ההכנה!‪ ,‬וממשיך בקדשו לומר עה"פ (כ"ח) וראו כל עמי‬ ‫בנפשו‪ ,‬ומבאר‪ :‬ונראה כוונת התנא ‪ -‬שע"י שני דברים יש להכיר‬ ‫הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו'‪ ,‬ש'ם הוי'ה נקר'א עליך' הס"ת עה"כ‬ ‫בגבורת הבורא ב"ה ושהוא שליט בכל העולם כולו‪ ,‬א‪ .‬ע"י התוה"ק‬ ‫גימ' אלו"ל‪ - ,‬בימים אלו צריך שתהא יראת שמים חופפת על האדם‬ ‫המלמדת אותנו שה' ברא העולם‪ ,‬ואת זה כבר מלמדים לאדם טרם‬ ‫כל כך עד שאף עמי הארץ יכירו עלינו את ההתעוררות של חודש‬ ‫ביאתו לעולם כשהוא עדיין במעי אמו‪ ,‬וזה הברכה המעולה שיבוא‬ ‫אלול‪.‬‬ ‫לידי ההכרה ע"י לימוד התורה הקדושה‪ ,‬אבל אפשר להכיר את‬ ‫דברות קודש‪ ,‬חיזוק והתעוררות מהרה"ק הישועות משה זי"ע‪,‬‬ ‫הבורא גם ע"י חקירה‪ ,‬היינו ע"י התבוננות במעשי הבריאה שאנו‬ ‫ללימוד בקביעות ספרי יראה וחסידות‪.‬‬ ‫רואים מעשה ה' איך יסד העולם‪ ,‬וכמו שאמר איוב (פרק י"ט)‬ ‫‪..‬ס'פארשייט זיך אז מדארף לערנען יעדען טאג ספרי יראה‬ ‫'מבשרי אחזה אלוקי' וכן אמר דוד המלך (תהילים י"ט) השמים‬ ‫וחסידות‪ ,‬מ'גייט זיך נישט לייגן און ס'טאר נישט אדורך גיין א טאג‪,‬‬ ‫מספרים כבוד א'ל וגו'‪ ,‬מיהו יש חילוק בין שני ענינים אלו‪ ,‬דידוע‬ ‫אויב מהאט נישט געלערענט ספרי יראה‪ ,‬מ'מוז אויף מאכן דעם קאפ‬ ‫ביאור המפרשים ע"ז דמלמדים את הנשמה תורה טרם ביאתה לעולם‬ ‫‪ -‬וואס טוה איך אויף דער וועלט?! אויף וואס בין איך א'ראפ‬ ‫‪ -‬הרי המלאך משכח אותו קודם יציאתו לאויר העולם‪ ,‬ומבארים‬ ‫געקומען אויף דעם עולם השפל?! וואס דריי איך מיך ארום דא?! וואס‬ ‫דהיות וכבר למד פעם אחת הרי בקל יוכל לחזור לידיעתו בלימודו‬ ‫איז מיין אויפגאבע אויף דער וועלט?! וואס וויל איך ארוס נעמן‬ ‫בפעם שניה‪ ,‬כמו הנר שיותר קל להדליקו אחרי שכבר דלק פעם‬ ‫פון דא?! די ספרים הקדושים‪ ,‬ספרי יראה און ספרי חסידות מאכן‬ ‫אחת ונכבה‪ ,‬אבל להכיר את הבורא ע"י חקירה לזה נדרש‬ ‫אויף דעם קאפ‪ ,‬און‬ ‫התייגעות וזמן רב‪ ,‬וזה‬ ‫מוויסט וואס מהאט צו‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק מאורן ורבן של ישראל‬ ‫אמר דוד המלך בתהילים ‪-‬‬ ‫טוהן‪ ,‬מדארף קונה זיין‬ ‫הרה"ק רבי משה אריה בן הרה"ק רבי ישראל זי"ע‬ ‫השמים מספרים כבוד‬ ‫שלימות הנפש‪ ,‬תורה און‬ ‫א'ל‪ ,‬היינו שאם רוצה‬ ‫תיקון המידות‪ ,‬דאס איז‬ ‫עיה"ק‬ ‫ירושלים‬ ‫וגאב"ד‬ ‫דישראל‬ ‫דארעא‬ ‫מרא‬ ‫להכיר בבורא עולם ע"י‬ ‫דער תכלית הבריאה‪,‬‬ ‫הק'‬ ‫בצילו‬ ‫והמסתופפים‬ ‫תלמידיו‬ ‫בפי‬ ‫עד‬ ‫לעולמי‬ ‫והנקדש‬ ‫הנערץ‬ ‫התבוננות במעשי ידיו של‬ ‫(ומוסיף בלשון קדשו)‬ ‫איתן‪.‬‬ ‫ובאהבת‬ ‫בערגה‬ ‫בסילודין‪,‬‬ ‫שמו‬ ‫המזכירים‬ ‫הקב"ה‪ ,‬לזה נצרך יגיעה‬ ‫נסתלק לשמי רום ביום כ' לחודש אלול תשנ"ו‬ ‫רבה יומם ולילה 'יום ליום‬ ‫מער ווי צו טוהן דעם‬ ‫והנה דבריו הק' בעצרת חיזוק והתעוררות בחודש אלול‪.‬‬ ‫רצון הבורא וויס איך נישט וואס איז דא אויף דער וועלט‪ ,‬די‬ ‫בספה"ק 'שער המלך' (שער א') מביא דלכן נקרא החודש הזה בשם‬ ‫אנדערע זאכן איז אלעס חלומות‪ ,‬און חלומות שווא ידברון‪ ,‬אלעס איז‬ ‫'אלול' וכתרגומו על 'ויתורו' (שהיה בחודש אלול) 'ויאללון'‪ - ,‬כי‬ ‫גארנישט‪ ,‬תורת ה' מיט דביקות הבורא דאס איז דער שמחה פון‬ ‫בחודש אלול צריך אדם לרגל אחר עצמו ולחקור ולדרוש אחר‬ ‫דער וועלט‪ ,‬און מיט דעם קען מען פילן א טעם און לעבען‪..‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬אם לא נמצא בהם דבר שלא כרצון הבורא ברוך הוא‪ ,‬ומכ"ש‬ ‫הרה"ק הרבי רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע עה"פ תחת אשר לא‬ ‫שיש להתחזק לשמוע בדעת תורה‪,‬‬ ‫עבדת את ה' אלוקיך בשמחה‪ ,‬ואמר‪ :‬סדר העולם הוא שמי‬ ‫ומביא בשם אביו זקינו הגה"ק מנאסויד זי"ע כי בשעה שהיצר‬ ‫שמתנהג ברחבות ובעשירות מרגיש עצמו מושל על העני‪ ,‬והנה‬ ‫מתגבר על האדם להביאו לידי חטא‪ ,‬הרי סגולה גדולה להינצל ממנו‬ ‫בתענוגי עוה"ז הרי יש יותר לאומות העולם‪ ,‬וא"כ לפי דרך הטבע‬ ‫ע"י שיצייר מול עיניו דמות דיוקנו של אביו‪ ,‬וכן מצינו ביוסף‬ ‫ירגישו עצמם מושלים על כלל ישראל‪ ,‬אמנם‪ :‬יש לבני ישראל דבר‬ ‫הצדיק שדמות דיוקנו של אביו נגלה לפניו ומנעתו מן החטא‪.‬‬ ‫אחד שאין לאומות העולם‪ ,‬והוא‪ :‬התענוג של לימוד התורה וקיום‬ ‫המצוות‪ ,‬שאומות העולם אין להם הרגשת תענוג זה כלל וכלל‪ ,‬לכן‬ ‫ומביא עוד מה דמתאמרא משמיה דהרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע‪ :‬כי‬ ‫כלל ישראל יכולים להיות מושלים על האומות‪ ,‬אבל כל זה הוא רק‬ ‫אנו בדור האחרון כוחינו קטן ודל כל כך‪ ,‬עד שאין בידינו להתעורר‬ ‫אם מקיימים המצוות ולומדים התורה בשמחה שאז הם מרגישים‬ ‫באתערותא דלמטה לתשובה ותיקון המעשים ואין בידינו אפילו‬ ‫תענוג שאין למעלה הימנו‪ ,‬וזה כוונת הכתוב תחת אשר לא עבדת את‬ ‫לפתוח את הפתח הקטן שהוא כחודו של מחט‪ ,‬אך תקוותינו בעת‬ ‫ה' אלוקיך בשמחה‪ :‬דזה שהאומות מושלים ח"ו על ישראל הוא‬ ‫הזאת שיחוס וירחם (הקב"ה) עלינו להיות הוא מעורר את לבבינו‬ ‫משום שלא קיימו המצוות ולא למדו תורה בתענוג ובשמחה הראויה‪.‬‬ ‫להתקרב אליו בלב שלם ונפש חפיצה ויפתח לנו פתחי התשובה למען‬ ‫נוכל לשוב לפניו בתשובה שלימה ונכונה‪.‬‬ ‫הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ביקש פעם מאיזה גביר כסף לצורך‬ ‫צדקה‪ ,‬וההוא התחיל להתנצל שאינו רוצה לחייב עצמו היות שכבר‬ ‫ועוד מהרה"ק זי"ע עה"פ ושמחת בכל הטוב וגו'‪ ,‬ובמדרש תנחומא‪:‬‬ ‫התחייב ליתן לצדקות אחרות‪ ,‬אמר לו הרה"ק מצאנז זי"ע‪' :‬רעד‬ ‫אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם‪ ,‬ומבאר‬ ‫אויס און געב'‪ ,‬היינו‪ :‬תוציא מפיך איזה סכום ותן‪ ,‬והכוונה בזה ‪-‬‬ ‫בלשון קדשו‪ :‬ונראה לפרש בהקדים מה שכתב בשו"ע (או"ח סי'‬ ‫דכשמוציא בפיו הריהו ממילא מחוייב ומשתדל יותר לקיים דבריו‪,‬‬ ‫רל"א) ‪..‬בכל מה שיהנה בעוה"ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת‬ ‫ובספר החינוך (מצוה תר"ז) מפרש את הפסוק‪ :‬ככל מצותך אשר‬ ‫הבורא יתברך‪ ,‬כדכתיב (משלי ג') 'בכל דרכיך דעהו' ואמרו חז"ל‬ ‫צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי‪ ,‬דהיאך יאמר האדם‬ ‫(אבות פ"ב) 'כל מעשיך יהיו לשם שמים' שאפילו דברים של רשות‬ ‫וישבח עצמו שעשה ככל המוטל עליו‪ ,‬הלא יכול להיות שלא עשה‬ ‫כגון האכילה והשתיה‪ ,‬ההליכה‪ ,‬הישיבה‪ ,‬הקימה וכדו' השיחה וכל‬ ‫בשלימות והיה יכול לעשותו ביתר הידור‪ ,‬וכתב‪ :‬דהנה יתרון האדם‬ ‫צרכי הגוף יהיו כולם לעבודת הבורא או לדבר המביאו לעבודתו‬ ‫על הבהמה הוא כוח הדיבור‪ ,‬לכן טבע האדם הוא ששומר מאד את‬ ‫יתברך‪ ..‬ועפי"ז יש לפרש כוונת דברי המדרש‪ :‬ושמחת בכל הטוב‬ ‫דיבורו ואינו רוצה לחללו‪ ,‬ומה שמבטיח ברצונו לקיימו‪ ,‬לכן כיון‬ ‫אין טוב אלא תורה‪ ,‬כלומר‪ :‬כדי לשמוח בכל טוב הנאות העוה"ז‬ ‫שהקב"ה רצה שהאדם יקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות‪,‬‬ ‫הוא דייקא אם מכוון בהם לשם שמים‪ ,‬ואוכל כדי לחזק כוחו לקיום‬ ‫ציוותה התורה שיאמר בפיו בבית המקדש שהוא מקום קדוש ביותר‬ ‫התורה ושמירת המצוות‪ ,‬ועי"כ גם האכילה עצמה נחשבת למצוה‪.‬‬ ‫‪ -‬לא עברתי ממצותיך וגו' עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬כדי שאז‬ ‫ובדרך זה מובא בספה"ק עה"פ כי תצא למלחמה על אויביך וברש"י‬ ‫ישמור האדם ויזהר ביותר בקיום מצוה זו‪.‬‬ ‫‪ -‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ ,‬דהכוונה במלחמת היצר בדברי‬ ‫הרה"ק המהר"י מבעלזא זי"ע אמר טעם מה שלעשירים היו‬ ‫הרשות‪ ,‬וכך היה אומר הרה"ק האהבת ישראל זי"ע על הא דאיתא‬ ‫מחזירים את הסלים (מכסף וזהב בהם היו מביאים הביכורים) והוא ‪-‬‬ ‫במסכת אבות שדוד המלך למד מפי רבו שתי דברים בלבד‪ ,‬והיה מבאר‬ ‫כדי שבשנה הבאה ימשיכו להביא ביכורים בסלים יקרים אלו‪,‬‬ ‫הרה"ק זי"ע דהכוונה היא שלמד ממנו שישנם שתי דברים או מצוה‬ ‫ואילו את סלי העניים שהיו עשויים מדברים פשוטים‪ ,‬אותם ‪ -‬היו‬ ‫או ח"ו עבירה‪ ,‬אך אין עשיה שאפשר לומר עליה שהוא 'רשות'‪.‬‬ ‫משאירים בבית המקדש לרמז להם שבשנה הבאה לא יצטרכו‬ ‫מובא מהרה"ק רבי יעקב משה מקאמרנא זי"ע כי קיבל מהמגיד‬ ‫לסלים אלו אלא יזכו להביא את הביכורים בקלתות של זהב וכסף‬ ‫מטריסק זי"ע שקיבל מזקינו מטעשרנאביל זי"ע בשם הבעש"ט הק'‬ ‫כמו העשירים‪ ,‬ופירש בזה את דברי הגמ' ‪ -‬בתר עניא אזלא עניותא‬ ‫מפי רבו אחיה השילוני‪ :‬מחמשה עשר באב‬ ‫דהאותיות לאחר תיבת ענ"י הם כס"ף לומר‪:‬‬ ‫עד ראש השנה‪ ,‬כל פעם שאחד מברך לחבירו‬ ‫לזכרון נצח האשה החשובה‬ ‫שיסתלק ממנו העניות וייעשה כסף‪.‬‬ ‫'כתיבה וחתימה טובה'‪ ,‬הרי כמספר הברכות‬ ‫ולחסד‬ ‫לתורה‬ ‫הפעלים‬ ‫רבת‬ ‫השבוע ביום כ' לחודש אלול יחול יומא‬ ‫יהיה לו מליצים טובים בשמים אשר ילמדו‬ ‫מרת אלטע גיטל פעריל ע"ה‬ ‫דהילולא רבא מאורן של ישראל גאב"ד‬ ‫עליו זכות כשיגיעו ימי ראש השנה‪ ,‬וסיים‬ ‫בת הרה"ח רבי מרדכי הי"ד‬ ‫ירושלים עיה"ק מרן רבי משה אריה זי"ע‬ ‫(הרה"ק רבי משה אריה בן הרה"ק רבי ישראל זי"ע אשת הרבני החסיד רבי יעקב אדלר זצ"ל הרה"ק מקאמרנא זי"ע בלשונו הק'‪ :‬ואני‬ ‫הוספתי כי 'חמשה עשר באב' בגימ' 'כתיבה‬ ‫נלב"ע בשיבה טובה‬ ‫בנו של הרה"ק מנאסויד זי"ע (יומא דהילולא ביום‬ ‫ביום י"ז לחודש אלול תשס"ח‬ ‫וחתימה טובה' עכלה"ק‪.‬‬ ‫י"א לחודש אלול ומנו"כ בעיר סאטמאר)‬