gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫באר‬ ‫פ"ו‬ ‫פרשת ִּכי ָתבוֹ א‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫קום עשה באותו זמן בין דברים שאינם בקום עשה אלא לאחר זמן‬ ‫יך נ ֵֹתן לְ ָך נַ ֲחלָ ה וִ ִיר ׁ ְש ָּת ּה‬ ‫וְ ָהיָ ה ִּכי ָתבוֹ א ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫כאותם האמורים בפרשה זאת בכורים ומעשרות שאינם נוהגים אלא‬ ‫ש ְב ָּת ָ ּב ּה ‪{ :‬כ"ו' א'}‬ ‫וְ יָ ׁ ַ‬ ‫בארץ‪ ,‬וצוה ה' אותם הגם שלא היה זמנם מטעם כדי ללמוד אותם‬ ‫והיה כי תבא אל הארץ‪ .‬אמר והיה לשון שמחה‪ ,‬להעיר שאין לשמוח‬ ‫ולקבל שכר על קבלתם‪ ,‬ואמר להם משה כי הן היום מצוה אותם‬ ‫אלא בישיבת הארץ על דרך אומרו (תהלים קכ''ו) אז ימלא שחוק פינו וגו'‪:‬‬ ‫לעשות החוקים האלה שהם בכורים ומעשרות שעד היום נצטוו‬ ‫ללמוד דיניהם לבד והיום הזה מצוה אותם לעשות כי הגיעו לארץ‪,‬‬ ‫אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וגו'‪ .‬צריך לדעת מה היא גזירת‬ ‫ותיבת היום לאו דוקא אלא זכר זמן המוכן בשם היום הזה‪:‬‬ ‫הכתוב‪ ,‬אם ולקחת וגו' הוה ליה למימר תקח מראשית כיון שהוא‬ ‫התחלת הציווי‪ ,‬ונראה שכוונת הכתוב היא שיצו ה' ד' מצות‪ ,‬אחד‬ ‫שידע בלבו כי לא בכוחו ולא בעוצם גבורתו בא לרשת הארץ אלא‬ ‫ֶאת ה' ֶה ֱא ַמ ְר ָּת ַה ּיוֹ ם לִ ְהיוֹ ת לְ ָך לֵ אל ִֹהים וְ לָ לֶ כֶ ת ִ ּב ְד ָרכָ יו וְ לִ ׁ ְשמֹר ֻח ָ ּקיו‬ ‫מתת ה'‪ ,‬והוא אומרו אשר ה' אלהיך נותן לך‪ ,‬ודקדק לומר ה' אלהיך‬ ‫ו ִּמ ְצוֹ ָתיו ו ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָטיו וְ לִ ׁ ְ‬ ‫ש מ ַֹע ְ ּב קֹלוֹ ‪{ :‬כ"ו' י"ז}‬ ‫להעיר שעל מנת שיקבל אלהותו עליו הוא נותן‪ ,‬ב' להוריש הארץ‬ ‫את ה' האמרת היום להיות וגו'‪ .‬אומרו היום יתבאר על דרך אומרם ז''ל‬ ‫מיושביה הגם שיש לו דבר המספיק לו בארץ אף על פי כן יגרש אויבי‬ ‫(כתובות ק''י‪ ):‬כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה ע''כ‪ ,‬והוא אומרו‬ ‫ה' מארצו‪ ,‬והוא אומרו וירשתה שלישית ישיבת הארץ שהיא מצוה‬ ‫את ה' האמרת היום דוקא פירוש כיון שהיו בארץ המקודשת‪ ,‬והגם‬ ‫בפני עצמה כמו שמצינו כמה הפליגו רבותינו ז''ל (כתובות קי''א‪ ).‬במצות‬ ‫שעדיין היו בארץ סיחון ועוג עם כל זה כבר כתבנו שהיא מקודשת‬ ‫ישיבת הארץ‪ ,‬רביעית הבאת הבכורים כאומרו ולקחת וגומר‪:‬‬ ‫כיון שנכבשה כבוש רבים על פי נביא‪ ,‬וכמו שהוכחנו בפרשת מטות‬ ‫(ל''ב ג') ומעתה אין מקומה נחשב חוצה לארץ ולזה האמירו ה' להיות‬ ‫אשית ָּכל ּ ְפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ׁ ֶשר ָּת ִביא ֵמ ַא ְר ְצ ָך ֲא ׁ ֶשר ה'‬ ‫וְ לָ ַק ְח ָּת ֵמ ֵר ׁ ִ‬ ‫להם לאלהים‪ ,‬והוא אומרו להיות לך לאלהים‪:‬‬ ‫יך נ ֵֹתן לָ ְך וְ שַׂ ְמ ָּת ַב ֶּטנֶ א וְ ָהלַ כְ ָּת ֶאל ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר יִ ְב ַחר ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך‬ ‫עוד ירצה על דרך אומרם ז''ל (זוהר ח''א ק''ח‪ ):‬ששאר הארצות נמסרו‬ ‫לְ ׁ ַש ֵּכן ׁ ְשמוֹ ׁ ָ‬ ‫ש ם‪{ :‬כ"ו' ב'}‬ ‫ביד שרי מעלה מה שאין כן ארץ ישראל אין עליה שופט מבלעדי ה'‪,‬‬ ‫והוא אומרו את ה' האמרת היום בכניסתך לארץ להיות לך לאלהים על‬ ‫מראשית‪ .‬פירוש שאם בכרו הרבה כאחת אינו חיב להביא כל‬ ‫דרך אומרו (תהלים י''ז) מלפניך משפטי יצא ולא יבא משפטינו לפני שר‬ ‫ראשית אלא אשר יחפוץ מהם‪ ,‬ומה שאמרו ז''ל (ביכורים פ''א מ''ו) שאין‬ ‫ושופט‪:‬‬ ‫להביא אלא מז' המינים נלמד הדבר בגזרה שוה נאמר כאן ארץ וגו'‪,‬‬ ‫עוד נתכוין לומר כי יאמירו ה' הגם כי יביאם במשפט לתת לאיש‬ ‫(מנחות פ''ד‪ ):‬ואומרו כל פרי פירוש כל הפירות ששבחתי לך בהם הארץ‪:‬‬ ‫כדרכיו וכמעשיו הרעים‪ ,‬והוא אומרו את ה' האמרת וגו' להיות לך‬ ‫אשר ה' אלהיך נותן לך‪ .‬פירוש לפי ששייר ה' לו חלק בארץ והוא‬ ‫לאלהים‪ ,‬וידוע כי אלהים הוא מדת הדין אף על פי כן יאמיר ה' ויברך‬ ‫שנת השמיטה (ויקרא כ''ה ד') דכתיב ובשנה השביעית וגו' שבת לה'‪ ,‬לזה בא‬ ‫על הרעה מעין הטובה‪:‬‬ ‫דברו הטוב שאינו מצוה אלא על זמן הנתינה לך שהם ו' שנים אבל שנת‬ ‫ואומרו וללכת בדרכיו‪ ,‬פירוש הגם שלא צוה ה' ללכת בהם אף על‬ ‫השמיטה אין בה הבאת ביכורים לפי שאינם שלו אלא מופקרת לכל‪:‬‬ ‫פי כן כשיכירו בהם שהם דרכי ה' כל אשר הוא עושה יעשו כן בני‬ ‫ישראל‪ ,‬כגון ביקור חולים קבורת מתים וכדומה שמצינו לה' עושה‬ ‫אותם ילכו גם הם בדרכיו‪ ,‬חקיו הם מצות שאין בהם טעם‪ ,‬מצותיו‬ ‫את ֶאל ַהכּ ֵֹהן ֲא ׁ ֶשר יִ ְהיֶ ה ַ ּב ָ ּי ִמים ָה ֵהם וְ ָא ַמ ְר ָּת ֵאלָ יו ִה ַ ּג ְד ִּתי ַה ּיוֹ ם‬ ‫ו ָּב ָ‬ ‫הם מצות שהשכל גם כן מסכים עליהם‪ ,‬משפטיו הם דינים שמסר‬ ‫ש ַ ּב ע ה' לַ ֲא ב ֵֹת ינ ּו לָ ֶת ת לָ נ וּ‪{ :‬כ"ו' ג'}‬ ‫אתי ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְ‬ ‫לַ ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך ִּכי ָב ִ‬ ‫לשפוט בין איש ובין רעהו‪ ,‬ולשמוע בקולו זה תלמוד תורה‪ ,‬ודקדק‬ ‫נשבע וגו' לתת לנו‪ .‬למעט הגר שאינו קורא (ביכורים פ''א) ולא מיעטו‬ ‫לומר בקולו על דרך אומרם ז''ל (במד''ר פ' י''ד) וז''ל מנין לשומע מפי קטן‬ ‫אלא בקריאה ולא בהבאה‪:‬‬ ‫וכו' כשומע מפי הגבורה דכתיב (לעיל ט''ו ה') אם שמוע תשמע בקול ה'‬ ‫אלהיך‪ ,‬וטעם שצוה על עסק התורה באחרונה‪ ,‬להעיר שהגם שהשיג‬ ‫אדם לדעת כל האמור וקיימו אף על פי כן לא יאמר מה לי ללמוד‬ ‫וְ ָענִ ָית וְ ָא ַמ ְר ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫יך ֲא ַר ִּמי א ֵֹבד ָא ִבי וַ ֵ ּי ֶרד ִמ ְצ ַריְ ָמה וַ ָ ּיגָ ר ׁ ָשם‬ ‫תורה אם לדעת מה יעשה ישראל הנה ידעתי וקיימתי כל דברי ה'‬ ‫ש ם לְ גוֹ י ָ ּג דוֹ ל ָע צ וּם וָ ָר ב‪{ :‬כ"ו' ה'}‬ ‫ִ ּב ְמ ֵתי ְמ ָעט וַ יְ ִהי ׁ ָ‬ ‫אלא אף על פי כן חייב הכתוב תלמוד תורה‪ ,‬והוא אומרו אחר כל מה‬ ‫וענית ואמרת‪ .‬אמר וענית יש מפרשים לשון התחלה וכמו‬ ‫שחייב לעשות ולשמוע בקולו כי מצות תלמוד תורה היא מצוה בפני‬ ‫(איוב ג') ויען איוב‪ ,‬ואפשר שהוא עוני כאדם פחות שקבל טובה גדולה‬ ‫עצמה שאין זמן ליפטר ממנה עד יום מותו דכתיב (במדבד י''ט י''ד) זאת‬ ‫ממלך שמעני עצמו לפניו בלב נשבר כמו כן הוא יכניע עצמו לפני‬ ‫התורה אדם כי ימות באהל‪:‬‬ ‫ה'‪ ,‬ויאמר ארמי אובד אבי כי אבינו היה אובד ותועה וגולה במצרים‬ ‫במתי מעט וגו'‪ ,‬ויוציאנו ה' ממצרים ויביאנו וגו'‪ ,‬וכנגד מאמר זה‬ ‫וה' הֶ ֱא ִמ ְיר ָך הַ ּיוֹ ם לִ הְ יוֹ ת לוֹ לְ ַעם סְ גֻ ָ ּלה ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִ ּד ֶ ּבר לָ ְך וְ לִ ׁ ְשמֹר ָּכל ִמצְ וֹ ָתיו‪{ :‬כ"ו' י"ז}‬ ‫שיש בו עילוי וחשיבות אמר ואמרת‪ ,‬וכיוצא בזה אמרו רבותינו ז''ל‬ ‫(פסחים קט''ז‪ ).‬בענין הגדת פסח מתחיל בגנות ומסיים בשבח‪ :‬כאן מדלגין‬ ‫וה' האמירך וגו'‪ .‬אומרו להיות לו לעם סגולה‪ ,‬שהגם שתבא אומה‬ ‫אחרת ותטיב מעשיה ותשתדל להדבק בשכינה לא ישיגו מדרגת‬ ‫ישראל‪ ,‬ובחינה זו תקרא סגולה וזו היא גדולתם‪ ,‬ואומרו כאשר דבר‬ ‫יך ְמ ַצ ְ ּו ָך לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ַה ֻח ִ ּקים ָה ֵא ֶ ּלה וְ ֶאת ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים‬ ‫ַה ּיוֹ ם ַה ֶ ּזה ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫לך‪ ,‬במעשה הר סיני דכתיב (שמות י''ט ה') והייתם לי סגולה מכל העמים‪:‬‬ ‫ש ך‪{ :‬כ"ו' ט"ז'}‬‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫וְ ׁ ָש ַמ ְר ָּת וְ ָעשִׂ ָית אוֹ ָתם ְ ּבכָ ל לְ ָב ְבך ו ְּבכָ ל נַ ְפ ׁ ֶ‬ ‫או ירצה שהגם שיהיה זמן שיכעיסו ישראל את הבורא אף על פי‬ ‫כן לא ימיר אותם באומה אחרת‪ ,‬ואומרו כאשר דבר כאומרם ז''ל‬ ‫היום הזה וגו'‪ .‬וכי היום הוא מצוה והלא כבר צוה בהר סיני‪ ,‬ורש''י‬ ‫(ברכות ז') בפסוק (שמות ל''ג ט''ז) ונפלינו אני ועמך‪ ,‬שבקש משה מה' שלא‬ ‫ז''ל פירוש בכל יום יהיו בעיניך חדשים‪ .‬ונראה שכונת הכתוב היא על‬ ‫ישרה שכינתו על האומות‪ ,‬ופירשנוהו במקומו (חפץ ה') שהכוונה היא‬ ‫זה הדרך לפי שכל התורה צוה אותה ה' בהר סיני בין דברים שיש בהם‬ ‫א‬ ‫באר‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫פ"ו‬ ‫פרשת ִּכי ָתבוֹ א‬ ‫לואי‪ ,‬וקשה לי הרי הוא אומר קול רם‪ ,‬ואולי כי ההכרזה תהיה בקול לבד‬ ‫הגם שתכשיר מעשיה אומה מאומות וישראל עוברי רצונו והסכים ה'‬ ‫הרמת קול במאמר עצמו‪:‬‬ ‫ודבר לעשות כדברי משה‪:‬‬ ‫ולשמור כל מצותיו‪ .‬יש להעיר בדבר הלא דבר זה הוא מתנאי הכבוד‬ ‫שרשם במעשה ישראל לה' כמו שכתוב בפסוק את ה' האמרת ומה‬ ‫ָארוּר ָה ִא ׁיש ֲא ׁ ֶשר יַ ֲעשֶׂ ה ֶפ ֶסל ו ַּמ ֵּסכָ ה ּתוֹ ֲע ַבת יְ הוָ ה ַמ ֲעשֵׂ ה יְ ֵדי ָח ָר ׁש‬ ‫וְ שָׂ ם ַ ּב ָּס ֶת ר וְ ָע נ ּו כָ ל ָה ָע ם וְ ָא ְמ ר ּו ָא ֵמ ן‪{ :‬כ"ז' ט"ו'}‬ ‫מקום להזכירו בדברים שמה' לישראל‪:‬‬ ‫ואולי כי תפארת ישראל היא מה שהעלה ורומם אותם בתת להם‬ ‫וענו כל העם ואמרו‪ .‬ולא הספיק לומר ואמר כל העם כדרך שאמר בכל‬ ‫כל המצות‪ ,‬מה שלא עשה כן לראשונים שהגם שנתן מצותיו יתברך‬ ‫הארורים האמורים בענין‪ ,‬העיר ה' בראשונה שצריך שישראל ישובו זה‬ ‫לאדם ולנח ולהאבות לא נתן אלא ב' ג' גרגרים אבל לישראל נתן‬ ‫לא שהלוים יצטרכו לומר ואמר כל העם אלא דברי הכתוב הוא שמצוה‬ ‫שמירת כל מצותיו יתברך‪ ,‬ויש לך לדעת כי כל המצות אינם אלא‬ ‫שיענו העם ויאמרו אמן‪ ,‬ואין על הלוים לומר ואמר כל העם וגו'‪:‬‬ ‫שמירה מהתיעוב ומלכלוך הנפש ובהשלמת שמירת המצות יהיה‬ ‫האדם שלם מכל מום ומכל לכלוך‪:‬‬ ‫ב') ירצה כי ה' יחזק זרועות לשמור כל המצות‪ ,‬כי לא הכל זוכים‬ ‫ָא ר וּר ַמ ְק לֶ ה ָא ִב יו וְ ִא ּמ וֹ וְ ָא ַמ ר ָּכל ָה ָע ם ָא ֵמ ן‪{ :‬כ"ז' ט"ז}‬ ‫לדבר זה הגם שיחפצו לשמור לא יזדמן לידם‪ ,‬ואם יזדמן לא תשיג‬ ‫ארור מקלה וגו'‪ .‬צריך לדעת למה לא בחר מכל העבירות לומר‬ ‫ידם‪ ,‬ואם תשיג לחלק מהמצות לא תשיג לכל המצות‪ ,‬ואמר כאן כי ה'‬ ‫עליהם הארורים אלא אלו‪ ,‬גם בעריות למה לא יחד הארורים אלא‬ ‫האמירם לשמור כל מצותיו‪:‬‬ ‫לאלו והלא יש עריות חמורים כאלו והם הבא על אשת איש‪ ,‬ואולי כי‬ ‫ג') ירצה על דרך אומרו (קהלת ח') שומר מצוה לא ידע דבר רע‪ ,‬ואמרו ז''ל‬ ‫לא אמר כאן אלא העבירות הטמונים והנסתרים‪ ,‬ולזה רשם בראשונה‬ ‫(פסחים ח‪ ):‬שלוחי מצוה אינם ניזוקין‪ ,‬והוא מאמר הכתוב כאן ולשמור‬ ‫ואמר ושם בסתר כי העושה בדרך שיהיה מתגלה הנה נתחייבו ישראל‬ ‫פירוש ה' ישמור כל מצותיו לבל יצא מהם דבר תקלה‪:‬‬ ‫בערבות זה על זה‪ ,‬וכן מה שאמר ארור מקלה פירוש שיעשה לו קלון‬ ‫ד') ירצה להעירם בדבר שלא השיגו משה עצמו ע''ה הגם היותו‬ ‫בדרך שאינו נתפס עליו בבית דין של מטה‪ ,‬וכן השגת גבול הוא דבר‬ ‫בכלל עם סגולה‪ ,‬והוא על דרך אומרם ז''ל (סוטה י''ד‪ ).‬בענין תפלת משה‬ ‫שאינו ניכר‪ ,‬וכן משגה עור בדרך אין רואה‪ ,‬וכן הטית משפט השפלים‪,‬‬ ‫ליכנס לארץ וכי לאכול מפירותיה וגו' אלא אמר משה יש הרבה מצות‬ ‫וכן הבא על אשת אביו ועל הבהמה ועל אחותו וחותנתו כלם אין הרגש‬ ‫שתלויות בארץ וכו' ע''כ‪ ,‬והוא מה שנתכוון לומר להם ראו מעלתכם‬ ‫לזולת המצאו עמהם לחקור בו‪ ,‬וכן מכה רעהו דקדק לומר בסתר‪ ,‬וכן‬ ‫שה' האמיר אתכם וגו' ולשמור כל מצותיו‪ ,‬ולזה דקדק לומר האמירך‬ ‫לוקח שחד וגו' כגון שהיו בית דין שקול ובא אחד והכריע בסברתו‬ ‫היום פירוש בזמן זה שאתה באים אל הארץ ושם תשמרו כל המצות‪,‬‬ ‫בשביל שוחד גם זה הוא מדברים המסורים ללב ואין הרגש לזולת‪,‬‬ ‫וזו מעלה שלא השיגה אפילו משה‪:‬‬ ‫והנה תמצא ו' מעלות בפסוק את ה' האמרת‪ ,‬א' להיות לך לאלהים‪ ,‬ב'‬ ‫וטעם שכתב ארור שוכב עם בהמה בין אשת אביו לאחותו‪ ,‬לומר כי כל‬ ‫ללכת בדרכיו‪ ,‬ג' לשמור חקיו‪ ,‬ד' ומצותיו‪ ,‬ה' ומשפטיו‪ ,‬ו' ולשמוע בקולו‪,‬‬ ‫כך מרוחק הדבר של אשת אב ואחות כשוכב עם בהמה שהוא דבר זר‬ ‫כנגדם אמר ה' שש מעלות לכנסת ישראל‪ ,‬א' להיות לו לעם סגולה זה כנגד‬ ‫ומתועב לטבע אנושי‪:‬‬ ‫להיות לך לאלהים‪ ,‬ב' ולשמור כל מצותיו זה כנגד ללכת בדרכיו‪ ,‬ג' ד' וה'‬ ‫ולתתך עליון וגו' לתהלה ולשם לתפארת הם כנגד שמירת חקיו ומצותיו‬ ‫ָארוּר ֲא ׁ ֶשר ל ֹא יָ ִקים ֶאת דִּ ְב ֵרי ַה ּתוֹ ָרה ַה ּזֹאת לַ ֲעשׂ וֹ ת אוֹ ָתם וְ ָא ַמר ָּכל‬ ‫ומשפטיו‪ ,‬ו' ולהיותך עם קדוש לה' זה כנגד ולשמוע בקולו כי על ידי‬ ‫ָה ָע ם ָא ֵמ ן‪{ :‬כ"ז' כ"ו}‬ ‫עסק התורה יתייחס להם שם זה של קדוש‪ ,‬ואומרו כאשר דבר דכתיב‬ ‫ארור אשר לא יקים וגו' לעשות וגו'‪ .‬יש במשמעות הכתוב שכונתו‬ ‫(שמות י''ט ו') ואתם תהיו לי וגו' וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל‬ ‫לומר על דברים האמורים בענין‪ ,‬ויש במשמעותו שעל כל התורה הוא‬ ‫בני ישראל‪:‬‬ ‫מדבר וכן פירשוהו ז''ל (סוטה ל''ז‪ ,).‬לדבריהם ז''ל טעם אומרו יקים לעשות‪,‬‬ ‫שאם היה אומר אשר לא יקים לבד או אשר לא יעשה לא היתה תקומה‬ ‫וַ יְ ַצו מ ׁ ֶֹשה וְ זִ ְקנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ֶאת ָה ָעם לֵ אמֹר ׁ ָשמֹר ֶאת ָּכל ַה ִּמ ְצוָ ה ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ָא נֹכִ י ְמ ַצ ֶ ּו ה ֶא ְת כֶ ם ַה ּי וֹ ם‪{ :‬כ"ז' א'}‬ ‫לשונאי ישראל כי מי הוא זה שיוכל לקיים את דברי התורה הזאת‪ ,‬ומה‬ ‫גם מי שאין סיפוק בידו לקיים כגון אין לו שדה לקיים מצות התלויות‬ ‫ויצו משה וזקני ישראל‪ .‬טעם זכרון זקני ישראל כאן‪ ,‬נתכוון משה בזה‬ ‫בה או אין לו עבד לקים מצות התלויות בו‪ ,‬לזה אמר לעשות פירוש‬ ‫מה שאמרו רבותינו ז''ל (ברכות י''ט‪ ):‬שבמקום שיש חילול ה' אין חולקין‬ ‫שאינו בכלל ארור אלא מי שלא יקים עליו לעשות כשתשיג ידו עשות‪,‬‬ ‫כבוד לרב דכתיב (משלי כ''א ל') אין חכמה וגו' לנגד ה'‪ ,‬והוא אומרו ויצו‬ ‫ולזה לא אמר אשר לא יקים או אשר לא יעשה אלא אשר לא יקים‬ ‫משה ולפניו שהוא רבן של ישראל עשה שגם הזקנים יצוו ויזהירו על‬ ‫לעשות פירוש יקים בלבו הדברים לעשותם כשתשיג ידו‪:‬‬ ‫הדבר לאמר שמור וגו'‪ ,‬דקדק לומר שמור להעיר כי בדבר זה שהוא‬ ‫מצות לא תעשה (מכות י''ג‪ ):‬הוא שאמרו אין חולקין כבוד לרב כידוע‪:‬‬ ‫ֹאמר ֲאלֵ ֶהם ַא ֶּתם ְר ִא ֶיתם ֵאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר‬ ‫וַ ִ ּי ְק ָרא מ ׁ ֶֹשה ֶאל ָּכל יִ שְׂ ָר ֵאל וַ ּי ֶ‬ ‫ָע שָׂ ה ה' לְ ֵע ינֵ יכֶ ם ְ ּב ֶא ֶר ץ ִמ ְצ ַר יִ ם לְ ַפ ְר עֹה וּלְ כָ ל ֲע ָב ָד יו וּלְ כָ ל ַא ְר צוֹ ‪{ :‬כ"ט'א'}‬ ‫וְ ָענ ּו ַהלְ וִ ִ ּים וְ ָא ְמר ּו ֶאל ָּכל ִא ׁ‬ ‫יש יִ שְׂ ָר ֵא ל קוֹ ל ָר ם‪{ :‬כ"ז' י"ד'}‬ ‫ויקרא משה אל כל ישראל וגו'‪ .‬הגם שעד עתה היה מדבר אל כל‬ ‫וענו הלוים‪ .‬פירוש והתחילו שהם יתחילו לדבר והעם יענו אחריהם‬ ‫אמן‪ ,‬ואונקלוס תרגום ויתיבון‪ ,‬ולדבריו וענו הלוים תשובה להעמדת ישראל‪ ,‬הוסיף לקבץ הנשים והטף והגרים כאמור בסמוך אתם נצבים‬ ‫היום כלכם וגו' טפכם וגו'‪:‬‬ ‫ישראל בסדר זה על ההרים שהוא‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫להשמיעם אמרות האמורות מפיהם ברוך‬ ‫הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל‬ ‫נלב"ע בחג השבועות תשע"א‬ ‫אשר וגו' וארור אשר‪ ,‬ויונתן תרגם ויכרזון‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬תגובות והערות ‪a023722350@ gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫קו חבורת אור החיים ‪02-3722350 -‬‬