שפתותם · Sifsoisam — כי תבוא (2026-08-24)

-
פרש ﬩כי תבוא
תשפ"ו Iגﬦיון קכא' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
ויודה על פשעיו ויצדק עליו את הדין ,אלא ע"י שינון הלימוד אתה מוצא בה הבנה
אדרבה הוא יתרעם שלא נהגו עמו מן השמים יתירה
כמשפט ועשו לו במדה שמדדו לו ,ככה יחוה
עָ וֹ ן לֹא לוֹ – ּ ֹכ ָח ּה ֶׁשל עֲ ָרבוּ ת דעתו -שנעשה לו עוול ועושק ולא כגמול היום הזה ה׳ אלקיך מצוך לעשות את
החוקים האלה (כו ,טז) .פירוש רש"י וזה לשונו:
עשו עמו.
קבלת אשמת חבריו באהבה :מתוודים מעומק הלב על מה שלא עשינו 'בכל יום יהיו בעיניך חדשים ,כאלו בו ביום
וזה הכוונה אם לא תצליח את דרכיך
לזה ,ועוד שלפעמים היה אפשר למנעו וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא והפסד וחוסר כל כרוכים בעקביך ,לא די נצטוית עליהם' ,עכ"לא .והטעם כי בכל חכמה
על ידי תוכחה ,אם כן שורת הדין כך הוא עליך ויראו ממך (כח ,י) .יש לפרש, שאינך מתודה על פשעיך ותצדק עליך את ואומנות שבעולם ,אדם שלמדה היטב אין צריך
דאם מתודים על מה שלא חטא הקב"ה שעלינו בני ישראל להיות כל כך עובדי הדין ,כי גם אתה מתרעם שגזלו ועשקו ממך לשנותה ,מה שאין כן התורה בכל פעם שלומד
מחשב להם מצוות שלא עשו כאלו השם שגם אומות העולם ילמדו על ידינו מה שראוי לך לפי מעשיך הטובים ,מה שאתה וחוזר על למודו -מוצא בו הבנה יתירה,
עשאו ,ובזה נושא פנים בצדקו. להיות יראו שמיך. מדמה בנפשך שרכשת לך זכיות במה כדכתיב (משלי ה ,יט) 'דדיה ירוך בכל עת' ,ואיתא
ז
וכבר פרשתי מקרא שכתוב (תהילים והנה כשמתודים בימי הנוראים שקיימת עושה צדקות בכל עת -זה המפרנס בעירובין (נד' ):אמר רבי שמואל בר נחמני ,מאי
פט ,נא) 'זכר ד' חרפת עבדיך שאתי בחיקי אומרים 'אשמנו מכל עם' ורחוק בעיני בניו ובני ביתו (כתובות נ).ו. דכתיב (שם) 'אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך
כל רבים עמים' ,דהנה ידוע דעל פי כל לומר 'אשמנו מכל עם' שיהיה בכל עת' ,למה נמשלו דברי תורה -לאילת,
ובדרך זה פרשתי משנה באבות (פרק ו לומר לך ,מה אילה רחמה צר וחביבה על
צדקת ישראל ובזכות לבם גם אומות כפשוטו ,דהלא הדר כתוב (ישעיה סג ,ח)
משנה ב) 'אוי להם לבריות מעלבונה של תורה', בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה ,אף דברי
העולם ילמדו צדק וראו כל עמי הארץ 'ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו',
דהכוונה שהבריות החפיאו את התורה והיו תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה
כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך ,ואנו והאיך אומרים דברים שנראה כשקרא.
מעליבין אותה ,לא שמרו מצוותיה ,וחוקותיה כשעה ראשונה' ,ויעלת חן' -שמעלת חן על
מבקשים שיזכר לנו לטובה מה שאנו אמנם יש לפרש על פי מה שפרשתי עזבו ,שזה בודאי עלבון התורה ,ומה אנו רואים לומדיה' ,דדיה ירוך בכל עת' -למה נמשלו
בושים שלא הגענו לומר כך להיות דברי המדרש (פסיקתא רבתי ,לה)ב 'אמרו שהבריות צועקים אוי ואבוי נעשה להם ,כי הם
אומנים לאומות העולם כאשר ישא אומן מלאכי השרת לפני הקב״ה כתיב (דברים י, דברי תורה -כדד ,מה דד זה ,כל זמן שהתינוק
ראויים והגונים לגורל יפה ונעים וחבלים ממשמש בו מוצא בו חלב -אף דברי תורה ,כל
את היונקח ,ושבח מגיע למי שבוש יז) 'לא ישא פנים' ,והאיך אתה נושא פנים בנעימים ,ועברו עליהם את הדין מן השמים,
מעבודה זרה ,כמו שנאמר (שם לב ,ב) לישראל שנאמר 'ישא ד׳ פניו אליך' ,אמר זמן שאדם הוגה בהן -מוצא בהן טעם'.
ואוי ואבוי הנחילם למנה.
'אשרי אדם לא יחשוב ד' לו עון' במה להם ,איך לא אשא להם פנים שהם וזהו טעם המנהג שלנו שמיד שמסיימים
שלא קיים אצלו שויתי ד' לנגדי תמיד מתודים לפני ואומרים בלשון הזה, ובזה יש לפרש מה דאמרינן בסוף הוריות
(י ):מאי דכתיב 'אח נפשע מקרית עוז' (משלי יח,
התורה מתחילין מיד עוד הפעם ,והוא כדי
(שם טז ,ח) דזה נחשב לעון ,ולטובה יזכר אשמנו בגדנו גזלנו וכו׳'ג. להראות האהבה והתלהבות למצוא בינה
לנו מה שביישנו אבל לא פעלנו ולא יט) זה לוט שפירש מאברהם ,עיין פירוש רש״י
והפירוש הוא על פי הכלל המוזכר יתירה ,ודרשינן סמוכין -להראות שלא
עשינו רושם אצל אומות העולם בכוונת מלת נפשעז .ולעניות דעתי הכוונה,
בגמרא (ברכות ו ).מי שנאנס ולא עשה מפסיקין כלל בין הסיום להתחלה ,כי אם
להורתם יראת השם. שלוֹט בא בקובלנאח על אברהם שנהג עמו
מצוה מעלה הכתוב כאלו עשאוד .וזהו נתחיל יהיה תורה חדשה .ומטעם זה גם
שלא כשורה ,הן בדברי הריב של הרועים ,הן
ולכן אנו מתודים 'אשמנו מכל עם' התשובה שמשיב הקדוש ברוך הוא הסנהדרין ישבו בעיגולב כי אין סוף וסיום
היינו לפני כל עם מה שהיינו חייבים במה שהפקיד עליו שיפרד ממנו ,ובכל זה טען
למלאכי השרת ,דבני ישראל אומרים לתורה הקדושה והיא רחבה מני ים ותהום אמר
שפשע אברהם בו ,ולא שהיה מודה לוט לעוול
וראוים להורות לפניהם הדרך ,כמו וודוי דברים אפילו שבאמת לא עשו, לא בי הוא (שבת פט).ג ,שנאמר (איוב כח ,יד) 'תהום
שנאמר (ישעיה ב ,ג – מיכה ד ,ב) 'ויורנו בכפיו ובו תלויה האשמה ,אלא שלו נעשה
ומכוונים כפשוטו כאילו נעשה ,ורבים אמר לא בי הוא וים אמר אין עמדי' .ואענה גם
העוול .וזה כוונת מלת 'נפשע' -שהוא הסובל
מדרכיו' שיאמרו האומות העולם לעתיד שמתוודים ואומרים גזלנו מרדנו וכיוצא אני את חלקי לדרוש סמוכין כפי קט כחיד.
לבא 'לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלקי פשע של אחרים ונהפך כקשת רמיה ,ועל
בו באמת לא עשו כך ,רק שמתוודים וממילא צריכה להיות בכל יום כחדשים כאילו
פעולת ומנהגו שבהן נתגלה קלונו ,עליהן אמר
ישמח לב יעקב ויורני מדרכיו'. בשביל אחריםה כי בני ישראל ערבים זה בו ביום נצטווינו עליהם שזה מסגילת המורה
שהוא 'נפשע' ועמו נעשה פשע וחטאה מצד
א .נראה לפרש דברי רבינו ,דהנה אנו אומרים במוסף 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,וכן אנו אומרים בברכות התורה כל ישמח לב אברהם אבינו. כדברי הגמרא הנ"ל ,שכל זמן שלומד מוציא
יום 'אשר בחר בנו ממכל העמים' ,ואף על פי כן בסדר הסליחות אנו אומרים 'אשמנו מכל עם' ,ולכאורה זה תמוה ,האיך וזאת ליהודה בהן טעם.
ב .וכן הובא בילקוט אליעזר (ערך ראש השנה אנו יכולים לומר שאנו הנבחרים מכל עם ואף על פי כן 'אשמנו מכל עם'.
ג .במדרש' :אותה שעה שגלו ישראל מארצם היו מלאכי השרת אומרין לפני הקדוש ברוך הוא ויום הכיפורים אות קכד).
על ידי שתרחם על העניים תהא ברוך
רבש"ע וכו' ,אמר להם הקב"ה למלאכי השרת בואו ואודיע לכם צדקתם של בניי ,שאני טענתים בעולם כמה צרות, בפרנסתך אם ישיגו הרעה ישיב בתשובה
וייסורים הבאתי עליהם בעולם בכל דור ודור בכל שעה ושעה ,ולא בעטו בהם ,שקוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי
צדיק בפני ,והם אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו העוינו הרשענו פשענו מרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך ומשפטיך ברוך אתה בעיר (כח ,ג) .נראה לי על ידי ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול
ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו ,לפיכך היה שלמה מקלס את כנסת ישראל
אשת חיל מי ימצא ,לכך נאמר אם חומה' .ע"כ .ומהכא הוכיח האור זרוע (חלק א הלכות שליח ציבור סימן קיב) שאם האדם מתודה שברוך בעיר לרחם עניים ,על ידי זה ברוך כל הימים ואין מושיע (כח ,כט) .הכוונה ,שאם לא
אף על פי שעדיין לא עשה שום דין ,אפילו הכי הקב"ה נותן לו שלום ונקרא בעל תשובה ,כדכתיב (ישעיהו נז ,יט) 'שלום בשדהט ,כמ"ש במשלי (כא ,כא) 'רודף צדקה יחרוך רמיה צידוה ולא ישיג את חפצו במעשיו
ד .בגמרא ברכות' :אמר רב אשי ,חשב אדם לעשות מצוה ונאנס שלום לרחוק ולקרוב' לזה שהיה רחוק ונתקרב'.
ולא עשאה -מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' .ה .ראה להלן בפרשת האזינו (לב ,מא) ד"ה אם שנותי ברק וגו' ,שפירש וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד' ,וכמו שאמרו המקולקלים ,הוא יפסיד את כל אשר לו עקב
רבינו את דברי המדרש כעין דבריו הכא אך קיצר בלשונו ,וכתב בזה"ל' :שהקב״ה משיב שודאי כמה וכמה מן תוכן וודוי רז"ל (ב"ב ט ):הקב"ה מזמין לו עושר וכבוד אשר הלך עקלקלות ועשה עוול וחמס בכפו,
אין כל אחד ואחד אשם בו ,רק שמשתתף בהדי צבור והוא מחולל מפשע עמו ,ולבו נוקפו ,אולי התרשל להוכיח
ולהשיב רבים מעון ,אם כן כיון שהם מקבלים על עצמן חטאי אחרים בדין הוא שיעמיס חטאותם על עשיו וחבריו'. צבי לצדיק – באנהארד ע"שי ,כנ"ל. וכשיגיענו עונשו הראוי לו ,לא יהרהר בתשובה
ו .וכעין זה כתב רבינו בפרשת נשא (במדבר ו ,כה) בפירוש הכתוב ישא ד׳ פניו אליך וגו׳ .וזה לשונו' :ובזה מובן שאלת א .מדרש תנחומא (א') .ב .יש דין ישיבה אצל דייני סנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול כ'גורן' כדאיתא בגמרא סנהדרין (לו ,):ועיקר
המלאכים שרואים שהקב״ה מוותר להם מה שלא עשו מצות ונותן להם שכר על מה שלא עשו ,וזהו ודאי נראה כנושא
הטעם הוא כדי שיראו זה את זה ,ונלמד בגמרא (שם לז ).מהפסוק (שיר השירים ז ,ג) ָׁ'ש ְר ֵרְך ַאגַ ן ַה ַס ַהר' ,שררך – היינו סנהדרין שהיא יושבת
להם פנים ,והתשובה על זה מובנת ,דמה שכל אדם אומר הוידוי כנוסחא שטבעו לנו בעלי תפלה חז״ל ,ואף מי שרחק
מדעתו וממחשבתו להיות גוזל וחומס ובגידה ואשמה רחקו מכליותיו ,ואף על פי כן אומר נוסח הוידוי ,הוא שמרוב בטיבורו של עולם[ ,כי היא יושבת בלשכת הגזית -שהוא אמצעו של עולם] אגן – שהיא מגונה על כל העולם כולו ,סהר -שהיא
יראת חטאם וזהירותם מחשבים לנפשם אשם מה שפעלו אחרים און ועול ומשום שהם חרדים מערבותם ,וכשלו איש דומה בישיבתה לסהר דהיינו ירח שהוא חצי עיגול .ובאמת מצאנו בזה גם מטבע לשון מיוחד – 'גורן' ,עיין חולין (ה ,).ומשמע
בעון אחיו (ויקרא כו ,לז) ,שהם דואגים אולי לא יצאו ידי חובתם בחיוב הערבות ומצות 'הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא שזהו מצב המיוחד ל'סנהדרין' .ורבינו בא להוסיף עוד בטעם שיושבים בעיגול ,והיינו להראות שאין סוף וסיום לתורה
עליו חטא' (ויקרא יט ,יז) ,ועל זה זוחלים וחרדים ומתודים על עוונות שלא עשו הם אלא אחרים עשאום ,אם כן יש בזה מדה ג .בגמרא שבת :אמר רבי יהושע בן לוי ,בשעה שירד משה מלפני הקב"ה ,בא שטן ואמר לפניו ,רבונו של הקדושה.
תחת מדה ,חלף מה שמאשימים את עצמם במה שלא חטאו ינתן להם שכר על מצות שלא עשו בפועל' .ז .בפירושו עולם ,תורה היכן היא ,אמר לו ,נתתיה לארץ .הלך אצל ארץ ,אמר לה ,תורה היכן היא ,אמרה לו ,אלקים הבין דרכה וגו'.
על ספר תהילים (שם) .ח .מלשון הכתוב בספר במדבר (יא ,יב).
המשך 'מקורות וביאורים' בעמוד ב'
הכה למעשﬣ
שהשמחﬣ במעונﬧ מלאכת חורש (ג')
לידידנו נכדי רבינו זיע"א
האם צריך להוריד מהאילן מערב שבת כל השתמשות בצידי האילן
הרה"ג ר' משה יוחנן זינגער שליט"א החפצים שעל האילן א .נפסק בשולחן ערוך (סי' של"ו סע' י"ג) "אסור
(בן מוה"ר יצחק ז"ל) יב .כבר כתבנו במאמר הקודם שאין להניח חפץ ע"ג להשתמש בצדדי האילן אבל בצדי צדדים מותר",
הרה"ג ר' יהודה משה וועצלער שליט"א האילן אפילו מערב שבת על דעת שישאר שם בשבת כלומר שדפני האילן עצמו הוי גוף האילן ולא מיקרי
רב דק"ק מכנובקא בעלזא רמה ד' בית שמש (עי' משנ"ב שם ס"ק ג') ,ואם הניח מערב שבת ונשאר ע"ג צדדין ,ודבר התחוב או הקשור באילן מקרי צדדי
ירושלים – בית שמש האילן בשבת אסור לו ליטול החפץ בשבת (רמ"א שם - האילן ,וצדי צדדין הוא דבר הנשען בדבר התחוב
כיון כשנוטל החפץ בשבת חיישינן שישען על גבי האילן או על אחד באילן.
לרגל שמחת נשואי נכדו /בנו הבה"ח החתן שמשון מענפיו ,ריטב"א עירובין ק' ע"א ד"ה ואין נתלין ,ועי' מג"א שם ס"ק ב',
ב .ולכן אין לתלות בגד או מגבת על מסמר התקוע
ומשנ"ב שם ס"ק י"ב).
ני"ו למזל טוב בשעטו"מ ביום שלישי פרשת נצבים באילן ,ואם תלה עליו מערב שבת אסור ליטלו בשבת
וילך באולמי הכרמים – בית שמש יג .והנה כל זה בחפצים שדרכו ליטלו מהאילן
(עי' שו"ע שם) .אך מותר להשתמש במגבת שתלוי על ולהשתמש בו ,וכגון נר שמונח ע"ג האילן ביום טוב
יה"ר שיזכה לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה וחסידות אמן. המסמר התקוע לאילן ,כיון שהמגבת דינו כצידי צדדין
שאפשר להורידו מהאילן ולהשתמש לאורו (עי' שולחן
(עי' משנ"ב שם ס"ק ס"ג – אבל צריך להיזהר שלא יטלנו משם ,וכן אם
נפלה לא יחזור ויתלנו ,ונכון להורידו מערב שבת כדי שלא יכשל ערוך סימן תקי"ד) ,שאין להניחו על האילן מערב שבת
המברכים ומשתתפים בשמחתכם וצריך ליטלם בערב שבת מחשש שמא יטלם בשבת. באיסור של השתמשות באילן אם יורידו מהאילן).
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל יד .אבל חפצים שאין דרכו ליקח מהאילן מותר ג .וכן אם תלה סל או שקית ע"ג המסמר מערב
שבת ,מותר לו בשבת להניח או ליטול חפצים מתוך להשאירו על גביו מערב שבת ,ולכן מותר להשאיר ע"ג
הסל כיון שדין הסל כצידי צדדין (עי' משנ"ב שם ס"ק ס"ג – האילן נדנדה ,ערסל ,יתד ,וחבל כביסה או בית לציפר
המשך 'מקורות וביאורים' מעמוד א' דרור וכדו' ,מאחר שמקומם הקבוע הוא באילן ולא ובתנאי שאין הענף מתנדנד עי"ז).
הלך אצל ים ואמר לו ,אין עמדי .הלך אצל תהום ,אמר לו אין בי ,שנאמר (איוב כח ,יד)
'תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי ,אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה'. חיישינן שיטלם משם בשבת (והוא הדין בגדי חול שהשאיר
חזר ואמר לפני הקב"ה ,רבונו של עולם ,חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה ,אמר לו, ע"ג חבל הכביסה התלוי על האילן .עי' שו"ע סי' של"ו סע' א' ,ומשנ"ב האם קורת עץ שמחובר לאילן דינו כצדדין
לך אצל בן עמרם .הלך אצל משה ,אמר לו ,תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא ,אמר לו, שם סע' א' .ושו"ע סימן רע"ז סע' ד').
ד .כתבו האחרונים שכל כמה חלקים שמייצרים
וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה ,אמר לו הקב"ה למשה ,משה ,בדאי אתה -אמר
לפניו ,רבונו של עולם ,חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום ,אני אחזיק טו .אבל נחלקו האחרונים בכלים שאין הדרך יחד כלי הרי זה נקרא ככלי אחד ,ולכן אם מחובר חפץ
טובה לעצמי -אמר לו הקב"ה למשה ,הואיל ומיעטת עצמך -תקרא על שמך, לאילן ע"י מסמרים אינו נקרא צדי צדדין של האילן להשאירם על האילן אבל גם אינו מסירם תיכף ומיד,
שנאמר (מלאכי ג ,כב) זכרו תורת משה עבדי וגו' .ד .ונדפס בפרשת וזאת הברכה על (כלומר דהו"א שהמסמר שמחברו להאילן זה צד האילן והחפץ היא לדעת השולחן ערוך הרב (סימן תקי"ד סעיף ט"ז) מותר
הפסוק 'לכל האותות והמופתים' וגו׳ .ה .פירוש :שאם לא יצליח הרשע בתרמיתו.
ו .בגמרא כתובות: והוא מלשון הכתוב בספר משלי (יב ,כז) .ושם בפירוש רש״י. צדי צדדין) אלא המסמרים והחפץ נחשבים ככלי אחד להניח בע"ש על האילן שאר חפצים הניטלים בשבת
'אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת' (תהילים קו ,ג) וכי אפשר לעשות צדקה בכל ונקרא צדי האילן ואסור להניח שם חפץ בשבת או ואין חוששים שמא יטלם מע"ג האילן ,כיון שאין הדרך
ליטול משם חפץ שהיה מונח עליו מערב שבת (עי' מגן להסירם תיכף ומיד (דיוק התהלה לדוד סי' רע"ז ס"ק ז' משולחן
עת ,דרשו רבותינו שביבנה ,ואמרי לה רבי אליעזר ,זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים'.
ז .ברש"י הוריות' :נפשע – נמרד שמרד בו שפירש ממנו' .עכ"ל .והביטוי 'קרית עוז' אברהם סימן ש"ה ס"ק י' ,ומשנה ברורה שם ס"ק ס"ז).
הוא ביטוי לאברהם ,וכן קראו הנביא (ישעיה נא ,א ב) 'צור' דהיינו אבן קשה (רש"י שם) ,וכתב ערוך הרב סי' תקי"ד סט"ז ,שכתב 'אסור להניח נר דולק ע"ג אילן וכו'
הרא"ש (נזיר כג ).דאף על פי שבאמת לוט היה בנו של הרן ,דהיינו בן אחי אברהם ולא גזרה שמא יטלנו מע"ג האילן לכשיכבה ביו"ט' ,ולכאו' למה לא כתב ה .ולכן אין לתלות בגדים או מגבת על יתד
אחיו ממש ,מכל מקום מצאנו שקראו אברהם 'אח' ,כדכתיב 'ויאמר אברהם אל דחיישי' שמא יטלנו בשעה שהוא דולק דהא מותר לטלטלו ביו"ט,
ח. לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' כי אנשים אחים אנחנו' (בראשית יג ,ח). ומבאר דלא חיישי' אלא בנר ודכוותי' שכן דרכו לאחר שכבה נוטלין המחובר לאילן ע"י מסמרים ,ודינו כצידי האילן
י .שהחרוצים ט .חסד ודעת אלקים חשוב יותר מקרבנות. פירוש :טענה. אותו תיכף ומיד ,משא"כ בשאר חפצים הניטלין בשבת). שאסור לתלות עליו כלום (ולא אמרינן שהמסמרים דינו
מתעשרים רק ע"י עזר עליון. כצידי אילן ודינו כצדדי צדדי האילן כמ ו שכתבנו לעיל ,עי' משנה
טז .ולמשנה ברורה (סי' של"ו סקי"ב) ,כלים שעלול ברורה סימן ש"ה ס"ק ס"ז).
להשתמש בהם אסור להניח דחיישי' שמא יטלנו (ומדויק
ו .וכן קורת עץ שחברוהו לאילן במסמרים דינה
לנדב 'פרנס השבוע' ממה שכתב המשנה ברורה שם 'דמתוך שהוא משתמש בהם אתי
להורידם' ,משמע יותר שאם הם דברים שאין רגילות להשתמש בהם
בתדירות מותר להניחם ע"ג האילן מער"ש ,וכן מוכח במשנ"ב סי'
כצדדי אילן ואסור לסמוך עליה ספסלים שולחנות ,או
בגדים ושאר חפצים ,ואם הניח עליהם אסור ליטול (על
ניתן לחייג למס' תרכ"ח סקי"ז ,וכן מסיק הגרשז"א זצ"ל מובא בשש"כ פכ"ו הע' נ"ה). פי דברי המגן אברהם שם).
079-9697-784 יז .וכגון שישנם בגדים התלוים על האילן מערב ז .תקע יתד .יש שכתבו שאפילו אם תקע יתד
בקורה המחוברת לאילן ,דינו כצידי האילן ואין לתלות שבת ,אבל אין דרכו להורידו מהאילן (כיון שיש לו בגדים
או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען שם חפצים (שו"ת שבט הקהתי ח"ה סי' ס"ב ,כיון שדינו ככלי אחד אחרים המוכנים לו) ,ה"ז תלוי במחלוקת השולחן ערוך הרב
והמשנה ברורה שלדעת השולחן ערוך הרב אין צריך וכמו שהקדמנו לעיל).
להסירם מהאילן בערב שבת ,ולדעת המשנה ברורה
שדינו ככלי אחד כמו שהארכנו לעיל) ,וגם אסור לישב עליה בשבת. האם מותר לישב על נדנדה (סווינג) שמחובר לאילן צריך להסירם מהאילן בערב שבת.
כב .ואף באופן שהנדנדה מחוברת מצד אחד להבאנגלו (הבית)
בשבת
יח .והיוצא מזה שלושה אופנים של בגדים התלוים
ורק מצד השני היא מחוברת לאילן (וזה דוגמה מצויה מאוד) ,מכל על האילן מערב שבת א .צריך לחפץ זה בשבת וכגון ח .ע"פ מה שהקדמנו לעיל יוצא להלכה שנדנדה
מקום גם באופן כזה צריך להיזהר להוריד משם בערב שבת כל בגד של שבת התלוי על האילן ,או שולחן או ספסל המחוברת על האילן ממש ,אסור לישב עליה בשבת
החפצים שרגיל להשתמש עמהם במשך השבת ,וכן אין לשבת שסמכו על האילן מערב שבת צריך בערב שבת ודינו כצידי האילן ,ואפילו שמחובר רק לענפי האילן
עליו בשבת. להורידם מהאילן ב .אינו צריך לבגד זה בשבת וכגון מ"מ דינו כצידי האילן ואין לישב על נדנדה כזו.
כג .אבל אם הנדנדה תלוי על יתד המחובר לאילן מותר לישב בגדי חול מותר להשאירם על האילן מערב שבת ג. ט .וכן אין ליישב על הנדנדה שתקוע לאילן ע"י
עליה ודינו כצידי צדדין ,אבל יזהר שהאילן חזק ויציב ולא יתנדנד אפשר שיצטרך לזה בשבת ומסתמא לא יצטרך לזה מסמרים ,ע"פ מה שהקדמנו לעיל שכל כמה חלקים
האילן בנדנודו. בשבת ,וכגון גרביים התלויים על האילן מערב שבת, שמיוצרים יחדיו הרי זה נקרא ככלי אחד.
בזה נחלקו השולחן ערוך והמשנה ברורה.
כד .וכן מצוי בערי הקאנטרי שתולים בגדים ע"ג חבל י .אבל נדנדה התלוי על יתד שתקוע באילן מותר
המחובר לאילן ע"י מסמרים ,וצריך להיזהר להוריד מערב שבת כמה דוגמאות המצויות בערי הקאנטרי לישב עליה ודינו כצידי צדדין ,אבל יזהר שהאילן חזק
כל הבגדים שיצטרך לזה במשך השבת (וכתבנו לעיל מחלוקת יט .והנה בערי הקאנטרי מצוי דוגמאות אלו ולכן ויציב ולא יתנדנד האילן בנדנודו.
האחרונים באופן שאינו שכיח שיורידם בשבת – וכ"ז בחבל המובר לאילן נאריך קצת בענין זה. סיכום להלכה .והיוצא מזה שלושה אופנים של
במסמרים שדינו ככלי אחד).
כ .כשחזר מהמקווה בערב שבת ושכח והניח נדנדה המחוברת לאילן א .נדנדה המחוברת לאילן
כה .ואם החבל תלוי על יתד המחובר לאילן מותר ליקח משם המגבת ע"ג ענפי האילן או על מסמר התקוע באילן, ממש שאסור לישב עליה בשבת ב .נדנדה התקוע לאין
בשבת הבגדים שצריך לו בשבת ,כיון שדינו כצידי צדדין ,ואין צריך להיזהר להורידו מערב שבת כדי שלא יכשל ע"י מסמרים שג"כ אסור לישב עליה בשבת ג .נדנדה
צריך להיזהר להורידו מהאילן בערב שבת (וכמו שכבר הארכנו). ויורידם בשבת (וכמו כל דבר שרגיל להשתמש בשבת שצריך התלוי על יתד שתקוע באילן שמותר לישב עליה
כו .אבל צריך להיזהר מאוד שאפילו אם רוב הבגדים תלויים להורידו מהאילן בערב שבת ,וכמו שכבר הארכנו שבוע שעבר). בשבת.
על החבל שמחובר לאילן ע"י ווים ודינם כצידי צדדין שמותר כא .וכן מצוי מאוד בערי הקאנטרי שהנדנדה (סווינ"ג) יא .אבל פשוט שאסור לתלות הנדנדה ע"ג האילן
ליטלם בשבת ,מכל מקום מצוי כשאין מקום ע"ג החוט שוכחים מחוברת לאילן ,לכן צריך להיזהר להוריד משם בערב בשבת שדינו כמשתמש בצידי האילן (דהיינו שמשתמש בוו
ותולים בגדים גם על ענפי האילן ,ובכהאי גוונא צריך להיזהר שלא שבת כל החפצים שרגיל להשתמש עמהם בשבת (כיון המחובר לאילן) ,וכן אין ליטול הנדנדה מהאילן בשבת (שאין
להורידו בשבת ואפילו בשינוי. שהנדנדה דינו כצידי האילן ואפילו שמחובר לאילן ע"י מסמרים כיון ליקח חפץ מצידי האילן).
