gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ח' ‪420‬‬ ‫ירושלים‪ 6:32 :‬מוקדם‪6:22 :‬‬ ‫בני ברק‪ 6:47 :‬מוקדם‪6:37 :‬‬ ‫זמני הדלק"נ פרשת כי תבא‬ ‫העלון נתרם‬ ‫לזכות ולישועה‬ ‫תוספת‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:41 :‬מוקדם‪6:31 :‬‬ ‫חיפה‪ 6:41 :‬מוקדם‪6:31 :‬‬ ‫טבריה‪ 6:37 :‬מוקדם‪6:27 :‬‬ ‫ולכתיבה‬ ‫וחתימה טובה‬ ‫שבת‬ ‫שים לב! זמני השקיעה וזמני הדלקת נרות שבת מקדימים!‬ ‫השבוע מתחזקים לקראת שני שבתות האחרונות של השנה‪,‬‬ ‫וכדברי מרנן הגר"א לופיאן והמשגיח רבי יחזקאל לוונשטין זצוק"ל שאמר‪ :‬זכורני בקעלם הקבלה המרכזית‬ ‫היתה להזהר בשמירת השבת‪ ,‬ששקולה שבת ככל התורה‪ ,‬וכ"ש בזמן ובדבר שהדור מתרפין‪ ,‬כהקדמת כניסת‬ ‫השבת‪ ,‬והקדמת מנחה בער"ש‪ ,‬וללמוד הלכ' שבת‪ ,‬ואמר שאם נתחזק בשני שבתות האחרונות נזכה לגאולה‪,‬‬ ‫שהרי בגמ' בשבת קיח‪ :‬מבואר שאם ישמרו שני שבתות כהלכתן מיד נגאלים‪( .‬אור יחזקאל אלול עמ' שב‪ ,‬בהרחבה‪,‬‬ ‫ועיין לב אליהו עמ' שעא)"‬ ‫השופר שנתקע בערב שבת האחרון‪...‬‬ ‫קריאות מרנן ורבנן זצוק"ל לחיזוק חשמל כשר‬ ‫בשבוע האחרון בערים חרדיות רבות (בלבד‪ )..‬היה הפסקת‬ ‫וגם בחדרי מדריגות ושכל ההוצאות חוזרות‪.‬‬ ‫חשמל‪ ,‬מיום שישי בצהרים ועד לסעודת ליל שבת‪ ,‬וזה עורר‬ ‫בודאי מצוה רבה לסדר הגנרטור להנצל מחילול ה' וממעשה‬ ‫רבים להצטרפות לגנרטור‪ ,‬מאחר והיה כואב לראות בחוש את‬ ‫שבת‪ ,‬וזה בכלל צרכי שבת שהקב"ה הבטיח לשלם‪ ,‬וכל העוזרים‬ ‫דברי החזו"א ורבים מגדולי ישראל‪ ,‬שהשימוש בחשמל בשבת‬ ‫והמסייעים יתברכו בברכת השבת‪ ,‬כי היא מקור הברכה ומאן‬ ‫הוא איסור דאורי' של חילול ה' והנאה ממעשי שבת‪,‬‬ ‫דיזיף שבתאי פרעי' שבתא‬ ‫ובגלל הפסקת חשמל גם הצופרים שלפני שבת לא הופעלו‪,‬‬ ‫חיים קניבסקי ג‪.‬א‪ .‬מצטרף אי"ל שטינמן‬ ‫ורבים לפני זמן הדלק"נ תקעו בשופר‪ ,‬להזכיר להדליק נרות‬ ‫מכתב נוסף‪ :‬הננו לעודד את הפעילות של ועדי הבית לסדר‬ ‫שבת‪ ,‬וזכו לקיים את עיקר תקנת חז"ל לתקוע בער"ש לבטל‬ ‫גנרטור לשבת לשימוש הכללי של הבניין‪ ,‬ובודאי שלא יגרם‬ ‫העם ממלאכה‪ ,‬וגם לזכות להבטחת המשנ"ב בסי' רנ"ו לבנים‬ ‫להם שום הפסד משמירת שבת‪ ,‬וכדהבטיחו חז"ל כל מזונותיו‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬למזרזים לזה‪ ,...‬אבל רבים הרגישו שהשופר‬ ‫של אדם קצובין לו חוץ מהוצאות שבת ויו"ט‪...‬‬ ‫בא לעורר להמנע משימוש בחשמל בשבת בדיוק לקראת שני‬ ‫ניסים קרליץ אי"ל שטינמן יוסף שלו' אלישיב‬ ‫שבתות האחרונות של השנה‪ ,‬ובפרט שדעת כל גדולי ישראל‬ ‫מ‪.‬י‪ .‬ליפקוביץ ח‪ .‬קניבסקי‬ ‫ובהם מרנן הגרי"ש אלישיב‪ ,‬הגראי"ל שטינמן‪ ,‬הגר"ש ואזנר‪,‬‬ ‫כל הפרטים והגמחי"ם על חשמל כשר בשבת‬ ‫הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי זצוק"ל שזה בכלל הוצאות שבת‬ ‫ניתן לקבל במייל ‪bn324143gmail.com‬‬ ‫החוזרות‪ ,‬ואינם על חשבונינו‪,‬‬ ‫ר"ה לא חל בימי אד"ו‪ ,‬כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת כדי שלא יפסידו מצוות הערבה‪,‬‬ ‫ולכאו' קשה למה לא דאגו שר"ה לא יחול בשבת שלא יפסידו שופר דאורי'?‬ ‫לגמרי‪( ..‬ע"ש) רואים מתוס' שמסוכן בלי השופר!! [אמנם יש‬ ‫כך שאלו התוס' בסוכה מג‪ ,:‬וביותר‪ ,‬הרי כל הסיכוי לזכות בדין‬ ‫תוס' בדף טז‪ :‬ד"ה שאין‪ ,‬שמביא בה"ג שכל שנה שאין מריעין‬ ‫הוא בזכות השופר‪ ,‬ואיך לא מנעו ביטול השופר והמצוה דאורי'‪,‬‬ ‫לה בתחילתה מריעין לה בסופה‪ ,‬אינו מדובר שחל בשבת‪,‬‬ ‫וכעי"ז שואל המשך חכמה בפר' אמור הרי שופר של איל הוא‬ ‫אלא שהיה אונס אחר‪ ,‬ואפשר להסבירו כרש"י שם (ד"ה כדי)‪,‬‬ ‫'רפואה' לקיטרוג השטן‪ ,‬ולהזכיר עקידת יצחק‪ ,‬וחולה שלא יקח‬ ‫שביאר שהשטן משתתק כשרואה שתוקעין מיושב ומעומד‬ ‫תרופה באונס וכי יתרפא? (עי"ש‪ ,‬ד"ה זכרון תרועה)‬ ‫שרואה חביבות המצוה‪ ,‬וממילא גם בשבת שרואה החביבות‬ ‫וכדברי הגמ' בר"ה טז‪ :‬שהתקיעות כדי לערבב השטן‪ ,‬וכן תוס'‬ ‫שביטלו שופר כדי שלא יכשלו בטלטול‪ ,‬גם משתתק‪ ,‬והערוך‬ ‫כתבו בר"ה כט‪( :‬ושם) 'דשופר עדיף מלולב כשחל בשבת‪,‬‬ ‫לנר במנחת עני האזינו ביאר התוס' שזה רק שאנו שומרים‬ ‫ולכן גם לאחר החורבן תקעו בכל מקום בי"ד בגלל‪' :‬שהוא‬ ‫שבת כראוי]‪.‬‬ ‫להעלות זכרוניהם של ישראל לאביהן שבשמים' לא רצו לבטל‬ ‫מטות מסעי‬ ‫הדלק"נ פרשת מוקדם‪7:02 :‬‬ ‫זמני שלים‪ 7:12 :‬מוקדם‪7:17 :‬‬ ‫מטות מסעי‬ ‫ירו ברק‪ 7:27 :‬מוקדם‪7:11 :‬‬ ‫פרשת‬ ‫מוקדם‪7:02 :‬‬ ‫דברים חזון‬ ‫השבוע‬ ‫שנה ח' ‪416‬‬ ‫הדלק"נ‬ ‫בני‬ ‫העלון התורם‬ ‫זמני שלים‪ 7:12 :‬מוקדם‪7:17 :‬‬ ‫עילית‪ 7:21 :‬מוקדם‪:‬‬ ‫‪ 7:12‬הדלק"נ פרשת‬ ‫תוסבפתתתוספת‬ ‫מוקדם‪6:59 :‬‬ ‫זמני‬ ‫הצלחת‬ ‫ירו ברק‪ 7:27 :‬מוקדם‪7:11 :‬‬ ‫מודיעין חיפה‪7:22 :‬‬ ‫השבוע‬ ‫מוקדם‪7:08 :‬ירושלים‪ 7:09 :‬מוקדם‪7:15 :‬‬ ‫משפ'ח' ‪417‬‬ ‫ל ובני שנה‬ ‫בניעילית‪ 7:21 :‬מוקדם‪7:12 :‬‬ ‫שנה ח' ‪416‬‬ ‫בני ברק‪ 7:25 :‬מוקדם‪7:08 :‬‬ ‫‪7:18‬‬ ‫טבריה‪:‬לע"נ‬ ‫דברים חזון‬ ‫העלון התורם‬ ‫תושסבפתתתוספת‬ ‫העלון השבוע‬ ‫‪--------‬‬ ‫הדלק"נ פרשת‬ ‫פרשת ואתחנן‬ ‫זמני הדלק"נ‬ ‫ושת השבת‬ ‫מודיעין עילית‪ 7:18 :‬מוקדם‪7:09 :‬‬ ‫יהודית‬ ‫להנצחה‬ ‫בטלפון‪:‬‬ ‫‪------‬‬ ‫לתרום‬ ‫ניתן‬ ‫מוקדם‪6:59 :‬‬ ‫ירושלים‪ 7:09 :‬מוקדם‪7:15 :‬‬ ‫מודיעין חיפה‪ 7:22 :‬מוקדם‪ 7:08 :‬זמני‬ ‫ח' ‪417‬‬ ‫הצלחת‬ ‫ל ובני משפ'‬ ‫מוקדם‪6:56 :‬‬ ‫ש"ק וקד‬ ‫רבקה‪418‬‬ ‫הרבניתשנה ח'‬ ‫טבריה‪7:18 :‬‬ ‫‪ ------‬שנה‬ ‫לזכות‪ 7:19‬מוקדם‪7:05 :‬‬ ‫ירושלים‪7:06 :‬‬ ‫‪--------‬‬ ‫חיפה‪:‬‬ ‫ולרפו"ש‪052761‬‬ ‫בני ברק‪ 7:25 :‬מוקדם‪7:08 :‬‬ ‫ושת השבת‬ ‫תוספת‬ ‫מוקדם‪7:11 :‬‬ ‫ישראל תנחום‬ ‫השבוע לע"נ‬ ‫להנצחה‬ ‫טבריה‪7:15 :‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫מנחה בער‬ ‫‪4765‬‬ ‫פרשת ואתחנן‬ ‫לתרום‬ ‫ש‬ ‫בני ברק‪7:21 :‬‬ ‫בת ר'‬ ‫העלון‬ ‫זמני הדלק"נ‬ ‫מודיעין עילית‪ 7:18 :‬מוקדם‪7:09 :‬‬ ‫ש"ק וקד‬ ‫יהודית‬ ‫בטלפון‪:‬‬ ‫ניתן‬ ‫שבתשבת‬ ‫מוקדם‪7:05 :‬‬ ‫הנולד בן מלכה‬ ‫דרדק ע"ה‬ ‫עילית‪7:15 :‬‬ ‫קדושת השבת‬ ‫שבת ושיזכו שלא יעשו‬ ‫מודיעין‬ ‫הרך‬ ‫עלת תפילת‬ ‫הכהן‬ ‫מוקדם‪6:56 :‬‬ ‫ירושלים‪7:06 :‬‬ ‫לזכות‪ 7:19‬מוקדם‪7:05 :‬‬ ‫חיפה‪:‬‬ ‫רבקה‪418‬‬ ‫מנחה בער‬ ‫הרבניתשנה ח'‬ ‫ולרפו"ש‪052761‬‬ ‫תוספת‬ ‫מוקדם‪7:05 :‬‬ ‫חללי שלימה‬ ‫מוקדם‪7:11 :‬‬ ‫ישראל תנחום‬ ‫‪4765‬‬ ‫חיפה‪7:15 :‬‬ ‫מוקדם‪7:02 :‬‬ ‫מנחה בערש"ק ו‬ ‫לתורה‬ ‫חיזוק‬ ‫לרפואה‬ ‫ט"א במ‬ ‫קומות מ‬ ‫בני ברק‪7:21 :‬‬ ‫טבריה‪7:15 :‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫בת ר'‬ ‫עלת תפילת‬ ‫שבתשבת‬ ‫לגדלו‬ ‫מוקדם‪7:05 :‬‬ ‫הנולד בן מלכה‬ ‫רוב זה טבריה‪7:12 :‬‬ ‫רהסיא‪ .‬וע"פ‬‫ומעש"ט‬ ‫ואמועשות‬ ‫אביו‬ ‫מעלת תפילת‬ ‫רוצים ל‬ ‫ושיבדלח‬‫הכנס למ‬ ‫איסור ל‬ ‫מוקדם‪7:05 :‬‬ ‫עילית‪7:15 :‬‬ ‫קדושת השבת‬ ‫מודיעין‬‫שלימה ושיזכושלא יעשו‬ ‫חללי שבת‬ ‫הרך‬ ‫דרדק ע"ה‬ ‫הכהן‬ ‫וקדושת השבת‬ ‫חילולי שבת!!‬ ‫דברים‬ ‫וכהנה‬ ‫לחופה‬ ‫שבת בפ‬ ‫אחרון‬ ‫ותינו זצוק"ל‬ ‫ושיבדלחט"א ב‬ ‫נכתב ה‬ ‫חיפה‪7:15 :‬‬ ‫קומות מלרפואהעשות חיזוק‬ ‫מנחה בערש"ק ו‬ ‫ט"א במ‬ ‫מנחה בערש"ק‬ ‫על ובכל‬ ‫טיולים‬ ‫והנה בזמן ה שמחללים‬ ‫בותינו זצוק"ל‬ ‫דברי רב‬ ‫צרה‪ ,‬ובו‬ ‫מוקדם‪7:02 :‬‬ ‫לגדלו וע"פ רוב זה טבריה‪7:12 :‬‬ ‫לתורה‬ ‫ואמו‬‫רוצים ל‬ ‫אביו‬ ‫הכנס למ‬ ‫ושיבדלח‬ ‫בנביא‬ ‫שכתוב‬ ‫כגון ולהתחרטאדם‪,‬‬ ‫במעלת תפילת‬ ‫לחיי‬ ‫שידוע‬ ‫מ‬ ‫שנוא‪.‬‬ ‫צוק"ל בעת‬ ‫דברים‬ ‫ומעש"ט‪.‬‬ ‫בפרהסיא‬ ‫לחופה‬ ‫מעלת תפילת‬‫אחרון‬ ‫איסור ל‬ ‫ותינו זצוק"ל‬ ‫להתחזקנוגע‬ ‫דברים‬ ‫שייכים‬ ‫מאד‬ ‫ה‬ ‫קיט) שאם‬ ‫ותירץ‬ ‫זצוק"ל אשר לותר על יז‪ ,‬שבת‬ ‫זצוק"ל ושיבדלחט"א‬ ‫שאין זה מהציבור‬ ‫מדברי ר‬ ‫על אבינו דברים במקומות צריך יותר‬ ‫ורבנן ז‬ ‫וקדושת השבת‬ ‫חילולי שבת!!‬ ‫ובכל‬ ‫וכהנה‬ ‫טיולים‬ ‫בזמן ה חללים שבת‬ ‫ושיבדלחט"א ב‬ ‫צרה‪ ,‬ובו נכתב שנוא‪ .‬והנה‬ ‫דברי רב‬ ‫שביהמ"ק נחרב ר"ה‬ ‫לא היה‬ ‫(ירמיה‬ ‫והגר"ח קניבסקי‬ ‫מדברי רבותינו‬ ‫ובשבת חזון‬ ‫שמים‬ ‫הישען‬ ‫ואין לנו אלא ללדעת דרכי‬ ‫מכתב מרנן‬ ‫בנביא‬ ‫מנחה בערש"ק‬ ‫התחרט עלשייכים‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫לחיי‬ ‫שידוע שמ דברים כגון‬ ‫אבינו מאד במקומות‬ ‫בותינו זצוק"ל‬ ‫צוק"ל בעת‬ ‫מ‬ ‫ובפרט כעת לפני‬ ‫שאחרי‬‫ביאר שבת‬ ‫שומרים‬ ‫שני')קשה חללים‬ ‫זאת לחלק ומצות‬ ‫קרליץ‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫יהמ"ק!!‬ ‫מבניין ב‬ ‫קיט) שאם‬ ‫שכתוב‬ ‫ותירץ‬ ‫במעלת תפילת‬ ‫נוגעולציבור אשר‬ ‫להתחזק‬ ‫שאין זה‬ ‫יותר‬ ‫מדברי ר‬ ‫ורבנן ז‬ ‫וחרב רק‬ ‫היוובו‬ ‫אשר מ‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫ה'חוט‬ ‫תורה‬ ‫יחולהגר"נ‬ ‫עדיפה‬ ‫בצרה גדולה במעשים‪.‬‬ ‫שבתאין‬ ‫על‬ ‫זצוק"ל ושיבדלחט"א‬ ‫צריך‬ ‫דברים‬ ‫הישען על‬ ‫אוסף עלוני‬ ‫שיחול‬ ‫בסוף‬ ‫שבת‬ ‫לותר‬ ‫מכתב מרנן‬ ‫בשבת‪,‬אנושקשה לסמוך על‬ ‫השבת לאירושלים‪,‬‬ ‫מסתפקמטלטולוממילא‬ ‫שהוא‬ ‫השנהמקומות‬ ‫שומרי‬‫בשבת‪( .‬מופיע‬ ‫לקראת לראששוכרין‬ ‫ר"המרנןשופר‪..‬‬ ‫מכתב‬ ‫הקרובה‬ ‫שראל נמצא‬ ‫שביהמ"ק נחרב ר"ה‬ ‫לא היה‬ ‫מהזצוק"לקשה (ירמיה יז‪,‬‬ ‫קניבסקי ומצות‬ ‫לחלק‬ ‫ובשבת חזון‬ ‫מבניין ביהמ"ק!!יחול בשבת‪,‬קרליץ והגר"ח‬ ‫מדברי רבותינו‬ ‫שמים‬ ‫ואין לנו אלא ללדעת דרכי‬ ‫להזהר חילולה‪,‬‬ ‫קרא חרב‬ ‫שמייחדים גוי‬ ‫לעכו"ם‬ ‫תשובה‬ ‫לפשפש‬ ‫שאחרי‬‫ביאר שבת‬ ‫חללים‬ ‫זאת‬ ‫מקומות‬ ‫שענין‬‫מוכיחולכן‬ ‫דעתינו‬ ‫המשכן‪,‬‬ ‫זיע"אוידועבארה"קזה‪ ,‬ו‬ ‫אמירהלנר‬ ‫תקיעת‬ ‫בשנה‬ ‫תעוררות‬ ‫לפשפש‬ ‫צריכין‬ ‫כלל י‬ ‫ובפרט כעת לפני‬ ‫שומרים‬ ‫היוובו‬ ‫תורהה'חוט שני')אשר מ‬ ‫בצרה גדולה עשים‪ .‬אין‬ ‫אוסף עלוני‬ ‫תשובה‬ ‫הרבה‬ ‫שבת‪,‬יש‬ ‫חשוב ו בגלל‬ ‫לגלות‬ ‫ובהקמת‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫הערוך‬ ‫לגבי‬ ‫יהיהמרן‬ ‫ה‬ ‫ואנו‬ ‫וחרב רק‬ ‫השבת לא ירושלים‪,‬‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫שומריבסוף קומות‬ ‫ר"המרנןשופר‪..‬‬ ‫הגר"נ‬ ‫שבת עדיפה הקרובה‬ ‫ועושים‬ ‫בעירם‬ ‫המהודרמחלל‬ ‫הננוזה‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫ערים(פר'‬ ‫לא"י‬ ‫יחולבהרבה‬ ‫ולאשל‬ ‫דבריו‬‫הרי בניין‬ ‫בשו"ת שזה‬ ‫צריך‬ ‫שבשמים‪ ,‬שכל א'‬ ‫בשבת‪,‬אנושקשה לסמוך על‬ ‫שיחול‬ ‫השנהמ גוי שענין‬ ‫(מופיע‬ ‫בשבת‪ .‬ל‬ ‫פשפש במ‬ ‫שראל נמצא‬ ‫שבת‪' ,‬וזהו‬ ‫מתאבלים‬ ‫מקום חולה‬ ‫בעירוב‬ ‫לצורך‬ ‫גוי שבת‪,‬‬ ‫כשנכסנו‬ ‫עני‬ ‫גם מנחת‬ ‫שנתרבה‬ ‫היות דר"ה‬ ‫שואל‬ ‫מאד‬ ‫להזהר מטלטולוממילא‬ ‫שהואקרא חרב‬ ‫שוכרין‬ ‫ראש‬‫לקראתזה‪ ,‬ו‬ ‫לעכו"ם‬ ‫קיעת‬ ‫מכתב‬ ‫בשנה יהיה ת‬ ‫צריכין ל‬ ‫אישּה האכזרי‪.‬‬ ‫עוון חילול‬ ‫לקבל לא‬‫בתחומין‪...‬‬ ‫בעצמו אינו‬ ‫כ"כ‬ ‫לטלטל‬ ‫דאורי' רק‬‫מלאכה תופס‬ ‫שבתאיך‬ ‫לרגילים‬ ‫מלאכות‬ ‫בספרו‬ ‫ומאידך‬ ‫שבת‪,‬ודשים‬ ‫בשבת‪,‬א'‬ ‫אינו דוחה‬ ‫אבל ודאי והנה יתכן(שנד) בחז"ל‬ ‫מקומות‬ ‫מסתפק חילולה‪,‬‬ ‫חשוב ו בגלל‬ ‫דעתינו‬‫מוכיח ולכן‬ ‫שמייחדים‬ ‫המשכן‪,‬‬ ‫וידוע‬‫זיע"א‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫אמירהלנר‬ ‫תשובה‬ ‫פשפש‬ ‫צריך ל התעוררות‬ ‫כלל י‬ ‫שמותרממכות‬ ‫קצת‪ ,‬או‬ ‫להזהר‬ ‫ואפי'לפי‬ ‫לעשותבזה‬ ‫בעודחלח‬ ‫תשובה‬ ‫הרבה‬ ‫שבת‪,‬יש‬ ‫לגלות‬ ‫בארה"קשבת‪,‬‬ ‫ובהקמת זה‬ ‫לגביהערוך‬ ‫מרן‬ ‫בנייןולא‬ ‫שבשמים‪ ,‬שכל א' בשו"ת שזה‬ ‫ואנו‬ ‫תוספת שבת‬ ‫הסימנים‬ ‫על‬ ‫חולה‬ ‫לגויאז‬ ‫מיועדלנר‬ ‫מבואר‬ ‫בעירם‬ ‫(פר'‬‫ערים‬ ‫יחול‬ ‫אלה לו נעשית‬ ‫עצמו'‬‫הלא הם‬‫ויאמר היום‬ ‫צריך צניעות‬ ‫דברים אשר‬ ‫שהוא‬ ‫לצורךוכן‬ ‫לעשותטוב אבל במה‬ ‫העירוב‪..‬‬ ‫שופר‪,‬‬ ‫להזהר‬ ‫מבניין הערוך‬ ‫הזמן‬ ‫משיח קדושתה‬ ‫ביהמ"ק‬ ‫ו‬ ‫מעשיו‪,‬‬ ‫ועושים‬ ‫מתאבלים‬ ‫מחלל‬ ‫המהודר‬ ‫מקום‬ ‫הננוכ"כ‬ ‫גוי שבת‪,‬‬ ‫לא"י‬ ‫בהרבהעני‬ ‫כשנכסנו‬ ‫דבריו של דר"ה‬ ‫שואל הרי‬ ‫מאד‬ ‫שנזכור אשר‬ ‫האשה‪ ,‬לאיש ומשפט השופטים‬ ‫מקדושת‬ ‫שם‬‫ענין ה‬ ‫העומדים‬‫איסור‬ ‫רק לעשות‬ ‫לומר ממליצה גופו‪,‬‬ ‫וקעים ב‬ ‫שאין היתר‬ ‫דברי ומשלזה‬ ‫ביה"זו' כשלא ת‬ ‫משיח‪ ,‬מחבליחמורה‬ ‫ב‬ ‫שבת‪' ,‬וזהו‬ ‫חולה לקבל לא‬ ‫בעצמו אינו‬ ‫בעירוב‬ ‫לצורך‬ ‫לטלטל‬ ‫תופס‬ ‫איך‬ ‫שבת‬ ‫גם מנחת‬ ‫שנתרבה‬ ‫בספרו‬ ‫ומאידך‬ ‫היות‬‫ודשים א'‬ ‫אבל ודאי והנה יתכן (שנד) בחז"ל‬ ‫שבת‪,‬אלבפרט‬ ‫אין‬ ‫מצוהוכןלו‬ ‫מן‬ ‫מצאנו‬‫לגוימה‬ ‫חלה כלהטובות‬ ‫למשכבהיא‬ ‫כדאיתא ביבמות‬ ‫מענין חבליאדם וינצל ששבת חסדים‪.‬‬ ‫אישּה האכזרי‪.‬‬ ‫עוון חילול‬ ‫בתחומין‪...‬‬ ‫דאורי' רק‬ ‫לרגילים‬ ‫מלאכותלפי‬ ‫שבת‪,‬בשבת‪,‬‬ ‫אינו דוחה ח‬ ‫תוספת שבת‬ ‫וידבר‬ ‫וזה‬ ‫או‬ ‫קצת‪ ,‬או‬ ‫שופר‪ ,‬אז‬ ‫הערוך לנר‬ ‫חל‬ ‫מבואר‬ ‫שבת‪ ,‬ואנו‬ ‫לפנינו‪,‬‬ ‫המלך שאם‬ ‫באותה‬ ‫מאוד‬ ‫וכתובוצריך מאד‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫ובזה‬ ‫לומר‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫השניםזה‬ ‫השבת כך‬ ‫אזינו)‪,‬א'ש אתשנפל‬ ‫שמותרממכות‬ ‫הסימנים‬ ‫עצמו'‬ ‫צניעות‬ ‫צריך על‬ ‫להזהר‬ ‫אשר‬ ‫חולה‬ ‫שהוא‬ ‫לצורךוכן‬ ‫לעשותטובמלאכה במה‬ ‫ואפי'‬ ‫לעשותבזה‬‫להזהרב‬ ‫מיועד‬ ‫בעודמבניין‬ ‫משיח‪ ,‬ו ביהמ"ק משיח‬ ‫מעשיו‪,‬‬ ‫שהישראל ויתמה‬ ‫ביהמ"ק!!בודאי‬ ‫דחילוללהגיש‬ ‫לבזות את‬ ‫גדולסימן‬ ‫מילות‬ ‫יעשה‬ ‫אלה לו נעשית‬ ‫הלא הם‬ ‫העירוב‪..‬‬ ‫מליצה‬ ‫לגוי‬ ‫לקטגור תוכל‬ ‫עוונותינו‬ ‫תיקון‪ ,‬רמז‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬‫היהמבין‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫הפסד‬ ‫בשבת אם‬ ‫שכל‬ ‫ר"ה או‬ ‫הבחירה‬ ‫ה‬ ‫בתורה ובג חיזוק ו‬ ‫מה‬ ‫שנזכור אשר‬ ‫ויאמר היום‬ ‫מקדושת‬ ‫העומדים השם‬ ‫איסורענין‬ ‫דברים‬ ‫גופו‪ ,‬אבל וזה מהרק לעשות‬ ‫היתר לומר מ‬ ‫וקעים‬ ‫הזמן‬ ‫ומשלזה‬‫ביה"ז‬ ‫חמורה קדושתה‬ ‫דברי‬ ‫מחבלי‬ ‫מענין חבליאדם וינצל ששבתחסדים‪.‬‬ ‫ב‬ ‫אוסף עלוני תוספת‬ ‫ומותר 'לפי‬ ‫ולהענישו‪.‬‬ ‫(בית‬ ‫כשלא ת‬ ‫שהוא לטובתנו‬ ‫את השר‬ ‫בתשובה‬ ‫חוזריםלהרשיע‬ ‫הלא רק‬ ‫חריך"‬ ‫(וההיתר של‬ ‫סנגור‪,‬‬ ‫צריך מאד‬ ‫ואסור‪,‬‬ ‫והגוי‬ ‫עדינו‪,‬‬ ‫ר"הלגוי‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫שטובות‬ ‫שאומרים‬ ‫מצוה כשחל‬ ‫והביא‬ ‫כבדים לחקור‬ ‫להפך‪..‬אם‬ ‫לצורך‬ ‫בשבת‬ ‫וז"ל‪ :‬יש‬ ‫שמ‬ ‫התחזק קוראים‬ ‫וברמב"ם‬ ‫תמיד צריך‬ ‫יעסוק‬ ‫האשה‪ ,‬לאיש ומשפט השופטים‬ ‫שבת‪,‬אלבפרט‬ ‫שאם אין‬ ‫באותהוידבר‬ ‫השבת‪ .‬וכן‬ ‫מן‬ ‫מצאנו‬ ‫לגוי‬ ‫לומר‬ ‫כלטובות‬ ‫למשכבהיאאו חלה‬ ‫השנים ה‬ ‫השבת כך‬ ‫שאין‬ ‫אזינו)‪ ,‬ו'ש‬ ‫כדאיתא ביבמות‬ ‫וכקרבנות‬ ‫שהישראלמאמצוהבזה‪ .‬יצא‬ ‫בשבת"ושב‬ ‫ראש השנה‬ ‫היה ממש‬ ‫טוב ב‬ ‫היוכ‬ ‫ושנים‬ ‫שראלאבל‬ ‫ביותר‬ ‫עדינו‪ ,‬ו‬ ‫וא"כ איך‬ ‫יראה ל‬ ‫שבת‪ ,‬ואנו‬ ‫לפנינו‪,‬‬ ‫מאודמאד‬ ‫המלך‬ ‫מצוה לו‬ ‫וכתוב‬ ‫לבזות את‬ ‫ובזה‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ביהמ"ק!!‬ ‫מילות‬ ‫יעשה‬ ‫פעמיםשחטאו כל השנה‪,‬‬ ‫שהישראל‬ ‫והביא שכל‬ ‫א' את שנפל‬ ‫בודאי‬ ‫זה היום'‪,‬בשבת‬ ‫צניעות‬ ‫כאמירה‬ ‫תמליץזה‬ ‫דרבנן‪,‬‬ ‫שרעות י‬ ‫שהיו בכלל‬ ‫תורה‬ ‫דחילוללהגיש‬ ‫ויתמהרמז וצריך‬ ‫תיקון‪,‬‬ ‫גדולסימן‬ ‫זה‬ ‫הבחירה‬ ‫בתורה ובג חיזוק ו‬ ‫מה‬ ‫אוסף עלוני תוספת‬ ‫צורךשחלמקדושת היום‬ ‫טובות‪ ,‬התחזק‬ ‫שיותרמבין‬ ‫מס' הגוי‬ ‫המקדש‬ ‫ששנים‬ ‫ב‬ ‫ובפרט‬ ‫א' וא' י"ב)‬ ‫לקטגור תוכל‬ ‫ראש השנה‬ ‫היהמבין‬ ‫הפסדר"ה‬ ‫כשחלאם‬ ‫בשבת‬ ‫כבדים‬ ‫אבלר"ה‬‫שהוא‬ ‫איך‬ ‫אלא‬ ‫ל‬ ‫הישראל‪,‬‬ ‫כשאין‬ ‫בעלון‬ ‫בית‬ ‫שנחרב רמז‬ ‫השבת‬ ‫הרי‬ ‫הרעות‬ ‫התורה‪ .‬הפטרה כזו‪,‬‬ ‫והנה הזה‪ ,‬וכל‬ ‫ומותר 'לפי‬ ‫ולהענישו‪.‬‬ ‫עוונותינו‬ ‫הלא רק‬ ‫חריך"‬ ‫של‬ ‫מאד‬ ‫(וההיתר‬ ‫צריך‬ ‫והגוי‬ ‫עדינו‪,‬‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫מצוה או‬ ‫לצורך ר"ה‬‫להפך‪ ..‬אם‬ ‫שמ‬ ‫(בית‬ ‫תמיד צריך‬ ‫וברמב"ם איך קוראים‬ ‫התחזק‬ ‫יעסוק‬ ‫ישראל‬ ‫הצרה‪,‬‬ ‫יתבאר‬ ‫בשנים‬ ‫רק‬ ‫הובא‬ ‫ש‬‫שנים‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫דשתי‬ ‫בקריאת‬ ‫השר‬ ‫את‬‫בתשובה‬ ‫סנגור‪,‬‬‫מא‬ ‫לגוי‬ ‫ב‬ ‫שטובות‬ ‫שאומרים‬ ‫היו‬ ‫לחקור‬ ‫בשבת‬ ‫יש‬ ‫שבתקיעתינו יעורבב‬ ‫לרעה ח"ו‪ ,‬כי‬ ‫שהמה‬ ‫סימןאף‪.‬‬ ‫שבת‬ ‫שהואהחרון‬ ‫ובזהישנו‬ ‫מלאכה‬ ‫למה‬ ‫אמירתוכן‬ ‫בגללבשבת‪.‬‬ ‫דתענית‪.‬‬‫המשל הוא‬ ‫צווי‬‫בדרךפ"ד‬ ‫בירושלמי (‬ ‫לדאוג‬ ‫הזמן‬ ‫הכל מאד ובשבת‪.‬‬ ‫חזון‬ ‫בעסק‬ ‫בזמן‬ ‫שהוא לטובתנו‬ ‫וכקרבנות‬ ‫חוזריםלהרשיע‬ ‫יצא‬ ‫מצוה‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫"ושב‬ ‫צניעותשהישראל‬ ‫ואסור‪ ,‬בשבת‬‫ראש השנה‬ ‫ממש‬ ‫היהמס'‬ ‫תמליץ טוב‬ ‫ושנים‬ ‫ביותר אבל כ‬ ‫ישראל‬ ‫עדינו‪ ,‬ו‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫ב‬ ‫יראה ל‬ ‫תורה‬ ‫יהיו לסנגור‪.‬‬ ‫(ע"ש)‪.‬מצפים‬ ‫הזה הדין‬ ‫הקב"ה‬ ‫ופעמים‬ ‫כדדרשינן שיסיר‬ ‫עושה ר"ה ואם עשה‬ ‫הסיבה גוי‬ ‫ואינו שחל‬ ‫מלאכה‪ ,‬בשנה‬ ‫שלאבזמן‪.‬‬ ‫לקבלה‬ ‫שנוהגים‬ ‫דאיתא‬ ‫וזה‬ ‫לעשותשבכו‬ ‫רבנים‬ ‫פעמיםשחטאו כל השנה‪,‬‬ ‫היום'‪,‬בשבת‬ ‫צורךשחלמקדושת היום‬ ‫אבל זה‬ ‫התחזק‬ ‫טובות‪ ,‬ל‬ ‫שיותרמבין‬ ‫כאמירה‬ ‫בעלון‬‫המקדש‬ ‫בית זה‬ ‫דרבנן‪,‬השבת‬ ‫שרעות‬ ‫שהיובכלל‬ ‫הרעות לדאוג ש‬ ‫ששנים‬ ‫י"ב) וא"כ כזו‪ ,‬ובפרט‬ ‫א' וא'‬ ‫והנה הזה‪ ,‬וכל‬ ‫וזכות התקיעה‬ ‫לישיב ביום‬ ‫השופר‬ ‫ליהנות‬ ‫יודעין‬ ‫המלאכה)‬ ‫ממצרים‬ ‫העגל היה‬ ‫‪)279‬‬‫לעשות‬ ‫ההיפך(ויש כמולנצלה ו‬ ‫כש"כ שצריך הפטרה ב זו‪,‬‬ ‫שהוא ר"ה‬ ‫הצרה‪ ,‬איך‬ ‫הישראל‪ ,‬אלא‬ ‫כשאין הגוי‬ ‫הובא‬ ‫שנחרב רמז‬ ‫לעשות‪ ,‬הרי‬ ‫ו‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫לישראלבעלות קול‬ ‫שלו' א‬ ‫להועיל‬ ‫לומר שאנו‬ ‫בני לעשות‬ ‫ישראל‬ ‫שמחילתלועוון‬ ‫מצינו זו)‪,‬‬ ‫ו‬ ‫שבתקיעתינו יעורבב‬ ‫ישראל‬ ‫לרעה ח"ו‪ ,‬כי‬ ‫אף‪.‬שהמה‬ ‫יתבארהחרון‬ ‫ישנו‬ ‫אמירתוכן למהובזה‬ ‫רק בשנים‬ ‫דתענית‪.‬‬ ‫המשל‬ ‫שנים‬ ‫בקריאתדשתי‬ ‫חזון הפטרההכל‬ ‫בעסק‬ ‫בזמן‬ ‫בחול‪ ,‬אך כשחל‬ ‫השטן‬ ‫אסורע"ש‪.‬טיינמן יוסף‬ ‫ישראליכול‬ ‫כדי)‬ ‫ע"א ד"ה‬ ‫אמירת‬ ‫באתי‬ ‫יצאו לו‬‫שמשתלם‬ ‫(דביום ה'‬ ‫בשבת‬ ‫לא נכשלחבירו או‬ ‫אבילויות‬ ‫והנה‬ ‫שבת‬ ‫סימן‬ ‫שהוא‬ ‫הקב"ה‬‫מלאכה‬ ‫עשה גוי‬ ‫הסיבה‬ ‫בגללבשבת‪.‬‬ ‫עושה ר"ה‬‫שחל‬ ‫צווי הוא‬ ‫בדרךפ"ד‬ ‫בירושלמי(‬ ‫לקבלה בזמן‪.‬‬ ‫הזמן‬‫בשבת‪.‬‬‫לעשותשבכו מאד וזה‬ ‫ר"ה‬ ‫כשחל‬ ‫חתימות)‬ ‫תחזקין‬ ‫פ"ב‬ ‫בלי‬ ‫בגלל‬ ‫המשכן‬ ‫בשבת‬ ‫בעוד‬ ‫הפחות‬ ‫יהיו לסנגור‪.‬‬ ‫(ע"ש)‪.‬מצפים‬ ‫לישיב‬ ‫ופעמים‬ ‫שיסיר‬ ‫יודעין‬ ‫המלאכה) ואם‬ ‫ואינו‬ ‫בשנה‬ ‫‪)279‬‬ ‫שלא‬ ‫דאיתא‬‫שנוהגים‬ ‫לנצלה ו‬ ‫ההיפך‬ ‫רבנים‬ ‫שצריך‬ ‫זכות להצדיקנו‬ ‫וכל זה לסובלים‬ ‫בלילה איך ימצא לנו‬ ‫תוספת שבת‬ ‫אפי' דף מה שמ(מקום ה לייב ש‬ ‫קמא שכלבשבת‪ .‬אהרן י‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫חלוקת(בבא‬ ‫ישראל‬ ‫התוס'‬ ‫הקמת‬ ‫באב שחל‬ ‫להצר ל בט'שדורו‬ ‫שלכל‬ ‫וזכות התקיעה‬ ‫הזה הדין‬‫שלו' אהשופר ביום‬ ‫לישראל ליהנות‬ ‫כדדרשינן‬ ‫להועיל‬ ‫ממצרים‬‫ישראל שאנו‬ ‫מלאכה‪,‬‬ ‫העגל היה‬ ‫לעשות‬ ‫שמחילתלועוון‬ ‫(ויש כמו‬ ‫ו‬ ‫נכשל ב‬ ‫כש"כ‬ ‫רחיצה בשבת‬ ‫אבילות?‬ ‫המפסיד‬ ‫בשביל‬ ‫כדכתבומ‬ ‫שבצינעה‪ ,‬שיש‬ ‫בחז"ל‬ ‫היינו‬ ‫בעלות קול‬ ‫טיינמן יוסף‬ ‫בני לעשות‬ ‫לומר‬ ‫מצינו זו)‪,‬‬ ‫חבירוזו‪ ,‬או‬ ‫לא הפטרה‬ ‫ר"ה טז ע"ב‪,‬‬ ‫גם רבינו‬ ‫צוק"ל‬ ‫היה תשס"ו‬ ‫ממנה‬ ‫ודאי‬ ‫בדברים בשבת)‬ ‫מבוארובפרט לא הי'‬ ‫בחול‪ ,‬אך כשחל‬ ‫השטן‬ ‫אסורע"ש‪.‬‬ ‫ישראליכול‬ ‫באתי‬‫יצאו לו‬ ‫אבילויות בשבת‬ ‫והנה‬ ‫מנהגיז‬ ‫והורה‬ ‫בל"ש‪.‬שנה‬ ‫לארץ ישראלכ' תמוז‬ ‫מגמ"ח‬ ‫כדי)‬ ‫תחזקין‬ ‫שמשתלם‬ ‫(דביום ה' ולא‬ ‫שלכל הפחות להצר ל‬ ‫[ויעוין במס'‬ ‫'קבלת ביום הדין?‬ ‫שבת!!!‬ ‫התיר בכל‬ ‫למחלל ק‬ ‫דיבלצקי‬ ‫בי' באב יש‬ ‫לרעהו‪ .‬כן‬ ‫בזמן שנכנסו‬ ‫משא"כ‬ ‫שאסורים‬ ‫ע"ז אבל‬ ‫ציבור‪ .‬והנה‬ ‫ר"ה זכות להצדיקנו‬ ‫וכל זה כשחל‬ ‫לייב ש‬ ‫חתימות)‬ ‫ד"ה‬ ‫ע"א‬‫אמירת‬ ‫פ"בשמ‬ ‫בלימה‬‫דף‬ ‫המשכן בגלל‬ ‫בשבת‬ ‫הקמת‬ ‫בעוד שדורו‬ ‫שאין תוקעים‬ ‫מריחהרע)‬ ‫כיסים‪ ,‬לפנימזיעההאו‬ ‫שליט"א‬ ‫נחשב‬ ‫אדר‬ ‫השנה‬ ‫האם בז'‬ ‫שנהאיש‬ ‫וכן‬‫נוצחין י"ט)‪,‬‬ ‫לסובלים‬ ‫תוספת שבת והורה רבינו‬ ‫אהרן הי‪.‬‬ ‫תשס"ו(מקום‬ ‫שכל‬ ‫אפי'‬ ‫ישראלקמא‬ ‫התוס' (בבאודאי‬ ‫חלוקת‬ ‫באב שחל‬ ‫בחז"ל‬ ‫היינו‬ ‫לה בסופה‪,‬‬ ‫גם שנה‬ ‫כל‬ ‫באב‬ ‫יצחק‬ ‫בי'‬ ‫תשפ"ה ‪ -‬אב תשפ"ו‬ ‫כלה' "וא"ר שבת יהיה‬ ‫שירים‬ ‫‪-‬‬ ‫לקדשו"‬ ‫שהוא‬ ‫בשמיעת‬ ‫שקיעה‬‫השבת‬ ‫את יום‬ ‫לפני‬ ‫לומדה מ"זכור‬ ‫שטרנבוך‬ ‫בדיקת‬ ‫שריה‬ ‫רבי הצום‪,‬‬ ‫הגה"צוהוי‬ ‫זה מת‬ ‫שמשה‬ ‫הקב"ה ו אדר ביום א'‬ ‫להיפך‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫בין‬ ‫שלו'‬ ‫לעשות ג"כ ר"ה‬ ‫(תקנ"ד‬ ‫ו‬ ‫מלחמה‬ ‫עבדו‬ ‫יורדין ל‬ ‫אחאב‬ ‫ל‬ ‫ר"ה טז ע"ב‪,‬‬ ‫בלילה איך ימצא לנו‬ ‫רחיצה בשבת‬ ‫גם'קבלת‬ ‫בל"ש‪.‬‬ ‫שבת!!! שנה‬ ‫אבילות?‬ ‫המפסיד‬ ‫צוק"ל‬ ‫מנהגי‬ ‫ישלצקי ז‬ ‫היהבשבת‪.‬‬ ‫ממנה‬ ‫תמוז‬ ‫לארץ ישראל‬ ‫בשבילכן‬‫לרעהו‪.‬‬ ‫כדכתבומ‬ ‫שבצינעה‪,‬שיש‬ ‫בזמן‬ ‫בשבת)‬ ‫משא"כ‬ ‫מבוארובפרט בט' הי'‬ ‫שאסוריםלאבדברים‬ ‫מגמ"ח‬ ‫ציבור‪ .‬והנה‬ ‫הרבה לטבוללהלכב'‬ ‫כוונות‪,‬‬ ‫אלול‬ ‫לעצמו‬ ‫במוצאי‬ ‫של‬ ‫[ויעוין במס'‬ ‫כ'‬ ‫עבדו ע"ז אבל נוצחין‬ ‫שבת אלול תשפ"ה ‪-‬‬ ‫מריעים‬ ‫שבתאו‬ ‫רבתם‪ ..‬ו‬ ‫התיר בכל‬ ‫לפני ק‬ ‫למחלל‬ ‫באבדיב‬ ‫איששנכנסו‬ ‫חצות שטן"‪ ,‬וכתבו שם‬ ‫בתחילתה‬ ‫וכו'‪' ,‬בואי‬‫לקבלהבים‬ ‫ראשונות‪ ,‬שחובהבשער‬ ‫שלהתענג‬ ‫יאמר‬ ‫המכילתא‬ ‫שרתם סוף‬ ‫מנחות דף‬ ‫כבר‬ ‫שבת מ‬ ‫ר"ח לכבס‬ ‫בשבת א"כ‬ ‫בעיני‬ ‫מחלוקת‪ ,‬הי' מאד להשתדל כ"כ חביב‬ ‫שאין תוקעים‬ ‫ביום הדין?‬ ‫מריחה רע)‬ ‫תשפ"ה ‪ -‬אב תשפ"ו‬ ‫שקיעה‬ ‫שליט"א‬ ‫כיסים‪,‬‬ ‫נחשב‬ ‫אדרבי'שריה‬ ‫השנה‬ ‫האם בז'‬‫שמשה מת‬‫להיפך זה‬ ‫וכןביןשנה‬ ‫י"ט)‪,‬‬ ‫מלחמה ו‬ ‫ל‬ ‫איערבב "מפרש בה"ג לאו‬ ‫דלאעד‬ ‫השבת וכו'‪,‬‬ ‫כשהולך‬ ‫ורקיום השבת'‬ ‫מדקדק מהמשנ"ב‬ ‫אריז"ל‬ ‫בפרקעדע יחיד ה‬ ‫שבדברות‬ ‫להחמיר‬ ‫(ועיין תוס'‬ ‫בחמישי מותר‬ ‫וספת‬ ‫נהגות בת‬ ‫גם שנה‬ ‫באבכל‬ ‫יצחק‬ ‫שהוא ‪ -‬שירים בי'‬ ‫השבת לקדשו"‬ ‫לפני ה או‬ ‫מזיעה כוונות‪,‬‬ ‫שטרנבוך‬ ‫רבי הצום‪ ,‬בדיקת ה‬ ‫הגה"צ והוי‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫הקב"ה ו‬ ‫(תקנ"ד שלו'‬ ‫לעשות‬ ‫של אחאב יורדין ל‬ ‫אסורה‬ ‫את‬ ‫הבו'‬ ‫ומ"שמור‬ ‫ומשמעלפי ה‬ ‫טוב ע‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫ר"ל‪ ,‬וצריך שמירת שבת שט' באב חלר"ה‬ ‫לה בסופה‪,‬‬ ‫בשמיעת "וא"ר שבת יהיה‬ ‫לעצמו יום‬ ‫אלול‬ ‫ג"כ ר"ה‬ ‫שבת אלול תשפ"ה ‪-‬‬ ‫נקי‪ ,‬מ"ט‬ ‫חצות‪,‬‬ ‫שכל בי' נצרכת‬ ‫השריפה היה‬ ‫הרא"ששטוב‬ ‫מעשה‬ ‫הביא מנהג‬ ‫מ"זכור אתבשער ה‬ ‫במוצאי רבתם‪ ..‬ו‬ ‫ביום א'‬ ‫אפי' אלא דאיתיליד‬ ‫שכדאי‬ ‫ד"ה שאין‪,‬‬ ‫התוס' י"א‬ ‫תספורת‬ ‫בגדשנית‬ ‫ביציאת‬ ‫וכן‬ ‫שהוא‬ ‫חלק ה'‬ ‫לומר‬ ‫ולבישת‬‫ויין ליום‬ ‫שגם‬ ‫לומד‬ ‫בשרשיר‬ ‫לדוד‬ ‫אחרונות‬ ‫מזמור‬ ‫אכילת‬ ‫החמה‪,‬‬ ‫מזמור עד‬ ‫אסור‬ ‫יהיה‬ ‫שבדברות‬ ‫שקיעת‬ ‫קודם השנה '‬ ‫יקרית ה‬ ‫שימנעו‬ ‫הביא הע‬ ‫עיקר‬ ‫יו"ד‬ ‫פסחים)‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫מכאןה‬ ‫שהרי‬ ‫של‬ ‫שמאד רע‬‫תקנ"ח ד"ה‬ ‫בשר ויין‪,‬‬ ‫תריע‪,‬‬ ‫וה‬ ‫ברים בסי' ל' ע"א‬ ‫שבשו"ע‬ ‫ד‬ ‫השנה‬ ‫שענין‬ ‫ידוע‬ ‫חצות שטן"‪ ,‬וכתבו שם‬ ‫מריעים‬ ‫בתחילתה‬ ‫לכב'‬ ‫לטבוללה‬ ‫הרבהכלה'‬ ‫השבתוכו'‪,‬‬ ‫'בואי‬ ‫כשהולך‬ ‫או‬‫שבת‬‫בים‬ ‫לקבל‬ ‫שלהתענג‬ ‫שחובה הבו' וכו'‪,‬‬ ‫אריז"ל‬ ‫מהמשנ"ב‬ ‫יאמר‬ ‫ראשונות‪,‬‬ ‫לומד‬‫מדקדק‬ ‫ומשמעלפי ה‬ ‫המכילתא‬ ‫יחיד ה‬‫שרתם עד סוף‬ ‫ע‬ ‫דף‬ ‫מנחות‬ ‫להחמיר‬ ‫כבר‬ ‫טוב ע‬ ‫שבת מ‬‫בעיני א"כ ר"ח אדר‬ ‫לכבס‬ ‫תוס'‬ ‫(ועיין‬ ‫בשבת בתוספת‬ ‫מותר‬ ‫בחמישי‬ ‫חביב‬ ‫להשתדל‬ ‫שבת כ"כ‬ ‫לוקת‪ ,‬הי'‬ ‫וצריך מאד‬ ‫מח‬ ‫בשבתא‬ ‫וכיבוס‬ ‫תשובות‪ ,‬ויש‬ ‫דמיקלע‬‫ואזנר) מותר רחיצה‬ ‫והגר"שיוכל‬ ‫אוהבו‬ ‫ששומר‬ ‫(ערוה"ש‪ ,‬ואח"כ‬‫כאדם‬ ‫וכו'‪' ,‬‬ ‫לקדשו"מותר‪ ,‬וכן‬ ‫שכשחל י' אבבשבת!‬ ‫בסק"ג שבת'‬ ‫הכנסתחטא‪ ,‬והמלך‬ ‫והמשנ"ב‬ ‫ערבי‬ ‫כקוצו‬ ‫בכל דבר‬ ‫אכילת‬ ‫לעניין ולה‬ ‫באב‪ ,‬להעיר‬ ‫אפי'‬ ‫איערבב "מפרש בה"ג לאו‬ ‫שכדאי‬ ‫דלאעד‬ ‫אסורה‬ ‫נקי‪ ,‬מ"ט‬‫בגדשנית‬ ‫ורקיוםהשבת'‬ ‫ביציאת‬ ‫חלק ה'‬ ‫חצות‪,‬את‬ ‫ליום‬ ‫ומ"שמור‬‫לדוד‬ ‫אסור עד‬ ‫מזמור‬ ‫החמה‪,‬‬ ‫שבדברות‬ ‫נצרכת‬ ‫בי' ה‬ ‫שכל‬ ‫היה‬ ‫בפרק‬‫הרא"ששטוב‬ ‫השריפה‬ ‫מעשה‬ ‫מנהג‬ ‫הביארע ה‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫נהגות‬ ‫באבוהחלר"ה‬ ‫ברים‬ ‫שט'‬ ‫שמירת‬ ‫ר"ל‪,‬‬ ‫אונסא"]‪.‬‬ ‫שיוכל‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫שמהבוקר‬ ‫כל זמן‬ ‫וה' מלך‪,‬‬ ‫לעכבו‬ ‫צריךהשנה‬ ‫שר אחדוהוסיף‬ ‫בענין‬ ‫חצות‪,‬‬ ‫י'מקום‬ ‫ד"ה שאין‪,‬‬ ‫התוס' י"א‬ ‫ולבישת‬ ‫לומר‬ ‫ויין שגם‬ ‫מזמור שיר‬ ‫שקיעת '‬ ‫יהיה‬ ‫יקרית‬ ‫שהריוכןיו"ד‬ ‫ד"ה מכאן‬ ‫שמאד‬ ‫תקנ"ח‬ ‫השנה ד‬ ‫שענין‬ ‫שהיא בת‬ ‫פסקי‬ ‫עיין ז"ל‬ ‫רבינו‬ ‫בהמה‬ ‫י"א ה‬‫עם‬‫מעמו‬ ‫שילךאבל‬ ‫קיימת גםהשבת גם‬ ‫ורחיצה‪ ,‬וציוה לדונו‬ ‫במשל‪:‬‬ ‫עד זהוכאן‬ ‫קדקים‬ ‫ולרמ"א המנהגויובן‬ ‫בספרו‪" :‬וכאן באב‪ ,‬שמד‬ ‫אפי' אלא דאיתיליד‬ ‫תספורת‬ ‫וכן‬ ‫אוהבו שהוא‬ ‫לומד יוכל‬ ‫בשר‬‫אחרונות‬ ‫אכילת ואח"כ‬ ‫וכו'‪' ,‬‬ ‫שבדברות‬ ‫קודם השנה‬ ‫הביאהעשימנעו‬ ‫עיקר שבת'‬ ‫פסחים)‪.‬‬ ‫כקוצו של‬ ‫בשר ויין‪,‬‬ ‫ע"א‬ ‫בסי' ל'‬ ‫תריע‪,‬‬ ‫שבשו"ע ולה‬ ‫ידוע‬ ‫בא השבת‬ ‫והגרנ"ק‬‫שכשטורף‬ ‫מראה‬ ‫הגריש"א‬ ‫לחצות‪,‬‬ ‫שיחכהרוצה‬ ‫עמו‪,‬הבחינו‬ ‫ואינו‬ ‫שועה‬ ‫לכבוד שבת‪,‬‬ ‫תיספורתעד מאוד‬ ‫תיכם‪,‬‬ ‫מכיבוס ו‬ ‫תורה‪ ,‬שערום אבו‬ ‫בשבתא‬ ‫וכיבוס‬ ‫דמיקלע‬‫ואזנר) מותר רחיצה‬ ‫והגר"ש‬ ‫ששומר‬ ‫מותר‪ ,‬וכן‬ ‫שבת!‬‫לקדשו"‬ ‫בסק"ג‬ ‫והמשנ"ב חטא‪ ,‬והמלך‬ ‫ערבי הכנסת‬ ‫אכילת דבר‬ ‫אפי' להעיר‬ ‫דאמרו רז"ל‬ ‫לזה‬ ‫נעמד‬ ‫עת לים)‬ ‫לזאב‬ ‫לי השר לבקש בשבת‪,‬‬ ‫ציפית‬ ‫עליובכל זה‬ ‫בני‬ ‫וז"ל‬ ‫תשובות‪ ,‬ויש‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫לעכבו מלך‪,‬‬ ‫כאדם‬ ‫(ערוה"ש‪,‬‬ ‫קיימת י'גםאבב‬ ‫שכשחל‬ ‫קדקים בכל חצות‪,‬בענין‬ ‫לעניין‬ ‫מקום‬ ‫הורג מעוטףאכן לישראל ‪ -‬כמה‬ ‫ללכת‬ ‫הכי‬ ‫נהדר היה‬ ‫שבת (‬ ‫ומושל זאת‬ ‫הרבה זמן‬ ‫השבת‪,‬‬ ‫וילך הצום חל‬ ‫שהתרגלו בזהומרותעדלאחצות גםלעשות קצףמותר‬ ‫אונסא"]‪.‬‬ ‫עייןז"לפסקי‬ ‫זמן שיוכל‬ ‫שמהבוקררבינו‬ ‫י"אהכל‬ ‫עם‬ ‫השבת צריךהשנהוה'‬ ‫אחדוהוסיף‬ ‫תיכם‪,‬עדוכאן‬ ‫באב‪,‬שמד‬ ‫בספרו‪" :‬וכאן י'‬ ‫["תני ר"ש‬ ‫ואפילוגם‬ ‫שבתא‪,‬‬ ‫המקילים‬ ‫מלאחריה‬ ‫לעכבו‪,‬שלא לכב' ומה‬ ‫לכבוד‬ ‫באב דינו‪,‬‬ ‫מצוותהדין‪.‬‬ ‫בער"ש שורת‬ ‫שהיא בת‬ ‫מעמו‬ ‫שילךאבל‬ ‫גם‬ ‫הבחינו‬ ‫שועה לדונו‬ ‫במשל‪ :‬שר‬ ‫ורחיצה‪,‬‬ ‫המנהגויובן זה‬ ‫ולרמ"א אבו‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫(יא‪ ,‬ח)‬ ‫זוגה‬ ‫הקודש‬‫מלפניה אובפניא דמעלימחול על ביתו‬ ‫מהבוקר‪ ,‬או ענתה‬ ‫מתינה‬ ‫בשעת שמ‬ ‫ורחיצה‬ ‫במוצאישט'‬ ‫השניםלו‬ ‫בכל מיני ח באופן קבוע ממש כפימתירים מיד‬ ‫בא השבת‬ ‫בהמהנעמד‬ ‫מראה‬ ‫והגרנ"ק‬‫שכשטורף‬ ‫לחצות‪,‬‬ ‫שיחכהרוצה‬‫בשבת‪,‬עמו‪ ,‬ואינו‬ ‫מאודלי וציוה‬ ‫שבת‪,‬‬ ‫ציפית‬ ‫תיספורת‬ ‫מכיבוס ו‬ ‫בני באב‪ ,‬שערום‬ ‫וז"ל‬ ‫לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫מנגן אתבבראשית‬ ‫הקידוש רבה‬ ‫לבנה‪,‬‬ ‫אם לא יוסיף פתח‬ ‫מחכה‬‫זה‬ ‫אחד אחד‪,‬‬ ‫ע"ה‬ ‫ותספורת‬ ‫שיעמדו‬ ‫באחד‬ ‫שקיעה כביסהמליצים‬ ‫דאמרו רז"ל‬ ‫לזה‬ ‫ללכת לים)‬ ‫הגריש"אשבתא‪ ,‬עת‬ ‫לזאב היה‬ ‫נהדר‬‫שבת (‬ ‫לכב'זאת‬ ‫לעכבו‪,‬זמןומושל‬ ‫לבקש‬ ‫באב חל‬ ‫לכבוד‬ ‫בכלעדזה‬ ‫קצף עליו‬ ‫מצוות‬ ‫תרגלו בזהומרות לא חצות גם‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫כל קולו‬ ‫סכימהכמו"כ השנהשעל‬ ‫(והגר"מ‬ ‫למי‬ ‫להם‬ ‫שבדרון‬ ‫ביום ו')‬ ‫ואכן לעניין‬ ‫מקילים‬ ‫הורגמעוטףאכן לישראל ‪ -‬כמה‬ ‫המקילים גםהכי‬ ‫ומהמלאחריה‬ ‫לכבוד השבת‪,‬‬ ‫הרבה‬ ‫הדין‪ .‬וילך השר‬ ‫בער"ש מותר‬ ‫לעשות‬ ‫עד קבוע‬ ‫שה מיני ח‬ ‫הקב"ה כנסת‬ ‫ובגדיושבת‬ ‫מבושםאמרה‬‫בן יוחאי‪,‬‬ ‫'נחמו' עם‬ ‫מעות‬ ‫ונשמע‬ ‫כמחלל‬ ‫אב הרי זהגדול‪ ,‬למוצ"ש כמונה‬ ‫בחודש בחצר‬ ‫את הכולה‪,‬‬ ‫והשרמלהגיע‬ ‫שבת‬ ‫שאלוה‬ ‫לכבוד‬ ‫שמטו‬ ‫המליצים‬ ‫רבנית‬ ‫אבל לכבס‬ ‫בגבולשלא ב‬ ‫בידים זמן‬ ‫עד ה‬ ‫שבת לאכות‬ ‫["תני ר"ש‬ ‫ואפילו ביתו‬ ‫דמעלי‬ ‫שלא‬ ‫מהבוקר‪ ,‬ענתה‬ ‫מתינה‬‫בשעת שמדינו‪,‬‬ ‫שט'הצום‬ ‫כפי שורת‬ ‫להצלחהא"ל‬ ‫'כשהוא‬ ‫ומלאחריה‬ ‫מלפניהמשיח‬ ‫לבנה‬ ‫להענש‪.‬‬ ‫הרחיצה וכש‬ ‫זה יהיה לביתה‪,‬‬ ‫דינו‬ ‫בטלים תקנת עזרא‬ ‫כל המ‬ ‫(יא‪ ,‬ח)‬ ‫הקודש אתזוגה‬ ‫פתח על‬ ‫מלפניה אובפניא‬ ‫(והגר"מ אוסכימהכמו"כ אם לא שעל‬ ‫מחכה‬ ‫שבדרון ע"ה ורחיצה‬ ‫השנים לו‬ ‫במוצאי‬ ‫באחדמיד‬ ‫ממש‬ ‫באופן‬ ‫בכל מקילים‬ ‫הר סיני אמר‬ ‫לכולן יש בן זוג‪,‬‬ ‫בטליתלחכות השבתבמוצ"ש ארוכות‬ ‫שתמיד הקפיד‬ ‫קידוש הרי‬ ‫וכשנשאלה במצב של‬ ‫בשעת‬ ‫בושש‬ ‫במנהג‬ ‫מחוץאחת כשהוא‬ ‫באמרם כי‬ ‫מאשר מ (מפני כנסים למי שאכן‬ ‫לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫לבנה‪,‬‬ ‫מנגן בבראשית‬ ‫הקידוש רבה‬ ‫ונשמע קולו‬ ‫יוסיף מחול‬ ‫זה‬ ‫למי‬ ‫ותספורתאחד אחד‪,‬‬ ‫שיעמדו‬ ‫מתירים‬ ‫כביסהמליצים‬ ‫שקיעה‬ ‫עד ה‬ ‫קבלתיברכוה דקות‬ ‫אב תשפ"ו‪ -‬חלק ה'‬ ‫גם סימן ישראל לפני‬ ‫עומד לו‬ ‫איש למשיח‪,‬‬ ‫שהוא‪ ,‬ו‬ ‫או נמהלילה‬ ‫ובגדיושבת‬ ‫'נחמו'מעות‬ ‫עם‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫כמחלל כל כמונה‬ ‫השנה‬ ‫בחצר‬ ‫שאלוהשבת להגיעאתהכולה‪,‬‬ ‫להם‬ ‫שמטו וכש‬ ‫ביום ו')‬‫רבנית‬ ‫בידים זמן‬ ‫ואכן לעניין‬ ‫שבת לאכות‬ ‫במניין היא בן זוגך]‪- ,‬‬ ‫שעמדו‬ ‫אנשים‬ ‫סק"ד) שזה‬ ‫שתמידקדושה‪,‬‬ ‫פזמוני‬‫וכדברי השו"ע‬ ‫באב‪,‬‬‫שאנו ט'כבר‬ ‫כל‬ ‫כי אין‬ ‫בראותולמי‬ ‫תמכם על‬ ‫שבת‪ ,‬עוד‬ ‫וחוץ‬ ‫הקב"ה כנסת‬ ‫מבושםאמרה‬ ‫רוכותבן יוחאי‪,‬‬ ‫גדול‪,‬‬ ‫בטלית זה‬‫אב הרי‬ ‫בחודש‬‫משיח‬ ‫והשרשאלה הרי‬ ‫בושש מ‬ ‫לכבוד‬ ‫המליציםלביתה‪,‬‬ ‫לכבס‬ ‫אבל ב‬ ‫בגבולשלא‬ ‫כנס"י‬ ‫ברכה‬ ‫(כא)‬ ‫וכיון‬ ‫חזיון‬ ‫השעה"צ‬ ‫עדיין‬ ‫זוגן‪,‬‬ ‫(משנ"ב‬ ‫ברחוב‬ ‫בן‬ ‫נעימה‬ ‫המגיד‬ ‫שבת‪...‬‬ ‫הלבנהאתלפני‬ ‫חיכתהלאשתו‬ ‫ויגד‬ ‫שהרבה‬ ‫בהס‬ ‫תוספת‬ ‫להצלחהא"ל‬ ‫לכולן יש בן זוג‪,‬‬ ‫למוצ"שבמוצ"שא 'כשהוא‬ ‫לחכות השבת‬ ‫ומלאחריה‬ ‫מלפניה של‬ ‫לבנה‬ ‫קידוש‬ ‫להענש‪.‬‬ ‫כשהוא‬ ‫הרחיצה‬ ‫אחת דינו‬ ‫יהיה‬‫מחוץ‬ ‫מבטלים תקנת עזרא‬ ‫כל המ‬ ‫פזמוני קבלתיברכוה דקות‬ ‫אב תשפ"ו‪ -‬חלק ה'‬ ‫בזמנה‪ ,‬אבל ובאה לפני כסא‬ ‫בעוד היא כתב שבת‪ .‬שאמרתי לשבת‬ ‫ב‬ ‫דוחהואין‬ ‫ענתה אשתו‬ ‫לגלות שמקדשים‬ ‫לו‬ ‫דחקו ויצר‬ ‫ח"ו‪,‬‬ ‫הר סיני אמר‬ ‫שתמיד הקפיד‬ ‫בשעת‬ ‫במנהגוכשנ‬ ‫זה כישהוא‪ ,‬ו‬ ‫באמרם‬ ‫(מפניכנסים למיעלשאכן‬ ‫מאשר‬ ‫המברך‬ ‫זכרו הדבר‬ ‫ישראל אבל‬ ‫וכדברי‬ ‫הלא‬ ‫המליצים אשונה‪,‬‬ ‫פנות אל נאים'‪,‬‬ ‫מהדין‬ ‫מאויימיןהרי‬ ‫ותנחמהו‬ ‫שאין שבת‪..‬‬ ‫בלוחות‬ ‫משות‬ ‫אנשיםגם סימן ישראל לפני‬ ‫שתמידקדושה‪,‬‬ ‫במצב‬ ‫איש עומד לו‬ ‫משיח‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬עודאו נמהלילה‬ ‫וחוץ‬ ‫יוצאת‬ ‫והשבתלחכות לעולם"‪ ,‬ובזכות‬ ‫ואפי' לא‬ ‫מנייןרואים‪,‬‬ ‫לפני ממ"ה‪,‬‬ ‫כל ה‬ ‫הקב"ה ערב‬ ‫כשיפסיד‬ ‫במוצ"ש‪,‬‬ ‫חרונות של‬ ‫לברך להם‬ ‫שאפשר הר‬ ‫אוהבת‬ ‫לך שעדיין‬ ‫ומהבאב‬ ‫האלה‪,‬ביו"כ כי פיקו"נ‬ ‫נפש ו‬ ‫ב'לא בא‬ ‫לפני‬ ‫הדברים‬‫ציאותתכ"ו‬‫הביאמ בסי'‬ ‫בין הש כתובה‬ ‫במניין היא בן זוגך]‪- ,‬‬ ‫ברכה‬ ‫חזיוןשעמדו‬ ‫עדיין שזה‬ ‫וכיון‬ ‫(משנ"ב סק"ד)‬ ‫נעימה‬ ‫שבת‪ ...‬וכדברי השו"ע‬ ‫כברבאב‪,‬‬ ‫כל ט'‬ ‫שאנו‬ ‫לפני‬ ‫הלבנהאת‬ ‫ל‬ ‫חיכתהלאשתו‬ ‫למיכי אין‬ ‫שהרבהבראותו‬ ‫תמכם‬ ‫ח"ו‪ ,‬בהס‬ ‫תוספת‬ ‫היא‬ ‫להקדים‬ ‫בעדינו‬ ‫למוצ"ש עז על‬ ‫צפירה‬ ‫שם לי‬ ‫העולםוגם‬ ‫נופלים‬ ‫במוצאי ט'‬ ‫פניך‬ ‫פיקוח‬ ‫באבילות‪ ,‬וכן‬ ‫הרמ"א את‬ ‫השקיעה ה תואמת‬ ‫(כא) לשבת כנס"י‬ ‫השעה"צ‬ ‫ברחובבן זוגן‪,‬‬ ‫וכדברי המגיד‬ ‫ב‬ ‫אשתודוחהואין‬ ‫ענתה‬ ‫לגלותלוש ויגד‬ ‫מוחל עוונותיהם‪.‬‬ ‫אותמאד‬ ‫לבוא' ישראל‬ ‫ורבים‬ ‫מהרים בני‬ ‫סנגור עדיף‬ ‫רושם‬‫ימתיןלהיות‬ ‫אדברהא‬ ‫הכנות‬ ‫אנוכי ולא‬ ‫שמעה ה‬ ‫הפנימית‬ ‫המלךרגילה‬ ‫יקדשו‬ ‫לו למה‬ ‫ותאמר‬ ‫החמיר שם‬ ‫ששרויין‬ ‫בזמנה‪ ,‬אבל ובאה לפני כסא‬ ‫שאמרתי‬ ‫רואים‪,‬‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫היאערב‬ ‫כתב‬ ‫בעוד‬ ‫ישראל‬ ‫אשונה‪,‬‬ ‫המליצים הלא‬ ‫מהדיןפנות אל נאים'‪,‬‬ ‫מאויימיןהרי‬ ‫ותנחמהו‬ ‫מקדשים‬ ‫שבת‪..‬‬ ‫שאין ב‬ ‫דחקו ויצר‬ ‫בין הש כתובה בלוחות מציאות‬ ‫משות‬ ‫הקב"המיד‬ ‫וביןכראוי‬ ‫החזו"א‬ ‫נהג‬ ‫כדכתיבה'מ"ביני‬ ‫שתמיד‬ ‫מותיר‬ ‫אמרו‬ ‫עדיפא‪,‬‬ ‫ואנה ב‬ ‫ושמע‪,‬‬ ‫בטרם נ‬ ‫השקט‬ ‫בחצרבשנה‬ ‫ובאה באב‬ ‫הוסיף שלא‬ ‫אנוכי יוצאת‬ ‫דיש‬ ‫בשמחה‪ ,‬וכן‬ ‫פעמים אינה מפני‬ ‫ריכים ל‬ ‫יוצאת‬ ‫לחכות‬ ‫והשבת‬ ‫המברך‬ ‫הדבר‬ ‫מניין‬ ‫ה‬ ‫כל‬ ‫זכרו‬ ‫אבל‬ ‫של‬ ‫הקב"ה‬ ‫במוצ"ש‪,‬‬ ‫חרונות‬ ‫הר‬ ‫שעדיין‬ ‫פיקו"נ‬ ‫ו‬ ‫כי‬ ‫האלה‪,‬‬ ‫בא‬ ‫לא‬‫ב'‬ ‫תכ"ו‬ ‫כראוי‪ ,‬בירכו השבת‪ ,‬אבל כשאין‬ ‫השבת‬ ‫וכןפניה‬ ‫במוצ"ש)‬‫המנות על‬ ‫כבודו‬ ‫והגר"א‬ ‫יום‬‫שבוע‪ ,‬היה‬ ‫האריז"ל‬ ‫אנה‬ ‫וכדבריחפזים‬ ‫גדרים צרתי‬ ‫בעת‬ ‫מוצאי ט'‬ ‫ההרים‪ ,‬ועוד‬ ‫או שצ‬ ‫לעולם"‪ ,‬ובזכות‬ ‫ואפי' לא‬‫ממ"ה‪,‬‬‫לבוא'‬ ‫כשיפסיד‬ ‫בעדינו לפני‬ ‫למוצ"ש עז על‬ ‫לברךהא להם‬ ‫שאפשראוהבת‬ ‫ליהכנות‬ ‫הצפירה‬ ‫לך‬ ‫ומהבאב‬ ‫נפשנופלים‬ ‫פיקוחיו"כ‬‫החמיר שםהדבריםוכן לפני‬ ‫בסי'‬ ‫הביא‬ ‫שקיעה ה תואמת את‬ ‫ותשרי‬ ‫מעריב‬ ‫קבלת‬ ‫משמרים‬ ‫וכשהגיע תאוה ל ד"ה‬ ‫אמרה‪,‬הב"ח‬ ‫שלימה וב‬ ‫שתעמודבאב‬ ‫ההמון‪ ,‬ולגבי‬ ‫שרויין‬ ‫המקומות כיסויי‬ ‫היא‬ ‫אותמאד‬ ‫להקדים‬ ‫מהרים‬ ‫רושם‬ ‫שמעה שם‬ ‫העולםוגםואנה ב‬ ‫במוצאי ט'‬ ‫פניך‬ ‫ותאמר לו למהיקדשו‬ ‫באבילות‪,‬‬ ‫הרמ"א‬ ‫הפעמים אינה‬ ‫סנגור ה'מ‬ ‫הפנימית‬ ‫שישראל מקיימין את‬ ‫בחודשי לאב‬ ‫שישראלוב‬ ‫(ביאה"ל מלכתא‪,‬‬ ‫והביאמידי‬ ‫כאשר‬ ‫חיבורוויהי נכן‬ ‫ט'‬ ‫בנפשי‬ ‫לעיניבשמחה‪,‬‬ ‫כראוי ישראל‬ ‫עדיף‬ ‫מותירלהיות‬ ‫ימתין‬ ‫אדבר‬ ‫בטרם נ‬ ‫ריכים ל‬ ‫כבודה ברבים‬ ‫לגשת חזן‬ ‫שגם‬ ‫התאוונחרץ‬ ‫למוצ"ש‪.‬‬ ‫והמשפט‬ ‫נפלא זה‬ ‫נעלים‪,‬‬ ‫השופטים‪,‬‬ ‫במוצאי (ב‬ ‫תשובה‬ ‫ומקדשים‬‫קשורה‬ ‫שרויין‬ ‫ספק‬ ‫מוחל עוונותיהם‪.‬‬ ‫ורבים‬ ‫"ביני ובין בני‬ ‫החזו"א‬ ‫שתמיד‬ ‫המנות על‬ ‫אנוכי ולא‬ ‫עדיפא‪ ,‬היה‬ ‫ושמע‪,‬‬ ‫המלךרגילה‬ ‫בשנה‬ ‫גדרים‬‫הוסיף שלא ובאה בחצר‬ ‫ועוד דיש‬ ‫ששרויין‬ ‫או שצ מפני‬ ‫את‬ ‫ואדרבה מחללין משפטינו‪' ,‬הלא‬ ‫לברך‪(...‬סי' רצג)‬‫דוקא כל זמן‬ ‫בדלחט"א‬ ‫הקפיד‬ ‫שבת‬‫קראת וי‬ ‫אישה‪,‬המה‬ ‫ולישראל‬ ‫וילבשוטובה בצד‬ ‫כתה"‪ .‬זה‪' ,‬מנוחה‬ ‫כהל ואל‬ ‫לפני‬ ‫לך באל המלך‬ ‫יחזרו‬ ‫כרמ"א‪,‬‬ ‫שמים‬‫אין‬ ‫מחמתחילול שם‬ ‫הקב"המיד‬ ‫כראוי‪ ,‬בירכו השבת‪ ,‬אבל כשאין‬ ‫קבלתוכןפניה‬ ‫נהג‬ ‫כדכתיב‬ ‫במוצ"ש)‬ ‫כבודו‬ ‫יום אמרו‬ ‫והגר"א‬ ‫שבוע‪,‬‬ ‫אנה‬ ‫השקט‬ ‫האריז"ל‬ ‫חפזים‬ ‫צרתי‬ ‫באב‬ ‫שלימה וב‬ ‫מוצאי ט'‬ ‫בשמחה‪ ,‬וכןאנוכי יוצאת‬ ‫ההרים‪,‬‬ ‫המקומות כיסויישרויין‬ ‫זוגם כראוי‬ ‫בברכי יוסף‬ ‫כשיכלו‬ ‫מגדו"יל זיע"א מוצ"ש‬ ‫אבל כ"ז‬ ‫ללבנהעד כי גם ותיהם‬ ‫חיבורולמליצה‬ ‫שיאכלו האשה‬ ‫תוספתורקשבת‬ ‫נוהגאלה‬‫דברים‬‫אינו‬ ‫ותשרי‬ ‫מעריב‬‫השבת‬ ‫משמרים‬ ‫לכתא‪ ,‬וב‬ ‫תאוה ל‬ ‫(ביאה"ל ד"ה‬ ‫וכשהגיע‬ ‫כאשר מידי הב"ח‬ ‫אמרה‪ ,‬התאוו‬ ‫בעת נ‬ ‫וכדברי‬ ‫שתעמודבאב‬ ‫חיבורו‬ ‫בשמחה‪ ,‬ולגבי‬ ‫ההמון‪,‬‬ ‫מנוסה‪ ,‬סנגור להצדיק‬ ‫דקבלהעימו‪,‬‬ ‫משמרים את בת‬ ‫וגםבברכו'‪ ,‬ועיין‬ ‫שט'הכנ הדעת‪ .‬וכן‬ ‫שבשנה זו‬ ‫ומבשריםגם‬‫גםבןבדוד‪ ,‬מעשיו‪,‬‬ ‫ותעמוד‬ ‫ס"ק י"אהדין‬ ‫בקראם‬ ‫בזה‬ ‫שישראל מקיימין את‬ ‫בחודשיל אב‬ ‫חזן‬ ‫לגשת‬ ‫שישראלשגם‬ ‫למוצ"ש‪ .‬נחרץשבת מ‬ ‫והביא‬ ‫נעלים‪ ,‬גם המה‬ ‫נפלא זה‬ ‫השופטים‪ ,‬ויהי כן‬ ‫במוצאי ט'‬ ‫(ב‬ ‫בנפשי‬ ‫תשובה‬ ‫קשורה‬‫לעיני יחזרו ב‬ ‫מחמת ספק‬ ‫בשבת הוי כדי‬ ‫השבת‬ ‫דברי הערוך לנר‪:‬‬ ‫איךחסדיו‬ ‫מהרי"ל שר הראשון‬ ‫קדמת‬ ‫לזכותו‪.‬‬ ‫לשיטתו הביא‬ ‫נולדמדקדק ב‬ ‫שאזכתב‬ ‫וכן‬ ‫לקיים‬‫והמשנ"ב‬ ‫כבודה ברבים‬ ‫(סי' רצג)‬ ‫הקפידדוקא כל‬ ‫בדלחט"א‬ ‫והמשפטקראת‬ ‫כתה"‪ .‬זה‪',‬מנוחה‬ ‫וילבשו‬ ‫כהל‬ ‫ומקדשים‬ ‫שמיםשרויין‬ ‫שם אין‬ ‫תעשההמבורך" אסרו לתקוע‬ ‫גאון‪,‬‬ ‫לה' על‬ ‫להודות האי‬ ‫וישוב שיותר ב'‬ ‫כחטא‬ ‫מחצי בה‬ ‫כה) מאד ל‬ ‫(תקנ"א ד')‪,‬‬ ‫עליהם‬ ‫בודאי‬ ‫את‬ ‫ואדרבה מחללין משפטינו‪' ,‬הלא‬ ‫יוסףזמן‬ ‫לברך‪...‬‬ ‫מוצ"ש‬ ‫זיע"א וי‬ ‫אישה‪ ,‬ותיהם ל‬ ‫ולישראל‬ ‫בצד‬ ‫עד כי‬ ‫חיבורולמליצה‬ ‫המלך ואל‬ ‫לפני‬ ‫אלהכרמ"א‪,‬לך אל‬ ‫שבת‬ ‫חילול‬ ‫לתרומות לעלון‬ ‫יעבירנו ד'‬ ‫וע"כד' כשרז"ל‬ ‫(בפרהסיא)‪" ,‬ברוך‬ ‫הפצה מיוחדת לאור‬ ‫רב‬ ‫אוהביו‪,‬‬ ‫חטאתינות‬ ‫הביאבמ‬ ‫בביאה"לאחר‬ ‫שבת‬ ‫ובדרכי משה‬ ‫שבת‪ ,‬אות‬ ‫וחזקים יקבלו הבה"ט‬ ‫קהילות" קופת‬ ‫מנוסה‪,‬‬ ‫דקבלהכראוי‬‫בברכיבת זוגם‬ ‫כשיכלו‬ ‫אבל כ"ז‬ ‫הכנ הדעת‪ .‬וכן בברכו'‪ ,‬ועיין‬ ‫מגדו"י‬ ‫גם טובה‬ ‫ללבנה‬ ‫שיאכלו ב‬ ‫תוספתורקכתב גם‬ ‫דבריםנוהג‬ ‫בודאי בקראם אינו לקיים‬ ‫בזה‬ ‫שהשבתשמא‬‫גזירה משום‬ ‫צריך בשםתעשהבאומרו‬ ‫אדם‬‫כמה לו‬‫ויאמרו‬ ‫ושרהיה‬ ‫נרות עברו‪,‬‬ ‫למוצ"ש‪ ,‬ולעצמו‬ ‫מועטים‬ ‫דראוי‬ ‫להתחדש‪,‬‬ ‫הלילה'‬ ‫ב"נדרים פלוס" ו" או בטלפון‬ ‫בורך" סנגור להצדיק‬ ‫עימו‪,‬‬ ‫לזכותו‪.‬בהקדמתשט'‬ ‫ומבשרים‬ ‫האשהמעשיו‪,‬‬ ‫דוד‪,‬‬ ‫ותעמודבן‬ ‫י"א וכן‬ ‫"אוסף גליונות‬ ‫דרשות וכד'‬ ‫בטלטול‪,‬ביותר‬ ‫השבתשרעות‬ ‫משום סופ"ג)‬ ‫ביהמ"ק‪ .‬קטגור'!!ישרה)‬ ‫את מאריך‬ ‫הרח"ו ז"ל‬ ‫זמן‬ ‫בזכרומ כי זה‬ ‫בשבת‬ ‫לאריך‬ ‫לפני השופטים‪,‬‬ ‫זצוק"ל‪:‬‬ ‫להתייצבקבלת כדי‬ ‫הדלקת‬‫ימים‬ ‫ימתינו‬‫ואך ה‬ ‫שעתידיםטז)‬ ‫יח אות‬ ‫'דיני זמני‬ ‫בשבת הוי כדי‬ ‫דברי הערוך לנר‪:‬‬ ‫השבת‬ ‫חסדיו‬ ‫תעשההמ‬ ‫משמרים את‬ ‫גאון‪,‬‬ ‫וגם‬‫הראשון ב'‬ ‫שבשנה זו וישוב‬ ‫הביא‬ ‫לשיטתו מחצי‬ ‫מדקדק ב‬ ‫שאז נולד‬ ‫הדין‬ ‫ס"ק ד')‪,‬‬ ‫והמשנ"ב‬‫עליהם‬ ‫או לשליחת‬ ‫ששנים‬‫שלום'‬ ‫השנה את‬ ‫מצאנו‬ ‫שבת‪ ,‬נדרים‬ ‫ירושלמי‬ ‫מחילול‬ ‫(מספר דרך‬ ‫בונה אדם ו‬ ‫והשרמכת"י‬ ‫פינקלבעדך‪.‬‬ ‫רבינו‬ ‫מעשההמלך‬ ‫ר זמן‬ ‫בחמישיאותוולציוה‬ ‫תוספת שבת"‬ ‫אפשר גם‬ ‫אסרו לתקוע‬ ‫"ברוך ד'‬‫איך‬ ‫לה'‬‫רב האי‬ ‫(בפרהסיא)‪,‬על‬ ‫הפצה מיוחדת לאור‬ ‫כחטא שר שיותר‬ ‫מהרי"ל‬‫במתינות‬ ‫נרות שבת‬ ‫כה) מאד ל‬ ‫שבת‪ ,‬אות‬ ‫(תקנ"א‬ ‫יקבלו‬ ‫ו‬ ‫‪a073295‬‬ ‫להצטרפות‬ ‫לעניןאלא אחרי שלא והנצחות או‬ ‫נתיבותיה‬ ‫שמחלל כל‬‫ובזה‬ ‫טוב‪.‬מי‬ ‫מצינו (‬ ‫סימן‬ ‫להרחיק‬ ‫לאשתי‬ ‫שמושך‬ ‫והשלום‬ ‫שהביא‬ ‫סדרשימליץ‬ ‫אריה‬ ‫הג"ר‬ ‫באב שלא לאחֵ עכ"ד‪,‬‬ ‫חל‬ ‫שלימה' (עמ'‬ ‫לעלון‬ ‫לתרומותגליונות" קופת "עלוןשלוחה ‪. 2040‬‬ ‫יעבירנו ד'‬ ‫וע"כ כשרז"ל‬ ‫להודותבאומרו‬ ‫צריךבשם‬ ‫אוהביו‪,‬‬ ‫אדם ז"ל‬ ‫חטא לאריך כמה‬ ‫ויאמרו לו‬ ‫הביא‬ ‫היהאחר‬ ‫לעצמוושר‬ ‫בביאה"ל‬ ‫עברו‪,‬‬ ‫ובדרכי משה‬ ‫דראוי‬ ‫הבה"ט‬ ‫הלילה'‬ ‫חזקים‬ ‫‪073-2951324 1324gail.coa‬‬ ‫הלא 'כל‬ ‫אבל‬ ‫זה ברה"ר‪,‬‬ ‫אםעוד‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫גם שבתא‪,‬‬ ‫בשבת י‪.):‬‬ ‫הלא‬ ‫בשלום‪,‬והשיב‬ ‫הצלחה כ‬ ‫ודקדק‬ ‫אמירתאיש‬ ‫מרן‬ ‫בשאר ערי הארץ החמה"‪,‬‬ ‫בטלטול‪,‬ביותר‬ ‫שרעות‬ ‫שהשבתשמא‬‫גזירה משום‬ ‫ביהמ"ק‪ .‬קטגור'!!ישרה)‬ ‫הרח"ו זמן מאריך‬ ‫השופטים‪,‬‬ ‫מועטים‬ ‫למוצ"ש‪ ,‬ו‬ ‫להתחדש‪ ,‬הדלקת‬ ‫טז)‬ ‫'דיני זמני‬ ‫המקדש למייל‬ ‫לפנינו‪,‬‬‫קודש‬ ‫והתורה‬ ‫(שבת‬ ‫ר"ה‬ ‫צחק להם‬ ‫להרבות‬ ‫ובקש לך‬ ‫שיחת‬ ‫דרשות וכד'‬ ‫ששנים‬ ‫משום סופ"ג)‬ ‫בשבתמ‬ ‫לפני כדי‬ ‫ימים‬ ‫ואךה‬ ‫אות‬ ‫שעתידים‬ ‫שבת בטל‪:‬‬ ‫בית‬ ‫שאין‬ ‫לפרטים‬‫שנחרבשנה‬ ‫רבי יצחק כל‬ ‫שנים‬ ‫סנגור‬ ‫נעשהשבת‬ ‫התורה‪ ,‬לא לבד שלא‬ ‫המיוחד בין‬ ‫אמות‬ ‫המלך‬ ‫'שלום'‬ ‫אל‬‫אפוקי‬‫טוב בעלי‬‫אם‬ ‫לחקור‬ ‫שיש‬ ‫יש‬ ‫צדק בדין‪,‬‬ ‫בטלית‪,‬‬ ‫חבירו ו‬ ‫התחיל‬ ‫נא‬ ‫לך ל‬ ‫‪037630543‬‬ ‫"אוסף‬ ‫או לשליחת‬ ‫השבת‬ ‫שלום'‬ ‫מצאנו‬ ‫נדרים‬ ‫שבת‪,‬ובזה‬ ‫מחילולטוב‪.‬‬ ‫(מספר דרך‬ ‫תעשה‬ ‫אתו‬ ‫בונהאדם‬ ‫בזכרו כי זה‬ ‫זצוק"ל‪ :‬מכת"י‬ ‫קבלת‬ ‫להתייצב‬ ‫רבינו‬ ‫מעשה המלך‬ ‫ימתינו‬ ‫ר זמן‬ ‫שלימה' (עמ' יח שלא בחמישי‬ ‫בשנה ניתן לפנותחיזוק בנושא‬ ‫דשתילדברי‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫כנגד כלהלא אז‬ ‫מקבלים‬‫בשבת תדבר‬ ‫וגם היא‬ ‫לפניה"ש)‬ ‫מעוטף‬ ‫אשרו גם‬ ‫ונהג‬ ‫שעה לפני קבלת השבת‪ ,‬קצר‬ ‫שקיעת‬ ‫‪a073295‬‬ ‫אחרי שלא‬ ‫השנה את‬ ‫נתיבותיה‬ ‫שמחלל כל‬ ‫ירושלמי‬ ‫סימן(‬ ‫להרחיק‬ ‫זה‬ ‫לאשתי ע"כ‪.‬‬ ‫שמושך‬ ‫והשלום‬ ‫והשר‬ ‫שהביא‬ ‫פינקלבעדך‪.‬‬ ‫אריהשימליץ‬ ‫אמירת סדר‬ ‫ול ציוה‬ ‫חל לאחֵ עכ"ד‪,‬‬ ‫אם עוד‬ ‫אותו‬ ‫הקשר‬‫השנה‬ ‫וקצף ולא‬ ‫שקולה‬ ‫להצטרפות‬ ‫מצינו‬ ‫הצלחה כ‬ ‫נרננהולכן בפרט לשמיעת שיחות‬ ‫צריכים לדאוג‬ ‫מהו‬ ‫ראש‬ ‫היה‬ ‫זעף‬ ‫שלום"‪,‬‬ ‫המלך‪,‬‬ ‫דק'‬ ‫החמה ‪,‬‬ ‫המקדש‬ ‫לעניןאלא‬ ‫הלא 'כל‬ ‫אבל מי‬ ‫בשבת‬ ‫ר"הגם שבתא‪,‬‬ ‫הלא‬ ‫בשלום‪,‬אם‬ ‫ודקדק‬ ‫הג"ר איש‬ ‫מרן‬ ‫באב‬‫הארץ‬ ‫‪073-2951324 1324gail.coa‬‬ ‫ביתשאין‬ ‫לבאר‬ ‫(שבת י‪.):‬‬ ‫והשיב‬ ‫התחיל‬ ‫בחצר‬ ‫בשאר ערי שקיעת החמה"‪ ,‬ונהגלךל‬ ‫והנצחות או‬ ‫ובקש לך‬ ‫דתענית‪...‬‬ ‫"לכועכ"ד‪,‬‬ ‫בסופה‪,‬‬ ‫השלום?מריעין לה‬ ‫ויש איערבב שטן‪ ,‬שוב‬ ‫מכות‬ ‫ביותר‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫שטובותוהכה(משלי‬ ‫איש‬ ‫אותם‬ ‫ומברכיםהיה‬ ‫האחרון הזה‬ ‫מצוות‬ ‫בברכת "שבת‬ ‫רבים(‪20‬‬‫ראים!‬ ‫מכירים‬ ‫שקיעת‬ ‫מקדים מאד‬ ‫שנחרב שנה‬ ‫לפנינו‪,‬‬ ‫קודש‬ ‫שנים‬ ‫סנגור‬ ‫דשתי‬ ‫שבת‬ ‫והתורה‬‫אמות ברה"ר‪,‬‬ ‫'שלום' המלך‬ ‫אפוקי‬ ‫לחקור‬ ‫צחק שיש‬ ‫להם‬ ‫להרבות‬ ‫יש‬ ‫בדין‪,‬‬ ‫בטלית‪,‬‬ ‫ו‬ ‫נא מעוטף‬ ‫שיחת‬ ‫(תהילים צה)‬ ‫טובב עלי אל כנגד כל‬ ‫המופלא‬ ‫בתשובהפ"ד‬ ‫אותה‬ ‫ושנים‬ ‫השלום'‪,‬‬ ‫השר‬‫לקיים‬ ‫בשבת‬‫לפי הי‬ ‫קודם‬ ‫שבת בטל‪:‬‬ ‫למייל‬ ‫לפרטים‬ ‫רבי יצחק כל‬ ‫נעשה‬ ‫התורה‪ ,‬לא לבד שלא‬ ‫בשבת‪ .‬בין‬ ‫צדקיה"ש)‬ ‫בלי הפסק‪ ,‬כי‬ ‫בירושלמי‬ ‫המזמור‬ ‫דאיתא‬ ‫תוקעין בתחילתה‬ ‫כמואת‬ ‫אומרים‬ ‫ובחמתו קם‬ ‫לשלום'‪ .‬וכן‬ ‫'מלאכיוכבוד אשתו‪,‬‬ ‫אמנם‬ ‫נקי‪,‬כדי‬ ‫ואני אצא‬ ‫הנקראים‬ ‫לברך‬ ‫כ‪ 40-‬רגעים ישראל‬ ‫קבל"ש‬ ‫בשנה ניתן לפנותחיזוק בנושא‬ ‫שוב צריכים לדאוג לדברי נרננהולכן בפרט‬ ‫המיוחד‬ ‫הקשר‬‫השנה‬ ‫הלא אז‬‫ראש‬ ‫וקצף ולא‬ ‫היה‬ ‫שקולה‬ ‫מקבלים‬ ‫בשבת תדבר‬ ‫וגם היא‬ ‫חבירו לפנ‬‫אשר גם(‪ 20‬דק'‬ ‫החמה ‪ ,‬ו‬ ‫שקיעת קצר‬ ‫השבת‪,‬‬ ‫שעה לפני קבלת‬ ‫אחרית שנה אם‬ ‫בשבת‪ .‬וכן‬ ‫שר"ה חל בשבת‪ ,‬נתאמץ נשאל‪ ,‬ומי יודע‬ ‫אומרים‬ ‫בשבת‬ ‫בחוץ לעין כל‪.‬‬ ‫השנה‬ ‫אהבת'צאתכם‬ ‫דליקין‬ ‫מנהגזמן המלאכים‬ ‫שבת‬ ‫דתענית‪...‬לשמיעת שיחות‬ ‫מהו‬ ‫לבאר‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫איש זעף‬ ‫שטובות‬ ‫אותם‬ ‫שלום"‪,‬‬ ‫מצוות‬ ‫המלך‪,‬‬ ‫בחצר‬ ‫ראים!‬ ‫מקדים מאדרגעים קודם‬ ‫אכזריותו ראשבקבלת‬ ‫שבת אנו‬ ‫מקבלים‬ ‫שמרמ כראוי‬ ‫לפני‬ ‫עכ"ד‪ ,‬הפסק‪ ,‬כי המופלא‬ ‫"שבת‬ ‫ב'מנחת עני'‬‫שחללנרר"ה‬ ‫בשנה‬ ‫בל‬ ‫לפני זו‪,‬‬ ‫היה‬ ‫ובכך‬‫סימני‬ ‫נשארו‬ ‫לשלום'‪,‬‬ ‫במה‬ ‫פרק‬ ‫שיגמרנה אנו את‬ ‫פ"ד‬ ‫"לכו‬ ‫בסופה‪,‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫(תהילים צה)‬ ‫מריעין לה‬ ‫השלום?‬ ‫איערבב שטן‪,‬‬ ‫ויש‬‫מכות‬ ‫ומברכיםהיה והכה(משלי‬ ‫אותה ג)‪.‬‬ ‫האחרון הזה‬‫ושנים‬ ‫השלום'‪,‬‬ ‫לקיים‬ ‫השר‬ ‫בברכת‬‫רבים‬ ‫בשבת‬ ‫לפי הי‬ ‫מכירים‬ ‫נדעעוון העגל היהמדרשת הערוך‬ ‫ממנו‬ ‫בעלה"‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫'בואכם‬ ‫והגנרטור‬ ‫דאיתא‬ ‫אומרים‬ ‫אמנם‬ ‫כדי‬ ‫קבל"ש‬ ‫כמואת בשבת‪ ,‬נתאמץ‬ ‫ובמכוסה‬ ‫בעדו‬ ‫הקב"ה ששמו‬ ‫אמר עליכם'‪,‬‬ ‫המזמור‬‫בתחילתה‬ ‫ובחמתו קם‬ ‫לברך‬ ‫כ‪40-‬‬ ‫שמחילת הוא‪( ,‬ע"ש עוד‪,‬‬ ‫מצינו ממנו בל‬ ‫להמליץ‬ ‫אל הבית דין‬ ‫בשלום עטרת‬ ‫אכזריות‪ ,‬עד‬ ‫קבל"ש'שלום‬ ‫בהדלקת נרות שבת‬ ‫בשבת‪ .‬וכן‬ ‫אחרית שנה אם‬ ‫בתשובה בלי‬ ‫תוקעין‬‫השנה בשבת‬ ‫בחוץ לעין כל‪.‬‬ ‫לשלום'‪ .‬וכן‬ ‫נקי‪',‬מלאכיוכבוד אשתו‪,‬‬ ‫דליקין‬ ‫ואנימ אצא‬ ‫הנקראים‬ ‫לפני זמןישראל‬ ‫שבת‬ ‫ראשבקבלת שבת אנוזו‪ ,‬שר"ה חל‬ ‫מנהג פרק במה‬ ‫כד)עני האזינו)‬ ‫טובות‪,‬המכה‬ ‫עמו זהו‬ ‫דודי' "בואי‬ ‫הגר"ג אדלשטין זיע"א‬ ‫אומרים‬ ‫ובכך היה‬ ‫חכמה ויקרא כג‬ ‫(מנחת‬ ‫במשךבשבת‪..‬‬ ‫טוב ואם רע‬ ‫בראותו צרבת‬ ‫שיותר‬ ‫בשנים‬ ‫בעלה'‬ ‫הלכה‬ ‫ו'עטרת‬ ‫שלום‪,‬האשה‬ ‫אנו ב'לכה‬ ‫ולפני‬ ‫האחרון‬ ‫ב'מנחת עני'‬ ‫יודע ר"ה‬‫בשנהומישחל‬ ‫בל נשאל‪,‬‬ ‫היה‬ ‫מקבלים‬ ‫אכזריותו‬ ‫נשארו סימני‬ ‫אהבת'צאתכם‬ ‫לשלום'‪,‬‬ ‫שמר כראוי‬ ‫המלאכים‬ ‫אמראת‬ ‫והגנרטוראנו‬ ‫גמרנה‬ ‫שי‬ ‫גם ר"ה‬ ‫ויעוייןג"כ‬‫האזינו‪,‬היה‬‫ישראל‬ ‫האשה וענתה כך‬ ‫והמלך‬ ‫פתחה פיה לדבר‪,‬‬ ‫שהיא זאת‬‫ובכל‬ ‫זמן הדלק"נ עד יומו‬ ‫רשכבה"ג מרן‬ ‫הערוך לנר‬ ‫ממנו‬ ‫העגל‬ ‫ובמכוסה‬ ‫שמחילתנדעעוון‬‫מצינו ממנו בל‬ ‫להמליץ בעדו לפני‬ ‫בעלה"‪ ,‬הקב"ה ששמו‬ ‫עטרת‬‫אכזריות‪ ,‬עד אשר‬ ‫'בואכם‬ ‫ולפני קבל"ש 'שלום עליכם'‪" ,‬בואי בשלום‬ ‫בהדלקת נרות שבת‬ ‫פרשת‬ ‫שנכנסו לארץ‬ ‫אנו את השבת המלך‪ .‬אכן‪ ,‬אך‬ ‫הבית הרבה לפני‬ ‫(מנחתכד)עני האזינו)‬ ‫עוד‪ ,‬מדרשת‬ ‫טובות‪,‬‬ ‫רן הגר"ג אדלשטין זיע"א הדלק"נ עד יומו האחרון‬ ‫שנהויען אחד‬ ‫זה‪ ,‬ותתחלחל‬ ‫ויקרא כג‬ ‫המכה‬ ‫שיותר‬ ‫אל הבית דין‬ ‫עמו זהו‬ ‫הצליחוכןבידה‪.‬‬ ‫המשכן‬ ‫מה זה ועל מה‬ ‫בכל חדרי‬ ‫בשבת‪..‬‬ ‫במשך חכמה‬ ‫ג"כגםר"ה‬ ‫(ע"ש‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫צרבת‬ ‫והמלך בראותו‬ ‫הלכה בשנים‬ ‫בעלה'‬ ‫ו'עטרת‬ ‫דודי'‬ ‫הקמת ולא‬ ‫טוב ואם רע‬ ‫שלום‪,‬האשה‬ ‫אנו ב'לכה‬ ‫לאישה‬ ‫ּ‬ ‫פניה שאלה‬ ‫על‬ ‫האזינו‪,‬היה‬ ‫ויעויין‬ ‫ישראל‬ ‫שנכנסו לארץ‬ ‫האשה וענתה כך‬ ‫פתחה פיה לדבר‪,‬‬ ‫שהיא זאת‬ ‫ובכל‬ ‫הבית הרבה לפני זמן‬ ‫לבקש אמתלה‬ ‫פרשת‬ ‫שנהויען אחד‬ ‫זה‪ ,‬ותתחלחל‬ ‫אנו את השבת המלך‪ .‬אכן‪ ,‬אך‬ ‫וכך כדי‬ ‫וכןבידה‪.‬‬ ‫שאלה מה זה ועל מה המשכן‬ ‫הקמת ולא הצליח‬ ‫דרי‬ ‫לאישה‬ ‫ּ‬ ‫על פניה‬ ‫לבקש אמתלה‬ ‫וכך כדי‬ ‫תוספת שבת‬ ‫שמא יוציא מרה"ר לרה"י‪ ,‬ובתוס' כט‪ :‬תירץ שבכה"ג יש היכר‬ ‫ותוס' בסוכה תירצו שערבה דרבנן חששו יותר שישכח‪ ,‬ועוד‬ ‫ואין חשש כ"כ‪ ,‬ויעויין ברוקח (רכא) שהסביר שהו"ר לא חל‬ ‫שהו"ר יום אחד וישתכח לגמרי‪ ,‬אבל שופר סו"ס בחו"ל תוקעין‬ ‫בשבת שהיו בוכים שהתחננו על המים‪ ,‬ואסור בשבת‪.‬‬ ‫ביום השני ולא ישתכח‪( ,‬ע"ש)‬ ‫ההיסטוריה של השופר בר"ה שחל בשבת‬ ‫ועוד מתרץ השבילי דרקיע לבעל התפארת ישראל על המשניות‪,‬‬ ‫מבואר במשנה ר"ה (פ"ד משנה א') שבזמן המקדש היו תוקעין‬ ‫שחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה!! וממילא שופר‬ ‫רק במקדש‪ ,‬וכשנחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שיתקעו בכל מקום‬ ‫דאורי' לא הפריע לבטל תקיעתה בר"ה שיחול בשבת‪ ,‬אבל‬ ‫בי"ד‪( ,‬ונחלקו איזה בי"ד)‪ ,‬וע"ש בתוס' כט‪ ,:‬ואכן הרא"ש מביא‬ ‫מצוות חיבוט ערבות שהיא הלכה למשה מסיני חששו יותר‬ ‫שם שהרי"ף שהיה לו בי"ד קבוע והיה מופלג בתורה תקע גם‬ ‫שתשתכח‪ ,‬החמירו בה וסידרו שהו"ר לא יחול בשבת‪ ,‬ולכן‬ ‫בשבת‪ ,‬אבל לא נהגו תלמידיו אחריו‪ ,‬ולא נפסק כך‪ ,‬שאין לנו‬ ‫אמרו לא אד"ו ראש‪ ,‬שאם מולד תשרי יחול ביום א' הו"ר יחול‬ ‫ת"ח ובי"ד כמותו‪ ,‬ולכן עד זמנינו אין תוקעין כלל‪ ,‬והגמ' בריש‬ ‫בשבת‪ ,‬ולכן מסדרים שלא יחול‪ ,‬ולכן גם לא בד"ו פסח (ביאה"ל‬ ‫פ"ד דר"ה מביאה שיטה שיש רמז בתורה שלא יתקעו בשופר‬ ‫סי' תכ"ח‪ ,‬ובימים ד' ו' הטעם בגמ' ר"ה כ' משום ירקא ומתיא)‪,‬‬ ‫כשר"ה יחול בשבת‪ ,‬שהגמ' שואלת סתירה‪ ,‬כתוב אחד אומר‬ ‫רואים את חומרת תקנות חכמים שביטלו דאורי' כדי שיראו‬ ‫שבתון 'זכרון' תרועה וכתוב אחד אומר 'יום תרועה' יהיה לכם‪,‬‬ ‫חובת קיום דברי חכמים‪ ,‬ולכן בפרט בשנה כזו‪ ,‬יש להשתדל‬ ‫לא קשיא כאן ביו''ט שחל להיות בשבת כאן ביום טוב שחל‬ ‫יותר ולהקדים בכניסת השבת כפי שהורו כל רבותינו ולהמנע‬ ‫להיות בחול‪ ,‬שואל רבא אם מדאורייתא לא תוקעין בר"ה שחל‬ ‫מעשיית מלאכות בער"ש לפחות חצי שעה לפני השקיעה‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬למה במקדש תוקעים? ועוד הרי"ז חכמה ואינה מלאכה‪,‬‬ ‫ובפתח דבריך על הגמ' הוסיף שלכן נקטה הגמ' שאיסור‬ ‫ומתרצת הגמ' שחוששים שמא יטלטלנו ברה"ר‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫השופר בשבת דרבנן שמא יטלטלו‪ ,‬ולא אמרה מטעם דאורי'‬ ‫השנה שר"ה חל בשבת נזכה בדין ע"י תשובה ושמירת השבת כהלכתה‪:‬‬ ‫ע"י ה'זכרון תרועה' ה' יושב על כסא רחמים‪ ,‬וישראל זוכים‬ ‫כח השבת שבר"ה מגדילה את מעלות ר"ה ונהיה רחמים גם ללא‬ ‫בדין‪' ,‬וביותר מכל שנה שהרי כל שבת היא כפרה'‪ ,‬ולכן אין‬ ‫השופר‪ ,‬וביאר מרן הגר"א פינקל זצוק"ל משום שכל מעלת‬ ‫מקריבין בה חטאת כבשאר המועדות‪ ,‬אמנם בעינן לתשובה עם‬ ‫השופר הוא התעוררות לתשובה‪ ,‬וכדברי הרמב"ם (תשובה ג'‬ ‫שמירת השבת כהלכתה וכדבריו הנפלאים של הט"ז בסי' רמ"ב‪,‬‬ ‫ד'‪ ,‬ומס"י ד') וממילא שבת בקדושתה‪ ,‬מגבירה את כח ההכרה‬ ‫וכדברי הגמ' שבת דף קיט שהשומר שבת מוחלין לו בשמירתו‬ ‫במלכות שמים וזה גם גורם לתשובה בכל שבוע‪ ,‬וזהו ההסבר‬ ‫ובאמירת ויכולו‪ ,‬והוסיף הגר"ש פינקוס זצוק"ל שבשנה כזו יש‬ ‫שמזמור שיר ליום השבת קשור לשבת‪ ,‬כי כאשר מתפעלים‬ ‫חובה יותר להתחזק בשמירתה ולחזור בה בתשובה שזה ממש‬ ‫ממעשה הבריאה זה מעורר לתשובה‪ ,‬ולכן אדם הראשון תיקן‬ ‫מצוות היום‪( .‬עיין בהרחבה‪ :‬הר יראה עמ' תקלב‪ ,‬יבוא שילה‬ ‫פרק 'מזמור שיר' כששמע מקין שה' סלח לו על תשובתו מהריגת‬ ‫ש"כ‪ ,‬הרב פינקוס עמ' ק"א)‬ ‫הבל‪ ,‬ומתקרבים בשבת מידי שבוע לה'‪ ,‬וממילא גם בשבת ר"ה‬ ‫ויום השביעי משבח ואומר‪ :‬למה היצה"ר משקיע את כוחותיו שיאחרו אפי' מעט בכניסת השבת‪,‬‬ ‫וביאור של החידושי רש"י וה'צידה לדרך' למה הוצרך נס שהר סיני דיבר‪ ,‬וכן הגורל בחלוקת הארץ‪,‬‬ ‫ולמה התורה לא כתבה הנס במפורש‪ ,‬וכמו שכתבה על נס דיבור האתון של בלעם‪ ,‬הרי דומם שמדבר‬ ‫זה יותר נס גדול‪ ,‬ועי"ז גם מבואר שבשבת ר"ה‪ ,‬השבת היא השופר!!!‬ ‫ולפני תירוצו נביא את דברי הגר"י זיכרמן שליט"א בשם האדמו"ר‬ ‫יסוד גדול עד מאוד מצאנו בדברי בעל ה'צידה לדרך'‪ ,‬שהיה‬ ‫מבאבוב זצ"ל שביאר עפ"י מדרש ששאלו את הנחש (שהוא‬ ‫תלמידם של הסמ"ע וה'לבוש'‪ ,‬וחיבר גם את הספר 'באר שבע'‪,‬‬ ‫היצה"ר) למה הוא עומד בין הדרכים‪ ,‬וענה שכיון שפרץ גבולו‬ ‫הדברים נסובים על הפסוק בפרשת יתרו (שמות‪ ,‬י"ט י"ב)‬ ‫של עולם בחטא עץ הדעת‪ ,‬עד היום הוא עומד בגבולות‪ ,‬ושם‬ ‫'והגבלת את העם סביב לאמר השמרו עלות בהר ונגוע בקצהו'‬ ‫מנסה להכשיל אנשים‪ ,‬ולצערינו גם מצליח‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬שנאמר לפני מתן תורה‪ .‬והנה על פירוש הציווי 'והגבלת'‬ ‫והסביר הרב זיכרמן כוונתו שהיצה"ר לא אומר לאדם בא תאכל‬ ‫אומר רש"י‪' ,‬קבע להם תחומין לסימן שלא יקרבו מן הגבול‬ ‫בשר בחלב‪ ,‬או בא תחלל שבת‪ ,‬שאף אחד לא ישמע לו‪ ,‬אלא‬ ‫והלאה'‪ .‬אבל על פירושה של המילה 'לאמור' אומר רש"י דברים‬ ‫אומר לאדם מי אמר שצריך להרחיק ‪ 6‬שעות בין בשר בחלב‪,‬‬ ‫מבהילים‪' .‬לאמור – 'הגבול אומר להם'‪ ,‬השמרו מעלות מכאן‬ ‫אולי מספיק חמש וחצי‪ ,..‬או מי אמר שצריך חצי שעה לתוספת‬ ‫והלאה' וכו'‪ .‬ספק אם הקדשנו למלים אלה של רש"י תשומת‪-‬‬ ‫שבת אולי מספיק רבע שעה‪ ..‬וכשהנחש שהוא היצה"ר פורץ את‬ ‫לב יתירה‪ ,‬ושאלנו את עצמנו האם שמענו פעם שהגבול עצמו‬ ‫הגבולות‪ ,‬זה כבר מספיק לו‪ ,‬כי עי"ז הוא יגיע שיכשלו בחילול‬ ‫‪ -‬המורכב מחתיכות עפר ‪ -‬מדבר?! אבל כך רש"י אומר! ועל‬ ‫שבת ממש!!‬ ‫כך מביא ה'צידה לדרך' שאילה קשה עד מאוד‪' :‬נשאלתי‪ ,‬הוא‬ ‫כותב‪ ,‬למה לא כתבה התורה בפירוש נס גדול כזה‪ ,‬כשם שכתבה‬ ‫וה'צידה לדרך' מביא שאילה נוספת שהוא‪-‬עצמו התקשה‪.‬‬ ‫התורה נס של ויפתח ה' את פי האתון? שהרי נס זה הרבה‬ ‫בפרשת פינחס‪ ,‬בענין חלוקת הגבולות‪ ,‬אומר רש"י על‬ ‫יותר גדול מן הנס של האתון‪ ,‬כי הגבול הוא דומם‪ ,‬והאתון היא‬ ‫הפסוק (במדבר‪ ,‬כ"ו נ"ד) ‪...‬והגורל היה ע"פ רוח הקודש וכו'‪,‬‬ ‫בעל‪-‬חי'!‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ונפלאות בקנה‪-‬מידה עצום‪ .‬כי כפי שכותב ה'צידה לדרך'‬ ‫והשבטים היו כתובים בי"ב פתקין‪ ,‬וי"ב גבולים בי"ב פתקין‪,‬‬ ‫שלאחר שהגבול התקדש‪ ,‬יש בכוחו לדבר‪ ,‬כמו גם הגורל שהיה‬ ‫ובללום בקלפי‪ ,‬והנשיא מכניס ידו בתוכו‪ ,‬ונוטל שני פתקין;‬ ‫על פי רוח הקודש‪ ,‬כך גם בכל דבר וענין שנעשה בקדושה‬ ‫עולה בידו פתק של שם שבטו‪ ,‬ופתק של גבול המפורש לו‪,‬‬ ‫ולשם‪-‬שמים‪ ,‬הרי גם בדורנו זה אפשר להיתקל בפלאי‪-‬פלאות‬ ‫והגורל עצמו היה צווח ואומר ‪ -‬אני הגורל עליתי לגבול פלוני‬ ‫שייעשו מן השמים בעקבות המעשה ההוא‪.‬‬ ‫לשבט פלוני‪ ,‬שנא' 'ע"פ הגורל'‪ .‬עד כאן דברי רש"י‪ ,‬וגם כאן‬ ‫תירוץ נוסף לשאלתו של ה'משך‬ ‫קשה‪ ,‬אומר ה'צידה לדרך'‪ ,‬אם מצאנו שהגורל מדבר‪ ,‬מדוע לא‬ ‫חכמה' בענין ר"ה שחל בשבת‬ ‫הזכירה התורה את הנס הזה במפורש‪ ,‬כמו שכתבה אצל אתונו‬ ‫של בלעם? הרי קל‪-‬וחומר הוא‪ ,‬שהרי הגורל הוא דומם!‬ ‫על פי הדברים הנ"ל נוכל להוסיף בדבריו של ה'משך חכמה'‪,‬‬ ‫בענין ראש השנה שחל בשבת‪ .‬סגולתו של השופר היא גדולה‬ ‫וה'צידה לדרך' מביא את דברי תשובתו לאותו שואל‪' :‬ואני‬ ‫ועצומה‪ ,‬ומתבטאת בקבלת מלכויות של יודעי‪-‬התרועה‪ ,‬עד‬ ‫השבתי‪ ,‬דאדרבה איפכא מסתברא‪ ,‬דכיון שהגבול נתקדש‬ ‫כדי כך שהיא מכפרת על העם היהודי כולו‪ .‬ואם כן‪ ,‬שואל‬ ‫קדושה יתירה עד שאפילו הנגיעה אסורה בו‪ ,‬מטעם המפורש‬ ‫ה'משך חכמה'‪ ,‬כיצד יתכן שאם ראש השנה חל בשבת‪ ,‬ביטלו‬ ‫לקמן בקרא 'מפני אשר ירד עליו ה' באש'‪ ,‬לכן אל תתמה‬ ‫חז"ל את התקיעה; בהיעדרו של השופר‪ ,‬מהיכן תגיע הכפרה‬ ‫על החפץ אם היה יכולת בגבול לאמר להם השמרו מלעלות‬ ‫לעם ישראל? והוא מתרץ ואומר‪ ,‬שבשמירת השבת של העם‬ ‫מכאן ולהלן וכו'‪ ,‬כי בוודאי באותה שעה קנה הר סיני רוחניות‬ ‫היהודי‪ ,‬שאינו תוקע בשופר כדי לא להגיע לחטא של הוצאה‬ ‫לתוקף קדושתו'‪ .‬וגם בענין הגורל‪ ,‬כיון שהגורל היה על פי רוח‬ ‫מרשות לרשות‪ ,‬יש מסירות נפש! והיא‪-‬היא השומרת ומגינה על‬ ‫הקודש‪ ,‬כדפירש רש"י שם‪ ,‬אם כן מובן שהוא מסוגל לדבר‪,‬‬ ‫העם‪ ,‬כשלא תוקעים בשבת‪.‬‬ ‫והתורה כבר לא צריכה לציין זאת במפורש‪.‬‬ ‫לפי הדברים הנ"ל אפשר להוסיף ולומר דבר אחר‪ .‬הרי‬ ‫לאפוקי כותב ה'צדה לדרך'‪ ,‬גבי האתון של בלעם‪ ,‬אין בה סרך‪-‬‬ ‫כשראש השנה חל בשבת‪ ,‬אנחנו אומרים בתפילה את הפיוט‬ ‫קדושה‪ ,‬אלא אדרבה הוא טמא‪ ,‬ואתונו טמא (שהרי בלעם עשה‬ ‫קל אדון‪ ,‬ולאחריו את הקטע הפותח במלים 'לקל אשר שבת‬ ‫עם האתון את החטאים המאוסים ביותר‪ ,‬כמו שכותב רש"י‬ ‫מכל המעשים'‪ ,‬בו אומרים 'ויום השביעי משבח ואומר'! ולפי‬ ‫על הפסוק 'ההסכן הסכנתי') ‪ -‬וזה החידוש שלמרות הכל נתן‬ ‫דבריו של בעל ה'צידה לדרך'‪ ,‬הרי בשבת‪-‬קודש‪ ,‬יום השביעי‬ ‫הקב"ה באתון את כוח הדיבור‪ ,‬ולכן כתבה זאת התורה במפורש‬ ‫‪ -‬בעצמו ‪ -‬משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬והמלכויות‬ ‫וציינה את הדבר כנס‪.‬‬ ‫נאמרות אפוא על ידי השבת בעצמה‪ ,‬ואין לך מלכויות גדולות‬ ‫נמצאנו למדים שכל דבר הנעשה בקדושה‪ ,‬וכל פעולה שנפעלה‬ ‫מאלו! וגם אומרים שם 'ביום השביעי נתעלה וישב על כסא‬ ‫לשם‪-‬שמים‪ ,‬ומתוך השקעה של מידות טובות ונאצלות על‪-‬‬ ‫כבודו' ‪ -‬שהיא הכרזת מלכויות!‬ ‫מנת להידמות למידותיו של השם יתברך‪ ,‬לא יהיה זה חידוש‬ ‫(מגליון קול ברמה ‪)337‬‬ ‫גדול כל‪-‬כך אם נשמע לאחר מכן שהתרחשו שם נסים‪-‬‬ ‫הפסק של מרן הגר"י זילברשטין שליט"א לסיפור עם האדמו"ר‪:‬‬ ‫דינו של ‪ 50‬בדיוק‪ ,‬והוציאוהו מביהמ"ד שהטריח אותם‪ ,‬וממילא‬ ‫היה אדמו"ר שהיה עמוס אצלו בביהמ"ד בר"ה‪ ,‬ולכן הורה‬ ‫זה אותו דבר במקרה דנן‪ ,‬רגל אחד הוא לפני חמישים ורגל שני‬ ‫האדמו"ר שכל מי שמגיל ‪ 50‬יתפלל ביום א' דר"ה בביהמ"ד‬ ‫הוא לאחר חמישים אבל צריך לצאת מהביהמ"ד בשניהם‪..‬‬ ‫המרכזי וביום ב' בביהמ"ד למטה‪ ,‬וביום השני יתפללו אותם‬ ‫אבל מרן הגר"י זילברשטין שליט"א הורה שבודאי אין סיבה‬ ‫שלפני גיל ‪ 50‬בביהמ"ד המרכזי ומעל גיל ‪ 50‬יתפללו בביהמ"ד‬ ‫שיפסיד‪ ,‬שהרי כל ההסדר נעשה לטובת הכלל בכדי שכולם‬ ‫למטה‪ ,‬ונשאל האדמו"ר מאחד החסידים שנהיה בן ‪ 50‬ביום ב'‬ ‫יוכלו להינות ולהתפלל בביהמ"ד המרכזי‪ ,‬ואין שום הגיון‬ ‫דר"ה מתי הזמן שלו להתפלל בביהמ"ד‪( ,‬הרי ביום הראשון הוא‬ ‫שאחד יפסיד בגלל אותו סדר‪ ,‬ולכן אותו אחד שנהיה ביום ב'‬ ‫לפני ‪ 50‬וביום השני הוא כבר אחרי)‪,‬‬ ‫דר"ה בן ‪ 50‬שנה יבחר יום שירצה ובו יתפלל בביהמ"ד‪ ,‬שסו"ס‬ ‫והאדמו"ר השיב לו בהלצה שתשובתו כבר מופיעה בגמ' ב"ב‬ ‫זהו התקנה שכל אחד יהיה יום אחד‪ ,‬והביא ראיה מהשער"ת סי'‬ ‫כג‪ :‬לגבי ניפול (גוזל) הנמצא סמוך לשובך עד ‪ 50‬אמה של‬ ‫תקפ"א א'‪( .‬חשוקי חמד ר"ה כה‪):‬‬ ‫בעל השובך‪ ,‬ויותר מחמישים של מוצאו ושאל ר' ירמיה מה‬ ‫מרן ראש הישיבה רשכבה"ג רבי גרשון אדלשטין זצוק"ל בחודש אלול תשפ"ב עורר כמה פעמים על ניצול‬ ‫ימי שישי ושבת‪ ,‬נביא מדבריו שנאמרו לבני הישיבה בתחילת השיעור לבני שיעור א' לסדר כי תבוא תשפ"ב‬ ‫ולילה‪ ,‬ובגמרא מנחות דף צ"ט מובא שרבי ישמעאל אמר‪ ,‬צא‬ ‫כידוע המציאות היא שהרגל נעשה טבע‪ ,‬ואם מתרגלים קשה‬ ‫ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה‪ ,‬שאז יכול לעשות‬ ‫לשנות את הטבע‪ ,‬ויש הרגל שיום ששי ושבת זה זמן שאין בו‬ ‫דברים אחרים‪ ,‬כי כל היום וכל הלילה חייבים לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫התמדה‪ ,‬כי אין שיעורים ואין מסגרת קבועה כמו כל השבוע‪,‬‬ ‫ואמנם יש גם זמנים שצריכים לנוח‪ ,‬מפני שזה הצורך‪ ,‬וזה גם כן‬ ‫וההרגל נעשה טבע שזה זמן שאין התמדה בתורה‪ ,‬יום שישי‬ ‫נקרא צורך עסק התורה‪ ,‬אבל אין זמן של פטור מתורה‪ .‬אמנם‬ ‫ושבת‪ ,‬ליל שבת ומוצאי שבת‪ ,‬ובחורף לילות שבת הם ארוכים‪,‬‬ ‫אם מתרגלים אזי ההרגל נעשה טבע‪ ,‬וזה נעשה לו כהיתר‪ ,‬כמו‬ ‫וההרגל נעשה טבע שאין התמדה בזמנים אלו‪.‬‬ ‫שאמרו בגמרא (קידושין מ‪ ,‬א) כיון שעבר אדם עבירה ושנה‬ ‫אבל זה שלא כהוגן‪ ,‬כי אין היתר לביטול תורה‪ ,‬ואין זמן פנוי‬ ‫בה נעשית לו כהיתר‪ ,‬ולא מרגישים כלל שזה חטא‪.‬‬ ‫שאדם פטור מתורה‪ ,‬כמו שכתוב (יהושע א‪ ,‬ח) והגית בו יומם‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ומי שמתחזק אז לעשות את מה שצריך – מרוויח הרבה בזה‪ ,‬ונוטל‬ ‫אבל עכשיו הרי זה חודש אלול‪ ,‬שהוא ראשי תיבות אני לדודי‬ ‫שכר כנגד כולם‪ ,‬מפני שהטבע הוא טבע של בטלה‪ ,‬והוא מתגבר‬ ‫ודודי לי‪ ,‬וזה זמן של סייעתא דשמיא וימי רחמים עד יום כיפור‪,‬‬ ‫נגד הטבע‪ ,‬והשכר על זה עצום! לכן אין לשער גודל הרווח במה‬ ‫שיש סייעתא דשמיא להתחזק ברוחניות‪ .‬ולכן באמת בישיבה‬ ‫שמתחזקים בשבת ובערב שבת‪.‬‬ ‫עושים חיזוקים באלול ומוסיפים זמן ללימוד המוסר‪ ,‬שכל השנה‬ ‫סדר מוסר הוא חצי שעה לפני מעריב‪ ,‬ובאלול מוסיפים גם רבע‬ ‫ובשבוע פר' וישלח אמר רבינו זצוק"ל‪:‬‬ ‫שעה לפני מנחה‪ .‬וסדר המוסר אינו מידת חסידות אלא דבר‬ ‫ההנהגה הראויה ליום ששי ושבת והנה יש דבר הצריך חיזוק‪,‬‬ ‫הכרחי נגד היצר הרע‪ ,‬כי היצר הרע חזק מאד‪ ,‬וצריך סייעתא‬ ‫שני ימים בשבוע שמתבזבזים‪ ,‬ערב שבת ושבת‪ ,‬שאין בהם את‬ ‫דשמיא וזכויות מיוחדות להתגבר כנגדו‪ ,‬כמו שאמרו בגמרא‬ ‫סדרי הלימוד הקבועים של כל השבוע‪ ,‬והזמן מתבזבז‪ ,‬למשל‬ ‫(קידושין ל‪ ,‬ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש‬ ‫בערב שבת יש עיתונים גדולים מאד‪ ,‬עם חומר קריאה לשבת‪,‬‬ ‫להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו‪ ,‬וכתבו המסילת‬ ‫אבל זה יצר הרע‪ ,‬שהיצר הרע מחפש לבטל תורה‪ ,‬ובפרט‬ ‫ישרים (פרק ב') והגאון (קול אליהו סוכה) שרק אם אדם עושה‬ ‫בשבת וערב שבת‪ ,‬שיש קדושת השבת‪ ,‬היצר הרע משתלט על‬ ‫כל מה שבכוחו לעשות אז יש סייעתא דשמיא‪ ,‬אבל אם אינו‬ ‫זה‪.‬‬ ‫עושה כל מה שבכוחו אין סייעתא דשמיא‪ .‬ואלול זה חודש‬ ‫והעצה היא שלא לקרוא עיתונים בשבת‪ ,‬שבת הוא יום של‬ ‫הרחמים שיש בו סייעתא דשמיא מיוחדת להצלחה ברוחניות‪,‬‬ ‫קדושה‪ ,‬וצריכים לעסוק בו בדברים של קדושה‪ ,‬וכל אחד לפי‬ ‫לכן חשוב מאד לעשות כל מה שבכוחו ולהתחזק עכשיו באלול‪,‬‬ ‫מדרגתו ילמד גמרא או משניות או חומש עם רש"י‪ ,‬או יגיד‬ ‫שמזה יהיה חיזוק גם על כל השנה‪ ,‬ולהתחיל מהחיזוק של סדר‬ ‫תהלים‪ ,‬ויעשה שאר מעשים טובים‪ ,‬אך שלא יקרא את העיתון‪,‬‬ ‫המוסר‪ ,‬וגם שישי ושבת‪ ,‬שיהיה זמן של התמדה בתורה‪.‬‬ ‫ואף שלפעמים יש דברי תורה בעיתון‪ ,‬אבל נגררים מזה הלאה‪,‬‬ ‫ומה ללמוד ביום שישי ושבת? כל אחד יחליט לפי מה שמעניין‬ ‫וגם זה לא כדאי‪ ,‬אלא בינתיים לדחות את זה לאחר השבת‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬איזה חלק שיותר מעניין אותו‪ ,‬איזה פרק או איזה גמרא‪,‬‬ ‫ואחר כך אפשר להשתמט מזה‪ .‬אמנם יש כאלו שצריכים‬ ‫עם חברותא או בלי חברותא‪ ,‬כל אחד לפי טבעו מה שיותר‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫מרתק אותו לתורה‪ ,‬וככל שהאדם יותר מרותק לתורה זה‬ ‫ההנהגה הראויה ליום ששי ושבת היא לנצל את הזמן לתורה‪,‬‬ ‫דבקות ברוחניות ובהקב"ה‪ ,‬כמו שאמרו בזוהר קודשא בריך‬ ‫או כל אחד לפי מדרגתו להגיד תהלים ושאר מצוות כיוצא‬ ‫הוא ואורייתא וישראל חד הוא‪ .‬והבא ליטהר מסייעין אותו!‬ ‫בזה‪ .‬וראיתי פעם יהודי ששר בשבת לפני התפילה "אנא עבדא‬ ‫חשוב מאד להתחיל עם החיזוק הזה‪ ,‬כבר עכשיו‪ ,‬ביום שישי‬ ‫דקודשא בריך הוא"‪ ,‬ככה במשך זמן ממושך‪ ,‬וחזר על זה שוב‬ ‫ושבת הקרובים‪ ,‬כל אחד לפי הצורה שמושכת אותו‪ ,‬להחליט‬ ‫ושוב‪ ,‬אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא‪ ,‬והוא היה יהודי בעל‬ ‫מה ללמוד‪ ,‬לימוד שיותר מעניין ומרתק‪ ,‬ואפשר להספיק הרבה‪,‬‬ ‫מדרגה‪ ,‬שברוסיה הוצרך לעבוד בכפייה בשבת‪ ,‬וכדי להימנע‬ ‫אפילו גמרא עם רש"י‪ ,‬ללמוד פעם אחת ועוד פעם לחזור‪,‬‬ ‫מכך קצץ והוריד שתי אצבעות מידו‪ ,‬שלא יוכל לעבוד בשבת‪,‬‬ ‫ועכשיו שלומדים קידושין אפשר ללמוד עוד מתחילת המסכת‬ ‫בשביל שמירת השבת! וזהו אנא עבדא דקודשא בריך הוא‪ ,‬שהוא‬ ‫או בסופה‪ ,‬ולגמור את המסכת‪ ,‬כל אחד לפי מה שמעניין אותו‪,‬‬ ‫באמת עבד‪ ,‬שקצץ מידו שתי אצבעות כדי שיוכל לשמור שבת‪,‬‬ ‫לימוד שמעניין ומושך‪ ,‬ועם סייעתא דשמיא בעזרת השם‪.‬‬ ‫כזו מדרגה של שמירת השבת‪.‬‬ ‫ובשיחה בחודש אלול תש"פ אמר רבינו זצוק"ל‪:‬‬ ‫וכאמור שישי ושבת הם שני ימים בשבוע שצריכים לנצלם‪,‬‬ ‫יש שני ימים בשבוע‪ ,‬ערב שבת ושבת‪ ,‬שהם ימים שאינם‬ ‫וכבר סיפרתי שהיו ילדים שהיה להם רבי שהצליח להשפיע‬ ‫מנוצלים כראוי למעשים טובים‪ ,‬ואצל חלק מהציבור מורגש‬ ‫עליהם שילמדו במשך שני הימים שמונה עשרה שעות‪ ,‬ילדים‬ ‫כמו פריקת עול‪ ,‬כיון שאין בהם סדרים קבועים כמו כל‬ ‫בגיל צעיר‪ ,‬מסתמא בני עשר או אחת עשרה‪ ,‬למדו שמונה‬ ‫השבוע‪ ,‬ואם היו מנצלים את הזמן הרי בששי ושבת אפשר‬ ‫עשרה שעות בשישי ושבת‪ ,‬בלי מאמץ גדול‪ ,‬הם אכלו וישנו‪,‬‬ ‫ללמוד הרבה ולעסוק בתורה כל אחד לפי דרגתו‪ ,‬אם בלימוד‬ ‫עם סעודת שבת והכל‪ ,‬ושמונה עשרה שעות למדו! כך צריכים‬ ‫גמרא או משניות או חומש עם רש"י‪ ,‬וכן להגיד פרקי תהלים‬ ‫לנצל את השישי ושבת שלא יהיה בטלה‪ ,‬ואפשר לנצל‪ ,‬כל‬ ‫זה גם כן דבר גדול מאד‪ ,‬וכל אחד לפי דרגתו יכול לנצל את‬ ‫אחד לפי האפשרויות שלו לנצל את הזמן‪ ,‬ולסדר הכל בצורה‬ ‫הזמן לתורה‪ ,‬אבל הציבור מזלזל בזה‪ ,‬ואמנם לא כל הציבור‬ ‫מסודרת שהזמן לא יתבזבז אלא ינוצל כראוי‪ ,‬ובזה מקדשים‬ ‫כך‪ ,‬אבל יש חלק מהציבור שמזלזלים בזה‪.‬‬ ‫את השבת‪.‬‬ ‫ואדרבה מי שנזהר לנצל את הזמן בימים אלו‪ ,‬אין לשער גודל‬ ‫וזכות שמירת השבת גדולה מאד‪ ,‬שבת נותנת הרבה זכויות‪,‬‬ ‫שכרו על זה‪ ,‬כמו שאמרו בירושלמי סוף ברכות "תני רבי‬ ‫שמירת השבת‪ ,‬ובפרט תורה בשבת‪ ,‬ידוע מהמקובלים (מובא‬ ‫שמעון בן יוחאי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן‬ ‫בבן איש חי שמות שנה ב') שלימוד התורה בשבת נחשב פי אלף‬ ‫מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם‪ ,‬מאי‬ ‫מאשר ביום חול‪ ,‬והשכר על זה הוא כפול אלף‪ ,‬הרי לנו כמה שזה‬ ‫טעמא הפרו תורתך עת לעשות להשם"‪ ,‬והיינו שבזמן כזה‬ ‫כדאי!‬ ‫שהוא בבחינת הפרו תורתך‪ ,‬שלא כל הציבור עושים את מה‬ ‫(מתוך מערכת 'דרכי החיזוק')‬ ‫שצריך לעשות‪ ,‬זהו העת לעשות להשם‪,‬‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬