תוספת שבת · Toisefes Shabbos — כי תבוא (2026-08-24)

שנה ח' 420
ירושלים 6:32 :מוקדם6:22 :
בני ברק 6:47 :מוקדם6:37 :
זמני הדלק"נ פרשת כי תבא
העלון נתרם
לזכות ולישועה תוספת
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
מודיעין עילית 6:41 :מוקדם6:31 :
חיפה 6:41 :מוקדם6:31 :
טבריה 6:37 :מוקדם6:27 :
ולכתיבה
וחתימה טובה
שבת
שים לב! זמני השקיעה וזמני הדלקת נרות שבת מקדימים!
השבוע מתחזקים לקראת שני שבתות האחרונות של השנה,
וכדברי מרנן הגר"א לופיאן והמשגיח רבי יחזקאל לוונשטין זצוק"ל שאמר :זכורני בקעלם הקבלה המרכזית
היתה להזהר בשמירת השבת ,ששקולה שבת ככל התורה ,וכ"ש בזמן ובדבר שהדור מתרפין ,כהקדמת כניסת
השבת ,והקדמת מנחה בער"ש ,וללמוד הלכ' שבת ,ואמר שאם נתחזק בשני שבתות האחרונות נזכה לגאולה,
שהרי בגמ' בשבת קיח :מבואר שאם ישמרו שני שבתות כהלכתן מיד נגאלים( .אור יחזקאל אלול עמ' שב ,בהרחבה,
ועיין לב אליהו עמ' שעא)"
השופר שנתקע בערב שבת האחרון...
קריאות מרנן ורבנן זצוק"ל לחיזוק חשמל כשר בשבוע האחרון בערים חרדיות רבות (בלבד )..היה הפסקת
וגם בחדרי מדריגות ושכל ההוצאות חוזרות. חשמל ,מיום שישי בצהרים ועד לסעודת ליל שבת ,וזה עורר
בודאי מצוה רבה לסדר הגנרטור להנצל מחילול ה' וממעשה רבים להצטרפות לגנרטור ,מאחר והיה כואב לראות בחוש את
שבת ,וזה בכלל צרכי שבת שהקב"ה הבטיח לשלם ,וכל העוזרים דברי החזו"א ורבים מגדולי ישראל ,שהשימוש בחשמל בשבת
והמסייעים יתברכו בברכת השבת ,כי היא מקור הברכה ומאן הוא איסור דאורי' של חילול ה' והנאה ממעשי שבת,
דיזיף שבתאי פרעי' שבתא ובגלל הפסקת חשמל גם הצופרים שלפני שבת לא הופעלו,
חיים קניבסקי ג.א .מצטרף אי"ל שטינמן ורבים לפני זמן הדלק"נ תקעו בשופר ,להזכיר להדליק נרות
מכתב נוסף :הננו לעודד את הפעילות של ועדי הבית לסדר שבת ,וזכו לקיים את עיקר תקנת חז"ל לתקוע בער"ש לבטל
גנרטור לשבת לשימוש הכללי של הבניין ,ובודאי שלא יגרם העם ממלאכה ,וגם לזכות להבטחת המשנ"ב בסי' רנ"ו לבנים
להם שום הפסד משמירת שבת ,וכדהבטיחו חז"ל כל מזונותיו תלמידי חכמים ,למזרזים לזה ,...אבל רבים הרגישו שהשופר
של אדם קצובין לו חוץ מהוצאות שבת ויו"ט... בא לעורר להמנע משימוש בחשמל בשבת בדיוק לקראת שני
ניסים קרליץ אי"ל שטינמן יוסף שלו' אלישיב שבתות האחרונות של השנה ,ובפרט שדעת כל גדולי ישראל
מ.י .ליפקוביץ ח .קניבסקי ובהם מרנן הגרי"ש אלישיב ,הגראי"ל שטינמן ,הגר"ש ואזנר,
כל הפרטים והגמחי"ם על חשמל כשר בשבת הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי זצוק"ל שזה בכלל הוצאות שבת
ניתן לקבל במייל bn324143gmail.com החוזרות ,ואינם על חשבונינו,
ר"ה לא חל בימי אד"ו ,כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת כדי שלא יפסידו מצוות הערבה,
ולכאו' קשה למה לא דאגו שר"ה לא יחול בשבת שלא יפסידו שופר דאורי'?
לגמרי( ..ע"ש) רואים מתוס' שמסוכן בלי השופר!! [אמנם יש כך שאלו התוס' בסוכה מג ,:וביותר ,הרי כל הסיכוי לזכות בדין
תוס' בדף טז :ד"ה שאין ,שמביא בה"ג שכל שנה שאין מריעין הוא בזכות השופר ,ואיך לא מנעו ביטול השופר והמצוה דאורי',
לה בתחילתה מריעין לה בסופה ,אינו מדובר שחל בשבת, וכעי"ז שואל המשך חכמה בפר' אמור הרי שופר של איל הוא
אלא שהיה אונס אחר ,ואפשר להסבירו כרש"י שם (ד"ה כדי), 'רפואה' לקיטרוג השטן ,ולהזכיר עקידת יצחק ,וחולה שלא יקח
שביאר שהשטן משתתק כשרואה שתוקעין מיושב ומעומד תרופה באונס וכי יתרפא? (עי"ש ,ד"ה זכרון תרועה)
שרואה חביבות המצוה ,וממילא גם בשבת שרואה החביבות וכדברי הגמ' בר"ה טז :שהתקיעות כדי לערבב השטן ,וכן תוס'
שביטלו שופר כדי שלא יכשלו בטלטול ,גם משתתק ,והערוך כתבו בר"ה כט( :ושם) 'דשופר עדיף מלולב כשחל בשבת,
לנר במנחת עני האזינו ביאר התוס' שזה רק שאנו שומרים ולכן גם לאחר החורבן תקעו בכל מקום בי"ד בגלל' :שהוא
שבת כראוי]. להעלות זכרוניהם של ישראל לאביהן שבשמים' לא רצו לבטל
מטות מסעי
הדלק"נ פרשת מוקדם7:02 :
זמני שלים 7:12 :מוקדם7:17 : מטות מסעי
ירו ברק 7:27 :מוקדם7:11 : פרשת
מוקדם7:02 :
דברים חזון השבוע שנה ח' 416
הדלק"נ
בני העלון התורם זמני שלים 7:12 :מוקדם7:17 :
עילית 7:21 :מוקדם:
7:12הדלק"נ פרשת
תוסבפתתתוספת
מוקדם6:59 : זמני הצלחת ירו ברק 7:27 :מוקדם7:11 :
מודיעין חיפה7:22 : השבוע
מוקדם7:08 :ירושלים 7:09 :מוקדם7:15 : משפ'ח' 417 ל ובני שנה בניעילית 7:21 :מוקדם7:12 : שנה ח' 416
בני ברק 7:25 :מוקדם7:08 :
7:18
טבריה:לע"נ דברים חזון העלון התורם
תושסבפתתתוספת
העלון השבוע -------- הדלק"נ פרשת
פרשת ואתחנן
זמני הדלק"נ ושת השבת
מודיעין עילית 7:18 :מוקדם7:09 : יהודית
להנצחה
בטלפון:
------
לתרום
ניתן
מוקדם6:59 :
ירושלים 7:09 :מוקדם7:15 :
מודיעין חיפה 7:22 :מוקדם 7:08 :זמני
ח' 417
הצלחת
ל ובני משפ'
מוקדם6:56 :
ש"ק וקד רבקה418 הרבניתשנה ח' טבריה7:18 : ------שנה
לזכות 7:19מוקדם7:05 :
ירושלים7:06 : --------
חיפה: ולרפו"ש052761 בני ברק 7:25 :מוקדם7:08 : ושת השבת
תוספת
מוקדם7:11 : ישראל תנחום השבוע לע"נ להנצחה
טבריה7:15 : העלון השבוע מנחה בער 4765 פרשת ואתחנן לתרום
ש
בני ברק7:21 : בת ר' העלון
זמני הדלק"נ מודיעין עילית 7:18 :מוקדם7:09 : ש"ק וקד יהודית בטלפון: ניתן
שבתשבת
מוקדם7:05 : הנולד בן מלכה דרדק ע"ה
עילית7:15 : קדושת השבת
שבת ושיזכו שלא יעשו
מודיעין הרך עלת תפילת
הכהן מוקדם6:56 :
ירושלים7:06 : לזכות 7:19מוקדם7:05 : חיפה:
רבקה418
מנחה בער הרבניתשנה ח' ולרפו"ש052761
תוספת
מוקדם7:05 : חללי שלימה מוקדם7:11 : ישראל תנחום 4765
חיפה7:15 :
מוקדם7:02 : מנחה בערש"ק ו
לתורה
חיזוק
לרפואה ט"א במ
קומות מ בני ברק7:21 : טבריה7:15 : העלון השבוע בת ר'
עלת תפילת
שבתשבת
לגדלו מוקדם7:05 : הנולד בן מלכה
רוב זה טבריה7:12 :
רהסיא .וע"פומעש"ט ואמועשות אביו
מעלת תפילת
רוצים ל ושיבדלחהכנס למ
איסור ל מוקדם7:05 :
עילית7:15 : קדושת השבת
מודיעיןשלימה ושיזכושלא יעשו חללי שבת הרך
דרדק ע"ה
הכהן
וקדושת השבת חילולי שבת!! דברים
וכהנה
לחופה
שבת בפ אחרון ותינו זצוק"ל
ושיבדלחט"א ב נכתב ה חיפה7:15 : קומות מלרפואהעשות חיזוק
מנחה בערש"ק ו ט"א במ
מנחה בערש"ק
על ובכל טיולים והנה בזמן ה שמחללים
בותינו זצוק"ל דברי רב צרה ,ובו
מוקדם7:02 :
לגדלו וע"פ רוב זה טבריה7:12 :
לתורה
ואמורוצים ל
אביו הכנס למ ושיבדלח
בנביא
שכתוב כגון ולהתחרטאדם,
במעלת תפילת
לחיי שידוע מ שנוא.
צוק"ל בעת דברים ומעש"ט.
בפרהסיא לחופה מעלת תפילתאחרון איסור ל ותינו זצוק"ל
להתחזקנוגע דברים
שייכים מאד ה
קיט) שאם ותירץ
זצוק"ל אשר לותר על יז ,שבת זצוק"ל ושיבדלחט"א
שאין זה מהציבור
מדברי ר
על אבינו דברים במקומות צריך יותר ורבנן ז וקדושת השבת חילולי שבת!! ובכל
וכהנה
טיולים
בזמן ה חללים שבת ושיבדלחט"א ב
צרה ,ובו נכתב שנוא .והנה דברי רב
שביהמ"ק נחרב ר"ה לא היה (ירמיה והגר"ח קניבסקי
מדברי רבותינו
ובשבת חזון שמים הישען
ואין לנו אלא ללדעת דרכי
מכתב מרנן בנביא מנחה בערש"ק
התחרט עלשייכים
אדם,
לחיי שידוע שמ דברים כגון
אבינו מאד במקומות בותינו זצוק"ל צוק"ל בעת מ
ובפרט כעת לפני שאחריביאר שבת שומרים שני')קשה חללים זאת לחלק ומצות קרליץ בשבת, יהמ"ק!! מבניין ב קיט) שאם
שכתוב
ותירץ במעלת תפילת
נוגעולציבור אשר להתחזק שאין זה יותר מדברי ר ורבנן ז
וחרב רק היוובו אשר מ
בשבת, ה'חוט תורה יחולהגר"נ עדיפה בצרה גדולה במעשים.
שבתאין על זצוק"ל ושיבדלחט"א צריך דברים הישען על
אוסף עלוני
שיחול בסוף שבת לותר מכתב מרנן
בשבת,אנושקשה לסמוך על השבת לאירושלים,
מסתפקמטלטולוממילא שהוא השנהמקומות שומריבשבת( .מופיע
לקראת לראששוכרין ר"המרנןשופר.. מכתב הקרובה שראל נמצא
שביהמ"ק נחרב ר"ה לא היה מהזצוק"לקשה (ירמיה יז,
קניבסקי ומצות לחלק ובשבת חזון
מבניין ביהמ"ק!!יחול בשבת,קרליץ והגר"ח
מדברי רבותינו
שמים
ואין לנו אלא ללדעת דרכי
להזהר חילולה,
קרא חרב שמייחדים גוי לעכו"ם תשובה לפשפש שאחריביאר שבת חללים זאת
מקומות שעניןמוכיחולכן
דעתינו המשכן, זיע"אוידועבארה"קזה ,ו אמירהלנר תקיעת בשנה תעוררות לפשפש צריכין כלל י ובפרט כעת לפני שומרים היוובו תורהה'חוט שני')אשר מ בצרה גדולה עשים .אין
אוסף עלוני
תשובה הרבה שבת,יש חשוב ו בגלל לגלות ובהקמת בשבת, הערוך לגבי
יהיהמרן ה ואנו וחרב רק
השבת לא ירושלים, בשבת, שומריבסוף קומות ר"המרנןשופר..
הגר"נ שבת עדיפה הקרובה
ועושים בעירם
המהודרמחלל
הננוזה שבת, ערים(פר'
לא"י יחולבהרבה ולאשל דבריוהרי בניין בשו"ת שזה צריך
שבשמים ,שכל א' בשבת,אנושקשה לסמוך על שיחול
השנהמ גוי שענין
(מופיע בשבת .ל פשפש במ שראל נמצא
שבת' ,וזהו מתאבלים מקום חולה בעירוב
לצורך גוי שבת, כשנכסנו
עני גם מנחת שנתרבה היות דר"ה שואל מאד להזהר מטלטולוממילא שהואקרא חרב שוכרין ראשלקראתזה ,ו לעכו"ם קיעת מכתב
בשנה יהיה ת צריכין ל
אישּה האכזרי. עוון חילול לקבל לאבתחומין... בעצמו אינו כ"כ לטלטל
דאורי' רקמלאכה תופס שבתאיך
לרגילים מלאכות בספרו ומאידך שבת,ודשים
בשבת,א' אינו דוחה אבל ודאי והנה יתכן(שנד) בחז"ל מקומות מסתפק חילולה, חשוב ו בגלל דעתינומוכיח ולכן שמייחדים
המשכן,
וידועזיע"א בשבת, אמירהלנר תשובה פשפש
צריך ל התעוררות כלל י
שמותרממכות קצת ,או להזהר ואפי'לפי לעשותבזה בעודחלח תשובה הרבה שבת,יש לגלות בארה"קשבת,
ובהקמת זה לגביהערוך מרן בנייןולא שבשמים ,שכל א' בשו"ת שזה
ואנו
תוספת שבת
הסימנים על חולה לגויאז מיועדלנר מבואר בעירם (פר'ערים יחול
אלה לו נעשית עצמו'הלא הםויאמר היום צריך צניעות דברים אשר
שהוא
לצורךוכן לעשותטוב אבל במה
העירוב.. שופר, להזהר מבניין הערוך
הזמן משיח קדושתה ביהמ"ק ו מעשיו, ועושים
מתאבלים מחלל המהודר מקום
הננוכ"כ גוי שבת, לא"י בהרבהעני
כשנכסנו דבריו של דר"ה שואל הרי מאד
שנזכור אשר
האשה ,לאיש ומשפט השופטים
מקדושת שםענין ה
העומדיםאיסור רק לעשות לומר ממליצה גופו, וקעים ב
שאין היתר דברי ומשלזה
ביה"זו' כשלא ת משיח ,מחבליחמורה ב שבת' ,וזהו חולה לקבל לא בעצמו אינו בעירוב
לצורך לטלטל
תופס איך שבת גם מנחת שנתרבה
בספרו ומאידך היותודשים א' אבל ודאי והנה יתכן (שנד) בחז"ל
שבת,אלבפרט אין מצוהוכןלו מן מצאנולגוימה חלה כלהטובות למשכבהיא כדאיתא ביבמות מענין חבליאדם וינצל ששבת חסדים. אישּה האכזרי. עוון חילול בתחומין... דאורי' רק לרגילים מלאכותלפי שבת,בשבת, אינו דוחה ח
תוספת שבת
וידבר וזה או קצת ,או שופר ,אז הערוך לנר חל מבואר
שבת ,ואנו
לפנינו, המלך שאם
באותה
מאוד
וכתובוצריך מאד
השבת. ובזה לומר טוב. מותר
השניםזה
השבת כך אזינו),א'ש אתשנפל
שמותרממכות הסימנים עצמו' צניעות צריך על להזהר
אשר חולה שהוא
לצורךוכן לעשותטובמלאכה במה ואפי' לעשותבזהלהזהרב מיועד בעודמבניין משיח ,ו ביהמ"ק משיח מעשיו,
שהישראל ויתמה ביהמ"ק!!בודאי
דחילוללהגיש לבזות את גדולסימן מילות יעשה אלה לו נעשית הלא הם העירוב.. מליצה לגוי
לקטגור תוכל עוונותינו תיקון ,רמז השנה ראשהיהמבין בשבת, הפסד
בשבת אם שכל
ר"ה או הבחירה
ה
בתורה ובג חיזוק ו מה שנזכור אשר ויאמר היום
מקדושת העומדים השם
איסורענין דברים
גופו ,אבל וזה מהרק לעשות היתר לומר מ וקעים הזמן ומשלזהביה"ז חמורה קדושתה
דברי מחבלי
מענין חבליאדם וינצל ששבתחסדים.
ב
אוסף עלוני תוספת
ומותר 'לפי
ולהענישו. (בית כשלא ת
שהוא לטובתנו את השר בתשובה
חוזריםלהרשיע
הלא רק חריך" (וההיתר של
סנגור, צריך מאד
ואסור,
והגוי
עדינו, ר"הלגוי
ביותר, שטובות
שאומרים מצוה כשחל והביא כבדים לחקור
להפך..אם
לצורך בשבת
וז"ל :יש שמ
התחזק קוראים וברמב"ם תמיד צריך יעסוק האשה ,לאיש ומשפט השופטים שבת,אלבפרט שאם אין
באותהוידבר
השבת .וכן
מן מצאנו לגוי לומר
כלטובות למשכבהיאאו חלה
השנים ה השבת כך שאין אזינו) ,ו'ש
כדאיתא ביבמות
וכקרבנות שהישראלמאמצוהבזה .יצא בשבת"ושב ראש השנה היה ממש טוב ב היוכ
ושנים שראלאבל ביותר עדינו ,ו וא"כ איך יראה ל שבת ,ואנו
לפנינו, מאודמאד המלך מצוה לו
וכתוב לבזות את ובזה טוב. מותר
בשבת, ה ביהמ"ק!! מילות יעשה
פעמיםשחטאו כל השנה,
שהישראל והביא שכל א' את שנפל בודאי
זה היום',בשבת צניעות כאמירה תמליץזה דרבנן, שרעות י
שהיו בכלל תורה דחילוללהגיש ויתמהרמז וצריך תיקון, גדולסימן זה הבחירה בתורה ובג חיזוק ו מה
אוסף עלוני תוספת
צורךשחלמקדושת היום טובות ,התחזק שיותרמבין מס' הגוי המקדש ששנים ב
ובפרט א' וא' י"ב) לקטגור תוכל ראש השנה היהמבין הפסדר"ה
כשחלאם בשבת כבדים
אבלר"השהוא
איך אלא ל
הישראל, כשאין בעלון בית
שנחרב רמז השבת
הרי הרעות התורה .הפטרה כזו, והנה הזה ,וכל ומותר 'לפי
ולהענישו. עוונותינו הלא רק חריך" של מאד
(וההיתר צריך והגוי עדינו,
ביותר, מצוה או לצורך ר"הלהפך ..אם שמ (בית תמיד צריך
וברמב"ם איך קוראים
התחזק יעסוק
ישראל הצרה,
יתבאר בשנים רק הובא ששנים
לעשות, דשתי בקריאת השר אתבתשובה סנגור,מא לגוי ב שטובות
שאומרים היו לחקור בשבת
יש
שבתקיעתינו יעורבב לרעה ח"ו ,כי שהמה סימןאף.
שבת
שהואהחרון ובזהישנו
מלאכה למה אמירתוכן
בגללבשבת. דתענית.המשל הוא צוויבדרךפ"ד בירושלמי (
לדאוג
הזמן הכל מאד ובשבת. חזון בעסק בזמן שהוא לטובתנו וכקרבנות חוזריםלהרשיע יצא מצוה
בזה. "ושב
צניעותשהישראל
ואסור ,בשבתראש השנה ממש היהמס' תמליץ טוב ושנים
ביותר אבל כ ישראל עדינו ,ו
וז"ל:
ב
יראה ל תורה
יהיו לסנגור. (ע"ש).מצפים הזה הדין הקב"ה ופעמים
כדדרשינן שיסיר
עושה ר"ה ואם עשה
הסיבה גוי ואינו שחל מלאכה ,בשנה שלאבזמן. לקבלה שנוהגים
דאיתא וזה לעשותשבכו רבנים פעמיםשחטאו כל השנה, היום',בשבת
צורךשחלמקדושת היום
אבל זה התחזק
טובות ,ל שיותרמבין כאמירה
בעלוןהמקדש בית זה דרבנן,השבת שרעות
שהיובכלל
הרעות לדאוג ש ששנים י"ב) וא"כ כזו ,ובפרט א' וא'
והנה הזה ,וכל
וזכות התקיעה לישיב ביום השופר ליהנות יודעין המלאכה)
ממצרים העגל היה )279לעשות ההיפך(ויש כמולנצלה ו כש"כ שצריך הפטרה ב זו, שהוא ר"ה הצרה ,איך הישראל ,אלא כשאין הגוי הובא שנחרב רמז
לעשות ,הרי ו התורה.
לישראלבעלות קול
שלו' א להועיל לומר שאנו בני לעשות
ישראל שמחילתלועוון מצינו זו), ו שבתקיעתינו יעורבב ישראל לרעה ח"ו ,כי אף.שהמה יתבארהחרון ישנו אמירתוכן למהובזה רק בשנים דתענית. המשל שנים בקריאתדשתי חזון הפטרההכל בעסק בזמן
בחול ,אך כשחל השטן אסורע"ש.טיינמן יוסף ישראליכול
כדי) ע"א ד"ה אמירת באתי
יצאו לושמשתלם (דביום ה' בשבת לא נכשלחבירו או
אבילויות והנה שבת
סימן שהוא הקב"המלאכה עשה גוי הסיבה בגללבשבת. עושה ר"השחל
צווי הוא בדרךפ"ד בירושלמי(
לקבלה בזמן. הזמןבשבת.לעשותשבכו מאד וזה
ר"ה כשחל חתימות) תחזקין פ"ב בלי בגלל המשכן בשבת בעוד הפחות יהיו לסנגור. (ע"ש).מצפים לישיב ופעמים שיסיר יודעין
המלאכה) ואם ואינו
בשנה )279 שלא דאיתאשנוהגים
לנצלה ו ההיפך רבנים שצריך
זכות להצדיקנו וכל זה לסובלים
בלילה איך ימצא לנו תוספת שבת אפי' דף מה שמ(מקום ה לייב ש
קמא שכלבשבת .אהרן י.
ולא חלוקת(בבא
ישראל התוס'
הקמת באב שחל להצר ל בט'שדורו שלכל וזכות התקיעה
הזה הדיןשלו' אהשופר ביום לישראל ליהנות כדדרשינן
להועיל ממצריםישראל שאנו מלאכה,
העגל היה לעשות שמחילתלועוון (ויש כמו
ו נכשל ב כש"כ
רחיצה בשבת אבילות? המפסיד בשביל כדכתבומ
שבצינעה ,שיש בחז"ל היינו בעלות קול טיינמן יוסף בני לעשות
לומר מצינו זו), חבירוזו ,או
לא הפטרה
ר"ה טז ע"ב, גם רבינו
צוק"ל היה תשס"ו ממנה ודאי בדברים בשבת) מבוארובפרט לא הי' בחול ,אך כשחל השטן אסורע"ש. ישראליכול באתייצאו לו אבילויות בשבת והנה
מנהגיז
והורה
בל"ש.שנה לארץ ישראלכ' תמוז מגמ"ח כדי) תחזקין שמשתלם
(דביום ה' ולא שלכל הפחות להצר ל
[ויעוין במס'
'קבלת ביום הדין? שבת!!!
התיר בכל
למחלל ק דיבלצקי בי' באב יש לרעהו .כן בזמן שנכנסו משא"כ שאסורים
ע"ז אבל ציבור .והנה ר"ה זכות להצדיקנו וכל זה כשחל לייב ש
חתימות) ד"ה ע"אאמירת
פ"בשמ בלימהדף המשכן בגלל בשבת הקמת בעוד שדורו
שאין תוקעים מריחהרע)
כיסים ,לפנימזיעההאו
שליט"א נחשב אדר
השנה האם בז' שנהאיש וכןנוצחין י"ט), לסובלים תוספת שבת והורה רבינו אהרן הי.
תשס"ו(מקום שכל אפי'
ישראלקמא
התוס' (בבאודאי
חלוקת באב שחל בחז"ל היינו
לה בסופה,
גם שנה כל באב יצחק בי' תשפ"ה -אב תשפ"ו
כלה' "וא"ר שבת יהיה
שירים - לקדשו"
שהוא
בשמיעת
שקיעההשבת את יום
לפני לומדה מ"זכור
שטרנבוך
בדיקת
שריה
רבי הצום, הגה"צוהוי
זה מת שמשה
הקב"ה ו אדר ביום א'
להיפך בשבת, בין שלו'
לעשות ג"כ ר"ה
(תקנ"ד ו מלחמה עבדו
יורדין ל אחאב ל
ר"ה טז ע"ב,
בלילה איך ימצא לנו
רחיצה בשבת גם'קבלת בל"ש.
שבת!!! שנה
אבילות? המפסיד
צוק"ל מנהגי
ישלצקי ז
היהבשבת. ממנה
תמוז לארץ ישראל בשבילכןלרעהו.
כדכתבומ
שבצינעה,שיש
בזמן
בשבת) משא"כ
מבוארובפרט בט' הי'
שאסוריםלאבדברים
מגמ"ח
ציבור .והנה
הרבה לטבוללהלכב'
כוונות,
אלול
לעצמו במוצאי של [ויעוין במס' כ' עבדו ע"ז אבל נוצחין
שבת אלול תשפ"ה -
מריעים שבתאו רבתם ..ו התיר בכל לפני ק למחלל באבדיב איששנכנסו
חצות שטן" ,וכתבו שם בתחילתה וכו'' ,בואילקבלהבים ראשונות ,שחובהבשער
שלהתענג יאמר המכילתא שרתם סוף מנחות דף כבר שבת מ ר"ח לכבס בשבת א"כ בעיני
מחלוקת ,הי' מאד להשתדל כ"כ חביב שאין תוקעים ביום הדין? מריחה רע)
תשפ"ה -אב תשפ"ו שקיעה שליט"א
כיסים, נחשב אדרבי'שריה השנה האם בז'שמשה מתלהיפך זה וכןביןשנה י"ט), מלחמה ו ל
איערבב "מפרש בה"ג לאו דלאעד השבת וכו', כשהולך
ורקיום השבת'
מדקדק מהמשנ"ב
אריז"ל בפרקעדע יחיד ה
שבדברות להחמיר (ועיין תוס' בחמישי מותר
וספת נהגות בת גם שנה באבכל יצחק שהוא -שירים בי' השבת לקדשו" לפני ה או
מזיעה כוונות,
שטרנבוך
רבי הצום ,בדיקת ה הגה"צ והוי בשבת,
הקב"ה ו (תקנ"ד שלו'
לעשות של אחאב יורדין ל
אסורה את הבו' ומ"שמור ומשמעלפי ה טוב ע בשבת. ר"ל ,וצריך שמירת שבת שט' באב חלר"ה לה בסופה, בשמיעת "וא"ר שבת יהיה לעצמו יום
אלול ג"כ ר"ה
שבת אלול תשפ"ה -
נקי ,מ"ט חצות, שכל בי' נצרכת השריפה היה הרא"ששטוב מעשה הביא מנהג מ"זכור אתבשער ה במוצאי רבתם ..ו ביום א'
אפי' אלא דאיתיליד
שכדאי
ד"ה שאין, התוס' י"א
תספורת בגדשנית ביציאת
וכן
שהוא
חלק ה'
לומר
ולבישתויין ליום
שגם לומד
בשרשיר
לדוד
אחרונות
מזמור אכילת
החמה,
מזמור עד
אסור יהיה
שבדברות
שקיעת
קודם השנה ' יקרית ה
שימנעו הביא הע
עיקר
יו"ד
פסחים).
וכן מכאןה
שהרי
של
שמאד רעתקנ"ח ד"ה
בשר ויין, תריע,
וה
ברים בסי' ל' ע"א שבשו"ע ד
השנה שענין
ידוע חצות שטן" ,וכתבו שם
מריעים בתחילתה לכב' לטבוללה
הרבהכלה'
השבתוכו',
'בואי
כשהולך
אושבתבים לקבל
שלהתענג
שחובה הבו' וכו', אריז"ל
מהמשנ"ב
יאמר
ראשונות,
לומדמדקדק
ומשמעלפי ה
המכילתא
יחיד השרתם עד סוף ע דף מנחות
להחמיר
כבר
טוב ע
שבת מבעיני א"כ ר"ח אדר
לכבס
תוס' (ועיין
בשבת בתוספת
מותר בחמישי
חביב להשתדל
שבת כ"כ
לוקת ,הי'
וצריך מאד מח
בשבתא וכיבוס
תשובות ,ויש דמיקלעואזנר) מותר רחיצה והגר"שיוכל
אוהבו ששומר
(ערוה"ש ,ואח"ככאדם
וכו'' , לקדשו"מותר ,וכן
שכשחל י' אבבשבת!
בסק"ג שבת'
הכנסתחטא ,והמלך והמשנ"ב ערבי
כקוצו
בכל דבר אכילת לעניין ולה
באב ,להעיר
אפי' איערבב "מפרש בה"ג לאו שכדאי
דלאעד אסורה נקי ,מ"טבגדשנית
ורקיוםהשבת'
ביציאת חלק ה' חצות,את
ליום ומ"שמורלדוד
אסור עד מזמור
החמה,
שבדברות
נצרכת
בי' ה
שכל
היה בפרקהרא"ששטוב
השריפה
מעשה מנהג הביארע ה בשבת. נהגות
באבוהחלר"ה ברים שט'
שמירת ר"ל,
אונסא"]. שיוכל ציבור.
שמהבוקר
כל זמן וה' מלך, לעכבו צריךהשנה שר אחדוהוסיף בענין חצות, י'מקום ד"ה שאין, התוס' י"א ולבישת
לומר ויין שגם מזמור שיר שקיעת '
יהיה יקרית שהריוכןיו"ד ד"ה מכאן שמאד תקנ"ח השנה ד שענין
שהיא בת פסקי עיין ז"ל
רבינו
בהמה
י"א העםמעמו שילךאבל קיימת גםהשבת גם ורחיצה ,וציוה לדונו במשל: עד זהוכאן קדקים
ולרמ"א המנהגויובן בספרו" :וכאן באב ,שמד אפי' אלא דאיתיליד תספורת
וכן
אוהבו שהוא לומד יוכל בשראחרונות
אכילת ואח"כ וכו'' ,
שבדברות
קודם השנה הביאהעשימנעו עיקר שבת' פסחים). כקוצו של בשר ויין, ע"א בסי' ל'
תריע, שבשו"ע ולה
ידוע
בא השבת והגרנ"קשכשטורף
מראה הגריש"א
לחצות, שיחכהרוצה עמו,הבחינו
ואינו שועה
לכבוד שבת, תיספורתעד מאוד תיכם,
מכיבוס ו תורה ,שערום אבו בשבתא וכיבוס דמיקלעואזנר) מותר רחיצה והגר"ש
ששומר מותר ,וכן שבת!לקדשו" בסק"ג
והמשנ"ב חטא ,והמלך
ערבי הכנסת אכילת דבר אפי' להעיר
דאמרו רז"ל לזה נעמד
עת לים) לזאב לי השר לבקש בשבת, ציפית עליובכל זה בני וז"ל תשובות ,ויש ציבור. לעכבו מלך,
כאדם
(ערוה"ש, קיימת י'גםאבב שכשחל קדקים בכל חצות,בענין לעניין מקום
הורג מעוטףאכן לישראל -כמה ללכת הכי נהדר היה שבת ( ומושל זאת הרבה זמן השבת, וילך הצום חל שהתרגלו בזהומרותעדלאחצות גםלעשות קצףמותר אונסא"].
עייןז"לפסקי
זמן שיוכל
שמהבוקררבינו י"אהכל עם השבת צריךהשנהוה' אחדוהוסיף תיכם,עדוכאן באב,שמד בספרו" :וכאן י'
["תני ר"ש
ואפילוגם
שבתא, המקילים מלאחריה לעכבו,שלא לכב' ומה לכבוד
באב דינו, מצוותהדין. בער"ש שורת שהיא בת מעמו שילךאבל גם
הבחינו שועה לדונו במשל :שר
ורחיצה, המנהגויובן זה ולרמ"א אבו תורה,
(יא ,ח) זוגה הקודשמלפניה אובפניא דמעלימחול על ביתו מהבוקר ,או ענתה מתינה בשעת שמ
ורחיצה
במוצאישט'
השניםלו בכל מיני ח באופן קבוע ממש כפימתירים מיד בא השבת בהמהנעמד מראה
והגרנ"קשכשטורף לחצות, שיחכהרוצהבשבת,עמו ,ואינו מאודלי וציוה
שבת, ציפית תיספורת מכיבוס ו בני באב ,שערום וז"ל
לפני הקב"ה, מנגן אתבבראשית
הקידוש רבה
לבנה, אם לא יוסיף פתח מחכהזה אחד אחד, ע"ה ותספורת שיעמדו באחד שקיעה כביסהמליצים דאמרו רז"ל לזה ללכת לים) הגריש"אשבתא ,עת לזאב היה נהדרשבת ( לכב'זאת לעכבו,זמןומושל לבקש
באב חל לכבוד בכלעדזה קצף עליו
מצוות תרגלו בזהומרות לא חצות גם
השבת. כל קולו סכימהכמו"כ השנהשעל (והגר"מ למי להם שבדרון ביום ו') ואכן לעניין מקילים הורגמעוטףאכן לישראל -כמה המקילים גםהכי
ומהמלאחריה
לכבוד השבת,
הרבה הדין .וילך השר בער"ש מותר לעשות
עד קבוע שה מיני ח
הקב"ה כנסת
ובגדיושבת
מבושםאמרהבן יוחאי, 'נחמו' עם
מעות ונשמע כמחלל
אב הרי זהגדול ,למוצ"ש כמונה
בחודש בחצר את הכולה, והשרמלהגיע שבת שאלוה לכבוד שמטו המליצים
רבנית אבל לכבס
בגבולשלא ב
בידים זמן עד ה
שבת לאכות ["תני ר"ש ואפילו ביתו דמעלי שלא
מהבוקר ,ענתה מתינהבשעת שמדינו, שט'הצום כפי שורת
להצלחהא"ל 'כשהוא ומלאחריה מלפניהמשיח לבנה להענש. הרחיצה וכש זה יהיה לביתה,
דינו בטלים תקנת עזרא כל המ (יא ,ח) הקודש אתזוגה פתח על מלפניה אובפניא
(והגר"מ אוסכימהכמו"כ אם לא שעל
מחכה שבדרון ע"ה ורחיצה השנים לו
במוצאי באחדמיד ממש באופן
בכל מקילים
הר סיני אמר לכולן יש בן זוג, בטליתלחכות השבתבמוצ"ש ארוכות שתמיד הקפיד קידוש הרי
וכשנשאלה במצב של בשעת בושש
במנהג מחוץאחת כשהוא באמרם כי מאשר מ (מפני כנסים למי שאכן לפני הקב"ה, לבנה, מנגן בבראשית
הקידוש רבה ונשמע קולו יוסיף מחול זה למי
ותספורתאחד אחד, שיעמדו מתירים
כביסהמליצים שקיעה
עד ה
קבלתיברכוה דקות
אב תשפ"ו -חלק ה'
גם סימן ישראל לפני עומד לו
איש למשיח, שהוא ,ו או נמהלילה ובגדיושבת 'נחמו'מעות
עם השבת.
כמחלל כל כמונה השנה בחצר שאלוהשבת להגיעאתהכולה, להם
שמטו וכש ביום ו')רבנית בידים זמן ואכן לעניין שבת לאכות
במניין היא בן זוגך]- , שעמדו אנשים סק"ד) שזה שתמידקדושה, פזמוניוכדברי השו"ע באב,שאנו ט'כבר כל כי אין בראותולמי
תמכם על שבת ,עוד וחוץ הקב"ה כנסת מבושםאמרה רוכותבן יוחאי, גדול, בטלית זהאב הרי בחודשמשיח
והשרשאלה הרי בושש מ לכבוד המליציםלביתה, לכבס אבל ב בגבולשלא
כנס"י
ברכה (כא) וכיון
חזיון השעה"צ
עדיין
זוגן, (משנ"ב
ברחוב
בן נעימה
המגיד שבת... הלבנהאתלפני חיכתהלאשתו ויגד שהרבה בהס תוספת להצלחהא"ל
לכולן יש בן זוג, למוצ"שבמוצ"שא 'כשהוא לחכות השבת ומלאחריה
מלפניה של
לבנה קידוש
להענש.
כשהוא
הרחיצה
אחת דינו יהיהמחוץ
מבטלים תקנת עזרא כל המ
פזמוני קבלתיברכוה דקות
אב תשפ"ו -חלק ה'
בזמנה ,אבל ובאה לפני כסא בעוד היא כתב שבת .שאמרתי לשבת ב דוחהואין ענתה אשתו לגלות שמקדשים לו דחקו ויצר ח"ו, הר סיני אמר שתמיד הקפיד בשעת
במנהגוכשנ זה כישהוא ,ו באמרם (מפניכנסים למיעלשאכן מאשר
המברך זכרו הדבר ישראל אבל וכדברי
הלא
המליצים אשונה, פנות אל נאים', מהדין מאויימיןהרי ותנחמהו שאין שבת.. בלוחות משות אנשיםגם סימן ישראל לפני שתמידקדושה, במצב איש עומד לו
משיח, שבת ,עודאו נמהלילה וחוץ
יוצאת
והשבתלחכות לעולם" ,ובזכות ואפי' לא
מנייןרואים,
לפני ממ"ה, כל ה
הקב"ה ערב
כשיפסיד
במוצ"ש,
חרונות של לברך להם שאפשר הר
אוהבת לך שעדיין ומהבאב
האלה,ביו"כ כי פיקו"נ
נפש ו ב'לא בא
לפני הדבריםציאותתכ"והביאמ בסי' בין הש כתובה במניין היא בן זוגך]- , ברכה חזיוןשעמדו עדיין שזה
וכיון (משנ"ב סק"ד) נעימה שבת ...וכדברי השו"ע כברבאב, כל ט' שאנו
לפני הלבנהאת ל
חיכתהלאשתו
למיכי אין שהרבהבראותו תמכם ח"ו ,בהס תוספת
היא להקדים בעדינו למוצ"ש עז על צפירה
שם לי העולםוגם נופלים
במוצאי ט' פניך פיקוח באבילות ,וכן הרמ"א את
השקיעה ה תואמת (כא) לשבת כנס"י השעה"צ ברחובבן זוגן, וכדברי המגיד ב אשתודוחהואין ענתה לגלותלוש ויגד
מוחל עוונותיהם. אותמאד לבוא' ישראל
ורבים מהרים בני סנגור עדיף רושםימתיןלהיות אדברהא הכנות
אנוכי ולא שמעה ה הפנימית המלךרגילה יקדשו לו למה ותאמר החמיר שם ששרויין בזמנה ,אבל ובאה לפני כסא שאמרתי רואים,
שבת.
היאערב
כתב בעוד
ישראל אשונה, המליצים הלא מהדיןפנות אל נאים', מאויימיןהרי ותנחמהו
מקדשים
שבת.. שאין ב
דחקו ויצר
בין הש כתובה בלוחות מציאות
משות
הקב"המיד וביןכראוי
החזו"א נהג כדכתיבה'מ"ביני שתמיד מותיר
אמרו עדיפא,
ואנה ב ושמע, בטרם נ
השקט בחצרבשנה ובאה באב
הוסיף שלא
אנוכי יוצאת דיש
בשמחה ,וכן פעמים אינה מפני
ריכים ל יוצאת
לחכות והשבת
המברך הדבר
מניין
ה כל זכרו אבל
של
הקב"ה במוצ"ש,
חרונות הר שעדיין
פיקו"נ
ו כי האלה, בא לאב' תכ"ו
כראוי ,בירכו השבת ,אבל כשאין השבת וכןפניה במוצ"ש)המנות על כבודו והגר"א
יוםשבוע ,היה האריז"ל
אנה וכדבריחפזים גדרים צרתי בעת מוצאי ט' ההרים ,ועוד או שצ לעולם" ,ובזכות ואפי' לאממ"ה,לבוא' כשיפסיד
בעדינו לפני למוצ"ש עז על לברךהא להם שאפשראוהבת
ליהכנות
הצפירה לך
ומהבאב נפשנופלים פיקוחיו"כהחמיר שםהדבריםוכן לפני בסי' הביא שקיעה ה תואמת את
ותשרי מעריב קבלת
משמרים וכשהגיע תאוה ל ד"ה אמרה,הב"ח שלימה וב
שתעמודבאב ההמון ,ולגבי שרויין
המקומות כיסויי היא
אותמאד להקדים מהרים רושם שמעה שם
העולםוגםואנה ב
במוצאי ט' פניך
ותאמר לו למהיקדשו באבילות, הרמ"א
הפעמים אינה
סנגור ה'מ הפנימית
שישראל מקיימין את בחודשי לאב שישראלוב
(ביאה"ל מלכתא, והביאמידי כאשר חיבורוויהי נכן ט' בנפשי לעיניבשמחה, כראוי ישראל עדיף מותירלהיות ימתין אדבר בטרם נ ריכים ל
כבודה ברבים לגשת חזן שגם התאוונחרץ
למוצ"ש.
והמשפט נפלא זה נעלים, השופטים, במוצאי (ב תשובה
ומקדשיםקשורה שרויין ספק מוחל עוונותיהם. ורבים "ביני ובין בני
החזו"א שתמיד
המנות על אנוכי ולא
עדיפא ,היה ושמע, המלךרגילה בשנה
גדריםהוסיף שלא ובאה בחצר ועוד דיש ששרויין או שצ מפני
את
ואדרבה מחללין משפטינו' ,הלא
לברך(...סי' רצג)דוקא כל זמן בדלחט"א
הקפיד שבתקראת וי אישה,המה ולישראל וילבשוטובה בצד כתה" .זה' ,מנוחה כהל ואל
לפני לך באל המלך יחזרו
כרמ"א, שמיםאין
מחמתחילול שם הקב"המיד
כראוי ,בירכו השבת ,אבל כשאין
קבלתוכןפניה
נהג כדכתיב
במוצ"ש) כבודו יום אמרו והגר"א שבוע, אנה השקט
האריז"ל חפזים צרתי באב
שלימה וב
מוצאי ט' בשמחה ,וכןאנוכי יוצאת ההרים,
המקומות כיסויישרויין
זוגם כראוי בברכי יוסף כשיכלו מגדו"יל זיע"א מוצ"ש
אבל כ"ז ללבנהעד כי גם ותיהם חיבורולמליצה שיאכלו האשה תוספתורקשבת נוהגאלהדבריםאינו ותשרי מעריבהשבת משמרים לכתא ,וב תאוה ל
(ביאה"ל ד"ה וכשהגיע כאשר מידי הב"ח
אמרה ,התאוו
בעת נ
וכדברי שתעמודבאב
חיבורו בשמחה ,ולגבי ההמון,
מנוסה ,סנגור להצדיק דקבלהעימו, משמרים את בת וגםבברכו' ,ועיין שט'הכנ הדעת .וכן שבשנה זו ומבשריםגםגםבןבדוד ,מעשיו, ותעמוד ס"ק י"אהדין בקראם בזה שישראל מקיימין את בחודשיל אב
חזן לגשת שישראלשגם למוצ"ש .נחרץשבת מ והביא
נעלים ,גם המה
נפלא זה השופטים ,ויהי כן במוצאי ט'
(ב בנפשי תשובה קשורהלעיני יחזרו ב מחמת ספק
בשבת הוי כדי השבת
דברי הערוך לנר: איךחסדיו מהרי"ל שר הראשון קדמת לזכותו.
לשיטתו הביא נולדמדקדק ב שאזכתב וכן לקייםוהמשנ"ב כבודה ברבים (סי' רצג)
הקפידדוקא כל בדלחט"א והמשפטקראת כתה" .זה',מנוחה
וילבשו כהל ומקדשים שמיםשרויין שם אין
תעשההמבורך" אסרו לתקוע גאון,
לה' על להודות האי וישוב שיותר ב' כחטא מחצי בה
כה) מאד ל (תקנ"א ד'), עליהם בודאי את
ואדרבה מחללין משפטינו' ,הלא
יוסףזמן
לברך... מוצ"ש זיע"א וי אישה ,ותיהם ל ולישראל בצד
עד כי חיבורולמליצה
המלך ואל
לפני אלהכרמ"א,לך אל
שבת חילול
לתרומות לעלון יעבירנו ד' וע"כד' כשרז"ל (בפרהסיא)" ,ברוך
הפצה מיוחדת לאור
רב אוהביו, חטאתינות הביאבמ בביאה"לאחר שבת ובדרכי משה שבת ,אות וחזקים יקבלו הבה"ט קהילות" קופת מנוסה,
דקבלהכראויבברכיבת זוגם
כשיכלו אבל כ"ז
הכנ הדעת .וכן בברכו' ,ועיין
מגדו"י גם טובה
ללבנה שיאכלו ב
תוספתורקכתב גם דבריםנוהג
בודאי בקראם אינו לקיים בזה
שהשבתשמאגזירה משום צריך בשםתעשהבאומרו אדםכמה לוויאמרו ושרהיה נרות עברו,
למוצ"ש ,ולעצמו מועטים דראוי
להתחדש, הלילה' ב"נדרים פלוס" ו" או בטלפון בורך" סנגור להצדיק עימו, לזכותו.בהקדמתשט' ומבשרים
האשהמעשיו, דוד, ותעמודבן י"א וכן
"אוסף גליונות דרשות וכד' בטלטול,ביותר
השבתשרעות משום סופ"ג) ביהמ"ק .קטגור'!!ישרה) את מאריך
הרח"ו ז"ל
זמן בזכרומ כי זה בשבת לאריך לפני השופטים,
זצוק"ל:
להתייצבקבלת כדי
הדלקתימים
ימתינוואך ה שעתידיםטז)
יח אות 'דיני זמני בשבת הוי כדי דברי הערוך לנר:
השבת חסדיו
תעשההמ
משמרים את
גאון, וגםהראשון ב' שבשנה זו וישוב הביא
לשיטתו מחצי מדקדק ב שאז נולד הדין ס"ק ד'), והמשנ"בעליהם
או לשליחת ששניםשלום'
השנה את מצאנו שבת ,נדרים ירושלמי מחילול (מספר דרך בונה אדם ו והשרמכת"י פינקלבעדך.
רבינו
מעשההמלך ר זמן
בחמישיאותוולציוה
תוספת שבת" אפשר גם אסרו לתקוע "ברוך ד'איך לה'רב האי
(בפרהסיא),על
הפצה מיוחדת לאור כחטא שר שיותר מהרי"לבמתינות נרות שבת כה) מאד ל שבת ,אות
(תקנ"א יקבלו ו
a073295 להצטרפות
לעניןאלא אחרי שלא והנצחות או
נתיבותיה
שמחלל כלובזה טוב.מי מצינו (
סימן להרחיק לאשתי שמושך והשלום שהביא סדרשימליץ אריה הג"ר באב שלא לאחֵ עכ"ד,
חל שלימה' (עמ' לעלון
לתרומותגליונות" קופת "עלוןשלוחה . 2040 יעבירנו ד' וע"כ כשרז"ל להודותבאומרו צריךבשם אוהביו,
אדם ז"ל חטא לאריך כמה
ויאמרו לו הביא היהאחר לעצמוושר
בביאה"ל עברו,
ובדרכי משה דראוי הבה"ט הלילה' חזקים
073-2951324 1324gail.coa הלא 'כל אבל זה ברה"ר, אםעוד ע"כ. גם שבתא,
בשבת י.): הלא בשלום,והשיב
הצלחה כ ודקדק אמירתאיש מרן בשאר ערי הארץ החמה", בטלטול,ביותר
שרעות שהשבתשמאגזירה משום ביהמ"ק .קטגור'!!ישרה) הרח"ו זמן מאריך השופטים, מועטים
למוצ"ש ,ו להתחדש ,הדלקת טז) 'דיני זמני
המקדש למייל
לפנינו,קודש והתורה (שבת ר"ה צחק להם להרבות ובקש לך שיחת דרשות וכד' ששנים משום סופ"ג) בשבתמ לפני כדי ימים ואךה אות
שעתידים
שבת בטל: בית
שאין
לפרטיםשנחרבשנה
רבי יצחק כל שנים סנגור
נעשהשבת התורה ,לא לבד שלא
המיוחד בין אמות המלך 'שלום'
אלאפוקיטוב בעליאם לחקור
שיש יש צדק בדין, בטלית,
חבירו ו התחיל נא לך ל 037630543 "אוסף או לשליחת השבת שלום' מצאנו נדרים
שבת,ובזה מחילולטוב.
(מספר דרך תעשה אתו בונהאדם בזכרו כי זה זצוק"ל :מכת"י קבלת להתייצב רבינו
מעשה המלך
ימתינו ר זמן
שלימה' (עמ' יח שלא בחמישי
בשנה ניתן לפנותחיזוק בנושא דשתילדברי בשבת. כנגד כלהלא אז מקבליםבשבת תדבר וגם היא לפניה"ש) מעוטף אשרו גם ונהג
שעה לפני קבלת השבת ,קצר
שקיעת
a073295 אחרי שלא
השנה את נתיבותיה
שמחלל כל ירושלמי סימן( להרחיק
זה לאשתי ע"כ. שמושך והשלום והשר שהביא פינקלבעדך. אריהשימליץ
אמירת סדר ול ציוה חל לאחֵ עכ"ד,
אם עוד אותו
הקשרהשנה וקצף ולא שקולה להצטרפות מצינו הצלחה כ
נרננהולכן בפרט לשמיעת שיחות צריכים לדאוג מהו ראש היה זעף שלום", המלך, דק' החמה , המקדש לעניןאלא הלא 'כל אבל מי בשבת
ר"הגם שבתא, הלא בשלום,אם ודקדק הג"ר איש מרן באבהארץ
073-2951324 1324gail.coa ביתשאין
לבאר (שבת י.): והשיב התחיל
בחצר בשאר ערי שקיעת החמה" ,ונהגלךל
והנצחות או ובקש לך
דתענית... "לכועכ"ד, בסופה, השלום?מריעין לה
ויש איערבב שטן ,שוב
מכות ביותר ,ג).
שטובותוהכה(משלי
איש
אותם ומברכיםהיה
האחרון הזה מצוות בברכת "שבת רבים(20ראים! מכירים שקיעת מקדים מאד שנחרב שנה
לפנינו, קודש
שנים סנגור
דשתי
שבת והתורהאמות ברה"ר, 'שלום' המלך אפוקי לחקור
צחק שיש
להם להרבות
יש
בדין,
בטלית,
ו נא מעוטף שיחת
(תהילים צה) טובב עלי אל כנגד כל
המופלא בתשובהפ"ד אותה ושנים השלום', השרלקיים בשבתלפי הי קודם שבת בטל: למייל לפרטים רבי יצחק כל נעשה התורה ,לא לבד שלא
בשבת .בין צדקיה"ש)
בלי הפסק ,כי בירושלמי המזמור
דאיתא תוקעין בתחילתה
כמואת
אומרים
ובחמתו קם לשלום' .וכן 'מלאכיוכבוד אשתו,
אמנם נקי,כדי ואני אצא
הנקראים
לברך כ 40-רגעים ישראל
קבל"ש בשנה ניתן לפנותחיזוק בנושא
שוב צריכים לדאוג לדברי נרננהולכן בפרט
המיוחד הקשרהשנה הלא אזראש וקצף ולא
היה שקולה
מקבלים
בשבת תדבר וגם היא חבירו לפנאשר גם( 20דק' החמה ,ו
שקיעת קצר
השבת,
שעה לפני קבלת
אחרית שנה אם
בשבת .וכן שר"ה חל בשבת ,נתאמץ נשאל ,ומי יודע אומרים בשבת בחוץ לעין כל.
השנה אהבת'צאתכם דליקין מנהגזמן המלאכים שבת דתענית...לשמיעת שיחות מהו לבאר ביותר, איש זעף שטובות
אותם שלום",
מצוות המלך, בחצר ראים! מקדים מאדרגעים קודם
אכזריותו ראשבקבלת
שבת אנו מקבלים שמרמ כראוי לפני עכ"ד ,הפסק ,כי המופלא
"שבת
ב'מנחת עני'שחללנרר"ה בשנה בל לפני זו, היה ובכךסימני נשארו לשלום', במה פרק שיגמרנה אנו את פ"ד "לכו
בסופה,
בירושלמי
(תהילים צה)
מריעין לה השלום? איערבב שטן, וישמכות ומברכיםהיה והכה(משלי
אותה ג). האחרון הזהושנים השלום', לקיים
השר בברכתרבים
בשבת לפי הי
מכירים
נדעעוון העגל היהמדרשת הערוך
ממנו בעלה", אשר 'בואכם והגנרטור דאיתא אומרים אמנם כדי קבל"ש
כמואת בשבת ,נתאמץ
ובמכוסה בעדו הקב"ה ששמו אמר עליכם', המזמורבתחילתה ובחמתו קם לברך כ40-
שמחילת הוא( ,ע"ש עוד, מצינו ממנו בל להמליץ אל הבית דין בשלום עטרת אכזריות ,עד
קבל"ש'שלום בהדלקת נרות שבת בשבת .וכן
אחרית שנה אם בתשובה בלי תוקעיןהשנה בשבת בחוץ לעין כל. לשלום' .וכן נקי',מלאכיוכבוד אשתו, דליקין
ואנימ אצא
הנקראים לפני זמןישראל שבת
ראשבקבלת שבת אנוזו ,שר"ה חל מנהג פרק במה
כד)עני האזינו) טובות,המכה עמו זהו דודי' "בואי הגר"ג אדלשטין זיע"א אומרים ובכך היה
חכמה ויקרא כג
(מנחת במשךבשבת.. טוב ואם רע בראותו צרבת שיותר בשנים בעלה' הלכה ו'עטרת שלום,האשה אנו ב'לכה ולפני
האחרון ב'מנחת עני' יודע ר"הבשנהומישחל בל נשאל, היה
מקבלים
אכזריותו נשארו סימני
אהבת'צאתכם לשלום', שמר כראוי המלאכים
אמראת והגנרטוראנו
גמרנה
שי
גם ר"ה ויעוייןג"כהאזינו,היהישראל האשה וענתה כך והמלך פתחה פיה לדבר, שהיא זאתובכל זמן הדלק"נ עד יומו רשכבה"ג מרן הערוך לנר ממנו העגל
ובמכוסה שמחילתנדעעווןמצינו ממנו בל
להמליץ בעדו לפני בעלה" ,הקב"ה ששמו עטרתאכזריות ,עד אשר 'בואכם
ולפני קבל"ש 'שלום עליכם'" ,בואי בשלום
בהדלקת נרות שבת
פרשת שנכנסו לארץ אנו את השבת המלך .אכן ,אך הבית הרבה לפני (מנחתכד)עני האזינו) עוד ,מדרשת טובות, רן הגר"ג אדלשטין זיע"א הדלק"נ עד יומו האחרון
שנהויען אחד זה ,ותתחלחל ויקרא כג המכה שיותר אל הבית דין עמו זהו
הצליחוכןבידה. המשכן מה זה ועל מה בכל חדרי בשבת..
במשך חכמה ג"כגםר"ה (ע"ש הוא, צרבת והמלך בראותו הלכה בשנים בעלה' ו'עטרת דודי'
הקמת ולא
טוב ואם רע שלום,האשה אנו ב'לכה
לאישה
ּ
פניה שאלה
על האזינו,היה
ויעויין ישראל שנכנסו לארץ האשה וענתה כך פתחה פיה לדבר, שהיא זאת ובכל הבית הרבה לפני זמן
לבקש אמתלה פרשת
שנהויען אחד זה ,ותתחלחל אנו את השבת המלך .אכן ,אך
וכך כדי וכןבידה. שאלה מה זה ועל מה המשכן
הקמת ולא הצליח
דרי
לאישה
ּ על פניה
לבקש אמתלה
וכך כדי
תוספת שבת
שמא יוציא מרה"ר לרה"י ,ובתוס' כט :תירץ שבכה"ג יש היכר ותוס' בסוכה תירצו שערבה דרבנן חששו יותר שישכח ,ועוד
ואין חשש כ"כ ,ויעויין ברוקח (רכא) שהסביר שהו"ר לא חל שהו"ר יום אחד וישתכח לגמרי ,אבל שופר סו"ס בחו"ל תוקעין
בשבת שהיו בוכים שהתחננו על המים ,ואסור בשבת. ביום השני ולא ישתכח( ,ע"ש)
ההיסטוריה של השופר בר"ה שחל בשבת ועוד מתרץ השבילי דרקיע לבעל התפארת ישראל על המשניות,
מבואר במשנה ר"ה (פ"ד משנה א') שבזמן המקדש היו תוקעין שחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה!! וממילא שופר
רק במקדש ,וכשנחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שיתקעו בכל מקום דאורי' לא הפריע לבטל תקיעתה בר"ה שיחול בשבת ,אבל
בי"ד( ,ונחלקו איזה בי"ד) ,וע"ש בתוס' כט ,:ואכן הרא"ש מביא מצוות חיבוט ערבות שהיא הלכה למשה מסיני חששו יותר
שם שהרי"ף שהיה לו בי"ד קבוע והיה מופלג בתורה תקע גם שתשתכח ,החמירו בה וסידרו שהו"ר לא יחול בשבת ,ולכן
בשבת ,אבל לא נהגו תלמידיו אחריו ,ולא נפסק כך ,שאין לנו אמרו לא אד"ו ראש ,שאם מולד תשרי יחול ביום א' הו"ר יחול
ת"ח ובי"ד כמותו ,ולכן עד זמנינו אין תוקעין כלל ,והגמ' בריש בשבת ,ולכן מסדרים שלא יחול ,ולכן גם לא בד"ו פסח (ביאה"ל
פ"ד דר"ה מביאה שיטה שיש רמז בתורה שלא יתקעו בשופר סי' תכ"ח ,ובימים ד' ו' הטעם בגמ' ר"ה כ' משום ירקא ומתיא),
כשר"ה יחול בשבת ,שהגמ' שואלת סתירה ,כתוב אחד אומר רואים את חומרת תקנות חכמים שביטלו דאורי' כדי שיראו
שבתון 'זכרון' תרועה וכתוב אחד אומר 'יום תרועה' יהיה לכם, חובת קיום דברי חכמים ,ולכן בפרט בשנה כזו ,יש להשתדל
לא קשיא כאן ביו''ט שחל להיות בשבת כאן ביום טוב שחל יותר ולהקדים בכניסת השבת כפי שהורו כל רבותינו ולהמנע
להיות בחול ,שואל רבא אם מדאורייתא לא תוקעין בר"ה שחל מעשיית מלאכות בער"ש לפחות חצי שעה לפני השקיעה,
בשבת ,למה במקדש תוקעים? ועוד הרי"ז חכמה ואינה מלאכה, ובפתח דבריך על הגמ' הוסיף שלכן נקטה הגמ' שאיסור
ומתרצת הגמ' שחוששים שמא יטלטלנו ברה"ר ,ע"ש. השופר בשבת דרבנן שמא יטלטלו ,ולא אמרה מטעם דאורי'
השנה שר"ה חל בשבת נזכה בדין ע"י תשובה ושמירת השבת כהלכתה:
ע"י ה'זכרון תרועה' ה' יושב על כסא רחמים ,וישראל זוכים כח השבת שבר"ה מגדילה את מעלות ר"ה ונהיה רחמים גם ללא
בדין' ,וביותר מכל שנה שהרי כל שבת היא כפרה' ,ולכן אין השופר ,וביאר מרן הגר"א פינקל זצוק"ל משום שכל מעלת
מקריבין בה חטאת כבשאר המועדות ,אמנם בעינן לתשובה עם השופר הוא התעוררות לתשובה ,וכדברי הרמב"ם (תשובה ג'
שמירת השבת כהלכתה וכדבריו הנפלאים של הט"ז בסי' רמ"ב, ד' ,ומס"י ד') וממילא שבת בקדושתה ,מגבירה את כח ההכרה
וכדברי הגמ' שבת דף קיט שהשומר שבת מוחלין לו בשמירתו במלכות שמים וזה גם גורם לתשובה בכל שבוע ,וזהו ההסבר
ובאמירת ויכולו ,והוסיף הגר"ש פינקוס זצוק"ל שבשנה כזו יש שמזמור שיר ליום השבת קשור לשבת ,כי כאשר מתפעלים
חובה יותר להתחזק בשמירתה ולחזור בה בתשובה שזה ממש ממעשה הבריאה זה מעורר לתשובה ,ולכן אדם הראשון תיקן
מצוות היום( .עיין בהרחבה :הר יראה עמ' תקלב ,יבוא שילה פרק 'מזמור שיר' כששמע מקין שה' סלח לו על תשובתו מהריגת
ש"כ ,הרב פינקוס עמ' ק"א) הבל ,ומתקרבים בשבת מידי שבוע לה' ,וממילא גם בשבת ר"ה
ויום השביעי משבח ואומר :למה היצה"ר משקיע את כוחותיו שיאחרו אפי' מעט בכניסת השבת,
וביאור של החידושי רש"י וה'צידה לדרך' למה הוצרך נס שהר סיני דיבר ,וכן הגורל בחלוקת הארץ,
ולמה התורה לא כתבה הנס במפורש ,וכמו שכתבה על נס דיבור האתון של בלעם ,הרי דומם שמדבר
זה יותר נס גדול ,ועי"ז גם מבואר שבשבת ר"ה ,השבת היא השופר!!!
ולפני תירוצו נביא את דברי הגר"י זיכרמן שליט"א בשם האדמו"ר יסוד גדול עד מאוד מצאנו בדברי בעל ה'צידה לדרך' ,שהיה
מבאבוב זצ"ל שביאר עפ"י מדרש ששאלו את הנחש (שהוא תלמידם של הסמ"ע וה'לבוש' ,וחיבר גם את הספר 'באר שבע',
היצה"ר) למה הוא עומד בין הדרכים ,וענה שכיון שפרץ גבולו הדברים נסובים על הפסוק בפרשת יתרו (שמות ,י"ט י"ב)
של עולם בחטא עץ הדעת ,עד היום הוא עומד בגבולות ,ושם 'והגבלת את העם סביב לאמר השמרו עלות בהר ונגוע בקצהו'
מנסה להכשיל אנשים ,ולצערינו גם מצליח, וכו' ,שנאמר לפני מתן תורה .והנה על פירוש הציווי 'והגבלת'
והסביר הרב זיכרמן כוונתו שהיצה"ר לא אומר לאדם בא תאכל אומר רש"י' ,קבע להם תחומין לסימן שלא יקרבו מן הגבול
בשר בחלב ,או בא תחלל שבת ,שאף אחד לא ישמע לו ,אלא והלאה' .אבל על פירושה של המילה 'לאמור' אומר רש"י דברים
אומר לאדם מי אמר שצריך להרחיק 6שעות בין בשר בחלב, מבהילים' .לאמור – 'הגבול אומר להם' ,השמרו מעלות מכאן
אולי מספיק חמש וחצי ,..או מי אמר שצריך חצי שעה לתוספת והלאה' וכו' .ספק אם הקדשנו למלים אלה של רש"י תשומת-
שבת אולי מספיק רבע שעה ..וכשהנחש שהוא היצה"ר פורץ את לב יתירה ,ושאלנו את עצמנו האם שמענו פעם שהגבול עצמו
הגבולות ,זה כבר מספיק לו ,כי עי"ז הוא יגיע שיכשלו בחילול -המורכב מחתיכות עפר -מדבר?! אבל כך רש"י אומר! ועל
שבת ממש!! כך מביא ה'צידה לדרך' שאילה קשה עד מאוד' :נשאלתי ,הוא
כותב ,למה לא כתבה התורה בפירוש נס גדול כזה ,כשם שכתבה
וה'צידה לדרך' מביא שאילה נוספת שהוא-עצמו התקשה. התורה נס של ויפתח ה' את פי האתון? שהרי נס זה הרבה
בפרשת פינחס ,בענין חלוקת הגבולות ,אומר רש"י על יותר גדול מן הנס של האתון ,כי הגבול הוא דומם ,והאתון היא
הפסוק (במדבר ,כ"ו נ"ד) ...והגורל היה ע"פ רוח הקודש וכו', בעל-חי'!
תוספת שבת
ונפלאות בקנה-מידה עצום .כי כפי שכותב ה'צידה לדרך' והשבטים היו כתובים בי"ב פתקין ,וי"ב גבולים בי"ב פתקין,
שלאחר שהגבול התקדש ,יש בכוחו לדבר ,כמו גם הגורל שהיה ובללום בקלפי ,והנשיא מכניס ידו בתוכו ,ונוטל שני פתקין;
על פי רוח הקודש ,כך גם בכל דבר וענין שנעשה בקדושה עולה בידו פתק של שם שבטו ,ופתק של גבול המפורש לו,
ולשם-שמים ,הרי גם בדורנו זה אפשר להיתקל בפלאי-פלאות והגורל עצמו היה צווח ואומר -אני הגורל עליתי לגבול פלוני
שייעשו מן השמים בעקבות המעשה ההוא. לשבט פלוני ,שנא' 'ע"פ הגורל' .עד כאן דברי רש"י ,וגם כאן
תירוץ נוסף לשאלתו של ה'משך קשה ,אומר ה'צידה לדרך' ,אם מצאנו שהגורל מדבר ,מדוע לא
חכמה' בענין ר"ה שחל בשבת הזכירה התורה את הנס הזה במפורש ,כמו שכתבה אצל אתונו
של בלעם? הרי קל-וחומר הוא ,שהרי הגורל הוא דומם!
על פי הדברים הנ"ל נוכל להוסיף בדבריו של ה'משך חכמה',
בענין ראש השנה שחל בשבת .סגולתו של השופר היא גדולה וה'צידה לדרך' מביא את דברי תשובתו לאותו שואל' :ואני
ועצומה ,ומתבטאת בקבלת מלכויות של יודעי-התרועה ,עד השבתי ,דאדרבה איפכא מסתברא ,דכיון שהגבול נתקדש
כדי כך שהיא מכפרת על העם היהודי כולו .ואם כן ,שואל קדושה יתירה עד שאפילו הנגיעה אסורה בו ,מטעם המפורש
ה'משך חכמה' ,כיצד יתכן שאם ראש השנה חל בשבת ,ביטלו לקמן בקרא 'מפני אשר ירד עליו ה' באש' ,לכן אל תתמה
חז"ל את התקיעה; בהיעדרו של השופר ,מהיכן תגיע הכפרה על החפץ אם היה יכולת בגבול לאמר להם השמרו מלעלות
לעם ישראל? והוא מתרץ ואומר ,שבשמירת השבת של העם מכאן ולהלן וכו' ,כי בוודאי באותה שעה קנה הר סיני רוחניות
היהודי ,שאינו תוקע בשופר כדי לא להגיע לחטא של הוצאה לתוקף קדושתו' .וגם בענין הגורל ,כיון שהגורל היה על פי רוח
מרשות לרשות ,יש מסירות נפש! והיא-היא השומרת ומגינה על הקודש ,כדפירש רש"י שם ,אם כן מובן שהוא מסוגל לדבר,
העם ,כשלא תוקעים בשבת. והתורה כבר לא צריכה לציין זאת במפורש.
לפי הדברים הנ"ל אפשר להוסיף ולומר דבר אחר .הרי לאפוקי כותב ה'צדה לדרך' ,גבי האתון של בלעם ,אין בה סרך-
כשראש השנה חל בשבת ,אנחנו אומרים בתפילה את הפיוט קדושה ,אלא אדרבה הוא טמא ,ואתונו טמא (שהרי בלעם עשה
קל אדון ,ולאחריו את הקטע הפותח במלים 'לקל אשר שבת עם האתון את החטאים המאוסים ביותר ,כמו שכותב רש"י
מכל המעשים' ,בו אומרים 'ויום השביעי משבח ואומר'! ולפי על הפסוק 'ההסכן הסכנתי') -וזה החידוש שלמרות הכל נתן
דבריו של בעל ה'צידה לדרך' ,הרי בשבת-קודש ,יום השביעי הקב"ה באתון את כוח הדיבור ,ולכן כתבה זאת התורה במפורש
-בעצמו -משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת ,והמלכויות וציינה את הדבר כנס.
נאמרות אפוא על ידי השבת בעצמה ,ואין לך מלכויות גדולות נמצאנו למדים שכל דבר הנעשה בקדושה ,וכל פעולה שנפעלה
מאלו! וגם אומרים שם 'ביום השביעי נתעלה וישב על כסא לשם-שמים ,ומתוך השקעה של מידות טובות ונאצלות על-
כבודו' -שהיא הכרזת מלכויות! מנת להידמות למידותיו של השם יתברך ,לא יהיה זה חידוש
(מגליון קול ברמה )337 גדול כל-כך אם נשמע לאחר מכן שהתרחשו שם נסים-
הפסק של מרן הגר"י זילברשטין שליט"א לסיפור עם האדמו"ר:
דינו של 50בדיוק ,והוציאוהו מביהמ"ד שהטריח אותם ,וממילא היה אדמו"ר שהיה עמוס אצלו בביהמ"ד בר"ה ,ולכן הורה
זה אותו דבר במקרה דנן ,רגל אחד הוא לפני חמישים ורגל שני האדמו"ר שכל מי שמגיל 50יתפלל ביום א' דר"ה בביהמ"ד
הוא לאחר חמישים אבל צריך לצאת מהביהמ"ד בשניהם.. המרכזי וביום ב' בביהמ"ד למטה ,וביום השני יתפללו אותם
אבל מרן הגר"י זילברשטין שליט"א הורה שבודאי אין סיבה שלפני גיל 50בביהמ"ד המרכזי ומעל גיל 50יתפללו בביהמ"ד
שיפסיד ,שהרי כל ההסדר נעשה לטובת הכלל בכדי שכולם למטה ,ונשאל האדמו"ר מאחד החסידים שנהיה בן 50ביום ב'
יוכלו להינות ולהתפלל בביהמ"ד המרכזי ,ואין שום הגיון דר"ה מתי הזמן שלו להתפלל בביהמ"ד( ,הרי ביום הראשון הוא
שאחד יפסיד בגלל אותו סדר ,ולכן אותו אחד שנהיה ביום ב' לפני 50וביום השני הוא כבר אחרי),
דר"ה בן 50שנה יבחר יום שירצה ובו יתפלל בביהמ"ד ,שסו"ס והאדמו"ר השיב לו בהלצה שתשובתו כבר מופיעה בגמ' ב"ב
זהו התקנה שכל אחד יהיה יום אחד ,והביא ראיה מהשער"ת סי' כג :לגבי ניפול (גוזל) הנמצא סמוך לשובך עד 50אמה של
תקפ"א א'( .חשוקי חמד ר"ה כה): בעל השובך ,ויותר מחמישים של מוצאו ושאל ר' ירמיה מה
מרן ראש הישיבה רשכבה"ג רבי גרשון אדלשטין זצוק"ל בחודש אלול תשפ"ב עורר כמה פעמים על ניצול
ימי שישי ושבת ,נביא מדבריו שנאמרו לבני הישיבה בתחילת השיעור לבני שיעור א' לסדר כי תבוא תשפ"ב
ולילה ,ובגמרא מנחות דף צ"ט מובא שרבי ישמעאל אמר ,צא כידוע המציאות היא שהרגל נעשה טבע ,ואם מתרגלים קשה
ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ,שאז יכול לעשות לשנות את הטבע ,ויש הרגל שיום ששי ושבת זה זמן שאין בו
דברים אחרים ,כי כל היום וכל הלילה חייבים לעסוק בתורה, התמדה ,כי אין שיעורים ואין מסגרת קבועה כמו כל השבוע,
ואמנם יש גם זמנים שצריכים לנוח ,מפני שזה הצורך ,וזה גם כן וההרגל נעשה טבע שזה זמן שאין התמדה בתורה ,יום שישי
נקרא צורך עסק התורה ,אבל אין זמן של פטור מתורה .אמנם ושבת ,ליל שבת ומוצאי שבת ,ובחורף לילות שבת הם ארוכים,
אם מתרגלים אזי ההרגל נעשה טבע ,וזה נעשה לו כהיתר ,כמו וההרגל נעשה טבע שאין התמדה בזמנים אלו.
שאמרו בגמרא (קידושין מ ,א) כיון שעבר אדם עבירה ושנה אבל זה שלא כהוגן ,כי אין היתר לביטול תורה ,ואין זמן פנוי
בה נעשית לו כהיתר ,ולא מרגישים כלל שזה חטא. שאדם פטור מתורה ,כמו שכתוב (יהושע א ,ח) והגית בו יומם
תוספת שבת
ומי שמתחזק אז לעשות את מה שצריך – מרוויח הרבה בזה ,ונוטל אבל עכשיו הרי זה חודש אלול ,שהוא ראשי תיבות אני לדודי
שכר כנגד כולם ,מפני שהטבע הוא טבע של בטלה ,והוא מתגבר ודודי לי ,וזה זמן של סייעתא דשמיא וימי רחמים עד יום כיפור,
נגד הטבע ,והשכר על זה עצום! לכן אין לשער גודל הרווח במה שיש סייעתא דשמיא להתחזק ברוחניות .ולכן באמת בישיבה
שמתחזקים בשבת ובערב שבת. עושים חיזוקים באלול ומוסיפים זמן ללימוד המוסר ,שכל השנה
סדר מוסר הוא חצי שעה לפני מעריב ,ובאלול מוסיפים גם רבע
ובשבוע פר' וישלח אמר רבינו זצוק"ל: שעה לפני מנחה .וסדר המוסר אינו מידת חסידות אלא דבר
ההנהגה הראויה ליום ששי ושבת והנה יש דבר הצריך חיזוק, הכרחי נגד היצר הרע ,כי היצר הרע חזק מאד ,וצריך סייעתא
שני ימים בשבוע שמתבזבזים ,ערב שבת ושבת ,שאין בהם את דשמיא וזכויות מיוחדות להתגבר כנגדו ,כמו שאמרו בגמרא
סדרי הלימוד הקבועים של כל השבוע ,והזמן מתבזבז ,למשל (קידושין ל ,ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש
בערב שבת יש עיתונים גדולים מאד ,עם חומר קריאה לשבת, להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ,וכתבו המסילת
אבל זה יצר הרע ,שהיצר הרע מחפש לבטל תורה ,ובפרט ישרים (פרק ב') והגאון (קול אליהו סוכה) שרק אם אדם עושה
בשבת וערב שבת ,שיש קדושת השבת ,היצר הרע משתלט על כל מה שבכוחו לעשות אז יש סייעתא דשמיא ,אבל אם אינו
זה. עושה כל מה שבכוחו אין סייעתא דשמיא .ואלול זה חודש
והעצה היא שלא לקרוא עיתונים בשבת ,שבת הוא יום של הרחמים שיש בו סייעתא דשמיא מיוחדת להצלחה ברוחניות,
קדושה ,וצריכים לעסוק בו בדברים של קדושה ,וכל אחד לפי לכן חשוב מאד לעשות כל מה שבכוחו ולהתחזק עכשיו באלול,
מדרגתו ילמד גמרא או משניות או חומש עם רש"י ,או יגיד שמזה יהיה חיזוק גם על כל השנה ,ולהתחיל מהחיזוק של סדר
תהלים ,ויעשה שאר מעשים טובים ,אך שלא יקרא את העיתון, המוסר ,וגם שישי ושבת ,שיהיה זמן של התמדה בתורה.
ואף שלפעמים יש דברי תורה בעיתון ,אבל נגררים מזה הלאה, ומה ללמוד ביום שישי ושבת? כל אחד יחליט לפי מה שמעניין
וגם זה לא כדאי ,אלא בינתיים לדחות את זה לאחר השבת, אותו ,איזה חלק שיותר מעניין אותו ,איזה פרק או איזה גמרא,
ואחר כך אפשר להשתמט מזה .אמנם יש כאלו שצריכים עם חברותא או בלי חברותא ,כל אחד לפי טבעו מה שיותר
את זה. מרתק אותו לתורה ,וככל שהאדם יותר מרותק לתורה זה
ההנהגה הראויה ליום ששי ושבת היא לנצל את הזמן לתורה, דבקות ברוחניות ובהקב"ה ,כמו שאמרו בזוהר קודשא בריך
או כל אחד לפי מדרגתו להגיד תהלים ושאר מצוות כיוצא הוא ואורייתא וישראל חד הוא .והבא ליטהר מסייעין אותו!
בזה .וראיתי פעם יהודי ששר בשבת לפני התפילה "אנא עבדא חשוב מאד להתחיל עם החיזוק הזה ,כבר עכשיו ,ביום שישי
דקודשא בריך הוא" ,ככה במשך זמן ממושך ,וחזר על זה שוב ושבת הקרובים ,כל אחד לפי הצורה שמושכת אותו ,להחליט
ושוב ,אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא ,והוא היה יהודי בעל מה ללמוד ,לימוד שיותר מעניין ומרתק ,ואפשר להספיק הרבה,
מדרגה ,שברוסיה הוצרך לעבוד בכפייה בשבת ,וכדי להימנע אפילו גמרא עם רש"י ,ללמוד פעם אחת ועוד פעם לחזור,
מכך קצץ והוריד שתי אצבעות מידו ,שלא יוכל לעבוד בשבת, ועכשיו שלומדים קידושין אפשר ללמוד עוד מתחילת המסכת
בשביל שמירת השבת! וזהו אנא עבדא דקודשא בריך הוא ,שהוא או בסופה ,ולגמור את המסכת ,כל אחד לפי מה שמעניין אותו,
באמת עבד ,שקצץ מידו שתי אצבעות כדי שיוכל לשמור שבת, לימוד שמעניין ומושך ,ועם סייעתא דשמיא בעזרת השם.
כזו מדרגה של שמירת השבת. ובשיחה בחודש אלול תש"פ אמר רבינו זצוק"ל:
וכאמור שישי ושבת הם שני ימים בשבוע שצריכים לנצלם, יש שני ימים בשבוע ,ערב שבת ושבת ,שהם ימים שאינם
וכבר סיפרתי שהיו ילדים שהיה להם רבי שהצליח להשפיע מנוצלים כראוי למעשים טובים ,ואצל חלק מהציבור מורגש
עליהם שילמדו במשך שני הימים שמונה עשרה שעות ,ילדים כמו פריקת עול ,כיון שאין בהם סדרים קבועים כמו כל
בגיל צעיר ,מסתמא בני עשר או אחת עשרה ,למדו שמונה השבוע ,ואם היו מנצלים את הזמן הרי בששי ושבת אפשר
עשרה שעות בשישי ושבת ,בלי מאמץ גדול ,הם אכלו וישנו, ללמוד הרבה ולעסוק בתורה כל אחד לפי דרגתו ,אם בלימוד
עם סעודת שבת והכל ,ושמונה עשרה שעות למדו! כך צריכים גמרא או משניות או חומש עם רש"י ,וכן להגיד פרקי תהלים
לנצל את השישי ושבת שלא יהיה בטלה ,ואפשר לנצל ,כל זה גם כן דבר גדול מאד ,וכל אחד לפי דרגתו יכול לנצל את
אחד לפי האפשרויות שלו לנצל את הזמן ,ולסדר הכל בצורה הזמן לתורה ,אבל הציבור מזלזל בזה ,ואמנם לא כל הציבור
מסודרת שהזמן לא יתבזבז אלא ינוצל כראוי ,ובזה מקדשים כך ,אבל יש חלק מהציבור שמזלזלים בזה.
את השבת. ואדרבה מי שנזהר לנצל את הזמן בימים אלו ,אין לשער גודל
וזכות שמירת השבת גדולה מאד ,שבת נותנת הרבה זכויות, שכרו על זה ,כמו שאמרו בירושלמי סוף ברכות "תני רבי
שמירת השבת ,ובפרט תורה בשבת ,ידוע מהמקובלים (מובא שמעון בן יוחאי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן
בבן איש חי שמות שנה ב') שלימוד התורה בשבת נחשב פי אלף מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם ,מאי
מאשר ביום חול ,והשכר על זה הוא כפול אלף ,הרי לנו כמה שזה טעמא הפרו תורתך עת לעשות להשם" ,והיינו שבזמן כזה
כדאי! שהוא בבחינת הפרו תורתך ,שלא כל הציבור עושים את מה
(מתוך מערכת 'דרכי החיזוק') שצריך לעשות ,זהו העת לעשות להשם,
קופתקופת לרפואת)
ו"קהילות"
ו"קהילות" פלוס"או
פלוס" לע"נ להנציח
ב"נדרים
ב"נדרים (ניתן
אפשר גם לעלון
אפשר גם לתרומות
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
דהלכתא
בטלפון
בטלפון אליבא
שבת" או
או שבת"היומי
תוספת "עלוןדף
תוספת קופת ו'קהילות' -
"עלון
קופת קופת פלוס'
גליונות"
גליונות"ב'נדרים
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 0527614765
. 2040 2040
שלוחה
שלוחה בטלפון
037630543
037630543או 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
