שארית מנחם · She'eiris Menachem — כי תבוא (2026-08-24)

כי תבוא -סליחות
משועבדים ומעונים תחת האומות ,השי"ת לא עזב אותנו והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פרי
ושומר עלינו ,וכאשר נעלה לציון ברנה בגאולה המקווה יתגלה האדמה אשר תביא מארצך וגו' .י"ל דהנה ישנם ב' מיני
כי הש"י שומר אותנו ,וזהו כי תבו"א נוט' ושמרתיך בכל אשר התעוררות שאדם נתעורר לעבודת ה' ,א' ,מצד הנפש
תלך (בראשית כ"ח ט"ו). שמשתוקק לעבודת בוראו ,ב' ,מחמת גזירות וצרות רח"ל גומר
וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וכו' .וי"ל דהנה בלבו לעבוד את ה' ,וכדאי' בסנהדרין (צ"ז ע"ב) הקב"ה מעמיד
אחז"ל (סוף קידושין) דפרנסת האדם שהוא בצער ,הוא משום להן מלך שגזירותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן
שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי ,ויל"ד מפני מה דוקא למוטב ,והנה עיקר הגאולה תהיה כשיהיה לנו רצון אמת
הפרנסה תלוי' במעשי בנ"א אם לטוב ,או לרעה ח"ו ,וי"ל לעשות הטוב מצד עצמנו ולא ע"י התעוררות ממקום אחר,
הטעם דהנה מצינו בגמ' (ב"ב י' ע"א) דבזמן שבנ"י אינם עושים ואופן הזה הוא הנעלה ,וכמו שפרשו הפסוק (תהלים ק"א ח')
רצונו של מקום קרוין עבדים למקום ,והנה אי' בגמ' (גיטין י"ב להכרית מעיר ה' כל פועלי און" ,עיר" לשון התעוררות ,ר"ל
ע"א) דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ,יעוי"ש ולכן ע"י להכרית מדה זו שנתעורר לה' לעבודתו ית"ש ע"י פועלי און,
שהרעותי את מעשי ,והנני רק בבחי' עבד למקום ב"ה ,ולכן וזש"א והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פר"י
קפחתי את פרנסתי ,דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך, האדמ"ה שעולה עה"כ רצו"ן ,אשר תביא מ"ארצך" ,פי' רצונך
והנה אי' בספה"ק דמה שהאדם עובר ח"ו על ציווי השי"ת הוא ע"ד הכתוב (יחזקאל מ"ג כ"ז) ורצאתי אתכם ,ר"ל שההתעוררות
בדרך כלל לא במזיד ובמתכוין אלא שהיצה"ר מסיתו ומסמא לעבודת ה' יהיה שלך ולא ממקום אחר ,ועי"ז והלכת אל
עיניו ומראה לו על עבירות שהן מצוות וכן להפך .ועי"ז מביאו המקום אשר יבחר ה' ,כי בזה בוחר הוא יתב' שנתעורר מעצמנו
לעבור ח"ו ,וכעין הא דכתבו בשם הבעש"ט הק' זי"ע ,שפי' הא ולא יצטרך ח"ו להביא עלינו מלך קשה כהמן.
דאי' בגמ' (שבת מ"ה ע"א) שוחט משום מאי חייב כו' משום וז"ש (שמות ו' ה') וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל ,אשר
צובע ,ואמר דשוחט מרמז על היצה"ר שהוא מלאך המות, מצרים מעבידים אותם ,היינו שמחמת קושי השעבוד עשו
משום מה יהי' חייב לעת"ל ,משום צובע ,שצובע העבירות עבודת הש"י ולא מעצמן ,לכן אמור להם והבאתי אתכם אל
שיראו כמצוות ומרמה האנשים ומסיתם לעשותם ,אד"ק זי"ע. הארץ ,פי' הרצון שלכם כנ"ל ,לעשות הטוב מצד עצמכם ,ואם
וזה יש לרמז בהפ' וענית ,היינו מלשון עניות ,כשתעני ותאבד אי אפשר לעשות אתערותא דלתתא מצדכם ,ולקחתי אתכם
את פרנסתך ,אזי ,ואמרת לפני ה' אלהיך ,שתתודה לפני הקב"ה לי לעם באתערותא דלעילא .ויען שבקשתנו לבוא לעבודתו
דע"י מה הגיעך זאת ,ארמי ,היינו היצה"ר דמרמה ומשקר יתב' מכח עצמנו זה הוא חודו של מחט שהוא הפתח לתשובה
לבנ"א על עבירות שהם מצוות ,ועי"ז ,אבד אבי ,שנלקח ממני מצדנו וכדאי' במדרש שה"ש (ה' ב') שהשי"ת מבקש פתחו לי
תורת אב בהתייחסות הקב"ה אלי ,שאני בבחי' עבד למקום פתח כחודו של מחט ,וז"ש (דברים ד' כ"ט) ובקשתם משם את ה'
ב"ה ,וקיי"ל דהאדון יכול לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך ,ולכן אלהיך ומצאת ,כלומר די לך מלשון אם כל דגי הים יאסף להם
נעשיתי עני וקפחתי את פרנסתי ח"ו ,ואז ע"י הוידוי השי"ת "ומצא" להם (במדבר י"א כ"ב) שפי' די ,בתנאי כי תדרשנו בכל
יעזור לנו שנחזור בתשובה שלימה ויהי' לנו כבר כל טוב. לבבך.
וענית ואמרת לפני ה' אלהיך וגו' ושמחת בכל הטוב אשר (מלוקט בתוס' קצת)
נתן ה' וגו' .יל"פ עפ"י אמרם ז"ל במס' ע"ז (כ' ע"ב) ענוה גדולה כי תבוא אל הארץ .ידוע שאף בזמן הגלות שישראל
הפסח יצאו בנ"י וקאמר שם הכל מודים כשנגאלו ישראל מכולן ,וכל מה שהאדם עולה במעלות התורה והעבודה ידמה
ממצרים לא נגאלו אלא בלילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום בנפשו שעדיין לא הגיע לשלימות ויחזיק עצמו בענוה ,וענין זה
עיי"ש ,וד"ל .וזש"א בהבאת הבכורים ויוציאנו ה' ממצרים וגו' מרומז בתוה"ק בפרשה הדין (כ"ח ס"ו) והיה חייך תלואים לך
ויביאנו אל המקום הזה עם הענני כבוד ,ואח"כ ויתן לנו את מנגד ופחדת יומם ולילה וגו' ,דהיינו "חייך" הוא התוה"ק שהיא
הארץ הזאת. חיינו ,תלוים לך "מנגד" שתחשוש שעדיין לא נגעת בה באמת,
השקיפה ממעון קדשך וגו' וברך את עמך ישראל וגו' .ויש ופחדת מחמת זה יומם ולילה בבקר תאמר מי יתן ערב ואעשה
לדקדק למה דוקא ממעו"ן ,וי"ל עפי"מ דאז"ל (ברכות כ"ח ע"ב) לשמה ,בערב תאמר מי יתן בקר ,אכן כבר מובא בספה"ק דכל
וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ,וא"ל עפ"י זה אחרי קיום המצוה ,אבל בשעת קיום התורה והמצוות אין
הידוע כי הש"י שומע תפלת עמו ישראל ואח"כ תפלת מלאכי לחשוב כן שזה הוא מפיתויי היצר להכניסו בענוה פסולה כדי
השרת והם עונים באימה וביראה שלימה ,ע"כ גם עלינו מוטל למונעו מקיום המצוה ונמצא דעי"כ לא יעשנה (עיין אמרי נועם פ'
החובה לכוין היטב בתפלה למען לא נבוש ,וזהו וכשאתם מצורע) .וזה הנרמז במאמרם ז"ל (עירובין כ"ב ע"א) עה"פ (דברים ז'
מתפללים דעו "לפני מי" אתם עומדים ומתפללים ,היינו לפני י"א) היום לעשותם ,היום לעשותם ומחר לקבל שכר ,היינו היום
מלאה"ש ,ע"כ תשגיחו היטב בתפילתכם שתהיה ביראה לעשותם פי' בשעת עשיית המצוה תתחזק בבחינת ויגבה לבו
ובכונה ,וכמו שפי' רש"י שם ודו"ק ,ועיין חגיגה (י"ב ע"ב) וגו' לעשות את המצוה ,ומחר ,היינו אחר עשיתה לקבל שכרה,
שברקיע ששמו "מעון" מלה"ש אומרים שירה אחר ישראל פי' שתחשוב שעשית שלא לשמה רק ע"מ לקבל פרס ותהיה
מפני כבודם של ישראל ,וע"כ עלינו להתפלל בכוונה גדולה בשפלות ,וממילא "למחר" דייקא לקבל שכר ,ששכר ענוה
אשר לזה צריכים הרחבת הדעת ,וזהו בקשתינו השקיפה איכא גם בהאי עלמא כידוע מספה"ק הטעם ששכר מצוה
מ"מעון" קדשך דייקא ,וברך את עמך בהרחבת הדעת כדי בהאי עלמא ליכא הוא משום דה' מקדים את האדם ובלעדיו
שיוכלו להתפלל כראוי קודם מלאה"ש ולא נבוש סלה. לא הי' יכול לקיים המצוה כדכתיב (איוב מ"א ג') מי הקדימני
היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת ואשלם ,אבל בענוה לא שייך זה כיון דהש"י גיאות לבש.
המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך ,את וז"ש (מיכה ו' ו') במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום ,ר"ל במה
ה' האמרת וגו' ,וה' האמירך היום וגו' ,ולתתך עליון על כל אקדם ה' ,שהאדם יקדים את ה' ,ע"ז אמר "אכף" בענוה לאלהי
הגוים וגו' ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך כאשר דבר .הנה מרום ,בזה אקדמנו ,מכיון שהוא מרום וקדוש וה' גיאות לבש
כנ"ל סלה ,וז"ש וענית לשון הכנעה ואמרת "לפני" ה' אלהיך,
הדקדוקים רבו ואין להאריך בהם וממילא יתבארו ,ויש
היינו כשההכנעה הוא "לפני" ,ר"ל קודם קיום המצוה ,אז הוא
להקדים איזו הקדמות וזה יצא ראשונה ,בזוה"ק פ' פנחס (דף
מעצת היצר למען אבד אבי שלא לעשות המצוות ,אבל וענית
רל"א ע"א) "היום" דא ר"ה ועיי"ש ובכמה מקומות ,וכן ידוע
ואמרת היינו שההכנעה הוא אחרי שואמרת לשון עבר ,כלומר
שמצוות השופר הוא חק ומשפט ,חק מגזירת הכתוב,
אחר קיום המצוה ,אז לפני ה' אלהיך בבחינת קדימה כי בזה
וכמאמרם ז"ל (ר"ה ט"ז ע"א) רחמנא אמר תקעו ,ומשפט ע"ד
אתה לפניו כבי' ,ועי"כ ושמחת בכל הטוב תכף גם בעוה"ז כנ"ל.
שכ' הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה ה"ד) אעפ"י ששופר גזה"כ הוא
רמז יש בו עורו ישנים מתרדמתכם ,ותקיעת שופר צריך להיות וירעו אותנו המצרים ויענונו ,ובהגדה ש"פ דרש ,וירעו אותנו
מעומק הלב ,שיקבל עליו עול מלכות שמים בלב שלם ,והוא המצרים כמה שנאמר הבה נתחכמה לו וכו' ,וי"ל וירעו אותנו
מרומז בתרועה שהיינו גנוחי גנח "מלבו" (עיין רש"י ר"ה ל"ג ע"ב), המצרים ,שנעשו כרעים אהובים לנו ,ועי"ז ויענונו ,רצו לקלקלם
וכן ידוע ויכוח השי"ת עם כנסת ישראל (עיין מדרש איכה ה' כ"א)
ולהעבירם על הדת ,וזהו שדרש בעל ההגדה ע"ז ,כמה שנא'
שהש"י אומר שובה אלי ואשובה אליכם ,שישראל יקדימו הבה נתחכמה לו ,היינו שברצונם הי' לעשות מהם חכמים
תחלה ,וכנ"י אומרת השיבנו ה' אליך ונשובה ,שה' יקדים תחלה מלומדים ,דאקטורים וכד' ,ע"י הריעות וההתחברות עמהם.
ואח"כ ונשובה ,ולכאורה כיון שאחז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) יצרו של ויוציאנו ה' ממצרים וגו' ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את
אדם מתגבר עליו בכל יום וכו' ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול הארץ הזאת וגו' .עיין תרגום יונתן עה"פ (שמות י"ט ד') ואשא
לו ,א"כ היה צריך להיות השיבנו מקודם כיון שאין לנו ברירה אתכם על כנפי נשרים ,שבליל פסח באו ענני הכבוד למצרים
אחרת ,רק כיון שאחז"ל בישראל מחשבה טובה מצטרפת והביאו את ישראל לירושלים ועשו הפסח וחזרו למצרים,
למעשה (עיין קידושין ל"ט ע"ב בתוד"ה מחשבה) ,וכבר איתא הטעם ובבוקר יצאו ביד רמה ,ובזה מיושב סתירת הגמ' (ברכות ט' ע"א)
בס' (עיין בני יששכר) כיון דישראל הם בחזקת כשרות לכך דכתוב אחד אומר (דברים ט"ז א') בחודש האביב הוציאך ה'
אלהיך ממצרים לילה ,וכתוב אחד אומר (במדבר ל"ג ג') ממחרת
גליון שארית מנחם -ב
כאשר דבר ,היינו שהי' אתערותא דלתתא כדיבור הקב"ה שובו מצטרף מחשבתם הטוב למעשה משא"כ בעכו"ם ,והנה על
אלי ואח"כ ואשובה אליכם ,כן נזכה בב"א. המחשבה יכול האדם בעצמו לשלוט עליה שתהיה טובה כי לא
את ה' האמרת וגו' .את יי האמרת ר"ת אי"ה( ,עיין יומא ל"ה ע"ב) חסר לו כלום לכך ,אבל המעשה שהוא מהשי"ת (עיין דברי
שהלל מחייב את העניים ואליעזר מחייב את העשירים ויוסף סופרים אות כ"א) ע"ד מי הקדימני ואשלם (איוב מ"א ג') ,לכן נכונה
מחייב את הרשעים ,הלל אליעזר יוסף ר"ת אי"ה ,וכשמתדבקין טענת השי"ת שישראל יתחילו כיון שעכ"פ המחשבה הוא
במדותיהם זוכים לאי"ה מקום כבודו להעריצו ,וזהו הר"ת של בשליטתם ,והמחשבה מצטרפת למעשה .וזשה"כ (בראשית ו'
את ה' האמרת. ה') וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' וכל יצר מחשבות לבו רק רע
הסכת ושמע ישראל היום .הצירוף של חודש אב יוצא כל היום ,וינחם ה' כי עשה את האדם ,דכיון דגם במחשבה
מהפסוק הסכת ושמע ישראל היום ,ואפ"ל עפ"י הידוע שהיא קלה אינו נזהר מעצמו לתקנה לטובה ,א"כ יהיה שכר
שהמועדים והיו"ט של חודש תשרי ממתיקין הדינים וגבורות האדם נהמא דכסופא כי המעשה הלא הוא ע"י סיוע השי"ת,
דחדשי תמוז אב ,ובזה פי' הכתוב (איכה א' ט"ו) קרא עלי מוע"ד וכיון דכל בריאת העולם ושהנשמה תבוא לעוה"ז הוא כדי שלא
לשבור בחור"י ,כי בחו"ר גימ' גבור"ה רומז למידת הדין ,וזה תהיה נהנה מנהמא דכסופא כידוע (עיין ירושלמי פ"ק דערלה) ,וכיון
שאמר קרא עלי מוע"ד ,ר"ל המועדים ,לשבור בחורי ,ר"ל שאף המחשבה אינה לטובה ע"כ וינחם ה' וגו'.
להמתיק מדה"ד הנרמז בתיבת "בחור" שעולה גבורה כנ"ל, וזשה"כ היום הזה ,היינו בר"ה ,ה' אלהיך מצוך לעשות את
והנה בצירוף של חודש אב מרומז ההמתקה של המועדים, החוקים והמשפטים היינו תקיעת שופר שהוא חק ומשפט
דהסכת רומז לחג "הסכת" ,ושמ"ע ישרא"ל דא יום הכיפורים כנ"ל ,וכמשה"כ (תהלים פ"א ג') תקעו בחודש שופר וגו' כי חק
שמקבלין עלינו עול מלכות שמים ,היום דא ר"ה כמובא וגו' משפט לאלהי יעקב ,ושמרת ועשית אותם בדרך זה
בזוה"ק .ומשום הכי יש כ"ב ימים מי"ז בתמוז עד י' אב ועד שתעבוד את הש"י בכל לבבך ובכל נפשך ,ר"ל במחשבה טובה
בכלל שגם בו נוהג אבילות במקצת ,כיון שעיקר שריפת בית עכ"פ ,את ה' האמרת היום ,בר"ה ,להיות לך לאלהים וגו',
אלהינו בו היה (עיין גמ' תענית כ"ט ע"א) ,וכנגדם כל זמן שעדיין בבקשתך ,השיבנו ה' אליך מקודם ,וה' האמירך היום להיות לו
שרויים אנו בגלות בעוה"ר וימים אלו צריכים להמתקה ,יש לנו לעם סגולה וגו' ע"י שובה אלי מקודם ,וע"ז קשה איך אפשר זה
כ"ב ימים מועדים ,מועדים שבגלות. כיון דאלמלא הקב"ה עוזרו כנ"ל ,ע"ז אמר ולתתך עליון על כל
ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך .י"ל דעיקר ההכנה הגוים ,לחשוב לך מחשבה טובה כמעשה ,והוא מטעם ולהיותך
לימים הקדושים הוא מאלול שיהיה כמו בתשרי שאז בודאי עם קדוש בחזקת כשרות ,וזה שסיים כאשר דבר ,היינו שלכן
עושים רצונו של מקום ,ועלינו לתקן מקודם השנה שעברה, צריך להיות כאשר דבר ה' השי"ת שובה אלי ,ע"י מחשבות
ועיקר התיקון הוא באלול ,ובזה י"ל בדרך צחות מה שאומרים טובות שיכול האדם בעצמו לשלוט עליהם ,השי"ת יזכנו.
בכתר הן גאלתי אתכם אחרית כראשית ,ר"ל בזמן שתהיה את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וגו' ,וה' האמירך
אחרית השנה כראשית השנה .וזש"א ברוך אתה בבואך לשנה היום היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך וגו' .וי"ל
הבעל"ט ,ע"י ברוך אתה בצאתך שבצאת השנה היינו באלול הרמז דהנה ידוע (מדרש איכה פ"ה כ"ב) הויכוח בין הקב"ה לכנסת
תהיה בתשובה ובתפלה לתיקון השנה הקודמת וזה גם אומרו ישראל ,דכנסת ישראל אומרת שקודם יהי' השיבנו ה' אליך
(בפסוק ד') ברוך פרי בטנך ,דמתי התשובה שלימה ,אם גם ואח"כ ונשובה ,והקב"ה מבקש שובו אלי ואח"כ ואשובה
הבנים הם בכלל ברכה בדרך התורה והיראה. אליכם וכו' יעו"ש .ונראה דאם בנ"י יקיימו שובו אלי בתחילה,
ברוך אתה בצאתך .ובמ"ר בצאתך ביציאתך מן העולם ,י"ל אז יזכו דלא ישלוט בהם שום אומה ולשון ,וזה מרומז (תהילים
בצאת"ך ר"ת ביום צרתי אקראך כי תענני (תהלים פ"ו ז') ,שהש"י קי"ח ה') מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה ,פי' שאם יהי' קודם
שומע צעקת הנשמה בצאתה מעוה"ז ומביאה לעוה"ב. קראתי יה שהוא אתערותא דלתתא ואח"כ ענני במרחב יה,
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך .אפשר אתערותא דלעילא ,ואז ,ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם,
לומר עפ"י דאיתא בגמ' שבת (קמ"ח ע"א עיי"ש בתוד"ה שואל) דלאף אחד לא יהי' שליטה עליהם ,וזהו הכוונה כאן ,את ה'
דשאלה הדרי בעינה ,והנה כתיב (דברים י' י"ב) מה ה' אלהיך האמרת היום להיות לך לאלהים ,בחי' שובו אלי קודם ,ואח"כ
שואל מעמך כי אם ליראה ,א"כ היראה שהשי"ת שואל וה' האמירך היום להיות לך לאלהים ,בחי' שובו אלי קודם,
מישראל הוא בבחינת שאלה ומחזירה בעינה ,דהיינו שאומות ואח"כ וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה ,בבחי' ואשובה
העולם יראים מישראל ,וזש"א וראו כל עמי הארץ כי שם ה' אליכם וכו' ואז תזכה ,ולתתך עליון על כל הגוים וכו' ,שלא יהי'
להם שליטה ח"ו ואמר הטעם ,ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך
גליון שארית מנחם -ג
והנה עיין בזו"ח פר' זו דתוכחה הראשונה נגד חורבן בית ראשון נקרא עליך ואתה ירא ה' ,עי"כ ויראו ממך עמי הארץ ,ועפי"ז
והשניה נגד חורבן בית שני שנחרב מחמת שנאת חנם (עיין יומא י"ל הטעם על מה שכ' התוס' בר"ה (ט"ז ע"ב) בשם הירושלמי
ט' ע"ב) ,ומשו"ה יש בה צ"ח קללות שגימ' חנ"ם ,והנה ידוע שמי שהשטן בהיל מהשופר ,והוא מכיון שהשופר מעורר יראה
שהוא מדוכא אוהב את חבירו ,וכן הדבר בגרים מדוכאים כדאי' בישראל כנאמר (עמוס ג' ו') אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו,
במס' יבמות (מ"ח ע"ב) מפני מה גרים מעונין ויסורין באים לכך גם מטיל אימה על השטן.
עליהם ,ועיין בפסחים (קי"ג ע"ב) שלושה אוהבים זה את זה יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך
הגרים וכו' .ולפי"ז י"ל בטעם הדבר דקודם ביאת המשיח יהיה בעתו וגו' י"ל דאיתא בב"ב (כ"ה ע"ב) דמשחרב ביהמ"ק אין
כלה פרוטה מן הכיס (עיין סנהדרין צ"ז ע"א) ,שהוא כדי לתקן הגשמים יורדין מאוצר הטוב שנאמר (דברים כ"ח י"ב) יפתח ה'
השנאת חנם דע"י שיהיו עניים מדוכאים יאהבו זה את זה כנ"ל, לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך וגו' ,ולכאורה
וזה י"ל בפי' הכתוב (ישעי' נ"ב ג') חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, יש להבין האיך נרמז בקרא ,וי"ל דהנה כתיב (דברים י"א ט"ז)
פי' בשביל שנאת חינם נמכרתם ,ע"כ ולא בכסף היינו כלה השמרו לכם פן יפתה וגו' ועצר את השמים ,ולכאורה איך
פרוטה תגאלו. מועיל תנאי דירידת מטר בהתנהגות ישראל הא כיון שהתנאי
והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין א"א להעשות ע"י שליח כדאי' במס' תענית (ב' ע"א) דמפתח
מחריד .איתא בזוה"ק שמלאך מט"ט שהוא חנוך ואליהו דמטר לא נמסר לשליח ,ממילא התנאי בטל והמעשה קיים (עיין
מעלים התפלות לפני כסא הכבוד והם מליצי יושר בעד ישראל, כתובות ע"ד ע"א) ,אמנם לפי הגמ' דב"ב הנ"ל שבחו"ל אינם
ואפשר לומר בפשטות למה דוקא המה נבחרו ולא שאר מאוצר הטוב ,נוכל לפרש דהיינו שאינו מיד הקב"ה רק ע"י
מלאכים ,רק יען שהמה היו מקודם בארץ וראו קושי מלחמת שליח ,א"כ ניחא יכול דשפיר להתקיים ע"י שליח וא"כ הוי
היצר בעולם הגשמי ,לכן דוקא המה יכולים להמליץ בעדנו, תנאי טוב ,ובזה ניחא דשפיר יליף בב"ב מקרא דיפתח ה' דבזמן
ועיין בתיק"ז דעוף השמים יוליך את הקול (קהלת י' כ') דא מלאך שאינן שרוין על אדמתן אינו מאוצר הטוב ,שאל"כ אין כאן
מט"ט ,וכן אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') זהו אליה"ו תנאי.
שהוא גימ' בהמ"ה שור של מרכבה הקדושה כידוע ,וזש"ה והנה בגמ' תענית (כ"ג ע"א) דריש עה"פ (ויקרא כ"ו ד') ונתתי
והיה נבלתך מלשון נב"ל וכינור ,כלמור השירות ותשבחות גשמיכם בעתם ,אלו לילי שבתות ,ואי' במד"ר בראשית שאל
מאכל לעוף השמים דא מט"ט ,ולבהמת הארץ זה אליה"ו ,ועי"ז טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איך הקב"ה מוריד גשמים
ישתקו המסטינים ואין מחריד. בשבת הא הוי מוציא מרשות לרשות ,והשיב לו דכל העולם
ועיין בספה"ק ברית כהנת עולם (מאמר אילו של יצחק פ"א) וזה של הקב"ה ,והוי רשות אחת ,והנה זה תינח אם המטר הוא
לה"ק ,ואמנם יבואר עוד עפ"י דברי האר"י זלה"ה במ"ש בגמ' מהקב"ה בעצמו כיון דכ"ע דיליה הוא ,משא"כ כששולח ע"י
חגיגה (ט"ו ע"ב) ר' מאיר רמון מצא וכו' ,בהיות שר העולם שליח נשאר הטענה דהוי מוציא מרשות לרשות ,ואפשר
הוכפל בו אות לטובה והן הנה חיות קדושתו מצדיק חי עולמים דמה"ט לא נמסר מפתח של גשמים לשליח .וזשה"כ יפתח
אשר שם יסודו וישארו אתוון רמו"ן ,ומשם זרק ר"מ קליפתו "ה'" לך וכו' ,ה' דייקא ולא שליח ,לתת מטר "ארצך" כשהנך
ותוכו אכל וחי לעולם ,ובהיות בעת הדין יחרדו כל באי עולם בארצך ,בעתו בשבת דייקא.
מאימתו ומלאכי מעלה מנהיגי העולם רעדה אחזתן בפקדו על ישלח ה' בך וגו' .וברש"י (פסוק כ"ג) קללות אלו משה מפי עצמו
צבא מרום ועל מלכי האדמה כמעט פרחה מחית בשר ח"י אמרן וכו' וכאן הוא אומר אם לא תשמע לקול ה' אלהיך ידבק
אשר יכונה אל הטתי"ן שבשמו של שר העולם וכולן עוברין ה' בך יככה ה' ,הקל משה בקללותיו וכו' ,ידוע שהתוכחה הזו
כבני מרו"ן דייקא וכו' ,עכל"ק ,ולזה מטטרו"ן עולה רמו"ן ח"י, מרובה משל הראשונה דפר' בחוקותי ,ומ"מ כיון דבשניה נזכר
שאפילו הריקנים שבך מלאים מצוות כרמון (חגיגה כ"ז ע"א) ,והם שם הויה ב"ה שהוא רחמים זהו נחמתן של ישראל שהן
בחינת ח"י בקדושת ישראל .ועפי"ז יל"פ מה שמבקשים נמתקין( ,עיין תשובת רדב"ז סי' תשס"ט ,מובא באמרי נועם כאן),
בתפלתנו שמע קולנו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו ,הנה אליה"ו ואפשר להעמיס זאת ברמז בדברי קדשו של רש"י ז"ל ידבק ה',
וחנו"ך עולה קו"ל ,ובקשתינו שמע "קולינו" הם המליצים שלנו יככה ה' עי"כ הקל משה בקללותיו כנ"ל ,וזהו כונת הכתוב
אליהו וחנוך ועי"ז חוס ורחם עלינו. (תהלים ל"ד כ') רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' ,ר"ל רבות
והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה .בדרך צחות י"ל כי רעות צדיק קאי על משרע"ה שהתוכחה השניה הוא אמרה
המדקדק לבדוק אחרי איסורים בדברים הטעונים בדיקה נחשב והוא רב מהראשונה ,ועכ"ז ומכולם יצילנו ה' שנמתקים בשם
בעיני המתפרצים כמשוגע ,וזהו והיית משוגע ,בעיניהם ,ע"י הויה ב"ה.
גליון שארית מנחם -ד
הטובות נכללות בזה ,ולזה זוכין ע"י יראת שמים כנ"ל ,ובזה ממראה עיניך אשר תראה לבדוק הרבה דברים מתולעים
יל"פ הפסוק (משלי ח' כ"א) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם וכדומה.
אמלא ,י"ש ר"ת יראת שמים ,ואוצרותיה אמל"א ר"ת אומר הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה,
לציון מלך אלהיך (ישעי' נ"ב ז') ותתגלה מלכותו בבי"א. הוא ילוך ואתה לא תלונו .ידוע דכל התוכחה פירשו הצדיקים
וכל מכה אשר לא כתוב וגו' .נודע שחורבן הבית היה מצד לברכה ,וי"ל הגר רומז לנשמה שהיא גר בעוה"ז ,יעלה עליך
שירבעם ורחבעם כל אחד ואחד אמר אני אמלך ,וזה מרומז מעלה מעלה בהתרוממות הנפש ,ואתה ,הגוף העכור תרד מטה
בר"ת של מכה אשר לא כתוב שהר"ת הוא אמל"ך ,והתיקון מטה ,להכניע החומר תחת הצורה ,ואמר הטעם "הוא" ,כלומר
לכך הוא לדעת כי לאלהים מגיני ארץ (תהלים מ"ז י') ,ולא לנו, הרוחניות הם המצוות ומעשים טובים ילוך ,מלשון לויה בקבר,
ועי"ז יהיה כי אין מחסור ליראיו (שם ל"ד י') ,והר"ת מכוונים, ואתה ,הגוף לא תלונו להנשמה ,כדאיתא באבות (פ"ו מ"ט)
והיינו כשאמרו "אני" אמלוך בחינת גאוה נחסר להם האי"ן בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם אלא מצוות
שהוא ענוה ,וזה אי"ן מחסור ,ובשעת התקון שידעו כי לאלהים ומע"ט.
מגיני ארץ ולו המלוכה סלה ,יהיה אין מחסור ליראיו כל טוב. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה
גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת וגו'. מטה .י"ל עפ"י מה שפי' הרה"ק ממעזבוז זי"ע הפסוק (תהלים
בחז"ל מכה אשר לא כתובה בתורה הוא מיתת צדיקים ,י"ל ע"ג א') אך טוב לישראל אלהים לברי לבב היינו לישראל ,לכלל
שעיקר המכה והכאב במיתת הצדיקים ר"ל ,היא על התורה ישראל אך טוב ,תתנהג רק ברחמים ,אלהים לברי לבב ,עם
שלהם אשר לא כתובה שלא נכתבה הנסתר שבהם ואבדה צדיקים תוכל להתנהג גם במידת הדין ,וזש"נ (קהלת ה' א') כי
חכמתם. אלהים בשמים ואתה על הארץ היינו שאלהים שהוא מדה"ד,
ונשארתם במתי מעט תחת הייתם ככוכבי השמים לרב .ידוע בשמים ,תתנהג עם צדיקים המכונים לשמים ,ו"אתה" הרומז
מפי צדיקים דבקללות התוכחה נטמנות ברמז ברכות ,אפשר לחסד ,כמו שאיתא בסידור האר"י ז"ל על הברכה ברוך אתה ה',
לומר דהנה ידוע מספה"ק שיש ערב ,טוב ומועיל" ,ערב" היינו והוא עדה"כ אתה כהן לעולם (תהלים ק"י ד') ,וכהן הוא בחי' חסד
התאוות הגשמיות שהם ערבים מתוק לחיך אבל אין בהם שום ע"ד תומיך ואוריך לאיש חסידך (דברים ל"ג ח') ,על הארץ ,עם
תועלת" ,מועיל" ,הון ועושר "טוב" זה תוה"ק ,כי טוב סחרה אנשים פשוטים בחי' הארץ תתנהג במידת החסד .והנה "הגר"
לתקן הנפש ,והנה הר"ת של מועיל ,ערב ,טוב ,הוא "מעט", גימ' יצח"ק שרומז על דין ,וגם נרמז במאמרם ז"ל (יבמות מ"ז
ואות ט' מתיבת "מעט" שרומז ל"טוב" שהוא התורה ,היא ע"ב) קשים גרים לישראל ,וזה י"ל בטעם מצות עשה ואהבתם
קטנה במנינה ,מאותיות ע' מ' והוא בחי' מצער ותחי נפשי על את הגר (דברים י' י"ט) ,כדי להמתיק פחד יצחק באהב"ה ,וזאת
ידה ,וזה י"ל בפשט הכתוב (תהלים ל"ז ט"ז) טוב "מעט" לצדיק הברכה טמונה בפסוקי התוכחה ,הג"ר אשר בקרבך היינו מדת
מהמון רשעים רבים ,היינו שהצדיק בוחר לו הטוב שהוא הדין ,יעלה מעלה מעלה ,כי שם בעולמות העליונים יכולים
התוה"ק שהוא מעט מן המעט ,ר"ל שהאות ט' מעוטה לנהוג גם במידת הדין ,ואת"ה מדת החסד תרד מטה מטה
במספרה מע' מ' כנ"ל ,מהמון רשעים רבים שהולכים אחרי לעולם הזה.
הרוב מועיל ערב. תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב
והנה התורה היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כמאמר מרוב כל .אפשר לומר עפ"י הידוע מזוה"ק שע"י שב"ק כל דינין
הכתוב (דברים ד' ו') ,וזשה"כ (במדבר כ"ג ט') הן עם לבדד ישכון מתעברין ,וכ"ז כשהוא בשמחה וטוב לב ,והנה האותיות אחר
ובגוים לא יתחשב ,הן ע"ם ,ר"ת ערב מועיל ,לבדד ישכון ,ואז אותיות אש"ר הם "שבת" ,וזש"א בתוכחה שתדע מדוע באו
ובגוים לא יתחשב ,שאין הוא חשוב בגוים רק ע"י הטוב עליך כל הדברים האלה ,תחת "אשר" ,היינו האותיות שאחרי
התוה"ק שהיא חכמתכם ובינתכם ,שעי"כ שם ה' נקרא עליך "אשר" שהוא "שבת" ,שלא עבדת אז בשמחה וטוב לב.
ויראו ממך (עיין באמרי נועם קצת מזה) .והנה בגמ' פסחים (נ' ע"ב) אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה וגו' ליראה את
אי' רבא רמי כתיב כי גדול עד שמים חסדך וכתיב כי גדול מעל השם הנכבד והנורא הזה .אפ"ל דהנה כל התוכחה בתורה
שמים חסדך ,הא כיצד ,כאן בעושין לשמה אז מעל שמים
נאמרה על העדר יראת ה' ככתוב אם לא תשמור וגו' ליראה את
חסדך וכאן בעושין שלא לשמה ,וזה י"ל ברמז הברכה שנטמן
השם הנכבד והנורא הזה וגו' ,ומדה טובה מרובה ממידת
בפסוק ונשארתם במתי מע"ט ,היינו שתהיו דבוקים בתורה
פורעניות ,וממילא ידעינן דע"י יראה זוכים לכל הטובות ,ועיקר
שהוא המעט מן המע"ט כנ"ל ,ותלמדו אותה לשמה ואז יהיה
הטובה של אדם מישראל שנזכה שתתגלה מלכותו עלינו וכל
למעלה משמים חסדו וזש"א תחת הייתם ככוכבי השמים ,ר"ל
גליון שארית מנחם -ה
ובזה יל"פ בזמירות של שבת במשנה לחם וקידוש רבה ברוב מתחת כוכבי השמים ,והיינו בלומדים שלא לשמה והטעם,
מטעמים וכו' ,יזכו לרב טוב בביאת גואל לחיי העוה"ב ,דהנה "לרב" ,שהייתם הולכים אחרי הרוב שהם ערב ומועיל כנ"ל,
משנה לחם רומז ליוסף הצדיק כי ב"פ לחם עולה יוס"ף (עיין ועכשיו קרבנו המקום ית"ש להטוב( .קצת בעטרת ישועה עיי"ש)
אהבת שלום בראשית עה"פ ויברך אלהים) ,וקידוש רבה רומז ג"כ הקב"ה יקרבנו לתורתו ולעבודתו לשמה אמן.
לקדושה ושמירת היסוד כדמצינו ברבינו הקדוש שבגלל זה ונשארתם במתי מעט וגו' .ידוע מספה"ק דבפסוקי התוכחה
נקרא קדוש שלא הניח ידו למטה מטיבורו ,כדאי' במס' שבת נטמנים ברכות לישראל ,ואפשר לומר שפסוק זה רומז ע"ד טוב
(קי"ח ע"ב) ,וזש"א במשנה לחם בחינת יוסף הצדיק וקדושה "מעט" לצדיק (תהלים ל"ז ט"ז) ,שתהיו בבחי' צדיקים.
זוכין לרוב מטעמים השפעות טובות ופרנסה וגם לחיי העוה"ב. והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויום וגו' .הנה השופר
וזשה"כ ושמרתם את דברי הברית הזאת ברית קודש ,ועשיתם מסוגל לקיים שויתי ה' לנגדי כמש"נ (תהלים פ"ט ט"ז) אשרי העם
אותם מלשון תיקון (עיין רש"י ויעש את הרקיע) ,שאם ח"ו יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון ,והוא מסוגל להבעית השטן
נכשלתם תתקנו ,למען תשכילו את כל אשר תעשון ,בהצלחה שהוא סמא"ל שעולה יו"ם ליל"ה ,וזה יל"פ בתוכחה שידוע
ובפרנסה גשמיות עפ"י הגמ' (ע"ז י"ט ע"ב) דילפי מפסוק למען מספה"ק שכולה ברכות ,והיה חייך היינו הש"י שהוא חיות של
תשכילו את כל אשר תעשון דנכסיו מצליחין ,ותהיו אתם ישראל ,תלוים לך מנגד ,היינו שתקיים שויתי ה' לנגדי תמיד,
נצבים בקומה זקופה ,ע"ד מה שאמרו ז"ל (פסחים קי"ט ע"א) וזה ע"י הארת מצות תקיעת שופר ע"ד ה' באור פניך יהלכון
עה"פ (דברים י"א ו') ואת כל היקום ,זה ממונו של אדם שמעמידו כנ"ל ,ועי"ז ופחדת ליל"ה ויו"ם את השטן הנרמז ביום ולילה
על רגליו ,ולעבור בברית ה' ברוחניות. כנ"ל ,ויובעת ולא יקטרג ,וישפע לישראל כ"ט סלה( ,וע"ע
א"י עפ"י הידוע מתוס' שבת (נ"ה ע"א) דברית אבות לא תמה בספה"ק דגל מחנה אפרים).
בזמן שאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם ,וזהו הסמיכות והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויום וגו' .ידוע
ושמרתם את דברי הברית ועשיתם אותם ,שתתנהגו בדרכי שעיקר בקשתינו הוא שיהיה ישועה מצד הרחמים ,ומשו"ה
אבותיכם ,אז למען תשכילו את כל אשר תעשון ,שתצליחו, בתוכחה שהוא כולה ברכות כמבואר בספה"ק כתיב והיו חייך
אימתי ,ע"ז אמר אתם נצבים היום כולכם" ,היום" מכוון על ר"ה תלואים לך מנגד ,שהוא נוט' מן גמול דלים מצד החסד ,ולכן
כדאיתא בזוה"ק פנחס (דף רל"א ע"א) היום דא ר"ה ,שהשי"ת ולא תאמין בחייך ,מכיון שאין לך שום זכות במעשים והשפעת
יהיה אז זוכר "הברית" שיזכור לכם ברית אבות ,ותהיו נצבים הישועה רק מצד החסד .והנה ע"י שהקב"ה עוזר לישראל בלי
ראשיכם זקניכם כל איש ישראל נצבים לפני ה' אלהיכם חיים שום מעשים נתבהל השטן מלקטרג ,כמו בשופר שהוא בהיל
כולכם היום .ואז לא יהיה צורך ליטול צדיק או זקן שבדור כשתוקעין ,כדאי' בתוס' ר"ה (ט"ז ע"ב) ,והיינו משום שהוא זכר
שיהיה מיתתו מכפרת ,כמאמרם מו"ק (כ"ח ע"א) למה נסמכה לעקידת יצחק ובלתי מעשינו ,וזהו ופחדת לילה ויום ,ליל"ה
מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה יו"ם גימ' סמא"ל שיובעת ולא יקטרג ושלום על ישראל
מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת .וזשאה"כ (תצוה ל' י') אחת להשפיע להם כל טוב.
בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו ,היינו אחת ושמרתם את דברי הברית ועשיתם אותם למען תשכילו את
בשנה ביוהכ"פ יכפר עליו ,ולא ח"ו ע"י יסורין שממרקין ומיתת כל אשר תעשון .אתם נצבים וגו' .י"ל עפ"י מאמרם ז"ל (חולין
הצדיקים ח"ו. ק"ה ע"ב) מאן דמפרר פרורים עניות כריך אבתריה ,ואיתא
ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען בספה"ק דרומז דמי שאינו מנוטרי ברית ומפזר נצה"ק ,ומרומז
תשכילו את כל אשר תעשון .י"ל דתיקון חטא היסוד מביא בקרא רועה זונות יאבד הון הנאמר ליוסף הצדיק עיין סוטה (ל"ו
לחכמת התורה כי יסוד עולה עד הדעת כידוע ,וזש"נ (במדבר ט"ו ע"ב) ,וע"כ יוסף הצדיק ע"י שמירת היסוד הוא המשביר משפיע
ל"ט) ולא תתורו אחרי לבבכם ,זה הרהור שבא ע"י אחרי עיניכם פרנסה .ופירש בזה בספה"ק אהבת שלום פר' ויגש הפ' ויכלכל
שעין רואה ולב חומד ר"ל (עיין רש"י) ,ואם לא תתורו תזכו למען יוסף את אחיו וגו' לחם לפי הטף ,לפי הט"ף דייקא היינו לפי
תזכרו ועשיתם והייתם קדושים ,וזש"א ושמרתם את דברי הטיפין ,לפי התיקון באות ברית קודש ,וזה משאחכז"ל (פסחים
הברית שלא יחטא ,ועשיתם אותם ,היינו על מה שחטא לתקנו קי"ח ע"א) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף ,וע"ד אמרם
מלשון ויעש את הרקיע (עיי"ש ברש"י) ,למען תשכילו את כל ז"ל הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף דכ' ביה וינס ויצא
אשר תעשון שתצליחו בתורה ועבודת הש"י .וידוע שהקב"ה החוצה ,ורומז שמזונותיו של אדם תלויים בתיקון אות ברית
מתנהג עם האדם מדה כנגד מדה וכמו שמובא בשם הבעש"ט קודש וכנ"ל.
ז"ל (עפ"י המדרש) עה"פ (תהלים קכ"א ה') ה' צילך ,ועיין סוטה (י"ט
גליון שארית מנחם -ו
שמירת הברית מכל מום רע ,אז ומום אין בך ,ועי"כ ושכולה אין ע"א) ,ואם אנו שומעים לחכמינו ,אז גם מן השמים ישמעו להם
בהם (שם ו' ו') ,שבהאי חטא בנים קטנים מתים רח"ל ,וע"י להשפיע כל טוב לכלל ישראל ,וזה שסיים ומטה "אלהים"
שמירתו זוכים איש וביתו באו ,שהשפע שנשארה בפנים בידי ,ר"ל "מטה" מלשון הטי' ,אלהים מרמז על דין ,בידו
משפיע בני חיי ומזוני ,וזה למען תשכילו את כל אשר תעשון. להטותו לרחמים.
גם יש לרמז ושמרתם את בריתי ,הר"ת מכוונים להר"ת של ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען
ודובר אמת בלבבו (תהלים ט"ו ב') ,כידוע דברית המעור מכוון תשכילו וגו' .אתם נצבים היום וגו' כל אשי ישראל .יל"פ
כנגד ברית הלשון. הפסוק עפי"מ שפירש הגה"ק ממעזריטש זי"ע הכתוב (תהלים
ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען קי"ח כ"ג-כ"ד) מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו ,זה היום
תשכילו את כל אשר תעשון ,אתם נצבים היום כלכם לפני עשה ה' נגילה ונשמחה בו ,ודייק על לשון "זאת" שהוא לשון
ה' אלהיכם וגו' .עיין בבעה"ט ש"נצבים" רומז על ויתיצבו נקבה ,ואמר משום שכבי' בבחינת נקבה משום שמקבל תענוג
בתחתית ההר ,וי"ל בד"ז דהנה ידוע דע"י כפית ההר במתן מעבודתן של ישראל כמו שנאמר (שם ס"ח ל"ה) תנו עוז
תורה יש לנו דין אנוסה שנאמר בה (דברים כ"ב כ"ט) לא יוכל לאלהים ,ואמרו חכמינו ז"ל ישראל מפרנסין לאביהם
לשלחה כל ימיו ,וא"כ אין הקב"ה יכול לעזבנו בגלות משום שבשמים ,וע"ז אמר היא נפלאת בעינינו ,שהיא נפלא בעינינו
דכל ימיו בעמוד והחזר קאי ,אבל כל זה אם היא הוגנת לו כדאי' להבין ואין אנו משיגין זאת שהקב"ה יקבל תענוג מעבודתינו,
במס' כתובות (כ"ט ע"ב) ,וזש"א (דברים ל"א י"ח) ואנכי הסתר (וע"ע בקדושת לוי פר' תזריע) ,ועד"ז י"ל המשך הכתוב "זה" ,ר"ל
אסתיר פני וגו' על כל הרעה וגו' ,שלא להביט ברעה ,ואמר שנתן כח לישראל שיהיו בבחינת "זה" בחינת דכר להמשיך
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בנ"י שימה השפעות טובות לבטל גזירות רעות ,עשה ה' נגילה ונשמחה בו,
בפיהם ,היינו רק בתנאי שתעשו תשובה בלימוד התורה וקיום וכח זה ניתן למי שעוסק בתורה ומצוות לשמה ,בחי' צדיק גוזר
מצוותיה כדי שתהיה בבחינת הוגנת לו ,למען תהיה השירה והקב"ה מקיים (עיין מו"ק ט"ז ע"א) ,וז"ש ושמרתם את דברי
הזאת "לעד" לעולמי עד בבני ישראל כי בעמוד והחזר קאי הברית הזאת ועשיתם אותם לשמה ,למען תשכילו שיהיה שכר
כנ"ל .וזשה"כ ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם מצוה בהשפעתנו לעלות למעלה להשכיל ,אזי אתם נצבים
וגו' ותהיה בבחי' הוגנת לו ,ואז אתם נצבים רומז לויתיצבו "לפני" ה' אלהיכם וגו' כל "איש" ,פי' בחינת איש להמשיך
בתחתית ההר כדברי בעה"ט ,ויש לכם דין אנוסה ,ותהיו כולכם השפעות טובות ולבטל כל רע מישראל( ,עיין ייטב פנים).
לפני ה' אלהיכם ,כי בעמוד והחזר קאי כנ"ל. ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען
הפטרה תשכילו את כל אשר תעשון .אתם נצבים היום כולכם לפני
אני ה' בעתה אחישנה .בגמ' סנהדרין (צ"ח ע"א) ריב"ל רמי ה' אלהיכם וגו' .י"ל דאיתא בספה"ק דאם האדם חושב
כתיב בעתה וכ' אחישנה ,זכו אחישנה לא זכו בעתה ,ואפ"ל שהש"י רואה אותו בעת חטאו עזות גדול לעשות החטא ,ואם
עפ"י המובא בספה"ק אם הגאולה תהיה בעתה תהיה בבחינת ח"ו כופר אזי גדול עונו עוד יותר( ,עיין ישמח משה פר' נצבים ד"ה
דין ,עני ורוכב על החמור ,ואם בבחינת אחישנה אז תהיה עוד יתבאר אתם נצבים) ,וזש"א על חטא שחטאנו לפניך ביודעים,
ברחמים רבים זכו עם עננא שמיא ,ובזה יל"פ הפסוק (ישעי' ס"ב היינו שאתה יודע שה' רואה מעשיך ,ובלא יודעים ,היינו שהנך
ח') נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו ,פי' נשבע ה' להביא הגאולה כופר שה' אינו רואה מעשיך אז החטא יותר גדול ,הש"י ירחם.
עכ"פ אם זכו אז בימין שהוא חסד או בזרוע עוזו במדת הדין וז"ש ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען
ח"ו אם לא זכו ,וזש"א הכ' (תהלים ק"ב י"ד) אתה תקום תרחם תשכילו את כל אשר תעשון ,ולא תחטאו ,ואמר העצה לזה
ציון ,ויכול להיות בב' אופנים או כי עת היינו בעתה ,או לחננה אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ,שתדעו ותשימו לב
אחישנה כשנזכה וכנ"ל. לכך שהנכם נצבים כל הזמן לפני כבודו ית'.
ושמרתם את דברי הברית וגו' למען תשכילו את כל אשר
סליחות תעשון .י"ל ע"ד שפרשנו הפסוק (שמות א' א') את יעקב איש
רמז לקום באשמורת לומר סליחות .יש מן הכ' (קהלת י"ד א') וביתו באו ,שיעקב שהיה צדיק יסוד עולם כמש"נ ראשית אוני
וזכור את בוראך בימי בחרותך באשמורת עד אשר לא יבואו (בראשית מ"ט ג') ,ע"כ איש וביתו באו ולא למקום אחר שהשפע
ימי הרעה ,ואל תשליכנו לעת זקנה להמתין עד אז עם לא הלכה לחוץ ח"ו ,וזשה"כ ושמרתם את בריתי (שמות י"ט ה'),
התשובה. שהר"ת מכוונים להר"ת של ומום אין בך (שה"ש ד' ז') ,היינו ע"י
גליון שארית מנחם -ז
אל ארך אפים אתה וגם ובעל הרחמים נקראת ולכאורה סתראי שוא לכם משכימי קום (תהלים קכ"ז ב') .בגמ' (יומא פ"ה ע"ב)
נינהו כנ"ל ,רק שאמת הוא שעל ידי כך ודרך תשובה הורית. עבירות שבין אדם למקום יוהכ"פ מכפר עבירות שבין אדם
וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם .נודע לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו ,וידוע
שיש לאדם לתקן גם החטאים מגלגול הקודם וכשאדם מטהר מספה"ק לפרש מה שהוסיף שם במתני' את זו דרש ראב"ע
עצמו מחטאיו של גלגול זה אז הש"י מטהר החטאים מגלגולים וכו' שם שעבירות בין אדם לחבירו מעכבי גם את העבירות
הקודמים ,וזה שאמר הכתוב אם וטהרתם מכל טומאותיכם אז שבין אדם למקום שעד שירצה את חבירו אין יוהכ"פ מכפר
ומכל "גלוליכם" חטאי הגלגולים הקודמים אטהר אני אתכם. אפילו על עבירות שבין אדם למקום ,וזש"א שוא לכם משכימי
במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה הט אזניך ממרום יושב תהלה קום לסליחות ,קו"ם ר"ת קול וממון ,מאחרי שבת ,אם על
לשמוע אל הרנה ואל התפלה .ידוע ששבת קבוע הוא וקיימא חטאים שבין אדם לחבירו כגון קול לה"ר ורכילות וממון
בלי אתערותא דלתתא ,ומשו"ה אין אומרים מקדש ישראל עבירות שבין אדם לחבירו מאחרים ואינם עושים תשובה.
והשבת (עי' ביצה י"ז ע"א) אטו שבת ישראל מקדשי לי' והא שבת אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש הנשמה לך והגוף
מקדשא וקיימא ,ומוצאי שבת קודש יש לו עדיין קדושת שבת פעלך חוסה על עמלך וגו' .הנה המלאכים אינם יודעים כמה
במקצת ,גם ידוע מספה"ק שבזכותינו אנו אין בנו כח לאמר קשה לעבוד הש"י בגוף עכור ,רק אליהו וחנוך שהיו מתחלה
שירות ותשבחות רק לצעוק בקול רק בחסדו הגדול יכולין אנו מלובשים בגוף ואח"כ עלו בסערה השמימה המה יודעים והמה
גם לאמור ,וזה שאנו אומרים במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה ימליצו בעדנו ,והנה אליה"ו חנו"ך עול"ה קו"ל ובקשתינו שמע
שיש בנו עדיין הארה משבת ,על כן בקשתינו הט אזניך "קולנו" המליצים שלנו אליהו וחנוך ,ועי"ז חוס ורחם עלינו
"ממרום" יושב תהלה באתערותא דלעילא ואזי נזכה שתשמע (וכמ"ש בבני יששכר חודש אלול מאמר א' אות י"ח) ,והמה מוליכים
אל הרנה ואל התפלה .ועפי"ז י"ל שזהו שאנו מבקשים שמע "הקול" שופר ומעלים התפילות ,וכדאיתא בזוה"ק ועי' בתיקוני
קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את זוהר דעוף השמים יוליך את הקול (קהלת י' כ') דא מלאך מטט'
תפילתינו ,השיבנו ה' וגו' חדש ימינו כקדם ,ר"ל שמע קולינו ה' שהוא חנוך ,וכן אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') זהו אליה"ו
אלהינו ,הקול בעלמא חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון גם גימ' בהמ"ה שור של המרכבה הקדושה כידוע ,וזש"א כי אתה
תפילתינו ,אע"פ שאין לנו אתערותא דלתתא השיבנו שומע "קול" שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ,שמאזין איך
באתערותא דלעילא כמו שאמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה הם שבורים מלשון תרועם בשבט ברזל ,ועי"ז מתמלא עליהם
רבש"ע בידך הוא ,השיבנו ה' אליך (עי' מד"ר איכה ה' כ"א) חדש ברחמים .וז"ש אשר בידו נפש ר"ת גימ' אליה"ו וכן הר"ת של
ימינו "כקדם" ,כאילו אנו קודמים באתערותא דלתתא ,כי גבי נפש כל חי ורוח הוא אותי' חנו"ך שהי' להם נפש ורוח גוף
הש"י עבר ועתיד שוים הם. ונשמה והמה יעידון איך קשה שיהיה הנשמה לך והגוף פעלך
רחם עלינו ואל תשחיתנו כי אל רחום ה' אלהיך .יש לומר על כן חוסה.
עפ"י הידוע מהמד"ר (מובא ביע"ד ח"ב דרשה א' ד"ה ומזה תבין) הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך הנשמה לך והגוף
שהש"י אומר להשטן להביא עדים לחייב את ישראל ח"ו שלך וגו' .הנשמה לך כיון שהוא מזוכך והגוף חומר עכור הוא
והלבנה מתכסה ואין לו אלא עד אחד ,ומקשים המפרשים דעל על כן רק פעלך ,ובקשתינו חוסה על עמלך ותן להגוף צרכו ,ואז
כל פנים איך יש כח בידינו לפעול שנכתב בספר פרנסה וכלכלה יהיה הנשמה לך והגוף שלך ,ומשו"ה גו"ף עם דב"ש (שיהיה
להוציא ממון לפרנסה ומספק הלא קיימא לן (מתני' ב"ק ל"ה ע"ב) להגוף מתוק כדבש בלי דאגות וטרחות) עולה נשמ"ה.
המוציא מחבירו עליו הראיה ,ועי' בס' ייטב פנים שתירץ כיון אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת ודרך תשובה
דמשמים עכ"פ יורד השפע רק שבעוונותינו הרבים הולכת לצד הורית .אפשר לומר דהנה הש"י נקרא ארך אפים ,ואחז"ל
אחר לא שייך חזקת ממון גבי הקב"ה כיון שיצא מרשותו והוי (בירושלמי תענית פ"ד) דמאריך אפי' וגבה דילי' ,ולכאורה עי"ז בא
דומיא דאם מתו הפועלים מחויב בעל הבית לשלם בלי שבועה, האדם לידי חטא ויותר היה נזהר האדם אם לא הי' מאריך אפי'
דממה נפשך אין הממון שלו ,עי' רמב"ם (הל' מלוה ולוה פט"ז והיה מענישו על אתר ואיך הוא נקרא גם בעל רחמים ,אך
ובחו"מ סי' צ"א סע"ב) ,גבי בעל הבית שאמר לחנוני תן לפועלי באמת אתי שפיר כי אם היה מעניש על אתר לא היה סיפק
סלע והוא מודה שא"ל כן או שיש עדים בדבר והחנוני אומר לאדם לעשות תשובה וע"י שהוא ברחמיו מאריך אף יוכל
כבר נתתי להם והפועלים אומרים לא קיבלנו שניהם נשבעין כל האדם לעשות תשובה ולהנצל מהעונש( ,עי' אריכות דברים
אחד בפני חבירו ונוטלים מבעה"ב ,במה דברים אמורים במסילת ישרים) ונמצא שאריכות אף הוא רחמים גדולים .וזש"א
כששניהם לפנינו ותובעים מבעה"ב וכו' אבל אם מת החנוני
גליון שארית מנחם -ח
מחשבותי מחשבותיכם מחשבה רעה שלכם ,שמחשבה טובה והפועלים לבדם תובעים או שמתו הפועלים והחנוני לבדו
מצטרפת ומחשבה רעה אינה מצטרפת. תובע נוטל בלא שבועה שהרי אין הבעה"ב מפסיד כלום וממה
אל תשליכנו לעת זקנה .י"ל דהנה בדורות הראשונים היו נפשך אין הממון שלו ,וזש"א רחם עלינו ואל תשחיתנו ,ע"י
האנשים גבורי כח אפילו בעת זקנתם ,ל"כ בדורות האחרונים עניות שמעביר את האדם מדעתו ומדעת קונו (עי' עירובין מ"א
החולשה גוברת ואנחנו תשושי כח מרוב צרה ויגון ,אז ודאי ע"א) כי אל רחום ה' אלהיך ומשפיע ממילא ומוריד טוב
צריכין לבקש על נפשותינו אל תשליכנו לעת זקנה ,וזה מרומז להעולם הזה ועל כן נהנה גם אנחנו.
בר"ת של אל תשליכנו לעת זקנה ,שהם מכוונים עם הר"ת של רחם עלינו ואל תשחיתנו .ר"ת רעו"ת ,וי"ל עפי"מ שפי'
תכתב זאת לדור אחרון (תהלים ק"ב י"ט) וגם להר"ת של לך הפסוק (תהלים ל"ד כ') רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה' ,דהיינו
אזבח זבח תודה (שם קט"ז י"ז) ,להורות בא שבדור אחרון שהצדיק מרבה ומאריך התיבות דהיינו שעושה מר"ת תיבות
שאנחנו תשושי כח ומלאים יגון צריכים מאוד לבקש אל שלימות ,נמצא עושה מן תיבת רעו"ת תיבות שלימות ,ויוצא
תשליכנו לעת זקנה ללא בריאות השלימות ודעה צלולה ,רק לך רחם עלינו ואל תשחיתנו ,ע"ד הידוע מספה"ק שהצדיקים
אזבח זבח תודה ,שאפילו לעת כזאת בדור האחרון נזכה מהפכים הרע"ה לטובה ומשנים מידת הדין לרחמים וחסדים,
להודות ולהלל בזבח תודה בבריאות השלימות ודעה צלולה. וזש"א ומכולם ,ר"ל מכל המילוי של תיבת רעו"ת יצילנו ה'.
והנה הר"ת הנ"ל הם אותיות לזא"ת ,וזה שאמר הכתוב (איוב ל"ז שמע קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו .עי' ברכות (ה' ע"א)
א') אף לזא"ת יחרד לבי ויתר ממקומו ,ר"ל לזא"ת שהוא ר"ת דיסורים ח"ו ממרקין עוונותיו של אדם ק"ו משן ועין מה שן
אל תשליכנו לעת זקנה יחרד לבי ,לבקש מה' שיחזיקנו ועין שהן אחד מאיבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות יסורים
בבריאות השלימות למען נוכל להודות ולהלל לה'. שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה ,ולחד מ"ד שם
גזירה שוה ממלח נאמר ברית ביסורין וגו' ונאמר ברית במלח
וכו' מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית
האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם ,והנה שמ"ע
ר"ת שן ,עין ,מלח ,ובודאי נתמרקו עוונותינו בגלותינו ,על כן
חוס ורחם עלינו ,ואומרים מקודם הפסוק כי אל רחום ה' אלהיך
לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו' ,כי ידוע
שי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הן נגד י"ג מכילין דרחמים
ו"אל" הוא נגד ק"ו ומדת "רחום" נגד גזירה שוה לעורר שני
מדות אלו ,וזהו לא ירפך ולא ישחיתך בשן ועין מכח ק"ו הנ"ל
ולא ישכח ברית אבותיך מגז"ש נאמר ברית במלח ונאמר ברית
ביסורין כנ"ל ,וד"ל.
יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו
ואל אלהינו כי ירבה לסלוח .אפ"ל בטעם מה שאמרו חכז"ל
(יומא פ"ו ע"ב) דבתשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות ,דאזי
יש מחשבה טובה המצטרפת למעשה ומחשבה רעה אינה
מצטרפת ממילא נעשה מהרע טוב .והנה מגמרא (שבת י"ב ע"ב)
מוכח דע"כ מלאכי השרת אינם יודעים מחשבה דאל"כ קשה
הא דאיתא בגמ' דאינם מבינים לשון ארמית ,כקושית תוס' שם
וכדאיתא בשלה"ק סוף פר' ברכה ,ובזה יש לפרש דברי הגמרא
ביומא (שם) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ,היינו גדולה
תשובה שגם הזדונות נעשות כזכיות שהיא מגעת עד כסא
הכבוד ,והשי"ת יודע מחשבות ומצרפה למעשה ,וזשה"כ יעזוב
רשע דרכו ואיש און מחשבותיו שיעשה תשובה מאהבה שהוא
גם במחשבה ,ואז אל אלהינו כי "ירבה" לסלוח שמעבירות
יעשה מצוות מכח המחשבה הטובה ,ומסיים הטעם כי לא
גליון שארית מנחם -ט
