gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית מנחם · She'eiris Menachem — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: שארית מנחם · She'eiris Menachem

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

שארית מנחם · She'eiris Menachem — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כי תבוא ‪-‬סליחות‬ ‫משועבדים ומעונים תחת האומות‪ ,‬השי"ת לא עזב אותנו‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫ושומר עלינו‪ ,‬וכאשר נעלה לציון ברנה בגאולה המקווה יתגלה‬ ‫האדמה אשר תביא מארצך וגו'‪ .‬י"ל דהנה ישנם ב' מיני‬ ‫כי הש"י שומר אותנו‪ ,‬וזהו כי תבו"א נוט' ושמרתיך בכל אשר‬ ‫התעוררות שאדם נתעורר לעבודת ה'‪ ,‬א'‪ ,‬מצד הנפש‬ ‫תלך (בראשית כ"ח ט"ו)‪.‬‬ ‫שמשתוקק לעבודת בוראו‪ ,‬ב'‪ ,‬מחמת גזירות וצרות רח"ל גומר‬ ‫וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וכו'‪ .‬וי"ל דהנה‬ ‫בלבו לעבוד את ה'‪ ,‬וכדאי' בסנהדרין (צ"ז ע"ב) הקב"ה מעמיד‬ ‫אחז"ל (סוף קידושין) דפרנסת האדם שהוא בצער‪ ,‬הוא משום‬ ‫להן מלך שגזירותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן‬ ‫שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי‪ ,‬ויל"ד מפני מה דוקא‬ ‫למוטב‪ ,‬והנה עיקר הגאולה תהיה כשיהיה לנו רצון אמת‬ ‫הפרנסה תלוי' במעשי בנ"א אם לטוב‪ ,‬או לרעה ח"ו‪ ,‬וי"ל‬ ‫לעשות הטוב מצד עצמנו ולא ע"י התעוררות ממקום אחר‪,‬‬ ‫הטעם דהנה מצינו בגמ' (ב"ב י' ע"א) דבזמן שבנ"י אינם עושים‬ ‫ואופן הזה הוא הנעלה‪ ,‬וכמו שפרשו הפסוק (תהלים ק"א ח')‬ ‫רצונו של מקום קרוין עבדים למקום‪ ,‬והנה אי' בגמ' (גיטין י"ב‬ ‫להכרית מעיר ה' כל פועלי און‪" ,‬עיר" לשון התעוררות‪ ,‬ר"ל‬ ‫ע"א) דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך‪ ,‬יעוי"ש ולכן ע"י‬ ‫להכרית מדה זו שנתעורר לה' לעבודתו ית"ש ע"י פועלי און‪,‬‬ ‫שהרעותי את מעשי‪ ,‬והנני רק בבחי' עבד למקום ב"ה‪ ,‬ולכן‬ ‫וזש"א והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פר"י‬ ‫קפחתי את פרנסתי‪ ,‬דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך‪,‬‬ ‫האדמ"ה שעולה עה"כ רצו"ן‪ ,‬אשר תביא מ"ארצך"‪ ,‬פי' רצונך‬ ‫והנה אי' בספה"ק דמה שהאדם עובר ח"ו על ציווי השי"ת הוא‬ ‫ע"ד הכתוב (יחזקאל מ"ג כ"ז) ורצאתי אתכם‪ ,‬ר"ל שההתעוררות‬ ‫בדרך כלל לא במזיד ובמתכוין אלא שהיצה"ר מסיתו ומסמא‬ ‫לעבודת ה' יהיה שלך ולא ממקום אחר‪ ,‬ועי"ז והלכת אל‬ ‫עיניו ומראה לו על עבירות שהן מצוות וכן להפך‪ .‬ועי"ז מביאו‬ ‫המקום אשר יבחר ה'‪ ,‬כי בזה בוחר הוא יתב' שנתעורר מעצמנו‬ ‫לעבור ח"ו‪ ,‬וכעין הא דכתבו בשם הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬שפי' הא‬ ‫ולא יצטרך ח"ו להביא עלינו מלך קשה כהמן‪.‬‬ ‫דאי' בגמ' (שבת מ"ה ע"א) שוחט משום מאי חייב כו' משום‬ ‫וז"ש (שמות ו' ה') וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל‪ ,‬אשר‬ ‫צובע‪ ,‬ואמר דשוחט מרמז על היצה"ר שהוא מלאך המות‪,‬‬ ‫מצרים מעבידים אותם‪ ,‬היינו שמחמת קושי השעבוד עשו‬ ‫משום מה יהי' חייב לעת"ל‪ ,‬משום צובע‪ ,‬שצובע העבירות‬ ‫עבודת הש"י ולא מעצמן‪ ,‬לכן אמור להם והבאתי אתכם אל‬ ‫שיראו כמצוות ומרמה האנשים ומסיתם לעשותם‪ ,‬אד"ק זי"ע‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬פי' הרצון שלכם כנ"ל‪ ,‬לעשות הטוב מצד עצמכם‪ ,‬ואם‬ ‫וזה יש לרמז בהפ' וענית‪ ,‬היינו מלשון עניות‪ ,‬כשתעני ותאבד‬ ‫אי אפשר לעשות אתערותא דלתתא מצדכם‪ ,‬ולקחתי אתכם‬ ‫את פרנסתך‪ ,‬אזי‪ ,‬ואמרת לפני ה' אלהיך‪ ,‬שתתודה לפני הקב"ה‬ ‫לי לעם באתערותא דלעילא‪ .‬ויען שבקשתנו לבוא לעבודתו‬ ‫דע"י מה הגיעך זאת‪ ,‬ארמי‪ ,‬היינו היצה"ר דמרמה ומשקר‬ ‫יתב' מכח עצמנו זה הוא חודו של מחט שהוא הפתח לתשובה‬ ‫לבנ"א על עבירות שהם מצוות‪ ,‬ועי"ז‪ ,‬אבד אבי‪ ,‬שנלקח ממני‬ ‫מצדנו וכדאי' במדרש שה"ש (ה' ב') שהשי"ת מבקש פתחו לי‬ ‫תורת אב בהתייחסות הקב"ה אלי‪ ,‬שאני בבחי' עבד למקום‬ ‫פתח כחודו של מחט‪ ,‬וז"ש (דברים ד' כ"ט) ובקשתם משם את ה'‬ ‫ב"ה‪ ,‬וקיי"ל דהאדון יכול לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך‪ ,‬ולכן‬ ‫אלהיך ומצאת‪ ,‬כלומר די לך מלשון אם כל דגי הים יאסף להם‬ ‫נעשיתי עני וקפחתי את פרנסתי ח"ו‪ ,‬ואז ע"י הוידוי השי"ת‬ ‫"ומצא" להם (במדבר י"א כ"ב) שפי' די‪ ,‬בתנאי כי תדרשנו בכל‬ ‫יעזור לנו שנחזור בתשובה שלימה ויהי' לנו כבר כל טוב‪.‬‬ ‫לבבך‪.‬‬ ‫וענית ואמרת לפני ה' אלהיך וגו' ושמחת בכל הטוב אשר‬ ‫(מלוקט בתוס' קצת)‬ ‫נתן ה' וגו'‪ .‬יל"פ עפ"י אמרם ז"ל במס' ע"ז (כ' ע"ב) ענוה גדולה‬ ‫כי תבוא אל הארץ‪ .‬ידוע שאף בזמן הגלות שישראל‬ ‫הפסח יצאו בנ"י וקאמר שם הכל מודים כשנגאלו ישראל‬ ‫מכולן‪ ,‬וכל מה שהאדם עולה במעלות התורה והעבודה ידמה‬ ‫ממצרים לא נגאלו אלא בלילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום‬ ‫בנפשו שעדיין לא הגיע לשלימות ויחזיק עצמו בענוה‪ ,‬וענין זה‬ ‫עיי"ש‪ ,‬וד"ל‪ .‬וזש"א בהבאת הבכורים ויוציאנו ה' ממצרים וגו'‬ ‫מרומז בתוה"ק בפרשה הדין (כ"ח ס"ו) והיה חייך תלואים לך‬ ‫ויביאנו אל המקום הזה עם הענני כבוד‪ ,‬ואח"כ ויתן לנו את‬ ‫מנגד ופחדת יומם ולילה וגו'‪ ,‬דהיינו "חייך" הוא התוה"ק שהיא‬ ‫הארץ הזאת‪.‬‬ ‫חיינו‪ ,‬תלוים לך "מנגד" שתחשוש שעדיין לא נגעת בה באמת‪,‬‬ ‫השקיפה ממעון קדשך וגו' וברך את עמך ישראל וגו'‪ .‬ויש‬ ‫ופחדת מחמת זה יומם ולילה בבקר תאמר מי יתן ערב ואעשה‬ ‫לדקדק למה דוקא ממעו"ן‪ ,‬וי"ל עפי"מ דאז"ל (ברכות כ"ח ע"ב)‬ ‫לשמה‪ ,‬בערב תאמר מי יתן בקר‪ ,‬אכן כבר מובא בספה"ק דכל‬ ‫וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים‪ ,‬וא"ל עפ"י‬ ‫זה אחרי קיום המצוה‪ ,‬אבל בשעת קיום התורה והמצוות אין‬ ‫הידוע כי הש"י שומע תפלת עמו ישראל ואח"כ תפלת מלאכי‬ ‫לחשוב כן שזה הוא מפיתויי היצר להכניסו בענוה פסולה כדי‬ ‫השרת והם עונים באימה וביראה שלימה‪ ,‬ע"כ גם עלינו מוטל‬ ‫למונעו מקיום המצוה ונמצא דעי"כ לא יעשנה (עיין אמרי נועם פ'‬ ‫החובה לכוין היטב בתפלה למען לא נבוש‪ ,‬וזהו וכשאתם‬ ‫מצורע)‪ .‬וזה הנרמז במאמרם ז"ל (עירובין כ"ב ע"א) עה"פ (דברים ז'‬ ‫מתפללים דעו "לפני מי" אתם עומדים ומתפללים‪ ,‬היינו לפני‬ ‫י"א) היום לעשותם‪ ,‬היום לעשותם ומחר לקבל שכר‪ ,‬היינו היום‬ ‫מלאה"ש‪ ,‬ע"כ תשגיחו היטב בתפילתכם שתהיה ביראה‬ ‫לעשותם פי' בשעת עשיית המצוה תתחזק בבחינת ויגבה לבו‬ ‫ובכונה‪ ,‬וכמו שפי' רש"י שם ודו"ק‪ ,‬ועיין חגיגה (י"ב ע"ב)‬ ‫וגו' לעשות את המצוה‪ ,‬ומחר‪ ,‬היינו אחר עשיתה לקבל שכרה‪,‬‬ ‫שברקיע ששמו "מעון" מלה"ש אומרים שירה אחר ישראל‬ ‫פי' שתחשוב שעשית שלא לשמה רק ע"מ לקבל פרס ותהיה‬ ‫מפני כבודם של ישראל‪ ,‬וע"כ עלינו להתפלל בכוונה גדולה‬ ‫בשפלות‪ ,‬וממילא "למחר" דייקא לקבל שכר‪ ,‬ששכר ענוה‬ ‫אשר לזה צריכים הרחבת הדעת‪ ,‬וזהו בקשתינו השקיפה‬ ‫איכא גם בהאי עלמא כידוע מספה"ק הטעם ששכר מצוה‬ ‫מ"מעון" קדשך דייקא‪ ,‬וברך את עמך בהרחבת הדעת כדי‬ ‫בהאי עלמא ליכא הוא משום דה' מקדים את האדם ובלעדיו‬ ‫שיוכלו להתפלל כראוי קודם מלאה"ש ולא נבוש סלה‪.‬‬ ‫לא הי' יכול לקיים המצוה כדכתיב (איוב מ"א ג') מי הקדימני‬ ‫היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת‬ ‫ואשלם‪ ,‬אבל בענוה לא שייך זה כיון דהש"י גיאות לבש‪.‬‬ ‫המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬את‬ ‫וז"ש (מיכה ו' ו') במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום‪ ,‬ר"ל במה‬ ‫ה' האמרת וגו'‪ ,‬וה' האמירך היום וגו'‪ ,‬ולתתך עליון על כל‬ ‫אקדם ה'‪ ,‬שהאדם יקדים את ה'‪ ,‬ע"ז אמר "אכף" בענוה לאלהי‬ ‫הגוים וגו' ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך כאשר דבר‪ .‬הנה‬ ‫מרום‪ ,‬בזה אקדמנו‪ ,‬מכיון שהוא מרום וקדוש וה' גיאות לבש‬ ‫כנ"ל סלה‪ ,‬וז"ש וענית לשון הכנעה ואמרת "לפני" ה' אלהיך‪,‬‬ ‫הדקדוקים רבו ואין להאריך בהם וממילא יתבארו‪ ,‬ויש‬ ‫היינו כשההכנעה הוא "לפני"‪ ,‬ר"ל קודם קיום המצוה‪ ,‬אז הוא‬ ‫להקדים איזו הקדמות וזה יצא ראשונה‪ ,‬בזוה"ק פ' פנחס (דף‬ ‫מעצת היצר למען אבד אבי שלא לעשות המצוות‪ ,‬אבל וענית‬ ‫רל"א ע"א) "היום" דא ר"ה ועיי"ש ובכמה מקומות‪ ,‬וכן ידוע‬ ‫ואמרת היינו שההכנעה הוא אחרי שואמרת לשון עבר‪ ,‬כלומר‬ ‫שמצוות השופר הוא חק ומשפט‪ ,‬חק מגזירת הכתוב‪,‬‬ ‫אחר קיום המצוה‪ ,‬אז לפני ה' אלהיך בבחינת קדימה כי בזה‬ ‫וכמאמרם ז"ל (ר"ה ט"ז ע"א) רחמנא אמר תקעו‪ ,‬ומשפט ע"ד‬ ‫אתה לפניו כבי'‪ ,‬ועי"כ ושמחת בכל הטוב תכף גם בעוה"ז כנ"ל‪.‬‬ ‫שכ' הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה ה"ד) אעפ"י ששופר גזה"כ הוא‬ ‫רמז יש בו עורו ישנים מתרדמתכם‪ ,‬ותקיעת שופר צריך להיות‬ ‫וירעו אותנו המצרים ויענונו‪ ,‬ובהגדה ש"פ דרש‪ ,‬וירעו אותנו‬ ‫מעומק הלב‪ ,‬שיקבל עליו עול מלכות שמים בלב שלם‪ ,‬והוא‬ ‫המצרים כמה שנאמר הבה נתחכמה לו וכו'‪ ,‬וי"ל וירעו אותנו‬ ‫מרומז בתרועה שהיינו גנוחי גנח "מלבו" (עיין רש"י ר"ה ל"ג ע"ב)‪,‬‬ ‫המצרים‪ ,‬שנעשו כרעים אהובים לנו‪ ,‬ועי"ז ויענונו‪ ,‬רצו לקלקלם‬ ‫וכן ידוע ויכוח השי"ת עם כנסת ישראל (עיין מדרש איכה ה' כ"א)‬ ‫ולהעבירם על הדת‪ ,‬וזהו שדרש בעל ההגדה ע"ז‪ ,‬כמה שנא'‬ ‫שהש"י אומר שובה אלי ואשובה אליכם‪ ,‬שישראל יקדימו‬ ‫הבה נתחכמה לו‪ ,‬היינו שברצונם הי' לעשות מהם חכמים‬ ‫תחלה‪ ,‬וכנ"י אומרת השיבנו ה' אליך ונשובה‪ ,‬שה' יקדים תחלה‬ ‫מלומדים‪ ,‬דאקטורים וכד'‪ ,‬ע"י הריעות וההתחברות עמהם‪.‬‬ ‫ואח"כ ונשובה‪ ,‬ולכאורה כיון שאחז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) יצרו של‬ ‫ויוציאנו ה' ממצרים וגו' ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את‬ ‫אדם מתגבר עליו בכל יום וכו' ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול‬ ‫הארץ הזאת וגו'‪ .‬עיין תרגום יונתן עה"פ (שמות י"ט ד') ואשא‬ ‫לו‪ ,‬א"כ היה צריך להיות השיבנו מקודם כיון שאין לנו ברירה‬ ‫אתכם על כנפי נשרים‪ ,‬שבליל פסח באו ענני הכבוד למצרים‬ ‫אחרת‪ ,‬רק כיון שאחז"ל בישראל מחשבה טובה מצטרפת‬ ‫והביאו את ישראל לירושלים ועשו הפסח וחזרו למצרים‪,‬‬ ‫למעשה (עיין קידושין ל"ט ע"ב בתוד"ה מחשבה)‪ ,‬וכבר איתא הטעם‬ ‫ובבוקר יצאו ביד רמה‪ ,‬ובזה מיושב סתירת הגמ' (ברכות ט' ע"א)‬ ‫בס' (עיין בני יששכר) כיון דישראל הם בחזקת כשרות לכך‬ ‫דכתוב אחד אומר (דברים ט"ז א') בחודש האביב הוציאך ה'‬ ‫אלהיך ממצרים לילה‪ ,‬וכתוב אחד אומר (במדבר ל"ג ג') ממחרת‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ב‬ ‫כאשר דבר‪ ,‬היינו שהי' אתערותא דלתתא כדיבור הקב"ה שובו‬ ‫מצטרף מחשבתם הטוב למעשה משא"כ בעכו"ם‪ ,‬והנה על‬ ‫אלי ואח"כ ואשובה אליכם‪ ,‬כן נזכה בב"א‪.‬‬ ‫המחשבה יכול האדם בעצמו לשלוט עליה שתהיה טובה כי לא‬ ‫את ה' האמרת וגו'‪ .‬את יי האמרת ר"ת אי"ה‪( ,‬עיין יומא ל"ה ע"ב)‬ ‫חסר לו כלום לכך‪ ,‬אבל המעשה שהוא מהשי"ת (עיין דברי‬ ‫שהלל מחייב את העניים ואליעזר מחייב את העשירים ויוסף‬ ‫סופרים אות כ"א) ע"ד מי הקדימני ואשלם (איוב מ"א ג')‪ ,‬לכן נכונה‬ ‫מחייב את הרשעים‪ ,‬הלל אליעזר יוסף ר"ת אי"ה‪ ,‬וכשמתדבקין‬ ‫טענת השי"ת שישראל יתחילו כיון שעכ"פ המחשבה הוא‬ ‫במדותיהם זוכים לאי"ה מקום כבודו להעריצו‪ ,‬וזהו הר"ת של‬ ‫בשליטתם‪ ,‬והמחשבה מצטרפת למעשה‪ .‬וזשה"כ (בראשית ו'‬ ‫את ה' האמרת‪.‬‬ ‫ה') וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' וכל יצר מחשבות לבו רק רע‬ ‫הסכת ושמע ישראל היום‪ .‬הצירוף של חודש אב יוצא‬ ‫כל היום‪ ,‬וינחם ה' כי עשה את האדם‪ ,‬דכיון דגם במחשבה‬ ‫מהפסוק הסכת ושמע ישראל היום‪ ,‬ואפ"ל עפ"י הידוע‬ ‫שהיא קלה אינו נזהר מעצמו לתקנה לטובה‪ ,‬א"כ יהיה שכר‬ ‫שהמועדים והיו"ט של חודש תשרי ממתיקין הדינים וגבורות‬ ‫האדם נהמא דכסופא כי המעשה הלא הוא ע"י סיוע השי"ת‪,‬‬ ‫דחדשי תמוז אב‪ ,‬ובזה פי' הכתוב (איכה א' ט"ו) קרא עלי מוע"ד‬ ‫וכיון דכל בריאת העולם ושהנשמה תבוא לעוה"ז הוא כדי שלא‬ ‫לשבור בחור"י‪ ,‬כי בחו"ר גימ' גבור"ה רומז למידת הדין‪ ,‬וזה‬ ‫תהיה נהנה מנהמא דכסופא כידוע (עיין ירושלמי פ"ק דערלה)‪ ,‬וכיון‬ ‫שאמר קרא עלי מוע"ד‪ ,‬ר"ל המועדים‪ ,‬לשבור בחורי‪ ,‬ר"ל‬ ‫שאף המחשבה אינה לטובה ע"כ וינחם ה' וגו'‪.‬‬ ‫להמתיק מדה"ד הנרמז בתיבת "בחור" שעולה גבורה כנ"ל‪,‬‬ ‫וזשה"כ היום הזה‪ ,‬היינו בר"ה‪ ,‬ה' אלהיך מצוך לעשות את‬ ‫והנה בצירוף של חודש אב מרומז ההמתקה של המועדים‪,‬‬ ‫החוקים והמשפטים היינו תקיעת שופר שהוא חק ומשפט‬ ‫דהסכת רומז לחג "הסכת"‪ ,‬ושמ"ע ישרא"ל דא יום הכיפורים‬ ‫כנ"ל‪ ,‬וכמשה"כ (תהלים פ"א ג') תקעו בחודש שופר וגו' כי חק‬ ‫שמקבלין עלינו עול מלכות שמים‪ ,‬היום דא ר"ה כמובא‬ ‫וגו' משפט לאלהי יעקב‪ ,‬ושמרת ועשית אותם בדרך זה‬ ‫בזוה"ק‪ .‬ומשום הכי יש כ"ב ימים מי"ז בתמוז עד י' אב ועד‬ ‫שתעבוד את הש"י בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬ר"ל במחשבה טובה‬ ‫בכלל שגם בו נוהג אבילות במקצת‪ ,‬כיון שעיקר שריפת בית‬ ‫עכ"פ‪ ,‬את ה' האמרת היום‪ ,‬בר"ה‪ ,‬להיות לך לאלהים וגו'‪,‬‬ ‫אלהינו בו היה (עיין גמ' תענית כ"ט ע"א)‪ ,‬וכנגדם כל זמן שעדיין‬ ‫בבקשתך‪ ,‬השיבנו ה' אליך מקודם‪ ,‬וה' האמירך היום להיות לו‬ ‫שרויים אנו בגלות בעוה"ר וימים אלו צריכים להמתקה‪ ,‬יש לנו‬ ‫לעם סגולה וגו' ע"י שובה אלי מקודם‪ ,‬וע"ז קשה איך אפשר זה‬ ‫כ"ב ימים מועדים‪ ,‬מועדים שבגלות‪.‬‬ ‫כיון דאלמלא הקב"ה עוזרו כנ"ל‪ ,‬ע"ז אמר ולתתך עליון על כל‬ ‫ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך‪ .‬י"ל דעיקר ההכנה‬ ‫הגוים‪ ,‬לחשוב לך מחשבה טובה כמעשה‪ ,‬והוא מטעם ולהיותך‬ ‫לימים הקדושים הוא מאלול שיהיה כמו בתשרי שאז בודאי‬ ‫עם קדוש בחזקת כשרות‪ ,‬וזה שסיים כאשר דבר‪ ,‬היינו שלכן‬ ‫עושים רצונו של מקום‪ ,‬ועלינו לתקן מקודם השנה שעברה‪,‬‬ ‫צריך להיות כאשר דבר ה' השי"ת שובה אלי‪ ,‬ע"י מחשבות‬ ‫ועיקר התיקון הוא באלול‪ ,‬ובזה י"ל בדרך צחות מה שאומרים‬ ‫טובות שיכול האדם בעצמו לשלוט עליהם‪ ,‬השי"ת יזכנו‪.‬‬ ‫בכתר הן גאלתי אתכם אחרית כראשית‪ ,‬ר"ל בזמן שתהיה‬ ‫את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וגו'‪ ,‬וה' האמירך‬ ‫אחרית השנה כראשית השנה‪ .‬וזש"א ברוך אתה בבואך לשנה‬ ‫היום היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך וגו'‪ .‬וי"ל‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬ע"י ברוך אתה בצאתך שבצאת השנה היינו באלול‬ ‫הרמז דהנה ידוע (מדרש איכה פ"ה כ"ב) הויכוח בין הקב"ה לכנסת‬ ‫תהיה בתשובה ובתפלה לתיקון השנה הקודמת וזה גם אומרו‬ ‫ישראל‪ ,‬דכנסת ישראל אומרת שקודם יהי' השיבנו ה' אליך‬ ‫(בפסוק ד') ברוך פרי בטנך‪ ,‬דמתי התשובה שלימה‪ ,‬אם גם‬ ‫ואח"כ ונשובה‪ ,‬והקב"ה מבקש שובו אלי ואח"כ ואשובה‬ ‫הבנים הם בכלל ברכה בדרך התורה והיראה‪.‬‬ ‫אליכם וכו' יעו"ש‪ .‬ונראה דאם בנ"י יקיימו שובו אלי בתחילה‪,‬‬ ‫ברוך אתה בצאתך‪ .‬ובמ"ר בצאתך ביציאתך מן העולם‪ ,‬י"ל‬ ‫אז יזכו דלא ישלוט בהם שום אומה ולשון‪ ,‬וזה מרומז (תהילים‬ ‫בצאת"ך ר"ת ביום צרתי אקראך כי תענני (תהלים פ"ו ז')‪ ,‬שהש"י‬ ‫קי"ח ה') מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה‪ ,‬פי' שאם יהי' קודם‬ ‫שומע צעקת הנשמה בצאתה מעוה"ז ומביאה לעוה"ב‪.‬‬ ‫קראתי יה שהוא אתערותא דלתתא ואח"כ ענני במרחב יה‪,‬‬ ‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך‪ .‬אפשר‬ ‫אתערותא דלעילא‪ ,‬ואז‪ ,‬ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם‪,‬‬ ‫לומר עפ"י דאיתא בגמ' שבת (קמ"ח ע"א עיי"ש בתוד"ה שואל)‬ ‫דלאף אחד לא יהי' שליטה עליהם‪ ,‬וזהו הכוונה כאן‪ ,‬את ה'‬ ‫דשאלה הדרי בעינה‪ ,‬והנה כתיב (דברים י' י"ב) מה ה' אלהיך‬ ‫האמרת היום להיות לך לאלהים‪ ,‬בחי' שובו אלי קודם‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שואל מעמך כי אם ליראה‪ ,‬א"כ היראה שהשי"ת שואל‬ ‫וה' האמירך היום להיות לך לאלהים‪ ,‬בחי' שובו אלי קודם‪,‬‬ ‫מישראל הוא בבחינת שאלה ומחזירה בעינה‪ ,‬דהיינו שאומות‬ ‫ואח"כ וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה‪ ,‬בבחי' ואשובה‬ ‫העולם יראים מישראל‪ ,‬וזש"א וראו כל עמי הארץ כי שם ה'‬ ‫אליכם וכו' ואז תזכה‪ ,‬ולתתך עליון על כל הגוים וכו'‪ ,‬שלא יהי'‬ ‫להם שליטה ח"ו ואמר הטעם‪ ,‬ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ג‬ ‫והנה עיין בזו"ח פר' זו דתוכחה הראשונה נגד חורבן בית ראשון‬ ‫נקרא עליך ואתה ירא ה'‪ ,‬עי"כ ויראו ממך עמי הארץ‪ ,‬ועפי"ז‬ ‫והשניה נגד חורבן בית שני שנחרב מחמת שנאת חנם (עיין יומא‬ ‫י"ל הטעם על מה שכ' התוס' בר"ה (ט"ז ע"ב) בשם הירושלמי‬ ‫ט' ע"ב)‪ ,‬ומשו"ה יש בה צ"ח קללות שגימ' חנ"ם‪ ,‬והנה ידוע שמי‬ ‫שהשטן בהיל מהשופר‪ ,‬והוא מכיון שהשופר מעורר יראה‬ ‫שהוא מדוכא אוהב את חבירו‪ ,‬וכן הדבר בגרים מדוכאים כדאי'‬ ‫בישראל כנאמר (עמוס ג' ו') אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו‪,‬‬ ‫במס' יבמות (מ"ח ע"ב) מפני מה גרים מעונין ויסורין באים‬ ‫לכך גם מטיל אימה על השטן‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ועיין בפסחים (קי"ג ע"ב) שלושה אוהבים זה את זה‬ ‫יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך‬ ‫הגרים וכו'‪ .‬ולפי"ז י"ל בטעם הדבר דקודם ביאת המשיח יהיה‬ ‫בעתו וגו' י"ל דאיתא בב"ב (כ"ה ע"ב) דמשחרב ביהמ"ק אין‬ ‫כלה פרוטה מן הכיס (עיין סנהדרין צ"ז ע"א)‪ ,‬שהוא כדי לתקן‬ ‫הגשמים יורדין מאוצר הטוב שנאמר (דברים כ"ח י"ב) יפתח ה'‬ ‫השנאת חנם דע"י שיהיו עניים מדוכאים יאהבו זה את זה כנ"ל‪,‬‬ ‫לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך וגו'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫וזה י"ל בפי' הכתוב (ישעי' נ"ב ג') חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו‪,‬‬ ‫יש להבין האיך נרמז בקרא‪ ,‬וי"ל דהנה כתיב (דברים י"א ט"ז)‬ ‫פי' בשביל שנאת חינם נמכרתם‪ ,‬ע"כ ולא בכסף היינו כלה‬ ‫השמרו לכם פן יפתה וגו' ועצר את השמים‪ ,‬ולכאורה איך‬ ‫פרוטה תגאלו‪.‬‬ ‫מועיל תנאי דירידת מטר בהתנהגות ישראל הא כיון שהתנאי‬ ‫והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין‬ ‫א"א להעשות ע"י שליח כדאי' במס' תענית (ב' ע"א) דמפתח‬ ‫מחריד‪ .‬איתא בזוה"ק שמלאך מט"ט שהוא חנוך ואליהו‬ ‫דמטר לא נמסר לשליח‪ ,‬ממילא התנאי בטל והמעשה קיים (עיין‬ ‫מעלים התפלות לפני כסא הכבוד והם מליצי יושר בעד ישראל‪,‬‬ ‫כתובות ע"ד ע"א)‪ ,‬אמנם לפי הגמ' דב"ב הנ"ל שבחו"ל אינם‬ ‫ואפשר לומר בפשטות למה דוקא המה נבחרו ולא שאר‬ ‫מאוצר הטוב‪ ,‬נוכל לפרש דהיינו שאינו מיד הקב"ה רק ע"י‬ ‫מלאכים‪ ,‬רק יען שהמה היו מקודם בארץ וראו קושי מלחמת‬ ‫שליח‪ ,‬א"כ ניחא יכול דשפיר להתקיים ע"י שליח וא"כ הוי‬ ‫היצר בעולם הגשמי‪ ,‬לכן דוקא המה יכולים להמליץ בעדנו‪,‬‬ ‫תנאי טוב‪ ,‬ובזה ניחא דשפיר יליף בב"ב מקרא דיפתח ה' דבזמן‬ ‫ועיין בתיק"ז דעוף השמים יוליך את הקול (קהלת י' כ') דא מלאך‬ ‫שאינן שרוין על אדמתן אינו מאוצר הטוב‪ ,‬שאל"כ אין כאן‬ ‫מט"ט‪ ,‬וכן אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') זהו אליה"ו‬ ‫תנאי‪.‬‬ ‫שהוא גימ' בהמ"ה שור של מרכבה הקדושה כידוע‪ ,‬וזש"ה‬ ‫והנה בגמ' תענית (כ"ג ע"א) דריש עה"פ (ויקרא כ"ו ד') ונתתי‬ ‫והיה נבלתך מלשון נב"ל וכינור‪ ,‬כלמור השירות ותשבחות‬ ‫גשמיכם בעתם‪ ,‬אלו לילי שבתות‪ ,‬ואי' במד"ר בראשית שאל‬ ‫מאכל לעוף השמים דא מט"ט‪ ,‬ולבהמת הארץ זה אליה"ו‪ ,‬ועי"ז‬ ‫טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איך הקב"ה מוריד גשמים‬ ‫ישתקו המסטינים ואין מחריד‪.‬‬ ‫בשבת הא הוי מוציא מרשות לרשות‪ ,‬והשיב לו דכל העולם‬ ‫ועיין בספה"ק ברית כהנת עולם (מאמר אילו של יצחק פ"א) וזה‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬והוי רשות אחת‪ ,‬והנה זה תינח אם המטר הוא‬ ‫לה"ק‪ ,‬ואמנם יבואר עוד עפ"י דברי האר"י זלה"ה במ"ש בגמ'‬ ‫מהקב"ה בעצמו כיון דכ"ע דיליה הוא‪ ,‬משא"כ כששולח ע"י‬ ‫חגיגה (ט"ו ע"ב) ר' מאיר רמון מצא וכו'‪ ,‬בהיות שר העולם‬ ‫שליח נשאר הטענה דהוי מוציא מרשות לרשות‪ ,‬ואפשר‬ ‫הוכפל בו אות לטובה והן הנה חיות קדושתו מצדיק חי עולמים‬ ‫דמה"ט לא נמסר מפתח של גשמים לשליח‪ .‬וזשה"כ יפתח‬ ‫אשר שם יסודו וישארו אתוון רמו"ן‪ ,‬ומשם זרק ר"מ קליפתו‬ ‫"ה'" לך וכו'‪ ,‬ה' דייקא ולא שליח‪ ,‬לתת מטר "ארצך" כשהנך‬ ‫ותוכו אכל וחי לעולם‪ ,‬ובהיות בעת הדין יחרדו כל באי עולם‬ ‫בארצך‪ ,‬בעתו בשבת דייקא‪.‬‬ ‫מאימתו ומלאכי מעלה מנהיגי העולם רעדה אחזתן בפקדו על‬ ‫ישלח ה' בך וגו'‪ .‬וברש"י (פסוק כ"ג) קללות אלו משה מפי עצמו‬ ‫צבא מרום ועל מלכי האדמה כמעט פרחה מחית בשר ח"י‬ ‫אמרן וכו' וכאן הוא אומר אם לא תשמע לקול ה' אלהיך ידבק‬ ‫אשר יכונה אל הטתי"ן שבשמו של שר העולם וכולן עוברין‬ ‫ה' בך יככה ה'‪ ,‬הקל משה בקללותיו וכו'‪ ,‬ידוע שהתוכחה הזו‬ ‫כבני מרו"ן דייקא וכו'‪ ,‬עכל"ק‪ ,‬ולזה מטטרו"ן עולה רמו"ן ח"י‪,‬‬ ‫מרובה משל הראשונה דפר' בחוקותי‪ ,‬ומ"מ כיון דבשניה נזכר‬ ‫שאפילו הריקנים שבך מלאים מצוות כרמון (חגיגה כ"ז ע"א)‪ ,‬והם‬ ‫שם הויה ב"ה שהוא רחמים זהו נחמתן של ישראל שהן‬ ‫בחינת ח"י בקדושת ישראל‪ .‬ועפי"ז יל"פ מה שמבקשים‬ ‫נמתקין‪( ,‬עיין תשובת רדב"ז סי' תשס"ט‪ ,‬מובא באמרי נועם כאן)‪,‬‬ ‫בתפלתנו שמע קולנו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו‪ ,‬הנה אליה"ו‬ ‫ואפשר להעמיס זאת ברמז בדברי קדשו של רש"י ז"ל ידבק ה'‪,‬‬ ‫וחנו"ך עולה קו"ל‪ ,‬ובקשתינו שמע "קולינו" הם המליצים שלנו‬ ‫יככה ה' עי"כ הקל משה בקללותיו כנ"ל‪ ,‬וזהו כונת הכתוב‬ ‫אליהו וחנוך ועי"ז חוס ורחם עלינו‪.‬‬ ‫(תהלים ל"ד כ') רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'‪ ,‬ר"ל רבות‬ ‫והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה‪ .‬בדרך צחות י"ל כי‬ ‫רעות צדיק קאי על משרע"ה שהתוכחה השניה הוא אמרה‬ ‫המדקדק לבדוק אחרי איסורים בדברים הטעונים בדיקה נחשב‬ ‫והוא רב מהראשונה‪ ,‬ועכ"ז ומכולם יצילנו ה' שנמתקים בשם‬ ‫בעיני המתפרצים כמשוגע‪ ,‬וזהו והיית משוגע‪ ,‬בעיניהם‪ ,‬ע"י‬ ‫הויה ב"ה‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ד‬ ‫הטובות נכללות בזה‪ ,‬ולזה זוכין ע"י יראת שמים כנ"ל‪ ,‬ובזה‬ ‫ממראה עיניך אשר תראה לבדוק הרבה דברים מתולעים‬ ‫יל"פ הפסוק (משלי ח' כ"א) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫אמלא‪ ,‬י"ש ר"ת יראת שמים‪ ,‬ואוצרותיה אמל"א ר"ת אומר‬ ‫הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה‪,‬‬ ‫לציון מלך אלהיך (ישעי' נ"ב ז') ותתגלה מלכותו בבי"א‪.‬‬ ‫הוא ילוך ואתה לא תלונו‪ .‬ידוע דכל התוכחה פירשו הצדיקים‬ ‫וכל מכה אשר לא כתוב וגו'‪ .‬נודע שחורבן הבית היה מצד‬ ‫לברכה‪ ,‬וי"ל הגר רומז לנשמה שהיא גר בעוה"ז‪ ,‬יעלה עליך‬ ‫שירבעם ורחבעם כל אחד ואחד אמר אני אמלך‪ ,‬וזה מרומז‬ ‫מעלה מעלה בהתרוממות הנפש‪ ,‬ואתה‪ ,‬הגוף העכור תרד מטה‬ ‫בר"ת של מכה אשר לא כתוב שהר"ת הוא אמל"ך‪ ,‬והתיקון‬ ‫מטה‪ ,‬להכניע החומר תחת הצורה‪ ,‬ואמר הטעם "הוא"‪ ,‬כלומר‬ ‫לכך הוא לדעת כי לאלהים מגיני ארץ (תהלים מ"ז י')‪ ,‬ולא לנו‪,‬‬ ‫הרוחניות הם המצוות ומעשים טובים ילוך‪ ,‬מלשון לויה בקבר‪,‬‬ ‫ועי"ז יהיה כי אין מחסור ליראיו (שם ל"ד י')‪ ,‬והר"ת מכוונים‪,‬‬ ‫ואתה‪ ,‬הגוף לא תלונו להנשמה‪ ,‬כדאיתא באבות (פ"ו מ"ט)‬ ‫והיינו כשאמרו "אני" אמלוך בחינת גאוה נחסר להם האי"ן‬ ‫בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם אלא מצוות‬ ‫שהוא ענוה‪ ,‬וזה אי"ן מחסור‪ ,‬ובשעת התקון שידעו כי לאלהים‬ ‫ומע"ט‪.‬‬ ‫מגיני ארץ ולו המלוכה סלה‪ ,‬יהיה אין מחסור ליראיו כל טוב‪.‬‬ ‫הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה‬ ‫גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת וגו'‪.‬‬ ‫מטה‪ .‬י"ל עפ"י מה שפי' הרה"ק ממעזבוז זי"ע הפסוק (תהלים‬ ‫בחז"ל מכה אשר לא כתובה בתורה הוא מיתת צדיקים‪ ,‬י"ל‬ ‫ע"ג א') אך טוב לישראל אלהים לברי לבב היינו לישראל‪ ,‬לכלל‬ ‫שעיקר המכה והכאב במיתת הצדיקים ר"ל‪ ,‬היא על התורה‬ ‫ישראל אך טוב‪ ,‬תתנהג רק ברחמים‪ ,‬אלהים לברי לבב‪ ,‬עם‬ ‫שלהם אשר לא כתובה שלא נכתבה הנסתר שבהם ואבדה‬ ‫צדיקים תוכל להתנהג גם במידת הדין‪ ,‬וזש"נ (קהלת ה' א') כי‬ ‫חכמתם‪.‬‬ ‫אלהים בשמים ואתה על הארץ היינו שאלהים שהוא מדה"ד‪,‬‬ ‫ונשארתם במתי מעט תחת הייתם ככוכבי השמים לרב‪ .‬ידוע‬ ‫בשמים‪ ,‬תתנהג עם צדיקים המכונים לשמים‪ ,‬ו"אתה" הרומז‬ ‫מפי צדיקים דבקללות התוכחה נטמנות ברמז ברכות‪ ,‬אפשר‬ ‫לחסד‪ ,‬כמו שאיתא בסידור האר"י ז"ל על הברכה ברוך אתה ה'‪,‬‬ ‫לומר דהנה ידוע מספה"ק שיש ערב‪ ,‬טוב ומועיל‪" ,‬ערב" היינו‬ ‫והוא עדה"כ אתה כהן לעולם (תהלים ק"י ד')‪ ,‬וכהן הוא בחי' חסד‬ ‫התאוות הגשמיות שהם ערבים מתוק לחיך אבל אין בהם שום‬ ‫ע"ד תומיך ואוריך לאיש חסידך (דברים ל"ג ח')‪ ,‬על הארץ‪ ,‬עם‬ ‫תועלת‪" ,‬מועיל"‪ ,‬הון ועושר "טוב" זה תוה"ק‪ ,‬כי טוב סחרה‬ ‫אנשים פשוטים בחי' הארץ תתנהג במידת החסד‪ .‬והנה "הגר"‬ ‫לתקן הנפש‪ ,‬והנה הר"ת של מועיל‪ ,‬ערב‪ ,‬טוב‪ ,‬הוא "מעט"‪,‬‬ ‫גימ' יצח"ק שרומז על דין‪ ,‬וגם נרמז במאמרם ז"ל (יבמות מ"ז‬ ‫ואות ט' מתיבת "מעט" שרומז ל"טוב" שהוא התורה‪ ,‬היא‬ ‫ע"ב) קשים גרים לישראל‪ ,‬וזה י"ל בטעם מצות עשה ואהבתם‬ ‫קטנה במנינה‪ ,‬מאותיות ע' מ' והוא בחי' מצער ותחי נפשי על‬ ‫את הגר (דברים י' י"ט)‪ ,‬כדי להמתיק פחד יצחק באהב"ה‪ ,‬וזאת‬ ‫ידה‪ ,‬וזה י"ל בפשט הכתוב (תהלים ל"ז ט"ז) טוב "מעט" לצדיק‬ ‫הברכה טמונה בפסוקי התוכחה‪ ,‬הג"ר אשר בקרבך היינו מדת‬ ‫מהמון רשעים רבים‪ ,‬היינו שהצדיק בוחר לו הטוב שהוא‬ ‫הדין‪ ,‬יעלה מעלה מעלה‪ ,‬כי שם בעולמות העליונים יכולים‬ ‫התוה"ק שהוא מעט מן המעט‪ ,‬ר"ל שהאות ט' מעוטה‬ ‫לנהוג גם במידת הדין‪ ,‬ואת"ה מדת החסד תרד מטה מטה‬ ‫במספרה מע' מ' כנ"ל‪ ,‬מהמון רשעים רבים שהולכים אחרי‬ ‫לעולם הזה‪.‬‬ ‫הרוב מועיל ערב‪.‬‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב‬ ‫והנה התורה היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כמאמר‬ ‫מרוב כל‪ .‬אפשר לומר עפ"י הידוע מזוה"ק שע"י שב"ק כל דינין‬ ‫הכתוב (דברים ד' ו')‪ ,‬וזשה"כ (במדבר כ"ג ט') הן עם לבדד ישכון‬ ‫מתעברין‪ ,‬וכ"ז כשהוא בשמחה וטוב לב‪ ,‬והנה האותיות אחר‬ ‫ובגוים לא יתחשב‪ ,‬הן ע"ם‪ ,‬ר"ת ערב מועיל‪ ,‬לבדד ישכון‪ ,‬ואז‬ ‫אותיות אש"ר הם "שבת"‪ ,‬וזש"א בתוכחה שתדע מדוע באו‬ ‫ובגוים לא יתחשב‪ ,‬שאין הוא חשוב בגוים רק ע"י הטוב‬ ‫עליך כל הדברים האלה‪ ,‬תחת "אשר"‪ ,‬היינו האותיות שאחרי‬ ‫התוה"ק שהיא חכמתכם ובינתכם‪ ,‬שעי"כ שם ה' נקרא עליך‬ ‫"אשר" שהוא "שבת"‪ ,‬שלא עבדת אז בשמחה וטוב לב‪.‬‬ ‫ויראו ממך (עיין באמרי נועם קצת מזה)‪ .‬והנה בגמ' פסחים (נ' ע"ב)‬ ‫אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה וגו' ליראה את‬ ‫אי' רבא רמי כתיב כי גדול עד שמים חסדך וכתיב כי גדול מעל‬ ‫השם הנכבד והנורא הזה‪ .‬אפ"ל דהנה כל התוכחה בתורה‬ ‫שמים חסדך‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬כאן בעושין לשמה אז מעל שמים‬ ‫נאמרה על העדר יראת ה' ככתוב אם לא תשמור וגו' ליראה את‬ ‫חסדך וכאן בעושין שלא לשמה‪ ,‬וזה י"ל ברמז הברכה שנטמן‬ ‫השם הנכבד והנורא הזה וגו'‪ ,‬ומדה טובה מרובה ממידת‬ ‫בפסוק ונשארתם במתי מע"ט‪ ,‬היינו שתהיו דבוקים בתורה‬ ‫פורעניות‪ ,‬וממילא ידעינן דע"י יראה זוכים לכל הטובות‪ ,‬ועיקר‬ ‫שהוא המעט מן המע"ט כנ"ל‪ ,‬ותלמדו אותה לשמה ואז יהיה‬ ‫הטובה של אדם מישראל שנזכה שתתגלה מלכותו עלינו וכל‬ ‫למעלה משמים חסדו וזש"א תחת הייתם ככוכבי השמים‪ ,‬ר"ל‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ה‬ ‫ובזה יל"פ בזמירות של שבת במשנה לחם וקידוש רבה ברוב‬ ‫מתחת כוכבי השמים‪ ,‬והיינו בלומדים שלא לשמה והטעם‪,‬‬ ‫מטעמים וכו'‪ ,‬יזכו לרב טוב בביאת גואל לחיי העוה"ב‪ ,‬דהנה‬ ‫"לרב"‪ ,‬שהייתם הולכים אחרי הרוב שהם ערב ומועיל כנ"ל‪,‬‬ ‫משנה לחם רומז ליוסף הצדיק כי ב"פ לחם עולה יוס"ף (עיין‬ ‫ועכשיו קרבנו המקום ית"ש להטוב‪( .‬קצת בעטרת ישועה עיי"ש)‬ ‫אהבת שלום בראשית עה"פ ויברך אלהים)‪ ,‬וקידוש רבה רומז ג"כ‬ ‫הקב"ה יקרבנו לתורתו ולעבודתו לשמה אמן‪.‬‬ ‫לקדושה ושמירת היסוד כדמצינו ברבינו הקדוש שבגלל זה‬ ‫ונשארתם במתי מעט וגו'‪ .‬ידוע מספה"ק דבפסוקי התוכחה‬ ‫נקרא קדוש שלא הניח ידו למטה מטיבורו‪ ,‬כדאי' במס' שבת‬ ‫נטמנים ברכות לישראל‪ ,‬ואפשר לומר שפסוק זה רומז ע"ד טוב‬ ‫(קי"ח ע"ב)‪ ,‬וזש"א במשנה לחם בחינת יוסף הצדיק וקדושה‬ ‫"מעט" לצדיק (תהלים ל"ז ט"ז)‪ ,‬שתהיו בבחי' צדיקים‪.‬‬ ‫זוכין לרוב מטעמים השפעות טובות ופרנסה וגם לחיי העוה"ב‪.‬‬ ‫והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויום וגו'‪ .‬הנה השופר‬ ‫וזשה"כ ושמרתם את דברי הברית הזאת ברית קודש‪ ,‬ועשיתם‬ ‫מסוגל לקיים שויתי ה' לנגדי כמש"נ (תהלים פ"ט ט"ז) אשרי העם‬ ‫אותם מלשון תיקון (עיין רש"י ויעש את הרקיע)‪ ,‬שאם ח"ו‬ ‫יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון‪ ,‬והוא מסוגל להבעית השטן‬ ‫נכשלתם תתקנו‪ ,‬למען תשכילו את כל אשר תעשון‪ ,‬בהצלחה‬ ‫שהוא סמא"ל שעולה יו"ם ליל"ה‪ ,‬וזה יל"פ בתוכחה שידוע‬ ‫ובפרנסה גשמיות עפ"י הגמ' (ע"ז י"ט ע"ב) דילפי מפסוק למען‬ ‫מספה"ק שכולה ברכות‪ ,‬והיה חייך היינו הש"י שהוא חיות של‬ ‫תשכילו את כל אשר תעשון דנכסיו מצליחין‪ ,‬ותהיו אתם‬ ‫ישראל‪ ,‬תלוים לך מנגד‪ ,‬היינו שתקיים שויתי ה' לנגדי תמיד‪,‬‬ ‫נצבים בקומה זקופה‪ ,‬ע"ד מה שאמרו ז"ל (פסחים קי"ט ע"א)‬ ‫וזה ע"י הארת מצות תקיעת שופר ע"ד ה' באור פניך יהלכון‬ ‫עה"פ (דברים י"א ו') ואת כל היקום‪ ,‬זה ממונו של אדם שמעמידו‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ועי"ז ופחדת ליל"ה ויו"ם את השטן הנרמז ביום ולילה‬ ‫על רגליו‪ ,‬ולעבור בברית ה' ברוחניות‪.‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ויובעת ולא יקטרג‪ ,‬וישפע לישראל כ"ט סלה‪( ,‬וע"ע‬ ‫א"י עפ"י הידוע מתוס' שבת (נ"ה ע"א) דברית אבות לא תמה‬ ‫בספה"ק דגל מחנה אפרים)‪.‬‬ ‫בזמן שאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם‪ ,‬וזהו הסמיכות‬ ‫והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויום וגו'‪ .‬ידוע‬ ‫ושמרתם את דברי הברית ועשיתם אותם‪ ,‬שתתנהגו בדרכי‬ ‫שעיקר בקשתינו הוא שיהיה ישועה מצד הרחמים‪ ,‬ומשו"ה‬ ‫אבותיכם‪ ,‬אז למען תשכילו את כל אשר תעשון‪ ,‬שתצליחו‪,‬‬ ‫בתוכחה שהוא כולה ברכות כמבואר בספה"ק כתיב והיו חייך‬ ‫אימתי‪ ,‬ע"ז אמר אתם נצבים היום כולכם‪" ,‬היום" מכוון על ר"ה‬ ‫תלואים לך מנגד‪ ,‬שהוא נוט' מן גמול דלים מצד החסד‪ ,‬ולכן‬ ‫כדאיתא בזוה"ק פנחס (דף רל"א ע"א) היום דא ר"ה‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫ולא תאמין בחייך‪ ,‬מכיון שאין לך שום זכות במעשים והשפעת‬ ‫יהיה אז זוכר "הברית" שיזכור לכם ברית אבות‪ ,‬ותהיו נצבים‬ ‫הישועה רק מצד החסד‪ .‬והנה ע"י שהקב"ה עוזר לישראל בלי‬ ‫ראשיכם זקניכם כל איש ישראל נצבים לפני ה' אלהיכם חיים‬ ‫שום מעשים נתבהל השטן מלקטרג‪ ,‬כמו בשופר שהוא בהיל‬ ‫כולכם היום‪ .‬ואז לא יהיה צורך ליטול צדיק או זקן שבדור‬ ‫כשתוקעין‪ ,‬כדאי' בתוס' ר"ה (ט"ז ע"ב)‪ ,‬והיינו משום שהוא זכר‬ ‫שיהיה מיתתו מכפרת‪ ,‬כמאמרם מו"ק (כ"ח ע"א) למה נסמכה‬ ‫לעקידת יצחק ובלתי מעשינו‪ ,‬וזהו ופחדת לילה ויום‪ ,‬ליל"ה‬ ‫מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה‬ ‫יו"ם גימ' סמא"ל שיובעת ולא יקטרג ושלום על ישראל‬ ‫מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת‪ .‬וזשאה"כ (תצוה ל' י') אחת‬ ‫להשפיע להם כל טוב‪.‬‬ ‫בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו‪ ,‬היינו אחת‬ ‫ושמרתם את דברי הברית ועשיתם אותם למען תשכילו את‬ ‫בשנה ביוהכ"פ יכפר עליו‪ ,‬ולא ח"ו ע"י יסורין שממרקין ומיתת‬ ‫כל אשר תעשון‪ .‬אתם נצבים וגו'‪ .‬י"ל עפ"י מאמרם ז"ל (חולין‬ ‫הצדיקים ח"ו‪.‬‬ ‫ק"ה ע"ב) מאן דמפרר פרורים עניות כריך אבתריה‪ ,‬ואיתא‬ ‫ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען‬ ‫בספה"ק דרומז דמי שאינו מנוטרי ברית ומפזר נצה"ק‪ ,‬ומרומז‬ ‫תשכילו את כל אשר תעשון‪ .‬י"ל דתיקון חטא היסוד מביא‬ ‫בקרא רועה זונות יאבד הון הנאמר ליוסף הצדיק עיין סוטה (ל"ו‬ ‫לחכמת התורה כי יסוד עולה עד הדעת כידוע‪ ,‬וזש"נ (במדבר ט"ו‬ ‫ע"ב)‪ ,‬וע"כ יוסף הצדיק ע"י שמירת היסוד הוא המשביר משפיע‬ ‫ל"ט) ולא תתורו אחרי לבבכם‪ ,‬זה הרהור שבא ע"י אחרי עיניכם‬ ‫פרנסה‪ .‬ופירש בזה בספה"ק אהבת שלום פר' ויגש הפ' ויכלכל‬ ‫שעין רואה ולב חומד ר"ל (עיין רש"י)‪ ,‬ואם לא תתורו תזכו למען‬ ‫יוסף את אחיו וגו' לחם לפי הטף‪ ,‬לפי הט"ף דייקא היינו לפי‬ ‫תזכרו ועשיתם והייתם קדושים‪ ,‬וזש"א ושמרתם את דברי‬ ‫הטיפין‪ ,‬לפי התיקון באות ברית קודש‪ ,‬וזה משאחכז"ל (פסחים‬ ‫הברית שלא יחטא‪ ,‬ועשיתם אותם‪ ,‬היינו על מה שחטא לתקנו‬ ‫קי"ח ע"א) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף‪ ,‬וע"ד אמרם‬ ‫מלשון ויעש את הרקיע (עיי"ש ברש"י)‪ ,‬למען תשכילו את כל‬ ‫ז"ל הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף דכ' ביה וינס ויצא‬ ‫אשר תעשון שתצליחו בתורה ועבודת הש"י‪ .‬וידוע שהקב"ה‬ ‫החוצה‪ ,‬ורומז שמזונותיו של אדם תלויים בתיקון אות ברית‬ ‫מתנהג עם האדם מדה כנגד מדה וכמו שמובא בשם הבעש"ט‬ ‫קודש וכנ"ל‪.‬‬ ‫ז"ל (עפ"י המדרש) עה"פ (תהלים קכ"א ה') ה' צילך‪ ,‬ועיין סוטה (י"ט‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ו‬ ‫שמירת הברית מכל מום רע‪ ,‬אז ומום אין בך‪ ,‬ועי"כ ושכולה אין‬ ‫ע"א)‪ ,‬ואם אנו שומעים לחכמינו‪ ,‬אז גם מן השמים ישמעו להם‬ ‫בהם (שם ו' ו')‪ ,‬שבהאי חטא בנים קטנים מתים רח"ל‪ ,‬וע"י‬ ‫להשפיע כל טוב לכלל ישראל‪ ,‬וזה שסיים ומטה "אלהים"‬ ‫שמירתו זוכים איש וביתו באו‪ ,‬שהשפע שנשארה בפנים‬ ‫בידי‪ ,‬ר"ל "מטה" מלשון הטי'‪ ,‬אלהים מרמז על דין‪ ,‬בידו‬ ‫משפיע בני חיי ומזוני‪ ,‬וזה למען תשכילו את כל אשר תעשון‪.‬‬ ‫להטותו לרחמים‪.‬‬ ‫גם יש לרמז ושמרתם את בריתי‪ ,‬הר"ת מכוונים להר"ת של‬ ‫ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען‬ ‫ודובר אמת בלבבו (תהלים ט"ו ב')‪ ,‬כידוע דברית המעור מכוון‬ ‫תשכילו וגו'‪ .‬אתם נצבים היום וגו' כל אשי ישראל‪ .‬יל"פ‬ ‫כנגד ברית הלשון‪.‬‬ ‫הפסוק עפי"מ שפירש הגה"ק ממעזריטש זי"ע הכתוב (תהלים‬ ‫ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען‬ ‫קי"ח כ"ג‪-‬כ"ד) מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו‪ ,‬זה היום‬ ‫תשכילו את כל אשר תעשון‪ ,‬אתם נצבים היום כלכם לפני‬ ‫עשה ה' נגילה ונשמחה בו‪ ,‬ודייק על לשון "זאת" שהוא לשון‬ ‫ה' אלהיכם וגו'‪ .‬עיין בבעה"ט ש"נצבים" רומז על ויתיצבו‬ ‫נקבה‪ ,‬ואמר משום שכבי' בבחינת נקבה משום שמקבל תענוג‬ ‫בתחתית ההר‪ ,‬וי"ל בד"ז דהנה ידוע דע"י כפית ההר במתן‬ ‫מעבודתן של ישראל כמו שנאמר (שם ס"ח ל"ה) תנו עוז‬ ‫תורה יש לנו דין אנוסה שנאמר בה (דברים כ"ב כ"ט) לא יוכל‬ ‫לאלהים‪ ,‬ואמרו חכמינו ז"ל ישראל מפרנסין לאביהם‬ ‫לשלחה כל ימיו‪ ,‬וא"כ אין הקב"ה יכול לעזבנו בגלות משום‬ ‫שבשמים‪ ,‬וע"ז אמר היא נפלאת בעינינו‪ ,‬שהיא נפלא בעינינו‬ ‫דכל ימיו בעמוד והחזר קאי‪ ,‬אבל כל זה אם היא הוגנת לו כדאי'‬ ‫להבין ואין אנו משיגין זאת שהקב"ה יקבל תענוג מעבודתינו‪,‬‬ ‫במס' כתובות (כ"ט ע"ב)‪ ,‬וזש"א (דברים ל"א י"ח) ואנכי הסתר‬ ‫(וע"ע בקדושת לוי פר' תזריע)‪ ,‬ועד"ז י"ל המשך הכתוב "זה"‪ ,‬ר"ל‬ ‫אסתיר פני וגו' על כל הרעה וגו'‪ ,‬שלא להביט ברעה‪ ,‬ואמר‬ ‫שנתן כח לישראל שיהיו בבחינת "זה" בחינת דכר להמשיך‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בנ"י שימה‬ ‫השפעות טובות לבטל גזירות רעות‪ ,‬עשה ה' נגילה ונשמחה בו‪,‬‬ ‫בפיהם‪ ,‬היינו רק בתנאי שתעשו תשובה בלימוד התורה וקיום‬ ‫וכח זה ניתן למי שעוסק בתורה ומצוות לשמה‪ ,‬בחי' צדיק גוזר‬ ‫מצוותיה כדי שתהיה בבחינת הוגנת לו‪ ,‬למען תהיה השירה‬ ‫והקב"ה מקיים (עיין מו"ק ט"ז ע"א)‪ ,‬וז"ש ושמרתם את דברי‬ ‫הזאת "לעד" לעולמי עד בבני ישראל כי בעמוד והחזר קאי‬ ‫הברית הזאת ועשיתם אותם לשמה‪ ,‬למען תשכילו שיהיה שכר‬ ‫כנ"ל‪ .‬וזשה"כ ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם‬ ‫מצוה בהשפעתנו לעלות למעלה להשכיל‪ ,‬אזי אתם נצבים‬ ‫וגו' ותהיה בבחי' הוגנת לו‪ ,‬ואז אתם נצבים רומז לויתיצבו‬ ‫"לפני" ה' אלהיכם וגו' כל "איש"‪ ,‬פי' בחינת איש להמשיך‬ ‫בתחתית ההר כדברי בעה"ט‪ ,‬ויש לכם דין אנוסה‪ ,‬ותהיו כולכם‬ ‫השפעות טובות ולבטל כל רע מישראל‪( ,‬עיין ייטב פנים)‪.‬‬ ‫לפני ה' אלהיכם‪ ,‬כי בעמוד והחזר קאי כנ"ל‪.‬‬ ‫ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען‬ ‫הפטרה‬ ‫תשכילו את כל אשר תעשון‪ .‬אתם נצבים היום כולכם לפני‬ ‫אני ה' בעתה אחישנה‪ .‬בגמ' סנהדרין (צ"ח ע"א) ריב"ל רמי‬ ‫ה' אלהיכם וגו'‪ .‬י"ל דאיתא בספה"ק דאם האדם חושב‬ ‫כתיב בעתה וכ' אחישנה‪ ,‬זכו אחישנה לא זכו בעתה‪ ,‬ואפ"ל‬ ‫שהש"י רואה אותו בעת חטאו עזות גדול לעשות החטא‪ ,‬ואם‬ ‫עפ"י המובא בספה"ק אם הגאולה תהיה בעתה תהיה בבחינת‬ ‫ח"ו כופר אזי גדול עונו עוד יותר‪( ,‬עיין ישמח משה פר' נצבים ד"ה‬ ‫דין‪ ,‬עני ורוכב על החמור‪ ,‬ואם בבחינת אחישנה אז תהיה‬ ‫עוד יתבאר אתם נצבים)‪ ,‬וזש"א על חטא שחטאנו לפניך ביודעים‪,‬‬ ‫ברחמים רבים זכו עם עננא שמיא‪ ,‬ובזה יל"פ הפסוק (ישעי' ס"ב‬ ‫היינו שאתה יודע שה' רואה מעשיך‪ ,‬ובלא יודעים‪ ,‬היינו שהנך‬ ‫ח') נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו‪ ,‬פי' נשבע ה' להביא הגאולה‬ ‫כופר שה' אינו רואה מעשיך אז החטא יותר גדול‪ ,‬הש"י ירחם‪.‬‬ ‫עכ"פ אם זכו אז בימין שהוא חסד או בזרוע עוזו במדת הדין‬ ‫וז"ש ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען‬ ‫ח"ו אם לא זכו‪ ,‬וזש"א הכ' (תהלים ק"ב י"ד) אתה תקום תרחם‬ ‫תשכילו את כל אשר תעשון‪ ,‬ולא תחטאו‪ ,‬ואמר העצה לזה‬ ‫ציון‪ ,‬ויכול להיות בב' אופנים או כי עת היינו בעתה‪ ,‬או לחננה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם‪ ,‬שתדעו ותשימו לב‬ ‫אחישנה כשנזכה וכנ"ל‪.‬‬ ‫לכך שהנכם נצבים כל הזמן לפני כבודו ית'‪.‬‬ ‫ושמרתם את דברי הברית וגו' למען תשכילו את כל אשר‬ ‫סליחות‬ ‫תעשון‪ .‬י"ל ע"ד שפרשנו הפסוק (שמות א' א') את יעקב איש‬ ‫רמז לקום באשמורת לומר סליחות‪ .‬יש מן הכ' (קהלת י"ד א')‬ ‫וביתו באו‪ ,‬שיעקב שהיה צדיק יסוד עולם כמש"נ ראשית אוני‬ ‫וזכור את בוראך בימי בחרותך באשמורת עד אשר לא יבואו‬ ‫(בראשית מ"ט ג')‪ ,‬ע"כ איש וביתו באו ולא למקום אחר שהשפע‬ ‫ימי הרעה‪ ,‬ואל תשליכנו לעת זקנה להמתין עד אז עם‬ ‫לא הלכה לחוץ ח"ו‪ ,‬וזשה"כ ושמרתם את בריתי (שמות י"ט ה')‪,‬‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫שהר"ת מכוונים להר"ת של ומום אין בך (שה"ש ד' ז')‪ ,‬היינו ע"י‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ז‬ ‫אל ארך אפים אתה וגם ובעל הרחמים נקראת ולכאורה סתראי‬ ‫שוא לכם משכימי קום (תהלים קכ"ז ב')‪ .‬בגמ' (יומא פ"ה ע"ב)‬ ‫נינהו כנ"ל‪ ,‬רק שאמת הוא שעל ידי כך ודרך תשובה הורית‪.‬‬ ‫עבירות שבין אדם למקום יוהכ"פ מכפר עבירות שבין אדם‬ ‫וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם‪ .‬נודע‬ ‫לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו‪ ,‬וידוע‬ ‫שיש לאדם לתקן גם החטאים מגלגול הקודם וכשאדם מטהר‬ ‫מספה"ק לפרש מה שהוסיף שם במתני' את זו דרש ראב"ע‬ ‫עצמו מחטאיו של גלגול זה אז הש"י מטהר החטאים מגלגולים‬ ‫וכו' שם שעבירות בין אדם לחבירו מעכבי גם את העבירות‬ ‫הקודמים‪ ,‬וזה שאמר הכתוב אם וטהרתם מכל טומאותיכם אז‬ ‫שבין אדם למקום שעד שירצה את חבירו אין יוהכ"פ מכפר‬ ‫ומכל "גלוליכם" חטאי הגלגולים הקודמים אטהר אני אתכם‪.‬‬ ‫אפילו על עבירות שבין אדם למקום‪ ,‬וזש"א שוא לכם משכימי‬ ‫במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה הט אזניך ממרום יושב תהלה‬ ‫קום לסליחות‪ ,‬קו"ם ר"ת קול וממון‪ ,‬מאחרי שבת‪ ,‬אם על‬ ‫לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ .‬ידוע ששבת קבוע הוא וקיימא‬ ‫חטאים שבין אדם לחבירו כגון קול לה"ר ורכילות וממון‬ ‫בלי אתערותא דלתתא‪ ,‬ומשו"ה אין אומרים מקדש ישראל‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו מאחרים ואינם עושים תשובה‪.‬‬ ‫והשבת (עי' ביצה י"ז ע"א) אטו שבת ישראל מקדשי לי' והא שבת‬ ‫אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש הנשמה לך והגוף‬ ‫מקדשא וקיימא‪ ,‬ומוצאי שבת קודש יש לו עדיין קדושת שבת‬ ‫פעלך חוסה על עמלך וגו'‪ .‬הנה המלאכים אינם יודעים כמה‬ ‫במקצת‪ ,‬גם ידוע מספה"ק שבזכותינו אנו אין בנו כח לאמר‬ ‫קשה לעבוד הש"י בגוף עכור‪ ,‬רק אליהו וחנוך שהיו מתחלה‬ ‫שירות ותשבחות רק לצעוק בקול רק בחסדו הגדול יכולין אנו‬ ‫מלובשים בגוף ואח"כ עלו בסערה השמימה המה יודעים והמה‬ ‫גם לאמור‪ ,‬וזה שאנו אומרים במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה‬ ‫ימליצו בעדנו‪ ,‬והנה אליה"ו חנו"ך עול"ה קו"ל ובקשתינו שמע‬ ‫שיש בנו עדיין הארה משבת‪ ,‬על כן בקשתינו הט אזניך‬ ‫"קולנו" המליצים שלנו אליהו וחנוך‪ ,‬ועי"ז חוס ורחם עלינו‬ ‫"ממרום" יושב תהלה באתערותא דלעילא ואזי נזכה שתשמע‬ ‫(וכמ"ש בבני יששכר חודש אלול מאמר א' אות י"ח)‪ ,‬והמה מוליכים‬ ‫אל הרנה ואל התפלה‪ .‬ועפי"ז י"ל שזהו שאנו מבקשים שמע‬ ‫"הקול" שופר ומעלים התפילות‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק ועי' בתיקוני‬ ‫קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את‬ ‫זוהר דעוף השמים יוליך את הקול (קהלת י' כ') דא מלאך מטט'‬ ‫תפילתינו‪ ,‬השיבנו ה' וגו' חדש ימינו כקדם‪ ,‬ר"ל שמע קולינו ה'‬ ‫שהוא חנוך‪ ,‬וכן אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') זהו אליה"ו‬ ‫אלהינו‪ ,‬הקול בעלמא חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון גם‬ ‫גימ' בהמ"ה שור של המרכבה הקדושה כידוע‪ ,‬וזש"א כי אתה‬ ‫תפילתינו‪ ,‬אע"פ שאין לנו אתערותא דלתתא השיבנו‬ ‫שומע "קול" שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך‪ ,‬שמאזין איך‬ ‫באתערותא דלעילא כמו שאמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה‬ ‫הם שבורים מלשון תרועם בשבט ברזל‪ ,‬ועי"ז מתמלא עליהם‬ ‫רבש"ע בידך הוא‪ ,‬השיבנו ה' אליך (עי' מד"ר איכה ה' כ"א) חדש‬ ‫ברחמים‪ .‬וז"ש אשר בידו נפש ר"ת גימ' אליה"ו וכן הר"ת של‬ ‫ימינו "כקדם"‪ ,‬כאילו אנו קודמים באתערותא דלתתא‪ ,‬כי גבי‬ ‫נפש כל חי ורוח הוא אותי' חנו"ך שהי' להם נפש ורוח גוף‬ ‫הש"י עבר ועתיד שוים הם‪.‬‬ ‫ונשמה והמה יעידון איך קשה שיהיה הנשמה לך והגוף פעלך‬ ‫רחם עלינו ואל תשחיתנו כי אל רחום ה' אלהיך‪ .‬יש לומר‬ ‫על כן חוסה‪.‬‬ ‫עפ"י הידוע מהמד"ר (מובא ביע"ד ח"ב דרשה א' ד"ה ומזה תבין)‬ ‫הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך הנשמה לך והגוף‬ ‫שהש"י אומר להשטן להביא עדים לחייב את ישראל ח"ו‬ ‫שלך וגו'‪ .‬הנשמה לך כיון שהוא מזוכך והגוף חומר עכור הוא‬ ‫והלבנה מתכסה ואין לו אלא עד אחד‪ ,‬ומקשים המפרשים דעל‬ ‫על כן רק פעלך‪ ,‬ובקשתינו חוסה על עמלך ותן להגוף צרכו‪ ,‬ואז‬ ‫כל פנים איך יש כח בידינו לפעול שנכתב בספר פרנסה וכלכלה‬ ‫יהיה הנשמה לך והגוף שלך‪ ,‬ומשו"ה גו"ף עם דב"ש (שיהיה‬ ‫להוציא ממון לפרנסה ומספק הלא קיימא לן (מתני' ב"ק ל"ה ע"ב)‬ ‫להגוף מתוק כדבש בלי דאגות וטרחות) עולה נשמ"ה‪.‬‬ ‫המוציא מחבירו עליו הראיה‪ ,‬ועי' בס' ייטב פנים שתירץ כיון‬ ‫אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת ודרך תשובה‬ ‫דמשמים עכ"פ יורד השפע רק שבעוונותינו הרבים הולכת לצד‬ ‫הורית‪ .‬אפשר לומר דהנה הש"י נקרא ארך אפים‪ ,‬ואחז"ל‬ ‫אחר לא שייך חזקת ממון גבי הקב"ה כיון שיצא מרשותו והוי‬ ‫(בירושלמי תענית פ"ד) דמאריך אפי' וגבה דילי'‪ ,‬ולכאורה עי"ז בא‬ ‫דומיא דאם מתו הפועלים מחויב בעל הבית לשלם בלי שבועה‪,‬‬ ‫האדם לידי חטא ויותר היה נזהר האדם אם לא הי' מאריך אפי'‬ ‫דממה נפשך אין הממון שלו‪ ,‬עי' רמב"ם (הל' מלוה ולוה פט"ז‬ ‫והיה מענישו על אתר ואיך הוא נקרא גם בעל רחמים‪ ,‬אך‬ ‫ובחו"מ סי' צ"א סע"ב)‪ ,‬גבי בעל הבית שאמר לחנוני תן לפועלי‬ ‫באמת אתי שפיר כי אם היה מעניש על אתר לא היה סיפק‬ ‫סלע והוא מודה שא"ל כן או שיש עדים בדבר והחנוני אומר‬ ‫לאדם לעשות תשובה וע"י שהוא ברחמיו מאריך אף יוכל‬ ‫כבר נתתי להם והפועלים אומרים לא קיבלנו שניהם נשבעין כל‬ ‫האדם לעשות תשובה ולהנצל מהעונש‪( ,‬עי' אריכות דברים‬ ‫אחד בפני חבירו ונוטלים מבעה"ב‪ ,‬במה דברים אמורים‬ ‫במסילת ישרים) ונמצא שאריכות אף הוא רחמים גדולים‪ .‬וזש"א‬ ‫כששניהם לפנינו ותובעים מבעה"ב וכו' אבל אם מת החנוני‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ח‬ ‫מחשבותי מחשבותיכם מחשבה רעה שלכם‪ ,‬שמחשבה טובה‬ ‫והפועלים לבדם תובעים או שמתו הפועלים והחנוני לבדו‬ ‫מצטרפת ומחשבה רעה אינה מצטרפת‪.‬‬ ‫תובע נוטל בלא שבועה שהרי אין הבעה"ב מפסיד כלום וממה‬ ‫אל תשליכנו לעת זקנה‪ .‬י"ל דהנה בדורות הראשונים היו‬ ‫נפשך אין הממון שלו‪ ,‬וזש"א רחם עלינו ואל תשחיתנו‪ ,‬ע"י‬ ‫האנשים גבורי כח אפילו בעת זקנתם‪ ,‬ל"כ בדורות האחרונים‬ ‫עניות שמעביר את האדם מדעתו ומדעת קונו (עי' עירובין מ"א‬ ‫החולשה גוברת ואנחנו תשושי כח מרוב צרה ויגון‪ ,‬אז ודאי‬ ‫ע"א) כי אל רחום ה' אלהיך ומשפיע ממילא ומוריד טוב‬ ‫צריכין לבקש על נפשותינו אל תשליכנו לעת זקנה‪ ,‬וזה מרומז‬ ‫להעולם הזה ועל כן נהנה גם אנחנו‪.‬‬ ‫בר"ת של אל תשליכנו לעת זקנה‪ ,‬שהם מכוונים עם הר"ת של‬ ‫רחם עלינו ואל תשחיתנו‪ .‬ר"ת רעו"ת‪ ,‬וי"ל עפי"מ שפי'‬ ‫תכתב זאת לדור אחרון (תהלים ק"ב י"ט) וגם להר"ת של לך‬ ‫הפסוק (תהלים ל"ד כ') רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה'‪ ,‬דהיינו‬ ‫אזבח זבח תודה (שם קט"ז י"ז)‪ ,‬להורות בא שבדור אחרון‬ ‫שהצדיק מרבה ומאריך התיבות דהיינו שעושה מר"ת תיבות‬ ‫שאנחנו תשושי כח ומלאים יגון צריכים מאוד לבקש אל‬ ‫שלימות‪ ,‬נמצא עושה מן תיבת רעו"ת תיבות שלימות‪ ,‬ויוצא‬ ‫תשליכנו לעת זקנה ללא בריאות השלימות ודעה צלולה‪ ,‬רק לך‬ ‫רחם עלינו ואל תשחיתנו‪ ,‬ע"ד הידוע מספה"ק שהצדיקים‬ ‫אזבח זבח תודה‪ ,‬שאפילו לעת כזאת בדור האחרון נזכה‬ ‫מהפכים הרע"ה לטובה ומשנים מידת הדין לרחמים וחסדים‪,‬‬ ‫להודות ולהלל בזבח תודה בבריאות השלימות ודעה צלולה‪.‬‬ ‫וזש"א ומכולם‪ ,‬ר"ל מכל המילוי של תיבת רעו"ת יצילנו ה'‪.‬‬ ‫והנה הר"ת הנ"ל הם אותיות לזא"ת‪ ,‬וזה שאמר הכתוב (איוב ל"ז‬ ‫שמע קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו‪ .‬עי' ברכות (ה' ע"א)‬ ‫א') אף לזא"ת יחרד לבי ויתר ממקומו‪ ,‬ר"ל לזא"ת שהוא ר"ת‬ ‫דיסורים ח"ו ממרקין עוונותיו של אדם ק"ו משן ועין מה שן‬ ‫אל תשליכנו לעת זקנה יחרד לבי‪ ,‬לבקש מה' שיחזיקנו‬ ‫ועין שהן אחד מאיבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות יסורים‬ ‫בבריאות השלימות למען נוכל להודות ולהלל לה'‪.‬‬ ‫שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה‪ ,‬ולחד מ"ד שם‬ ‫גזירה שוה ממלח נאמר ברית ביסורין וגו' ונאמר ברית במלח‬ ‫וכו' מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית‬ ‫האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם‪ ,‬והנה שמ"ע‬ ‫ר"ת שן‪ ,‬עין‪ ,‬מלח‪ ,‬ובודאי נתמרקו עוונותינו בגלותינו‪ ,‬על כן‬ ‫חוס ורחם עלינו‪ ,‬ואומרים מקודם הפסוק כי אל רחום ה' אלהיך‬ ‫לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו'‪ ,‬כי ידוע‬ ‫שי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הן נגד י"ג מכילין דרחמים‬ ‫ו"אל" הוא נגד ק"ו ומדת "רחום" נגד גזירה שוה לעורר שני‬ ‫מדות אלו‪ ,‬וזהו לא ירפך ולא ישחיתך בשן ועין מכח ק"ו הנ"ל‬ ‫ולא ישכח ברית אבותיך מגז"ש נאמר ברית במלח ונאמר ברית‬ ‫ביסורין כנ"ל‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו‬ ‫ואל אלהינו כי ירבה לסלוח‪ .‬אפ"ל בטעם מה שאמרו חכז"ל‬ ‫(יומא פ"ו ע"ב) דבתשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות‪ ,‬דאזי‬ ‫יש מחשבה טובה המצטרפת למעשה ומחשבה רעה אינה‬ ‫מצטרפת ממילא נעשה מהרע טוב‪ .‬והנה מגמרא (שבת י"ב ע"ב)‬ ‫מוכח דע"כ מלאכי השרת אינם יודעים מחשבה דאל"כ קשה‬ ‫הא דאיתא בגמ' דאינם מבינים לשון ארמית‪ ,‬כקושית תוס' שם‬ ‫וכדאיתא בשלה"ק סוף פר' ברכה‪ ,‬ובזה יש לפרש דברי הגמרא‬ ‫ביומא (שם) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬היינו גדולה‬ ‫תשובה שגם הזדונות נעשות כזכיות שהיא מגעת עד כסא‬ ‫הכבוד‪ ,‬והשי"ת יודע מחשבות ומצרפה למעשה‪ ,‬וזשה"כ יעזוב‬ ‫רשע דרכו ואיש און מחשבותיו שיעשה תשובה מאהבה שהוא‬ ‫גם במחשבה‪ ,‬ואז אל אלהינו כי "ירבה" לסלוח שמעבירות‬ ‫יעשה מצוות מכח המחשבה הטובה‪ ,‬ומסיים הטעם כי לא‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ט‬