רוממות · Roimemis — כי תבוא (2026-08-24)

ממוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה
1
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט"א
הכוונה בכריעה שבסוף התפילה
אׁשית ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר נָ ַת ָּתה ּלִ י ה' ,וְ ִהּנַ ְחּתֹו אתי ֶאת ֵר ִ וְ ַע ָּתה ִהּנֵ ה ֵהבֵ ִ בסיעתא דשמיא
ֹלהיָך (כו ,י) .א] כתב הגר”א ית לִ ְפנֵ י ה' ֱא ֶ ֹלהיָך ,וְ ִה ְׁש ַּת ֲחוִ ָ
לִ ְפנֵ י ה' ֱא ֶ
ית” ‘ -זה כלל ,כל היוצא מבית באדרת אליהו על הנאמר “וְ ִה ְׁש ַּת ֲחוִ ָ
המקדש צריך השתחואה’ .וכתב מרן הגרי”ז הלוי סאלאוויצי’ק (חי’
הגרי”ז יומא כא ,א) שאין זה דין מיוחד בעבודת הביכורים ,אלא דין
כללי בכל היוצא מהמקדש ,ולומדים זאת מביכורים .ולכן משתחווה פרשת כי תבא תשפ"ו גליון 528שנה י"א
לאחר העבודה ולא בעת קריאת הפרשה .וכן מבואר ברמב”ם (פ”ג
מביכורים הי”ד) שהזכיר שבעה דברים בעבודת הביכורים ,ולא כלל גליון שבועי לבני התורה
ההשתחוויה עמהם.
ובטעם שמשתחווים בגמר העבודה ,כתב הרא”ש (תמיד לג ,א) ‘לפי
ימי הרחמים
רוממות +הזמנים
שגָ מר העבודה היה משתחווה ,כעבד שמשמש את רבו ונוטל רשות
ויוצא’ .וביאור הדברים ,שכשהאדם מסיים עבודתו במקדש והולך והסליחות
לביתו ,נראה כאילו העבד פורש מרבו ומעבודתו ,ועל כן משתחווה וגם מורה ענין ‘בתולה’
על ההתחדשות ,וענינו
(ב) “הנּ וֹ ֵתן ַּב ָ ּים
ַ
ומראה בזה שנשאר עבד נאמן ,ולא פרש אלא מחמת שנגמרה
העבודה. ההתעוררות בחידוש משולחן המערכת דָּ ֶר ְך” -תשובה
ובזה יובן טעם הדבר שדוקא כאן במצות ביכורים לימדה התורה בימים אלו ,וכבר רמזו כידוע מה שגילה רבינו
את החובה הכללית להשתחוות בסוף המצווה ,לפי שהיא מצווה זה בכתוב [הנקרא בימים
אלו] בפרשת כי תצא (כד,
מרן הגאב”ד הגאון רבי מרדכי גרוס שליט”א האריז”ל (שער רוה”ק יחוד
המיוחדת להתבטלות האדם לפני ה’ ,שנותן ראשית תבואתו לה’, 1
הארת דרך התשובה ּנֹותן ַּבּיָ ם
“ה ֵ ט”ז) על הפסוק ַ
ועל כן כשמסיים המצווה ממשיך את התבטלותו בהשתחוויה. ה) “ּכִ י יִ ַּקח ִאיׁש ִא ָּׁשה ָּד ֶרְך” (ישעיה מג ,טז) שהוא
ומה שלא תיקנו השתחוויה בסוף קיום מצוה שלא במקדש, ֲח ָד ָׁשה וגו’ נָ ִקי יִ ְהיֶ ה לְ ֵביתֹו רמז על האור הגדול של
כי שם אינו עומד לפני המלך ,וממילא לא נוצר החיסרון הזה. “א ָּׁשה ֲח ָד ָׁשה” על שם שהוא ָׁשנָ ה ֶא ָחת” שחדש אלול נקרא ִ דרך התשובה שהקב”ה מאיר לישראל בחדש אלול.
ובאמת בתפילה שנחשב ‘עומד לפני המלך’ (רש”י ברכות כה ,ב) במזל בתולה ויש בו רוח של התחדשות מיוחדת ,וע”ז אמר
הכתוב “נָ ִקי יִ ְהיֶ ה לְ ֵביתֹו ָׁשנָ ה ֶא ָחת” שזה ניתן לו לאדם וביאור דבריו כי הנה ‘ים’ מורה על העולם הזה הנקרא
תקנו חכמים לכרוע בסוף התפילה ,וכתב השולחן ערוך (קכג ,א) ‘ים זועף’ ,וכמו שכתב בספר חרדים (פרק סו) ‘העוה”ז ים
שמשתחווה לפניו כ’עבד הנפטר מרבו’ .והיינו כטעם שכתב הרא”ש באופן שיחזיק אצלו התעוררות זה למשך כל השנה עד
חדש אלול בשנה הבאה אשר אז שוב יזכה במתנה זו. סוער צריך לדמות האדם בדעתו כאילו הוא שט ,ירים ראשו
בחיוב ההשתחוויה במקדש ,וציין זאת הגר”א בביאורו כמקור הדין. למעלה ליוצרו ויזהר פן יכנסו בפיו המים הזדונים וישמר
וגם זה נכלל בדברי המדרש (תנחומא כי תבוא א) ש’כיון שצפה
משה שבית המקדש עתיד ליחרב ,וביכורים עתידין להיפסק ,התקין מזל בתולה -בריחה מהחטא מן הגלים הבאים לטרדו ואם לאו דמו בראשו’ ,והוא שאמר
דוד המלך ע”ה (תהלים קכד) “לּולֵ י ה’ ֶׁש ָהיָ ה לָ נּו וגו’ ֲאזַ י
לישראל להתפלל שלש פעמים בכל יום’ .והיינו שיהיו משתחווים ועוד ענין נכלל בסוד מזל בתולה ,דהנה בדור המבול כתוב
בסוף התפילה ,חלף ההשתחוויה של הביכורים. ַה ַּמיִ ם ְׁש ָטפּונּו נַ ְחלָה ָע ַבר ַעל נַ ְפ ֵׁשנּוֲ :אזַ י ָע ַבר ַעל נַ ְפ ֵׁשנּו
ֹלקים ֶאת ְּבנֹות ָה ָא ָדם בסוף פרשת בראשית “וַ ּיִ ְראּו ְבנֵ י ָה ֱא ִ
ב] מבואר בגמרא (ברכות לד ,ב) שצורת ההשתחוויה היא ב’פישוט ַה ַּמיִ ם ַהּזֵ ידֹונִ ים”.
טבֹת ֵהּנָ ה וַ ּיִ ְקחּו לָ ֶהם נָ ִׁשים ִמּכֹל ֲא ֶׁשר ָּב ָחרּו” (ו ,ב) ,וחז”לּכִ י ֹ
ידים ורגלים’ .והכוונה ,ש’בפישוט הרגלים’ מבטל קומתו לפני ה’, (פרקי דר”א פכ”ב) פירשוהו על המלאכים שנכשלו בחטא ומילת ‘דרך’ מורה על תשובה כמו שכתוב “טֹוב וְ יָ ָׁשר ה’ ַעל
ועל כן מבואר בגמרא (ברכות לד ,א) שיש חילוק במספר הכריעות (עיין רש”י בפירוש השני) ,וכתבו הראשונים (פירוש הרא”ש יֹורה ַח ָּט ִאים ַּב ָּד ֶרְך” (תהלים כה ,ח) ופירש”י ‘טֹוב וְ יָ ָׁשר ה’ ּכֵ ן ֶ
בין כל אדם לכהן גדול ולמלך ,ופירש רש”י ,ש’כל מה שהוא גדול שם והדר זקנים לבעלי התוספות בתחילת פר’ ויצא) בשם יֹורה ַח ָּט ִאים ַּב ָּד ֶרְך תשובה’, וחפץ להצדיק לבריותיו ַעל ּכֵ ן ֶ
יותר ,צריך להכניע ולהשפיל עצמו’ .וכן זה הטעם שאף שאין חייב המדרש שהיתה בתולה אחת צדקת שדיברו אליה המלאכים וכן מפורש כבר בירושלמי (מכות פ”ב ה”ו) ‘אמר רבי פנחס
בעבודה זרה אלא כדרך עבודתה ,אך ההשתחוויה אסורה בכולם לפתותה ,ואמרה להם שמקודם יתנו לה את כנפיהם ,ואכן טֹוב וְ יָ ָׁשר למה הוא טוב שהוא ישר ולמה הוא ישר שהוא
(רמב”ם פ”ג מע”ז ה”ג) ,לפי שבהשתחוויה מבטל עצמו אליה. הם נתנו לה ,ומיד היא פרחה לשמים ונמלטה מן העבירה יֹורה ַח ָּט ִאים ַּב ָּד ֶרְך שמורה דרך תשובה ,שאלו טוב ַעל ּכֵ ן ֶ
ו’בפישוט הידים’ מבטל יכולתו לפעול בעולם ,שעיקר פעולת ואחזה פני כסא והקב”ה פרש עליה עננו וקיבלה ,והואיל לחכמה חוטא מהו עונשו אמרו להם ַח ָּט ִאים ְּת ַר ֵּדף ָר ָעה
האדם ליקח וליתן בידים ,וכמבואר כעין זה במדרש (קה”ר ה ,יד) וברחה מן העבירה קבעה הקב”ה במזלות ,והיינו מזל (משלי יג ,כא) ,שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן
ש’אדם בא לעולם וידיו קפוצות ,כלומר ,כל העולם כולו שלי הוא. בתולה ,עכתו”ד המדרש המובא שם. ַהּנֶ ֶפׁש ַהח ֵֹטאת ִהיא ָתמּות (יחזקאל יח ,ד) שאלו לקודשא
וכשהוא נפטר מן העולם ידיו פשוטות ,כלומר ,לא נחלתי מהעולם בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשו תשובה ויתכפר
הזה כלום’. ומבואר שיש בשורש מהות מזל בתולה הכח לעמוד בפני
יֹורה ַח ָּט ִאים ַּב ָּד ֶרְך יורה לחטאים לו ,היינו דכתיב ַעל ּכֵ ן ֶ
הפיתויים ולנוס מן החטאים ,וביותר יש בזה עומק נוסף
ג] והנה ביסוד ההשתחוויה מצינו שני גדרים .בפסוק נאמר (תהלים דרך לעשות תשובה’ ,וכן הוא הלשון גם בסליחות ‘אל ארך
“א ְׁש ַּת ֲחוֶ ה ֶאל ֵהיכַ ל ָק ְד ְׁשָך ְּביִ ְר ָא ֶתָך” ,והיינו השתחוויה מתוך ה ,ח) ֶ שבכלל ענין הבתולה אף לעמוד כנגד הפיתוי ולחטוף ממנו
אפים אתה וכו’ ודרך תשובה הורית’.
היראה .ואילו הרמח”ל בספר פינות המרכבה (נדפס בגנזי רמח”ל עצמו את כוחו בכדי להתגבר עליו ,וכמו שבתולה זו לקחה
בערמה מהמלאכים את כנפיהם ,ובזה גופא נמלטה מהם. ּנֹותן ַּבּיָ ם ָּד ֶרְך” שהשקוע “ה ֵוממילא כך מתפרש הכתוב ַ
עמוד שנה) כתב באחת התפילות‘ :באהבתך אני מתקשר ,משתחווה בתאוות העוה”ז הרי הוא טובע בלב ים ,ובחדש זה נפתחין
יעקב נטל אלול מחלקו של עשו שערי רחמים ,והקב”ה מאיר את עינינו ונותן לנו הדרך
המשך בעמוד 4 .1מעובד מתוך כתביו וממילא כל זה הוא הכח המתעורר בחדש אלול שהוא לתשובה להרים ראשנו מעל פני המים.
במזל בתולה ,וזה תואם להמבואר במגלה עמוקות (אופן קז)
מהזוה”ק (ח”ב עח ,ב) שחדשי תמוז אב ואלול נפלו לחלקו
הארת התשובה באחרית השנה
הודעת מערכת של עשו ,ואמנם יעקב לקח חדש אלול מעשו כדי שיוכלו ובבני יששכר (אלול מאמר א אות ג) כתב שזה נרמז ג”כ
ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת ּומ ָצאּוָך ּכֹל ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵאּלֶ ה ְּב ַא ֲח ִרית ַהּיָ ִמים “ּב ַּצר לְ ָך ְ
בכתוב ַ
את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א לחזור בו בתשובה ,הרי נמצא שעיקר חדש זה שרשו ויסודו
כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר "לב שנלקח מהאויבים וכו’ ,וכענין הבתולה ,וכנ”ל. ֹלקיָך” (דברים ד ,ל) שכאשר צר לאדם וְ ַׁש ְב ָּת ַעד ה’ ֱא ֶ
שמואל" “ּומ ָצאּוָך ּכֹל מחטאיו שאינו יודע להבחין בין טוב לרע אז ְ
לפרשת כי תבוא-אלול ,וכן לפרשיות; קרח ,חוקת ,בלק ,פנחס ,מטות-בין המצרים,
דברים-חזון ,שבת נחמו ,עקב ,ראה ,שופטים ,כי תצא-אלול
מלחמת עמלק בחדש אלול ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵאּלֶ ה ְּב ַא ֲח ִרית ַהּיָ ִמים” היינו שבחדש אלול שהוא
ואמנם לכן באמת עמלק בן בנו של עשו נלחם עם ישראל ימי אחרית השנה אז יש אתערותא דלעילא מן הרצון
בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות עד עצם היום הזה על חדש אלול שלא יזכו בני ישראל העליון להאיר עיניו על אשר לא טוב שעשה ,ועי”ז “וְ ַׁש ְב ָּת
על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון ֹלקיָך”.ַעד ה’ ֱא ֶ
לשולחם למייל המערכתb264464@gmail.com : באורו הגדול ,וזה ע”י נסיונו לקרר אותם בעבודת התשובה
וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה “א ֶׁשר ָק ְרָך ַּב ֶּד ֶרְך” (דברים כה ,יח) ,והרי
נתבאר כבר שהתשובה נקראת ֶ“ּד ֶרְך” ,וזה ההמשך האמור
וכמו שנאמר בו ֲ מזל בתולה -שפע והתחדשות
בו “וַ יְ זַ ּנֵ ב ְּבָך ּכָ ל ַהּנֶ ֱח ָׁשלִ ים ַא ֲח ֶריָך” וכמו שפירש”י שאלו הן והנה כידוע הנהגת הבריאה מושפע לפי סדר המזלות,
בקשה אישית מכל קוראי הגליון לאוי”ט וחדש אלול הוא במזל ‘בתולה’ (ספר יצירה פ”ה) ,וזה רומז
ב”ה עמל רב מושקע מידי שבוע בעריכת הגליון בהדפסתו ובהפצתו החוטאים שהיה הענן פולטן ,וכמ”ש בתרגום יונתן שהיו הם
להביא בפני הציבור הקדוש דברים מרוממים בטוב טעם השכל ודעת אנשי שבט דן שעבדו ע”ז לפסל מיכה ,וי”ל שעמלק נטפל על כנסת ישראל הנקראת ‘בתולה’ המקבלת שפע מאת
וכבר אנו עומדים בסוף השנה האחד עשר לצאתו לאור עולם השי”ת בימים אלו.
אלא שכל החזקתו של הגליון עומד מכח הציבור
אשר נרתם מפעם לפעם ליתן הנצחה או הקדשה או תרומה
ועל כן זקוקים אנו לתרומות הציבור למען המשך החזקתו המשך בעמוד 4 .1נערך מתוך מאמרים שנאמרו ע"י מרן שליט"א בשנים קודמות
וכן להנצחות או להקדשות
במיוחד כאשר ישנם גליונות מרובים ומוגדלים
אנא ממכם ,בפרוס הימים המקודשים הבעל”ט לעילוי נשמת האי גברא רבא בעמח"ס "חק המלך" לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית
הרימו את תרומתכם למערכת הגליון אשר בשנותיו המעטות זכה וזיכה את הרבים מרת רוזא רות זלושינסקי ע"ה
ותהיו שותפים בזיכוי הרבים הגדול מידי שבוע בקונטרסים הנפלאים על המועדים ונקבע מקומם כאבני יסוד בעולם התורה אשת הר"ר אברהם יהודה זלושינסקי זצ"ל
בברכה מרובה בכל מילי דמיטב וכתיבה וחתימה טובה הגאון המופלא רבי חנוך העניך קרלנשטיין זצוק"ל ובת החבר הר"ר יעקב לוי זצ"ל
נלב"ע י"ט אלול תשפ"ה
בן מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצוק"ל הונצח ע"י נכדה ידידנו הרה"ג רבי יוסף בנימין אינגבר שליט"א
ב”אור החיים” הקדוש (סוף פרשת כי תבא) הקשה ,למה בהקללות של פרשת נלב"ע כ"ב אלול תשנ"ט
בחוקתי נאמרו בסוף נחמות ,ואילו בקללות של פרשת כי תבא לא נאמרו בסופן
נחמות .ותירץ ,דהנה באמת צ”ב למה נאמרו בתורה הקללות פעמיים ,וצ”ל דבפרשת ת.נ.צ.ב.ה.
בחוקתי הרי נאמרו הקללות בלשון רבים ,כי זהו קאי על כלל ישראל ,ואילו בפרשת הונצח ע"י בניו הרבנים הגאונים שליט"א הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי בנימין ברוך הכהן קפלינסקי שליט"א
כי תבא נאמרו הקללות בלשון יחיד ,כי זהו קאי על כל יחיד ויחיד בפני עצמו ,ולכן להודות ולהלל ולשבח להי"ת בקהל רבים
בפרשת בחוקתי נאמרו גם כן נחמות ,כי כלל ישראל מובטח לו שבסוף יינצל ויתנחם
מצערו ,אך היחיד אינו מובטח ,ע”כ תוכן דבריו. לעילוי נשמת זקנינו לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
ונראה עוד ,דהנה הובא בשם חז”ל דעל ידי עשיית חסד יכולין לזכות בדין ,וביארנו אשר הרביץ תורה למעלה משבעים שנה והעמיד תלמידים רבים בהולדת בתו שתחי' בשעטומו"צ
כמה טעמים לזה .אך להנ”ל יש בזה טעם נוסף ,דכיון דעושה חסדים עם אחרים כל חייו היה שקוע בעיון התורה ובאהבתה ישגה תמיד מתוך עמל ויגיעה שיזכה לגדלה לתורה ולבן תורה לחופה ולמעשים טובים
אזי הריהו נעשה שייך לכלל ,וממילא יכול לזכות בדין בכח זכות הרבים ,שהרי כלל ולרוות ממנה ומכל יוצ"ח נחת דקדושה כל הימים
ישראל מובטח שהקב”ה יעשה להם נס. שריד אחרון לתלמידי ישיבת מיר בפולין ובשנחאי
וזהו שנאמר “ ָּפדָה בְ ׁשָלו ֹם נַפְ ׁ ִשי ִמק ֲּרָב לִ י ִכ ּי בְ ַר ִב ּים הָיו ּ ִעמּ ִָדי” ,די”ל דאין הכוונה ראש ישיבת חידושי הרי"ם
רק משום שהתפללו רבים עליו ,אלא גם משום שזכות הרבים עמדה לו ,דבזכות הגאון האדיר רבי יוסף ב"ר יעקב שרגא פייבל הלוי הורביץ זצוק"ל הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי אהרן הלוי יעקובוביץ שליט"א
הרבים יכול האדם להינצל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה רח”ל.
[קונטרס עצות לזכות בדין מהגר”ח קרלנשטיין זצ”ל] נלב"ע י' אלול תשפ"ב לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
ולעילוי נשמת בהיכנס בנו הבה"ח יצחק אייזיק הלוי ני"ו
בהזדמנות זו – ערב ימי הדין זוגתו הרבנית הצדקנית מרת זהבה גולדה הורביץ ע"ה לעול תורה ומצוות לקיימם כ"מצווה ועושה"
יש להזכיר לכל מי שהתחייב במשך השנה בת הרה"ג רבי יצחק אביגדור ענדא (עדן) זצ"ל שמחת הבר מצוה תתקיים ביום ב' י"ח אלול באולם בני הישיבות רחוב הרב מפונביז' 7מודיעין עילית
תרומות להוצאות הגליון ,להעביר ולשלם בהקדם אשר מסרה נפשה לבעלה ולתורתו ובחייהם ובמותם לא נפרדו יהא רעוא מן שמיא שיזכה לעלות
נלב"ע כ"ב אלול תשפ"ב במעלות התורה והיראה ומידות טובות
ת.נ.צ.ב.ה. ויזכה הרה"ג שליט"א לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו
סדר הגליונות לתקופה הקרובה הונצח ע"י נכדם ידידנו הגאון רבי יאיר פרנקל שליט"א בשמחה באושר בריוח ובכבוד וכל טוב
נצבים וילך ערב ראש השנה – גליון מוגדל ולא תמוש התורה מפיו ומפי זרעו עד עולם ,אכי"ר
שבת ראש השנה – אין גליון לעילוי נשמת זקני
האזינו שובה ערב יום כיפור – גליון מוגדל הר"ר זישא אהרן ב"ר עזריאל חיים קרפף זללה"ה הוקדש ע"י ידידינו הרה"ג החפץ בעילום שמו שליט"א
נלב"ע כ"ב אלול תשמ"ז לזיכוי הרבים בחודש אלול
יום כיפור – אין גליון להיות נכלל עם הציבור בגזירות טובות
סוכות-שמחת תורה – גליון מוגדל ת.נ.צ.ב.ה.
הונצח ע"י נכדו ידידנו הרה"ג רבי חיים בן הגאון הגדול רמ"מ קארפ שליט"א ולהתברך בכתיבה וחתימה טובה
בראשית – גליון רגיל
רוממות | עמוד 1
פנינים
הרבי אבל
ועובדות
לשולחן שבת רוממות +המעשים “ארמי
נושא
בפרשה רוממות +ההלכה
שותק ,שתקו משולחן המערכת הרב יעקב ליינר
גם הם .אכלה, אבד
ונהנתה .נטלה מצה ופוררה אותה לצלחתו של
מצרימה” וירד אבי “לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם” (כט,ה)
הרבי“ .זה טוב” ,אמרה .הנהן הרבי כנגדה ,גחן
ואכל! הבחין בהזדעזעותם של החסידים ,ואמר: השלוחה ה’ייבסקציה’, כשהשתוללה יין פוטר משקים קרושים
“אכילת ‘שרויה’ אינה איסור מדאורייתא ,ואף הבולשביקית של יהודים צוררים שמררו את
חיי אחיהם שומרי הדת ,סגרו את בתי הכנסת
כתב השו”ע (או”ח קעד ,ב) יין פוטר כל מיני משקין .וברמ”א :אפילו מברכה
לא מדרבנן ,מנהג הוא ,מנהג קדוש מקדמת ראשונה .וכתב המג”א (סימן רד סקי”ז) דמי התאנים לא פטר להו יין ,דפרי
דנא ,אבל מנהג .לעומת כיבוד אם ,שהיא מצות ונעלו את המקוואות ,פיזרו את הישיבות ואסרו
על שמירת מצוות ולימוד תורה ,אסרו ,עינו, נינהו לדעת הרא”ש כמ”ש רסי’ ר”ב סי”א ,לכן צריך לברך על העץ ,עכ”ד.
עשה מדאורייתא .והמזלזל בה ,חלילה ,עובר
על “ארור מקלה אביו ואמו” ,שמזלזל בהם, והגלו ...התפלץ לבו של מרנא בעל ה”חפץ אולם הפמ”ג (א”א רב ,כו) מי תאנים פרי העץ הם להרא”ש ,מ”מ כל ששתה
מלשון קלון (רש”י וראב”ע). חיים” זיע”א ואמר :הקשה שבגלויות היא גלות אותם דרך משקה אף דטעם כעיקר דבר תורה משקה הוה ,ויין פוטר כל
בין יהודים! מיני משקים ואין צריך לכלול כלל על העץ.
“ארור מכה רעהו בסתר” והוסיף :הלא נראה ,שהקדוש ברוך הוא גזר ובשו”ת חתם סופר (ח”א סימן מז) יין פוטר כל מיני משקין שאין המשקין
כתב רש”י :על לשון הרע הוא אומר .וכן איתא עלינו ארבע מאות שנות גלות שהתחילו 1
נצרכים ליין ,אלא שחשיבות קביעתו של יין פוטר כל המשקין.
בספרי .והיינו שכשמספר לשון הרע הרבה מלידת יצחק ,אלא שבנוסף נגזר עלינו להיות ובשו”ת שבט הלוי (ח”ד סימן יד) כתב :יין פוטר כל מיני משקה ,הוא משום
פעמים נגרם מזה רעה לחבירו ,כגון שיתגלגל פרק זמן ‘בארץ לא להם’ ,בארץ זרה .יכולים שהיין ראש לכל המשקים כמש”כ הרא”ש פ”ו דברכות והראשונים ,א”כ מה
עי”ז הלשנה לשלטון או קלקול פרנסה או היינו לקיים את הגזירה בחרן ,ומדוע עזב יעקב הבדל אם ברכת המשקין שהכל או בפה”א או עץ ,סו”ס כיון דתורת משקין
שידוך וכל מעמד שהוא וכיו”ב הרבה ,ובזה אבינו את בית לבן כעבור עשרים שנה ,כדי עליהם הם נטפלים לראש שהוא היין ,ואדרבה כל משקה שהיא זיין יותר
חשיב מכה רעהו בסתר. לגלות למצרים? סברא לפטור מן המים .דישנם ב’ סברות בפטור זה ,או משום דהמשקין
ויש בענין זה מעשה נורא ומזעזע ,והוא מכאן ראיה ,שגלות בין קרובים היא הקשה בעצמם טפל ליין ,או משום דנכללו בברכת היין כאלו ברך עליהם ג”כ,
המעשה עם אדונינו הגר”א זיע”א ,הובא ב’בנין “א ַר ִּמי א ֵֹבד ָא ִבי” ולפיכך “וַ ּיֵ ֶרד
והנוראה .שהרי ֲ מ”מ בדין הנ”ל אין הבדל דנפטרו בודאי .איברא שו”ר במג”א לענין ברכה
עולם’ ובכתבי ה”חפץ חיים” (“שם עולם” ִמ ְצ ַריְ ָמה” .שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, אחרונה ליקח מספק גם פרי ,מוכח דס”ל דאם ברכת המשקה בורא פרי
בהשמטות) וה”חפץ חיים” הביא ששמע כן ולבן ביקש לעקור את הכל ...אף כיום ,סיים העץ אף שבעצם הוא משקה מ”מ לא פטר ליה ברכת היין ,וא”כ ליתא
מהגאון רבי יהושע העלער בעל ה’חוסן ישועות’ בכאב ,אחינו ובשרנו ,הם המבקשים לעקור מש”כ .וע”ע בשו”ת שבט הלוי (ח”ח סימן קסו ,ג).
ששמע מרבו בעל ה”נחלת דוד” ,ששמע מרבו את הכל...
רבינו חיים מוואלאז’ין זיע”א ,ששמע מאדונינו
ועוד כתב בשו”ת שבט הלוי (ח”י סימן מב ,י) ע”ד המג”א דמי תאנים לא
הגר”א בעצמו. הכרת הטוב פטר להו יין דפרי נינהו לדעת הרא”ש .קשה בזה ,דמה לי דתורת פרי הוא
וכך המעשה :כשהגר”א קיבל על עצמו גלות, על הפסוק “וענית ואמרת” פירש”י :לשון לענין ברכה ,מ”מ הוא שותה בתורת משקה כמו יין ,ויין הוא ראש המשקין
נזדמן לו בדרך לשכור עגלה אצל עגלון יהודי הרמת קול .שאל על כך ,הרה”ק בעל ה”בית ופוטר מי תאנים ,ואחרי זמן רב מצאתי בפמ”ג (א”א רב ,כו) כתב תו”ד
אחד .בדרך נרדם העגלון ,והסוס בהליכתו סר ישראל” מגור זצ”ל ,הרי לעיל פירש רש”י כדברינו ,דגם לו יהא דצריך לברך בפה”ע על משקה מ”מ לענין יין פוטר
מן הדרך והלך על ערוגות בצד הדרך ,שהיו “ואמרת” שאינך כפוי טובה ,א”כ מהו הפשט כי תורת משקה עליו.
שייכות לאיזה גוי ,הסתכל הגוי מרחוק ,רץ הנכון במילה “ואמרת”? ובשיעורי מרן הגרי”ש אלישיב (ברכות עמוד תנג) כתב :יין פוטר כל משקין,
לעגלה ,וראה שם אחד שישן ואחד שקורא אלא ,שניהם אמת והאחד משלים את השני ,כי וגלידה תלוי איך אוכלה ,אם לועס יש לזה דין אוכל ולא נפטר ,אך אם
בספר .סבר הגוי שמי שקורא בספר הוא בעל דרך העולם כשבאים לבקש צועקים ומבקשים ממיס אותה בפיו ה”ה משקה ונפטר בכרכת היין .דגלידה דינה כמאכל
העגלה ,והחל להפליא את מכותיו באכזריות בכל פה ,אולם להודות ולומר תודה מסתפקים ולא כמשקה ,כמו שכתבו תוס’ (יומא עו ,ב ד”ה גמר) דיין קרוש יש לו
על גופו הטהור של הגר”א ,והיה ברצון הגר”א לומר בשפה רפה ובחצי פה. דין אכילה ולא שתיה ,אולם נראה פשוט דדוקא כשלועסו אבל כשממים
לענות לו שאינו העגלון והוא לא אשם בזה אך מכאן נלמד כי גם הכרת טובה צריכה להיות אותו חוזר הוא להיות משקה .וכך הוא גם דין הגלידה ,בהיותה קפואה היא
כלל ,אך הגר”א לא רמז דבר. בהרמת קול ,להודות להלל ולשבח להקב”ה על כמאכל ,ואם לועס אותה אינה נפטרת בברכת היין ,אבל אם ממיס אותה
ונשאל רבינו הגר”א ,למה לא ענה לגוי שום כל הטובה שעשה לנו ,וכמו כן צריך להודות בפה יש לה דיני משקה ,ולכן היא נפטרת בברכת היין ככל מיני משקים.
דבר? וענה הגר”א ,שאם היה אומר דבר זה, לחברו על טובה שעשה לו ,בהרמת קול… וכשמוצץ סוכריה יש לזה דין משקה ,בזמן שיורד לגרון או למעיים זה
היה נכנס עי”ז בכלל הלשנה ולשון הרע ,והיה כבר נוזלים[ ,משא”כ כשלועס שוקולד] .והכלל בזה הוא ,כל שאכילתו
עובר על מכה רעהו בסתר! כי אף אם העגלון “ובאו עליך כל הברכות וגו’ דרך לעיסה דינו כמאכל ואינו נפטר בברכת היין ,וכל שהוא מציצה דינו
היה פושע ,הרי הוא רק חייב ממון עבור ההיזק
ולא הכאות.
כי תשמע בקול ה’ אלוקיך” 2
כמשקה .ולבן הוא בודאי משקה ,שהרי הוא נשפך כמים.
מעשה בבן תורה שבא להתייעץ עם מרנא ובשו”ת אור לציון (ח”ב פרק יב ,יב) קי”ל שיין פוטר שאר משקין ,שנראה
ואז הוסיף הגר”א דבר נורא ואמר :שאם לא ה”חזון איש” זי”ע בעניין רפואי המצריך ניתוח, שיין פוטר אף גלידה ,כיון שדינה כמשקין ,וגלידה חלבית שדינה כאוכל
היה מתאפק והיה אומר לגוי שהוא לא האשם, וה”חזון איש” יעץ לו לאיזה בית חולים יפנה אינו פוטר ,אלא שיש להסתפק בזה ,שקשה לומר שכשמברך על היין
לא היו עוזרים לו כל תורתו ,מצוותיו ,וזכיותיו! ומי הרופא שיש לפנות אליו .המשיך הבחור דעתו גם על הגלידה ,ולכן מספק יש לפוטרם בדבר אחר .וכל מה שנתבאר
אלא היה מוכרח להתגלגל עבור זה בכלב ושאל את ה”חזון איש” אם יכול לדבר עמו
נובח... שגלידה ,והוא הדין ארטיק ,שאין בהם חלב דינם כמשקין ,היינו בגלידות
בלימוד ,ואכן הוא דיבר עם החזו”א במשך המצויות כיום ,שרובם משקין ,אלא שמוסיפים בהם כמה חומרים ,אבל יש
סיפור זה היה מספר הגאון הגדול רבי אליהו שעה ארוכה בדברי תורה בעומקה של סוגיא
ברוך פינקל זצ”ל מר”י מיר ,והיה מוסיף :למדנו העושים גלידות ע”י שמקציפים ביצים ומוסיפים מעט חומרים ,והם אוכל
השייכת לסדר “קדשים”. גמור ,וודאי שדינם כאוכל ,ומברכים עליהם בתוך הסעודה ,כיון שבאים
עד היכן עומק מדת הדין בזה מגעת ,שהרי החזו”א מאד נהנה מחידושיו של בן תורה
אין אנו מספיקים לבא לתאר את גודל תורתו לקינוח .והוא הדין למביאים נוזל קרוש (ג’לי) לקינוח ,שדינו כאוכל ,כיון
זה .כאשר סיימו את שיחתם ,אמר לו ה”חזון שאינו מפשיר כגלידה ,ומברך עליו בסוף הסעודה.
וזכיותיו של אדונינו הגר”א ,שמלבד יגיעתו איש” לתדהמתו :בנוגע למה שדיברנו קודם
העצומה בתורה לשמה בקדושה ובטהרה וכו’ וכתב בספר ירכתי צפון (עמוד קעד) :הא דיין פוטר כל המשקין ,אינו גזירת
על ניתוח ,אין צריך לעשותו! לא הבין הלה הכתוב ,אלא סברא הוא שכיון שהוא החשוב שבכל המשקין אזי אף באופן
וכו’ ,אלא גם זכות הרבים תלויה בו ,שכל כך מעיקרא מה סבר החזו”א ובסוף מה סבר ,מדוע
הרבה תורה שלומדים היום היא תורתו של שינה דעתו?! הסביר לו ה”חזון איש” :בתחילה
שאין המשקין נצרכים לו נחשבים כטפל לגביו ,וכ”כ הראשונים (ברכות
הגר”א ,וכל הישיבות ומקומות התורה הכל דיברתי עמך בדרך הרגילה ,היאך צריך להיות מא ,ב) ,וכ”ה במשנ”ב (סימן קעד סק”ב) .וע”כ מסתבר דהלכה זו אמורה
מכחו ומכח כחו ,וכל הזכיות האלו שהם בלא עפ”י דרך הטבע ,ואולם כשראיתי את עמלך דוקא בדבר שעיקרו לשתיה ,דאז נחשב היין שאף הוא עיקרו לשתיה
גבול ובלא תכלית ,כולם ביחד לא היה בהם בתורה ,דע לך שבחור העמל בתורה הרבה ,יש כראש וראשון לגביו ,אבל בדבר שעיקרו לאכילה אין לו שייכות כלל ליין,
כח לעמוד לעזור ולהציל מעומק הדין ...נורא! דרכים אחרות לרפאותו .איתו הקב”ה מתנהג וכן דעת מרן הגר”ש אויערבאך זצ”ל בפשיטות ,3וכן מורים גדולי המורי
בהזדמנות אחת לאחר שסיפר הגרא”ב בהנהגה שונה! הוראות .ויש שדימו הלכה זו לעניני הכשר טומאה ,אם נחשב למשקה,
זצ”ל את הדברים ,היה עוד כמה ימים אח”כ ולעניני שיעורו בברכה אחרונה ,אם כזית או רביעית ,ושיעור זמן אכילתו
נסער מאד מהדברים ,ואמר שלא טוב עשו “ארור מקלה אביו ואמו” אכילת פרס או שתיית רביעית כמבואר בסימן ר”י .ולענ”ד אין להלכה
המעתיקים שהדפיסו המעשה בכתבי הח”ח שח הגה”צ רבי יעקב גלינסקי זצ”ל :בחור בא זו שייכות לכל הנ”ל ,דכל הדינים הנ”ל איירו בנוזלים ולאפוקי דבר גוש
בהשמטה אחרונה ,ומן הראוי היה להדפיסו לפני ה”חזון איש” ,הוא מבית פושר ,ה’ זיכהו ומוצק ,והא דיין פוטר אינו בגלל שהוא זהה להם במה שהוא נוזל ,אלא
בעמוד הראשון של ספר שמירת הלשון. להתחזק ,הוא לומד בישיבה ,אבל כשהוא חוזר לפי שהוא המשקה הנכבד ביותר ,ע”כ כל שעיקרו לשתיה ומוגדר כמשקה
איך ניתן לזכות בדין? הביתה ,יש לו בעיה ,אמו לא מכסה את ראשה, ולא רק כנוזל נעשה טפל לשתיית היין ,ומינה דדבר שעיקרו לאכילה כגון
ואסור לומר דברים שבקדושה כנגד שערותיה מרק או לבן שמנת וכדו’ ,אין לו שייכות ליין ,אף שלגבי דינים הנובעים
היה אומר מרן הגאון הגדול רבי מיכל יהודה המגולות של אישה נשואה .מה יעשה ,איך
ליפקוביץ זצ”ל :שמעתי מהגאון רבי מאיר מעובדת היותו נוזל ולא מוצק דינו זהה ליין .ומצאתי און לי בלשונו הזהב
ישיר זמירות ,ויברך ברכת המזון? ענהו ה”חזון של הפמ”ג (א”א סימן רב סקכ”ו) דכתב בענינא דיין פוטר כל המשקין ,וז”ל,
שפירא זצ”ל [אביו של הגאון רבי משה שפירא איש” :במשנה ברורה (עה,ה) מבואר ,שדי
זצ”ל] שזכה לשמוע שיחות מוסר ממרן ה”סבא” כל ששתה אותם דרך משקה וכו’ ,משקה הוה ויין פוטר כל מינן משקין
בעצימת עינים .תסתכל בסידור ,ודי .אבל עיי”ש אריכות הענין ,עכ”פ להדיא דיין פוטר רק את הדברים ששותה דרך
מסלבודקא זיע”א ,שבשנה אחת ,דיבר הסבא לבו של הבחור נקפו“ :אולי מוטב צידוד כל
במשך כל חודש אלול ,אודות עומק חומרת הגוף ,שלא תהיה מולי?!” החזון איש הזדעזע: משקה ולא כל דבר שתחת הגדרת נוזל ,עכ”ד.
מעשי האדם ,עד שיש לתמוה כיצד יוכל האדם אם ההלכה מתירה ,רצונך להחמיר על חשבון
לזכות בדין של ראש השנה .והטילו הדברים כבודה של אמך?! להתריס ,להפנות אליה גב?!
פחד נורא על השומעים ,עד שהיו קוראים ואם היא תקום ותטרח להגיש לשלחן ,ותסתובב מי שלקות וגם מי סחיטת פירות לכו”ע ,והביא .1כתב הקצות השלחן (סימן נג בבדי השלחן
לאלול של אותה שנה “אלול השחור”... סביב ,אתה תשיר “אשת חיל” ותסתובב כנגדה
ראיה דאל”כ היה שיעורו בכזית ולא ברביעית סקכ”ח) :השו”ע הרב כתב בסדר ברכת הנהנין
באותה שנה בליל ראש השנה ,שינה ה”סבא” ועל כרחך דמשקה הוא. (פ”א סעיף כא) פוטר בברכתו כל מיני משקין
כסביבון?! -זו “חומרה” שתצית אש בבית ,ואש .3השבוע התקשרתי להרב המחבר ירכתי בין מברכה ראשונה שהיא שהכל נהיה בדברו
ממה שהיה נהוג בישיבה שלא אמרו שיחה גדולה ממנה בגיהנום! אם היו המשקין לפניו וכו’ ,והנה מדכתב מברכה
צפון ה"ה הג"ר אליהו קליקשטיין שליט"א,
בליל ר”ה ,ואמר שיחה ובה חזר על דברים המשיך רבי יעקב גלינסקי :ידוע כמה מקפידים ושאלתי מנין לו פסק זה מרבינו זצ"ל ,והשיב לו ראשונה שהיא שנ”ב ,משמע דדוקא משקין
אלו בחריפות יתירה .ובסיום דבריו אמר :ואיך בבעלזא על המנהגים ובפרט בפסח ,ובפרט על כי אביו הגר"ח זצ"ל ראש ישיבת גור בעמנואל, שברכתן שנ”ב נפטרין בברכת היין ,אבל משקין
אם כן ניתן לעבור את ימי הדין ?...אבל ,אמר מנהג רווח כהימנעות מאכילת “שרויה” .ה”שר הוא אחיינו של רבינו זצ"ל .ולפני למעלה שברכתן בורא פרי האדמה או בפה”ע אין
ה”סבא”‘ ,על ידי הנהגה של מידות טובות, שלום” מבעלזא זצ”ל הסב לשולחן ליל הסדר, מחמישים שנה ,היה רבינו שוהה בביתם בבני נפטרין בברכת היין .וצ”ל משום דכיון שנשתנה
על ידי שמירה ראויה על הנהגה הראויה בין ואימו הישישה לצידו .בהגיעם ל”שולחן עורך” ברק בימי בין הזמנים ,ומני אז היו קשורים עם ברכתן כברכת הפירות דיש כהפירות עצמם
אדם לחברו ,ניתן לעמוד בדין של ראש השנה הוגש המרק ,נטלה האם מצה ,ופוררה אותה רבינו במשך כל השנים ,וכל מה שהביא מרבינו ואין נפטרים בברכת היין ,וצ”ע לדינא.
ולזכות לגמרי’! במרק ,לעיניהם המתפלצות של החסידים. בספריו הם דברים ששמע ממנו. .2כתב בשלמי ניסן (ברכות סימן מא) לדינא
מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל הכריע דיין פוטר גם
רוממות | עמוד 2
ֲעלֵ יהֹון’ ְמגַ נָ א
[תרגום :בת קול נפלה
משמי מרום וכך אומרת:
ּות ֵהי
ְ
הפרשה
ביאור עניני
רוממות +הפרשה נאמרה
ברית הקללות
בפרשת השבוע
כריתת הברית הגדולה
לא תיראו אבות עולם
שאפילו פסקה זכותם של יוסף בריקמן
הרב שנכרתה בינינו לבין ה’
“אּלֶ ה ִד ְב ֵרי ַה ְּב ִרית יתברך ֵ -
כל הדורות זכותכם לא
תפסק ,וברית שקיימתי עמכם ֲא ֶׁשר ִצּוָ ה ה’ ֶאת מ ֶֹׁשה לִ כְ רֹת
לא מתבטלת ותהיה מגינה רבינו הגדול מרן ראש הישיבה ה"דרכי שמואל" זיע"א מֹואב
ֶאת ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ֶא ֶרץ ָ
ִמּלְ ַבד ַה ְּב ִרית ֲא ֶׁשר ּכָ ַרת ִא ָּתם
עליהם].
ְּבח ֵֹרב” (כח ,סט) ,והברית הזו
וכל הזעזוע הגדול הזה ,נאמר התורה. את עלינו שנקבל נכרתה באלה ובשבועה
רק על הקללות שאמר משה רבינו כאן ,מה שאין כן ֵא ֶּלה ִדבְ ֵרי ַה ְּב ִרית
בקללות שבפרשת בחוקותי נראה שלא היה כן ,ויש להבין והסיבה שמוזכרים כל כך הרבה קללות ,היא משום
טעם חילוק זה. שהקב”ה רוצה בטובתנו שנבחר בחיים האמיתיים ,בכדי
שנהיה חבוקים ודבוקים בו ,ועל ידי ריבוי הקללות אנו
והביאור הוא ,שיש הבדל גדול בין קללות שבאו מפי משה לבין קללות שבאו מפי מחוברים בלא יכולת להפרד ,וכדברי רש”י בפרשת נצבים (כט ,יב)‘ :הקללות
הגבורה ,שבקללות שהקב”ה עצמו אמר לנו ,זה בא מתוך אהבהּ“ ,כִ י ֶאת ֲא ֶׁשר והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו’.1
יח” (משלי ג ,יב) ,וכמו אב המכה את בנו שבאותה שעה שבא להכותו יֶ ֱא ַהב ה’ יֹוכִ ַ
מתעוררים רחמיו על בנו הרבה יותר מבאופן רגיל ,כיון שמכהו מרוב חיבתו ישראל את השילוני אחיה שקלל קללה כיוצא בזה אמרו חז”ל (תענית כ ,א)‘ :טובה
שרוצה להטותו לדרך הישרה ,ולכן גם נאמרו בתוך הקללות שבפרשת בחוקותי עם וגדולת מעלת את שגילה בלעם כי יותר מברכה שברכן בלעם הרשע’ .ע”כ.
.2
“מ ִּפי ֶעלְ יֹון ֹלא ֵת ֵצא ָה ָרעֹות”
הרבה פסוקי נחמה ,כי ִ “מ ְר ָׁש ִעים ישראל ,גרם בזה רק קלקול ,ומוכרח שיצא מזה דברים רעים ,שהרי ֵ
יֵ ֵצא ֶר ַׁשע” ,ואמרו חז”ל (דב”ר א ,ב) :שכששמעו ישראל את מעלתם הגדולה מפי
אך הקללות שבמשנה תורה ,כבר הזכרנו לעיל בפרשת דברים את דברי המגיד בלעם הרשע שאמר “ֹלא ִה ִּביט ָאוֶ ן ְּביַ ֲעקֹב וְ ֹלא ָר ָאה ָע ָמל ְּביִ ְׂש ָר ֵאל” ,שלא מביט
מדובנא בשם הגר”א ,שיש הבדל בין משנה תורה לחומשים שלפניו ,שבארבעת בעוונותיהם ,על ידי זה ‘גבה ליבם’ שחשבו שהקב”ה יוותר להם על חטאיהם ,ועל
החומשים משה רבנו כתב את הנבואה שקיבל מהקב”ה ,ו’שכינה מדברת מתוך ידי כן חטאו בבנות מואב.
גרונו’ ממש ,אבל בספר דברים ,הדיבור הוא דיבור של משה רבנו ,והיה זה מעין
נבואת שאר הנביאים שבשעה שאמרו נבואתם כבר נעתק הדיבור של הקב”ה וחומר וקל ליראה. והגיעו התחזקו השילוני אחיה של ולעומת זאת ,מקללותיו
מהם ,ואף שנבואת משה רבינו היא נבואה של גדול הנביאים ש’לא קם כמשה’, בן בנו של ק”ו בקללותיו של משה מפי הגבורה ,שאדרבה ,על ידם האדם מפחד
מכל מקום בסוף היתה זו נבואה של משה רבינו ,ולפיכך היו יותר קללות. ומתיירא ופורש מן העבירות ,וזה מביא אותו לדביקות וחיבור עם הקב”ה .וכן על
ידי היסורים האדם שב בתשובה ומתכפר לו ומתייצב לפני ה’.
ואע”פ שמשה רבינו ה’רעיא מהימנא’ מסר נפשו עבור עם ישראל ,וגם האבות
טענו שכשימות משה רבינו לא יהא מי שיגן על כלל ישראל ,בכל זאת הקללות
שאמר בעצמו יש בהם יותר קללה מהקללות שאמר הקב”ה. “כ ֲא ׁ ֶשר יִ ְד ַּבק ָה ֵאזוֹ ר” ַּ
ובימי יחזקאל הנביא ,הזקנים באו ליחזקאל ואמרו שאינם יכולים לעמוד בקיום
מתוך תכלה שנה וקללותיה התורה והמצוות ,ומבקשים הם להיפרד ‘ -לא הם ולא שכרם’ .ולא היה זה
מרידה ,אלא שהרגישו שאין להם יכולת לעמוד בכך .ויתכן שזה גם בגלל שבאותו
בקריאת הקללות קודם ראש השנה ,אנו מקיימים את התקנה של עזרא הסופר זמן היו לפני ה’מודעא רבא לאורייתא’ של ימי הפורים ,שעדיין היו יכולים לומר
(מגילה לא ,ב)‘ :עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם שלא רצו בקיום המצוות מלכתחילה שהרי כפה עליהם הר כגיגית (שבת פח ,א).
עצרת ,ושבמשנה תורה קודם ראש השנה .מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש
לקיש :כדי שתכלה השנה וקללותיה’. ית אבל הקב”ה אמר בנבואה ליחזקאל שלא שייך להיפרד “ -וַ ֲאנִ י ִא ָּד ֵרשׁ לָ כֶ ם ֵּב
רּוחכֶ ם ָהיֹו ֹלא ִת ְהיֶ ה ֲא ֶׁשר ַא ֶּתם א ְֹמ ִרים נִ ְהיֶ ה כַ ּגֹויִ ם ּכְ ִמ ְׁש ְּפחֹות יִ ְׂש ָר ֵאל ...וְ ָהעֹלָ ה ַעל ֲ
ואין זה ענין של ‘סגולה’ ו’מזל טוב’ שעל ידי שקוראים בתורה את הקללות ,אזי ּוב ֵח ָמה רֹוע נְ טּויָ ה ְ ּובזְ ַ ָה ֲא ָרצֹות לְ ָׁש ֵרת ֵעץ וָ ָא ֶבןַ ,חי ָאנִ י נְ ֻאם ה’ ִאם ֹלא ְּביָ ד ֲחזָ ָקה ִ
‘תכלה שנה וקללותיה’ ,אלא הכוונה היא שנתעורר משמיעת הקללות לתקן את ְׁשפּוכָ ה ֶא ְמלֹוְך ֲעלֵ יכֶ ם” (יחזקאל כ ,לא-לג).
דרכינו למעשה ,וכך ממילא יכלו הקללות ונזכה לשנה טובה ומתוקנת.
כי הקב”ה מרוב חיבתו ואהבתו הגדולה אלינו ,הדביק אותנו אליו בקשר עולם
וצריכים להתעורר כששומעים את הדברים במעמד קריאת התורה ,שהרי יש שאינו יכול להינתק ּ“ -כִ י ּכַ ֲא ֶׁשר יִ ְד ַּבק ָה ֵאזֹור ֶאל ָמ ְתנֵ י ִאיׁש ּ -כֵ ן ִה ְד ַּב ְק ִּתי ֵאלַ י
לקריאה באותו זמן גדר כמו של מתן תורה ממש ,וכמו שכתב הטור (סי’ קמא) הּודה נְ ֻאם ה’ ,לִ ְהיֹות לִ י לְ ָעם ּולְ ֵׁשם וְ לִ ְת ִהּלָ ה ֶאת ּכָ ל ֵּבית יִ ְׂש ָר ֵאל וְ ֶאת ּכָ ל ֵּבית יְ ָ
בשם הירושלמי ‘על לבי כנישתא וחזא חזנא דקרא ולא קאי בר איניש תחותיה ּולְ ִת ְפ ָא ֶרת וְ ֹלא ָׁש ֵמעּו” (ירמיה יג ,יא) .הקב”ה הדביק אותנו אליו “ּכַ ֲא ֶׁשר יִ ְד ַּבק
אסור ,כשם שניתנה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור’ .ובלבוש ָה ֵאזֹור” -דבוק ,דבוק ,דבוק ,בלא שום שייכות להיפרד.
הרחיב וביאר (הו”ד במשנ”ב שם סקט”ז)‘ :נוהגין שהגבאי או הקונה המצות עומד
אצל ס”ת וזה נקרא סגן ,כדי שיהיה ג’ ,היינו שהסגן הוא כביכול במקום הש”י
שהוא מצוה לקרות לכל מי שירצה ,3והקורא הוא הסרסור במקום משה ,והעולה ישת ַא ְר ָעא ּו ׁ ְש ַמיָ א’ ִ‘א ְת ְרגִ ׁ ַ
הוא המקבל במקום כל ישראל ובשליחותם’. והנה נאמרו בתורה שתי פרשיות של קללות ,האחת בפרשת בחוקותי ,והשניה
נמצא שבשעת קריאת התורה נחשב כאילו אנו שומעים את הקללות מפי הגבורה בפרשת כי תבא .ואמרו חז”ל (מגילה לא ,ב)‘ :הללו ,בפרשת בחוקותי -בלשון
כמו ששמעו במתן תורה .וצריכים לחיות את הדברים ,לא סתם לדמיין דמיון רבים אמורות ,ומשה מפי הגבורה אמרן .והללו ,בפרשת כי תבא -בלשון יחיד
בעלמא ,שאם חז”ל אמרו שכאילו עומד על הר סיני ושומע מפי הגבורה ,יש לזה אמורות ,ומשה מפי עצמו אמרן’.
שייכות באמת ,אלא שצריך להתחזק ולעורר עצמו לצאת מההרגל המכלה כל 4 בתוכם אמרו בחוקותי בפרשת שבקללות הללו, ויש הבדל בין שתי הפרשיות
חלקה טובה... יהם ֹלא ְמ ַא ְס ִּתים וְ ֹלא גְ ַעלְ ִּתים יֹותם ְּב ֶא ֶרץ אֹיְ ֵב ֶ פסוקי נחמה ,כמו “וְ ַאף ּגַ ם זֹאת ִּב ְה ָ
וצריכים להתעורר לתקן את דרכינו למעשה ממש ,ולא להכניס קרירות שהקב”ה ֹּלתם” וגו’ (ויקרא כו ,מד) ,אבל בקללות בפרשת כי תבא שאמרו משה -לא לְ כַ ָ
וותרן ואין מה לפחד מהקללות .ופעם עמי הארץ היו בורחים מבית הכנסת בשעת נאמרו כלל פסוקי נחמה.
קריאת הקללות עד שהיו צריכים לחפש מנין לקריאת התורה .5והפוסקים הוצרכו ועוד מצינו בקללות שבפרשת כי תבא ,שכל העולם הזדעזע כשנאמרו ,וכמו
להזהיר שלא לברוח בשעת קריאת הקללות (עי’ משנ”ב תכח ,יז) ,וכיום ב”ה ימר ִּפ ְתגָ ֵמי מׁשה נְ ִביָ א לְ ֵמ ָ שכתב בתרגום יונתן בן עוזיאל (כח ,טו)ּ‘ :כַ ד ָּפ ַתח ֶ
‘אכשר דרא’ וכבר לא בורחים... יה ָרא ָק ְדרֹון וְ כֹוכְ ַביָ א ּוׁש ַמיָ א זָ עּוִׁ ,ש ְמ ָׁשא וְ ִס ֲ יׁשת ַא ְר ָעא ְ חּותא ָה ִאלֵ ין ִ -א ְת ְרגִ ַ אֹוכְ ָ
אך מה שאנו לא בורחים זה לא משום שאנו יותר חכמים מהם ,אלא משום שחסר יא יָ נַ לָ אִ וְ ין, קִ תְ ׁש
ָ א ית
ָ יָר ְ ּב
ִ ל כָ וְ ן, ה ֶ ּת
ְ בּור
ְ קְ ית ּב
ֵ מִ יןוחִ וָ צ
ְ א מָ לְ עַ תה ַ בְ אַ והֹון, יוְ כְ נָ ׁשּו זִ
לנו את היראת שמים שהיתה להם ,את ההרגשה שהתורה מדברת אלינו בכל לָ א ִטלְ ֵטל זָ אזֵ יהֹון’ [תרגום :כאשר פתח משה הנביא לומר דברי התוכחה האלה
הקללות .וכמו שאמר הגרי”ס ש’גדולי היראים ספו תמו’ -שפעם ראו יותר יראה, -נרעשה הארץ ושמים נרעדו ,שמש וירח קדרו וכוכבים אספו זיום ,אבות עולם
וזה השפיע על כולם יראה ,ולפיכך עמי הארץ ברחו מבית הכנסת בקריאת התורה. צועקים מבית קבורתם ,וכל בריות שותקים ,ועצים לא טילטלו ענפיהם].
ואמנם זה שטות לברוח מבית הכנסת ,כי אי אפשר לברוח מהתורה ,רק צריכים וגם אבות העולם חרדו וזעו כששמעו את הקללות ,עד שהקב”ה ניחמם שלעולם
להתעורר כששומעים את הדברים ,ולהתבונן גם מעבר למילים ,לחיות את לא תפסק הברית עם בניהם ,וכמו שכותב התרגום יונתן בהמשך דבריו‘ַ ,ענְ יַ ין
הדברים שיכנסו בלב ,לא לחיות ב’מלומדה’. וטיָ א ִאלֵ יןֵ ,היךְ חֹובין וְ יִ ְמטּון ֲעלֵ יהֹון לְ וָ ַ ַא ְב ַהת ַעלְ ָמא וְ ָא ְמ ִריןֲ :חבֹול ַעל ְּבנֵ ינָ ן ּכַ ד יְ ִ
כּותין ְמגַ נָ א ֲעלֵ יהֹון ,וְ לָ א יֶ ֱהוֵ י רּותהֹון ,וְ ִדלְ ָמא יֶ ֱע ַבד ְּבהֹון ֵׁש ְציוּ וְ לָ א ְת ֵהי זְ ִ סֹוב ְ יָ כְ לִ ין לְ ָ
וברש”י על הפרשה כתב בשני מקומות (כו,טז כז,ט) שצריכים לחוש ולהרגיש יצלֵ י ַא ָמטּולְ ְּתהֹון’ [תרגום :עונים אבות עולם ואומרים :חבל על בנינו גַ ְב ָרא ִדיקּום וִ ַ
שכל יום ויום הכל מתחדש ,ו’בכל יום יהיו בעיניך כחדשים’ .וכן הוא באמת כמו כאשר יחטאו ויגיעו עליהם קללות אלה איך יכולים לסובלו ,ושמא יעשה בהם
שמאריך הנפש החיים (ש”א פ”א) שהבריאה מתחדשת בכל רגע ורגע ,וכל הזמן יש כליה ולא תהיה זכותנו מגינה עליהם ,ולא יהיה איש שיקום ויתפלל בשבילם].
צירופים חדשים ,כמו שייסדו אנשי כנסת הגדולה ‘המחדש בטובו בכל יום תמיד
מעשה בראשית’. ּ
ו יל רֹומא וְ כֵ ן ֲא ָמ ַרת :לָ א ִת ְד ֲחלּון ַא ְב ַהת ַעלְ ָמאַ ,ד ֲא ִפ ְ‘ּב ַרת ָקלָ א נָ ְפלַ ת ִמן ְׁש ֵמי ְמ ָ
ימית ִע ְמכֹון לָ א ְמ ַב ְטלָ א, ימא ְד ַקיֵ ִ כּותכֹון לָ א יִ ְפסֹוקְּ ,וקיָ ָ כּותהֹון ְדכָ ל ָד ַריָ א ,זְ ְ ָּפ ְס ָקא זְ ְ
.1בענין זה היה רבינו רגיל להביא גם את דברי המכילתא דרבי ישמעאל (יתרו מסכתא דבחדש פרשה ג)‘ :ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם .אבל לא שמענו מהיכן קרא באזניהם וכו’ ,רבי ישמעאל אומר וכו’,
שמטים ויובלות ברכות וקללות וכו’ .כיון שראה שקבלו עליהם וכו’ ,אמר להם הרי אתם קשורים ענובים תפוסים ,מחר בואו וקבלו עליכם המצות כולן’ ,ע”כ .והיינו שקבלת הקללות הוא חלק מוכרח מכריתת הברית,
שעל ידי הקללות ישראל נעשים קשורים להקב”ה.
.2והוסיף על כך רבינו :שאף על פי שהקב"ה מלא חסדים ואוהב אותנו ,מכל מקום אמרו חז"ל (בבא קמא נ ,א)' :אמר רבי חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא -יותרו חייו ,שנאמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו
משפט' .וזה קשה מאד ,דמה ראו חז"ל הקדושים ,אוהבי ישראל האמיתיים ,לקלל את האדם שאומר שהקב"ה וותרן .אלא שרצו לעקור טעות זו מהשורש ,כי יש טעות שמושרשת בבני אדם שרואים שהקב"ה טוב
ומטיב וחושבים שלפיכך יסלח על חטאיהם בלי שישובו בתשובה ,וכדי לעקור מחשבה זו קיללו חז"ל ,ללמד שודאי הקב"ה מלא חסדים ,אבל אינו וותרן.
.3וכאשר היה מזכיר רבינו את דברי הלבוש ,היה מתבטא במורא גדול ,כי קשה להוציא מהפה את המילים הללו שהסגן הוא כנגד הקב"ה...
.4ובמקו”א הוסיף רבינו ואמר :ובעינינו ראינו את היראה הגדולה של מרן הגרי”ז בשעת קריאת התורה ,וכמו שהזכרנו תמיד שקריאת התורה היא מעין מעמד מתן תורה כשומע מפי הגבורה.
.5הנה באליה רבה (תכח ,יג) כתב' :וראיתי פעם אחת מזקני הגאון ז"ל שהלך חוץ לבית הכנסת עד אחר שקראו התוכחה' .אמנם ודאי אין הכוונה שהוא יצא כדי שלא לשמוע את התוכחות ,דאם כן ח"ו הוא היה
מאלו שהביאור הלכה (תכח ,ד) מגדיר שראה "שערוריה" שמבטלים את הקריאה וכו' ,וזקנו של האליה רבה הוא מהרא"ש מפראג כמפורש שם באליהו זוטא ,שהיה מגדולי דורו .אלא נראה מתוך הענין שמדבר בו
האליה רבה ,שהכוונה היא שבהיותו הרב יצא חוץ לבית הכנסת כדי שלא יתנו לו את העלייה ,ולא יצטרכו לשנות את השינויים שעליהם מדבר הא"ר שם מה לעשות כדי שלא יצא שעליה זו היא השייכת לרב .אך
כנראה שודאי שמע את הקריאה בהיותו עומד חוץ לבית הכנסת.
רוממות | עמוד 3
פתחון פה בתפילה לעושי מצוות
אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא ,בא וראה כמה
ואני תפילה
(ועד נ"ז) רוממות +התפילה שלוש תפילות כנגד מצוות הביכורים
לימדונו רבותינו שזמן של הודאה על העבר הוא גם זמן של
מתחטאין וכמה יש להן פתחון פה לעושי מצוות .אדם יש לו הגאון רבי מרדכי יפה שליט"א בקשה על העתיד ,כך למדים אנו מלאה אמנו שתפשה פלך
עסק אצל מלכות ,פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין הודיה (בראשית כט ,לה) “ -ותאמר הפעם אודה את ה’ על כן
אותו אצל המלך ,כיון שהגיע אצל המלך ספק עושה שאלתו ספק לא עשה .אבל הקב’’ה אינו כן, קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת” .ומבאר הטור בפרושו על התורה ‘נתנה הודאה למקום שנתן
אלא יורד אדם לתוך שדהו ,ראה אשכול שביכר תאנה שביכרה רמון שביכר ,מניחו בסל והולך לה כל חלקה ,ולא בקשה על יותר ,ועל כן עמדה מלדת’ ,היינו שהיה ראוי ללאה לאחר שנתנה
לירושלים ,ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל, הודיה על הטוב שהבורא הטיב איתה ,לבקש על העתיד ,וכשלא ביקשה גרמה שיפסק ממנה
שנאמר (לעיל כו ,טו) “השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה השפע המעותד לה - ,ותעמוד מלדת.
אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש וכו’” (תנחומא אות א). אולי י”ל שכאשר אנו מקבלים טובה גדולה מבשר ודם ,יודעים אנו שיכולותיו מוגבלות ,ואין
“ושמחת בכל הטוב” -בתוך פרשת הביכורים אנו מצווים ‘ושמחת בכל הטוב’ להודות הודאה לנו פתחון פה להוסיף ולבקש ממנו בקשה נוספת .אולם כאשר אנו מוסיפים ומבקשים מבורא
מיוחדת על המתנה הגדולה ביותר שהעניק לנו אבינו בוראנו ויוצרנו ,שנתן לנו את התורה הק’, עולם ,אנו מראים בכך את אמונתנו השלימה שיכולותיו בלתי מוגבלות ,והוא טוב ומיטיב ורצונו
מתנה הכוללת את כל הטובות שבעולם [דברי האור החיים הק’ ,גם ירמוז במאמר “בכל הטוב” אל להוסיף ולהיטיב איתנו בלי גבול ומידה ,ומשום כך יש רק מעלה להוסיף ולבקש מהבורא שיוסיף
התורה ,כאומרם ז”ל (ברכות ה ,א)“ :ואין טוב אלא תורה” ,שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות וישפיע עלינו מטובו הגדול .ובמיוחד בזמן של הודאה שערי שמיים נפתחים ,וזמן זה טוב לבקש
ועריבות טוב התורה ,היו משתגעים ומתלהטים אחריה ,ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב על העתיד.
למאומה ,כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם].
רבינו הגאון רבי מאיר שמחה הכהן ב’משך חכמה’ (דברים כח ,מח) כותב דברי נחמה לאדם מכל הכנעה ענווה והכרת טובה
מדוי לבבו והמקרים המעיקים לו ,בשנות ימי חייו הספורים המועטים בעולם הנפסד והעובר, בפרשת ביכורים התורה הקדושה מלמדת אותנו ומשרישה בנו את יסוד עבודת ה’ ,הכרה בטובות
ע”י שנתבונן בטובות הרוחניות העצומות שהבורא העניק לנו; בשמחה ובטוב לבב מרוב כל... המרובות והעצומות שבורא עולם העניק לנו ,ואת חובת ההודאה עליהם[ .הרבה מהדברים נכתבו
כן צריך האדם להתבונן אל חסדי הבורא ב”ה על השתלמות השכלי ,אשר כמה יגיעות יגע בעקבות מאמרו הנפלא של מו”ר הגאון הגדול רבי אברהם דב אויערבאך זצ”ל].
וחקירות ונסיונות עמל אברהם אבינו עד שהתבונן להרחיק הגלולים ,ולהשכיל אמיתת מציאות יהודי יורד לשדהו ורואה אשכול שביכר ,השמחה שממלאת את ליבו מעוררת אותו להתבונן
השי”ת ,ויחודו והשגחתו ,והשארת הנפש .ואח”כ עמלו אבות הקדושים לעמוד על אמיתתו ,ויגעו בטובות המרובות שה’ היטיב איתו ,שזכה לנחלה בארץ ישראל ,ולפירות שהשתבחה בהם הארץ,
אבותינו במצרים עד שנעשו ראוים לקבל תרי”ג מצות ותורתנו הק’ ,והמה כולם אורות בהירים וזכה להיות מבני אברהם יצחק ויעקב ,חלק מעם הקדוש שה’ לקח אותו לנחלה ,והוציא אותו
ומזהירים את הנפש ,אשר בכל אחת מהם יוכל האדם להתדבק בצחצחות האמיתית ,הדבקות ממצרים והביא אותו לבית המקדש.
להיחיד האמיתי .ומה שיגעו כולם אני מוצא כל אלו מתוקנים לפני .כמה צריך האדם הנלבב הוא מתבונן בכל הטובות המרובות הללו ,והוא יוצא למסע ארוך לירושלים לבית המקדש ,ואומר
להיות שמח ולהודות להשי”ת הטוב שזכוהו לכל זה .וזה ב’שמחה ובטוב לב מרוב כל’ ,זהו “הגדתי היום” ,שאינני כפוי טובה ,הוא קורא פרשה בתורה ומתחיל בגנות ומסיים בשבח ,ומודה
מרוב הדיעות הצודקות והמשכילות ,המזהירות בשכל האלקי ,אשר זה יקרא הריבוי מכל ,כמו על כל מה שה’ הטיב אתו ,ומשתחווה בפישוט ידיים ורגליים ,ומראה ביטול והכנעה לה’ יתברך,
שאמר על שלמה חכמה ותבונה הרבה כו’ כחול כו’ (מלכים א’ ה ,ט) .וכבר התבונן החסיד בשער ומבין היטב שאת כל מה שיש לו ,הוא לא קיבל בצדקתו וביושר לבבו ,הכל הוא מחסדי ה’
הבחינה ,ז”ל והגדולה שבטובות שהטיב בהם הבורא לאדם כו’ התורה הנתונה כו’ כו’ ,על זה צריך והטובות שה’ יתברך היטיב עם ‘עם סגולתו’.
האדם לשמוח ולתת שבח והודיה להשי”ת מעומק לב ,ולהתנחם בזה על כל מדוי לבבו והמקרים את מצוות הבאת הביכורים אין עושים ביחידות אלא כל ישראל שותפים ושמחים יחד ,מהדרים
המעיקים לו בשנות ימי חייו הספורים המועטים בעולם הנפסד והעובר. הרבה את המצוה בתוספת ובעיטור ביכורים מקריבים קורבנות עולות ושלמים תורים ובני יונה,
לצערנו אין לנו את האפשרות להביא ביכורים ,אבל זוכים אנו לקיים ‘ונשלמה פרים שפתינו’ והכל נעשה ברוב עם בקול רינה ותודה בהמון חוגג ,כל בעלי אומנויות בטילים ממלאכתם לכבוד
במעין מעמד הר סיני השבועי שלנו בקריאת התורה .זמן ההודאה על ‘ונתן לנו את תורתו’ הוא המצוה ומקיימיה.
גם זמן תפילה ובקשה ,ראוי לכל אחד ואחד להתפלל ‘ותן חלקנו בתורתך’ ,להתחנן ‘ונהיה אנחנו מצוות הביכורים משרישה בנו שגם דברים טבעיים ,הכל מתנה אלוקית ,להכיר הכרה שלימה
שמך’’.א ִֽבינּו ָה ָאב ָה ַר ֲח ָמןַ ,ה ְמ ַר ֵחםַ ,ר ֵחם ָע ֵֽלינּו ,וְ ֵתן
ָ וצאצאנו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי וברורה שהכל ממנו ,כל הטבע כולו הוא רק כיסוי לבורא .וכן שניתן לב להתבונן במתנות עצומות
ּתֹור ֶֽתָך
מ ַע ,לִ לְ מֹד ּולְ לַ ֵמּד ,לִ ְשׁמֹר וְ לַ ֲעׂשֹות ּולְ ַקיֵ ּם ֶאת ּכל ִד ְּב ֵרי ַתלְ מּוד ָ ְבּלִ ֵֽ ּבנּו לְ ָה ִבין ּולְ ַה ְשׂכִ ּיל ,לִ ְשׁ ֽ ֹ שכבר התרגלנו להם ,שנתבונן בכל החסד שהקב”ה עשה איתנו .מי אנחנו ,מתחילה הינו עובדי
ּתֹור ֶֽתָך .וְ ַד ֵבּק לִ ֵֽ ּבנּו ְב ִּמ ְצו ֶֹֽתיָך ,וְ יַ ֵחד לְ ָב ֵֽבנּו לְ ַא ֲה ָבה ּולְ יִ ְר ָאה ֶאת ְש ֶֽׁמָך ,וְ ֹלא
ְב ַּא ֲה ָבה’ ,וְ ָה ֵאר ֵע ֵֽינינּו ְב ָ ע”ז ,היינו חלק מכל הגויים ,שאין להם שום השפעה בכל העולמות ,העולם של כל הגויים הוא
נֵ בֹוׁש לְ עֹולָ ם וָ ֶעד .ומטובך הגדול תמשיך להשפיע עלינו שפע טובות מרובות .להוסיף ולהודות העוה”ז ,אין להם שום אחרית לעתיד לבוא .כלל ישראל הם שקיבלנו את הנצח נצחים ,הקב”ה
תודה מרובה לה’ על שקיבלנו את האמונה האמיתית ,ואת תרי”ג מצוותיו שכולם אורות בהירים בחר בנו והרחיק אותנו מכל מיני הע”ז ומכל הטומאה.
ומזהירים את הנפש... הרמב”ם כותב (מורה נבוכים) שכל הקורבנות משרישות אמונה וביטחון ,ומצוות הביכורים
משרישה בנו ענווה והכנעה .הביכורים מבטאים הכרת הטוב לה’ יתברך בביטול ובהכנעה ,על
הוא יפתח ליבנו בתורתו שהבורא מטיב איתנו על כל צעד ושעל .מידת הכרת הטוב הוא שער לעבודת ה’ ולקיום כל חובת
רבינו חיים ויטל זיע”א כותב (שער הכוונות) שבאמרו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו כו’ צריך לכוין האדם בעולמו.
בכוונה גמורה ,כי הנה עתה אנו בעולם הבריאה אשר משם נמשכת התורה שניתנה לנו וגם מן המדרש תנחומא כותב שמשה רבינו צפה שעתיד המקדש להיחרב ויתבטלו הביכורים ,עמד ותיקן
הבריאה נמשכו נשמות ישראל בסו’ מ”ש רז”ל כל הנשמות חצובות מכסא הכבוד כי משם החלק להם ג’ תפילות .היינו שאת אותה מעלה גדולה של ענווה והכנעה והכרת טובה שכלל ישראל
הנקרא נשמה .וזה נרמז באומרו ברוך אלהינו שבראנו לכבודו שה”ס עולם הבריאה .והבדילנו קיבלו ממצוות הביכורים ,למדים אנו מדברי התנחומא שכשחרב בעוונותינו בית המקדש ,עלינו
מן התועים בסוד מה שברא נשמתינו מן הטוב שבעולם הבריאה ,והבדילנו ע”י מן התועים .ונתן להשיג את המעלות הגדולות הללו בעבודת התפילה ,יום יום ערב ובוקר וצהרים.
לנו תורת אמת היא התורה שנתנה לנו מעולם הבריאה .ולכן בכאן אנו מתפללים שיפתח לבנו
בתורתו שמן הבריאה וצריך לכוין כל זה בכוונה גמורה[ ...וכבר ראינו שהמשנ”ב כותב לכוון
כשאומר ‘ובא לציון’ – ‘למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה’].
ימי הרחמים
אהבה בבחינת השתחוויה
מע”ז ה”ו) שיש משתחווה לע”ז
ממוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה לפניך בידידות לבבי’ ,והיא
[ומצינו כזאת בע”ז (רמב”ם פ”ג
והסליחות
(ב) רוממות +הזמנים
ביניהם ,שהמשתחווה מיראה המשך מעמוד 1 מאהבה או מיראה] .וההבדל המשך מעמוד 1
המשתחווה מאהבה מתחבר עם מבטל עצמו בפניו ,ואילו אליהם למונעם מן התשובה ,וי”ל עוד שזה הטעם
אוהבו. שקורין פרשה זו של מצות זכירת עמלק בחדש אלול.
והנה אמרו במדרש (ב”ר נו ,ב) ש’הכל בזכות השתחוויה .הגלויות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחוויה ,בית המקדש לא נבנה אלא
בזכות השתחוויה ,והמתים אינן חיין אלא בזכות השתחוויה’ - .ביאור הדברים ,שהכל תלוי בהתבטלות האדם הפרטי ,וכלל האומה לקב”ה, דרך טובה ודרך רעה
ובהתבטלותם אליו יתברך ,באה הישועה הגאולה והתחייה .והתבטלות זו יש לה שתי פנים ,ההתבטלות התחתונה מיראה ,וההתבטלות ועל כן תחת להתעלות בימים אלו בדרך התשובה,
העליונה מאהבה .וכך צריך לכוון כשכורע בסוף התפילה.
אפשר ח”ו ליפול בדרך עבירה ,וכמבואר בזוה”ק
‘לב רגז’ -בחוץ לארץ ,בעבר הירדן ,ובארץ ישראל ּנֹותן ַּבּיָ ם ָּד ֶרְך” שיש נחש
“ה ֵ (ח”א רמג ,ב) עה”פ הנ”ל ַ
האורב בדרך להוליכו לדרך שאינה טובה ,עי”ש.
נֹוח לְ כַ ף ַרגְ לֶ ָך ,וְ נָ ַתן ה’ לְ ָך ָׁשם לֵ ב ַרּגָ ז (כח ,סה) .א] פירש רש”י ‘לב רגז -לב חרד’ .מבואר ,שהפחד האוחז
ּובַ ּגֹויִ ם ָה ֵהם ֹלא ַת ְרּגִ ַיע ,וְ ֹלא יִ ְהיֶ ה ָמ ַ
בישראל בגלות ,אינו מחמת הגויים ומעשיהם ,אלא שיש כאן נתינה מיוחדת של ‘לב רגז’ .אמנם בתוך הקללה הזו טמונה גם ברכה ,שמחמת וכיון שיש לו לאדם שני דרכים לפניו -הכלל הוא
נֹוח לְ כַ ף
יע וְ ֹלא יִ ְהיֶ ה ָמ ַ
‘ּובּגֹויִ ם ָה ֵהם ֹלא ַת ְרּגִ ַ
כן לא ירצו להישאר שם ברבות הימים .וכמו שדרשו חכמים (ב”ר לג ,ו) הנאמר בתחילת הפסוקַ : שבדרך שהוא דורך בה שם הוא נמשך ,וכמו ששנינו
ַרגְ לֶ ָך’‘ ,הא אילו מצאה מנוח לא היו חוזרים’ .ועל כן נאמר ‘ונתן’ ,שדבר זה בבחינת מתנה .עוד למדנו מכאן שאין זו רק ‘הנהגה’ של רוגז, ‘שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה’ (אבות
אלא ש’הלב עצמו’ הופך להיות ‘לב רגז’. פ”ד מ”ב) שאם ח”ו עובר על רצון הבורא ית’ אזי
ב] והנה בגמרא (נדרים כב ,ב) תמה רבי יוחנן על עולא שהתגלתה אצלו בחינת ‘לב רגז’ בארץ ישראל (כן פירש בשיטמ”ק) ,והרי “לֵ ב ַרּגָ ז” העבירה מושכת אותו עוד על דרך לא טובה ,והאריך
בבבל כתיב .וענה עולא ,שבאותה שעה עדיין לא עבר את הירדן .ויש להבין מדוע הפחד אינו שייך לארץ ישראל. בענין זה האור החיים הקדוש בפרשת ראה (לג ,ז) ,וכן
ביאור הדבר ,כי הנה הפחד מתחזק באדם משתי סיבות .האחת כשנמצא במקום שאינו מוכר ,אבל במקומו אינו פוחד ,וראה מש”כ בעל פירש מה שאמרו עוד ‘העושה מצוה אחת קונה לו
הנתיבות בספרו נחלת יעקב (שמות ח ,יז) על הנאמר במכת הערוב ‘וגם האדמה אשר הם עליה -כי יריחו האדמה שרגילים בה ,ויהיו גסין פרקליט אחד והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור
בדעתן’ ,וכמבואר בעירובין (סא ,א) שכלב שאינו במקומו שבע שנים אינו נובח’ (וראה דרך שיחה להגר”ח קנייבסקי ,סמך לדברים מגמ’ בכורות אחד’ (שם משנה יא) שקטיגור זה היינו מלאך משחית
ספציפי z0556770189@gmail.com -
ט ,א בבני אדם) .והסיבה השניה שהפחד מתחזק היא מחמת שהאדם נמצא לבדו ,אבל כשנמצא עם אביו או עם איש גיבור ,אינו מפחד. המושך אותו אל הרע (ע”ע בדבריו שמות ל ,יב).
ובשני דברים אלו יש יתרון לארץ ישראל על פני בבל .כי ארץ ישראל מקומם של בני ישראל היא ,ועוד שנאמר בה ‘עיני ה’ אלהיך בה’ .ועל
כן אין הפחד שורה בישראל בהיותם בה (וראה עוד ויקרא כו ,ה ובספרא שם). “אנִ י לְ דוֹ ִדי וְ דוֹ ִדי לִ י”
ֲ
ואדם המפחד בארץ ישראל ,היינו מחמת שמרגיש רחוק מה’ ,ואינו מרגיש שייכות לארץ .וזהו שאמרו בגמרא (ברכות ס ,א) מעשה בתלמיד דֹודי לִ י”
דֹודי וְ ִ
“אנִ י לְ ִ
והנה ידוע מה שרמזו בפסוק ֲ
“א ְׁש ֵרי ָא ָדם
“ּפ ֲחדּו ְב ִצּיֹון ַח ָּט ִאים” ,אמר ליה והכתיב ַ רבי ישמעאל ברבי יוסי שהלך אחריו בשוק של ציון ופחד; אמר ליה ,חטאה את ,דכתיב ָ (שה”ש ו ,ג) שראשי תיבותיו ‘אלול’ (עיין משנ”ב
ְמ ַפ ֵחד ָּת ִמיד” ,אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב .והיינו ש’בציון’ אין סיבה לפחד אלא מחמת העבירות .וכמו שכתב המהרש”א (נדרים שם) ריש סימן תקפא ,וכ”ה כבר באבודרהם) ,ומשמעות
ש’הכעס ממידות היצר הרע ,ושולט בישראל בחוץ לארץ יותר מבארץ ישראל’ ,ובבעל עבירה שולט גם בארץ. דֹודי” ואח”כ“אנִ י לְ ִ
הדברים שמקודם צריך שיתקיים ֲ
ועל כן תמה רבי יוחנן על עולא ,כי ידע שאינו איש חוטא ,והיאך פחד בארץ ישראל ,וענה לו שהיה עדיין בעבר הירדן ,ושם קיימת קללת בבל. דֹודי לִ י” ,והיינו שכל ההשפעה העצומה של חדש “וְ ִ
ג] והנה עבר הירדן יש בה מקצת קדושת הארץ (ראה ר”ן ובאחרונים בנדרים שם) ,וכתב הקרן אורה ש’הסרת לב רגז נראה דאינה אלא בארץ אלול כנ”ל אינה באה מאליה ,אלא זה תלוי בעיקר
שבעת עממין’ ,והביא ראיה מהמבואר בגמרא (מכות ט ,ב) ש’בגלעד שכיחי רוצחים’. בדרכו של האדם באיזה דרך הוא בוחר לילך בה.
ולמבואר ,נראה ששלוש חלוקות יש בזה :בארץ העמים שאינה קדושה -לב האדם הופך ל’לב רגז’ .בעבר הירדן שקדושה קצת -שכיחה בה דֹודי” הוא בביטול גמור להקב”ה, “אנִ י לְ ִ
ועיקר קיום ֲ
הנהגת הכעס ,אבל אין בה “לֵ ב ַרּגָ ז” ,וגם אין צריך לכך ,כמבואר לעיל שהיה הדבר מתנה לישראל כדי שלא ירצו להישאר בגלות ,ועבר הירדן וכמו שרמזו עוד בלשון חז”ל ‘ומשעבדין את לבם
מנחלת השבטים היא .ובארץ ישראל שקדושתה שלימה -אין שולט כעס כלל. לאביהם שבשמים’ (משנה סופ”ג דר”ה) שהוא ראשי
והנה עולא ורבי יוחנן היו אחר החורבן ,ומוכח שהדבר תלוי בקדושת הארץ ,ורבי יוחנן לטעמיה (יבמות פא ,א) שקדושה שניה קדשה אף תיבות ‘אלול’ ,והביטול להקב”ה הוא בשתי פנים -א’
לעתיד לבוא .ולכן הפוחד כיום בארץ ישראל ,היינו מחמת החטא ,כמבואר ,ומי שאינו בגדר חוטא אף בזמן הזה אינו פוחד. בביטול הרצון לרצונו יתברך שכל מה שה’ עושה כך
צריך להיות ,ב’ בביטול המחשבה ודביקות בהשי”ת.
בכל ענייני הגליון בארה"ב- או בטלפון "קו רוממות")+972-722-588-477( 0722-588477 : אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות:
ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש :קופות נוספות
במס'.845-3007324 : שלוחה 3או במייל המערכתb264464@gmail.com :
\ "רוממות" -גליון שבועי לבני התורה
רוממות | עמוד 4
