gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

אור החיים · Ohr Hachaim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫מחודש‬ ‫פרשת כי תבא‬ ‫ד' מצוות בהכנסת לארץ‬ ‫יך נ ֵֹתן לְ ָך ַנ ֲחלָה‬ ‫שר יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫בוא ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְוהָ יָ ה ִּכי ָת ֹ‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫ב ּה‪) :‬כו‪ ,‬א(‬ ‫ש ְב ּ ָת ּ ָ‬‫ִו ִיר ְׁש ּ ָת ּה ְויָ ׁ ַ‬ ‫אין לשמוח בזמן הזה‬ ‫אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וגו'‪ .‬צריך‬ ‫בוא ֶאל הָ ָא ֶרץ וגו' )כו‪ ,‬א(‪ .‬אמר והיה לשון‬ ‫ְוהָ יָ ה ִּכי ָת ֹ‬ ‫שמחה‪ ,‬להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ‪ ,‬על דרך אומרו‬ ‫לדעת מה היא גזירת הכתוב‪ ,‬אם ולקחת וגו'‪ ,‬הוה ליה למימר‬ ‫)תהלים קכו ב( 'אז ימלא שחוק פינו' וגו'‪:‬‬ ‫תקח מראשית‪ ,‬כיון שהוא התחלת הציווי‪ .‬ונראה שכוונת הכתוב‬ ‫בזכות א"י משיגים קיום התורה והמצוות‬ ‫היא שיצו ה' ארבע מצות‪ ,‬א' שידע בלבו כי לא בכוחו ולא בעוצם‬ ‫ָתת לָנ ּו‪) :‬כו‪,‬‬ ‫שר נִ ְׁש ּ ַבע יְ יָ לַאֲ ב ֵֹתינ ּו ל ֶ‬ ‫אתי ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫ִּכי בָ ִ‬ ‫גבורתו בא לרשת הארץ‪ ,‬אלא מתת ה'‪ .‬והוא אומרו אשר ה'‬ ‫ג(‪ .‬ואמר נשבע ה' ]לאבותינו[ לתת לנו ‪ -‬היא ארץ ישראל‪,‬‬ ‫אלהיך נותן לך‪ ,‬ודקדק לומר ה' אלהיך‪ ,‬להעיר שעל מנת‬ ‫שבאמצעותה ישיגו קיום התורה ומצות ומעשים טובים‪:‬‬ ‫שיקבל אלהותו עליו הוא נותן‪ .‬ב' להוריש הארץ מיושביה‪ ,‬הגם‬ ‫יכניע עצמו לפני ה' באמירת "ארמי אובד אבי"‬ ‫שיש לו דבר המספיק לו בארץ‪ ,‬אף על פי כן יגרש אויבי ה'‬ ‫ית ְו ָא ַמ ְר ּ ָת לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך אֲ ַר ּ ִמי אֹבֵ ד ָא ִבי וַ ּי ֵֶרד‬ ‫ְועָ נִ ָ‬ ‫מארצו‪ ,‬והוא אומרו וירשתה‪ .‬ג' ישיבת הארץ‪ ,‬שהיא מצוה בפני‬ ‫ִמ ְצ ַריְ ָמה וַ ָ ּיגָ ר ׁ ָשם ִּב ְמ ֵתי ְמעָ ט וגו' )כו‪ ,‬ה(‪ .‬אמר וענית‪ ,‬יש‬ ‫עצמה‪ ,‬כמו שמצינו כמה הפליגו רבותינו ז"ל )כתובות קיא‪ (.‬במצות‬ ‫מפרשים לשון התחלה וכמו )איוב ג ב( 'ויען איוב'‪ .‬ואפשר שהוא‬ ‫ישיבת הארץ‪ .‬ד' הבאת הבכורים‪ ,‬כאומרו ולקחת וגו'‪:‬‬ ‫עוני‪ ,‬כאדם פחות שקבל טובה גדולה ממלך‪ ,‬שמעני עצמו לפניו‬ ‫בלב נשבר‪ ,‬כמו כן הוא יכניע עצמו לפני ה'‪ ,‬ויאמר ארמי אובד‬ ‫‪-‬‬ ‫אבי‪ ,‬כי אבינו היה אובד ותועה וגולה במצרים במתי מעט וגו'‪,‬‬ ‫אמר המו"ל‪ :‬מכאן ועד סוף פסוק י"א‪ ,‬כתב רבינו קטע וענין אחד‪ -‬שכל‬ ‫ויוציאנו ה' ממצרים ויביאנו וגו' )פס' ח(‪:‬‬ ‫הפרשה רומזת לביאת עולם העליון‪ ,‬ואנו חלקנוהו לקטעים ולפי‬ ‫הפסוקים בכדי להקל על הקורא ולסדרו ע"פ כותרות‪.‬‬ ‫המצרים עשו אותנו "רעים"‬ ‫יכין עצמו בעולם הזה כדי שיזכה לעולם הבא‬ ‫וַ ָ ּי ֵרע ּו א ָֹתנ ּו הַ ּ ִמ ְצ ִרים וגו' )כו ו(‪ .‬פירוש שבאמצעות יסודות‬ ‫יך נ ֵֹתן לְ ָך ַנ ֲחלָה‬ ‫שר יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫בוא ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְוהָ יָ ה ִּכי ָת ֹ‬ ‫האדם גרמו גם לנפש להרשיע כמותם‪ ,‬והוא אומרו וירעו אותנו‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬עשו אותנו רעים כמותם‪ ,‬כי המזג כשיסריח ימשוך אליו‬ ‫אשית ּ ָכל ּ ְפ ִרי הָ אֲ ָד ָמה‬ ‫ש ְב ּ ָת ּ ָב ּה‪ְ :‬ו ָל ַק ְח ּ ָת מֵ ֵר ִׁ‬ ‫ִו ִיר ְׁש ּ ָת ּה ְויָ ׁ ַ‬ ‫רצון הנפש‪:‬‬ ‫ש ְמ ּ ָת‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫שר יְ יָ אֱ לֹהֶ יך נ ֵֹתן ָלך ְו ַׂ‬ ‫ָ‬ ‫שר ּ ָת ִביא מֵ ַא ְר ְצך אֲ ׁ ֶ‬ ‫אֲ ׁ ֶ‬ ‫כדי לזכות למעלה עליונה מדקדקים עליו ביותר‬ ‫ש ּ ֵכן‬ ‫ָ‬ ‫שר יִ ְבחַ ר יְ יָ אֱ לֹהֶ יך לְ ׁ ַ‬ ‫קום אֲ ׁ ֶ‬ ‫בַ ּ ֶטנֶא ְוהָ ל ְַכ ּ ָת ֶאל הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫אשית ּ ְפ ִרי הָ אֲ ָד ָמה וגו' )כו‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫אתי ֶאת ֵר ִׁ‬ ‫ְועַ ּ ָתה ִה ּנֵה הֵ בֵ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ית ְו ָאמַ ְר ּ ָת לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֶ יך אֲ ַר ִּמי‬ ‫שם‪ :‬וכו'‪ְ :‬ו ָענִ ָ‬ ‫מו ׁ ָ‬ ‫ְׁש ֹ‬ ‫פירוש אומרו ועתה לשון תשובה )בר"ר כא ו(‪ ,‬ששב לפני ה' על פרטי‬ ‫שם ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט וַ יְ ִהי‬ ‫אֹבֵ ד ָא ִבי וַ ֵ ּי ֶרד ִמ ְצ ַריְ ָמה וַ ָ ּיגָ ר ׁ ָ‬ ‫דקדוקי המצות‪ .‬והגם שהכתוב מדבר במי שכבר זכה בגן עדן‬ ‫שלמטה‪ ,‬אף על פי כן כדי לזכות לגדר עליון ידקדקו עליו ביותר‪:‬‬ ‫דול ָעצוּם וָ ָרב‪ :‬וַ ָ ּי ֵרע ּו א ָֹתנ ּו הַ ִּמ ְצ ִרים‬ ‫גוי ָּג ֹ‬ ‫שם לְ ֹ‬ ‫ָׁ‬ ‫שה‪ :‬וַ ִ ּנ ְצ ַעק ֶאל יְ יָ אֱ לֹהֵ י‬ ‫וַ יְ ַענּ וּנ ּו וַ ִּי ְּתנ ּו ָעלֵינ ּו ֲעב ָֹדה ָק ׁ ָ‬ ‫חי‪ ,‬מתקבץ על יד על יד עד יום נסיעתו‪ ,‬ובהם מקבל פני המלך‪,‬‬ ‫אֲ ב ֵֹתינ ּו וַ ִּי ְׁשמַ ע יְ יָ ֶאת ֹקלֵנ ּו וַ ַ ּי ְרא ֶאת ָענְ ֵינ ּו ְו ֶאת‬ ‫ֶיך צִ דְ ֶק ָך‪ ,‬והוא אומרו ולקחת‬ ‫כדרך אומרו )ישעי נח ח( וְ הָ לַ ְך לְ פָ נ ָ‬ ‫את ַלחֲצֵ נ ּו‪) :‬דברים כו‪ ,‬א‪-‬ז(‬ ‫ֲע ָמלֵנ ּו ְו ֶ‬ ‫מראשית כל פרי וגו'‪ ,‬פירוש לא יקח בידו להקביל פני ה' אלא‬ ‫והצצתי בפרשה זו‪ ,‬שרומזת גם כן ביאת ארץ העליונה‪,‬‬ ‫מדברים המובחרים שעשה בעולם הזה‪ .‬עוד רמז אל התורה‬ ‫ואמר והיה כי תבא‪ ,‬שאין ראוי לאדם לשמוח אלא כשיבא לארץ‬ ‫שנקראת ראשית )בר"ר א א(‪:‬‬ ‫העליונה‪ ,‬על דרך אומרו )משלי לא כה( ו ִַּת ְשׂ חַ ק לְ יוֹ ם אַ חֲרוֹ ן‪ ,‬כי‬ ‫ואומרו אשר ה' אלהיך נותן לך‪ ,‬יתבאר על דרך אומרם‬ ‫שמחת עולם הזה אינה אלא הבל ורעות רוח‪ .‬וחזר ופירש על‬ ‫ז"ל )ברכות לה‪' (.‬כתיב )תהלים כד א( לַ י ָי הָ אָ רֶ ץ ו ְּמלוֹ אָ הּ ‪ ,‬וכתיב )שם קטו‬ ‫איזה ארץ מדבר‪ ,‬ואמר אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה‪ ,‬כי לזו‬ ‫טז( וְ הָ אָ רֶ ץ נָתַ ן לִ בְ נֵי אָ דָם‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬כאן קודם ברכה כאן לאחר‬ ‫יקרא נחלת עולם‪ .‬ודקדק לומר נותן לך‪ ,‬כי בערך מה ששוה‬ ‫ברכה' ע"כ‪ .‬הרי שאחר שיעשה האדם מה שציוהו ה'‪ ,‬נחשב הדבר‬ ‫עולם העליון‪ ,‬כל מה שיסגל אדם בעדו לא יגיע לחלק מאלף‬ ‫שבאמצעותו עשה המעשה שהוא נתון לו במתנה‪ ,‬שזולת זה כל‬ ‫אלפים משוויו‪ ,‬ולזה אמר נותן לך בתורת מתנה‪ .‬ולצד שצריך‬ ‫מעשה האדם אין לנו בו יתרון‪ ,‬כי לפי שמפעלו כולו הוא‬ ‫האדם לטרוח בעולם הזה לקיים תורה ומצות‪ ,‬לזה אמר‬ ‫באמצעות עולם שהוא בו‪ ,‬ולה' הארץ ומלואה‪ ,‬לזה אמר אשר ה'‬ ‫וירשתה‪ .‬ואמר וישבת בה‪ ,‬על דרך אומרם )ברכות יז‪' (.‬צדיקים‬ ‫אלהיך נותן לך‪:‬‬ ‫יושבים ועטרותיהם בראשיהם'‪:‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ואומרו ושמת בטנא‪ .‬ירמוז‬ ‫הרבנית הצדקנית גאלדא ע"ה ממעליץ‬ ‫ואומרו ולקחת וגו'‪ ,‬על דרך אומרו‬ ‫שצריך כל מפעלות הטובות שעשה יהיו‬ ‫בת הגה"ק ר' נחמן הכהן אדמו"ר מספינקא זצוק"ל‬ ‫בספר הזוהר )ח"ב נט‪ (.‬כי כל אשר יעשה‬ ‫נלב"ע כ"ב אלול תשס"ד‬ ‫על פי דבריהם‪ ,‬כאומרו )לעיל יז יא( ַעל‬ ‫האדם מהמצות ומעשים טובים בעודו‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫בסוד )ישעי סה כה( וְ נָחָ ׁש ָעפָ ר לַ ְחמוֹ ‪ ,‬וחפצים באשר יחפוץ מדברי‬ ‫ִּפי הַ תּ וֹ רָ ה א ׁ ֲֶשר יוֹ רו ָּך וְ ַעל הַ ִּמ ְ ׁש ּ ָפט וגו'‪ ,‬והתורה והמשפטים ביארו‬ ‫עולם הזה ומטעמיו אשר התעיב ה'‪ .‬כי ארבעה יסודות שבו‪ ,‬הן‬ ‫אותם חכמים בשישים מסכתות כמנין טנא‪ ,‬שזולת זה הגם‬ ‫היום אחר חטא האדם נגשמו ונטמאו‪ ,‬שלסיבה זו גזר ה' מיתה‬ ‫שיעשה כל מצות שבעולם ישרף הוא והם‪ .‬ואומרו והלכת אל‬ ‫להאדם‪ ,‬ובזה נשמעים דבריו ופיתוייו ליסודי האדם‪ .‬גם יקרא‬ ‫המקום וגו' לפי ׁ ֶש ְ ּבעֲ לִ ַית הנפש לעולם העליון‪ ,‬לא תלך תכף ומיד‬ ‫הגוף מצרים‪ ,‬לפי שמצר לנפש בתאוותיו‪ .‬ואומרו ויגר שם‪ ,‬כי‬ ‫להקביל פני ה'‪ ,‬עד שיכין עצמו בפרוזדור‪ ,‬ויש שמתעכבים עד‬ ‫בתחלה נכנס כגר כאומרו )ש"ב יב ד( ַו ָיּבֹא הֵ ְ‬ ‫לֶך וגו' )סוכה נב‪ .(:‬במתי‬ ‫שבעה ימים‪ ,‬או חודש‪ ,‬או ימים‪ ,‬כאמור בספר הזוהר )ח"א פא‪,(.‬‬ ‫מעט‪ ,‬פירוש בכחות מועטים‪ ,‬ואחר כך מתרבים כוחותיו על ידי‬ ‫ואחר כך עולה לגן עדן העליון הנקרא צְ רוֹ ר הַ חַ ִיּים )ש"א כה כט(‪,‬‬ ‫האדם עצמו‪ ,‬והוא אומרו ויהי שם לגוי גדול עצום‪ ,‬ורב בסוד‬ ‫והוא המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם‪:‬‬ ‫)תהלים כה יא( וְ ָסלַ ְח ּ ָת לַ עֲ וֹ נִ י ִ ּכי רַ ב הוּא‪ ,‬ופירוש הרב האר"י ז"ל‬ ‫‪.‬‬ ‫שחוזר אל המפתה 'כי רב הוא'‪ ,‬והראיה שצוה ה' ביום הכיפורים‬ ‫מיכאל הכהן המקריב נפשות לפני ה'‬ ‫)ויקרא טז ח( גּוֹ רָ ל אֶ חָ ד לַ י ָי וְ גוֹ רָ ל אֶ חָ ד לַ עֲ זָאזֵל‪:‬‬ ‫ואומרו ובאת אל הכהן‪ .‬על דרך אומרם ז"ל )זוהר ח"א פא‪(.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כי מיכאל עומד לכהן לפני ה' להקריב הנפשות לפני אלהי עולם‪,‬‬ ‫היצר הרע מתגבר עלינו בכל יום ובכל שעה‬ ‫ואליו יאמר כדברים האלה הגדתי היום וגו'‪ .‬ואומרו אשר יהיה‬ ‫ואומרו וירעו אותנו המצרים וגו'‪ .‬פירוש שבאמצעות‬ ‫בימים ההם‪ ,‬יתבאר על פי דבריהם שאמרו שישתנה הכהן‬ ‫יסודות האדם גרמו גם לנפש להרשיע כמותם‪ ,‬והוא אומרו וירעו‬ ‫העומד שם‪ ,‬צא ולמד מה שאמרו בזוהר חדש )פר' לך מג‪ (.‬בענין‬ ‫אותנו פירוש‪ ,‬עשו אותנו רעים כמותם‪ ,‬כי המזג כשיסריח ימשוך‬ ‫מיכאל אימתי זכה להיות במצב זה‪ ,‬שהוא מעת שהעלה נפשו של‬ ‫אליו רצון הנפש‪:‬‬ ‫דוד לגן עדן העליון‪ ,‬אחר שבנה שלמה בית המקדש וכו'‪ ,‬הרי‬ ‫ואומרו ויענונו זה אפיסת כח הלוחם כנגד היצר הרע‪ ,‬צא‬ ‫שלפעמים ישתנה הכהן‪ ,‬לזה אמר אשר יהיה בימים ההם‪:‬‬ ‫ולמד ממעשה רב עמרם חסידא )קידושין פא‪ (.‬שלא היה בו כח‬ ‫ואמרת אליו הגדתי היום לה' ]אלהיך[ כי באתי אל‬ ‫להתעצם כנגד המחטיא עד שקרא נורא בי עמרם וכו'‪:‬‬ ‫הארץ‪ ,‬היא ארץ שממנה בא‪ ,‬ואמר נשבע ה' ]לאבותינו[‬ ‫ואומרו ויתנו עלינו עבודה קשה‪ ,‬פירוש שלא נהג היצר‬ ‫לתת לנו ‪ -‬היא ארץ ישראל‪ ,‬שבאמצעותה ישיגו קיום התורה‬ ‫בדרך זה בעתים מרוחקים‪ ,‬אלא תמיד בכל שעה ובכל רגע‬ ‫ומצות ומעשים טובים‪ .‬ואומרו ולקח הכהן הטנא מידך‪ ,‬פירוש‬ ‫מתגבר על האדם‪ ,‬ולזו יקרא עבודה קשה‪ .‬עוד נתכוון על פי‬ ‫שלא יקבל שר עליון אלא הבא בידו מיוסד על דברי תורה שבעל‬ ‫דבריהם ז"ל שאמרו )שם ל‪' (:‬בכל יום מתחדש היצר על האדם‬ ‫פה‪ ,‬הרמוז בתיבת טנא כמו שכתבנו‪ ,‬והניחו לפני וגו'‪:‬‬ ‫בתגבורת חדש'‪ ,‬וכנגד זה אמר עבודה קשה‪:‬‬ ‫יתנצל לה' שהיצר הרע גרם לאדם שיחטא‬ ‫כל אלה הדברים יאמר עבד ישראל לפני הבורא להתנצל על‬ ‫ואומרו וענית ואמרת וגו'‪ .‬פירוש לפי שכל אשר יעשה‬ ‫מנחה קטנה‪:‬‬ ‫האדם מהטובות בעולם הזה‪ ,‬אין די לרצות מלך עליון‪ .‬צא ולמד‬ ‫‪.‬‬ ‫ממה שאמרו רבותינו ז"ל )ערכין יז‪ (.‬אם יבא במשפט עם אברהם‬ ‫צריך להתפלל בכל יום להינצל מהיצר הרע‬ ‫יצחק ויעקב אינן יכולין לעמוד לפניו‪ ,‬כי מַ ה יִּצְ ּדַק אֱנוֹ ׁש )איוב כה ד(‪,‬‬ ‫ואומרו ונצעק אל ה'‪ ,‬כאן רמז שצריך האדם להתפלל לה'‬ ‫וכתיב )שם ד יז( ִאם מֵ ע ֵ ֹׂשה ּו י ְִטהַ ר ּגָבֶ ר‪ .‬לזה אמרה תורה שיתן‬ ‫בכל יום שיצילהו מיצר הרע‪ ,‬והוא אומרו ונצעק אל ה' וגו'‪.‬‬ ‫תשובה לה'‪ ,‬והתנצלות על אשר לא עשה רצונו יתברך כמצטרך‪,‬‬ ‫ואומרו וישמע ה' את קולנו וגו'‪ ,‬פירוש הגם שה' הוא שברא‬ ‫והוא אומרו וענית ואמרת לפני ה'‪ ,‬ארמי אובד אבי‪ ,‬ארמי‬ ‫יצר הרע לבחון האדם בעבודת בוראו‪ ,‬אף על פי כן כשצועקים‬ ‫זה יצר הרע‪ ,‬שהוא רמאי גדול כאומרו )בראשית ג א( וְ הַ ּנָחָ ׁש הָ יָה‬ ‫אליו שומע קולם‪ ,‬מטעם שראה את הרשום‪ ,‬שהוא ענינו‬ ‫שמרַ מֶ ה הבריות לאבדם‪ ,‬והוא אומרו אובד אבי‪ ,‬פירוש‬ ‫ָערוּם‪ְ ,‬‬ ‫אשוֹ ן חָ ָטא‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬על דרך אומרו )ישעי' מג כז( אָ בִ יך הָ רִ ׁ‬ ‫ועמלנו ולחצנו‪ .‬העוני הוא אפיסת כח הלוחם‪ ,‬שאין כח בנו‬ ‫המספיק להלחם בו לגרשו ממנו‪ ,‬העמל הוא שאנו צריכין לעמול‬ ‫וְ ִא ְ ּבדוֹ וגרם מיתה לו ולדורות הבאים אחריו‪ ,‬והשריש בכל‬ ‫במלחמתו‪ ,‬הלחץ הוא הדחק ‪ -‬שדוחק היצר את האדם לחטוא‬ ‫הנפשות חלק הרע‪ ,‬והוא סוד ערלה הדבוקה באדם מבטן‬ ‫בעל כרחו‪ ,‬ולשלש סיבות שמע ה' את קולנו‪:‬‬ ‫ומהריון‪:‬‬ ‫לימוד התורה נקנה ביסורין‬ ‫עוד ירצה באומרו אובד אבי על דרך אומרו )תהלים יד א( אָ מַ ר‬ ‫עוד ירצה‪ ,‬ענינו ‪ -‬זה העניות הנסבך עם לומדי תורה‪,‬‬ ‫נָבָ ל ְ ּבלִ בּוֹ אֵ ין ֱאל ִֹהים ]שהיצר הראמי אובד ממני את אבי שבשמים[‪ .‬עוד‬ ‫כאומרם ז"ל )ילק"ש תהלים תרכ"ט( ש'אמרה תורה מפני מה ָ ּבנַי‬ ‫ירצה באומרו אבי‪ ,‬שהיא הנשמה‪ ,‬שכל מועצותיו של השטן לאבד‬ ‫עניים'‪ ,‬והגם שימצא בן תורה שאין שבט עוני עליו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫הנשמה‪ ,‬והנשמה נקראת אב‪ ,‬כאומרם בזוהר פרשת לך לך )ח"א‬ ‫יתנהג במדת עוני‪ ,‬כאומרם )אבות פ"ו מ"ד( 'כך היא דרכה של תורה‬ ‫עו‪ .(.‬והוא הוא המונע האדם מעשות חיובו בעבודת ה'‪:‬‬ ‫]פת במלח תאכל‪ ,‬ומים במשורה תשתה‪ ,‬ועל הארץ תישן‪ ,‬וחיי צער תחיה‪,‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא וירד מצרימה‪ ,‬פירוש המקום שבא בו‬ ‫ובתורה אתה עמל'[ וכו'‪ .‬ואת עמלינו‪ ,‬על דרך אומרם )ברכות יז‪(.‬‬ ‫היצר ‪ -‬שהוא גופו של אדם‪ ,‬הוא מצריו של היצר הקרובים אליו‪,‬‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫'אשרי מי שעמלו בתורה' וכו'‪ ,‬ומה גם בדורות האחרונים שרב‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫עמלה להוציא לאור משפט אחד והלכה אחת‪ .‬ואת לחצנו‪ ,‬כי כל‬ ‫הנסמך לתורה רבו לוחציו‪ ,‬ו ֵעינֵי כֹל אליו י ַ ְׂש ֵ ּבר ּו )ע"פ תהלים קמה טו(‪:‬‬ ‫א"י אינה נשפטת בידי שרים‬ ‫ֶאת יְ יָ הֶ אֱ ַמ ְר ּ ָת הַ י ֹּום לִ ְה ֹיות לְ ָך לֵאל ִֹהים וגו' )כו‪ ,‬יז(‪ .‬עוד‬ ‫‪-‬‬ ‫ירצה על דרך אומרם ז"ל )זוהר ח"א קח‪ (:‬ששאר הארצות נמסרו ביד‬ ‫עצות לינצל מיצר הרע‪ ,‬ע"י תפילין ציצית ומזוזה‪ ,‬או ע"י התורה‬ ‫שרי מעלה‪ ,‬מה שאין כן ארץ ישראל אין עליה שופט מבלעדי‬ ‫וַ י ֹּו ִצ ֵאנ ּו יְ יָ ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ְּביָ ד ֲחז ָָקה ו ִּבזְ ר ַֹע נְ טוּיָ ה ו ְּבמֹ ָרא‬ ‫ה'‪ .‬והוא אומרו את ה' האמרת היום בכניסתך לארץ‪ ,‬להיות לך‬ ‫קום הַ זֶּה וַ ִּי ּ ֶתן‬ ‫ֹתות ו ְּבמ ְֹפ ִתים‪ :‬וַ יְ ִב ֵאנ ּו ֶאל הַ ּ ָמ ֹ‬ ‫ָּגדֹל ו ְּבא ֹ‬ ‫לאלהים‪ ,‬על דרך אומרו )תהלים יז ב( 'מלפניך משפטי יצא'‪ ,‬ולא‬ ‫יבא משפטכם לפני שר ושופט‪:‬‬ ‫ש‪) :‬כו‪ ,‬ח‪-‬ט(‬ ‫לָנ ּו ֶאת הָ ָא ֶרץ הַ זֹּאת ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ ָלב ו ְּדבָ ׁ‬ ‫צריך להודות על כל הצרות‬ ‫ואומרו ויוציאנו ה' ממצרים‪ .‬זו הצלת יצר הרע‬ ‫ֶאת יְ יָ הֶ אֱ ַמ ְר ּ ָת הַ י ֹּום לִ ְה ֹיות לְ ָך לֵאל ִֹהים וגו' )כו‪ ,‬יז(‪ .‬עוד‬ ‫וכוחותיו המצירים אותנו‪ ,‬כי הוא המציל מיצר הרע‪ ,‬כאומרם ז"ל‬ ‫נתכוין לומר‪ ,‬כי יאמירו ה'‪ ,‬הגם כי יביאם במשפט לתת לאיש‬ ‫)קידושין ל‪ (:‬ש'לולי שה' עוזר לאדם כנגד יצר הרע‪ ,‬אין אדם שליט‬ ‫כדרכיו וכמעשיו הרעים‪ .‬והוא אומרו את ה' האמרת וגו' להיות‬ ‫להנצל ממנו‪ ,‬דכתיב )תהלים לז לב‪-‬לג( צוֹ פֶ ה רָ ָׁשע ‪ -‬זה יצר הרע‪,‬‬ ‫לך לאלהים‪ ,‬וידוע כי אלהים הוא מדת הדין‪ ,‬אף על פי כן יאמיר‬ ‫ה'‪ ,‬ויברך על הרעה מעין הטובה‪:‬‬ ‫לַ ַּצ ִ ּדיק ]ו ְּמבַ ֵּק ׁש[ לַ ה ֲִמיתוֹ ‪ְ ,‬י ָי לֹא י ַַעזְבֶ ּנ ּו בְ יָדוֹ '‪ .‬ואומרו ביד חזקה‬ ‫סגולת ישראל נגד כל העמים‬ ‫וגו'‪ ,‬רמז לדברים שבאמצעותם יצילהו ה' וכו'‪ ,‬והוא על דרך‬ ‫שר דִּ ּ ֶבר ל ְָך‬ ‫וַ ייָ הֶ אֱ ִמ ְיר ָך הַ י ֹּום לִ ְה ֹיות ֹ‬ ‫לו לְ עַ ם ְסג ֻּלָה ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫אומרם ז"ל )שם( 'אמר הקדוש ברוך הוא בראתי לכם יצר הרע‬ ‫וגו' )כו‪ ,‬יח(‪ .‬אומרו להיות לו לעם סגולה‪ ,‬שהגם שתבא אומה‬ ‫בראתי לו תבלין ‪ -‬שהיא התורה'‪ .‬והוא אומרו ויוציאנו ה' וגו'‪,‬‬ ‫אחרת ותטיב מעשיה ותשתדל להדבק בשכינה‪ ,‬לא ישיגו‬ ‫ביד חזקה ‪ -‬זו תורה‪ ,‬שנתנה מימינו של הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫מדרגת ישראל‪ ,‬ובחינה זו תקרא סגולה‪ ,‬וזו היא גדולתם‪ .‬ואומרו‬ ‫ימינוֹ אֵ ׁש ּדָת לָ מוֹ ‪ .‬גם נתנה בגבורות ִמתּ וֹ ְך הָ אֵ ׁש‬ ‫דכתיב )להלן לג ב( ִמ ִ‬ ‫כאשר דבר לך ‪ -‬במעשה הר סיני‪ ,‬דכתיב )שמות יט ה( 'והייתם לי‬ ‫)לעיל ד לו(‪:‬‬ ‫סגולה מכל העמים'‪:‬‬ ‫או ירצה שהגם שיהיה זמן שיכעיסו ישראל את הבורא‪ ,‬אף‬ ‫ואומרו ובזרוע נטויה וגו'‪ ,‬רמז לשלשה דברים‬ ‫על פי כן לא ימיר אותם באומה אחרת‪ .‬ואומרו כאשר דבר‬ ‫שבאמצעותם ניצול אדם מיצר הרע‪ ,‬כאומרם ז"ל )מנחות מג‪' (:‬כל מי‬ ‫כאומרם ז"ל )ברכות ז‪ (.‬בפסוק )שמות לג טז( 'ונפלינו אני ועמך'‪ ,‬שבקש‬ ‫שיש לו תפילין בזרועו‪ ,‬וציצית בבגדו‪ ,‬ומזוזה בפתחו‪ ,‬לא במהרה‬ ‫משה מה' שלא ישרה שכינתו על האומות‪ ,‬ופירשנוהו במקומו‬ ‫הוא חוטא'‪ .‬כנגד תפילין בזרועו ‪ -‬אמר ובזרוע נטויה‪ ,‬שמצות‬ ‫)חפץ ה'( שהכוונה היא הגם שתכשיר מעשיה אומה מאומות‪,‬‬ ‫תפילין בזרוע‪ .‬ואמר ובמורא גדול ‪ -‬כנגד תפילין של ראש‪.‬‬ ‫וישראל עוברי רצונו‪ ,‬והסכים ה' ודבר לעשות כדברי משה‪:‬‬ ‫וכנגד ציצית ‪ -‬אמר ובאותות‪ ,‬כי מצות ציצית הוא סימן לנו‬ ‫שאנו עבדי הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכמו שפירשנו בפרשת ציצית )במדבר‬ ‫עליהם חסדו‪ ,‬גם בו נאמר מופתי הנביאים שבהם יצדיקו הנביא‪:‬‬ ‫טו לט(‪ ,‬גם תקרא כן ברמז התכלת שבו‪ ,‬כמו שכתב רמב"ן )שם פס'‬ ‫יש שתי דרגות ‪ -‬ג"ע של מטה וג"ע של מעלה‬ ‫לח( שרומז אל מדה הכוללת שנקרא אותות‪ .‬וכנגד המזוזה ‪ -‬אמר‬ ‫ואומרו ויביאנו אל המקום הזה‪ .‬מדבר על עולם‬ ‫ובמופתים כמשמעה‪ ,‬גם תקרא המזוזה מופת ‪ -‬להיותה מופת‬ ‫העליון שהנשמה בו‪ .‬והנה אין הנשמה מגעת לדבר כל הדברים‬ ‫לזוז מות מישראל )תיקו"ז תי' כב סו‪ ,(.‬כאומרם בספר הזוהר )ח"ג רסה‪(:‬‬ ‫האלה אלא אחר עלייתה לעולם העליון שנקרא גן עדן של‬ ‫ש'כמה כתות הקליפות נרתעים‪ ,‬בראותם שם שדי על פתח בית‬ ‫מעלה‪ ,‬אחר שכבר שבעה ימים בגן עדן שלמטה‪ .‬ולזה כנגד‬ ‫ישראל'‪:‬‬ ‫עמידתה לפני ה' לדבר הדברים האלו אומר ויביאנו אל המקום‬ ‫עוד אפשר שכל הכתוב ירמוז אל התורה‪ ,‬שבה ינצל אדם מיצר‬ ‫הזה‪ ,‬כי עמידת הנפש שם לבד יש לה בו שעשוע גדול‪ ,‬וכנגד גן‬ ‫הרע ומתאוות עולם הזה‪ ,‬ואמר חמשה ענינים כנגד חמשה חומשי‬ ‫עדן שלמטה שכבר זכה בו אמר ויתן לנו את הארץ הזאת‬ ‫תורה‪ .‬ביד חזקה כנגד ספר בראשית‪ ,‬כי שם נאמר מעשה ידי‬ ‫ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬על דרך אומרו )שה"ש ד יא( ְ ּדבַ ׁש וְ חָ לָ ב‬ ‫יוצר‪ ,‬אשר כוננו ידיו עולם ומלואו‪ .‬ואמר ובזרוע נטויה כנגד‬ ‫ּ ַתחַ ת לְ ׁשוֹ נ ְֵך‪:‬‬ ‫ספר שמות‪ ,‬כי בו חשף את זרועו‪ ,‬והראה גבורותיו במעשה מצרים‬ ‫ואומרו ועתה הנה‪ ,‬פירוש אומרו ועתה לשון תשובה )בר"ר כא‬ ‫ובים ובנתינת התורה‪ .‬ואמר ובמורא גדול כנגד ויקרא‪ ,‬כי שם‬ ‫ו(‪ ,‬ששב לפני ה' על פרטי דקדוקי המצות‪ ,‬והגם שהכתוב מדבר‬ ‫צוה מעשה ]עבודת[ המשכן‪ ,‬ושכונת שכינתו‪ ,‬וצוה על מורא‬ ‫במי שכבר זכה בגן עדן שלמטה‪ ,‬אף על פי כן כדי לזכות לגדר‬ ‫המקום‪ ,‬וקידש הבית בשני גדולי ישראל )עי' זבחים קטו‪ ;:‬ורש"י שמות כט‬ ‫עליון ידקדקו עליו ביותר‪ ,‬והוא סוד המשפט שישפוט ה' לעתיד‬ ‫מג(‪ ,‬ולזה יחס לספר זה מורא גדול‪ .‬ואמר ובאותות כנגד ספר‬ ‫לבא בעמק יהושפט )מדרש תהלים ח'(‪ ,‬שממנו פחד ורהב שמואל‬ ‫יש ַעל ִ ּדגְ לוֹ בְ אֹתֹת )במדבר ב ב(‪.‬‬ ‫חומש הפקודים ]‪-‬במדבר[‪ ,‬על שם ִא ׁ‬ ‫כשהעלתו בעלת אוב )חגיגה ד‪:(:‬‬ ‫ואמר ובמופתים כנגד ספר דברים‪ ,‬כי בו ִ ּד ֶ ּבר מ ׁ ֶֹשה אֶ ל ָּכל‬ ‫ואומרו הנה הבאתי את ראשית וגו' אשר נתת לי‪ ,‬כמו‬ ‫י ְִשׂ רָ אֵ ל )לעיל א א( והוכיח במופתים על פחזותם‪ ,‬ועל טוב ה' וחסדו‬ ‫שפירשתי למעלה במאמר 'אשר ה' אלהיך נותן לך'‪:‬‬ ‫עמהם‪ ,‬והוכיח כי לא שלם ה' להם כמעשיהם הרעים‪ ,‬וגבר‬ ‫ג‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫‪-‬‬ ‫שכר ותענוג הצדיקים לעתיד לבא‬ ‫ית לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך‪:‬‬ ‫שר נָ ַת ּ ָתה ִּלי יְ יָ ְו ִה ַּנ ְח ּת ֹו לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך ְו ִה ְׁש ּ ַתח ֲִו ָ‬ ‫אשית ּ ְפ ִרי הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ‬‫אתי ֶאת ֵר ִׁ‬ ‫ְו ַע ּ ָתה ִה ּנֵה הֵ בֵ ִ‬ ‫בך‪) :‬כו‪ ,‬י‪-‬יא(‬ ‫ָ‬ ‫שר ְּב ִק ְר ּ ֶ‬ ‫יתך ַא ּ ָתה ְוהַ ּל ִֵוי ְוהַ ֵּגר אֲ ׁ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫שר נָ ַתן לְ ך יְ יָ אֱ לֹהֶ יך וּלְ בֵ ֶ‬‫שמַ ְח ּ ָת ְבכָ ל הַ ּט ֹוב אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְו ָׂ‬ ‫כל הטובות שבעולם‪:‬‬ ‫ואומרו והשתחוית לפני ה'‪ .‬בזה העיר רוח חיים בטובה‬ ‫ואומרו ולביתך‪ .‬כי לא לנשמה לבד יגיע הטוב‪ ,‬אלא גם‬ ‫המופלאת בעדות )בעדנות( המופלג אשר יזכו אליו הצדיקים‪,‬‬ ‫לבית הנשמה‪ ,‬שהיא רוח ונפש‪ ,‬שהם משכן הנשמה‪ ,‬כל אחד‬ ‫והוא שתתקרב נפש הצדיק לפני אור הנערב‪ ,‬ותשתחוה לפניו באין‬ ‫יתעדן כפי יכלתו‪:‬‬ ‫מסך מבדיל‪ ,‬אשרי נפש אדם שתגיע לגדר מופלג כזה‪ ,‬והוא‬ ‫ואומרו והלוי‪ .‬יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו בזוהר )ח"ב‬ ‫אומרו והשתחוית לפני ה' אלהיך‪ ,‬שם תכיר הנפש אלהיה‪:‬‬ ‫צד‪ (:‬וזה לשונם‪' :‬זכה יתיר יהבין ליה נשמתא וכו'‪ ,‬זכה יתיר יהבין‬ ‫ואמר סמוך לזה ושמחת בכל הטוב‪ ,‬על דרך אומרו )תהלים‬ ‫ליה נשמתא מאור אצילות' וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולבחינה זו יקרא הכתוב‬ ‫קמה ט( טוֹ ב ְי ָי‪ ,‬ולהעירך על זה אמר בכל הטוב‪ ,‬פירוש דבר‬ ‫לוי‪ ,‬לפי שמתלוות עם האדם מחדש‪:‬‬ ‫הכולל כל הטוב‪ ,‬ואין זה אלא הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהוא מקור‬ ‫)זוה"ק ח"ג ריז‪(.‬‬ ‫ואומרו והגר‪ .‬יתבאר על פי דבריהם ז"ל‬ ‫הטוב‪ .‬אשר נתן לך‪ ,‬פירוש כי דבר זה אין ערך אליו אלא מתנת‬ ‫שאמרו‪ ,‬כי כשיגיע ליד אדם מצוה מאותם מצות שאינם נוהגות‬ ‫חנם‪ .‬ואמר לך‪ ,‬לשלול זולתו‪ ,‬לא מלאך ולא שרף יזכה לזה‪:‬‬ ‫תמיד‪ ,‬אותם הנשמות שכבר נסתלקו מהעולם‪ ,‬והם חסרי מצוה‬ ‫גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה‪ ,‬כאומרם ז"ל )ברכות‬ ‫זו‪ ,‬באים וגרים עם העושה המצוה‪ ,‬על זה הדרך‪ ,‬קרובים לשכר‬ ‫ה‪' (.‬ואין טוב אלא תורה'‪ ,‬שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות‬ ‫ורחוקים מן ההפסד‪ ,‬כאמור באורך בדברי המקובלים )שער הגלגולים‬ ‫ועריבות טוב התורה‪ ,‬היו משתגעים ומתלהטים אחריה‪ ,‬ולא‬ ‫הקדמה ב(‪ ,‬וכנגד בחינה זו אמר והגר אשר בקרבך‪:‬‬ ‫יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה‪ ,‬כי התורה כוללת‬ ‫‪-‬‬ ‫ב' השפעות מלמעלה‪ ,‬השפעת נשמות והשפעת מזון‬ ‫שר נִ ְׁש ּ ַב ְע ּ ָת‬ ‫שמַ יִ ם וּבָ ֵר ְך ֶאת ַע ְּמ ָך ֶאת יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְו ֵאת הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר נָ ַת ּ ָתה לָנ ּו ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫עון ָק ְד ְׁש ָך ִמן הַ ּ ׁ ָ‬‫הַ ְׁש ִקיפָ ה ִמ ְּמ ֹ‬ ‫ש‪) :‬כו‪ ,‬טו(‬ ‫לַאֲ ב ֵֹתינ ּו ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ ָלב ו ְּדבָ ׁ‬ ‫ולא נשאר אלא השפעת חיות העולמות ]השפעת המזון[ שהוא‬ ‫השקיפה ממעון וגו'‪ .‬צריך לדעת‪ ,‬למה כפל לומר ממעון‬ ‫מוכרח לקיום העולמות‪ :‬והוא אומרו השקיפה ממעון קדשך‬ ‫וגו' מן השמים‪ ,‬ואם לכנות שם מקומו יתברך בלשון קדושה‪,‬‬ ‫כנגד השפעת הנשמות‪ ,‬והשקפה זו היא עליונה במקום גבוה‬ ‫היה לו לומר על זה הדרך 'השקיפה ממעון )וגו'( ]קדשך[‬ ‫הנקרא קודש‪ .‬וכבר גילו המקובלים )זוהר ח"ב קכא‪ (.‬מה בין הדרגת‬ ‫השמים'‪ .‬ונראה שהכתוב יעיר סוד אחד‪ ,‬והוא כי האדון ברוך‬ ‫קודש להדרגת קדוש‪ ,‬כי )קדוש( ]קודש[ למעלה‪ ,‬והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫הוא הכין שתי השפעות למעלה‪ ,‬אחד השפעת הרוחניות שהם‬ ‫וכנגד השפעת חיות העולמות אמר מן השמים‪ ,‬זה זיווג למטה‬ ‫הנפשות הטהורות‪ ,‬ואחד השפעת הטוב לחיות הנבראים שהוא‬ ‫מהראשון‪ .‬ואמר כנגד מאמר השקיפה‪ ,‬וברך את עמך ופירשו‬ ‫מזון לכל‪ .‬ושנים אלו יקראו להם רבותינו ז"ל )בזוה"ק( זיווג‪ ,‬שכל‬ ‫רבותינו ז"ל )מע"ש פ"ה מי"ג( בבנים ובנות‪ ,‬וזה יצדיק פירושינו שעל‬ ‫שיש בבחינת משפיע ובחינת נשפע יתכנו בשם זיווג ]פעולת השפעה‬ ‫זווג הנשמות הוא אומר‪ .‬וכנגד מאמר )את( ]מן[ השמים‪ ,‬אמר‬ ‫הבאה על ידי חיבור של משפיע ונשפע נקרא זיווג[‪ .‬ואמרו המקובלים‬ ‫ואת האדמה‪ ,‬שהיא ברכת המזון‪ .‬ונכון‪:‬‬ ‫)ע"ח שער ו פ"ח( שמיום שנחרב הבית נפסק השפעת הנשמות ]חדשות[‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ֹלו‪) :‬כו‪ ,‬יז(‬ ‫ָ‬ ‫ֶאת יְ יָ הֶ אֱ מַ ְר ּ ָת הַ י ֹּום לִ ְה ֹיות לְ ך לֵאל ִֹהים ְו ָללֶכֶ ת ִּב ְד ָרכָ יו ְולִ ְׁשמֹר ֻח ָ ּקיו ו ִּמ ְצ ֹו ָתיו ו ִּמ ְׁש ּ ָפ ָטיו ְולִ ְׁשמ ַֹע ְּבק ֹ‬ ‫'מנין לשומע מפי קטן וכו' כשומע מפי הגבורה‪ ,‬דכתיב )לעיל טו ה(‬ ‫ללכת בדרכי ה' ע"פ ההכרה‬ ‫ִאם ָׁשמוֹ ַע ִּת ְ ׁשמַ ע ְ ּבקוֹ ל ְי ָי ֱאלֹהֶ ָ‬ ‫יך'‪:‬‬ ‫ואומרו וללכת בדרכיו‪ ,‬פירוש הגם שלא צוה ה' ללכת‬ ‫חיוב לימוד התורה הוא גם אחרי שכבר יודע הכל‬ ‫בהם‪ ,‬אף על פי כן כשיכירו בהם שהם דרכי ה'‪ ,‬כל אשר הוא‬ ‫וטעם שצוה על עסק התורה באחרונה‪ ,‬להעיר שהגם שהשיג‬ ‫עושה יעשו כן בני ישראל‪ ,‬כגון ביקור חולים‪ ,‬קבורת מתים‬ ‫אדם לדעת כל האמור וקיימו‪ ,‬אף על פי כן לא יאמר מה לי‬ ‫וכדומה‪ ,‬שמצינו לה' עושה אותם )עיי' סוטה יד‪ ,(.‬ילכו גם הם‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬אם לדעת מה יעשה ישראל ‪ -‬הנה ידעתי וקיימתי‬ ‫בדרכיו‪:‬‬ ‫כל דברי ה'‪ ,‬אלא אף על פי כן חייב הכתוב תלמוד תורה‪ ,‬והוא‬ ‫חקיו ‪ -‬הם מצות שאין בהם טעם‪ ,‬מצותיו ‪ -‬הם מצות‬ ‫אומרו אחר כל מה שחייב לעשות ולשמוע בקולו‪ ,‬כי מצות‬ ‫שהשכל גם כן מסכים עליהם‪ ,‬משפטיו ‪ -‬הם דינים שמסר‬ ‫תלמוד תורה היא מצוה בפני עצמה‪ ,‬שאין זמן ליפטר ממנה עד‬ ‫לשפוט בין איש ובין רעהו‪ .‬ולשמוע בקולו ‪ -‬זה תלמוד תורה‪,‬‬ ‫יום מותו‪ ,‬דכתיב )במדבר יט יד( זֹאת הַ תּ וֹ רָ ה אָ דָם ִ ּכי יָמוּת ְ ּבאֹהֶ ל‪:‬‬ ‫ודקדק לומר בקולו‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )ספרי פי' מא( וזה לשונם‪:‬‬ ‫ד‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫‪-‬‬ ‫שמירת כל המצוות הם מעלות מיוחדות לישראל‬ ‫השי"ת משפיע תמיד טובות רק לפעמים מתעכבים בבי"ד‬ ‫ֶאת יְ יָ הֶ אֱ ַמ ְר ּ ָת הַ י ֹּום לִ ְה ֹיות לְ ָך לֵאל ִֹהים ְו ָללֶכֶ ת ִּב ְד ָרכָ יו ְולִ ְׁשמֹר‬ ‫כות הָ ֵא ּלֶה ְו ִה ּ ִׂשיג ָֻך )כח‪ ,‬ב(‪ .‬ואומרו‬ ‫וּבָ א ּו עָ ל ָ‬ ‫ֶיך ּ ָכל הַ ְּב ָר ֹ‬ ‫חֻ ָ ּקיו ו ִּמ ְצ ֹו ָתיו ו ִּמ ְׁש ּ ָפ ָטיו ְולִ ְׁשמֹעַ ְּבק ֹֹלו‪ :‬וַ ייָ הֶ אֱ ִמ ְיר ָך הַ י ֹּום‬ ‫והשיגוך‪ ,‬יתבאר על דרך אומרם ז"ל )שערי אורה )להר"י גיקטליא( שער ו(‬ ‫שר ִ ּד ּ ֶבר ל ְָך ְולִ ְׁשמֹר ּ ָכל‬ ‫לו לְ ַעם ְסג ֻּלָה ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫לִ ְה ֹיות ֹ‬ ‫כי האדון אלהי ישראל מדותיו רחמים על הדופק על רחמיו‪,‬‬ ‫שה‬ ‫שר ָע ָׂ‬ ‫ָ‬ ‫ִמ ְצ ֹו ָתיו‪ :‬וּלְ ִת ְּתך ֶעלְ ֹיון ַעל ּ ָכל הַ גּ ֹויִ ם אֲ ׁ ֶ‬ ‫ימלא ה' משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ‪ ,‬אלא‬ ‫שם וּלְ ִת ְפ ָא ֶרת ְולִ ְהי ְֹת ָך ַעם ָקד ֹׁש לַייָ אֱ לֹהֶ יךָ‬ ‫שבהגעת הטוב ההוא למטה‪ ,‬ישפטו סנהדרי מעלה אם ראוי‪,‬‬ ‫לִ ְת ִה ּלָה וּלְ ׁ ֵ‬ ‫אם אינו ראוי לא יגיעו‪ .‬לזה אמר והשיגוך הברכות‪ ,‬שזה הוא‬ ‫בר‪) :‬כו‪ ,‬יז‪-‬יט(‬ ‫שר ִ ּד ּ ֵ‬‫ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫עיקר ההבטחה שלא יתעכבו בבתי דינים שלמטה‪:‬‬ ‫ולשמור כל מצותיו‪ .‬יש להעיר בדבר‪ ,‬הלא דבר זה הוא‬ ‫קדושת ישראל יהיה גדול מקדושת המלאכים‬ ‫מתנאי הכבוד שרשם במעשה ישראל לה'‪ ,‬כמו שכתוב בפסוק את‬ ‫דו ׁש וגו' )כח‪ ,‬ט(‪ .‬ודקדק לומר תיבת לו‪,‬‬ ‫ימ ָך יְ יָ ֹ‬ ‫לו לְ עַ ם ָק ֹ‬ ‫יְ ִק ְ‬ ‫ה' האמרת‪ ,‬ומה מקום להזכירו בדברים שמה' לישראל‪:‬‬ ‫להעיר שיהיו ישראל במקום המלאכים שברר ה' לו לעמוד‬ ‫לפניו‪ ,‬שנקראים קדושים דכתיב )דניאל ח יג( 'ויאמר אחד קדוש'‪,‬‬ ‫ואולי כי תפארת ישראל היא מה שהעלה ורומם אותם בתת‬ ‫יקים ה' אותנו במקומם לעם קדוש‪ ,‬ויהיו המלאכים שיריים‬ ‫להם כל המצות‪ ,‬מה שלא עשה כן לראשונים‪ ,‬שהגם שנתן מצותיו‬ ‫להם‪ ,‬וכן אמר )במדבר כג כג( 'כעת יאמר ליעקב' וגו' )במד"ר כ כ(‪:‬‬ ‫יתברך לאדם ולנח ולהאבות‪ ,‬לא נתן אלא שנים ושלשה גרגרים‪,‬‬ ‫הנשמר מעבירות יש לו צלם א' שכל הבריות מזדעזעים ממנו‬ ‫אבל לישראל נתן שמירת כל מצותיו יתברך )שיהש"ר א ה(‪ .‬ויש לך‬ ‫ְו ָרא ּו ּ ָכל עַ ּ ֵמי הָ ָא ֶרץ ִּכי וגו' )כח‪ ,‬י(‪ .‬גם זה הוא מכוון כנגד‬ ‫לדעת‪ ,‬כי כל המצות אינם אלא שמירה מהתיעוב ומלכלוך הנפש‪,‬‬ ‫שמירת מצות לא תעשה‪ ,‬כי כל זמן שהאדם שומר עצמו‬ ‫ובהשלמת שמירת המצות יהיה האדם שלם מכל מום ומכל לכלוך‪:‬‬ ‫מהעבירות‪ ,‬אין צלם אלהים עובר מעל פניו‪ ,‬וכל הנבראים אדם‬ ‫ובהמה מזדעזעים ממנו‪ .‬מה שאין כן המתעב מעשיו‪ ,‬מעבירין‬ ‫ב' ירצה כי ה' יחזק זרועות לשמור כל המצות‪ ,‬כי לא הכל‬ ‫ממנו הצלם‪ ,‬וכמאמר קין )בראשית ד יד( 'והיה כל מוצאי' וגו'‪:‬‬ ‫זוכים לדבר זה‪ ,‬הגם שיחפצו לשמור לא יזדמן לידם‪ ,‬ואם יזדמן‬ ‫הנשמר מעבירות יזכה לבנים טובים‬ ‫לא תשיג ידם‪ ,‬ואם תשיג לחלק מהמצות לא תשיג לכל המצות‪,‬‬ ‫טובָ ה ִּב ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך וגו' )כח‪ ,‬יא(‪ .‬והכוונה היא כי‬ ‫הו ִת ְר ָך יְ יָ לְ ֹ‬ ‫ְו ֹ‬ ‫ואמר כאן כי ה' האמירם לשמור כל מצותיו‪:‬‬ ‫לפי שבאמצעות שמירת האדם עצמו מהעבירות לא ידבקו בו‬ ‫ג' ירצה על דרך אומרו )קהלת ח ה( ׁשוֹ מֵ ר ִמצְ וָ ה לֹא ֵידַע ּדָבָ ר‬ ‫כוחי הרע‪ ,‬שמזה יסובב שהבנים היוצאים ממנו יהיו מבחינת‬ ‫רָ ע‪ ,‬ואמרו ז"ל )פסחים ח‪' (:‬שלוחי מצוה אינם ניזוקין'‪ ,‬והוא מאמר‬ ‫הרע‪ ,‬ועיין מה שכתבנו באורך בפרשת ויחי בפסוק ראובן בכורי‬ ‫אתה ויערבו לך הדברים‪ .‬לזה אמר ביעוד שמירת מצות לא‬ ‫הכתוב כאן ולשמור‪ ,‬פירוש ה' ישמור כל מצותיו‪ ,‬לבל יצא‬ ‫תעשה והותירך ה' לטובה בפרי בטנך‪ ,‬שיהיו הבנים הנותרים‬ ‫מהם דבר תקלה‪:‬‬ ‫אחריך למדה טובה ולא למדה רעה‪:‬‬ ‫ד' ירצה להעירם בדבר שלא השיגו משה עצמו ע"ה‪ ,‬הגם‬ ‫גם ע"י רפואות לא יתרפאו המכות‬ ‫היותו בכלל עם סגולה‪ ,‬והוא על דרך אומרם ז"ל )סוטה יד‪ (.‬בענין‬ ‫נות וָ ֳחלָיִ ם ָר ִעים ְונֶאֱ ָמנִ ים‪) :‬כח‪ ,‬נט(‪.‬‬ ‫ַמ ּכ ֹות ְּגדֹלֹת ְונֶאֱ ָמ ֹ‬ ‫תפלת משה ליכנס לארץ‪' ,‬וכי לאכול מפירותיה וכו'‪ ,‬אלא אמר‬ ‫אומרו נאמנים‪ ,‬נתכוון לומר שהגם שיעשו להם רפואה טבעית‬ ‫משה יש הרבה מצות שתלויות בארץ' וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬והוא מה שנתכוון‬ ‫שיוסרו בה‪ ,‬אף על פי כן נאמנים בשליחותם‪ ,‬מהם לא יזועו‪ ,‬עד‬ ‫בא דבר ה' לסור ממנו‪:‬‬ ‫לומר להם‪ ,‬ראו מעלתכם שה' האמיר אתכם וגו' ולשמור כל‬ ‫מצותיו‪ ,‬ולזה דקדק לומר האמירך היום‪ ,‬פירוש בזמן זה שאתה‬ ‫לאלהים'‪ ,‬ב' ולשמור כל מצותיו זה כנגד 'ללכת בדרכיו'‪ ,‬ג' ד'‬ ‫באים אל הארץ‪ ,‬ושם תשמרו כל המצות‪ ,‬וזו מעלה שלא השיגה‬ ‫וה' ולתתך עליון וגו' לתהלה ולשם לתפארת הם כנגד שמירת‬ ‫אפילו משה‪:‬‬ ‫'חקיו ומצותיו ומשפטיו'‪ ,‬ו' ולהיותך עם קדוש לה' זה כנגד‬ ‫והנה תמצא ששה מעלות בפסוק את ה' האמרת‪ ,‬א' להיות‬ ‫'ולשמוע בקולו'‪ ,‬כי על ידי עסק התורה יתיחס להם שם זה של‬ ‫לך לאלהים‪ ,‬ב' ללכת בדרכיו‪ ,‬ג' לשמור חקיו‪ ,‬ד' ומצותיו‪,‬‬ ‫קדוש‪ .‬ואומרו כאשר דבר‪ ,‬דכתיב )שמות יט ו( וְ אַ ּ ֶתם ִּת ְהי ּו לִ י )וגו'(‬ ‫ה' ומשפטיו‪ ,‬ו' ולשמוע בקולו‪ .‬כנגדם אמר ה' שש מעלות‬ ‫ַ]מ ְמלֶכֶ ת כּ ֹהֲנִ ים[ וְ גוֹ י ָקדוֹ ׁש אֵ ֶּלה הַ ְ ּדבָ ִרים א ׁ ֲֶשר ְּת ַד ֵ ּבר אֶ ל ְ ּבנֵי י ְִשׂ רָ אֵ ל‪:‬‬ ‫לכנסת ישראל‪ ,‬א' להיות לו לעם סגולה זה כנגד 'להיות לך‬ ‫‪-‬‬ ‫מעלות עסק התורה‬ ‫שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום וּנְ ָתנְ ָך יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫ַע ׂש ֹות ֶאת ּ ָכל ִמ ְצ ֹו ָתיו אֲ ׁ ֶ‬ ‫קול יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך לִ ְׁשמֹר ל ֲ‬ ‫מו ַע ִּת ְׁשמַ ע ְּב ֹ‬ ‫ש ֹ‬ ‫ְוהָ יָ ה ִאם ׁ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ש ֶדה‪ָ ּ :‬ברוּך ּ ְפ ִרי ִב ְטנְ ך ו ְּפ ִרי ַא ְד ָמ ְתך ו ְּפ ִרי ְבהֶ ְמ ּ ֶתך וגו'‪:‬‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ֶעלְ ֹיון ַעל ּ ָכל גּ ֹויֵי הָ ָא ֶרץ‪ָ ּ :‬ברוּך ַא ּ ָתה ּ ָב ִעיר וּבָ רוּך ַא ּ ָתה ּ ַב ּׂ ָ‬ ‫ֶיך נִ ָּג ִפים לְ פָ נֶיךָ‬ ‫יך הַ ָ ּק ִמים ָעל ָ‬ ‫את ָך‪ :‬יִ ּ ֵתן יְ יָ ֶאת אֹיְ בֶ ָ‬ ‫ב ֶא ָך וּבָ רו ְּך ַא ּ ָתה ְּבצֵ ֶ‬ ‫ּ ָברו ְּך ַטנְ אֲ ָך ו ִּמ ְׁש ַא ְר ּ ֶת ָך‪ָ ּ :‬ברו ְּך ַא ּ ָתה ְּב ֹ‬ ‫ֹתן לָך‪) :‬כח‪ ,‬א‪-‬ח(‬ ‫ְ‬ ‫יך נ ֵ‬ ‫שר יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך ו ְּבכֹל ִמ ְׁשלַח יָ ֶד ָך וּבֵ ַר ְכ ָך ּ ָב ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫וגו'‪ :‬יְ צַ ו יְ יָ ִא ְּת ָך ֶאת הַ ְּב ָרכָ ה ּ ַבאֲ סָ מֶ ָ‬ ‫ה‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ‪ ,‬אלא שבהגעת הטוב‬ ‫והיה אם שמוע וגו'‪ .‬צריך לדעת מקום גזירת הכתוב‪,‬‬ ‫ההוא למטה ישפטו סנהדרי מעלה אם ראוי‪ ,‬אם אינו ראוי לא‬ ‫אם הוא מאמר ונתנך וגו'‪ ,‬היה לו לומר יתנך ה'‪ ,‬כי מאומרו‬ ‫יגיעוֹ ‪ ,‬לזה אמר והשיגוך הברכות‪ ,‬שזה הוא עיקר ההבטחה‬ ‫ונתנך משמע שמוסיף על הקודם‪ .‬ואולי שגזירת הכתוב הוא‬ ‫שלא יתעכבו בבתי דינים שלמטה‪:‬‬ ‫תשמע בקול ה'‪ ,‬והכונה בזה כי על ידי עסק התורה יעלה‬ ‫‪-‬‬ ‫במעלות לזכות שה' ידבר בו‪ ,‬והוא אומרו תשמע בקול ה'‬ ‫הברכות שהם כנגד שכר תלמוד תורה‬ ‫אלהיך‪ .‬עוד ימשך לך מהשמיעה לשמור ולעשות‪ ,‬שהתורה‬ ‫והנה תמצא שכל הברכות האמורות בענין הם מכוונים כנגד‬ ‫מצלת מן החטא הרמוז בשמירה‪ .‬גם תלמוד תורה גדול כחו‬ ‫שכר תלמוד תורה‪ ,‬על זה הדרך‪ ,‬אומרו ברוך אתה בעיר וגו'‪,‬‬ ‫שמביא לידי מעשה‪ ,‬והוא אומרו ולעשות‪ .‬ועוד לך ונתנך ה'‬ ‫על דרך אומרם ז"ל )ע"ז יט‪' (:‬דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים‬ ‫עליון וגו'‪:‬‬ ‫ומשולש בכתובים‪ ,‬כל העוסק בתלמוד תורה נכסיו מוצלחים'‪.‬‬ ‫וחוץ מדרכינו יכוין הכתוב לומר‪ ,‬שצריך שיעסוק בתורה‬ ‫ואומרו ברוך פרי בטנך‪ ,‬צא ולמד מעובד אדום הגיתי אשר‬ ‫בגדר מעלתם על הדברים‪ ,‬שממקום קדוש עליון באו‪ ,‬והוא‬ ‫נכנס אצלו ארון התורה‪ ,‬מה עצמו פרי בטנו בזמן מועט )ש"ב ו יא(‪,‬‬ ‫אומרו תשמע‪ ,‬פירוש תהיה שמיעתך אותם כפי ערך המדבר‬ ‫כאומרם ז"ל )ברכות סג‪ (:‬שאשתו ושמונה כלותיו ילדו כאחד ששה‬ ‫אותם‪ ,‬שהוא ה' אלהיך‪ .‬ועוד לשמור ולעשות‪ ,‬על דרך אומרם‬ ‫בכרס אחד‪:‬‬ ‫ז"ל )אבות פ"ד מ"ה( 'הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד‬ ‫ואומרו ברוך אתה בבואך וגו'‪ ,‬שתהיה יציאתו מן העולם‬ ‫וללמד‪ ,‬והלומד על מנת לעשות' וכו' ע"כ‪ ,‬הרי שמובחר הלימוד‬ ‫בלא חטא וכו' )ב"מ קז‪ ,(.‬וזה יהיה באמצעות תלמוד תורה שתגין‬ ‫הוא לקיים‪ ,‬והוא אומרו אם שמוע תשמע וגו'‪ ,‬פירוש שתשמע‬ ‫עליו מהחטא‪ .‬ואומרו יתן ה' את אויביך וגו'‪ ,‬על דרך אומרו‬ ‫לשמור ולעשות‪:‬‬ ‫)דהי"ב כ כב( וּבְ ֵעת הֵ חֵ לּ ּו בְ רִ ּנָה ]ו ְּת ִה ָּלה[ נָתַ ן ְי ָי ְמאָ רְ בִ ים ַעל ְ ּבנֵי ַע ּמוֹ ן‬ ‫ונתנך ה' ]אלהיך[ עליון וגו'‪ .‬הנה האדון חלק יעודי‬ ‫]מוֹ אָ ב[ וְ הַ ר ֵ ׂש ִעיר וגו' ַו ִיּ ָּנגֵפ ּו‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )שמו"ר מז ה( 'אין‬ ‫הטובה כנגד קיום המצוות‪ ,‬כל אחד כפי מה שראוי לו‪ .‬כללות‬ ‫רינה אלא תורה'‪:‬‬ ‫המצוות הם שלשה הרשומים בפסוק )א( אם שמוע תשמע‪ ,‬והם‬ ‫ואומרו יצו ה' אתך את הברכה וגו'‪ ,‬גם לא סדר ברכה זו‬ ‫תלמוד תורה‪ ,‬ושמירת לא תעשה‪ ,‬וקיום מצות עשה‪ .‬כנגד תלמוד‬ ‫למעלה עם הצלחות קנייני הטובות‪ ,‬כי שם מקומה ולא אחר‬ ‫תורה יעד ברכה ונתנך ה' עליון ובאו עליך כל הברכות‬ ‫מפלת אויב‪ ,‬בא להבטיח שלא יארע לו אשר יארע לבעל הנס‪,‬‬ ‫האלה והשיגוך‪ ,‬ופירוש הכתוב שזה יהיה כנגד שכר אם שמוע‬ ‫אשר יתקנאו בו המקטריגים על שנעשה לו דבר חדש ושמשוהו‬ ‫וגו'‪ ,‬במה שגמר אומר כי תשמע בקול ה' אלהיך‪ ,‬הרי שיעוד‬ ‫עליונים‪ ,‬וזה הפך הטבע‪ ,‬וצא ולמד ממעשה רבא )תענית כד‪(:‬‬ ‫זה הוא כנגד שכר תלמוד תורה‪ ,‬והוא גם כן מכוון אליו‪ ,‬כי‬ ‫שהוריד גשמים שלא בעתם וכדומה לזה‪ ,‬אשר על כן אמר סמוך‬ ‫באמצעות התורה ישתנו למעלה מכל האומות שאינם בני תורה‪:‬‬ ‫למאמר יתן ה' את אויביך וגו' ‪ -‬שזה הוא נס‪ ,‬יצו ה' אתך‬ ‫ואמר עוד ובאו עליך כל הברכות וגו'‪ ,‬פירוש נוסף על‬ ‫את הברכה ‪ -‬שלא ישלוט עין הרע בה‪ .‬גם אמר וברכך‬ ‫יעוד ונתנך ה' עליון‪ ,‬עוד לו ברכות אלו בשכר תורה‪ .‬ואומרו‬ ‫בארץ וגו'‪ ,‬פירוש שלא יאספו האומות עליכם לנקום נקמת‬ ‫והשיגוך‪ ,‬יתבאר על דרך אומרם ז"ל )שערי אורה שער ו'( כי האדון‬ ‫הנגפים‪ ,‬כמו שאמר יעקב לבניו במעשה שכם )בראשית לד ל(‪:‬‬ ‫אלהי ישראל מדותיו רחמים על הדופק על רחמיו‪ ,‬ימלא ה'‬ ‫‪-‬‬ ‫הברכות לשמירת מצוות לא תעשה‬ ‫שר נִ ְׁש ּ ַבע ל ְָך ִּכי ִת ְׁשמֹר ֶאת ִמ ְצ ֹות יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך ְוהָ ל ְַכ ּ ָת ִּב ְד ָרכָ יו‪ְ :‬ו ָרא ּו ּ ָכל ַע ּ ֵמי הָ ָא ֶרץ ִּכי‬ ‫דו ׁש ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫ימ ָך יְ יָ ֹ‬ ‫לו לְ ַעם ָק ֹ‬ ‫יְ ִק ְ‬ ‫שר‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫טובָ ה ִּב ְפ ִרי ִב ְטנְ ך ו ִּב ְפ ִרי ְבהֶ ְמ ְּתך ו ִּב ְפ ִרי ַא ְד ָמ ֶתך ַעל הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫הו ִת ְרך יְ יָ לְ ֹ‬ ‫ָ‬ ‫שם יְ יָ נִ ְק ָרא ָעלֶיך ְויָ ְרא ּו ִמ ּ ֶמ ּךָ‪ְ :‬ו ֹ‬ ‫ֵׁ‬ ‫ָתת לָך‪) :‬כח‪ ,‬ט‪-‬יא(‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫נִ ְׁש ּ ַבע יְ יָ לַאֲ ב ֶֹתיך ל ֶ‬ ‫לעם קדוש‪ .‬ודקדק לומר תיבת לו‪ ,‬להעיר שיהיו ישראל במקום‬ ‫הַ ּטוֹ ב )פס'‬‫יקימך ה' וגו'‪ .‬מכאן עד י ְִפ ּ ַתח ה' ל ְָך אֶ ת אוֹ צָרוֹ‬ ‫המלאכים שברר ה' לו לעמוד לפניו שנקראים קדושים‪ ,‬דכתיב‬ ‫יב(‪ ,‬הוא יעוד הטוב שכנגד שמירת מצות לא תעשה‪ ,‬שרשם‬ ‫)דניאל ח יג( ַויֹּאמֶ ר אֶ חָ ד ָקדוֹ ׁש‪ ,‬יקים ה' אותנו במקומם לעם קדוש‬ ‫בתיבת לשמור )פסוק א(‪ ,‬והוא מה שגמר אומר כי תשמור את‬ ‫ויהיו המלאכים שיריים להם‪ ,‬וכן אמר )במדבר כג כג( ָּכ ֵעת יֵאָ מֵ ר‬ ‫מצות ה'‪ .‬ואומרו והלכת בדרכיו‪ ,‬לומר שלא צוה ה' אלא על‬ ‫לְ יַעֲ קֹב וגו' )במד"ר כ כ(‪:‬‬ ‫הדברים שהוא מרחקם‪ ,‬ויעוד זה מכוון הוא כנגד שמירת מצות‬ ‫ואומרו וראו כל עמי הארץ וגו'‪ ,‬גם זה הוא מכוון כנגד‬ ‫לא תעשה‪ ,‬כי באמצעות שיהיה האדם נשמר מהעבירות יקרא‬ ‫שמירת מצות לא תעשה‪ ,‬כי כל זמן שהאדם שומר עצמו‬ ‫קדוש‪ ,‬דכתיב )ויקרא יט ב( ְקד ִ ֹׁשים ִּת ְהי ּו‪ ,‬ופירש הכתוב הדברים‬ ‫מהעבירות אין צלם אלהים עובר מעל פניו‪ ,‬וכל הנבראים אדם‬ ‫יש ִא ּמוֹ וגו' וְ אֶ ת ַׁש ְ ּבתֹתַ י וגו' )שם פס' ג(‪ ,‬אַ ל‬ ‫שבהם יהיו קדושים‪ִ ,‬א ׁ‬ ‫ובהמה מזדעזעים ממנו‪ ,‬מה שאין כן המתעב מעשיו מעבירין‬ ‫ִּת ְפנ ּו אֶ ל וגו' )שם פס' ד(‪ ,‬ושאר אזהרות האמורים‪ .‬וגם לדברי חז"ל‬ ‫ממנו הצלם‪ ,‬וכמאמר קין )בראשית ד יד( וְ הָ יָה כָ ל מֹצְ ִאי ]יַהַ רְ גֵנִי[‬ ‫)ויק"ר כד ו( שעל אזהרת העריות נאמר קדושים‪ ,‬הנה היא בכלל‬ ‫וגו'‪:‬‬ ‫לשמור‪ ,‬ולזה אמר כנגד שמירת מצות לא תעשה יקימך ה' לו‬ ‫ו‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫היוצאים ממנו יהיו מבחינת הרע‪ ,‬ועיין מה שכתבנו באורך‬ ‫והותירך ה' לטובה בפרי בטנך‪ .‬הגם שכבר אמר‬ ‫בפרשת ויחי בפסוק )בראשית מט ג( 'ראובן בכורי אתה' ויערבו לך‬ ‫למעלה )פס' ד( ָּב רו ְּך ּ ְפ רִ י בִ ְט ְנ ָך‪ ,‬לפי שיעוד הראשון הוא כנגד‬ ‫הדברים‪ ,‬לזה אמר ביעוד שמירת מצות לא תעשה והותירך ה'‬ ‫תלמוד תורה‪ ,‬ויעוד זה הוא כנגד שמירת המצוות‪ ,‬לזה הוצרך‬ ‫לטובה בפרי בטנך‪ ,‬שיהיו הבנים הנותרים אחריך למדה‬ ‫לפרט שכר כל אחד‪ ,‬שאין אחד נלמד מחברו‪ .‬ודקדק לומר‬ ‫טובה ולא למדה רעה‪ .‬ואומרו בפרי בהמתך ובפרי‬ ‫והותירך ה' לטובה ולא אמר 'ברוך פרי בטנך' ]כנ"ל[‪ ,‬לפי‬ ‫אדמתך‪ ,‬לומר שמצד שמירת מצוות לא תעשה יתקיימו בידו‬ ‫שיעוד זה הוא מדה טובה שמכוונת כנגד שמירת מצות לא‬ ‫שני דברים אלו‪ ,‬כמו שיעדם לשכר תלמוד תורה ככתוב למעלה‬ ‫תעשה‪ ,‬והכונה היא‪ ,‬כי לפי שבאמצעות שמירת האדם עצמו‬ ‫)פסוק ד(‪:‬‬ ‫מהעבירות לא ידבקו בו כוחי הרע‪ ,‬שמזה יסובב שהבנים‬ ‫‪-‬‬ ‫הברכות לשמירת מצוות עשה‬ ‫שה יָ ֶד ָך ְו ִהלְ ִו ָ‬ ‫ית גּ ֹויִ ם ַר ִּבים‬ ‫שמַ יִ ם ל ֵָתת ְמ ַטר ַא ְר ְצ ָך ְּב ִע ּת ֹו וּלְ בָ ֵר ְך ֵאת ּ ָכל מַ ֲע ׂ ֵ‬ ‫רו הַ ּט ֹוב ֶאת הַ ּ ׁ ָ‬ ‫אוצָ ֹ‬ ‫יִ ְפ ּ ַתח יְ יָ לְ ָך ֶאת ֹ‬ ‫ית ַרק לְ מַ ְעלָה ְולֹא ִת ְהיֶה לְ ָמ ּ ָטה ִּכי ִת ְׁשמַ ע ֶאל ִמ ְצ ֹות יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫ֹאש ְולֹא לְ זָנָ ב ְוהָ יִ ָ‬ ‫ְו ַא ּ ָתה לֹא ִתלְ וֶ ה‪ :‬וּנְ ָתנְ ָך יְ יָ לְ ר ׁ‬ ‫ש ֹות‪) :‬כח‪ ,‬יב‪-‬יג(‬ ‫שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום לִ ְׁשמֹר ְול ֲ‬ ‫ַע ׂ‬ ‫אֲ ׁ ֶ‬ ‫ואומרו ונתנך ה' לראש וגו'‪ ,‬פירוש שיהיו ישראל תחת‬ ‫יפתח ה' וגו'‪ .‬מכאן מתחיל יעוד הטוב שכנגד מעשה‬ ‫ממשלת ראש העולם‪ ,‬שהוא אלהי ישראל‪ ,‬ולא לזנב‪ ,‬שהם שרי‬ ‫המצות עד לבסוף‪ ,‬ולזה גמר אומר כי תשמע אל מצות ה'‬ ‫מעלה‪ ,‬ובזה תמיד יהיו במדרגה העליונה‪ ,‬כאומרו והיית רק‬ ‫אלהיך‪ ,‬אלו מצות עשה‪ .‬והנה יעודים אלו הם מכוונים כנגד‬ ‫למעלה ולא תהיה למטה‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )תנחומא ויצא ב(‬ ‫קיום המצות‪ ,‬כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע‬ ‫בפסוק )ירמי' ל י( וְ אַ ּ ָתה אַ ל ִּתירָ א ַעבְ ִ ּדי יַעֲ קֹב‪ ,‬שראה יעקב בסולם‬ ‫ומתייחדים המדות העליונות‪ .‬ואמר יפתח ה' לך בכינוי‪,‬‬ ‫עולים ואחר כך יורדים )בראשית כח יב(‪ ,‬חשב שגם הוא כן אחר‬ ‫שמבטיחו ה' שיפתח לו פירוש בשבילו לבד‪ ,‬הכוונה הגם שיסובבו‬ ‫שיעלה ירד‪ ,‬תלמוד לומר אל תירא וגו'‪ .‬והוא אומרו ולא תהיה‬ ‫אחרים לסתום‪ ,‬באמצעות הצדיק יפתח אוצר הטוב‪ ,‬ושם הטוב‬ ‫למטה‪ ,‬הטעם‪ ,‬כי תשמע וגו'‪ ,‬פירוש כנגד מצות עשה‪ ,‬כמו‬ ‫הוא סוד הנהר‪ ,‬והוא סוד )משלי י כה( ַצ ִ ּדיק יְסוֹ ד עוֹ לָ ם‪ .‬ואומרו את‬ ‫שגמר אומר ולעשות‪ .‬וטעם שלא אמר בפירוש כי תעשה מצות‪,‬‬ ‫השמים‪ ,‬הוא סוד השפעה עליונה למעלה‪ ,‬כידוע ליודעי חן‪:‬‬ ‫לפי שיש מצות כמה וכמה שאינם ביד האדם לעשותם‪ ,‬לזה אמר‬ ‫ואומרו והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה‪ ,‬הנה ידוע‬ ‫כי תשמע וגו' ולעשות‪ ,‬פירוש תקבל עליך לעשות‪:‬‬ ‫)זוהר ח"ב קנב‪ (:‬שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום‪ ,‬השפע של כל‬ ‫וטעם אומרו לשמור ביעוד זה‪ ,‬בא הכתוב להודיע כי אין‬ ‫העולם בא על ידי ישראל‪ ,‬והעולם כלו ניזון מתמצית עם בני‬ ‫יעוד למצות עשה אלא אחר שהקדים להם שמירת מצות לא‬ ‫ישראל‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬ניזונין ישראל מתחת ידי האומות‪ .‬לזה אמר‬ ‫תעשה‪ ,‬שאם לא כן זִבְ חֵ י רְ ָׁש ִעים תּ וֹ ֵעבָ ה )משלי כא כז(‪ ,‬וכל מצוה‬ ‫והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ממנו‪ ,‬הוצרך לומר ואתה‬ ‫שעושה בעל עבירות שורה עליה סטרא אחרא ואינה עושה פרי‪,‬‬ ‫לא תלוה‪ ,‬שאם לא כן אין היכר לברכה‪ ,‬כי דרך העולם הוא‬ ‫לזה הקדים לומר לשמור ואחר כך אמר ולעשות ‪ -‬שהוא‬ ‫שהגדולים והעשירים לווים זה מזה‪ ,‬ולאחר מכן חוזר גם כן‬ ‫מעשה המצות‪ ,‬שעליו באו היעודים הטובים האמורים מוהותירך‬ ‫המלוה ולוה ממנו‪ ,‬לזה אמר ואתה לא תלוה‪ ,‬ובזה יהיה היכר‬ ‫)פס' יא( עד סוף‪:‬‬ ‫למאמר והלוית‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הברכות לשמירת מצוות עשה‬ ‫ָלות הָ ֵא ּלֶה‬ ‫ַע ׂש ֹות ֶאת ּ ָכל ִמ ְצ ֹו ָתיו ְו ֻחקּ ָֹתיו וכו' וּבָ א ּו ָעל ָ‬ ‫ֶיך ּ ָכל הַ ְ ּקל ֹ‬ ‫יך לִ ְׁשמֹר ל ֲ‬ ‫קול יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫ְוהָ יָ ה ִאם לֹא ִת ְׁשמַ ע ְּב ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ש ֶדה‪ָ :‬ארוּר ַטנְ אֲ ך ו ִּמ ְׁש ַא ְר ּ ֶתך‪ָ :‬ארוּר ּ ְפ ִרי ִב ְטנְ ך ו ְּפ ִרי ַא ְד ָמ ֶתך ְׁשגַ ר‬ ‫ְו ִה ּ ִ ׂשיגו ָּך‪ָ :‬ארוּר ַא ּ ָתה ּ ָב ִעיר ְו ָארוּר ַא ּ ָתה ּ ַב ּׂ ָ‬ ‫ש ּלַח יְ יָ ְּב ָך ֶאת הַ ְּמ ֵא ָרה ֶאת הַ ְּמהו ָּמה ְו ֶאת‬ ‫את ָך‪ :‬יְ ׁ ַ‬ ‫יך ְו ַע ְׁש ְּתרֹת צֹאנ ֶָך‪ָ :‬ארוּר ַא ּ ָתה ְּבב ֶֹא ָך ְו ָארוּר ַא ּ ָתה ְּבצֵ ֶ‬ ‫אֲ לָפֶ ָ‬ ‫ַב ּ ָתנִ י‪) :‬כח‪ ,‬טו‪-‬כ(‬ ‫שר ֲעז ְ‬ ‫שמֶ ְד ָך ְו ַעד אֲ בָ ְד ָך מַ הֵ ר ִמ ּ ְפנֵי ר ַֹע מַ ֲע ָלל ָ‬ ‫ֶיך אֲ ׁ ֶ‬ ‫שה ַעד ִה ּ ׁ ָ‬ ‫הַ ִּמגְ ֶע ֶרת ְּבכָ ל ִמ ְׁשלַח יָ ְד ָך אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר ּ ַת ֲע ׂ ֶ‬ ‫והתחיל בעונש ביטול תלמוד תורה‪ ,‬ואמר ארור אתה בעיר‬ ‫והיה אם לא תשמע וגו'‪ .‬התנה הכתוב על שלשה‬ ‫וגו' עד מאמר ועד אבדך מהר‪ ,‬וגמר אומר מפני רוע מעלליך‬ ‫דברים‪ ,‬תלמוד תורה ]תשמע בקול ה' אלהיך[‪ ,‬ושמירת מצות לא‬ ‫אשר עזבתני‪ ,‬הרי שהקללות האמורות עד עתה הם כנגד‬ ‫תעשה ]לשמור[‪ ,‬וקיום מצות עשה ]לעשות[‪ ,‬שצריך שיהיו שלשתם‬ ‫עזיבת התורה‪ ,‬כי העוזב תורה כעוזב ה'‪ ,‬וכן תמצא שהקפיד ה'‬ ‫יחד‪ .‬הכונה‪ ,‬שהגם שלמד תורה‪ ,‬אם לא ישמור‪ ,‬או אם ישמור‬ ‫כל כך על עזיבת התורה ואמר )ירמי' ט יא‪-‬יב( ַעל ָמה אָ בְ דָה הָ אָ רֶ ץ‬ ‫ולא יעשה‪ ,‬או אם יעשה שניהם ויבטל מתלמוד תורה‪ ,‬יבואו עליו‬ ‫]וגו'[ ַויֹּאמֶ ר ה' ַעל ָעזְבָ ם אֶ ת תּ וֹ רָ ִתי‪ ,‬והוא אומרו כאן ועד אבדך‬ ‫הקללות רחמנא ליצלן‪ ,‬כאשר יבאר מה שנוגע לכל אחת מהנה‪,‬‬ ‫מהר מפני רוע מעלליך אשר עזבתני‪:‬‬ ‫עונש כל אחד בפני עצמו‪:‬‬ ‫ז‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫‪-‬‬ ‫הרעות הנמשכות מהעבירות‬ ‫ש ּ ָת ּה‪ :‬יַ ְּככָ ה יְ יָ ּ ַב ּ ׁ ַ‬ ‫שחֶ פֶ ת וּבַ ַ ּקדַּ חַ ת וּבַ דַּ ּל ֶֶקת‬ ‫ש ּ ָמה לְ ִר ְׁ‬ ‫ֹתו א ְֹת ָך מֵ ַעל הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר ַא ּ ָתה בָ א ׁ ָ‬ ‫יַ ְד ּ ֵבק יְ יָ ְּב ָך ֶאת הַ ָ ּדבֶ ר ַעד ּ ַכלּ ֹ‬ ‫יך וגו'‪) :‬כח‪ ,‬כא‪-‬כה(‪ .‬הוּא יַ לְ ְו ָך‬ ‫יך ּ ַב ְרזֶל‪ :‬וכו'‪ :‬יִ ּ ֶתנְ ָך יְ יָ נִ ָּגף לִ ְפנֵי אֹיְ בֶ ָ‬ ‫שר ּ ַת ְח ּ ֶת ָ‬ ‫ֹשת ְוהָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫ֹאש ָך נְ ח ׁ ֶ‬ ‫שר עַ ל ר ְׁ‬ ‫שמֶ ָ‬ ‫יך אֲ ׁ ֶ‬ ‫וגו'‪ְ :‬והָ י ּו ׁ ָ‬ ‫ש ַמ ְע ּ ָת‬ ‫ְ‬ ‫ש ְמ ָדך ִּכי לֹא ׁ ָ‬ ‫ָ‬ ‫שיגוּך עַ ד ִה ּ ׁ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָלות הָ ֵא ּלֶה ו ְּר ָדפוּך ְו ִה ּ ִׂ‬ ‫ָ‬ ‫ֹאש ְו ַא ּ ָתה ִּת ְהיֶה לְ זָנָ ב‪ :‬וּבָ א ּו עָ לֶיך ּ ָכל הַ ְ ּקל ֹ‬ ‫ְו ַא ּ ָתה לֹא ַתלְ וֶ נּ ּו הוּא יִ ְהיֶה לְ ר ׁ‬ ‫עולָם‪) :‬פס' מה‪-‬מו(‬ ‫מופֵ ת ו ְּבז ְַרע ֲָך עַ ד ֹ‬ ‫אות וּלְ ֹ‬ ‫שר ִצ ָ ּו ְך‪ְ :‬והָ י ּו ְב ָך לְ ֹ‬ ‫קול יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך לִ ְׁשמֹר ִמ ְצ ֹו ָתיו ְוחֻ קּ ָֹתיו אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְּב ֹ‬ ‫והיו שמיך וגו'‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )זוהר ח"א סז‪ (.‬שבאמצעות‬ ‫ידבק ה' וגו'‪ .‬עונש זה וקללות האמורות עד ְו ַא ּ ָתה ִּת ְהיֶה‬ ‫העבירות יסתתמו פתחי ההשפעות‪ ,‬בסוד )איוב יד יא( וְ נָהָ ר ֶיחֱרַ ב‬ ‫לְ זָנָ ב )פס' מד(‪ ,‬הם כנגד ביטול מצות לא תעשה‪ ,‬ולזה גמר אומר‬ ‫וְ יָבֵ ׁש‪ .‬וכן אומרו יתנך ה' נגף וגו'‪ ,‬גם זה יסובבו העבירות כרמוז‬ ‫ובאו עליך כל הקללות וגו' כי לא שמעת בקול ה' לשמור‬ ‫בפסוק )קהלת ח ט( א ׁ ֲֶשר ָׁשלַ ט הָ אָ דָם ְ ּבאָ דָם לְ רַ ע לוֹ ‪ ,‬פירוש לסיבת‬ ‫מצותיו‪ ,‬הרי שקללות האמורות בענין הם על ביטול מצות לא‬ ‫הרע אשר לו דבוקה בו‪ ,‬כרמוז במאמר ידבק ה' בך את הדבר‪.‬‬ ‫תעשה‪:‬‬ ‫וכן כל הקללות האמורים בענין‪ ,‬יס ּובבו ממעשה הרעה‪:‬‬ ‫והמשכיל יבין בכל הקללות שהם רעות הנמשכות‬ ‫ואומרו והיו בך לאות ולמופת‪ .‬כי העובר עבירה אחת‬ ‫מהעבירות‪ .‬ואומרו ידבק ה' בך וגו'‪ ,‬לפי שהעובר אפילו עבירה‬ ‫נרשמת על מצחו‪ .‬ואומרו ובזרעך עד עולם‪ ,‬כי נפש אדם רע‬ ‫אחת קונה לו חלק רע שיהיה נדבק בנפשו לטמאה‪ ,‬והוא סוד‬ ‫על ידי שדבוקים בה חלקי הטומאה כמו שאמרנו‪ ,‬בניהם אשר‬ ‫תחלואי הנפש כידוע‪ ,‬וחלק הרע נקרא דבר‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל‬ ‫יולידו כמוהם יהיו‪ ,‬כמו שביארנו באר היטב דבר זה בפרשת ויחי‬ ‫)רש"י שם בשם מדרש אגדה( בפסוק )חבקוק ג ה( לְ פָ נָיו י ְ‬ ‫ֵלֶך ּדָבֶ ר‪ ,‬שידבר על‬ ‫בפסוק )בראשית מט ג( ראובן בכורי אתה‪ .‬גם זה הוא סוד מיתה‬ ‫ס"מ הרשע שנקרא דבר‪ ,‬וידוע שכל כוחי הרע הם ענפיו של‬ ‫שנגזרה על אדם ועל כל דורות הבאים ממנו‪ ,‬מטעם שכל‬ ‫ס"מ ויקראו על שמו‪ .‬גם קללת שחפת וקדחת וכו'‪ ,‬הם דברים‬ ‫היוצאים ממנו טעמו מות בחטאו‪ ,‬והוא סוד ערלת אדם‪ .‬לזה‬ ‫המסובבים מהעבירות‪ ,‬על דרך אומרם בגמ' )שבת נה‪' (.‬אמר ר'‬ ‫אמר ובזרעך עד עולם‪ ,‬כי כשידבק חלק הרע עם האדם‪,‬‬ ‫אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון'‪ ,‬כי העון יוליד‬ ‫ישתלשל מזה לזה עד עולם‪ ,‬וצריך עוצם רב לנקותו מנפשו‪:‬‬ ‫תחלואים בגוף‪ ,‬כאומרו )ירמי' כ יט( ְּתי ְַּסרֵ ְך רָ ָעתֵ ְך וגו'‪ .‬וכן אומרו‬ ‫‪-‬‬ ‫הקללות יגיעו גם ליחידים העוברים‬ ‫שר ַעל‬ ‫שמֶ ָ‬ ‫יך אֲ ׁ ֶ‬ ‫ש ּ ָמה לְ ִר ְׁש ּ ָת ּה‪ :‬וכו'‪ְ :‬והָ י ּו ׁ ָ‬‫שר ַא ּ ָתה בָ א ׁ ָ‬ ‫ֹתו א ְֹת ָך מֵ ַעל הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ‬ ‫יַ ְד ּ ֵבק יְ יָ ְּב ָך ֶאת הַ ָ ּדבֶ ר ַעד ּ ַכלּ ֹ‬ ‫יש ַאחֵ ר ישגלנה יִ ְׁש ּ ָכבֶ ָּנה ּ ַביִ ת ִּת ְבנֶה ְולֹא‬ ‫שה ְת ָא ֵר ׂש ְו ִא ׁ‬ ‫שר ּ ַת ְח ּ ֶת ָ‬ ‫יך ּ ַב ְרזֶל‪) :‬כח‪ ,‬כא‪-‬כג(‪ִ .‬א ּ ׁ ָ‬ ‫ֹשת ְוהָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫ֹאש ָך נְ ח ׁ ֶ‬ ‫ר ְׁ‬ ‫ֹשה לִ ְכרֹת ֶאת ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְּב ֶא ֶרץ‬ ‫שר ִצ ָּוה יְ יָ ֶאת מ ׁ ֶ‬ ‫שב ּב ֹו ּ ֶכ ֶרם ִּת ּ ַטע ְולֹא ְתחַ ְּללֶנּ ּו‪) :‬פס' ל(‪ֵ .‬א ּלֶה ִד ְב ֵרי הַ ְּב ִרית אֲ ׁ ֶ‬ ‫ֵת ׁ ֵ‬ ‫כ ַרת ִא ּ ָתם ְּבחֹ ֵרב‪) :‬פס' סט(‬ ‫שר ּ ָ‬ ‫מו ָאב ִמ ְּלבַ ד הַ ְּב ִרית אֲ ׁ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫יחיד‪ ,‬מטעם שכתבנו‪ .‬ואמר גם כן אשה תארש וגו' בית‬ ‫וראיתי להעיר‪ ,‬למה לא נאמרו נחמות בקללות האלו‪ ,‬כסדר‬ ‫תבנה וגו' )פס' ל(‪ ,‬סתמו ביחיד ממש‪:‬‬ ‫האמור בקללות שבפרשת בחקותי‪ .‬גם יש להעיר למה כפל‬ ‫ומעתה הרוחנו למה לא נאמרה נחמה בהם‪ ,‬כי לא נאמרה‬ ‫הקללות‪ ,‬ולא הספיק קללות שאמר בפרשת בחקתי‪:‬‬ ‫נחמה אלא בקללה שהם לכללות ישראל‪ ,‬כי לא יעזבם לכלותם‪,‬‬ ‫ונראה כי הוצרך לכפול הקללות‪ ,‬לפי שקללות שבפרשת‬ ‫ושיזכור להם ברית אבותם‪ ,‬גם יזכור הארץ‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫בחקתי נאמרו לכללות ישראל‪ ,‬שכן נאמרו כולם בלשון רבים‪,‬‬ ‫היחידים מהם כי ירשיעו ‪ -‬אש תאכלם עד עולם‪ .‬והלא תמצא‬ ‫מתחלתם ועד סופם‪ ,‬ויש מקום לומר שאם חלק מישראל יטיבו‬ ‫שצוה ה' לאבד עיר מישראל ולשומה תל עולם ‪ -‬והיא עיר‬ ‫מעשיהם אין ה' מקפיד על חלק המרשיע‪ ,‬לזה באו קללות‬ ‫הנדחת )לעיל יג יג‪-‬יח(‪ ,‬ואין צריך לומר אדם כי ירשיע ‪ -‬להמיתו‬ ‫האמורים בפרשה זו ונאמרו כולן בלשון יחיד‪ ,‬ונתכוון לדבר בין‬ ‫בבית דין‪ ,‬ומה נחמה יש לזה אחר אובדו‪ .‬וכן תמצא בפרשת‬ ‫בערך יחיד ממש‪ ,‬בין בערך חלק מישראל‪ ,‬הגם שיהיו רבים‬ ‫נצבים‪ ,‬כשהזכיר ה' רשעת משפחה אחת ושבט‪ ,‬אמר )להלן כט יט(‬ ‫בערך כללות ישראל יתיחס להם יחיד‪ .‬ולזה תמצא שאמר והיו‬ ‫ו ָּמחָ ה ְי ָי אֶ ת ְ ׁשמוֹ וגו' ולא הזכיר נחמתו‪ ,‬וכמו כן בקללות‬ ‫שמיך אשר על ראשך וגו' )פס' כג(‪ ,‬ישא ה' עליך גוי מרחוק‬ ‫האמורים בפרשה זו‪ ,‬להיותם ליחידים מישראל‪:‬‬ ‫)פס' מט(‪ ,‬זה כנגד חלק מישראל‪ ,‬הגם שהם רבים יאמר להם לשון‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' ראובן ז"ל בן הרה"ח ר' ישראל עוזר זצ"ל קליין‬ ‫נלב"ע בליל חג השבועות תשע"א‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ח‬