gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר שת כ י תב וא‬ ‫תש פ" ו‬ ‫ג יל י ו ן מס' ‪1 7 9‬‬ ‫קצר וחזק ‪ -‬מוגדל‬ ‫קורץ אין שטארק‬ ‫בס"ד‬ ‫"והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמר לעשות את‬ ‫"תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב‬ ‫כל‪....‬ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך" )כח‪ ,‬טו(‬ ‫מרוב כל" )כח‪ ,‬מז(‬ ‫הקללות בספר דברים ‪‬אמרו בלשון יחיד‪ ,‬לעומת הקללות‬ ‫הרה"ק הרבי ר' בו‪‬ם מפשיסחא זי"ע מעיר יסוד ‪‬פלא‬ ‫בספר ויקרא ש‪‬אמרו בלשון רבים‪ .‬בספר "ילקוט‬ ‫בפרשת התוכחה‪ :‬התורה אי‪‬ה מפרטת את העבירות‬ ‫מרגליות" מבואר כי לשון היחיד רומזת לחורבן בית ש‪‬י‪,‬‬ ‫והחטאים שבגללם תבוא‪‬ה הקללות הקשות‪ ,‬חוץ מעבירה‬ ‫ש‪‬גרם בעוון ש‪‬את חי‪‬ם – מצב שבו כל אדם התכ‪‬ס בתוך‬ ‫אחת ויחידה שהיא ‪‬וקבת בה במפורש – החיסרון בעבודת‬ ‫עצמו ולא הרגיש בצער חברו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התוכחה בספר‬ ‫ה' מתוך שמחה וטוב לבב‪.‬‬ ‫ויקרא ‪‬אמרה בלשון רבים מכיוון שהיא כ‪‬גד בית ראשון‪,‬‬ ‫עיטורי תורה‬ ‫שבו עיקר החטאים לא היו בע‪‬יי‪‬ים שבין אדם לחברו‪.‬‬ ‫"וע‪‬ית ואמרת לפ‪‬י ה' אלהיך ארמי אבד אבי‪) "...‬כו‪ ,‬ה(‬ ‫ילקוט מרגליות‬ ‫"ארמי" רומז ליצר הרע‪ ,‬שמבקש "לאבד אבי" – כלומר‬ ‫בספר "ילקוט יהודה" מובא ביאור ‪‬וסף על פי הגר"א‬ ‫לאבד ולהחליש מכל אחד מאת‪‬ו את האמו‪‬ה הפשוטה‬ ‫זצ"ל‪ :‬בלשון המקרא‪" ,‬לשון יחיד" מכוו‪‬ת לכלל ישראל‬ ‫שבה' הוא אבי‪‬ו‪ ,‬ואת ההכרה שקיום התורה והמצוות‬ ‫כאיש אחד‪ ,‬ואילו "לשון רבים" מוסבת רק על חלק מהעם‪.‬‬ ‫הוא לטובת‪‬ו האמיתית‪ .‬לשם כך היצר מפתה אות‪‬ו‬ ‫לפיכך‪ ,‬הקללות בספר דברים )בלשון יחיד( יחולו רק‬ ‫להרגיש כאילו התורה והמצוות הן מעין עול כבד ומכביד‪.‬‬ ‫בת‪‬אי שכל עם ישראל כאיש אחד יחטאו – מציאות‬ ‫לכן א‪‬ו מביאים את הביכורים דווקא בשמחה‪ ,‬כדי‬ ‫שכמעט אי‪‬ה תיתכן – ולכן הן ‪‬חשבות "קלות" יותר‪.‬‬ ‫להצהיר ולהראות כלפי מעלה שאי‪‬ו מרגישים כך כלל‪,‬‬ ‫לעומתן‪ ,‬הקללות בפרשת בחוקותי )בלשון רבים( מפחידות‬ ‫אלא ה‪‬י שמח שמחה שלמה בקבלת התורה והמצות‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬שכן הן עלולות לחול גם אם רק חלק מהעם יסור‬ ‫חתן סופר‪ ,‬לב"ל‬ ‫ילקוט יהודה‬ ‫מדרך התורה‪.‬‬ ‫א ‪‬קודל'ה‬ ‫"ויוציא‪‬ו ה' ממצרים‪ ...‬ויביא‪‬ו אל המקום הזה‪ ...‬ועתה‬ ‫"ברוך אתה בעיר‪) "...‬כח‪ ,‬ג(‬ ‫ה‪‬ה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר ‪‬תתה לי ה'"‬ ‫חז"ל דרשו‪" :‬ברוך אתה בעיר – בשכר מצוות שאתה עושה‬ ‫לכאורה מדוע הוצרכה התורה להקדים את סיפור יציאת‬ ‫בעיר"‪ .‬אומר "דברי שערי חיים" שיש‪‬ם ב‪‬י אדם המקיימים‬ ‫מצרים וביאת הארץ למצוות הבאת הביכורים? אלא‪,‬‬ ‫מצוות ומקפידים על קלה כחמורה כשהם בי‪‬ם לבין עצמם‬ ‫הקדמה זו ‪‬ועדה לשמש כעין "הצטדקות"‪ :‬כיצד יכול בשר‬ ‫בצ‪‬עה‪ ,‬אך בושים לקיימן בפומבי ובפרהסיה מתוך חשש‬ ‫ודם להביא לפ‪‬י בורא עולם דברים קט‪‬י ערך – כמו פירות‬ ‫שילעגו להם‪ .‬לכן מורה התורה שברכת ה' חלה דווקא על מי‬ ‫מועטים – בתורת מת‪‬ה? לכן א‪‬ו מזכירים תחילה‬ ‫ש‪‬אמן לדרכו ומקיים את המצוות בגאווה ובגלוי גם "בעיר"‪,‬‬ ‫"ויוציא‪‬ו ה' ממצרים ביד חזקה"‪ ,‬דבר המראה את גודל‬ ‫בפ‪‬י קהל ועדה‪ .‬יסוד זה הוא אבן הפי‪‬ה של עבודת ה'‪ ,‬כפי‬ ‫ערכ‪‬ו וחביבות‪‬ו אצל השי"ת; לאחר מכן א‪‬ו מזכירים‬ ‫ש‪‬פסק כבר על הסעיף הראשון בשולחן ערוך "ולא יתבייש‬ ‫"ויביא‪‬ו אל המקום הזה"‪ ,‬כדי להורות שלאדמת ארץ‬ ‫מפ‪‬י ב‪‬י אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך"‪.‬‬ ‫ישראל יש חשיבות עצומה בעי‪‬יו; ומתוך כך א‪‬ו אומרים‬ ‫"ועתה ה‪‬ה הבאתי‪ ...‬אשר ‪‬תתה לי" – מכיוון שאתה ‪‬תת‬ ‫הגיליון לזכות ולבריאות אדו‪‬י‪‬ו מורי‪‬ו‬ ‫ל‪‬ו את הארץ היקרה הזו‪ ,‬פירותיה ‪‬חשבים וחשובים‬ ‫ורב‪‬ו ר' ישכר דוב בן מרים שליט"א‬ ‫לפ‪‬יך‪ ,‬ורק מכוח זה יש ל‪‬ו הצדקה להביא מפריה מת‪‬ה‬ ‫ברכת מזל טוב שלוחה לידיד המערכת‬ ‫לפ‪‬יך‪) .‬ומטעם זה גר אי‪‬ו קורא מקרא ביכורים‪ ,‬לפי‬ ‫הרה"ח ר' חיים מרלין שליט"א‬ ‫שאי‪‬ו יכול לומר "האדמה אשר ‪‬תת לי"‪ ,‬ושוב אין לו את‬ ‫לרגל שמחת הבר מצווה של ב‪‬ו‬ ‫אותה ההצטדקות להביא דברים מועטים לפ‪‬י הבורא(‪.‬‬ ‫הב' יעקב אליקים ‪"‬י‬ ‫אמרי שפר‬ ‫למזל טוב ורוב ‪‬חת דקדושה‬ ‫לתגובות‪ ,‬הנצחות וכו' ולקבלת העלון במייל נא שלחו למייל‪katsar.chazak@gmail.com :‬‬ ‫א זיס ווארט‬ ‫בס"ד‬ ‫"כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם‪ ...‬כן ישיש ה'‬ ‫עליכם להאביד" )כח‪ ,‬סג(‬ ‫"ובאת אל הכהן‪ ...‬ואמרת אליו‪ :‬הגדתי היום לה' אלהיך‬ ‫מסופר כי כשהגיע רבי אברהם אבן עזרא לפסוק זה‪ ,‬אמר את‬ ‫כי באתי אל הארץ" )כו‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫הפסוק מתהילים‪" :‬כאשר שמע‪‬ו כן ראי‪‬ו"‪ .‬הדברים היו‬ ‫על מילים אלו מביא רש"י את דברי חז"ל בספרי‪" :‬ואמרת‬ ‫תמוהים בעי‪‬י השומעים‪ ,‬עד שבא חכם אחד וביאר את‬ ‫אליו – שאי‪‬ך כפוי טובה"‪ .‬לכאורה יש לתמוה‪ :‬מדוע ‪‬קטו‬ ‫כוו‪‬תו בהטעמת הפסוק‪" :‬כאשר – שמע‪‬ו"‪ :‬את חלקו‬ ‫חז"ל בלשון שלילית )"שאי‪‬ך כפוי טובה"(‪ ,‬ולא בביטוי‬ ‫הראשון של הפסוק‪" ,‬כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם"‪,‬‬ ‫חיובי וישיר כמו "להראות שאתה מכיר טובה"? בספר‬ ‫רק שמע‪‬ו מפי השמועה אך לא זכי‪‬ו עדיין לראותו מתקיים‬ ‫"משולחן רבי אליהו ברוך" מביא כי האדם אי‪‬ו מסוגל‬ ‫בגלות‪‬ו‪".‬כן – ראי‪‬ו"‪ :‬לעומת זאת‪ ,‬את חלקו הש‪‬י‪" ,‬כן‬ ‫להגיע להכרה מלאה ושלמה של הטוב האלוהי‪ .‬כפי שא‪‬ו‬ ‫ישיש ה' עליכם להאביד אתכם"‪ ,‬לצער‪‬ו ראי‪‬ו וחשי‪‬ו‬ ‫אומרים בתפילת ‪‬שמת כל חי‪" ,‬ואילו פי‪‬ו מלא שירה‬ ‫בעי‪‬י‪‬ו לאורך ש‪‬ות הגלות המרה‪ ,‬ויהי רצון ש‪‬זכה במהרה‬ ‫כים‪ ...‬אין א‪‬ח‪‬ו מספיקים להודות לך"‪ ,‬וכן אמרו חז"ל כי‬ ‫להתהפכות היגון לששון ולהיוושע בתשועת עולמים‪.‬‬ ‫"אין בעל ה‪‬ס מכיר ב‪‬יסו" – שהרי יש‪‬ן אי‪‬ספור טובות‬ ‫שבת טיש‬ ‫ו‪‬סים שהאדם כלל אי‪‬ו מודע להם‪ .‬מכיוון שאין ביכולת‪‬ו‬ ‫"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" )כח‪ ,‬ב(‬ ‫להיות "מכירי טובה" במובן המושלם והמלא‪ ,‬הדרישה‬ ‫המפרשים תמהים על המילה "והשיגוך" – וכי אדם בורח‬ ‫מאית‪‬ו בשעת הבאת הביכורים היא לפחות לעשות את‬ ‫מן הברכות והטוב‪ ,‬עד שהן צריכות ללכת בעקבותיו‬ ‫המאמץ שלא להיות "כפויי טובה" – שלא לכסות על‬ ‫ולרדוף אחריו כדי להשיגו? על כך ‪‬אמרו כמה ביאורים‬ ‫הטובה ושלא להתעלם ממ‪‬ה‪.‬‬ ‫‪‬פלאים‪:‬‬ ‫הביטוי "והשיגוך" מורה על שפע המגיע בקלות‪ .‬האדם לא‬ ‫משולחן רבי אליהו ברוך‬ ‫ייאלץ להתיש את עצמו בריצה וברדיפה מייגעת אחר‬ ‫המהר"ל מפראג עומד בראש ובראשו‪‬ה על הקושי הבלש‪‬י‬ ‫פר‪‬סה וטובה‪ ,‬אלא הברכות יגיעו וישיגו אותו ישירות‬ ‫בפסוק‪ :‬הרי הכהן עומד מול מביא הביכורים ורואה בעי‪‬יו‬ ‫מבלי שיצטרך להשקיע מאמץ מופרז‪.‬‬ ‫שהוא ‪‬מצא בארץ ישראל‪ ,‬ומה הטעם לומר לו "כי באתי‬ ‫אבן עזרא וספור‪‬ו‬ ‫אל הארץ"? על כך מסביר רש"י‪ ,‬שאמירה זו אי‪‬ה באה‬ ‫פעמים רבות אדם אי‪‬ו יודע מה באמת ‪‬כון וטוב עבורו‪,‬‬ ‫להעביר מידע לכהן‪ ,‬אלא לבטא עמדה ‪‬פשית‪ .‬האדם ‪‬דרש‬ ‫ובשל תפיסות שגויות הוא בורח – שלא מדעת – מהטוב‬ ‫לפתוח את פיו ולהצהיר כי אי‪‬ו מתעלם מהטובה ואי‪‬ו‬ ‫המיועד לו‪ .‬הברכה "והשיגוך" היא שהשפע האלוהי ירדוף‬ ‫כופר בחסד ש‪‬עשה עמו‪ ,‬אלא מודה בכך שהגיע לארץ‬ ‫אחרי האדם ויפגוש אותו גם כשהוא מ‪‬סה להתרחק ממ‪‬ו‪,‬‬ ‫בזכות הקב"ה ולא בכוחו שלו‪.‬‬ ‫כפי שמתפלל דוד המלך‪" :‬אך טוב וחסד ירדפו‪‬י כל ימי‬ ‫חיי"‪.‬‬ ‫המהר"ל מפראג‬ ‫דגל מח‪‬ה אפרים‬ ‫בספר "שבילי פ‪‬חס" מסביר מדוע הוזכרו במקראי‬ ‫מילה זו ‪‬דרשת מלשון "השגה" שכלית‪ .‬שפע גשמי ללא‬ ‫ביכורים דווקא לבן הארמי והמצרים )"ארמי אובד אבי"‪,‬‬ ‫שכל ישר ותבו‪‬ה כיצד לכלכל אותו עלול להפוך למעמסה‬ ‫"וירעו אות‪‬ו המצרים"( מכל שאר האויבים בהיסטוריה‪.‬‬ ‫או ללכת לאיבוד‪ .‬הברכה האמיתית שטמו‪‬ה בביטוי‬ ‫שתי האומות הללו ייצגו את השיא של מידת כפיות‬ ‫"והשיגוך" היא שתהיה לאדם ההשגה והדעת ה‪‬כו‪‬ה איך‬ ‫הטובה‪ :‬לבן הת‪‬כל ליעקב בערמומיות למרות עשרים‬ ‫להשתמש בברכות בתבו‪‬ה ול‪‬צלן לטובה‪.‬‬ ‫ש‪‬ות ‪‬אמ‪‬ות ומסירות שהעשירו את ביתו‪ ,‬והמצרים‬ ‫דברי ישראל ממודז'יץ‬ ‫שיעבדו את ישראל והרעו להם למרות שיוסף הציל את‬ ‫חלק מהברכה הוא היכולת להרגיש אותה‪ .‬לא פעם אדם‬ ‫מצרים כולה מכליון ברעב‪ .‬מביא הביכורים מזכיר דמויות‬ ‫זוכה למת‪‬ות שמיים מרובות – משפחה‪ ,‬בריאות או‬ ‫אלו כדי להפגין את השו‪‬י העמוק בי‪‬י‪‬ו לבי‪‬ם – להצהיר‬ ‫פר‪‬סה – אך מתרגל אליהן‪ ,‬רואה בהן דבר מובן מאליו‬ ‫שא‪‬ו סולדים מדרכם הרעה של לבן ופרעה‪ ,‬ואי‪‬ו כפויי‬ ‫ואף מתמרמר על זוטות‪ .‬הברכה "והשיגוך" מיועדת לכך‬ ‫טובה כמותם‪.‬‬ ‫שהטוב לא יישאר רק כ‪‬סיבות חיצו‪‬יות‪ ,‬אלא יחדור אל‬ ‫פ‪‬ימיות האדם ויעורר בו הכרת הטוב ושמחה פ‪‬ימית‪.‬‬ ‫שבילי פ‪‬חס‬ ‫הגליון השבוע לע"נ האישה החשובה מרת אליס בת פרחה ע"ה‬ ‫בס"ד‬ ‫אמר פעם החידושי הרי"ם ש"וכתבת על האב‪‬ים" מרמז‬ ‫"וע‪‬ית ואמרת" )כו‪ ,‬ה(‬ ‫על זה שגם מי שיש לו לב של אבן הוא יכול להיפתח על‬ ‫אומר רש"י‪ :‬לשון הרמת קול‪ .‬אמר פעם האדמו"ר‬ ‫ידי תורה וכמו שחז"ל אומרים "אם אבן הוא‪..‬ימוח‪.‬‬ ‫מוורקא‪ :‬שלשה סימ‪‬י היכר יש בב‪‬י עליה‪ :‬א‪ .‬יודעים‬ ‫שפתי צדיק‬ ‫להיות ‪‬כ‪‬עים בקומה זקופה‪ ,‬ב‪ .‬לזעוק ע"י שתיקה‪ ,‬וג‪.‬‬ ‫"גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת‬ ‫לרקוד ללא ת‪‬ועה‪.‬‬ ‫יעלם ה' עליך עד השמדך" )כח‪ ,‬סא(‬ ‫האדמו"ר מוורקא‬ ‫רבי שלמה קלוגר זצ״ל היה אומר‪ ,‬לעתים קרובות פורצות‬ ‫אצל‪‬ו מריבות וקטטות בשל דברים ׳אשר לא כתוב בספר‬ ‫"ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן )כח‪ ,‬לו( והיית לשמה‬ ‫התורה הזאת׳ – שכלל אי‪‬ם כתובים בתורה‪ ,‬וא‪‬ו מעצמ‪‬ו‬ ‫למשל ולש‪‬י‪‬ה" )כח‪ ,‬לז(‬ ‫ממציאים אותם בסברות ובפלפולים ומ‪‬סים בכח לתלותם‬ ‫לא פעם אחת‪ ,‬חשבו ב‪‬י ישראל‪ ,‬שאם הם רק יתבוללו בין‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫העמים‪ ,‬בזה תיפתר רדיפת היהודים‪ ,‬אבל לשווא עצתם‬ ‫אמרות חכמה‬ ‫ותוחלתם‪ ,‬כי התורה הבטיחה להם‪ ,‬שאף אם "ועבדת שם‬ ‫אלהים אחרים"‪ ,‬אף אם תעבוד את העבודה זרה שלהם‪,‬‬ ‫״והיית משגע ממראה עי‪‬יך אשר תראה״ )כח‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫בכל זאת גם אז‪" ,‬והיית לשמה למשל ולש‪‬י‪‬ה" ‪ -‬כי שם‬ ‫הגמרא אומרת במסכת סוטה ״אין אדם עובר עבירה אלא‬ ‫ישראל לא ישכח ממך‪ ,‬וש‪‬אתם אליך לא תבוטל‪.‬‬ ‫א״כ ‪‬כ‪‬סה בו רוח שטות״‪ .‬וביארו שם‪ ,‬שאמ‪‬ם אין מקום‬ ‫אבן עזרא‬ ‫להע‪‬יש את האדם העובר עבירה‪ ,‬מפ‪‬י שרוח שטות היא‬ ‫שגרמה לו‪ ,‬אבל בכל זאת הוא האשם בדבר מפ‪‬י שראה‬ ‫"ואמרת לפ‪‬י ה' אלקיך בערתי הקודש מן הבית וגם‬ ‫בעי‪‬יו ומתוך כך התאווה ‪ ,‬וכלי המעשה גמרו‪ .‬וזהו ביאור‬ ‫‪‬תתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמ‪‬ה" )כו‪,‬יג(‬ ‫הפס׳‪ ,‬״והיית משוגע״‪ ,‬אם תכ‪‬ס בך רוח שטות לעבור‬ ‫שואל רבי יצחק אברב‪‬אל‪ ,‬בשום מצווה אחרת לא מצי‪‬ו‪,‬‬ ‫עבירות‪ ,‬הרי זה ״ממראה עי‪‬יך אשר תראה״ מתוך מה‬ ‫שאדם צריך להתוודות שקיים אותה‪ ,‬רק במצוות מעשר‬ ‫שאתה רואה בעי‪‬יך וליבך חומד‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬מה הטעם? והוא עו‪‬ה כי המעשר הוא "ממון שאין‬ ‫אוצר הפ‪‬י‪‬ים‬ ‫לו תובעים" וכוו‪‬תו כך – הרי אדם רשאי לדחות מפ‪‬יו כל‬ ‫לוי ולהגיד לו שהוא רוצה לתת את המעשר ללוי אחר‪,‬‬ ‫"לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי" )כו‪ ,‬יג(‬ ‫ובע‪‬יי‪‬י "ממון שאין לו תובעים" טבעו של אדם לדחות את‬ ‫לשם מה כפילות לשון זו? אלא ייתכן ואדם יקיים מצווה‬ ‫החובות שלו עוד ועדו ולכן קל מאד להיכשל בזה‪ ,‬לכן‬ ‫ויסיח דעתו ממ‪‬ה‪ ,‬כי ישכח את הקב"ה אשר הוא ציווה‬ ‫ציוותה כאן התורה‪ ,‬שהאדם יגיד בפומבי בבית המקדש‬ ‫אותה‪ ,‬ויקיימה מתוך רגילות גרידא "מצוות א‪‬שים‬ ‫ויכריז שקיים את מצוות המעשרות‪ .‬כתוצאה מכך יירתע‬ ‫מלומדה"‪ .‬לפיכך אמר הכתוב "לא עברתי ממצוותיך ולא‬ ‫מלזלזל במצווה זו‪ ,‬ויבער את המעשרות מביתו מדי שלוש‬ ‫שכחתי" ‪-‬שבשעה שקיימתי את המצוות לא שכחתי אותך‪.‬‬ ‫ש‪‬ים‪ .‬כפי שציוותה ל‪‬ו התורה‪.‬‬ ‫שפת אמת‬ ‫פרפראות לתורה‬ ‫"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה׳ אלקיך ‪‬תן לך ‪‬חלה‬ ‫"והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלוקיך לשמר לעשות‬ ‫וירשתה וישבת בה וגו'‪..‬והלכת אל המקום אשר יבחר הק‬ ‫את כל מצותיו אשר א‪‬כי מצוך היום ו‪‬ת‪‬ך ה׳ אלוקיך‬ ‫אלקיך לשכן את שמו שם‪..‬ובאת אל הכהן אשר יהיה‬ ‫עליון על כל גויי הארץ" )כח‪ ,‬א(‬ ‫ב‪‬ימים ההם וגו'‪..‬וע‪‬ית ואמרת ארמי אבד אבי‪..‬וירעו‬ ‫׳שמוע תשמע׳ ‪ -‬בזה ‪‬רמז דברי חז"ל במסכת ברכות‪ :‬׳כל‬ ‫את‪‬ו המצרים‪...‬ו‪‬צעק אל ה'‪..,‬ויוצא‪‬ו ה' וגו' )כו‪ ,‬א‪-‬ח(‬ ‫אדם שיש בו יראת שמים דבריו ‪‬שמעים׳‪ .‬׳אם שמוע׳ ‪ -‬אם‬ ‫התורה הקדושה מלמדת אות‪‬ו בפרשת‪‬ו איך להת‪‬הג‬ ‫אתה תשמע‪ ,‬אז יהיו גם דבריך ‪‬שמעים – וישמעו לך‪.‬‬ ‫בעולם הזה‪' ,‬כי תבוא אל הארץ' – כשאדם מגיע אל העולם‬ ‫שפתי כהן‬ ‫הזה ואל הארציות שבו‪ ,‬עליו לזכור דבר ראשון כי 'אשר ה'‬ ‫"וכתבת על האב‪‬ים את כל דברי התורה הזאת" )כז‪,‬ח(‬ ‫אלקיך ‪‬תן לך' – שהקב"ה הוא זה שהביא אותך לכאן‪,‬‬ ‫הגליון השבוע להצלחת הוריי היקרים‬ ‫בס"ד‬ ‫"ולקחת מראשית"‬ ‫וברש"י "אדם יורד לתוך שדהו ורואה תא‪‬ה שביכרה כורך‬ ‫וכדי להתגבר על הכל – על האדם ללכת לבית הכ‪‬סת‪,‬‬ ‫עליה גמי לסימן ואומר הרי זה ביכורים" מפרש ר' אלימלך‬ ‫ולהתפלל לה' ולקבוע עיתים לתורה ‪' -‬והלכת אל המקום‬ ‫'אדם יורד לתוך שדהו' ‪ -‬אדם מסתכל לתוך עצמו‪' ,‬ורואה‬ ‫אשר יבחר השם אלקיך לשכן שמו שם'‪ ,‬וכן עליו לדבוק‬ ‫תא‪‬ה שביכרה' ורואה את תאוותיו‪ ,‬ורוצה להתגבר על‬ ‫בצדיקים שבאותו הדור 'ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים‬ ‫יצרו ‪ -‬אזי יזכיר לו יום המיתה "כורך עליה גמי" ‪ -‬יזכור‬ ‫ההם'‪ ,‬ומוסיפה התורה שתמיד צריך האדם לזכור שגם‬ ‫איך הוא מו‪‬ח בקבר וצומח עליו גמי ועשב‪ ,‬ואחרי ההכ‪‬עה‬ ‫ברגעים הכי קשים – ברגע ש‪‬צעק אל ה' ‪ -‬הוא יושיע‪‬ו כמו‬ ‫לה' ווהתגברות על יצרו יבוא ל"ביכורים" ‪ -‬גמר הפרי‪.‬‬ ‫שעשה בארץ מצרים 'ארמי אבד אבי‪..‬וירעו את‪‬ו המצרים'‬ ‫‪‬ועם אלימלך‬ ‫וברגע ש'ו‪‬צעק אל ה' – 'ויוצא‪‬ו ה'‪.‬‬ ‫אלול‬ ‫בדרך רמז‬ ‫"סיפור ‪‬ורא מהחפץ חיים ה‪‬וגע לימים אלו של הכ‪‬ה‬ ‫"עשיתי ככל אשר ציוית‪‬ו"‬ ‫אמיתית ליום הדין"‬ ‫היה פעם בחור בשם "שמעלקע" שהיה חי באחד הכפרים‬ ‫הפסוק עולה על וידוי מעשרות וקצת קשה איך בן אדם‬ ‫באירופה‪ ,‬יום אחד הוא ‪‬עלם כאילו בלעו האדמה‪ ,‬א‪‬שי‬ ‫אומר בוידוי שעשה את המצווה בשלמותו ‪ -‬לכאורה אמור‬ ‫הכפר התחילו בחיפושים קדחת‪‬יים אחריו‪ ,‬בתחילה‬ ‫היה להיות ההפך? אלא התשובה היא ‪ -‬האדם יודע את‬ ‫חיפשו אחריו ביער הסמוך‪ ,‬וכשלא מצאהו‪ ,‬התחילו לחפש‬ ‫מצבו האמיתי אבל התורה מצווה עליו להגיד שהוא עשה‬ ‫אחריו בכל העיירות מסביב‪ ,‬אך שמעלקע לא ‪‬מצא‪ ,‬עברו‬ ‫את המצווה בשלמות ולבו ‪‬שבר בקרבו מזה שצריך לשקר‬ ‫ימים ושבועות‪ ,‬ולאחר כחודשיים ימים‪ ,‬כ‪‬סים א‪‬שי‬ ‫במקום הקדוש‪ ,‬ועצם השברון לב שלו זה הוידוי עצמו‪.‬‬ ‫הכפר לבית הכ‪‬סת בשבת ולתדהמתם רואים הם את‬ ‫מהר"ש מבעלזא‬ ‫'שמעלקע' יושב שם על מקומו‪ ,‬כאילו לא היה חסר זה‬ ‫עתה חודשיים‪ ,‬באו אליו א‪‬שי הכפר ושאלהו היכן היה‪,‬‬ ‫"ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מ‪‬וח לכף רגלך" )כח‪,‬‬ ‫סיפר להם 'שמעלקע' כי לפ‪‬י כחודשיים עת שעבר הגבאי‬ ‫סה(‬ ‫עם הקופסת טבק בבית הכ‪‬סת‪ ,‬ביקש הוא מהגבאי‬ ‫גם זו ברכה היא‪ ,‬שלא תרגיש עצמך בטוב בין גויים ולא‬ ‫ה"שמעק טבעק" )קמצוץ טבק(‪ ,‬אך זה לא אבה להביא לו‪,‬‬ ‫תחוש במ‪‬וחה אצלם‪ ,‬כי אם בין יהודים יראים ושלמים‬ ‫אז ‪‬סע הוא לעיר הגדולה חודשיים ימים כדי להביא‬ ‫אמרי חיים‬ ‫תהיה רגוע ותמצא מ‪‬וח לכף רגלך‪.‬‬ ‫'שמעק טבק' )קמצוץ טבק(‪ ,‬ומראה להם 'שמעלקע' את‬ ‫אצבעותיו הקפוצות ובתוכו הטבק‪ ,‬סיים החפץ חיים את‬ ‫"ברוך פרי בט‪‬ך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך‬ ‫ועשתרות צא‪‬ך" )כח‪ ,‬ד(‬ ‫סיפורו ואמר 'ואיך א‪‬ח‪‬ו ‪‬ראים כשא‪‬ח‪‬ו מגיעים לשמים‬ ‫אחרי ‪ 120‬וא‪‬ו חוזרים עם 'שמעק טבק'‪.....‬‬ ‫הרה״ק רבי מאיר מפרמישלאן זי״ע פירש את הפסוק‬ ‫חפץ חיים‬ ‫כתפילה לה׳ יתברך‪ :‬׳שגר אלפיך׳ ‪ -‬תשלח את האלפים‬ ‫"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל‬ ‫שלך‪ ,‬׳ועשתרות צא‪‬ך׳ – תשפיע עשירות לב‪‬י ישראל‪ ,‬עבור‬ ‫ימי חי לחזות ב‪‬ועם ה' ולבקר בהיכלו"‬ ‫׳צא‪‬ך׳ ‪ -‬לישראל שהם צאן מרעיתו של הקב״ה‪.‬‬ ‫בתחילת הפסוק אומר דוד המלך "אחת שאלתי‪..‬שבתי" ‪-‬‬ ‫מפי ספרים וסופרים‬ ‫שמשמעותו לשבת ולהיות ספו‪‬ים בבית ה' ולבסוף הוא‬ ‫"וע‪‬ית ואמרת לפ‪‬י ה' אלוקיך"‬ ‫אומר "ולבקר" ‪ -‬שהכוו‪‬ה לביקור ‪ -‬שהוא קצר מועד ‪ -‬מה‬ ‫כוו‪‬תו? אלא זהו דוגמא ליהודי הבא מחו"ל לא"י לאחר‬ ‫לפ‪‬י שבא אדם לומר דבר לפ‪‬י השם‪-‬יתברך‪ ,‬עליו להכ‪‬יע‬ ‫כמה ש‪‬ים שלא היה בארץ ובבואו לביקור בכותל תופסת‬ ‫את עצמו ולהתבו‪‬ן במעוט ערכו ושפלותו‪" .‬וע‪‬ית" ‪ -‬היי‪‬ו‪:‬‬ ‫אותו התרגשות מיוחדת ‪ -‬היות ולא ביקר בא תקופה‬ ‫שתכ‪‬יע את עצמך ‪ -‬מלשון ע‪‬י מדעת ‪ -‬הכ‪‬עה תחילה לפ‪‬י‬ ‫אורכה‪ ,‬וכן הוא כאן ‪ -‬דוד המלך מבקש מהקב"ה‬ ‫"ואמרת לפ‪‬י ה"'‪.‬‬ ‫שה"שבתי" שלו יהיה באותה התרגשות כל פעם כמו‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫ה"ולבקר" ‪ -‬כמו ביקור שמגיעים פעם ב‪ .‬הגר"ש אלתר‬ ‫הגליון השבוע להצלחת רבקה בת אביגיל חוה‬