קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold — כי תבוא (2026-08-24)

פר שת כ י תב וא
תש פ" ו
ג יל י ו ן מס' 1 7 9
קצר וחזק -מוגדל קורץ אין שטארק
בס"ד
"והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמר לעשות את "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב
כל....ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך" )כח ,טו( מרוב כל" )כח ,מז(
הקללות בספר דברים אמרו בלשון יחיד ,לעומת הקללות
הרה"ק הרבי ר' בום מפשיסחא זי"ע מעיר יסוד פלא
בספר ויקרא שאמרו בלשון רבים .בספר "ילקוט
בפרשת התוכחה :התורה איה מפרטת את העבירות
מרגליות" מבואר כי לשון היחיד רומזת לחורבן בית שי,
והחטאים שבגללם תבואה הקללות הקשות ,חוץ מעבירה
שגרם בעוון שאת חים – מצב שבו כל אדם התכס בתוך
אחת ויחידה שהיא וקבת בה במפורש – החיסרון בעבודת
עצמו ולא הרגיש בצער חברו .לעומת זאת ,התוכחה בספר
ה' מתוך שמחה וטוב לבב.
ויקרא אמרה בלשון רבים מכיוון שהיא כגד בית ראשון,
עיטורי תורה
שבו עיקר החטאים לא היו בעייים שבין אדם לחברו.
"ועית ואמרת לפי ה' אלהיך ארמי אבד אבי) "...כו ,ה(
ילקוט מרגליות
"ארמי" רומז ליצר הרע ,שמבקש "לאבד אבי" – כלומר
בספר "ילקוט יהודה" מובא ביאור וסף על פי הגר"א
לאבד ולהחליש מכל אחד מאתו את האמוה הפשוטה
זצ"ל :בלשון המקרא" ,לשון יחיד" מכוות לכלל ישראל
שבה' הוא אביו ,ואת ההכרה שקיום התורה והמצוות
כאיש אחד ,ואילו "לשון רבים" מוסבת רק על חלק מהעם.
הוא לטובתו האמיתית .לשם כך היצר מפתה אותו
לפיכך ,הקללות בספר דברים )בלשון יחיד( יחולו רק
להרגיש כאילו התורה והמצוות הן מעין עול כבד ומכביד.
בתאי שכל עם ישראל כאיש אחד יחטאו – מציאות
לכן או מביאים את הביכורים דווקא בשמחה ,כדי
שכמעט איה תיתכן – ולכן הן חשבות "קלות" יותר.
להצהיר ולהראות כלפי מעלה שאיו מרגישים כך כלל,
לעומתן ,הקללות בפרשת בחוקותי )בלשון רבים( מפחידות
אלא הי שמח שמחה שלמה בקבלת התורה והמצות.
יותר ,שכן הן עלולות לחול גם אם רק חלק מהעם יסור
חתן סופר ,לב"ל
ילקוט יהודה מדרך התורה.
א קודל'ה "ויוציאו ה' ממצרים ...ויביאו אל המקום הזה ...ועתה
"ברוך אתה בעיר) "...כח ,ג( הה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר תתה לי ה'"
חז"ל דרשו" :ברוך אתה בעיר – בשכר מצוות שאתה עושה לכאורה מדוע הוצרכה התורה להקדים את סיפור יציאת
בעיר" .אומר "דברי שערי חיים" שישם בי אדם המקיימים מצרים וביאת הארץ למצוות הבאת הביכורים? אלא,
מצוות ומקפידים על קלה כחמורה כשהם בים לבין עצמם הקדמה זו ועדה לשמש כעין "הצטדקות" :כיצד יכול בשר
בצעה ,אך בושים לקיימן בפומבי ובפרהסיה מתוך חשש ודם להביא לפי בורא עולם דברים קטי ערך – כמו פירות
שילעגו להם .לכן מורה התורה שברכת ה' חלה דווקא על מי מועטים – בתורת מתה? לכן או מזכירים תחילה
שאמן לדרכו ומקיים את המצוות בגאווה ובגלוי גם "בעיר", "ויוציאו ה' ממצרים ביד חזקה" ,דבר המראה את גודל
בפי קהל ועדה .יסוד זה הוא אבן הפיה של עבודת ה' ,כפי ערכו וחביבותו אצל השי"ת; לאחר מכן או מזכירים
שפסק כבר על הסעיף הראשון בשולחן ערוך "ולא יתבייש "ויביאו אל המקום הזה" ,כדי להורות שלאדמת ארץ
מפי בי אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך". ישראל יש חשיבות עצומה בעייו; ומתוך כך או אומרים
"ועתה הה הבאתי ...אשר תתה לי" – מכיוון שאתה תת
הגיליון לזכות ולבריאות אדויו מוריו
לו את הארץ היקרה הזו ,פירותיה חשבים וחשובים
ורבו ר' ישכר דוב בן מרים שליט"א
לפיך ,ורק מכוח זה יש לו הצדקה להביא מפריה מתה
ברכת מזל טוב שלוחה לידיד המערכת לפיך) .ומטעם זה גר איו קורא מקרא ביכורים ,לפי
הרה"ח ר' חיים מרלין שליט"א שאיו יכול לומר "האדמה אשר תת לי" ,ושוב אין לו את
לרגל שמחת הבר מצווה של בו אותה ההצטדקות להביא דברים מועטים לפי הבורא(.
הב' יעקב אליקים "י אמרי שפר
למזל טוב ורוב חת דקדושה
לתגובות ,הנצחות וכו' ולקבלת העלון במייל נא שלחו למיילkatsar.chazak@gmail.com :
א זיס ווארט בס"ד
"כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ...כן ישיש ה'
עליכם להאביד" )כח ,סג( "ובאת אל הכהן ...ואמרת אליו :הגדתי היום לה' אלהיך
מסופר כי כשהגיע רבי אברהם אבן עזרא לפסוק זה ,אמר את כי באתי אל הארץ" )כו ,ג(.
הפסוק מתהילים" :כאשר שמעו כן ראיו" .הדברים היו
על מילים אלו מביא רש"י את דברי חז"ל בספרי" :ואמרת
תמוהים בעיי השומעים ,עד שבא חכם אחד וביאר את
אליו – שאיך כפוי טובה" .לכאורה יש לתמוה :מדוע קטו
כוותו בהטעמת הפסוק" :כאשר – שמעו" :את חלקו
חז"ל בלשון שלילית )"שאיך כפוי טובה"( ,ולא בביטוי
הראשון של הפסוק" ,כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם",
חיובי וישיר כמו "להראות שאתה מכיר טובה"? בספר
רק שמעו מפי השמועה אך לא זכיו עדיין לראותו מתקיים
"משולחן רבי אליהו ברוך" מביא כי האדם איו מסוגל
בגלותו".כן – ראיו" :לעומת זאת ,את חלקו השי" ,כן
להגיע להכרה מלאה ושלמה של הטוב האלוהי .כפי שאו
ישיש ה' עליכם להאביד אתכם" ,לצערו ראיו וחשיו
אומרים בתפילת שמת כל חי" ,ואילו פיו מלא שירה
בעייו לאורך שות הגלות המרה ,ויהי רצון שזכה במהרה
כים ...אין אחו מספיקים להודות לך" ,וכן אמרו חז"ל כי
להתהפכות היגון לששון ולהיוושע בתשועת עולמים.
"אין בעל הס מכיר ביסו" – שהרי ישן איספור טובות
שבת טיש וסים שהאדם כלל איו מודע להם .מכיוון שאין ביכולתו
"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" )כח ,ב(
להיות "מכירי טובה" במובן המושלם והמלא ,הדרישה
המפרשים תמהים על המילה "והשיגוך" – וכי אדם בורח
מאיתו בשעת הבאת הביכורים היא לפחות לעשות את
מן הברכות והטוב ,עד שהן צריכות ללכת בעקבותיו
המאמץ שלא להיות "כפויי טובה" – שלא לכסות על
ולרדוף אחריו כדי להשיגו? על כך אמרו כמה ביאורים
הטובה ושלא להתעלם ממה.
פלאים:
הביטוי "והשיגוך" מורה על שפע המגיע בקלות .האדם לא משולחן רבי אליהו ברוך
ייאלץ להתיש את עצמו בריצה וברדיפה מייגעת אחר
המהר"ל מפראג עומד בראש ובראשוה על הקושי הבלשי
פרסה וטובה ,אלא הברכות יגיעו וישיגו אותו ישירות
בפסוק :הרי הכהן עומד מול מביא הביכורים ורואה בעייו
מבלי שיצטרך להשקיע מאמץ מופרז.
שהוא מצא בארץ ישראל ,ומה הטעם לומר לו "כי באתי
אבן עזרא וספורו
אל הארץ"? על כך מסביר רש"י ,שאמירה זו איה באה
פעמים רבות אדם איו יודע מה באמת כון וטוב עבורו,
להעביר מידע לכהן ,אלא לבטא עמדה פשית .האדם דרש
ובשל תפיסות שגויות הוא בורח – שלא מדעת – מהטוב
לפתוח את פיו ולהצהיר כי איו מתעלם מהטובה ואיו
המיועד לו .הברכה "והשיגוך" היא שהשפע האלוהי ירדוף
כופר בחסד שעשה עמו ,אלא מודה בכך שהגיע לארץ
אחרי האדם ויפגוש אותו גם כשהוא מסה להתרחק ממו,
בזכות הקב"ה ולא בכוחו שלו.
כפי שמתפלל דוד המלך" :אך טוב וחסד ירדפוי כל ימי
חיי". המהר"ל מפראג
דגל מחה אפרים בספר "שבילי פחס" מסביר מדוע הוזכרו במקראי
מילה זו דרשת מלשון "השגה" שכלית .שפע גשמי ללא ביכורים דווקא לבן הארמי והמצרים )"ארמי אובד אבי",
שכל ישר ותבוה כיצד לכלכל אותו עלול להפוך למעמסה "וירעו אותו המצרים"( מכל שאר האויבים בהיסטוריה.
או ללכת לאיבוד .הברכה האמיתית שטמוה בביטוי שתי האומות הללו ייצגו את השיא של מידת כפיות
"והשיגוך" היא שתהיה לאדם ההשגה והדעת הכוה איך הטובה :לבן התכל ליעקב בערמומיות למרות עשרים
להשתמש בברכות בתבוה ולצלן לטובה. שות אמות ומסירות שהעשירו את ביתו ,והמצרים
דברי ישראל ממודז'יץ שיעבדו את ישראל והרעו להם למרות שיוסף הציל את
חלק מהברכה הוא היכולת להרגיש אותה .לא פעם אדם מצרים כולה מכליון ברעב .מביא הביכורים מזכיר דמויות
זוכה למתות שמיים מרובות – משפחה ,בריאות או אלו כדי להפגין את השוי העמוק בייו לבים – להצהיר
פרסה – אך מתרגל אליהן ,רואה בהן דבר מובן מאליו שאו סולדים מדרכם הרעה של לבן ופרעה ,ואיו כפויי
ואף מתמרמר על זוטות .הברכה "והשיגוך" מיועדת לכך טובה כמותם.
שהטוב לא יישאר רק כסיבות חיצויות ,אלא יחדור אל
פימיות האדם ויעורר בו הכרת הטוב ושמחה פימית. שבילי פחס
הגליון השבוע לע"נ האישה החשובה מרת אליס בת פרחה ע"ה
בס"ד
אמר פעם החידושי הרי"ם ש"וכתבת על האבים" מרמז "ועית ואמרת" )כו ,ה(
על זה שגם מי שיש לו לב של אבן הוא יכול להיפתח על
אומר רש"י :לשון הרמת קול .אמר פעם האדמו"ר
ידי תורה וכמו שחז"ל אומרים "אם אבן הוא..ימוח.
מוורקא :שלשה סימי היכר יש בבי עליה :א .יודעים
שפתי צדיק
להיות כעים בקומה זקופה ,ב .לזעוק ע"י שתיקה ,וג.
"גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת
לרקוד ללא תועה.
יעלם ה' עליך עד השמדך" )כח ,סא(
האדמו"ר מוורקא
רבי שלמה קלוגר זצ״ל היה אומר ,לעתים קרובות פורצות
אצלו מריבות וקטטות בשל דברים ׳אשר לא כתוב בספר "ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן )כח ,לו( והיית לשמה
התורה הזאת׳ – שכלל אים כתובים בתורה ,ואו מעצמו למשל ולשיה" )כח ,לז(
ממציאים אותם בסברות ובפלפולים ומסים בכח לתלותם
לא פעם אחת ,חשבו בי ישראל ,שאם הם רק יתבוללו בין
בתורה.
העמים ,בזה תיפתר רדיפת היהודים ,אבל לשווא עצתם
אמרות חכמה ותוחלתם ,כי התורה הבטיחה להם ,שאף אם "ועבדת שם
אלהים אחרים" ,אף אם תעבוד את העבודה זרה שלהם,
״והיית משגע ממראה עייך אשר תראה״ )כח ,לד(.
בכל זאת גם אז" ,והיית לשמה למשל ולשיה" -כי שם
הגמרא אומרת במסכת סוטה ״אין אדם עובר עבירה אלא ישראל לא ישכח ממך ,ושאתם אליך לא תבוטל.
א״כ כסה בו רוח שטות״ .וביארו שם ,שאמם אין מקום
אבן עזרא
להעיש את האדם העובר עבירה ,מפי שרוח שטות היא
שגרמה לו ,אבל בכל זאת הוא האשם בדבר מפי שראה "ואמרת לפי ה' אלקיך בערתי הקודש מן הבית וגם
בעייו ומתוך כך התאווה ,וכלי המעשה גמרו .וזהו ביאור תתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמה" )כו,יג(
הפס׳ ,״והיית משוגע״ ,אם תכס בך רוח שטות לעבור
שואל רבי יצחק אברבאל ,בשום מצווה אחרת לא מציו,
עבירות ,הרי זה ״ממראה עייך אשר תראה״ מתוך מה
שאדם צריך להתוודות שקיים אותה ,רק במצוות מעשר
שאתה רואה בעייך וליבך חומד.
בלבד ,מה הטעם? והוא עוה כי המעשר הוא "ממון שאין
אוצר הפיים לו תובעים" וכוותו כך – הרי אדם רשאי לדחות מפיו כל
לוי ולהגיד לו שהוא רוצה לתת את המעשר ללוי אחר,
"לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי" )כו ,יג(
ובעייי "ממון שאין לו תובעים" טבעו של אדם לדחות את
לשם מה כפילות לשון זו? אלא ייתכן ואדם יקיים מצווה החובות שלו עוד ועדו ולכן קל מאד להיכשל בזה ,לכן
ויסיח דעתו ממה ,כי ישכח את הקב"ה אשר הוא ציווה ציוותה כאן התורה ,שהאדם יגיד בפומבי בבית המקדש
אותה ,ויקיימה מתוך רגילות גרידא "מצוות אשים ויכריז שקיים את מצוות המעשרות .כתוצאה מכך יירתע
מלומדה" .לפיכך אמר הכתוב "לא עברתי ממצוותיך ולא מלזלזל במצווה זו ,ויבער את המעשרות מביתו מדי שלוש
שכחתי" -שבשעה שקיימתי את המצוות לא שכחתי אותך. שים .כפי שציוותה לו התורה.
שפת אמת פרפראות לתורה
"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה׳ אלקיך תן לך חלה "והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלוקיך לשמר לעשות
וירשתה וישבת בה וגו'..והלכת אל המקום אשר יבחר הק את כל מצותיו אשר אכי מצוך היום ותך ה׳ אלוקיך
אלקיך לשכן את שמו שם..ובאת אל הכהן אשר יהיה עליון על כל גויי הארץ" )כח ,א(
בימים ההם וגו'..ועית ואמרת ארמי אבד אבי..וירעו
׳שמוע תשמע׳ -בזה רמז דברי חז"ל במסכת ברכות :׳כל
אתו המצרים...וצעק אל ה'..,ויוצאו ה' וגו' )כו ,א-ח(
אדם שיש בו יראת שמים דבריו שמעים׳ .׳אם שמוע׳ -אם
התורה הקדושה מלמדת אותו בפרשתו איך להתהג אתה תשמע ,אז יהיו גם דבריך שמעים – וישמעו לך.
בעולם הזה' ,כי תבוא אל הארץ' – כשאדם מגיע אל העולם שפתי כהן
הזה ואל הארציות שבו ,עליו לזכור דבר ראשון כי 'אשר ה' "וכתבת על האבים את כל דברי התורה הזאת" )כז,ח(
אלקיך תן לך' – שהקב"ה הוא זה שהביא אותך לכאן,
הגליון השבוע להצלחת הוריי היקרים
בס"ד
"ולקחת מראשית"
וברש"י "אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאה שביכרה כורך וכדי להתגבר על הכל – על האדם ללכת לבית הכסת,
עליה גמי לסימן ואומר הרי זה ביכורים" מפרש ר' אלימלך ולהתפלל לה' ולקבוע עיתים לתורה ' -והלכת אל המקום
'אדם יורד לתוך שדהו' -אדם מסתכל לתוך עצמו' ,ורואה אשר יבחר השם אלקיך לשכן שמו שם' ,וכן עליו לדבוק
תאה שביכרה' ורואה את תאוותיו ,ורוצה להתגבר על בצדיקים שבאותו הדור 'ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים
יצרו -אזי יזכיר לו יום המיתה "כורך עליה גמי" -יזכור ההם' ,ומוסיפה התורה שתמיד צריך האדם לזכור שגם
איך הוא מוח בקבר וצומח עליו גמי ועשב ,ואחרי ההכעה ברגעים הכי קשים – ברגע שצעק אל ה' -הוא יושיעו כמו
לה' ווהתגברות על יצרו יבוא ל"ביכורים" -גמר הפרי. שעשה בארץ מצרים 'ארמי אבד אבי..וירעו אתו המצרים'
ועם אלימלך וברגע ש'וצעק אל ה' – 'ויוצאו ה'.
אלול בדרך רמז
"סיפור ורא מהחפץ חיים הוגע לימים אלו של הכה
"עשיתי ככל אשר ציויתו"
אמיתית ליום הדין"
היה פעם בחור בשם "שמעלקע" שהיה חי באחד הכפרים הפסוק עולה על וידוי מעשרות וקצת קשה איך בן אדם
באירופה ,יום אחד הוא עלם כאילו בלעו האדמה ,אשי אומר בוידוי שעשה את המצווה בשלמותו -לכאורה אמור
הכפר התחילו בחיפושים קדחתיים אחריו ,בתחילה היה להיות ההפך? אלא התשובה היא -האדם יודע את
חיפשו אחריו ביער הסמוך ,וכשלא מצאהו ,התחילו לחפש מצבו האמיתי אבל התורה מצווה עליו להגיד שהוא עשה
אחריו בכל העיירות מסביב ,אך שמעלקע לא מצא ,עברו את המצווה בשלמות ולבו שבר בקרבו מזה שצריך לשקר
ימים ושבועות ,ולאחר כחודשיים ימים ,כסים אשי במקום הקדוש ,ועצם השברון לב שלו זה הוידוי עצמו.
הכפר לבית הכסת בשבת ולתדהמתם רואים הם את מהר"ש מבעלזא
'שמעלקע' יושב שם על מקומו ,כאילו לא היה חסר זה
עתה חודשיים ,באו אליו אשי הכפר ושאלהו היכן היה, "ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מוח לכף רגלך" )כח,
סיפר להם 'שמעלקע' כי לפי כחודשיים עת שעבר הגבאי סה(
עם הקופסת טבק בבית הכסת ,ביקש הוא מהגבאי גם זו ברכה היא ,שלא תרגיש עצמך בטוב בין גויים ולא
ה"שמעק טבעק" )קמצוץ טבק( ,אך זה לא אבה להביא לו, תחוש במוחה אצלם ,כי אם בין יהודים יראים ושלמים
אז סע הוא לעיר הגדולה חודשיים ימים כדי להביא אמרי חיים תהיה רגוע ותמצא מוח לכף רגלך.
'שמעק טבק' )קמצוץ טבק( ,ומראה להם 'שמעלקע' את
אצבעותיו הקפוצות ובתוכו הטבק ,סיים החפץ חיים את "ברוך פרי בטך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך
ועשתרות צאך" )כח ,ד(
סיפורו ואמר 'ואיך אחו ראים כשאחו מגיעים לשמים
אחרי 120ואו חוזרים עם 'שמעק טבק'..... הרה״ק רבי מאיר מפרמישלאן זי״ע פירש את הפסוק
חפץ חיים כתפילה לה׳ יתברך :׳שגר אלפיך׳ -תשלח את האלפים
"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל שלך ,׳ועשתרות צאך׳ – תשפיע עשירות לבי ישראל ,עבור
ימי חי לחזות בועם ה' ולבקר בהיכלו" ׳צאך׳ -לישראל שהם צאן מרעיתו של הקב״ה.
בתחילת הפסוק אומר דוד המלך "אחת שאלתי..שבתי" - מפי ספרים וסופרים
שמשמעותו לשבת ולהיות ספוים בבית ה' ולבסוף הוא
"ועית ואמרת לפי ה' אלוקיך"
אומר "ולבקר" -שהכווה לביקור -שהוא קצר מועד -מה
כוותו? אלא זהו דוגמא ליהודי הבא מחו"ל לא"י לאחר לפי שבא אדם לומר דבר לפי השם-יתברך ,עליו להכיע
כמה שים שלא היה בארץ ובבואו לביקור בכותל תופסת את עצמו ולהתבון במעוט ערכו ושפלותו" .ועית" -הייו:
אותו התרגשות מיוחדת -היות ולא ביקר בא תקופה שתכיע את עצמך -מלשון עי מדעת -הכעה תחילה לפי
אורכה ,וכן הוא כאן -דוד המלך מבקש מהקב"ה "ואמרת לפי ה"'.
שה"שבתי" שלו יהיה באותה התרגשות כל פעם כמו
תפארת שלמה
ה"ולבקר" -כמו ביקור שמגיעים פעם ב .הגר"ש אלתר
הגליון השבוע להצלחת רבקה בת אביגיל חוה
