רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — כי תבוא (2026-08-24)

פר' כי תבוא תשפ"ו
גליון מס' 164
המנגנון הנפשי שמאחורי הקלילות
לעיתים קרובות ,הורים ש"הכול עובר לידם" אינם תארו לעצמכם את התמונה הבאה :השכן מהקומה
אנשים קלי דעת באמת ,אלא -אדרבה -עול החיים נתפס שמעליכם גרם לכם לנזק רציני .עשה שיפוץ בדירה שלו,
תגובות על גליון כי תצא בענין 'הבור של העבירות' כמשא כבד ומאיים מדי .לקחת את הילד ,את החינוך ואת בעקבות כך צינור מים התפוצץ,
----- השגיאות שלו ברצינות -פירוש הדבר ,לעמוד מול חרדת כל הסלון שלכם הוצף במים ,הרהיטים התנפחו וניזוקו,
הסיפור של אהר'לה הזכיר לי חוויה בלתי נשכחת אחריות עצומה ,להרגיש אשמה על כל כשל ,ולשאת בכאב חלק מהספרים הק' בארון התרטבו .הנזק מסתכם בכמה
מגיל עשר. ובפגיעות של המציאות. אלפים.
אהבתי לשחק בכדור בכניסה לבית .למרות כדי לא לקרוס תחת כובד המשקל ,המערכת הנפשית אתם עומדים שם חסרי אונים ,מגב ביד אחת ודלי ביד
אזהרות חוזרות ונשנות של אמי שמשהו יישבר - שלהם בוחרת בנתיב המילוט .אם הופכים כל כישלון לסוג השנייה ,הלב שלכם הולם בכעס.
המשכתי לבעוט בכדור במלוא העוצמה. של בדיחה ,אם שום מעשה אינו נחשב לחמור באמת ,ואם והנה נשמעות דפיקות קלות בדלת .אתם פותחים,
וזה אכן קרה :הכדור ריסק לרסיסים את המנורה
"מנפנפים" כל קושי בחיוך ,נדמה שהסכנה חלפה לה. והשכן ניצב בפתח .במקום מבט נבוך הוא מופיע עם חיוך
היקרה שעמדה בכניסה לבית.
האדישות אינה נובעת מרוגע פנימי ,אלא מניסיון נואש רחב ,טופח לכם על השכם" :אתה נראה לי רציני מדי" -
ציפיתי לגערה מוצדקת ,והייתי מפוחד מאוד .אך
להפתעתי הרבה ,אמא הגיעה ,ראתה את מה שקרה, להימנע ממפגש עם תחושת חוסר אונים. הוא אומר לך" .מדוע אתה לוקח ללב? בסך הכול קצת
כאב לה מאוד ,אך לא אמרה מילה. אך המחיר כבד :עבור הילד שגדל שם ,החומות הללו מים ...הבית שלך לא עשוי מסוכר .אל תדאג ,אנחנו נשב
היה ברור שהמסר הובן לגמרי ,ואין צורך במילים נחוות כחוסר אכפתיות .במקום ללמוד שיש למעשיו ערך ונסדר את העניינים" .ואתה כבר מנחש מראש את "סדר
מייסרות נוספות. ומשקל ,הוא מפנים שרצינות היא דבר מסוכן שיש לברוח העניינים" .עוד כמה טפיחות שכם נחמדות...
השתיקה המאופקת הזו שלאמא ,היא מקור ממנו ,ומעתיק את ההתייחסות הזאת לכל מערכות היחסים הדלת נסגרת ואתה רותח עוד יותר .לא רק בגלל המים
השראה עבורי עד היום מול משגי הילדים. בחיים. והנזק הכספי ,אלא בגלל הפער הבלתי נסבל :חומרת המצב
* כדי לעמוד מול מישהו בלב שלם וכנה ,אדם נדרש דורשת המון כובד ראש ואחריות ,ובמקום זה זכית
ימים נוראים -חשבתי שיש לו משמעות נוספת. לפגוש את עצמו .הוא נדרש להרגיש רצינות ,להודות לטפיחה על השכם ,קלילה ומזלזלת.
לא רק ענין של יראה בשפה המוכרת ,אלא כפי שיש
בטעויות ,לחוות כאב על מה שקלקל ,ולשאת במחויבות *
ביטוי "זה נורא יפה" .או כמו "הנורא" בתפילה שהגמרא
אמיתית לקשר. נחזור לסדנת אלול עליה סיפרנו בשבועות האחרונים.
ביומא אומרת שהכוונה "נורא בנפלאותיו".
* מוטי העתיק את הדפוס הקליל הזה אל מערכת היחסים הכרנו את בערי שרועד מאימת הדין עד כדי שיתוק .פגשנו
אני נהנה לקרוא כל שבוע את העלון ,אך כל פעם עם הקב"ה :כפי שאבא לא באמת דורש ,אז גם הקב"ה אין את אהר'לה שמרגיש שתשובתו היא בור ללא תחתית
מרגיש שזה די עוצר באמצע ...כמעט כל נושא לו בעיה באמת עם המעשים שלנו. שלא ייסלח לעולם .והשבוע נכיר את מוטי [שם בדוי
מתפרש על כמה עלונים וצריך לאחוז ראש ,וגם נראה חז"ל הזהירו אותנו במילים נוקבות" :כל האומר הקב"ה כמובן] .זה שישב במשך כל הסדנא עם חיוך קל בקצה
שיש ניסיון לקצר. ותרן הוא -יוותרו חייו" .הביטוי החריף הזה נגד מי שחושב השפתיים .מדי פעם התבדח קצת עם החברים .הכובד
לכן הצעתי (אולי לרגל השנה החדשה?) להרחיב שהקב"ה "מוותר" ,מבטא את חומרתו .משום שוויתור של ראש מסביב נראה לו מוגזם ,כמעט מגוחך.
את הגליון לשני עמודים ,לגיליון דו-צידי .נראה לי זלזול אינו אהבה ,אלא ההפך הגמור מאהבה!
שהקהל יהיה מרוצה. כשהגיע תורו לשתף ,הניף יד בביטול חינני ואמר" :אני
חודש אלול אכן מביא איתו בשורה מופלאה" :המלך באמת לא מבין את כל הדרמה שלכם .הרבש"ע הוא אבא
תגובות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com בשדה" .המלך יוצא לקראתנו ,מאיר פנים ,ומאפשר לכל שלנו ,נכון? אבא לא מחפש לתפוס אותנו .אני והקב"ה
אחד לגשת אליו בקלות ובאהבה .אך נשים לב :הוא נמצא מסתדרים מצוין .אני עושה מה שאני יכול ,הוא מבין אותי,
אמנם בשדה ,בגובה העיניים שלנו ,אבל זה אינו מוריד אם הייתי בסדר -מה טוב .וגם אם לא -הוא מבין לגמרי
ממלכותו. שזה לא מכוונות רעות חלילה".
יש הבדל תהומי בין שמחה וביטחון באהבת השם ,לבין
על פני השטח ,מוטי נשמע כמו מי שזכה לפסגת
קלות ראש והתחמקות מאחריות.
האמונה .הוא משוחרר מחרדות ,אינו שוקע באשמה
שאלה :זה קורה כעת בתחילת השנה ,וגם כל *
מייסרת ,הוא חי בביטחון גמור ברבש"ע.
השנה .הילדים חוזרים הביתה עם סיפורים למעיישה:
ארוכים ,ולי אין את הסבלנות ויישוב הדעת אך ככל שהתבוננו יחד פנימה ,החלו להופיע סימני
אם מצאתם את עצמכם פוגשים את ימי אלול בקלילות
להקשיב .האם לשחק את זה או להסביר את עצמי? שאלה.
תשובה :יש כאן שתי שאלות :א .על עצם הקושי מופרזת ,זה הזמן לעצור לרגע להתבונן .שאלו את עצמכם
בדיוק כמו ה'שפת אם' עליה דיברנו בשבוע שעבר ,כל
להקשיב לסיפורים .וזה נוגע לקשרים שלנו בכלליות. בכנות :האם הקלילות הזו היא באמת קרבת אלוקים מלאת
דפוס נפשי שאנו מביאים לקשר עם הקב"ה ,נבנה על
ב .האם להביא את עצמינו לילדים באופן אוטנטי ,גם אהבה? או שמא היא חומת מגן שמטרתה למנוע מכם
כאשר זה עלול לפגוע בהם? תשתית החוויות הראשוניות שלנו מול העולם.
לפגוש את עומק הלב?
היום נעסוק לגבי השאלה השניה :ברור ,שאם מדובר בשיחות אישיות עם אנשים בעלי רקע דומה למוטי,
אין צורך להיבהל ולא להיכנס לחרדות כמו בערי ,וגם
בענין נקודתי ,כי בדיוק בעת הזו אתה עסוק ,אז יש יצא לי להכיר מקרוב את התופעה הזאת בחייהם .ילדים
מקום לומר את זה בצורה מועילה .בנוסח" :אני אוהב לא לשקוע בייאוש כמו אהר'לה .די בכך שנסכים להביט
שגדלו בבית שבו שום דבר לא נלקח ברצינות .ההורים
אותך ורוצה להקשיב לך .בעוד שעה אהיה פנוי יותר". ביושר על עצמינו ,ולהעניק למעשים שלנו ולנשמה שלנו
אם מדבר בבעיה מתמשכת ,אז השאלה מורכבת יותר. היו עסוקים בעצמם ,לא הציבו גבולות ברורים ,ומעולם לא
את הכבוד והרצינות הראויים להם.
כי כאשר לא אומרים להם ומנסים לשחק את זה, דרשו ממנו דין וחשבון אמיתי .כשהביא ציונים נמוכים -
בעז"ה בשבוע הבא נסגור את המעגל לקראת ראש
לפעמים הם מרגישים ,ולא מצליחים להסביר לעצמם הצטחקקו .כשעשה מעשה קונדס חמור -נפנפו ביד.
מה מרגישים .ואם אומרים -אז הם מקבלים תיקוף השנה ,עם הדפוס הרביעי והמפתיע .הישארו נא איתנו!
כשאנחנו מתבוננים בתופעה הזאת ,השאלה מתחדדת:
להרגשה שלהם ,וזה פוגע בהם יותר. וזה המקום לציין ,בפרק הבא בפודקאסט "עומקים"
מה אכן גורם להורים להתייחס לחיים בביטול כזה? מדוע
יש נוסח אחר ,שיש בו גם תקווה" .אני מאוד רוצה שיתפרסם במוצ"ש בעז"ה ,עוסק בענין הגבול בין אמפתיה
להקשיב לך ,כי אתה יקר לי מאוד .קשה לי להתרכז ,אך הם התקשו לקחת את המציאות בכובד ראש?
לבין דרישות .זה פרק קריטי בגיבוש עמדה מאוזנת של
בעז"ה עם הזמן זה יהיה לי יותר ויותר קל". התשובה נוגעת באחד המנגנונים המתוחכמים של
הורים מול הילדים או בכל מקום אחר שבו אנו נדרשים
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com הנפש :הקטנה והשטחה.
להפעיל סמכות .לא לפספס!
- המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
