gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהלך ברגש · Nehaleh Beregesh — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: נהלך ברגש · Nehaleh Beregesh

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

נהלך ברגש · Nehaleh Beregesh — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪Ncy nju. kxhpur‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת כי תבוא | עלון מס' ‪195‬‬ ‫'הרגשה שהופכת לדעה'‬ ‫–‬ ‫פרפראה לשבת‬ ‫שבת שלום‬ ‫ומבורך‬ ‫בס"ד‬ ‫ברור שיש מצב של בריחה מרגש לא נעים‪ ...‬כשיש משהו שמציק‬ ‫בהווה‪ ,‬כדוגמת מתח‪ ,‬דאגה‪ ...‬או תחושה פנימית מעיקה‪ ...‬חוסר נחת‪...‬‬ ‫הנפש שלנו מחפשת לברוח‪ ..‬לחלום קדימה‪ ...‬המחשבה על מה שיהיה‬ ‫בבוקר תאמר מי יתן ערב‪ .‬ויהיה הערב של אמש ובערב תאמר מי‬ ‫עוד כמה שעות‪ ..‬מה יהיה מחר‪ ...‬נותנת אשליה שלפנינו משהו חדש‬ ‫יתן בוקר‪ .‬של שחרית‪ ,‬שהצרות מתחזקות תמיד‪ ,‬וכל שעה מרובה‬ ‫וטוב יותר‪...‬‬ ‫קללתה משלפניה‪( :‬רש"י)‬ ‫כמובן שלא תמיד זה נקרא בריחה‪ ...‬אם זה קורה פה ושם בגלל עומס‪...‬‬ ‫בביאור הזה רש"י מבאר שמרוב הפחד והבעתה מהצרות שיבואו‪,‬‬ ‫סיפור נקודתי‪ ..‬ניסיון או אתגר קשוח‪ ..‬זה אנושי וטבעי‪ ...‬אבל אם זה‬ ‫האדם יאמר בבוקר חבל שאני לא עומד כעת אתמול בערב‪ ,‬היה‬ ‫קורה כל יום‪ ,‬או לאורך תקופה ארוכה ‪ ..‬זו אכן סוג של בריחה‬ ‫פחות גרוע‪ ...‬וכאשר יגיע הערב מרוב הסבל הוא יחשבו בליבו‬ ‫מההווה‪ ...‬ובמקום לחיות את מה שקורה עכשיו‪ ,‬מחכים בציפייה‬ ‫חבל שאנחנו עדיין לא בבוקר‪ ..‬היה פחות נורא‪...‬‬ ‫תמידית לזמן אחר‪ ...‬וכך הפספוס של הרגע הנוכחי רק הולך וגדל‪..‬‬ ‫הרש"ר הירש מבאר זאת ביתר פשטות והיינו ‪ -‬בבקר תאמר וגו׳‬ ‫הרב‪ :‬שרולצ'ה מה קרה השבוע‪ ..‬היה איזה חולשה? שרולצ'ה‪ :‬האמת‬ ‫‪.‬משפט זה מתבאר על ידי המשך הפסוק‪ ,‬״מפחד וגו׳ וממראה״‬ ‫היא שביום ראשון לא כ"כ הלך לי‪ ...‬אז הרגשתי שהיום הזה אבוד‪..‬‬ ‫וגו׳‪ .‬לפי זה‪ ,‬מובנו יכול להיות‪ :‬כשיגיע הבוקר תהיה כה מודאג‬ ‫אמרתי נתחיל ביום שני‪ ..‬משום מה גם בשני העסק לא זרם‪ ...‬ואז‬ ‫ממה שעשוי להביא בכנפיו היום‪ ,‬עד שתתאווה שהיום כבר יעבור‬ ‫הרגשתי שהשבוע הזה התחיל עקום‪ ..‬וחבל לי על הזמן ואני אתחיל‬ ‫ויהיה ערב‪ .‬וכאשר יגיע הערב תהיה כה נפחד ממראה עיניך‪ ,‬עד‬ ‫שבוע הבא‪ ...‬הרב‪ :‬שרולצ'ה אנחנו מכירים לא מהיום‪ ..‬מה הסיכוי‬ ‫שתשתוקק לעבר ותייחל שיהיה עדיין בוקר‪ .‬או‪ ,‬שתהיה כה‬ ‫ששבוע הבא אם לא ילך אז תגיד לעצמך שהחודש הזה אבוד?‬ ‫מודאג ממה שעתיד להתרחש וכה נפחד ממה שכבר התרחש‪ ,‬עד‬ ‫שרולצ'ה‪ :‬אהה‪ ..‬אהה‪ ...‬בעזרת ד' ילך למה הרב חושב שלא ילך? הרב‪:‬‬ ‫שתמיד תשתוקק שההווה יעבור‪ .‬בבוקר תשתוקק לערב‪ ,‬ובערב‬ ‫לא אמרתי שלא ילך‪ ,‬שאלתי האם קיים כזה סיכוי? שרולצ'ה‪ :‬אהה‪...‬‬ ‫תשתוקק לבוקר‪...‬‬ ‫אהה‪ ...‬נרא'לי שכן‪ ..‬קיים כזה סיכוי‪ ..‬הרב‪ :‬אוקי‪ ..‬אז לפי המהלך הזה‪..‬‬ ‫לכאורה כל הזמן חורף הזה יהיה אבוד‪ ..‬ולכאורה נצטרך לחכות לזמן‬ ‫ובכל מצב הקללה הזו היא שאדם עומד בזמן מסויים ומשתוקק‬ ‫הבא? שרולצ'ה‪ :‬לא נראה לי למה הרב חושב ככה? הרב‪ :‬כי ככה בדיוק‬ ‫למשהו אחר‪ ..‬או כביאור רש"י להתגעגע למה שהיה או כדברי‬ ‫היה שנה שעברה‪..‬‬ ‫הרש"ר לצפות שיעבור ההווה ונהיה כבר בעתיד‪...‬‬ ‫הנטייה של האדם היא לנסות לברוח מהתמודדות של ה'עכשיו' ולקוות‬ ‫ולשני הביאורים האלו ‪ -‬ברור שיש חילוק ביניהם‪ ,‬משום שכאשר‬ ‫שמחר הדברים יסתדרו‪ ..‬וממילא חבל להשקיע אנרגיה וכוחות על‬ ‫קשה לאדם והוא נמצא בתקופת ניסיון והתמודדות הוא מצפה‬ ‫ה'עכשיו'‪ ...‬על היום‪ ..‬כי הרי מחר הדברים יסתדרו מאליהם‪ ..‬וזו טעות‬ ‫שהתקופה תחלוף ותעבור הוא משתוקק שיהיה כבר משהו אחר‪...‬‬ ‫רווחת‪ ..‬אדם חי בהווה‪ ...‬ואת מה שאתה צריך לעשות עכשיו ‪ -‬לא תועל‬ ‫וזה הגיוני שאדם יצפה לשינוי‪ ..‬אך לפי ביאור רש"י האדם מרוב‬ ‫לעשות מחר‪ ..‬וגם אם כן תעשה מחר זה יהיה משהו אחר‪ ...‬זו תהיה‬ ‫שהוא יודע שרק הולך להיות קשה יותר הוא מתגעגע לעבר‪ ..‬חבל‬ ‫המשימה של מחר‪ ...‬בדיוק כמו באוכל‪ ..‬מה שאתה אוכל היום אתה לא‬ ‫שהיום זה לא אתמול‪..‬‬ ‫אוכל מחר‪ ..‬ומה שתאכל מחר לא ישלים את מה שלא אכלת היום‪ ...‬כמו‬ ‫לעניינינו אנו ‪ -‬נוכל ללמוד מזה עצם היותו של אדם בזמן נתון‬ ‫שכל אחד יודע שאי אפשר להשלים שעות שינה‪ ...‬מה שלא ישנת ‪ -‬לא‬ ‫והוא חולם ומצפה לזמן אחר‪ ...‬או שהוא חולם על העבר או שהוא‬ ‫ישנת‪...‬‬ ‫מדמיין על העתיד זה מצב של קללה‪ ...‬המצב הנכון לאדם כשאתה‬ ‫כך גם ההתרפקות על העבר ‪ -‬כאשר אדם מתחיל להתרפק על פרקי‬ ‫נמצא במצב נתון אתה נמצא 'עכשיו'‪ ...‬אתה לא בעבר‪ ...‬ואתה לא‬ ‫נוסטלגיה‪ ...‬זה אומר שיש לו קצת בעיה עם ההווה‪ ...‬אנחנו חיים בהווה‬ ‫בעתיד‪ ...‬אתה בהווה‪ ..‬הניסיון בריחה שלנו מההווה‪ ,‬וכאשר‬ ‫וצריכים להתמודד בהווה‪ ...‬זה לא סותר שמותר לספר על אירועי‬ ‫הציפייה שלנו לזמן אחר הופכת לאלמנט של בריחה‪ ,‬היא מונעת‬ ‫העבר‪ ...‬מותר ללמוד מהם לעתיד‪ ..‬זה לא סותר שאדם צריך להתכונן‬ ‫מהאדם לפעול‪ ,‬לחוות את ה'עכשיו'‪ ...‬או לטפל במשימות‬ ‫לעתיד‪ ...‬אבל החיים האמתיים הם בהווה‪...‬‬ ‫ובאירועים שקורים עכשיו‪ ...‬זו קללה‪ ...‬אם אדם חי בתפיסה‬ ‫כאילו כשמחר יגיע‪ ,‬הכל יסתדרו מאליהם‪ ,‬ובמקום להתמודד עם‬ ‫מה שגורם למתח‪ ..‬לקושי או לאתגר‪ ...‬זו קללה‪...‬‬ ‫ברור שיש מצב של בריחה מרגש לא נעים‪ ...‬כשיש משהו שמציק‬ ‫בהווה‪ ,‬כדוגמת מתח‪ ,‬דאגה‪ ...‬או תחושה פנימית מעיקה‪ ...‬חוסר‬ ‫נחת‪ ...‬הנפש שלנו מחפשת לברוח‪ ..‬לחלום קדימה‪ ...‬המחשבה‬ ‫על מה שיהיה עוד כמה שעות‪ ..‬מה יהיה מחר‪ ...‬נותנת אשליה‬ ‫שלפנינו משהו חדש וטוב יותר‪...‬‬