gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 254‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת כי תבא תשפ"ו‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫רק‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫שופט‬ ‫חי‬ ‫• רצופות •‬ ‫• אשר יהי' בימים ההם •‬ ‫מתכוננים לר"ה תשפ"ז‬ ‫מצוות ביכורים בימינו לאור הפרשה‬ ‫גיליון ‪ | 254‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת כי תבא תשפ"ו‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫אשר יהי' בימים ההם‬ ‫רצופות‬ ‫מצוות ביכורים בימינו לאור הפרשה‬ ‫מתכוננים ליום הדין תשפ"ז‬ ‫ולומר לנו שירובעל בדורו ‪ -‬כמשה בדורו‪,‬‬ ‫בלמדנו את פרשת זקן ממרא המשרישה בנו‬ ‫עתה לעת בירור וקודם עלות השחר של‬ ‫בְדָן בדורו ‪ -‬כאהרן בדורו‪ ,‬ויפתח בדורו ‪-‬‬ ‫את יסוד אמונת חכמים ובמיוחד באלו שזכו‬ ‫גאולתנו ופדות נפשנו חובתנו להקשיב‬ ‫כשמואל בדורו‪ .‬ומכאן שאפילו קל שבקלים‬ ‫לישב בלשכת הגזית שבבית המקדש ‪ -‬המקום‬ ‫לרשב”י החושף את הסיד והנחית‬ ‫אשר יבחר ה’ ‪ -‬שהם עיקר תורה שבעל‬ ‫לעומקא דדינא הצפוי לנו טרם בוא יום‬ ‫ה’ ולקבוע לנו באמת הבנין שרק העמלים‬ ‫וזאת היא אמונת אומן‬ ‫פה והם עמוד ההוראה‪ ,‬ומהם חוק ומשפט‬ ‫יוצא לכל ישראל‪( .‬ריש הלכות ממרים) ולפיכך כל‬ ‫בתורה ברציפות וכח קדושתם מתעלה‬ ‫של בני ישראל כי בהיות‬ ‫המאמין במשה רבנו ובתורתו חייב לסמוך‬ ‫ומתאדר עקב זאת הם אשר רשאים‬ ‫להתעטר בכתר תורה זה‪ ,‬ורק לאותם‬ ‫ה’ עם השופט‬ ‫מעשה הדת אליהם ולהשען עליהם‪( .‬דברים יז‬ ‫ט‪-‬יא’) נצטוינו לבוא “אל השופט אשר יהיה‬ ‫שאינם מפסיקים מעיונם ומשינונם לעסק‬ ‫אשר יהא בכל הימים‬ ‫בימים ההם”‬ ‫העמדת ראשי רשויות ופקידי עיריות‬ ‫ולשאר ‘מצוות’ שבדו מלבם יש את‬ ‫וכלעיל תמנע טעות‬ ‫ופרשו (ר”ה כה‪ ):‬וכי תעלה על דעתך שאדם‬ ‫הזכות האמיתית לקבל מעמד של “בני‬ ‫מבית הדין ויזכו להוציא‬ ‫הולך אצל הדיין שלא היה בימיו‪ .‬הא אין לך‬ ‫‪ -‬הרי לימדך הכתוב כאן שאין לך לבקש אלא‬ ‫ישיבות”‪ ,‬ועל האחרים אכן תגדל תמיהת‬ ‫הרעיא מהימנא‪ :‬האחיכם יצאו למלחמה‬ ‫משפט ודין אמיתי‬ ‫שופט שהיה בימיך‪.‬‬ ‫ואתם תשבו פה‪.‬‬ ‫שחובת הכל לקבלו‪,‬‬ ‫ותמכו יסוד עצום זה משתי ראיות‬ ‫ופוק חזי את השעור כללי שמסר רשב”י‬ ‫לבני ישיבתו שהיו מתקנאים בחברם‬ ‫לאמצו ולא לסור ממנו‪.‬‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫שיצא לחו”ל ובא עשיר והיו גם הם‬ ‫[והסבורים שפסק דין זה‬ ‫ר’ דוסא בן הרכינס התעכב על המקרא של‬ ‫ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני‬ ‫מבקשים לצאת לחוצה לארץ ונודע זאת‬ ‫הוא שמאל תחת ימין‬ ‫ישראל שלפיכך לא נתפרשו שמותיהם של‬ ‫לראש ישיבתם והוציאם לבקעה אחת‬ ‫שעל פני מירון והתפלל ואמר‪ :‬בקעה!‬ ‫המה הטועים]‬ ‫זקנים ללמדנו שכל שלשה ושלשה שעמדו‬ ‫בקעה המלאי דינרי זהב‪ ,‬והתחילה‬ ‫מושכת דינרי זהב לפניהם‪ .‬והסיק מזה‬ ‫המשפט מסור ללב הדיין‬ ‫בבית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של‬ ‫משה‪ .‬ופירש”י שבאם יבוא אדם לדון אחר‬ ‫והודיעם מפורשות אם זהב אתם מבקשים‬ ‫מהדיינים החיים אתנו‪.‬‬ ‫בית דין שבימיו ולומר וכי בית דין זה כמשה‬ ‫הרי זהב וטלוהו לכם‪ ,‬אך היו יודעים‬ ‫שכל מי שהוא נוטל עכשיו ‪ -‬חלקו לעולם‬ ‫ואין הספרים של דיני‬ ‫ואהרן‪ ,‬וכאלדד ומידד אומרים לו שמא חשוב‬ ‫הוא כשלשה מן השאר שלא נתפרשו שמותם‪.‬‬ ‫הבא הוא נוטל‪ .‬שאין מתן שכר התורה‬ ‫המשפט שאתנו מספיקים‬ ‫וראיה נוספת מדרשת התוכחה שנשא שמואל‬ ‫אלא לעולם הבא ‪ -‬ותשחק ליום אחרון!‬ ‫(שמות רבה‪ ,‬נב ה’)‬ ‫להראות ולגלות לכל‬ ‫הרואה ומייסר בה את העם שמאסו בו ומאסו‬ ‫בהקב”ה בשאלם להם מלך ככל הגויים‪ ,‬והא‬ ‫רואה את פסק הדין של‬ ‫מגולל לפניהם את כל צדקותיו של הבורא‬ ‫הברו נושאי כלי ה’!‬ ‫בהתקרב יום הדין לפקוד על צבא הארץ‬ ‫כל מאורע שלא יוכל‬ ‫עמהם מאז רדת יעקב מצרימה לפרוע את‬ ‫שטר החוב של “ועבדום וענו אותם” וכשזעקו‬ ‫בדין נרים ידינו לה’ לעמוד בשערי‬ ‫המתעקש לנטות ממנו‪.‬‬ ‫לפניו שלח להם את משה ואת אהרן להוציאם‬ ‫הישיבות ולבצרם באותם אשר משכילים‬ ‫ומפנימים עד כמה רציפות הלמוד היא‬ ‫רק אלה המוסרים נפשם‬ ‫ממצרים‪.‬‬ ‫המכתירתם בכתר הנפלא של “תורתו‬ ‫ולבם להבין אמיתותו‬ ‫וברבות השנים כשנתישבו בארץ ונמכרו ביד‬ ‫סיסרא וביד פלשתים חזרו וזעקו אל ה’ וחזר‬ ‫אומנותו”‪ ,‬אך כל המפסיקים כדי ליטול‬ ‫מהבקעה המלאה בדינרי זהב או למלאות‬ ‫ימצאוהו אחרי רוב‬ ‫והושיעם ושלח להם את גדעון שכונה ירבעל‬ ‫את המטוסים ולצאת לחוצה לארץ וכל‬ ‫השקידה ועוצם עיונם עד‬ ‫‪ -‬כי יריב בו הבעל על ששרף באשרה אשר‬ ‫לו והרס את מזבחו‪ ,‬ואת שמשון בן שבט דן‬ ‫מטרה נחשקת ונכספת ואפילו ‘לזכות’‬ ‫בבני‪ ,‬חיי ומזוני אינם עושים רצונו של‬ ‫שהדיין והדין חד הוא‪.‬‬ ‫שהכה את הפלשתים‪ ,‬ואת יפתח שהושיעם‬ ‫מקום ואינם זכאים שיעשו אחרים את‬ ‫מיד בני מואב‪.‬‬ ‫חובתם ותפקידם‪.‬‬ ‫מכיון שנתמנה פרנס על הצבור הרי הוא‬ ‫ועמדו בגמ’ (ר”ה כה‪ ):‬ששקל כאן שמואל‬ ‫כאביר שבאבירים‪.‬‬ ‫שהוקש במעלתו למשה ואהרן בכהניו שלשה‬ ‫כדאי הוא ר’ שמעון ‪ -‬לסמוך עליו‬ ‫ובזה נחם ר’ עקיבא שהלך ומצא את ר’‬ ‫קלי עולם ‪ -‬לשלשה חמורי עולם להורות‬ ‫בשעת הדחק‪( .‬ברכות ט‪).‬‬ ‫לנטות ממנו‪ .‬רק אלה המוסרים נפשם ולבם‬ ‫ישפט כלומר בקרב עדת אלקים ישפט ‪ -‬כי‬ ‫יהושע שהוא מיצר על שגזר עליו רבן גמליאל‬ ‫להבין אמיתותו ימצאוהו אחרי רוב השקידה‬ ‫האלקים הוא השופט‪ .‬ובאלה שמות רבה ראיתי‬ ‫שיבוא אצלו במקלו ובמעותיו ביום הכיפורים‬ ‫ועוצם עיונם עד שהדיין והדין חד הוא‪( .‬חזו”א‬ ‫בשעה שהדיין יושב ודן באמת כביכול מניח‬ ‫שחל להיות לפי חשבונו [שחלק על קביעת החדש‬ ‫אמונה ובטחון פ”ג ‪-‬אות טז)‬ ‫הקב”ה שמי השמים ומשרה שכינתו בצדו‬ ‫קבע רבן גמליאל] ומכאן הראה לו את חובתו‬ ‫שנאמר והיה ה’ עם השופט‪( .‬רמב”ן שם)‬ ‫להקשיב לפסקו של רבן גמליאל וכן עשה‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ועמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו‪:‬‬ ‫ועל פי זה שמואל בדרשתו ובתוכחתו לעם‬ ‫משרשי המצווה [של הבאת ביכורים] כדי‬ ‫בא בשלום רבי בחכמה‪ ,‬ותלמידי שקבלת את‬ ‫שוקל שלשה קלי עולם לשלשת חמורי עולם‬ ‫להעלות דבר השם יתברך על ראש שמחתנו‬ ‫דברי‪( .‬ר”ה שם)‬ ‫להשוותם כשופטים על ישראל שה’ עמם בדבר‬ ‫ונזכר ונדע כי מאתו ברוך הוא יגיעו לנו כל‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫והינו שבענין הזקן ראוי לומר שאע”פ שאינו‬ ‫הברכות שבעולם ועל כן נצטוינו להביא‬ ‫גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו‬ ‫למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל‬ ‫וכשם שמשה בדורו ראו כל העם היאך הקב”ה‬ ‫לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו כי יפתח‬ ‫באילנותיו‪( .‬חנוך‪-‬מצוה צא)‬ ‫קורא לו לבא אל הענן והערפל והאמינו בו‬ ‫בדורו כשמואל בדורו‪( .‬דברים כו ג’ ‪-‬ברמב”ן)‬ ‫לעולם‪ ,‬וכן ידעו הכל שכאשר יהיה להם דבר‬ ‫ומדדרשו רבותינו (כתובות קה‪ ):‬על המקרא ואיש‬ ‫יבאו אליו וישפט בין איש ובין רעהו והוא אשר‬ ‫ומשרשי המצוה ועל דרך האמת והשבח הגדול‬ ‫בא מבעל שלישה ויבא [לאלישע] איש האלקים‬ ‫היה לעם מול האלקים (שמות יח יט)‪ ,‬כך ירבעל‬ ‫בזאת המצוה שאפילו יהיו טועים בדבר אחד‬ ‫לחם בכורים‪ ...‬וכי אלישע אוכל בכורים הוי‪.‬‬ ‫מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל‬ ‫בדורו זוכה למרות שאלפו [האלף שנמנה בו]‬ ‫אלא לומר לך שכל המביא דורון לתלמיד חכם‬ ‫נעשה כטעותם‪ .‬וטוב לסבול טעות אחת ויהיו‬ ‫הוא הדל במנשה‪ ,‬והוא הצעיר שבבית אביו‪,‬‬ ‫כאילו מקריב בכורים‪.‬‬ ‫הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד‪ ,‬ולא‬ ‫שנראה אליו מלאך ה’ ופותח לו בשמו של‬ ‫ופירש”י שהתמיה “וכי אלישע אוכל ביכורים‬ ‫הקב”ה‪ :‬ה’ עמך גבור החיל‪ ,‬ובשכר שלִמד‬ ‫שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהי’‬ ‫הוי” היא שלא מצינו שהיה כהן‪ .‬אך התוד”ה‬ ‫זכות וסנגוריא על ישראל נתברך שילך ויושיע‬ ‫חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה‬ ‫וכי הביאו שהתמיה היא שהרי בשומרון היה‬ ‫את ישראל מיד מדין‪ ,‬שתי האותות שעשה עם‬ ‫לגמרי‪( .‬חנוך ‪-‬מצוה תצו)‬ ‫שאין בכורים נאכלים שם מאחר וחוץ לחומה‬ ‫גיזת הצמר הוכיחו לו שאכן ה’ יושיעו‪ ,‬והוא‬ ‫ותמצית הדברים שאכן יש מקום לבית דין‬ ‫היא‪ ,‬וצטטו מסדר אלי’ זוטא שתלמידי חכמים‬ ‫ושלשת הראשיים התוקעים בשופרות קוראים‬ ‫שבימינו שתצא טעות מתחת ידם אך שלימות‬ ‫כפרה להם לישראל בכל מקום מושבתיהם‪,‬‬ ‫ומכריזים חרב לה’ ולגדעון‪.‬‬ ‫האומה וקיומה דורש וטוען להתעלם מטעות‬ ‫שהרי אלישע אוכל בכורים היה אף שאין שם‬ ‫וכשם שאהרן בדורו היה זוכה אחת בשנה לבא‬ ‫זו כדי לא לפרוץ גדרות עולם ולהשליט‬ ‫מקדש ולא מזבח ולא כהן גדול אלא אלישע‬ ‫אל קדש הקדשים בפר בן בקר ובשעיר ולכפר‬ ‫ולהכפיץ את האומה תחת דעתם הטוב תמיד‪,‬‬ ‫ותלמידיו יושבים לפניו מכאן אמרו שכל‬ ‫על עוון העדה ולראות היאך חטאיהם כשני‬ ‫ולא שתנתן רשות לכל אחד לעשות כפי הנראה‬ ‫המביא דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב‬ ‫מלבינים כשלג‪ ,‬כך בדן הוא שמשון שנתברך‬ ‫לו‪[ .‬וכן נוטה לשון ר’ עקיבא בטענתו הראשונה לר’‬ ‫ביכורים‪.‬‬ ‫מפי הזקן שיהא נושך עקבי סוס ויפול רוכבו‬ ‫יהושע אתם ‪ -‬אפילו מוטעין]‬ ‫והענין הוא כי תלמידי חכמים הקדושים‬ ‫אחור מכח “לישועתך קויתי ה’” מחלה פני‬ ‫ומכאן מתחדדת קושית הרמב”ן על רש”י‬ ‫בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש כמקדש‬ ‫אלקיו שיזכרהו ויחזקהו ליקום נקמת אחת‬ ‫בפרשת בכורים שגזרה תורה‪ :‬ובאת אל הכהן‬ ‫וכמזבח מפני שהשכינה שורה עליהם כמו‬ ‫משתי עיניו ומפיל את הבית על כל העם אשר‬ ‫אשר יהי’ בימים ההם (דברים כו ג’) ופירש”י ‪ -‬אין‬ ‫שהיתה שורה במקדש ממש‪( .‬מסילת ישרים ‪-‬פרק כו)‬ ‫בו‪.‬‬ ‫לך אלא כהן שהוא בימיך ‪ -‬כמו שהוא ולא‬ ‫הראנו לדעת כי אף שנצטוינו (שמות כג יט)‬ ‫וכשם ששמואל בקוראי שמו ובקראו אליו בימי‬ ‫הבינותי זה שבהקרבת הבכורים למי יביאם אם‬ ‫ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה’ אלקיך‪,‬‬ ‫קציר חיטים עונהו הקב”ה בקולות ומטר לירא‬ ‫לא לכהן אשר יהיה בימיו‪( .‬רמב”ן שם)‬ ‫מראה מקום הוא לנו היכן נוכל לפגוש את‬ ‫את העם מאד ומביאם לידיעה ברורה כי יספנו‬ ‫משרתי ביתו והמוקדשים לעבודתו‪ ,‬וכל שנזכה‬ ‫על כל חטאתינו רעה‪ ,‬ולחלות את פני שמואל‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לפגשם אף בהעדר בית ומקדש ובחסרנו מזבח‬ ‫לבל יחדל מלהתפלל בעדם‪ .‬כך יפתח למרות‬ ‫והנראה על פי יסוד תורני אחר שמגלה לנו‬ ‫וכהן גדול הושלמה המטרה ואלו בכורים‬ ‫חוסר יחוסו והאנשים הריקים המתלוים אליו‬ ‫הרמב”ן בתורתו‪( .‬דברים יט יט) בבאור הפטור של‬ ‫הראויים‪.‬‬ ‫מדבר את כל דבריו לפני ה’ במצפה שהשכינה‬ ‫כאשר זמם ולא כאשר עשה‪.‬‬ ‫כי בכל מקום שאלישע איש האלקים יושב‬ ‫שורה במקום שנמצאים רוב הצבור‪ ,‬ותהי עליו‬ ‫אם נהרג ראובן נחשבו שהיה אמת כל אשר‬ ‫ותלמידיו לפניו הם משרתי בית ה’ והמוגש‬ ‫רוח ה’ ויתן ה’ בידו את בני עמון‪.‬‬ ‫העידו עליו הראשונים כי הוא בעוונו מת‬ ‫לפניהם קרוי וחשוב בכורים‪[ .‬והשוה למנחות‬ ‫ומאחר והושוו והוקשו לכבוד המקום‬ ‫ואילו היה צדיק לא יעזבנו ה’ בידם כמו‬ ‫קי‪ .‬בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי‪ ,‬אמר רבי שמואל‬ ‫ולהופעת השכינה במקומם‪ ,‬מובטח להם‬ ‫שאמר הכתוב‪ :‬ה’ לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו‬ ‫בר נחמני אמר ר’ יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים‬ ‫שהאלקים הנצב עמם בעדת א‪-‬ל יהא עמם‬ ‫בהשפטו‪ .‬ועוד שלא יתן ה’ השופטים הצדיקים‬ ‫בתורה בכל מקום שמעלה אני עליהם כאילו מקטירים‬ ‫בדבר המשפט‪ ,‬ויניח כביכול שמי השמים‬ ‫לפניו לשפוך דם נקי כי המשפט לאלקים הוא‬ ‫ומגישים לשמי ועוד שם כל עבדי ה’ העומדים בבית‬ ‫וישרה שכינתו ביניהם ויהא הוא עם השופט‪,‬‬ ‫ובקרב אלקים ישפוט‪ .‬וכל זה מעלה גדולה‬ ‫ה’ בלילות‪ .‬אמר ר’ יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים‬ ‫ויצילהו מכל מכשול ומכל טעות‪.‬‬ ‫בשופטי ישראל וההבטחה שהקב”ה מסכים על‬ ‫בתורה בלילה שמעלה עליהם הכתוב כאילו עוסקים‬ ‫ידם ועמהם בקרב המשפט‪.‬‬ ‫בעבודה]‬ ‫וזאת היא אמונת אומן של בני ישראל כי בהיות‬ ‫ה’ עם השופט אשר יהא בכל הימים וכלעיל‬ ‫וזה הטעם‪ :‬ועמדו שני האנשים אשר להם הריב‬ ‫ומיושבים היטב דברי רש”י שהבאת בכורים‬ ‫תמנע טעות מבית הדין ויזכו להוציא משפט‬ ‫לפני ה’ ‪ -‬כי לפני ה’ הם עומדים בבואם לפני‬ ‫יכולה להתקיים בכל כהן שהוא בימיך וכגון‬ ‫ודין אמיתי שחובת הכל לקבלו‪ ,‬לאמצו ולא‬ ‫הכהנים והשופטים והוא ינחם בדרך אמת‪.‬‬ ‫באלישע ותלמידיו היושבים לפניו שבזה‬ ‫לסור ממנו‪[ .‬והסבורים שפסק דין זה הוא שמאל‬ ‫שורה השכינה בכל מקום‪ ,‬והרי היא כאותה‬ ‫ובפרשת משפטים (שמות כא ו’) הוסיף הרמב”ן‬ ‫תחת ימין המה הטועים]‬ ‫ששמענו מהשואת קלי עולם לחמורי עולם‬ ‫שלפיכך נקראים הדיינים ‪ -‬אלהים ‪ -‬לרמוז‬ ‫שבכל המקום אשר תזכיר את שמי בפעליך‬ ‫המשפט מסור ללב הדיין מהדיינים החיים‬ ‫כי האלקים עמהם בדבר המשפט הוא יצדיק‬ ‫ובמעשיך אבא אליך וברכתיך ואהיה עמכם‬ ‫אתנו‪ .‬ואין הספרים של דיני המשפט שאתנו‬ ‫והוא ירשיע‪ ...‬וכך אמר יהושפט כי לא לאדם‬ ‫בדבר המשפט להציל דייניך ושופטיך ממכשול‬ ‫מספיקים להראות ולגלות לכל רואה את‬ ‫תשפטו כי לה’‪ ,‬ועמכם בדבר המשפט‪ ,‬וכן אמר‬ ‫וטעות‪.‬‬ ‫פסק הדין של כל מאורע שלא יוכל המתעקש‬ ‫הכתוב אלקים נצב בעדת קל‪ ,‬בקרב אלקים‬ ‫יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"ל‪mlkr8114@gmail.com :‬‬