הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — כי תבוא (2026-08-24)

גיליון | 254שנה ו' בסייעתא
פרשת כי תבא תשפ"ו דשמיא
הכתוב לחיים
רק
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
שופט
חי
• רצופות • • אשר יהי' בימים ההם •
מתכוננים לר"ה תשפ"ז מצוות ביכורים בימינו לאור הפרשה
גיליון | 254שנה ו' בסייעתא
פרשת כי תבא תשפ"ו דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
אשר יהי' בימים ההם
רצופות מצוות ביכורים בימינו לאור הפרשה
מתכוננים ליום הדין תשפ"ז
ולומר לנו שירובעל בדורו -כמשה בדורו, בלמדנו את פרשת זקן ממרא המשרישה בנו
עתה לעת בירור וקודם עלות השחר של בְדָן בדורו -כאהרן בדורו ,ויפתח בדורו - את יסוד אמונת חכמים ובמיוחד באלו שזכו
גאולתנו ופדות נפשנו חובתנו להקשיב כשמואל בדורו .ומכאן שאפילו קל שבקלים לישב בלשכת הגזית שבבית המקדש -המקום
לרשב”י החושף את הסיד והנחית אשר יבחר ה’ -שהם עיקר תורה שבעל
לעומקא דדינא הצפוי לנו טרם בוא יום
ה’ ולקבוע לנו באמת הבנין שרק העמלים וזאת היא אמונת אומן פה והם עמוד ההוראה ,ומהם חוק ומשפט
יוצא לכל ישראל( .ריש הלכות ממרים) ולפיכך כל
בתורה ברציפות וכח קדושתם מתעלה של בני ישראל כי בהיות המאמין במשה רבנו ובתורתו חייב לסמוך
ומתאדר עקב זאת הם אשר רשאים
להתעטר בכתר תורה זה ,ורק לאותם ה’ עם השופט מעשה הדת אליהם ולהשען עליהם( .דברים יז
ט-יא’) נצטוינו לבוא “אל השופט אשר יהיה
שאינם מפסיקים מעיונם ומשינונם לעסק אשר יהא בכל הימים בימים ההם”
העמדת ראשי רשויות ופקידי עיריות
ולשאר ‘מצוות’ שבדו מלבם יש את וכלעיל תמנע טעות ופרשו (ר”ה כה ):וכי תעלה על דעתך שאדם
הזכות האמיתית לקבל מעמד של “בני מבית הדין ויזכו להוציא הולך אצל הדיין שלא היה בימיו .הא אין לך
-הרי לימדך הכתוב כאן שאין לך לבקש אלא
ישיבות” ,ועל האחרים אכן תגדל תמיהת
הרעיא מהימנא :האחיכם יצאו למלחמה משפט ודין אמיתי שופט שהיה בימיך.
ואתם תשבו פה. שחובת הכל לקבלו, ותמכו יסוד עצום זה משתי ראיות
ופוק חזי את השעור כללי שמסר רשב”י
לבני ישיבתו שהיו מתקנאים בחברם
לאמצו ולא לסור ממנו. נוספות.
שיצא לחו”ל ובא עשיר והיו גם הם [והסבורים שפסק דין זה ר’ דוסא בן הרכינס התעכב על המקרא של
ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני
מבקשים לצאת לחוצה לארץ ונודע זאת הוא שמאל תחת ימין ישראל שלפיכך לא נתפרשו שמותיהם של
לראש ישיבתם והוציאם לבקעה אחת
שעל פני מירון והתפלל ואמר :בקעה! המה הטועים] זקנים ללמדנו שכל שלשה ושלשה שעמדו
בקעה המלאי דינרי זהב ,והתחילה
מושכת דינרי זהב לפניהם .והסיק מזה
המשפט מסור ללב הדיין בבית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של
משה .ופירש”י שבאם יבוא אדם לדון אחר
והודיעם מפורשות אם זהב אתם מבקשים מהדיינים החיים אתנו. בית דין שבימיו ולומר וכי בית דין זה כמשה
הרי זהב וטלוהו לכם ,אך היו יודעים
שכל מי שהוא נוטל עכשיו -חלקו לעולם
ואין הספרים של דיני ואהרן ,וכאלדד ומידד אומרים לו שמא חשוב
הוא כשלשה מן השאר שלא נתפרשו שמותם.
הבא הוא נוטל .שאין מתן שכר התורה המשפט שאתנו מספיקים וראיה נוספת מדרשת התוכחה שנשא שמואל
אלא לעולם הבא -ותשחק ליום אחרון!
(שמות רבה ,נב ה’)
להראות ולגלות לכל הרואה ומייסר בה את העם שמאסו בו ומאסו
בהקב”ה בשאלם להם מלך ככל הגויים ,והא
רואה את פסק הדין של מגולל לפניהם את כל צדקותיו של הבורא
הברו נושאי כלי ה’!
בהתקרב יום הדין לפקוד על צבא הארץ
כל מאורע שלא יוכל עמהם מאז רדת יעקב מצרימה לפרוע את
שטר החוב של “ועבדום וענו אותם” וכשזעקו
בדין נרים ידינו לה’ לעמוד בשערי המתעקש לנטות ממנו. לפניו שלח להם את משה ואת אהרן להוציאם
הישיבות ולבצרם באותם אשר משכילים
ומפנימים עד כמה רציפות הלמוד היא
רק אלה המוסרים נפשם ממצרים.
המכתירתם בכתר הנפלא של “תורתו ולבם להבין אמיתותו וברבות השנים כשנתישבו בארץ ונמכרו ביד
סיסרא וביד פלשתים חזרו וזעקו אל ה’ וחזר
אומנותו” ,אך כל המפסיקים כדי ליטול
מהבקעה המלאה בדינרי זהב או למלאות
ימצאוהו אחרי רוב והושיעם ושלח להם את גדעון שכונה ירבעל
את המטוסים ולצאת לחוצה לארץ וכל השקידה ועוצם עיונם עד -כי יריב בו הבעל על ששרף באשרה אשר
לו והרס את מזבחו ,ואת שמשון בן שבט דן
מטרה נחשקת ונכספת ואפילו ‘לזכות’
בבני ,חיי ומזוני אינם עושים רצונו של
שהדיין והדין חד הוא. שהכה את הפלשתים ,ואת יפתח שהושיעם
מקום ואינם זכאים שיעשו אחרים את מיד בני מואב.
חובתם ותפקידם. מכיון שנתמנה פרנס על הצבור הרי הוא ועמדו בגמ’ (ר”ה כה ):ששקל כאן שמואל
כאביר שבאבירים. שהוקש במעלתו למשה ואהרן בכהניו שלשה
כדאי הוא ר’ שמעון -לסמוך עליו
ובזה נחם ר’ עקיבא שהלך ומצא את ר’ קלי עולם -לשלשה חמורי עולם להורות
בשעת הדחק( .ברכות ט).
לנטות ממנו .רק אלה המוסרים נפשם ולבם ישפט כלומר בקרב עדת אלקים ישפט -כי יהושע שהוא מיצר על שגזר עליו רבן גמליאל
להבין אמיתותו ימצאוהו אחרי רוב השקידה האלקים הוא השופט .ובאלה שמות רבה ראיתי שיבוא אצלו במקלו ובמעותיו ביום הכיפורים
ועוצם עיונם עד שהדיין והדין חד הוא( .חזו”א בשעה שהדיין יושב ודן באמת כביכול מניח שחל להיות לפי חשבונו [שחלק על קביעת החדש
אמונה ובטחון פ”ג -אות טז) הקב”ה שמי השמים ומשרה שכינתו בצדו קבע רבן גמליאל] ומכאן הראה לו את חובתו
שנאמר והיה ה’ עם השופט( .רמב”ן שם) להקשיב לפסקו של רבן גמליאל וכן עשה
ג. ועמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו:
ועל פי זה שמואל בדרשתו ובתוכחתו לעם
משרשי המצווה [של הבאת ביכורים] כדי בא בשלום רבי בחכמה ,ותלמידי שקבלת את
שוקל שלשה קלי עולם לשלשת חמורי עולם
להעלות דבר השם יתברך על ראש שמחתנו דברי( .ר”ה שם)
להשוותם כשופטים על ישראל שה’ עמם בדבר
ונזכר ונדע כי מאתו ברוך הוא יגיעו לנו כל המשפט. והינו שבענין הזקן ראוי לומר שאע”פ שאינו
הברכות שבעולם ועל כן נצטוינו להביא גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו
למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל וכשם שמשה בדורו ראו כל העם היאך הקב”ה
לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו כי יפתח
באילנותיו( .חנוך-מצוה צא) קורא לו לבא אל הענן והערפל והאמינו בו
בדורו כשמואל בדורו( .דברים כו ג’ -ברמב”ן)
לעולם ,וכן ידעו הכל שכאשר יהיה להם דבר
ומדדרשו רבותינו (כתובות קה ):על המקרא ואיש יבאו אליו וישפט בין איש ובין רעהו והוא אשר ומשרשי המצוה ועל דרך האמת והשבח הגדול
בא מבעל שלישה ויבא [לאלישע] איש האלקים היה לעם מול האלקים (שמות יח יט) ,כך ירבעל בזאת המצוה שאפילו יהיו טועים בדבר אחד
לחם בכורים ...וכי אלישע אוכל בכורים הוי. מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל
בדורו זוכה למרות שאלפו [האלף שנמנה בו]
אלא לומר לך שכל המביא דורון לתלמיד חכם נעשה כטעותם .וטוב לסבול טעות אחת ויהיו
הוא הדל במנשה ,והוא הצעיר שבבית אביו,
כאילו מקריב בכורים. הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד ,ולא
שנראה אליו מלאך ה’ ופותח לו בשמו של
ופירש”י שהתמיה “וכי אלישע אוכל ביכורים הקב”ה :ה’ עמך גבור החיל ,ובשכר שלִמד שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהי’
הוי” היא שלא מצינו שהיה כהן .אך התוד”ה זכות וסנגוריא על ישראל נתברך שילך ויושיע חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה
וכי הביאו שהתמיה היא שהרי בשומרון היה את ישראל מיד מדין ,שתי האותות שעשה עם לגמרי( .חנוך -מצוה תצו)
שאין בכורים נאכלים שם מאחר וחוץ לחומה גיזת הצמר הוכיחו לו שאכן ה’ יושיעו ,והוא ותמצית הדברים שאכן יש מקום לבית דין
היא ,וצטטו מסדר אלי’ זוטא שתלמידי חכמים ושלשת הראשיים התוקעים בשופרות קוראים שבימינו שתצא טעות מתחת ידם אך שלימות
כפרה להם לישראל בכל מקום מושבתיהם, ומכריזים חרב לה’ ולגדעון. האומה וקיומה דורש וטוען להתעלם מטעות
שהרי אלישע אוכל בכורים היה אף שאין שם
וכשם שאהרן בדורו היה זוכה אחת בשנה לבא זו כדי לא לפרוץ גדרות עולם ולהשליט
מקדש ולא מזבח ולא כהן גדול אלא אלישע
אל קדש הקדשים בפר בן בקר ובשעיר ולכפר ולהכפיץ את האומה תחת דעתם הטוב תמיד,
ותלמידיו יושבים לפניו מכאן אמרו שכל
על עוון העדה ולראות היאך חטאיהם כשני ולא שתנתן רשות לכל אחד לעשות כפי הנראה
המביא דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב
מלבינים כשלג ,כך בדן הוא שמשון שנתברך לו[ .וכן נוטה לשון ר’ עקיבא בטענתו הראשונה לר’
ביכורים.
מפי הזקן שיהא נושך עקבי סוס ויפול רוכבו יהושע אתם -אפילו מוטעין]
והענין הוא כי תלמידי חכמים הקדושים אחור מכח “לישועתך קויתי ה’” מחלה פני ומכאן מתחדדת קושית הרמב”ן על רש”י
בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש כמקדש אלקיו שיזכרהו ויחזקהו ליקום נקמת אחת בפרשת בכורים שגזרה תורה :ובאת אל הכהן
וכמזבח מפני שהשכינה שורה עליהם כמו משתי עיניו ומפיל את הבית על כל העם אשר אשר יהי’ בימים ההם (דברים כו ג’) ופירש”י -אין
שהיתה שורה במקדש ממש( .מסילת ישרים -פרק כו) בו. לך אלא כהן שהוא בימיך -כמו שהוא ולא
הראנו לדעת כי אף שנצטוינו (שמות כג יט) וכשם ששמואל בקוראי שמו ובקראו אליו בימי הבינותי זה שבהקרבת הבכורים למי יביאם אם
ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה’ אלקיך, קציר חיטים עונהו הקב”ה בקולות ומטר לירא לא לכהן אשר יהיה בימיו( .רמב”ן שם)
מראה מקום הוא לנו היכן נוכל לפגוש את את העם מאד ומביאם לידיעה ברורה כי יספנו
משרתי ביתו והמוקדשים לעבודתו ,וכל שנזכה על כל חטאתינו רעה ,ולחלות את פני שמואל ב.
לפגשם אף בהעדר בית ומקדש ובחסרנו מזבח לבל יחדל מלהתפלל בעדם .כך יפתח למרות והנראה על פי יסוד תורני אחר שמגלה לנו
וכהן גדול הושלמה המטרה ואלו בכורים חוסר יחוסו והאנשים הריקים המתלוים אליו הרמב”ן בתורתו( .דברים יט יט) בבאור הפטור של
הראויים. מדבר את כל דבריו לפני ה’ במצפה שהשכינה כאשר זמם ולא כאשר עשה.
כי בכל מקום שאלישע איש האלקים יושב שורה במקום שנמצאים רוב הצבור ,ותהי עליו
אם נהרג ראובן נחשבו שהיה אמת כל אשר
ותלמידיו לפניו הם משרתי בית ה’ והמוגש רוח ה’ ויתן ה’ בידו את בני עמון.
העידו עליו הראשונים כי הוא בעוונו מת
לפניהם קרוי וחשוב בכורים[ .והשוה למנחות ומאחר והושוו והוקשו לכבוד המקום ואילו היה צדיק לא יעזבנו ה’ בידם כמו
קי .בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי ,אמר רבי שמואל
ולהופעת השכינה במקומם ,מובטח להם שאמר הכתוב :ה’ לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו
בר נחמני אמר ר’ יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים
שהאלקים הנצב עמם בעדת א-ל יהא עמם בהשפטו .ועוד שלא יתן ה’ השופטים הצדיקים
בתורה בכל מקום שמעלה אני עליהם כאילו מקטירים
בדבר המשפט ,ויניח כביכול שמי השמים לפניו לשפוך דם נקי כי המשפט לאלקים הוא
ומגישים לשמי ועוד שם כל עבדי ה’ העומדים בבית
וישרה שכינתו ביניהם ויהא הוא עם השופט, ובקרב אלקים ישפוט .וכל זה מעלה גדולה
ה’ בלילות .אמר ר’ יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים
ויצילהו מכל מכשול ומכל טעות. בשופטי ישראל וההבטחה שהקב”ה מסכים על
בתורה בלילה שמעלה עליהם הכתוב כאילו עוסקים
ידם ועמהם בקרב המשפט.
בעבודה] וזאת היא אמונת אומן של בני ישראל כי בהיות
ה’ עם השופט אשר יהא בכל הימים וכלעיל וזה הטעם :ועמדו שני האנשים אשר להם הריב
ומיושבים היטב דברי רש”י שהבאת בכורים
תמנע טעות מבית הדין ויזכו להוציא משפט לפני ה’ -כי לפני ה’ הם עומדים בבואם לפני
יכולה להתקיים בכל כהן שהוא בימיך וכגון
ודין אמיתי שחובת הכל לקבלו ,לאמצו ולא הכהנים והשופטים והוא ינחם בדרך אמת.
באלישע ותלמידיו היושבים לפניו שבזה
לסור ממנו[ .והסבורים שפסק דין זה הוא שמאל
שורה השכינה בכל מקום ,והרי היא כאותה ובפרשת משפטים (שמות כא ו’) הוסיף הרמב”ן
תחת ימין המה הטועים]
ששמענו מהשואת קלי עולם לחמורי עולם שלפיכך נקראים הדיינים -אלהים -לרמוז
שבכל המקום אשר תזכיר את שמי בפעליך המשפט מסור ללב הדיין מהדיינים החיים כי האלקים עמהם בדבר המשפט הוא יצדיק
ובמעשיך אבא אליך וברכתיך ואהיה עמכם אתנו .ואין הספרים של דיני המשפט שאתנו והוא ירשיע ...וכך אמר יהושפט כי לא לאדם
בדבר המשפט להציל דייניך ושופטיך ממכשול מספיקים להראות ולגלות לכל רואה את תשפטו כי לה’ ,ועמכם בדבר המשפט ,וכן אמר
וטעות. פסק הדין של כל מאורע שלא יוכל המתעקש הכתוב אלקים נצב בעדת קל ,בקרב אלקים
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
