gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — כי תבוא (2026-08-24)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: כי תבוא (2026-08-24)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — כי תבוא (2026-08-24)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫כי‪-‬תבא‬ ‫תשפ“ו‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪108‬‬ ‫אוצר את דברי הגמרא (יומא כא‪ ,‬ב‪ ” ):‬אין‬ ‫לקח אותו המלך את ארמון המלוכה‪,‬‬ ‫מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה‬ ‫לימד אותו טכסיסי מלוכה עד שביום מן‬ ‫של שרצים תלויה לו מאחוריו‪ .‬שאם תזוח‬ ‫דעתו עליו אומרין לו‪ :‬חזור לאחוריך‪"...‬‬ ‫הימים ראה אותו כמתאים לכהן בתפקיד‬ ‫היוקרתי‪.‬‬ ‫אני לא הבוס‬ ‫■■■‬ ‫והנה‪ ,‬ביום מן הימים מעלילים עליו על‬ ‫אלו ’‘אוצרות‘‘ הניח שר האוצר‬ ‫כך היא דרכו של עולם‪:‬‬ ‫רועה‪-‬הצאן לשעבר‪ ,‬שבחדרו הוא מחביא‬ ‫אוצרות יקרים שחמד מארמון המלוכה‪.‬‬ ‫בארונו הפרטי?‬ ‫העשיר השבע‪ ,‬גם אם עד לא מזמן היה‬ ‫נכבדי הארמון מגיעים לחדרו ומבקשים‬ ‫עני מרוד‪ ,‬אינו מרגיש ברעבונו של העני‬ ‫לראות במה מדובר‪ .‬האיש אכן פותח את‬ ‫וְ ָהיָ ה כִּ י ָתבֹוא ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ה‘ ֱאֹלקיָך‬ ‫הרעב‪ .‬בשל מצבו החדש הוא מסגל אטימות‬ ‫ארונו הפרטי ומראה להם‪ :‬חליל של רועה‪-‬‬ ‫נ ֵֹתן לְ ָך נַ ֲחלָ ה וִּ ִּיר ְש ָתּה וְ יָ ַשבְ ָת בָ ּה‪ :‬וְ לָ ַק ְח ָת‬ ‫מוחלטת‪ ,‬כאילו מעולם ‪-‬ועד ‪-‬עולם הינו‬ ‫צאן‪ ,‬חל וק אופייני וע וד‪ .‬לא ‪-‬בדיו ק‬ ‫אשית כָ ל ְפ ִּרי ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשר ָתבִּ יא ֵמ ַא ְר ְצָך‬ ‫ֵמ ֵר ִּ‬ ‫עשיר; כך גם הנשוי‪ ,‬גם הוא נשוי טרי‬ ‫"אוצרות יקרים מארמון המלוכה"‪ ,‬בלשון‬ ‫ֲא ֶשר ה‘ ֱאֹלקיָך נ ֵֹתן לָ ְך וְ ַש ְמ ָת בַ ֶטנֶ א‪...‬‬ ‫שעדיין לא הולך ל‘כולל‪-‬ערב‘‪ ,‬כבר לא חש‬ ‫המעטה‪.‬‬ ‫(דברים כ“ו‪ ,‬א‪-‬ב))‬ ‫את מועקת ומבוכת חברו הרווק התועה‬ ‫בעולם השידוכין‪ ,‬ואולי לא יזכור להציע לו‬ ‫לתהיית האישים הנכבדים‪ ,‬הוא משיב‬ ‫בדרך דיוק ודקדוק המקראות שלמדתי‬ ‫רעיונות‪ .‬למרות שאך לפני רגעים אחדים‬ ‫להם תשובה פשוטה‪ ,‬תשובה של רועה‪-‬צאן‬ ‫מאבי ‪-‬מורי שליט “ א‪ ,‬אני עומד ותוהה‪:‬‬ ‫הוא היה שם‪.‬‬ ‫שמסרב לעטות בגדי מלכות‪" :‬אינני למוד‬ ‫מדוע התורה מבכרת להדגיש כי מביא‬ ‫בטכסיסי‪-‬מלוכה‪ .‬רועה ‪-‬צאן פשוט הייתי‬ ‫הביכורים מביא את יבולו מ‘ ארצך אשר ה‘‬ ‫וכך גם הדרך ביהודי שעבר את תלאות‬ ‫וכזה אשאר‪ .‬וכדי שחלילה לא תזוח דעתי‬ ‫אלוקיך נותן לך‘; הלא אך הפסוק הקודם‬ ‫מצריים והמדבר ומכיר וחש כי הוא הנותן‬ ‫עליי וארגיש ’ מלכותי ‘ נודף יוהרה‪ ,‬אני‬ ‫התורה מדגישה כי עם ישראל בא אלא‬ ‫לך כח לעשות חיל‪ .‬אם הגיע לארץ והוא‬ ‫מציץ מידי פעם בארוני הפרטי ומגלה את‬ ‫הארץ ‘אשר ה‘ אלוקיך נותן לך נחלה‘‪ ,‬מובן‬ ‫כבר נח על זרי ‪-‬הדפנה‪ ,‬הוא עלול עד ‪-‬‬ ‫החליל והחל ו ק ומז כיר לעצמי מ אי ן‬ ‫אפוא כי בזו אנו עוסקים! כפילות זו—למה‬ ‫מהרה‪ ,‬במהירות בלתי ‪-‬נתפסת אפילו‪,‬‬ ‫באתי‪."..‬‬ ‫היא באה?‬ ‫למחוק כליל את העבר המר מזכרונו ולשכוח‬ ‫מריבונו בתוך השגרה המלבבת‪.‬‬ ‫במשל‪ ,‬כמובן‪ ,‬אין צריכים לפרשנות‬ ‫■■■‬ ‫אנושית‪ ,‬אבל אולי זכר אותו רועה‪-‬צאן‪/‬שר‬ ‫נשיב במשל‪:‬‬ ‫אם הוא לא ישנן שוב ושוב כי זוהי לא‬ ‫’ארצך‘ שלך‪ ,‬אלא זו ’אשר ה‘ אלוקיך נותן‬ ‫ואני ‪ -‬אומר הרב‬ ‫משל למה הדבר דומה?‬ ‫לך‘‪ ,‬ואם לא יזכיר במהלך מעמד הביכורים‬ ‫כמה‬ ‫בחיוך ‪ -‬הייתי אבא‬ ‫פעם בסיירו ברחבי ממלכתו פגש המלך‬ ‫במקדש את כל סיפור העבר—סיפור תלאות‬ ‫רועה‪ -‬צאן המוני ופשוט‪ .‬דווקא הליכותיו‬ ‫מצריים והגאולה המופלאה שלאחריה ‪-‬‬ ‫של שבת‪...‬‬ ‫העממיות הרשימו אותו והוא החליט‬ ‫הוא עלול לשכוח לגמרי מהכל‪.‬‬ ‫להועיד אותו להיות‪ ..‬שר‪-‬האוצר‪.‬‬ ‫תשפ“ו >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית פרשת כי‪-‬תבא‬ ‫אז זהו שלא‪“ .‬שבע ייפול צדיק –‬ ‫וקם"‪ .‬הנפילה—מנוע לתנופה‪ .‬אל‬ ‫תתבלבל‪ ,‬נער יקר‪ ,‬מול רגעי אכזבה‪.‬‬ ‫דע לך שהם חלק אינטגראלי מהדרך‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬הדרך לארץ הנכספת‬ ‫כרוכה ברגעים של עליות ומורדות‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫ואליכם‪ ,‬הורים יקרים! אחרי שבוע‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫ישובו ילדיכם הטהורים הביתה‬ ‫ל'שבת געגועים'‪ .‬תתכוננו‪ :‬לא‬ ‫מעשה שבאו מפלנדרסין‬ ‫קשה—נורמאלי לגמרי‬ ‫כולם ישמיעו משפטים כמו‪" :‬פשוט‬ ‫מדהים בישיבה‪ .‬אני נהנה מכל רגע‪.‬‬ ‫במסכת עירובין (מא‪ ,‬ב) מביאה המשנה את השאלה‬ ‫על המעבר החד בין הת‘‘ת‬ ‫יש שטייגען עצום"‪ .‬יש כאלו‬ ‫באשר לספינה שהוציאוה נכרים למעלה מאלפיים אמה‪,‬‬ ‫שישמיעו משפט כמו‪" :‬אמא‪,‬‬ ‫האם ליהודים שיצאו על‪-‬כרחם יש רק ד‘ אמות‪ ,‬כפי שכל‬ ‫לישיבה הקטנה‬ ‫יוצא מאלפיים אמה יש לו‪ ,‬או שמא כל שטח הספינה‬ ‫האמת שקשה לי‪ .‬אני רוצה לחזור‬ ‫נחשב כ‘ד‘ אמות‘‪ ,‬משום שיש כאן מחיצות‪ .‬בהקשר זה‬ ‫הביתה"‪ .‬ולא‪ ,‬אל תיבהלו‪ .‬ואל‬ ‫מספרת המשנה מעשה‪ ” :‬מעשה שבאו מפלנדרסין‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫תפתחו דמיונות‪ .‬זה הכי‪-‬לגיטימי‬ ‫והפליגה ספינתם בים [אחרי אלפיים אמה של תחום‬ ‫והכי‪-‬טבעי‪.‬‬ ‫שבת]‪ .‬רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה‪.‬‬ ‫המסע של בן ה‪ 31-‬עתיר האנרגיה שנוטש‬ ‫ר' יהושע ורבי עקיבא לא זזו מד‘ אמות בה“‪.‬‬ ‫את בית הספר לטובת ה‘ישיבה‪-‬קטנה‘ ‪-‬‬ ‫זה בדיוק הזמן לרפד בחום את‬ ‫הוא עוד אחד ממסעות החיים של חיינו‪.‬‬ ‫הילדים‪ .‬להיות קשוב ואמפתי‬ ‫והגמרא דנה באשר ל‘יצא לדעת‘‪ ,‬היינו כאשר לא בעל‬ ‫אימא עומדת לידו ומלווה אותו בדמעות‬ ‫ללבטים ולקשיי‪-‬ההתחלה‪ ,‬ובוודאי‬ ‫‪ -‬כרחו אלא בזדון‪ ,‬האם גם אז יודו הדעות שכל הספינה‬ ‫כתחומו של האדם שגם כאן יהא כן‪ ,‬או שמא בהיות ויצא‬ ‫אימהיות חמות לבית תלמודו החדש‪ ,‬עם‬ ‫התחלה דרמטית כמו זו של‬ ‫תקווה חרישית גדולה שיאיר עיני ישראל‪.‬‬ ‫בזדון לא הקלו זאת‪ .‬ומשמע בגמרא כי כאן כולם יודו‬ ‫ה'ישיבה‪-‬קטנה' לילד שרק אתמול‬ ‫שיש להחמיר‪.‬‬ ‫שיחק 'כדור‪-‬רגל' או 'חמש אבנים'‪.‬‬ ‫המעבר הזה לא מבטא רק את המעבר‬ ‫אל תשמיעו – חלילה – משפטים‬ ‫והדבר צריך ביאור שהרי אם ישנו עיקרון שספינה‪,‬‬ ‫מהביסלי של ’אוסם‘ לוופלים של ’עדין'‪..‬‬ ‫כמו‪" :‬שלוימי‪ ,‬אתה מאכזב אותנו‪.‬‬ ‫בשל המחיצות‪ ,‬נחשבת בעצם ’ ד ‘ אמות ‘ ותחומו של‬ ‫גם לא מהמיטה הנוחה ל‘מיטת קומותיים‘‬ ‫אדם‪ ,‬כמו שעיר נחשבת כן‪ ,‬מדוע יציאה לדעת תשנה את‬ ‫צפופה‪ .‬בעיקר‪-‬בעיקר את המעבר החד בין‬ ‫חבל"‪ .‬או‪" :‬אין מה לעשות‪,‬‬ ‫הקביעה הדינית הזו (ולא נראה שזהו קנס חכמים‪ .‬ראה‬ ‫תתמודד! זה המצב"‪ .‬המחמירים‬ ‫רגעי הילדות העליזים‪ ,‬תחת חיקה של‬ ‫ספר ’שיטות קמאי‘)‪ .‬יתירה מזו נאמר בגמרא בהמשך כי‬ ‫אימא‪ ,‬לרגעי הבגרות הרציניים‪ .‬המעבר‬ ‫יפטירו‪" :‬אנחנו מצפים ממך להיות‬ ‫אם הוציאוהו נכרים וחזר לדעת‪ ,‬הגם שהוא בתחומי‬ ‫גדול‪-‬הדור‪ .‬זה לא עובד ככה"‪.‬‬ ‫האלפיים אמה‪ ,‬שם כל אחד יכול לצעוד לכתחילה‪ ,‬עדיין‬ ‫הזה מזמין‪ ,‬מכורח‪ ,‬רגעי ערפול ובהייה‪,‬‬ ‫משפטים כאלו הם אסון ברגעים כה‬ ‫לא יהיה לו היתר הליכה אלא בד ‘ אמות‪ .‬וצריך ביאור‬ ‫ואפרוריות מרירה‪ .‬רגעים שבהם הנער‬ ‫רגישים ושבריריים כמו אלו‪.‬‬ ‫שהרי הוא נכנס לתחום המותר (כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬אדם שנכנס‬ ‫עומד נבוך‪ ,‬נסער‪-‬משהו‪ ,‬מול יום תובעני‬ ‫ברגעים הללו צריך לחבק חזק‬ ‫לחנות לפני שעת סגירתה‪ ,‬סוף‪-‬סוף הוא בתוך החנות‬ ‫של ’סדרים‘ ומנהל רוחני שלוטש עיניים‪.‬‬ ‫ויכול לרכוש)‪ ,‬וכיצד ניתן להגביל אותו‪ .‬ברוח זו מצאנו‬ ‫מעבר כה חד‪ ,‬כה חריף‪.‬‬ ‫ולהשתתף‪ .‬ובוודאי ובוודאי לא‬ ‫בדעת רבינו יהונתן שההיתר שניתן‪ ,‬בהמשך הגמרא‪,‬‬ ‫לדרוך על יבלות או לזרות מלח על‬ ‫לאדם שיצא מאלפיים אמה להיכנס לתחומי האלפיים‬ ‫מי מאתנו איננו זוכר את הימים הללו‪.‬‬ ‫הפצעים‪( .‬במקרים קיצוניים יש‬ ‫אמה כשנצרך לנקביו וללכת משם בחופשיות‪ ,‬זהו רק אם‬ ‫התחושות מהולות זו בזו ‪ -‬תחושות של‬ ‫כמובן לפנות לאישי‪-‬חינוך)‪.‬‬ ‫הוציאוהו נכרים‪ ,‬אך אם ’יצא לדעת‘ אין לו ההיתר‪ ,‬וגם‬ ‫ה"חדש" הרענן והזך‪ ,‬עם הגמרא האדומה‬ ‫אם נכנס בהיתר לאלפיים אמה‪ ,‬אין לו רק ד‘ אמות‪.‬‬ ‫ומדיפת ניחוח‪-‬הדפוס של 'עוז והדר'‬ ‫תעטפו אותו ‪ -‬את הילד המתוק‬ ‫שהפך לנער ‪ -‬בהמון חום ביתי‬ ‫ורואים אנו מכאן שהגדרים בתחומי עירובין אינם חד‪-‬‬ ‫והחולצה הצחורה והבוהקת של 'אקסוס'‪,‬‬ ‫ותכניסו לי למזוודה עוגות נימוחות‬ ‫משמעיים וגורפים‪ ,‬אלא שהגדר ב ‘ אל יצא איש‬ ‫לצד תחושת תהייה מול עולם גדול ובלתי‪-‬‬ ‫של אימא וגם מיני‪-‬מתיקה שהוא‬ ‫ממקומו‘ (לכל הפחות לדעות שתחומין מן התורה‪ .‬ראה‬ ‫מוכר של 'סדר שני' ודמויות בלתי‪-‬מוכרות‪.‬‬ ‫לקמן דף נא) שזהו עניין אינדיבידואלי וכל אחד ו“מקומו“‬ ‫אוהב‪ .‬כדי שירגיש את החום הביתי‬ ‫שלו‪ ,‬ובמידה והאדם ”מיצה“ את המקום המותר‪ ,‬גם אם‬ ‫■■■‬ ‫בכל יום שהוא בישיבה‪ ,‬דבר שעשוי‬ ‫נכנס עכשיו לתחום‪-‬השיפוט שמותר לכל אדם להלך בו‬ ‫להקל עליו את המרחק מאבא‬ ‫מסע זה‪ ,‬מבטא את המבט החודר סביב‬ ‫בלי סרך חשש‪ ,‬הרי שלמיודענו יהיה הדבר אסור‪ ,‬משום‬ ‫ואימא‪ .‬תספרו לו כמה אתם‬ ‫שכבר איבד את שביתתו‪.‬‬ ‫רגעי קושי אפורים‪ .‬הילד שהפך לנער‬ ‫שמחים שהוא מתעלה והוא עושה‬ ‫מחכה לימים שהכול ילך בדיוק כפי שציפה‪,‬‬ ‫או שמא היה מקום להסביר זאת כי יש להבדיל בין‬ ‫שהכל יהיה וורוד‪ .‬יום שבו הקיץ מתנומתו‬ ‫את הדבר הכי‪-‬חשוב בעולם – לומד‬ ‫תחום ד‘ אמות והעיר עצמה שנחשבת‪ ,‬כמדובר כתחום‪-‬‬ ‫תורה‪ .‬תטפחו לו על השכם ותציינו‬ ‫ב‪ 0:88-‬בבוקר וסר ל‘שטיבלאך‘‪ ,‬כאשר‬ ‫השיפוט הטבעי של האדם‪ ,‬ואין הפשט שהעניקו לו קולא‪,‬‬ ‫היה נראה שהתקווה הגדולה של אימא‬ ‫בפניו שאתם גאים בו‪ .‬ואנחנו איתו‬ ‫לבין תחום הרחב יותר של אלפיים אמה‪ ,‬שם זה קולא‬ ‫בכל הקשיים של ההתחלה‪ ,‬שהם‬ ‫שהקילו משום שהדבר נחשב כ‘מגרשי העיר‘ וכפי שכתב‬ ‫מתנפצת מול סלע המציאות ‪ -‬היה מעדיף‬ ‫לפעמים לא‪-‬פשוטים‪ .‬ואל תשכחו‬ ‫הרמב“ם (ראה ספר ’שיח יצחק‘ המופלא) וזאת על בסיס‬ ‫למחוק מדברי‪-‬ימי חייו‪ .‬הוא מרגיש בכלל‬ ‫להתפלל עליהם מעומק לב המון‪.‬‬ ‫המקור בגמרא לדין אלפיים אמה מערי מקלט‪ .‬אך היתר‬ ‫שהחל "ברגל שמאל"‪ ,‬כי גם בהתחלה הכל‬ ‫כל הזמן‪.‬‬ ‫זה לא ניתן כאשר אדם יצא בזדון וחוזר לתחום זה‪.‬‬ ‫קשה ומעורפל כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬פרשת כי‪-‬תבא תשפ“ו‬ ‫"חיבקתיו חיבוק חם"‪ ,‬מספר הרב גרוסמן‪" .‬הוא היה נרגש כולו‪ ,‬ואף‬ ‫מעיני זלגה דמעה רותחת על בן ישיבה שנסתלק בחטף ועבר לעולם‬ ‫שכולו חולין‪ ,‬אמונות תפלות ודמיונות שווא‪' .‬ועשית הישר והטוב'‪,‬‬ ‫כוחו של חיבוק‬ ‫אמרתי לו‪ .‬חז"ל מלמדים אותנו דרכי אנושיות והתנהגות עם הזולת‪,‬‬ ‫גם אם השכל אומר להפך‪' .‬ועשית הישר והטוב'‪ ,‬טפחתי על שכמו‪,‬‬ ‫צריך לזכור את הפסוק הזה גם כפשוטו‪ ,‬לעשות את הישר והטוב‬ ‫הוא היה נרגש כולו‪ ,‬ואף מעיני זלגה דמעה רותחת‬ ‫בעיני אלוקים ואדם‪.‬‬ ‫על בן=ישיבה שנסתלק ועבר לעולם שכולו חולין‪...‬‬ ‫"נפרדנו לשלום ואמרתי לו‪' :‬אתה מוזמן למגדל העמק‪ ,‬כבד‪-‬אכבדך‬ ‫כמו בן שלי'"‪ ,‬מספר הרב גרוסמן‪ ,‬ומציין כי הנער נראה נבוך לנוכח‬ ‫"נסעתי באוטובוס מנצרת עילית למגדל העמק‪ ,‬ולמדתי מסכת בבא‬ ‫ההזמנה החמימה הזו‪ ,‬שבעתיד התגלתה כהזמנה הראשונה שלו‬ ‫מציעא“‪ ,‬פותח ומספר הגרי“ד גרוסמן שליט“א ‪ -‬רבה הנערץ של‬ ‫בארץ‪ ,‬והחיבוק הראשון אותו קיבל מגיל צעיר מאוד‪.‬‬ ‫מגדל‪-‬העמק‪ ” .‬בתחנה על אם הדרך עלה בחור 'היפי'‪ ,‬שערותיו‬ ‫הארוכות גלשו אל שיפולי כתפיו‪ .‬הוא מתיישב לצדי ומביט בעניין‬ ‫***‬ ‫רב בגמרא שבידי"‪.‬‬ ‫לאחר שבועיים קיבל הרב גרוסמן מכתב לביתו‪ ,‬וכך נכתב בו‪:‬‬ ‫"הקדמתי בשלומו ושאלתיו בנימוס למקום חפצו‪ .‬הוא סיפר כי פניו‬ ‫"ראיתי אותך בחושך בתוך האוטובוס‪ ,‬התרגשתי מאוד‪ .‬בשבוע הבא‬ ‫מועדות לחיפה‪ .‬המשכנו לשוחח‪ ,‬כשאני מתעניין לגבי מקום‬ ‫אבוא אצלך לשבת קודש‪ ,‬כי אני צריך הרבה מאמרי פיך‪ ,‬אני נוטה‬ ‫מוצאו‪ .‬הוא סיפר כי הוא נולד במרוקו‪ ,‬ואביו היה דיין נכבד‪ .‬לימים‬ ‫ליפול ואיני רוצה ליפול‪ .‬תדבר איתי קצת‪ ,‬תעודד אותי רק קצת‪ ,‬כי‬ ‫עברה המשפחה להתגורר בצרפת‪ ,‬שם ביום בהיר נפטר האבא הדיין‪,‬‬ ‫גלים חזקים דוחפים אותי לתהום המים"‪.‬‬ ‫ראש המשפחה‪ ,‬בפתע פתאום‪ ,‬והותיר את בני המשפחה יתומים‪,‬‬ ‫הרב גרוסמן קרא את המכתב כשעיניו זולגות דמעות‪ .‬לא יאומן מה‬ ‫המומים וכואבים בארץ לא להם‪.‬‬ ‫פעל חיבוק קטן‪ ,‬מעט הערכה והארת פנים‪ .‬הוא ציפה לבאות דרוך‪.‬‬ ‫"קשה הייתה היתמות‪ ,‬והאבל נגס בהם בכל פינה‪ .‬האמא החליטה‬ ‫בערב שבת לפני הדלקת הנרות נשמעו נקישות עדינות בבית‬ ‫כי אין להם מה לחפש בארץ זרה‪ ,‬על כן עלו ובאו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫משפחת גרוסמן‪.‬‬ ‫הוא התקבל לישיבה קדושה‪ ,‬ובמקביל הסוכנות היהודית הפנתה‬ ‫בפתח בחור מוכר שניסה לאסוף את רעמת שערותיו לכדי קוקו‪,‬‬ ‫אותו לאולפן כדי להשתלם וללמוד את השפה ולהקל עליו את קשיי‬ ‫והניח כיפה שחורה על ראשו‪.‬‬ ‫הקליטה בארץ‪.‬‬ ‫"שלום עליכם!"‪ ,‬קרא הרב גרוסמן בחום‪.‬‬ ‫באין לו אב ומדריך‪ ,‬החל הנער נושר ויורד אט אט מהתורה‬ ‫והמצוות‪ ,‬עד אשר נטש את כל המצוות שהכיר וחדל מלקיימם‪.‬‬ ‫"עליכם השלום‪ ,‬כבוד הרב‪ .‬החלטתי שאני בוחר בדרך של 'ועשית‬ ‫ס‬ ‫הישר והטוב'" ‪ -‬השיב הבחור בהתרגשות‪.‬‬ ‫"הבטתי בצער וברחמים על אותה נפש אומללה שאיבדה את הקשר‬ ‫הישיר עם אבי יתומים‪ ,‬בעל הרחמים"‪ ,‬מספר הרב גרוסמן‪" .‬ליבי‬ ‫(על‪-‬פי ספרו של הרב‪’ :‬אור השבת‘)‬ ‫נקרע לנוכח היתמות אותה חווה הבחור יום יום‪ ,‬שעה שעה‪ .‬דיברתי‬ ‫על לבו דברי חיזוק ועידוד"‪.‬‬ ‫***‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫"'מה לומד הרבי?' שאל הנער את הרב גרוסמן‪.‬‬ ‫"פרק המפקיד"‪ ,‬השיב לו‪.‬‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫עיניו של הנער נצצו‪" :‬זה הפרק האחרון אותו למדתי בישיבה‪ ,‬לפני‬ ‫שעזבתי"‪ ,‬אמר‪ ,‬והחל לירות בעל פה‪" :‬ההוא גברא דאפקיד כיפי‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫גביה חבריה‪ ,‬אמר ליה הב לי כיפי‪ ,‬אמר ליה לא ידענא היכא… אזל‬ ‫רב נחמן אגביה לאפדניה מיניה"…‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫"התפעלתי מהזיכרון המדויק שלו‪ ,‬בראותי כי הוא מצטט מדויקות‬ ‫את לשון חז"ל‪.‬‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫'אתה זוכר את מסקנת הגמרא שם?'‪ ,‬שאלתי אותו‪.‬‬ ‫'בוודאי‪ .‬ענה הבחור‪' :‬הלכתא‪ ,‬שומא הדר לעולם‪ ,‬משום‬ ‫שנאמר 'ועשית הישר והטוב'…‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫כדרכנו במדור זה‪ ,‬לניתוח האקטואליה מזווית יהודית‪ ,‬וברקע‬ ‫דברים ברוח זו שנכתבו כאן בשבוע שעבר בשמו של הרב פנגר‬ ‫הסוני‬ ‫(המשךהציר‬ ‫מעמוד ‪)2‬‬ ‫קפלן‬ ‫הרב פינת‬ ‫השיעי‬ ‫הצירהכל‬ ‫והיונה‬ ‫הפתק‬ ‫בהקשר לסבבים הבלתי‪-‬פוסקים עם איראן האסלאמיסטית‪ ,‬נראה‬ ‫שסאגה ביטחונית מורכבת ומאתגרת זו יכולה להיות גם משל‬ ‫מצוין לעבודת ה‘ שלנו‪.‬‬ ‫עלינו?‬ ‫שלום‬ ‫מדורות‬ ‫בעומריבוא‬ ‫השנה‬ ‫להדליק‬ ‫איראן‬ ‫וראש‪-‬‬‫בל"ג‬ ‫קריסת‬ ‫בילדיה‬ ‫אחרי‬ ‫המטפלת‬ ‫נוהגים‬ ‫מדוע‬ ‫אנחנוהאם‬ ‫עתהאמא‬ ‫נבין‬ ‫החידוש הגדול של רשב"י בספר הזוהר‪:‬‬ ‫שזהו‬ ‫שלא ייתכן‪:‬‬ ‫משום‬ ‫באמת‬ ‫בלילה‪,‬‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫אמר השבוע ישראל‪ ,‬עד ביאת גואל‪ ,‬לצערנו‪ ,‬תדע תמיד מלחמות‪ .‬היא כבשה‬ ‫הוא נוגע בכל הנקודות האפלות שבחיינו‪ ,‬ומגלה את נקודת‬ ‫מאוד"‪,‬‬ ‫הנחיה‬ ‫יקרות‪.‬‬ ‫מטרידבאור‬ ‫תהה‬ ‫לא‬ ‫וזה‬ ‫היהודית“‬ ‫הלילה‬ ‫חשכת‬ ‫מתעורר ‪-‬‬ ‫החדש ”מאיר את‬ ‫המדינה‬ ‫של‬ ‫הסוניוכך‬ ‫שבצבא הוא‬ ‫"הציר‬ ‫ייתכן‬ ‫שבהם‪,‬‬ ‫לא‬ ‫האור‬ ‫הציר השיעי‪( ,‬כן‪ ,‬ראו ערך‪ :‬שבעה באוקטובר) מול שבעים זאבים המקיפים‬ ‫את‬ ‫לחלוטין‬ ‫הכרענו‬ ‫לא‬ ‫"עוד‬ ‫לשעבר‪.‬‬ ‫במוסד‬ ‫בכיר‬ ‫טורקיה ואפילו אותה מכל עבר‪ .‬המלחמה לא תסתיים לה‪ ,‬היא רק תוחלף‪ .‬גם אם‬ ‫של גדולי תורה והלכה כדוגמת רבי דב לנדו שיכריעו על מה‬ ‫מתמודדים? זהו‬ ‫הזוהר לנערים‬ ‫שמורכב מקטאר‪,‬‬ ‫סוני אחר‬‫צירספר‬‫רואים של‬ ‫אנחנו המבט‬ ‫וכבר מועיל‬ ‫כיצד‬ ‫לטורקיה כוח איראן תקרוס‪ ,‬יקום צורר אחר‪ .‬ויהיו שיאמרו כי הוא כבר נערך‬‫מחדלים –‬ ‫מתמודד‬ ‫נראה‬ ‫בנוער‬‫שלא‬ ‫טובה‬‫עזה‪,‬הכיכדי‬ ‫בתוככי‬ ‫הטיפול‬ ‫ומה לא‬ ‫לשיטת‬ ‫פקיסטן‪ .‬קטאר פועלת בחזית התודעה וההשפעה‪,‬‬ ‫להסתכן‬ ‫הבסיס‬ ‫למעשה‬‫מותר‬ ‫בימים אלה להיות המחליף והממלא‪-‬מקום‪.‬‬ ‫בחייהם!‬ ‫מצב‬ ‫מאוד"כל יום מחדש‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫לתחקר “‬ ‫הטמון‬ ‫הפנימי‬ ‫אירוע מבטיח‬ ‫משמעותי‬ ‫האור‬ ‫וזהש “ צהל‬ ‫את‬ ‫להם‬ ‫ונשנים‬ ‫לגלות‬ ‫חוזריםאדיר‪,‬‬ ‫צבאי‬ ‫רשלנות‬ ‫המבוסס‬ ‫של‬ ‫ב'‪,‬‬ ‫תחושה‬ ‫מהדורה‬ ‫‪-‬‬‫אנשים‬ ‫ההתחזקות'‬ ‫"טורקיה היא מהצבאות החזקים בעולם"‪ ,‬חידד האיש לנוכח וגם אם לא נרחיק נדוד‪ ,‬די להסתכל בהיסטוריה הישראלית כדי‬‫בקרב‬ ‫לעורר‬ ‫מתורת‬ ‫שעלולה‬ ‫'פרקים‬ ‫מציאות‬ ‫בספרי‬ ‫להורים‪,‬ולאיים על להבין כי הסיפור עם לבנון חוזר על עצמו כל מספר שנים רק‬‫בסוריה‬ ‫יהיה מיועד בעז"ה‬ ‫מוקם‬ ‫להיות‬ ‫צפוי‬ ‫הספר‬ ‫חיילים‪.‬‬ ‫שהיה‬ ‫זה‪ .‬חיי‬ ‫עיקרוןכלפי‬ ‫טורקי‬ ‫בבסיס‬ ‫כולו על‬ ‫מתמשכת וזילות‬ ‫תקיפות‬ ‫למחנכים‪ ,‬ואף לנוער המתמודד עצמו‪ .‬נערים מתמודדים‬ ‫החזקים בעולם‪ ,‬בשינוי אדרת‪ .‬הצבא הישראלי בשעתו כבר הקיף את ביירות וכבר‬ ‫שחשקה‬ ‫מהצבאות‬ ‫צעירים‬ ‫הוא‬ ‫על‬ ‫הטורקי‬ ‫יאסרו‬ ‫"הצבא‬ ‫יהודית‬ ‫הקטנה‪.‬‬ ‫שבמדינה‬ ‫שלמדתי עמהם בקביעות תורה זו‪ ,‬ראו עליהם תוך זמן קצר‬ ‫ישראל‬ ‫ייתכן‬ ‫לא‬ ‫ישראל‪ ,‬עם היה ברכסים אסטרטגיים שונים בארץ הארזים‪ .‬לכאבנו‪ ,‬הניגון‬ ‫מרע‬ ‫לגמרישל‬ ‫התהפכוידידה‬ ‫שנים הייתה‬ ‫טורקיה‬ ‫בעבר‬ ‫מספר‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫ולאחר‬ ‫במזרח‬ ‫עמוקים‪,‬‬ ‫ודאי‬ ‫שינויים‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫תורה ‪-‬‬ ‫ללמוד‬ ‫נפשם‬ ‫האסלאמית שם חוזר שוב ושוב ואי‪-‬אפשר להבטיח ’ ניצחון מוחלט‘‪ ,‬גם אם יש‬ ‫ההקצנהנקלעו‪.‬‬ ‫חושך שאליו‬‫אבל עם‬ ‫אור בכל‬‫ומודיעיני‪,‬‬ ‫איך למצוא‬‫הבינוצבאי‬ ‫פעולה‬‫שיתוףכי‪ -‬הם‬ ‫לטוב‪,‬‬ ‫כובעים מעוצבים שמבטיחים זאת‪ .‬המציאות והניסיון מוכיחים‬ ‫השתנו"‪ .‬שמתיימר לאמץ מוטיבים מהמקורות‬ ‫ייתכן שצה“ ל‪,‬‬ ‫הדברים‬ ‫לא‬ ‫כאלף עדים כי מדובר באשליה שמוכרים לאנשים‪ ,‬וחבל‪.‬‬ ‫היהודיים כשזה נוח לו‪ ,‬לא ינהג לפי ההלכה הפסוקה ולפיה‬ ‫קריסת איראן (ולוואי שזה יקרה‪ ,‬כרגע זה‬ ‫לאישה אחרי‬ ‫יהיו שיאמרו‪:‬‬ ‫נקודה‪ .‬כל היוהרה הישראלית האופיינית)‪ ,‬ובתרגום לחיינו‪ :‬היצר‪-‬הרע לא נח ושקט אף‪-‬פעם‪ .‬הוא תמיד‬ ‫בצבא‪.‬עליו?‬ ‫מקוםועתה שבאה‬ ‫קצת רחוק מהמציאות‪ ,‬עם‬ ‫אין‬ ‫וגדולה‬ ‫ומחשיד) יהיו אורב לנו להשמידנו רוחנית‪ .‬התכסיסים הם לובשים פנים‬ ‫תמוה‬ ‫באופן‬ ‫המתחמשת‬ ‫גם מצריים‬ ‫(ואולי‬ ‫טורקיה‬ ‫ומחליפים פנים‪ ,‬לפעמים הוא אפילו מדבר ב‘חרדית‘ כדי שלא‬ ‫בניגודכל‬ ‫וכי‬ ‫לפעול‬ ‫כלום‬ ‫אזרחלו‬ ‫מגיע‬ ‫שלאעל‬‫בתחושה יכפו‬ ‫דמוקרטית‬ ‫שבמדינה‬ ‫וחי‬ ‫הוא יודע‬‫אםייתכן‬‫לא‬ ‫נחלתלאהכלל‬ ‫קורה‬ ‫להיות‬ ‫יום שזה‬ ‫אמורהוכל‬ ‫הגרוע מכל‪,‬‬‫שהייתה‬‫הבא‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫הביטחוני‬ ‫אמונה‬ ‫האתרנתון‬ ‫לאמונתו‪ ,‬יכול‬‫רגע‬ ‫נזהה שהוא אויב מר שלנו‪ .‬שימו לב אל הנשמה‪.‬‬ ‫בצפת‬ ‫שבת‬ ‫האם נשיא ארה“ב מדבר בשפה הנכונה?‬ ‫ב“– הוא מודה להקב"ה על כך מעומקא דליבא‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫לפתחו‪.‬‬ ‫שהצבא אינו‬ ‫מודיםמזמין‬ ‫שהקב"ה‬ ‫הרפתקאות‬ ‫הישראלי‬ ‫משום בצבא‬ ‫“‪.‬‬‫היהודית‬ ‫שגורמים‬ ‫מדינה‬ ‫ייתכןנבהל‬ ‫מותאם לחרדים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬והרמטכ“ל עדיין ’מפמפם‘‬ ‫רק מי שחי אפוא בתחושה תמידית שמגיע לו והכל‬ ‫גם לא‬‫לא‬ ‫דירת ‪ 5‬חדרים‪ 041 ,‬מ“ר‪ ,‬ממוזגת‪ ,‬עם יחידת‪-‬‬ ‫שהחרדים צריכים להתגייס חרף המצב הרוחני הרעוע‪ ,‬רעוע‬ ‫חדש!‬ ‫הורים מפוארת‪ 00 ,‬מיטות‪ ,‬מרפסת כ‪ 01-‬מ“ר עם‬ ‫צריך לפרוח סביבו ואז מתרחש משהו שלא כשורה –‬ ‫כמו הביטחון הביא למדינה ביום “שבעה באוקטובר“‪.‬‬ ‫אזי הוא רוטן‪ .‬אדם שחי באמונה ויודע שהכל מאת ה'‬ ‫נוף מרהיב לכל הכינרת והגולן‪ .‬חדרים חדשים!‬ ‫לאייתכן‪.‬‬ ‫והוא לא‬ ‫פשוט‬ ‫חייב לו מאומה – ואיפכא – אנחנו חייבים‬ ‫לפרטים‪ ,‬פל‘‪967250-2270 :‬‬ ‫הרמטכ“ל‪.‬‬ ‫כנברא לבורא‪ ,‬והכל חסדים‪.‬‬ ‫לתשומת לב‬ ‫בלבב שלם‬ ‫לעבדו‬ ‫שהגיע‪.‬‬ ‫האופניים ‪ -‬על חיי הזוגיות‪.‬‬ ‫הוא לא השתהה וניסה להשיג את הטלפון של האלמנה‪,‬‬ ‫היאתמידי‪.‬‬ ‫מיאנה‬ ‫תחזוק‬ ‫לו‪ .‬אך‬‫צריכה‬ ‫שזוגיות‬ ‫שתסלח‬ ‫אמר ‪-‬‬ ‫דליבא‬ ‫וביקש ‪ -‬הוא‬ ‫מעומקא‬ ‫מתברר‬ ‫דועכת‪..‬‬ ‫היאבכופשוט‬ ‫במשך ימים‬ ‫ילדיי‪-,‬הם‬ ‫נוהגים כך‬ ‫ואת‬ ‫"אמללתאם לא‬ ‫אותי‬ ‫השקייה תדירה‪.‬‬ ‫מפתיע‬ ‫בתוקף‪ :‬מקורי‪,‬‬ ‫לעולם ‪ -‬חידד ‪ -‬הזוגיות ‪ -‬איננה עומדת במצב של ’פרווה‘‪.‬‬ ‫ומעורר‪ -‬חלילה ‪ -‬שבירידה‪ .‬ובלשון‪-‬הזהב‬ ‫אוארוכים‪,‬‬ ‫שאנחנו בעלייה; או‬ ‫‪-‬‬ ‫בזה‬ ‫מטפלים‬ ‫לא‬ ‫ואם‬ ‫“‪.‬‬ ‫רגרסיה‬ ‫חשיבה!‬ ‫או‬ ‫פרוגרסיה‬ ‫או‬ ‫אבל”זה‬ ‫שלו‪:‬‬ ‫האם טראמפ הוא הלא ‪-‬יציב? ההפכפך כל‪-‬כך?‬ ‫רק‪ - .‬המצב עלול להתערער עוד יותר‪.‬‬‫מזרחי‬ ‫שלא‬‫כנראההרב‬ ‫התריע‬ ‫‪ .2‬או הזדמנות או החמצה‬ ‫צורם‪.‬‬ ‫דומני‪ ,‬אם יורשה לי מניסיוני הקט ובהשראת דברי הרב‬ ‫מזרחי ידידי‪ ,‬כי ימי החופשה של ’בין‪-‬הזמנים‘ טומנים אף‪-‬‬ ‫מתמלאים‬ ‫או שאנחנו‬ ‫ממשיך ומספר‪:‬‬ ‫בלבד‪:‬הוא‬ ‫חדות‬ ‫יתברך‪,‬‬ ‫אופציות‬ ‫להשם‬ ‫בחובם שתי‬ ‫וההודיה‬ ‫הםהאמונה‬ ‫מהם סיפוק עצום; או שמא מרגישים החמצה עצומה‪.‬‬ ‫‪ 8686115050‬דוא"ל‪a0504116867@gmail.com :‬‬ ‫כמקשה‬ ‫פלא'‪:‬‬ ‫החופשה‬‫ורכישה‪:‬‬ ‫לפרטיםאת כל ימי‬ ‫כמובן שאי ‪ -‬אפשר לתפוס‬ ‫עולםהיומי בארגון 'שיננא'‪ ,‬עמדנו לפני‬ ‫די‬ ‫הכיוון‬ ‫אבל‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בפני‬ ‫מלא‬ ‫יום הינו‬ ‫הרמב"ם‬ ‫לקראת כל‬ ‫סיום‬ ‫אחת וכי‬ ‫ברור‪.‬‬ ‫”בוודאי גם שם“ ‪ -‬סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬