אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — כי תבוא (2026-08-24)

יציאת כניסת ט"ז אלול
שבת שבת ה'תשפ"ו
19:44 18:33 ירושלים
19:46 18:48 ת"א
19:46 18:40 חיפה
19:45 18:49 באר שבע
פרשת "כִּ יָ -תבֹוא"
פרשתנו מהווה גשר מעבר בין חלקו המרכזי של ספר דברים -בעל אופי עוד שבועיים לפנינו ראש השנה.
חקיקתי -לבין סיום הספר .את חטיבת 'נאום המצוות' שקראנו בפרשות עלינו לפקוח עיניים ,ולראות את כל הטוב ,להתפעל ,להתפעם ,להודות
ולהלל – ואם יודעים להגיד תודה ,מקבלים פי כמה וכמה יותר ,ובמאור האחרונות ,חותמות שתי פרשיות הלכתיות שבראש פרשתנו:
פנים ,ובכך נזכה למילוי משאלותינו לטובה. מצוות הבאת ביכורים ומצוות ביעור מעשרות בשנה השלישית.
המייחד את המצוות האלה ,היא האמירה והווידוי המתלווה אליהן.
החיים שלנו מלאים בכל טוב ,הקב"ה נתן לנו חיים ,הוא נתן לנו פרנסה,
אתֶ ,אל-הַ כֹּהֵ ן ,אֲ שֶ ר י ְִּהיֶה ,בַ י ִָּמים הָ הֵ ם; וְ ָאמַ ְר ָת ֵאלָיוִּ ,הג ְַד ִּתי הַ יֹום יש לנו דירה ,יש לנו כישרונות ברוכים בלי עין הרע ,יש לנו אוויר לנשום, "ּובָ ָ
אוכל לאכול ,מים לשתות ,יש לנו כל כך הרבה דברים טובים .אז נכון, "ָנּו.
ל ת ָת
ֶ ל ינּו ֹּת
ֵ ב ַאֲ
ל ה' ע בִַּש
ְ נ ר שֶ אֲ ץ, רֶ א
ָ הָ - ל אֶ י את
ִּ בָ- י כִּ , יָך ֹלק
ֶ אֱ לַה'
חסר לנו משהו אחד ,אולי אפילו שלושה או ארבעה ,אבל זה רק חלק (כ"ו ,ג')
קטן מהמכלול ,כל מה שאנחנו צריכים יש לנו ,ואנחנו מתלוננים בגלל ומפרש רש"י" :ואמרת אליו – שאינך כפוי טובה".
יסוד עבודת האדם את בוראו ,מושתת על הכרת הטוב .מתוך שמכיר שאולי חווינו אכזבה בתחום אחד ויחיד ,שאומנם חשוב לנו מאוד?! אבל
בכל הניסים והנפלאות שנעשו לעם ישראל בכלל ,ומתוך שמכיר בכל עדיין זה רק תחום אחד.
החסדים והטובות שנעשו עמו ועם משפחתו בפרט ,מודה הוא על כל אם ניקח דף חלק לבן ,A-4ונגע בנייר קלות עם עט שחור ,הוא ישאיר
נקודה שחורה קטנה .כשנקרא לאחר מכן לאדם נוסף ונשאל אותו" :מה הטוב שקיבל ,ומשעבד עצמו לעבודת הבורא שהטיב עמו.
ואומרים חז"ל ,שיש צורך לקנות את מידת הכרת הטוב ,כי אדם המרגיל אתה רואה כאן" ,הוא לבטח יצביע על הדף וישיב שהוא רואה נקודה
את עצמו בכך ,יזכה לאחר מכן גם להשתמש באותה המידה כלפי בוראו ,שחורה קטנה -.הדף כולו לבן ,רק חלק קטנטן מוכתם בנקודה זערורית,
ומכל הדף הוא רואה דווקא את הנקודה השחורה… למה???. ומאידך' ,כל הכופר בטובתו של חברו סוף כופר בטובתו של מקום'.
התשובה ברורה כמובן .זה טבע האדם! להתמקד בנקודה השחורה
בשנת תרע"א היה רבינו מרן החפץ חיים זצוק"ל לבדו בבית המרחץ ,במקום בכל ה'לבן' שמסביב .וכמה אנחנו צריכים להיזהר בזה ,שלא
ופתאום התעלף עד שכמעט שלא נותרה בו רוח חיים .בסיעתא דשמיא לתת לטבע הזה להשתלט עלינו ,להנהיג אותנו ולקבוע את נקודת
הגיע למרחץ הבלן ,שלאחר מאמצים רבים הצליח להציל את חייו של ההסתכלות שלנו על מה שמתחולל סביבנו.
מרן הח"ח .במשך כל ימיו ,היה מרן הח"ח מכיר לו טובה עצומה על מה בטרם נבכה ותתלונן על מה שאין לנו ,נעצום עינים לרגע ונחשוב על מה
שהציל את חייו ,והיה מעמידו בבית הכנסת בסמוך למושבו ,ובחגים אף שיש לנו ,כמה מתנות יקרות ונפלאות נתן לנו ונותן לנו ה' ,כל הזזת יד,
היה מזמינו ושותה עמו 'לחיים' .ולא הסתפק בזה ,עד שבירכו שיאריך כל נשימה ,כל עין הרואה טוב ,אוזן השומעת מצוין ,וכאשר סל המתנות
ימים יותר ממנו ,ואכן זכה הבלן להיפטר בשיבה טובה ,כמה חודשים גדול יותר ויקר יותר – תכונה טובה ,משרה מכובדת ,ילד מחונן ,דירה
נאה ,והרשימה רק יכולה להתארך עוד ועוד ,כמה צריך לשמוח על כל לאחר פטירתו של רבינו מרן החפץ חיים.
אשית פְ ִרי הָּ אֲ דָּ מָּ ה ,אֲ שֶ ר-נ ַָת ָתה לִּי ,ה'; מה שיש ולהודות לה' מעומק הלב על כל החסד וכל הטובות. אתי ֶאתֵּ -ר ִ "וְ עַ ָּתהִ ,הנֵּה הֵּ בֵּ ִ
וכתב הרמח”ל ז"ל (מ"י פ"ח)" :ואמנם מה שיכול להגביר ההתעוררות ֹלקיָך( ".שם ,י)ית ,לִפְ נֵּי ה' אֱ ֶ ֹלקיָך ,וְ ִה ְש ַתחֲ וִ ָּוְ ִהנ ְַחתֹו ,לִפְ נֵּי ה' אֱ ֶ
אומר המדרש (בראשית רבה א ,ו) :״בראשית ברא -בזכות ביכורים (לעבודת ה') הוא ההסתכלות ברוב הטובות שהקב"ה עושה עם האדם
שנקראו ׳ראשית׳ נברא העולם״ .ויש לשאול :מהי מעלתה המיוחדת של בכל עת ובכל שעה .והנפלאות הגדולות שעשה עמו מעת הלידה עד היום
האחרון ,כי כל מה שירבה להסתכל ולהתבונן בדברים אלה ,הנה ירבה מצוות ביכורים ,עד שאמרו שבזכותה נברא העולם?
להכיר לעצמו חובה רבה אל הא-ל המטיב לו ,ויהיו אלה אמצעים לשלא
מסביר בעל "לקח טוב" :בכדי להגיע לאמונה שהקב״ה ברא שמים וארץ יתעצל ויתרפה מעבודתו"...
אין צורך בחכמה יתירה; התבוננות מעטה מביאה כל אדם להכרה שיש
ההודאה לה' ,היא ביטוי לאמונה שאנו קשורים ומחוברים לבורא עולם, בורא עולם ,שכן אי אפשר לבירה בלי מנהיג.
לעומת זאת ,קשה להבחין ולהאמין שגם הדברים הנעשים על ידי האדם וכל מה שיש לנו -יש לנו ממנו.
מכוונים ומודרכים משמיים .נטייתנו הטבעית היא לחשוב כי ״כחי ואומר הרמב"ן" :ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם
ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה״ ,אך האמת לאמיתה היא שעל כל ויודה לאלוקיו שבראו .וכוונת רוממות הקול בתפילות ,וכוונת בתי
נשימה ונשימה אנו צריכים להודות לה׳ יתברך ולהללו ,כי בכל רגע הוא כנסיות וזכות תפילת הרבים הוא ,שיהיה לבנ"א מקום שיתקבצו ויודו
משפיע עלינו חיים וכח ,בלעדי השפעתו יתברך היינו כפגרים מתים ,וכל לאל שבראם והמציאם ,ויפרסמו זאת ויאמרו לפניו בריותך אנחנו".
מה שיש לנו הוא רק מאיתו -אין עוד מלבדו!
וכתב הקב הישר (פרק יח) :תיקנו חז"ל לומר בכל יום "מזמור
לתודה" ...שצריך אדם להודות בכל יום ויום ...כי אין בעל הנס מכיר ביטוי לרעיון זה אנו מוצאים בתחילת פרשה ״כי תצא״ .שם נאמר:
איְבֶ יָך״ .יציאה למלחמה כוללת חיל גדול ,בניסו (נדה לא ...).ואין לך אדם שלא נעשה לו נס ,בפרט בדורות האלו ״כִ יֵּ -תצֵּ א ל ִַמלְחָּ מָּ ה ,עַ לֹ -
סוסים ,פרשים וכלי מלחמה ,ובכל זאת על האדם להאמין ש״ּונ ְָּתנֹו ה' אשר הצרות מתגברות בכל יום ויום.".
ֹלקיָך ,בְ יָּדֶ ָך״ ,כי ה׳ איש מלחמה והוא עושה את הכל. אֱ ֶ
שאל הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל:
כֹוסי ְר ָּויָּה ,".מדוע רק לדוד המלך ֹאשי ִ יסוד חשוב זה באמונה משרישה בליבנו מצוות הביכורים .האדם חרש ,דוד המלך אומרִ :
"דשַ נ ְָּת בַ שֶ מֶ ן ר ִ
זרע ,קצר ,והביא את היבול אל תוך ביתו ,ואחר כך הוא בא אל הכהן היתה הכוס מלאה בהודאה לה'?
אשית פְ ִרי הָּ אֲ דָּ מָּ ה ,אֲ שֶ ר-נ ַָת ָתה למה אנחנו לא מרגישים כוס רוויה בהודאה לה' על חסדיו אתנו? אתי ֶאתֵּ -ר ִ ואמר (כו ,י) :״וְ עַ ָּתהִ ,הנֵּה הֵּ בֵּ ִ
לִּי ,ה'״ בפעולה זו הוא מבטל את מחשבת כחי ועוצם ידי .ובאומרו :והוא מבאר :הכוס של דוד המלך היתה שלמה ללא חורים ,ואילו הכוס
שלנו יש בה חור בתחתיתה! ״אֲ שֶ ר-נ ַָּת ָּתה לִי״ הוא מביע את ההכרה שאת הכל עושה ה׳ יתברך.
הפרשה פותחת במילה "וְ הָּ יָּה" ,וחז"ל מלמדים אותנו ש"והיה" הוא כל חסד שה' עושה עימנו – נכנס – אנחנו מודים והוא נעלם! אחרי זמן
תמיד לשון שמחה .כמה שמחה אמיתית יש לאדם כשהוא מצליח קצר לא זוכרים מזה! בדרך כלל ,נשאר לנו רק את ההודאה האחרונה!
להתגבר על תחושת "כוחי ועוצם ידי" ,ומכיר תודה לבורא עולם על כך אולם דוד המלך שכוסו הייתה שלמה ,היה מודה להקב"ה על כל חסדיו
'כֹוסי ְר ָּויָּה'!
ִ גם בעבר ,כי הם היו אצלו בזיכרון תמיד ,לכן אמר – שהכל מאיתו יתברך!
בהמשך מביא רש"י בשם חז"ל את ברכת הכהן למי שמביא את זה מה שאמרו חז״ל (ראש השנה טז):
הביכורים לבית המקדש" :היום הבאת – תזכה לשנה הבאה". ״אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם״ -עליכם דווקא.
אין זה מספיק שהאדם מכיר שהקב״ה ברא את העולם ,אלא עליו וזוהי הבטחה נדירה ומדהימה! זהו שכרה העצום של מידת הכרת הטוב!
להמליך את ה׳ על עצמו ,על כל איבר ואיבר ועל כל מעשיו .וכמו כן מי שיודע להודות על הקיים ולתת לה' את הראשית ,הקדוש ברוך הוא
כוללת המלכת ה׳ הכרה ללא כל פקפוק שכל מה שעושה האדם באיבריו מברך אותו שיזכה להמשיך להביא גם בשנה הבאה ,ושפע הברכה חוזר
וממשיך. הכל הוא מכח ה׳ ולא מכח האדם כלל וכלל.
הברכות שאצל לו ,הביט רבי שניאור זלמן ביהודי בעיניים טובות ואמר: ִּית
ֹלקיָך .וְ עָ נ ָ
" וְ ל ַָקח הַ כֹּהֵ ן הַ טֶ נֶאִּ ,מיָדֶ ָך; וְ ִּהנִּיחֹו--לִּפְ נֵיִּ ,מזְ בַ ח ה' אֱ ֶ
"אם כן הקשב היטב ,סוחרי מוסקווה קונים את בדיהם בעיר קעניגסברג ֹלקיָך ,אֲ ַר ִּמי אֹּבֵ ד ָאבִּ יַ ,וי ֵֶרד ִּמצְ ַריְמָ הַ ,ו ָיגָר שָ ם בִּ ְמ ֵתי
וְ ָאמַ ְר ָת לִּפְ נֵי ה' אֱ ֶ
שהיא כידוע מרכז גדול של ייצור בדים ,סע אפוא גם אתה לקעניגסברג וקנה ְמעָ ט; ַוי ְִּהי-שָ ם ,לְגֹוי גָדֹול עָ צּום ו ָָרב( ".כו ,ד'-ה')
את הסחורה ישר מהמקור ,לאחר מכן תמכור אותה לסוחרי מוסקווה
ולסוחרי ויטבסק וליאוזנה" ,הסוחר נהג כעצת הרבי והצלחתו המסחרית כתב בעל ה"תפארת שלמה" :בפסוק זה יש רמז ,שקודם שיהודי הולך
עלתה ופרחה מיום ליום ,מאז ואילך נהג הסוחר לבוא אל הרבי ולהתברך להתפלל לפני השי"ת ,צריך שישפיל את עצמו כעני ואביון ,ויגש בהכנעה
מפיו לפני כל נסיעה ונסיעה לקעניגסברג. "תפִ לָּה ,לְעָּ נִי כִ יַ -י ֲעטֹף" ,עני היינו עני
לתפילה ,כמ"ש (תהלים ק"ב) ְ
פעם אחת לפני שיצא החסיד למסע קניות בקעניגסברג אמר לו הרבי" :אתה ִית וְ ָּאמַ ְר ָּת" קודם תהיה בעיניך כעני ,ואז "וְ ָּאמַ ְר ָּת" -
בדעת .וזה "וְ עָּ נ ָּ
הרי נוסע כל כך הרבה לקעניגסברג ,ומעולם לא הבאת לי משם שום מתנה", תתפלל לפני ה' אלקיך.
הסוחר פירש את דברי הרבי כפשוטם ,ובליבו החליט כי בשובו מנסיעתו
לקעניגסברג יביא עמו לרבי מתנה יקרת ערך. על-פי המסורת ,בכל דור ודור קיימים ל"ו ( )36צדיקים נסתרים
ואמנם בהגיע הסוחר לקעניגסברג מיהר לחנות תכשיטים ומתנות גדולה, שבזכותם קיים העולם .מקור העניין של צדיקים שקיומם מאפשר באופן
וקנה לרבי שי יקר ונוצץ ,קופסת טבק מרהיבה עשויה זהב טהור ,בשובו רוחני את המשך קיומו של מקום מסוים נמצא כבר בתורה בסיפור
לביתו עבר הסוחר דרך ליאוזנה והעניק לרבי את המתנה " ,יישר כוח ,יישר הפיכת סדום ועמורה ,שבו אברהם אבינו מבקש להציל את סדום אם
כוח" אמר לו הרבי בפנים מאירות "אכן מתנה יפה הבאת לי ,אך לא לכך יהיה בה מספר מסוים של צדיקים .כמו כן בספר משלי (פרק י' ,פסוק
התכוונתי" ,הסוחר חש מבולבל ומאוכזב ,הרבי הביט ממושכות בקופסת כ"ה) ,באמירה "וְ צַ ִדיק ,יְסֹוד עֹולָּם" .קיומם של 36צדיקים מוזכר
הטבק היפה ומיששה בין אצבעותיו ,אחר כך נשא עיניו לחסיד ושאל: לראשונה בדברי האמורא אביי (סנהדרין ,דף צז עמוד ב)” :לא פחות
"אמור לי בבקשה כשאתה נמצא בקעניגסברג האם פוקד אתה לפעמים את עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא שנאמר
התיאטרון?" "אשרי כל חוכי לו" -לו בגימטריא תלתין ושיתא"” ובתרגום" :אין
שאלת הרבי הפתיעה את הסוחר ,כחסיד ירא שמים מעולם לא דרכה כף בעולם פחות משלושים וששה צדיקים ,המקבלים פני השכינה בכל דור,
רגלו בתיאטרון ,ואף לא עלה הרעיון על דל מחשבתו ,אך הוא ידע גם ידע כי 'אשרי כל חֹוכֵּי לֹו' (ישעיה ל' יח) -לו בגימטריה הם ."36
ֵּ שנאמר:
מילה היוצאת מפי הרבי ,קודש היא ,הוא הבין שיש דברים בגו ושתק.
בנסיעתו הבאה לקעניגסברג פנה החסיד לתיאטרון העירוני ,הוא רכש את כל אחד מצדיקים נסתרים אלו פועל בדרכו הוא .יש אשר מקצת פעולתם
הכרטיס היקר ביותר להצגה הקרובה ,בזמן הנכון נכנס לאולם התיאטרון גלויה ,ויש אשר כל כולם מכוסים הם מבני אדם ,וסודם לא נודע לאיש.
ותפס את מקומו ,הכיסא היה מרופד היטב והסוחר שהיה עייף מעמל הדרך גם אלה אשר צדקתם בוקעת ועולה ונודעת ברבים ,הרי שכנגד טפח אחד
שקע עד מהרה בתרדמה עמוקה ,בסיום ההצגה נותר ישן על כיסאו ,עד של גילוי אורם הכמוס ,הם מסתירים טפחיים.
ששרת התיאטרון ניגש אליו והעירו. יש מהם אשר ידועים הם כגדולים בתורת הנגלה ויש בתורת הנסתר ,ויש
הלה נתן בו מבט בוחן "מהיכן אתה?" שאל השרת" ,מרוסיה" ,השיב הנראים כפועלים פשוטים ,אך את עובדת היותם ממארי החושך הנמנים
הסוחר" ,ומהיכן ברוסיה"? " מליאוזנה" ,ענה החסיד" ,המכיר אתה את
רבנו זלמינא?" שאל השרת "כן" ענה הסוחר שהופתע מהשאלה הלא צפויה על החבורה הקדושה של הל"ו צדיקים ,איש כמעט אינו יודע ,שכן
כמו גם מסגנונה ,הוא הבין מיד שכוונת השרת לרבי שניאור זלמן "אם כן עבודתם הנסתרת נחוצה ,ורק לפני הקב"ה גלוי מעשיהם וידוע
מסור לו דרישת שלום ממני" ביקש השרת" ,ומה שמך?" התעניין הסוחר, נתיבותיהם .יש מתוכם אשר נתגלה מעט מסודם למעטים עוד בחייהם,
"קארל" הייתה התשובה. ויש שרק לאחר פטירתם מתגלים ,ויש אשר אף לאחר פטירתם איש לא
כששב החסיד הסוחר לליאוזנה ,סיפר לרבי על הפגישה המוזרה עם קארל ידע גדולתם האמתית.
שרת התיאטרון ,פניו של רבי שניאור זלמן קרנו משמחה" ,אכן זו המתנה סיפור זה התרחש כאשר ישב הרה"ק רבי שניאור זלמן "בעל התניא" זיע"א
שחפצתי בה" אמר לחסיד ,לא חלף זמן והסוחר בא שוב אל הרבי בטרם בעיירה ליאוזנה וכינויו בפי כל היה "המגיד מליאוזנה.".
צאתו למסע קניות נוסף בקעניגסברג ,הרבי בירכו בברכת הצלחה ,ורגע לפני לא הרחק משם חי אחד מחסידיו שהיה מלמד בתלמוד תורה והתפרנס מכך
צאתו מהחדר פתח הרבי את מגירת שולחנו ,והוציא מתוכה חבילה סגורה, בדוחק .היה זה בליל חורף סוער ,דפיקות נשמעו מכיוון דלת ביתו של
הושיטה הרבי לסוחר ואמר" :כשתגיע לקעניגסברג מסור חבילה זו כמות המלמד ,הוא ניגש לפתוח את הדלת ומצא איש קופא מקור ,מיהר המלמד
שהיא לידי שרת התיאטרון ,וכשתסיים את ענייניך בעיר ותרצה לשוב להכניס את האיש פנימה ,הגיש לו שתייה חמה ומיני מזונות ,אחר כך הציע
לביתך ,חזור אליו וטול מידיו את החבילה" .ואכן כך עשה הסוחר מיד לאורח לעלות על תקרת תנור האבן הגדול כדי להפיג את צינת גופו ולישון.
בבואו לקעניגסברג פנה לאולם התיאטרון ומסר לידי קארל את החבילה את ילדיו ששכבו שם עד בוא האורח ,שלח המלמד לפינה אחרת של הבית
הסגורה ששלח עמו הרבי . חמה קצת פחות .עם עלות השחר ,קם האורח ממשכבו על גג התנור ופנה
כעבור כמה ימים כשהתכוון החסיד לשוב לביתו ,חזר אל השרת כדי לקבל לדרכו ,והילדים הקטנים מיהרו לשוב ולטפס אל גג התנור החם והנעים.
ממנו בחזרה את החבילה ,על פני השרת ניכרה האכזבה "האומנם בטוח להפתעתם ,גילו שם שק קטן מלא מטבעות ,נרגשים וצוהלים רצו הילדים
אתה כי רבך הורה לך לקחתה ממני?" שאל" ,כך בדיוק ציווה עליי" אמר לספר להוריהם על האוצר שמצאו" .בוודאי ישוב עוד מעט האורח לקחת
החסיד בנימת התנצלות .כל העניין כולו היה בעיניו תמוה ומסתורי ,אך את כספו" מיהרו ההורים לצנן את התלהבות ילדיהם ,בינתיים הניחו
במיוחד התפלא החסיד על כי החבילה נראתה לו סגורה וחתומה כאילו כלל המלמד ואשתו את השק במקום סתר ,חלפו שעות וגם ימים ,עברו שבועות
לא נפתחה ,ואמנם רק בעומדו להשיב את החבילה לידי החסיד ,הסיר ואף חודשים ,והאורח לא שב לקחת את כספו.
מעליה שרת התיאטרון את העטיפה ופתחה ,החבילה הכילה דפים כתובים נוהג היה המלמד לשאול את פי הרבי כל אימת שהתעוררו בחייו שאלה או
בכתב ידו של הרבי היו אלה שורותיו של ספר 'התניא' הקדוש שכאותם ספק" :מה עליי לעשות בשק המטבעות שהותיר האורח האלמוני" שאל
ימים עדיין לא ראה את אור הדפוס ,השרת עילעל בין הדפים במהירות, המלמד את רבי שניאור זלמן" ,הקב"ה ראה במצוקתך והחליט לשלוח לך
"אה אה אה" קרא בהתרגשות "איזו חכמה עילאית איזו רוח הקודש ,רוח מטמון" ענה לו הרבי ,ולאחר מחשבה קצרה הוסיף ואמר" :האורח האלמוני
הקודש ממש" .לבסוף סידר השרת את הדפים והשיבם לעטיפתם הוא לא ישוב לקחתו משום שלא היה עובר דרכים רגיל ,אלא שליח מיוחד של
קירבם ברטט לפיו ונשק להם בחום ,אחר כך מסר את החבילה לידי החסיד ההשגחה העליונה ושלך הוא הכסף" ,יחד עם זאת יעץ הרבי למלמד
ואמר" :כעת לאחר שעיינתי בכתביו של רבינו זלמינא ומצאתי בהם גילויים להסתיר מידיעת הבריות את דבר התעשרותו הפתאומית" ,בחודשים
כה נפלאים של סודות התורה ,אינני יודע איזה חידושים נותרו עוד למשיח הבאים המשך בעבודתך כמלמד והוסף לחיות חיי צניעות ופשטות בדיוק
צדקנו לחדש" כפי שחיית עד היום" ,הורה הרבי.
מי היה שרת התיאטרון המסתורי? האומנם 'קארל' היה שמו האמיתי? לאחר תקופה שב המלמד אל הרבי לשאול כיצד עליו לנהוג הלאה" ,שכור
מדוע שלח אליו רבי שניאור זלמן את כתב ידו לספר 'התניא'? היו מבין דירה וחנות בעיר" המליץ לו הרבי" ,קנה בדים אצל ספק הבדים הראשי
החסידים שהעלו השערה כי שרת התיאטרון היה אחד מל"ו הצדיקים ומכור אותם ,בעוד שנה כאשר בעזרת ה' תצליח ותראה ברכה בעסקיך ,שוב
הנסתרים שבדור ,שעיסוקו כמו גם השם קארל ,היו בעצם כיסוי לזהותו אליי ואז אורה לך כיצד לנהוג הלאה" ,עשה המלמד כמצוות רבו "בעל
ולשמו האמיתיים ,הרבי שיגר אליו את כתב ידו 'לתניא' כדי לקבל את התניא" וראה ברכה רבה בחנות הבדים שפתח .כעבור שנה בדיוק שב
הסכמתו ורק לאחר שעיין קארל הצדיק הנסתר בדפים ושיבח בהתפעלות והתייצב לפני הרבי" :בשנה הקרובה לא תקנה עוד בדים מן הספק המקומי
את הכתוב בהם ,החליט הרבי להדפיס את ספר 'התניא' ולהפיצו בעולם. אלא תיסע לעיר הגדולה "וויטבסק" כדי לבחור בעצמך את הבדים
(סיפורי מופת) לחנותך" ,אמר הרבי" ,לאחר מכן תמכור את הבדים לסוחרי הבדים
(השבוע יום ב' ,י"ח באלול ,הוא יום-הולדתם של הבעש"ט ושל בעל התניא בליאוזנה ,כך תוכל להרוויח יותר בלי לשלם דמי תיווך מיותרים ".חלפה
והשולחן-ערוך .בחסידות יום זה ח"י באלול ,מכונה "יום הולדת שני עוד שנה ,והמלמד שהפך בינתיים לסוחר בדים מבוסס ומוכר בענף ,בא פעם
המאורות הגדולים" ,היום שבו ירדו לעולם נשמותיהם הגדולות של נוספת אל הרבי לשאול בעצתו ,לאחר הרהור קל נענה הרבי ואמר" :הלא
הבעש"ט ,ושל בעל התניא). סוחרי הבדים של וויטבסק קונים את סחורתם במוסקווה ,סע אם כן
גם בלב פרשת השבוע ,עומדת ההתנהגות הנסתרת; זאת החיובית וזו בעצמך למוסקווה וקנה שם מלאי גדול של בדים ,בשובך ממוסקווה תוכל
השלילית .טקס הברכה והקללה המתואר בפרשה ,שבו שישה שבטים להפיץ את סחורתך בין סוחרי הבדים של ויטבסק וליאוזנה גם יחד" ,לאחר
עלו על הר גריזים וששה להר עיבל ,כשבתווך הלויים וארון הברית, שציית לכל דברי הרבי ,נעשה החסיד לאחד מסוחרי הבדים הגדולים
מתאר בדיוק את סיטואציית ההסתרה. והעשירים בכל האזור כולו .כעבור תקופה שב החסיד הסוחר אל רבי
שניאור זלמן וסיפר לו על הצלחתו המסחרית ,תוך שהוא מודה לו על כל
על פי חלק מהמפרשים ,הלווים ברכו בפנותם להר גריזים את כל וזה פרוש הפסוק "יְצַ ו ה' ִא ְתָךֶ ,את-הַ בְ ָּרכָּה ,בַ אֲ סָ מֶ יָך" .הברכה תבוא
מהשמים – אם אנחנו נכין את האסם ,את כלי הקיבול .אם נעשה את האנשים העושים מעשים טובים בסתר ועל כך העם ענה אמן.
אחר כך פנו הלווים להר עיבל וקללו את כל העושים מעשים רעים שלנו .כולנו רוצים ברכה ממרום ,שנה טובה ומבורכת ,אושר ועושר,
בריאות ונחת -הכל מכל .והקב"ה ,יש לו הכל ,והוא רוצה לתת הכל. בסתר – הרחק מעיני הצבור ,וגם על כך ענה כל העם אמן.
אבל מה ,עלינו להכין את האסם" ,לתת יד" .כלומר :לקיים יותר מצוות,
באמצעות הדגש על ההסתרה שבקיום או הפרה של חוקי ה' ,מבקשת להטיב דרך ,לשמוע בקול ה' ומצוותיו - ,ואז תושפע עלינו הברכה.
התורה ,כנראה ,להעביר לנו מסר חשוב!
חברה מתוקנת היא חברה בה התנהגות ישרה וטובה אינה נעשית על מנת כאשר נשמע לכל מצוות הבורא ,אנו מובטחים בברכה יוצאת דופן:
לקבל פרס ,אלא כחלק מדרך חיים מגובשת ,עקבית ,שאיננה תלויה "ּובָּ אּו עָּ לֶיָך כָּל-הַ בְ ָּרכֹות הָּ ֵּאלֶה ,וְ ִּה ִּשיגָֻך" .הברכות יגיעו אליך בכוחות
עצמן ,מבלי צורך לטרוח ולחזר אחריהן ,גם אם תרוץ בכיוון ההפוך – בשום דבר זולת הרצון לבצע את המעשה בגלל שהוא נכון ,ישר וצודק.
ירדפו אחריך הברכות וְ ִּה ִּשיגָֻך.
חברה מתוקנת היא חברה בה האדם נמנע מלעשות עוול גם כשאף אחד
לא רואה ושם לב ,וכבר בשבוע שעבר הבאנו את דבריו של הצדיק רבי הסביר בעל ה"דגל מחנה אפרים" זי״ע :שהרי אין אדם יודע מה שטוב
אבא גרוסברד זצ״ל שהיה אומר לתלמידיו ,לקבל קבלה לעשות בכל יום באמת בשבילו ,והרבה פעמים הוא בורח ממנו ,ולכן התפלל דוד המלך:
לא פחות משלש פעולות של הטבה בסתר -לעשות טובה למישהו פרטי ״אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי״ – אף אם אברח מהם .וכן מבטיחה
בסתר ,ואמר שהתנאי הראשון להצלחה הוא לא לספר זאת לאיש ,אלא התורה כאן :״ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך״ – על כרחך ישיגוך.
לשמור את הקבלות והפעולות בסוד.
ואילו בעל ה"אמרי שאול" זי״ע הסביר כך :שיש אדם אשר חננו ה' בהון
יתי ,כְ כֹּל אֲ שֶ ר ועושר ורוב ברכות ,אבל אין לו את ההשגה הנכונה איך להשתמש ֹלקי עָ ִּש ִּ
"וְ ָאמַ ְר ָת לִּפְ נֵי ה' אֱ ֹל ֶקיָך ....שָ מַ עְ ִּתי ,בְ קֹול ה' אֱ ָ
בעושרו וטובו ,ואז לכאורה ,אין זו ברכה לו .לכן אומר הכתוב: יתנִּי( ".כו ,יג-יד) צִּ ּוִּ ָ
״והשיגך״ -לשון השגה .שתהיה לך גם ״השגה״ איך להתנהג במידה ומפרש רש"י :עשיתי ככל אשר צויתני -שמחתי ושימחתי בו.
טובה ,וההשגה עצמה היא מן הברכות.
פסוק זה אמנם מדבר על אכילת מעשר שני ,שיש לאוכלו בשמחה
בירושלים ,וכן לשמח בו הלויים והעניים והעבדים .אך כאן למדנו וכתב בעל ה'זרע שמשון' (אות יב)" :מצינו בגמרא (ע"ז יט ):כל העוסק
בלשונו של רש"י גם את היסוד של 'עשיתי ככל אשר צויתני – שמחתי בתורה נכסיו מצליחין והקב"ה עושה לו חפציו ,שאין זה מענין שכר על
ושימחתי בו' ,עד כמה חשוב לפני הקב"ה כאשר יהודי משתדל לשמח המצוות אלא מציאות קיימת שמי שנדבק בהקב"ה אין שום רע או מזיק
יכול להתקרב אליו. יהודים אחרים ,להרנין את לבבם ,ולשובב את נפשם.
יש רק דרך אחת ,שמביאה בביטחון שפע ברכה והצלחה" :וְ הָ יָהִּ ,אם-
ִּשמֹּר ַלעֲשֹות ֶאת-כָלִּ -מצְ ֹו ָתיו". ֹלקיָך ,ל ְפעם הזדמנו שני גאוני ומאורי הדור ,הגה"ק בעל 'חפץ חיים' זי"ע ,שָ מֹועַ ִּת ְשמַ ע בְ קֹול ה' אֱ ֶ
והגה"ק בעל 'אמרי אמת' מגור זי"ע ,לנסוע יחד בקרון אחד ברכבת.
בכל תחנה המתינו ברציף המוני יהודים ששמעו על הנסיעה המשותפת ,הברית ,הכתובה בפרשה זו ,הינה חוזה ,התלוי כולו בבחירתו החופשית
ובאו לקבל את פניהם של שני צדיקי הדור .האמרי אמת נעמד בחלון ,של עם ישראל .אם ילך בדרך הנכונה ,יזכה לכל טוב ,ואם לא ,פרשת
הושיט את ידו ובירך לשלום את ההמונים ,ואילו החפץ חיים נשאר יושב הקללות מחכה בשער!
על מקומו ,וסירב לקום ולהביט על הקהל הגדול שבאו לכבודו.
פנה האמרי אמת אל החפץ חיים ושאל' :הלא ציבור גדול התאסף כאן ,בתוך רשימת 98הקללות האמורות בפסוקי התוכחה בפרשת השבוע,
לא רק לכבודי ,אלא גם לכבודכם ,ומדוע לא תעמדו כדי שיזכו כולם מוזכר גם (דברים כח ,כ) "יְשַ לַח ה' בְ ָך ֶאת הַ ְמ ֵּא ָּרה ֶאת הַ ְמהּומָּ ה וְ ֶאת
הַ ִמגְ עֶ ֶרת" ,ונאמרו במפרשים כמה פירושים על קללה זו. לראות את פניכם ולהתברך מפיכם?!
ענה החפץ חיים :כתוב בתלמוד ירושלמי (פאה פ"ח ה"ו) שבשמים מנכים א .החזקוני כתב :המגערת -אני גוער בתבואות והם נמנעות לצאת.
לאדם מזכויותיו על הכבוד והשבח שקיבל בחייו ,ואינני רוצה שיגרע ב .בפירושו של ר' יוסף בכור שור כתב :המגערת -הכל יגערו בך
וירחיקוך מעליהם. משכרי בעולם הבא!
השיב לו האמרי אמת" :אכן ,יתכן שעל ידי הכבוד ינכו לנו מהעולם ג .הנצי"ב בהעמק דבר כותב :המגערת -הוא הפסד ע"י אנשים רעים,
הבא ,אבל בשביל לשמח יהודים מותר וכדאי אפילו להפסיד חלק ומכונה בשם מגערת באשר זה מביא לידי גערה ושוועת בעלי נכסים
למשרתיהם. מהעולם הבא!".
שמע החפץ חיים את דברי האמרי אמת ,ותוך כדי דיבור קם מלוא ד .הרש"ר הירש ביאר :המגערת -התחושה המתמדת של גערה ,של
קומתו ואמר" :מצוה לשמוע דברי חכמים!" ונעמד ליד החלון כדי חוסר שקט פנימי ,ותחושת האשמה עצמית ,והתודעה שאדם ראוי
שהקהל יוכלו לראותו ,והאציל מברכותיו על הקהל הנרגש שעמד בחוץ .לנזיפה מאת ה'.
"ּובָ אּו עָ לֶיָך כָל-הַ ְקלָלֹות הָ ֵאלֶהְּ ,ורדָ פּוָך וְ ִּה ִּשיגּוָך ,עַ דִּ ,השָ ְמדָ ְך :כִּ י-ל ֹּא ווארט לשולחן שבת
ִּשמֹּר ִּמצְ ֹו ָתיו וְ חֻ ק ָֹּתיו ,אֲ שֶ ר צִּ ּוְָך .וְ הָ יּו בְ ָך,
ֹלקיָך--ל ְ שָ מַ עְ ָת ,בְ קֹול ה' אֱ ֶ תֹורה הַ ז ֹּאת בַ ֵאר הֵ יטֵ ב" (כז ,ח) " וְ כ ַָתבְ ָת עַ ל הָ אֲ בָ נִּים ֶאת כָל ִּדבְ ֵרי הַ ָ
ֹלקיָך, לְאֹות ּולְמֹופֵת; ּובְ ז ְַרעֲָך ,עַ ד-עֹולָםַ .תחַ ת ,אֲ שֶ ר ל ֹּא-עָ בַ ְד ָת ֶאת-ה' אֱ ֶ וכותב רש"י :באר היטב -בשבעים לשון
בְ ִּש ְמחָ הּ ,ובְ טּוב לֵבָ ב--מֵ רֹּב ,כֹּל( ".כ"ח ,מ"ה – מ"ז) ויש לשאול :היכן נרמז בפסוק שיש לפרש התורה בשבעים לשון?
גם את מצוות ביכורים שבתחילת פרשתנו מסיים הכתוב בציווי: ה"י, ועוד אלא תיבת 'הֵּ יטֵּ ב' עולה בגימטריא ,70כאשר נחשב כך :ה',
ועוד הי"ט ,ועוד היט"ב ,הרי בסך הכל שבעים ()5+15+24+26=70
יתָךַ :א ָתה ,וְ הַ לֵוִּ י, ֹלקיָךּ--ולְבֵ ֶ
"וְ שָ מַ ְח ָת בְ כָל-הַ טֹוב ,אֲ שֶ ר נ ַָתן-לְָך ה' אֱ ֶ (גור אריה להמהר"ל)
וְ הַ גֵר ,אֲ שֶ ר בְ ִּק ְרבֶ ָך( ".כ"ו ,י"א)
המשכה של פרשתנו מתארת את כריתת הברית בין ה' לישראל .העילה וגם במעמד כריתת הברית בהר עיבל מצווה משה:
ֹלקיָך" (כ"ז ,ז') לכריתת הברית הן המצוות שנתינתן לישראל נשלמה זה עתה .אולם "וְ זָבַ ְח ָת ְשל ִָּמים ,וְ ָא ַכל ְָת שָ ם; וְ שָ מַ ְח ָת ,לִּפְ נֵי ה' אֱ ֶ
המאפיין המובהק ביותר של הברית הנכרתת בארץ מואב הוא "דברי
אם נתבונן בפסוקי התוכחה שבפרשתנו ,נמצא נבואות מדויקות וקולעות הברית" ,הברכות והקללות הנאמרות בסמוך כדי לחזקה.
לכל מה שהתרחש בצרות החורבן ,הרעב הקשה ,המלחמות ,ולבסוף אף
ִּשמֹּר ַלעֲשֹות ֶאת-כָל -גלות ישראל בין האומות .אך לא רק הצרות והעונשים מפורשים בכתוב, ֹלקיָך ,ל ְ
"וְ הָ יָהִּ ,אם-שָ מֹועַ ִּת ְשמַ ע בְ קֹול ה' אֱ ֶ
אלא גם הסיבה שהובילה לכל החורבן הנורא וצרות ישראל. ֵי
י גֹו- ָל
כ ל, עַ ְיֹון,ל עֶ יָך, ֹלק
ֶ אֱ ה' ִּמצְ ֹו ָתיו ,אֲ שֶ ר ָאנֹּכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹוםּ--ונ ְָתנְָך
הָ ָא ֶרץּ .ובָ אּו עָ לֶיָך כָל-הַ בְ ָרכֹות הָ ֵאלֶה ,וְ ִּה ִּשיגָֻך :כִּ י ִּת ְשמַ ע ,בְ קֹול ה'
ֹלקיָך .בָ רּוְך ַא ָתה ,בָ עִּ יר; ּובָ רּוְך ַא ָתה ,בַ שָ דֶ ה .בָ רּוְך פְ ִּרי-בִּ ְטנְָך ּופְ ִּרי מפסוקים אלה אנו למדים ,שמתוך כל העבירות והחטאים שבתורה לא אֱ ֶ
ַא ְדמָ ְתָךּ ,ופְ ִּרי בְ הֶ ְמ ֶתָךְ --שגַר אֲ ָלפֶיָך ,וְ עַ ְש ְתרֹות צ ֹּאנֶָך....יְצַ ו ה' ִּא ְתָךֶ ,את -הזכיר הכתוב עוון אחר שמחמתו נענשים ישראל ,כי אם חוסר השמחה
"תחַ ת ,אֲ שֶ ר ֹלקיָך נ ֵֹּתן והרצון בעבודתו יתברך! כמו שנאמר שם (דברים כח ,מז)ַ : הַ בְ ָרכָה ,בַ אֲ סָ מֶ יָךּ ,ובְ כֹּל ִּמ ְשלַח יָדֶ ָך; ּובֵ ַרכְ ָך--בָ ָא ֶרץ ,אֲ שֶ ר-ה' אֱ ֶ
ֹלקיָך ,בְ ִש ְמחָּ הּ ,ובְ טּוב לֵּבָּ ב--מֵּ רֹב ,כֹל .".זה כל עיקר ל ֹא-עָּ בַ ְד ָּת ֶאת-ה' אֱ ֶ לְָך( ".כ"ח ,א'-ד' ,ח')
סיבת הגלות והחורבן ,מחמת שעובדים את ה' בלא שמחה ,שבכך נהפכה
חז"ל מספרים על רבי חנינא בן דוסא שביקש להביא מתנה לבית להם הברכה לקללה ,והשמחה לתוגה.
המקדש .הוא מצא במדבר אבן שיש נהדרת ,פיסל אותה לתפארת ,אבל
לא היה לו מעות להעלותה לירושלים .באו מלאכים ונידמו לו כסבלים ,השמחה בעבודת ה' אינה פרט שולי במכלול הפרטים של שלימות
ביקשו סכום פעוט ואמרו לו" :תן ידך עימנו" .הניח ידו על האבן – ותוך העבודה ,אלא היא מרכיב מהותי בכל הגישה לתורה ולמצוות.
שעה קלה היו בירושלים ,בקפיצת הדרך ,והם נעלמו מן העין .וכתב על השמחה מצביעה על החשק והעניין שהאדם מוצא במעשיו.
כך רבינו ה"בן איש חי" זצ"ל :לקח הסיפור הוא" :תן ידך עימנו" .אתה השמחה בקיום המצוות מצביעה על התקשרות פנימית עמן ועם הבורא
שציווה עליהן .התקשרות זו היא המעבירה את האדם למישור מרומם שים יד – וה' יעזור בדרך מופלאה!
יותר .העדר השמחה הוא שורש כל הקלקולים.
הוא ניגש בפיק ברכיים לפני הרבי ,וגילה לפניו את תמיהתו המציקה לו בתנ"ך ובמאמרי חז"ל מדובר אין-ספור פעמים על הצורך בשמחה ,על
זה זמן רב ,אולי יוכל הרבי עצמו לפשוט את קושיתו. תועלתה וחשיבותה .די לנו אם נציין את הפסוק הידוע מהתהילים:
פתח הרבי את פיו בחכמה ,ואמר" :אשאלך נא שאלה קטנה ,תאמר נא, "עִ בְ ֣דּו ֶאת ה' בְ ִש ְמ ָּ ָ֑חה".
האם זכור לך מתי היה אצלך היום השמח ביותר בחייך?"
"בודאי זוכר אני" ,ענה הרב" ,היה זה באחד הימים הטובים של מסחר הרמב"ם ,בהלכותיו ,מפליג בשבחה של עבודת-ה' הנעשית מתוך שמחה
יין השרף שבבעלותי .בדרך כלל אין רווחי העסק גדולים במיוחד ,אך והאר"י-ז"ל אמר ,שזכה לכל השגותיו הנעלות רק בזכות השמחה.
ארע פעם אחת שהוצעה לפני עסקת ענק ,מספר גדול של מחסנים רבים ואמר ר' חיים מוולוז'ין ,כשהאדם עובד בלי שמחה ,זו עבודה שעובדים
המלאים וגדושים בחביות רבות של יין שרף במחיר טוב ,שמשום מה אצל האויב .עבודה שעושים אצל אוהב ,עושים בשמחה.
החלטתי לרכוש את כולם .לשמחתי הגדולה ,יום אחד לאחר ביצוע הבעש"ט ,ובעקבותיו כל מורי החסידות ,הדגישו והאירו את החובה של
אותה עסקה ,העלה שר האוצר את מחיר יין השרף למחיר גבוה ומפולפל עבודת-ה' מתוך שמחה ,אולם יש לדעת ,שהשמחה אינה קלות-ראש
ביותר .כך התעשרתי בבת אחת בעושר רב ,ונהפכתי לעשיר גדול! באותה ו'לקיחת החיים בקלות'; ואין לך טעות גדולה מזו .השמחה היא עניין
עת זכיתי לחוש היטב טעמה של שמחה גדולה בלב" – סיים הרב את רציני ביותר.
מענהו.
גחן אליו הרבי ואמר" :עתה נהירים הדברים! תדע נאמנה שכאשר ניגש מספר רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א :לפני שנים רבות היו שני
אני להניח התפילין בכל יום ,מתמלא לבי שמחה עצומה ונעלה ,הרבה חברים קרובים ,שעברו יחדיו חלק גדול מחייהם הצעירים .הם למדו יחד
יותר משמחת הממון הגשמי שלך שהרגשת באותו יום… וכן הוא בכל בילדותם אצל אותו מלמד ,וכן בימי הבחרות המשיכו גם כן יחד
דבר מצוה ,תורה ותפילה או גמילות חסדים שמזכה אותי השם יתברך בלימודם בשווה ,ואף לאחר מכן בשנות העמידה.
לעשות בעולמי ,הרי מתמלא לבי שמחה עצומה בדבר .יתכן שמבחינת ברבות הימים נעשה אחד מהם לצדיק גדול ,רבי מפורסם לחסידים
המעשים החיצוניים אין הבדל גדול בינינו ,שנינו עושים בערך את אותם רבים ,מגדולי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש ומקברניטי הדור ,ויצא שמו
המעשים ,אבל במבחן איכות פנימיות אלו המעשים ,יש הבדל גדול מאד! כעובד השם יתברך במסירות נפש ,ופועל ישועות בקרב הארץ ,שרבים
וממילא גם התוצאות שונות ,שכן עיקר תוצאת השפעת מעשי התורה משכימים לפתחו ונושעים אצלו.
והמצוות שאנו עושים לעילא ולתתא ,תלויה מאד באיכותם הפנימית ,כי החבר השני נתמנה לרב באחת הערים .אמנם היה רב גדול ותלמיד חכם
אחר כוונת הלב – הן הן הדברים" (ברכות טו.): חשוב ,אבל לא זכה למדרגות העצומות של חברו ,הרבי הקדוש.
אותו חבר שנעשה לרב עיר ,התפלא מאוד על כך ,ורצה להבין פשר דבר,
כל מצווה וכל מילה של תורה חשובה מאוד בשמיים ,ובכל זאת ,בחודש מדוע לא זכה גם הוא להתרומם ולהתעלות כחברו? הרי שניהם למדו
אלול מותר לעצור ולעשות חשבון נפש: יחדיו בשווה אצל אותם מלמדים ,לשניהם היו כישרונות דומים ,ושניהם
בשביל מי אנחנו לומדים? בשביל עצמנו או בשביל כבוד שמיים? התמידו בתורה בשווה – כיצד זה נעשה החבר רבי גדול בעל רוח הקודש
ובעל מופת ,ואילו הוא לא זכה לכך כלל? כך היה מרבה לחשוב ולתהות
תֹורה ּובִ גְ ִמילֹות חֲ סָּ ִדים
אומר הזוהר (כי תצא רפא)" :כָּל הָּ עֹוסֵּ ק בַ ָּ בדבר בינו לבין עצמו.
ּומ ְת ַפלֵּל עִ ם הַ צִ בּור ,כְ ִאלּו פֹודֶ ה לִי ּולְבָּ נַי ִמבֵּ ין הָּ אֻ מֹות" וממשיך הזוהר
ִ הוא הגה רעיון כיצד יוכל להתחקות מקרוב אחר הנהגתו של הרבי:
ואומר (תרגום) :והרי כמה בני אדם שמשתדלים בתורה וגומלים חסדים בהיותו עוסק לפרנסתו במסחר יין שרף [בימים ההם היו רבנים רבים
ומתפללים ולא נגאלו הקב"ה ושכינתו וישראל? אלא צריך שיעסקו צריכים להתעסק גם בסחורה ,כשלא היה סיפק ביד בני קהילתם
בתורה כדי לחבר השכינה עם הקב"ה ...שכל המצוות שעושה ,יכוון כדי להחזיקם כראוי] ,יצא בדרכו לעירו של ידידו הרבי הצדיק ,בתואנה
לגאול בזכותם את השכינה מן הגלות". שצריך הוא לשהות שם כמה ימים בעיר לרגל מסחרו .כך עלה בידו
כשאדם ניגש לעבודת הבורא ,הוא צריך תחילה – כמו בכל עסק ותחום – לערוך נסיעה אל הרבי ,כדי לחסות בצל קודשו ,ולהתחקות מקרוב אחר
לדעת מה התכלית ,מה המטרה ,בשביל מה הוא מתאמץ ,מי הולך תהלוכותיו בקודש ,אולי ימצא את הפתרון לפליאתו המציקה לו זה עידן
להרוויח מזה. ועידנים .בהגיעו פנה הישר לבית הרבי ,לראות האם יוכל להתארח מספר
תכונת הנפש הטבעית של האדם היא לדאוג תמיד לעצמו. ימים שם בביתו.
בכל דבר ודבר הוא מחפש כיצד להגיע לתועלת הגדולה ביותר עבורו. הרבי הקדוש שמח מאוד לקראת האורח החשוב ידיד נעוריו ,וקבלו
וכך גם בנוגע לעבודת השם יתברך .הוא מחפש כיצד להרוויח לעצמו בסבר פנים יפות ובכבוד גדול .הרב האורח פנה אל הצדיק כשבקשתו
כמה שיותר .אם ברמה הפשוטה -שמעוניין בחיים שאין בהם צער ועונש בפיו" :הרי מכירני הרבי מימי קדם בלומדנו יחד בנעורינו ,והנה הגעתי
ע"י שמירת התורה והמצוות ,או שרוצה להרוויח שכר בעולם הבא ,או כעת לעיר זו לרגל מסחרי ,אשאלה מכם אולי ניתן להתארח כאן בבית
שמחפש כיצד להגיע להרגשות נעלות בתפילה .הצד השווה שבכולם, ידיד נעורי לכמה ימים?"
שלמרות שכל רצונו הוא להתעלות יותר ,להיות מושלם יותר ,להגיע הרבי נענה בשמחה למצוות הכנסת אורחים שהזדמנה לידו ,והכניסו אל
גבוה יותר ,להיות קרוב יותר לקב"ה -מכל מקום ,הוא מתעסק כל הזמן ביתו בשמחה גדולה .ראשית הגיש לפניו סעודה טובה כדי להשביע רעבון
רק סביב עצמו. ליבו ,ולאחר מכן הציע לו את המיטה ,כדי שינום את שנתו במנוחה
נעימה מעמל הדרך.
ידוע הכלל" :אין מלך בלי עם" והדבר נכון גם לגבי כבוד מלכותו של בעלותו על ערש יצועו בלילה ההוא ,לא עצם את עיניו ,אלא עקב והביט
השם יתברך בעולם שתלוי רק במעשנו .אם נקיים את המצוות רק כדי כל העת במעשי הרבי .בהיות הדירה קטנה ומצומצמת הוצעה מיטתו
לצאת ידי חובה -נבנת המלכות באופן חיצוני יחסית ,אך אם מוסיפים סמוך לשלו – וכך בחן מקרוב את כל פרטי הנהגותיו; במשך כל ימי
קצת מחשבה ומקיימים את המצוות למענו יתברך ,אין ספק שהמלכות שהותו בעיר היה צמוד אל הצדיק בתפילותיו ,בלימודיו ובעבודתו
מתעצמת הרבה יותר והשכינה הקדושה יכולה לשרות בתחתונים באופן בקודש.
פמימי ומוגבר יותר. בתום ביקורו ,בטרם פנה בחזרה לביתו ,ניסה לערוך לעצמו סיכום מכל
רבים עוסקים בתורה יומם ולילה ,ובכל זאת השכינה לא נפרדת מה שראו עיניו בחצר הקודש בהנהגותיו של הרבי .והנה לא רק שלא
מגלותה .הסיבה לכך -מגלה לנו הזוהר הקדוש – היא משום שלומדים מצא תשובה לשאלתו ,אלא התעלומה עוד גדלה יותר בעיניו .הוא ישב
לצרוך עצמם! מרוב שעסוקים ברוחניות של עצמם ,אין להם זמן לחשוב וחישב לעצמו :הרי גם אנוכי מתנהג ממש כמו הרבי – הוא עורך תיקון
על השכינה ועל מלכות שמיים. חצות בבכייה על הארץ ,וגם אני עושה כן ,הרבי לומד אחר התיקון כל
הלילה ,ואף אני נוהג כן ,תפילתי כתפילתו ,לימודי כלימודו ,ואכילתי
אומר הזוהר הקדוש" :שכל המצוות שעושה ,יכוון כדי לגאול בזכותם כאכילתו ,התברר שאף הרבי אינו מלאך ,אלא איש ככל האנשים ,לא
את השכינה מן הגלות". ראיתי כאן שום שינוי והבדל בהנהגה ביני לבינו.
על האדם לא לחשוב בכל מצווה 'מה אני הולך להרוויח מזה – אל מה מעתה גדלה קושייתו בכפליים ,כאשר ראה עתה מקרוב את הכבוד
הבורא הולך להרוויח מזה'. הגדול וההערצה העצומה שהחסידים רוחשים לרבם ,ודבוקים בו כל כך
חשוב להקדיש ולו רגע אחד ביום עבור כבוד השם יתברך ,להוסיף בביטול גמור ,ואילו הוא אינו זוכה ברבנותו אף לא בשמינית שבשמינית
מחשבה אחת בלבד – שאנו עושים כל מעשנו הטובים כדי להוסיף כבוד מהכבוד הזה… הפלא היה עתה אפוא גדול ביותר ,איך זכה הרבי
שמיים. למדרגות רמות ונשגבות כאלו ,ואילו אני נשארתי אדם רגיל ,רק רב
פשוט… כך היה הרב הופך בדעתו אנה אנה ,ולא מצא פתרון לדבר.
המחשבות האלה מחוללות פלאים למען כבוד מלכותו. לאחר שלא מצא שום פתרון לשאלתו שהציקה לו מאד ,החליט בלית
(ותן בלבנו –מאורת הדף היומי) ברירה להציג את פליאתו בפני הרבי עצמו!
